שירים בשבח חודשי השנה
מאת יהודה אלחריזי
אלחריזי הוא אחרון המשוררים הגדולים בספרד ,אחרי
דונש ,בן גבירול ורבי יהודה הלוי הוא נדד בארצות
שונות ,כתב שירים וסאטירות.
להלן קישור לספרו הראשי" :תחכמוני".
הספר כולל שירים ומכתבים בתחומים רבים ומגוונים.
שירי עם ,חרוזים על בני אדם ועל נשיהם ,אוצר בלום,
הכולל מכתבים ,חידות ,שירי שבח ושירי לעג ,אגדות
עם ואמרות עממיות.
השער החמישי של הספר תחכמוני כולל סדרה של
שירים על חודשי השנה .השער כולל בכותרתו משפטים
אלה:
בשבח שנים עשר משוררים
אשר כל אחד על חודש אחד קולו ירים
השער מתאר מפגש של שנים עשר משוררים ,שכל
אחד מהם משבח חודש אחר מחודשי השנה ,מניסן ועד
אדר.
לא כל החרוזים מובנים לקורא בקריאה ראשונה ,אבל
המקדיש לשירים אלה זמן מה ,ייהנה מחריפותו של
אלחריזי ,ומחרוזיו הקולחים.
שער זה צולם ממהדורת ורשה תרנ"ט – .1899
מהדורה זו נוחה יותר לקריאה מאשר הספר השלם
שבאתר דעת.
אלחריזי עסק גם בתרגום ,ותרגם את "מורה נבוכים"
של הרמב"ם .תרגומו למורה כתוב עברית נוחה יותר
מזו של אבן תיבון ,אבל תרגומו מדויק פחות.
מבחר משירי רבי יהודה אלחריזי
65
שער חמיעי
בשבח י״כ משוררים yאשר כל אחד על חרש
אחד מולו ירים .
נאם הימן האזרחי :הייתי במעמד ידידים ,חמודים /כיד
היופי צמודים ,והיו לאחדים ,כלם אצילים ונגידים ״ יפיצו
מלשונם אמרי נגידים ^ ומליצותם כרשפי יקודים ,בוערות
כמראה הלפידים ,והיה הזמן חד*ם האביב ,הוא חדש ניסן
האהוב והחביב ,ומדמעות הטל בלחי השושן רביב ,והגן
מרקמת השושנים שפה יהיה לפיו סביב .והאדמה לבשה מן
הציצים בגדי רקמתה ] ,ותעד נזמה וחליתה[ ,והשושן כנר יזהיר
,
לעיניה ,והאיר על עבר פניה ,ועל גניה פרחיה ,
ועל שריגיה שיושניה ,וירק ירק בפניה .ובשמי הגן לאפניו
ימשכו ,אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו .והחמה הוסיפה
אורה ויגלה ,וחנתה במזל טלה .והצמחים יציאו מעמקי ארץ,
יפרצו פרץ ,ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ ,וכסו פגי
תבל במפרשי נעם ,והעיב צוחה לבשר האדמה שלוחי הרעם,
ותשלח ותקרא לברק בן אבינעם .ותאמר לו שלוף על הארץ
חרבך ותליך ,קום ברק ושבה שביך .ולך לבשר האדמה כי
חילי עליה ערכתי ,ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי ,
ותאמר לו לא ארף ידי ממך ,והלוך אלך עמך .וישאו קולם
ה pמים והארץ תענה ,וגדוד הגשים למלחמתה חונה ,וברק
56
רבי יהודה ב׳ר של^מד .אלחריזי )תחנמוני(
רדף אחרי הרבב ואחרי המחנה .והגנה לבשה בגדי יפיה ,
והשושנה משמחתה בשכבת הטל אשר החיה ,בכו תבכה
בלילה ודמעתה על לחיה^ והגנה השקיפה כעלמה מאשנבי
היכליה ותפר צעיפה מעליה ,ומשבצות זהב מעיליה ,ומרקחות
המור בשוליה ,ולשונות ההדס רכוליה ,כי ככפלות ירגלו עליה .
