מסכת ברכות
חוזר ושונה
דרכי חזרה ולימוד של המשנה
בעריכת זאב לבנוני
אתר דעת
תשע"ט
—————————————————————————————————————————————
עמוד 1מתוך 26
מסכת ברכות
נושאים עיקריים במסכת:
פרקים א-ג:
פרק ד:
פרק ה:
פרק ו:
פרק ז:
פרק ח:
פרק ט:
דיני ק"ש וברכותיה.
תפילת שמונה עשרה .תפילה בכניסה וביציאה מבית המדרש ,דין חיוב תפילת מוסף.
המשך דיני תפילת שמונה עשרה ,דיני ברכת כהנים.
דיני ברכות למאכלים שונים .דיני קדימה בברכות .הוצאת אחרים ידי חובה בברכה.
דיני זימון.
דיני קידוש ,דיני נטילת ידיים לפני הסעודה ולאחריה ,דיני הבדלה ,דיני ברכת המזון.
ברכות הראייה ,ברכות על בשורות טובות או על שמועות רעות.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 2מתוך 26
מסכת ברכות
פרק א
הנושאים העקריים בפרק :דיני ק"ש וברכותיה.
מושגים:
אשמורת:
הלילה נחלק ל 3 -חלקים .השליש הראשון נקרא אשמורת
ראשונה .השליש השני אשמורת שניה .השליש השלישי,
אשמורת שלישית.
משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן :כהן שנטמא אינו יכול לאכול בתרומה עד שיטבול ויעריב
שמשו ,דהיינו עד צאת הכוכבים .משנה א נוקטת בביטוי
"משעה שהכהנים נכנסים שאכול בתרומתן" ולא אומרת
"בצאת הכוכבים" ,ללמד אותנו דין נוסף ,שהכהנים יכולים
לאכול תרומה לאחר הערב שמש אפילו אם הם עדיין חייבים
בקרבן כפרה.
משנה א :זמן קריאת שמע בערב
מֵ אֵ ימָ תַ י קו ִֹרין אֶ ת ְשׁמַ ע בְּ עַ ְרבִ ית?
מוּרה הָ ִראשׁ ֹונָה; ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר.
ִמ ָשּׁעָ ה ֶשׁהַ כּ ֲהנִים נִכְ נ ִָסים ֶלאֱכוֹל בִּ ְתרוּמָ תָ ן ,עַ ד סוֹף הָ אַ ְשׁ ָ
ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים :עַ ד ֲחצוֹת.
ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר :עַ ד ֶשׁ ַיּ ֲעלֶה עַ מּוּד הַ ַשּׁחַ ר.
מַ ֲע ֶשה ֶשׁבָּ אוּ בָּ נָיו ִמבֵּ ית הַ ִמּ ְשׁתֶּ ה,
אָמרוּ לוֹ" :לא קָ ִרינוּ אֶ ת ְשׁמַ ע".
ְ
"אם לא עָ לָה עַ מּוּד הַ ַשּׁחַ ר חַ יָּבִ ין אַ תֶּ ם לִ ְקרוֹת".
אָמַ ר לָהֶ םִ :
אָמרוּ ֲחכָ ִמים" :עַ ד חֲצוֹת"ִ ,מ ְצוָתָ ן עַ ד ֶשׁ ַיּ ֲעלֶה עַ מּוּד הַ ַשּׁחַ ר.
וְ לא ז ֹו בִּ לְ בַ ד ,אֶ לָּא כָּ ל מַ ה ֶשּׁ ְ
הֶ ְקטֵ ר ֲחלָבִ ים ְואֵ בָ ִרים ִמ ְצוָתָ ן עַ ד ֶשׁ ַיּ ֲעלֶה עַ מּוּד הַ ַשּׁחַ ר.
וְ כָ ל הַ ֶנּאֱכָ לִ ין לְ יוֹם אֶ חָ דִ ,מ ְצוָתָ ן עַ ד ֶשׁ ַיּ ֲעלֶה עַ מּוּד הַ ַשּׁחַ ר.
אָמרוּ ֲח ָכ ִמים" :עַ ד ֲחצוֹת"? כְּ דֵ י לְ הַ ְרחִ יק אֶ ת הָ אָדָ ם ִמן הָ ֲעבֵ ָירה.
ִאם כֵּן ,לָמָּ ה ְ
1ר' אליעזר:
משעה שהכוהנים יכולים אכול תרומה )ראה מושגים( ,עד סוף האשמורת הראשונה.
1.1חכמים:
עד חצות הלילה.
2רבן גמליאל:
עד שיעלה עמוד השחר.
3סיפור מעשה לגבי בניו של רבן גמליאל שחזרו אחר חצות ממשתה:
3.1אמרו לו :עדיין לא קראנו ק"ש.
3.2אמר להם רבן גמליאל:
3.2.1אם לא עלה עמוד השחר אתם חייבים לקרוא ק"ש.
3.2.2ובכל המקרים שאמרו חכמים עד חצות הלילה ,המצווה היא עד שיעלה עמוד השחר.
כותרת נוספת :דוגמאות לדברים שיש לעשותם עד חצות ,ואם לא עשו ,מצוותם עד עלות השחר
—————————————————————————————————————————————
עמוד 3מתוך 26
מסכת ברכות
1קורבנות שדמם נזרק ביום ,מצוה להקטיר את החלבים ואת האיברים שלהם על המזבח באותו יום
ובלילה שלאחריו ,עד שיעלה עמוד השחר.
2קורבנות שנאכלים ביום שחיטתם ובלילה שלאחריו ,מצווה לאוכלם ,עד שיעלה עמוד השחר.
3למה אמרו חכמים עד חצות ? כדי להרחיק את האדם מן העבירה.
משנה ב :זמן קריאת שמע בשחרית
חֲרית?
מֵ אֵ ימָ תַ י קו ִֹרין אֶ ת ְשׁמַ ע בְּ ַשׁ ִ
ִמ ֶשּׁיַּכִּ יר בֵּ ין ְתּ ֵכלֶת לְ לָבָ ן.
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר :בֵּ ין ְתּ ֵכלֶת לְ כַ ְר ִתי.
וְ גו ְֹמ ָרהּ עַ ד הָ נֵץ הַ חַ מָּ ה.
ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר:
עַ ד ָשׁלשׁ ָשׁעוֹתֶ ,שׁ ֵכּן דֶּ ֶר� בְּ נֵי ְמלָכִ ים ַלעֲמד בְּ ָשׁלשׁ ָשׁעוֹת.
הַ קּו ֵֹרא ִמכָּ אן וְ אֵ ילָ� לא ִה ְפ ִסיד ,כְּ אָדָ ם הַ קּו ֵֹרא בַּ תּו ָֹרה.
1תחילת הזמן בבוקר:
1.1תנא קמא :כשמבחינים בין תכלת ללבן) ,שהם צבעי החוטים שבציצית(.
1.2ר' אליעזר :כשמבחינים בין תכלת לכרתי) ,שני גוונים בטבע .מאוחר יותר מאשר בין תכלת ללבן(.
2סיום הזמן בבוקר:
2.1תנא קמא :עד הנץ החמה.
2.2ר' יהושע :עד שלוש שעות )זמניות( של היום.
2.2.1שדרך בני מלאכים לקום בשלוש שעות זמניות.
2.2.2קרא לאחר 3שעות ,יש לו שכר כאדם שקורא בתורה.
משנה ג :באיזה צורה יש לקרוא קריאת שמע
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :בָּ עֶ ֶרב ָכּל אָדָ ם יַטּוּ וְ י ְִק ְראוּ ,וּבַ בּקֶ ר יַעַ ְמדוֶּ ,שׁ ֶנּאֱמַ ר )דברים ו ,ז(" :וּבְ ָשׁכְ בְּ � וּבְ קוּמֶ �".
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :כָּ ל אָדָ ם קו ֵֹרא כְּ דַ ְרכּוֶֹ ,שׁ ֶנּאֱמַ ר )שם(" :וּבְ לֶכְ ְתּ� בַ דֶּ ֶר�"ִ .אם ֵכּן ,לָמָּ ה ֶנאֱמַ ר "וּבְ ָשׁכְ בְּ �
אָדם שׁוֹכְ בִ ים וּבְ ָשׁעָ ה ֶשׁבְּ ֵני אָדָ ם עו ְֹמ ִדים.
וּבְ קוּמֶ �"? בְּ ָשׁעָ ה ֶשׁבְּ נֵי ָ
יתי לִ ְקרוֹת ,כְּ ִדבְ ֵרי בֵּ ית ַשׁמַּ אי ,וְ ִסכַּ נ ְִתּי בְּ עַ ְצ ִמי ִמ ְפּנֵי הַ לִּ ְס ִטים.
ִיתי בָּ א בַּ דֶּ ֶר�ְ ,ו ִהטֵּ ִ
אָמַ ר ַרבִּ י טַ ְרפוֹןֲ :אנִי הָ י ִ
אָמרוּ לוֹ :כְּ ַדי הָ יִיתָ לָחוּב בְּ עַ ְצמָ �ֶ ,שׁעָ בַ ְרתָּ עַ ל ִדּבְ ֵרי בֵּ ית ִהלֵּל.
ְ
1בית שמאי:
בערב קורא בהטיה .בבוקר בעמידה.
2בית הלל:
2.1כל אדם קורא כדרכו ,בין בערב ובין בבוקר.
2.2הביטוי בשכבך ובקומך בא לומר בזמן שכיבה )בערב( ובזמן קימה )בבוקר(.
3מספר רבי טרפון שבהיותו בדרך ,קרא ק"ש בהטיה כדברי בית שמאי והסתכן בהתנפלות שודדים.
4אמרו לו חכמים:
אילו הרגוך ,האשמה הייתה בך ,כיוון שעברת על דברי בית הלל.
משנה ד :הברכות לפני ק"ש ואחריה
—————————————————————————————————————————————
עמוד 4מתוך 26
מסכת ברכות
בַּ ַשּׁחַ ר ְמבָ ֵר� ְשׁ ַתּיִם לְ פָ נֶיהָ וְ אַחַ ת לְ אַ ֲח ֶריהָ ,
וּשׁתַּ יִם לְ אַ ֲח ֶריהָ .
וּבָ עֶ ֶרב ְשׁתַּ יִם לְ פָ נֶיהָ ְ
אַחַ ת אֲ רֻ כָּ הְ ,ואַחַ ת ְקצָ ָרה.
אָמרוּ לְ הַ אֲ ִרי� אֵ ינ ֹו ַר ַשּׁאי לְ קַ צֵּ ר ,לְ קַ צֵּ ר אֵ ינ ֹו ַר ַשּׁאי לְ הַ אֲ ִרי�.
מָ קוֹם ֶשׁ ְ
ל ְַחתּוֹם אֵ ינ ֹו ַר ַשּׁאי ֶשׁלּא לַחְ תּוֹם ,וְ ֶשׁלּא ל ְַחתּוֹם אֵ ינ ֹו ַר ַשּׁאי לַחְ תּוֹם.
1בבוקר :יש שתי ברכות לפני ק"ש ואחת אחריה.
2בערב:
יש שתי ברכות לפני ק"ש ,ושתיים אחריה.
3בבוקר וגם בערב לפני ק"ש:
אחת ארוכה )מתחילה בברוך ומסיימת בברוך( ואחת קצרה )אינה
מתחילה בברוך(.
כותרת נוספת :דין פתיחה וחתימה בברכות
1ברכות שתקנו להאריך )לפתוח בברכה( אינו רשאי לקצר .לקצר אינו רשאי להאריך.
2מקום שתיקנו לחתום את הברכות בברוך ,אינו ראשי שלא לחתום .שלא לחתום ,אינו רשאי לחתום.
משנה ה :האם אומרים פרשת ציצית בק"ש בערב ?
מַ זְכִּ ִירין י ְִציאַת ִמצְ ַריִם בַּ לֵּילוֹת.
יתי ֶשׁתֵּ אָמֵ ר י ְִציאַת ִמ ְצ ַריִם בַּ ֵלּילוֹת,
אָמַ ר ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר בֶּ ן ֲעז ְַריָהֲ :ה ֵרי אֲ נִי כְּ בֶ ן ִשׁבְ עִ ים ָשׁנָהְ ,ולא זָכִ ִ
עַ ד ֶשׁ ְדּ ָר ָשׁהּ בֶּ ן זוֹמָ אֶ ,שׁ ֶנּאֱמַ ר )דברים טז ,ג(:
את� מֵ אֶ ֶרץ ִמ ְצ ַריִם כּל יְמֵ י חַ יֶּי�"" ,יְמֵ י חַ יֶּי�" הַ יּ ִָמים" ,כּל יְמֵ י חַ יֶּי�" הַ לֵּילוֹת.
