www.daat.ac.il
אגה"ע 4 bS-ח1לאלון4414י*נש114*%ע"%
משגיהתיחציד~יל41צתבנירופוציצ'1
שיחות
הבנת משפטה'-יסוד למדתנושאבעול
מבשרי אחזהאלו-ה
בןארבעים שנהידעוהכיר אברהם אתבוראו
י תשובהמיוה"כעד הושענא רבה
עשרתימ
כי כלדרכיו משפט
בחינות המנוחה
ד
ז
י
ע
יד
יז
ביאוריםבפרקי אבות
ליקוטמאמרותיו
עמל התורה-כיטוביםדודיךמיין
דבריםיקרים
פנינינו
פנינירבינויחזקאל
הרב הדומה למלאך
"המשגיח"
זכרונותמחיי הסבאזצ"ל
"'גיס
הרבחייםירוחםגינזבורג כג
הרבחייםירוחםגינזבורג כז
הרבדן ספל
כס
הרבמאירהיילזר
15
הרבחייםירוחםגינזבורג מ3
הרבאליעזרגינזבורג
ה עורה
קו"
/ 0ע ע ש ר ,ה תשמו
ע
1
lddL
מד
www.daat.ac.il
ו
קול
הגה"צרבייחזקאללעוינשטיין זצ"ל
111צ11111
שיחות
זילעוינשטיין זצ"ל
הגה"צרבייחזקאל
ה.
ל.
.
(
.
הבנת משפט ה' יסוד למדת נושא בעול
,
.. , :
1
דומהבעיניכי אחת הסיבות המרכזיות לאדישות בה אנושרויים,ואין
אנו מתעוררים ומתחזקים מכל אשר קורה 'אתנו ,מפני .שכבר הורגלנו
להיות במצבים דומים,כי תכונת ההרגל היא המונעת כל התחזקות
והתחדשות ,ולכן אף שמצב הזמן מטבעו היהחייב להביאנולידי חיזוק
מ"מ ההרגלמפריע לכך.
וש הסוברים שמביון שימים אלו הם ימות המשיח ,משום כך עלינו
להיות שקטים ושלוים,כי הלא הכל מצפים וממתינים.לימיםיאלו ,אבל
באמת הבנה זו מוטעית מיסודה .ויש לראות זאת בוציאת מצרים,
שבודאי זכות גדולההיתהלהיותביציאת מצרים ובמעמד הרסיני ,ומכל
מקוםחזינן שלא הבל זכו לצאת ממצרים",וחמושיםיצאןבנ* ישראל"
(שמותי"גי"ח) ,ואיתא במדרש וחמושים אחד מחמשה;ויתר,ד' החלקים
מתובימי החושך ,ואף שכולם ראו את כלהניסיםשהיוביציאת מצרים,
וראו את הנהגת הקב"הע"י משה ,מ"מ ברגע האחרון קודם היציאה ממש
מתו ולא זכו להיות מכלל היוצאים .ואל נא נאמר שהיו חוטאים גדולים
ורשעים גמורים ולכן לא יצאו ממצרים ,דאיתא במדרש שם שהיתה
עליהם טענה מסויימת ,שהיה להם שררות 11עפד במצר,%וה1ה -חסר
להם בשאיפה והרצון העז לצאת ממצרים ,ומשו"ה נענשו ולא יצאו
ומתו בימי החושך ,ועדלימי החושך לא הכירו כלל בחסרון השאיפה
אצלם ,ודימו הכלכי אף הם דבקים ברצונמללצאת ממצרים ,ובשעה
שבא משה רע"ה לפרעהוהודיעו על הרצון ליציאה ,אף הם נברכו אחר
משה,כי אף הערב רב רצו לצאת ,ורק הקב"ה בדק במעשיהם וראה
אצלם חסרון בשאיפהליציאה.
ומעתהעלינולהבין אף בנוגע לימות המשיח,כי למרות שדומה כאילו
הכל רוצים ומחכים לימות המשיח מ"מ יתכן שלא הכל יזכו לראותו
ולשמוח בביאתו ,כי מפורש בחז"ל שבימות המשיח יהיו בחינות
וצירופים ,ממילא אין לנו סיבה להיות בטוחים במעשינו ,ולכן עלינו
לחשושולירא שמא לא נזכה ח"ו ,ובפרטשימים אלו הםימי סכנה ומדת
הדין שולטת א"כודאי אסורלנולהיות בטוחים ושלוים.ימים אלו שבהם
העולם כולו כמרקחה ,ותהפוכות העולם אינם פוסחים אף על כלל
ישראל ,ובפרט שמצב כלל ישראל תמיד נמצא בסכנה ,וא"כ בשעה זו
שכל העולם בסכנה ודאי שסכנתנו מרובה ,וסכנות אלו הםבין בכלל
וביןביחיד וא"כ האיךיתכן שאנו רגועים ושלוים,אין זה אלאכי מדת
ההרגל שולטת בנו .וכיון שהורגלנו בכך דומה בעינינו כאילו כך צריך
www.daat.ac.il
ק%
הבנת משפטה'-יסוד למדת נושאבעול
ושעורה
ס
להיות מצב העולם ,וכאילו מצב של סכנה ומלחמה הם המצבים
הטבעים של העולם ,ומשו"ה זו חייבת להיות ההערה הראשונה,
להתעורר מהמצב השלו והבטוח בהאנונמצאים.
"במ"ח דברים התורהנקנית בהם" (אבותו'ו') ואחד מהם "הנושאבעול
עם חברו" ,ומדת ומעלת "נושא בעול" היא מהמעלות החשובות ביותר
ההכרחיות לקניית התורה ,ונושא בעול עם חבורו נאמר ,עאכו"כ
שמחוייב לישא בעול עם כל הכלל ,ומשו"המחוייבים אנו לחשוב ולדאוג
עבור כלל ישראל.ואיןקניית המידה הזו פשוטה כל כך,כי באמת אנו
מורגליםבחיקוי בעלמא ,ולכן אנו מסתפקים באמירה גרידא ,ותכונהזו
מקיפה אותנו בכל עניני התורה ,וכ'ש ברכישת כל המעלות כאהבת
הבריות וכדומה ,דמכיון שאנו מבטאים בפינו ובלשוננו דברים של נושא
בעול עם זולתנו דומהבעינינוכאילו השגנו מעלות אלו .אך האמתשאין
זהנכון כלל ,וראו בלשון חז"לגבי משה רע"ה"ויגדל משהויצא אלאחיו
וירא בסבלותם",ופירש"י"נתןעיניוולבולהיותמיצרעליהם" ,משה רע"ה
נתןעיניו ולבו ממש כאילו הוא בעצמו ניצב באותו מצב שבו נמצאים
אותם האנשים אשר זקוקים לס"ד ,בהרגשות אלו ובכמותם כביכול אנו
שרויים עתה ,בשדות ובאהלים חוששים ומפחדים כל רגע מאשר יבוא
עלינו,כךהיא דרכה של מדת נושאבעול.
כל המשתתף בצער חבלילידה זוכה לביאת המשיח,ומבלעדי זאתאין
אפשרות לזכות לביאת המשיח .ובאמת כלל זה מקיף את כל התורה
כולה ,כל זמן שאין אדם נכנס לתוך פנימיות הדברים ומסתפק רק
בחיצוניות אין זו תורה כל עיקר ,ופעולות חיצוניות אינן אלא בגדר
מלומדה .והכניסה לתוךהפנימיותאינה נעשית בנקל אלא חייבת.לנבוע
רק עלידי עמלויגיעה מרובה,והיינו מש"כ רבינויונה (שערג') בביאור
הכתוב ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה ,ונתבאר כבר שאף
היראה עצמה יכולה להיות מלומדה ,ובודאי שכאשראין מתבוננים כלל
אלא מסתפקים באמירות סתם,אין זה מעלה והכל רק בגדר מלומדה,
וסכנת המלומדה רבהלאיןשיעור.
"ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע"
(דברים ל' ט"ו).החיים והמות הולכים יחד בד בבד,וכל זמן שלאיתייגע
מתוך התבוננותלפי הבנתדרכי התורה,יתכןויחיהחיים ארוכים ודומה
בעיניוכאילושרוי בטובובחיים ,אך באמתאינו אלא נמצא בתוך המות
והרע,וזו היא מציאות הדברים,כי בתוך הטובוהחיים נמצא אף המות
והרע.
"וה' אמר המכסהאני מאברהם אשראני עושה ,ואברהםהיויהיהלגוי
גדול ועצום ונברכובו כלגויי הארץ,כיידעתיו למען אשריצוה אתבניו
ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה' על
אברהם את אשר דברעליו" (בראשיתי"ח י"ט).ועיין ברמב"ן מה שביאר
www.daat.ac.il
1
קול
הגה"צרבייחזקאללעוינשטיין זצ"ל
ןעוצוושה
בארוכה ,הלא אברהםאבינו ע"ה ממנויהיהגויגדול ועצום,וא"כעליהם
לדעת הנהגתויתברך ,ואם לא נגלה לאברהם את משפטי ה' בסדום א"כ
יסברו שיש כאן הנהגה אכזרית ,ומדוע לא התפלל אאע"ה על שכניו,
ומשו"ה גילה השי"ת לאאע"ה את הנהגתו,כיכיון שאברהם מכירויודע
צדקה ומשפט לכןיוכללהבין את הנהגת השי"ת .ומבואר דרק לאברהם
אבינו ע"היוכל הקב"ה לגלות אתדרכיו והתנהגותו ולא לאחרים,כי רק
אאע"ה העושה צדקה ומשפטיביןוידע להכיר את הנהגתו .והוא אשר
דברנוכייתכן ומעלות גדולות אשר בהם נמצאים החיים והטוב,יובילו
ח"ולידי המות והרע.
והנה עוסקים אנו במידת הנושא בעול שהיא מעלה עליונה ונשגבה,
אולם עלינו לדעתכי אפשר שמעלה זו כאשר לאנבין אותה בצורתה
האמיתית והנכונה תביא אותנו רח"ללידי רע ומות ,ורק בשעה שיכיר
צדקה יחד עם משפט,ויבין מהות המשפט ,אז יוכל להיות נושא בעול,
אמנם כאשר נושא בעול ומרחם על הבריות ללא הבנת המשפט יוכל
להגיעלידי כפירה ואפיקורסות,כי יבא לחשוב שהנהגת הקב"ה שלא
כדין ,ומחשבות אלו יבואו לו בגלל מדת הנושא בעול והרחמנות שניחן
בהם.
היא המדה אשר נמצאת באברהם אבינו ע"ה ,שמדת הנושא בעול
שהיתה לו הגיעה אליה מחמת הבנתו בצדקה ומשפט ד' ,וכל תפילתו
היתה רק לאחר ידיעת והכרת המשפט ,ומשו"ה ביקש מהשי"ת לא
להמית צדיק עם רשע .לא ביקש אאע"ה בקשה לחון את הרשעים אלא
רק שלאימות צדיק עם רשע" .כל האומר הקב"ה ותרןיוותרומעיו" (בבא
קמא נ ,).העונש והמשפט באים בדין ,ומשו"ה אף שהאדם נושא בעול
מכל מקום עליו להבין כי יש חטא בעולם ,והחטא גורם לעונש ,וכן
בעונשי הרבים עלינו להביןכי העונשים נגרמים בדין ובמשפט מפני
חטאת הרבים ,ולכן עלינו להשתדל ולמנוע את החטא כדי שלאיהיה
צערועונש בעולם.
את
האדם
נמצא מעתה שהתבוננות במצב ועונש הדור חייבת להביא
לידי חיזוק בהבנת משפט ד',בי כדישיגיעלידי מעלת נושא בעול עם
חברו חייב ראשית כל להשיג הבנה אמיתית במשפט ד' וכנתבאר,
שכאשר ידאג עבור הרבים ולאיבין מהות המשפט הרי זה נוגע ופוגע
בהשי"ת ,ומשו"ה רק לאחר הבנה במשפטי ד' יתכןויגיע למעלת נושא
בעול ,וכמו כן יתחזק וימנע חטא בעולםכיע"י מניעת החטא תתאפשר
הנשיאה בעול.
ובאמת מפרשה זו אפשר לראות ולהבין מהות נשיאה בעול עם זולתו,
שלא להסתפק באמירה בעלמא אלא כדוגמת אאע"ה שניגש לדורון
ולתפילה ולמלחמה,וכביכול מסר את כל עצמו עבור אנשי מדום.
www.daat.ac.il
קול
הבנת משפטה'-יסוד למדת נושאבעול
ושצורעו
ז
הסיבה העיקרית מדוע רחוקים אנו מהבנות אלו במשפט ד' ובדרכי
הנשיאה בעול עם זולתנו,כיאיננו מאמינים באמת שהכל מאתו יתברך,
וסבורים הכלכי באמתאין זה אלא מקרה בעלמא ,ומשו"האיננומבינים
במשפטי ד' ,ולכן אין לנו שייכות לעזרה ולדאגה לאחרים ,ולכן חיזוק
האמונה בהשגחה היא ההכרחית בימים אלו ,ורק על ידה יוכל לזכות
להיות מהנושאיםבעול.
**
הגה"צרבי יחזקאלהלוילעוינשטיין זצ"ל
מבשרי אחזה אלו-ה
4
כבר הארכנו במאמר הקודם בביאור דברי הרמב"ן בפרשת אאע"ה
ואנשי סדום ,שרק אברהם אבינו המכירויודע צדקה ומשפט הואמבין
את הנהגת הקב"ה,ולכןיכול להתפלל ולבקש על אנשי סדום,כי בטבע
קשה לאדם לחיות ולהתנהג עם ב' המידות האלו ,ובשעה שנושא בעול
ודואג ומשתדל עבור זולתו אינו מביןכי משפט ה' אמת,ויכול להגיע
לידיכפירה ובקורתעל משפטישמים .ובאמתזו הדרך הקלה,כילהרגיש
את תבירו ולהתפלל עבורו או עבור כלל ישראל יכול כאו"א להגיע
למדריגהזו ,אבל להשתמש בב'הענינים האלויחד,להכיר את משפט ה'
ולהבינו ולא לפגוע בהבנת מהותו של עונש החטא למרות דאגתו
ובקשתו לעזרת חבירו הוא הקושי הגדול שבעבודה ,ורק אאע"ה זכה
לדעת להשתמש בב' המידות כאחד ,ולכן לא ביקש שלא להעניש את
הרשעים אלא כל בקשתוהיתה שלאיהרגצדיק עם רשע.
פגש אברהם,ואיתרע בחז"ל הגיש עצמולדורון ולתפילה ולמלחמה ,לא
הסתפק אאע"ה בתפילה בעלמא אלא ניגש למלחמה עבורם ,וביאור
המלחמה ,שמסר את נפשו עבורםוהיה מוכן להפקיר את כל אשרישלו
עבור הצלתם ,וראה במדרש שהמלאכים התפלאועל בקשת אאע"ה.
נמצא מעתה שקניית יראת שמים היא הדרך הראשונה כדי שנוכל
להיות מהנושאים בעול עם חברינו ,שנתבאר כי ללא הבנה במשפט
ובמידתהדיןאין אפשרות בשום אופן להיות מהנושאים בעול ,ורק על
י יראת שמיםיוכללהביןולהכיר משפט.
יד
ה
מ
ו
ד
ו
ו
נ
א
ו
ל
א
ם
י
י
ו
ר
ש
ומום
ל
כ
ם
י
ט
ו
ש
פ
ם
י
מ
י
ם
נ
י
א
בהם
,
ה
ת
ע
ך
כ
בעיני
כי מלחמת ה' תהא מלחמה שתבוא עלינו ,ובימים אלו יכול כל אחד
מאתנו לזכות רבות ,או ח"ו להפסיד את כל מה שיש לו ,וכפי שראינו
ביציאת מצרים שרק חמישית מבני ישראל זכו לגאולה ויצאו ממצרים,
www.daat.ac.il
ח
ק%
הגה':צרבי.יחזקאל'לעוינשטיין זצ"ל
-וקצורות
ואילו שאר ד' החלקים נאבדו ומתו בימי החושך ,ומשו"ה חייבים אנו
להתבונן מה,הוא החלקהעיקריבו אנומצווים להתחזקבימים אלו.
ראשית עבודתנו בעולמנו חייבת להיות בהשגת יראת שמים "עתה
ידעתיכי ירא אלוקים אתה" (בראשית ב"ב י"ב) .יראת שמים הוא יסוד
עבודת האדם והיא תחילת עבורתו,וגם היא שיא השלימותשיגיע אליה
האדם "בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתויחיה" (מכות כד.).
חבקוק העמיד את כל עבודת האדם על יסוד האמונה ,וכפי מידת
האמונה שהגיע אליה כן תהא יראתו .הדברים תואמים ומתאימים,כי
היראה קשורה לאמונה,ואין אפשרות לרכוש יראת שמים ללא חיזוק
"ויראו העם את ה'
וגדלות באמונה ,ואע"ג שלכאורה בכתוב
נ,אמ
ייינו שהיראה קודמת
וה
ויאמינו בה' ובמשה עבדו" (שמות י"ד ל"א)
באמונה.
לאמונה ורק לאחר שרכש והשיג יראת ה' יכול לזכות
אך
באמת אין הדברים סותרים כלל ,ודאי שהחיזוק ביראה מגביר את
האמונה בלבו ,אבל כל שאין לו שייכות כלל לאמונהאין לו אפשרות
להשיג יראת שמים.
וראו מה דאיתא במדרשגבי נח ,שאף שנקרא צדיק תמים מכל מקום
מגדירים אותו חז"ל כמאמין ואינו מאמין שלא נכנס לתיבה עד שלא
דחפוהו המים .והדברים מבוארים שכל זמןשאיןלו כח להתגבר ולדחות
אתהנסיון לחלוטיןעדיין נקראאינו מאמין,ומכיון שחשש נח מהכניסה
ולא נכנס עד שדחפוהו המים נקרא "מאמין ואינו מאמין" ,וכל זמן שלא
השיג אמונה אמיתית ומחוזקתאיןיראתו יראתשמים כלל ,אלאכביכול
נחשבת בגדר יראת ה' מלומדה שע"ז הרחיב רבינויונה (שערי תשובה
שער ג'סי' ט"ו) שאינה יראת שמים כלל ,אלא נחשבת בגדר "רחקיך"
שרחוק מהשי"ת ,ועליהם נאמר "כי רחקיך יאבדו" (תהלים ע"ג כ"ז),
וליראה האמיתיתיכוללהגיע רקע"י עמלויגיעה ועבודה מרובהובעיקר
בחיזוק האמונה השלימה.וביותרישלהוסיף ,שכאשראיןיראתושלימה,
אף תורתואינה תורה כלל,כי תורה ללא יראהביון שהוא בגדר "רחקיך"
ורחוק מהקב"ה ,א"כ היאך יוכל לעלות על דעתו שתורה זו נחשבת
לתורה.
הסבא מקלם ז"ל היה מבאר את דברי הגמ' הנזכרת שבא חבקוק
והעמידן על אחת וצדיק באמונתויחיה ,שאמונתו חייבת לבוא מחמת
הבריאה בעצמה,ע"י התבוננות בבריאהיגיע לאמונה חושית ממש,וזו
היא האמונה האמיתית,ובודאי שזו מדריגהגדולה ,אך לכל הפחותעלינו
לזכות לאמונה שתביא אותנולידייראת שמים.
יסוד זה שעיקר עבודת האדם היא השגתוקנין אמונה ויראת שמים הוא
פשוט ומוכרח,כי הלא חזינן כמה הקב"ה רוצה ומבקש מאתנו שנשיג
אמונהויראה ,וכל הבריאה ומציאותה נעשו ונבראו באופן שנוכל להשיג
דרכה אמונה ויראה,וב"ז מפני שאמונה ויראה הםעיקר עבודתנו .הסבא
קול
www.daat.ac.il
מבשרי אחזה אלו-ה
ושצורות
ע
מקלם ז"ל היה מבאר מה שמזכירין בברכה ראשונה בשמונה עשרה,
אלוקי אברהם יצחקויעקב ,והלאיסוד ברכה ראשונההיא הזכרת שבחו
של הקב"ה ומה שייכות פה לאבות הקדושים ,וביאר בזה שגדלותם
ויסודם של האבות היה שהגיעו לאמונה מכח ההתבוננות בבריאה
עצמה,כי הלאעדיין לא זכו לתורה וליציאת מצרים,כי הבריאה עצמה
מורה אמונה חושית בבוראעולם,וצריך רק מעט התבוננותלהשיג זאת.
