הגהה: בתאריך:
עיצוב: בתאריך:
מיקום המאמר:
1. מחשבת ישראל > מהדורות אינטרנט של ספרי יסוד – ויכוח על פילוסופיה
>–
ביצוע ע"י ענת 30.12.03
–>
שמואל ליב גאלדעבערג
|
תקציר: מכתב שנשלח מראש הגוליונתן הלך לחזרזיר!ה בדמשק לכל תפוצות ישראל נגד המערערים על סמכות הרמב"ם. מילות מפתח: ויכוח על לימוד פילוסופיה, חרם על מתנגדי הרמב"ם, מורה נבוכים. |
|
טופס המאמר אשר נעתק מכתב נשיא הגולה אשר בדמשק, אשר שלח בחתימתו באמצע הכתב, וחתימתו הוא אריה עם צורת יד, והאריה הנו שוכב והיד זקופה סמוך לראשו. וזאת תחילת הגזירה: "לכבוד אלוהי ישראל ולכבוד תורתו הקדושה ולכבוד לומדיה ומקיימיה, התעוררו אנחנו ישי בן חזקיה הנשיא ראש גלויות כל ישראל ובית דינו, לגדור גדר לבל יעלה פורץ כנגד חכמי התורה. כי שמענו דיבת עמים שיש מערער על הגאון הגדול רבנו משה בן הרב מימון ז"ל, אשר העיר עיני הגולה בספריו הנכבדים והיקרים לכל יודעי דת, היד החזקה אשר קראו משנה תורה, וספר מורה נבוכים אשר כלל בו כל חכמה תוריית, יעריך בו מלחמה להשיב אפיקורס וכל כופר בתורתנו האמיתית והקדושה. ויבוא המערער ויחפא על הספר הזה דברים אשר לא כן. ואז הזהרנו והסכמנו על כל מי שיוסיף להוציא דיבה על מורה נבוכים והמערער עליו, כי לא רצינו לענוש אלא אם כן הזהרנו כאשר ציוותה תורתנו התמימה. ועתה לא די לו שלא נמנע ולא נפחד מחרמינו ומנידויינו, אבל הוסיף על חטאת ופשע, והשתדל ללכת אל איי הים הרחוקים, והלך וחזר והביא עמו כתבים אשר חתימת רבנים בתוכם לפי דבריו, וגוזרים למנוע קריאת מורה נבוכים ולגונזו גניזת עולמים. ומקצת החתומים הם הם אשר הסכימו כאזהרותינו אשר שלחנו שם ויחתמו שמם באגרותם להחרים ולנדות על כל מי שידבר תועה על הגאון רבנו משה הנזכר ז"ל או על שום ספר מספריו והנה הוא בידנו, מאחר שרואים אנחנו כי מאן המערער לשמוע את דברינו ומוציא דיבה על ספר מורה נבוכים אין עמו להתאפק עוד וגזרנו ודנינו והחרמנו בשם…. וכל איש ואשה קטן וגדול שידבר תועה על הגאון רבנו משה ז"ל או על ספרו מורה נבוכים הן בפני יחיד הן בפני רבים, או שיאמר שיש בו דבר מינות, או שיאמר שהקורא יצא לדרך מינות בקריאתו בו, הן שיאמר אלו הדברים בפני יחיד או בפני רבים, או שימנע קריאתו או שיצווה לגונזו בין בפיו בין בכתב, או כל מי שיש בידו כתב או העתקה או הסכמה או איגרת חתומה בשמות האנשים או בלתי חתומה, שכתובה בה לפי אחד מכל הדברים הנזכרים למעלה, הן ציווי ליחיד או לרבים – יתחייב להוציאם מרשותו מיכולתו, וימסרם הם והעתקותיהם ביד הנגיד רבי דוד ש"ץ בן הנגיד רבנו אברהם ז"ל, או ביד אחד מבני הנגיד תחתיו לקבלם, ימסרם תוך שלושה ימים משתקרא גזירתנו אפילו בפני עשרה מישראל, ר"ל הם יגידו לקצת מן המדברים עמו, והם יגידו לו מיד בכוח אחרים והנידוי הזה. וכל מי שיביא כתבים עוד מאיזה מקום שיהיה, וכתוב בהם אפילו אחד מכל הדברים האמורים למעלה אשר מנענום, לא יהיה רשאי להעתיקם ואף לא להראותם לשום אדם, אלא יתחייב מיד שיודיעוהו גזירתנו לתיתם ליד הנגיד רבנו דוד או לאחד מבניו. ואם לא יהיה בעיר שום אחד מהם, יתחייב המביא הכתבים להראותם ולהביאם בפני עשרה מחשובי העיר המחזיקים בתורת ה' ובדברי הגאון ז"ל רבנו משה ז"ל, ויבערום מיד. וכל