"לְ מַ עַ ן ִתּזְכּר אֶ ת-יוֹם צֵ ְ
וַחֲ כָ ִמים או ְֹמ ִרים" :יְמֵ י חַ יֶּי�" הָ ע ֹולָם הַ זֶּה" ,כּל יְמֵ י חַ יֶּי�" לְ הָ בִ יא לִ ימוֹת הַ מָּ ִשׁיחַ .
1תנא קמא:
אומרים פרשת ציצית בלילה) ,שמצווה להזכיר יציאת מצריים גם בלילה(.
2רבי אלעזר בן עזריה:
לא זכה לדעת מנין יודעים שיש להזכיר יציאת מצרים בלילות עד ששמע דרשתו של בן זומא.
3מחלוקת בן זומא וחכמים:
3.1בן זומא :לומדים מ"כל ימי חייך" את החיוב של הזכרת מצרים בלילות.
3.2חכמים:
לומדים מ"כל ימי חייך" את החיוב של הזכרת מצרים לימות המשיח.
פרק ב
הנושאים העקריים בפרק :המשך דיני ק"ש .נושאים שרבן גמליאל נהג בשונה מההלכה
משנה א :האם יוצאים ידי ק"ש מתוך קריאה בספר תורה ?
הָ יָה קו ֵֹרא בַּ תּו ָֹרהְ ,ו ִהגִּ יעַ זְמַ ן הַ ִמּ ְק ָראִ :אם כִּ וֵּן לִ בּ ֹו יָצָ א ,וְ ִאם לָאו לא יָצָ א.
בַּ ְפּ ָר ִקים שׁוֹאֵ ל ִמ ְפּנֵי הַ כָּ בוֹד וּמֵ ִשׁיב ,וּבָ אֶ ְמצַ ע שׁוֹאֵ ל ִמ ְפּנֵי הַ יּ ְִראָה וּמֵ ִשׁיב; ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר:
בָּ אֶ ְמצַ ע שׁוֹאֵ ל ִמ ְפּנֵי הַ יּ ְִראָה וּמֵ ִשׁיב ִמ ְפּנֵי הַ כָּ בוֹד.
בַּ ְפּ ָר ִקים שׁוֹאֵ ל ִמ ְפּנֵי הַ כָּ בוֹד וּמֵ ִשׁיב ָשׁלוֹם לְ כָ ל אָדָ ם.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 5מתוך 26
מסכת ברכות
אם כוון לבו לצאת ידי חובת ק"ש יצא .אם לא כיוון ,לא יצא.
כותרת נוספת :באילו מקרים והיכן אפשר להפסיק בקריאת שמע ?
1ר' מאיר )ואין הלכה כמותו(:
1.1בין הפרקים שואל ומשיב לאנשים שהוא חייב בכבודם ,ואין צריך לומר מפני היראה.
1.2באמצע אחד הפרקים :שואל ומשיב לכל אדם רק מפני היראה.
2ר' יהודה:
2.1באמצע אחד הפרקים:
2.1.1לשאול שלום ,אפשר רק מפני היראה.
2.1.2להשיב שלום ,אפשר גם מפני הכבוד.
2.2בין הפרקים:
2.2.1לשאול שלום ,אפשר מפני הכבוד )ובודאי מפני היראה(.
2.2.2להשיב שלום ,אפשר לכל אדם.
משנה ב :היכן הם "בין הפרקים" של ק"ש ?
אֵ לּוּ הֵ ן בֵּ ין הַ ְפּ ָר ִקים:
בֵּ ין בְּ ָרכָ ה ִראשׁ ֹונָה לִ ְשׁ ִניָּה,
"שׁמַ ע",
בֵּ ין ְשׁ ִניָּה לִ ְ
וּבֵּ ין " ְשׁמַ ע" לִ "וְ הָ יָה ִאםָ -שׁמעַ ",
בֵּ ין " וְ הָ יָה ִאםָ -שׁמעַ " לְ "וַיּאמֶ ר" )במדבר טו ,לז-מא(.
בֵּ ין "וַיּאמֶ ר" ֶל "אֱמֶ ת וְ י ִַצּיב".
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :בֵּ ין "וַיּאמֶ ר" ֶל "אֱמֶ ת וְ י ִַצּיב" לא י ְַפ ִסיק.
אָמַ ר ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ בֶּ ן קָ ְרחָ ה:
"שׁמַ ע" לִ "וְ הָ יָה ִאםָ -שׁמעַ " ?
לָמָּ ה קָ ְדמָ ה ְ
אֶ לָּא כְּ דֵ י ֶשׁיְּקַ בֵּ ל עָ לָיו על מַ לְ כוּת ָשׁמַ יִם ְתּ ִחלָּה ,וְ אַחַ ר כָּ � יְקַ בֵּ ל עָ לָיו על ִמ ְצוֹת.
"וְ הָ יָה ִאםָ -שׁמעַ " לְ "וַיּאמֶ ר" ?
ֶשׁ"וְ הָ יָה ִאם ָשׁמעַ " נוֹהֵ ג בַּ יּוֹם וּבַ ַלּ ְילָה" ,וַיּאמֶ ר" אֵ ינ ֹו נוֹהֵ ג אֶ לָּא בַּ יּוֹם.
1לפני קריאת שמע:
1.1
בין ברכה ראשונה לשניה )בשחרית :יוצר אור ואהבה רבה ,בערבית :המעריב ערבים
ואהבת עולם(.
1.2ובין שניה לשמע ) בשחרית :אחרי הבוחר בעמו ישראל באהבה ,בערבית :אחרי אוהב עמו
ישראל(.
2בין "שמע" )"וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך"( ל"-והיה אם שמוע".
3בין "והיה אם שמוע" )"כימי השמים על הארץ"( ל"-ויאמר".
4לגבי הפרק הבא:
4.1תנא קמא:
—————————————————————————————————————————————
עמוד 6מתוך 26
מסכת ברכות
4.1.1בין "ויאמר" )לאחר סיום "אני ה אלוקיכם"( לבין "אמת ויציב" בשחרית,
4.1.2וכן בין "ויאמר" לבין "אמת ואמונה" בערב.
4.1.3ר' יהודה :אין להפסיק בין "אני ה אלוקיכם" ל"-אמת".
כותרת נוספת :ר' יהושע מסביר את מהות הסדר בפרקי ק"ש
" 1שמע" קודמת ל "והיה אם שמוע" ,כדי שיקבל עול מלכות שמים תחילה ואח"כ עול מצוות.
" 2והיה אם שמוע" שנוהגת גם ביום וגם בלילה ,קודמת לפרשת "ויאמר" ,שנוהגת רק ביום.
משנה ג :דיני אמירת ק"ש
הַ קּו ֵֹרא אֶ ת ְשׁמַ ע וְ לא ִה ְשׁ ִמיעַ לְ אָזְנ ֹו יָצָ א.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :לא יָצָ א.
קָ ָרא וְ לא ִדּ ְקדֵּ ק בְּ או ִֹתיּוֹתֶ יהָ ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :יָצָ א.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :לא יָצָ א.
הַ קּו ֵֹרא לְ מַ ְפ ֵרעַ ,לא יָצָ א.
קָ ָרא וְ טָ עָ הַ ,יחֲזר לְ מָ קוֹם ֶשׁטָּ עָ ה.
1הקורא את "שמע" בלחש ולא השמיע לאוזניו:
1.1תנא קמא :יצא ידי חובתו.
1.2ר' יוסי )ואין הלכה כמותו( :לא יצא.
2קרא ק"ש ולא הקפיד לבטא כראוי את אותיותיה:
2.1ר' יוסי:
יצא ידי חובה.
2.2ר' יהודה )ואין הלכה כמותו(:
לא יצא.
3הקורא למפרע )שהקדים פסוק מאוחר לפסוק מוקדם( לא יצא ידי חובה.
4קרא וטעה:
4.1
דילג על תיבה או פסוק:
יחזור לראש הפסוק שטעה בו.
4.2טעה בין הפרקים ואינו יודע איזה פרק גמר ,יחזור לסוף הפרק הראשון.
4.3טעה בתוך הפרק ,יחזור לתחילת הפרק.
משנה ד :אומנים שנמצאים על אילן או על נדבך של בנין כיצד קוראים ק"ש ותפילת שמונה עשרה ?
הָ אֻ מָּ נִין קו ִֹרין בְּ ראשׁ הָ ִאילָן א ֹו בְּ ראשׁ הַ נּ ְִדבָּ �,
מַ ה ֶשּׁאֵ ינָן ַר ָשּׁ ִאין ַלעֲשׁוֹת ֵכּן בַּ ְתּ ִפלָּה.
1לק"ש ,אינם צריכים לרדת ,אלא קוראים במקומם )כיוון שצריך לכוון רק בפסוק הראשון(.
2לתפילה )שמונה עשרה( ,צריכים לרדת למטה ) תפילה צריכה כוונה ,וקשה לכוון מראש האילן(.
משנה ה :חתן פטור מק"ש לאחר הנישואין
ֲשה.
חָ תָ ן פָּ טוּר ִמ ְקּ ִריאַת ְשׁמַ ע בַּ ַלּ ְילָה הָ ִראשׁוֹן ,עַ ד מוֹצָ אֵ י ַשׁבָּ תִ ,אם לא עָ ָשה מַ ע ֶ
ֲשה בְּ ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל ֶשׁקָּ ָרא בַּ ַלּ ְילָה הָ ִראשׁוֹן ֶשׁנּ ָָשא.
מַ ע ֶ
אָמרוּ ל ֹו תַּ לְ ִמ ָידיו :לא לִ מַּ ְדתָּ נוַּ ,רבֵּ נוֶּ ,שׁחָ תָ ן פָּ טוּר ִמ ְקּ ִריאַת ְשׁמַ ע בַּ ַלּ ְילָה הָ ִראשׁ ֹון?
ְ
—————————————————————————————————————————————
עמוד 7מתוך 26
מסכת ברכות
אָמַ ר לָהֶ ם :אֵ ינִי שׁוֹמֵ עַ ָל ֶכם לְ בַ טֵּ ל ִממֶּ נִּי מַ לְ כוּת ָשׁמַ יִם ,אֲ ִפלּוּ ָשׁעָ ה אַחַ ת.
1חתן פטור מק"ש עד מוצ"ש )נוהגים היו לישא אישה ביום רביעי( ,אם לא עשה מעשה.
2רבן גמליאל נהג חומרה בעצמו וקרא ק"ש בלילה הראשון לאחר שנשא אשה.
3שאלו תלמידיו :מדוע אינך נוהג כמו שלימדת אותנו.
4ענה להם :אני לא רוצה לבטל עול מלכות שמים אפילו שעה אחת.
משנה ו :נושא נוסף שרבן גמליאל נהג בשונה מההלכה
ָרחַ ץ בַּ ַלּ ְילָה הָ ִראשׁוֹן ֶשׁמֵּ תָ ה ִא ְשׁתּוֹ.
אָמרוּ ל ֹו תַּ לְ ִמידָ יו :לא לִ מַּ ְדתָּ נוַּ ,רבֵּ נוֶּ ,שׁאָבֵ ל אָסוּר לִ ְרחוֹץ?
ְ
אָמַ ר לָהֶ ם :אֵ ינִי כִּ ְשׁאָר ָכּל אָדָ םִ ,א ְס ְטנִיס ֲאנִי.
רחץ במים חמים בלילה הראשון לאחר שמתה אשתו ,משום שאיסטניס היה.
משנה ז :נושאים נוסף שרבן גמליאל נהג בשונה מההלכה
ְחוּמין.
וּכְ ֶשׁמֵּ ת טָ בִ י עַ בְ דּ ֹו ִקבֵּ ל עָ לָיו תַּ נ ִ
ְחוּמין עַ ל הָ עֲבָ ִדים?
אָמרוּ ל ֹו תַּ לְ ִמידָ יו :לא לִ מַּ ְדתָּ נוַּ ,רבֵּ נוֶּ ,שׁאֵ ין ְמקַ בְּ לִ ין תַּ נ ִ
ְ
אָמַ ר לָהֶ ם :אֵ ין טָ בִ י עַ בְ ִדּי כִּ ְשׁאָר ָכּל הָ עֲבָ ִדים ,כָּ ֵשׁר הָ יָה.
קבל תנחומים על טבי עבדו הכנעני ,משום שעבדו דקדק במצוות.
משנה ח :האם חתן רשאי לקרוא ק"ש בלילה הראשון אם רוצה )למרות שפטור(
חָ תָ ן ִאם ָרצָ ה לִ ְקרוֹת ְק ִריאַת ְשׁמַ ע ַל ְילָה הָ ִראשׁוֹן ,קו ֵֹרא.
