בס"ד
מסכת כלאיים
בעריכת זאב לבנוני
חוזר ושונה
דרכי חזרה ולימוד של המשנה
בעריכת זאב לבנוני
אתר דעת
תשע"ט
עמוד 1מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
הנושאים העיקריים במסכת:
פרק א:
פרק ב:
פרק ג:
פרק ד:
פרק ה:
פרק ו:
פרק ז:
פרק ח:
פרק ט:
מינים שונים שאינם כלאיים זה בזה .מינים שיש ביניהם דמיון ובכל זאת הם כלאיים זה
בזה .כלאי בהמה וכלאי הרכבה.
תערובת של מינים שונים בזרעים .שדה הזרועה במין אחד ,כיצד להכשירה לזריעת מין
אחר ,ושדה הנטועה באילנות כיצד להכשירה לזריעה .כיצד לזרוע מינים שונים בשדה ללא
כלאיים.
המשך לפרק הקודם :כיצד לזרוע מינים שונים בשדה ללא איסור כלאים.
דיני כלאיים בכרם.
המשך לפרק הקודם :דיני כלאיים בכרם.
דין כלאיים בעריס ובגפן בודדה ,דין כרמים הנטועים על מדרגות ההרים )טרסות( ,גפן
בודדת שמודלית על קנים או על אילן סרק ,זריעה תחת אילן מאכל שגפן מודלית על
חלקו ,מתי גפנים בודדות נקראים כרם,
דין כלאיים בגפן מוברכת ,כלאיים שאינם נאסרים ,הזורע אצלו ויוצר כלאיים לחבירו,
גפנים שנטו על גבי תבואה ותבואה שנטתה על גבי גפנים ,דין עציץ נקוב ושאינו נקוב
בכרם.
סוגי כלאיים ואיסוריהם ,סוגי כלאיים בבהמות וחיות ,כלאיים בבהמות הקשורות לקרון,
הגדרת בהמות וחיות ,מי נענש בשימוש בכלאי בהמה.
דיני כלאי בגדים.
עמוד 2מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
פרק א:
הנושאים העיקריים בפרק:
בעריכת זאב לבנוני
מינים שונים שאינם כלאיים זה בזה ,מינים שיש ביניהם דמיון ובכל זאת
הם כלאיים זה בזה ,כלאי בהמה וכלאי הרכבה.
מושגים:
סוגי כלאיים:
זריעה של שני מיני זרעים יחד ,כגון חיטה ושעורה או שני מיני ירקות
כלאי זרעים:
יחד וכד'.
הרכבת שני מינים זה בזה ) 2מיני אילנות 2 .מיני ירקות ,וירק באילן(
כלאי הרכבה:
כלאי בהמה :יש בזה 2סוגי אסורים :שלא לזווג שני מיני בהמות יחד .כגון :סוס וחמור,
ושלא לעשות מלאכה בשני מיני בהמות יחד .כגון :לחרוש בשור וחמור יחד.
נקרא גם שעטנז .לבישת בגד העשוי מצמר ופשתים יחד.
כלאי בגדים:
משנה א :מיני תבואה ומיני קטניות שאינם כלאיים זה בזה
הַ ִח ִטּים וְ הַ זּוּנִין אֵ ינָן כִּ לְ אַיִם זֶה בָּ זֶה.
הַ ְשּׂעו ִֹרים וְ ִשׁבּלֶת שׁוּעָ ל,
הַ כּ ְֻסּ ִמין וְ הַ ִשּׁיפוֹן,
הַ פּוֹל וְ הַ סַּ ִפּיר,
הַ פֻּ ְר ְק ָדן וְ הַ טּפַ ח,
עוּעית ,אֵ ינָם כִּ לְ אַיִם זֶה בָּ זֶה.
וּפוֹל הַ לָּבָ ן וְ הַ ְשּׁ ִ
1חיטים וזונין )הזונין הם מין גרוע של חיטים(.
2שעורים ושבולת שועל )שבולת שועל הם שעורים מדבריים(.
3כוסמין ושיפון )שניהם מיני תבואה דומים(.
4פול וספיר )שניהם מיני פול(.
5פורקדן וטופח )שניהם מיני קטניות(.
6פול הלבן ושעועית )שניהם מיני פול(.
משנה ב :מיני ירקות שאינם כלאיים זה בזה
הַ ִקּשּׁוּת וְ הַ ְמּל ְָפפוֹן אֵ ינָם כִּ לְ אַיִם זֶה בָּ זֶה.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :כִּ לְ אַיִם.
חֲ ז ֶֶרת ַו ֲחז ֶֶרת גַּ לִּ ים,
עֻלְ ִשׁין וְ עֻלְ ֵשׁי ָשדֶ ה,
ישׁי ָשדֶ ה,
ישׁים וּכְ ֵר ֵ
כְּ ֵר ִ
כּ ְֻסבָּ ר ְוכ ְֻסבָּ ר ָשדֶ ה,
חַ ְרדָּ ל וְ חַ ְרדָּ ל ִמ ְצ ִרי,
ְוּדלַעַ ת הַ ִמּ ְצ ִרית וְ הָ ְרמוּצָ ה,
וּפוֹל הַ ִמּ ְצ ִרי וְ הֶ חָ רוּב ,אֵ ינָם כִּ לְ אַיִם זֶה בָּ זֶה.
עמוד 3מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
1קישוא ומלפפון )שהוא מלון(:
1.1תנא קמא :אינם כלאיים זה בזה.
1.2רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(:
כלאיים זה בזה.
2חזרת )חסה( וחזרת עלים )חסת בר(.
3עולשין ועולשי בר.
4כרישים )מין בצל( וכרישי בר.
5כוסבר וכוסבר בר.
6חרדל וחרדל מצרי.
7דלעת המצרית )שהיא דלעת מתוקה( ורמוצה )שהיא דלעת מרה(.
8פול המצרי והחרוב )שהוא מין קטנית(.
משנה ג :המשך מיני ירקות שאינם כלאיים זה בזה
הַ לֶּפֶ ת וְ הַ נָּפוּץ,
וְ הַ כְּ רוּב ְוהַ ְתּרוֹבְ תוֹר,
הַ ְתּ ָר ִדים וְ הַ לְּ עוּנִים ,אֵ ינָם כִּ לְ אַיִם זֶה בָּ זֶה.
הו ִֹסיף ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א:
הַ שּׁוּם וְ הַ שּׁוּמָ נִית,
הַ בָּ צָ ל וְ הַ בְּ צַ לְ צוּל,
וְ הַ תֻּ ְרמוֹס וְ הַ ְפּלָסְ לוֹס ,אֵ ינָן כִּ לְ אַיִם זֶה בָּ זֶה.
1הלפת והנפוץ )מין צנון שעליו דומים לעלי הלפת(.
2כרוב ותרובתור )כרוב מדברי(.
3תרדים ולעונים )שני מיני סלק(.
4רבי עקיבא :אף הירקות הבאים אינם כלאיים זה בזה:
4.1שום ושומנית )שום הבר(.
4.2בצל ובצלצול )בצל הבר(.
4.3תורמוס ופלסלוס )תורמוס הבר(.
כלאיים באילנות )לעניין הרכבה זה בזה(
משנה ד:
וּבָ ִאי ָלן:
הָ אֲ ָג ִסים ,וְ הַ ְקּרֻ סְ תּוּמֵ לִ ין,
ישׁים ְוהָ ֻעז ְָר ִדים ,אֵ ינָם כִּ לְ אַיִם זֶה בָּ זֶה.
וְ הַ פָּ ִר ִ
הַ תַּ פּוּחַ וְ הַ חַ ז ְָרד,
הַ פַּ ְר ְס ִקים וְ הַ ְשּׁקֵ ִדין,
ימין ,אַף עַ ל ִפּי ֶשׁדּו ִֹמין זֶה ָלזֶה ,כִּ לְ אַיִם זֶה בָּ זֶה.
וְ הַ ִשּׁיז ִָפין וְ הָ ִר ִ
1עצים שאינם כלאיים זה בזה:
עמוד 4מתוך 39
בס"ד
מסכת כלאיים
בעריכת זאב לבנוני
1.1אגסים וקרוסתומלין )אגסי בר קטנים(.
1.2פרישים ועוזרדים )שיחי בר שפרותיהם דומים לתפוחים קטנים(.
2עצים שהם כלאיים זה בזה ,למרות שהם דומים זה לזה:
2.1תפוח וחזרד )תפוח הבר(.
2.2פרסקים )אפרסקים( ושקדים.
2.3שיזיפים )עץ המורכב מזית ורימון( ורימין.
משנה ה :ירקות שהם כלאיים זה בזה למרות שיש דמיון ביניהם
הַ ְצּנוֹן וְ הַ נָּפוּץ,
הַ חַ ְרדָּ ל וְ הַ לּ ְַפסָ ן,
ְוּדלַעַ ת ְי ָונִיתִ ,עם הַ ִמּ ְצ ִרית ְוהָ ְרמוּצָ ה,
אַף עַ ל ִפּי ֶשׁדּו ִֹמין זֶה ָלזֶה ,כִּ לְ אַיִם זֶה בָּ זֶה.
1הצנון והנפוץ )מין צנון שעליו דומים ללפת(.
2החרדל והלפסן )חרדל הבר(.
3דלעת יוונית ודלעת מצרית.
4דלעת יוונית ודלעת רמוצה )דלעת מרה שממתיקים אותה ברמץ(.
משנה ו :בהמות שהן כלאיים זו בזו למרות שהן דומות
הַ זְּ אֵ ב וְ הַ ֶכּלֶב,
כֶּ לֶב הַ כּ ְֻפ ִרי וְ הַ שּׁוּעָ ל,
הָ ִעזִּ ים וְ הַ ְצּבָ ִאים,
הַ יְּעֵ לִ ים ְוהָ ְרחֵ לִ ים,
הַ סּוּס וְ הַ פֶּ ֶרד,
הַ פֶּ ֶרד וְ הַ חֲמוֹר,
הַ חֲ מוֹר וְ הֶ עָ רוֹד,
אַף עַ ל ִפּי ֶשׁדּו ִֹמין זֶה ָלזֶה ,כִּ לְ אַיִם זֶה בָּ זֶה.
1זאב וכלב.
2כלב כפרי )שמגדלים אותו לשמירה ולצייד( ,ושועל.
3עיזים וצבאים.
4יעלים ורחלים.
5סוס ופרד )תערובת של סוס ואתון(.
6פרד וחמור.
7חמור וערוד )חמור בר(.
משנה ז :כלאי הרכבה
יאין ִאילָן בְּ ִאילָן,
אֵ ין ְמבִ ִ
עמוד 5מתוך 39
בס"ד
מסכת כלאיים
בעריכת זאב לבנוני
י ָָרק בְּ י ָָרק,
וְ לא ִאילָן בְּ י ָָרקְ ,ולא י ָָרק בְּ ִאילָן.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה מַ ִתּיר י ָָרק בְּ ִאילָן.
1אסור להרכיב אילן באילן )מין בשאינו מינו(.
2אסור להרכיב ירק בירק )מין בשאינו מינו(.
3האם מותר להרכיב אילן בירק וירק באילן ?
3.1תנא קמא :אסור.
3.2רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(:
מתיר.
משנה ח :דוגמאות להרכבה אסורה
אֵ ין נו ְֹטעִ ין י ְָרקוֹת בְּ תוֹ� סַ דָּ ן ֶשׁל ִשׁ ְקמָ ה,
אֵ ין מַ ְרכִּ יבִ ין פֵּ י ָגם עַ ל גַּ בֵּ י ִקדָּ ה לְ בָ נָה,
ִמ ְפּנֵי ֶשׁהוּא י ָָרק בְּ ִאילָן.
אֵ ין נו ְֹטעִ ין יִחוּר ֶשׁל ְתּאֵ נָה לְ ת ֹו� הַ ֲחצוּבֶ ,שׁיְּהֵ א ְמקֵ ר ֹו.
אֵ ין תּ ֹוחֲבִ ין זְמו ָֹרה ֶשׁל גֶּפֶ ן לְ תוֹ� הָ אֲ בַ ִטּיחַ ֶ ,שׁ ְתּהֵ א זו ֶֹרקֶ ת מֵ ימֶ יהָ לְ תוֹכ ֹו.
ִמ ְפּ ֵני ֶשׁהוּא ִאילָן בְּ ָי ָרק.
אֵ ין נו ְֹתנִין ז ֶַרע ְדּלַעַ ת לְ תוֹ� הַ חַ לּ ִָמית ֶשׁ ְתּהֵ א ְמ ַשׁמַּ ְרתּוֹ,
ִמ ְפּנֵי ֶשׁהוּא י ָָרק בְּ ָי ָרק.
1ירקות בתוך גזע של אילן השקמה )ירק באילן(.
2פיגם )שיח בר ריחני( בתוך עץ קידה לבנה )ירק באילן(.
3יחור )ענף רך( של תאנה בתוך חצב )אילן בירק(.
4ענף של גפן בתוך אבטיח ,במטרה להשקות את הגפן במימי האבטיח )אילן בירק(.
5זרעים של דלעת בתוך חלמית ,במטרה שהזרע ישמר במימי החלמית עד לזריעתו )ירק בירק(.
משנה ט :הטומן אגודה של לפת או צנונית תחת הגפן והעלים קצת מגולים
וּצנוֹנוֹת תַּ חַ ת הַ גֶּפֶ ןִ ,אם הָ יוּ ִמ ְקצָ ת עָ לָיו ְמגֻלִּ ין,
הַ טּוֹמֵ ן לֶפֶ ת ְ
אֵ ינ ֹו חו ֵֹשׁשׁ לא ִמשּׁוּם כִּ לְ אַ ִים,
וְ לא ִמשּׁוּם ְשׁבִ יעִ ית,
וְ לא ִמשּׁוּם מַ עַ ְשרוֹת.
וְ נִטָּ לִ ים בְּ ַשׁבָּ ת.
וּשעו ָֹרה כְּ אַחַ ת ,ה ֲֵרי זֶה כִּ לְ אַיִם.