והיין יחליץ העצמות ,אחרי מות ,וישמח הנשמות הנשמות .
והיה עמנו ראש החכמים והגאונים ^ ומפיר •בפה לנאמנים ,
ולוקח בשכלו טעם זקנים מלרע הקינים .הוא חברנו הכר הקיני .
המחבר טורי הפפירים ,בצוארי הפפרים ,ומושך הפנינים ,
ממצולות הרעיונים .
ויען ויאמר להם :הנכם כעין חיים ומה טוב צלכם ,ועל
כפא היקר אתם נצבים היום כלכם ,והימים כאור פניכם יאירו ,
וכזהר הרקיע יזהירו ,והזמנים צהלו היום פניהם ,ונפקחו
עיניהם ,ועתה החלצו מאתכם גכורי חיל ,ככוכבי ליל .בעלי
שכל ותבונה ^ ומפפרים בחדשי השינה .וכל אחד מהם ישבח
חדשו ,וישם נזר תהלות על ראשיו .יתחיל הראשון לשילח
חדש ניפן הנאדר וישלים האחרון בחדש אדר .ובדבר הזה
יודע כה שירכם ,ויבחנו דבריכם ,האמת אתכם .אמרו לו כל
העם ; אתה החלות להראות את עבדך חכמתך העמוקה< ואת ידך
החזקה ,ועתה החל אתה במליצות אמריך ,ואנחנו נבוא אחריך ,
ונמלא דבריך .
,
,
ויגש חבר הקיני ויאמר ;
חדש ניפן ראש הראשיים ,ומלך על החדשיים .בי בו הזמן
מקיש ,והעולם מרזדש ^ ויקם מלך חדש .ובו יצפצפו הפיפים^
ויטפו הרפיפים ״ ויפרחו ההדפים .והזמן יזהיר שחריו^ ויאירו מאוריו •,
שעל חמישי
67
ויחדש כנשי נעוריו .ויסיר טעלייו השקיט השחורים^ ופשט אח
בגדיו ולבש בגדים אחרים ,ורחץ בימים טהורים .ואחרי זקנתו
וארך ימיו ,ישוב לימי עלומיו .ואז הגנים יפרחו ,והלילות יזרחו ,
והיגונים יברחו ,והששונים יצמחו והשושנים ישמחו .והארץ
תוציא צמחה ,ותגלה פרחח ,ותוסף חת בחח ,ואחרו היות האדמה
לסתיו בעולה ובעדם דודים כלולה ,תגרש בעלה אשר נושן ישן /
ותבסוף לחדש גיסן ,אשר הוא מחמד בל אישון ,ואמרה אלבה
ואשובה אל אישי הראשון ,ואחרי נחגרשה מזמן הקור אשר היה
אתה ,יובל כעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה ,והוא חדש
הפלאים ,והנסים הנוראים ,ורא־ט לחדשי המועדים ,כי בו
נגאלו ידידים ,מבית עבדים ,ויצאו לכודים ,מידי לודים ,
ואויביהם רדפו אחריהם גדודים ,ונבקע להם הים ברוח קדים .
ושקעו המצרים במצולים ,ושירד ,הדשה שבחו גאולים .ופרעה
טבע כים סוף ונפל משמים ,למעמקי מים ,ומצואתו ךחץ בלי
ידים ,ומרק ושטף במים ,והקרב והכרעים ירחץ במים ,וזרע
ישרון על במתי ארץ ,רבב ויהלוך ,כי מבית האסורים
יצא למלוך .ואז השמש תקרב ,והיין יערב .ובת האשישה ,
היא ביפיה נערר ,ובאורך ימיה ישישה ,ואקח אותה לי לאשה .
