מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
חוזר ושונה
דרכי חזרה ולימוד של המשנה
בעריכת זאב לבנוני
אתר דעת
תשע"ט
—————————————————————————————————————————————עמוד 1מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
הנושאים העיקריים במסכת:
פרק א :נושאים שהקלו בהם לגבי דמאי.
פרק ב:
פירות או ירקות דמאי שיש לעשרם אפילו במקום שלא כבשום עולי בבל ,המקבל על עצמו
להיות נאמן על המעשרות ,המקבל על עצמו להיות חבר ,דברים שהקלו בהם לגבי דמאי ,חיוב
מעשרות מדמאי בדברים שרגילים למכרם במידה גסה או במידה דקה.
פרק ג:
את מי מותר להאכיל דמאי ,לא יוציא אדם מתחת ידו דבר שאינו מתוקן ,המעביר פירות
מעושרים לאחרים ויש חשש שיקבל חזרה פירות לא מעושרים.
פרק ד:
אכילה מפירות דמאי בשבת ,דיני מעשר שני ומעשר עני של דמאי ,למי אפשר להאמין אם
הפירות מתוקנים הם.
פרק ה:
נוסח הפרשת תרומות מעשרות וחלה ,הפרשת מעשרות מכיכרות לחם של חנוני או של אופה,
הפרשת מעשרות מתערובת שחלקה מעושרת וחלקה לא ,הפרשת מעשרות מכמה קניות שונות,
הפרשת מעשרות מהחיוב על הפטור ולהיפך.
פרק ו:
הפרשת תרומות ע"י אריס או חוכר ,מכירת זיתים לשמן בארץ ישראל למי שאינו חבר,
שותפים שאחד נאמן על המעשרות ואחד לא ,גר ואחיו הגוי כיצד מעשרים ,הפרשת מעשרות
על פירות הנמכרים בסוריה.
פרק ז:
אכילה אצל מי שאינו נאמן על המעשרות ,נוסח הפרשת תרומות ומעשרות בערב שבת בין
השמשות והוצאת המעשרות בשבת עצמה ,הפרשת מעשרות מתערובות.
—————————————————————————————————————————————עמוד 2מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
פרק א
הנושאים העיקריים בפרק:
נושאים שהקלו בהם לגבי דמאי.
מושגים:
דמאי:
אלו פירות שספק אם הם מעושרים .רבים מעמי הארץ הקלו על עצמם ולא הפרישו מתבואתם
אלא תרומה גדולה לפי שעונשה מיתה .קראו לתבואה ופירות של עם הארץ "דמאי" ,כיוון
שהיא ספק מעושרת וספק אינה מעושרת .רבן יוחנן כהן גדול התקין את "תקנת דמאי" ,ולפיה
כל הלוקח תבואה או פירות מעם הארץ הרי הם "דמאי" וחייב לעשרם מספק.
מי שמת אחד מקרוביו שהוא חייב להתאבל עליו ,כל זמן שהמת מוטל לפניו וכן עד סוף היום
אונן:
של הקבורה ,הוא נקרא אונן.
עירוב תחומים:
פעולה שעושים כדי שאפשר יהיה ללכת בשבת מרחק גדול יותר מתחום שבת .כיצד
עושים זאת ? מניח אדם בערב שבת מזון של 2סעודות בסוף תחום שבת ממקום מושבו .ע"י
כך יוכל ללכת ממקום הנחת המזון 2000אמה נוספים.
עירוב חצרות:
כל הדיירים בעלי חצר משותפת נותנים מזון בערב שבת בביתו של אחד מהם .ע"י כך כל
הרשויות שלהם הופכים לרשות אחת ,וכל אחד יכול בשבת להוציא מביתו לחצר ולהכניס
מהחצר לביתו.
שיתוף מבואות :בני החצרות הסמוכים למבוי מניחים מזון המשותף לכולם באחת החצרות .ע"י כך נעשה
המבוי והחצרות כרשות אחת ,ומותר בשבת להוציא מהחצרות למבוי ולהכניס מהמבוי לחצרות.
מדומע:
אם נתערבה תרומה בחולין ואין בחולין 100חלקים כנגדה ,התערובת נקראת "מדומע" ואסורה
לאכילה למי שאינו כהן.
משנה א :פירות שהקלו בהם חכמים לענין דמאי ,ואם קונים אותם מעם הארץ ,פטורים מלעשרם
הַ קַּ לִּ ין שֶׁ בַּ ְדּמַ אי:
ימין ,וְ הָ ֻﬠז ְָר ִדין ,וּבְ נוֹת שׁוּחַ ,וּבְ נוֹת ִשׁקְ מָ ה ,וְ נוֹבְ לוֹת הַ ְתּמָ ָרה ,וְ הַ גֻּפְ נִ ין ,וְ הַ נִּ צְ פָּה.
יתין ,וְ הָ ִר ִ
הַ ִשּׁ ִ
וּבִ יהוּדָ ה :הָ אוֹג ,וְ הַ חֹ מֶ ץ שֶׁ בִּ יהוּדָ ה ,וְ הַ כּ ְֻסבָּ ר.
ַרבִּ י יְ הוּדָ ה אוֹמֵ ר:
טוּרין ,חוּץ מֵ ִרימֵ י ִשׁקְ מוֹנָה.
ימין פְּ ִ
טוּרין ,חוּץ ִמשֶּׁ ל דּוּפְ ָרה .כָּל הָ ִר ִ
יתין פְּ ִ
כָּל הַ ִשּׁ ִ
כָּל בְּ נוֹת ִשׁקְ מָ ה פְּ טוּרוֹת ,חוּץ ִמן הַ מּ ְֻסטָ פוֹת.
משנה ב :נושאים שהקלו בהם לגבי מעשר שני של דמאי
הַ ְדּמַ אי אֵ ין לוֹ חֹ מֶ שׁ,
וְ אֵ ין לוֹ בִּ עוּר,
וְ נֶאֱ כָל לָאוֹנֵן,
וְ נִ כְ נָס לִ ירוּשָׁ לַיִ ם וְ יוֹצֵ א,
—————————————————————————————————————————————עמוד 3מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
וּמאַ בְּ ִדין אֶ ת ִמעוּטוֹ בַּ ְדּ ָרכִ ים,
ְ
נוֹתנוֹ לְ ַﬠם הָ אָ ֶרץ וְ יאכַל כְּ נֶגְ דּוֹ.
וְ ְ
וּמחַ לְּ לִ ים אוֹתוֹ כֶּסֶ ף ﬠַל כֶּסֶ ף ,נְ חֹ שֶׁ ת ﬠַל נְ חֹ שֶׁ ת ,כֶּסֶ ף ﬠַל נְ חֹ שֶׁ ת
ְ
וּנְ חֹ שֶׁ ת ﬠַל הַ ֵפּרוֹת ,וּבִ לְ בַ ד שֶׁ ַיּחֲזר וְ יִ פְ דֶּ ה אֶ ת הַ ֵפּרוֹתִ ,דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר.
אוֹמ ִריםֵ :יﬠָלוּ הַ ֵפּרוֹת וְ יֵאָ כְ לוּ בִּ ירוּשָׁ ַליִ ם.
ַו ֲחכ ִָמים ְ
1
כאשר פודים מעשר שני דמאי אין צורך להוסיף חומש על הקרן.
2
בזמן ביעור המעשרות ,בשנה הרביעית ובשנה השביעית ,אין חיוב לבער מעשר שני של דמאי.
3
אונן )ראה מושגים( מותר באכילת מעשר שני של דמאי )ואסור במעשר שני רגיל(.
4
מעשר שני דמאי שנכנס לירושלים ,מותר להוציאו משם ולפדותו חוץ לירושלים )מעשר שני רגיל
אסור(.
5
מותר לאבד ממנו מעט )פחות מכגרוגרת( בדרכים )מה שאין כן במעשר שני רגיל(.
6
מותר לתת לעם הארץ לאכול בירושלים מעשר שני דמאי )מעשר שני רגיל אסור(,
וכנגד פירות אלו יאכל בירושלים מפירותיו שלו בטהרת מעשר שני.
7
מותר לחלל מעות כסף )או מטבע אחרת( מעשר שני דמאי על מעות כסף )או מעות אחרות( שיש לו
במקום אחר.
8
חילול מעות מעשר שני דמאי על פירות:
8.1אם חשב להעלותם לירושלים ולאכול אותם שם ,אינו רשאי לחזור ולפדותם.
8.2אם חשב לחזור ולפדות את הפירות:
8.2.1ר' מאיר :מותר לפדותם.
8.2.2חכמים:
אינו רשאי לפדותם אלא יעלה הפירות לירושלים ויאכלם שם.
משנה ג :מקרים שאין בהם צורך לעשר דמאי
הַ לּוֹקֵ חַ ַלזּ ֶַרע וְ לַבְּ הֵ מָ ה,
קֶ מַ ח לָעוֹרוֹת,
שֶׁ מֶ ן ַלנֵּר,
שֶׁ מֶ ן לָסוּ� בּוֹ אֶ ת הַ כֵּלִ יםָ ,פּטוּר ִמן הַ ְדּמַ אי.
ִמכְּ זִיב וּלְ הַ לָּןָ ,פּטוּר ִמן הַ ְדּמַ אי.
חַ לַּת ﬠַ ם הָ אָ ֶרץ ,וְ הַ ְמדֻמָּ ע,
וְ הַ לָּקוּחַ בְּ כֶסֶ ף מַ ﬠֲשֵ ר שֵׁ נִ י,
טוּרין ִמן הַ ְדּמַ אי.
וּשׁי ֵָרי הַ ְמּנָחוֹת ,פְּ ִ
ְ
שֶׁ מֶ ן ﬠָ ֵרב,
בֵּ ית שַׁ מַּ אי ְמחַ יְּ בִ ין,
פּוֹט ִרין.
וּבֵ ית הִ לֵּל ְ
1
הקונה תבואת דמאי לשם זריעה או להאכיל לבהמתו.
—————————————————————————————————————————————עמוד 4מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
2
הקונה קמח דמאי ,כדי לעבד עורות.
3
הקונה שמן דמאי ,לצורך הדלקת הנר.
4
הקונה שמן דמאי כדי לסוך בו את הכלים.
5
דמאי שנקנה מהעיר אכזיב וצפונה.
6
חלה שהפריש עם הארץ מעיסתו ,ומדומע של עם הארץ )ראה מושגים(.
7
פירות שנקנו מעם הארץ בכסף מעשר שני.
8
שיירי מנחות של עם הארץ )שהם דמאי( שנאכלים לכוהנים.
9
שמן של עם הארץ המפוטם בבשמים )"שמן ערב"( ,ומשתמשים בו לסיכה:
9.1בית שמאי :יש חיוב לעשר את השמן.
9.2בית הלל :פטור מלעשרו )לפי שאינו עומד לאכילה(.
משנה ד :דברים שאסור לעשותם בטבל וודאי אך מותר לעשותם בדמאי
הַ ְדּמַ אי ְמ ָﬠ ְרבִ ין בּוֹ,
וּמ ְשׁתַּ ְתּפִ ין בּוֹ,
ִ
וּמז ְַמּנִ ין ָﬠלָיו,
וּמבָ ְרכִ ים ָﬠלָיוְ ,
ְ
ישׁין אוֹתוֹ ָﬠרם,
וּמַ פְ ִר ִ
בֵּ ין הַ ְשּׁמָ שׁוֹת.
הָ א ִאם הִ קְ ִדּים מַ ﬠֲשֵ ר שֵׁ נִ י לְ ִראשׁוֹן ,אֵ ין בְּ כָ� כְּ לוּם.
שֶׁ מֶ ן שֶׁ הַ גּ ְַר ִדּי סָ � בְּ אֶ צְ בְּ עוֹתָ יו ,חַ יָּב בַּ דְּ מַ אי.
סּוֹרק נוֹתֵ ן בַּ צֶּ מֶ רָ ,פּטוּר ִמן הַ ְדּמַ אי.
וְ שֶׁ הַ ֵ
1
מותר לערב בדמאי עירובי חצרות ועירובי תחומים )ראה מושגים(.
2
מותר לעשות שיתופי מבואות בדמאי )ראה מושגים(.
3
האוכל דמאי מברך עליו ברכת המזון ,ויכול להצטרף לזימון.
