מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
חוזר ושונה
דרכי חזרה ולימוד של המשנה
בעריכת זאב לבנוני
אתר דעת
תשע"ט
עמוד 1מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
הנושאים העיקריים במסכת:
פרק א:
פרק ב:
שעור נתינת פאה ,תנאים לחיוב בפאה ,ומהיכן ניתנת פאה.
שדה הנחשבת ל 2 -שדות לענין פאה ,שדה שיש בה 2סוגי גידולים ,שדה שלא נקצרה
כולה ע"י בעל הבית ,שדה שרק חלקה נקצר.
נתינת פאה בערוגות נפרדות בתוך שדה ,דיני פאה כאשר חלק מהיבול נשאר בקרקע ,דיני
פאה בשדה של שותפים ,שיעור הקרקע שחייבת בפאה ,דברים שאפשר לבצע אם יש
לאדם קרקע כלשהיא ,הכותב נכסיו לעבדו הכנעני.
פאה הניתנת שלא במחובר לקרקע ,צורת נתינת הפאה לעניים ,זמני לקיטת פאה ,זכיה
בפאה עבור עני ,דין פאה במקדיש שדהו ,מה נחשב ומה לא נחשב כלקט .שיבולים
שנמצאו בחורי נמלים.
לקט שנתערב עם תבואה של בעל הבית ,השקיית השדה קודם לקיטת הלקט ע"י העניים,
אדם שנהיה עני באופן זמני ,דין עני הקוצר עבור בעל הבית ,מקרים הנחשבים לגזל
העניים ,מקרים בהם עומר שנשכח אין לו דין שכחה.
פרק ו:
דין גידולי שדה שאינם מיועדים לאכילת .דין תרומות ומעשרות מתבואות שהופקרו
לעניים בלבד ולא הופקרו לכל העולם ,עומרים או קמה שנשכחו ובכל זאת אין להם דין
שכחה ,אדם ,וכמויות שנחשבות ללקט ,שכחה ,פאה ופרט ,המתנה על מה שישכח לא
יחשב כשכחה.
דין שכחה בעצי זית ,דין פרט ועוללות ודין נטע רבעי ,דין שכחה בעריס וברוגלית.
זמן סיום מתנות עניים ,נאמנותם של עניים על מתנות עניים ועל מעשר עני ,ונאמנותו של
לוי על מעשר ראשון ,דין מעשר עני המחולק בגורן ודין תמחוי וקופה )ראה מושגים(.
פרק ג:
פרק ד:
פרק ה:
פרק ז:
פרק ח:
עמוד 2מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
פרק א
הנושאים העיקריים בפרק:
שעור נתינת פאה ,תנאים לחיוב בפאה ,מהיכן ניתנת פאה.
מושגים:
מירוח הכרי :לאחר הדישה והזרייה ,צוברים את התבואה בערימה ומחליקים את הערימה ,וזהו מירוח
הכרי ,דהינו מירוח הערימה .חיוב תרומות ומעשרות חל רק לאחר מירוח הכרי.
משנה א :דברים שלא נקבע להם שיעור בתורה
אֵ לּוּ ְדּבָ ִרים ֶשׁאֵ ין לָהֶ ם ִשׁעוּר:
כּוּרים,
הַ פֵּ אָה ,וְ הַ בִּ ִ
וְ הָ ֵראָיוֹן,
וּגְ ִמילוּת ֲחסָ ִדים ,וְ תַ לְ מוּד תּו ָֹרה.
אֵ לּוּ ְדּבָ ִרים ֶשׁאָדָ ם א ֹו ֵכל פֵּ רוֹתֵ יהֶ ן בָּ ע ֹולָם הַ זֶּה ,וְ הַ קֶּ ֶרן קַ יֶּמֶ ת ל ֹו לָע ֹולָם הַ בָּ א:
כִּ בּוּד אָב וָאֵ ם ,וּגְ ִמילוּת חֲסָ ִדים,
וַהֲבָ אַת ָשׁלוֹם בֵּ ין אָדָ ם ַלחֲבֵ ר ֹו.
וְ תַ לְ מוּד תּו ָֹרה כְּ ֶנגֶד ֻכּלָּם.
1פאה ,וביכורים.
2הראות ברגל לפני ה' במקדש )הן משך הזמן ,והן מספר הפעמים שבו אדם צריך להראות במקדש(.
3גמילות חסדים ותלמוד תורה.
כותרת נוספת:
דברים שאדם אוכל פרותיהם בעולם הזה והשכר ניתן בעולם הבא.
1כבוד אב ואם ,וגמילות חסדים.
2הבאת שלום בין אדם לחבירו.
כותרת נוספת:
משנה ב:
תלמוד תורה שקול כנגד כל המצוות.
שעור נתינת פאה מתקנת חכמים
אָמרוּ :אֵ ין לַפֵּ אָה ִשׁעוּר.
אֵ ין פּ ֹוח ֲִתין לְ פֵ אָה ִמ ִשּׁ ִשּׁים ,וְ אַף עַ ל ִפּי ֶשׁ ְ
הַ כּל לְ ִפי גּדֶ ל הַ ָשּׂדֶ ה ,וּלְ ִפי רב הָ ֲע ִניִּים,
וּלְ ִפי רב הָ ֲע ָנוָה.
1לא פחות מאחד משישים ,למרות שאמרו במשנה הקודמת שאין לפאה שעור.
2אם השדה קטנה והעניים מרובים יש להוסיף על השעור הנ"ל.
3אם היבול גדול במיוחד )"רוב הענוה"( ,יש להוסיף על השיעור הנ"ל.
משנה ג :מהיכן בשדה צריך ואפשר לתת פאה ?
נו ְֹתנִין פֵּ אָה ִמ ְתּ ִחלַּת הַ ָשּׂדֶ ה ,וּמֵ אֶ ְמצָ עָ הּ.
עמוד 3מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר :וּבִ לְ בַ ד ֶשׁיִּתֵּ ן בַּ סּוֹף כַּ ִשּׁעוּר.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ רִ :אם ִשׁיֵּר קֶ לַח אֶ חָ ד ,סוֹמֵ � ל ֹו ִמשּׁוּם פֵּ אָה.
וְ ִאם לָאו ,אֵ ינ ֹו נוֹתֵ ן אֶ לָּא ִמשּׁוּם הֶ ְפקֵ ר.
1תנא קמא )ואין הלכה כמותו( .אפשר לתת פאה גם בתחילת השדה וגם באמצעה.
2רבי שמעון:
2.1צריך לתת את כל השיעור הנדרש מסוף השדה ,ורק בזה יצא ידי חובת פאה.
2.2אם נתן ממקום אחר בשדה ,גם זה יחשב לפאה )כתוספת לפאה שניתנה בסוף השדה(.
3רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(:
3.1אם שייר קצת בסוף השדה יכול לצרף גם משאר השדה.
3.2אם לא שייר בסוף השדה ,מה שהניח נחשב להפקר ,וחייב לתת פאה אחרת.
משנה ד :מהם התנאים הנדרשים כדי להתחייב בפאה ?
אָמרוּ בַּ פֵּ אָה:
כְּ לָל ְ
כָּ ל ֶשׁהוּא אכֶל וְ נ ְִשׁמָ ר,
אָרץ,
וְ גִ דּוּלָיו ִמן הָ ֶ
וּלְ ִקיטָ ת ֹו כְּ אַחַ ת,
וּמַ כְ נִיס ֹו לְ ִקיּוּם ,חַ יָּב בְּ פֵ אָה.
וְ הַ ְתּבוּאָה וְ הַ ִקּ ְטנִיּוֹת בַּ כְּ לָל הַ זֶּה.
1שהמאכל יהיה ראוי לאכילת אדם ,ואינו הפקר.
2שיהיה דבר שגידולו מהארץ.
3שיהיה דבר שמבשיל בבת אחת ונלקט בבת אחת.
4שיהיה דבר שאינו מתקלקל מהר ואפשר לשמרו במחסנים.
5חמשת מיני דגן וקטניות יש בהם את אותם התנאים המחייבים בפאה.
דוגמאות לעצי פרי שיש בהם את התנאים להתחייב בפאה
משנה ה:
וּבָ ִאילָן:
ֵיתים ,וְ הַ ְתּמָ ִרים ,חַ יָּבִ ין בְּ פֵ אָה.
הָ אוֹג ,וְ הֶ חָ רוּבִ ין ,וְ הָ אֱג ֹוזִים ,וְ הַ ְשּׁקֵ ִדים ,וְ הַ גְּ פָ נִים ,וְ הָ ִרמּ ֹונִים ,וְ הַ זּ ִ
משנה ו :נושאים שמירוח הכרי משנה את דינם לענין תרומות ומעשרות
לְ ע ֹולָם הוּא נוֹתֵ ן ִמשּׁוּם פֵּ אָה,
וּפָ טוּר ִמן הַ מַּ עַ ְשרוֹת ,עַ ד ֶשׁיְּמָ ֵרחַ .
וְ נ ֹותֵ ן ִמשּׁוּם הֶ ְפקֵ ר ,וּפָ טוּר ִמן הַ מַּ עַ ְשרוֹת ,עַ ד ֶשׁיְּמָ ֵרחַ .
וּמַ אֲ כִ יל לַבְּ הֵ מָ ה וְ לַחַ יָּה ְולָעוֹפוֹת ,וּפָ טוּר ִמן הַ מַּ עַ ְשרוֹת ,עַ ד ֶשׁיְּמָ ֵרחַ .
גּרן וְ זו ֵֹרעַ ,וּפָ טוּר ִמן הַ מַּ עַ ְשרוֹת ,עַ ד ֶשׁיְּמָ ֵרחַ ִ .דּבְ ֵרי ַרבִּ י ֲע ִקיבָ א.
וְ נוֹטֵ ל ִמן הַ ֶ
גּרן ,הַ מַּ עַ ְשרוֹת ֶשׁלָּהֶ ם ,עַ ד ֶשׁיְּמָ ֵרחַ .
כּהֵ ן ְולֵוִ י ֶשׁלּ ְָקחוּ אֶ ת הַ ֶ
הַ מַּ ְק ִדּישׁ וּפוֹדֶ ה ,חַ יָּב בְּ מַ עַ ְשרוֹת ,עַ ד ֶשׁיְּמָ ֵרחַ הַ גִּ זְבָּ ר.
עמוד 4מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
1אם לא נתן פאה מהמחובר נותן מהתלוש.
2אם נתן פאה קודם מירוח הכרי)ראה מושגים( ,פטורה פאה זו ממעשרות.
3המפקיר את תבואתו ,לפני מירוח הכרי ,מה שהופקר פטור מתרומות ומעשרות.
4מאכיל מן התבואה ,לבהמה ,לחיה ולעוף ללא מעשרות ,כל עוד לא היה מירוח הכרי.
5רבי עקיבא )ואין הלכה כמותו(:
הזורע מן התבואה קודם מירוח פטור מתרומות ומעשרות.
6כהן או לוי שקנו תבואה:
6.1אם קנו קודם מירוח הכרי ,יכולים לקחת את המעשרות לעצמם.
6.2אם קנו לאחר המירוח ,חייבים לתת את התרומה והמעשר לכהן וללוי אחרים )משום קנס(.
7הנותן תבואתו להקדש ופדאה חזרה:
8אם פדאה קודם המירוח ,חייב בתרומות ומעשרות.
9אם פדאה לאחר המירוח ,פטור מתרומות ומעשרות.
פרק ב
הנושאים העיקריים בפרק:
שדה הנחשבת ל 2 -שדות לענין פאה ,שדה שיש בה 2סוגי גידולים,
מקרים שהשדה פטורה מפאה ,שדה שרק חלקה נקצר.
משנה א :דברים המחלקים שדה זרעים להחשב כשתי שדות לענין פאה.
יקין לַפֵּ אָה :הַ נַּחַ ל ,וְהַ ְשּׁלוּלִ ית,
וְ אֵ לּוּ מַ ְפ ִס ִ
וְ דֶ ֶר� הַ יּ ִָחידְ ,ודֶ ֶר� הָ ַרבִּ ים,
וּשׁבִ יל הַ יּ ִָחיד הַ קָּ בוּעַ בִּ ימוֹת הַ חַ מָּ ה וּבִ ימוֹת הַ גְּ ָשׁ ִמים,
וּשׁבִ יל הָ ַרבִּ יםְ ,
ְ
וְ הַ בּוּר ,וְ הַ נִּיר,
וְ ז ֶַרע אַחֵ ר.
וְ הַ קּוֹצֵ ר לְ ַשׁחַ ת ,מַ ְפ ִסיק; ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר.
ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים :אֵ ינ ֹו מַ ְפ ִסיק ,אֶ לָּא ִאם ֵכּן חָ ַרשׁ.
1נחל ואפילו אין בו מים זורמים ,ותעלה המושכת מים לאמות מים בשדות )"שלולית"(.
2דרך היחיד הרחבה ארבע אמות ,ודרך הרבים הרחבה שש עשרה אמות.
3שביל המיועד לרבים או ליחיד ,ומשתמשים בהם גם בימות החמה וגם בימות הגשמים.
4שדה בור שלא נעבד ,או שדה חרוש.
5שורה של גידול בתוך השדה השונה משאר הגידול של השדה.
6הקוצר תבואה שלא נגמר בישולה לצורך מספוא:
6.1רבי מאיר :מחלק את השדה לשתי שדות )עדיין זה לא נחשב לתחילת הקציר(.
6.2חכמים :אינו מחלק ונחשב לשדה אחד ,אלא אם כן גם חרש את המקום שקצר.
משנה ב :המשך פרוט דברים המחלקים שדה אחת לשתי שדות לענין פאה.
אַ מַּ ת הַ מַּ יִם ֶשׁאֵ ינָהּ יְכ ֹולָה לְ ִהקָּ צֵ ר כְּ אַחַ תַ ,רבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :מַ ְפסֶ קֶ ת.
עמוד 5מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
וְ כל הֶ הָ ִרים אֲ ֶשׁר בַּ מַּ ְעדֵּ ר יֵעָ דֵ רוּן,
אַף עַ ל ִפּי ֶשׁאֵ ין הַ בָּ קָ ר יָכוֹל ַלעֲבוֹר בְּ ֵכלָיו ,הוּא נוֹתֵ ן פֵּ אָה לַכּל.