"שאו מרוםעיניכם וראומי ברא אלה"(ישעיהו מ' כ"ה .אפשר להתבונן
בבריאה עצמה ולראות ולהתחזק באמונה,כי לא יתכן שעולם מלא
נברא מאליו ,וע"כ שהקב"היוצר הכל עומד מאחרי כל זה,והיינו דנאמר
בקרא "מבשרי אחזה אלוק" (איוב י"ט ב"ו) ,אף כאשר יתבונן בעצמו
ומהותו יוכל לראות הנהגת ומציאות השי"ת .אך דברים אלו צריכים
מחשבה והתבוננות רצופה ומרובה ,וללא התבוננות מרובה רק עולים
בקרבו הרהורים מועטים,והרהורים אלו חולפים ואינם משאירים רושם.
ובאמתזו אחת הסיבות המרכזיות לכשלונות האדם,כי בטבעו מתחיל
האדם להתבונן מעט ,ומיד לאחר מכן סבור שכבר ידיעתו והבנתו
מושלמת,ותיכף מתרפה מעבודתו ,ומשו"האין למחשבות אלו כלסיכוי
להשפיע על מעשיו ,אלא צריך כלימיחייו לעמוד ולחשוב ולהתחזק
באמונה,כיאין גבול ותכלית לחיזוק באמונה ,ומשו"היתבן שנאמר אף
על נח שהיה צדיק תמים "נח ממחוסרי אמנה היה",כיון שאמונהאין לה
תכלית ,א"צ לאהגיעלשלימות ,ומשו"ה נחשבלקטני אמונה.
ולכן יתכןויהיה אדם מתמיד גדול בתורה,ואין לו כלשייכות לאמונה
ויראת שמים,כי כל זמן שלאיתייגע במיוחד בהשגת אמונה ויראה לא
ישיגנה,והיינו שכתב רבינו יונה "ונאמר על האנשים שאינם עורכים
מחשבות להתבונן תמיד ביראת ה' ,ותהי יראתם אותי מצות אנשים
מלומדה וכו'" ,ומפורש בדבריו שחייב לערוך מחשבות תמיד ,וכל זמן
שאינו בדרגהזואין יראתו יראה כלל אלא יראה מלומדה,ולכן נתןלנו
הקב"ה ענין התפילה ג' פעמים ביום ,כפי להתחזק על ירה באמונה
וביראה ,ובודאי שכאשר מאחר לתפילה ומגיע לקריאת שמע ,או
שמתפלל בבתי כנסיות אחרים ,אין לתפילתו סיכוי שתשפיע עליו
להקנות אמונהבלבו ,וממילא הטבעיםהגופנייםעובדיםופועלים בקרבו,
והם מכחישים אתיסודות האמונה,וכדאמרינן אדם הולך בעולמו וסבור
דיליה הואולדורידור ,ומחשבות אלו מנוגדות לאמונה.
"הווב אדם לראות כאילו הוא יצא ממצרים" והרמב"ם מוסיף ואומר
כאילו יצא עתה ממצרים ,אינו מספיק לחשוב מחשבת חיזוק ביציאת
מצרים ,אלאחייב לחשובכאילו עתה ממשיצא ממצרים,וללא הרגשות
אלואינו נחשב למאמין השלם.ואין זה רק ביצא"מ ,אלא אף כלעניני
קריעתים סוף ומעמד הרסיניחייבים להיות מושרשים בקרבו השרשה
חזקה כאילו עתה זכה לראותם .והנה כאשר נתבונן במצבנו נראה
י
קול
www.daat.ac.il
הגה-צרבי יחזקאללעוינשטייןזצ-ל
ןווצוואה
שכחצי מהציבוראינו בא לתפילה בישיבה ,הלא בושה תכסהפנינו,וכי
למעןאיזו מטרההגיע ובאלישיבה ,והלא לאיזכה לאמונה ללא עצות
אלו ,וא'ע מה תקוהישלו בעולמו.
וטוב לראות וללמוד את הפרק הראשון במסילת ישרים ,ולראות איך
הרמ"ח לוצאטו מסביר ומבאר שללא בירור ואימות שכל בריאת האדם
אינה עבור עולם הזה אלא למען עולם הבא,אין לו כל סיכוי לזכות
לקיים רצונו יתברך,ואין מספיקידיעה בעלמא אלא נחוץ להשיגה רק
ע"י בירור ואימות והיא נקנית רקע"י עבודה מתמדת ללא הרף כלימי
חייו.
***
הגה"צרבי יחזקאלהלוילעוינשטיין זצ"ל
בן ארבעים שנההכירוידע אברהם את בוראו
לילש.ק חוה-מ סוכות תש-ר
הרמב"ם (פ"א מהלכות ע"ז ה"א,ב ),מבאר מהלך הטעות שטעו בע"ז
בימי אנוש .בתחילה אמרו הואיל והאלקים ברא הכוכבים והגלגלים
להנהיג את העולם וכו' וחלק להם כבוד ,ראויים הם לשבחם ולחלוק
להם כבודכי זה הוא רצון ה' לכבדמי שגדלו וכבדו כמו שהמלך וכו'
והתחילו להקריב להם קרבנות ולשבחם ,ואחר שארכו הימים עמדו
נביאי השקר ואמרו שה'ציוה לעבוד כוכב זה,ועשו להם צורתווכל העם
הנשים והקטנים היו משתחוים לו ומקריבים לו ואומרים שזו הצורה
מטיבה ומריעה ,וכיון שארכו הימים נשתכח השם הנכבד והנורא וכל
העם אינם יודעים אלא הצורה והעץ שהיא מטיבה ומריעה ,והבורא
יתברך לא היה שום אדם שמכירו אלא יחידים בעולם כמו חנוך
ומתושלח ,נח שם ועבר .ועל דרך זה היה העולם הולך ומתגלגל עד
שנולד עמודו של עולם והוא אברהם אבינו.כיון שנגמל התחיל לשוטט
בדעתו והוא קטן,והיה תמיה איך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד
ולאיהיה לו מנהיג ומי יסובב אותו ,עד שהשיג את האמתכי יש שם
אלוק אחד והואמנהיגו וברא הכל,וידע שכל העולם טועים ודבר שגרם
להם לטעות זה שאבד האמת מהם,ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את
בוראוכיון "שהכיר וירע" התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים
ועמדוהודיע לכל העולםכיאיןראוי לעבוד אלא לבורא הכל והוא אחד,
וחיבר ספרים מזה ומסר ליצחק בנו וכן יצחק הנחיל ליעקב בנו ויעקב
לבניו,וכיון שבאו למצרים למדו ממעשיהם ועבדו עכו"ם חוץ משבטלוי,
וכמעט קט נעקר העיקר הזה ששתל אברהם אבינו .ומאהבת ה' אלינו
www.daat.ac.il
ק%
בל ארבעיםהכיר אברהם את בוראו
ןווצור
שלחלנו משה רבנו וכלהנביאיםוהודיעלנו האמתונתןלנו מצוותוכו',
ע"כ תוכןדבריו.
הרמב"ם אלו צריךלהביןכיאינו כותב סתם תולדתו של אברהם
דברי
אבינו בתור כותב תולדה,כי כמו שהרמב"ם בהל'נזיקין כולו הלכה ה"נ
כאן הוא כולו הלכה למעשה ,אלא דשם הוא בנוגעלעניני ממונות וכאן
נוגע לעבודת האדם וגידולו בעצמו ,אבל הוא כולו הלכה .בתחילה היה
קשה לאברהם איך אפשר שיהיה הגלגל סובב תמיד בלתי מסבב,
הביאור הואכיון שראה שהוא סובב בודאי הוא גשם,וכיון שהוא גשם
הוא מוגבלויש לכוחותיו סוףואיך אפשר שיהיה נוהג תמיד בלתי סוף,
ועודכיון שהוא סובב בודאייש לו גבולכי אילו לא היה לו גבול והוא
ממלא כל הבריאה אל מה הוא סובבכיון שהוא ממלא כל הבריאה ,ע"כ
מוכרח לומר שישלו גבולוכיון שיש למציאותוגבולבודאיישלכוחותיו
גבול ואיך אפשר שהוא יהא נוהג תמיד .ומחשבונות אלו עמד בדעתו
שיש שם אלוק אחד שהוא בלתי סוף ובלתי תכלית והוא נוהג אותם,
וכיון שעמד על האמת התחיל לחשוב בטעות העולם והכיר כי המה
טועים ,ואח"כ חקר הסיבה לטעותם וע"כ התחיל להשיב תשובות עלבני
אור כשדים ,ומהלך זה הוא בדוקא,וזה הוא המהלך הישרלגידול האדם
ואם אחד יתחכם בלתי מהלך זה לאישיג התכלית .והרמב"ם כתב זה
להלכה והוא מהלכות הנהגת האדם להשיג השלימות ,וכמו בשאר
הלכות התורה כגון הלכותנזיקין גדריה והלכותיה הם בדוקא כמו כן
אלו ההלכות הם ג"כ בדוקא.
עיקר היסוד שאנו רואים מהרמב"ם הוא שעל האדם לידעכי העולם
טועים ומהו הסיבה לטעותם בקצרה הוא ,לידע היטב הרע המפסיד
הטוב ,ובאמת ישנו יסוד זה במסילת ישרים שעל כל מידה מנה
המפסידים אותה,וכן החו"ה מגלה המפסידים לכל מעלה,ואנו מורגלים
לחשוב כי התועלת בזה היא שאם האדם יודע ההפסדים ידע ממה
לשמור עצמו ,אבל באמתאיל זהעיקר המכווהכי בזה עצמו שהואיודע
המפסידים נקלט אצלו הטוב יותר ,כמו שאנו רואים הנהגת האדם
הרוצה שתצמח שדהו ,המהלך הואכי בתחילה הוא חורש השדה עם
האבנים שבה ואח"כ הוא מלקט האבנים ממנו ואחר כ"ז הואנותלהגרעין
לתוכה ,ואפי' אם לא ילקט האבנים מן השדה אלא יחרוש בלבד ג"כ
יועיל שתצמיחכיון שניער האבנים בתוכה אלא יותר טוב הוא שאח"כ
יזרוק האבנים מן השדה.כן הוא בהנהגת האדםכימיריעתו מהרע בלבד
מזה בלבדיהיה נקלט ומתחבר ומתדבק בו הטוב.ועל דרך זההיה מהלך
א"א ע"ה כיון שהכיר הטעות חשב מהו הדבר שגרם להם לטעות,כיון
שהכירוידע,וזההיה בארבעים שנה.ואין לזה סתירה מהמדרש שהביא
הראב"ד (הלכות ע"ז פ"א ה"ג) בןג' שנים וכו'כי הכרהויריעה הם שתי
מדרגות ,ואפשר שהכרה היתהלובהיותובןג'שנים ,אבלהכיר וודע זה
www.daat.ac.il
ינ
קול
הגה"צרבייחזקאללעוינשטיין זצ"ל
27וצו2181
היה בארבעים שנה ,וכיון שהכיר וודע התחיל להשיב תשובות ,אבל
קודם זה לאהשיב תשובות ולאהשפיעלזולתו(.זה תוכןהענין בקצרה)
***
הגה"צרבייחזקאלהלוילעוינשטיין זצ"ל
עשרתימי
תשובה מיוה"כ ער הוש"ר
ליל הושענא רבה ת ש דשאנחיי
המזיק הכי גדול הוא חסרוןידיעה .בראש השנה כל באי עולם יעברון
לפניך..מי לא נפקדכהיום הזהבי זכר כל היצורלפניך בא .כלהיצורים
נדונים בראש השנה ,אבלמייודע מזה חוץ מכלל ישראל .אומות העולם
אינםיודעים מזה .חיותו ומותו וכל מצבימיחייו של אדם תלוייםביום
זה והוא אינויודע מזה כלל .וישראל שגילו סוד זה הם מכינים עצמם
מקודם וחוזרים בתשובה ומקבלים מלכותו וזהו הכל עצות איך לזכות
בדין.הרירואים אנו מה הוא חסרוןידיעה.
הושענא רבה שהואיום כפורים זההייתייודע .הסבא מקלםהיה אומר
החילוק בין יום הכיפורים להוש"ר הוא כי ביו"כ מצוה להתענות ולא
לאכול והוש"ר הוא יום כפורים אשר מותר בו לאכול .בזה היינו
מורגלים ,אבל שאלו עשרהימים מיוה"כ עד הוש"ר הם ג"כ בגדר עשרת
ימי תשובה לזה נתעוררתי עכשיו .עשרה ימים מר"ה עד יו"כ ביארנו
בע"הכי הםימי בחינה שהאדם נבחן בהם,וכן הוא ממש באלו עשרה
ימים מיוה"כ עד הוש"ר שהםימיבחינה אם הוא עומדבקבלותיו.
כלימי הסוכות נצטוינו להקריב שבעים קרבנות בעדע' אומות,והענין
הוא שנתפלל בעבור קיומם שלא ישמם העולם מהם.נצייר במחשבותינו
איזו עבודה קשה היא שנתפלל בעד שונאינו שישארו בחיים .לו היו
באים אצלינו שנתפלל בעד האשכנזים (הגרמנים) שלא ימחו מן עולם,
לכאורה אי אפשר זאת במציאות שנתפלל בעד שונאי ישראל .כמה
אהבת הבריות נדרש לזה ,ובודאי שהיה נדרש להקרבת הקרבן אהבה
להם שנתפלל בעד קיומם ,שאילו לא היה אהבה באמת היה הקרבן
פסול שאין זה לרצונו .ובבחינה כזו עמדו הכלל ישראל אחר יוה"כ עד
כמהיש להם אהבת הבריות עדשיוכלו להקריב קרבנות בעדקיומם.
עור בחינה אחרת אנו רואים ,מצות ארבעהמינים .חז"ל אמרו (ויקרא
רבהל'י"ב) שארבעמינים הם כנגד ארבעכיתות שנמצאו בכלל ישראל.
האתרוגיש בו טעםוריחוכןיש בהכלל ישראל שיש בהם תורה ומעשים
טובים,לולבישבו טעםואין בוריחוכנגדויששיש בהם תורהואין בהם
מעשים טובים ,הדס יש בו ריחואין בו טעם וכנגדומי שיש בו מעשים
קול
www.daat.ac.il
עשי"תמיוה"כ עד הושענא רבה
1עוצו181ן
יג
טוביםואין בו תורה ,ערבהאין בה טעם ולאריח וכנגדהמישאיןבו לא
תורה ולא מעשים טובים .והתורה אמרה שיקשרו ארבעמינים אלויחד
ויעשו אגודה אחת ואם יחסרמין אחד מהם אפילו תחסר הערבהאין
כאן המצוה ,שמצות ערבה היא ג"כ לעיכובא .ואדרבא אנו רואים
שבאתרוג החמירה התורהיותר מבערבה,שאילו אתרוג אם נקטםפיטמו
פסול אע"פ שכל האתרוג הוא שלם והדר,ואילו בערבה הכשירה התורה
אפילו בעלים אחדים,כי אדרבה מהשלם נדרש כל השלימות ואם יחסר
נקודה אחת אז הוא כבר פסול אבל האינו שלםאינו נדרש ממנו הדבר.
והמצוההיא שנולםיעשו אגורה אחתויתבטלהאנוכי.
אגב אנו רואים מזה פלא,כי לכאורה יקשה למה לא יהא כשר שני
מינים האתרוג והערבה,כיון שהאדם שיש בו תורה ומעשים טוביםויש
בו כל השלימות אפשרלו להדבק באדםשאיןלו כלוםואין בו לא טעם
ולאריח .אלארואים אנושאין זה מוכרח,כי לאדםשאיןבו כלום אפשר
לו להתחבר בובי הוא חושבכי הכלמבינים שאיןלושייכות עמו ,אבל
לאדם שיש בו ג"כאיזה מעלה ואפשר לטעותבו שהוא שוהלו ,אדם כזה
קשה לו להתחבר אליו ,לפיכך המצוה היא בדווקא ארבע המינים ולא
יחסר מהם כלום .עכ"פ רואים אנואיזו בחינה קשה היא ,שהבחינה היא
אם האדם אפשר לו להדבק בהפחות שבפחותים ,כמה אהבת הבריות
נדרשלזה,איזה מדות טובותצריכים לזה.
ואם הבחינה ח"ו אינה לטובה ,ולו נכתב בר"ה שנה טובה או להיפך
שהוא נכתב לשנה שאינה טובה ועכשיו עמד בבחינתו אז קורעין את
פסקו,איך הוא המהלך בזה?
וש מחלוקת בגמ' ר"ה טז .אם משפט האדם הוא בכל שנה ולאיותר או
בבל שעה או אפילו בכל רגע,ומסיק הגמ'כי הכל אמת שישדין אפילו
בכל רגע כמו שכתוב (איובז') "לרגעים תבחננו",ואיך הוא המהלךכיון
שכבר נפסק לשנה טובה .ועל זה אמרינן בגמ' שאם נפסק לגשמים
מרובים אז אם הוא עומד בהבחינה בכל השנה אזי נותנים לו הגשמים
בעתם ,אבל אם לא עמד בהבחינה ואינו ראוי לטובה אזי נותנים לו
הגשמים בימים שאינו צריך ובמקומות שאינו צריך,ושני הדינים אמת,
הדין שנפסק לו גשמים מרובים נותנים לו ומה שעכשיואינו ראוי להם
נותנים לו על דרך שלא יהנה מהם ,וכן להיפך אם נפסק לו גשמים
מועטים ועכשיו לפי מעשיו הוא ראוי לטוב נותנים לו הגשמים בעתים
הצריכיםלו ובמקומותהצריכים.
הכרת שנאתהגחיםהיאחיזוקבאמונה
"ההתבוננות בשנאת העכו"ם לישראל ,כמבואר שנובעת מהכרת האמת ,חייבת
מכח עצמהלהביאאותנולידיחיזוק באמונה".
(6וריסרק( ,מקקדרכי סענודס ,עמ'ספ.ד)
יו
קול
www.daat.ac.il
הגה"צרבייחזקאללעוינשטיין זצ"ל
11וצו1111
הגה"צרבי יחזקאלהלוילעוינשטיין זצ"ל
כ"ג אלולר'וילר תש"ג
כי כלדרכיו משפט
טבע האדם הוא כשעומד אצל פרטים שוכח את הכלל ,אע"פ שהפרטים
הם מוצאים מן הכלל ובאין הכללאין פרטים ,אעפ"כאינו זוכרוכי זה
הוא טבע האדם .לדוגמאנביארבינויונה שכלימיעברתי על דבריו ולא
הבנתי אותו ונתקשהלי,והחסרוןהיהכי מרוב פרטים שכחתי אתהיסוד.
הר"י (שע"ח שערג' אות ז') מבארכייסוד המצוות היא היראה ,ומביא
פסוק על זה (דבריםי'י"ב) מה ה' דורש מעמךכי אם ליראה .הפי' של
מילתיסוד הואכיעליו נבנה בל הדבר כמו שאנו אומריםיסודלבית,פי'
כל הבית נבנה על היסוד ואם ינטל היסודיפול הבית,וכן ביאר הר"יכי
יסוד המצוות פה על מה הם נבנו היא היראה .ותמיד נתקשיתי כי
הראשונים מבארים להיפך ,מה ה' דורש מעמךכי אם ליראה,כי כל
המצוות הם בכדילהוסיף יראהכי יראההיאתבויית המצוות,והר"י כתב
כי יראה היאהיסודוהיהלו לומרכי יראה היא התכלית,כי מילת"יסוד"
ביאורהכי ממנה מוצאת כל המצוות .ובאמתאיןהר"י סותר להראשונים
כי שניהם אמת ,כי בודאי יראה היא היסור והראשית שעליו נבנו
המצוות,כי התחלת קיום המצוות היא מיראהכי אם אין יראה אין
מצוות,כי אם המצווהאינוירא מהמצוהאיןציוויוציוויכי לאישמעלו.