4
מותר לאדם ערום להפריש מעשרות מדמאי.
5
מותר להפריש מעשרות מדמאי בערב שבת בין השמשות.
6
אם הפריש מהדמאי מעשר שני תחילה ואח"כ מעשר ראשון ,אין זה מעכב אמירת וידוי מעשרות
בשעת בעור המעשרות.
7
שמן דמאי שהאורג סך על אצבעותיו כדי לרככם ,חייב במעשרות.
8
שמן דמאי שסורק הצמר נותן בצמר כדי לרככו פטור ממעשרות.
פרק ב
הנושאים העיקריים בפרק:
פירות דמאי שיש לעשרם בכל מקום )חזקה שהגיעו ממקום שכבשום עולי
בבל( ,המקבל על עצמו להיות נאמן על המעשרות ,המקבל על עצמו להיות
—————————————————————————————————————————————עמוד 5מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
חבר ,דברים שהקלו בהם לגבי דמאי ,חיוב מעשרות מדמאי בדברים
שרגילים למכרם במידה גסה או במידה דקה.
מושגים:
הוא יהודי שבנוסף להקפדה על תרומות ומעשרות גם נזהר בטומאה ואוכל חולין בטהרה.
חבר:
לפעמים מכנים גם תלמידי חכמים בשם חברים .כדי לשמור על התואר הזה יש לקיים מספר
דברים כמו שמופיע במשנה ג.
משנה א :פירות דמאי שיש לעשרם בכל מקום )חזקה שהגיעו ממקום שכבשום עולי בבל(.
וְ אֵ לּוּ ְדּבָ ִרים ִמ ְת ַﬠ ְשּׂ ִרין ְדּמַ אי בְּ כָל מָ קוֹם:
הַ ְדּבֵ לָה,
וְ הַ ְתּמָ ִרים ,וְ הֶ חָ רוּבִ ים,
ארז ,וְ הַ כַּמּוֹן.
הָ ֶ
ארז שֶׁ בְּ חוּצָ ה לָאָ ֶרץ ,כָּל הַ ִמּ ְשׁתַּ מֵּ שׁ ִממֶּ נּוּ ָפּטוּר.
הָ ֶ
1
דבלה.
2
תמרים וחרובים מיוחדים הגדלים רק בארץ.
3
אורז לבן מאוד וכמון הגדלים רק בארץ.
כותרת נוספת:
אורז שגדל בחוץ לארץ ,ומשתמשים בו בארץ ,פטורים מלעשרו.
משנה ב :דברים שצריך עם הארץ לעשות כדי להיות נאמן על המעשרות
הַ ְמקַ בֵּ ל ָﬠלָיו לִ הְ יוֹת ֶנ ֱאמָ ן,
ְמﬠַ שֵּׂ ר אֶ ת שֶׁ הוּא אוֹכֵל,
וְ אֶ ת שֶׁ הוּא מוֹכֵר,
וְ אֶ ת שֶׁ הוּא לוֹקֵ חַ ,
וְ אֵ ינוֹ ִמ ְתאָ ֵרחַ אֵ צֶ ל ַﬠם הָ אָ ֶרץ.
ַרבִּ י יְ הוּדָ ה אוֹמֵ ר :אַ ף הַ ִמּ ְתאָ ֵרחַ אֵ צֶ ל ַﬠם הָ אָ ֶרץֶ ,נ ֱאמָ ן.
אָ ְמרוּ לוֹ :ﬠַל ﬠַצְ מוֹ אֵ ינוֹ ֶנ ֱאמָ ן ,כֵּיצַ ד יְ הֵ א ֶנ ֱאמָ ן ﬠַל שֶׁ ל ֲאחֵ ִרים?
1
צריך לקבל על עצמו )בפני 3אנשים( את הדברים הבאים:
1.1לעשר את מה שהוא קונה מעם הארץ לאכילה.
1.2לעשר את מה שהוא מוכר.
1.3לעשר את מה שהוא קונה על מנת למכור.
1.4שלא להתארח אצל עם הארץ.
—————————————————————————————————————————————עמוד 6מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
2
האם מי שהתארח אצל עם הארץ הפסיד את נאמנותו ?
2.1.1ר' יהודה )ואין הלכה כמותו( :אינו מפסיד את נאמנותו.
2.1.2חכמים:
אם אינו נאמן על עצמו איך יהיה נאמן על אחרים ?
משנה ג :מחויבות של אדם שקבל על עצמו להיות חבר
הַ ְמקַ בֵּ ל ָﬠלָיו לִ הְ יוֹת חָ בֵ ר,
אֵ ינוֹ מוֹכֵר לְ ַﬠם הָ אָ ֶרץ לַח וְ יָבֵ שׁ,
וְ אֵ ינוֹ לוֹקֵ חַ ִממֶּ נּוּ לַח,
וְ אֵ ינוֹ ִמ ְתאָ ֵרחַ אֵ צֶ ל ַﬠם הָ אָ ֶרץ,
וְ לא ְמאָ ְרחוֹ אֶ צְ לוֹ בִּ כְ סוּתוֹ.
ַרבִּ י יְ הוּדָ ה אוֹמֵ ר:
אַ ף לא יְ גַדֵּ ל בְּ הֵ מָ ה דַ קָּ ה,
וְ לא יְ הֵ א ָפּרוּץ בִּ נְ דָ ִרים וּבִ ְשחוֹק,
וְ לא יְ הֵ א ִמטַּ מֵּ א לַמֵּ ִתים,
ְּמשַׁ מֵּ שׁ בְּ בֵ ית הַ ִמּ ְד ָרשׁ.
אָ ְמרוּ לוֹ :לא בָּ אוּ אֵ לּוּ לַכְּ לָל.
1
אינו מוכר לעם הארץ דברים לחים או יבשים )אסור לגרום טומאה לחולין בא"י(.
2
אינו קונה מעם הארץ דברים לחים )שבחזקת טמאים הם(.
3
אינו מתארח אצל עם הארץ )שמא יטמא אצלו(.
4
אינו מארח את עם הארץ בבגדיו )שבגדי עם הארץ טמאים טומאת מדרס(.
5
ר' יהודה הוסיף מספר דברים:
5.1לא יגדל בהמה דקה.
5.2לא ירבה לנדור ולא ירבה בשחוק.
5.3לא יטמא למתים שלא לצורך.
5.4יהא משמש תלמידי חכמים.
6
חכמים :לא שייכים כל הדברים האלה )שאמר ר' יהודה( לעניין טהרות.
משנה ד :דברים שהקלו בהם חכמים לגבי דמאי
תּוֹמים ,לא חִ ְיּבוּ אוֹתָ ם ֲחכ ִָמים לְ הַ פְ ִרישׁ,
הַ נַּחְ ִ
אֶ לָּא כְּ דֵ י ְתּרוּמַ ת מַ ﬠֲשֵ ר וְ חַ לָּה.
הַ חֶ נְ וָנִ ים אֵ ינָן ַרשָּׁ ִאין לִ ְמכּוֹר אֶ ת הַ ְדּמַ אי.
כָּל הַ מַּ ְשׁפִּ יﬠִ ין בְּ ִמדָּ ה גַּסָּ ה ַרשָּׁ ִאין לִ ְמכּוֹר אֶ ת הַ ְדּמַ אי.
אֵ לּוּ הֵ ן הַ מַּ ְשׁפִּ יﬠִ ין בְּ ִמדָּ ה גַּסָּ ה? כְּ גוֹן הַ ִסּיטוֹנוֹת וּמוֹכְ ֵרי ְתבוּאָ ה.
1
האופים המוכרים תבואה שקנו מעם הארץ:
—————————————————————————————————————————————עמוד 7מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
1.1אם מוכרים לחבר ,מחויבים להפריש רק תרומת מעשר וחלה.
2
החנונים חייבים להפריש גם מעשר שני.
3
כלל:
3.1המוכר הרבה במכר אחד )"משפיעים במידה גסה"( ,רשאי לא לעשר את הדמאי )והלוקח מעשר(.
3.2ומי נחשב כמוכר במידה גסה ? כגון הסיטונאים ומוכרי התבואות.
משנה ה :חיוב מעשרות מדמאי בדברים שרגילים למכרם במידה גסה או במדה דקה
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר:
וּמדָ דוֹ בְּ דַ קָּ הְ ,ט ֵפלָה דַּ קָּ ה ַלגַּסָּ ה.
אֶ ת שֶׁ דַּ ְרכּוֹ לְ הִ מָּ דֵ ד בְּ גַסָּ הְ ,
וּמדָ דוֹ בְּ גַסָּ הְ ,ט ֵפלָה גַּסָּ ה לַדַּ קָּ ה.
אֶ ת שֶׁ דַּ ְרכּוֹ לְ הִ מָּ דֵ ד בְּ דַ קָּ הְ ,
אֵ יזוֹ הִ יא ִמדָּ ה גַּסָּ ה?
בַּ יָּבֵ שׁ ְשׁלשֶׁ ת קַ בִּ ין ,וּבַ לַּח ִדּינָר.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר:
סַ לֵּי ְתאֵ נִ ים ,וְ סַ לֵּי ֲﬠנָבִ ים ,וְ קֻ פּוֹת שֶׁ ל י ָָרק ,כָּל זְמַ ן שֶׁ הוּא מוֹכְ ָרן אַ כְ סָ ָרהָ ,פּטוּר.
רבי מאיר:
1
1.1דמאי שרגילים למכרו במידה גסה ,אפילו נמכר במידה דקה ,דינו כאילו נמכר בגסה.
1.2דמאי שרגילים למכרו במידה דקה ,אפילו נמכר במידה גסה ,דינו כאילו נמכר בדקה.
מהי מידה גסה:
2
ביבש )כגון פירות ותבואות( 3 ,קבין )כ 6 -ליטר( .בלח ,כמות הנמכרת בדינר.
רבי יוסי :המוכר באומד )"אכסדרה"( סלי תאנים ,סלי ענבים וחבילות ירק:
3
פטור לעשר את הדמאי.
3.1
3.2דינו כמוכר במידה גסה.
פרק ג
הנושאים העיקריים בפרק:
את מי מותר להאכיל דמאי ,חלוקת מזון שגובים גבאי צדקה מבני העיר
עבור עניים ,לא יוציא אדם מתחת ידו דבר שאינו מתוקן ,המעביר פירות
מעושרים לאחרים ויש חשש שיקבל חזרה פירות לא מעושרים.
משנה א :את מי מותר להאכיל דמאי
מַ אֲכִ ילִ ין אֶ ת הָ ﬠֲנִ יִּ ים ְדּמַ אי
וְ אֶ ת הָ אַ כְ סַ נְ יָא ְדּמַ אי.
ַרבָּ ן גּ ְַמלִ יאֵ ל הָ יָה מַ אֲכִ יל אֶ ת פּוֹ ֲﬠלָיו ְדּמַ אי.
נוֹתנִ ין אֶ ת הַ ְמﬠֻשָּׂ ר לְ שֶׁ אֵ ינוֹ ְמﬠַשֵּׂ ר,
אוֹמ ִריםְ :
גַּבָּ אֵ י צְ דָ קָ ה ,בֵּ ית שַׁ מַּ אי ְ
—————————————————————————————————————————————עמוד 8מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
וְ אֶ ת שֶׁ אֵ ינוֹ ְמﬠֻשָּׂ ר לִ ְמﬠַשֵּׂ ר.
נִ ְמצְ אוּ כָּל הָ אָ דָ ם אוֹכְ לִ ין ְמתֻ קָּ ן.
וּמחַ לְּ קִ ין ְסתָ ם ,וְ הָ רוֹצֶ ה לְ תַ קֵּ ן יְ תַ קֵּ ן.
אוֹמ ִרים :גּוֹבִ ין ְסתָ ם ְ
ַו ֲחכ ִָמים ְ
1
מאכילים דמאי את העניים.
2
מאכילים דמאי את צבא המלך העובר ממקום למקום ,אם תושבי המקום מחויבים להאכילו.
3
רבן גמליאל היה מאכיל את פועליו דמאי )ואין הלכה כן(.
כותרת נוספת:
1
כיצד מחלקים מזון שגבו גבאי צדקה מבני העיר עבור עניים ?