1רבי יהודה :אמת המים שהעומד בצידה האחד אינו יכול לקצור את התבואה הנמצאת בצידה השני.
2שדה שיש בתוכה תלולית מוגבהת )הרים( ,שאפשר לחרוש אותה רק במעדר:
2.1למרות שצמד בקר לא יכול לחרוש אותה במחרשה,
2.2נחשב כשדה אחד ונותן פאה אחת.
משנה ג :מתי שדה אילן הופך לשתי שדות לענין פאה?
הַ כּל מַ ְפ ִסיק לִ ז ְָרעִ ים,
וְ אֵ ינ ֹו מַ ְפ ִסיק ל ִָאילָן אֶ לָּא גָּדֵ ר.
וְ ִאם הָ יָה ֵשעָ ר כּוֹתֵ שׁ ,אֵ ינ ֹו מַ פְ ִסיק ,אֶ לָּא נוֹתֵ ן פֵּ אָה לַכּל.
1הדברים שנמנו לעיל שמחלקים שדה לשתי שדות לעניין פאה ,זה רק בשדה זרעים.
2בשדה אילן כדי לחלק לשתי שדות צריך גדר גבוהה 10טפחים.
3אם ראשי העצים מתערבבים זה בזה מעל הגדר ,נותן פאה אחת על הכל.
משנה ד :דין פאה למטע חרובים ולמטע זיתים
וְ לֶחָ רוּבִ ין ,כָּ ל הָ רו ִֹאין זֶה אֶ ת זֶה.
אָמַ ר ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל:
ֵיתים ֶשׁהָ יוּ ָלהֶ ם בְּ כָל רוּחַ ,
נ ֹוהֲגִ ין הָ יוּ בֵּ ית אַ בָּ א ,נו ְֹתנִין פֵּ אָה אַחַ ת ַלזּ ִ
וְ לֶחָ רוּבִ ין ,כָּ ל הָ רו ִֹאין זֶה אֶ ת זֶה.
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר בֵּ ַרבִּ י צָ דוֹק אוֹמֵ ר ִמ ְשּׁמוֹ:
אַף לֶחָ רוּבִ ין ֶשׁהָ יוּ לָהֶ ם בְּ ָכל הָ עִ יר.
1תנא קמא :אם מחרוב אחד רואים את החרוב השני ,המטע כולו נחשב לשדה אחד.
2רבן גמליאל:
2.1.1לגבי מטע זיתים :כל צד של העיר נחשב כשדה נפרד לעניין פאה.
2.1.2לגבי חרובים:
נחשב כשדה אחת רק אם מחרוב אחד רואים את החרוב השני.
3רבי אליעזר ברבי צדוק בשם רבן גמליאל )ואין הלכה כמותו( :לחרובים שבכל העיר נותנים פאה אחת.
משנה ה :דין פאה בשדה עם שני סוגים של תבואות או סוג אחד שקוצרים אותו ב 2-זמנים שונים
הַ זּו ֵֹרעַ אֶ ת ָשדֵ הוּ ִמין אֶ חָ ד ,אַף עַ ל ִפּי ֶשׁהוּא עו ֵֹשהוּ ְשׁתֵּ י גְ ָרנוֹת ,נוֹתֵ ן פֵּ אָה אַחַ ת.
גּרן אַחַ ת ,נוֹתֵ ן ְשׁתֵּ י פֵ אוֹת.
ֲשאָן ֶ
ז ְָרעָ הּ ְשׁנֵי ִמינִין ,אַף עַ ל ִפּי ֶשׁע ָ
הַ זּו ֵֹרעַ אֶ ת ָשדֵ הוּ ְשׁנֵי ִמינֵי ִח ִטּין:
גּרן אַחַ ת ,נוֹתֵ ן פֵּ אָה אַחַ ת.
ֲשאָן ֶ
ע ָ
ְשׁתֵּ י גְ ָרנוֹת ,נוֹתֵ ן ְשׁתֵּ י פֵ אוֹת.
1שדה הזרועה סוג אחד של תבואה ,אף אם קוצרים אותה בזמנים שונים ,נותן פאה אחת לכל השדה.
2שדה הזרועה 2סוגי תבואה )כגון חיטים ושערים( ,נותן פאה לכל סוג )גם אם קוצר בבת אחת(.
עמוד 6מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
3הזורע שני מינים של חיטים:
3.1אם עשה גורן אחת לשני הסוגים נותן פאה אחת.
3.2אם עשה שתי גרנות ,נותן 2פאות.
משנה ו :הדין של זורע "שני מיני חיטים בשדה אחד" )משנה קודמת( ,הוא הלכה למשה מסיני.
ֲשה ֶשׁזּ ַָרע ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן ִאישׁ הַ ִמּ ְצפָּ ה לִ ְפנֵי ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל,
מַ ע ֶ
וְ עָ לוּ לְ לִ ְשׁכַּ ת הַ ָגּזִית וְ ָשׁאָלוּ .אָמַ ר נַחוּם הַ לַּבְ לָר:
יאים,
ָאשׁאֶ ,שׁ ִקּבֵּ ל מֵ אַ בָּ אֶ ,שׁ ִקּבֵּ ל ִמן הַ זּוּגוֹתֶ ,שׁ ִקּבְּ לוּ ִמן הַ נְּבִ ִ
ְמקֻ בָּ ל אֲ נִי מֵ ַרבִּ י ְמי ָ
משׁה ִמ ִסּינַי ,בְּ זו ֵֹרעַ אֶ ת ָשדֵ הוּ ְשׁנֵי ִמינֵי חִ ִטּין:
הֲ לָכָ ה לְ ֶ
גּרן אַחַ ת ,נוֹתֵ ן פֵּ אָה אַחַ ת; ְשׁתֵּ י גְ ָרנוֹת ,נוֹתֵ ן ְשׁתֵּ י פֵ אוֹת.
ֲשאָן ֶ
ִאם ע ָ
משנה ז :מקרים שהשדה פטורה מפאה.
ָשדֶ ה ֶשׁ ְקּצָ רוּהָ גּ ֹויִם,
ְקצָ רוּהָ לִ ְס ִטים,
ִק ְר ְסמוּהָ נְמָ לִ ים,
ְשׁבָ ַרתָּ הּ הָ רוּחַ א ֹו בְּ הֵ מָ ה,
טוּרה.
ְפּ ָ
טוּרהֶ ,שׁחוֹבַ ת הַ פֵּ אָה בַּ קָּ מָ ה.
קָ צַ ר חֶ ְציָהּ וְ קָ ְצרוּ לִ ְסטִ ים חֶ צְ יָהְּ ,פּ ָ
1נקצרה השדה ע"י גויים )כגון שהיתה שלהם בזמן הקציר( ,ומכרו את העומרים לישראל.
2נקצרה השדה של בעל בית יהודי ע"י ליסטים והשאירו את הקציר בשדה.
3כרסמו נמלים את השיבולים )ולא נקצרה ע"י הבעלים(.
4שברה רוח או בהמה את הקמה )ולא נקצרה ע"י הבעלים(.
5בעל הבית קצר מחצית הראשונה של השדה וליסטים מחצית השנייה) .החיוב הוא רק בסיום הקציר(.
משנה ח :דין פאה כאשר בעל הבית לא קצר את כולה
ְקצָ רוּהָ לִ ְס ִטים חֶ ְציָהּ ,וְ קָ צַ ר הוּא חֶ ְציָהּ ,נוֹתֵ ן פֵּ אָה ִממַּ ה ֶשּׁקָּ צַ ר.
קָ צַ ר חֶ ְציָהּ וּמָ כַ ר חֶ ְציָהּ ,הַ לּוֹקֵ חַ נוֹתֵ ן פֵּ אָה לַכּל.
קָ צַ ר חֶ ְציָהּ וְ הִ ְק ִדּישׁ חֶ ְציָהּ,
הַ פּוֹדֶ ה ִמיַּד הַ גִּ זְבָּ ר ,הוּא נוֹתֵ ן פֵּ אָה לַכּל.
1קצרו ליסטים מחצית ראשונה של השדה ,ובעל השדה מחצית השנייה ,נותן פאה רק ממה שקצר.
2בעל השדה קצר מחצית ראשונה של השדה ,ומכר מחצית השנייה ,הלוקח נותן פאה על כל השדה.
3בעל השדה קצר מחצית ראשונה ,והקדיש מחצית שניה ,ואחר פדה את ההקדש,
הפודה נותן פאה על הכל.
פרק ג
עמוד 7מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
הנושאים העיקריים בפרק:
מושגים:
בית רובע:
שכיב מרע:
נכסים שיש להם אחריות:
קנית מטלטלים אגב קרקע:
נתינת פאה בערוגות נפרדות בתוך שדה ,דיני פאה כאשר חלק מהיבול
נשאר בקרקע ,דיני פאה בשדה של שותפים ,שיעור הקרקע שחייבת
בפאה ,דברים שאפשר לבצע אם יש לאדם קרקע כלשהיא ,הכותב
נכסיו לעבדו הכנעני.
שטח הראוי לזריעת רבע הקב תבואה .והוא 10.2על 10.2אמות
בקרוב) .בערך 35מטר מרובע(.
חולה מסוכן הנוטה למות.
אם אדם לווה כסף ואין לו ממה להחזיר ,ויש לו קרקע ,אפשר לגבות
מהקרקע את החוב .אם מכר הלווה את הקרקע לאחר שלווה את
הכסף ,הקרקע נשארת משועבדת להלוואה ,ואפשר לגבות את החוב
אף מן הלקוחות .דהינו הקרקע היא נכס שיש עליו אחריות לגבי
הלואה של בעל הקרקע .מטלטלים נחשבים לנכסים שאין להם
אחריות ,כיוון שאם מכרם הלווה אין להם אחריות להלוואה ,ואי
אפשר לגבות מהם את החוב.
מטלטלים נקנים במשיכה .קרקע ניקנית בכסף בשטר והחזקה .אם
קונים גם קרקע וגם מטלטלים בו זמנית ,אפשר גם כן לקנות הכל יחד
בכסף ,בשטר או בחזקה .דהינו אגב קנית הקרקע אפשר לקנות גם את
המטלטלים בשיטות הקניה שקונים את הקרקע.
משנה א :דין פאה בערוגות תבואה הנמצאות בין עצי זית או בין אילנות אחרים
ֵיתים,
מַ לְ בְּ נוֹת הַ ְתּבוּאָה ֶשׁבֵּ ין הַ זּ ִ
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :פֵּ אָה ִמכָּ ל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד.
בֵּ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :מֵ אֶ חָ ד עַ ל הַ כּל.
ערבִ יןֶ ,שׁהוּא נוֹתֵ ן פֵּ אָה מֵ אֶ חָ ד עַ ל הַ כּל.
אשׁי שׁוּרוֹת ְמ ָ
וּמו ִֹדיםֶ ,שׁ ִאם הָ יוּ ָר ֵ
1בית שמאי :נותן פאה מכל ערוגה לחוד.
2בית הלל :נותן פאה אחת לכל הערוגות.
3מודים בית שמאי שאם פינות הערוגות מחוברות ביניהם ,נותן פאה אחת על הכל.
משנה ב :הקוצר רק חלקים שהבשילו בקמה ,ונוצרו ע"י כך ערוגות נפרדות בשדה
הַ ְמנַמֵּ ר אֶ ת ָשדֵ הוּ וְ ִשׁיֵּר ְקל ִָחים ל ִַחים,
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר :נוֹתֵ ן פֵּ אָה ִמכָּ ל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד.
ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים :מֵ אֶ חָ ד עַ ל הַ כּל.
וּמו ִֹדים ֲח ָכ ִמים לְ ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א:
לשׁה ְמקוֹמוֹתֶ ,שׁהוּא נוֹתֵ ן פֵּ אָה ִמכָּ ל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד.
בְּ זו ֵֹרעַ ֶשׁבֶ ת א ֹו חַ ְרדָּ ל בִּ ְשׁ ָ
עמוד 8מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
1רבי עקיבא:
2חכמים:
נותן פאה נפרדת לכל ערוגה שנוצרה בשדה.
נותן פאה אחת על כל הערוגות.
מודים חכמים לר' עקיבא שהזורע שבת )מין תבלין( או חרדל ,בערוגות נפרדות,
כותרת נוספת:
נותן פאה אחת על הכל )כי כך רגילים לזרוע אותם(.
משנה ג :דין פאה כאשר אוספים חלק מהיבול והחלק האחר נשאר בקרקע.
ַגּרן ,נוֹתֵ ן פֵּ אָה לְ אֵ לּוּ לְ עַ ְצמָ ן וּלְ אֵ לּוּ לְ עַ ְצמָ ן.
וּמקַ יֵּם יְבֵ ִשׁים ל ֶ
הַ מַּ ֲחלִ יק בְּ צָ לִ ים ל ִַחים לַשּׁוּק ְ
וְ כֵ ן בַּ אֲ פוּנִין,
וְ כֵ ן בְּ כ ֶֶרם.
הַ מֵּ דֵ ל,
נוֹתֵ ן ִמן הַ ְמשׁאָר עַ ל מַ ה ֶשּׁ ִשּׁיֵּר.
וְ הַ מַּ ֲחלִ יק מֵ אַחַ ת יָד ,נוֹתֵ ן ִמן הַ ְמשׁאָר עַ ל הַ כּל.
1התולש בצלים לחים למכרם בשוק ,ומשאיר בצלים יבשים לתלשם בשעת הגורן ,נותן 2פאות נפרדות.
2כנ"ל באפונים.
3וכן הבוצר חלק מהענבים למכרם ,ומשאיר את החלק האחר לצורך יין או צימוקים ,נותן 2פאות.
4המדלל חלק מהיבול כדי להשביח את השאר ,נותן פאה רק ממה שנשאר.
5אם תלש הרבה ממקום אחד ,נותן פאה ממה שנשאר גם על מה שתלש.
משנה ד :דין פאה בבצלים שמשאירים באדמה לשם זרעים )אמהות(
הָ ִאמָּ הוֹת ֶשׁל בְּ צָ לִ ים חַ יָּבוֹת בְּ פֵ אָה.
וְ ַרבִּ י יוֹסֵ י פּוֹטֵ ר.