והוא כמו המכילתא (יתרו שהביא הרמב"ן (שמות כ' ב') משל למלך
שנכנסלעיר אמרו לו גזורעלינו גזרות אמר להם קבלו מלכותי תחילה
ואח"כ אגזורעליכם גזרותכי אם מלכותיאין אתם מקבליםגזרותיאיך
אתםמקיימים,והביאור הוא אם תקבלו מלכותי ותמלאו יראה מלפניכי
זה הוא מלכות (שתהיה יראתי עליכם) אז אגזור גזרות .אם יש יראה
אפשר לגזור גזרותכי בלי יראה אם נחפוץ לאנקיים הגזרותואין זה
נקרא גזרות אם הם ברשות האדם לעשות או לחדול ,ע"כ פשוט הואכי
יראה היא היסוד למצוות כי ממנה נובעות המצוות .וגם זה אמתכי
יראה היא תכלית המצוות כמו שכתבו הראשוניםכי בשמירת המצוות
נתוסף לאדם יראה וזה הוא התכלית של המצוות .באמתיסוד זה הוא
פשוט אלא שאנו מורגלים תמיד במצוות שהם פרטים נגד היסוד של
יראה ,שכחנוהעיקרוהיסודכייסוד היראה הוא מוכרח להמצוות.
עכשיו נבוא לעניננו .היסוד המקיף הכל הוא יסוד המשפט ,כל הנהגת
הבורא הוא רק במשפט ,כל התורה היא רק משפט,כל הנהגת האדםהיא
רק משפט שופט ושוקל כל היום .ונבאר להלן ,כי כאשריביט האדם
בעינו השכלית יראה איך כל הבריאה מלאה במשפט .ואעפ"כ בתחילה
כשנבוא לבאר יסור זה מי שהוא ריק ממוסר לאיבין כלל מה שאנו
מדברים .ואפילו שיש לו ידיעה במוסר ג"כ נראה אצלו כיסוד נשגב_
מי
ו"
www.daat.ac.il
קול
כיכלדרכיו משפט
ןוקצורות
ש
אבל בפשוטו אינו מבין ,שכל הבריאה כפשוטו מלאה ממשפט הנהגת
הבורא והנהגת האדם ,כשהוא מופשט מתאוותיו ,וכל דרכי התורה הם
דרכים של משפט .פשטותהיסוד נשכח מאצלו,כי זה הוא טבע האדםכי
יסודשעליו נבנה הכל שוכחו מרוב הפרטים שנבנו עלהיסוד.
עתה נבאר יסוד המשפט בדרכי הבורא,כיאין במידותיוכי אם מידת
המשפט ושאר המידות שהןי"ג מידות הם פירוש למידת המשפט ,מידת
המשפטהיא הקו האמצעישעליהסובביןהי"גמידות והםנבנועליה",על
שלשה דברים העולםקיים על האמת על הדין ועל השלום" (אבות פ"א
מי"ח) ,נקודה האמצעית שהיא העיקרית היאהדין ,והאמת והשלום הם
תוצאותמהדין והם נבנועליסודהדין.
ך הוא
הרמב"ן סוף פרשת ואתחנן(ז' טק על הפסוק "וידעתכי ה'אזיקי
האלקים הקל הנאמן שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצותיו
לאלף דור ומשלם לשונאיו אלפניו להאבידו לא יאחר לשנאו אלפניו
ישלם לו",ופי' הרמב"ןוידעת -מיציאת מצריםכי ה' אלקיך ברא שמים
וארץ,ועוד תרע מזה שהוא הקל הנאמן שלא ישוב וכו' ושומר הברית
לאוהביווכו' ותדעכי הוא משלםלשונאיוגמול רשעםוכו' כאשרהאביד
את מצרים וכו' והמדה הזאת שהזכיר אמת לעולם אע"פ שיש רשע
מאריך ברעתו לאיהיהלוכן רקמפני המדה הזאת הנזכרת שהוא שומר
החסד ,והנה עשה שום טובה שצריך לשלם לו .אם כןאין במדותיו של
הקב"ה אלאשתי מדות הללו ,משלם טובה תחת טובה ומשלם רעה תחת
רעה עכ"ל .הרי מפורש ברמב"7כיאין במידותיו של הקב"ה אלא שתי
מדות הללו ,טוב תחת טוב ורע תחת רע ,ובאמתאילו לא אמרו הרמב"ן
אי אפשר להאמרכיהרייש במדות של הקב"הי"ג מדות והרמב"ן כוללם
בשנים,כי באמתכן הוא"כי כלדרכיו משפט"(דברים ל"בד') כל הנהגתו
בבריאה הוא משפט ושאר המידות כמו "ארך אפים ורב חסד רחום.וחנון
וגו'" הם פירושים למידת המשפט ,התורה היא כולה משפט ,סדרנזיקין
הוא משפט.
כל הנהגת האדם נראה בעליל שהוא נוהג במשפט אם הוא רק מופשט
מהמידות הרעות,כי המידות הם פרטים ואם רקיפשוט המידות אז נראה
כי מציאותו הוא רק שופט כל היום ,לזה הוא מרחםכי הוא רחום לזה
הוא אכזרכי הוא אכזרי ,אפילו גנבוגזלן ג"ניודע שמעשיו הם סותרים
למשפטכי בלא משפטאין מציאות של גניבה,כי מה נפ"מבין שלו של
אחרים ,כחי שלי שלי ושלו שלו זה מחייב המשפט .כשנתבונן היטב
נראהכי מציאותו של האדם זה משפט.
ובאמת פשוט הוא כיון שהקב"ה ואורייתא וישראל חד הוא ,והקב"ה
והתורה הוא רק משפט ,ע"כ האדם ג"כ משפט,וכיון שהנהגת הקב"ה היא
רק משפט א"כ מוכרח מציאות האדם להיות משפט,כי חוץ מהנהגת
הקב"ה הוא"אין".
www.daat.ac.il
סו
ק1ל
הגה"צרבי יחזקאללעוינשטיין זצ"ל
111צ1111י
הרמב"ן סוף פרשת וילך (ל"א כ"א) על הפסוק והיהכי תמצאן אותו
רעותוגו'כיידעתי אתיצרו אשר הוא עושה היום בטרם וגו' ,וטעםכי
ידעתי את יצרו וגו' כטעםכי עתה ידעתיכי ירא אלקים אתה ,שהוא
הידיעה בפועל כי הידיעה בעתיד ידיעה בכח ,ואם לא חטאו ישראל
במדבר ולאנודעיצרו בפועל לאהיההגוןשיעיד בהם שירה לומרהגלוי
לפניו שתחטאו ,ואעידה בכם שתמצאנה אתכם רעות רבות וצרות כזה
וכזה ,אבלהיהראוישיתן להם התורהבידיעה סתם(ישעיהו א'י"ט) אם
תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאוכלו,
אבל עתה שנודע להם יצרם הרעוכו' עכ"ל .הרמב"ן בעצמו כפשוטו הוא
נפלא,כי חידש לנו שהידיעה בעתיד אפילו אצל הבורא היא בבחינת
בכח,כי עתהידעתיהפי'ידיעה היא בפועל,לפיכך כתב הרמב"ן אם לא
חטאו במדבר לא היה אפשר לכתוב העתיד בדרך ודאיכי יחטאו,וכי
יענשו על חטאם,דכיוןשניתן לאדם הבחירהאינו מוכרח כלל,וידיעתה'
בחטאם העתיד היאידיעה בכח ,אבלכיון שחטאו ונכנסוביד היצר כמו
שאמר הכתוב שם"כיידעתי אתיצרו אשר הוא עושה היום"והיאידיעה
בפועל ,כבר אפשר לכתובעליהםכייחטאובודאי כמו שכתב הרבנויונה
(אבות פ"ר מ"ב) "כי לא לאדם דרכו" הבחירה שיש לאדם לבחור בטוב
וברע ברצונו זה הוא דוקא קודם שחטא ,אבל אחר שחטא כבר הואביד
היצרואין בנקל להשמט ממנו ,והרבה עמל ועזר ה' כבר הוא צריך שלא
יחטאכיבודאיאפילו אחר החטא לא נלקח ממנו הבחירה,כיאפילו כלל
ישראל אחר שחטאו במדבר ואחר העתידות שאמרה התורה שיחטאו
ויענשו ,אעפ"כ לא היה מוכרח שיחטאוכי בודאי הבחירה לא נלקחה
מהם ,אלאכיון שחטאו ונמסרוליד יצרם לא בנקל אפשר לישמט ממנו,
וכברניתן לכתוב כל חטא העתיד שיחטאווכל העונששיבואעליהם.
ליסוד המשפט הנוגע לעניננו אנו רואים שני דברים :א .כי מה
שכשהאדם חוטא הוא נמסר ביד יצרו ועלול לעוד עבירות זה הוא גם
מידה במידת המשפט,כי עבירה גוררת עבירה ושכר עבירה עבירה ,זה
הוא ג"כ משפטכי המשפט מחייב כשהאדם חוטא ימסר ביד יצרו .ועוד
יסוד אנו רואיםכי מידת המשפט כ"כ היא במציאות הבריאה,כיכיון
שחטאם העתידהיה נראה בפועלאזי גם העונש הוא בפועל כמו החטא,
כי כיון שכתבה התורה חטאם שיחטאו מיד כתבה אצל זה העונש
שיענשו ,וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ וגו' מיד וחרה אפי
ביום ההוא ועזבתים וכו' (שם)כי משפט הוא מציאות הבריאה כ"כ עד
שכיון שנכתב החטאהרי הוא כמו שנכתב העונש.
וזה הוא מה שכתב הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ג ה"ד) מצות שופר אע"פ
שהיא גזה"כ רמז יש בדבר עורו ישנים משנתכם ,ולכאורה קשה איך
הדבר נעשה כ"כ במהרה שהשופר יעוררהו לתשובה כ"כ במהרה ,וכמו
כן כתב הר"י (שע"ת שער א'סי' גקכי לא ימצא איחור התשובה אלא
www.daat.ac.il
ק%
כי כלדרכיו משפט
וזוצוושה
יז
בעמי הארץ שהם ישנים שוכבים ,ושניהם כתבו בלשון אחד שהחסרון
הואכי האדם הואישן ,ואם רק היה ניעור רגע אחדאזי היה בא לכל
התשובה,כי באמתכן הואכיון שכל מציאותו הוא משפט וכל הבריאה
כולה נוהגת במשפט והבורא יתברך הוא מושרש בלבו ומאמיןכי הוא
בוראו ומעמידו ,והוא קרוב מאד לאמונה בודאי אם לא היהישן היה
חוזר בתשובה ומתדבק לבוראו ,אלא כיון שהוא ישן כי כוחותיו הם
ישנים כי העוה"ז והתאוות הם מישנים את האדם ,כמו שאנו רואים
שמהרבה מאכל שאוכל האדם נופלת עליו תרדמה ,ואע"פ שיש 'מהלך
לזה בטבע ,אבל באמת הואכי ממאכל שאנו רואים שהואמיישן האדם
יכוליםלדוןעל כל העוה"זכי הואמיישן כוחות האדם.כי זה הואהיסוד,
כל מה שאנו רואים "בפרט" זה הוא נמצא בכלל,כי הפרט מוצאו מהכלל
וזה הואיסוד בחכמה.לפיכך כל עבודת האדם היא להקיץ משנתו,וכמו
שמצינו בדורות הראשונים כי במחשבה אחת שנפלה במחשבתו מיד
קיים על עצמוד' מיתותכימיר כשהקיץ משנתומיד חזר בתשובהומיד
הבין כל המשפט שהואמחוייב ועשהעל עצמוד'מיתות,ועוד כמה וכמה
מעשיות כאלו .הזמן קצר,יעור האדם משנתו שהואישן בהבלי העוה"ז
ויעוררכוחותיוויחזור בתשובה בעוד מועד קודםיוםהדין.
* *4
הבת"צרבי יחזקאלהלוילעוינשטיין זצ"ל
בחינות המנוחה
מנוחה היא כח ובריאה .כשארם מדבר בבריאהזואזי הוא מקבלעונג,
וכמה שהוא מדבר במידהזוישלועונג .מה היא מציאותו של בריאהזו
אין אנו יודעים ,אבל זה ברור שהוא כח רוחני שהוא מלא עונג .וזהו
שאמרו חז"ל (הובא ברש"י בראשית ב' ב') "ויכל אלקים ביום השביעי
מלאכתו אשר עשה וישבתביום השביעיוגו' מההיה העולם חסר מנוחה
באה שבת באה מנוחה כלתה ונגמרה המלאכה" ,שאחר בריאת העולם
עדיין היה חסר בריאת המנוחה ,וכשבאה השבת באה מנוחה ובבריאת
המנוחה נגמרה המלאכה,וזהוויכלביום השביעי מלאכתו אשר עשהכי
מנוחה נבראה בשבת.
רואים אנו מחז"ל שמנוחה היא בריאה כמו כל הבריאות ,וער לא באה
שבת לא נבראה בריאה זו וכשבאה שבת נבראה בריאהזו של מנוחה,
ועכשיו שנבראה מנוחה הכל משיגים אותה ואפילו הבהול יש לו קצת
מנוחהכילולי שהיהלו אף מקצת מנוחה לא היהיכול להתקיים,כי לא
היה אפשר לו לעמוד על מקום אחד,ואין לנו ציור איך היתה הבריאה
ללא מנוחהכי עכשיו שיש כבר מנוחה בבריאהאי אפשר לקבל ציור
www.daat.ac.il
ים
קולן"
ו'זהגה"צרבי יחזקאללעוינשטיין זצ"ל
ןווצוהוו
מבריאה בלי,מנוחהנ וכשאדם,שובת ממלאכתו,און זהקרוי מנוחה;'וכן
להיפך אםלעסוק ,למלאות רצונואין זה,בהילות.,אלא דזהו בגדר ממילא
אם הוא שוקט,מרצונותיו שאין רצונותיו תובעין אותו והו~,יושב בלא
מלאכהאזי הוא מרבק בהבריאה של מנוחה ,ומזה הוא.מקבל כל העונג
כי מנוחה היא 'כח.בזה.,שהוא מענג .וכן להקפך ,,אם עסוק,,מלאות
רצונותיו וטרוד במלאכתו,אזי הוא'נפרד מכח המנוחהואינו נפרדלגמרי
כי בלעדו היה נראה משוגע .ועוד.אמרו חז"ל (בראשית רבהי' טקכי
בשבת באה.שאנן ושלוה ונחת ,וזך הוא,לפי שהם בריאות ממש ושאנן
ושלוה הן.בחינותודרגות.במנוחה. ,שבת היא עיקר'ושורש של מנוחה-
באה שבת באה מנוחהןוכל הימים הםיונקים ממנוחת השבת~וזהו כל
העונג שאנו;;מוצאים בשקת לפד שאנו מתדבקים בכח המנוחה,וביום
השבת שהוא קודש ואנו מקודשיםיותרביום השבת..יש מקום לחול כח
המנוחה.
"
" .
ה הוא
ופשוט הוא5יישא4לוקיםביןבן יאינו'בן תורה,כ4בןתיר
מקודש %44ר'וקדוש"ך"יא ~קום תו
חל%4רי
"ותךלמזוהה,וכל מה"שהואיותר
גדול בתורהליוקר קדושאזי הוא ~תדבקיותר 5לא"מזוחהוישלו
ה כ4טוב ,שראה שלקבל%עול ההורה ~ iluiluמנוחה
עונג.וזהווירא~ניח
הואעונגשאין למעלה ממנו,ולפיכךויט שכמולסבול.
עוה"ב כל מציאותו היא מנוחהלפי שהוא כולו קדושה "מנוחה וקדושה
לחיי עולמים":,שבת שהיא מעין עוה"ב ג"כ מציאותה היא מנוחה ומי
שאינו שובת בשבת ועושה מלאכה ,זה שאינו במנוחה אינו;לפי'שעושה
מלאכה אלא ראם יעשה"מלאכת.המנוחה בורחת ממנו וממילא אינו
במנוחה .ויכולים לצייר שגדר חבל עב שתולה ומקושר למעלה,
ולמטה נמשכים ממנו חוטים ,וכמה שהוא אוחז מהם ומתדבק ומקשר
עצמו בהם במידהזוישלועונג .אברהםיגל יצחקירנןיעקבובניוינוחו
בו מנוחת אהבה ונדבה מנוחת אמת ואמונה וכו' ,רואים אנו בחינות
דקות במנוחה ,אצל אברהם כתוב אברהםיגל ולאיותר ,אצליצחקירנן,
ורק יעקבובניו השיגו שלימות המידה של מנוחה מנוחת אמת ואמונה
מנוחת שלום ושלוה מנוחה שלימה שאתה רוצה בה ,ופירש כאן הרבה
בחינות במנוחה שיעקב ובניו השיגו אבל אברהם ויצחק משמע דלא
השיגו הכל,יגלירנן ולאיותר.
נבואה נקראת בתנ"ך מנוחה ,ואעפ"כ אנו מוצאים כשהנב?א' היה
מתנבאהיואבריורועדים ומזדעזעים.וזה הואבי מנוחה אזנה כמגשאנו
מורגלים לחשוב כשאדם יושב ובטל ומונח ע"ג הספסל זה הוא מנוחה,
דאינו כן אלא מנוחה היא בריאה בפני עצמה והיא מלאה עונג ,וחלות
הנבואה היא כשהנביא מכין עצמו ומתדבק למנוחה אזי הוא..מתנבא
(עיין רמב"ם) ,ומה שאבריומזדעזעיןאין זהמפריע במנוחה.
.
'
יולי
יה
.
www.daat.ac.il
קול
,
,
ןזונירה
ביאורים בפרקי אבות
הגה"צרבי יחזקאלהלוי'לעוינשטיין ,זצ"ל
י
בייתוריםברלים פ ג,ראבווצ,
ק
'(
,,
-
אתה.
עקביא בן מהללאל אומר
באת'(הסתכל בשלשה דברים'ואי
ולאן אתה הולרולפני %ן אההעתיד
לידי עבירה ,דעמאין
ליחןדין וחשבון,מאיד באת מטפה מרואה ,ולאן אתה הולר
מי אתהעתידליתן.דין וחשבון
למקום עפר רמה ותולעהע
יברוך הוא( .אבות ~ A"bשנה א')
הקדוש
לפני מלךמלכיהמלכים ולפנ
מאין באת מטיפה סרוחה ולאן אתה הולךוכו''.
בא
ההתבוננותבענינים אלוהיא העצההיעוצהלנו להנצלממית
יסודה של הגאוה הואכי מחשיב עצמו כלשון הרמח"ל (ממ"י פרקי"א)
דהיינו שמחשיב ומעריך את גופו ,כאשר יראה שראשיתו טיפה סרוחה
ומכיון שנוצר.מטיפה סרוחה אחריתו רימה ותולעה,כי הסרחון שנוצר
במיתת האדםנובע מחמתיצירתו מטיפה סרוחה,ודאי לאיהיהלו מקום
כלל להתגאות ,ולכן טוב .ללכת אל בית האבל;כי בבזת,האבל רואה
בעליל סופו של האדםויצילנו -ממדת הגאוה.
הארםכולל בתוכו רמ"חאיברים ושס"הגידים,ונמצאים בו'כוחותרבים
ועצומיםלאין שיעור ,וכל הכוחות הנמצאים בכלבעליהחיים שבעולם
מצויים אף בכוחות האדם,ואמררנן שהאדם נקרא "עולם,הקטד' .וכל זה
עדיין רק בחלק הגוף שבו ,ובנוסף לזהישבו חלקהרוחנישאיןלושיעור,
וידוע שזכות האדם לתורה נובעת מחמת שהתורה מצויה בנו מראשית
בריאתנו ,ועכ"ז יש לאדם להתבונן היאך יתכן שעניינים ;גדולים כ"כ
יווצרו מטיפה סרוחה .האם במציאות יכול הטבע ליצור' דבר נפלא
ומורכב כל כך ,הלא ברור ופשוט שרק הקב"ה אדון הכליש בכוחוליצור
בךיאה נפלאה הנקראת "אדם" .מחשבה זו פשוטה מאד ,ורק חסרון כח
המחשבהמונע מאתנו ההכרה בכל זה,כי בשעהשיחשוב מעטאיןלו כל
אפשרותלפרוך זאת,הרי כאו"םמבין שמאליולגנוצר מאומה,ועאכו"כ
בריאה חשובה כ"כ לא נוצרתמאליה.
התבוננותזומחוייבת להביא את האדםלידי הכרת הטוב ,הלא עשה
לו הקב"ה טובה רבה ועצומה שמטיפה סרוחהיצה את האדםכולו ,ומכח
זה גרידאחייב לעבוד את השתת וכנאמר בכתוב (דברים ל"ב וק הלא
הואאביך קנך הוא עשךויכוננך,בגלל העשךוהיבוננךעליך לעבדו.
מטיפה אחת נוצר אדם שלם ,וכל הגדלות והנפלאות שיש בו כרמ"ח
הגאוה.