וכל הלילר ,לצדי שוכנת ,ותד,י לי סוכנת .ובעלות הכוס בכפי
תיצלח בשמיה לאפי ,ונושקת על פי .וביסובה דיקם מלפני ,
אומרת באזני ,אני מלאה הלכתי וריקם השיבני אדני ,
,
,
,
וייצא ריזילו ר אדר :
׳
בינ 1ת ..ערוג 1ת שכ למי ני?*]/
..עת 1על.ה נצן.ורם נסן .
נעלוז..עלי זמיר לקול אמיר ,
גם ^‘ י ל להוי בי?יץ וסקקן •
58
רבי יהודה ב״ר שן^מד .א^חריזי )תחכמוני(
׳?!?;חת ;ק*צות באישיעות כי
מהזמן כ1םן י מנת כ1קן .
ויען אחד מן החברים והוא שני להבר הקיני ויאמר;
חדש אייר מחמד החדשים ,כי בו רפאות אנשים ,וגבורת
חלשים ,המשמח אלהים ואנשים .ואם חדש ניסן על החדשים
מלך ,הלא חדש אייר משנה למלך ,ועל כן לצדו ישב ויחנה,
וירכב אותו במרכבת המשנה .ואז הגן יפרח ,והיום יזרח ,
והחום יטרח ,והקור יברח ,ולפני גדודי החום מר יצרח .וחיל
החום ירדפהו ,עד יגפהו .ואז ידי הגשם יפתחו גנזי אדמות ,
ואוצר תהומות ,להוציא מתחת הארץ בגדי רקטות ,ומשבצות
נעימות ,שקערורות ירקרקות או אדמדמות ,להלביש הערוגות,
בכתנות משי ארוגות .ואחרי היות האדמה לובשת בגד אלמנותה,
ומתאבלת כרוב עונה ,על מות זמן הטתו בעליה ,יקחנה זמן
החום לאשר• ויתחבר אליה ,יבמה יבוא עליה ,ואז תפשוט
שקים ברוב גיליה ,ור״סר בגדי אלמנותה מעליה .ותשט בראשה
כלילה ,ובאזניד• עגיליה ,ובזרועיד .פתיליה ,וד.יין יקרא לשותיו ;
הכינו כגן טובי ,ומהרו לשחותי כי צוף תמצאנו בחכי ,ואל
תאחרו אותי ,וה׳ הצליח דרכי .
וישא משליו ויאמר נ
*
לאו הגן בטורי זגיץ נזצו;ר
י ןרוץ לשתות לאור;^י 1בא;ר ,
]שור כי הזמן כתב ];קמות
•
•.קיל]'
בי?יץ
]אז ,יגבר גדוד משוש ,ונקפש
י ן:דוד ;גון ולו.יל.יד• ?זתרר .
שער חמישי
59
ויען השלישי ויאמר:
חדש פיון ראש השלישים ,ומחמר החרשים .בו יאירו
פני עולם ,ויגלה כל נעלם ,והשמים יתנו טלם ,ונצני הגן
ישאו חילם .והיום יפוח ,וישא מרקחותיו לאפיגו על כנפי רוח ,
והתפוח בשמן המור משוח ,והשושן כאלו במחתת אהרן רקוח ,
או מגן אלהים לקוח .והפירות לכל פה יערבו ,ומורם הרים
ירטבו .והזמן יקדמנו במעדניו והודו ,ובל טוב ארוניו בירו ,
ובו מבחר מועדי ה׳ ״ והיום אשר בחר ה׳ .וירד על הר םיני
והנחיל דתו ללומדי תעודתו ,ובשמעם הוד קולו יצאה נשמתם<
והוריד טל אורות והחליץ עצמותם ,להציל ממות נפשם
ולחיותם א( .ועל כן בזד .החרש ישטח כל לב ויגיל ,בעת
הערוגה ככלה לובשת פתיגיל ,ועליה טבעת ועגיל .וכל עץ
פרי פורח ,והגפנים סמדר נחנו ריח ״ והזמן סורח ,וד.לב שמח
וד,יין מקטר בראשי בשמים מעשה רוקח .והכום תקרא לאמר:
אם תרצה לכבות אש צלעיך ,ולרפא נגעיך ,שימני כחותם על
לבך ,וכחותם על זרועך .