מַ לְ בְּ נוֹת הַ בְּ צָ לִ ים ֶשׁבֵּ ין הַ יּ ָָרק,
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :פֵּ אָה ִמ ָכּל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד,
וַחֲ כָ ִמים או ְֹמ ִרים :מֵ אֶ חָ ד עַ ל הַ כּל.
1תנא קמא :חיבים לתת פאה גם על בצלים אלו.
2רבי יוסי :אין הבצלים שבקרקע חיבים בפאה.
כותרת נוספת:
דין פאה בערוגות בצלים שמפוזרות בגן של ירקות אחרים
1רבי יוסי :נותן פאה מכל ערוגה לחוד.
2חכמים:
נותן פאה אחת על הכל.
משנה ה :דין פאה בשדה שנפלה בירושה ובשדה של שותפים
אַחין ֶשׁחָ לְ קוּ ,נו ְֹתנִין ְשׁתֵּ י פֵ אוֹת.
הָ ִ
חָ זְרוּ ְונ ְִשׁתַּ ְתּפוּ ,נו ְֹתנִין פֵּ אָה אַחַ ת.
ְשׁ ַניִם ֶשׁלּ ְָקחוּ אֶ ת הָ ִאילָן,
נו ְֹתנִין פֵּ אָה אַחַ ת.
עמוד 9מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
לָקַ ח זֶה ְצפוֹנ ֹו וְ זֶה ְדּרוֹמו ֹ◌,זֶה נוֹתֵ ן פֵּ אָה לְ עַ ְצמ ֹו וְ זֶה נוֹתֵ ן פֵּ אָה לְ עַ ְצמוֹ.
הַ מּ ֹוכֵר ִקלְ חֵ י ִאילָן בְּ תוֹ� ָשדֵ הוּ ,נוֹתֵ ן פֵּ אָה ִמכָּ ל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד.
ְהוּדה:
אָמַ ר ַרבִּ י י ָ
אֵ ימָ תַ י? בִּ זְמַ ן ֶשׁלּא ִשׁיֵּר בַּ עַ ל הַ ָשּׂדֶ ה,
אֲ בָ ל ִאם ִשׁיֵּר בַּ עַ ל הַ ָשּׂדֶ ה ,הוּא נוֹתֵ ן פֵּ אָה לַכּל.
1האחים שירשו שדה וחלקו אותה ביניהם ,כל אחד נותן פאה לעצמו.
2אם לאחר שחלקו ביניהם חזרו להיות שותפים ,נותנים פאה אחת.
3שנים שקנו אילן בשותפות:
3.1אם כל האילן של שניהם ,נותנים פאה אחת בלבד.
3.2אם זה לקח צפונו של האילן וזה לקח דרומו ,כל אחד נותן פאה לעצמו.
כותרת נוספת:
דין מוכר אילנות עם פרות ללא הקרקע
1תנא קמא :הקונה נותן פאה על כל אילן ואילן )האילנות לא מצטרפים כי הקרקע לא שלו(.
2רבי יהודה:
2.1
מפרש את תנא קמא כאשר בעל הבית לא השאיר לעצמו עצים בשדה.
2.2אם בעל הבית השאיר אילנות לעצמו ,הוא נותן מהם פאה גם על האילנות שמכר.
משנה ו :שיעור הקרקע שחייבת בפאה
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר :קַ ְרקַ ע בֵּ ית רבַ ע חַ יֶּבֶ ת בְּ פֵ אָה.
ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר :הָ עו ָֹשה סָ אתַ יִם.
ַרבִּ י טַ ְרפוֹן אוֹמֵ רִ :שׁ ָשּׁה עַ ל ִשׁ ָשּׁה ְטפָ ִחים.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה בֶּ ן בְּ תֵ י ָרה אוֹמֵ ר :כְּ דֵ י לִ ְקצוֹר ְולִ ְשׁנוֹתַ .ו ֲהלָכָ ה כִּ ְדבָ ָריו.
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר :קַ ְרקַ ע כָּ ל ֶשׁהוּא חַ יֶּבֶ ת בְּ פֵ אָה.
כּוּרים,
וּבְ בִ ִ
וְ לִ כְ תּוֹב עָ לֶיהָ ְפּר ֹוזְבּוּל,
וְ לִ ְקנוֹת עִ מָּ הּ נְכָ ִסים ֶשׁאֵ ין לָהֶ ם אַ ֲח ָריוּת ,בְּ כֶ סֶ ף וּבִ ְשׁטָ ר וּבַ חֲ זָקָ ה.
1רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(:.
בית רובע )ראה מושגים(.
2רבי יהושע )ואין הלכה כמותו(:
קרקע המניבה סאתיים תבואה.
3רבי טרפון )ואין הלכה כמותו(:
ששה על ששה טפחים.
4רבי יהודה בן בתירה:
4.1אם יש בקמה מספיק שיבולים כדי למלא פעמיים את ידו של הקוצר.
4.2וסוברת המשנה שהלכה כמותו ,אך לא נפסק כך.
5רבי עקיבא:
כותרת נוספת:
קרקע כל שהוא.
דברים שאפשר לבצע אם יש לאדם קרקע כלשהיא
עמוד 10מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
1הבאת ביכורים.
2כתיבת פרוזבול.
3לקנות מטלטלים אגב קנית קרקע כלשהו )ראה מושגים(.
משנה ז :דינים נוספים שחלים בקרקע כל שהוא
הַ כּוֹתֵ ב נְכָ סָ יו ְשׁכִ יב ְמ ַרע,
ִשׁיֵּר קַ ְרקַ ע ָכּל ֶשׁהוּא ,מַ ְתּנָת ֹו מַ תָּ נָה.
לא ִשׁיֵּר קַ ְרקַ ע כָּ ל ֶשׁהוּא ,אֵ ין מַ ְתּנָת ֹו מַ תָּ נָה.
הַ כּוֹתֵ ב נְכָ סָ יו לְ בָ נָיו,
וְ כָ תַ ב לְ ִא ְשׁתּ ֹו קַ ְרקַ ע כָּ ל ֶשׁהוּאִ ,אבְּ דָ ה כְּ תֻ בָּ תָ הּ.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ רִ :אם ִקבְּ לָה עָ לֶיהָ ,אַף עַ ל ִפּי ֶשׁלּא כָּ תַ ב לָהּ ִאבְּ דָ ה כְּ תֻ בָּ תָ הּ.
1שכיב מרע שנתן נכסיו לאחר במתנה:
1.1אם שייר לעצמו קרקע כל שהוא )או מטלטלין( ,אפילו הבריא מתנתו מתנה.
1.2אם לא שייר קרקע כל שהוא )או אפילו מטלטלין( ,מתנתו אינה מתנה.
2המחלק נכסיו לבניו וגם לאשתו ונתן לה קרקע כל שהוא ,האם איבדה כתובתה ?
2.1תנא קמא:
אם לא ערערה על החלוקה ,אינה יכולה לגבות כתובתה מנכסים שחילק לבניו.
2.2רבי יוסי:
אם הסכימה להיות שותפה עם הבנים ,אפילו לא קבלה קרקע ,ויתרה על כתובתה.
משנה ח :הכותב נכסיו לעבדו הכנעני ,האם יצא העבד לחורין ?
הַ כּוֹתֵ ב נְכָ סָ יו לְ עַ בְ דּ ֹו,
יָצָ א בֶּ ן חו ִֹרין.
ִשׁיֵּר קַ ְרקַ ע כָּ ל ֶשׁהוּא ,לא יָצָ א בֶּ ן חו ִֹרין.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר:
לְ ע ֹולָם הוּא בֶּ ן חו ִֹרין,
עַ ד ֶשׁיּאמַ ר :ה ֲֵרי כָּ ל ְנ ָכסַ י נְתוּנִין לְ ִאישׁ פְּ ל ֹונִי עַ בְ ִדּי ,חוּץ מֵ אֶ חָ ד מֵ ִרבּוֹא ֶשׁבָּ הֶ ם.
1הכותב נכסיו לעבדו הכנעני:
1.1תנא קמא:
1.1.1אם לא שייר לעצמו כלום ,אף העבד יצא לחורין )גם העבד הוא בכלל הנכסים(.
1.1.2אם שייר קרקע או מטלטלים ,לא יצא לחרות )ואף לא קנה נכסים(.
1.2רבי שמעון:
1.2.1אם שייר לעצמו דבר מוגדר ,העבד משוחרר )השיור לא פוגם בשחרור העבד(.
1.2.2אם אמר" :כל נכסי נתונים לעבדי חוץ מדבר מועט" ,אין העבד משוחרר.
פרק ד
עמוד 11מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
הנושאים העיקריים בפרק:
מושגים:
דלית:
פאה הניתנת שלא במחובר לקרקע ,צורת נתינת הפאה לעניים ,זמני
לקיטת פאה ,זכיה בפאה עבור עני ,דין פאה במקדיש שדהו ,מה נחשב
ומה לא נחשב כלקט .שיבולים שנמצאו בחורי נמלים.
גפן המודלית על גבי קנים או על גבי אילנות.
משנה א :באיזה צורה ניתנת הפאה לעניים ?
הַ פֵּ אָה נִתֶּ נֶת בִּ ְמחֻ בָּ ר לַקַּ ְרקַ ע.
וּמחַ לֵּק ָל ֲע ִניִּים.
בְּ ָדלִ ית וּבְ דֶ קֶ ל ,בַּ עַ ל הַ בַּ יִת מו ִֹריד ְ
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר :אַף בַּ ֲחלִ יקֵ י אֱג ֹוזִים.
אֲ ִפלּוּ ִתּ ְשׁ ִעים וְ ִת ְשׁעָ ה או ְֹמ ִרים לְ חַ לֵּק וְ אֶ חָ ד אוֹמֵ ר לָבזָ ,לזֶה שׁו ְֹמעִ ין,
ֶשׁאָמַ ר כַּ ֲהלָכָ ה.
1פאה ניתנת כשהיא עדיין מחוברת לקרקע.
2במקרים הבאים בעל הבית מוריד בעצמו ומחלק לעניים:
2.1תנא קמא:
בגפן דלית )ראה מושגים( ,ובדקל.
2.2רבי שמעון )ואין הלכה כמותו( :גם בעצי אגוזים.
3כאשר הפאה צריכה להינתן במחובר:
3.1אפילו 99עניים רוצים שבעל הבית יחלק ואחד רוצה שתינתן במחובר ,נותן במחובר.
3.2שהרי זו ההלכה.
משנה ב :פאה מדלית ומדקל אין שומעים לעניים לקטוף לבד
בְּ דָ לִ ית וּבְ דֶ קֶ ל אֵ ינ ֹו ֵכן.
אֲ ִפלּוּ ִתּ ְשׁעִ ים וְ ִת ְשׁעָ ה או ְֹמ ִרים לָבז וְ אֶ חָ ד אוֹמֵ ר לְ חַ לֵּקָ ,לזֶה שׁו ְֹמעִ ין,
ֶשׁאָמַ ר כַּ ֲהלָכָ ה.
משנה ג :קונסים עניים שלוקטים שלא כהוגן
נָטַ ל ִמ ְקצָ ת פֵּ אָה וּז ְָרקָ הּ עַ ל הַ ְשּׁאָר ,אֵ ין ל ֹו בָּ הּ כְּ לוּם.
נָפַ ל ל ֹו עָ לֶיהָ ,וּפֵ ֵרשׁ טַ לִּ ית ֹו עָ לֶיהָ ,מַ עֲבִ ִירין אוֹתָ הּ הֵ ימֶ נּוּ.
וְ ֵכן בְּ לֶקֶ ט ,וְ כֵן בְּ עמֶ ר הַ ִשּׁכְ חָ ה.
1נטל העני פאה וזרקה על פאה שעדין לא נתלשה ,קונסים אותו ,וגם לוקחים ממנו את מה שזרק.
2נפל על פאה או שפרס טליתו עליה ,אין מאפשרים לו לזכות בפאה זו.
3כנ"ל גם לגבי לקט ושכחה.
משנה ד :העניים תולשים את הפאה בידים ולא במגל או בקרדום.
פֵּ אָה ,אֵ ין קוֹצְ ִרין אוֹתָ הּ בְּ מַ ָגּלוֹת ,וְ אֵ ין עו ְֹק ִרין אוֹתָ הּ בְּ קַ ְרדֻּ מּוֹת,
עמוד 12מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
כְּ דֵ י ֶשׁלּא יַכּוּ ִאישׁ אֶ ת ֵרעֵ הוּ.
משנה ה :זמני לקיטת פאה במהלך היום
ָשׁלשׁ אַבְ עָ יוֹת בַּ יּוֹם :בַּ ַשּׁחַ ר וּבַ ֲחצוֹת וּבַ ִמּנְחָ ה.
אָמרוּ אֶ לָּא כְּ דֵ י ֶשׁלּא י ְִפ ֲחתוּ.
ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר :לא ְ
אָמרוּ אֶ לָּא כְּ דֵ י ֶשׁלּא יו ִֹסיפוּ.
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר :לא ְ
ֶשׁל בֵּ ית נָמֵ ר הָ יוּ ְמל ְַקּטִ ין עַ ל הַ חֶ בֶ ל ,וְ נו ְֹתנִים פֵּ אָה ִמ ָכּל אוֹמֵ ן וְ אוֹמֵ ן.
1תנא קמא :ב 3-זמנים בעל הבית מאפשר לעניים ללקוט :בשחר ,בחצות היום ובמנחה.
2רבן גמליאל )ואין הלכה כמותו(:
בעל הבית יכול להוסיף זמנים נוספים.
4רבי עקיבא )ואין הלכה כמותו(:
אין להוסיף יותר זמנים ,אבל אפשר לקבוע רק זמן אחד או שנים.
כותרת נוספת:
אנשי בית נמר היו מסמנים שורות בשדה ,ונותנים פאה בכל פעם שקוצרים שורה.
משנה ו :דין נכרי שקצר והתגייר קודם שנתן מתנות עניים
נָכְ ִרי ֶשׁקָּ צַ ר אֶ ת ָשדֵ הוּ וְ אַחַ ר ָכּ� נ ְִתגַּ יַּר,
וּמן הַ פֵּ אָה.