איברים ושס"הגידים הם תוצאה מאותהטיפה סרוחה.
והנה אהבת האדםלבניוהיא ללאשיעור,וכל אחד ואחדמרגישכאילו
בניו הם נפשו ממש ,אף שכל תרומת האדם לבניו היא רק אותה טיפה
www.daat.ac.il
כ
קול
".הגה"צרבייחזקאללעוינשטיין זצ"ל
ןווצורןו
סרוחה ,מכל מקומלכיון ,שטלק'זך היא.הסיבה לוצירת האדם ומבלעדי
הסיבה לאיווצרכלל,ולכן הכלמתייחסלסיבה.
ולאן אתה הולך.למקום עפררימתותולעהל
נראהדהיינו המשך לחובת ההתבוננות הנזל בראש המשנה ,התבוננות
בטיפה טרוחה וכמע"נ ,ובאמת ההערה בענץ הנזכר פשוטה מאד ובנקל
צריך ויכול להביא להתרחק מהעבירה מכח זה גרידא ,הסיבה לאי
התבוננות נובעת מכח תאוות העולם ורצונותיו הנמצאים בקרבו,כיון
דאזיל בהאי עלמא וחושב שהעולם והנאותיו צפויותלולעולמיעד,לכך
אינומעוניין להתבונן בדברים אשר ימנעו מאתו הנאות העוה"ז ,אמנם
כאשריכירכי הולך למקום עפר רימה ותולעהוכי כל מצבו בעוה"ז הוא
רק זמני וחולף שוב יוכל להתעורר .ולהתחזק ע"י התבוננות בטיפה
סרוחה.
זכרון יום המות תדיר הוא מעיקרי עבודת האדם ,וכמש"כ הרא"ש
בארחותיו (ס" ל"ב) זכור יום המות תמיד ,ויבהלוך רעיונך מדי זכרך
חרדתר'יוחנןבןזכאי.
ן זהיש לראות אצל האבות הק' שיעקב אמרליסף "אמותה הפעם"
עני
מיתות.
עכשיו לא
(בראשית מ"ו ל') ועיי"ש ברש"י סבורהיותי למות ב'
אמות אלא פעם אחת ,ואע'צ שעתה בשעת פגישתיעקבויוסףהיה שעת
שמחה וחדוה,,מ"מ;הזכיר יעקב אע"היום המיתה,והיינו כג'ל שלא מש
זכרוןיום המיתה מאתםאפילו לשעה קלה.
בעת שידע שאחריתו רימה ותולעה לא יטרידוהו יותר עניני הגוף,
וממילא לאירגיל ~אשר משפילים ומבזים אותו,והיינו דאיתא במתני'
לקמן שתקות אפש רימה ,בשעה שיחוש כי תקותו ותכליתו רימה
ותולעה*וכללהיות מאד מאד שפל רוחועיי"ש.
להתבונן ,בשעה שאדם נמצא בסכנת הגוף ,הוא טורח בכל כוחותיו
למצוא מזור ותרופה למחלתו ,ואינו חוסך בהוצאות ממון ובטרחה
מרובה ,לו ישמע אדם שמועה רחוקה שבקצוי ארץ נמצא רופא שיש
בכוחו לעזרו לא יחוס על זמנו ומרצו ,ואף שהסיכויים מועטים מ"מ כל
אשר לו יתן בעד גופו .והנה לו נאמיןכי סופו רימה ותולעה ,והצער
והיסורין בזה קשים מאוד וכדאיתא בגמ' (ברכות יח" ):קשה רימה למת
כמחט בבשרהחי",ובידינו להנצל מרעהזו,כיהריצדיקים אינם נענשים
ברימה ותולעה ,א"כ ודאיהיינו מתאמצים בכל כוחותינו להיכלל בקרב
הצדיקים שאינם סובלים מרימה ותולעה ולכן היינו מתרחקים מן
העבירה.
ולפנימי אתהעתידליתןדין וחשבון.
ן הכוונהדין וחשבון שמא חטא ויירש גיהנום ,אלא הדין והחשבון
אי
שנתבאר בדברחילוקי המדרגות בשכר עולם הבא שבזה דקדוק החשבון
יש
www.daat.ac.il
קול
ביאורים בפרקי אבות
21וצו2181
כ6
כחוט השערה ,וכמש"כ הרמ"ח לונואטו(מס"י פ"ר) מלמד שכל אחד נכוה
מחופתו של תבירו ,וההפסד באי השגת השלימות גדול יותר מצער
ההפסד בגיהנום,כי עונש הגיהנום זמני ובר חילוף ואילו הפסד מניעת
השלימות ה"ה הפסדנצחי ללאגבול.
ביודענו ובהכירנו גדולת השי"ת שהוא מלך מלכי המלכים ,עלינו
להתבונן ולהבין כי גודל עונש הממרה את פיו הוא לאין שיעור,
ובהתרוממות זו ימנע מעבירה .הסבא מקלם ז"ל היה מבאר הכתוב
(תהלים צ'י"א) וכיראתך עברתך ,כשם שיראתה'היא ללא תכליתכן גם
חרון אפו של הקב"ה ללא תכלית ,וביאורוכיון שעיקר עבירת החוטא
היא הפגיעה וההמראה כנגד רצונו יתברך,לכן עונש הממרה את רצונו
כפי גדלותו של הקב"ה.
התבוננותזו קשההיא מאדכימי הוא זההיודעויכוללציירלפניודין
ומשפט של הקב"ה,וביותר להביא ולהרגיש זאת למעשהאינו מהדברים
הקלים .והדרך להקל את ההתבוננותבדין השי"תהיא כאשרנבואלבחון
את היראה והחרדה מתוכחתו של הקב"ה ,הלא אמרו חז"ל"אוילנומיום
הדיןאוילנומיום התוכחה" (בר"ר ע"גיק ,ונתבאר בזה בכמהרככתיגודל
הקושי בקבלת תוכחה מזולתו ,וכל שכן לקבל תוכחתו של הקב"ה.
ומעתה כאשר נתבונן בתוכחתו והלא זו הרגשה הקרובה יותר אלינו,
אח"כ נבואלבחון אימתהדין.
לפני מלךמלכי המלכים הקדוש ברוךהוא..
תביעת הבורא מהאדם היא בהתאם לחובת עבודתו כלפי מלך מלכי
המלכים ,והיא תביעה נוספת ומיוחדת מאשר החיוב לעבודלפני מלך
בשר ודם .ולדוגמא בזמן שנמצא בצרהואינו רואה כל דרך לתקוה ,מ"מ
חייבלהאמין ולצפותלישועתהשי"ת,כי הלא הקב"ה הוא כליכולולפניו
אין שום הגבלהכלל ,וא"כחייבלהאמיןבישועתו.והיינודאמרינן"אפילו
חרב חרה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים" (ברכות
ין .וזה מה דאיתא במדרש (בראשית רבה ,מ"חי"ט) "היפלא מה' דברוכו'
לבראתם לכתחילהאנייכול להחזירםלימי נערותםאינייכול".
*
רבי חנינא סגן הכהנים אומרהוי מתפלל בשלומה של מלכות
ם בלעו (אבות פ"ג משנה ב')
שאלמלא מוראהאיש את רעהוחיי
מתפלל בשלומה של מלבות וכו',
הוי
בישראל
ת
ו
נ
ו
כ
ת
אותן
כוונת התנא אף על בלל ישראל ,אע"גשאין
רוע
והשחתה הנמצאים בקרב אומות העולם,וכפי שראינובעינינו במלחמת
העולם האחרונה ,שאותםבני תרבות ואנשי הנימוס נהפכו לחיות טרף
ממש ,מ"מ מדת איש את רעהוחיים בלעו מונחת ונמצאת גם אצל עם
ישראל.
www.daat.ac.il
כב
ק%
הגה"צרבי יחזקאללעוינשטייל זצ"ל
1ןוצור21
אע"ג שהוא ציווי שאינו נזכר בתורה ,מכל מקום חיובי השכל הם
יחיובי השכל
מהוים חלק הכרחי בעבודת האדם את קונו ,שהרי עליד
ה
ל
ו
ד
ג
זוכים לתורה ומתעלים בה .ולכן זכה אאע"ה למעלתו ה
אף
לפני
שזכה לתורה,כיהגיע לאמונהע"יחיובי השכל ומסר נפשולקיים חובת
השכל ,וכמו"כ כלגדולי עולם קודם מתן תורהוכןחסידי אומות העולם
זכו לעולמם הרוחני מכח חיובי השכל .וראה בחוה"ל (שער עבודת
האלקים גק ברברחיובי השכלוחיובי התורה ,וראה בביאור המשנה אם
אין דרך ארץאין תורה.
שאלמלי מוראהאיש את רעהוחיים בלעו.
המלכות קובעת סדרי עולם ובני אדם חוששים מאימת המלכות,
ודרישותינונמוגים כאשר הדבר מנוגד לתקנת המלכות.מבלעדי זאתהיו
חיינו מתנהלים מתוך הפקרות ,והיינו מסוגלים להגיע למצב שבאו"א
יבלעחי את זולתו,כי מונח באדם רשעות ואכזריות מרובים כ"כ שיכול
להגיע לידי רציחה ממש ועד לבלוע את רעהו חי .ואל נתפלא על
כמה רבה אכזריות האדם.
הדברים כי יש לראות בכמה מקומות
[והאריך מרן זצ"ללהוכיחכן ממצרים,וכן מ"כולם באבקלשון הרע"].
והנה גם המלכות עצמה שואפת לבלוע את חבירתה,כי אותו אדם
עצמו בהיותו איש פרטי שאיפתו לבלוע רק את זולתו ,וכשנעשה ראש
למלכות נתפשטה תאותו והבית קיבול שלו נתרחב ,וע"כ שנשארה בו
אותה התשוקה לבלוע את כל העולם.וכן רואים שכאשר מלכות נכנסת
למלחמה אינה חוששת ,ואף בשעה שבטוח שתגבריד מלכות חבירתה
מ"מ נכנסת ואינה דואגת ,ומעתה כל זמן שאנו שרויים בשקט ואין
מלחמה בעולםעלינו להודות להשי"ת על מצב השלוה,כי הלא למלכות
אין לה מוראה של מלכות ,וע"כ שלב מלכים ושרים ביד ה' והקב"ה הוא
המונע את המלחמה.
אל יאמר האדם כי רחוק מאיזו מדריגה [כי חזינן שיכול להגיע אף
למדרגות הגרועות ביותר] .בכלל צריך האדם לרעתכיבלי עמל וחכמה
ועבודה אין להשיג שום מעלה ,והכל על טבעו עומד,וידוע מה שאמרו
חז"ל (במדבר רבהי"ג עלובהעיסה שהנחתום מעידעליהכיהיא רעה
שהקב"ה קראו רע,כי יצר לב האדם רע מנעוריו .ומה שאיננו רואים
שהעולםעושיםבןאין זהמפני שחסרלו הרצון או השנאהלזולתו ,אלא
מפני כוחות אחרים כגון בושה וכדומה ,אבל בעיקרו רוצה לבלוע את
זולתו.
מכיון שמונח בנו מדת שנאת הבריות גדולה ב"כ שלא רק שאינו דואג
לטובת חבירו אלא שואף להשמיד ולהכחיד את זולתו ,א"כ ודאי
שהחובהלעקור !המתוכינוהיא מהעבודות הקשות ,ומשו"ה עבודת כבוד
הבריותהיא כלל גדול בתורה ,וראה ברמב"ןבביאור מצות ואהבתלרעך
כמוך.
כי
עי
ד"
www.daat.ac.il
ק%
ביאורים בפרקי אבות
,
'
ןזוצוושןן
גג
מדת השנאה מוטבעת באדם מראשיתברייתו,ולכן ברגע שמרגישכי
יבול להשתמש במרת השנאה מתעוררים בו המדות ,ושש ,ושמח'כייכול
להשתמש בהן ,ומשו"ה נהפכת שנאתו ,לשנאת הרשעים ומקיים בזה
שרשי מדותיו הרעות ובולע את רעהו חי ודומה בעיניו כאילו מקיים
מצוה.
אף שבליעת'ארםחי מזיקה מאודלבולע;מגליםלנו חז"ל כמה אכזריות
ורשעותמרובים נמצאים במדות האדם ,וכמע חפץ להרעלזולתו שמוכן
אף לסבול בעצמו צער ועינויים והעיקר שתבירו ינזק .ובאמת כאשר
נתבונן .בהנאת מספרי לשון הרע נראה בעליל כמה רב רצון האדם
להזיקלחבירו.
ובן איתא במדרש מדועהשליך ראובן אתיוסף אל הבורעל אףשישבו
חיות רעות ,אמר 64ול ביד החיות ישאר מקנו איזה עצם ויוכל להקיאו
אל אביו משא"כ אםיפולביד אדם יבלעוהוחי ולא ישאר ממנו מאומה,
לאכול חי ,חזינן
והיינו כדברי המשנה .ואע"ג שאין זה מדרך הטבע
שיעשה,
פעולות שלא
שבכוחו שליצה"ר להביא את האדם,לידי מדריגה
כדרך הטבע ,עאכו"כ בדברים שנמצאים בטבעו של אדם'ודאי שהיצר
שולטעליו,לחלוטיןלוישלהוסיף,אפילו בשעה שרואה אחרים מתנקמים
בחבירו מ"מאין לובכה ,אלאיוסיףליתןיד בעצמוכדישחבירויסבול
,
אף מתחתידו.
ד-
ליקוטמאמרותיו
הרב-חייםירוחםגינזבורג
לייקוואוד
עמל התורה-כיטוביםדודיךמיין
מעמד הרסיני -קול גדול ולאיסף
בחודש אב תשכ"ד התקיימה הכנסי' הגדולה של אגודת ישראלבבניני
האומה בירושלים .בבוקר של יום הפתיחה עליתי לחדרו של אאזמו"ר
זיע"א בישיבה וספרתי לו שבדעתי לנסוע היום לירושלים להשתתף
בפתיחהזו.
שאל אותי אאזמו"ר במה מתייחדת הכנסי' הגדולה שרצונך לנסוע.
עניתילו,הרי רק פעם בעשר שנים מתאספים .ענהלי הסבא ,מתן תורה
היה פעם אחת בשלשת אלפי שנה! מתן תורהאיזגעוועןאיין מאלאין
רריי טויזענט יאר! זה היה הקשר של אאזמו"ר עם התורה ,עם המצוה
כד
קול-
www.daat.ac.il
.
הגה"צרבייחזקאללעוינשטיין זצ"ל
וווצורן2
של לימוד התורה .וכדברי רש"י ריש שיר השירים,כי טוביםדודירמיין,
ן ומכלעונג ושמחה ,ונאמר דוגמא שלו
כי טוביםלידודיך מכל משתהיי
על שם שנתן להם תורתו ודיבר עמהם פנים אל פנים ואותם(דורים
עודםערביםעליהם מכל שעשוע.
במעמד הרסיניזכינו לשמוע קול גדול ולאיסף ,ומחמת אותו הקול אנו
אומרים בכליום בברכת התורה ברוך אתה ה'נותן התורה לשון הווה,
שהקביא עומדונותן בכל עת שפע של תורהועלינו מקבלי התורה מוטל
ללמוד תורה ולקבל אותה .וכל פעם שהיתה מתעוררת שאלה להמשיך
ללמוד או להפסיק ,אצלוהי' השאלה האם כדאי בשביל זה.לעזוב את
מתן תורה ,לעזוב מעמד הרסיני ,שהרי כל לימוד התורה אנו(שואבים
מהמאורע של מתן תורה .המעמד שה" באימה ופחך ברתתובזיע עם כל
הקולות והברקים וכל ההתגלות של שכינהשהי' בזמן ההוא.
ומיום שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה בלבד.
אותה התגלות של מעמד הרסיני שהמשיכה במשכן ואהל מועד ואח"כ
בביהמ"קעדיין קיימת אצלינו בתוך ד' אמות של הלכה בכותלי בית
המדרשבישיבות הקדושות.
ואצל אאזמוייר לאהי' הבדלבין תוךהזמןלביןהזמנים .לאהקיל בשום
י מוספת
אחד מהסדרים שלו ,דהלא מה בין יום ליום .מעמד הרטינ
והולכתועלינולהוסיף בה!
למדן ו"בןבית"בסוגיות הש"ס
נהוג היה בישיבתפוניבז' לעשות מסיבת החגביום חג השבועות בחדר
האוכל שלהישיבה.וכרגילהי' הרבמפוניבז' זצ"ל נואם לכבוד המסיבה.
קרה פעם שהרבהי' בחו"ל ,ובקשו מאאזמו"ר זצ"ל שידבר במקומו.
בהוךדבריו לכבוד החג אמר אאזמו"ר שהדבר הראשון ,ה"אלף" אצלבן
הישיבה,צריך להיות השאיפה והביקוש ללמוד ולעמולכדי להיות גדול
בתורה .ואז הוסיף ,ואם תשאלו הלאאני לאנהייתי גדול בתורה,והרי
זה בבחינת נאה דורש ואינו נאה מקיים ,התשובה היא שבצעירותי לא
היולי המחנכיםהנכונים[ .ובלשונו "אזאירוועטפיעגן,אייאיךבין דאך
ניט געווארן קיין גדול בתורה; יונגערהייט ,האב איר ניט געהאט די
'
ריכטיגע מחנכים]".
שאלתו פעם את אבי זצ"ל האם הסבא נחשב ללמדן .ענהלי-אבד"-אין
מוסר איז ער א גרויסער למדן ".בחלק של התורה אשר,קוראים אותו
בשם "מוסר" הסבא הוא למדןגדול! ובאמת אאזמו"רהיהלמדן,גם בחלק
ההלכה של התורה .בישיבת מיר בעודה במיר ואחןכ בגלותה היו
לאאזמו"ר תמיד חברותות לסדרי הישיבה עם הבחורים,המצויינים אשר
.
בישיבה.
,
ק%
www.daat.ac.il
עמל התורה -כיטוביםדודירמיין
1זוצו11ה
נס
בליל שבת קודש היובני המשפחה אוכלים אתו סעודת שבת .מנהגו
היה תמיד שלא דיבר שיחתחולין בשבת כלל .ובליל שבת היה שואל
מאחד מהנכדים שיחזור לו משיעורי הרמי"ם בישיבה .והסבא היה
מקשיב היטב לכל מילה והי' דן על כל חלק וחלק מהדברים .והרבה
פעמים היה שואל על הדבריםוהיה נראהלו שישלעיין בזה ובזה,והיה
אומר בתוקף את דעתובענין,והיורואים תמידאיך ששלט מאדבסוגיות
הנלמדותבישיבות,והיה ממשכבןביתבענינים בכל מקום.
כלי מלאמחזיקריקן אונומחזיק
הרבה פעמיםבימי התחלת הזמןהיה אאזמו"ר אומר בשמועם [בשיחה]
שהדבר הראשון הוא לשמור הסדרים ,ללמוד בהתמדה ,ולהיות שקוע
בלימוד "ליגען אין לערנען" .וה" אומר שאם הראש אינו בלימור אי
אפשר שיתדבק בו "דבר חכמה" [אז מעןליגטניטאין לערנען קעןזיך
ניט צוקלעפעןקיין דבר חכמה] ,וא"כאין מקום לקבל שום תועלת מן
הרברים ששומעים בשיחה .והיה מביא מהסבא מקעלם זיע"א שאדם
מבקש מהקב"ה חננו מאתך דעה בינה והשכל .והשאלה היא וכי הוא
מנצל הדעהוהבינה שניתנולו מן השמים,כי אםאינו מנצל מה שנתנו
לו איך יכול לבקש על יותר? והיה מביא דברי הגמ' ברכות מ .מידת
הקב"ה מלא מחזיק ריקם אינו מחזיק .בדברים רוחניים כל מה שיש לו
יותריכול עוד לקבליותר .ריקםאינו מחזיק .אזס'איזליידיג קלעפטזיך
גארניט[בכלי רקאין דבר מתרבק] .וכל מהשיוסיף בתורה והבנתהיוכל
להחזיקעודיותרויותר.
והיה מרבה לדבר על הפסוק וישכב במקום ההוא .יעקב אבינו באותו
מקום שכב אבלי"ר שנה ששימש בבית עבר לא שכבבלילהשהיה עוסק
בתורה .בקעלםהיומציירים את זה שכל אימת שנכנסולביתעבר,יעקב
אבינו עומד אצל הסטענדער שלו ולומד .נכנסים בבוקר והוא אצל
הסטענדר ,נכנסים בערב והוא אצל הסטענדער .נכנסים באמצע הלילה
והואעדיין אצל הסטענדער .וככה ארבע עשרה שנה .כמה היה אבינו
יעקבכלי מלא המחזיק!
