סקירה אודותיו ודוגמאות משיריו / (מתוך: אוצר השירה והמליצה)

דצמבר 7, 2017 · מאת מנחם בן סרוק · מיון לפי שם השיר

‫זיעת‬

‫אתי לינוודי יהדותיריח‬
‫‪INN*tdaat.ac.ii‬‬

‫אוצר חשיוח‬
‫‪1‬חמל צח‬
‫יביוב‬
‫י"ח ט‬
‫ז מרוק*‬
‫וננחםב‬

‫מנחם בן מרוק נולר בעיר טורטווה (נספרר) לערר בזוכת ד"א תר"ע (‪ )910‬וימת‬
‫יערר בשנת תש"ל (‪ .)9?0‬הוא היה מבני ענייט‪ ,‬וימצא מחסה ומשען בבית ר' יצחק אבן‬
‫נחכמי הלשון בזמנו‪ ,‬והנשיא‬
‫שמרוט אני הנשיא המפורסם ר' חסדאי‪ .‬מנחם היה‬
‫שלי‬
‫השרשיםהנדו‬
‫לחק‪,‬‬
‫ויכתוב מנחם את ספר‬
‫חסדאי עורר את רוחו כהכר מ' אוצר‬
‫ה*מחבדות" הכלהולל‪ ,‬אשר בו גלה את שרשי העשון בגינה יתרה‪ ,‬ויערוך במערכה את‬
‫כל המרים המסתעפות משרש אחד‪ ,‬וגם בארלפי דרכו מקראות רנים בתנ"ך עפ"י חכמת‬
‫הלשון ובשכל טוב‪ .‬אבל "מחברותיו" אלה המיטו עליו רעה גדולה‪,‬כי המדקדק‪ ,‬בן*זמנו‪,‬‬
‫דיש בן לברפ קנא בו קנאה גדולה‪ ,‬וינאש ריחו בעיני הנשיא חסדאי (עיין להלן)‪.‬‬
‫והנ'טיא הטה אזןלדברי דיש‪ ,‬ובאפוכי עז צוה למשרתיו ליסר את מנחם ולה'טליכומביתו‪.‬‬
‫מחם האמלל כתב אז אגרת מלאה תוכחות הנשיא‪ ,‬אךהנשיא עשו ברענ‪" :‬אטסעי'ת‪,‬‬
‫אי‬
‫כבר הביאותיך למשפט‪ ,‬ואם לא העוית ‪-‬כגר הפיאותיךלחיי עולם הכא"‪ ,‬דגרי הלעג‬
‫הארה העצינו מאד את רוח מנחם‪ ,‬וישב ויכתוב להנשיא מכתב ארוך‪ ,‬אשר בו ספר לדור‬

‫את כל הקורות אותו‪ .‬המכתב הזה יקר גם מפאת סגניו‪ ,‬ומחו נביא בזה דונמאות‪-,‬‬
‫מנחם היה סופר פרי מצוין‪ ,‬ונם בדורות שקמו אחריו קשה למצא סופר פרזי חרוץ‬
‫ו ואת וגליו‪ ,‬ושיריו האחדים שנשארו‬
‫כמהו; ואולם במלאכת השיר לא מצא את ידי‬
‫בירינו הם גרועים עד מאה‪,4‬מחברות מנחם" היו לעינים רמגארי התנ"ך גם בדורות‬

