מבוא לחיבור

‫חוזר ושונה‬
‫דרכי חזרה ולימוד של המשנה‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫אתר דעת‬
‫תשע"ט‬

‫חוזר ושונה בעריכת זאב לבנוני ‪ -‬מבוא‬

‫מבוא‬
‫‪ .1‬מטרת החיבור‪:‬‬
‫החיבור "חוזר ושונה" מיועד‪:‬‬
‫•‬

‫לאלה שכבר למדו פעם או פעמיים את המשניות ורוצים לחזור ולשנן‪.‬‬

‫•‬

‫למי שרוצה ללמוד מספר גדול יותר של משניות‪ ,‬מבלי לוותר על הפרוש העיקרי שמופיע במפרשים‪.‬‬

‫•‬

‫למי שרוצה לדעת את הנושא שבו עוסקת המשנה קודם שילמד אותה‪ ,‬או את הנושאים המופיעים‬
‫בפרק קודם שיצלול לתוכו‪.‬‬

‫•‬

‫למי שמעונין בחיבור קצר יחסית של פרוש המשניות‪ ,‬מבלי לותר על דיוק מקסימלי בפרוש‪.‬‬

‫•‬
‫‪ .2‬מבנה הפרוש‪:‬‬
‫‪ .2.1‬בתחילת כל מסכת רשומים הנושאים העיקריים של כל הפרקים במסכת‪.‬‬
‫‪ .2.2‬בתחילה כל פרק רשומים הנושאים הנידונים באותו פרק‪.‬‬
‫‪ .2.3‬בתחילת כל משנה רשומה הכותרת של אותה משנה‪.‬‬
‫‪ .2.4‬כל משנה כוללת‪ :‬כותרת‪ ,‬טקסט של המשנה והסבר למשנה‪.‬‬
‫‪ .2.5‬כותרת נוספת‪:‬‬
‫במידה ויש יותר מנושא מרכזי אחד במשנה מסוימת‪ ,‬הדבר מצוין הן במשנה עצמה והן בפרוש למשנה‪.‬‬
‫במשנה עצמה הדבר מצוין ע"י רווח שמשמעותו שמתחיל נושא חדש‪ .‬בפרוש של אותה משנה‪ ,‬תתוסף‬
‫"כותרת נוספת" להסבר הקטע הנוסף‪ .‬ההתייחסות לכותרת הנוספת היא כמו למשנה חדשה‪ .‬יתכנו יותר‬
‫מ"כותרת נוספת" אחת בפרוש לאותה משנה‪.‬‬
‫‪ .3‬עימוד הטקסט‪:‬‬
‫‪ .3.1‬עימוד של הטקסט הוא מרכיב חשוב בפרוש המשניות‪ .‬העימוד של טקסט המשנה והעימוד של ההסבר‬
‫שלה‪ ,‬מתואמים ביניהם‪ ,‬ומאפשרים הבחנה קלה של המרכיבים השונים של המשנה והפרוש שלהם‪.‬‬
‫‪.3.2‬‬
‫‪ .4‬עקרונות ההסבר‪:‬‬
‫‪ .4.1‬הסבר המשניות מתבסס בעיקר על הפרוש של קהתי והפרוש של שוטנשטין‪ .‬כאשר יש נוסחאות שונות‬
‫למשנה‪ ,‬או כאשר סדר הפרקים שונה בין המפרשים‪ ,‬מובא הנוסח של קהתי‪.‬‬
‫‪ .4.2‬סוגרים עגולים ) (‪:‬‬
‫‪ .4.2.1‬סוגריים המופיעים בתוך הטקסט של המשנה‪:‬‬
‫לציין שיש מפרשים שאינם גורסים את מה שמובא בתוך סוגריים אלה‪.‬‬
‫‪ .4.2.2‬סוגרים המופיעים בקטע ההסבר של המשנה‪:‬‬
‫מטרת הסוגרים היא תוספת הסבר‪ .‬כגון‪ :‬הסבר של מושג המופיע באותה שורה‪ ,‬או הנחה‬
‫שמניחה המשנה ואינה כתובה במפורש‪ ,‬וכד' ‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪3‬‬

‫חוזר ושונה בעריכת זאב לבנוני ‪ -‬מבוא‬
‫‪ .4.3‬סוגריים מרובעים‪.[ ] :‬‬
‫‪ .4.3.1‬מיועדים לביאור נושא שלא כתוב במפורש‪ ,‬כגון‪" :‬חיסורי מחסרא"‪ ,‬דהינו שהגמרא מבארת את‬
‫המשנה בהנחה שחסר משפט במשנה‪ ,‬או שחסרה התייחסות במשנה לנושא מסוים‪.‬‬
‫‪ .4.4‬קטעים קשים להסבר‪:‬‬

‫יש מקומות מועטים שקטע ממשנה קשה לכל הפרושים‪ ,‬ואין זה מתאים‬
‫להתבאר בפרוש מקוצר‪ .‬במקרה זה העדפנו שלא לפרשו כלל )דוגמא מעשר‬
‫שני‪ ,‬פרק ד‪ ,‬משנה ח(‬

‫‪ .4.5‬מספר הסברים לנושא‪:‬‬

‫כאשר במשניות קהתי ישנן מספר הסברים לנושא מסוים‪ ,‬מובא בדרך כלל‬
‫רק ההסבר הראשון‪ ,‬מתוך הנחה שזהו ההסבר העיקרי‪.‬‬

‫‪ .4.6‬השמטת מובאות‪:‬‬

‫כאשר במשנה מובאת ציטטה כראיה לנושא מסוים‪ ,‬בהסבר המשנה אין חזרה‬
‫על הציטטה פעם נוספת‪.‬‬

‫‪ .5‬מושגים‪:‬‬
‫בתחילת כל פרק מופיע סעיף "מושגים" ובו מוסברים בהרחבה נוספת נושאים המופיעים במהלך הפרק‪.‬‬
‫במהלך הפרק ישנה הפניה למושגים אלה‪ .‬כאשר ההסבר הנוסף הנדרש כולל רק מילים ספורות‪ ,‬הוא מופיע‬
‫בגוף הסיכום בסוגרים‪ ,‬ואינו מופיע בסעיף "מושגים"‪.‬‬
‫‪ .6‬טקסט משנה ללא פרוש‪:‬‬
‫ישנם מקרים מועטים בהם מופיע רק טקסט המשנה ללא הסבר‪ .‬זה יכול היות כאשר אין צורך להסבר‪ .‬כגון‬
‫שהמשנה מספיק ברורה גם ללא הסבר‪ ,‬או כאשר המשנה מתארת את הנושאים שיבואו במשניות שלאחריה‪,‬‬
‫והפרטים עצמם יבואו במשניות הבאות‪ .‬הדבר נכון בין אם יש למשנה כותרת אחת ובין אם יש למשנה גם‬
‫כותרת נוספת‪ .‬אם הטקסט הקשור לאחת מהן ברור לגמרי אין תוספת פרוש באותו קטע‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪3‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)