המכון ללימודי השואה ע"ש ח.אייבשיץ-חיפה
בס"ד ,סיוון תשס"ו ,יוני 2006
ביטאו פורו שמירת זיכרו
השואה והמאבק באנטישמיות
גיליו מס' 7
השתקפות השואה ביצירות אומנות ובציורים
עורך :גדעון רפאל בן-מיכאל
gideonbe@012.net.il
לפורום שמירת זיכרון השואה ,שלום רב!
הפעם ,אנו חורגים ממנהגנו ומפרסמים את ביטאון מספר 7באמצעות
מצגת .רבים מבטאים את תחושותיהם והרגשותיהם כלפי השואה
הנוראה באמצעות יצירות אומנות וציורים.
ציורים רבים משמשים גם ציורי עדות.
אנו מביאים במצגת את הדברים הבאים:
א .יצירותיה של בלנקה אילן ניצולת אושוויץ-בירקנאו ,בוכנוולד
וברגן-בלזן.
ב .ציורי ילדים-תלמידים מבית הספר המשותף בכפר בלום.
ג .יצירות וציורים מאוסף מוזיאון "לוחמי הגיטאות".
ד .ציורי האומן פאול קור המובאים ע"י המרכז לטכנולוגיה חינוכית
]מט"ח[.
ה .מידע לפורום שמירת זיכרון השואה.
באם בין חברי הפורום לשמירת זיכרון השואה ישנם אנשים שיצרו
יצירות אומנות הקשורות בשואה,
אודה להם ,באם ישלחו אלי את צילומי היצירות.
אנו נפרסם את היצירות במצגות.
אם יתברר לי ,שקיימות יצירות רבות,
ניזום גם תערוכה ארצית.
באם הינכם מכירים אנשים שיצרו יצירות הקשורות לשואה ,הפנו
אליהם את בקשתנו.
gideonbe@012.net.il
בברכה נאמנה
גדעון רפאל בן-מיכאל
יו"ר הוועד המנהל של המכון ללימודי השואה
ועורך הביטאון
יצירותיה של בלנקה אילן
ניצולת שואה מאושוויץ-בירקנאו ,בוכנוולד וברגן בלזן
הכתוביות ביצירה:
אוד מוצל מאש
המספר שקועקע
על ידה של היוצרת
בלנקה אילן:
A15949
שוברת עם היד את
גדרות התיל.
שוחררתי מן
התופת:
15.4.1945
הידיים :מופנות כלפי ה'
בתפילה ובתחנונים להצלה.
על יד אחת מוטבע המספר
שניתן לבלנקה
באושוויץ-בירקנאו
A15949
שתי הידיים מוקפות
בגדרות תייל.
מנורת זיכרון ל 6 -מיליון
היהודים שנרצחו בשואה
זכור :דבר
לא לשכוח
ולא לסלוח.
ליבה של
בלנקה אילן
דואב וכואב.
אין לה
ולמשפחתה
קברים שתוכל
לפקוד אותם.
בעת שמחה נהוג לזכור
את האבל על חורבן
הבית ולכן אנו אומרים
את הפסוק:
"אם אשכחך ירושלים
תשכח ימיני".
כל שמחה של בלנקה
מהולה בעצב זיכרון
נרצחי השואה ובני
משפחתה.
יאנוש קורצ'ק מחבק את
יתומיו -חניכיו לפני רציחתם.
באוגוסט 1942באו הגרמנים
כדי לקחת את היתומים למחנה
ההשמדה טרבלינקה.
פולנים מידידיו הציעו לו לעבור
לצד הפולני ,אבל קורצ'אק דחה
הצעה זו ובחר להישאר עם חניכיו
ברגעיהם האחרונים.
זו הפעם היחידה שבה שיקר
קורצ'אק לחניכיו כאשר הסתיר
מהם לאן מועדות פניהם.
התמונה הבאה צוירה במלאת 50שנה להשמדת
היהודים ע"י הגרמנים ועוזריהם.
בתמונה :עץ כרות ,שורשיו בחוץ עם שמות
בני משפחתה שנרצחו בשואה.
העלים נשרו .הכל חתוך והכל כהה.