‫הבאים‪ ,‬ונם עד היום עוד לא אבד ערגן‪.‬‬

‫מאגרתו אל ר' חמראיהנשיא‪.‬‬

‫אפקיד חמס‪.‬גירסי‪,‬יאליועיני תנכינה‪ ,‬מחסר קרצת כמוני‪ .,.‬וצל ימינו עלי ארץ‪,‬‬
‫במו סי אתחנן לדורש העשוקים‪ ,‬בעוד נשמתי וכבירים אשייענבו‪ ,‬ורלים אשר ירקבו‪ ,‬יחר‬
‫ישגבו‪ ,..‬אני הגנר הנד"נ‪ ,‬נלא‪-‬עת‬
‫בי על ריבי אשוע‪ .‬ואס סלף תדברנה שרתי‪ -‬על‬
‫אתי הציקתני‪ ,‬ואם יהנה סכי נלוו ‪-‬בלבי יומיעכב‬
‫לא‬
‫‪ .,.-DY‬מה ארכו רנעי לילי‬
‫י‬
‫ש‬
‫א‬
‫רובצת ש‪84‬נת‪ .‬על כן לאפובלרוזכםלבהול יקבע נס שהר‪ ,‬נם ~הי הועם בזביט"פל‪…‬‬
‫אטרי טרי‪-‬נפש‪ ,‬כי קטב חונתם ישנרםן אני הגבר הנוקה אשר נלי לש‪ -‬קהוקינ‬
‫י ‪*"1‬‬
‫לרגעים‪ ..,‬שמע‪.‬נא דבכי‪ ,‬אדוני הננידהנדול‪ ;,‬מה אעיד ימה אדטה‪ ,‬ללבי אשר להטה‪,‬‬
‫ג ר"ל שנוסרבלי‬

‫חטא‪,‬‬

‫'‬

‫מנחם בן‬

‫‪4‬‬

‫התתוו משאג"ת?! חשבהי בל פרץ‪ ,‬מם‬
‫"מם אדםעלי ארץ‪ ,‬וכטפי בכל כואנים לא‬
‫מצאתה ל"אין כל חדש* נוצרתי יכחישו‪ ,‬כי‬
‫כמוני לאס‪-‬ף נם לאגז חיש‪ .*,‬על חטפיאצי‬

‫בוכה‪ .,.‬ועל סלף דיני תתעלפנה עצמי‪**.‬‬
‫ועמעסי יזלו מים‪ ,‬ובבותי לילה ויום לא‬
‫תפונינה‪ ,‬עד אשי ענני שהק לא השינוני‬
‫בנטמיהם ולא נצחוני ברעף רביביהם ‪ *2‬כי‬
‫עיני הטיפנה כןתות‪ ,‬ורסיסי מרום מחלקים‬
‫לעתות‪ :‬עת מהר ועת בהר‪ ,‬עת בקר ועת‬
‫לבות‪ …‬ותהיינהעיניכנקלים אשר לאיבנורו‪..,‬‬
‫ן ישקיף וירא‪ ,‬הלא עלה ןדלם‪,‬‬
‫הלא יוצר עי‬
‫ן‬
‫מ‬
‫ך‬
‫מ‬
‫ת‬
‫א‬
‫ז‬
‫'משפס‬
‫ת‬
‫ויופיע לעשו‬
‫נורעטני‬
‫נעזבו‬
‫ערכי כל מצע?יעתר‪..‬‬
‫‪.‬מי הוא‬
‫ועימה דטעות עשוקים נכקדו? זאת תקלעי‬
‫י בתשובת אגרתי אשר‬
‫בעניי‪ ,..‬כה חקות ל‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫י‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ק‬
‫ר‬
‫ב‬
‫כ‬
‫שלחתאלי לאמר‪.:‬אם‬
‫הביאותיך‬
‫למוסר‪ ,‬ואם לא העוית ‪ -‬כברהביריותיךלהיי‬
‫העולם הבא'‪ .‬הזאת חשבת למשמם?‪.*,‬ובי‬
‫ונחסום את פי ברוח קדים‪ ,‬ופאלים ‪ 8‬את‬
‫לשוני בהבלי מהתלות? הלא טץ‪9‬ךףעפרי‪…‬‬
‫ועתה שמע נאנן אדם‪ ,‬הלא איש אתה‪ ,‬ומי‬
‫כמוך בישראל‪ ,‬הלא לך לרעת אתהמשמט‪.,.‬‬
‫וכי תאמר "אם העוית ואם לא העויתי‪ ,‬הנכון‬
‫י לא ה'‬
‫לשפופ על "אם"?‪ .,.‬ואניידעתי כ‬
‫סוגיתך בי‪ ,‬כי אםבני האדם‪! ,‬רא היעליהם‬
‫וישפומ‪ .,.‬ואתה בן אדם‪ ,‬שמע נא את דברי‬
‫ענדך‪ .,.‬אם לה' פעלת ולעשות נכוחה נטית‪,‬‬
‫טדוע לא"נאת בהוללים אשר הללו עלי‬
‫לפרום‬
‫סוער ושבת? הלא לעיניך‬