הַ זּו ֵֹרעַ חִ טָּ ה ְ
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :אֵ ינ ֹו כִּ לְ אַיִם ,עַ ד ֶשׁיְּהוּ:
וּשעו ָֹרה,
ְשׁתֵּ י ִח ִטּים ְ
וּשׁתֵּ י ְשעו ִֹרים,
א ֹו ִחטָּ ה ְ
וּשעו ָֹרה ְוכֻסֶּ מֶ ת.
א ֹו ִחטָּ ה ְ
1אין בזה כלאיים )שאין זה דרך זריעה(.
עמוד 6מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
2בשנה השביעית ,אין בזה איסור שביעית )שאין זה דרך זריעה(.
3הגידולים שהתוספו בקרקע אינם חייבים במעשרות.
4אם עלי האגודה מגולים ,מותר לאחוז בהם ולהוציא את האגודה מהקרקע בשבת.
כותרת נוספת:
מהו המינימום הנאסר בכלאי זרעים ?
1תנא קמא :זריעת שני גרעינים משני מינים שונים יחד )כגון גרעין חיטה וגרעין שעורה(.
2רבי יהודה:
לפחות 3גרעינים ששנים מהם אינם כלאיים זה בזה ,והשלישי כלאיים בהם .כגון:
2.1שני גרעיני חיטה וגרעין אחד של שעורה.
2.2גרעין חיטה אחד ושני גרעיני שעורה.
2.3גרעין חיטה ,גרעין שעורה וגרעין כוסמת )חיטה וכוסמת אינם כלאיים זה בזה(.
פרק ב
הנושאים העיקריים בפרק:
תערובת של מינים שונים בזרעים ,שדה הזרועה במין אחד כיצד
להכשירה לזריעת מין אחר ,הכשרת שדה הזרועה או נטועה במין מסוים
כדי לזרעה או לנטעה במין אחר ,כיצד לזרוע מינים שונים בשדה ללא
חשש כלאיים.
מושגים:
בית סאה :שטח שאפשר לזרוע בו סאה )מידת נפח( של תבואה .מדובר על זריעה ולא על קצירה.
בית רובע :שטח של 10.2אמות על 10.2אמות ,שהוא 1חלקי 24מבית סאה.
רובע הקב :רבע קב ,בכל סאה יש 6קבים ,דהינו 24פעמים רובע הקב .רובע הקב הוא כמות החומר
של תבואה שאתו אפשר לזרוע שטח של בית רובע.
ערוגה מאורכת.
משר:
משנה א :כיצד ניתן להתיר תערובת של זרעים שהם כלאיים זה בזה ?
כָּ ל סְ אָה ֶשׁיֶּשׁ בָּ הּ רבַ ע ִמ ִמּין אַחֵ ר ,יְמַ עֵ ט.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :יָבר.
בֵּ ין ִמ ִמּין אֶ חָ ד בֵּ ין ִמ ְשּׁנֵי ִמינִין.
אָמרוּ אֶ לָּא ִמ ִמּין אֶ חָ ד.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר :לא ְ
וַחֲ כָ ִמים או ְֹמ ִרים :כָּ ל ֶשׁהוּא כִּ לְ אַיִם בַּ ְסּאָה ִמצְ טָ ֵרף לְ רבַ ע.
1אם היחס בין 2המינים בתערובת הוא 1חלקי ) 24כגון :חלק אחד חיטה ו 23-חלקים שעורים(:
1.1תנא קמא :ימעט מהמין המועט )וע"י כך היחס יהיה קטן מ 1-חלקי .(24
1.2רבי יוסי:
יוציא לגמרי )"יבר"( מתוך תערובת את אחד המינים.
2המחלוקת היא בין שהמין המועט מכיל סוג אחד של זרעים ובין אם הוא מכיל שני סוגים.
3תערובת של 3מינים ששניים מהם יחד מגיעים לכדי 1חלקי 24בתערובת:
3.1רבי שמעון )ואין הלכה כמותו(:
3.1.1צריך למעט רק אם אחד המינים לבדו מגיע לכדי השיעור לאסור.
עמוד 7מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
3.1.2שני מינים אינם מצטרפים יחד לאסור את התערובת.
3.2חכמים:
3.2.1אם 2המנים כל אחד מהם הוא כלאיים בפני עצמו הם מצטרפים.
3.2.2אם רק מין אחד מתוך השניים הוא כלאיים ,אינם מצטרפים.
משנה ב :כיצד משערים את הכמויות של שני מינים בתערובת כדי שיחשב לכלאי זרעים ?
מוּרים?
בַּ מֶּ ה ְדּבָ ִרים ֲא ִ
ְתּבוּאָה בִּ ְתבוּאָה וְ ִקטְ נִית בְּ ִק ְטנִית,
ְתּבוּאָה בְּ ִקטְ נִית ְו ִק ְטנִית בִּ ְתבוּאָה.
אָמרוּ:
בֶּ אֱמֶ ת ְ
אַרבָּ עָ ה בְּ נוֹפֵ ל לְ בֵ ית ְסאָה.
ז ְֵרע ֹונֵי גִ נָּה ֶשׁאֵ ינָן ֶנאֱכָ לִ יןִ ,מ ְצטָ ְר ִפין אֶ חָ ד מֵ עֶ ְש ִרים וְ ְ
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר:
אָמרוּ לְ הָ קֵ ל;
אָמרוּ לְ הַ ְח ִמירָ ,כּ� ְ
כְּ ֵשׁם ֶשׁ ְ
אַרבָּ עָ ה בְּ נוֹפֵ ל לְ בֵ ית ְסאָה.
הַ ִפּ ְשׁתָּ ן בַּ ְתּבוּאָה ִמ ְצטָ ֶרפֶ ת אֶ חָ ד מֵ עֶ ְש ִרים וְ ְ
1באלו מקרים מדובר שאם יש בסאה של תערובת רובע הקב ממין אחר ימעט?
1.1כאשר התערובת היא של שני מיני תבואה או שני מיני קטניות.
1.2כאשר התערובת היא תבואה בקטנית או קטנית בתבואה.
2תנא קמא :הלכה מקובלת היא ש:
3כאשר התערובת מכילה זרעוני גינה שיש צורך בפחות מסאה מהם כדי לזרוע בית סאה )ראה
מושגים(:
התערובת אסורה לזריעה אם בזירעוני הגינה שבתערובת יכולים לזרוע 1חלקי 24של שטח בית סאה.
4רבי שמעון:
4.1כשם שמחמירים בזירעוני גינה )שהם קטנים( שכמות קטנה מרובע הקב מהם אוסרת את התערובת
לזריעת ,כך מקילים בזרעים אחרים )שהם גדולים( שנדרשת בהם כמות גדולה יותר לאסור את
התערובת לזריעה.
4.2לדוגמא:
בזרעי פשטן צריך יותר מסאה לזריעת בית סאה.
משנה ג :שדה הזרועה חיטים ,מה יש לעשות כדי לזרעה שעורים ?
הָ יְתָ ה ָשדֵ הוּ זְרוּעָ ה ִח ִטּים וְ נ ְִמלַ� לְ ז ְָרעָ הּ ְשעו ִֹרים,
י ְַמ ִתּין לָהּ עַ ד ֶשׁתַּ ְתלִ יעַ ,
וְ יוֹפַ � ְואַחַ ר ָכּ� ִיז ְַרע.
ִאם צִ ְמּחָ ה ,לא יאמַ ר :אֶ ז ְַרע וְ אַחַ ר ָכּ� אוֹפַ � ,אֶ לָּא הוֹפֵ � וְ אַחַ ר כָּ � זו ֵֹרעַ .
כַּ מָּ ה יְהֵ א חו ֵֹרשׁ?
כְּ תַ לְ מֵ י הָ ְרבִ יעָ ה.
אַ בָּ א ָשׁאוּל אוֹמֵ ר :כְּ דֵ י ֶשׁלּא י ְַשׁיֵּר רבַ ע לְ בֵ ית ְסאָה.
1יש לעשות 2פעולות לפני זריעת השעורים:
עמוד 8מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
1.1יש לחכות עד שהזרעים של החיטה ירקבו )בדרך כלל 3ימים(.
1.2לאחר מכן יש להפוך את הקרקע במחרשה.
2אם החיטה התחילה לבצבץ ,יש להפוך את הקרקע לפני הזריעה של השעורים )ולא לאחר הזריעה(.
3מה המרחק בין תלמי החרישה כדי שיחשב שהקרקע כבר נהפכה ?
3.1תנא קמא :כמו התלמים שעושים אחר הגשם )תלמים רחבים(.
3.2אבא שאול :צריך לחרוש כך שלא ישאר 1חלקי 24של קרקע לא חרושה.
משנה ד :שדה זרועה תבואה או ירק ,ונמלך לנטוע בה גפנים ,וכן להיפך ,כיצד יעשה ?
זְרוּעָ ה וְ נ ְִמלַ� לְ נ ְָטעָ הּ,
לא יאמַ ר :אֶ טַּ ע ְואַחַ ר ָכּ� אוֹפַ � ,אֶ לָּא הוֹפֵ � ְואַחַ ר ָכּ� נוֹטֵ עַ .
נְטוּעָ ה וְ נ ְִמלַ� לְ ז ְָרעָ הּ,
לא יאמַ ר :אֶ ז ְַרע וְ אַחַ ר ָכּ� אֲ ָשׁ ֵרשׁ ,אֶ לָּא ְמ ָשׁ ֵרשׁ וְ אַחַ ר כָּ � זו ֵֹרעַ .
ִאם ָרצָ ה ,גּוֹמֵ ם עַ ד פָּ חוֹת ִמטֶּ פַ ח ,זו ֵֹרעַ ְ ,ואַחַ ר ָכּ� ְמ ָשׁ ֵרשׁ.
1אם השדה זרועה תבואה או ירק ,יהפוך את הקרקע ואח"כ יטע גפנים.
2אם השדה נטועה גפנים:
2.1
יעקור את הגפנים תחילה ואח"כ יזרע תבואה או ירק.
2.2אם קוצץ את הגפנים לגובה פחות מטפח ,יכול לזרוע תחילה ,ואח"כ לשרש את הגפנים.
משנה ה :המשך הפיכת שדה הזרועה במין מסוים לצורך זריעתה במין אחר
הָ יְתָ ה ָשדֵ הוּ זְרוּעָ ה קַ נְבּוֹס א ֹו לוּף,
לא יְהֵ א זו ֵֹרעַ וּבָ א עַ ל גַּ בֵּ יהֶ םֶ ,שׁאֵ ינָן עו ִֹשין אֶ לָּא לְ ָשׁלשׁ ָשׁנִים.
ְתּבוּאָה ֶשׁעָ לוּ בָּ הּ ְס ִפיחֵ י ִאסְ ִטיס,
וְ כֵ ן ְמקוֹם הַ גְּ ָרנוֹת ֶשׁעָ לוּ בָּ הֶ ן ִמינִין הַ ְרבֵּ ה,
וְ כֵ ן ִתּלְ תָּ ן ֶשׁהֶ ֱעלָה ִמינֵי ְצמָ ִחים,
אֵ ין ְמחַ יְּבִ ין אוֹת ֹו לְ ַנכֵּשׁ.
ִאם ִנכֵּשׁ א ֹו כִּ סַּ ח ,או ְֹמ ִרים לוֹ :עֲקר אֶ ת הַ כּל חוּץ ִמ ִמּין אֶ חָ ד.
1הייתה השדה זרועה בקנבוס )מין כמון( או בזרעי לוף )מין בצל(:
1.1אין טעם לחכות עד שיתליעו השורשים כיוון שלוקח להם 3שנים להירקב.
1.2יש לעקור את השורשים של הקנבוס או הלוף ורק אח"כ לזרוע.
2סוגי צמחים שאין חייבים לנכש )כיוון שברור שבעל הבית אינו מעונין בגידולם(:
1.1ספיחים של איסטיס בתבואה )מין צמח המזיק לתבואה כשהוא צומח בתוכה(.
1.2מיני צמחים שונים הצומחים בגורן )ומפריעים לדישה(.
1.3מיני צמחים שונים שצומחים בתוך התלתן ומזיקים לגידולו.
2אם ניכש חלק מהצמחים שאין חייבים לנכש ,מחייבים אותו לעקור הכל ,חוץ ממין אחד.
—
עמוד 9מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
משנה ו :המרחק שיש להשאיר בין 2ערוגות הזרועות מינים שונים
הָ רוֹצֶ ה ַלעֲשׁוֹת ָשדֵ הוּ מֵ ָשׁר מֵ ָשׁר ִמכָּ ל ִמין,
לשׁה ְתּל ִָמים ֶשׁל פָּ ִתיחַ .
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִריםְ :שׁ ָ
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִריםְ :מלא הָ על הַ ָשּׁר ֹונִי.
וּקרוֹבִ ין ִדּבְ ֵרי אֵ לּוּ לִ ְהיוֹת כְּ ִדבְ ֵרי אֵ לּוּ.
ְ
1בית שמאי:
מרחק של 3תלמים רחבים מהסוג שעושים כדי לפתוח את הקרקע.
2בית הלל :כרוחב העול של השוורים החורשים בשרון.
3ההבדל בין בית שמאי ובית הלל אינו גדול.
משנה ז :דוגמאות למקרים בהם אפשר לזרוע שני מינים שונים זה ליד זה
הָ יָה ראשׁ תּוֹר ִח ִטּים נִכְ נָס בְּ תוֹ� ֶשׁל ְשעו ִֹרים,
מֻ תָּ רִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא נ ְִראֶ ה כְּ סוֹף ָשדֵ הוּ.
ֶשׁלּ ֹו ִח ִטּים וְ ֶשׁל חֲבֵ ר ֹו ִמין אַחֵ ר,
מֻ תָּ ר לִ סְ מוֹ� ל ֹו מֵ אוֹת ֹו הַ ִמּין.
ֶשׁלּ ֹו ִח ִטּים וְ ֶשׁל חֲבֵ ר ֹו ִח ִטּים,
מֻ תָּ ר לִ סְ מוֹ� ל ֹו תֶּ לֶם ֶשׁל ִפּ ְשׁתָּ ן ,וְ לא תֶּ לֶם ֶשׁל ִמין אַחֵ ר.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר :אֶ חָ ד ז ֶַרע פִּ ְשׁתָּ ן וְ אֶ חָ ד ָכּל הַ ִמּינִין.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :אַף בְּ אֶ ְמצַ ע ָשדֵ הוּ מֻ תָּ ר לִ בְ דּוֹק בְּ תֶ לֶם ֶשׁל ִפּ ְשׁתָּ ן.