ַרבָּ ן ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר :לא ָכּל הָ רוֹצֶ ה לִ טּוֹל אֶ ת הַ ֵשּׁם יִטּל.
1תנא קמא:
אם רוצה יכול להחמיר על עצמו ולקרוא.
2רשב"ג:
לא כל הרוצה להחמיר על עצמו רשאי לעשות כן.
פרק ג
הנושאים העקריים בפרק :דיני ק"ש לאבלים ולטמאים ,דיני ק"ש למי שעסוק בהלוויית המת ,חיוב
נשים עבדים וקטנים במצוות ,דין בעל קרי לגבי ק"ש וברכות.
מושגים:
מי שמתו מוטל לפניו :מי שמת לו מת שהוא חייב להתאבל עליו ,ועדיין לו קברו את המת.
כשחוזרים מן הקבר לאחר הקבורה ,נוהגים האנשים לעמוד בשורה ,והאבלים
עמידה בשורה:
עוברים ביניהם לקבל תנחומים .העומדים אומרים להם" :המקום ינחם אתכם
בתוך שאר אבלי ציון וירושלים".
משנה א :דין חיוב במצוות למי שמתו מוטל לפניו ולמי שמלווה את המת
וּמן הַ ְתּ ִפלִּ ין.
וּמן הַ ְתּפִ לָּהִ ,
ִמי ֶשׁמֵּ ת ֹו מֻ טָּ ל לְ פָ נָיו פָּ טוּר ִמ ְקּ ִריאַת ְשׁמַ עִ ,
נו ְֹשאֵ י הַ ִמּטָּ ה וְ חִ לּוּפֵ יהֶ ן וְ חִ לּוּפֵ י ִחלּוּפֵ יהֶ ן ,אֶ ת ֶשׁלִּ ְפנֵי הַ ִמּטָּ ה ,וְ אֶ ת ֶשׁלְּ אַחַ ר הַ ִמּטָּ ה:
טוּרין,
צר� בָּ הֶ ן ְפּ ִ
אֶ ת ֶשׁלּ ִַמּטָּ ה ֶ
—————————————————————————————————————————————
עמוד 8מתוך 26
מסכת ברכות
צר� בָּ הֶ ן חַ יָּבִ ין.
וְ אֶ ת ֶשׁאֵ ין ל ִַמּטָּ ה ֶ
טוּרין ִמן הַ ְתּ ִפלָּה.
אֵ לּוּ וָאֵ לּוּ ְפּ ִ
1מי שמתו מוטל לפניו )ראה מושגים( פטור מק"ש ,מתפילת ש"ע ומתפילין) ,וכן משאר המצוות(.
2מי שמלווה את מיטת המת:
2.1אם יש לו חלק בנשיאת המיטה או יהיה לו חלק בהמשך הדרך ,פטור מק"ש ומתפילין.
2.2אם הוא רק מלווה את המת ,חייב בק"ש ובתפילין.
2.3אלו ואלו ,פטורים מתפילת שמונה עשרה )שאין חיובה מהתורה(.
משנה ב :בעניין חיוב ק"ש לאלה שעומדים בשורה לנחם את האבלים
קָ בְ רוּ אֶ ת הַ מֵּ ת ְוחָ זְרוּ,
ַשּׁוּרה ,י ְַת ִחילוּ.
ִאם יְכוֹלִ ין לְ הַ ְת ִחיל וְ לִ גְ מוֹר עַ ד ֶשׁלּא יַגִּ יעוּ ל ָ
וְ ִאם לָאו ,לא י ְַת ִחילוּ.
טוּרין ,וְ הַ ִחיצ ֹונִים חַ יָּבִ ין.
ִימים ְפּ ִ
שּׁוּרה הַ פְּ נ ִ
הָ עו ְֹמ ִדים בַּ ָ
1לאחר שקברו את המת והולכים למקום שעושים שם שורה )ראה מושגים( לנחם את האבלים:
1.1אם יכולים להתחיל ולסיים פרשה אחת של ק"ש קודם שיגיעו לשורה ,יתחילו.
1.2אם אינם יכולים ,לא יתחילו )שהעוסק במצווה פטור מן המצווה(.
2העומדים בשורה לניחום האבלים:
2.1השורות הפנימיות הרואות את פני האבלים ,פטורות מק"ש.
2.2השורות החיצוניות שאינם רואים את פני האבלים ,חייבות בק"ש )במקומם(.
משנה ג :דין נשים ועבדים וקטנים בתפילה ,במזוזה ובברכת המזון
וּמן הַ ְתּפִ לִּ ין.
טוּרין ִמ ְקּ ִריאַת ְשׁמַ ע ִ
וּקטַ נִּים ְפּ ִ
נ ִָשׁיםַ ,ועֲבָ ִדיםְ ,
וְ חַ יָּבִ ין בַּ ְתּ ִפלָּה וּבַ ְמּזוּזָה וּבְ בִ ְרכַּ ת הַ מָּ זוֹן.
1פטורים מק"ש ומן התפילין) ,נשים ועבדים משום מצות עשה שהזמן גרמה(.
2חייבים בתפילת שמונה עשרה ,במזוזה ובברכת המזון.
משנה ד :דין בעל קרי לגבי ק"ש וברכות
בַּ עַ ל קֶ ִרי ְמהַ ְרהֵ ר בְּ לִ בּוֹ,
וְ אֵ ינ ֹו ְמבָ ֵר� ,לא לְ פָ נֶיהָ וְ לא לְ אַ ֲח ֶריהָ .
וְ עַ ל הַ מָּ זוֹן ְמבָ ֵר� לְ אַח ֲָריו,
וְ אֵ ינ ֹו ְמבָ ֵר� לְ פָ נָיו.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ רְ :מבָ ֵר� לִ ְפנֵיהֶ ם וּלְ אַ ֲח ֵריהֶ ם.
1תנא קמא:
1.1לגבי ק"ש :אינו קורא בשפתיו ,אלא מהרהר בליבו )תקנת עזרא(.
1.2לגבי ברכות שלפני ק"ש ואחריה :אינו קורא ואף אינו מהרהר בהם.
1.3לגבי ברכות הקשורות למזון:
—————————————————————————————————————————————
עמוד 9מתוך 26
מסכת ברכות
1.3.1ברכת המזון אינו אומר בשפתיו אלא בהרהור הלב.
1.3.2ברכות שלפני המזון ,אינו אומר ואף אינו מהרהר.
2רבי יהודה )סובר שאין דברי תורה מקבלים טומאה(:
2.1גם ק"ש וגם ברכת המזון ,מברך בשפתיו.
2.2גם הברכות לפני ואחרי ק"ש וגם הברכות לפני המזון מברך בשפתיו.
משנה ה :המשך הלכות בעל קרי
הָ יָה עוֹמֵ ד בַּ ְתּפִ לָּהְ ,ו ִנזְכַּ ר ֶשׁהוּא בַּ עַ ל קֶ ִרי לא י ְַפסִ יק ,אֶ לָּא יְקַ צֵּ ר.
י ַָרד לִ ְטבּוֹל,
ִאם יָכוֹל ַלעֲלוֹת וּלְ ִה ְתכַּ סּוֹת וְ לִ ְקרוֹת עַ ד ֶשׁלּא תָּ נֵץ הַ חַ מָּ הַ ,י ֲעלֶה וְ י ְִתכַּ סֶּ ה וְ י ְִק ָרא.
וְ ִאם לָאו ,י ְִתכַּ סֶּ ה בַּ מַּ יִם וְ י ְִק ָרא.
אֲ בָ ל לא י ְִתכַּ סֶּ ה לא בְּ מַ יִם הָ ָרעִ ים וְ לא בְּ מֵ י הַ ִמּ ְשׁ ָרה ,עַ ד ֶשׁיּ ִַטּיל לְ תוֹכָ ן מַ יִם.
אַרבַּ ע אַ מּוֹת.
וּמן הַ צּוֹאָה? ְ
וְ כַ מָּ ה י ְַר ִחיק מֵ הֶ ם ִ
1התפלל תפילת שמונה עשרה ,ונזכר שהוא בעל קרי ,לא יפסיק אלא יקצר )פתיחה וחתימה בלבד(.
2אם בעל קרי ירד לטבול ולא קרא ק"ש:
2.1אם יכול להספיק לצאת מהמים ולהתכסות ,ולקרוא ק"ש לפני הנץ ,יעשה זאת.
2.2אם לא יספיק ,יתכסה במים ויקרא )ודווקה במים שאינם צלולים(.
3אין להתכסות לצורך ק"ש במים סרוחים ,או במי משרה ,אלא אם כן שפך לתוכם מים נקיים.
4כדי לקרוא ק"ש ,יש להתרחק ממים סרוחים ,ממי משרה או מצואה ,לפחות 4אמות .
משנה ו :דין בעל קרי שטמא גם בטומאה חמורה יותר
זָב ֶשׁ ָראָה קֶ ִרי ,וְ נִדָּ ה ֶשׁפָּ לְ טָ ה ִשׁכְ בַ ת ז ֶַרע ,וְ הַ ְמ ַשׁמֶּ ֶשׁת ֶשׁ ָראֲ תָ ה נִדָּ ה ְצ ִריכִ ין ְטבִ ילָה.
וְ ַרבִּ י יְהוּדָ ה פּוֹטֵ ר.
1בעל קרי הטמא גם בטומאה חמורה יותר ,כגון:
•
זב שראה קרי,
•
נידה שפלטה שכבת זרע )נבעלה קודם שנעשתה נידה ופלטה אחר כך(,
•
משמשת עם בעלה ולאחר מכן ראתה דם נידה:
1.1תנא קמא :צריכים טבילה כדי לעסוק בדברי תורה או לצורך תפילה )משום תקנת עזרא(.
1.2ר' יהודה :פטור מטבילה מחמת הקרי.
) 1.3הערה:
תקנת טבילת לבעל קרי בטלה ,משום שלא פשטה בכל ישראל(.
פרק ד
הנושאים העקריים בפרק :דיני תפילת שמונה עשרה ,תפילה בכניסה וביציאה מבית המדרש ,דין חיוב
תפילת מוסף.
מושגים:
—————————————————————————————————————————————
עמוד 10מתוך 26
מסכת ברכות
מחצית הזמן המיועד לתפילת מנחה קטנה .התחלת זמן מנחה קטנה מתחיל ב9.5-
פלג המנחה:
שעות זמניות וסיומה בסוף השעה ה ,12-דהינו ס"ה 2.5שעות זמניות .מחצית מזמן
זה 1.25 ,שעות ,הוא מחצית זמן תפילת מנחה .דהינו פלג המנחה הוא בשעה ה10.75 -
של היום.
מעין שמונה עשרה :יש פעמים שאדם אינו מתפלל את כל שמונה עשרה אלא מתפלל במקום זה
תפילה קצרה יותר הנקראת מעין שמונה עשרה .אומר שלוש ראשונות ושלוש
אחרונות ,ובברכות האמצעיות אומר רק את הפתיחה והסיום .פרוש אחר אומר :שלוש
ראשונות ושלוש אחרונות ,ובמקום הברכות האמצעיות אומר ברכה אחת קצרה
הכוללת את תוכנן ,והיא נקראת "הביננו".
משנה א :זמני תפילות
ְתּ ִפלַּת הַ ַשּׁחַ ר עַ ד חֲצוֹת.
אַרבַּ ע ָשׁעוֹת.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :עַ ד ְ
ְתּ ִפלַּת הַ ִמּנְחָ ה עַ ד הָ עֶ ֶרב.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :עַ ד ְפּלַג הַ ִמּנְחָ ה.
ְתּ ִפלַּת הָ עֶ ֶרב אֵ ין לָהּ קֶ בַ ע.
וְ ֶשׁל מוּסָ ִפין ָכּל הַ יּוֹם.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :עַ ד ֶשׁבַ ע ָשׁעוֹת.
1תפילת שמונה עשרה של שחרית:
1.1תנא קמא :עד חצות היום.
1.2ר' יהודה :עד 4שעות )זמניות(.
2תפילת שמונה עשרה של מנחה:
2.1תנא קמא :עד שקיעת החמה.
2.2ר' יהודה :עד פלג המנחה )ראה מושגים(.
3תפילת ערבית:
3.1זמנה כל הלילה.
) 3.2למרות היותה תפילת רשות ,קבלוה ישראל כתפילת חובה(.
4תפילת מוסף:
4.1תנא קמא :זמנה כל היום.
4.2ר' יהודה :עד 7שעות )זמניות(.
משנה ב :תפילות שהתקין ר' נחוניה בן הקנה בכניסה וביציאה מבית המדרש.