בית שמאי:
1.1מה שגבו מאלה שנאמנים על המעשרות ,נותנים לעם הארץ העני החשוד על המעשרות.
1.2מה שגבו מעמי ארצות ,נותנים לעני חבר )והוא בוודאי יעשר את זה(.
1.3ע"י כך כולם יאכלו מזון מתוקן.
2
חכמים :גובים מכל אדם ,מערבבים ביחד ונותנים לעניים ,ומי שרוצה לתקן ,יתקן לעצמו.
משנה ב :ירקות שנתחייבו במעשר ורוצה להוציאם מרשותו
הָ רוֹצֶ ה ַלחֲזוֹם ֲﬠלֵי י ָָרק לְ הָ קֵ ל ִממַּ שָּׂ אוֹ ,לא י ְַשׁלִ י� ַﬠד שֶׁ יְּ ﬠַשֵּׂ ר.
הַ לּוֹקֵ חַ י ָָרק ִמן הַ שּׁוּק וְ נִ ְמלַ� לְ הַ ֲחזִיר ,לא ַי ֲחזִיר ַﬠד שֶׁ יְּ ﬠַשֵּׂ ר,
שֶׁ אֵ ינוֹ ְמחֻסָּ ר אֶ לָּא ִמנְ יָן.
הָ יָה עוֹמֵ ד וְ לוֹקֵ חַ וְ ָראָ ה טﬠַן אַ חֵ ר ָיפֶה ִממֶּ נּוּ ,מֻתָּ ר לְ הַ ֲחזִירִ ,מפְּ נֵי שֶׁ לּא מָ שַׁ �.
1
אם רוצה לחתוך )"לחזום"( חלק מהירקות ולהשליכם כדי להקל ממשאו ,חייב תחילה לעשרם.
כותרת נוספת:
2
הנוטל ירקות מהמוכר ונמלך בו ורוצה להחזירם:
אם לקח על מנת לקנות:
2.1לא יחזירם עד שיעשרם) ,שכבר קנאם בהגבהה(.
2.2שהרי מה שנשאר לעשות ,זה לעשות חשבון ולשלם.
3
אם התכוון לברור את הירקות היפים יותר ועדין לא לקח לשם קנין ,מותר להחזיר בלי לעשר.
משנה ג :לא יוציא אדם מתחת ידו דבר שאינו מתוקן
הַ מּוֹצֵ א ֵפּרוֹת בַּ דֶּ ֶר� וְּ נְ טָ לָן לְ אָ כְ לָן ,וְ נִ ְמלַ� לְ הַ צְ נִ יע,
לא יַצְ נִ י ַﬠ ַﬠד שֶׁ יְּ ﬠַשֵּׂ ר.
וְ ִאם ִמ ְתּחִ לָּה נְ טָ לָן בִּ ְשׁבִ יל שֶׁ לּא יאבְ דוָּ ,פּטוּר.
כָּל דָּ בָ ר שֶׁ אֵ ין אָ דָ ם ַרשַּׁ אי לְ מָ כְ רוֹ ְדּמַ אי ,לא יִ ְשׁלַח ַלחֲבֵ רוֹ ְדּמַ אי.
יּוֹדיﬠֶנּוּ.
ַרבִּ י יוֹסֵ י מַ ִתּיר בְּ וַדַּ אי ,וּבִ לְ בַ ד שֶׁ ִ
1
המוצא פירות בדרך ,נטלם ואח"כ נמלך להצניעם:
1.1אם נטלם כדי לאכלם לא יצניעם עד שיעשרם.
—————————————————————————————————————————————עמוד 9מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
1.2אם נטלם כדי שלא יאבדו ולא נתכון לזכות בהם ,יכול להצניעם מבלי לעשרם.
מאכל שאסור למכרו בתור דמאי )כגון :כמות קטנה( אסור גם לתת אותו במתנה.
2
רבי יוסי:
3
מתיר לשלוח לחברו טבל וודאי ובלבד שיודיעו על כך.
משנה ד :המביא חיטים מעושרות לטוחן
כּוּתי אוֹ לְ טוֹחֵ ן ַﬠם הָ אָ ֶרץ ,בְּ חֶ זְקָ תָ ן לַמַּ ﬠ ְַשרוֹת וְ ל ְַשּׁבִ יﬠִ ית.
הַ מּוֹלִ י� חִ טִּ ים לְ טוֹחֵ ן ִ
לְ טוֹחֵ ן נָכְ ִריְ ,דּמַ אי.
כּוּתי אוֹ אֵ צֶ ל ַﬠם הָ אָ ֶרץ ,בְּ חֶ זְקָ תָ ן לַמַּ ַﬠ ְשרוֹת וְ ל ְַשּׁבִ יﬠִ ית.
הַ מַּ פְ קִ יד ֵפּרוֹתָ יו אֵ צֶ ל הַ ִ
אֵ צֶ ל הַ נָּכְ ִרי,
כְּ פֵ רוֹתָ יו.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר :דְּ מַ אי.
1
אם הטוחן הוא כותי או עם הארץ ,אין לחשוש שהחליפם בחיטים לא מעושרות או בחיטים של
שביעית.
2
אם הטוחן הוא נכרי ,יש לחשוש שהקמח הוא דמאי.
כותרת נוספת:
המפקיד פירות מעושרים אצל אחרים
1
אם הפקיד אצל כותי או עם הארץ אינו חושש שהוחלפו בפירות אחרים.
2
אם הפקיד אצל נכרי:
2.1תנא קמא :מניחים שהנוכרי החליף בפרות שלו ,וחייב לעשרם.
2.2ר' שמעון )ואין הלכה כמותו( :הפירות הם דמאי.
משנה ה :הנותן מצרכי מזון לבעלת אכסניה כדי שתכין לו מאפה או תבשיל
הַ נּוֹתֵ ן ַלפֻּנְ דָּ קִ ית,
ְמﬠַ שֵּׂ ר אֶ ת שֶׁ הוּא נוֹתֵ ן לָהּ ,וְ אֶ ת שֶׁ הוּא נוֹטֵ ל ִממֶּ נָּהִ ,מפְּ נֵי שֶׁ חֲשׁוּדָ ה לְ חַ לֵּף.
אָ מַ ר ַר ִבּי יוֹסֵ י:
אֵ ין אָ נוּ אַ ְח ָר ִאין ל ַָרמָּ ִאין,
אֵ ינוֹ ְמﬠַ שֵּׂ ר אֶ לָּא מַ ה שֶּׁ הוּא נוֹטֵ ל ִממֶּ נָּה בִּ לְ בַ ד.
1
מעשר את שהוא נותן לה ,וכן את מה שהוא מקבל ממנה ,מפני שחשודה להחליף באוכל שלה.
2
ר' יוסי )ואין הלכה כמותו(:
2.1אינו חייב לעשר את מה שנותן לה ,שאנו לא אחראים לרמאים )אם תרצה להחליף(.
2.2מעשר רק מה שהוא מקבל ממנה.
משנה ו :הנותן מצרכי מזון לחמותו כדי שתכין לו מאפה או תבשיל
הַ נּוֹתֵ ן ַלחֲמוֹתוֹ,
—————————————————————————————————————————————עמוד 10מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
ְמﬠַ שֵּׂ ר אֶ ת שֶׁ הוּא נוֹתֵ ן לָהּ וְ אֶ ת שֶׁ הוּא נוֹטֵ ל ִממֶּ נָּהִ ,מפְּ נֵי שֶׁ הִ יא חֲשׁוּדָ ה לְ חַ לֵּף אֶ ת הַ ִמּ ְתקַ לְ קֵ ל.
אָ מַ ר ַר ִבּי יְ הוּדָ ה:
רוֹצָ ה הִ יא בְּ תַ קָּ נַת בִּ תָּ הּ וּבוֹשָׁ ה מֵ חֲתָ נָהּ.
מוֹדֶ ה ַרבִּ י יְ הוּדָ ה בְּ נוֹתֵ ן ַלחֲמוֹתוֹ ְשׁבִ יﬠִ ית ,שֶׁ אֵ ינָהּ חֲשׁוּדָ ה לְ הַ חֲלִ יף ,לְ הַ אֲכִ יל אֶ ת ִבּתָּ הּ ְשׁ ִביﬠִ ית.
1
מעשר את מה שהוא נותן לה ,וכן את שהוא מקבל ממנה ,מפני שחשודה להחליף את מה שהתקלקל.
2
רבי יהודה:
2.1החמות רוצה בטובת בתה ומתביישת שחתנה יאמר שהיא מקלקלת את האכל ,ולכן חשודה להחליף.
2.2אם נותן לחמותו אוכל מותר בשנת שביעית ,אינה חשודה להחליף ,ולתת לו אוכל האסור בשביעית.
פרק ד
אכילה מפירות דמאי בשבת ,דיני מעשר שני ומעשר עני של דמאי ,למי
הנושאים העיקריים בפרק:
אפשר להאמין אם הפירות מתוקנים הם.
משנה א :קנה פירות מעם הארץ ולא עישרם עד שבת
הַ לּוֹקֵ חַ ֵפּרוֹת ִמ ִמּי שֶׁ אֵ ינוֹ ֶנ ֱאמָ ן ﬠַל הַ מַּ ﬠ ְַשרוֹת ,וְ שָׁ כַח לְ ﬠ ְַשּׂ ָרן,
וְ שׁוֹאֲלוֹ בְּ שַׁ בָּ ת ,יאכַל ﬠַל פִּ יו.
חָ ְשׁכָה מוֹצָ אֵ י שַׁ בָּ ת ,לא יאכַל ַﬠד שֶׁ יְּ ﬠַשֵּׂ ר.
"מﬠֻשָּׂ ִרין הֵ ן" ,אוֹכֵל ﬠַל פִּ יו.
לא ְמצָ אוֹ ,אָ מַ ר לוֹ אֶ חָ ד שֶׁ אֵ ינוֹ ֶנ ֱאמָ ן ﬠַל הַ מַּ ﬠ ְַשרוֹתְ :
חָ ְשׁכָה מוֹצָ אֵ י שַׁ בָּ ת ,לא יאכַל ַﬠד שֶׁ יְּ ﬠַשֵּׂ ר.
זוּרי אוֹמֵ ר :אַ ף בְּ חֹ ל שׁוֹאֲלוֹ וְ אוֹכֵל ﬠַל פִּ יו.
ְתּרוּמַ ת מַ ﬠֲשֵ ר שֶׁ ל ְדּמַ אי שֶׁ חָ ז ְָרה לִ ְמקוֹמָ הַּ ,רבִּ י ִשׁ ְמעוֹן ְשׁ ִ
1
אם בשבת שאל את המוכר ואמר לו שהם מעושרים יכול לאכול מהם בשבת.
2
במוצאי שבת ,אינו יכול להמשיך ולאכול מהפירות עד שיעשר )אימת שבת עליו וירא לשקר(.
3
לא מצא את המוכר ואדם אחר )שאינו נאמן( אומר לו שהפירות מעושרים ,יכול לאכול מהפירות.
4
במוצאי שבת ,אינו יכול להמשיך לאכול מהפירות עד שיעשר )אימת שבת עליו(.
כותרת נוספת:
קנה מעם הארץ ,והפריש תרומת מעשר ,ונפלה התרומה חזרה לתוך החולין.
רבי שמעון שזורי:
אם המוכר אומר שהפריש ,יכול לאכול מהתערובת )אימת מדומע עליו(.
משנה ב :עם הארץ המדיר את חבירו שיאכל אצלו בשבת
הַ מַּ ִדּיר אֶ ת חֲבֵ רוֹ שֶׁ יּאכַל אֶ צְ לוֹ ,וְ הוּא אֵ ינוֹ מַ ֲא ִמינוֹ ﬠַל הַ מַּ ﬠ ְַשרוֹת,
אוֹכֵל ﬠִ מּוֹ בְּ שַׁ בָּ ת הָ ִראשׁוֹנָה ,וְ אַ ף ﬠַל פִּ י שֶׁ אֵ ינוֹ מַ ֲא ִמינוֹ ﬠַל הַ מַּ ﬠַ ְשרוֹת.
"מﬠֻשָּׂ ִרין הֵ ן".