1ראש תור )שדה זרועה שמסתימת בצורת קרן זוית חדה( של חיטים המגיעה עד לשדה של שעורים:
אינו כלאיים כיון שנראה כסוף שדה ולא ככלאיים.
2שדה שלו זרועה חיטים ושל חברו שעורים,
יכול לזרוע שעורים בין החיטים שלו לשעורים של חבירו) .מפני שנראה כהמשך שעורים של חברו(.
3שדה שלו ושל חבירו זרועים חיטים ,האם יכול לזרוע תלם אחד של פשתן בגבול של 2השדות ?
3.1תנא קמא :תלם פשתן ,מותר .מין אחר ,אסור.
3.2רבי שמעון )ואין הלכה כמותו(:
תלם אחד מכל מין מותר.
4זריעה של תלם בודד ממין פשתן באמצע שדה של מין אחר:
4.1תנא קמא :אסור.
4.2רבי יוסי )ואין הלכה כמותו( :מותר) ,ברור שהמטרה לבדוק את שדהו ולא לקיים את הפשתן(.
משנה ח :זריעת תלם אחד של חרדל או חריע בין שדה שלו לשדה חברו שזרועים תבואה או ירקות
אֵ ין סו ְֹמכִ ין לִ ְשדֵ ה ְתבוּאָה חַ ְרדָּ ל וְ חָ ִריעַ ,
אֲ בָ ל סו ְֹמכִ ין לִ ְשדֵ ה י ְָרקוֹת חַ ְרדָּ ל וְ חָ ִריעַ .
וְ סוֹמֵ � לַבּוּר ,וְ ַלנִּירְ ,ו ַל ָגּפָ הְ ,ולַדֶּ ֶר�,
ֲש ָרה ְטפָ ִחים,
וְ לַגָּ דֵ ר ֶשׁהוּא גָּבהַּ ע ָ
אַרבָּ עָ ה,
ֲש ָרה וְ ָרחָ ב ְ
וְ לֶחָ ִריץ ֶשׁהוּא עָ מק ע ָ
עמוד 10מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
אָרץ,
וְ ל ִָאילָן ֶשׁהוּא מֵ סֵ � עַ ל הָ ֶ
אַרבָּ עָ ה.
ֲש ָרה וְ ָרחָ ב ְ
וְ לַסֶּ לַע ֶשׁהוּא גָּבהַּ ע ָ
1אם השדות זרועות תבואה ,אסור )חרדל וחריע אינם מזיקים לתבואה ,וזה נראה ככלאיים(.
2אם השדות זרועות ירקות ,מותר )חרדל וחריע מזיקים לירקות ,וברור שאינו רוצה לקיימם(.
כותרת נוספת:
דברים שחשובים כהפרדה בין 2מינים
1שדה בור )אדמה שלא נעבדה(.
2שדה ניר )שדה חרוש(.
3גפה )גדר אבנים שאינן מודבקות(.
4דרך שרוחבה 4אמות.
5גדר גבוה 10טפחים באורך 4טפחים
6חריץ עמוק 10טפחים ורחב 4טפחים.
7ענפי אילן שאינן גבוהים מהקרקע 3טפחים.
8סלע גבוה 10טפחים ורחב 4טפחים.
משנה ט :אפשרויות שונות לזרוע מינים שונים בשטח של בבית סאה
הָ רוֹצֶ ה ַלעֲשׁוֹת ָשדֵ הוּ קָ ַרחַ ת קָ ַרחַ ת ִמ ָכּל ִמין,
אַרבַּ ע קָ ָרחוֹת לְ בֵ ית ְסאָה,
עו ֶֹשה עֶ ְש ִרים וְ ְ
ִמקָּ ַרחַ ת לְ בֵ ית רבַ ע.
וְ זו ֵֹרעַ בְּ תוֹכָ הּ כָּ ל ִמין ֶשׁיּ ְִרצֶ ה.
הָ יְתָ ה קָ ַרחַ ת אַחַ ת א ֹו ְשׁ ַתּיִם ,זו ְֹרעָ ן חַ ְר ָדּל.
ָשׁלשׁ ,לא ִיז ְַרע חַ ְרדָּ לִ ,מפְּ נֵי ֶשׁ ִהיא נ ְִראֵ ית כִּ ְשדֵ ה חַ ְרדָּ ל; ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר.
ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים :תֵּ ַשׁע קָ ָרחוֹת מֻ תָּ רוֹת ,עֶ ֶשר אֲ סוּרוֹת.
ֲשה בְּ תוֹכָ הּ חוּץ ִמקָּ ַרחַ ת אַחַ ת.
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר בֶּ ן ַיעֲקב אוֹמֵ ר :אֲ פִ לּוּ ָכּל ָשדֵ הוּ בֵּ ית כּוֹר ,לא ַיע ֶ
1רבי מאיר:
1.1יכול לחלק את השטח ל 24 -ערוגות מרובעות )קרחת(:
1.1.1וכל ערוגה היא בשטח של בית רובע )ראה מושגים(.
1.1.2ולזרוע בכל ערוגה כל מין שירצה )בלא הרחקה(.
1.2בשדה שכולה תבואה:
1.2.1יכול לזרוע חרדל בערוגה אחת או שתיים ולא שלוש או יותר.
1.2.2מין אחר שאינו חרדל ,יכול לזרוע גם 3ערוגות.
2חכמים:
בשטח של בית סאה המחולק ל 25-חלקים שווים ,יכול לזרוע רק 9ערוגות של מינים שונים,
)בהרחקה של ערוגה אחת מהשנייה(.
3רבי אליעזר בן יעקב:
שדה )ואפילו היא של בית כור( הזרועה במין אחד אסור לזרוע בתוכה יותר מערוגה אחת ממין אחר.
עמוד 11מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
משנה י :שטח בית רובע שיש בתוכו חלקים שאינם ראויים לזריעה
כָּ ל ֶשׁהוּא בְּ תוֹ� בֵּ ית רבַ ע ,ע ֹולֶה בְּ ִמ ַדּת בֵּ ית רבַ ע:
אֲ כִ ילַת הַ גֶּפֶ ן וְ הַ קֶּ בֶ ר וְ הַ סֶּ לַע ,עוֹלִ ין בְּ ִמ ַדּת בֵּ ית רבַ ע.
ְתּבוּאָה בִּ ְתבוּאָה ,בֵּ ית רבַ ע.
י ָָרק בְּ י ָָרקִ ,שׁ ָשּׁה ְטפָ ִחים.
ְתּבוּאָה בְּ י ָָרק ,י ָָרק בִּ ְתבוּאָה,
בֵּ ית רבַ ע.
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר :י ָָרק בִּ ְתבוּאָהִ ,שׁ ָשּׁה ְטפָ ִחים.
1שטח של בית רובע משמש כהרחקה גם אם אינו ראוי לזריעה.
2דוגמאות לדברים שמצטרפים לשטח בית רובע:
2.1שטח הקרקע שהגפן תופסת ) 6טפחים שסביבה אסור לזרוע(.
2.2קבר )שאסור בזריעה(.
2.3סלע )שאינו ראוי לזריעה(.
כותרת נוספת:
שעורי הרחקה בין 2מינים
1בין תבואה מסוג אחד לתבואה מסוג אחר ,בית רובע ) 10אמות על 10אמות בקרוב(.
2בין ירק מסוג אחד לירק מסוג אחר 6 ,טפחים.
3תבואה בתוך שדה ירקות ,בית רובע.
4ירק בתוך שדה תבואה:
4.1חכמים:
4.2רבי אליעזר:
בית רובע.
6טפחים.
משנה יא 2 :מינים הרחוקים זה מזה כראוי אולם הירק של האחד נוטה על האחר
ְתּבוּאָה נוֹטָ ה עַ ל גַּ בֵּ י ְתּבוּאָה ,וְ י ָָרק עַ ל גַּ בֵּ י י ָָרקְ ,תּבוּאָה עַ ל גַּ בֵּ י י ָָרק ,י ָָרק עַ ל גַּ בֵּ י ְתּבוּאָה,
הַ כּל מֻ תָּ ר ,חוּץ ִמ ְדּלַעַ ת ְי ָונִית.
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר:
אַף הַ ִקּשּׁוּת וּפוֹל הַ ִמּ ְצ ִרי.
וְ רוֹאֶ ה אֲ נִי אֶ ת ִדּבְ ֵריהֶ ן ִמ ְדּבָ ַרי.
1אין בזה משום כלאיים ,חוץ מ:
1.1תנא קמא :דלעת יוונית הנוטה על תבואה או ירק.
1.2רבי מאיר:
1.2.1אף קישות ופול המצרי הנוטה על תבואה או ירק.
1.2.2ונראים יותר דברי תנא קמא מדברי.
פרק ג:
עמוד 12מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
הנושאים העיקריים בפרק:
כיצד לזרוע מינים שונים בשדה ללא איסור כלאים
משנה א :מספר סוגי הזרעים השונים שאפשר לזרועה בערוגה של 6טפחים על 6טפחים
עֲרוּ ָגה ֶשׁ ִהיא ִשׁ ָשּׁה ְטפָ ִחים עַ ל ִשׁ ָשּׁה ְטפָ ִחים,
אַרבַּ ע רוּח ֹות הָ עֲרוּ ָגה וְ אֶ חָ ד בָּ אֶ ְמצַ ע.
אַרבָּ עָ ה בְּ ְ
זו ְֹר ִעים בְּ תוֹכָ הּ חֲ ִמ ָשּׁה ז ְֵרע ֹונִיםְ ,
לשׁה עַ ל ָכּל גְּ בוּל וּגְ בוּל וְ אֶ חָ ד בָּ אֶ ְמצַ ע.
לשׁה עָ ָשרְ ,שׁ ָ
הָ יָה לָהּ גְּ בוּל גָּבהַּ טֶ פַ ח ,זו ְֹרעִ ין בְּ תוֹכָ הּ ְשׁ ָ
לא יִטַּ ע ראשׁ הַ לֶּפֶ ת בְּ תוֹ� הַ גְּ בוּלִ ,מפְּ נֵי ֶשׁהוּא ְממַ לְּ אֵ הוּ.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ רִ :שׁ ָשּׁה בָּ אֶ ְמצַ ע.
1אפשר לזרוע עד 5סוגים 4 ,סוגים ב 4-צידי הערוגה )למעט בפינות( ,סוג חמישי באמצע.
2אם סביב הערוגה יש מסגרת גבוהה טפח ורחבה טפח )דהיינו השטח כולו הוא 8טפחים על 8טפחים(:
2.1תנא קמא:
2.1.1אפשר לזרוע בה עד 13סוגי זרעים 3 ,בכל אחד מצדדי המסגרת ואחד באמצע הערוגה.
2.1.2אין לנטוע ראש לפת בתוך הגבול ,מפני שדרכו להתפשט לתוך הערוגה.
2.2רבי יהודה :אפשר לזרוע 6סוגים באמצע הערוגה )ועל ידי כך יהיו 18סוגים בערוגה כולה(.
משנה ב' :הבחנה בין זרעים שזורעים מהם ערוגות קטנות וזרעים שזורעים מהם שדות
כָּ ל ִמין ז ְָרעִ ים אֵ ין זו ְֹרעִ ים בָּ עֲרוּ ָגה,
וְ כָ ל ִמין י ְָרקוֹת זו ְֹרעִ ין בָּ עֲרוּ ָגה.
שּׁוּפיןִ ,מין ז ְָרעִ ים;
חַ ְרדָּ ל ַו ֲאפוּנִים הַ ִ
אֲ פוּנִים הַ גַּ ְמ ָלנִיםִ ,מין ָי ָרק.
גְּ בוּל ֶשׁהָ יָה גָּבהַּ טֶ פַ ח וְ נ ְִתמָ עַ ט,
כָּ ֵשׁרֶ ,שׁהָ יָה כָּ ֵשׁר ִמ ְתּחִ לָּתוֹ.
הַ תֶּ לֶם וְ אַ מַּ ת הַ מַּ יִם ֶשׁהֵ ם עֲמֻ ִקּים טֶ פַ ח,
זו ְֹר ִעים לְ תוֹכָ ן ְשׁל ָשׁה ז ְֵרע ֹונִין ,אֶ חָ ד ִמ ָכּאןְ ,ואֶ חָ ד ִמ ָכּאןְ ,ואֶ חָ ד בָּ אֶ ְמצַ ע.
1בשטח של 6טפחים על 6טפחים )"בערוגה"( אפשר לזרוע:
1.1זרעים שנוהגים לזרוע מהם שדות )"מין זרעים"( רק סוג אחד.
1.2זרעוני ירקות )"מין ירקות"( עד 5סוגים.
2דוגמא למיני זרעים :חרדל ואפונים השופין.
3דוגמא למיני ירקות :אפונים הגמלנים.
4מסגרת סביב הערוגה ,שגובהו טפח ורוחבו טפח ,ונתמעט מגובהו ורוחבו:
4.1לא צריך להוציא את הצמחים משום כלאיים.
4.2כיוון שהיה כשר בשעת הזריעה.
כותרת נוספת:
זריעה בחריץ מחרשה או באמת מים שיבשו מימיה עמוקים טפח ורחב 6טפחים
אפשר לזרוע בהם 3מיני זירעונים ,אחד בחריץ ,ושנים נוספים ב 2 -הכתלים המשופעים.
עמוד 13מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
משנה ג' :דין ראש תור ירק שנכנס לשדה של ירק אחר
הָ יָה ראשׁ תּוֹר י ָָרק נִכְ נָס לְ תוֹ� ְשדֵ ה י ָָרק אַחֵ רֻ ,מתָּ רִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא נ ְִראֶ ה כְּ סוֹף ָשדֵ הוּ.
שׁוּרה ֶשׁל י ָָרק אַחֵ ר,
הָ יְתָ ה ָשדֵ הוּ זְרוּעָ ה י ָָרק ,וְ הוּא ְמבַ קֵּ שׁ לִ טַּ ע בְּ תוֹכָ הּ ָ
ַרבִּ י י ְִשׁמָ עֵ אל אוֹמֵ ר :עַ ד ֶשׁיְּהֵ א הַ תֶּ לֶם ְמ ֻפלָּשׁ מֵ ראשׁ הַ ָשּׂדֶ ה וְעַ ד ראשׁוֹ.