ַרבִּ י נְחוּ ְניָא בֶּ ן הַ קָּ נָה הָ יָה ִמ ְתפַּ לֵּל בִּ כְ נִיסָ ת ֹו לְ בֵ ית הַ ִמּ ְד ָרשׁ וּבִ יצִ יאָת ֹו ְתּ ִפלָּה ְקצָ ָרה.
אָמרוּ לוֹ :מַ ה מָּ קוֹם לִ ְתפִ לָּה זוֹ? אָמַ ר לָהֶ ם:
ְ
"בִּ כְ נִיסָ ִתי ֲאנִי ִמ ְתפַּ לֵּלֶ ,שׁלּא תֶּ א ֱַרע תַּ קָּ לָה עַ ל י ִָדי,
יאָתי אֲ נִי נוֹתֵ ן הוֹדָ יָה עַ ל חֶ לְ ִקי.
יצ ִ
וּבִ ִ
1בכניסה וביציאה לבית המדרש היה מתפלל תפילה קצרה.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 11מתוך 26
מסכת ברכות
2טיבם של תפילות אלה:
1.1בכניסה מתפלל שלא תארה תקלה )בדבר הלכה( על ידו.
1.2ביציאה מודה ששם חלקו מיושבי בית המדרש.
משנה ג :האם צריך אדם להתפלל תפילת שמונה עשרה כל יום ?
ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר :בְּ כָ ל יוֹם ִמ ְתפַּ לֵּל אָדָ ם ְשׁמ ֹונֶה עֶ ְש ֵרה.
ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר :מֵ עֵ ין ְשׁמ ֹונֶה עֶ ְש ֵרה.
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר:
גוּרה ְתּ ִפלָּת ֹו בְּ ִפיו י ְִתפַּ לֵּל ְשׁמ ֹונֶה עֶ ְש ֵרה,
ִאם ְשׁ ָ
וְ ִאם לָאו מֵ עֵ ין ְשׁמ ֹונֶה עֶ ְש ֵרה.
1רבן גמליאל )ואין הלכה כמותו( :חייב בתפילת ש"ע כל יום.
2ר' יהושע )ואין הלכה כמותו(:
חייב להתפלל מעין שמונה עשרה )ראה מושגים(.
3ר' עקיבא:
3.1אם התפילה שגורה בפיו ,יתפלל כל יום.
3.2אם אינה שגורה בפיו ,יתפלל במקומה תפילה קצרה ,מעין שמונה עשרה.
משנה ד :מאפינים נוספים לתפילת שמונה עשרה
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר :הָ עו ֶֹשה ְתּפִ לָּת ֹו ְקבַ ע אֵ ין ְתּ ִפלָּת ֹו תַּ חֲ נוּנִים.
ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר :הַ ְמהַ לֵּ� בִּ ְמקוֹם סַ ָכּנָהִ ,מ ְתפַּ לֵּל ְתּ ִפלָּה ְקצָ ָרה,
אוֹמֵ ר" :הו ַֹשׁע הַ ֵשּׁם אֶ ת עַ ְמּ� אֵ ת ְשׁאֵ ִרית י ְִש ָראֵ ל"; )ירמיה לא ,ו(,
בְּ כָ ל פָּ ָר ַשׁת הָ עִ בּוּר י ְִהיוּ צָ ְר ֵכיהֶ ם לְ פָ נֶי�; בָּ רוּ� אַ תָּ ה ה' שׁוֹמֵ עַ ְתּ ִפלָּה".
1ר' אליעזר:
1.1מי שמתפלל כדי למלא חובה ,אין תפילתו ראויה ,שאין בה בקשת רחמים ותחנונים.
1.2
רבי יהושע:
המהלך במקום סכנה ,מתפלל תפילה קצרה ,ואומר:
שהקב"ה ימלא משאלות ישראל אפילו שעושים עבירה.
משנה ה :דין רוכב על חמור והגיע זמן תפילת שמונה עשרה ?
הָ יָה ר ֹוכֵב עַ ל הַ ֲחמוֹר ,י ֵֵרד.
ֵירדַ ,י ֲחזִיר אֶ ת פָּ נָיו.
וְ ִאם אֵ ינ ֹו יָכ ֹול ל ֵ
וְ ִאם אֵ ינ ֹו יָכוֹל לְ הַ ֲחזִיר אֶ ת פָּ נָיו ,יְכַ וֵּן אֶ ת לִ בּ ֹו כְּ ֶנגֶד בֵּ ית קדֶ שׁ הַ קֳּ ָד ִשׁים.
1אם יכול לרדת מהחמור ,ירד ויכוון פניו כנגד המקדש.
2אם אינו יכול לרדת ,ישב במקומו ,יסב פניו לכיוון ירושלים ולכיוון המקדש.
3אם אינו יכול אף להסב את פניו ,יכוון מחשבתו לכיוון קודש הקודשים.
משנה ו :היושב בספינה ,בעגלה או ברפסודה ואינו יכול לכוון תפילתו כנגד המקדש
הָ יָה יו ֵֹשׁב בִּ ְס ִפינָה ,א ֹו בְּ קָ רוֹן ,א ֹו בְּ אַסְ דָּ א יְכַ וֵּן אֶ ת לִ בּ ֹו כְּ ֶנגֶד בֵּ ית קדֶ שׁ הַ קֳּ ָד ִשׁים.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 12מתוך 26
מסכת ברכות
ישב במקומו ויתפלל שמונה עשרה ויכוון מחשבתו כנגד קודש הקודשים.
משנה ז :דין חיוב תפילת מוסף
ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר בֶּ ן ֲעז ְַריָה אוֹמֵ ר :אֵ ין ְתּ ִפלַּת הַ מּוּסָ ִפין אֶ לָּא בְּ חֶ בֶ ר עִ יר.
וְשׁלּא בְּ חֶ בֶ ר עִ יר.
וַחֲ כָ ִמים או ְֹמ ִרים :בְּ חֶ בֶ ר עִ יר ֶ
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר ִמ ְשּׁמוֹ:
כָּ ל מָ קוֹם ֶשׁיֶּשׁ חֶ בֶ ר ִעיר ,הַ יּ ִָחיד פָּ טוּר ִמ ְתּ ִפלַּת הַ מּוּסָ ִפין.
1ר' אלעזר בן עזריה )ואין הלכה כמותו( :זו חובה רק של ציבור.
2חכמים :תפילת מוסף היא חובת היחיד ,בין אם יש שם צבור ובין אם אין שם צבור.
3ר' יהודה משמו של ר' אלעזר בן עזריה )ואין הלכה כמותו(:
3.1אם יש שם צבור המתפלל מוסף ,היחיד פטור )שליח הציבור פוטרו(.
3.2אם אין צבור שמתפלל מוסף ,היחיד חייב.
פרק ה:
הנושאים העקריים בפרק :המשך דיני תפילת שמונה עשרה ,דיני ברכת כהנים.
משנה א :כוונת הלב הנדרשת בתפילת שמונה עשרה
אֵ ין עו ְֹמ ִדין לְ ִה ְתפַּ לֵּל אֶ לָּא ִמתּוֹ� כּבֶ ד ראשׁ.
וּמ ְתפַּ לְּ לִ ים ,כְּ דֵ י ֶשׁיְּכַ וְּ נוּ אֶ ת לִ בָּ ם לַמָּ קוֹם.
ֲח ִס ִידים הָ ִראשׁ ֹונִים הָ יוּ שׁו ִֹהים ָשׁעָ ה אַחַ ת ִ
אֲ ִפילּוּ הַ מֶּ לֶ� שׁוֹאֵ ל בִּ ְשׁלוֹמוֹ ,לא י ְִשׁיבֶ נּוּ,
וַאֲ ִפלּוּ נָחָ שׁ ָכּרוּ� עַ ל עֲקֵ בוֹ ,לא י ְַפ ִסיק.
1אין עומדים להתפלל שמונה עשרה אלא מתוך כובד ראש.
2חסידים ראשונים היו מתעכבים כשעה לפני התפילה ,כדי שתתיישב דעתם.
3אין להפסיק בזמן תפילת שמונה עשרה אלא אם יש חשש לסכנת נפשות:
3.1אפילו המלך שואל לשלומו.
3.2אפילו נחש כרוך על עקבו.
משנה ב :הוספות שמוסיפים בתפילת שמונה עשרה
מַ זְכִּ ִירין גְּ בוּרוֹת גְּ ָשׁ ִמים בִּ ְתּ ִחיַּת הַ מֵּ ִתים,
וְ שׁוֹאֲ לִ ין הַ גְּ ָשׁ ִמים בְּ בִּ ְרכַּ ת הַ ָשּׁנִים,
וְ הַ בְ ָדּלָה בְּ ח ֹונֵן הַ ַדּעַ ת.
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר :או ְֹמ ָרהּ בְּ ָר ָכה ְרבִ יעִ ית בִּ פְ נֵי עַ צְ מָ הּ.
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר :בְּ הוֹדָ אָה.
1בחורף בתפילת שמונה עשרה:
2בברכה שניה )"אתה גיבור לעולם ,("..מזכירים "משיב הרוח ומוריד הגשם".
3בברכת השנים )"ברך עלינו"( ,מבקשים גשמים )"ותן טל ומטר"(.
4במוצאי שבת:
—————————————————————————————————————————————
עמוד 13מתוך 26
מסכת ברכות
4.1תנא קמא :אומרים הבדלה בברכת "אתה חונן לאדם דעת".
4.2ר' עקיבא )ואין הלכה כמותו(:
אומרים ברכת הבדלה כברכה רביעית בפני עצמה.
4.3ר' אליעזר )ואין הלכה כמותו(:
אומרים הבדלה בתוך ברכת "מודים".
משנה ג :הוספות שאין לומר אותם בתפילה
הָ אוֹמֵ ר" :עַ ל קַ ן ִצפּוֹר יַגִּ יעוּ ַרחֲמֶ י�" ,וְ "עַ ל טוֹב ִי ָזּכֵר ְשׁמֶ �"" ,מו ִֹדים ,מו ִֹדים" ְמ ַשׁ ְתּ ִקין אוֹתוֹ.
הָ עוֹבֵ ר לִ פְ נֵי הַ תֵּ בָ ה וְ טָ עָ ה ַיעֲבוֹר אַחֵ ר תַּ חְ תָּ יו,
וְ לא יְהֵ א סַ ְרבָ ן בְּ אוֹתָ הּ ָשׁעָ ה.
ִמ ַנּיִן הוּא מַ ְת ִחיל?
ִמ ְתּחִ לַּת הַ בְּ ָרכָ ה ֶשׁטָּ עָ ה בָּ הּ.
1האומר:
• "על קן ציפור יגיעו רחמיך".
• "על הטוב יזכר שמך" )שמשמעו רק על הטוב ולא על הרע(.
• "מודים מודים" )תיבת "מודים" פעמיים(.
משתקים אותו
כותרת נוספת :שליח ציבור שטעה בתפילת שמונה עשרה
1אם טעה יעבור אחר במקומו.
2אין לסרב במקרה זה ,אלא למהר ולהחליף את שליח הציבור.
3מהיכן חוזר שליח הציבור השני ?
3.1בברכות האמצעיות:
מתחילת הברכה שטעה בה הראשון.
3.2ב 3 -הברכות הראשונות:
מראש התפילה.
3.3ב 3-הברכות האחרונות:
מ" -רצה ה' אלוקינו".
משנה ד :דין שליח צבור בברכת כהנים
הָ עוֹבֵ ר לִ פְ נֵי הַ תֵּ בָ ה לא ַי ֲענֶה אַחַ ר הַ כּ ֲהנִים "אָמֵ ן"ִ ,מ ְפּנֵי הַ טֵּ רוּף.
וְ ִאם אֵ ין ָשׁם כּהֵ ן אֶ לָּא הוּא לא י ִָשּׂא אֶ ת כַּ פָּ יו.
וְ ִאם הַ בְ טָ חָ ת ֹו ֶשׁהוּא נו ֵֹשא אֶ ת כַּ פָּ יו וְ ח ֹוזֵר לִ ְת ִפלָּתוַֹ ,ר ַשּׁאי.
1שליח צבור לא יענה אמן אחר בברכת כהנים במקום שהצבור עונה אמן.
2כהן יחיד שהוא גם שליח ציבור:
2.1אם חושש שיתבלבל בתפילה ,לא ישא כפיו.
2.2אם הוא בטוח שיוכל לחזור לתפילת "שים שלום" בלי להתבלבל ,רשאי לשאת כפיו.