וּבִ לְ בַ ד שֶׁ יּאמַ ר לוֹ ְ
וּבְ שַׁ בָּ ת ְשׁנִ יָּה ,אַ ף ﬠַל פִּ י שֶׁ נָּדַ ר ִממֶּ נּוּ ֲה ָניָה ,לא יאכַל ַﬠד שֶׁ יְּ ַﬠשֵּׂ ר.
1
מותר לאכול אצלו בשבת הראשונה מפני דרכי שלום,
—————————————————————————————————————————————עמוד 11מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
1.1אפילו אינו נאמן עליו לגבי מעשרות.
1.2ובלבד שיאמר לו המארח שהפירות מעושרים.
2
בשבת הבאה ,לא יאכל ,עד שיעשר הוא ,או עם הארץ בפניו )שהרי יש לו זמן לעשר(.
משנה ג :האם צריך לקרוא שם )לומר" :חלק זה מעשר עני"( למעשר עני של דמאי ?
ַרבִּ י אֱלִ י ֶﬠזֶר אוֹמֵ ר :אֵ ין אָ דָ ם צָ ִרי� לִ קְ רוֹת שֵׁ ם לְ מַ ﬠֲשַ ר ﬠָנִ י שֶׁ ל ְדּמַ אי.
אוֹמ ִרים:
ַו ֲחכ ִָמים ְ
קוֹרא שֵׁ ם
ֵ
וְ אֵ ינוֹ צָ ִרי� לְ הַ פְ ִרישׁ.
1
ר' אליעזר:
2
חכמים:
אין צורך לקרוא שם) ,שסובר לא נחשדו עמי הארץ על מעשר עני(.
2.1צריך לקרוא שם למעשר עני )נחשדו עמי הארץ(,
2.2אך אינו צריך לתת אותו מספק לעניים )שהמוציא מחברו עליו הראיה(.
משנה ד :קרא בערב שבת שם לתרומת מעשר של דמאי ולמעשר עני של ודאי ,אך לא נתן אותם
ִמי שֶׁ קָּ ָרא שֵׁ ם לִ ְתרוּמַ ת מַ ﬠֲשֵ ר שֶׁ ל ְדּמַ אי ,וּלְ מַ ﬠֲשַ ר ﬠָנִ י שֶׁ ל וַדַּ אי,
לא יִ ְטּלֵם בְּ שַׁ בָּ ת.
מוּדים ֶלאֱכוֹל אֶ צְ לוֹ,
וְ ִאם הָ יָה כּהֵ ן אוֹ ﬠָנִ י לְ ִ
יָבאוּ וְ יאכְ לוּ ,וּבִ לְ בַ ד שֶׁ יּוֹדִ י ֵﬠם.
1
לא ייתנם לכהן ולעני בשבת.
2
אם היה כהן או עני רגילים לאכול על שולחנו,
יאכלו מהתרומה והמעשר ובתנאי שיודיעם )כדי שידעו שמשלהם הם אוכלים(.
משנה ה :האומר למי שאינו נאמן על המעשרות להביא לו פירות מעושרים.
הָ אוֹמֵ ר לְ ִמי שֶׁ אֵ ינוֹ ֶנ ֱאמָ ן ﬠַל הַ מַּ ﬠ ְַשרוֹת:
וּמ ִמּי שֶׁ הוּא ְמﬠַשֵּׂ ר" ,אֵ ינוֹ ֶנ ֱאמָ ן.
"קַ ח לִ י ִמ ִמּי שֶׁ הוּא ֶנ ֱאמָ ן ִ
"מֵ ִאישׁ פְּ לוֹנִ י" ,ה ֲֵרי זֶה ֶנ ֱאמָ ן.
אתיו ,וְ לָקַ חְ ִתּי לָ� מֵ אַ חֵ ר שֶׁ הוּא ֶנ ֱאמָ ן" ,אֵ ינוֹ ֶנ ֱאמָ ן.
הָ לַ� לִ קַּ ח ִממֶּ נּוּ ,וְ אָ מַ ר לוֹ" :לא ְמצָ ִ
1
האומר למי שאינו נאמן על המעשרות:
" 1.1קנה עבורי ממי שהוא נאמן ,או ממי שהוא מעשר בעצמו" ,השליח אינו נאמן לומר שעשה כך.
" 1.2קנה מאדם פלוני",
1.2.1נאמן לומר שלקח מאותו פלוני.
1.2.2אינו נאמן לומר ,לא מצאתי את אותו פלוני ,אך לקחתי מאחר שהוא נאמן.
—————————————————————————————————————————————עמוד 12מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
משנה ו :הקלות נוספות בדמאי ,לגבי אורח שבא לעיר ואינו מכיר את התושבים
הַ נִּ כְ נָס לָﬠִ יר ,וְ אֵ ינוֹ מַ כִּ יר אָ דָ ם שָׁ ם,
"מי כָּאן ְמﬠַשֵּׂ ר?"
"מי כָּאן ֶנ ֱאמָ ן ?"ִ ,
אָ מַ רִ :
אָ מַ ר לוֹ אֶ חָ ד" :אֲנִ י" ,אֵ ינוֹ ֶנ ֱאמָ ן.
"אישׁ פְּ לוֹנִ י ֶנ ֱאמָ ן" ,ה ֲֵרי זֶה ֶנ ֱאמָ ן.
אָ מַ ר לוִֹ :
הָ לַ� לִ קַּ ח ִממֶּ נּוּ,
"מי כָּאן מוֹכֵר יָשָׁ ן?"
אָ מַ ר לוִֹ :
"מי שֶׁ ְשּׁלָחָ � אֶ צְ לִ י",
אָ מַ ר לוִֹ :
גוֹמלִ ין זֶה אֶ ת זֶה ,ה ֲֵרי אֵ לּוּ ֶנ ֱאמָ נִ ין.
אַ ף ﬠַל פִּ י שֶׁ הֵ ן כְּ ְ
שאל את אנשי המקום" ,מי נאמן" או "מי מפריש מעשרות" ?
1
1.1אם ענה לו אחד מהתושבים" ,אני נאמן" ,אין להאמינו.
1.2אם ענה לו" :איש פלוני נאמן" ,אפשר להאמינו.
הלך האורח לקנות אצל האיש פלוני הנאמן:
2
2.1שאל האורח" :מי מוכר תבואה ישנה" )שהיא טובה יותר( ?
2.2ענה לו המוכר" ,מי ששלח אותך אלי".
2.3שניהם נאמנים למרות שנראים כמתגמלים זה את זה.
משנה ז :סוחרי תבואה שהגיעו לעיר ,ומשבחים אחד את תבואתו של חברו
הַ חַ מָּ ִרים שֶׁ נִּ כְ נְ סוּ לָﬠִ יר,
אָ מַ ר אֶ חָ ד:
"שֶׁ לִּ י חָ דָ שׁ וְ שֶׁ ל חֲבֵ ִרי יָשָׁ ן",
"שֶׁ לִּ י אֵ ינוֹ ְמתֻ קָּ ן וְ שֶׁ ל חֲבֵ ִרי ְמתֻ קָּ ן",
אֵ ינָן ֶנ ֱאמָ נִ ין.
ַרבִּ י יְ הוּדָ ה אוֹמֵ רֶ :נ ֱאמָ נִ ין.
אמר סוחר אחד:
1
1.1התבואה שלי חדשה ושל חברי ישנה )טובה יותר(,
1.2מהתבואה שלי לא הפרישו מעשרות ומשל חברי כן הפרישו,
1.2.1תנא קמא :אינם נאמנים )שמא קנוניה עשו ביניהם(.
1.2.2ר' יהודה )ואין הלכה כמותו( :נאמנים )כדי שלא יפסיקו להביא סחורה לעיר(.
פרק ה
הנושאים העיקריים בפרק:
נוסח הפרשת תרומות ומעשרות וחלה ,הפרשת מעשרות מכיכרות לחם
של חנווני או של אופה ,הפרשת מעשרות מתערובת שחלקה מעושרת
—————————————————————————————————————————————עמוד 13מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
וחלקה לא ,הפרשת מעשרות מכמה קניות שונות ,דיני מעשרות בעציץ,
הפרשת מעשרות מהחיוב על הפטור ולהיפך.
מושגים:
נחתום:
אופה.
פלטר:
חנווני.
סיטון:
סוחר הקונה מהרבה בעלי שדות ומוכרה לחנונים במידה גסה .רשאי הוא למכור
את הדמאי ללא הפרשת תרומות ומעשרות ,והקונה צריך לעשר.
עציץ נקוב ועציץ שאינו נקוב:
עציץ שאינו נקוב פטור ממעשרות מהתורה .עציץ נקוב יונק גם
מהקרקע שהוא עליה ,ולכן חייב במעשרות מהתורה.
משנה א :נוסח הפרשת תרומות ומעשרות וחלה מפת דמאי הנקנית מהאופה.
הַ לּוֹקֵ חַ ִמן הַ נַּחְ תּוֹם ,כֵּיצַ ד הוּא ְמﬠַשֵּׂ ר?
נוֹטֵ ל כְּ דֵ י ְתּרוּמַ ת מַ ﬠֲשֵ ר וְ חַ לָּה ,וְ אוֹמֵ ר:
"אֶ חָ ד ִממֵּ אָ ה ִממַּ ה שֶּׁ יֵּשׁ כָּאן ,ה ֲֵרי בְּ צַ ד זֶה מַ ﬠֲשֵ ר,
וּשׁאָ ר מַ ﬠֲשֵ ר סָ מוּ� לוֹ.
ְ
יתי מַ ﬠֲשֵ ר ﬠָשׁוּי ְתּרוּמַ ת מַ ﬠֲשֵ ר ָﬠלָיו,
זֶה שֶׁ ﬠָ ִש ִ
וְ הַ ְשּׁאָ ר חַ לָּה.
וּמַ ﬠֲשֵ ר שֵׁ נִ י בִּ צְ פוֹנוֹ" אוֹ "בִּ ְדרוֹמוֹ,
וּמ ֻחלָּל ﬠַל הַ מָּ עוֹת".
ְ
1
נוטל מהפת חלק שיש בו לפחות מאית מהפת )תרומת מעשר( ,ועוד אחד חלקי ) 48חלה( ואומר:
1.1המאית ממה שלקחתי תהיה מעשר בצד זה.
1.2עוד תשעה חלקין כמותו בפת במקום הסמוך למה שהגדרתי כמעשר יהיה גם כן מעשר.
1.3המאית שהגדרתי כמעשר תהיה תרומת מעשר.
1.4מה שנשאר בחלק שלקחתי מהפת מחוץ לתרומת המעשר יהיה חלה.
1.5מעשר שני יהיה בצפונו או בדרומו של שאר הפת.
1.6המעשר השני יפדה במעות שיחדתי לכך ,ויצא לחולין.
משנה ב :הפרשת תרומות ומעשרות מטבל בבת אחת )ע"י כהן או לוי(.
וּתרוּמַ ת מַ ﬠֲשֵ ר כְּ אַ חַ ת,
הָ רוֹצֶ ה לְ הַ פְ ִרישׁ ְתּרוּמָ ה ְ
וּשׁלִ ישׁ וְ אוֹמֵ ר:
לשׁים וְ שָׁ לשׁ ְ
נוֹטֵ ל אֶ חָ ד ִמ ְשּׁ ִ
"אֶ חָ ד ִממֵּ אָ ה ִממַּ ה שֶּׁ יֵּשׁ כָּאן ,ה ֲֵרי זֶה בְּ צַ ד זֶה חֻלִּ ין,
וְ הַ ְשּׁאָ רְ ,תּרוּמָ ה ﬠַל הַ כּל,
וּמֵ אָ ה חֻלִּ ין שֶׁ יֵּשׁ כָּאן ,ה ֲֵרי זֶה בְּ צַ ד זֶה מַ ﬠֲשֵ ר,
—————————————————————————————————————————————עמוד 14מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
וּשׁאָ ר מַ ﬠֲשֵ ר סָ מוּ� לוֹ.
ְ
יתי מַ ﬠֲשֵ ר ,ﬠָשׁוּי ְתּרוּמַ ת מַ ﬠֲשֵ ר ָﬠלָיו ,וְ הַ ְשּׁאָ ר ,חַ לָּה.