אר� ִשׁ ָשּׁה ְטפָ ִחים ְורחַ ב ְמלוֹאוֹ.
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ רֶ :
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :רחַ ב כִּ ְמלא רחַ ב הַ פַּ ְרסָ ה.
קרן זוית של ערוגת ירק ,אפילו היא נוגעת בשדה של ירק אחר ,אין זה כלאיים.
כותרת נוספת:
מגבלה הנדרשת כדי להכניס שורה של ירק מסוים לשדה של ירק אחר
1רבי ישמעאל:
יש צורך לעשות תלם )חריץ( מפולש משני צדדי השורה ,לכל אורכה.
2רבי עקיבא:
אין צורך בתלם מפולש משני צידי השורה ,ומספיק שאורכו יהיה 6טפחים ורוחבו 6
טפחים.
3רבי יהודה:
מספיק תלם באורך 6טפחים )כר' עקיבא( ,וברוחב של טפח )רוחב של פרסה( אחד.
משנה ד :דין שורות בודדות של מיני ירק שונים הגדלים בשדה אחת
שּׁוּאיןְ ,שׁתֵּ י שׁוּרוֹת ֶשׁל ְדּלוּעִ יםְ ,שׁתֵּ י שׁוּרוֹת ֶשׁל פּוֹל הַ ִמּ ְצ ִרי ,מֻ תָּ ר.
הַ נּוֹטֵ עַ ְשׁתֵּ י שׁוּרוֹת ֶשׁל ִק ִ
שׁוּרה ֶשׁל פּוֹל הַ ִמּצְ ִרי ,אָסוּר.
שׁוּרה ֶשׁל ְדּלוּעִ יםָ ,
שּׁוּאיםָ ,
שׁוּרה ֶשׁל ִק ִ
ָ
שּׁוּאים,
שׁוּרה ֶשׁל ִק ִ
שׁוּרה ֶשׁל ְדּלוּעִ ים ,שׁוּ ָרה ֶשׁל פּוֹל הַ ִמּצְ ִרי וְ ָ
שּׁוּאיםָ ,
שׁוּרה ֶשׁל ִק ִ
ָ
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר מַ ִתּיר,
וַחֲ כָ ִמים אוֹסְ ִרין.
1הנוטע שתי שורות קישואים ,שתי שורות דלועים ,ושתי שורות פול המצרי ,אם תלם של מחרשה
מפסיק בין כל מין ומין ,מותר.
2שורה של קישואים ושורה של דלועים ושורה של פול המצרי ,ותלם של מחרשה מפסיק ביניהם ,אסור.
3שורה של קישואים ולאחריה שורה של דלועים ושורה של פול המצרי ואחריהם שוב שורה של
קישואים:
3.1רבי אליעזר מתיר )נראה כשדה קישואים שבתוכה 2שורות אחרות(.
3.2חכמים אוסרים.
משנה ה' :זריעת קישוא ודלעת זה לצד זה בגומה אחת בלא הרחקה בין המינים
נוֹטֵ עַ אָדָ ם ִקשּׁוּת ְוּדלַעַ ת לְ תוֹ� גּוּמָ א אַחַ ת ,וּבִ לְ בַ ד ֶשׁ ְתּהֵ א ז ֹו נוֹטָ ה לְ צַ ד זֶה ,וְ ז ֹו נוֹטָ ה לְ צַ ד זֶה,
וְ נוֹטֶ ה ֵשעָ ר ֶשׁל ז ֹו לְ ָכאן וְ ֵשעָ ר ֶשׁל ז ֹו לְ כָ אן.
אָסרוּ חֲכָ ִמים לא ָגּזְרוּ אֶ לָּא ִמ ְפּנֵי מַ ְר ִאית הָ עַ יִן.
ֶשׁכָּ ל מַ ה ֶשּׁ ְ
1אם מטים את העלים של מין אחד לצד אחד ,ושל המין שני לצד שני ,מותר.
2כל מה שאסרו חכמים הוא רק משום מראית עין ,וכאן אין מראית עין.
משנה ו':
כיצד משלבים שורות של דלועים כאשר השדה זרועה בשורות של בצלים
עמוד 14מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
וּמבַ קֵּ שׁ לִ טַּ ע בְּ תוֹכָ הּ שׁוּרוֹת ֶשׁל ְדּלוּעִ ים,
הָ יְתָ ה ָשדֵ הוּ זְרוּעָ ה בְּ צָ לִ יםְ ,
ַרבִּ י י ְִשׁמָ עֵ אל אוֹמֵ ר:
שׁוּרה אַחַ ת,
ָ
עוֹקֵ ר ְשׁתֵּ י שׁוּרוֹת ְונוֹטֵ עַ
וּמַ נִּיחַ קָ מַ ת בְּ צָ לִ ים בִּ ְמקוֹם ְשׁתֵּ י שׁוּרוֹת,
שׁוּרה אַחַ ת.
ָ
וְ עוֹקֵ ר ְשׁתֵּ י שׁוּרוֹת וְ נוֹטֵ עַ
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר:
עוֹקֵ ר ְשׁתֵּ י שׁוּרוֹת וְ נוֹטֵ עַ ְשׁתֵּ י שׁוּרוֹת,
וּמַ נִּיחַ קָ מַ ת בְּ צָ לִ ים בִּ ְמקוֹם ְשׁתֵּ י שׁוּרוֹת,
וְ עוֹקֵ ר ְשׁתֵּ י שׁוּרוֹת וְ נוֹטֵ עַ ְשׁתֵּ י שׁוּרוֹת.
ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים:
שׁוּרה ַלחֲבֶ ְרתָּ הּ ְשׁתֵּ ים עֶ ְש ֵרה אַ מָּ ה ,לא יְקַ יֵּם אֶ ת הַ זּ ֶַרע ֶשׁל בִּ נְתַּ יִם.
ִאם אֵ ין בֵּ ין ָ
1רבי ישמעאל )ואין הלכה כמותו(:
1.1עוקר 2שורות בצלים ) 8אמות יחד( ,ושותל במקום הזה שורת דלועים אחת.
1.2משאיר 2שורות בצלים ) 8אמות יחד(.
1.3עוקר 2שורות בצלים ,ושותל במקום הזה שורת דלועים אחת.
1.4וחוזר על התהליך הזה בכל השדה.
2רבי עקיבא )ואין הלכה כמותו(:
2.1עוקר 2שורות בצלים ושותל 2שורות דלועים תחתיהם.
2.2משאיר 2שורות בצלים.
2.3עוקר 2שורות בצלים ושותל 2שורות דלועים תחתיהם
2.4וחוזר על התהליך הזה בכל השדה.
3חכמים:
אם אין 12אמות בין 2שורות דלועים ,אין לזרוע בצלים ביניהם.
משנה ז' :זריעת דלעת בשדה של ירק או תבואה
ְדּלַעַ ת בְּ י ָָרק ,כְּ י ָָרק,
וּבִ ְתבוּאָה ,נו ְֹתנִין לָהּ בֵּ ית רבַ ע.
שׁוּרה ֶשׁל ְדּלוּעִ ין,
הָ יְתָ ה ָשדֵ הוּ זְרוּעָ ה ְתּבוּאָה ,וּבִ קֵּ שׁ לִ טַּ ע לְ ת ֹו ָכהּ ָ
נו ְֹתנִין לָהּ ַלעֲבוֹדָ תָ הּ ִשׁ ָשּׁה ְטפָ חִ ים.
וְ ִאם ִהגְ ִדּילָהַ ,יעֲקר ִמלְּ פָ נֶיהָ .
אַרבַּ ע אַ מּוֹת.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :נו ְֹתנִין לָהּ עֲבוֹדָ תָ הּ ְ
אָמרוּ לוֹ :הֲתַ ֲח ִמיר ז ֹו ִמן הַ גֶּפֶ ן?
ְ
אָמַ ר לָהֶ ן:
ֲמוּרה ִמן הַ גֶּפֶ ןֶ ,שׁלְּ גֶפֶ ן י ְִח ִידית נו ְֹתנִין לָהּ עֲבוֹדָ תָ הּ ִשׁ ָשּׁה ְטפָ ִחים ,וְ לִ ְדלַעַ ת י ְִחי ִדית נו ְֹתנִין לָהּ
מָ ִצינוּ ֶשׁזּ ֹו ח ָ
בֵּ ית רבַ ע.
לשׁה ְדּלוּעִ ין לְ בֵ ית ְסאָה ,לא יָבִ יא ז ֶַרע לְ תוֹ� בֵּ ית ְסאָה.
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר ִמשּׁוּם ַרבִּ י י ְִשׁמָ עֵ אלָ :כּל ְשׁ ָ
עמוד 15מתוך 39
בס"ד
מסכת כלאיים
בעריכת זאב לבנוני
לוּעין לְ בֵ ית כּוֹר -לא יָבִ יא ז ֶַרע לְ תוֹ�
לשׁה ְדּ ִ
ַרבִּ י יוֹסֵ י בֶּ ן הַ חוֹטֵ ף אֶ ְפ ָר ִתי אָמַ ר ִמשּׁוּם ַרבִּ י י ְִשׁמָ עֵ אל :כָּ ל ְשׁ ָ
בֵּ ית כּוֹר.
1דלעת יחידה בשדה של ירק דינה כירק אחר שצריך להרחיקו 6טפחים מהירק )מכל צד(.
2דלעת יחידה בשדה של תבואה צריך להרחיקה בית רובע מכל צד ) 10.2אמות לכל צד(.
3כיצד ניתן לשתול שורה של דלועים בתוך שדה תבואה:
3.1תנא קמא:
3.1.1ישאיר שטח פנוי ברוחב של 6טפחים ובאורך של 10.5אמות )בקירוב(.
3.1.2אם עלי הדלעת מתפשטים לתוך 6טפחים הפנויים ,מספיק לעקור אותם.
3.2רבי יוסי )ואין הלכה כמותו(:ישאיר שטח פנוי של 4אמות ) 24טפחים(.
3.3שאלו את ר' יוסי :האם תחמיר בשורת דלועים יותר משורת גפן )שמספיק 6טפחים( ?
3.4השיב רבי יוסי:
3.5מצינו שדלעת יחידה בשדה תבואה חמורה מגפן יחידה ,שגפן מרחיקים 6טפחים ודלעת בית רובע.
3.6רבי מאיר משום רבי ישמעאל )ואין הלכה כמותו(:
אם נוטעים 3דלועים בשטח בית סאה ,אסור לזרוע זרע אחר בשטח זה.
3.7רבי יוסי בן החוטף אפרתי משום רבי ישמעאל )ואין הלכה כמותו(:
אם נטועים 3דלועים בשטח בית כור ,אין לזרוע זרע אחר בשטח זה.
פרק ד
הנושאים העיקריים בפרק:
דיני כלאיים בכרם
מושגים:
כרם שחרב באמצעו ונשארו גפנים לפחות משני צדדיו.
קרחת הכרם:
כרם קטן :כרם שיש לו רק 2שורות.
כרם גדול :כרם שיש לו לפחות 3שורות.
משנה א :דין כלאיים בקרחת הכרם ובמחול הכרם
קָ ַרחַ ת הַ כּ ֶֶרם,
ְאַרבַּ ע אַ מּוֹת.
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :עֶ ְש ִרים ו ְ
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִריםֵ :שׁשׁ עֶ ְש ֵרה אַ מָּ ה.
ְמחוֹל הַ כּ ֶֶרם,
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִריםֵ :שׁשׁ עֶ ְש ֵרה אַ מָּ ה.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִריםְ :שׁתֵּ ים עֶ ְש ֵרה אַ מָּ ה.
וְ אֵ יז ֹו ִהיא קָ ַרחַ ת הַ כּ ֶֶרם? ֶכּ ֶרם ֶשׁחָ ַרב מֵ אֶ ְמצָ ע ֹו.
ִאם אֵ ין ָשׁם ֵשׁשׁ עֶ ְש ֵרה אַ מָּ ה ,לא יָבִ יא ז ֶַרע לְ ָשׁם.
הָ יוּ ָשׁם ֵשׁשׁ עֶ ְש ֵרה אַ מָּ ה ,נו ְֹתנִין ל ֹו עֲבוֹדָ תוֹ ,וְ זו ֵֹרעַ אֶ ת הַ מּוֹתָ ר.
1קרחת הכרם )ראה מושגים( אפשר לזרוע בתוכה רק אם גודלה הוא לפחות:
עמוד 16מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
1.1בית שמאי 24 :אמות על 24אמות.
1.2בית הלל:
16אמות על 16אמות.
2מחול הכרם )פרוש המושג במשנה הבאה( אפשר לזרוע בתוכו רק אם רוחבו הוא לפחות:
2.1בית שמאי 16 :אמות.
2.2בית הלל:
12אמות.
2.3מה נקרא קרחת הכרם ? כרם שמרכזו חרב ונשארו רק גפנים מסביב.
3אם בקרחת הכרם אין 16אמה לא יזרע בתוכה.
4אם יש 16אמה משאיר 4אמות מכל צד לעבודת הכרם וזורע את המרכז.
משנה ב' :הגדרה ודינים של מחול הכרם
אֵ יזֶה הוּא ְמחוֹל הַ כּ ֶֶרם? בֵּ ין כּ ֶֶרם ַלגָּדֵ ר.
ִאם אֵ ין ָשׁם ְשׁתֵּ ים עֶ ְש ֵרה אַ מָּ ה ,לא יָבִ יא ז ֶַרע לְ ָשׁם.
הָ יוּ ָשׁם ְשׁתֵּ ים עֶ ְש ֵרה אַ מָּ ה ,נו ְֹתנִין ל ֹו עֲבוֹדָ ת ֹו וְ זו ֵֹרעַ אֶ ת הַ מּוֹתָ ר.
1מחול הכרם הוא השטח בין הכרם לגדר שסביבה.
2אם מחול הכרם קטן מ 12-אמה אין לזרוע שם.