שויתי ה'לנגדי תמיד
כשסיפרו לאאזמו"ר זצ"ל ,שהרב מבריסק זצ'ל אמר על מה שפסק
הרמב"ם בהל' חמץ ומצהחייב אדם להראות את עצמוכאילו הוא עצמו
יצא עתה משעבוד מצרים ,ואמר הרב ,שמצוה זו להרגיש בליל הסדר
כאילו הוא יצא עתה ממצרים היא המצוה הכי קשה של הלילה .וע"ז
אמר אאזמו"ר איך פארשטיי ניט ,און שויתי ה' לנגדי תמיד ,וואס א
מענטש דארף שטענדיג טראכטן אזדי שכינהאיו כנגדו,איז אלייכטער
מצוה?(איני מבין,וכישויתי ה' לנגדי תמיד אשר האדם מצוה לראות
תמיד השכינהכנגדו,וכיזו מצוה קלההיא?)
www.daat.ac.il
כו
ק1ל
הגה"צרבי יחזקאללעוינשטיין זצ"ל
1זוצו41ון
בל דעביד רחמנא לטב
אאזמו"ר היה רגיל לבאר דברי חז"ל כל מהיעבד רחמנא לטב עבד,
שכל אדם אם הי' מתבונן היטב במה שנעשה עמוהי' רואה שדברים
הרבה שחשב שהם דברים רעים בשבילו ,באמת הםהיו הדברים שהיו
הצלתו.והי' מספר על עצמו ,כשעזב קלעצק וחזר למיר עם ב"ב ובמיר
לאהיו אז בשבילו לא משרה ולא שכירות רק חזר ללמוד בישיבת מיר
כבןישיבה,ואיןלו שום מקור לפרנסה.והי' מקום לחשובשנסיעתולמיר
הוא גזירה רעה בשבילו .ובאמת נסיעתוהי' מקור הצלתו בזמן השואה.
שהרי אם הי' נשאר בקלעצק הי' נאסף ונהרג נמו כל בני הישיבה
בקלעצק .ורק מאחר שהי' במיר ,וברבות הימים הי' מנהל רוחני של
הישיבה והי' עם בני ישיבת מיר בנדודם ובהצלתם .הרי רואים שמה
שחשב לדבר רעלו באמתהי'סיבת הצלתו והצלחתו.
ועל דרר זהיש לבאר תקופה אחרתבחיי אאזמו"ר זצ"ל .בשנת תרפ"א
ועד תרפ"דהי' אאזמו"ר המשגיחדישיבתמיר ,אבל במשך כל שלשוחצי
שנים אלוהי' גרבמיר באופןעראי .דבאמת המשגיחרביירוחם זצ"להי'
מקודם בישיבת מיר ולאופן זמני הניח אאזמו"ר במקומו .ולכן הגיע
אאזמו"ר למיר בלי בני משפחתו .והם נשארו בקעלם .ובנסעו למיר
באמת חשב שנוסע למלא מקוםרביירוחם לחצי שנהאולי,ואז לא עלה
על דעתו שהדבר יארך ויהא מוכרח לישאר תקופה ארוכה של שלש
וחצישנים.והי' הדבר קשה מאדלבני משפחתוכמובן ,להשאר לבדבלי
ראש המשפחה כ"כ הרבה זמן .וגם כל הזמן חשבו,עוד מעט והואיחזור,
והדבר נתארך עוד ועוד.ויש מכתבים מאאזמו"ר לרבי ירוחם ,ודרישתו,
לדעת האם באמת עומדלחזור,ומתי.
ודבר קשה הלזההי' טובה בשביל אאזמור"ר .מלבד ההשפעה העצומה
שהיה לו אז בישיבה הק' .אבל ע"י תקופה זו נתחבבה אצל אאזמו"ר
ישיבת מיר וכל תלמידי'ה .ובגלל תקופה זו כשעזב קלעצק ולא הי
אפשרלו לחזור לקעלם ,עלה בדעתו לחזורלישיבתמיר ,מאחר שישיבת
מיר כברהי' אהוב לו מאד .ותקופה זו נתן לו "ברירה" ו"רחיפה" לחזור
למקום השפעתו הגדולה ישיבת מיר המעטירה ,להצלתו ולהצלחתו
ולהצלת ב"ב וכל הישיבה כולה .וגם מזה מוכח דברי חז"ל כל מה דעביד
רחמנא לטבעביר.
יצא מן העולםנקימנכסיו
ומהנהגותיו ה" לא להתעניין כלל אודות דמי המשכורת ,לא לבקש
ולא לדבר מזה,והי' מתרחק מן הכסף כמתרחק מן האש .חילק מעותיו
לעניים ולנצרכים ,ומעולם לא השאירבידו מאומה .ויצא מן העולם חנם
בליכסף,ועמוס וגדוש בתורה עבודה ומעשים טובים.
***
www.daat.ac.il
קול
רבריםיקרים
'
1ז1צור21
נ)
דבריםיקרים'
-
ובחרת
ראה נתתי לפניה היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע
ובחרתבחייך .דומיינסטזייזיינעןבידעגלייך? האסט א טעות!איןחיים
מוזט דו בוחרזיין ,אז ני ,6שטייסט דוביי מות .ובחרת ,מען מוז
נאכאנאנדשטיין און בוחרזיין דערחייט .אז ניט …פשוט; ..ארבעטדי
טבע( .אתה חושב שהחדם והמותשווים הם.,טעותהיא!בחיים -יש לך
לבחור ,דאל"ה ממילא אתה נמצא במות.צקיךלבחורבאייםבלי כי
בלי זה פשוטפועלאטבע).
הרף~
אחיך.מודת השנאהמי מרגיש בה
בלבבך .הוזהרנו בה להסיר מנפשנו מדת השנאה
לא תשנא את
[רבינו יונה בשערי תשובה] .ווער ווייסט דאס? אז מען האט אין זיך
שנאה .ווער פילט דאס?(מייורע זאת שיש בנו שנאה בטבע,מי מרגיש
זאת?)
הרגש ביראת שמים
ש"סוויל מען קלארווערען .אוןוועגן יראה? אזאיינער קריגט א הרגש
אין יראת שמיםווי גליקלאך! (בלימוד-הש"ס ~בקשים בהירות ,ומה עם
יראה?מי שמקבל הרגש ביראת שמים כמה מאושר הוא!)
ואהבת
ואהבת את השם-צוויי מאלאין טאגהייסט מען אונזלייענען.ווייזט
אוים ~עןוויל מערווי נאר רעם זאגן .נארפילען אהבה( .פעמים בלם
הוזהרנו לקרוא ,כנראה שדורשים ממנו יותר מאמירה ,רק שנרגיש
באהבהזו).
-
וך4לס
ה
ר
קריאת שמע?יחוד! אזסיאיז ניטא מערווירצונויתב'.און דער
ן רצון ,וואס ערוויל( .מה זה ק"ש
מענטש לעבט נאכאנאנדהיפך .נארזיי
-יחוד! שאין בעולם כלום חוץ מרצונוית' .והאדםחי תמידלהיפך,
מה שהוא רוצה)
כפי
דורשים מהאדםההיפך מטבעו
רער יסוד וואס מען פאדערטפון א מענטש'ןאיז דער פשט אזביי עם
איז ער געבארען מיט דער היפך .אז מען מאנט פון א מענטש אהבה
דארף מעןוויסען אזביי עםאיז דא(…היסוד במה שדורשים מאדם הוא
לפעולהיפך מטבעו ,שאם אהבה נדרשת ממנוטימן הוא שבטבעישבו).
* נמסרו עץ נכו סמסגימ ר,רנ מישירומם כיג)כורכ ממס ססמע מ)קגו ("%נסגת חס(" 6כטת
ניקורו .1%6
www.daat.ac.il
כמ
קול
.הגה-צרבייחזקאללעוינשטיילזצ-ל
מצרים
ןווצורןו
אין מצרים טומעלטזיך יעצט .זעט מעל דאך השגחה.די התחלה איז
געווען מצרים .און איצטער נ"ך אזוי פיל גלות'ן אזוי פיל אומות.
נבוכדנצר ,אשור ,נאךווייטער מצרים .גאר צום סוףאיז מצרים( …כעת
יש אירועים במצרים .הלא נראה בזה השגחת ה' אשר ההתחלה היתה
במצרים ,ועכשיו אחרי כל הגלויות והאומות שעברועלינו כנבוכדנצר
ואשורוכו'בסוףהימים שובישלנו עסק עם מצרים)..
למצואחןבעיניאלקים
רערעיקראיזגעפינעןחןביי'ןרבונו שלעולם.מען זוכטכבוד .כבודביי
א שווער ,אשוויגער כבוד ,פארוואס זאל מעןניט טראכטעןוועגען כבוד
ביי'ן רבונו של עולם .צואיך געפעהל דער רבונו של עולם( .העיקר הוא
למצואחן אצל רבש"ע .מבקשים כבוד ,כבוד אצלחמיו וחמותו ,למה לא
נחשוב למצוא כבוד אצל רבש"ע ,האם מעשימקובלים אצלו?0
למען לאניגעלריק
אז דער אויבערשטער העלפט א מענטש און ער קריגט א שטיקל לב,
ולעבדו בלבב שלם למען לאניגעלריק ולא נלד לבהלה.אויבניטאקיין
לב שלם איז דאסניגע לריק( .כשהבורא עוזר לאדם הוא מקבל קצת
בחינה שללב,ולעברו בלבב שלם למען לאניגעלריק ,אםאין לבב שלם
ממילא חשיבניגעלריק)
הכל הולךתמיד
ברוך הוא אלי שבראנו לכבודו .די בריאה איז אז עם זאל ארויסגיין
כבודויתב' .אדער מעןאיז א עולה אדערמעןאיז איורד.די בריאהאיז
ןוייטער מען טוט מען ארבעט .אבער אפשטעלן א
צוגיין שטענדיק.גיי
יאיךווייטער .ווער טוט דאס?איך האב
קוק טאן -וואו האלטמען ,צוגי
צודיריידקיין שייכותניט אבער מען דארף ראך ריידען( .כל תכלית
הבריאה היא שיצא ממנה כבור שמים ,והאדם או שהוא עולה אויורד.
מצד הבריאה הכל הולך תמיד ,הולך ועושה הולךופועל ,אבל שעומדים
לפוש ולהתבונן איפהאוחזיןוכי אנו מתקדמים,מי עושה כזאת? באמת
איןלישייכותלענין זה ומ"מצריכים אנו לדברעל זה).
עם השי"ת
גר אנכי בארץ זאגט דוד המלך .דוד המלך האט געפילטדי גירות .אז
דער אויבערשטער העלפט א מענטש אז ער איז גרויסאיז ערשויןניט
עליינט .האט ער רעם בורא עולם( .דוד המלך הרגיש בגירותו בארץ ,רק
כאשר הקב"ה עוזרו להתגדל כבר אינו בדד בעולמו,כי הרי הוא עם
רבש"ע)
www.daat.ac.il
ק%
1זוצו181ז
אבריםיקרים
נט
העיקר שלא לשכוח
דערעיקרניט פארגעסן אזס'איז פאראן א נצח'.ניט פארגעסן אזסיאיז
דא א רבונו של עולם .אז מען לערנט שטענדיק אביסל מער דערמאנט
מעןזיך אז ס'איז פאראן א רבונו של עולם( .העיקר שלא ,לשכוח שיש
נצח ,שלא לשכוח שיש רבש"ע .כל מה שלומדיםיותרנזכריםיותר שיש
רבש"ע)
***
מניניכן
הרברן סג"ל'
ירושלים
שניבירביבריחזקאל
אין צורךלניתוח
הרגשותיו של המשגיח זיע"א יכולים לייחד פרק בפני עצמו .עובדא
הוה שבאולהתייעץ עמו אורותתינוק אחד שנקשראיזהגידבפיו ודעת
הרופאים היתה שאם לא ינתחוהוינזק עלידי זה דיבורו .וכשבאולפני
המשגיח זיע"א לא חקר כלום אודות המקרה,וביטל את דברי הרופאים
בהינף ~ד ואמר בפשיטות שאין צריך לניתוח ,וכך הוה שנתקיימו דבריו
ותהי לפלא.
סוד ה'ליראיו
המשגיח זיע"א היה נהנה בעצמו מהרגשותיו .זכרוני כשנהייתי אברך
היה בדעתי להכנס לאיזה בוללמסויים בירושלים וקודם שנסעתי לשם
להבחן באתי אצל המשגיח זיע"א .וכך אמרלי,הריבין בך לבסוף לא
תלך לשם ולמה לך הטירחה ללכת עד שם להבחן .והיה שם הגר"ד
זינגרביץ ז"ל וסיפר לומעניני ושאלו ואיך אתה סבורוכי האם לבסוף
ילך שם ,ושוב הדגיש גם לפניו'לפי דעתי ודאי שלבסוף לאילך לשם',
דבר שנתקיימו דבריר
אמנם אני לתומי הלכתי להבחן שם ,אבל
להפליאכי מצדדים אחרים נתבטלהממני האפשרות ללמוד שם.
סיף
עוקרנימוקו מחמת הרגשת הלב
הגרש"מ קלמנוביץ זצ"ל סיפרלי שכשהמשגיח זיע"א רצה לעזוב את
ישיבתמיר בארה"ב לאחרשכיהן שם כמשגיחב'שנים הסביר את עצמו
בכמה סברות ,ועל כל סברא שאמר היה הגרש"מ דוחה לו ואעפ"כ עזב
*ספגיגיס לקטומתוןסיפוחיו.
www.daat.ac.il
(
קול
הגה"צרבייחזקאללעוינשטיין זצ"ל
ןווצורשו
משם המשגיחזיע"א,וביארתילוראין זאת אלא משום שעיקר טעמו של
המשגיח היתה הרגשת הלב והסברותהיו רק לתרץ עצמו.
קם מלא קומתובפני ת"חצעיר
י במועיני גודל אהבת התורה שלו ,שבעת זקנותו קם מלא קומתו
חזית
יאיך התרומם מכסאו
לפני ת"ח צורב צעירלימים,ועדיין מונחלפניעינ
בזריזות כמו בחורצעיר.
הלך לשאול בחורכדי לחזקו
המשגיח זיע"א היה נותן דעתואיך לחזק את הבחורים.וזכורני שפעם
א'ראיתי שחיפש פשט בקצוה"ח והלך וחיפש בשביל זה לשאול בדווקא
בחור אחדכדילחזקו.
י שקבלת גם ממנו"
"תאמרל
פעם ראיתיו חוקר בחור אחד ושאלו מאיזה מרבותיו קיבל ונתעלה,
ואותו בחורהיה מונה אותם אחד לאחד .באמצע הפסיקו המשגיח זיע"א
וביקשו בלשון תחנונים שיחשוב אם קיבל גם ממנו .וכה אמר לו" ,הלא
אנכי אישזקן וזקוקלזכויות תאמרלי שקבלת גם ממני".
הרב מפוניבז' מתפעלמשיחותיו
הרבמפוניבז' זצ"להיהיושב בעצמובשיחותיו של המשגיחזיע"א .ופעם
אחתנזדמן לא' מן הבחורים להתארח אצל הרב זצ"ל בסעודתליל שבת
ובמשך הסעודה היה הרב זצ"ל חוזר ומשנן כל מה ששמע מהמשגיח
זיע"א בהתפעלות עצומה ,ומתעורר מכל מילה.לימים סיפך אותו בחור
כי בשעתו לאהבין מה כ"כ מתפעל הרב זצ"ל מדברי המשגיחזיע"א ומה
חידוש מצאבדבריו ,אבל אח"כ כשהוא בעצמו בגר בשכלו כברמובןלו
כמה הפליא המשגיח זיע"איסודותעמוקיםבשיחותיו אף שפעמים רמזם
במילים פשוטים.
התמדתו בחוםהיום בשנחאי
הג"ר מרדכי שוואב זצ'ל כשהיה מדבר אודות כוח התמדתו של
המשגיח זיע"א,סיפר מתקופתשנחגגי ואמר שבעיקרהיה בולט התמדתו
בימי הקיץ שכידוע שסבל החום במקומות ההם הוא כמעט בלתיניתן
לסבול,והיוימים כאלו שעדכדי כך הוצרכובניהישיבה לעזוב אתבנין
הישיבה ,אבל המשגיח K"yltמשנה לא זזה ממקומה ,ולא עזב מקומו.
ולא עוד אלא גם היה יושב שם עם החליפה והכובע ואיזה מאוורר קטן
ממולו,ולאהיהניכרעליו כלום.
"אינו וודע עצבותמהי"
שאלוהו אם לימוד של מוסר יכול להביא לידי עצבות ,והשיב כמי
שאינו מבין את הקושיא ,שאינו יודע כלל עצבות מהי ,וזאת למרות
היותו הוא עצמו מסובב בצרות פרטיים וכלליים מלבד מה שעברעליו
www.daat.ac.il
קול!
.
פנינירבינויחזקאל
' ןווצורשו
(6
קודםלכן במלחמה.והוסיף שאחרשע"י מוסר אפשה לראות אתהמיפות
ן לך שמחה גדולה מזאת(".
ולהתחזק בעבודת השי"ת הלאאי
משיחהרביירוחם זצ"ל נשתנה מהלךאייו
שם
נחשב
המשגיחזיע"א ל6ד בבחרותו בישיבת ר4דין ,והיה
מבעלי
ן ל 4דבק כ"כ בשיטת המוסר
אכשרו5ות'ומטובי הלומדליום' .ובשעתועדיי
עד שפע4 6חת נזלמן לשמוע שיחה מהגאון ר' ,ירואם זיע"א על
בקלם .ואחד
האלוט
אמונה;וזהשינהלו את כל מהלךחייו;
י"כףעליו שלבלאק,וי
נז
ש6
66נהלי התג( מקלם אמרעליו בשעתוו
עם השתוקקות
גדולה לקבל וערללגדולות.
;
לא נבהל למצוא חסרונות עצמו
פעם אחת לעת זקנותו נתרגש; מאד בשעת'הועד ,ואמר שראה שרבינו
יונה לשערי (ש54ה (ח"ג אות קס;'א) מונה ללת"שקרנים את אאנש64
של,שקרים; ותמה'ואמר כמה
שמשקיים ללא
י"4עלתןיהם אוהבי
פעמיה 5מד5ר ל,ע(צ5מלו4
",הרי פלאשיש סוג א5שי 6לאלה ,ומכל מקום
4ם פונה אותם רבינו יונה בע"כ שכן הוא וצריך להאמין שיש כזך
"על עצמו"ןממילא-יתכן Kn1W
מליאות.גאז'תפס קצות זקקו
שיהא עובד חמישים שנה על אמונה ,אבל אליבא דאמ(י"4ה,בו אלק
שהוא רק מדבר אודות אמונה אבלאיןלושייכות לאמונהואין האמונה
משפיעה על מעשיו ,וכוונתו היתה משום שיסוד .האוהב,:שקרים ,הוא
שאין המציאות מחייבת אותו וממילאיוכל גם ללמודולהכירגודלחיוב
האמונה ומ"מ לא,יחייב את עצמו .ותא חזי מזה גדולתו של המשגיח
זיע"א כמה חיפש בכח_,הביקורת ולא נבהל מלמצוא .חסרונות ומומי
עצמו .ואזסיים בעצמו בקול נרגש ,אבל אני החלטתי וסיכמתי לעצמי
אדרבא עכ"פ מעתה אתחיל לעבורעל האמת ,נורא.למתבונן .וגם מזהנלמד שאין לנפול מכאלו מחשבות לידי ,יאוש ,אלא אדרבא מחשבה
כזאתהיאחיזוק לעבודת השי"תויסודהעליה.
מידת הסבלנות.
שנתמנה למשגיח במיר
היתה לו מידת סבלנות מרובה .פעם א'
שיאבח
הריאודות,המעשנים.סיגליות
במקומו של ר'.ירוחם זיע"א הרעיש בי
והנהיג שלא לעשן בישיבה .והנה.פעם א' בהיותו מסובב בבחורים,נוגש
אצלו .בחוצפה בחור וסיגר מעושן בפיו ,והמשגיח זיע"א לא אמר לו
כלום ,ולא זו בלבד אלא גם אח"כ כשהגיעה הישיבה לארה"ב וחיפש
ראש קבוצה לבחורים בחר בדווקא בו וההוא פירש זאת דש"מ
שהמשגיחמעריר אותו.