זֶה שֶׁ ﬠָ ִש ִ
ּמַ ﬠֲשֵ ר שֵׁ נִ י בִּ צְ פוֹנו"ֹ אוֹ" :בִּ ְדרוֹמוֹ,
וּמ ֻחלָּל ﬠַל הַ מָּ עוֹת".
ְ
1
נוטל 3חלקי מאה )לפחות( מהטבל ואומר:
1.1חלק אחד מהמאה בצד מה שלקחתי יישאר בינתיים חולין.
1.2שאר הטבל שלקחתי ) 2חלקי מאה( יהיה תרומה גדולה.
1.3המאית שהקצאתי לחולין יהיה מעשר.
1.4עוד תשעה חלקי מאה מהפירות הסמוכים למעשר יהיו מעשר.
1.5המאית שהוקצתה למעשר תהיה תרומת מעשר.
1.6מעשר שני יהיה בצפונם או בדרומם של שאר הפירות.
1.7המעשר השני יפדה במעות שיחדתי לכך ויצא לחולין.
משנה ג :הפרשת מעשרות מכיכרות של דמאי שנלקחו מהאופה
הַ לּוֹקֵ חַ ִמן הַ נַּחְ תּוֹם,
פוּסין הַ ְרבֵּ ה; ִדּ ְב ֵרי ַר ִבּי מֵ ִאיר.
וּמן הַ צּוֹ ֶננֶת ﬠַל הַ חַ מָּ ה ,אֲפִ לּוּ ִמ ְטּ ִ
ְמﬠַ שֵּׂ ר ִמן הַ חַ מָּ ה ﬠַל הַ צּוֹ ֶננֶתִ ,
ַרבִּ י יְ הוּדָ ה אוֹסֵ ר,
שֶׁ אֲנִ י אוֹמֵ ר :חִ טִּ ים שֶׁ ל אֶ מֶ שׁ הָ יוּ ִמשֶּׁ ל אֶ חָ ד ,וְ שֶׁ ל הַ יּוֹם הָ יוּ ִמשֶּׁ ל אַ חֵ ר.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן:
אוֹסֵ ר ִבּ ְתרוּמַ ת מַ ﬠֲשֵ ר,
וּמַ ִתּיר בַּ חַ לָּה.
1
ר' מאיר:
1.1יכול לעשר מכיכר שנאפתה היום )חמה( על כיכר שנאפתה אתמול )צוננת( ולהפך.
1.2ואפילו אם הכיכרות מדפוסים שונים.
2
ר' יהודה:
אסור לעשר את כולם יחד.
חוששים שהאפייה של אתמול וזו של היום לא הגיעו מאותם אנשים.
3
ר' שמעון:
3.1לגבי תרומת מעשר:
3.2לגבי חלה:
אוסר לעשר מכיכר מסוימת על כיכר אחרת אפילו נאפו באותו יום.
מתיר להפריש חלה מכיכר מסוימת על שאר הכיכרות ,גם אם לא נאפו באותו יום.
משנה ד :הפרשת מעשרות מכיכרות של חנווני שהם בחזקת דמאי
הַ לּוֹקֵ חַ ִמן הַ פַּלְ טֵ ר,
וּטפוּס; ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר.
ְמﬠַשֵּׂ ר ִמכָּל ְטפוּס ְ
ַרבִּ י יְ הוּדָ ה אוֹמֵ ר:
—————————————————————————————————————————————עמוד 15מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
מֵ אֶ חָ ד ﬠַל הַ כּל.
מוֹדֶ ה ַרבִּ י יְ הוּדָ ה בְּ לוֹקֵ חַ ִמן הַ מַּ נְ פּוֹל ,שֶׁ הוּא ְמﬠַשֵּׂ ר ִמכָּל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד.
1
רבי מאיר:
2
ר' יהודה:
אם יש צורות שונות בכיכרות ,מפריש מכל צורה בנפרד.
2.1מפריש מכיכר אחת על הכל )שהחנווני קונה רק מאופה אחד(.
2.2אם יש לחנווני מונופול על מכירת כיכרות )הוא מקבל מאופים רבים( ,מפריש מכל צורה בנפרד.
משנה ה :הפרשה מפירות דמאי שיש חשש שחלקם מעושרים וחלקם לא
הַ לּוֹקֵ חַ ִמן הֶ ﬠָנִ י ,וְ כֵן הֶ ﬠָנִ י שֶׁ נּ ְָתנוּ לוֹ פְּ רוּסוֹת פַּת אוֹ פִּ לְ חֵ י דְ בֵ לָה,
ְמﬠַ שֵּׂ ר ִמכָּל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד.
וּבַ ְתּמָ ִרים וּבַ גְּ רוֹגְ רוֹת,
בּוֹלֵל וְ נוֹטֵ ל.
אָ מַ ר ַר ִבּי יְ הוּדָ ה:
אֵ ימָ תַ י? ִבּזְמַ ן שֶׁ הַ מַּ תָּ נָה ְמרֻ בָּ ה.
אֲ בָ ל בִּ זְמַ ן שֶׁ הַ מַּ תָּ נָה ֻמ ֶﬠטֶ תְ ,מﬠַשֵּׂ ר ִמכָּל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד.
1
עני המחזר על הפתחים ומקבל אוכל ,או מי שקונה מעני זה:
1.1אם קבל פרוסות לחם או פלחי דבלה ,מעשר מכל פרוסה ופרוסה ומכל פלח ופלח.
1.2אם קבל תמרים ותאנים יבשות החתוכות לחתיכות קטנות,
תנא קמא:
בולל אותם ומפריש מהבלילה )בהנחה שהוא מפריש מהחייב על החייב ומהפטור על
הפטור(.
1.2.1ר' יהודה:
1.2.1.1אם כל נתינה ונתינה שקבל העני היא מרובה ,אפשר לתת מעשר מהבלילה.
1.2.1.2אם כל נתינה לעני היא מועטת ,מעשר מכל חתיכה וחתיכה.
משנה ו :הקונה מן הסיטון )ראה מושגים( מספר פעמים ,כיצד מפריש ?
הַ לּוֹקֵ חַ ִמן הַ ִסּיטוֹן ,וְ חָ זַר וְ לָקַ ח ִממֶּ נּוּ ְשׁנִ יָּה,
לא יְ ﬠַ שֵּׂ ר ִמזֶּה ﬠַל זֶה ,אֲפִ לּוּ מֵ אוֹתוֹ הַ סּוּג ,אֲפִ לּוּ מֵ אוֹתוֹ הַ ִמּין.
"משֶּׁ ל אֶ חָ ד הֵ ם".
נֶאֱ מָ ן הַ ִסּיטוֹן לוֹמַ רִ :
1
יפריש בכל פעם בנפרד ,אפילו אם קנה מאותו סל או מאותו מין.
2
הסיטון נאמן לומר שקנה בכל הפעמים מאותו אדם ,ואפשר להפריש על הכל ממקום אחד.
משנה ז :הקונה מבעל הבית עם הארץ מספר קניות ,כיצד יפריש ?
הַ לּוֹקֵ חַ ִמבַּ ﬠַל הַ בַּ יִ ת ,וְ חָ זַר וְ לָקַ ח ִממֶּ נּוּ ְשׁנִ יָּה,
ְמﬠַ שֵּׂ ר ִמזֶּה ﬠַל זֶה ,אֲפִ לּוּ ִמ ְשּׁתֵ י קֻ פּוֹת ,אֲפִ לּוּ ִמ ְשּׁתֵ י ֲﬠיָרוֹת.
—————————————————————————————————————————————עמוד 16מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
בַּ ﬠַל הַ בַּ יִ ת שֶׁ הָ יָה מוֹכֵר י ָָרק בַּ שּׁוּק,
יאין לוֹ ִמגַּנּוֹתָ יוְ ,מﬠַשֵּׂ ר מֵ אֶ חָ ד ﬠַל הַ כּל.
בִּ זְמַ ן שֶׁ ְמּבִ ִ
וּמגַּנּוֹת ֲאחֵ רוֹתְ ,מﬠַשֵּׂ ר ִמכָּל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד.
ִ
1
יכול לעשר מקניה אחת על הכל ,גם אם הקניות משני סלים או שתי עיירות )או שהכל מעושר או
שהכל לא מעושר(.
2
אם בעל הבית מוכר בשוק:
2.1אם כל התוצרת היא מגינותיו שלו ,מותר להפריש מקניה אחת על הקניות האחרות.
2.2אם התוצרת היא גם מגינות של אחרים,יש לעשר מכל קניה בנפרד.
משנה ח :הקונה טבל וודאי משני מקומות שונים.
הַ לּוֹקֵ חַ טֶ בֶ ל ִמ ְשּׁנֵי ְמקוֹמוֹת,
ְמﬠַ שֵּׂ ר ִמזֶּה ﬠַל זֶה,
צר�.
אַ ף ﬠַל פִּ י שֶׁ אָ ְמרוּ :אֵ ין אָ דָ ם ַרשַּׁ אי לִ ְמכּוֹר טֶ בֶ ל אֶ לָּא לְ ֶ
1
יכול לעשר ממקום אחד גם על המקום השני.
2
וזאת למרות שלאדם אסור למכור טבל ,אלא רק לצורך מיוחד.
משנה ט :דין קונה טבל משני אנשים שאחד מהם אינו ישראל
ְמﬠַ ְשּׂ ִרין ִמשֶּׁ ל יִ ְש ָראֵ ל ﬠַל שֶׁ ל נָכְ ִרי,
ִמשֶּׁ ל נָכְ ִרי ﬠַל שֶׁ ל יִ ְש ָראֵ ל,
כּוּתים,
ִמשֶּׁ ל יִ ְש ָראֵ ל ﬠַל שֶׁ ל ִ
כּוּתים.
כּוּתים ﬠַל שֶׁ ל ִ
ִמשֶּׁ ל ִ
כּוּתים.
כּוּתים ﬠַל שֶׁ ל ִ
ַרבִּ י אֱלִ י ֶﬠזֶר אוֹסֵ ר ִמשֶּׁ ל ִ
1
אפשר לעשר מטבל של ישראל על של נכרי )אין קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשרות(.
2
אפשר גם לעשר משל נכרי על של ישראל.
3
אפשר לעשר משל ישראל על של כותי.
4
משל כותי על של כותי:
4.1תנא קמא :מעשר.
4.2ר' אליעזר :אינו מעשר.
משנה י :דיני מעשרות בעציץ
ﬠָ צִ יץ נָקוּב ,ה ֲֵרי זֶה כָּאָ ֶרץ.
תָּ ַרם מֵ הָ אָ ֶרץ ﬠַל ﬠָצִ יץ נָקוּב ,מֵ ﬠָצִ יץ נָקוּב ﬠַל הָ אָ ֶרץְ ,תּרוּמָ תוֹ ְתּרוּמָ ה.
ִמשֶּׁ אֵ ינוֹ נָקוּב ﬠַל הַ נָּקוּב,
ְתּרוּמָ ה וְ ַיחֲזר וְ יִ ְתרם.
—————————————————————————————————————————————עמוד 17מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
ִמן הַ נָּקוּב ﬠַל שֶׁ אֵ ינוֹ נָקוּב,
ְתּרוּמָ ה ,וְ לא תֵּ אָ כֵל ַﬠד שֶׁ יּוֹצִ יא ָﬠלֶיהָ ְתּרוּמוֹת וּמַ ﬠ ְַשרוֹת.
1
פירות עציץ נקוב )ראה מושגים( חייבים במעשרות כמו פירות בקרקע.
2
הפריש תרומה ממה שגדל בקרקע על מה שגדל בעציץ נקוב ,וכן להיפך ,תרומתו תרומה.
3
תרם ממה שגדל בעציץ לא נקוב )ראה מושגים( על מה שגדל בעציץ נקוב:
תרומתו תרומה )כדי שלא יבואו לזלזל בתרומה( ,ויחזור ויתרום מהעציץ הנקוב.
תרם ממה שגדל בעציץ נקוב על מה שגדל בעציץ לא נקוב:
4
4.1שם תרומה עליה )מיועדת לכהן( ,אסור לכהן לאכול ממנה עד שיפריש ממנה תרומות ומעשרות.