משנה ה :משמעות טעות בתפילת שמונה עשרה
הַ ִמּ ְתפַּ לֵּל וְ טָ עָ ה ִסימָ ן ַרע ל ֹו.
וְ ִאם ְשׁלִ יחַ ִצבּוּר הוּא ִסימָ ן ַרע לְ שׁוֹלְ חָ יוִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁ ְשּׁלוּח ֹו ֶשׁל אָדָ ם כְּ מוֹתוֹ.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 14מתוך 26
מסכת ברכות
אָמרוּ עָ לָיו ,עַ ל ַרבִּ י ֲחנִינָא בֶּ ן דּוֹסָ אֶ ,שׁהָ יָה ִמ ְתפַּ לֵּל עַ ל הַ חוֹלִ ים ,וְ אוֹמֵ ר :זֶה חַ י וְ זֶה מֵ ת.
ְ
אָמרוּ לוִֹ :מ ַנּיִן אַ תָּ ה יוֹדֵ עַ ?
ְ
גוּרה ְתּפִ לּ ִָתי בְּ ִפי ,יוֹדֵ עַ ֲאנִי ֶשׁהוּא ְמקֻ בָּ ל,
אָמַ ר לָהֶ םִ :אם ְשׁ ָ
טרף.
וְ ִאם לָאו ,יוֹדֵ עַ ֲאנִי ֶשׁהוּא ְמ ָ
1המתפלל שמונה עשרה וטעה ,סימן רע לו ,שתפילתו אינה נשמעת.
2שליח ציבור שטעה ,סימן רע לשלוחיו.
3ר' חנניה בן דוסא היה מתפלל לשלומם של חולים ,וכשסיים היה אומר:
" 3.1זה חי" ,כאשר תפילתו היתה שגורה בפיו.
" 3.2זה מת" ,כאשר תפילתו לא היתה שגורה בפיו.
פרק ו
הנושאים העקריים בפרק :דיני ברכות למאכלים שונים .דיני קדימה בברכות .הוצאת אחרים ידי חובה
בברכה.
מושגים
פרפרת:
כל מאכל שרגילים ללפת בו את הפת ,כגון :ירקות ,דגים ,בשר ומיני תבשיל .נוהגים היו
לאכול אותו גם לפני הסעודה וגם לאחריה.
משנה א :דיני ברכות
ֵכּיצַ ד ְמבָ ְרכִ ין עַ ל הַ פֵּ רוֹת?
עַ ל פֵּ רוֹת הָ ִאילָן אוֹמֵ ר" :בּו ֵֹרא ְפּ ִרי הָ עֵ ץ",
חוּץ ִמן הַ ַיּיִןֶ ,שׁעַ ל הַ ַיּיִן אוֹמֵ ר" :בּו ֵֹרא פְּ ִרי הַ ָגּפֶ ן".
אָרץ אוֹמֵ ר" :בּו ֵֹרא ְפּ ִרי הָ אֲ דָ מָ ה" ,חוּץ ִמן הַ פַּ ת.
וְ עַ ל פֵּ רוֹת הָ ֶ
אָרץ".
ֶשׁעַ ל הַ פַּ ת הוּא אוֹמֵ ר" :הַ מּו ִֹציא לֶחֶ ם ִמן הָ ֶ
וְ עַ ל הַ י ְָרקוֹת אוֹמֵ ר" :בּו ֵֹרא ְפּ ִרי הָ אֲ דָ מָ ה".
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר" :בּו ֵֹרא ִמינֵי ְד ָשׁ ִאים".
1על פרות האילן:
1.1על כל הפירות מברך" :בורא פרי העץ".
1.2על היין מברך" :בורא פרי הגפן" )מפני חשיבותו קבעו לו ברכה בפני עצמו(.
2על ירקות:
2.1על כל הירקות חוץ מהפת ,מברך" :בורא פרי האדמה".
2.2על הפת מברך" :המוציא לחם מן הארץ".
2.3ר' יהודה )ואין הלכה כמותו(:
2.3.1על כל מין של ירקות צריך לברך ברכה בפני עצמה.
2.3.2על דשאים )כגון כרוב וחסה( :בורא מיני דשאים ,על זרעים :בורא מיני זרעים.
משנה ב :דין טעות בברכה
—————————————————————————————————————————————
עמוד 15מתוך 26
מסכת ברכות
בֵּ ַר� עַ ל פֵּ רוֹת הָ ִאילָן "בּו ֵֹרא פְּ ִרי הָ ֲאדָ מָ ה" ,יָצָ א.
אָרץ "בּו ֵֹרא פְּ ִרי הָ עֵ ץ" ,לא יָצָ א.
וְ עַ ל פֵּ רוֹת הָ ֶ
"שׁהַ כּל נִהְ יֶה בִּ ְדבָ ר ֹו" ,יָצָ א.
עַ ל ֻכּלָּםִ ,אם אָמַ ר ֶ
ברך בטעות:
1על פרות האילן" ,בורא פרי האדמה" ,יצא ידי חובה )שפרי האילן הוא גם פרי האדמה(.
2על פרי האדמה" ,בורא פרי העץ" ,לא יצא ידי חובה )שפרות האדמה אינם בכלל פרי העץ(.
" 3שהכל" ,בין על פרות ,ובין על ירקות ,ואפילו על היין או על הפת ,יצא ידי חובה.
משנה ג :מאכלים שמברכים עליהם "שהכל"
"שׁהַ כּל".
אָרץ אוֹמֵ רֶ :
עַ ל ָדּבָ ר ֶשׁאֵ ין גִּ דּוּל ֹו ִמן הָ ֶ
"שׁהַ כּל".
עַ ל הַ חֹמֶ ץ וְ עַ ל הַ נּוֹבְ לוֹת וְעַ ל הַ גּוֹבַ אי אוֹמֵ רֶ :
"שׁהַ כּל".
יצים אוֹמֵ רֶ :
עַ ל הֶ חָ לָב וְ עַ ל הַ גְּ בִ ינָה וְ עַ ל הַ בֵּ ִ
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :כָּ ל ֶשׁהוּא ִמין ְק ָללָה ,אֵ ין ְמבָ ְרכִ ין עָ לָיו.
1כל מאכל שאין גידולו מהארץ.
2חומץ ,נובלות ) פרות שנפלו לארץ( וחגבים )"גובאי"(.
3חלב ,גבינה ,ביצים.
4ר' יהודה )ואין הלכה כמותו(:
דבר מקולקל )כגון ,חומץ ונובלות( אין מברכים עליו.
משנה ד :דין קדימה בברכות
הָ יוּ לְ פָ נָיו ִמינִים הַ ְרבֵּ ה,
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ רִ :אם יֵשׁ בֵּ ינֵיהֶ ם ִמ ִמּין ִשׁבְ עָ הְ ,מבָ ֵר� עָ לָיו.
וַחֲ כָ ִמים או ְֹמ ִריםְ :מבָ ֵר� עַ ל אֵ יזֶה מֵ הֶ ן ֶשׁיּ ְִרצֶ ה.
1ר' יהודה :אם בין המאכלים יש משבעת המינים ,מברך עליו תחילה.
2חכמים :מקדים לברכה את זה שהוא חפץ לאכול תחילה.
משנה ה :אם מברך על מאכל אחד ,מתי פוטר גם מאכל אחר ומתי לא
בֵּ ַר� עַ ל הַ ַיּיִן ֶשׁלִּ ְפנֵי הַ מָּ זוֹן ,פָּ טַ ר אֶ ת הַ ַיּיִן ֶשׁלְּ אַחַ ר הַ מָּ זוֹן.
בֵּ ַר� עַ ל הַ פַּ ְרפֶּ ֶרת ֶשׁלִּ פְ נֵי הַ מָּ זוֹן ,פָּ טַ ר אֶ ת הַ פַּ ְרפֶּ ֶרת ֶשׁלְּ אַחַ ר הַ מָּ זוֹן.
בֵּ ַר� עַ ל הַ פַּ ת ,פָּ טַ ר אֶ ת הַ פַּ ְרפֶּ ֶרת.
עַ ל הַ פַּ ְרפֶּ ֶרת ,לא פָּ טַ ר אֶ ת הַ פַּ ת.
ֲשה ְקדֵ ָרה.
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :אַף לא מַ ע ֵ
1ברך על היין שלפני הסעודה פטר גם את היין שלאחר הסעודה )בשבתות וימים טובים(.
2ברך על הפרפרת )ראה מושגים( שלפני הסעודה ,פטר את הפרפרת שלאחר הסעודה.
3ברך על הפת ,פטר את הפרפרת שבתוך הסעודה )שהפרפרת טפלה לפת(.
4ברך על הפרפרת ,לא פטר את הפת )אין הטפל פוטר את העיקר(.
5ברך על הפרפרת האם פטר גם מעשה קדירה ?
—————————————————————————————————————————————
עמוד 16מתוך 26
מסכת ברכות
5.1תנא קמא :פטר אף מעשה קדירה )כגון דיסה או לביבות(.
5.2בית שמאי :לא פטר מעשה קדירה )מעשה קדירה נחשב לעיקר לעומת הפרפרת(.
משנה ו :מתי יכול אחד לברך )ברכת הנהנין( ולהוציא ידי חובה גם אחרים שאוכלים איתו?
הָ יוּ יו ְֹשׁבִ ין ֶלאֱכוֹלָ ,כּל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד ְמבָ ֵר� לְ עַ ְצמ ֹו.
הֵ סֵ בּוּ ,אֶ חָ ד ְמבָ ֵר� לְ ֻכלָּן.
בָּ א לָהֶ ם ַייִן בְּ תוֹ� הַ מָּ זוֹן,
כָּ ל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד ְמבָ ֵר� לְ עַ צְ מ ֹו.
לְ אַחַ ר הַ מָּ זוֹן ,אֶ חָ ד ְמבָ ֵר� לְ ֻכלָּם.
יאין אֶ ת הַ מֻּ גְ מָ ר אֶ לָּא לְ אַחַ ר הַ ְסּעוּדָ ה.
וְ הוּא אוֹמֵ ר עַ ל הַ מֻּ גְ מָ ר ,אַף עַ ל ִפּי ֶשׁאֵ ין ְמבִ ִ
1אם לא נדברו לאכול יחד ,כל אחד מברך לעצמו.
2אם נדברו לאכול יחד )"הסבו"( ,אחד יכול להוציא את כולם.
3אם הוגש יין למסובים:
3.1
בתוך הסעודה ,כל אחד מברך לעצמו אפילו נועדו לאכול יחד )שכל אחד טרוד באכילתו(.
3.2לאחר הסעודה )ולפני ברכת המזון( ,אחד יכול למברך עבור כולם.
4המברך על היין לאחרים אחר הסעודה ,מברך עבורם גם על הבשמים שמגישים אחר ברכת המזון.
משנה ז :דין האוכל 2מאכלים ,שהאחד מהם עקר והשני טפל
הֵ בִ יאוּ לְ פָ נָיו מָ לִ יחַ בַּ ְתּחִ לָּה וּפַ ת עִ מּ ֹוְ ,מבָ ֵר� עַ ל הַ מָּ לִ יחַ וּפוֹטֵ ר אֶ ת הַ פַּ ת; ֶשׁהַ פַּ ת ְטפֵ לָה לוֹ.
זֶה הַ כְּ לָלָ :כּל ֶשׁהוּא עִ קָּ ר וְ עִ מּ ֹו ְטפֵ לָהְ ,מבָ ֵר� עַ ל הָ ִעקָּ ר וּפוֹטֵ ר אֶ ת הַ ְטּפֵ לָה.
1אם דג מלוח הוא המאכל העיקרי ,והפת טפלה לו ,מברך על הדג ופוטר את הפת.
2כלל:
מברך על המאכל העיקרי ופוטר את המאכל הטפל.
משנה ח :מהי הברכה שמברכים לאחר אכילה משבעת המינים
אָכַ ל ְתּאֵ נִים ֲענָבִ ים ְו ִרמּ ֹונִיםְ ,מבָ ֵר� אַ ֲח ֵריהֶ ן ָשׁלשׁ בְּ ָרכוֹת; ִדּבְ ֵרי ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל.
וַחֲ כָ ִמים או ְֹמ ִרים :בְּ ָרכָ ה אַחַ ת מֵ עֵ ין ָשׁלשׁ.
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר :אֲ ִפלּוּ אָכַ ל ֶשׁלֶק וְ הוּא ְמזוֹנוְֹ ,מבָ ֵר� אַ ֲח ָריו ָשׁלשׁ בְּ ָרכוֹת.
"שׁהַ כּל נ ְִהיֶה בִּ ְדבָ רוֹ".