מעל שמות בני המשפחה נובט עץ חדש עם
שלושה ענפים -הן שלושת האחיות שנשארו
בחיים .בצמרת העץ יוצאים ענפים חדשים.
קמה מדינת ישראל לעם היהודי.
בלנקה ואחיותיה מצליחות להקים משפחות
במדינת ישראל.
בלנקה אילן ובעלה
בנימין ליד יצירותיה
המכון ללימודי השואה ע"ש ח.אייבשיץ
חיפה
פורו שמירת זיכרו השואה
והמאבק באנטישמיות
עריכת המצגת של בלנקה אילן:
גדעון רפאל בן-מיכאל
צילום היצירות :שרה בן מיכאל
-יש המשך למצגת -
ציורי ילדים מבית הספר המשותף בכפר בלום
בין חברי הפורום נמצאים גם אנשי חינוך רבים.
אני פונה אליכם -אנשי החינוך ומציע לכם להיכנס
להתנסות חשובה.
בקשו מתלמידיכם לבטא את שואה בציורים וזאת
לאחר פעילות לימודית-חינוכית בנושא השואה.
ציורי התלמידים יוכלו לבוא לידי ביטוי בבית הספר
ובקהילה.
שילחו אלי את תצלומי התלמידים לצורכי לימוד
ותיעוד.
הציורים המובאים בהמשך ,הינם מהאוסף של ארכיון
מוזיאון לוחמי הגטאות.
הזכויות על התמונות שייכות למוזיאון לוחמי הגטאות
עורך המצגת :גדעון רפאל בן-מיכאל
אסירים בעבודת כפייה
במחנה ופניארקה
בטרנסניסטריה.
צייר :גבריאל כהן
תיאור הוצאה להורג במחנה ינובסקה
ציור של אסירים מעונים ,המופיע בתערוכה שהוצגה
ב"מוזיאון המאבק ,העמידה והסבל של היהודים"
שבאתר מחנה זקסנהאוזן.
ציור המתאר אסירים החוזרים למחנה ,ונושאים עימם את
המתים והחלשים ,כשמלווה אותם תזמורת של אסירים.
ציור המתאר העלאת נשים
יהודיות למשאיות גרוש.
דרכם הסתיימה במחנות
ההשמדה
"הפורט התשיעי"
ציור "האצבע המשולשת",
שהשאירו בורחי "הפורט התשיעי"
בקובנה על קיר תא בכלא.
"הפורט התשיעי" הינו אחד ממערכת מצודות שהוקמו בסוף המאה
ה 19 -סביב העיר קובנה שבליטא ,המקום שימש כאתר רציחתם של
יהודי קובנה במלחמת העולם השנייה.
"הפורט התשיעי" שוכן כ 6-ק"מ ממרכז קובנה .לפני המלחמה שימש
"הפורט התשיעי" ,כפורטים אחרים מסביב לקובנה ,כמתקן כליאה.
בעת הכיבוש הנאצי שימש הפורט ,לבד ממתקן כליאה ועינויים,
כאתר הריגה בו נרצחו יותר מחמישים אלף איש .בין הנרצחים היו
כ 25,000-יהודי העיר שהוצעדו למקום מגטו קובנה 10,000 ,מגורשים
מיהודי גרמניה ,אוסטריה וצ'כיה ,וכן שבויי מלחמה מן הצבא האדום
ויהודים אחרים מליטא וארצות נוספות .הנרצחים הומתו ביריות על שפת
תעלות שנחפרו במקום ,ונקברו בקברי אחים המוניים.
בסתיו 1943הוחל במבצע 1005ובטשטוש הראיות .למרות השמירה
הקפדנית על היהודים והלא -יהודים שהועסקו במלאכה ,ברחו כל 64
האסירים .בעקבות בריחתם נודע בעולם ,כשנה לפני תום המלחמה ,על
מעללי הנאצים בפורט התשיעי.
ציור של אחד ממבני תאי הגזים והמשרפות במחנה אושוויץ-בירקנאו.
איש הס.ס .במחנה אושוויץ
צייר :אוסוולד קאדוק.
ציור של לוחם מחתרת אנטי נאצי,
רימון בידו ,הנושא על כתפו אסיר
מחנה נאצי מורעב.