וישא מעלו ויאמר :
מעל פני כ1ם 1ת מכסות אוד
הסר לאט 9םורבב 1א קיון.
כי סגפשוית בחזות סכום
;לזייו למען' בה צלי 5ךון .
מיוסד על מאמר חז״ל :על כל דבור ודכור שיצא מפי
א(
הגבורה יצאה נשמתן של ישראל שגא׳ נפשי יצאה בדברו וכו'
60
רבי יהודה ב״ר שליטה אליחריזי )תחכמוני(
אם .י’'4ךפם כיחס יסדמא
תמיד לשון הכ1ם בצוף הרון .
ויען הרביעי דאמר:
,
,
חדש תמוז גהמד כי בו היגון נשמד ,והששון נצמד
והחן עלייו עמד ,זיפיו ליא ימד ,בעת יעזוב איש בית מדות ״
ויצא מן הבתים ומן החצרות אל השדות ,לישום כתוך הגן
משכנו ,וכערוגה שלחנו ,להתרונן על אגנו בגנו ״ ולשמח רעיונו
ביינו .בכל ענף ,כל בעל כנף .וקול התור על פרח וכפתור ,
ועל כל אמיר ״ קול הזמיר .ועל הציץ ,העגור והסים .ואם
הוא חדש המקרה אשר הלב יבעיר ,והימן יעיר כי בו נשתברו
הלוחות והבקעה העיר .וכל הקהלות בחדש הזה נזרם גזוז ,
וכבודם בזוז ,יושבות מבכות את התמוז ,הלא בבום ישכח
אדם עצבונו ,ויסיר יגונו ואונו .וכל מי נשכהו נחש היגון יביט
לכוסו ודי ,והיה כל הנשוך וראה אותו וחי .
,
,
וישא משליו ויאמר :
ךולקך אשר מטוב ז^ן אחוז
’ ל׳קתות בגן נעול .ימי תמוז .
כל ד.ץך _על י;.נ_ןל הוצא
.עד לא ב 1ד קורות יהי בזוז .
ושמח בעולך' סי.עלי,עפר
’ טרם אשר תחתיו חד,י גנוז .
ויען החמישי ויאמר:
חדש א ב ,רפואת כל נכאב^ ושמחה ללב ידאב .כי
ישער חמישי
61
יומי ארוך ,ומובו ערוך ,ופריו ברור ,וכל מגדיו חשוקים ,
ופירותיו מחוקים .והתאנים דשנים .והענבים ערבים ,והרמונים
אדטונים ,והתפוחים רקוחים ,והשקדים משקדים /והתמרים
חמרים חמרים .ואם הוא החדש המר ,אשר הלב המר ,כי בו
חרב הבית ^ ועלה שמיר ושית ,וקננו בו עורבים גם צפור מצאה
בית .ווה אלף ומאה וחמשים שנים גורשנו כצפור מקן ,ומשלו
בנו אדונים זה ימכור וזה יקן ,ועל כן בזה החדש נתאבל כי
ארכו שניו ועיניו כבדו מזקן ,ויש לנו א ב זקן א( .הוא האיש
אשר כלנו ,ואשר דמה לנו ,ומהסתפח בנחלת ה' גרשנו .הלא
ביין ישכח אדם יגונו ,וישקע שאונו .לכן אם לבכם בזה ידאב ״
שמעו בנים מוסר א ב ,קחו לכם מזרק ,מזהב אופיד לטש
ומרק ,ושימו בו מן היין אש מלהטת ,בחדרי הלב משוטטת^
והיגון מקלטת ,בי בן הגפנים משכיל וחכם ,ולגרש הימנים
חבר חברים מחכם ,ובו ישכח איש יגון החרש ולא ידאב ,ובן
חכם ישמח א ב.