משנה יא:
דין הפרשת תרומות מדמאי על דמאי או על הוודאי ולהיפך
תָּ ַרם ִמן הַ ְדּמַ אי ﬠַל הַ ְדּמַ איִ ,מדְּ מַ אי ﬠַל הַ וַּדַּ אי,
ְתּרוּמָ ה וְ ַיחֲזר וְ יִ ְתרם.
ִמן הַ וַּדַּ אי ﬠַל הַ ְדּמַ אי,
ְתּרוּמָ ה ,וְ לא תֵּ אָ כֵל ַﬠד שֶׁ יּוֹצִ יא ָﬠלֶיהָ ְתּרוּמוֹת וּמַ ﬠ ְַשרוֹת.
הפריש תרומת מעשר מדמאי על הדמאי או מדמאי על הוודאי:
1
תרומתו תרומה ,ויחזור ויתרום על מה שתרמו עליו )שמה תרם מהפטור על החייב(.
הפריש תרומת מעשר מטבל וודאי על דמאי:
2
תרומתו תרומה .הכהן לא יאכל ממנה שוב תרומות ומעשרות )שמה תרם מהחייב על הפטור(.
פרק ו
הנושאים העיקריים בפרק:
הפרשת תרומות ע"י אריס או חוכר ,מכירת זיתים לשמן בארץ ישראל
למי שאינו חבר ,שותפים שאחד נאמן על המעשרות ואחד לא ,גר ואחיו
הגוי כיצד מעשרים ,הפרשת מעשרות על פירות הנמכרים בסוריה .חבר
הקונה ירקות או כיכר לחם לו ולחברו עם הארץ ,כיצד מעשר עבור חבירו
?
מושגים:
אריס:
המקבל שדה לעבדה על מנת להתחלק ביבול עם בעל הבית ,כגון שבעל הבית יקבל שליש
או רבע והאריס יקבל את השאר.
חוכר:
השוכר שדה לעבדה תמורת מידה קצובה של תוצרת השדה שיתן לבעל הבית כל שנה ,בלי
קשר לכמות התוצרת שתעשה השדה.
משנה א :אריס (ראה מושגים) שקבל שדה מישראל או מנכרי ,האם צריך לעשר את חלק הבעלים ?
כּוּתי ,יְ חַ לֵּק לִ פְ נֵיהֶ ם.
וּמן הַ ִ
הַ ְמקַ בֵּ ל שָ דֶ ה ִמיִּ ְש ָראֵ לִ ,מן הַ נָּכְ ִרי ִ
—————————————————————————————————————————————עמוד 18מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
הַ חוֹכֵר שָ דֶ ה ִמיִּ ְש ָראֵ ל,
תּוֹרם וְ נוֹתֵ ן לוֹ.
ֵ
אָ מַ ר ַרבִּ י יְ הוּדָ ה :אֵ ימָ תַ י?
בִּ זְמַ ן שֶׁ נָּתַ ן לוֹ מֵ אוֹתָ הּ הַ שָּׂ דֶ ה וּמֵ אוֹתוֹ הַ ִמּין.
אֲ בָ ל ִאם נָתַ ן לוֹ ִמשָּׂ דֶ ה אַ חֶ ֶרת אוֹ ִמ ִמּין אַ חֵ רְ ,מﬠַשֵּׂ ר וְ נוֹתֵ ן לוֹ.
יניח לבעל השדה את חלקו ואינו חייב להפריש מעשרות מהחלק שנותן לבעלים.
כותרת נוספת:
החוכר )ראה מושגים( שדה מישראל ,כיצד מעשר מהחלק שעליו לתת לבעלים ?
1
מפריש תרומה גדולה בלבד מכל תבואת השדה.
2
נותן לבעל הבית את חלקו בניכוי התרומה מחלק זה.
3
ר' יהודה :מתי חייב לתת תרומה בלבד ?
3.1אם נותן מהיבול ומהשדה שחכר ממנו )על דעת כן אדם חוכר שדה(.
3.2אם נותן משדה אחר ,או מגידול אחר ,צריך גם לעשר תחילה )נחשב כפורע חוב ואסור לפרוע חוב
מתבואת טבל(.
משנה ב :החוכר שדה מבעל בית נכרי ,כיצד מעשר ?
הַ חוֹכֵר שָ דֶ ה ִמן הַ נָּכְ ִרי,
ְמﬠַ שֵּׂ ר וְ נוֹתֵ ן לוֹ.
ַרבִּ י יְ הוּדָ ה אוֹמֵ ר :אַ ף הַ ְמקַ בֵּ ל ְשדֵ ה ֲאבוֹתָ יו ִמן הַ נָּכְ ִריְ ,מﬠַשֵּׂ ר וְ נוֹתֵ ן לוֹ.
1
מפריש תרומות ומעשרות מכל היבול ואח"כ נותן לנכרי את המגיע לו.
2
ר יהודה :זה נכון גם אם השדה היתה של אבותיו של החוכר ועכשיו גזולה היא בידי הנכרי.
משנה ג :כהן או לוי שקבלו שדה באריסות מישראל ,כיצד מעשרים ?
כּהֵ ן וְ לֵוִ י שֶׁ קִּ בְּ לוּ שָ דֶ ה ִמיִּ ְש ָראֵ ל,
כְּ שֵׁ ם שֶׁ חוֹלְ קִ ין בַּ חֻלִּ ין ,כָּ� חוֹלְ קִ ין בַּ ְתּרוּמָ ה.
ַר ִבּי אֱלִ י ֶﬠזֶר אוֹמֵ ר:
אַ ף הַ מַּ ﬠַ ְשרוֹת שֶׁ לָּהֶ ן,
שֶׁ ﬠַל ְמנָת כֵּן בָּ אוּ.
1
נותנים לבעל הבית את חלקו הכולל גם את החולין וגם את התרומה והמעשרות.
2
ר' אליעזר )ואין הלכה כמותו(:
2.1המעשרות שלהם )תרומה לכהן ומעשר ללוי(.
2.2שזה תנאי בקבלת האריסות ,אף שלא אמרו זאת בפרוש.
משנה ד :ישראל שקבל שדה באריסות מכהן או לוי ,כיצד מעשר ?
—————————————————————————————————————————————עמוד 19מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
וּמלֵּוִ י ,הַ מַּ ﬠ ְַשרוֹת לַבְּ ﬠָלִ ים.
יִ ְש ָראֵ ל שֶׁ קִּ בֵּ ל ִמכּהֵ ן ִ
ַרבִּ י יִ ְשׁמָ ﬠֵאל אוֹמֵ ר :הַ קַּ ְרתָּ נִ י שֶׁ קִּ בֵּ ל שָ דֶ ה ִמירוּשַׁ לְ ִמי ,מַ ﬠֲשֵ ר שֵׁ נִ י שֶׁ ל יְ רוּשַׁ לְ ִמי.
אוֹמ ִרים :יָכוֹל הוּא הַ קַּ ְרתָּ נִ י ַלﬠֲלוֹת וּלְ אָ כְ לוֹ בִּ ירוּשָׁ לַיִ ם.
ַו ֲחכ ִָמים ְ
המעשרות של הבעלים )תרומה ,אם הבעלים כהן .מעשר ,אם הוא לוי(.
כותרת נוספת:
אדם הגר מחוץ לירושלים )"קרתני"( ,שקבל שדה באריסות מירושלמי ,למי שייך המעשר
שני ?
1
ר' ישמעאל )ואין הלכה כמותו( :המעשר שני של הירושלמי.
2
חכמים :גם במעשר שני חולקים ,שגם הקרתני יכול להעלותו לירושלים ולאכלו שם.
משנה ה :אריס המקבל עצי זית לעשות מהזיתים שמן ,כיצד חולק את המעשרות עם בעל הבית ?
ֵיתים לְ שֶׁ מֶ ן,
הַ ְמקַ בֵּ ל ז ִ
כְּ שֵׁ ם שֶׁ חוֹלְ קִ ין בַּ חֻלִּ ין ,כָּ� חוֹלְ קִ ין בַּ ְתּרוּמָ ה.
ֵיתים לַשֶּׁ מֶ ן לְ מַ חֲצִ ית שָ כָר ,הַ מַּ ﬠ ְַשרוֹת ל ְַבּﬠָלִ ים.
וּמלֵּוִ י ז ִ
ַרבִּ י יְ הוּדָ ה אוֹמֵ ר :יִ ְש ָראֵ ל שֶׁ קִּ בֵּ ל ִמכּהֵ ן ִ
חולק את המעשרות בשמן עם בעל הבית כשם שחולק אתו את החולין.
1
תנא קמא:
2
ר' יהודה )ואין הלכה כמותו(:
אם הבעלים כהן או לוי ,המעשרות לבעלים )כמו אריס בשדה
תבואה(.
משנה ו :האם אפשר למכור זיתים לשמן בארץ ישראל למי שאינו חבר ?
אוֹמ ִרים :לא יִ ְמכּר אָ דָ ם אֶ ת זֵיתָ יו אֶ לָּא לְ חָ בֵ ר.
בֵּ ית שַׁ מַּ אי ְ
אוֹמ ִרים :אַ ף לִ ְמﬠַשֵּׂ ר.
בֵּ ית הִ לֵּל ְ
וּצְ נוּﬠֵ י בֵּ ית הִ לֵּל הָ יוּ נוֹהֲגִ ין כְּ ִדבְ ֵרי בֵּ ית שַׁ מַּ אי.
1
בית שמאי:
אין למכור זיתים לשמן אלא לחבר.
2
בית הלל:
למי שנאמן על המעשרות אפשר למכור ,אף שאינו נאמן על הטהרות.
3
צנועי בית הלל היו נוהגים כבית שמאי ומוכרים זיתיהם רק לחברים.
משנה ז 2 :שותפים שבצרו לתוך גת אחת ,אחד נאמן על המעשרות ואחד לא ,כיצד ינהג זה שנאמן ?
ְשׁנַיִ ם שֶׁ בָּ צְ רוּ אֶ ת כּ ְַרמֵ יהֶ ם לְ תוֹ� גַּת אַ חַ ת ,אֶ חָ ד ְמﬠַשֵּׂ ר וְ אֶ חָ ד שֶׁ אֵ ינוֹ ְמﬠַשֵּׂ ר,
הַ ְמﬠַ שֵּׂ ר ְמﬠַשֵּׂ ר אֶ ת שֶׁ לּוֹ ,וְ חֶ לְ קוֹ בְּ כָל מָ קוֹם שֶׁ הוּא.
1
מעשר את החצי שלו מכל מה שבצר ומביא לגת.
2
מעשר בתורת דמאי גם מחצית מהיין שנוטל מהגת.
משנה ח 2 :שותפים שקבלו שדה באריסות ,או ירשו שדה או קנו שדה ,אחד נאמן על המעשרות ואחד אינו
נאמן .כיצד מעשרים ?
—————————————————————————————————————————————עמוד 20מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
ְשׁנַיִ ם שֶׁ קִּ בְּ לוּ שָ דֶ ה בַּ ֲא ִריסוּת ,אוֹ שֶׁ יּ ְָרשׁוּ ,אוֹ שֶׁ נִּ ְשׁתַּ ְתּפוּ,
יָכוֹל הוּא לוֹמַ ר:
"טל אַ תָּ ה חִ ִטּים שֶׁ בְּ מָ קוֹם פְּ לוֹנִ י ַואֲנִ י חִ ִטּים שֶׁ בְּ מָ קוֹם פְּ לוֹנִ י",
"אַ תָּ ה יַיִ ן שֶׁ בְּ מָ קוֹם פְּ לוֹנִ י ַואֲנִ י יַיִ ן שֶׁ בְּ מָ קוֹם פְּ לוֹנִ י".
אֲ בָ ל לא יאמַ ר לוֹ:
עוֹרים"" ,טל אַ תָּ ה יַיִ ן ַואֲנִ י אֶ טּל שֶׁ מֶ ן".
"טל אַ תָּ ה חִ ִטּים ַואֲנִ י ְש ִ
1
כאשר באים לחלק את היבול ,יכול מי שנאמן על המעשרות לאמר לחבירו:
1.1קח אתה חיטים במקום מסוים ,ואני אקח חיטים במקום אחר.
1.2קח אתה יין במקום מסוים ,ואני אקח יין במקום אחר) ,אינו צריך לדאוג למעשרות של חברו(.