‫יון‬

‫סיטוני‪,‬‬

‫מרוי‬

‫ביום טנוחת קדש טנא ילהרוס שערי בי‪,‬ם‬
‫שבת‪-‬קדש‪ .,,‬נם ביום המועד‪-‬מבחר המועדים‬

‫צקת להחריב בניני‪ ,‬וכידיהם הלטוהו בקשין‬
‫וקולפות‪ ,‬לא עלידי נכריםכי אם כיריהם‪..,‬‬
‫אם יש מלים השינני ‪-‬אך במשפט‪ ,‬ולא‬
‫ככח הזרוע‬
‫‪ .‬הלא יכלת לעטץ דיני‬
‫‪*.‬‬
‫לטסטס משפטי‪ ,‬עד א'צר יגלה צדק‪,..‬‬
‫החצר אשר צוית להחריב‪ ,‬לי ולשהי היתומים‬
‫היתה לטורשה; הלא אלהיםיריב ריבם‪ ,,.‬יש‬
‫עטיעור תשובות*‪.,‬ואם עתהיש לה ‪ 4‬רשמה‪,‬‬
‫אחרייום תשמע שאונה‪ ,..‬אס אלהים יללי‬
‫ולא יאסוף רוחי‪~ ,‬נים ‪ 6‬ימעמו ויטיס יחסרו‬
‫וקלפים ‪ 6‬יצערובחוקקימשונאיכרוע טמעלם‪,*.‬‬
‫אזכיר קדמוניות לא להועיל אך עתה סציקתני‬
‫בטני* עורה אדוני והתבונן ‪-‬ולב ?גוס ונרנין‪,‬‬
‫אםפניך לא תקנין"‪ ,‬תחלת אודותיהיהעליך‬
‫לכברני‪ ,‬עמדי ‪ 7‬לפני אדוני אביך"‪" .‬סגיני‬
‫י אשר פרש‬
‫וימשכני בחבליידידות‪ ,‬וכלימ‬
‫ך עלי‪ .‬הלא לפי כח‬
‫עלי צלו‪ .‬שמש לאי‬
‫מזער בינתי מסרתי ומהלליו‪ ,‬והנם כתובים על‬
‫ארון‪-‬סערות נבית זבול אשר בנה לשם‬
‫יהוא‪ ..,‬אחרי זאת‬
‫אלהיו‪ ,‬והמכתב מכתביד‬
‫זכר‪-‬נא אדוניליל תמרורים אשר בו נאספה‬
‫גןרתי יולרתך‪ …‬אם לא כחצות לילה רנלי‬
‫באת אלי‪ ,‬לתקן סעד ולמחריז להיי מצאתני‬
‫ואני כותב‪ ,‬ונזהרת* טרמ סיהירני‪8‬י ויהי כי‬
‫ראית כה נשבעת באל עליון‪, :‬שמורה זאת‬
‫תהיה לך כל הימים"‪ -‬ואתה זנחת ותמאס!‪.,,‬‬
‫בקיסף אדוני אביך כעגתי רב קפד‪ ,‬ופקותי‬
‫דגרי קינות אשר קוננו כל ישראל דבר יום‬