ציור של אזור הרציף ,ה"לזרט" וצריפי
ההתפשטות במחנה טרבלינקה.
"שוק בגטו" ,ציורו של שמעון שרמן מגטו לודז'.
"חתונה"
ציור מאת צייר הונגרי
לא מזוהה.
אסירת מחנה אושוויץ אוספת מים משלולית
ציור עדות של יאנינה טוליק.
גרוש משפחה יהודית
ציור מאת קארבלו.
"דער דורכהויף" )חצר מעבר(
באזור המגורים היהודי בווילנה.
צייר :בער זלקינד.
"על אלה אני בוכייה"
ציור על אבל משפחה יהודית.
צייר :ח .קויאבסקי.
"העיירה בוערת" -ציור שמן על בד,
שנעשה ב .1963 -
דמות עטופת טלית ותפילין,
הצומחת מתוך הריסות,
מקוננת על השואה.
גלוית דואר אמריקאית ועליה ציור של סצנה מתוך
מרד גטו ורשה.
פיסול דמותו של ראול וולנברג
גדול חסידי אומות העולם
פיסול דיוקנו של חסיד אומות
העולם סמפו סוגיהרה,
הקונסול היפני בקובנה.
אסירי מחנה נאצי בעבודת כפייה -ציור עדות.
אסירי מחנה נאצי
בעבודת כפייה -ציור עדות.
"לזכר ששת המיליונים" -ציור שמן על בד
"קדיש"
צייר :דוד אולר
ב – ,20.2.1943נעצר דוד אולר
ונשלח למחנה דרנסי ,ממנו גורש
ב – 2.3.1943למחנה אושוויץ.
במחנה ניצלו אנשי הס.ס.
את שליטתו הטובה בשפות רבות
וכן את כישוריו כמאייר לצורך
כתיבת מכתבים לקרובי
משפחותיהם .אולר כתב מכתבים
בקליגרפיה אלגנטית ועיטרם
באיורים נאים .מפעם לפעם נשלח
לעבוד בכבשנים
או בניקוי תאי הגזים.
ב – 19.1.1945השתתף ב"צעדת
המוות" שלאחר פינוי מחנה
אושוויץ .אולר נשלח למחנה
מאוטהאוזן ועבד במכרות
מחנה מלק ,על גדות הדנובה.
אהרון צייטלין
יתגדל ויתקדש שמיה רבא.
בקרון-מוות חתום ומתוייל בתיל-דוקר
קם יהודי על רגליו ואומר:
"ריבונו של עולם ,יש נרות עמדי ,התראה?
אדליקם ,וכל אחד מאתנו בקרון הזה
יאמר "קדיש" על עצמו –
" יתגדל ויתקדש שמיה רבא"
ובכי מר ,וכל אחד על עצמו קדיש אמר.
והקדוש-ברוך-הוא קם לומר קדיש אחר העולם.
קדיש /אנדרה שוורץ -בארט
"יתגדל .אושוויץ .ויתקדש .מיידאנק.
שמה רבה .טרבלינקה .אמן.
בוכנוולאד .יתגדל .מאוטהאוזן.
ויתקדש .בלזן ,שמה רבא .סוביבור.
אמן.
חלמנו .יתגדל .פונאריו .ויתקדש.
טרזינשטט .שמה רבא .ורשה .אמן.
וילנה .יתגדל .סקארז'יסקי .ויתקדש.
ברגן-בלזן .שמה רבא .יאנוב .אמן.
דורה .יתגדל .נויאנגאמה .ויתקדש.
פוסטקוב .שמה רבא .אמן".
ציורי האומן פאול קור
המצגת הבאה הובאה מאתר
מט"ח = המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
זכויות המצגת שמורות למט"ח
http://www.cet.ac.il/kor
האמן פאול קור צייר שישה ציורים לזכרם של ששת
המיליונים שניספו בשואה .ביניהם היה גם אביו של
פאול קור ,יצחק קורנובסקי שנרצח
במחנה ההשמדה אושוויץ.