רבותיו הורו לו בחלוםאיך לנהוג
תאחזי גדולתו של המשגיחזיע"א,דכשהגיע העתשהיךאמוריםישיבת
מיר בליטא לנסוע לארץיפן לאהיה באפשרותו להצטרף עמהם מחמת
שבתו היתה חולה מאד והיתה במצב של ערשדוי .ואמר הגרא"י פינקל
ואמ.
"4י
www.daat.ac.il
(נ
קו'5
הגה"צרבייחזקאללעוינשטייל זצ"ל
וקצופה
זצ"ל דבשום פנים ואופן א"אלישיבה לנסוע ללא המשגיח זיע"א .ומלבד
זאתידוע שבכל שאלה שנתעוררה שם הוחלט הכלע"י המשגיח זיע"א,
ויש דברים אשר השיב להם שהיה נראה הצלחתם היפך דרכי הטבע,
והזמנים ההם הלא לאהיוימים פשוטים אלאהיו מלאים פיקוח נפשות
של עם רב .והחלטותהיו ממילא גםצריכים אחריותגדולה .ופעם א' רצו
לנסוע למקום שהיה נראה שהוא הצלת נפשות ,והמשגיח זיע"א אמר
שלא יסעו .וסוף דבר שכך היה שכל מי שהיה במקום ההוא נהרג,
ובמקום אשר נשארו לא נהרג אחד.ויודעי דבר אומרים שהמשגיח זיע"א
אמר דבחו"להיורבותיוזיע"א מקלם באים אצלו בחלוםומוריםלוכיצד
לנהוג,ובא"יהפסיקו לבוא.
מכאן שהורה מן השמים
פעם אחת הביאו לו פרימוס לבישול ,ומצורףאליוהיה דף עם הוראות
שימוש .כשראה את הדף של הוראות שימוש ,אמר",מיזעעט תורה מן
שמים!" (מכאן רואים שתורהמן השמים) .והביאור בזה שהרי אםנותנים
חפץ ללא הוראות שימוש ,זהו חסר בהנתינה .וא"כ האיך יכול להיות
שהבורא עולם הניח את האדם לתוך עולם הזה ללא,הוראות שימוש,
דהיינו ללא התורה.
מדקדוק הבריאהמכירים הבורא
מרגלא בפומיה רכשמתבוננים ורואים כמה כל דבר ודבר מכוון בכזה
דקדוק ,בהכרח שישמי שהואמכוון אותם.
בהזכור שמו ממילאיודעים שבחו
אחד שאל אותו אם בשעה שהוא מתפלל תפילת שמונה עשרה ואומר
"הא-ל הגדול הגבור והנורא" ,מותר לו לחשוב על כלמיני דוגמאות של
גדלות השי"ת וגבורותיו ונוראותיו .והשיב לו המשגיח זיע"א ראםיתחיל
לחשוב בשעת השמו"ע יכולים המחשבות לגררו בטעות אל מחוץ
לשמו"ע .אבל יש עצה אחרת שמקודם לשמו"ע יביט ויראה ויתעמק
בגדולת השי"ת ,ובמשל לאחד אשר כבר כולםיודעיםעליו שהוא פיקח
גדולעשיר וחכםוכדו',דכשמזכירין את שמו ממילאיודעים כולם שבחו.
ואיןצריכין לפרט כל פעם שמזכירין את שמו כל הפקחות שלו וחכמתו
ועשירותו וכדו' ,וכמו כן צריך להיות קבוע בלבו כשמזכירין את השי"ת
ורק אומרים עליו "הגדול הגבור והנורא" ממילא כבר יהא נזכר מכל
הפרטים מגדולותיוונוראותיו וגבורתו של השי"ת.
מסורת ישראלהיא גשר עצום למתן תורה
מרגלא בפומיה דהמשגיח ייע"א" ,די מסורת פון כלל ישראל איז
פעסטער בריק!" וכוונתו שהמסורת של כלל ישראל הוא גשר עצום
ומקשראותנועדלמתן תורה
א
www.daat.ac.il
ק%
פנינירבינויחזקאל
ושצורות
%
לראות השגחת השי"ת בכל מקום
איתא בגמ' (יומא לח ).תנו רבנן בית אבטינס היו בקיאין במעשה
הקטורת ולא'רצו ללמד .שלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא של
מצריםוהיויודעין לפטם כמותן ולאהיויודעין להעלות עשן כמותן .של
הללו מתמר ועולה כמקל ,של הללו מפציע לכאן ולכאן .וכששמעו
חכמים בדבר אמרו כל מה שברא הקב"ה לכבודו בראו שנאמר'כל פועל
ה'למענהו' .וחזרובית אבטינס למקומן .והקשה המשגיח זיע"אוהרי אלו
החכמים תנאים היו ,וכי לא ידעו עד עכשיו שכל מה שברא הקב"ה
לכבודו בראו ,ומה נתחדש להם .וביאר דבודאי אףלפני עובדאזוידעו
היטב שיש השגחה וכל מה שברא הקב"ה לכבודו בראו ,ורק בעובדאזו
נתעורר להם התעוררות חדשה בענין .ומכאן שהאדם צריך לעולם
לחזור תמיר לחפש עוד ועור מקומות שרואה השגחה ,יד ה' ,וטובת
השי"ת,וכמו שאמר דוד'יוםליוםיביע אומר'.
אין האמונה משפיעהעליו
אחר מתלמידיומיוצאיישיבתמיר שבא לישיבתפוניבז'קיבל התקפת
לב ,והלכו להמשגיח זיע"א שיתפלל עבורו משום שהיה תלמידו,
והמשגיח זיע"א סירב להתפלל .רק אמר "הוא עוד יבריא" והפצירו בו
להתפלל ,אה סירב ואמר שוב "הוא עוד יבריא" .ובמשך הזמן אף נפל
ההוא ממטתו בבית החולים .אבל בסוף איתרחיש ניסא וקם ממטתו
והבריא כמו שאמר המשגיח זיע"א.וזכורני שהמשגיח זיע"א התבטא אז
על הרופא (דר .לב) שטיפל בו" -דר .לב האט דאךגעזעןתחיית המתים.
וכיאיז ערגעווארן אמאמיןפון דעם?"(דר .לב הלא ראהתחיית המתים
בחוש אבלוכי משוםכן נהפךלמאמין).והוסיף שמכאן מוכחדמישאינו
מאמיןאין הפשט שהוא אינו רואה אמונה ,אלא הפשט שאין האמונה
משפיעה עליו.ושייך שהאדם ישאר אותו כופר כמו שהיה מקודם אף
שיראהנסינסים מקיפים אותו מכל צד.
,
מחכימתפתי
מרגלא בפומיה שהטיפשאי אפשר שיהא לו יראת שמים שהרי אינו
מבין כלום .ובע"כ העצה בשבילו הוא שבתחילה ילמד תורה שהיא
מחכימת פתי .ועלידי שהוא יתחכם יוכל להביןויוכל לבואלידי יראת
שמים.
תורת אמתשייכת לכל אחד ואחד
המשגיח זיע"א זצ"ל הביא מה שכתב רבינויונה על אחד שאומר על
מצוה אחת שבתורה שמצוהזו אינה שייכתלו שהוא בכלל ארור אשר
לא יקים את דברי התורה הזאת .וביארו שכיון שהתורה היא אמת
מוחלטת א"ב בהכרח שהיא שייכת לכל אחד ואחד.והוסיף שאם תאמר
הריאיך אפשר להגיע למידת הפרישותוכו',ותירץ שאחד שעושה אפי'
..
www.daat.ac.il
לד
.%9
'
הגהיצרבי יחזקאללעוינשטיין זצ"ל
1ז1עו141ן
רק משהו שבמשהו ממידת הפרישות כבר יש לו שייכות וחלק במידת
הפרישות ובכלל בתהפרושים,ובן בשארהמידות.
מה שחמוריודע בטבע לאידע ישראלבלי התבונן
המשגיח זיע"א ביאר הפסוק"ידע שור קונהו וחמור אבוסבעליו ישראל
לאידעעמי לאהתבונן"(.ישעי'א'ג') דמשום שהשורישלויותר דעתמן
החמור לכן השור ~כ 44את בעליו והחמור אינו מכיר את בעליו ,אבל
עכ"פ גם החמור'הרי יודע מי נותן לו לאכול ,אבל "ישראל" הלא הוא
דרגה גבוהה יותר מן השור ומכל מקוםאינו מכיר מצד טבעו ,לאמי הם
בעליו כמו השור ולאמינותןלו לאכול כמו החמור,וזהו משום שעמי לא
התבונן .דכדי שישראל ירגיש בדברים אלו צריך הוא להתבונן ,מה
שהשור והחמור )ורעים מצד טבעם לא ידע הישראל בלא התבוננות.
והוסיף שזהו הפשט.בלה שכתוב (תהלים צ"די"ט) ברוב שרעפי בקרבי
תנחומיך ישעשעונפשי",שרעפי"היינו מחשבות ,ומרוב מחשבות שישלו
י זה "-תנחומיךישעשעונפשי".
לארם,זהיעוררבו ההרגש,ועליד
מי שהוא Sכבר ימצא הדרך
"Wמה לעשות ,והמשגיח זיע"א השיב לו
אחד שאלו לאיזהענין מסויים
שאינו יכול ליכנט בזה בכל הפרטים 'אבער דער וואס איו א גלייכער
ווערטשוין טרעפן רעםוועג' (אבלמי שהוא "ישר" כבר ימצא את הדרך).
אין חסרון מהשאיןלו מתנהזו
המשגיח זיע"א אמר פעם בשיחה שאם רואים על אחד שיודע אם
לעשות את הניתוח או לא לעשות וכדו'הרי זה משום שהוא קרוביותר
להשיית ,והוסיף ואמר שאםיש אחר שאין לו סייעתא דשמיא לזה,אין
מזה ראיה שאינו כל כך קרוב להשי"ת כמו הראשון .רק להראשון נתנו
מתנה זו ואילו להשני נתנו לעבוד השי"ת בתמימות .ואין זה חסרון
בהשני מהשאיןלו מתנהזו.
כל הלבבות לה'
המשגיח זיע"א אמר דהנה כשיעקב אבינו הלך לפגוש את עשו ,עשה
כלמיני השתדלות כמו שנאמר וריוח תשימובין עדר לעדר וכו' ,אבל
אח"כ עמד והתפלל להשי"תהצילני נאמידעשו,והיינו שהתפלל תפילה
שלימה ללא קשר להשתדלות שעשהלפני זה,כי באמת הלא הכלבין
כך תלוי רק על השי"ת וכל מה שעשה הוא רק פריעת חוב של חיוב
השתדלות ולא סמך על השתדלותו כלל,וכן כתב הרמב"ן שם שמסביר
כל ההשתדלות שעשהיעקל,ולבסוףסיים"כי כל הלבבות לה'".
השמחה בכפרת העוונות
אמרו על המשגיח זיע"א שבשעת התפילותביוה"כהיה בוכה הרבה,אני
לא ראיתי זה משום שהוא ישב במזרח,ואני ישבתי בסוף ביהמ"ד ,אבל
מהשראיתיהיה פעם אחת בהפסקהבין התפילות שאזהיה נכנס לחדרו
www.daat.ac.il
קול
פנינירבינו יחזקאל
וצרצורה
פ
שם בישיבה ,ומבחוץ שמענו שהוא מזמרניגונים,ואין זה' סתירה כלל,
משום שהשמחהיש לה מקום גדולביוה"כ,כיון שזהו השמחה גדולה
י מתנה
כה
הז
שיכול להיות לאדם שיש לו הזדמנות לנקות את עצמו .וכ
גדולה של יוה"כ שמכפר ואפשר לצאא לבריה,חדשה הלא מעוררת
שמחה עצומה ,ובדומה לזה איתא בתנא דבי אליהו שיוה"כ הוא יו"ט
להשי"תכיון שהואיכול באותויום לנקות את כלל ישראל.
אלתסיחו דעתכם מן העבודה
1.
ולעת זקנותו לקחו את המשגיח זיע"א באמצעהאפילך,בנמים נוראים
לנוח בצדהיכל הנשיבה.וניגש אחדאליו לשאול
והשיבלו"אני
מרגיש בטוב ב"ה ,אבל אתם אל תסיחו דעתכם מן העבודה המוטלת
עליכםעכשיו
בש.ומו.
פועלו של השי"תמזונותיו על בעלהבית
המשגיח זיע"א אמר שהעולם הזה הוא כמו מדבר שממה" ,בלייבונו
של עולםאין כאן כלום" ,ואם כן כל מה שהאדם אוכל כאן הרי יצטרך
לשלם עבורוהון תועפות ,בדומה להתשלום אשרמחוייבים כשצריכים
לדבר מה בתוך המדבר ,ואנן אם במשך שהותו בעולם הזח הואמקיים
מצוות הרי הוא כעבד ופועל.של השי"ת ,ופועל הרי מזונותיו על :בעל
הבית ,אבל הרשעים שאינם מקדימים ,המצוותאין להם שם פועלןולכן
על כל אכילה שאוכל כאן עליו לשלם כל ממון שבעולם ,ועלידי זה
נותניןלרשעים שכרןבעולם הזה.
אדם חושב שלאימות לעולם
ל
י
ז
א
"
ר
מרגלא בפומיה דהמשגיח זיע"א מה דאיתא בזוה
ש
י
נ
י
א
בתאי
אלדורי דורא" ,שהאדםרגיל לחשוב שלעולם לא
עלמאוסבירדדיליההי
כפלי.
כפליים ממת
ימות ,כיון שזה עולמו ,ולכן יקבוץ לעצמו ממון
שצריך לפרנסתו ,והוסיף-שההרגשה הזאת אינה נפסקת אף אם כבר
יחיה מאהשנים,כיון שחושב שלאימות לעולם.
***
שוחדהרצון
"אין לאדם לסמוך כללעלהבנותיו אם הואנגוע במחלתהרצון,כי במקום ששולט
שם רצונו אף שיראה כמה וכמה צדדים שהדבר רע הוא אבל אםיעלה במחשבתו
איזה נדנודתיכף לא יראה כל הצדדים ויעשה על סמך הנדנוד ההוא .אף שא-לו
שמע אדם אחרשאיןלורצון הלזה את הבנתוהיה מתמה על זה מאדכיהיה רואה
כלהצדדים ,אבל הואאינו רואה".
י סררגד5יס ,rwthריס ס6מר)1-5
ו
ת
ס
ר
ג
מ
ח
ו
פ
ע-
(קוגט'גידתיימזק56סי סגרי
www.daat.ac.il
(ו
קול
הגה"צרבייחזקאללעוינשטיין זצ"ל
ועוצוומןו
הרבמאירהייזלער
ראשישיבת סאכטשאוו,ירושלים
הרב הדומה למלאך
אדם לעמליולד
הגאב"ד דפוניבז' הגרי"ש כהנמן זצ"ל הכניס לישיבתו כמה אנשים
בודדים שהגיעו לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם השני',וביניהם היה
הגאון ר'יוסף שלמה הורוביץ זצ"ל שהיהלפני זה מגיד שיעור בישיבה
קטנה בסלובודקה .פעם אחת לא הרגיש ר'יוסף שלמה בטוב והעבירוהו
מחדרו לחדר החולים של הישיבה .וביום ששי אחד ,לאחר תפילת
שחרית הלך בחור אחד להמשגיח זצ"ל וסיפרלו שר'יוסף שלמה חולה
ואינה רוצה לאכול .המשגיחירד לחדר החולים ומצא אתר'יוסף שלמה
כשהוא יושב עליד השולחן וראשו נסמךבידיו על השולחן והוא טרוד
במחשבותיו .גם ראה שכבר חיברוהו לכמה מיני מכשירים לצורך
רפואתו.והבין שהמצב הרבה יותר חמור ממה שסיפרו לו "שאינו רוצה
לאכול"" .וואס טראכט איהר?" (מה אתה חושב) שאלהו המשגיח,ואיןקול
ואיןעונה" .איהר ואלט טראבטןאיןדיאני מאמין'ס (תחשוב בפסקי"אני
מאמין") ואם זה קשה לכםאני אומר אותם לפניכם",והתחיל לומרלפניו
ה"אני מאמין'ס" בעל פה ובקול רועד,וכשסיים אמרלו" ,ר'יוסף שלמה,
תחשוב על כולם ,אבל הדגש תשים על יחוד ה'" .וכשעברו כמה דקות
שאלו שוב "ר'יוסף שלמה ,וואס טראכט איהר?" אח"כ צעק לו" ,ר'יוסף
שלמה ,טו תשובה!" ויצא מן החדר .ביציאתו פגש כמה בחורים שעמדו
ליד הדלת מבחוץ ואמר להם "ארויף צום סדר ,בענוג איך דארף בטל'נן"
(תעלו לסדר,די שאניצריך לבטל מזמני).
לכל אחדזוהי מימרא סתומה ,איזה ביטול תורהיש בזה ,הלאזו מצוה
עוברת .אבל כמדומני שהביאור בזה הוא שמשגיח לימד אותנו אשר כל
פעולה טובה שהיא ללא עמל אינה שוה כלום ,ואף אם זה מצוה מכל
מקום אם זהבלי עמלאינו שוה כלום,ולכן שלח הבחורים שילכו ללמוד
לעמול בתורה.אסור זה שמענו ממנווראינו בו הרבה פעמים ,ואחת מהן היתהיומיים
אחרי כן .ר' יוסף שלמה הלך לעולמו ביום השבת ,ולמחרת ביום א'
התקיימה ההלויה ברחבת הישיבה ,ושם הספידו המשגיח ,ובתוך דבריו
אמר "דער שבחפון דער אידאיז (שבחו שליהודי זה) שהואאינו "בנוהג
שבעולם".יהודי זקן קם ממטתו כליום בשעה שלש לפנות בוקר ועולה
לבית המדרש ללמוד,זייערשיין(יפה מאד) ,אבל למהאינויכול לשבת
כשהוא לומד ,למה עמד ,זההיה הספדו של המשגיחעליו .כאןראינועוד
פעם יסוד זה,ייחודו של האדם במעשיו הוא העמל שעמל ,לא עצם
קול
www.daat.ac.il
הרב הדומה למלאר
וקיצורה
6
הלימוד ,הלימוד הוא"זייערשיין" ,אבליחודו הוא עמלובלימודו ,שלמד
כשהוא עומד ולא הרשה את עצמו-על אף זקנותו -לשבת.
המשגיח העיד על עצמו שמעולם לא .היה דבר כזה שהלך לישון
באמצע היום ,וזה לא היה משום סיגופים ,אלא משום שלילך לישון
באמצעהיום הוא פעולה של שיחרורמהשיעבודים ומהעבודה,והעבודה
הריצריכהלהיות ללא הפסק.
פעם בתקופתביןהזמנים בחודש אב הרגישובובניביתו חולשהיתירה
והפצירו בו שילך לכמהימים לבית הבראה ברמתגן לנוח קצת ,והוא
הסכים להם .כשהגיעו שם בשעה 16.30בבוקר מצאו שאכלו האורח~ם
ארוחת עשר והם -שוכבים על מיטות מיוחדות ברחבת דשא וקוראים
עיתונים .צעק המשגיח "וואס?! דאאיו נישט דא א בורא עולם?! (מה זה,
וכי(אין,כאן בורא עולם) ".וזה אף שידע מראש והסכים לכך'שאינו',בא
לכאן ללמוד אלא לנוח ,אבל ההרגשה "פוןזיך נאך-לאזן" להשתחרר
ולשכוח מהבורא עולם בצורה כזו,אי אפשר לו לסבול .ומיד הסתובב
.
.,
וחזרולבני ברק' '.
ר סתם אשיינע ווארט(רעיוןיפה),ואפילו אם
לאהיה מושג אצלויומ
זה היה(עלפישק אשבוע או עלעניני יראת .שמ~ם וכדו' ,אם אין,זה
מתור עמלויגיעהאינו שוהכלום.