הַ שּׁוֹתֶ ה מַ יִם לִ צְ מָ אוֹ ,אוֹמֵ ר ֶ
ַרבִּ י טַ ְרפוֹן א ֹומֵ ר" :בּו ֵֹרא נְפָ שׁוֹת ַרבּוֹת".
1רבן גמליאל) :ואין הלכה כמותו(:
2חכמים:
מברך ברכת המזון )"שלוש ברכות"(.
מברך אחריהם ברכה מעין שלוש) .על העץ ועל פרי העץ(.
3ר עקיבא )ואין הלכה כמותו(:
מברך שלוש ברכות על כל מאכל שמשמש כסעודת קבע.
כותרת נוספת :דין ברכה לפני שתית מים מחמת הצימאון
1תנא קמא :מברך "שהכל".
2ר' טרפון )ואין הלכה כמותו(:
מברך בורא נפשות רבות.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 17מתוך 26
מסכת ברכות
פרק ז:
הנושאים העקריים בפרק :דיני זימון.
משנה א :את מי אפשר לצרף לזימון ואת מי לא
לשׁה ֶשׁאָכְ לוּ כְּ אֶ חָ ד חַ יָּבִ ין לְ זַמֵּ ן.
ְשׁ ָ
אָכַ ל ְדּמַ אי,
ֲשר ִראשׁוֹן ֶשׁנּ ְִטּלָה ְתּרוּמָ תוֹ,
וּמַ ע ֵ
ֲשר ֵשׁנִי וְ הֶ ְקדֵּ שׁ ֶשׁנִּפְ דּוּ,
וּמַ ע ֵ
כּוּתי,
וְ הַ ַשּׁמָּ שׁ ֶשׁאָכַ ל כַּ ַזּיִת ,וְ הַ ִ
ְמז ְַמּנִין ֲעלֵיהֶ ם.
אֲ בָ ל אָכַ ל טֶ בֶ ל,
ֲשר ִראשׁוֹן ֶשׁלּא נִטְּ לָה ְתּרוּמָ תוֹ,
וּמַ ע ֵ
ֲשר ֵשׁנִי וְ הֶ ְקדֵּ שׁ ֶשׁלּא נִפְ דּוּ,
וּמַ ע ֵ
וְ הַ ַשּׁמָּ שׁ ֶשׁאָכַ ל פָּ חוֹת ִמכַּ ַזּיִתְ ,והַ נָּכְ ִרי,
אֵ ין ְמז ְַמּנִין ֲעלֵיהֶ ם.
1שלושה שאכלו כאחד חיבים בזימון.
2דוגמאות לאנשים שאכלו כעין אסור ,ובכל זאת מצרפים אתם לזימון:
2.1מי שאכל דמאי.
2.2מי שאכל מעשר ראשון שניטלה ממנו תרומת מעשר מבלי שנתחייב בתרומה גדולה קודם לכן.
2.3מי שאכל מעשר שני או הקדש ,שנפדו ללא תוספת חומש.
2.4השמש שאין לו מקום קבוע ,אולם אכל כזית ,וכן הכותי.
3דוגמאות לאנשים שאכלו איסור ואין מצרפים אותם לזימון:
3.1מי שאכל טבל.
3.2מי שאכל מעשר ראשון קודם שניטלה ממנו תרומת גדולה למרות שחויב בה.
3.3מי שאכל מעשר שני או הקדש שלא נפדו.
3.4השמש שלא אכל כזית ,וכן הנכרי.
משנה ב :נשים ,עבדים וקטנים אין מצטרפים לזימון
וּקטַ נִּים ,אֵ ין ְמז ְַמּנִין ֲעלֵיהֶ ם.
נ ִָשׁיםַ ,ועֲבָ ִדיםְ ,
עַ ד כַּ מָּ ה ְמז ְַמּנִין? עַ ד כַּ ַזּיִת.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :עַ ד כַּ בֵּ יצָ ה.
כותרת נוספת :מהו השיעור שיש לאכול כדי להתחייב בזימון ?
1תנא קמא :לפחות כזית.
2ר' יהודה )ואין הלכה כמותו(:
לפחות כביצה.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 18מתוך 26
מסכת ברכות
משנה ג :נוסח ברכת הזימון לחבורה שאכלה יחד
ֵכּיצַ ד ְמז ְַמּנִין?
לשׁה ,אוֹמֵ ר" :נְבָ ֵר�".
בִּ ְשׁ ָ
לשׁה וָהוּא ,אוֹמֵ ר" :בָּ ְרכוּ".
בִּ ְשׁ ָ
ֲש ָרה ,אוֹמֵ רְ " :נבָ ֵר� לֵאלהֵ ינוּ".
בַּ ע ָ
ֲש ָרה וָהוּא ,אוֹמֵ ר" :בָּ ְרכוּ".
בַּ ע ָ
ֲש ָרה וְ אֶ חָ ד עֶ ֶשר ִרבּוֹא.
אֶ חָ ד ע ָ
בְּ מֵ אָה ,אוֹמֵ ר" :נְבָ ֵר� לַה' אֱלהֵ ינוּ".
בְּ מֵ אָה וָהוּא ,אוֹמֵ ר" :בָּ ְרכוּ".
בְּ אֶ לֶף ,אוֹמֵ ר" :נְבָ ֵר� לַה' אֱלהֵ ינוּ אֱלהֵ י י ְִש ָראֵ ל".
בְּ אֶ לֶף וָהוּא ,אוֹמֵ ר" :בָּ ְרכוּ".
בְּ ִרבּוֹא ,אוֹמֵ ר" :נְבָ ֵר� לַה' אֱלהֵ ינוּ אֱלהֵ י י ְִש ָראֵ ל אֱלהֵ י הַ ְצּבָ אוֹת יו ֵֹשׁב הַ כְּ רוּבִ ים עַ ל הַ מָּ זוֹן ֶשׁאָכַ לְ נוּ".
בְּ ִרבּוֹא וָהוּא ,אוֹמֵ ר" :בָּ ְרכוּ".
כְּ עִ ְניָן ֶשׁהוּא ְמבָ ֵר� ,כָּ � ע ֹונִין אַ ֲח ָריו:
"בָּ רוּ� ה' אֱלהֵ ינוּ אֱלהֵ י י ְִש ָראֵ ל אֱלהֵ י הַ ְצּבָ אוֹת יו ֵֹשׁב הַ כְּ רוּבִ ים עַ ל הַ מָּ זוֹן ֶשׁאָכַ לְ נוּ".
ַרבִּ י יוֹסֵ י הַ גְּ לִ ילִ י אוֹמֵ ר:
ֱלהים ֲא-דנָי ִמ ְמּקוֹר י ְִש ָראֵ ל".
לְ ִפי רב הַ קָּ הָ ל הֵ ן ְמבָ ְרכִ יןֶ ,שׁ ֶנּאֱמַ ר )תהלים סח ,כז(" :בְּ מַ ְקהֵ לוֹת בָּ ְרכוּ א ִ
אָמַ ר ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א:
מַ ה מָּ ִצינוּ בְּ בֵ ית הַ כְּ נֶסֶ ת ,אֶ חָ ד ְמרֻ בִּ ין ְואֶ חָ ד מֻ עָ ִטין ,אוֹמֵ ר" :בָּ ְרכוּ אֶ ת ה'".
בר�".
ַרבִּ י י ְִשׁמָ עֵ אל אוֹמֵ ר" :בָּ ְרכוּ אֶ ת ה' הַ ְמ ָ
.1כיצד פותח המזמן?
.1.1שלושה שאכלו ,אומר" :נברך שאכלנו משלו".
.1.2ארבעה ,אומר" :ברכו )או נברך( שאכלנו משלו".
.1.3עשרה שאכלו ,אומר" :נברך לאלוקינו שאכלנו משלו".
.1.4אחד עשר ,אומר" :ברכו )או נברך( לאלוקינו ."…
.1.5למעלה מעשרה )אפילו מאה אלף(:
.1.5.1רבי עקיבא:
מברכים אותה ברכה כמו בעשרה.
.1.5.2רבי יוסי הגלילי )ואין הלכה כמותו(:
.1.5.2.1במאה ,אומר:
"נברך לה' אלוקינו על המזון שאכלנו".
.1.5.2.2במאה ואחד ,אומר:
.1.5.2.3באלף ,אומר:
"ברכו לה' )או נברך( אלוקינו"…
"נברך לה' אלוקינו ואלוקי ישראל על המזון שאכלנו".
.1.5.2.4באלף ואחד ,אומר:
"ברכו )או נברך( לה' אלוקינו "…
.1.5.2.5בעשרת אלפים ,אומר" :נברך לה' אלוקינו ,אלוקי ישראל ,אלוקי הצבאות ,יושב
הכרובים על המזון שאכלנו".
.1.5.2.6בעשרת אלפים ואחד ,אומר" :ברכו )או נברך( לה' אלוקינו ,…יושב הכרובים",,,
.1.5.2.7השומעים את הברכה עונים למזמן באותה מטבע לשון כמו שפתח.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 19מתוך 26
מסכת ברכות
.2הסבר המחלוקת בין ר' עקיבא ור' יוסי הגלילי:
.2.1רבי יוסי הגליל:
.2.1.1אם יש קהל גדול ,יש להרבות בהזכרות שם ה'.
.2.1.2על פי הפסוק" :במקהלות ברכו אלוקים ,אדני ממקור ישראל".
.2.2ר' עקיבא:
.2.2.1כשם שבבית הכנסת לא משנים את נוסח הברכה של העולה לתורה כאשר יש מעל 10
מתפללים ,כך גם בזימון אין משנים את הברכה אם יש יותר מ.10-
.3בבית הכנסת ,העולה לתורה אומר:
.3.1רבי עקיבא" :ברכו את ה'".
.3.2רבי ישמעאל:
"ברכו את ה' המבורך".
משנה ד :חבורה שנתחיבה בזימון ,מתי מותר לה להתחלק ל 2-חבורות נפרדות ?
אַרבָּ עָ הְ ,ו ֵכן ח ֲִמ ָשּׁה.
לשׁה ֶשׁאָכְ לוּ כְּ אֶ חָ ד ,אֵ ינָן ַר ָשּׁ ִאין לֵחָ לֵק .וְ ֵכן ְ
ְשׁ ָ
ֲש ָרה.
ִשׁ ָשּׁה ֶנ ֱחל ִָקין .עַ ד ע ָ
ֲש ָרה אֵ ינָן ֶנ ֱחל ִָקין,
ַוע ָ
עַ ד ֶשׁיּ ְִהיוּ עֶ ְש ִרים.
1שלושה ,ארבעה או חמישה שאכלו כאחד ,אינם רשאים להתחלק ולברך בלי זימון.
2ששה עד עשרה )ולא עד בכלל( שאכלו כאחד ,רשאים להתחלק לחבורות שיש לכל אחת זימון.
3עשרה עד עשרים אינם רשאים להתחלק ל 2 -חבורות נפרדות.
4עשרים ומעלה ,יכולים להתחלק לחבורות של 10ומעלה בכל אחת.
משנה ה :שתי חבורות שאכלו בבית אחד בשולחנות נפרדים ,האם יכולים להצטרף לזימון ?
ְשׁתֵּ י חֲבוּרוֹת ֶשׁהָ יוּ אוֹכְ לוֹת בְּ בַ יִת אֶ חָ ד:
בִּ זְמַ ן ֶשׁ ִמּ ְקצָ תָ ן רו ִֹאין אֵ לּוּ אֶ ת אֵ לּוּ ,ה ֲֵרי אֵ לּוּ ִמ ְצטָ ְר ִפים לְ זִמּוּן.
וְ ִאם לָאו ,אֵ לּוּ ְמז ְַמּנִין לְ עַ ְצמָ ןְ ,ואֵ לּוּ ְמז ְַמּנִין לְ עַ ְצמָ ן.
אֵ ין ְמבָ ְרכִ ין עַ ל הַ ַיּיִן ,עַ ד ֶשׁיִּתֵּ ן לְ תוֹכ ֹו מַ יִם; ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר.
ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִריםְ :מבָ ְרכִ ין.
1אם חלק מחבורה אחת רואים חלק מהחבורה האחרת ,מצטרפים לזימון.
2אם אין רואים אלו את אלו ,כל חבורה מזמנת לעצמה.
כותרת נוספת :האם אפשר לברך על יין אם לא מזגו אותו תחילה במים ?
1רבי אליעזר:
אין מברכים.
2חכמים:
מברכים )אולם בכוס של ברכת המזון אין מברכים עד שייתן לתוכו מים(.
פרק ח:
—————————————————————————————————————————————
עמוד 20מתוך 26
מסכת ברכות
הנושאים העקריים בפרק :דיני קידוש ,דיני נטילת ידיים לפני הסעודה ולאחריה ,דיני הבדלה ,דיני
ברכת המזון.