הייחוד הציורי של שש התמונות הוא בסיפורה של
בובה ,המופיעה בכל אחד מהציורים .את התמונות
מלווה הסיפור שסיפר פאול קור לאשתו ,במהלך
ערבים בהם צפה בעשרות סרטי שואה ,בתקווה
למצוא צילום של אביו.
http://www.cet.ac.il/kor
פנינה קורנובסקי ,אשת האמן ,מסבירה שלפנינו
משפחה יהודית שנמלטת בעקבות שמועה על
פינוי יהודים .חורף ,קר ,אירופה .עיני הנמלטים
מביעות דאגה וחרדה מפני הבאות .הם עדיין
אינם מצליחים להבין מה קורה ומה יקרה…האם
תהייה להם הזדמנות להבין?
משפחה שלמה ,עם סבתא וילדה בגיל הגן
המחזיקה בובה היקרה מאד לליבה .בני
המשפחה יוצאים לדרך שאין ממנה חזרה.
האדום מציין את המשרפות .לשם הם
מובלים .הם אינם מעיזים להבין באמת את
המציאות.
הילדה משליכה את הבובה ואומרת לה
"חכי לי כאן ,אני תיכף אחזור" .הבובה
שהושלכה יושבת מול עשן המשרפות
השחור .שחור ,אפר ואש אדומה בתמונה,
והבובה מחכה .הבובה שומרת על שפיות
דעת .כובע הליצן שלה מונח על ראשה
כהלכה ,היא שייכת לגזע המהוגן .לבושה
במיטב הבגדים והצבעים ומחכה לילדה.
הבטיחו לה…..
תמונת האינוונטר .ערמת חפצים זרוקה
והיא הולכת וגדלה .הבובה נזרקת בידי
הגרמנים לערמה והם ממשיכים לזרוק.
טבעות זהב ,אפר ,שערות אדם,
בגדים ,מזוודות ,משקפיים ונעליים.
מכתב ותמונה מן היקרים .הבובה עדה
לטראומה ,של התפשטות שחווים
הקורבנות .לאחר מכן היא עצמה מופיעה
עם כתונת פסים.
הבובה יושבת בתוך האפר .גם הדשא
שינה את צבעו .בטרנספורט מספר 2נלקח
יצחק ,אביו של הצייר .רכבות המוות
שחורות ,אפורות ,להבה אדומה נוצצת
ונשרפת .רק הבובה יכולה לעמוד בזה,
ואולי גם היא לא .האוויר משחיר .התמונה
כולה עשויה צבע שמן מעורב באפר אמיתי.
בתמונה זו מתחילה הבובה להיעלם .התמונה
מחולקת לארבעה חלקים .הבובה בבגדי אסירים ,על
כובעה טלאי צהוב .היא נמצאת כבר בעולם שחור
משחור .על הקרקע קורה דבר מה .מן האדמה
המקוללת ,העשנה ,צומח ניצן ,תקווה חדשה ,תקווה
לפריחה ,סמל האביב .הבובה אומרת "כשהאביב
הגיע – אני כבר לא הייתי ,גם כלפיי אין בהם כל
מצפון" .התכלת בחלק הרביעי של התמונה מביעה
תקווה .תקווה של שאיפה להתקיים .לה ,זוהי למרות
הכל ,התגברות מופלאה ,תקווה לטוב" .חייבת אני
לשרוד כי רצוני לחיות".
מידע לפורום שמירת זיכרון השואה
שימוש לרעה וזילות בסמלי שואה
בחודש ניסן תשס"ו ,אפריל ,2006היינו עדים ,כיצד ניתן להתדרדר
ולפגוע בזיכרון השואה .פעילה ב"עלה ירוק" ,שהייתה מועמדת לכנסת
ה 17-הציעה לגייס את זיכרון השואה באמצעות ענידת הטלאי הצהוב
שהיא יצרה כדי להביע את רדיפתם של מעשני חשיש .היא פירסמה
באתר האינטרנט טלאי צהוב עם הכותרת "."HIGH JUDE
לאחר הרעש הציבורי שהתחולל בעקבות המעשה היא התנצלה ואמרה:
"הדבר נעשה על דעת עצמי .לא הייתה לי כוונה לפגוע באיש ובזיכרון
השואה .אני דור שלישי לניצולי שואה …ההצעה שלי נכתבה ברגע של
חולשה ומשבר תחושה של חוסר אונים ,ואני מבקשת להתנצל על כך".
אנו לא מקבלים את התנצלותה.