פעם נכנסתי אליו כשהזה לו חום גבוה ביותר (כמדומני )40ומצא"יו
,אבל היה לו הכובע בראשו,ובידו ספר .תומר
ושהואעיכב והואריעד
כיושב ולניו בהוך הספר,
קבורה ,שכב ע 6ראשו
ף
ו
פ
כ
הוא'
"
ל
ע
מ
ל
"
צ
ק
ם
י
י
מ
ו
י
כ
ש
ם
י
ר
פ
ס
מ
ו
,
ו
ת
ד
ו
ב
ע
ב
ן
י
י
ד
אפקו עם חום כזה ע
לפני
וטירקו 'אמר לאחד ממקורביו "תדע לך שבלי הכנה ראוי' יהא יום
'
הפטירה רקיוםרגיל כשארהימים".
'ומצאת את לבבו נאמןלפניך'
וכששכב אז במיטתו שאל מהו תכלית האדם בעולם הזה ,הוא מות~ב
לה והוא מפרק לה ,תכלית האדם בזה העולם הוא 'ומצאת את לבבו
אחד,מנלתו
נאמןלפניך' ,שהלב של האדם יהא נאמןל"שי"ת .ודוגמאחיה לנא
פליט
של המשגיח להשי"ת ראיתי במעשה שהיה בישיבה בבחור
ממלחמת העולם שהגיע להישיבה והתחיל לדבר דברי חירוףוגירוף על
ה' ועל משיחו רח"ל ,הלך בחור אחדוסיפר להמשגיח ,המשגיח הלךאליו
וצעקעליו וביזה אותו ברבים ,וכמובן כתוצאה מזה נהיה הבחור יותל
גרוע וקילל את המשגיח וחירף וביזה אותו ,הבחור הלך שוב פעם
להמשגיח לספרלו שהמצבנהיהיותרגרוע ,אבלהתבייש לומרשעכשיו
הוא מחרת ומקלל את המשגיח,ולכן רק אמרלו שהמצב גרועיותר ממה
שהדה ,המשגיח הפציר בו עלמי הוא מדבר עכשיו ,ובדלית ברירה ענה
לו "עכשיו הוא מדבר על המשגיח!""זייער גוטזייער גוט" (טוב מאד ,טוב
א
קולי,,
www.daat.ac.il
הגה-צרבייחזקאל.לעוינשטיין זצ-ל
וזוצוו~ון
מאד) השיב לו המשגיח "זה.מה שרציתי ,שישאיר את הש"ת בצד ,ומה
שהוא מדברעלי ומקללאותיעל זהאני כבר אסתדרעמו".
וזכורני בשמחת הבר מצוה של אחד מנכדיושיחי' כל הדרשנים ברכו
את הבחור הבר מצוה שיהא למדן ותלמיד חכם וכו'וכו' ,אבל המשגיח
סיים את הדרשה שלו בברכה אחרת לגמרי",מיין ברכה צו דיר ,דו
זאלסטווערן א מרוצה להשי"ת" ,לא בירכויותר מזה ,רק שיזכה להיות
מרוצה להשי"ת .ובאמת על דרך זה מצאנו במכתב שכתב שהמצוההכי
גדולה היא תלמוד תורה ,והטעם כיון שזה מביא לקירבת אלוקים,
ותכלית האדם היא להתקרב להשי"ת.
עמל הרבה לעקור את המושג של מלומדה ,של קיום מצוות בגדר
"מלומדה" .אין .בזו מציאות ,הטעם למה היום מתפלשים להשי"ת אינו
משום שהתפללנו אתמול ושלשום ולכן גם היום צריכים אנו להתפלל,
אלא כל יום צריכין להכיר מחדש הצורך החיוב והחשיבות להתפלל,
ומתוך הכרה חדשה זו של היום הוא שצריכין להתפלל.אליו יתברך,
ואמר על עצמו שבכל יום כשהוא מתעורר משינתו ,בבוקר הדבה
הראשון שהוא עושהאפילולפני שהואיורד ממיטתך הוא להתבונן משך
עשר דקות להכיר שיש בורא עלום,אין זה הנחה מאתמול ,אלא כליום
צריכיןלהכיר את זה מחדש.
אנחנוחיים כלחיינו במושגים של מלומדה ,ועל האדם לבחון ולבדוק
בעצמו שמדבר ע"פ התורה.היהרגיל לומר עלבניןהישיבה,הרי רואים
בניןיפה עם ארון הקודש נהדר ,ואם יבואותיירים לראותו ויאמרו שזה
נעשה מעצמו הרי נצעק עליהם שהם משוגעים ,אבל אם יבוא אחד
וידברדברי.כפירה ח"ו ,שאזן בורא עולם והעולם נברא מאליו,ואין כאן
לא מנהיג ולא בורא ,הלא תגובתינו בנזיפה היא רק",נו,נו ,אסור לדבר
כך" .אבל לא נצעק עליו שהוא "משוגענע" ,וכל זמן שלא נצעק עליו
שהוא משוגענעהרי חסר בהכרה שלנו בהשי"ת.
פעם נכנסאליו בחור ואמר לו שישלו ספיקות באמונה ,הח"ל .המשגיח
התחיל לבכות והרים עשר אצבעותיו ואמר לבחור "איהר זעעטדי צען
פינגערס? (אתה רואה עשר אצבעותי?) כךאני רואה את השי"ת!" ובכה
ובכה ויותר מזה לא היה יכול לדבר .כזה היתה האמונה החושית שלו.
ראה השי"ת בעשראצבעותיו*.
רוב שיחותיו בישיבה היו בעיקרי הדת,עניני יציאת מצרים וקבלת
התורה וכדו' ,וכן כתב במכתביו שהדור פרוץ ושוכחים עיקרי הדת.
" מגס 5-ר' סקס וקנס %ע כמספידו ע 5סמסגיח סניף מס ס6מר (גרג 6סחט6יס ) ("5ע5
ם 4ס6מוגס 3ר6סו ,סנריה
סיסתסרועיסס 5סדור ססו ,6סגס 5-ך56יסו 1tD')bדסק)(-5י
ך 41~tSbפי6ן %עים 15ס6מוגס נקו ,וסמסנימים 15ס6מוגסנידין .וכמקמר סכתוכוימי
ו 6עוגס! (סמערגס).
ידי
ק%
www.daat.ac.il
,
הרב הדומה למלאך
ובקצורה
5ט
זכורני אשר פעמים רבות כאשרדיברבשיחותיועלענינייציאת מצרים
שהואהיסוד של האמונה בו יתברר -היהרביל לקחתסירוה ולומר כל"עזרת אבותינו" כשהוא מדייק ומתרגם ומפרש כל תיבה ותיבה שבה.
ופעם אחת סיפר שבקעלם ,בתלילת שחרית.רגיל בימות החול ,הקדישו
עשה דקות לאמירת "עזרת אבותינו" .וסיפר שבשעה שהחזן דפק על
השטענדער לסימן שימשיכו "תהילות לקל עליון" ,היה לי כאב בלבי
והגרשה שקורעים ממני חתיכת בשר באמצעהלעיסה!
ביותר במכתב ששלח הגה"צ ר'
ועל שיחותיו מצלנו הגדרה
בנ
וג
שר
מא
אליהו אליעזר דסלר זצ"ל לח
"ן עצרת של שיחות,.מוסר בבית
המוסרבירושלים עיה"ק ,שאמורכם היה לדבר שם גם המשגיחוגם הרב
דסלרל ובמכתב כתב :נא יעשו עמדי הטובה ויסדרו שהגרזי ל'.שליט"א
יקדים אח שיאתו היקרהלפני,כי פשוט אתבייש לקפוץ לראש לפניו,
והוא משארית שוחרי המוסר האמיתיים אשר ידברו בתוך עצמם אל
(
עצמם.
.
בשיחוהיו עלעניני מצרים ראינו בו שהוא מרגישהיציאה בחוש ממש,
שהוא עקמו יצא ממצרים,והיהרגיל לומר אל תאמר מה,היה
הראשוניםהיו 46ב4ם מאלה כ) לא מחכמה שגלת עלזה
ה1י'מאינ"
ו
ש4
,רגיל
לומר אילואניהייתי בדור של יציאת מצרים ומתן תורההייתי ארבה
יותר גדול ,זה טעות .ברש"י עה"פ (שמות י"ט ד') אתם ראיתם
עשיתי למצרים,פירש"י לא מסורת היא(בידכם ,לא בדברים אני משגר
אשר~ ,שי
עשיתי.
לכם ,לא בעדים אני מעיד עליכם ,אלא אתם ראיתם
למצרים ,ופסוק זההרי נכתב לשעהולדורות,גםלדורות,מאוחרים.יותר,
גם לדור שלנו .הרי התורה נכתבה לכל דור; ואם יציאת.מצרים היה
בנוכחות של ששים ריבוא מישראל וזה מסופךלנוהרי זה כאילו אנחנו
בעצמנו-ראינו זה.והיהרגיל להוסיף מש"כ הגאון ר'יעקבעמדין במגדל'
עוז "חי ה' שהנס של קיום האומה הישראלית הוא ,גרול בעיני מכל
הנסים" ,והטעםכיון שזה נס תמידי ,ומה שהם ראו.יציאת מצרים הלא
גםאניראיתי -אתם ראיתם ,ומה שאניראיתיהנסים שנעשולנו במשך
אלפי שנים.מאז וער עתההרי הם לא ראו ,ואם כן הריאניראיתייותר
מהם.
בשורות טובותמירושלים
בסוף ימיו כבר היה חלש מאד ולא היה לו כח לעלות אל הישיבה
להתפלל והיה מתפלל בביתו .פעם אחת נכנסתיאליו כשהוא עומדליד
השטענדער בביתוובידי צעטיל עם שם של חולה שיתפללעליו .מסרקי
לו הצעטיל והוא שאל אותי "וואס ברענגט איהר מיר צעטלאך?איךבין
גארנישט ,א פארפאטשקעטע לעבן אויף גארנישט"( .מה מביאים לי
פתקאות? הריאיןבי מתום,חיים של איבוד על לא דבר ).שאלו אחד
ממקורביו הגאון ר' משה ברנשטיין" ,אבער וואסאיז מיטדירייד?" (מה
מ
קול,
www.daat.ac.il
הגה-צרבייחזקאללעוינשטיין זצ-ל
171צו4111
עם הדיבורים ,והכוונה לשיחותיו ,שכידוע המשגיח עצמו היה מחשיבם
ביותרר השיב" ,ריכטיג ,ריכטיג,די וואס האבן געהערט די רייד וענן
אנרערש" (נכון ,אלה ששמעו השיחות נשתנו) .אמרתי לו" ,אמת ,ואני
יודע על בחור שלא היה רגיל לבוא ל"שמוזען" ,אבל דבר אחד קיבל
מהמשגיח שיציאת מצרים אינו סתם מעשהילע אלא מציאות!" התחיל
לדפוק על השטענדער ובכה",אזוי א איד האט געהאט תועלתפון מיר.
איהר ברענגט בשורות טובותפוןירושלים,איהר זענט משמחאן אלטער
איר" (ככה הוא באמת? יהודי קיבל תועלת ממני? הרי אתם מביאים
בשורות טובות מירושלים ,אתם משמחים לביהודי זקן) .וחזר על זה
כמה פעמים" ,א איד האט געהאט תועלת פון סיראין יציאת מצרים".
ואח"כ הסכים לקחת הצעטיל ממני ואמרלי" ,אזויווי איהר האט מיר
משמחגעווען ,זאל דער בורא עולםאייך משמחזיין"( .כשם ששימחתני
כך ישמחך הבוראית').
רכשמתבוננים בזה רואים דבר נורא,הרי אמר שיחותיותר מחמישים
שנה במיטב הישיבות בפתח תקוה ,במיר בפולין ובשנגחאי ובירושלים,
ואח"כ בפוניבז' ,וחשב שלא פעל כלום ,פארפאטשקעטע לעבן (חיים
אבודים) ,וכששמע שיש בחור אחד שהיה לו תועלת ממנו ביציאת
מצרים ,שיש בחור שיודע שיציאת מצרים היא מציאות ,שמח כזה
שמחהגדולה!
הגרא"מ שך זצ"ל היה מתבטל עצמו לגמרי כלפי המשגיח ,והגרא"מ
הרי היה מתפלל שמונה עשרה במהירות.וזכורני כאשרסיים להתפלל
היה הופך אתפניוכלפי המשגיח,ויושב ומסתכלעליוהאיך הוא מתפלל
להשי"ת ,כעבדא קמא מריה .וכאשר המשגיח היהעדיין בחיים חיותו
אמר לנו פעםעליו "לא תחשבו שלפני מלחמת העולםהיו הרבה אנשים
כמותו ,כבר אז באותה תקופה באותו דור דעה היה המשגיח מן
היחידים!" ובהספידו עליו בשעת הלוי' אמר שהגה"צ ר' ישרא' סלנטר
זצ"ל כתב על ר' זונדל שהעובד ה' הכי גדול שהוא מכיר הוא ר' זונדל,
"ואני יכול לומר זה על המשגיח ,המשגיח הוא העובד ה' הכי גדול
שראיתי מימי" ולאחר ההספד שאלוהו והלא ראיתם את החפץ חיים,
והשיב "ריכטיג ,דער חפץ חיים איז געווען דער חפץ חיים ,אבער אין
זיינע זאכן איז ער געווען א איינציגער .עראיז געווען א מאויימ'דיגער
עובד ה' (אמת ,החפץ חיים היה החפץ חיים ,אבל בענינים שלו היה
יחידי ,היה עובד נפלא) שלא השאיר שום וריד לעצמו .כל מה שהגוף
רצה ותבע עשהלהיפך!"
וידעו מצרים בואני ה'
מרגלא בפומי' שהתכלית של כל העבודה היא להשיג הכרה בהשי"ת,
ועל דרך זה פירש הא דכתי' בקריעתים סוף (פ' בשלחי"ר דק "וידעו
מצריםכיאניה'" .האבן עזראפירשדקאיעל המצריים הנשארים,שהרי
ק%
www.daat.ac.il
הרב הדומה למלאך
ושצורן
ו
מ6
אלו שימותו לאיוכלו לדעתכיאני ה' ,שהריימותו .אבל הוא פירש על
פי דרכוהקאיעל אלושיטבעוביםוימותו ,שהםיכירוכיאניה'כיון שזה
התכלית שלהם,כיון שברגע שימותויכירו בהשי"ת,וזהוידעו מצריםכי
אני ה' ,שהרי האדם נברא שתהא לו הכרה בהשי"ת ,ואם ברגע שימותו
יכירו בהשי"תהרי הגיעו לתכליתם ,ולכן עליהם קאי "וידעו מצריםכי
אני ה'".
ובעסקובענין זה הביא פעמים רבות לשונו הזהב של רבינויונה "הנה
הבורא נפה באשו נשמת חיים חכמת לב וטובת'.שלל להכירו שיירא
מלפניו ולמשול בגוף וכל תולדותיו" ,וכשנתבונן אנובחייו של המשגיח
הרי זההיו כלחייו ,בכל המצבים,להכירוי-להכיר את,ה' ,שתבוא יראה
ממנו ,ולשלוט על הגוף ,כאשר השליט את האדם על בעלי,חיים שאינם
מדברים,וזו היתה כל עבודתו,בלי הכרה בהשי"תאין זה כלום ,וההכרה
בויתברךצריך להביאלידייראה ולשליטה מוחלטתעלהגוף.
בשעה
אםאיני מטעה אתעצמי
שעמד לעלות בפעם הראשונה לארץ ישראל שאלו הגה"צ ר'
ירוחם למה הוא נוסע לארץ ישראל .והמשגיח השיב שהוא חושב
שכשהוא יהיה במקום שהיו שם הנביאים יהיה קרוב יותר להשכינה
ויוכל להכיר את הבורא יותר .ושנים רבות אח"כ כשהיה כבר בארץ
ישראל כתב במכתב (נדפס באור יחזקאל ,מכתבים ,מכתב ס"ז) "עכשיו
שאני כאן מרגישאני החילוקבין ארץ ישראל לחוץ לארץ כמו החילוק
בין שבת קודש לימות החול,וכמדומני אםאיני מטעה אתעצמי מרגיש
אני גם מעלה ,בתפילותי גם בן ,שהם טובים וותר בארץ ישראל" .ויש
לדייק בלשונו שהחילוק בין ארץ ישראל לחוץ לארץ הוא .מרגיש
החילוק בתפילה דקדק וכתבאםאיני מטעה אתעצמי.
בברירות,
אבי
תעשו מה שהוא טוב לנצחיותכם
היה רב זקן אחד מאמריקה שהיה רגיל לבוא לישיבת פוניבז' לחרשי.
הקיץ ללמוד בישיבה .פעם אחתלפניתפילה מנחה ניגש אל המשגיח
ואמר שהוא .רוצה לדבר עמו באיזה ענין" .נו ,נו" השלב לו המשגיח.
התחיל לומרשיש לו כמה בתים בעיר באלטימור וחשבונות בבנק זה
ובבנק ובניו מציעים לו לעשות כך וכך ,למכור כאן ולקנות שם וכו'
וכו' ,מהעליו לעשות .המשגיח אחזבידיו של השואל והשיבלו בברירות
זאלט טאן וואסאיז גוט פאראייערע נצח!ן (תעשו מה
ובתקיפות
שהוא טובלנצחיותכם),וכוונתוהיתה ברורהכאילו אומרלו וואסדרייט
איהר א קאפ (מה אתה מבלבל המוח)!הרי אתה כבר איש מבוגר עםזקן
לבן,וצריכים לחשוב קצתעל העתיד ולהתעסק בזה ,ולאבמילי דעלמא
זהי'.איהר
כאלו".
www.daat.ac.il
מב
ק%
הגה"צרבי יחזקאללעוינשטיין זצ"ל
!1וצו!181
הגיהנום ננתחלפני!
פעם אחת כששכב בבית החולים באפיסת הכוחות ממשזכיתי לשמשו
משךלילה שלם ,שכב במיטתו כרומם ,לאהיהיכוללזוז ולא לדבר כלל,
רק שכב כדומם ,ואפילו להניח תפילין לא היהיכול ,והוצרכנו להניחם
עליו להרים ידו ולקשור התפילין ולהניח ידו .ובשעה שש בבוקר שעת
חילוף משמרות של אחיות בית החולים נכנסה אחות לחדרו לבדוק
הדופק שלו .הרימה ידו ומיד קפץ המשגיח והסתובב ודפק פניו לתוך
הקיר וצעק כשאגת הארי "דערגיהנום האטזיך געעפענט פארדיאויגן!"
(הגיהנום נפתחלפני!) על שנגעה בו אשה.
כמעט כמו הפחד שלימים נוראים
לפני המלחמה בשנת התשכ"ז כאשר כולםהיומגוייסים במלחמה להגן
על עם ישראל התבטא ואמר "במדומני שצריכין לפחד מהמצב שאנו
נמצאים בו כמעט כמו הפחד שמפחדים לקראתהימים הנוראים".
***
הרבחייםירוחםגינזבורג
לייקוואוד
"המשגיח"
כאשר בא אאזמו"ר זצ"ל לישיבתפונוביז' כברהי' קרובלגיל שבעים.
ומ"מ הי' לו אז התחלה של עבודה פורי' אשר הצליח להפוך הישיבה
ולהכניס בתוכה רוח של עבודת ה' במדה מרובה מאד .והחותם החזק
אשר החתים אאזמו"ר באוירה של הישיבהובכותלי' עוד נמשך בע"ה עד
היום הזה אף שכבר עברו שלשים בשנים מזמן הסתלקותו.
כאשר ה" אאזמו"ר מגיע מחדרו למעלה לתוך אולם הישיבה בעשר
דקות של סוף סדרב' ,עצם הופעתו הכניסה מתחוזירוז ללימוד המוסר.
ועם הדפיקה ללכת ללמוד מוסר קמובני הישיבה תיכף ממקומותיהם
והלכו להכין עצמם לסדר המוסר .ועם עמידת המשגיח על גביהם
התחילה קולו המיוחד של סדר המוסר לשרות באולם הישיבה ,וכאשר
התיישב המשגיח על מקומו והתחיל בלימודו באופן המיוחד שלו שהיה
כולו דביקות והתרפקות על דודו ,כלמי שהתסכל על עבודתו במוסר של
המשגיחהי'לבו נמס ומתמלא ערגה לעבודתה' ,ותפלתמעריב אשרהי'
אחרי'היתה במתינות ובהשתפכות הנפש עם חמימות מיוחדת.
י שבוע בשבוע היה המשגיח מדריךבני הישיבה בדרך הישרהע"י
ומיר
שיחותיו המופלאות שלש פעמים בשבוע,בלילחמישי,בליל ש"ק.ובליל
מוצש"ק הי' מדבר ענין שלם באולם הישיבה הק' .ונוסף ע"ז היו בני
ק%
www.daat.ac.il
,
.