3אם מחול הכרם הוא 12אמה ומעלה ,יש להשאיר 4אמות רווח מהכרם ,ואפשר לזרוע את השאר.
משנה ג :הגדרה ודינים של מחול הכרם ,גדר וחריץ
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :אֵ ין זֶה אֶ לָּא גֶּדֶ ר הַ ֶכּ ֶרם.
וְ אֵ יזֶה הוּא ְמחוֹל הַ כּ ֶֶרם? בֵּ ין ְשׁנֵי הַ כְּ ָר ִמים.
ֲש ָרה ְטפָ ִחים.
אֵ יזֶה הוּא גָּדֵ ר? ֶשׁהוּא גָּבהַּ ע ָ
אַרבָּ עָ ה.
ֲש ָרה ְו ָרחָ ב ְ
וְ חָ ִריץ? ֶשׁהוּא עָ מק ע ָ
1רבי יהודה:
1.1השטח בין הכרם והגדר נקרא "גדר הכרם" )ולא "מחול הכרם"(.
1.2מחול הכרם הוא השטח בין 2כרמים.
2שעור גדר וחריץ ,שמהווים הפסק לעניין כלאיים של כרם וזרעים.
2.1
גדר :שגובהו 10טפחים.
2.2חריץ :עמוק 10טפחים ורחב 4טפחים.
משנה ד' :דינים במחיצה החוצצת בין 2מינים
לשׁה ְטפָ ִחים כְּ דֵ י ֶשׁ ִיּ ָכּנֵס הַ גְּ ִדיֲ ,ה ֵרי ז ֹו כִּ ְמ ִחצָּ ה.
ְמ ִחצַּ ת הַ קָּ נִיםִ ,אם אֵ ין בֵּ ין קָ נֶה ַלחֲבֵ ר ֹו ְשׁ ָ
גָ דֵ ר ֶשׁנִפְ ַרץ,
עַ ד עֶ ֶשר אַ מּוֹתֲ ,ה ֵרי הוּא כְּ פֶ תַ ח.
יָתֵ ר ִמ ֵכּן ,כְּ ֶנגֶד הַ ִפּ ְרצָ ה אָסוּר.
נ ְִפ ְרצוּ בּ ֹו ְפּ ָרצוֹת הַ ְרבֵּ ה,
ִאם הָ עוֹמֵ ד ְמרֻ בֶּ ה עַ ל הַ פָּ רוּץ ,מֻ תָּ ר.
עמוד 17מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
וְ ִאם הַ פָּ רוּץ ְמרֻ בֶּ ה עַ ל הָ עוֹמֵ ד ,כְּ ֶנגֶד הַ ִפּ ְרצָ ה אָסוּר.
1מחיצת קנים ,שהמרחק בין קנה לחבירו קטן מ 3 -טפחים מהוה חציצה לעניין כלאיים.
2פרצה בגדר:
2.1עד 10אמות ,נחשבת כפתח של הגדר ואינה מבטלת אותו.
2.2אם היא גדולה מ 10-אמות ,אסור לזרוע בלא הרחקה כנגד הפרצה.
3גדר שנפרצו בה פרצות הרבה:
3.1אם אורך החלקים שאינם פרוצים ,גדול מאורך החלקים הפרוצים ,מותר לזרוע 2מינים ללא
הרחקה אפילו כנגד הפרצות.
3.2אם אורך החלקים שאינם פרוצים ,קטן מאורך החלקים הפרוצים אסור לזרוע כנגד הפרצות.
משנה ה' :האם שורת גפנים נחשבת לכרם ?
שׁוּרה ֶשׁל חָ מֵ שׁ גְּ פָ נִים,
ָ
הַ נּוֹטֵ עַ
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִריםֶ :כּ ֶרם.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :אֵ ינ ֹו כּ ֶֶרם ,עַ ד ֶשׁיְּהוּ ָשׁם ְשׁתֵּ י שׁוּרוֹת.
אַרבַּ ע אַ מּוֹת ֶשׁבַּ כּ ֶֶרם,
לְ ִפי ָכ� הַ זּו ֵֹרעַ ְ
שׁוּרה אַחַ ת.
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִריםִ :קדֵּ שׁ ָ
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִריםִ :קדֵּ שׁ ְשׁתֵּ י שׁוּרוֹת.
1בית שמאי:
שורה שיש בה לפחות 5גפנים ,נחשבת לכרם.
2בית הלל:
כרם צריך שיהיה בו לפחות 2שורות של 3גפנים בכל שורה.
3מי שזורע בתוך 4אמות הסמוכות לכרם:
3.1בית שמאי :נאסרת )וצריכה שריפה( שורה אחת של הכרם )גם שורה אחת בלבד נחשבת לכרם(.
3.2בית הלל:
נאסרות 2שורות של הכרם )כי כרם זה מינימום 2שורות(.
משנה ו' :מבנה של גפנים נטועים להקרא כרם
הַ נּוֹטֵ עַ ְשׁתַּ יִם כְּ ֶנגֶד ְשׁתַּ יִם וְ אַחַ ת יו ְֹצאָה ָזנָב ,ה ֲֵרי זֶה כּ ֶֶרם.
ְשׁ ַתּיִם כְּ ֶנגֶד ְשׁ ַתּיִם וְ אַחַ ת בִּ נ ְַתּיִם ,א ֹו ְשׁתַּ יִם כְּ ֶנגֶד ְשׁתַּ יִם וְ אַחַ ת בָּ אֶ ְמצַ ע ,אֵ ינ ֹו ֶכּ ֶרם,
עַ ד ֶשׁיְּהוּ ְשׁתַּ יִם ֶנגֶד ְשׁתַּ יִם וְ אַחַ ת יוֹצְ אָה ָזנָב.
1מבנה של כרם מינימלי הוא:
שורה אחת של 2גפנים ובשורה שניה 2גפנים מולם וגפן נוספת ממשיכה את השורה.
2שתי גפנים בשורה אחת כנגד שתי גפנים בשורה אחרת וגפן אחת נוספת באמצע שורה או בין השורות,
אינו כרם.
משנה ז' :דין 2שורות גפנים ,אחת בשדה שלו והשניה בשדה של חבירו
ְשׁוּרה אַחַ ת בְּ תוֹ� ֶשׁל חֲבֵ רוֹ,
שׁוּרה אַחַ ת בְּ תוֹ� ֶשׁלּוֹ ,ו ָ
ָ
הַ נּוֹטֵ עַ
וְ דֶ ֶר� הַ יּ ִָחיד ְודֶ ֶר� הָ ַרבִּ ים בָּ אֶ ְמצַ ע,
ֲש ָרה טְ פָ חִ יםֲ ,ה ֵרי אֵ לּוּ ִמצְ טָ ְרפוֹת.
וְ גָ דֵ ר ֶשׁהוּא נָמוּ� מֵ ע ָ
עמוד 18מתוך 39
בס"ד
מסכת כלאיים
בעריכת זאב לבנוני
ֲש ָרה ְטפָ ִחים,
גָּבהַּ מֵ ע ָ
אֵ ינָן ִמ ְצטָ ְרפוֹת.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ רִ :אם עֵ ְרסָ ן ִמלְ מַ עְ לָה ,ה ֲֵרי אֵ לּוּ ִמ ְצטָ ְרפוֹת.
1שתי שורות ,אחת בשדה שלו ואחת בשדה חברו ,נחשבות לכרם למרות שמתקיים בהם אחד מהדברים
הבאים:
1.1עוברת ביניהם דרך היחיד .או דרך הרבים )שאינה רחבה 8אמות(.
1.2יש ביניהם גדר נמוכה מ 10 -טפחים.
2אם הגדר בין 2השורות גבוהה מ 10 -טפחים:
2.1תנא קמא :השורות אינן נחשבות ככרם.
2.2ר' יהודה:
אם שורות הגפנים מודלות על הגדר שביניהם הן נחשבות לכרם.
משנה ח' :מתי מותר לזרוע בין שורות הגפנים ?
הַ נּוֹטֵ עַ ְשׁתֵּ י שׁוּרוֹתִ ,אם אֵ ין בֵּ ינֵיהֶ ן ְשׁמ ֹונֶה אַ מּוֹת ,לא יָבִ יא ז ֶַרע לְ ָשׁם.
שׁוּרה ַלחֲבֶ ְרתָּ הּ ֵשׁשׁ עֶ ְש ֵרה אַ מָּ ה ,לא יָבִ יא ז ֶַרע לְ ָשׁם.
הָ יוּ ָשׁלשִׁ ,אם אֵ ין בֵּ ין ָ
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר בֶּ ן ַיעֲקב אוֹמֵ ר ִמשּׁוּם ֲח ַנ ְניָה בֶּ ן חֲכִ ינַאי:
שׁוּרה ַלחֲבֶ ְרתָּ הּ ֵשׁשׁ עֶ ְש ֵרה אַ מָּ ה ,לא יָבִ יא ז ֶַרע לְ ָשׁם,
אֲ ִפלּוּ חָ ְרבָ ה הָ אֶ ְמצָ ִעיתְ ,ואֵ ין בֵּ ין ָ
ֶשׁ ִאלּוּ ִמ ְתּ ִחלָּה נְטָ עָ ןֲ ,ה ֵרי זֶה מֻ תָּ ר בִּ ְשׁמ ֹונֶה אַ מּוֹת.
1כרם של 2שורות ,אם אין ביניהם 8אמות אסור לזרוע ביניהם.
2כרם של 3שורות )כרם גדול( ,אם אין בין שורה לחבירתה 16אמה ,אסור לזרוע ביניהם.
3רבי אליעזר בן יעקב )ואין הלכה כמותו(:
3.1בכרם של 3שורות ,אם חרבה שורה האמצעית ואין בין 2השורות 16אמה ,אסור לזרוע שם.
3.2אם היו בכרם 2שורות מהתחלה ,צריך הפרדה ביניהם רק 8אמות.
משנה ט' :מהו המרחק בין שורות גפנים שכבר אינו נחשב ככרם ?
הַ נּוֹטֵ עַ אֶ ת כַּ ְרמ ֹו עַ ל ֵשׁשׁ עֶ ְש ֵרה אַ מָּ ה ֵשׁשׁ עֶ ְש ֵרה אַ מָּ ה ,מֻ תָּ ר לְ הָ בִ יא ז ֶַרע לְ ָשׁם.
ֲשה בְּ צַ לְ מוֹן,
אָמַ ר ַרבִּ י ְיהוּדָ ה :מַ ע ֶ
בְּ אֶ חָ ד ֶשׁנָּטַ ע אֶ ת כַּ ְרמוֹ ,עַ ל ֵשׁשׁ עֶ ְש ֵרה ֵשׁשׁ עֶ ְש ֵרה אַ מָּ ה,
וְ הָ יָה הוֹפֵ � ְשעַ ר ְשׁתֵּ י שׁוּרוֹת לְ צַ ד אֶ חָ ד ְוזו ֵֹרעַ אֶ ת הַ נִּיר,
וּבְ ָשׁנָה הָ אַחֶ ֶרת הָ יָה הוֹפֵ � אֶ ת הַ ֵשּׂעָ ר לְ מָ קוֹם אַחֵ ר ,וְ זו ֵֹרעַ אֶ ת הַ בּוּר.
ֲשה לִ ְפנֵי חֲכָ ִמים וְ הִ ִתּירוּ.
וּבָ א מַ ע ֶ
ַרבִּ י מֵ ִאיר ְו ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן או ְֹמ ִרים :אַף הַ נּוֹטֵ עַ אֶ ת כַּ ְרמ ֹו עַ ל ְשׁמ ֹונֶה ְשׁמ ֹונֶה אַ מּוֹתֻ ,מתָּ ר.
1תנא קמא :אם המרחק בין השורות הוא 16אמות ומעלה ,מרחיק 6טפחים מהשורות וזורע את השאר.
2רבי יהודה:
ספור מעשה שהיה בצלמון:
2.1נטע כרם שהמרחק בין השורות הוא 16אמה.
2.2הפך את ראשי הענפים אלו כלפי אלו ,וזורע את הצד השני הפנוי.
2.3בשנה השנייה שינה את כוון הענפים של הגפן ,וזרע במקום שלא זרע בשנה הקודמת.
עמוד 19מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
3רבי יהודה הביא את המעשה לפני חכמים כראיה לתנא קמא.
4רבי מאיר ורבי שמעון :מספיק 8אמה בין השורות ,מרחיק 6טפחים משורת הגפנים וזורע.
פרק ה':
הנושאים העיקריים בפרק:
מושגים:
שומרה בכרם:
גת:
דיני כלאיים בכרם
גבעה בכרם המשמשת מקום תצפית לשומר הכרם.
בור שדורכים בו ענבים ליין.
משנה א' :גפנים בודדות מתי יקראו כרם ?
כֶּ ֶרם ֶשׁחָ ַרב,
ִאם יֵשׁ בּ ֹו לְ לַקֵּ ט עֶ ֶשר גְּ פָ נִים לְ בֵ ית ְסאָה וּנְטוּעוֹת כְּ ִהלְ כָ תָ ן ,ה ֲֵרי זֶה נ ְִק ָרא כּ ֶֶרם ַדּל.
ֶכּ ֶרם ֶשׁהוּא נָטוּעַ עִ ְרבּוּבְ יָא,
ִאם יֵשׁ בּ ֹו לְ כַ וֵּן ְשׁתַּ יִם ֶנגֶד ָשׁלשׁ ,הֲ ֵרי זֶה כּ ֶֶרם; וְ ִאם לָאו ,אֵ ינ ֹו ֶכּ ֶרם.
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר :הו ִֹאיל וְ הוּא נ ְִראֶ ה כְּ תַ בְ נִית הַ כְּ ָר ִמים ,ה ֲֵרי זֶה ֶכּ ֶרם.
1כרם שחרב נחשב בכל זאת ככרם )כרם דל( אם:
1.1בתוך בית סאה שבכרם יש לפחות 10גפנים
1.2וגם בין הגפנים יש מבנה של כרם 2) .כנגד 2) 3ואחת יוצאת זנב((
2גפנים שאינן נטועות בשורות מכוונות:
2.1תנא קמא :אם אפשר למצוא בתוך הגפנים מבנה של 2גפנים כנגד 3הרי זה כרם.