מושגים:
גזירת חכמים על ידיים להיות שניות לטומאה :כיון שידיים עסקניות הן ,ונוגעות בלי כוונה במקומות
מזוהמים ,גזרו חכמים על הידיים להיות שניות לטומאה .הורדת הטומאה הזו נעשית
ע"י נטילת ידיים .כל שני לטומאה מטמא תרומה להיות שלישי לטומאה .לכן אם נגע
אדם בתרומה ללא נטילת ידיו ,התרומה נטמאת )שלישי לטומאה( ומחויבת בשריפה.
כדי להרגיל את כל אוכלי התרומה ליטול ידיים ,התקינו חכמים נטילת ידיים גם למאכל
חולין כאשר אוכלים פת ,ולא רק לכהנים אלא לכולם.
גזירת חכמים על משקים להיות ראשון לטומאה :גזרו חכמים שאם משקים נטמאים ,אפילו ע"י שני
לטומאה ,הם הופכים להיות ראשון לטומאה .משום כך אם אדם מקפיד לאכול
בטהרה ,עליו ליטול ידיים כאשר הוא אוכל דבר שטיבולו במשקה ,כגון תפוח בדבש
או פרות ששטפום במים .הטעם הוא שאם לא נטל ידיים ,ידיו מטמאות את המשקה
להיות ראשון לטומאה והמשקה מטמא את האוכל להיות שני לטומאה.
מים אחרונים :תקנו חכמים ליטול ידיו לפני ברכת המזון ,ונטילה זו נקראת "מים אחרונים" .טעם
התקנה :שהיו רגילים לטבול את האוכל במלח סדומית בזמן הארוחה ,והאצבעות
שטובלות במלח ,עלולות לסמא את העיניים .לדעת התוספות ,לא נוהג מנהג "מים
אחרונים" בימינו ,כיון ש"אין מלח סדומית מצוי בינינו" ,וכן "שאין אנו רגילים לטבול
אצבעותינו במלח" .דעת הפוסקים ,שרצוי גם היום ליטול מים אחרונים כדי לנקות את
הלכלוך של הסעודה ולברך בידיים נקיות.
משנה א :ברכות בקידוש של ליל שבת ולי חג
אֵ לּוּ ְדּבָ ִרים ֶשׁבֵּ ין בֵּ ית ַשׁמַּ אי וּבֵ ית הִ לֵּל בַּ ְסּעוּדָ ה:
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִריםְ :מבָ ֵר� עַ ל הַ יּוֹם ,וְ אַחַ ר כָּ � ְמבָ ֵר� עַ ל הַ ַיּיִן.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִריםְ :מבָ ֵר� עַ ל הַ ַיּיִן ,וְ אַחַ ר ָכּ� ְמבָ ֵר� עַ ל הַ יּוֹם.
1דברים בהלכות סעודה שנחלקו בהם בית שמאי ובית הלל:
1.1בית שמאי )ואין הלכה כמותם(:
תחילה ברכת קידוש היום ואח"כ ברכת היין )היום גורם ליין
שיבוא(.
1.2בית הלל :תחילה ברכת היין ואח"כ ברכת קידוש היום )היין גורם לברכת הקידוש שתאמר(.
משנה ב :יין הבא לפני המזון )או בקידוש של שבת( ,האם נוטלים ידיים קודם למזיגה או להיפך ?
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :נו ְֹטלִ ין ַליָּדַ יִם ,וְ אַחַ ר ָכּ� מ ֹוזְגִ ין אֶ ת הַ כּוֹס.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :מ ֹוזְגִ ין אֶ ת הַ כּוֹסְ ,ואַחַ ר ָכּ� נו ְֹטלִ ין ַליּ ַָדיִם.
1בית שמאי:
תחילה נוטלים ידיים ואח"כ מוזגים את היין.
2בית הלל:
מוזגים את היין תחילה ואח"כ נוטלים ידיים.
) 3הסבר :כלי שנטמא מאחוריו מחמת משקין עדיין תוכו ,ושפתו טהורים ,אך בית שמאי אוסרים
להשתמש בו .אם ימזוג יין תחילה ,הידיים יטמאו את היין שיישפך על אחורי הכוס ואלו יטמאו את
—————————————————————————————————————————————
עמוד 21מתוך 26
מסכת ברכות
אחורי הכוס .ולבית הלל מותר להשתמש בכוס שרק אחוריה טמאים ,ואם ייטול ידיים תחילה ,שאריות
המים מהנטילה עשויים להיטמא מחמת אחורי הכוס ,ויחזרו ויטמאו את הידיים(.
משנה ג :היכן מניח את המגבת שניגב בה ידיו לאחר נטילת ידיים ?
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִריםְ :מקַ נֵּחַ יָדָ יו בַּ מַּ פָּ ה ,וּמַ נִּיחָ הּ עַ ל הַ שֻּׁ לְ חָ ן.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :עַ ל הַ ֶכּסֶ ת.
1בית שמאי:
מניחה על השלחן ולא על הכסת שהוא יושב עליה )שמה הכסת טמאה ותטמא את
שאריות המים שבמגבת ,וניגוב הידיים בשעת הארוחה יטמא אותם(.
2בית הלל:
מניחה על הכסת ולא על השלחן שהוא אוכל ממנו) .אם יניחה על השולחן שנחשב
לשני לטומאה ,הוא עשוי להיטמא משאריות המים שבמגבת ולטמא את האוכלין.
משנה ד :האם מטאטאים את פרורי האוכל ואח"כ נוטלים מים אחרונים או להיפך ?
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִריםְ :מכַ בְּ ִדין אֶ ת הַ בַּ יִתְ ,ואַחַ ר ָכּ� נו ְֹטלִ ין ַליּ ַָדיִם.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :נוֹטְ לִ ין ַליּ ַָדיִם ,וְ אַחַ ר ָכּ� ְמכַ בְּ ִדין אֶ ת הַ בַּ יִת.
1בית שמאי:
מטאטאים ,ואח"כ נוטלים מים)מחשש שטיפות המים יקלקלו את שאריות האוכל(.
2בית הלל:
נוטלים מים אחרונים ואח"כ מטאטאים )אינם חוששים להפסד אוכלים(.
משנה ה :סדר הברכות לאחר סעודה שלישית של שנמשכה למוצאי שבת ,אם יש רק כוס אחת
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :נֵר ,וּמָ זוֹן ,וּבְ ָש ִמים ,וְ הַ בְ דָּ לָה.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :נֵר ,וּבְ ָש ִמים ,וּמָ זוֹן ,וְ הַ בְ דָּ לָה.
"שׁבָּ ָרא ְמאוֹר הָ אֵ שׁ".
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִריםֶ :
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים" :בּו ֵֹרא ְמא ֹו ֵרי הָ אֵ שׁ".
1בית שמאי:
מברך לפי הסדר הבא :נר ,ברכת המזון )וברכת היין( ,בשמים והבדלה.
2בית הלל:
מברך לפי הסדר הבא :נר ,בשמים ,ברכת המזון )וברכת היין( ,והבדלה.
כותרת נוספת :נוסח הברכה כשמברך על הנר
1בית שמאי:
"ברוך …שברא מאורי האש".
2בית הלל:
"ברוך …בורא מאורי האש".
משנה ו :דינים בברכת הנר ובברכת הבשמים
אֵ ין ְמבָ ְרכִ ין לא עַ ל הַ נֵּר ,וְ לא עַ ל הַ בְּ ָש ִמים ֶשׁל גּ ֹויִם.
וְ לא עַ ל הַ נֵּרְ ,ולא עַ ל הַ בְּ ָש ִמים ֶשׁל מֵ ִתים.
וְ לא עַ ל הַ נֵּרְ ,ולא עַ ל הַ בְּ ָש ִמים ֶשׁלִּ ְפנֵי עֲבוֹדָ ה ז ָָרה.
אֵ ין ְמבָ ְרכִ ין עַ ל הַ נֵּר עַ ד ֶשׁיֵּאוֹתוּ לְ אוֹרוֹ.
1אין מברכים על נר ועל בשמים של גויים )הנר לא שבת ,והבשמים הם של ע"ז(.
2אין מברכים על נר שהודלק לכבוד המת )מטרת ההדלקה שלו אינה להאיר(.
3אין מברכים על בשמים של מתים )שמטרתו אינה להאיר(.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 22מתוך 26
מסכת ברכות
4אין מברכים על נר או בשמים של ע"ז )אסורים בהנאה|(.
5אין מברכים על הנר אלא אם כן נהנים ממנו.
משנה ז :שכח לברך לאחר המזון ונזכר לאחר זמן ,מה הדין ?
ִמי ֶשׁאָכַ ל וְ ָשׁכַ ח וְ לא בֵּ ַר�,
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִריםַ :יחֲזר לִ ְמקוֹמ ֹו וִ יבָ ֵר�.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :יְבָ ֵר� בִּ ְמקוֹם ֶשׁ ִנּזְכַּ ר.
עַ ד אֵ ימָ תַ י הוּא ְמבָ ֵר�? עַ ד כְּ דֵ י ֶשׁיּ ְִתעַ ֵכּל הַ מָּ זוֹן ֶשׁבְּ מֵ עָ יו.
1בית שמאי :כשנזכר ,יחזור למקומו ויברך.
2בית הלל :כשנזכר ,יברך במקום שנזכר.
3כל עוד לא נתעכל המזון במעיו ,יברך .אחרת ,לא יברך.
משנה ח :האם ברכת המזון טעונה כוס יין ?
בָּ א לָהֶ ם ַייִן לְ אַחַ ר הַ מָּ זוֹןְ ,ואֵ ין ָשׁם אֶ לָּא אוֹת ֹו הַ כּוֹס,
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִריםְ :מבָ ֵר� עַ ל הַ ַיּיִן ,וְ אַחַ ר כָּ � ְמבָ ֵר� עַ ל הַ מָּ זוֹן.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִריםְ :מבָ ֵר� עַ ל הַ מָּ זוֹן ,וְ אַחַ ר כָּ � ְמבָ ֵר� עַ ל הַ ַיּיִן.
ע ֹונִין אָמֵ ן אַחַ ר י ְִש ָראֵ ל הַ ְמבָ ֵר�.
כּוּתי הַ ְמבָ ֵר� ,עַ ד ֶשׁיּ ְִשׁמַ ע כָּ ל הַ בְּ ָרכָ ה.
וְ אֵ ין ע ֹונִין אָמֵ ן אַחַ ר הַ ִ
1אם לאחר האכילה ולפני ברכת המזון הובאה כוס יין אחת:
1.1בית שמאי:
1.1.1ברכת המזון אינה טעונה כוס יין.
1.1.2יכול לברך על היין ואח"כ לברך ברכת המזון.
1.2בית הלל:
1.2.1ברכת המזון טעונה כוס יין.
1.2.2מברך תחילה על המזון ואח"כ מברך על היין ושותהו.
כותרת נוספת :ענית אמן אם שומעים רק את סוף הברכה
1אם שומעים ברכה מישראל ,עונים אמן אף אם שומעים רק את סופה.
2אם שומעים ברכה מכותי ,עונים אמן רק אם שמעו את כל הברכה.
פרק ט
הנושאים העקריים בפרק :ברכות הראייה ,ברכות על בשורות טובות או על שמועות רעות.
משנה א :ברכות הראייה
הָ רוֹאֶ ה מָ קוֹם ֶשׁ ַנּעֲשׁוּ בּ ֹו נ ִִסּים לְ י ְִש ָראֵ ל ,אוֹמֵ ר" :בָּ רוּ� ֶשׁעָ ָשה נ ִִסּים לַאֲ בוֹתֵ ינוּ בַּ מָּ קוֹם הַ זֶּה".
אַרצֵ נוּ".
מָ קוֹם ֶשׁנֶּעֶ ְק ָרה ִממֶּ נּוּ עֲבוֹדָ ה ז ָָרה ,אוֹמֵ ר" :בָּ רוּ� ֶשׁעָ קַ ר עֲבוֹדָ ה ז ָָרה מֵ ְ
—————————————————————————————————————————————
עמוד 23מתוך 26
מסכת ברכות
1הרואה מקום שנעשו בו ניסים לישראל אומר" :ברוך …שעשה ניסים לאבותינו במקום בזה".
2הרואה מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה אומר" :ברוך …שעקר עבודה זרה מארצנו".
משנה ב :המשך ברכות הראייה
יקין,
עַ ל הַ זִּ ִ
וְ עַ ל הַ זְּ וָעוֹת,
וְ עַ ל הַ בְּ ָר ִקים ,וְ עַ ל הָ ְרעָ ִמים ,וְעַ ל הָ רוּחוֹת,
בוּרת ֹו מָ לֵא ע ֹולָם".