"המשגיח"
'
1יוצור21
מג
הישיבה מחולקים לועדים והי' אומר בשנים הראשונות,בפוניבז' שלש
ועדיםביום עד שבכל שבועהי' כל תלמידהישיבה שומעועדפרטינוסף
על השיחותהכלליות.
ובשנות תשי"חןתשי"ט התחילו להקליט השיחות .ומהקלטות אלו יצאו
לאור ששת חלקי ספר אור יחזקאל הספרים הנפוצים והנודעים ברחבי
העולם ,הספרים של אמונה ,יראה ,מדות ,תורה ורעת ,עבודה וימים
י הסתלקותו היו מתאספים תלמידיו בעש"ק אחרי
נוראים(,.וגםאחי
מנחה ובמוצש"ק לשמוע ההקלטות .והשפעתו העצומה של המשגיח
עודנוחיוקייםכי מעשיהם שלצדיקיםחייםוקרמים.
ומסופר ,שביום הכיפוריםלפני בואו של המשגיחלישיבתפוניבז',ניגש
כבוד מרן הגאל בעל האבי עזרי זצ"ל לההב מפוניבז' זצ"ל ואמר לו
שאם הרב רוצהשיהי'בישיבתפוניבז' רוח של?מיםנוראיםכריפוי4,בי44
ם צורא64
המשליחלישיבהופלי ספק.יצליח המשגןחלהכניסר שלימי
ו"?חד עם מרן הרב
שעברו בחו"ל ,בהיות המשגיח
להישיבהן כבר
ש"ך בישיבת קלעצק ,ידע והכיר הרב שך מגודל כא השפעתו של
המשגיח ,ויכלתו להכניט' רוח של
התעוררות וחרדה ואימת הדין
.
בשערים,המצויינים להלכה.
פעם מפיו ,שבעת שעזב ישיבת מיר בברוקלין ונסע לארה"ק
בשנתעתי
ושמ
תש"ט ,הה אז לדעתו שאולימדאי בעדו כבע לא לטפל עם רבים,
ויתעסק בעבודתו עם עצמו ולהתקרב לקונו באושן צנועוטמיר .ועל אף
שהי' הרבהשניםעמוק וטרוט עם הרבים לא"ה'4שוזר אצלולשנותיר15
ולהתפרק'מהיב4ם.
וכבר מסופר על אאזמו"ר בס' קובץ מאמרים ואגרות ח"ג [דף שמ"ט
מדפי הספר] מבן הגאון ר' אלחנן הי"ד "גודל כחות נפשו של ר' יחזקאל
לוינשטיין זצ"ל המשגיח הגדול שלישיבתפוניבז' אשר בשנות העשרים
המוקדמות היה המשגיח של ישיבת מיר 'בפולין .ואז התפרסם בכל
ישיבות האיזור ברנוביץ,ראדין,וכו' כמשגיחמצויין במיוחד שעיצב עם
עוצמה והשפעה רבה את האישיות של כל תלמידיו,(,ואחהי חזרת ר'
ירוחם חזר ר' יחזקאל לת"ת של קעלם ושם שם את עצמו כחד מאברכי
הכולל .ושם בקעלם מצאו ר' יחזקאל צנוע ביותר בלי שמץ ,של זכר
מגדלותו" .ומספר שם שלא הי' יכול להאמין מראהעיניו ,איך אפשר
להתהפך כ"כ .והסביר שם שר' יחזקאל הי' בעל שליטה מליאה על
כישוריו ,והשתמש בהם במקום ובזמן הנצרך אבל אף פעם לא לראווה.
ורק כשהי' נצרך לזההי' נראה בהוד גדולתו .וכמו שמסופרעל הצדיק ר'
זונדל מסלאנט מבחירי תלמידי הגר"ח מוולוזין זיע"א .בפנימיותו ענק
עולם אורעולם,ובחיצוניותוכעניהיותר פשוט.
~יפ6.
.
***
'
www.daat.ac.il
מז
קול
[
הגה"צרבייחזקאללעוינשטיין זצ"ל
41וצו4141
הרבאליעזרגינזבורג
נכדרבינו זצ"ל,אמריקה
זכרונותמחיי הסבא זצ"ל
שמאיישן
שמעתי מאת הרב שמואל אויערבאך שבא לבקר הסבאשבועייםלפני
פטירתו,והי' עומד עם חומש דברים על השטענדער ,והיה לומד בקול.
אמר לר' שמואל שעומדמפני שמפחד שמחמת הכדוריס והרפואות "יהא
ישן"לכן עומדולומד,והוסיף שחומשדברים הוא ספר מוסר.
מה רבומעשיך
כשהייתי בפדיון הבן של ..אמר למחותן שהי' מלבויץ שזהו נכד של
המשגיח של פוניבז' הרב יחזקאל לעווענשטיין .ענה "עראיז געווען א
ערינסטער מענטשיי (הוא היה אדםרציני) .וסיפר שפעם בשנכאי הביא
לו דג עם כמהגוונין ועמדיותר משעה להתבונן על מה רבומעשיךה'.
עכשיו אתה מאמון?
אחר חזר בהתפעלות מהקברים ,אמרלו הסבא אחרי שדפק על השלחן
'ועכשיו אתהמאמין שיש מיתה בעולם".
כמה פעמיםצריךאנילהזהירך?
היהלפני מעריבבישיבהושני בחורים עומדים ומדברים ונכנס המשגיח
וראה אותם ואמר לאחד "וויפיל מאל רארף איך מ-טאייך וועגן רעם
רעדן" (כמה פעמים צריך אני לדבר אתך על זה) .אחרי מעריב שאל
הבחור השני להראשון מה שקרה ,ומה דיבר אתך המשגיח .ענה "לפני
שבעה שנים עמדתי בחוץ לפני מעריב וראה המשגיח ונתןלי מוסר על
החשיבות של "ברכו".
מפרנס אשתאביו*
אמו מתהעליו כשהי' כבן חמש שנים,ואביו נשא אחות אמו ,ושמההי'
הינרא,והיאגידלתו,ואחרי שמתאביוהי' שולח לה כל שבוע ושבוע כסף
להחיות את נפשה ,אף שאצלוהי' ממש כלה פרוטה מן הכיס,והי'צריך
ממש להלואות ,שלוה מהבחורים מארצות הבריתשהיובישיבתמיר.
צוואת אמו
אמולפני פטירתה קראה לו להמטה ואמרה לו שלא תהי' כסתם שאר
האנשים ,רק תתחזק ותהי' לאדם גדול עובד ה' ,ולא שכח צואת שכיב
מרע של אמו כלחייו,אמי ע"ה נקראת על שמה.
"מכ 16מעךמעסיסססמעתי מקמיסתמי ס0יפר4 0נעגין .('516300
קול
www.daat.ac.il
"המשגיח"
ושצורה
מס
די מחסורו
הואהי'עניוחי בדוחק,והיתה הסבתא אופה חלה בעדו[שהי'יותריקר]
ולחם בעד שארבניבית ,וכשאירע שבאעני ודופק על הפתחהי' מכניס
אותו ונותן לפניו לאכול,הי' שואל העני מהו רוצה יותר לחם או חלה,
ובודאיהי'עונההעני חלה,הי'נותןלו ,ושאלה הסבתא,וכי לאיכול לתת
לו לחם,וכיבעי חלה,הרי החלהעשיתיבשבילך,היהעונההריכתיבדי
מחסורו אשריחסרלו,ואולידי מחסורוהוי חלה.
ו שניזוגי נעלים אחד בשביל שבת ואחר בשביל חול .פעם ראה
הי
בחורל
יהולך עם נעלים קרועים ,והזמינו לבוא הביתה ,בשביל שיש לו
נעלים יתרים ואפשר שהםיהיו טוב בשבילך .והבחור בא לראות ולקח
הנעלים הטובים.
ב
ו
ר
ק
אחיה של הסבתא נפטר והשאיר כסף .ופחד הסבא שמאיש
יותר,
ושם בעתון שנפטר ,ואף שלא בא שום אחד לתובעו לא לקח לעצמו אף
שהיהצריךלכסף,ועשה ממנו גמ"ח.
קיבל ייסילינדער" (כובע גבוה מיוחד) בעת החתונה ,ואח"כ הי לובש
אותו רק בעת הסדר ,ובכל השנההי' נותל אותו לכל חתן וחתל שילבוש
בעת החתונה,ונשעזב קעלם השאיר אותו שם בשבילהחתנים;כמנהגו.
"חצקאיל דער שמש"
(
הי' שואל אותו מה עבודתו,הי'עונה שמש[שהרי משגיח שמש
נשי
כשהע
יבה] .פעם ירד מהמדריגות בישיבת פוניבז' ובא אליו אזרח
הוא בי
מאמריקה עם מצלמה ושאל לו מי אתה [שראה זקן מופלג] וענה לו
"חצקא'ל דער שמש".
חטוף ואכול
מעם באה בתו של חבר שלו מאתימי הנעורים ,והואהי' למעלה בחדר,
ועליתי ואמרתי לו "בתו של עקיבא באה לבקרו" .עמד בזריזות ולבש
המעיל עם הכובע 'שלו ,וירד מהמדרגות לקבל פניה ,וריבר אתה
באריכות אף שכידוע:היה שומר מאוד על'זמנו,לקיים דברי חז"ל עוה"ז
כביהילולא,דמי חטוף ואכול וחטוף ושתה ,ואמר ר"ז שאם אדםחי באופן
זה של חטוף ואכול וחטוף ושתה אז הואחי באמת .וזהו הכיבוד שהראה
לבתו שלתבירו.
ואעמ"כ כשבאה אחותו חנהנ"י מאמריקה בקיץ ,באה משדה התעופה
מאוחר בלילה ,ולמחר אחרי מנחה ירד מהישיבה ונכנס לבית לראות
אותה,
איך
אותה ,שזהו הפעם הראשונה שראה אותה ,ונכנס ושאל
שהוא
לבן ,והזמן
מרגישה אמך ואחיך ,ואח"כ תפס בזקנו ואמר תראי
קצר מאוד .ונכנס תיכף ומיד לחדר שלו לאכול ,ופשוט שאחותו נבהלה
ממה שאירע .נכנס הדודה ושאלה רשות אם אחותו תוכל לשבת בחדר
בעת שהוא אוכל והסכים ,וכל הפעם דיברבענין החטא של לשון הרע
מו
קול
www.daat.ac.il
,,
,
,
הגה"צרבייחזקאללעוינשטיין זצ"ל
11וצו11-1
ותאות בגדים ובו ,והמכתב שכתב הגר"א זצ"ל לאשתו ולאמו כשנסע
,,
לארץ ישראל;
',
'
י
,
'
,
כל חץישלו בתובת'
בעת מלחמה הראשונה'עזבו הרבה יהודים ביתם והלכו בגולה ליכנס
יותר עמוק ברוסלנד .גם מקעלם עזבו בעלי בתים ביתם; רק הישיבה
הבית התלמוד;לנו עזבון,יופני ותזוהו הקבלה בקעלם" ,כל חץ יש לו
כתובת ואין מה לרדוף" .הלך הסבא וכנס כל הבגרים והכלים של
העוזבים-והניחם במקלט ,וכל ערב פסח הי' פותח הבגדים להעבירם
באויר כדרך שומר פקדון .וכך שמר על כליהם ובגדיהם ער שעברה
המלחמה וחזרו לבתיהם.
סימרלי ר'חיים פורזאנסקי ,שכמעט בגמר המלחמה באואוירונים של
אמעריקה וזרקו באמבעס (תילים) בגעטו .וכל בני ,הנשיבה עזבו
ספסליהם ושכבו על הארץ; והסבאישב על מקומו,ביסודולשקדבל מקלם
דבל חץישלו כתובת,וכן שמעתי מאמיתחי' ,שאף פעם לא עזב מקומו
.
לררת למקלט,וכןנהג בארץ ישראל בשנת .1956
,.
שונא מתנות
אחר מבני הישיבה רצה לעזוב הכולל ובא להסבא עם טענה שאמרו
חז"ל"יגיעכפיךכי תאכל אשריךוטוב לך -גדול הנהנהמיגיעכפיויותר
מירא שמים" .ענה לו הסבא זצ"ל,הרי אמרו חז"ל נמן שונא מתנותיחי',
ומ"מ מי שומר דברי חז"ל אלו ,וא"ב יותר טוב כבר שיה~ו המתנות כדד
לישב וללמוד ,ולא סתם מתנות.
שיש בורא עולם בארץ
הוא הי' אומר שיש בורא עולם בשמים כולם מאמינים ,אבל שישנו
לבורא עולם זה גם בארץאינו כל כך קללהאמין.
מעם החליט
מבניהעשירים [שעכשיו הואמעשורי ישראל בעולם]
הביתהאוחלי
לחזור
יכנס לתוך אומנתו של אביו .שאל לו הסבא בעת שבא
לעזוב
ולהפטר
ה
ב
י
ש
י
ה
מהסבא ,איך חושב אתה להתפרנס ולסדר
עצמך .צחק התלמיד בלבווענהלו שהולךליכנס לתוך אומנות שלאביו.
ענה לו הסבא זצ"ל ראה מה שאתה מוצאמפיך .שבטחון שלך הוא על
אביך ולא על הקב"ה.דע לך שהקב"ה הואהמזמיןלך פרנסתך ולאאביך.
מה שאמרו גדולו הדור על הסבא זצ"ל
שמעתי שפעם בסלובודקה פגש הרה"ג ר' חיים ,שרגא את הסבא
מסלבודקה ,וסיפר לו שלומד בקעלם .אמר לו ,הרי יש עובד ה' בר'
יחזקאללעוינשטיין,הריישלךממיללמוד.וט"ושנים אחרי זה פגשועוד
הפעם בפתח תקוה בארץ ישראל .אמרלועוד הפעם,הריהי'לך בקעלם
כזהעובדה'כר',יחזקאללעוינשטיין,ה"לךממי ללמוד.
יך
www.daat.ac.il
ק1ל
,
-המשגיח-
(
1ז1צ411ה.
מו
מכתב שכתב ר' צבי ברוידא מקעלם לר'ירוחם זצ"ל [העתק מספר דעת
אשר.
חכמה ומוסר] וז"ל:ידעיקיריכי מהבחורים היקרים ,שלח ישלי
עונג מאד ,הם שוקדים על לימודם הפלא ,ובע"כ יצליחו ג"כ ביראת
י כנראהתהי'לנו תקוה גדולה ממנו,זה
שמים .הב' יחזקאל מווארשויאני
שבתו פה מעט.,אך כנראה בא בהכנה גדולה להצליח ,ע"ש.
כשהי' הסבא בירושלים ,נסע אחד מירושלים לבני ברק אצל החזון
איש שיתפלל בעד חולה שבביתו .אמר לו החזון איש ,הרי אתה
מירושלים .לאהי'צריך לבוא לכאן,שהריישלך שם בירושלים.המשגיח
ר'יחזקאללעוינשטיין! [מאת הרב שטרןמקאמיניץ]
מה שאמר הסבא זצ"ל על עצמו
הסבא אמר על עצמו שכשהלך לחופה שלו שאל את המנהל של,
התלמוד תורה שבקעלם; אםישלו רשות ללכת ,ואםהי' אומרלושאין
לו רשות לאהי'הולך.
פעם בסעודתליל שבת אמרלי,כשהי'בגילשלי [כבןעשרים]הי'יכול
לאחוז מחשבה אחת חצי שעה בלי להפסיק בינתיים שום מחשבה
אחרת.
'
תפילה
אמרלי ג"כ בעת הסעודה,שישלו להאדם לקבל תענוג מתפילה,שליה
יהי' לו תקוה בסוףימיו ,שהרי תענוג אכילה בעת זקנתו'איןלו; ואוקל
בע"כ ,אבל בתפילה כשהוא גומר שחרית מחכה כבר בכליון עינים
למנחה ,וכשגומר מנחה מחכה למעריב ,וכשגומר מעריב מחכה לשחרית,
הריישלו תענוגסוףימיושיכול לחכותולחיותבשבילו.
אמר,לי ,שקל מאד בעדו לבכות בתפילה ,אבל עוצר עצמוואינו בוכה,
שאין זהבכיה מהלב ,רקבכיה מחלישותהעינים שלו מחמתזקנותו.
א"ר פעם בוועד ,שכבר בהיותו בחורהי' יבול לשמוע באזנו כללמילה
ומילה' בשמ"ע ולא לחסר אף אחת ,ולא רק לכווןפילוש המילות(.הערן
וואס ער זאגט).
אמר שבעת זקנותו הוא מרגיש ,שאף שהוא מכוון ושומע בשמ"ע שלו
כל מילה ומילה ,מ"מ אינו באופן של תחנונים ,ותפילה צריכה להיות
תחנוניםלפני המקום.
מוסר
הגדול חיים נ"י שאל אותו פעם אם יכול להיות כמותו .ענה לו
אחי
שחצי שעה מוסר מועיל רק שלא יאבד היראת שמים שיש לו ,אבל
לעלות מעלה מעלהכפי מדרגתוצריך לישב בערב שבת אחרי הצהרים
וללמוד ג' שעות מוסר בלי הפסק ,והוסיף "איך האבזיך פארשווארצט
איבער מוסר" (השחרתיעצמיעללימוד המוסר).
www.daat.ac.il
מם
קולי,
הגה"צרבייחזקאללעוינשטיין זצ"ל
וצינורה
פעם שאלני כמה זמןאני חוזר על שמועס (השיחה) שלו,ועניתילוחצי
שעה .אמרלי כשהי' לומד בקעלם ,אחרי שה" שומע שמועס ,ה" חוזר
עליו לכל הפחותשתי שעות.
הרירבותיובאו…
מעם ביום הזכרון של אבי זצ"ל תבע עצמו למה אינו מאמין בעוה"ב,
הרי רבותיו באו וסיפרו לו מה שעושים שם ,וגם אבי זצ"ל בא לווסיפר
לו עלאיזו תביעה שנתבע במה שאירע בשאנכאי ,וראה מזה כמה קשה
הוא עומקהדין [ולא רצה לגלותיותר אף שבקש ממנו].
רבעת הלוי' של אבי מורי ,ובעת ההספד ,בכה הסבא זצ"ל
שמעתי
הרבה ,ובשיחה ביום שלאחריו תבע עצמו ברבים למה בכה כל כך",וכי
שלו נטל" .ואחרי השלשים סיפר שבא אבי זצ"ל אצלו בחלום ונתן לו
יישה כח על שבכה כל כך ,וראה מזה שהדמעות עולים בעד הנפטר
להקלמעליו בעתהדין.
אוננו מפחד
פעם בשנת תרכ"הכשהיי חולה מסוכן [כמעט עשרהשניםלפניפטירתו]
לקחוהו לבית החולים ,וזה היה פעם ראשון ופעם האחרון שנכנס לבית
חולים.לפני נסיעתו לשם נכנסו הרה"ג ר' שךור' דוד לבקרו .אמר להם
"וואס קוקט איהראויףמיראזוי.איך שרעקזיךניט( .מה אתם מסתכלים
עלי,איןאני מפחד)"
מעם אמר שהוא מקווה לחיות עד שנת תשעים,ונתקיימודבריו ,דנפטר
בשנת תשעים שלו.
המתנההכי גדולה
כשיצא מבית החולים היה שם רופא צעיר שהיה בא כליום לשמשו.
אמר לולפני שיצא,מחוייבאני לתת לך מתנה .המתנה הכי גדולה היא
מה שאני אומר לך עכשיו .אף שעבודת הרפואההוי צורך פרנסה ,בכל
זאת תחשוב כל פעם שאתה עסוק בחסד .וע"י זה יהיו כל מעשיך
ועבודתך מצוות.
444
אפילוכשעומדיםב"תיו"צריךללמוד האלף
"אחריום הכפורים היה נדמה לנו שצריך לתת לאדם עבודהיותר גבוהה שיעלה
ויתעלה ,ולסוף רואים שניתנה מצות סוכה שמרמזת לאדם שהוא עראי בעולם,
והלא זהו ה"אלף" וההתחלה מעבודת האדם .ורואים מזה שכך דרך ההצלחה
שאפילו כשעומדיםב"תיו"צריך ללמוד האלף ,ולזכוריסוד זה שהאדם הואעראי
בעולני".
(ס' ממזרח ממס מלקג' עמ' קכ.נ)