הייתה זו פגיעה קשה וזילות בזיכרון השואה.
מעשה זה מחייב אותנו ליתר הסברה ופעילות חינוכית בקרב הנוער.
אני ממליץ מאד לבקר באתר שבנה ציון כהן,
המתאר את תלאותיה בשואה של אמו שרה כהן:
http://www.saracohen.co.il
זוהי דוגמא טובה ,כיצד ניתן לשמור את זיכרון השואה המשפחתי
ולהעבירו גם לאנשים מחוץ למעגל המשפחה.
מינהל חברה ונוער במשרד החינוך פירסם באתר האינטרנט
שלו את כל דפי השנתון "משואה כז":
"לקראת מסע במחוזות הזיכרון במזרח אירופה"
http://noar.education.gov.il/main/upload/perut/likratmasa.htm
רשימת המאמרים שתוכלו למצוא במלואם
באתר האינטרנט הנ"ל:
מבוא
יוחנן כהן -מישה )משה קול ,עשור למותו(
שער ראשון
ש"י עגנון :קדומות.
שמואל אטינגר :דרכה ההיסטורית של יהדות פולין.
יז'י טומשבסקי :ההיסטוריה של היהודים החלק בלתי-נפרד מן
ההיסטוריה של פולין.
דוד אסף :הישיבות בפולין בשלהי ימי הביניים.
אהרן זאב אשכולי :החסידות בפולין.
דב רפל :יידישקיט -תרבותה של העיירה היהודית בפולין.
חנא שמרוק :קווים לתולדות המרכז של ספרות יידיש בוורשה.
ישראל ברטל :גיבורים או מוגי לב -יהודים בצבאותיה של
פולין .1794-1863
ישראל ברטל :בין שלוש אומות :היהודים בגליציה המזרחית.
יחזקאל קוטיק" :מה שראיתי" -זכרונותיו של יחזקאל קוטיק.
מאיר בלבן :טיול בגיטו לובלין.
ראובן רובינשטיין :קובנה -מרכז תורה ועיר בירה.
ישראל גולדשטיין :וילנא" -ירושלים דליטא".
שער שני
גדעון האוזנר :ההשמדה בפולין.
ישראל גוטמן :בגיטו ורשה.
יאנוש קורצ'אק :רשימות יומן
גדעון גרייף ,אנדריאס קיליאן :מיתקני ההמתה ההמונית
במחנה אושוויץ-בירקנאו.
נילי קרן " :אי הילדים" בבירקנאו -צריף הילדים במחנה
המשפחות הצ'כיות.
אורי לפידות :מחנה מאידנר מקומו ותפקידו במסגרת מחוז לובלין.
איה בן נפתלי" :הפורט התשיעי" :קורות אתר ההרג.
נילי קרן :טרזיאנשטאט :גן עדן לילדים.
חווקה פולמן-רבן :הבית ברח' דז'לנה .34
דוד אסף :מצבות קבורה כמקור היסטורי.
יהודית הנדל :רק אדם הנשכח מלב הוא מת.
שער שלישי
לורנס וינבאום :יהדות פולין -לא בהכרח הפרק האחרון.
חנה שלומי :ראשית התארגנות יהודי פולין בשלהי מלחמת העולם השניה.
ישראל גוטמן :מסע השיטנה והרצח.
יוחנן כהן:הבריחה הגדולה מפולין .1945-1947
ג'יימס יאנג :שרידי הזכרון.
מרדכי צאנין:ורשה לאחר השחרור.
מרדכי צאנין:לובלין לאחר השחרור.
ויסלבה שימברובסקה -שלהי המאה.
אברהם עודד כהן " :את אחי אנכי מבקש -ואינם!"
אנו מבקשים את מעורבותכם ופעילותכם.
אנו מחפשים
דוברי אנגלית ,צרפתית ,אנגלית ,רוסית וערבית
המוכנים להתנדב
למאבק באנטישמיות והכחשת השואה באמצעות
שליחת מכתבים למנהיגי עולם ,לעיתונות העולמית
ותגובה לדברי השמצה באתרי האינטרנט.
ברכה נאמנה
גדעון רפאל בן-מיכאל
gideonbe@012.net.il
סיום גיליון מספר 7