2.2רבי מאיר :אם יש בו שורות שורות גם אם אינן מכוונות הרי זה כרם.
משנה ב :מהו המרחק המינימלי בין שורות גפנים ועדין יקרא כרם ?
אַרבַּ ע אַ מּוֹת,
ֶכּ ֶרם ֶשׁהוּא נָטוּעַ עַ ל פָּ חוֹת פָּ חוֹת מֵ ְ
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר :אֵ ינ ֹו ֶכּ ֶרם.
ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִריםֶ :כּ ֶרם ,וְ רו ִֹאין אֶ ת הָ אֶ ְמצָ עִ יּוֹת כְּ ִאלּוּ אֵ ינָן.
1אם בין שורה לשורה בכרם יש פחות מ 4 -אמות:
1.1רבי שמעון :אינו נחשב לכרם.
1.2חכמים:
נחשב לכרם אם בין השורות הקיצוניות יש 4אמות ,ורואים את השורות האמצעיות
כאילו אינם.
משנה ג' :דין חריץ ושומרה בכרם
אַרבָּ עָ ה,
ֲש ָרה וְ ָרחָ ב ְ
חָ ִריץ ֶשׁהוּא עוֹבֵ ר בַּ ֶכּ ֶרם עָ מק ע ָ
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר בֶּ ן ַיעֲקב אוֹמֵ ר:
ִאם הָ יָה ְמ ֻפלָּשׁ מֵ ראשׁ הַ ֶכּ ֶרם וְעַ ד סוֹפ ֹו,
עמוד 20מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
ֲה ֵרי זֶה נ ְִראֶ ה כְּ בֵ ין ְשׁנֵי כְ ָר ִמים ,וְ זו ְֹר ִעים בְּ תוֹכ ֹו,
וְ ִאם לָאו ,ה ֲֵרי הוּא כְּ גַ ת.
אַרבָּ עָ ה,
ֲש ָרה ְוּרחָ בָ ה ְ
וְ הַ גַּ ת ֶשׁבַּ ֶכּ ֶרם עֲמֻ קָּ ה ע ָ
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר :זו ְֹרעִ ים בְּ תוֹכָ הּ.
וַחֲ כָ ִמים או ְֹס ִרים.
ֲש ָרה ְוּרחָ בָ ה אַ ְרבָּ עָ ה ,זו ְֹר ִעין בְּ תוֹכָ הּ.
שׁוֹמֵ ָרה ֶשׁבַּ כּ ֶֶרם גְּ בוֹהָ ה ע ָ
וְ ִאם הָ יָה ֵשעָ ר כּוֹתֵ שׁ ,אָסוּר.
1חריץ שעובר בין שורות הגפנים ,עמוק 10טפחים ורחב :4
2רבי אליעזר בן יעקב:
2.1אם הוא מפולש לכל אורך הכרם:
2.1.1זה גורם לכרם להראות כשני כרמים ואפשר לזרוע בתוכו.
2.2אם חסר לו אחד התנאים הנ"ל הוא נחשב כגת ואסור לזרוע בתוכו.
3גת )ראה מושגים( שבכרם:
3.1אם היא עמוקה 10טפחים ורחבה ארבעה על ארבעה טפחים:
3.1.1רבי אליעזר:
זורעים בתוכה.
3.1.2חכמים:
חשובה כחלק מהכרם ,ואסור לזרוע בתוכה.
4שומרה )ראה מושגים( בכרם:
4.1אפשר לזרוע בתוכה אם היא גבוהה 10טפחים ורחבה 4טפחים.
4.2אם ראשי הגפנים משתרגים מעל השומרה ,ומתערבבים זה בזה אי אפשר לזרוע בתוכה.
משנה ד' :דין גפן בגת ובית בכרם
גֶּפֶ ן ֶשׁ ִהיא נְטוּעָ ה בַּ גַּ ת א ֹו בַּ נֶּקַ ע ,נו ְֹתנִין לָהּ עֲבוֹדָ תָ הּ וְ זו ֵֹרעַ אֶ ת הַ מּוֹתָ ר.
אַרבַּ ע אַ מּוֹת ,לא יָבִ יא ז ֶַרע לְ ָשׁם.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ רִ :אם אֵ ין ָשׁם ְ
וְ הַ בַּ יִת ֶשׁבַּ ֶכּ ֶרם ,זו ְֹרעִ ין בְּ תוֹכוֹ.
1גפן יחידה הנטועה בגת או בגומה שבשדה ,מרחיקים ממנה 6טפחים וזורע.
2רבי יוסי )ואין הלכה כמותו(:אם אין בגת 4אמות לא זורעים בגת כלל.
3בית בתוך הכרם ,מותר לזרוע בתוכו ,ללא התחשבות בקרבת הגפנים לבית.
משנה ה' :כמה גפנים מתקדשים )נאסרים בהנאה( כאשר זורעים או מקיימים ירקות בתוך הכרם
הַ נּוֹטֵ עַ י ָָרק בַּ כּ ֶֶרם א ֹו ְמקַ יֵּם,
אַרבַּ ע ,א ֹו עַ ל חָ מֵ שׁ חָ מֵ שׁ.
אַרבַּ ע ְ
אַרבָּ עִ ים וְ חָ מֵ שׁ גְּ פָ נִים .אֵ ימָ תַ י? בִּ זְמַ ן ֶשׁהָ יוּ נְטוּעוֹת עַ ל ְ
הֲ ֵרי זֶה ְמקַ דֵּ שׁ ְ
הָ יוּ נְטוּעוֹת עַ ל ֵשׁשׁ ֵשׁשׁ ,א ֹו עַ ל ֶשׁבַ ע ֶשׁבַ עֲ ,ה ֵרי זֶה ְמקַ דֵּ שׁ ֵשׁשׁ עֶ ְש ֵרה אַ מָּ ה לְ כָ ל רוּחַ ,
ֲעגֻלּוֹת וְ לא ְמרֻ בָּ עוֹת.
1כאשר זורעים ירקות בתוך הכרם:
עמוד 21מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
1.1מתקדשים 45גפנים )שנמצאים בתוך 16אמה סביב הירק( ,אם המרחק בין גפן לגפן הוא 4או 5
אמות) ,כאשר המרחק הוא 5אמות גזרו לאסור גם 45משום הדמיון במרחקים(.
1.2אם המרחק בין גפן לגפן הוא 6או 7אמות ,מתקדשים הגפנים הנמצאים בתוך העגול של 16אמות
סביב הירק.
1.3את המרחק מהירק מודדים בעגול ולא מרחק של 16אמות של רבוע.
משנה ו' :דין אדם שראה כלאיים בכרמו והוא באמצע עבודה בכרם
הָ רוֹאֶ ה י ָָרק בַּ כּ ֶֶרם וְ אָמַ ר :כְּ ֶשׁאַ גִּ יעַ ל ֹו אֲ ל ְַקּטֶ נּוֻּ ,מתָּ ר.
כְּ ֶשׁאֶ ְחזר אֲ ל ְַקּטֶ נּוִּ ,אם הו ִֹסיף בְּ מָ אתַ יִם ,אָסוּר.
1אם אמר :כשאגיע לכלאיים אעקור אותם ,אין היבול נאסר.
2אם היה ליד הכלאיים ואמר כשאחזור מאוחר יותר אעקור אותם:
אם הוסיף הירק אחד ממאתיים ממה שהיה בזמן שפגש בו ,זה כלאיים ונאסר.
משנה ז' :דין זרעים שנזרעו בכרם שלא במתכוון
הָ יָה עוֹבֵ ר בַּ כּ ֶֶרם וְ נָפְ לוּ ִממֶּ נּוּ ז ְָרעִ ים,
א ֹו ֶשׁיּ ְָצאוּ עִ ם הַ זְּ בָ לִ ים ,א ֹו עִ ם הַ מַּ יִם,
הַ זּו ֵֹרעַ ְו ִסע ֲַרתּוּ הָ רוּחַ לְ אַח ֲָריוֻ ,מתָּ ר.
ִסע ֲַרתּוּ הָ רוּחַ לְ פָ נָיו,
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א:
ֲשבִ ים ,יוֹפַ �,
ִאם ע ָ
וְ ִאם אָבִ יבְ ,ינַפֵּ ץ,
וְ ִאם הֵ בִ יאָה דָּ ָגןִ ,תּדָּ לֵק.
1דוגמאות לזריעה שלא במתכוון:
1.1עבד בכרם ונפלו ממנו זרעים שלא בידיעתו.
1.2יצאו זרעים בשעה שזיבל או השקה את הכרם.
1.3הזורע בשדה והרוח העיפה את הזרעים לכרם שהיה מאחוריו ,בלי שראה.
2אם הרוח פזרה את הזרעים לכרם שלפניו ,והוא ראה:
2.1רבי עקיבא:
2.2אם צמחו עשבים מהזרעים ,יהפוך את הקרקע ויעקור את העשבים.
2.3אם כבר צמחו שיבולים )"אביב"( ,אלא שלא הגיעו לשליש גידולם ,ינפץ את הגרעינים.
2.4אם יש כבר דגן )יותר משליש גידולה( ,תישרף כדין כלאי הכרם.
משנה ח' :דין מקיים בכרמו עשבים שאין דרך בני אדם לזרעם
הַ ְמקַ יֵּם קו ִֹצים בַּ ֶכּ ֶרם,
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ רִ :קדֵּ שׁ.
וַחֲ כָ ִמים או ְֹמ ִרים :לא ִקדֵּ שׁ ,אֶ לָּא ָדּבָ ר ֶשׁכָּ מוֹהוּ ְמקַ יּ ְִמין.
עמוד 22מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
הָ אֵ רוּס ,וְ הַ ִקּסּוֹס ,וְ שׁו ַֹשׁנַּת הַ מֶּ לֶ� ,וְ ָכל ִמינֵי ז ְָרעִ ים ,אֵ ינָן כִּ לְ אַיִם בַּ ֶכּ ֶרם.
הַ קַּ נְבּוֹסַ ,רבִּ י טַ ְרפוֹן אוֹמֵ ר :אֵ ינ ֹו כִּ לְ אַיִם.
ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים :כִּ לְ אַיִם.
וְ הַ ִקּנ ְָרס ,כִּ לְ אַיִם בַּ כּ ֶֶרם.
1דין קוצים בכרם:
1.1רבי אליעזר:
1.2חכמים:
הם נאסרים בכל מקום.
הם נאסרים במקום שנוהגים לגדל אותם למאכל בהמה ,במקומות אחרים לא.
2הארוס ,הקיסום ושושנת המלך ,וזרעים שאינם מיני תבואה או מיני ירקות ,אינם כלאיים בכרם.
3הקנבוס )סיבים המשמשים לתעשיית החבלים(:
3.1ר' טרפון )ואין הלכה כמותו( :אינם כלאיים בכרם.
3.2חכמים:
הם כלאיים בכרם כמו מיני ירקות.
4קינרס )ארטישוק( מהוה כלאיים בכרם.
פרק ו':
הנושאים העיקריים בפרק:
דין כלאיים בעריס ובגפן בודדה ,דין כרמים הנטועים על מדרגות ההרים
)טרסות( ,גפן בודדת שמודלית על קנים או על אילן סרק ,זריעה תחת
אילן מאכל שגפן מודלית על חלקו ,מתי גפנים בודדות נקראים כרם ,דין
כלאיים בעריס.
מושגים:
פסקי עריס :קטעים של עריס שהיה גדול יותר וחלקו נחרב ,ונשארו רק קטעים ממנו.
אפיפירות :אלו הקנים שעליהם מדלים את הגפן ,והיוצרים כעין שבכה אופקית הגבוהה מהקרקע.
משנה א' :דין הרחקה מעריס ומגפן בודדה
אֵ יזֶהוּ עָ ִריס?
ֲש ָרה ְטפָ ִחים,
שׁוּרה ֶשׁל חָ מֵ שׁ גְּ פָ נִים ,בְּ צַ ד הַ גָּדֵ ר ֶשׁהוּא גָּבהַּ ע ָ
ָ
הַ נּוֹטֵ עַ
אַרבָּ עָ ה,
ֲש ָרה ְטפָ ִחים וְ ָרחָ ב ְ
א ֹו בְּ צַ ד חָ ִריץ ֶשׁהוּא עָ מק ע ָ
אַרבַּ ע אַ מּוֹת.
נו ְֹתנִין ל ֹו עֲבו ָֹדת ֹו ְ
ַשּׂדֶ ה.
אַרבַּ ע אַ מּוֹת מֵ עִ קַּ ר הַ גְּ פָ נִים ל ָ
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :מו ְֹד ִדין ְ
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִריםִ :מן הַ גָּדֵ ר ל ַָשּׂדֶ ה.
נוּרי :טוֹעִ ים כָּ ל הָ או ְֹמ ִרים ֵכּן!
אָמַ ר ַרבִּ י יוֹחָ נָן בֶּ ן ִ
אַרבַּ ע אַ מּוֹת מֵ עִ קַּ ר גְּ פָ נִים ְו ַל ָגּדֵ ר,
אֶ לָּא ִאם יֶשׁ ָשׁם ְ
נו ְֹתנִין ל ֹו אֶ ת עֲבוֹדָ תוֹ ,וְ זו ֵֹרעַ אֶ ת הַ מּוֹתָ ר.
וְ כַ מָּ ה ִהיא עֲבו ַֹדת הַ גֶּפֶ ן?
ִשׁ ָשּׁה ְטפָ ִחים לְ כָ ל רוּחַ .
לשׁה.
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ רְ :שׁ ָ
1מה נקרא עריס שדינו ככרם ?
עמוד 23מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
1.1שורה של 5גפנים בצד גדר שגבוה לפחות 10טפחים.
1.2שורה של 5גפנים על גבי חריץ שעומקו לפחות 10טפחים.
2יש להרחיק מעריס 4אמות ,כמו מכרם.
3מהיכן מרחיקים את 4האמות ?
3.1בית שמאי :מרחיקים מגוף הגפנים ,ולא מנופם.
3.2בית הלל:
מרחיקים מהגדר שהעריס מודלית עליו.
3.3רבי יוחנן בן נורי:
3.4טועים אלא החושבים ששורה אחת בלבד נחשבת ככרם )ולא כבית הלל שצריך 2שורות(.