וישא משליו ויא3ר :
הנ1ם וזנה אצן׳ף בעת תכאב
גהפוף לנם ניסן חלאות אב,
יען בעוד ):זהה בצוף פיהו
;סור ךזון גופך ולא תךאב .
ס^צזבח.יגונות אב כמסק קן
'שורק ובן חכם ישמח א ב .
א( חדש א. 5
■
רבי יהודה ב׳׳ר rioWאן^חרייי*)תחכמוני( .
62
ויען הששי ויאמר :
■ '
חדש אלול ,נחמד וכלול ,כנב על הר גבוה ותלול .
כי או הלב ישיש ,ויטפו הרים עפים .ומלאו הגרנות בר ,וברכת
ה׳ שטף ועבר ,על פני המדבר> ובערבה ובנהר והשיקו
היקבים תירוש ויצהר ,וכל לב אל טוב ה׳ ינהר כי בא כנהר .
והגנים דבש יוובו ותנובות השדה ינובו ,ועפיפי הגפן טל
אורות נוטפים< ומתוקים מדבש ונפת צופים ,ואז תתחיל יד
הקר רוח.קרה להשיב ,והגשמות להשיב ,ונוח השמחה להושיב •
ואז יתעוררו הרוחות ,מארבע רוחות .והיום יפוח ,ויאמר
הזמן הנבא אל הרוח ,והמשקה אומר לכופו עוררי מתי היגון
ובצופך ירויו ופחי בהרוגים האלה ויחיו ,
,,
,
,
'
1ל'ו ויארר :
וייצא מ־!
בינך ובין ;ג1ן ר״נה הב 1פ גבול
אך ב.ערוגה פב שתח בימי אלול •
ופרע בכל ךגע לענפי,.עץ פרי ״
ובגיד לציץ סגן ןהשתחוה לבול .
ו מה במי שורק אשרי לו נזילו י
מימיו בעץ ;בישי אזי נתן' .יבול .
.
ויען השביעי ויאמר:
, ,
וכל לב
ראש החדשים ׳תשרי ,בעת כל טוב יפריא
במרום השמחה ימריא .והאל בראהו פור החדשים לפרוש
ויהי ' להם לראש ,ובו הכין האל ש ^ היהודים ,ועשה ירח
למועדים ,וממנו יודעו הימים הפפולים והכשרים ,ושאר הצומות
'63
שער חמיע'
והמועדים הנוברים ,ובו יהיו חשבונות החגים והזמנים ’ ,והיו
לאותות ולמועדים ולימים ושנים .וביומו הראשון'יום פקודה
וזכרון ,יום מעלה ויתרון ,יום יעברו היצורים לפני האל כבני
מרון ,זה יספר וזה ירון ,וזה ימצא רצון וזה חרון .והאל הזהיר
נביאיו במחזה ; להיות היהודים עתידים ליום הזה .יום יהיו
ספורים לשלום ומנויים ״ כל הכתוב לחיים ,וא׳צר הם למות
ראוים ,ימחו מספר חיים ,יום ידין האל יצוריו עשיר והלך ,
ויאמר להביא את ספר הזכרונות דברי הימים ויהיו נקראים לפני
המלך .יום יהמר ,כל איש בציר ועצבון ,ובתתו חשבון על
מעשיו ויהי באש לרקבון ״ כי אש יצאה מח׳טבון .ואשרי איש
אשר ביום הזה תהי נפשו נקיה ,ולראות פני המלך ראויה ,כי
אז תפרח כגפן פוריה ,ויהי שלחנה מלא דשן וכוסה ראויה ,
׳ואז תערב ותיטב דדצתיה^ לכל נפים הומיה .בעת הימים
יקצרו ,והשעות יחסרו .והיין יקרא ליצורים ,ראו כי הימים
קצרים ,והרגעים חסרים .לכן מהרו לשתות במסבה ,כי היום
קצר והמלאכה מרובה .