וּמן הַ ִשּׁכְ חָ ה ִ
פָּ טוּר ִמן הַ לֶּקֶ ט ִ
ַרבִּ י יְהוּדָ ה ְמחַ יֵּב בְּ ִשׁכְ חָ הֶ ,שׁאֵ ין הַ ִשּׁכְ חָ ה אֶ לָּא בְּ ָשׁעַ ת הָ עִ מּוּר.
1תנא קמא :פטור מלקט שכחה ופאה.
2רבי יהודה )ואין הלכה כמותו( :חייב בשכחה שהיא תלויה בשעת עשיית העומרים.
משנה ז :דין חיוב פאה במקדיש שדהו ואח"כ פדאה
ִה ְק ִדּישׁ קָ מָ ה וּפָ ָדה קָ מָ ה ,חַ יָּב.
עֳמָ ִרין וּפָ ָדה עֳמָ ִרין ,חַ יָּב.
טוּרה,
קָ מָ ה וּפָ ָדה עֳמָ ִריןְ ,פּ ָ
טוּרה.
ֶשׁבְּ ָשׁעַ ת חוֹבָ תָ הּ הָ יְתָ ה ְפּ ָ
1המקדיש שדהו בעודה קמה )מחוברת לקרקע( ,ופדאה בעודה קמה ,חייב בלקט שכחה ופאה.
2המקדיש שדהו במצב של עומרים ,ופדאה כשהיא עדין עומרים ,חייב בלקט שכחה ופאה.
3המקדיש שדהו בעודה קמה ,ופדה אותה לאחר שסדרו את היבול בעומרים:
3.1
פטור מלקט שכחה ופאה.
3.2בשעת חיוב במתנות עניים הייתה בידי ההקדש שפטור.
מקדיש שדהו ופדאה ,האם חייב במעשרות ?
משנה ח:
כַּ יּוֹצֵ א בוֹ:
הַ מַּ ְק ִדּישׁ פֵּ רוֹתָ יו עַ ד ֶשׁלּא בָּ אוּ לְ ע ֹונַת הַ מַּ עַ ְשרוֹת וּפְ דָ אָן ,חַ יָּבִ ין.
וּפדָ אָן ,חַ יָּבִ ין.
ִמ ֶשּׁבָּ אוּ לְ ע ֹונַת הַ מַּ עַ ְשרוֹת ְ
ישׁן עַ ד ֶשׁלּא נִגְ ְמרוּ ,וּגְ מָ ָרן הַ גִּ זְבָּ ר ,וְ אַחַ ר כָּ � ְפּדָ אָן,
ִה ְק ִדּ ָ
עמוד 13מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
טוּרין,
ְפּ ִ
טוּרין.
ֶשׁבְּ ָשׁעַ ת חוֹבָ תָ ן הָ יוּ ְפּ ִ
1כמו בפאה כך גם במעשרו:
1.1המקדיש והפודה שדה לפני עונת המעשרות ,חייב במעשרות.
1.2המקדיש שדה לאחר שהגיעה לעונת המעשרות ופדאה ,חייב במעשרות.
2המקדיש שדהו לפני עונת המעשרות ,ופדאה לאחר עונת המעשרות:
2.1פטור ממעשרות.
2.2שבשעה שחלה חובת המעשרות היו בידי ההקדש שפטור ממעשרות.
משנה ט :האם העשיר יכול לזכות בפאה עבור העני ?
ִמי ֶשׁלָּקַ ט אֶ ת הַ פֵּ אָה ,וְ אָמַ רֲ " :ה ֵרי ז ֹו לְ ִאישׁ ְפּל ֹונִי עָ נִי",
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר :זָכָ ה לוֹ.
וַחֲ כָ ִמים או ְֹמ ִרים :י ְִתּ ֶננָּה לְ עָ נִי ֶשׁנּ ְִמצָ א ִראשׁוֹן.
הַ לֶּקֶ ט וְ הַ ִשּׁכְ חָ ה וְ הַ פֵּ אָה ֶשׁל נָכְ ִרי ,חַ יָּב בְּ מַ עַ ְשרוֹת,
אֶ לָּא ִאם כֵּ ן ִה ְפ ִקיר.
1רבי אליעזר:
2חכמים:
יכול לזכות.
אינו יכול לזכות ,ואם לקט ,יתן את מה שלקט לעני שיזדמן לו ראשון.
כותרת נוספת:
דין לקט שכחה ופאה שנתן נכרי משדהו
1חייבים להפריש תרומות ומעשרות )הנוכרי פטור ממתנות עניים ולכן יש חיוב במעשרות(.
2אם הפקיר את יבולו פטור מתרומות ומעשרות )הפקר פטור ממעשרות(.
מהו לקט ?
משנה י:
אֵ יזֶהוּ לֶקֶ ט?
הַ נּו ֵֹשּׁר בְּ ָשׁעַ ת הַ ְקּצִ ָירה.
הָ יָה קוֹצֵ ר ,קָ צַ ר ְמלא יָדוֹ ,תָּ לַשׁ ְמלא קֻ ְמצוֹ,
ָאָרץ ,ה ֲֵרי הוּא ֶשׁל בַּ עַ ל הַ בַּ יִת.
ִהכָּ הוּ קוֹץ וְ נָפַ ל ִמיָּד ֹו ל ֶ
תּוֹ� הַ יָּד וְ תוֹ� הַ מַּ גָּלָ ,ל ֲע ִניִּים.
אַחַ ר הַ יָּד וְ אַחַ ר הַ מַּ גָּ ל ,לְ בַ עַ ל הַ בַּ יִת.
ראשׁ הַ יָּד וְ ראשׁ הַ מַּ גָּל,
ַרבִּ י י ְִשׁמָ עֵ אל אוֹמֵ רָ :ל ֲע ִניִּים.
ַרבִּ י ֲע ִקיבָ א אוֹמֵ ר :לְ בַ עַ ל הַ בַּ יִת.
1שיבולים הנושרות בשעת הקציר.
2אם קצר מלא זרועו או תלש בידו מלא הקומץ שיבולים
2.1ונדקר ע"י קוץ ,השיבולים שנשרו הם של בעל הבית) ,כיוון שנשרו מחמת אונס(.
3אם קצר עם מגל:
עמוד 14מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
3.1מה שנפל מתוך המגל או מתוך ידו ,הוא לקט ושייך לעניים.
3.2מה שנפל מאחורי המגל ,ומאחורי היד) מחוץ לאחיזת היד( אינו לקט ,ושייך לבעל הבית.
4מה שנפל ממקום ראשי האצבעות )ראש היד( ,או מקצה המגל )ראש המגל(:
4.1רבי ישמעאל )ואין הלכה כמותו(:
שייך לעניים.
4.2רבי עקיבא :שייך לבעל הבית.
משנה יא :שיבולים שנמצאו בחורי נמלים
ח ֵֹרי הַ נְּמָ לִ ים ֶשׁבְּ תוֹ� הַ קָּ מָ ה ,ה ֲֵרי הֵ ן ֶשׁל בַּ עַ ל הַ בַּ יִת.
ֶשׁלְּ אַחַ ר הַ קּוֹצְ ִרים ,הָ עֶ לְ י ֹונִים ָל ֲע ִניִּים ,וְ הַ תַּ ְחתּ ֹונִים ֶשׁל בַּ עַ ל הַ בַּ יִת.
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר :הַ כּל ָל ֲע ִניִּיםֶ ,שׁסָּ פֵ ק לֶקֶ ט לֶקֶ ט.
1אם החורים בתוך הקמה ,השיבולים של בעל הבית.
2אם החורים במקום שכבר קצרו שם:
2.1תנא קמא )ואין הלכה כמותו(:
2.2רבי מאיר:
השיבולים העליונות לעניים ,והתחתונות לבעל הבית.
הכל לעניים ,שספק לקט שייך לעניים.
פרק ה
הנושאים העיקריים בפרק:
לקט שנתערבב עם תבואה של בעל הבית ,השקיית השדה קודם
לקיטת הלקט ע"י העניים ,אדם שנהיה עני באופן זמני ,דין עני הקוצר
עבור בעל הבית ,מקרים הנחשבים לגזל העניים ,מקרים בהם עומר
שנשכח אין לו דין שכחה.
מושגים:
עומר ,גדיש וגורן :דרך הקוצרים להניח בשדה ערימות קטנות ,ולאחר זמן אוגדים אותם ,ואלו הם
העומרים .את העומרים אפשר לאסוף יחד למקום אחד שהוא הגדיש ,או לקחת
אותם ישירות לגורן ששם דשים אותם.
משנה א :לקט שהתערבב עם שיבולים של בעל הבית
אָרץ ,ה ֲֵרי הוּא ֶשׁל ֲע ִניִּים.
גָּ ִדישׁ ֶשׁלּא לֻקַּ ט תַּ ְחתָּ יוָ ,כּל הַ נּ ֹוגֵעַ בָּ ֶ
הָ רוּחַ ֶשׁ ִפּזְּ ָרה אֶ ת הָ עֳמָ ִרים,
או ְֹמ ִדים אוֹתָ הּ כַּ מָּ ה לֶקֶ ט ִהיא ְראוּיָה ַלעֲשׁוֹת ,וְ נוֹתֵ ן ַל ֲע ִניִּים.
ַרבָּ ן ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר :נוֹתֵ ן ַל ֲע ִניִּים בִּ כְ דֵ י נ ְִפילָה.
1אם בעל הבית עשה גדיש במקום שעדיין לא לקטו העניים ,השיבולים הנוגעות בקרקע הם של העניים.
2עומרים של בעל הבית שהתפזרו ברוח יחד עם שיבולי הלקט:
2.1תנא קמא:
אומדים את הלקט שיכול להיות באותה שדה ,ונותנים לעניים )משתנה משדה לשדה(.
2.2רבן שמעון בן גמליאל:
אומדים את הלקט הממוצע משדה באותו גודל ונותנים לעניים )כמות
קבועה(.
עמוד 15מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
משנה ב :דין שיבולת שלא נקצרה וראשה יכול להגיע לקמה
ראשׁהּ מַ גִּ יעַ לַקָּ מָ ה,
ִשׁבּלֶת ֶשׁבַּ קָּ ִציר וְ ָ
ִאם נ ְִקצֶ ֶרת ִעם הַ קָּ מָ הֲ ,ה ֵרי ִהיא ֶשׁל בַּ עַ ל הַ בַּ יִת.
וְ ִאם לָאו ,ה ֲֵרי הִ יא ֶשׁל ֲע ִניִּים.
ִשׁבּלֶת ֶשׁל לֶקֶ ט ֶשׁנּ ְִתעָ ְרבָ ה בַּ גּ ִָדישׁ,
ְמעַ ֵשּׂר ִשׁבּלֶת אַחַ ת וְ נוֹתֵ ן לוֹ.
אָמַ ר ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר:
וְ כִ י הֵ יאָ � הֶ עָ נִי הַ זֶּה מַ ֲחלִ יף דָּ בָ ר ֶשׁלּא בָּ א בִּ ְרשׁוּתוֹ?
אֶ לָּא ְמ ַז ֶכּה אֶ ת הֶ עָ נִי בְּ ָכל הַ גּ ִָדישׁ,
וּמעַ ֵשּׂר ִשׁבּלֶת אַחַ ת וְ נוֹתֵ ן לוֹ.
ְ
1אם יכולים לקצור את השיבולת יחד עם הקמה ,השיבולת של בעל הבית.
2אם השיבולת אינה יכולה להקצר יחד עם הקמה ,היא של עניים.
כותרת נוספת:
הפרשת תרומות ומעשרות מגדיש שנתערבה בו שיבולת של לקט
1תנא קמא :בעל הבית נותן לעניים שיבולת כל שהיא ,לאחר שהופרש עבורה תרומות ומעשרות.
2רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(:
3העני לא יכול להחליף שבולת לקט שעדיין לא באה לרשותו בשיבולת אחרת.
4בעל הבית מזכה לעני את כל הגדיש במתנה על מנת להחזיר.
5לאחר שקיבל חזרה נותן לו שיבולת אחת מעושרת.
משנה ג :האם אפשר להשקות את השדה קודם שלקחו העניים את הלקט?
אֵ ין ְמ ַגלְ גְּ לִ ין בְּ טוֹפֵ חַ )נוסח אחר :בְּ טפַ ח(ִ ,דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר.
וַחֲ כָ ִמים מַ ִתּ ִיריןִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁאֶ ְפ ָשׁר.
1רבי מאיר :אין להשקות )" ְמגַלְ גְּ לִ ין בְּ טוֹפֵחַ "( את השדה ,כיון שההשקיה מפסידה את הלקט.
2חכמים:
אפשר להשקות את השדה כיון שבעל הבית יכול להזהר לא להפסיד את הלקט.
משנה ד :אדם שאינו עני ונמצא בדרך ואין לו במה לקנות מזונות ,האם יכול ליטול לקט ?
בַּ עַ ל הַ בַּ יִת ֶשׁהָ יָה עוֹבֵ ר ִממָּ קוֹם לְ מָ קוֹם ,וְ צָ ִרי� לִ טּל לֶקֶ טִ ,שׁכְ חָ ה וּפֵ אָה וּמַ ע ֲַשר עָ נִי,
יִטּל ,וּכְ ֶשׁ ַיּ ֲחזוֹר לְ בֵ ית ֹו י ְַשׁלֵּם; ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר.
וַחֲ כָ ִמים או ְֹמ ִרים :עָ נִי הָ יָה בְּ אוֹתָ הּ ָשׁעָ ה.
1רבי אליעזר:
2חכמים:
יכול ליטול לקט ,שכחה ופאה ,וכשיחזור לביתו יחזיר לעניים של העיר שנטל ממנה.
אינו צריך להחזיר כיון שהיה עני באותה שעה.
משנה ה :דין בעל הבית שמחליף תבואתו עם מתנות עניים
הַ מַּ חֲ לִ יף עִ ם הָ ֲע ִניִּים ,בְּ ֶשׁלּ ֹו פָּ טוּר,
עמוד 16מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
וּבְ ֶשׁל ֲע ִניִּים חַ ָיּב.