3.5ארבע אמות בנושא של העריס הכוונה:
3.5.1אם יש בין הגפנים לגדר יותר מ 4 -אמות,
3.5.2משאירים 6טפחים פנויים לעריס וזורעים את השאר.
4כמה מרחיקים מגפן בודדה ?
4.1תנא קמא 6 :טפחים.
4.2רבי עקיבא )ואין הלכה כמותו(:
מספיק 3טפחים.
משנה ב :דין כרמים הנטועים על מדרגות ההרים )טרסות(
עָ ִריס ֶשׁהוּא יוֹצֵ א ִמן הַ מַּ ְד ֵר ָגה:
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר בֶּ ן ַיעֲקב אוֹמֵ ר:
אַרבַּ ע אַ מּוֹת בַּ ָשּׂדֶ ה,
אָרץ וּבוֹצֵ ר אֶ ת כֻּלּ ֹוֲ ,ה ֵרי זֶה אוֹסֵ ר ְ
ִאם עוֹמֵ ד בָּ ֶ
וְ ִאם לָאו ,אֵ ינ ֹו אוֹסֵ ר אֶ לָּא כְּ נֶגְ דּוֹ.
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר:
אָרץ ְואַחַ ת בַּ מַּ ְד ֵר ָגה,
אַף הַ נּוֹטֵ עַ אַחַ ת בָּ ֶ
ֲש ָרה ְטפָ ִחים ,אֵ ינָהּ ִמ ְצטָ ֶרפֶ ת עִ מָּ הּ,
אָרץ ע ָ
ִאם גְּ בוֹהָ ה ִמן הָ ֶ
וְ ִאם לָאו ,ה ֲֵרי ז ֹו ִמצְ טָ ֶרפֶ ת עִ מָּ הּ.
1עריס הנטוע על המדרגה )טרסה( ,וסוכך גם על השדה שמתחת למדרגה:
1.1רבי אליעזר בן יעקב:
1.1.1אם אפשר לעמוד על הקרקע מתחת למדרגה ולבצור את כל ענבי העריס ,אסור לזרוע 4אמות
סביב העריס.
1.1.2אם אינו יכול לבצור אלא אם עולה על סולם ,תחת העריס עצמו אסור ,מחוץ לעריס מותר.
2רבי אליעזר:
2.1הנוטע 2שורות של גפן ,אחת על המדרגה ואחת למטה לרגליה:
2.2אם הפרש הגבהים בין השורות הוא 10טפחים ומעלה ,הגפנים אינם נחשבות לכרם.
2.3אם הפרש הגבהים קטן מ 10 -טפחים ,הגפנים מצטרפות לכרם שיש להרחיק ממנו 4אמות.
משנה ג' :דין המדלה גפן על מקצת אפיפירות )ראה מושגים( או על מקצת אילן סרק
עמוד 24מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
יפיָרוֹת ,לא ָיבִ יא ז ֶַרע אֶ ל תַּ חַ ת הַ מּוֹתָ ר.
הַ מַּ ְדלֶה אֶ ת הַ גֶּפֶ ן עַ ל ִמ ְקצָ ת אַ ִפּ ְ
ִאם הֵ בִ יא ,לא ִקדֵּ שׁ.
וְ ִאם הִ לֵּ� הֶ חָ דָ שׁ ,אָסוּר.
וְ כֵ ן הַ מַּ ְדלֶה עַ ל ִמ ְקצָ ת ִאילָן ְס ָרק.
1לא יזרע גם תחת אותו חלק מהפיפירות )ראה מושגים( שאינו מודלה.
2אם זרע ,לא נאסרו הזרעים.
3אם זרע תחת החלק הלא מודלה באפיפירות ואח"כ נמשכו הזמורות לשם ,הזרעים נאסרו.
4אם זרע תחת החלק הלא מודלה באילן סרק ,ואח"כ נמשכו הזמורות לשם ,הזרעים נאסרו.
משנה ד' :דיני זריעה תחת אילן מאכל שגפן מודלית על חלקו
הַ מַּ ְדלֶה אֶ ת הַ גֶּפֶ ן עַ ל ִמ ְקצָ ת ִאילָן מַ אֲ ָכל,
מֻ תָּ ר לְ הָ בִ יא ז ֶַרע אֶ ל תַּ חַ ת הַ מּוֹתָ ר.
ִירנּוּ.
וְ ִאם הִ לֵּ� הֶ חָ דָ שַׁ ,י ֲחז ֶ
ֲשה ֶשׁהָ לַ� ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אֵ צֶ ל ַרבִּ י י ְִשׁמָ עֵ אל לִ כְ פַ ר עָ זִיז ,וְ הֶ ְראָהוּ גֶּפֶ ן ֻמ ְדלָה עַ ל ִמ ְקצָ ת ְתּאֵ נָה.
מַ ע ֶ
אָמַ ר לוֹ :מָ ה אֲ נִי לְ הָ בִ יא ז ֶַרע אֶ ל תַּ חַ ת הַ מּוֹתָ ר?
אָמַ ר לוֹֻ :מתָּ ר.
וְ הֶ ֱעלָהוּ ִמ ָשּׁם לְ בֵ ית הַ מָּ גַ ְניָהְ ,והֶ ְראָהוּ גֶּפֶ ן ֶשׁ ִהיא מֻ ְדלָה עַ ל ִמ ְקצָ ת הַ קּו ָֹרה וְ סַ ָדּן ֶשׁל ִשׁ ְקמָ ה ,וּב ֹו קוֹרוֹת
הַ ְרבֵּ ה.
אָמַ ר לוֹ :תַּ חַ ת הַ קּו ָֹרה ז ֹו אָסוּר ,וְ הַ ְשּׁאָר ֻמתָּ ר.
1מותר לזרוע תחת העץ בחלק שהגפן אינה מודלית עליו.
2אם אח"כ נמשכו ענפי הגפן על הזרעים ,אפשר להחזירם לחלק שהיו מודלים עליו בתחילה.
3ספור מעשה:
3.1רבי יהושע ראה אצל רבי ישמעאל בכפר עזיז גפן מודלית על מקצת מענפי התאנה.
3.2שאל רבי ישמעאל ,האם אפשר לזרוע תחת ענפי התאנה שהגפן לא מודלית עליהם ?
3.3ענה לו שמותר.
3.4הראה רבי ישמעאל לרבי יהושע ,גפן מודלית על מקצת ענף של שקמה ויש לשקמה ענפים
)"קורות"( נוספים.
3.5ואמר לו ,תחת הענף שהגפן עליו אסור ,ותחת שאר הענפים מותר.
משנה ה' :מה נחשב אילן סרק שבטל לגבי גפן ?
אֵ יזֶהוּ ִאילַן ְס ָרק? ָכּל ֶשׁאֵ ינ ֹו עו ֶֹשה פֵּ רוֹת.
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר :הַ כּל ִאילַן סְ ָרק ,חוּץ ִמן הַ ַזּיִת ְוהַ ְתּאֵ נָה.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :כָּ ל ֶשׁאֵ ין כָּ מוֹהוּ נו ְֹטעִ ין ָשדוֹת ְשׁלֵמוֹתֲ ,ה ֵרי זֶה ִאילַן ְס ָרק.
1תנא קמא :כל אילן שאינו נותן פרי.
2רבי מאיר )ואין הלכה כמותו(:
חוץ מזית ותאנה ,כל האילנות נחשבים לאילן סרק לגבי גפן.
3רבי יוסי )ואין הלכה כמותו(:
סוג של אילן שאין נוטעים ממנו שדות רבים.
עמוד 25מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
משנה ו :דין עריס שיש בו לפחות 10גפנים ,שחרב באמצעו
ִפּ ְסקֵ י עָ ִריסְ ,שׁמ ֹונֶה אַ מּוֹת וְ עוֹד.
אָמרוּ ֲח ָכ ִמים בַּ כּ ֶֶרם אֵ ין בָּ הֶ ם וְ עוֹד ,חוּץ ִמ ִפּ ְסקֵ י עָ ִריס.
וְ כָ ל ִמדּוֹת ֶשׁ ְ
אֵ לּוּ הֵ ן ִפּ ְסקֵ י עָ ִריס? עָ ִריס ֶשׁחָ ַרב מֵ אֶ ְמצָ עוְֹ ,ונ ְִשׁ ַתּיְּרוּ בּ ֹו חָ מֵ שׁ גְּ פָ נִים ִמכָּ אן וְ חָ מֵ שׁ גְּ פָ נִים ִמכָּאן,
ִאם יֶשׁ ָשׁם ְשׁמ ֹונֶה אַ מּוֹת ,לא יָבִ יא ז ֶַרע לְ ָשׁם.
ְשׁמ ֹונֶה אַ מּוֹת וְ עוֹד ,נו ְֹתנִין ל ֹו כְּ דֵ י עֲבוֹדָ תוֹ ,וְ זו ֵֹרעַ אֶ ת הַ מּוֹתָ ר.
.1אחידותו של העריס מתבטלת אם הקטעים שחרבו אורכם הוא לפחות 8אמות וטפח.
.2בדרך כלל המידות של חכמים בכרם הם באמות שלמות ,חוץ מבעריס.
.3דינים של פסקי עריס:
.3.1אם חרב העריס באמצעו ,ונשארו בו שני חלקים שבכל אחד יש 5גפנים לפחות:
.3.1.1אם אין 8אמות וטפח בין 2חלקי העריס הנותרים ,אסור לזרוע בחלק שחרב.
.3.1.2אם יש יותר מ 8-אמות וטפח:
.3.1.2.1הם נחשבים ל 2 -עריסים נפרדים.
.3.1.2.2מרחיק )לדעת חכמים( מכל עריס 4אמות ,וזורע את השאר.
משנה ז' :עריס של 5גפנים הנטועות לאורכו של כותל 2 ,גפנים בצידו האחד ,ו 3 -בצידו שני,
ובאמצע רווח
עָ ִריס ֶשׁהוּא יוֹצֵ א ִמן הַ כּתֶ ל ִמתּוֹ� הַ קֶּ ֶרן ְוכָ לֶה,
נו ְֹתנִין ל ֹו עֲבו ָֹדת ֹו ,וְ זו ֵֹרעַ אֶ ת הַ מּוֹתָ ר.
אַרבַּ ע אַ מּוֹת ,לא יָבִ יא ז ֶַרע לְ ָשׁם.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ רִ :אם אֵ ין ָשׁם ְ
1תנא קמא :מרחיק 6טפחים מכל קבוצת גפנים ,ושאר השטח באמצע הכותל מותר לזריעה.
2רבי יוסי :אם אורך הכותל קטן מ 4-אמות אסור לזרוע בחלק הפנוי של הכותל.
משנה ח' :דין קנים ארוכים שהגפן מודלית רק על חלק מאורכם
הַ קָּ נִים הַ יּו ְֹצ ִאים ִמן הֶ עָ ִריס וְ חַ ס ֲעלֵיהֶ ם לְ פָ סְ קָ ן,
כְּ נֶגְ דָּ ן מֻ תָּ ר.
ֲשאָן כְּ דֵ י ֶשׁיְּהַ לֵּ� ֲעלֵיהֶ ן הֶ חָ דָ שׁ ,אָסוּר.
ע ָ
1אם התכוון להדלות רק על חלק מהקנים אלא שלא רצה לחתוך את החלק המיותר,
מותר לזרוע במקום שלא התכוון להדלות שם.
2אם התכוון שהגפנים יתפשטו גם למקום הפנוי ,אסור לזרוע תחתיו.
משנה ט' :דין ענף בודד של גפן שהוא מחוץ למקום העריס או מחוץ למקום עבודת הגפן
הַ פֶּ ַרח הַ יּוֹצֵ א ִמן הֶ עָ ִריס ,רו ִֹאין אוֹת ֹו כְּ ִאלּוּ ְמ ֻטטֶּ לֶת ְתּלוּיָה בּ ֹו ,כְּ נֶגְ דּ ֹו אָסוּר,
וְ ֵכן בַּ דָּ לִ ית.
הַ מּוֹתֵ חַ זְמו ָֹרה מֵ ִאילָן לְ ִאילָן ,תַּ ְחתֶּ יהָ אָסוּר.
עמוד 26מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
ִס ְפּקָ הּ בְּ חֶ בֶ ל א ֹו בְּ ג ִֶמי,
תַּ חַ ת הַ ִסּפּוּק מֻ תָּ ר.
ֲשא ֹו כְּ דֵ י ֶשׁיְּהַ לֵּ� עָ לָיו הֶ חָ ָדשׁ ,אָסוּר.
ע ָ
1ענף בודד שבולט חוץ לעריס ,אסור לזרוע תחתיו.
2ענף בודד )דלית( של גפן בודדת שבולט מחוץ למקום עבודתה ,אסור לזרוע תחתיו.
3ענף בודד שנמתח מגפן אחת לחברתה ,אסור לזרוע תחתיו.
4ענף קצר שנקשר בחבל והחבל מתוח עד לגפן אחרת:
4.1אם מטרת החבל רק להחזיק את הזמורה ,מותר לזרוע תחת החבל שאינו תחת הזמורה.
4.2אם מטרת החבל שהזמורה תמשיך להתפשט עליו ,אסור לזרוע תחתיו ,גם כשאין עליו עדין זמורה.
פרק ז'
הנושאים העיקריים בפרק:
דין כלאיים בגפן מוברכת ,כלאיים שאינם נאסרים ,הזורע אצלו ויוצר
כלאיים לחבירו ,גפנים שנטו על גבי תבואה ותבואה שנטתה על גבי
גפנים ,דין כרם שנגזל ונזרע תבואה ,דין עציץ נקוב ושאינו נקוב בכרם.
מושגים:
הברכה:
זו דרך מסוימת להרבות בגפנים .לוקחים זמורה ארוכה של הגפן ומכניסים אותה
לקרקע .ומוציאים במקום אחר את הקצה שלה מעל הקרקע .בצורה זו הזמורה
יונקת הן מהקרקע והן מהגפן אליה היא מחוברת .לאחר שהזמורה נקלטת ומוציאה
שורשים מפרידים בינה ובין גפן האם ומקבלים גפן נוספת.
כרם שחרב מאמצעו ,כל החלק החרב שמרוחק מהגפנים 4אמות ומעלה
מותר חורבן הכרם:
נקרא מותר חורבן הכרם.