2
אינו יכול לאמר לו:
2.1קח אתה חיטים ואני שעורים) .שנראה כמוכר טבל שאינו מתוקן למי שאינו נאמן(.
2.2קח אתה יין ואני אקח שמן.
משנה ט :חבר ועם הארץ שירשו את אביהם שהוא עם הארץ ,כיצד מעשרים ?
חָ בֵ ר וְ ﬠַ ם הָ אָ ֶרץ שֶׁ יּ ְָרשׁוּ אֶ ת אֲבִ יהֶ ם ַﬠם הָ אָ ֶרץ,
יָכוֹל הוּא לוֹמַ ר לוֹ:
"טל אַ תָּ ה חִ ִטּים שֶׁ בְּ מָ קוֹם פְּ לוֹנִ י ַואֲנִ י חִ ִטּים שֶׁ בְּ מָ קוֹם פְּ לוֹנִ י",
"אַ תָּ ה יַיִ ן שֶׁ בְּ מָ קוֹם פְּ לוֹנִ י ַואֲנִ י יַיִ ן שֶׁ בְּ מָ קוֹם פְּ לוֹנִ י".
עוֹרים",
אֲ בָ ל לא יאמַ ר לוֹ" :טל אַ תָּ ה חִ טִּ ים ַואֲנִ י ְש ִ
"טל אַ תָּ ה הַ לַּח ַואֲנִ י אֶ טּל אֶ ת הַ יָּבֵ שׁ".
1
יכול החבר לאמר לאחיו עם הארץ:
1.1קח אתה חיטים הנמצאים במקום מסוים ואני אקח חיטים במקום אחר.
1.2קח אתה יין במקום מסוים ואני אקח יין במקום אחר.
2
אינו יכול לאמר לאחיו עם הארץ:
2.1קח אתה חיטים ואני אקח שעורים )חליפין הם כמכר ואסור(.
2.2קח אתה מהאוכל הלח )שהוכשר לקבל טומאה( ,ואני אקח מהאוכל היבש )לא הוכשר לטומאה(.
משנה י :גר ואחיו הגוי שירשו את אביהם הגוי ,כיצד מעשרים ?
גֵּר וְ גוֹי שֶׁ יּ ְָרשׁוּ אֶ ת אֲבִ יהֶ ם גּוֹי,
יָכוֹל הוּא לוֹמַ ר:
"טל אַ תָּ ה ﬠֲבוֹדָ ה ז ָָרה ַואֲנִ י מָ עוֹת",
"אַ תָּ ה יַיִ ן ַואֲנִ י ֵפּרוֹת".
וְ ִאם ִמשֶּׁ בָּ אוּ לִ ְרשׁוּת הַ גֵּר ,אָ סוּר.
1
יכול הגר לומר לאחיו הגוי:
—————————————————————————————————————————————עמוד 21מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
1.1קח אתה עבודה זרה ואני אקח מעות )הגר זוכה בהם רק כשיבואו לרשותו(.
1.2קח אתה יין ואני אקח פירות.
1.3אם קבל כבר הגר את את חלקו )בדברים האסורים בהנאה( ,אסור להחליף עם אחיו.
משנה יא:
ישראל המוכר פירות בסוריא כיצד מעשרים אותם ?
סוּריָא,
הַ מּוֹכֵר ֵפּרוֹת בְּ ְ
"משֶּׁ ל אֶ ֶרץ יִ ְש ָראֵ ל הֵ ן" ,חַ יָּב לְ ﬠַשֵּׂ ר.
וְ אָ מַ רִ :
"מﬠֻשָּׂ ִרין הֵ ן"ֶ ,נ ֱאמָ ן.
ְ
שֶׁ הַ פֶּה שֶׁ אָ סַ ר הוּא הַ פֶּה שֶׁ הִ ִתּיר.
"משֶּׁ לִּ י הֵ ן" ,חַ יָּב לְ ﬠַשֵּׂ ר.
ִ
"מﬠֻשָּׂ ִרין הֵ ן"ֶ ,נ ֱאמָ ן,
ְ
שֶׁ הַ פֶּה שֶׁ אָ סַ ר הוּא הַ פֶּה שֶׁ הִ ִתּיר.
סוּריָא ,חַ יָּב לְ ﬠַשֵּׂ ר.
וְ ִאם יָדוּ ַﬠ שֶׁ יֶּשׁ לוֹ שָ דֶ ה אַ חַ ת בְּ ְ
1
אם אמר שהפירות מארץ ישראל ,חייבים לעשר אותם.
2
אם אמר שהן מישראל ,אבל מעושרים הם ,נאמן.
כשם שמאמינים לו על האיסור ,כך מאמינים לו על ההיתר.
3
אם אמר שהן מהשדה שלו שבסוריה ,חייבים לעשר אותם.
4
אם אמר שהן מהשדה שלו שבסוריה ,אבל מעושרים הם ,נאמן.
כשם שמאמינים לו על האיסור ,כך מאמינים לו על ההיתר.
אם ידוע שיש לו שדה בסוריה ,ואמר משדי הם אבל עישרתי אותם ,אינו נאמן.
5
משנה יב:
חבר הקונה ירקות או כיכר לחם לו ולחברו עם הארץ ,כיצד מעשר עבור חבירו ?
ﬠַ ם הָ אָ ֶרץ שֶׁ אָ מַ ר לְ חָ בֵ ר" :קַ ח לִ י ֲאגֻדַּ ת י ָָרק ,קַ ח לִ י גְּ ל ְֻסקִ ין אַ חַ ת",
לוֹקֵ חַ ְסתָ ם וּ ָפטוּר.
וְ ִאם אָ מַ ר" :שֶׁ לִּ י זוֹ וְ זוֹ שֶׁ ל חֲבֵ ִרי" ,וְ נִ ְת ָﬠ ְרבוּ,
חַ יָּב לְ ﬠַ שֵּׂ רַ ,ואֲפִ לּוּ הֵ ן מֵ אָ ה.
1
אם החבר קנה ולא פירש עבור מי קנה ,נותן לעם הארץ את חלקו מבלי לעשר אותו.
2
אם פירש עבור מי קנה כל ירק ,והתערבבו הירקות,
חייב לעשר לפני שנותן לעם הארץ את חלקו ,אפילו קנה 100לעם הארץ ואחת לו עצמו.
פרק ז
הנושאים העיקריים בפרק:
אכילה אצל מי שאינו נאמן על המעשרות ,נוסח הפרשת תרומות
ומעשרות בערב שבת בין השמשות והוצאת המעשרות בשבת עצמה,
הפרשת מעשרות מתערובות.
—————————————————————————————————————————————עמוד 22מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
משנה א :נוסח הפרשת מעשרות שיאמר אדם המוזמן בערב שבת לחבר שאינו נאמן על המעשרות.
הַ מַּ ז ְִמין אֶ ת חֲבֵ רוֹ שֶׁ יּאכַל אֶ צְ לוֹ ,וְ הוּא אֵ ינוֹ מַ ֲא ִמינוֹ ﬠַל הַ מַּ ﬠ ְַשרוֹת,
אוֹמֵ ר מֵ ֶﬠ ֶרב שַׁ בָּ ת:
וּשׁאָ ר מַ ֲﬠשֵ ר סָ מוּ� לוֹ.
"מַ ה שֶּׁ אֲנִ י ﬠ ִָתיד לְ הַ פְ ִרישׁ מָ חָ ר ,ה ֲֵרי הוּא מַ ﬠֲשֵ רְ ,
יתי מַ ﬠֲשֵ ר ﬠָשׁוּי ְתּרוּמַ ת מַ ﬠֲשֵ ר ָﬠלָיו.
זֶה שֶׁ ﬠָ ִש ִ
וּמ ֻחלָּל ﬠַל הַ מָּ עוֹת".
וּמַ ﬠֲשֵ ר שֵׁ נִ י בִּ צְ פוֹנוֹ" ,אוֹ ב"ּ ְִדרוֹמוְֹ ,
משנה ב :אדם שאמר את הנוסח כמו במשנה הקודמת ,מה עליו לומר לפני האכילה מהמזון.
מָ זְגוּ לוֹ אֶ ת הַ כּוֹס ,אוֹמֵ ר:
וּשׁאָ ר מַ ﬠֲשֵ ר סָ מוּ� לוֹ.
"מַ ה שֶּׁ אֲנִ י ﬠ ִָתיד לְ שַׁ יֵּר בְּ שׁוּלֵי הַ כּוֹס ה ֲֵרי הוּא מַ ﬠֲשֵ רְ ,
יתי מַ ﬠֲשֵ ר ﬠָשׁוּי ְתּרוּמַ ת מַ ﬠֲשֵ ר ָﬠלָיו.
זֶה שֶׁ ﬠָ ִש ִ
וּמ ֻחלָּל ﬠַל הַ מָּ עוֹת".
וּמַ ﬠֲשֵ ר שֵׁ נִ י בְּ פִ יו ְ
משנה ג :פועל המקבל את מזונו מבעל הבית ,אך אינו מאמינו על המעשרות ,כיצד ינהג ?
פּוֹﬠֵל שֶׁ אֵ ינוֹ מַ ֲא ִמין לְ בַ ﬠַל הַ בַּ יִ ת,
נוֹטֵ ל גְּ רוֹג ֶֶרת אַ חַ ת וְ אוֹמֵ ר:
"זוֹ וְ תֵ שַׁ ע הַ בָּ אוֹת אַ ח ֲֶריהָ ,ﬠֲשׁוּיוֹת מַ ﬠֲשֵ ר ﬠַל ִתּ ְשׁﬠִ ים שֶׁ אֲנִ י אוֹכֵל.
זוֹ ﬠֲשׁוּיָה ְתּרוּמַ ת מַ ﬠֲשֵ ר ֲﬠלֵיהֶ ן.
וּמ ֻחלָּל ﬠַל הַ מָּ עוֹת".
וּמַ ﬠֲשֵ ר שֵׁ נִ י בָּ אַ חֲרוֹנָה ְ
וְ חוֹשֵ � גְּ רוֹג ֶֶרת אַ חַ ת.
ַרבָּ ן ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן גּ ְַמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר:
לא יַחְ שׁ�ִ ,מפְּ נֵי שֶׁ הוּא ְממַ ֵﬠט ְמלַאכְ תּוֹ שֶׁ ל בַּ ﬠַל הַ בַּ יִ ת.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :לא יַחְ שׁ�ִ ,מפְּ נֵי שֶׁ הוּא ְתּנַאי בֵּ ית ִדּין.
אם בעל הבית נותן לפועל לאכול 100גרוגרות:
1
נוטל גרוגרת אחת ואומר:
2
גרוגרת זו ועוד 9הבאות אחריה הם מעשר ראשון על הכל.
3
הגרוגרת הבודדה תהיה תרומת מעשר.
4
הגרוגרות הבאות יהיו מעשר שני ,ומחוללות על מעות.
5
אוכל 99גרוגרות ומשאיר גרוגרת אחת שיתנה לכהן כתרומת מעשר.
6
רבן שמעון בן גמליאל:
6.1לא יאכל פחות מ 100 -גרוגרות.
6.2ישלים ממזונו הפרטי גרוגרת אחת כנגד תרומת המעשר שהפריש )שיהיה לו כח לעשות מלאכתו(.
7
רבי יוסי:
—————————————————————————————————————————————עמוד 23מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
7.1הפועל אוכל 100גרוגרות על חשבון בעל הבית.
7.2גרוגרת של תרומת המעשר היא על חשבון בעל הבית.
7.3זה תנאי בית דין שתרומת מעשר על חשבון בעל הבית.
משנה ד :נוסח הפרשת תרומות ומעשרות בערב שבת בין השמשות על יין שקנה מכותים )הנחשב לטבל
ודאי( ,כדי שיוכל לשתות ממנו בשבת ,ולבצע את ההפרשה בפועל לאחר השבת.
כּוּתים ,אוֹמֵ ר:
הַ לּוֹקֵ חַ יַיִ ן ִמבֵּ ין הַ ִ
"שׁנֵי לֻגִּ ין שֶׁ אֲנִ י ﬠ ִָתיד לְ הַ פְ ִרישׁ ,ה ֲֵרי הֵ ן ְתּרוּמָ ה,
ְ
ַוﬠֲשָ ָרה ,מַ ﬠֲשֵ ר,
וְ ִת ְשׁﬠָה ,מַ ﬠֲשֵ ר שֵׁ נִ י",
מֵ חֵ ל וְ שׁוֹתֶ ה.