ְשׁ ַניִם ֶשׁ ִקּבְּ לוּ אֶ ת הַ ָשּׂדֶ ה בַּ אֲ ִריסוּת,
זֶה נוֹתֵ ן ָלזֶה חֶ לְ ק ֹו מַ ע ֲַשר עָ נִיְ ,וזֶה נוֹתֵ ן ָלזֶה חֶ לְ ק ֹו מַ ע ֲַשר עָ נִי.
הַ ְמקַ בֵּ ל ָשדֶ ה לִ ְקצוֹר ,אָסוּר בְּ לֶקֶ טִ ,שׁכְ חָ ה וּפֵ אָה וּמַ ע ֲַשר עָ נִי.
ְהוּדה :אֵ ימָ תַ י? בִּ זְמַ ן ֶשׁ ִקּבֵּ ל ִממֶּ נּוּ לְ מֶ חֱצָ ה ,לִ ְשׁלִ ישׁ וְ לִ ְרבִ יעַ .
אָמַ ר ַרבִּ י י ָ
אֲ בָ ל ִאם אָמַ ר לוְֹ :שׁלִ ישׁ מַ ה ֶשּׁאַ תָּ ה קוֹצֵ ר ֶשׁלָּ�,
מֻ תָּ ר בְּ לֶקֶ ט וּבְ ִשׁכְ חָ ה וּבְ פֵ אָה,
וְ אָסוּר בְּ מַ ע ֲַשר עָ נִי.
1מה שמקבל מהעניים פטור ממעשרות.
2מה שנותן לעניים חייב להפריש תחילה מעשרות.
כותרת נוספת:
מקרים שעני שקוצר שדה של בעל יכול לקחת מתנות עניים לעצמו
1שני עניים שקבלו שדה באריסות על מנת לתת לבעל הבית חלק מהתבואה,
כל אחד מהם יכול לתת לחברו מתנות עניים מהחלק שלו בשדה.
2עני הקוצר על מנת לקבל חלק מהקציר,
לא יקח לקט ,שכחה ופאה ומעשר עני )נאמר" :לקט קצירך לא תלקט"(.
3רבי יהודה:
3.1אם מקבל את חלקו במחובר לקרקע") ,מחצה ,לשליש ולרביע"( ,אסור לו לקחת מתנות עניים.
3.2אם מקבל את חלקו ביבול רק לאחר שהתבואה נקצרה:
3.2.1מותר לו לקחת לקט ,שכחה ופאה )שהרי בשעת הקציר הייתה של בעל הבית(.
3.2.2אסור לקחת מעשר עני )שהרי הוא בעל הבית(.
משנה ו :האם בעל הבית יכול ללקוט בשדהו ?
הַ מּ ֹוכֵר אֶ ת ָשדֵ הוּ,
הַ מּ ֹוכֵר מֻ תָּ ר וְ הַ לּוֹקֵ חַ אָסוּר.
לא י ְִשכּר אָדָ ם אֶ ת הַ פּ ֹועֲלִ ים עַ ל ְמנָת ֶשׁ ְיּלַקֵּ ט בְּ נ ֹו אַח ֲָריו.
ִמי ֶשׁאֵ ינ ֹו מַ נִּיחַ אֶ ת הָ ֲע ִניִּים לִ לְ קוֹט,
א ֹו ֶשׁהוּא מַ ִנּיחַ אֶ ת אֶ חָ דְ ,ואֶ חָ ד לא,
א ֹו ֶשׁהוּא ְמסַ יֵּעַ אֶ ת אֶ חָ ד מֵ הֶ ם,
הֲ ֵרי זֶה גּ ֹוזֵל אֶ ת הָ ֲע ִניִּים; עַ ל זֶה ֶנאֱמַ ר )משלי כב ,כח(" :אַל-תַּ סֵּ ג גְּ בוּל עוֹלִ ים".
1המוכר שדהו עם הקמה:
1.1המוכר מותר בלקט ,שכחה ופאה ,אם הוא עני.
1.2הקונה אסור אף אם הוא עני.
כותרת נוספת :מקרים הנחשבים לגזל עניים
עמוד 17מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
1אסור לאדם לשכור פועל בתנאי שבנו של הפועל ילקוט אחריו.
2אסור לבעל הבית להפריע לעניים ללקוט בשדהו.
3אסור לבעל הבית לאפשר לעני אחד ללקוט ולעני אחר לא לאפשר.
4אסור לבעל הבית לעזור לאחד העניים ללקוט )זה גורע מהלקט של העניים האחרים(.
5אם עשה כן ,הרי זה גוזל את העניים.
משנה ז :מקרים שבהם עומר שנשכח אין לו דין שכחה
הָ עמֶ ר ֶשׁ ְשּׁכָ חוּהוּ פּ ֹועֲלִ ים ְולא ְשׁכָ ח ֹו בַּ עַ ל הַ בַּ יִת,
ְשׁכָ ח ֹו בַּ עַ ל הַ בַּ יִת וְ לא ְשׁכָ חוּהוּ פּ ֹועֲלִ ים,
עָ ְמדוּ ֲע ִניִּים בְּ פָ נָיו,
א ֹו ֶשׁ ִחפּוּהוּ בְּ קַ שׁ,
ֲה ֵרי זֶה אֵ ינ ֹו ִשׁכְ חָ ה.
1עומר ששכחוהו פועלים ולא שכח אותו בעל הבית )ובעל הבית עדיין בשדה(.
2עומר ששכח בעל הבית ולא שכחוהו פועלים.
3עומר שעניים גרמו לבעל הבית לשכוח אותו:
3.1כגון שהסתירו אותו בגופם.
3.2כגון שכיסוהו בקש כדי להסתירו.
משנה ח :באיזה שלב של האיסוף אם שכח עומר יש לו דין שכחה
הַ ְמעַ מֵּ ר לְ כוֹבָ עוֹת וּלְ כ ְֻמסָ אוֹתַ ,ל ֲח ָר ָרה וְ ָלעֳמָ ִרים ,אֵ ין ל ֹו ִשׁכְ חָ ה.
ַגּרן ,יֶשׁ ל ֹו ִשׁכְ חָ ה.
ִממֶּ נּוּ וְ ל ֶ
הַ ְמעַ מֵּ ר ַל ָגּ ִדישׁ ,יֶשׁ ל ֹו ִשׁכְ חָ ה,
ַגּרן ,אֵ ין ל ֹו ִשׁכְ חָ ה.
ִממֶּ נּוּ וְ ל ֶ
זֶה הַ כְּ לָל:
כָּ ל הַ ְמעַ מֵּ ר לִ ְמקוֹם ֶשׁהוּא גְּ מָ ר ְמלָאכָ ה ,יֶשׁ ל ֹו ִשׁכְ חָ ה,
ַגּרן ,אֵ ין ל ֹו ִשׁכְ חָ ה.
ִממֶּ נּוּ וְ ל ֶ
לִ ְמקוֹם ֶשׁאֵ ינ ֹו גְּ מָ ר ְמלָאכָ ה ,אֵ ין ל ֹו ִשׁכְ חָ ה,
ַגּרן ,יֶשׁ ל ֹו ִשׁכְ חָ ה.
ִממֶּ נּוּ וְ ל ֶ
1האוסף עומרים לערימות קטנות )"כובעים וכומסאות"( ,או לערימות גדולות )"חררה ולעומרים"(,
ושכח עומר ,אין לא דין שכחה.
2האוסף עומרים מערימות אלה לגורן ,ושכח עומר ,יש לו דין שכחה.
3האוסף עומרים לגדיש יש לו שכחה.
4האוסף מהגדיש לגורן ,ושכח עומר ,אין לו דין שכחה.
5כללים מתי חל דין שכחה:
עמוד 18מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
5.1האוסף ממקום שאינו גמר מלאכה ,למקום שהוא גמר מלאכתו )כגון גדיש או גורן( ,יש לו דין
שכחה.
5.2האוסף ממקום שהוא גמר מלאכה )כגון גדיש( ,למקום שהוא גמר מלאכה )כגון גורן( ,אין לו דין
שכחה.
5.3האוסף למקום שאינו גמר מלאכה) ,כגון ערימות קטנות( ,אין לו דין שכחה.
5.4ממקום שלא נגמרה מלאכה אל הגורן ,יש לו דין שכחה.
פרק ו
הנושאים העקרים בפרק:
דין גידולי שדה שאינם מיועדים לאכילה .דין תרומות ומעשרות
מתבואות שהופקרו לעניים בלבד ולא הופקרו לכל העולם ,עומרים או
קמה שנשכחו ובכל זאת אין להם דין שכחה ,אדם ,וכמויות שנחשבות
ללקט ,שכחה ,פאה ופרט ,המתנה על מה שישכח לא יחשב כשכחה.
משנה א :דין תרומות ומעשרות מתבואות שהופקרו לעניים בלבד ולא הופקרו לכל העולם,
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :הֶ בְ קֵ ר ָל ֲע ִניִּים הֶ בְ קֵ ר.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :אֵ ינ ֹו הֶ בְ קֵ ר ,עַ ד ֶשׁיּ ֻבְ קַ ר אַף ָלע ֲִשׁ ִירים ,כַּ ְשּׁ ִמטָּ ה.
וּשׁכָ ח ֹו,
אַרבַּ עַ ת קַ בִּ יןְ ,
כָּ ל עָ ְמ ֵרי הַ ָשּׂדֶ ה ֶשׁל קַ ב קַ ב וְאֶ חָ ד ֶשׁל ְ
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :אֵ ינ ֹו ִשׁכְ חָ ה.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִריםִ :שׁכְ חָ ה.
1בית שמאי :התבואה נחשבת להפקר ופטורה אף ממעשרות.
2בית הלל :התבואה חייבת במעשרות ,אלא אם כן היא הופקרה לכל העולם.
כותרת נוספת:
שכח עומר שגודלו 4קבים ,כאשר שאר העומרים הם בגודל של קב אחד
1בית שמאי :אינו נחשב כשכחה.
2בית הלל :נחשב כשכחה.
משנה ב :שכח עומר הסמוך לגדר אבנים ,לגדיש ,לבקר ,או לכלים
וּשׁכָ ח ֹו,
הָ עמֶ ר ֶשׁהוּא סָ מוּ� לַגַּ פָ ה וְ ַל ָגּ ִדישׁ ,לַבָּ קָ ר ְו ַלכֵּלִ יםְ ,
בֵּ ית ַשׁמַּ אי א ֹו ְמ ִרים :אֵ ינ ֹו ִשׁכְ חָ ה.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִריםִ :שׁכְ חָ ה.
1בית שמאי :אין לעומר דין שכחה.
2בית הלל :יש לעומר דין שכחה.
משנה ג :עומרים מסוימים שמודים בית הלל שאין להם דין שכחה
אשׁי שׁוּרוֹת,
ָר ֵ
הָ עמֶ ר ֶשׁכְּ נֶגְ דּ ֹו מוֹכִ יחַ ,
עמוד 19מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
וּשׁכָ חו ֹ◌,מו ִֹדיםֶ ,שׁאֵ ינ ֹו ִשׁכְ חָ ה.
הָ עמֶ ר ֶשׁהֶ ֱחזִיק בּ ֹו לְ הוֹלִ יכ ֹו אֶ ל הָ עִ ירְ ,
1עומרים שהם ראשי שורות )הסבר לראש שורה ,במשנה הבאה(.
2עומר שהושאר באמצע שורה הנמצאת בכוון מסוים ,אולם מהווה תחילת שורה בכיוון אחר.
3עומר שלקחו המעמר כדי להוליכו לעיר ,והניחו לפי שעה בשדה ,ושכחו.
משנה ד :מה נחשב לראש שורה ואין לו דין שכחה
אשׁי שׁוּרוֹת:
וְ אֵ לּוּ הֵ ן ָר ֵ
שּׁוּרה ,זֶה פָּ נָיו לַצָּ פוֹן ְוזֶה פָּ נָיו לַדָּ רוֹם ,וְ ָשׁכְ חוּ לִ ְפנֵיהֶ ם וּלְ אַח ֲֵריהֶ ם,
ְשׁ ַניִם ֶשׁ ִה ְת ִחילוּ מֵ אֶ ְמצַ ע הַ ָ
אֶ ת ֶשׁלִּ פְ נֵיהֶ ם ִשׁכְ חָ ה,
וְ אֶ ת ֶשׁלְּ אַ ֲח ֵריהֶ ם אֵ ינ ֹו ִשׁכְ חָ ה.
שּׁוּרה ,וְ ָשׁכַ ח לְ פָ נָיו וּלְ אַח ֲָריו,
י ִָחיד ֶשׁ ִה ְת ִחיל מֵ ראשׁ הַ ָ
ֶשׁלְּ פָ נָיו אֵ ינ ֹו ִשׁכְ חָ ה,
וְ ֶשׁלְּ אַ ֲח ָריו ִשׁכְ חָ הִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא בְּ "בַּ ל תָּ שׁוּב".
זֶה הַ כְּ לָלָ :כּל ֶשׁהוּא בְּ "בַּ ל תָּ שׁוּב"ִ ,שׁכְ חָ ה; וְ ֶשׁאֵ ינ ֹו בְּ "בַּ ל תָּ שׁוּב" ,אֵ ינ ֹו ִשׁכְ חָ ה.
1שנים שהתחילו לאסוף עומרים מאמצע שורה של עומרים לכוון קצוות השורה:
1.1אם דלג אחד מהם על עומר שלפניו בשורה ושכחו ,הרי זה שכחה.
1.2אם שכחו את העומר הנמצא באמצע השורה ,עומר זה נחשב לראש שורה.
2יחיד שהתחיל לאסוף עומרים מתחילת השורה:
2.1עומר הנמצא בסוף השורה נחשב לראש שורה ,ואינו שכחה.
2.2אם דלג על עומר בשורה ושכחו הרי זה שכחה.
3כלל:
3.1עומר שיצטרך לשוב אליו ויעבור על הלאו של "בל תשוב" ,עומר זה הוא שכחה.
3.2עומר שאם ירצה לקחתו לא יעבור על הלאו של "בל תשוב" אינו שכחה.
משנה ה :מהי הכמות הנחשבת לשכחה ,ללקט ולפרט
וּשׁל ָשׁה אֵ ינָן ִשׁכְ חָ ה.
ְשׁנֵי עֳמָ ִריםִ ,שׁכְ חָ הְ ,
לשׁה אֵ ינָן ִשׁכְ חָ ה.