אוֹמֵ ר" :בָּ רוּ� ֶשׁכּח ֹו וּגְ ָ
עַ ל הֶ הָ ִרים ,וְעַ ל הַ גְּ בָ עוֹת,
וְ עַ ל הַ יּ ִַמּים ,וְ עַ ל הַ נְּהָ רוֹת,
וְ עַ ל הַ ִמּ ְדבָּ רוֹת,
אשׁית".
ֲשה בְ ֵר ִ
אוֹמֵ ר" :בָּ רוּ� עו ֶֹשה מַ ע ֵ
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר:
הָ רוֹאֶ ה אֶ ת הַ יָּם הַ גָּ דוֹל אוֹמֵ ר" :בָּ רוּ� ֶשׁעָ ָשה אֶ ת הַ יָּם הַ ָגּדוֹל" בִּ זְמַ ן ֶשׁרוֹאֶ ה אוֹת ֹו לִ ְפ ָר ִקים.
עַ ל הַ גְּ ָשׁ ִמים ,וְעַ ל הַ בְּ שׁוֹרוֹת הַ טּוֹבוֹת ,אוֹמֵ ר" :בָּ רוּ� הַ טּוֹב וְ הַ מֵּ טִ יב".
וְ עַ ל ְשׁמוּעוֹת ָרעוֹת אוֹמֵ ר" :בָּ רוּ� ַדּיַּן הָ אֱמֶ ת".
1ברכת "ברוך…שכוחו וגבורתו מלא עולם" מברכים במקרים הבאים:
1.1על ראיית כוכב שביט )"על הזיקים"(.
1.2על ראיית או חישת רעידת אדמה )"על הזוועות"(.
1.3על ברקים ,רעמים ורוחות סערה.
2ברכת "ברוך…עושה מעשה בראשית" מברכים במקרים הבאים:
2.1על ראיית הרים או גבעות.
2.2על ראיית ימים או נהרות.
2.3על ראיית מדברות.
3רבי יהודה:
הרואה את הים הגדול )פעם בשלושים יום( ,מברך "ברוך …שעשה את הים הגדול".
כותרת נוספת :ברכות על בשורות טובות ושמועות רעות
1ברכת "ברוך …הטוב והמטיב" מברך במקרים הבאים:
1.1על גשמים )כשיש לו שדה בשותפות עם אחרים(.
1.2על בשורות טובות ) שטובות לו וגם לאחרים(.
2ברכת "ברוך דיין אמת" מברכים על שמועות רעות.
משנה ג :ברכת הטוב והמטיב וברכת שהחיינו
בָּ נָה בַּ יִת חָ דָ שׁ ,וְ קָ נָה כֵּלִ ים חֲדָ ִשׁים ,אוֹמֵ ר" :בָּ רוּ� ֶשׁהֶ ֱחיָנוּ".
ְמבָ ֵר� עַ ל הָ ָרעָ ה מֵ עֵ ין הַ טּ ֹובָ ה,
—————————————————————————————————————————————
עמוד 24מתוך 26
מסכת ברכות
וְ עַ ל הַ טּוֹבָ ה מֵ עֵ ין הָ ָרעָ ה.
הַ צּוֹעֵ ק לְ ֶשׁעָ בָ ר ,ה ֲֵרי ז ֹו ְתּפִ לַּת ָשׁוְ א.
ֵכּיצַ ד?
הָ יְתָ ה ִא ְשׁתּ ֹו ְמעֻבֶּ ֶרתְ ,ואָמַ ר" :י ְִהי ָרצוֹן ֶשׁתֵּ לֵד ִא ְשׁ ִתּי ָז ָכר" ֲה ֵרי ז ֹו ְתּפִ לַּת ָשׁוְ א.
יתי"ֲ ,ה ֵרי ז ֹו ְתּ ִפלַּת ָשׁוְ א.
הָ יָה בָּ א בַּ דֶּ ֶר� ,וְ ָשׁמַ ע קוֹל ְצוָחָ ה בָּ עִ יר ,וְ אָמַ ר" :יְהִ י ָרצוֹן ֶשׁלּא י ְִהיוּ אֵ לּוּ בְּ נֵי בֵ ִ
1ברכת שהחיינו מברכים במקרים הבאים:
1.1בנה או קנה בית חדש )שהטובה היא לעצמו(.
1.2קנה לעצמו כלים חדשים.
2מברכים על רעה )"ברוך דין אמת"( ,גם אם תצמח מזה אח"כ טובה.
3מברכים על טובה )"הטוב והמטיב"( גם אם תצמח מזה אח"כ רעה.
כותרת נוספת :מקרים של תפילה שוא:
1המתפלל על דבר שעבר זמנו.
2לדוגמא:
2.1היתה אשתו מעוברת ואמר" :יהי רצון שתלד אשתי זכר".
2.2שמע קול צעקה על צרה שקרתה ואמר" :יהי רצון שלא יהיו אלה בני ביתי".
משנה ד :תפילה והודאה בכניסה וביציאה מהכרך
יציאָתוֹ.
הַ נִּכְ נָס לַכְּ ַר� ִמ ְתפַּ לֵּל ְשׁ ַתּיִם ,אַחַ ת בִּ כְ נִיסָ ת ֹו וְ אַחַ ת בִּ ִ
יציאָתוֹ.
וּשׁתַּ יִם בִּ ִ
אַרבַּ עְ ,שׁתַּ יִם בִּ כְ נִיסָ ת ֹו ְ
בֶּ ן עַ זַּאי אוֹמֵ רְ :
וְ נוֹתֵ ן הוֹדָ אָה לְ ֶשׁעָ בַ ר ,וְ צוֹעֵ ק לֶעָ ִתיד לָבא.
1תנא קמא:
1.1מתפלל שתי תפילות :אחת בכניסה ואחת ביציאה.
1.1.1תפילה בכניסה לכרך ) "יהי רצון …שתכניסני לכרך בשלום"(.
1.1.2תפילה ביציאה מהכרך ) "מודה אני לפניך …שהוצאתני מכרך זה בשלום"(.
2בן עזאי:
2.1מתפלל ארבע תפילות :שתיים בכניסתו ושתים ביציאתו.
2.1.1אחת לפני הכניסה:
)"יהי רצון …שתכניסני לכרך בשלום"(.
2.1.2שניה לאחר שנכנס" ) :מודה אני …שהכניסתני בשלום"(.
2.1.3אחת לפני צאתו:
)"יהי רצון …שתוציאני מכרך זה בשלום"(.
2.1.4שניה לאחר צאתו:
)"מודה אני …שהוצאתני מכרך זה בשלום"(.
3צריך אדם לתת הודעה על מה שעבר עליו וגם להתפלל על מה שעתיד לבא.
משנה ה :חייב אדם לברך על הרעה )"ברוך דיין אמת"( ,כשם שהוא מברך על הטובה )"הטוב
והמטיב"(.
חַ יָּב אָדָ ם לְ בָ ֵר� עַ ל הָ ָרעָ ה ,כְּ ֵשׁם ֶשׁהוּא ְמבָ ֵר� עַ ל הַ טּוֹבָ הֶ ,שׁ ֶנּאֱמַ ר )דברים ו ,ה(:
—————————————————————————————————————————————
עמוד 25מתוך 26
מסכת ברכות
"וְ אָהַ בְ תָּ אֵ ת ה' ֱאלהֶ י� ,בְּ כָ ל-לְ בָ בְ � וּבְ כָ ל-נ ְַפ ְשׁ� וּבְ כָ לְ -מאדֶ �".
"בְּ כָ ל-לְ בָ בְ �" ,בִּ ְשׁנֵי יְצָ ֶרי� ,בְּ יֵצֶ ר טוֹב וּבְ יֵצֶ ר ָרע.
"וּבְ כָ ל-נ ְַפ ְשׁ�" ,אֲ פִ לּוּ הוּא נוֹטֵ ל אֶ ת נ ְַפ ְשׁ�.
"וּבְ כָ לְ -מאדֶ �" ,בְּ כָ ל מָ מ ֹונְ�.
וּמדָּ ה ֶשׁהוּא מוֹדֵ ד לָ�ֱ ,הוֵי מוֹדֶ ה ל ֹו בִּ ְמאד ְמאד.
דָּ בָ ר אַחֵ ר" :בְּ כָלְ -מאדֶ �" ,בְּ כָ ל ִמדָּ ה ִ
לא יָקֵ ל אָדָ ם אֶ ת ראשׁ ֹו כְּ ֶנגֶד ַשׁעַ ר הַ ִמּז ְָרחֶ ,שׁהוּא ְמ ֻכוָּן כְּ ֶנגֶד בֵּ ית קָ ְד ֵשׁי הַ קֳּ ָד ִשׁים.
לא יִכָּ נֵס לְ הַ ר הַ בַּ יִת בְּ מַ ְקלוֹ ,וּבְ ִמנְעָ לוֹ ,וּבְ ֻפנְדָּ תוֹ ,וּבְ אָבָ ק ֶשׁעַ ל ַרגְ לָיו,
ֲשנּוּ קַ פַּ נ ְַדּ ְריָא,
וְ לא ַיע ֶ
ְוּר ִקיקָ ה ִמקַּ ל ָוחֹמֶ ר.
"מן הָ ע ֹולָם".
כָּ ל חו ְֹתמֵ י בְ ָרכוֹת ֶשׁהָ יוּ בַּ ִמּ ְקדָּ שׁ ,הָ יוּ או ְֹמ ִרים ִ
"מן הָ ע ֹולָם וְ עַ ד הָ ע ֹולָם".
אָמרוּ :אֵ ין ע ֹולָם אֶ לָּא אֶ חָ דִ ,ה ְת ִקינוּ ֶשׁיְּהוּ או ְֹמ ִריםִ :
ִמ ֶשּׁ ִקּלְ ְקלוּ הַ ִמּינִין ,וְ ְ
וְ ִה ְת ִקינוֶּ ,שׁיְּהֵ א אָדָ ם שׁוֹאֵ ל אֶ ת ְשׁלוֹם חֲבֵ ר ֹו בַּ ֵשּׁםֶ ,שׁ ֶנּאֱמַ ר )רות ב ,ד(:
ַיּאמרוּ לוֹ ,יְבָ ֶרכְ � ה'".
"וְ ִהנֵּה-בעַ ז בָּ א ִמבֵּ ית לֶחֶ ם ,וַיּאמֶ ר לַקּוֹצְ ִרים ה' עִ מָּ כֶם ,ו ְ
וְ אוֹמֵ ר )שופטים ו ,יב(" :ה' עִ ְמּ� גִּ בּוֹר הֶ חָ יִל".
וְ אוֹמֵ ר )משלי כג ,כב(" :אַל-תָּ בוּז כִּ י-ז ְָקנָה ִאמֶּ �".
וְ אוֹמֵ ר )תהלים קיט ,קכו(" :עֵ ת ַלעֲשׁוֹת לַה' הֵ פֵ רוּ תּו ָֹרתֶ �"ַ .רבִּ י נָתָ ן אוֹמֵ ר :הֵ פֵ רוּ תּו ָֹרתֶ � ,עֵ ת ַלעֲשׁוֹת לַה'.
כותרת נוספת :תקנות הקשורים ליראה מהמקדש
1אין לנהוג קלות ראש כנגד שער המזרח במקדש.
2לא יכנס אדם להר הבית ,במקלו ,בנעליו ,בחגורתו שבמותניו ובה כיס לכסף ,וברגליים מאובקות.
3אין עושים את הר הבית קפנדריה )לעבור דרכו כדי לקצר את הדרך(.
4אין לירוק בהר הבית.
כותרת נוספת :תקנות לגבי ברכות במקדש
1בתחילה ,חתמו כל ברכה בצרוף המילים " :מן העולם" )כגון :ברוך אתה ה' …מלך העולם מן העולם
מגן אברהם"(.
2כשהכותים אמרו שיש רק העולם הזה ואין עולם הבא , ,התקינו לסיים כל ברכה במילים" :מן העולם
ועד העולם".
כותרת נוספת :תקנה שיהא אדם שואל בשלום חבירו "בשם ה'"
1כגון:
1.1בועז" :ויאמר לקוצרים ה' עמכם ,ויאמרו לו יברכך ה'".
1.2מלאך ה' שאמר לגדעון" :ה' עמך גבור החיל".
2אין לבוז למנהגי קדמונינו )בועז( ,אלא יש ללמוד מהם.
3פעמים שמפירים דברי תורה )שמזכירים שם ה'( כדי שיהא שם שמים שגור בפי הבריות.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 26מתוך 26