‫י‬

‫הס הכחשה לקאטר ‪,‬אין כל הדשי‪,‬כיכמוני לא חיה וכי'‪1-,‬רשעותי מרבות לרות‬
‫‪ 1‬אני וגורלי‬
‫יותר משימטיוו העננים על הארץ‪8- .‬הפעיל מן "אלם'‪ *-.‬לתשובתי‪5-.‬עפים‪6-.‬גליונותנייר‪-.‬ויען‬

‫אשר עמדתי‪ 8-,‬ר"ל עשיתי מדעתי טרם שאיתמעמי‪.‬‬

‫אוצר השירה והמליצה‬
‫גזמו כל שי האגל; ועמל מזאתו צמ זקר‬
‫משיה ה' לפני מותו להיותכ‪4‬י‬
‫הנלערי‬
‫באוכלי שלחנה ומה הנמול אשר גמלתני‪9‬‬
‫י אחרי אשר‬
‫ומה השלום אשר עולמת ל‬
‫קנסתי אגרות טהלליןי אהשתרל רכב‪ %,.‬ועד‬

‫כך(*‬

‫סנה לא הסירותי תמתי ממגי ועודני זוווע‬
‫מהלליך ומזלה שלחיך כפל על האדמה‪.,,‬‬
‫ואחיי זאת זכר‪-‬נא ארוניכי הביאוסני ממרחק‬
‫מנוה טרנוע‪ .,,‬אצתי‪ ,‬פשתי ואבא‪ …‬נדבותיך‬
‫לא העירוני‪ ,‬בלתי אהבתך עוררתני‪ .,,‬ויהי‬
‫כאשר באתי לויתני על טלאכת למודים‪,‬‬
‫עבודת לשון‪-‬הקודש‪ .*.‬זהי ה' וחי נפשך אם‬
‫לא הקימותי מצותך מדאנה ומרקבון ומתוך‬
‫ערום ואוסר כל‪ ,‬ועין ומיני כהה הכהה אם‬

‫‪-‬‬

‫‪5‬‬

‫קשיטהו‪,‬די ד* מחסלם ואם לא התכתי‬
‫נור רענון! ואלוס הקשיח את לב‬
‫*‪ -‬וקמץ את לבנו טדעת את‬
‫‪%‬י‬
‫‪1‬ונ‬
‫אד‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫ג‬
‫י‬
‫ע‬
‫ואם אלה‬
‫הכזה יהיו תשלומי איש‬
‫נטוליו? טדוע ורעתי חמים וקוצים קצרתי‪,‬‬
‫י לאשה‪1‬‬
‫וארץ אשר מאד ועמה קעלתה ל‬
‫ואלו זרעתי תלמי מללה וזרעתי בארץ לא‬
‫זרועה‪ .‬החרשתי ‪ ;2‬כי אין פרי למלחה‪.,,‬‬
‫ועתה אדוני אנה אוליך אתדלותי‪ …‬הבהלי‬
‫‪ ,nsy‬איך תגדר סס~קה‪ ,‬אחרי ‪4‬הונחרצה‪.,.‬‬
‫סרוב שיחי וכעסי דהרתי עד הנה‪ ,‬וארוני‬
‫יורע כי לא נכון להוכיח מרי נפש ולא‬
‫לנעור בהגי ‪ 3‬לבב‪ .,.‬כי במצום ידברו ‪-‬כי‬
‫בחרו טותמדדים‪.‬‬

‫עילי‪…‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫דעת‬

‫אתר לימודי יהדות ורוח‬
‫‪1‬ן‪Nvvw.daat.ac.‬‬

‫‪ 8‬מס'‬

‫*‬

‫י רעה‪ ,‬החרשתי‪,‬‬
‫‪1‬יחן בשביל דבר קל מגה‪ 1-,‬אלו עשיתי מוגות לאנשים‪.‬ועים והם גמלול‬
‫‪-'rtne‬שבר‪.‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)