וּשׁ ָ
ֵיתים וְ חָ רוּבִ יןִ ,שׁכְ חָ הְ ,
בּוּרי ז ִ
ְשׁנֵי ִצ ֵ
וּשׁל ָשׁה אֵ ינָן ִשׁכְ חָ ה.
ְשׁנֵי הֻ ְצנֵי ִפ ְשׁתָּ ןִ ,שׁכְ חָ הְ ,
וּשׁל ָשׁה אֵ ינָן פֶּ ֶרט.
ְשׁנֵי גַ ְרגְּ ִרים ,פֶּ ֶרטְ ,
ושׁלשׁ אֵ ינָן לֶקֶ ט .אֵ לּוּ כְּ ִדבְ ֵרי בֵּ ית ִהלֵּל.
ְשׁתֵּ י ִשׁבֳּלִ ים ,לֶקֶ טָ ,
אַרבָּ עָ ה לְ בַ עַ ל הַ בַּ יִת.
וְ עַ ל ֻכּלָּן בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִריםְ :שׁל ָשׁה ָל ֲע ִניִּים ,וְ ְ
1בית הלל:
1.1שני עומרים ,שכחה .שלושה ,לא.
1.2שני ציבורי זיתים וחרובים ,שכחה .שלושה ,לא.
1.3שני קני פשטן ,שכחה .שלושה ,לא.
עמוד 20מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
1.4שני גרגירי ענבים הם פרט ,שלושה ,לא.
1.5שני שיבולים הם לקט .שלושה ,לא.
2בית שמאי :בדוגמאות לעיל ,שלושה פריטים לעניים )לקט ,שכחה או פרט( .ארבעה ,לבעל הבית.
משנה ו :שכח עומר גדול אינו שכחה
וּשׁכָ ח ֹו ,אֵ ינ ֹו ִשׁכְ חָ ה.
הָ עמֶ ר ֶשׁיֶּשׁ בּ ֹו סָ אתַ יִם ְ
ְשׁנֵי עֳמָ ִרים וּבָ הֶ ם סָ אתַ יִם,
ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר :לְ בַ עַ ל הַ בַּ יִת.
ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִריםָ :ל ֲע ִניִּים.
הוּרע כּחוֹ?
אָמַ ר ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל :וְ כִ י מֵ רב הָ עֳמָ ִרים י ִֻפּי כּחַ ֶשׁל בַּ עַ ל הַ בַּ יִת ,א ֹו ַ
אָמרוּ לוֹ :י ִֻפּי כּחוֹ.
ְ
אָמַ ר לָהֶ ם:
וּשׁכָ חוֹ ,אֵ ינ ֹו ִשׁכְ חָ ה,
וּמָ ה ִאם בִּ זְמַ ן ֶשׁהוּא עמֶ ר אֶ חָ ד וּב ֹו סָ אתַ יִם ְ
ְשׁנֵי עֳמָ ִרים וּבָ הֶ ם סָ אתַ יִם ,אֵ ינ ֹו ִדין ֶשׁלּא יְהוּ ִשׁכְ חָ ה?
אָמרוּ לוֹ:
ְ
לאִ ,אם אָמַ ְרתָּ בְּ עמֶ ר אֶ חָ ד ֶשׁהוּא כְּ ג ִָדישׁ ,תּאמַ ר בִּ ְשׁנֵי עֳמָ ִרים ֶשׁהֵ ן כִּ כְ ִריכוֹת?
1שכח עומר שגודלו סאתיים ומעלה אינו שכחה.
2שכח שני עומרים ששניהם יחד סאתיים:
2.1רבן גמליאל )ואין הלכה כמותו( :שייך לבעל הבית.
2.2חכמים:
שכחה.
3דיון בין רבן גמליאל וחכמים בדין הנ"ל:
3.1רבן גמליאל :האם ריבוי עומרים שנשכחו הוא לטובת בעל הבית או לרעתו ?
3.2חכמים:
לטובתו) ,שהרי אם שכח 3עומרים אינה שכחה(.
3.3רבן גמליאל:
אם כן ,אם שכח 2עומרים של סאה ,צריך להיות כמו עומר אחד של סאתיים.
3.4חכמים:
3.4.1עומר אחד של סאתיים נחשב כגדיש ,ולכן אין לו דין שכחה.
3.4.2שני עומרים של סאה נחשבים כשני עומרים קטנים ,ולכן יש להם דין של שכחה.
משנה ז :שכח קמה שיש בה סאתיים
וּשׁכָ חָ הּ ,אֵ ינָהּ ִשׁכְ חָ ה.
קָ מָ ה ֶשׁיֶּשׁ בָּ הּ סָ אתַ ִיםְ ,
אֵ ין בָּ הּ סָ אתַ יִם ,אֲ בָ ל ִהיא ְראוּיָה ַלעֲשׁוֹת סָ אתַ יִם,
אֲ ִפלּוּ ִהיא ֶשׁל טפַ ח ,רו ִֹאין אוֹתָ הּ כְּ ִאלּוּ הִ יא ֲע ָנוָה ֶשׁל ְשעו ִֹרים.
1אינה שכחה )לומדים שכחת קמה משכחת עומר(.
2אם אין בה כעת סאתיים ,אך ראויה היא לעשות סאתיים )בשנה כתיקונה(:
עמוד 21מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
2.1
אינה שכחה.
2.2אפילו אם גרעיניה צנומים כגרגירי טופח ,רואים אותם כאילו הם מלאים כמו של שעורים.
משנה ח :קמה או עומר שלא נשכחו ,הנמצאים ליד קמה או עומר שנשכחו.
הַ קָּ מָ ה מַ צֶּ לֶת אֶ ת הָ עמֶ ר וְ אֶ ת הַ קָּ מָ ה.
הָ עמֶ ר אֵ ינ ֹו מַ ִצּיל לא אֶ ת הָ עמֶ ר וְ לא אֶ ת הַ קָּ מָ ה.
אֵ יז ֹו ִהיא קָ מָ ה ֶשׁ ִהיא מַ צֶּ לֶת אֶ ת הָ עמֶ ר? ָכּל ֶשׁאֵ ינָהּ ִשׁכְ חָ הֲ ,א ִפלּוּ קֶ לַח אֶ חָ ד.
1קמה שלא נשכחה ,מצלת את העומר או הקמה הסמוכים לה ,ולא יחשבו לשכחה אפילו אם שכחם.
2העומר שלא שכחו ,אינו מציל את הקמה או את העומר הסמוכים לו שכן שכחם.
3כלל :קמה תוכל להציל עומר או קמה שנשכחו ,אם יש בה לפחות קנה אחד של שיבולים שלא נשכח.
משנה ט :מקרים שלמרות ששכח סאתיים זה יחשב כשכחה
ֲקוּרה,
וּסאָה ֶשׁאֵ ינָהּ ע ָ
ֲקוּרה ְ
ְסאָה ְתּבוּאָה ע ָ
וְ ֵכן בָּ ִאילָן,
וְ הַ שּׁוּם וְ הַ בְּ צָ לִ ים,
אֵ ינָן ִמ ְצטָ ְר ִפין לְ סָ אתַ יִם ,אֶ לָּא ֶשׁל ֲע ִניִּים הֵ ם.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר:
ִאם בָּ את ְרשׁוּת הֶ עָ נִי בָּ אֶ ְמצַ ע ,אֵ ינָן ִמ ְצטָ ְר ִפין,
וְ ִאם לָאו ,ה ֲֵרי אֵ לּוּ ִמ ְצטָ ְר ִפין.
1במקרים הבאים:
•
שכח סאה קצורה וסאה שאינה קצורה הסמוכות זו לזו.
•
שכח סאה פרות קצורים וסאה פרות שאינם קצורים הסמוכים זה לזה.
•
כנ"ל לגבי שום ובצלים.
1.1תנא קמא:
אינם מצטרפים לסאתיים אלא הם של עניים.
1.2רבי יוסי )ואין הלכה כמותו(:
1.2.1אם בין שתי הסאים יש דבר השייך לעני )כגון לקט( ,הן אינן מצטרפות לסאתיים.
1.2.2אם בין שתי הסאים אין דבר השייך לעני ,הן מצטרפות לסאתיים.
משנה י :דין גידולי שדה שלא נועדו לאכילת אדם או שלא הגיעו לגמר מלאכתם
ְתּבוּאָה ֶשׁנּ ְִתּנָה לְ ַשׁחַ ת א ֹו לַאֲ לֻמָּ ה,
וְ כֵ ן בַּ אֲ גֻדֵּ י הַ שּׁוּם,
וַאֲ גֻדּוֹת הַ שּׁוּם וְ הַ בְּ צָ לִ ים ,אֵ ין לָהֶ ן ִשׁכְ חָ ה.
אָרץ ,כְּ גוֹן הַ לּוּף וְ הַ שּׁוּם וְ הַ בְּ צָ לִ יםַ ,רבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :אֵ ין לָהֶ ם ִשׁכְ חָ ה.
וְ כל הַ ְטּמוּנִים בָּ ֶ
וַחֲ כָ ִמים או ְֹמ ִרים :יֵשׁ לָהֶ ם ִשׁכְ חָ ה.
עמוד 22מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
1תבואה שנקצרה לאכילת בהמות ,או לאגוד בשיבוליה עומרים אחרים )לאלומה( ,אין בה דין שכחה.
2ערוגת שום שמטרתה לאגוד בשומים שלה שומים אחרים אין לה דין שכחה.
3אגודות קטנות של שומים ובצלים שהעימור שלהם אינו גמר מלאכתם אין להם דין שכחה.
כותרת נוספת:
ירקות שהחלקים הנאכלים בהם טמונים באדמה:
1רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(:אין להם דין שכחה.
2חכמים:
יש להם דין שכחה.
משנה יא :דין קוצר בלילה או עוור שקוצר
הַ קּוֹצֵ ר בַּ ַלּ ְילָה ,וְ הַ ְמעַ מֵּ ר ,וְ הַ סּוּמָ א ,יֵשׁ לָהֶ ם ִשׁכְ חָ ה.
וְ ִאם הָ יָה ִמ ְתכַּ וֵּן לִ טּוֹל אֶ ת הַ גַּ ס הַ גַּ ס ,אֵ ין ל ֹו ִשׁכְ חָ ה.
ִאם אָמַ ר :ה ֲֵרי ֲאנִי קוֹצֵ ר עַ ל ְמנָת מַ ה ֶשּׁאֲ נִי שׁ ֹו ֵכחַ אֲ נִי אֶ טּל ,יֶשׁ ל ֹו ִשׁכְ חָ ה.
1הקוצר או המעמר בלילה ,או עוור שקוצר או מעמר ,יש להם דין שכחה.
2קצר בלילה במחשבה ללקט תחילה שיבולים גסים ואח"כ דקים ,אין שכחה ,לא בדקים ולא בגסים.
כותרת נוספת:
אם בעל השדה התנה שכל מה שישכח יטול אח"כ ,תנאו בטל וזה שכחה.
פרק ז:
הנושאים העיקריים בפרק:
מושגים:
מבנה אשכול ענבים:
דין שכחה בעצי זית ,דין פרט ועוללות ודין נטע רבעי ,דין שכחה בעריס
וברוגלית
השרביט האמצעי של אשכול ענבים נקרא שדרה .בחלק העליון של השדרה,
מחוברים אשכולות קטנים ,המונחים זה על גב זה .בחלק התחתון של האשכול,
מחוברים גרגירי הענבים ישירות לשדרה.
המבנה של האשכולות הקטנים המחוברים בראש השדרה נקרא
כתף:
כתף.
עריס:
רוגלית:
כאשר תלויים הרבה גרגירים בחלק התחתון של השדרה ,הם
נטף:
נראים כנוטפים וחלק זה באשכול נקרא נטף.
האשכולות הקטנים המחוברים בכתף לשדרה של האשכול
פסיגים:
שורת גפנים המודלית על גבי עמודים היוצרים יחד סוכת גפנים.
גפן שטוחה על גבי הקרקע.
משנה א :דין שכחה בעצי זית )וכן באילנות אחרים(
וּשׁכָ ח ֹו ,אֵ ינ ֹו ִשׁכְ חָ ה.
כָּ ל ַזיִת ֶשׁיֶּשׁ ל ֹו ֵשׁם בַּ ָשּׂדֶ הֲ ) ,א ִפלּו(◌ּ כְּ ַזיִת הַ נְטוֹפָ ה בְּ ָשׁעָ תוְֹ ,
ֲשיו וּבִ ְמקוֹמ ֹו.
מוּרים? בִּ ְשׁמ ֹו וּבְ מַ ע ָ
בַּ מֶּ ה ְדּבָ ִרים ֲא ִ
ישׁנִי.
בִּ ְשׁמ ֹוֶ ,שׁהָ יָה ִשׁ ְפכ ֹונִי א ֹו בֵּ ָ
ֲשיוֶ ,שׁהוּא עו ֶֹשה הַ ְרבֵּ ה.
בְּ מַ ע ָ
עמוד 23מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
בִּ ְמקוֹמ ֹוֶ ,שׁהוּא עוֹמֵ ד בְּ צַ ד הַ גַּ ת א ֹו בְּ צַ ד הַ פִּ ְרצָ ה.
ֵיתים,
וּשׁאָר ָכּל הַ זּ ִ
ְ
וּשׁל ָשׁה אֵ ינָן ִשׁכְ חָ ה.
ְשׁ ַניִם ִשׁכְ חָ ה ְ
ֵיתים.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :אֵ ין ִשׁכְ חָ ה ַלזּ ִ
1אם לעץ זית יש שם מיוחד או סגולות מיוחדות ,אין לא דין שכחה.
2במה דברים אמורים ? שיש לו כינוי מסוים ,או תוצרת מיוחדת ,או מקום מיוחד .כגון:
2.1ששמו הוא שפכוני או בישני.
2.2אם הוא מפורסם בכמות פרותיו )"במעשיו"(.
2.3אם הוא מפורסם בציון מקומו )"עומד בצד הגת או בצד הפרצה"(.
3לגבי עצי זית רגילים )וכן לגבי כל אילן( שאינם מפורסמים:
3.1תנא קמא:
שכח פרות מאילן אחד או שניים ,הם שכחה ,משלושה אילנות ומעלה אינם שכחה.