מי שיעבור אפילו על אחת מכל גזרותינו הכתובות למעלה, יהיה בְּאַלָּה ובחרם ובנידוי ובשמתא, הוא והמהנים אותו והעוזרים אותו וסומכים כמוהו מבני ישראל. וגם כל מי שישתדל עוד להביא הכתבים האלה אשר מנענו לקיימם וציוונו לתתם ביד הנגיד ש"ץ, המשתדל ההוא יהיה בָּאַלָּה ובחרם ובנידוי. וכל מי שיערים שום עורמה בעולם כדי להשאיר בעולם שום אחד מכתבים האלו או העתקתם אשר גזרנו לתיתם ביד הנגיד ש"ץ הנ"ל, המערים ההוא יהיה בחרם ובנידוי. ואם ח"ו יהיה שום אחד מהנמצאים היום בעכו או מאשר יבואו עדיין, ויהיה בידו כתב וכתוב בו שום דבר מהדברים אשר מנענום, וייתן כתף סוררת לגזרותינו לבלתי תיתם ליד הנגיד או ביד אחד מבניו ש"ץ, או למסרם לעשרה מחשובי העיר המחזיקים בתורה ובדברי הגאון רבנו משה ז"ל לבערם מיד, הנה אנחנו מרשים לכל אדם לעשות כל יכולתו להוציאם מתחת רשותם אפילו בכוח ערכאות של אומות העולם, והמקיים גזרתנו ישמרהו ויברכהו אלוהי עולם." [בכאן חותם הנשיא ותחת החותם כתב זה:] גם אנחנו הקהל הדרים בצפת בגלילא עילאה בעת שהגענו כתב אדונינו הנשיא והסכמתו וחתימת ידו על מי שחזר וערער על חדורי הגאון רבנו משה זכר צדיק לברכה, ולא נרתע ולא שב מההסכמה הראשונה, אלא חידש המחלוקת וחזר ועבר לעבר הים וחיפה עליהם דברים לא כן עלו על דעת הגאון, והחזיר המחלוקת ליושנה, והצריך חכמי איי הים לחזור בדבריהם ולשנות מה שחתמו בראשונה כפי מה ששמעו מרוב הבליו האמינו אליו ולא חקרו ענייניו ולא ידעו כי אין רצונו אלא לחרחר ריב. וכיון שחזר לארץ הצבי, התחיל להרבות המחלוקת, על כן נערנו חוצנינו תחילה, ועמדנו על קבר הגאון ז"ל עם מקצת חכמי עכו, וקרינו ההסכמה והחרמנו ונידינו על כל מי שיראה דברינו והסכמת נשיאנו, ולא ישוב בכל מאודו וישליך מה שבידו מן הכתבים והעתקותיהם מהעתקות והעתקותיהם אל יד הנגיד רבנו דוד ראש הישיבה של גאון ז"ל, או לידי חמודי הנגידים, או לידי מי שמינה תחתיו, וכל הרשום בכתב אמת וכל השומע וכל המאזין להסכמת הנשיא הנזכר וחתימת בית דינו ולשרים עמו יחולו ברכות עליו ועל זרעו ועל עמו. "ואני דוד קלונימוס מצאתי מה שכתוב לעיל כתוב בסוף ספר מורה המורה מכתיבה קדומה וישנה הרבה, כמעט בלתי יכולה להיקרא, שבחודש השני בנפולי רציתי לחדש ולגלות לכל מה שהסכים הנשיא מהגולה מהזמן ההוא שנת ה' מ"ו ליצירה [= 1286] שהיה שמו הגדול ישי בן חזקיה הנשיא, והיה חונה בדמשק הוא ובית דינו, והם החתומים תחת מאמריו הישרים והנכונים, אשר כוון לתת מקום לאמת לגדל ולרומם ולשבח וגם לפאר מאמרי הרב המורה צדק זצ"ל בכל חיבוריו הגדולים, ולמנוע סגירת דלתי הלימוד והעיון מספרי הנכבד והמעולה מורה הנבוכים, המאיר עיני ישראל ומסיר המסווה מפניהם מההרגל והמנהג. והנה נתעוררתי בזה לסיבת הגזרות והגירושים ושריפת החיבורים הקדומים בעוונותיהם שהיו במערב קשטיליה וקטלוניה, וגם ממעלה מהם במלכות פורטוגללו, עד שבסיבת זה מקום ההעתק אשר אצלי אפשר שהוא לבדו נשאר באיטליה. וכדי לפרסם מאמרי הנשיא הנזכר ובית דינו רציתי להעתיק מהם שניים גם שלושה, למען דעת זה לכל אשר מי חכמת התורה עלתה ולחזק לבבו בשקידת עיון חכמת המורה, מצד התועלת המושג לי וגם לכבוד ולתפארת ולהתגאות מעלת מחברו הרב מורה צדק זצ"ל. |