ויעא מעליו דא 6י !
.
•
חנה ל.ב1ם לפניך ?תישרי
’ ןחפנח בה כעץ רענן ןת^ריא .
לאם אתה לפה סלב ונעצב
’ בגינך תתןך .חזק ובריא.
)כ׳שמחה קנה אותה לעז^חה
ולא תמשי״ל ל?ל-ל?י*•
.
ויען השמיני ויאמר:
חדש מרחשון יפה וטוב ,והוא במעי מעדנים דשן
64
רבי יהודר .כיד של*מד .אליחריזי)תחנמוגי(
ורטוב .כי אז החום ירף ,ולנום יפנה ערף ,וירדפוהו גדודי
החרף .לעעוח בגדודי החום נקמה ,ויכום ויכתום עד החרמה♦
כי זכרו אשר עשה חדש ניסן להם ,בעת הצביא חייליו עליהם,
והכניע חייליהם .על כן ישיבו לו גמולו ,כי פעל אדם ישלם
לו .ואם גדודי הגשם על הארץ נחתים ,והקור יחביא בני איש
ויעש להם בתים ,והדרכים מן הגשם והשלג חתחתים ,והזמן
יעביר קול להניס את עבדיו ואח מקנהו אל הבתים .ואז האש
תערב ,לכל איש אשר אליה יקרב .להתחמם בחומה ,ולחזות
בנעימה ,ולצלות בשר ,והמזג אל יחסר .על ימינך הצלי ,
ולשמאלך הכלי .כטוב זה התימר ,ובנעם זה תתאמר ,זה
מתוק וזה מר ,עוד זה מדבר וזה בא ויאמר .ואתה מתענג
ביניהם ,ועומד כמלך בין שניהם .ובת הגפנים תשק על פיך
מעת אל ע ת ,ואם מרוב יגונך לבך יבע ת ,דדיה ירווך בכל
עת .וטעמה ימתק וימר כי הוא הציר והצרי ,מה מתוק מדבש
ומה עז מארי .
ויעא מעיו דאכלר :
במרחשון
אם יינך
נזחילץ ..עצ?יןז וגם הרין•
או חנזאו"לך תולדות ינזים
בכום ?חול םש?גן ן־צזא מעון .
כי בה תפלס לך" גתיבות גיל
?ידייוגונות ביןמן.קן •
ויען הת שיעי ד א מ ר;
מיטב החדשים כסלו ,כי בו הלב שאנן ושלו .ואז
ידי הגשם יטוו חוטן ספיר ולשם ,לנטע ארז ולגדל גשם ,
’ ׳צ5ער חמיעי
66
,
והיטלג דגליו ירים ,על כל עברים ויק־צור מצנפת אור בראיטי
ההרים .ולפניך כושית מבנות חם ,לובשת מעשה פחם ,ולבה
לחיל הקור יכעם ויחם ,וחילה בחילו נלחם .עד תביא בלבו
מרשפיה צניניה ^ וחצי שנוניה .והוא חדש הפלאים והנסים ,
אשר עשה האל לזרע עמוסים .בבוא היונים על בית ה׳ ונסבו
על הבית ,ויוציאו לחוץ הטמא השוכב כבית ״ וצוה הכהן ופנו
את הבית ובקשו שמן להדליק נר ולא נמצא בבית כי
נטמאו כל השמנים אשר בבית ,עד קרא הכהן ללשכת הבית ,
לאמר הגידי לי מה יש לך בבי ת ,ותאמר לבד אסוך שמן
אין לשפחתך כל בבית ,ותהי השמחה גדולה ויהי גדול כבוד
הבית ,והללו לאל ושררו שיף חנכת הבית .ועל כן דאוי
לכל משכיל בימים האלה לשמוח ולברך האל פרי הגפן ולברך
נח ,אשר ביין המציאנו מנוח .ועליו התנבאו יולדיו ויולדינו ,
לאמר זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו .
t
,
,
וי ע א מ־עיו ויאנזי :
בעת .;.קד ;ק־ד ;גון בלבך
’ תכבדהו במי ל-כום בכםלו.