3.2רבי יוסי:
לעצי זית אין שכחה כלל.
משנה ב :המשך דיני שכחה בעצי זית.
וּשׁכָ ח ֹו,
ַזיִת ֶשׁנּ ְִמצָ א עוֹמֵ ד בֵּ ין ָשׁלשׁ שׁוּרוֹת ֶשׁל ְשׁנֵי מַ לְ בְּ נִיםְ ,
אֵ ינ ֹו ִשׁכְ חָ ה.
מוּרים?
וּשׁ ָכח ֹו אֵ ינ ֹו ִשׁכְ חָ ה .בַּ מֶּ ה ְדּבָ ִרים ֲא ִ
ַזיִת ֶשׁיֶּשׁ בּ ֹו סָ אתַ יִם ְ
בִּ זְמַ ן ֶשׁלּא ִה ְת ִחיל בּ ֹו.
וּשׁכָ ח ֹו ,יֶשׁ ל ֹו ִשׁכְ חָ ה.
אֲ בָ ל ִאם ִה ְת ִחיל בּ ֹו ,אֲ פִ לּוּ כְּ ַזיִת הַ נְּטוֹפָ ה בְּ ָשׁעָ תוְֹ ,
כָּ ל זְמַ ן ֶשׁיֶּשׁ ל ֹו ַתּחְ תָּ יו ,יֶשׁ ל ֹו בְּ ראשׁוֹ.
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ רִ :מ ֶשּׁתֵּ לֵ� הַ מַּ חֲבֵ א.
1עץ זית הנמצא במרכז 3שורות של זיתים ובין כל שתי שורות יש ערוגה של גידולי שדה,
אינו שכחה )שמקומו הוא סימונו(.
2עץ זית שיש בו סאתיים של זיתים ושכחו:
2.1אם לא החל בו את המסיק ,אינו שכחה.
2.2אם החל בו את המסיק ,אפילו אם לעץ יש לו שם מיוחד ,הוא שכחה.
3זיתים שנשכחו בראש האילן:
3.1תנא קמא:
כל זמן שיש זיתים תחת האילן ,הזיתים בראש האילן אינם שכחה.
3.2רבי מאיר:
אם בעל הבית לקח כבר את המקל שחובטים את העץ ,הזיתים למעלה הם שכחה.
משנה ג :דיני פרט
אֵ יזֶהוּ פֶּ ֶרט? הַ נּו ֵֹשּׁר בְּ ָשׁעַ ת הַ בְּ ִצ ָירה.
הָ יָה בּוֹצֵ ר,
ָאָרץ וְ נ ְִפ ַרטֲ ,ה ֵרי הוּא ֶשׁל בַּ עַ ל הַ בַּ יִת.
עָ קַ ץ אֶ ת הָ אֶ ְשׁכּוֹל ,ה ְֻסבַּ � בֶּ עָ לִ ים ,נָפַ ל ִמיָּד ֹו ל ֶ
הַ מַּ נִּיחַ אֶ ת הַ כַּ לְ ָכּלָה תַּ חַ ת הַ גֶּפֶ ן בְּ ָשׁעָ ה ֶשׁהוּא בּוֹצֵ ר,
עמוד 24מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
הֲ ֵרי זֶה גּ ֹוזֵל אֶ ת הָ ֲע ִניִּים.
עַ ל זֶה ֶנאֱמַ ר )משלי כב ,כח (" :אַל-תַּ סֵּ ג גְּ בוּל עוֹלִ ים".
1איזהו פרט ? גרגר אחד או שניים של ענבים הנושרים בשעת הבציר.
2אם בשעת הבצירה,
חתך את האשכול בעוקצו ,או שהסתבך בעלים והאשכול נפל מידו ונפרדו גרגיריו ,אין זה פרט.
3מי שמניח את הסל תחת העץ כדי שיפלו לתוכו הגרגירים:
3.1הוא נחשב כגוזל את העניים ,כיוון שהגרגירים נחשבים לפרט.
3.2עליו נאמר "אל תסג גבול עולים".
משנה ד :דיני עוללת
אֵ יזו ִֹהי ע ֹו ֶללֶת?
כָּ ל ֶשׁאֵ ין לָהּ לא כָּ תֵ ף וְ לא נָטֵ ף.
ִאם יֶשׁ לָהּ ָכּתֵ ף א ֹו נָטֵ ףֶ ,שׁל בַּ עַ ל הַ בַּ יִת.
ִאם סָ פֵ קָ ,ל ֲע ִניִּים.
אַרכּוּבָּ ה,
ע ֹו ֶללֶת ֶשׁבְּ ְ
ִאם נ ְִק ֶרצֶ ת עִ ם הָ אֶ ְשׁכּוֹלֲ ,ה ֵרי ִהיא ֶשׁל בַּ עַ ל הַ בַּ יִת.
וְ ִאם לָאו ,ה ֲֵרי הִ יא ֶשׁל ֲע ִנ ִיּים.
גַּ ְרגֵּר י ְִח ִידי,
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :אֶ ְשׁכּוֹל.
ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים :ע ֹו ֶללֶת.
1עוללת הוא אשכול שאין לו כתף )ראה מושגים( ואין לו נטף.
2אם יש לאשכול כתף או נטף ,האשכול של בעל הבית.
3אם יש ספק האם לעוללת יש כתף או נטף האשכול לעניים.
4כאשר יש ספק אם העוללות מחוברת לאשכול או ישירות לזמורה:
4.1אם קוצצים את האשכול גם העוללת נקצצת ,היא של בעל הבית.
4.2אם אינה נתלשת עם האשכול ,היא של עניים.
5אשכול שהגרגרים שלו מחוברים ישירות לשדרה ואין לו כתף או נטף:
5.1רבי יהודה )ואין הלכה כמותו( :דינו כאשכול ושייך לבעל הבית.
5.2חכמים:
נחשב כעוללת.
משנה ה :האם יכול בעל הבית המדלל את הגפן לקצץ גם זמורות שיש בהם מתנות עניים ?
ְהוּדה.
הַ מֵּ דֵ ל בַּ גְּ פָ נִים ,כְּ ֵשׁם ֶשׁהוּא מֵ דֵ ל בְּ תוֹ� ֶשׁלּוֵֹ ,כּן הוּא מֵ דֵ ל בְּ ֶשׁל ֲע ִניִּיםִ ,דּבְ ֵרי ַרבִּ י י ָ
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר :בְּ ֶשׁלּ ֹו הוּא ַר ַשּׁאי ,וְ אֵ ינ ֹו ַר ַשּׁאי בְּ ֶשׁל ֲע ִניִּים.
1רבי יהודה :יכול הוא לדלל ,גם זמורות שיש בהם עוללות.
2רבי מאיר )ואין הלכה כמותו( :אינו רשאי.
עמוד 25מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
דין נטע רבעי
משנה ו:
ֶכּ ֶרם ְרבָ ִעי,
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :אֵ ין ל ֹו חֹמֶ שׁ ,וְ אֵ ין ל ֹו בִּ עוּר.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :יֶשׁ לוֹ.
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים:
יֶשׁ ל ֹו פֶּ ֶרט וְ יֶשׁ ל ֹו ע ֹולֵלוֹת ,וְ הָ ֲע ִניִּים פּו ִֹדין לְ עַ ְצמָ ם;
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :כֻּלּ ֹו לַגַּ ת.
1דיני חומש ובעור בנטע רבעי:
1.1בית שמאי:
1.1.1הפודה נטע רבעי אינו חייב בחומש )לא כמעשר שני( ,ולא חל עליו דין בעור )בשנה הרביעית
ובשנה השביעית(.
1.1.2בית הלל :יש לו דין חומש ויש לו דין בעור.
2דיני פרט ועוללות בכרם רבעי:
2.1בית שמאי:
2.1.1לכרם רבעי יש דין פרט ועוללות כמו בשנה רגילה )ממון בעלים הוא(.
2.1.2הפרט והעוללות שהעניים לוקטים ,פודים בעצמם ,ומעלים דמיהם לירושלים.
2.2בית הלל:
אין מתנות עניים בנטע רבעי )הוא כמו מעשר שני(.
משנה ז :דין כרם שכולו עוללות
ֶכּ ֶרם ֶשׁכֻּלּ ֹו ע ֹולֵלוֹת,
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר :לְ בַ עַ ל הַ בַּ יִת.
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ רָ :ל ֲע ִניִּים.
אָמַ ר ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר" :כִּ י ִתבְ צר …לא ְתע ֹולֵל" )דברים כד ,כא(ִ ,אם אֵ ין בָּ ִצירִ ,מ ַנּיִן ע ֹולֵלוֹת?
אָמַ ר ל ֹו ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א:
"וְ כַ ְר ְמ� לא ְתע ֹולֵל" )ויקרא יט ,י( ,אֲ ִפלּוּ כֻּלּ ֹו ע ֹולֵלוֹת.
ִאם כֵּן לָמָּ ה ֶנאֱמַ ר" :כִּ י ִתבְ צר …לא ְתע ֹולֵל"? אֵ ין ָל ֲע ִניִּים בָּ ע ֹולֵלוֹת קדֶ ם הַ בָּ ִציר.
1רבי אליעזר:
כולו לבעל הבית.
2רבי עקיבא:
כולו לעניים.
3רבי אליעזר מביא ראיה לדבריו מהפסוק )רק אם יש בציר יש עוללות(.
4רבי עקיבא לומד אחרת את הפסוק.
משנה ח :דין עוללות בכרם שהוקדש
הַ מַּ ְק ִדּישׁ כַּ ְרמ ֹו,
עַ ד ֶשׁלּא נו ְֹדעוּ בּ ֹו הָ ע ֹולֵלוֹת ,אֵ ין הָ ע ֹולֵלוֹת ָל ֲע ִניִּים.
עמוד 26מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
ִמ ֶשּׁנּו ְֹדעוּ בּ ֹו הָ ע ֹולֵלוֹת ,הָ ע ֹולֵלוֹת ָל ֲע ִניִּים.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :י ְִתּנוּ ְשכַ ר גִּ דּוּלִ ין לַהֶ ְקדֵּ שׁ.
אֵ יז ֹו ִהיא ִשׁכְ חָ ה בֶּ עָ ִריס?
כָּ ל ֶשׁאֵ ינ ֹו יָכוֹל לִ ְפשׁוֹט אֶ ת יָד ֹו וְ לִ ְטּלָהּ.
וּבָ רגְ לִ יּוֹת? ִמ ֶשּׁ ַיּעֲבוֹר הֵ ימֶ נָּה.
1אם הכרם הוקדש קודם שניתן להבחין בין העוללות ובין האשכולות ,אין העוללות של העניים.
2אם הכרם הוקדש לאחר שהובחנו בו העוללות ,העוללות של העניים.
3רבי יוסי :כאשר העוללות של העניים הם צריכים לשלם להקדש את הוצאות הגידול שלהם.
כותרת נוספת:
דין שכחה בעריס וברוגלית )ראה מושגים(
1.1בעריס:
אם בעל הבית אינו יכול לפשוט ידו אחורה ולקחת את האשכול ,האשכול שכחה.
1.2ברוגלית:
האשכול הוא שכחה מיד כשעברו אותו בשעת הבציר.
פרק ח
הנושאים העיקריים בפרק:
זמן סיום מתנות עניים ,נאמנותם של עניים על מתנות עניים ועל מעשר
עני ,ונאמנותו של לוי על מעשר ראשון ,דין מעשר עני המחולק בגורן
ודין תמחוי וקופה )ראה מושגים(.
מושגים:
זיתי ניקוף :זיתים בודדים הנשארים בראש האילן לאחר המסיק .זיתים אלה הם מתנות עניים והעניים
חובטים באילן כדי להפילם לארץ.
מוסד צדקה שממנו היו נותנים לעניי העיר סכום כסף שיספיק להם למזונות לשבעה ימים.
קופה:
הצבור היה נדרש לתרום כל שבוע כסף לטובת קופת צדקה.
מוסד צדקה שהיו מחלקים בו כל יום מזון עבור אותו היום .שימש בעיקר לעניים אורחים
תמחוי:
העוברים ממקום למקום.
איסר הוא חצי פונדיון 4 .אסרות הם 2פונדיונים שבהם אפשר לקנות 4ארוחות
ארבע אסרות:
לשבת )שתיים לו ושתיים לאשתו(.
משנה א :מתי הוא זמן סיום מתנות עניים ,והנשאר בשדה יש לו דין הפקר ?
מֵ אֵ ימָ תַ י כָּ ל אָדָ ם ֻמתָּ ִרין בְּ לֶקֶ ט? ִמ ֶשּׁיֵּלְ כוּ הַ נָּמוֹשׁוֹת.
בְּ פֶ ֶרט וּבָ ע ֹולֵלוֹת? ִמ ֶשּׁיֵּלְ כוּ הָ ֲע ִניִּים בַּ ֶכּ ֶרם וְ יָבאוּ.
ֵיתים? ִמ ֶשּׁתֵּ ֵרד ְרבִ יעָ ה ְשׁ ִניָּה.
וּבְ ז ִ
אָמַ ר ַרבִּ י יְהוּדָ הַ :והֲלא יֵשׁ ֶשׁאֵ ינָם מו ְֹס ִקין אֶ ת זֵיתֵ יהֶ ם ,אֶ לָּא לְ אַחַ ר ְרבִ יעָ ה ְשׁ ִניָּה?
אַרבָּ עָ ה ִאסָּ רוֹת.
אֶ לָּא כְּ דֵ י ֶשׁיְּהֵ א הֶ עָ נִי יוֹצֵ א ,וְלא יְהֵ א מֵ בִ יא בְּ ְ
1סיום לקט שכחה ופאה :משילכו הנמושות )העניים הזקנים והחלשים(.
2סיום פרט ועוללות :לאחר שלקטו העניים 2פעמים )לקטו והלכו ,וחזרו ולקטו(.
עמוד 27מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
3סיום מתנות עניים בזיתים:
3.1תנא קמא:
לאחר סיום הגשם של הרביעה השנייה )עונת הגשמים השנייה(.
3.2רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(:
3.2.1יש בעלי בתים שרק מתחילים את המסיק אחרי הרביעה השנייה.