1
אם יש לו מאה לוגין ,אומר:
1.1שני לוגין שאני עתיד להפריש )לאחר השבת( יהיו תרומה גדולה.
1.2עשרה לוגין יהיו מעשר.
1.3תשעה לוגין יהיו מעשר שני.
1.4מחלל את המעשר שני על מעות.
2
יכול אח"כ בשבת לשתות מהיין.
משנה ה :נוסח הפרשת תרומות ומעשרות על טבל וודאי בערב שבת בין השמשות ,כדי שיוכל לאכול ממנו
בשבת ,ולבצע את ההפרשה בפועל לאחר השבת.
הָ יוּ לוֹ ְתּאֵ נִ ים שֶׁ ל טֶ בֶ ל בְּ תוֹ� בֵּ יתוֹ ,וְ הוּא בְּ בֵ ית הַ ִמּ ְד ָרשׁ אוֹ בַּ שָּׂ דֶ ה ,אוֹמֵ ר:
"שׁתֵּ י ְתאֵ נִ ים שֶׁ אֲנִ י ﬠ ִָתיד לְ הַ פְ ִרישׁ ,ה ֲֵרי הֵ ן ְתּרוּמָ ה,
ְ
וְ ﬠֶ שֶ ר ,מַ ﬠֲשֵ ר ִראשׁוֹן,
וְ תֵ שַׁ ע ,מַ ﬠֲשֵ ר שֵׁ נִ י".
הָ יוּ ְדּמַ אי ,אוֹמֵ ר:
"מַ ה שֶּׁ אֲנִ י ﬠ ִָתיד לְ הַ פְ ִרישׁ לְ מָ חָ ר ,ה ֲֵרי הוּא מַ ﬠֲשֵ ר,
וּשׁאָ ר מַ ﬠֲשֵ ר סָ מוּ� לוֹ;
ְ
יתי מַ ﬠֲשֵ ר ,ﬠָשׁוּי ְתּרוּמַ ת מַ ﬠֲשֵ ר ָﬠלָיו.
זֶה שֶׁ ﬠָ ִש ִ
וּמַ ﬠֲשֵ ר שֵׁ נִ י בִּ צְ פוֹנוֹ" ,אוֹ" :בִּ ְדרוֹמוֹ,
וּמ ֻחלָּל ﬠַל הַ מָּ עוֹת".
ְ
1
אם היו לו מאה תאנים טבל ,אומר:
1.1שתי תאנים שאני עתיד להפריש יהיו תרומה.
1.2עשר תאנים הן מעשר ראשון )והלוי שיקבלם יפריש מהם תרומת מעשר(.
1.3תשע תאנים הן מעשר שני.
—————————————————————————————————————————————עמוד 24מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
2
אם התאנים היו דמאי ,אומר:
2.1תאנה אחת שאני עתיד להפריש היא מעשר
2.2עוד תשע תאנים הסמוכות לה הרי הן מעשר.
2.3התאנה הראשונה שעשיתיה מעשר תהיה תרומת מעשר.
2.4מעשר שני יהיה בצפון או בדרום של השאר הפירות.
2.5המעשר השני יהיה מחולל על מעות שיחדתי לפדיון מעשר שני.
משנה ו :המפריש משני סלים של טבל.
הָ יוּ לְ פָ נָיו ְשׁתֵּ י כַלְ כָּלוֹת שֶׁ ל טֶ בֶ ל,
וְ אָ מַ ר" :מַ ﬠ ְַשרוֹת זוֹ בָּ זוֹ" ,הָ ִראשׁוֹנָה ְמﬠֻשֶּׂ ֶרת.
"שֶׁ ל זוֹ בָּ זוֹ וְ שֶׁ ל זוֹ בָּ זוֹ" ,הָ ִראשׁוֹנָה ְמﬠֻשֶּׂ ֶרת,
"מַ ﬠַ ְשרוֹתֵ יהֶ ן מַ ﬠ ְַשרוֹת כַּלְ ָכּלָה בַּ חֲבֶ ְרתָּ הּ" ,קָ ָרא שֵׁ ם.
1
אם אמר:
" 1.1מעשרות הסל הראשון ינתנו מהשני",
1.2מפריש מהשני עבור שניהם )מפריש מהחייב על החייב(.
2
אם אמר:
" 2.1מעשרות הסל הראשון בשני ושל השני בראשון",
2.2מפריש מהשני ורק הראשון מעושר )שהרי הפריש מהפטור על החייב(.
3
אם אמר:
" 3.1מעשרות הסלים יהיו של כל אחת בחברתה",
3.2קרא שם למעשרות של שתיהן כאחת ולכן הם מעושרות.
3.3מפריש עבור שתיהן מאיזה סל שירצה.
משנה ז :הפרשת מעשרות מתערובות
מֵ אָ ה טֶ בֶ ל ,מֵ אָ ה חֻלִּ ין ,נוֹטֵ ל מֵ אָ ה וְ אֶ חָ ד.
מֵ אָ ה טֶ בֶ ל ,מֵ אָ ה מַ ﬠֲשֵ ר ,נוֹטֵ ל מֵ אָ ה וְ אֶ חָ ד.
מֵ אָ ה חֻלִּ ין ְמתֻ קָּ נִ ים ,מֵ אָ ה מַ ﬠֲשֵ ר ,נוֹטֵ ל מֵ אָ ה וְ ﬠֶשֶ ר.
וּשׁמוֹנִ ים מַ ﬠֲשֵ ר ,לא הִ פְ ִסיד כְּ לוּם.
מֵ אָ ה טֶ בֶ לִ ,תּ ְשׁﬠִ ים מַ ﬠֲשֵ רִ ,תּ ְשׁﬠִ ים טֶ בֶ ל ְ
זֶה הַ כְּ לָל :כָּל זְמַ ן שֶׁ הַ טֶּ בֶ ל ְמרֻ בֶּ ה ,לא הִ פְ ִסיד כְּ לוּם.
1
תערובת של 100טבל )שהפרישו ממנו תרומה גדולה( ו 100 -חולין:
1.1מוציא 101מתוך התערובת .אחד מתוכם בוודאי טבל.
] 1.2אומר:
1.2.1אחד שהוא טבל )מתוך ה (101 -ועוד 9חלקים כמותו משאר התערובת הרי הם מעשר ראשון.
1.2.2והאחד שהוא טבל יהיה תרומת מעשר.
—————————————————————————————————————————————עמוד 25מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
1.3את כל ה 101 -מוכר לכהן )ותרומה מחירה זול יותר( במחיר של ) 100כיוון שאחד מגיע לכהן(.
1.4מתוך ה 99-שנשארו צריך עדיין להפריש מעשר ראשון ומעשר שני[.
2
תערובת של 100טבל )שהפרישו ממנו תרומה גדולה( ,ו 100-מעשר ראשון:
2.1מוציא 101מתוך התערובת .אחד מתוכם בוודאי טבל.
] 2.2את ה 1-טבל ועוד 9חלקים משאר הטבל עושה מעשר ראשון.
2.3את ה 1-טבל עושה תרומת מעשר.
2.4את כל ה 101-נותן ללוי )במקום ה 100-שחייב לו(.
2.5הלוי מוכר את הכל לכהן במחיר של ) .90אחד עשר חלקים שהם תרומה מגיעים לכהן(.
2.6משאר ה 99-נותן מעשר ראשון ושני כנדרש[.
3
תערובת של 100חולין מתוקנים ו 100 -מעשר ראשון:
3.1מוציא 110מתוך התערובת 10 .מתוכם בוודאי מעשר.
] 3.2את ה 10-עושה תרומת מעשר על ה 100 -של מעשר.
3.3את כל ה 110-נותן לכהן במחיר של ) 100כי 10מגיע לכהן כתרומת מעשר([.
4
5
תערובת של 100טבל ו 90-מעשר ,או 90טבל ו 80-מעשר ,לא הפסיד כלום בגלל התערובת.
כלל:
כאשר בתערובת ,הטבל מרובה מהמעשר) ,דהיינו :יש בטבל מעשר הראשון לפחות כשיעור
תרומת מעשר שיש להפריש מכל התערובת(:
5.1לא הפסיד כלום בגלל התערובת.
] 5.2מפריש מהתערובת את תרומת המעשר ונותנה לכהן.
5.3השאר מותר לו לאכול[.
משנה ח :מקרים בהם קביעת מקום מעשר ראשון אינה ברורה ,ולכן יש ספק לגבי תרומת מעשר.
ִמי שֶׁ הָ יוּ לוֹ ﬠֶשֶ ר שׁוּרוֹת שֶׁ ל ﬠֶשֶ ר ﬠֶשֶ ר כַּדֵּ י יַיִ ן,
"שׁוּרה הַ חִ יצוֹנָה אַ חַ ת מַ ﬠֲשֵ ר" ,וְ אֵ ין יָדוּ ַﬠ אֵ יזוֹ הִ יא,
ָ
וְ אָ מַ ר:
נוֹטֵ ל ְשׁתֵּ י חָ בִ יּוֹת לוֹכְ סָ ן.
שׁוּרה הַ חִ יצוֹנָה אַ חַ ת מַ ﬠֲשֵ ר" ,וְ אֵ ין יָדוּ ַﬠ אֵ יזוֹ הִ יא,
"חֲצִ י ָ
נוֹטֵ ל אַ ְרבַּ ע חָ בִ יּוֹת מֵ אַ ְרבַּ ע זָוִ יּוֹת.
"שׁוּרה אַ חַ ת מַ ﬠֲשֵ ר" ,וְ אֵ ין יָדוּﬠַ אֵ יזוֹ הִ יא,
ָ
שׁוּרה אַ חַ ת לוֹכְ סָ ן.
נוֹטֵ ל ָ
שׁוּרה אַ חַ ת מַ ﬠֲשֵ ר" ,וְ אֵ ין יָדוּ ַﬠ אֵ יזוֹ הִ יא,
"חֲצִ י ָ
נוֹטֵ ל ְשׁתֵּ י שׁוּרוֹת לוֹכְ סָ ן;
"חָ בִ ית אַ חַ ת מַ ﬠֲשֵ ר" ,וְ אֵ ין יָדוּ ַﬠ אֵ יזוֹ הִ יא ,נוֹטֵ ל ִמכָּל חָ בִ ית וְ חָ בִ ית.
מי שיש לו עשר שורות של כדי יין שעדיין לא הפרישו מהם מעשר ראשון ,ובכל שורה עשר כדים :
1
אם אמר" :שורה חיצונית אחת תהא מעשר ראשון" ,ואינו יודע לאיזה שורה התכוון:
1.1נוטל מספק שתי חביות פינתיות הנמצאות על אחד האלכסונים.
—————————————————————————————————————————————עמוד 26מתוך 27
מסכת דמאי
בעריכת זאב לבנוני
1.2מוכר את שתי החביות לכהן ,בדמי חבית אחת של תרומת מעשר.
2
אם אמר " :חצי שורה אחת מעשר ראשון" ,ואינו יודע לאיזה חצי שורה התכוון:
2.1נוטל מספק ארבע חביות מארבע הפינות.
2.2מוכר את ארבע החביות לכהן ומקבל דמיהן ,חוץ מדמי חצי חבית.
3
אם אמר" :שורה אחת תהיה מעשר" ,ואינו יודע לאיזה שורה התכוון:
3.1נוטל שורה אחת אלכסונית )שהן עשר חביות(.
3.2מוכר את עשר החביות לכהן ,ומקבל דמיהן ,חוץ מדמי חבית אחת.
4
אם אמר" :חצי שורה תהא מעשר":
4.1נוטל שתי שורות אלכסוניות של חביות )שהן עשרים חביות(.
4.2מוכר לכהן את עשרים החביות ,ומקבל דמיהן ,חוץ מדמי חצי חבית.
5
אם אמר" :חבית אחת מתוך כל החביות מעשר":
5.1נוטל מכל חבית וחבית עשירית.
5.2מוכר את כל העשיריות לכהן ומקבל דמיהן ,חוץ מדמי עשירית אחת.
0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
—————————————————————————————————————————————עמוד 27מתוך 27