וןזם .ירבו חרדות מזמן ךע
בכובך תך;.ה שקט ושלו .
ובכוסות שמח וחשוב דמיחסא(
כמ 1נפ ש;;“ סם רוחך ^ו .
(bאת הדמים אסר ככוסות )היין ה^דוס( ת;ונ . cfc}:
]יני ירוד.־ .ג״ר
אזיחייזי )ת^ניוני([ 3
GO
ב*ר
רבי יהודה
ש^טה
)תחכמ^ני(
ויען העשירי ויאמר:
I
חדש טבת ,מרפא לנפש נדאבת^ ולרוח נעצבה
השובבת למעצבת .בעת הקור יצביא חיליו ,ויתקע על פני
האדמה אהליו .והוא הולך וחזק מאד ״ ולפני קרתו מי יעמוד .
יפוצץ בכחו סלעי הצלעות /ויקיר מן העינים מקורי הדמעות .
והשלג דגליו ירים ,על ראש ההרים ,וגדודיו על פני המדבר
המרים המרים .והמדורות במנורות נצבות ,ויעלו מהם להבות ,
באלו הם שולפי חרבות ,לערוך עם הקור קרבות ,ולשמח בה
הלבבות ,ולעורר האהבות .ואם הוא חדש התלאה הנוראה ,
אשר איש כמוה לא ראה ,וחשנו לה כל מאורי אור בשמים ,
יום סמך מלך בבל על ירושלים ,ובעשור לחדש הזה ,כל עין
דמע כדם יזה ,וכל לב ירזה .הלא בבום ישכח אדם יגונו
וידחהו ,ומעל לוח לבו ימחהו ,ואם בכל יום אידו יגדל
ואין לו כובש• בלילה יהי צירו ביין חובש ,והיגון בבקר
יצ*יץ וחלף ולערב ימולל ויביט .והיין ינים יגון הלב ,בהיותו
סמוך לצלעות וסמוך ללב ,ובחמו ישרף היגונים עד כלוחם ,
ותצא אש מלפני ה׳ ותאכל אותם .
,
וי״-.א מ?יו ויאדר :
ש־ים בת גפנים אצילך נצבת
וש־מח בכי' ‘:טובה בחךש• טבתI
וחשיוב לך הכום כ 5י נך.ר
מימיו ד3ש• ולישיונך 'טואבת .
5ימיו כאלו מלש־ון דוד מלו
או כוקך מלח;יו נלוא^ת,
שער חמיינ־י
67
ויען העשתי עשר ויאמר:
חדש שבט ,מעוז bב hאיש ומבט ,הוא מן היגונים
מפלט ,ומגדודי התוגה עיר מקלט .נעימות בימינו ,ובל טוב
יתחדש כזמנו ,ויאיר חשכו ואישונו ,ונפקחה עינו .ואז
האפיקים על פני אדן יפוצו ,והזחלינז על רצפת שש ירוצו ,
והצמחים מתחת הארץ יציצו ,וישני השמחה יקיצו .והארץ
תוציא צמחיה ,וגרש ירחית ״ וכפתריה ופרחיה ,והשמש תפרש
כנפיה ,להאיר נשפיה ,ותפיץ רשפיה ,להחיות נגופיה .והאור
יגדל ,והקור ידל .והשמש תקרב ,והאור יערב .והערוגות
יגלו פניהם ,ונפקחו עיניהם .והכום ביינה תשמח נוגיה ,ותמית
היגונים להחיות דואגיה ,כי רבים חללים הפילה ועצומים
כל הרוגיה .