3.2.2סיום הוא כאשר העני יוצא ללקוט ואינו מצליח לאסוף כשיעור 4אסרות )ראה מושגים(.
משנה ב :נאמנותם של עניים על מתנות עניים ועל מעשר עני ,ונאמנותו של לוי על מעשר ראשון
ֶנאֱמָ נִים עַ ל הַ לֶּקֶ ט ,וְ עַ ל הַ ִשּׁכְ חָ ה ,וְ עַ ל הַ פֵּ אָה בְּ ָשׁעָ תָ ן,
וְ עַ ל מַ ע ֲַשר עָ נִי בְּ כָ ל ְשׁנָתוֹ.
וּבֶ ן לֵוִ י ֶנאֱמָ ן לְ ע ֹולָם.
וְ אֵ ינָן ֶנאֱמָ נִין אֶ לָּא עַ ל דָּ בָ ר ֶשׁבְּ נֵי אָדָ ם נ ֹוהֲגִ ין ֵכּן.
1עניים עמי הארץ:
1.1נאמנים לומר שהפירות שברשותם הם לקט ,שכחה או פאה ,רק בעונת הקציר.
1.2לגבי מעשר עני נאמנים בשנים שנוהג מעשר עני )שלישית ושישית(.
2לוי עם הארץ ,נאמן תמיד שהפרות שבידו הם מעשר ראשון ,והפריש מהם תרומת מעשר.
3עניים עמי הארץ נאמנים בכל המקרים דלעיל ,רק אם האוכל שבידם הוא כזה שמקובל לתת לעניים.
משנה ג' :מתי עניים נאמנים לומר שהאוכל שבידם מתנות עניים הוא ?
ֶנאֱמָ נִין עַ ל הַ ִח ִטּים ,וְ אֵ ין ֶנאֱמָ נִין עַ ל הַ קֶּ מַ ח ,וְ לא עַ ל הַ פַּ ת.
ארזְ ,ואֵ ין ֶנאֱמָ נִין עָ לָיו בֵּ ין חַ י בֵּ ין ְמב ָֻשּׁל.
ֶנאֱמָ נִין עַ ל הַ ְשּׂעו ָֹרה ֶשׁל ֶ
ֶנאֱמָ נִין עַ ל הַ פּוֹל ,וְ אֵ ין ֶנאֱמָ נִין עַ ל הַ גְּ ִריסִ ין ,לא חַ יִּים ְולא ְמב ָֻשּׁלִ ין.
ֶנאֱמָ נִין עַ ל הַ ֶשּׁמֶ ן ,לוֹמַ ר ֶשׁל מַ ע ֲַשר עָ נִי הוּא ,וְ אֵ ין ֶנאֱמָ נִין עָ לָיו ,לוֹמַ ר ֶשׁל זֵיתֵ י נִקּוּף הוּא.
1על חיטים נאמנים ,ועל קמח ופת אינם נאמנים )אין נוהגים לתת קמח או פת(.
2על שיבולי אורז נאמנים ולא על גרעיני אורז לאחר שנידושו בין חי ובין אם הוא מבושל.
3על פול שלם נאמנים ועל פול טחון לא נאמנים ,בין אם הוא חי ובין אם הוא מבושל.
4על שמן שניתן להם כמעשר עני ,ולא נאמנים לומר שעשו את השמן מזיתי נקוף.
משנה ד :המשך נאמנותם של עניים עמי הארץ לגבי ירק של מעשר עני שבידם
ֶנאֱמָ נִים עַ ל הַ ָיּ ָרק חַ י,
וְ אֵ ין ֶנאֱמָ נִים עַ ל הַ ְמב ָֻשּׁל ,אֶ לָּא ִאם כֵּן הָ יָה ל ֹו דָּ בָ ר מֻ עָ ט; ֶשׁ ֵכּן דֶּ ֶר� בַּ עַ ל הַ בַּ יִת לִ ְהיוֹת מו ִֹציא ִמלְּ פָ סוֹ.
1בירק חי )לא מבושל( נאמנים לומר שהוא מעשר עני.
2בירק מבושל ,נאמנים רק על כמות קטנה.
משנה ה :הכמות המינימלית של מעשר עני שאדם צריך לתת בגורן לעניים
גּרן מֵ ֲח ִצי קַ ב ִח ִטּים וְ קַ ב ְשעו ִֹרים.
אֵ ין פּ ֹוח ֲִתין ָל ֲע ִניִּים בַּ ֶ
עמוד 28מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ רֲ :ח ִצי קַ ב.
קַ ב וָחֵ ִצי כּ ְֻסּ ִמין.
וְ קַ ב גְּ רוֹגְ רוֹת ,א ֹו מָ נֶה ְדּבֵ לָה.
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר :פְּ ָרס.
חֲ ִצי לוֹג ַייִן;
יעית.
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ רְ :רבִ ִ
יעית ֶשׁמֶ ן;
ְרבִ ִ
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ רְ :שׁ ִמינִית.
וּשׁאָר ָכּל הַ פֵּ רוֹת ,אָמַ ר אַ בָּ א ָשׁאוּל :כְּ דֵ י ֶשׁיּ ְִמכְּ ֵרם וְ יִקַּ ח בָּ הֶ ם ְמזוֹן ְשׁתֵּ י ְסעוּדוֹת.
ְ
חצי קב.
1חיטים:
2שעורים:
2.1תנא קמא:
קב שלם.
2.2רבי מאיר:
חצי קב.
3כוסמין:
קב וחצי.
4גרוגרות )תאנים יבשות(:
קב שלם.
5דבלה של תאנים:
5.1תנא קמא:
משקל מאה דינר.
5.2רבי עקיבא :משקל חמישים דינר.
6יין:
6.1תנא קמא:
חצי לוג.
6.2רבי עקיבא :רביעית הלוג.
7שמן:
7.1תנא קמא:
רביעית הלוג.
7.2רבי עקיבא :שמינית הלוג.
8שאר פרות:
כמות כזו שאם תמחר יוכל לקנות בכסף זה מזון שתי סעודות.
משנה ו :המשך דיני חלוקת מעשר עני בגורן
מוּרה בַּ כּ ֲהנִים ,וּבַ לְ וִ יִּם וּבַ יּ ְִש ְראֵ לִ ים.
ִמדָּ ה ז ֹו ֲא ָ
הָ יָה מַ ִצּיל ,נוֹטֵ ל מֶ חֱצָ ה וְ נוֹתֵ ן מֶ חֱצָ ה.
הָ יָה ל ֹו ָדּבָ ר מֻ עָ ט ,נוֹתֵ ן לִ ְפנֵיהֶ ם ,וְ הֵ ן ְמחַ לְּ ִקין בֵּ ינֵיהֶ ם.
1המידות האמורות במשנה הקודמת הן גם אם המחלק הוא כהן ,או לוי או ישראל.
2אם המחלק רוצה להשאיר מעשר עני לקרוביו ,נוטל מחצית לקרוביו ומחצית מחלק לעניים.
3אם כמות המעשר אינה מספקת לעניים הנמצאים לפניו ,מניח את המעשר ,והם מחלקים ביניהם.
משנה ז:
דיני תמחוי וקופה
עמוד 29מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
אַרבַּ ע ְס ִאין בְּ סֶ לַע.
אֵ ין פּ ֹוח ֲִתין לֶעָ נִי הָ עוֹבֵ ר ִממָּ קוֹם לְ מָ קוֹםִ ,מכִּ ָכּר בְּ פוּנ ְְדיוֹן מֵ ְ
לָן ,נו ְֹתנִין ל ֹו פַּ ְרנָסַ ת לִ ינָה.
ָשׁבַ ת ,נו ְֹתנִין ל ֹו ְמזוֹן ָשׁלשׁ ְסעוּדוֹת.
ִמי ֶשׁיֶּשׁ ל ֹו ְמזוֹן ְשׁתֵּ י ְסעוּדוֹת ,לא יִטּל ִמן הַ תַּ ְמחוּי.
אַרבַּ ע עֶ ְש ֵרה ְסעוּדוֹת ,לא יִטּל ִמן הַ קֻּ פָּ ה.
ְמזוֹן ְ
וּמ ְתחַ לֶּקֶ ת בִּ ְשׁלו ָשׁה.
וְ הַ קֻּ פָּ ה נִגְ בֵּ ית בִּ ְשׁ ַניִם ִ
1אין פוחתים לעני העובר ממקום למקום פחות מכיכר לחם הנקנית בפונדיון ,כאשר 4סאין נמכרים
בסלע) .מזון 2סעודות(.
2עני הנשאר ללון בעיר יש לספק לו מיטה ,כרים וכסתות.
3עני הנשאר בשבת בעיר ,יש לתת לו מזון כדי 3סעודות.
4מי שיש לו מזון כדי 2סעודות לא ייקח מזון מהתמחוי )ראה מושגים(.
5מי שיש לו מזון כדי 14סעודות לא ייקח מזון מהקופה )ראה מושגים(.
6גביית הכסף עבור הקופה ,נעשית בשני אנשים ,חלוקת כסף מהקופה ,נעשית בשלושה.
משנה ח :למי מותר לקחת מתנות עניים וצדקה ?
ִמי ֶשׁיֶּשׁ ל ֹו מָ אתַ יִם זוּז ,לא יִטּל לֶקֶ טִ ,שׁכְ חָ ה וּפֵ אָה וּמַ ע ֲַשר עָ נִי.
הָ יוּ ל ֹו מָ אתַ יִם חָ סֵ ר ִדּינָר ,אֲ ִפלּוּ אֶ לֶף נו ְֹתנִין ל ֹו כְּ אַחַ ת ,ה ֲֵרי זֶה יִטּל.
הָ יוּ ְממֻ ְשׁכָּ נִין לְ בַ עַ ל חוֹב ֹו א ֹו לִ כְ תֻ בַּ ת ִא ְשׁתּוֲֹ ,ה ֵרי זֶה יִטּל.
אֵ ין ְמחַ יְּבִ ין אוֹת ֹו לִ ְמכּוֹר אֶ ת בֵּ ית ֹו וְ אֶ ת כְּ לֵי תַ ְשׁ ִמישׁוֹ.
1מי שיש לו 200דינר לא זכאי ליטול לקט ,שכחה ופאה ומעשר עני.
2מי שחסר לו אפילו דינר אחד ל ,200 -אפילו 1000אנשים נותנים לו דינר בבת אחת יכול לקבל.
3אם ה 200דינר משועבדים לבעל חוב או לכתובה ,יכול ליטול מתנות עניים וצדקה.
4מי שאין לו 200דינר אולם יש לו כלים נאים אין מונעים ממנו לקט שכחה ופאה.
משנה ט :מי שיש לו 50זוז ) 50דינר( ,ועושה בהם רווחים אסור לו לקחת מהצדקה
ִמי ֶשׁיֶּשׁ ל ֹו ח ֲִמ ִשּׁים זוּז ,וְ הוּא נו ֵֹשא וְ נוֹתֵ ן בָּ הֶ ם ,ה ֲֵרי ֶזה לא יִטּל.
וְ כָ ל ִמי ֶשׁאֵ ינ ֹו צָ ִרי� לִ טּוֹל ְונוֹטֵ ל ,אֵ ינ ֹו נ ְִפטָ ר ִמן הָ ע ֹולָם עַ ד ֶשׁיּ ְִצטָ ֵר� לַבְּ ִריּוֹת.
וְ כָ ל ִמי ֶשׁצָּ ִרי� לִ טּוֹל וְ אֵ ינ ֹו נוֹטֵ ל,
אֵ ינ ֹו מֵ ת ִמן הַ זִּ ְקנָה עַ ד ֶשׁיְּפַ ְרנֵס אֲ חֵ ִרים ִמ ֶשּׁלּ ֹו.
וְ עָ לָיו הַ כָּ תוּב אוֹמֵ ר )ירמיה יז ,ז(" :בָּ רוּ� הַ גֶּבֶ ר אֲ ֶשׁר יִבְ טַ ח בַּ ה' וְ הָ יָה ה' ִמבְ טַ חוֹ".
וְ ֵכן דַּ יָּן ֶשׁדָּ ן ִדּין אֱמֶ ת לַאֲ ִמתּוֹ.
וְ כָ ל ִמי ֶשׁאֵ ינ ֹו לא ִחגֵּר ,וְ לא סוּמָ אְ ,ולא ִפּסֵּ חַ ,וְ עו ֶֹשה עַ ְצמ ֹו כְּ אַחַ ד מֵ הֶ ם,
אֵ ינ ֹו מֵ ת ִמן הַ זִּ ְקנָה עַ ד ֶשׁיּ ְִהיֶה כְּ אַחַ ד מֵ הֶ םֶ ,שׁ ֶנּאֱמַ ר )דברים טז ,כ(" :צֶ דֶ ק צֶ דֶ ק ִתּ ְרדּף".
וְ כָ ל ַדּיָּן ֶשׁלּוֹקֵ חַ שׁחַ ד וּמַ טֶּ ה אֶ ת הַ ִדּין,
עמוד 30מתוך 31
מסכת פאה
מעוצבת בידי זאב לבנוני
אֵ ינ ֹו מֵ ת ִמן הַ זִּ ְקנָה עַ ד ֶשׁעֵ ינָיו ֵכּהוֹתֶ ,שׁ ֶנּאֱמַ ר )שמות כג ,ח(" :וְ שׁחַ ד לא ִתקָּ ח ,כִּ י הַ שּׁחַ ד יְעַ וֵּר ִפּ ְק ִחים"
וְ גוֹ'.
דברי מוסר לסיום המסכת:
כותרת נוספת:
1מי שאינו צריך לקחת צדקה ולוקח ,אינו נפטר מהעולם הזה עד שיזדקק לבריות.
2מי שזקוק לצדקה ואינו נוטל:
2.1
סופו שיפרנס אחרים משלו.
2.2ועליו הכתוב אומר" :ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו".
3דיין הדן דין אמת לאמיתו ,גם עליו נאמר" :ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו".
4אדם העושה עצמו בעל מום ,למרות שאינו כזה ,אינו מת עד שיהיה בעל מום.
5דיין הלוקח שוחד ומטה את הדין ,אינו מת עד שמאבד את מאור עיניו.
עמוד 31מתוך 31