וי״.־א מ־מרו ויאמר :
כ1םך ב;ךןד שבטף בימי ^זבט
מכה בראש ;גון .עדי ?ברח ומט
לכן פשוט פות איד )השמחה לבש
וחלוץ מעיל ;גון והשלוה תעט ,
דע כי למוסיף .עלי א.רץ כצ^
לכן שמח בה כי לשייבתף מ;עט .
ויען השנים עשר ויאמר :
חדש אדר ^ נאה ונהדר ,כענק ממולא בדר ,כי אז
חיל השמחות מסודר ,ופרץ האנחות נגדר ,וחיל היגון אבד
ונעדר ,והקור ידל גאונו ,וחדל קצף שאונו ,ויעביר קול
■C8
רני יהודה ב״ר יג־למה אל׳חריוי )תחכמוגי(
כמחנהו 5הכינו צדה לדרך וארוחה ,וקומו נכוחה ^ כי לא זאת
המנוחה .ור.עכ תפזר לשמיל׳ ,ותמוה חוטי גשמיה ,והיכמש
תאריך ללכת כשמיה .והגנה יפיחו כשמיה וטמיה .חדש
הפלאות והנסים ,אשר עשה האל לכנים עמוסים .כקום המן
האגגי להרגי ,והאל שמע שועי והכין הגיגי .וגמלהו כרשעו,
ונתלה הוא וכל זרעו .ושועי לכסא האל עלה .אותי השיכ על
כני ואותו תלה .ועיצרת כניו עלו על עץ כחתנים ,והעץ קרא
לד,מן הסר מלכך יגונים ,כי נשאתיך על כנפי עננים .ואם
אתה וכניך עלי נתונים ,הלא אנכי טוכ לך מעשרה כנים .
ועל כן ראוי לכל משכיל לשמוח כו ,ולשכוח כו עצכו ,
ולשר,ות מר,כוסות דמן ,עד לא ידע כין כריך מרדכי לארור
המן .ויקרא לכת גפנים מהרי ואותי הושיעי .ועדיי כטוכ
השכיעי ,ויצקת על כל הכלים האלה והמלא תסיעי .
וייצא מ*צלו ד א מד :
בין צללי שושן ופרח נהיר
מד? ,אדר ן.ין כ1ננך בימי אךר •
לכן שתה :ץ אשר ןדמה בכוס
בדר.
מלא
אדם''א*סר
שהם {לטורי
r :
T •.
V – : V
הנה לך מנ.ין חד^*יך וד1,־
צאו^ים כמספר לך ואיש לא נעזיר.
אמר המגיד :וכשמוע השומעים זה המהלל הנעים ,שמחו
להק ולשעשועים .ומדי חדש בחדשו ,ישוררו מהלל החדש
וישימו בגדי תהלה לבושו ,וכתר מלכות בראשו .ובריחם לו
שמורה ונאמנה ,חדשה גם ישנה ,מראשית השנה ועד
אחרית שנה .
1ער חמייצי
G9
אמר המגיד :וכאכיר ניצמעה בכל הארץ זאת המחברת .
נתגוה הםובאים על ראשם לעטרת ,ועל לבם למשמרת .ובעת
הקול בדמשק נשמע ,למדוה הקהלה כאשר ילמדו קריאת
שמע .והם נשמרים במצותיה ,ומדקדקים באותיותיה ,ולומדים
על פה הלכותיה .ובכל יום משכימים לקרותה ,בגן הביתן ,
בטרם יכיר איש בין תכלת לכרתן ,ויהגו נ ה בשיחריתם ,
קורם תפלתם ,ובלילה לא תערב שנתם ,עד יקראוה על מטתם,
וילמדו אותה מקטנם ועד גדולם ,המה ובניהם ובני בניהם
עד עולם .