מחול הכרם הוא המרחק מהכרם לגדר .השטח התחום במחול הכרם למעט
מותר מחול הכרם:
השטח שנמצא ב 4-האמות הקרובות לכרם נקרא מותר מחול הכרם.
כאשר יש 2עריסים המרוחקים זה מזה ,השטח ביניהם למעט 6טפחים מכל
מותר פסקי העריס:
צד של העריסים נקרא מותר פסקי העריס.
מותר אפיפירות :אם הגפן מודלית רק על חלק מהפיפירות )הקנים המשמשים להדליה של
הגפן(,החלק שעליהם הגפן אינה מודלית הוא מותר האפיפירות.
משנה א' :דין כלאיים בגפן מוברכת )ראה מושגים(
אָרץ,
הַ מַּ בְ ִרי� אֶ ת הַ גֶּפֶ ן בָּ ֶ
לשׁה טְ פָ ִחים ,לא יָבִ יא ז ֶַרע עָ לֶיהָ ,
ִאם אֵ ין עָ פָ ר עַ ל גַּ בָּ הּ ְשׁ ָ
אֲ ִפלּוּ ִהבְ ִרי ָכהּ בִּ ְדלַעַ ת א ֹו בְּ ִסילוֹן.
ִהבְ ִריכָ הּ בְּ סֶ לַע,
אַף עַ ל ִפּי ֶשׁאֵ ין עָ פָ ר עַ ל גַּ בָּ הּ אֶ לָּא ָשׁלשׁ אֶ ְצבָּ עוֹת ,מֻ תָּ ר לְ הָ בִ יא ז ֶַרע עָ לֶיהָ .
אַרכּוּבָ ה ֶשׁבַּ גֶּפֶ ן,
הָ ְ
אֵ ין מו ְֹד ִדין לָהּ אֶ לָּא ִמן הָ עִ קָּ ר הַ ֵשּׁנִי.
עמוד 27מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
1המבריך גפן בקרקע:
אם אין עפר לפחות בגובה 3טפחים על גבי הזמורה ,לא יזרע על גביה אפילו אם:
תחב את הזמורה המוברכת בתוך דלעת ,או הכניסה בצינור של חרס.
2אם הבריך את הזמורה בתוך סלע:
אם יש על גבה אדמה בגובה של לפחות 3אצבעות ) 6ס"מ( ,יכול לזרוע על גבה.
3אם גפן התכופפה )"הארכובה שבגפן"( ועלתה ,ונראה כאילו יש לה יציאה חדשה:
3.1מודדים 6טפחים מהיציאה השנייה )אם לא רואים את היציאה הראשונה(.
3.2אם רואים את היציאה הראשונה מודדים מהראשונה.
משנה ב' :המשך דיני כלאיים בהברכה
הַ מַּ בְ ִרי� ָשׁלשׁ גְּ פָ נִים וְ עִ קָּ ֵריהֶ ם נ ְִר ִאים,
ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר בַּ ר צָ דוֹק אוֹמֵ ר:
אַרבַּ ע אַ מּוֹת וְעַ ד ְשׁמ ֹונֶה ,הֲ ֵרי אֵ לּוּ ִמ ְצטָ ְרפוֹת.
ִאם יֵשׁ בֵּ ינֵיהֶ ם מֵ ְ
וְ ִאם לָאו ,אֵ ינָן ִמ ְצטָ ְרפוֹת.
סוּרה ְואֵ ינָהּ ְמקַ דֶּ ֶשׁת.
גֶּפֶ ן ֶשׁיָּבְ ָשׁה ,אֲ ָ
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר :אַף צֶ מֶ ר גֶּפֶ ן אָסוּר וְ אֵ ינ ֹו ְמקַ דֵּ שׁ.
ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר בַּ ר צָ דוֹק אוֹמֵ ר ִמ ְשּׁמוֹ:
אַף עַ ל גַּ בֵּ י הַ גֶּפֶ ן אָסוּר,
וְ אֵ ינ ֹו ְמקַ דֵּ שׁ.
העושה הברכה ל 3 -גפנים ויצאו ראשיהם החדשות ונהיו 6גפנים )המסודרות בשתי שורות(:
רבי אליעזר בר צדוק:
1אם יש בין גפן לגפן יותר מ 4-אמות ופחות מ ,8 -הם מצטרפים להיות כרם.
2אם אין 4אמות או שיש יותר מ 8אינם מצטרפים.
כותרת נוספת:
נושאים נוספים שאסורים בכלאיים ,ואם נעשו אינם אוסרים את הכרם
1גפן שנשרו עליה ונראית יבשה ,אסור לזרוע תוך 6טפחים מגופה.
2רבי מאיר:
2.1שיח צמר גפן )כותנה( ,אסור לנטוע אותו בכרם.
2.2אם נטעו אינו אוסר את הכרם) .ואין הלכה כן(.
3רבי אליעזר בר צדוק )משמו של רבי מאיר(:
4אסור לזרוע על גבי הברכה של גפן )כשאין מעליה 3טפחים של אדמה(.
5אם זרע אין הזרע אוסר את הכרם) .ואין הלכה כן(.
משנה ג' :דוגמאות לכלאיים שאסורים ,אך אם בכל זאת זרעם אינם נאסרים
אֵ לּוּ או ְֹס ִרין ְולא ְמקַ ְדּ ִשׁין:
עמוד 28מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
מוֹתַ ר חָ ְרבָּ ן הַ כּ ֶֶרם,
מוֹתַ ר ְמחוֹל הַ כּ ֶֶרם,
מוֹתַ ר ִפּ ְסקֵ י עָ ִריס,
יפיָרוֹת.
מוֹתַ ר אַ ִפּ ְ
אֲ בָ ל תַּ חַ ת הַ גֶּפֶ ן,
ַועֲבו ַֹדת הַ גֶּפֶ ן,
אַרבַּ ע אַ מּוֹת ֶשׁבַּ ֶכּ ֶרם,
וְ ְ
ֲה ֵרי אֵ לּוּ ְמקַ ְדּשׁוֹת.
1מותר חורבן הכרם )ראה מושגים(:
1.1אסור לזרוע בתוכו ,אם אין בקרחת הכרם לפחות 16אמות.
1.2אם בכל זאת זרע אין הזרע מתקדש )נאסר וחייב שריפה(.
2מותר מחול הכרם )ראה מושגים(:
2.1אסור לזרוע בתוכו אם אין במחול הכרם 12אמה.
2.2אם בכל זאת זרע אין הזרע מתקדש.
3מותר פסקי העריס )ראה מושגים(:
3.1אסור לזרוע בתוכו אם אין 8אמות וטפח בין 2חלקי העריס )שכל חלק הוא עריס בפני עצמו(.
3.2אם בכל זאת זרע אין הזרע מתקדש )לאחר שהרחיק 6טפחים מהעריס(.
4מותר אפיפירות )ראה מושגים(:
4.1אסור לזרוע גם תחת החלק שהגפן לא מודלית עליו.
4.2אם בכל זאת זרע אין הזרע מתקדש.
כותרת נוספת:
זריעה הנאסרת בכלאיים ,ואם זרע ,הזרעים מתקדשים וטעונים שריפה
1זריעה תחת זמורה של גפן הנמשכת מחוץ לעבודת הגפן ) 6טפחים מהגפן(.
2זריעה בשטח של עבודת הגפן ) 6טפחים מגפן בודדה(.
3זריעה בשטח של עבודת הכרם ) 4אמות הקרובות לכרם(.
משנה ד' :המסכך גפנו על גבי תבואת חבירו ,מה דין התבואה
הַ ְמסַ כֵּ� אֶ ת גַּ ְפנ ֹו עַ ל גַּ בֵּ י ְתּבוּאָת ֹו ֶשׁל חֲבֵ רוֹ,
הֲ ֵרי זֶה ִקדֵּ שׁ ְוחַ ָיּב בְּ אַח ֲָריוּתוֹ.
ַרבִּ י יוֹסֵ י ְו ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן או ְֹמ ִרים :אֵ ין אָדָ ם ְמקַ דֵּ שׁ דָּ בָ ר ֶשׁאֵ ינ ֹו ֶשׁלּוֹ.
1תנא קמא:
1.1התבואה נאסרת בהנאה כאילו היתה תבואתו שלו.
1.2חייב לפצות את חבירו על הנזק שגרם לתבואתו.
2רבי יוסי ורבי שמעון:
אין אדם אוסר משום כלאיים דבר שאינו שלו ,והתבואה אינה נאסרת.
עמוד 29מתוך 39
בס"ד
מסכת כלאיים
בעריכת זאב לבנוני
משנה ה' :סיפור מעשה שמביא רבי יוסי כראיה לדבריו במשנה הקודמת
אָמַ ר ַרבִּ י יוֹסֵ י:
יעית,
ֲשה בְּ אֶ חָ ד ֶשׁזּ ַָרע אֶ ת כַּ ְרמ ֹו בַּ ְשּׁבִ ִ
מַ ע ֶ
ֲשה לִ ְפנֵי ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א ,וְ אָמַ ר :אֵ ין אָדָ ם ְמקַ דֵּ שׁ דָּ בָ ר ֶשׁאֵ ינ ֹו ֶשׁלּוֹ.
וּבָ א מַ ע ֶ
משנה ו' :דין כרם שנגזל ונזרע תבואה.
הָ אַ נָּס ֶשׁזּ ַָרע אֶ ת הַ ֶכּ ֶרם וְ יָצָ א ִמלְּ פָ נָיו,
קו ְֹצר ֹו אֲ ִפלּוּ בַּ מּוֹעֵ ד.
עַ ד כַּ מָּ ה הוּא נוֹתֵ ן לַפּ ֹועֲלִ ים?
עַ ד ְשׁלִ ישׁ.
יָתֵ ר ִמ ָכּאן ,קוֹצֵ ר כְּ ַד ְרכּ ֹו וְ ה ֹולֵ� ,אֲ ִפלּוּ לְ אַחַ ר הַ מּוֹעֵ ד.
מֵ אֵ ימָ תַ י הוּא נ ְִק ָרא אַ נָּס?
ִמ ֶשּׁיּ ְִשׁקַ ע.
1כאשר הכרם חוזר מהאנס לבעלים כשהוא זרוע כלאיים,
1.1אפשר לקצור את התבואה אפילו בחול המועד.
2עד כמה עליו לשלם יותר כדי למצוא פועלים שיקצרו מיד ?
2.1עד תוספת של שליש.
2.2יותר משליש אין צורך לשלם .קוצר כפי יכולתו ,ואפילו אם הקצירה תמשך עד אחר החג.
3ממתי נהפך הכרם להיות רכושו של האנס ולהתחייב בכלאיים ?
משישתכח שם הבעלים המקוריים מן הכרם.
משנה ז' :דין גפנים שנטו על גבי שיבולי התבואה ,ודין שיבולי התבואה שנטו תחת הגפן
הָ רוּחַ ֶשׁ ִעלְ ֲעלָה אֶ ת הַ גְּ פָ נִים עַ ל גַּ בֵּ י ְתּבוּאָה,
ִיגְ דּר ִמיָּד.
ִאם אֵ ְרע ֹו אנֶס ,מֻ תָּ ר.
ְתּבוּאָת ֹו ֶשׁ ִהיא נוֹטָ ה ַתּחַ ת הַ גֶּפֶ ן ,וְ כֵ ן בְּ ָי ָרק,
מַ חֲ זִיר וְ אֵ ינ ֹו ְמקַ דֵּ שׁ.
מֵ אֵ ימָ תַ י ְתּבוּאָה ִמ ְתקַ דֶּ ֶשׁת? ִמ ֶשּׁ ַתּ ְשׁ ִרישׁ.
ַו ֲענָבִ ים? ִמ ֶשּׁיֵּעָ שׁוּ כְּ פוֹל הַ לָּבָ ן.
ְתּבוּאָה ֶשׁיָּבְ ָשׁה ָכּל צָ ְרכָּ הּ,
ַו ֲענָבִ ים ֶשׁבָּ ְשׁלוּ כָּ ל צָ ְרכָּ ן ,אֵ ינָן ִמ ְתקַ ְדּשׁוֹת.
1אם הרוח כפפה את הגפנים על שיבולי התבואה:
1.1יעשה גדר ביניהם כדי שלא יתערבבו.
1.2אם ארעו אונס ואינו יכול לגדור מיד ,אין התבואה נאסרת.
2תבואה או ירק שנמצאים חוץ לעבודת הגפן ,אך הנוף שלהם נוטה תחת הגפן:
עמוד 30מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
2.1יש להחזיר את הנוף למקומו ,ואם לא החזירה ,אין התבואה נאסרת.
כותרת נוספת:
מהו השלב בגידול שתבואה וענבים נאסרים משום כלאיים ?
1תבואה נאסרת בכרם רק לאחר שהשרישה.
2ענבים נאסרים ואוסרים את התבואה רק לאחר שיגדלו כדי פול הלבן.
3תבואה שיבשה כל צרכה ונטע גפן בצידה אינה נאסרת.
4ענבים שבשלו כל צרכם ,וזרע תבואה בצידם אינם נאסרים.
משנה ח' :דין עציץ נקוב ועציץ שאינו נקוב שזרעו בו תבואה או ירק ,והמונח בכרם
עָ ִציץ נָקוּב ְמקַ דֵּ שׁ בַּ כּ ֶֶרם.
וְ ֶשׁאֵ ינ ֹו נָקוּב אֵ ינ ֹו ְמקַ דֵּ שׁ.
וְ ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר:
זֶה ָוזֶה או ְֹס ִרין ְולא ְמקַ ְדּ ִשׁין.
הַ מַּ עֲבִ יר עָ ִציץ נָקוּב בַּ ֶכּ ֶרם,
ִאם הו ִֹסיף בְּ מָ אתַ יִם ,אָסוּר.
1תנא קמא:
1.1עציץ נקוב המונח ב 4 -אמות של עבודת הכרם ,נאסר בהנאה כאילו נזרע בקרקע הכרם.
1.2עציץ שאינו נקוב אינו נאסר בכלאיים.
2רבי שמעון )ואין הלכה כמותו(:
בשני המקרים אסור לזרוע בהם לכתחילה ,ואם זרע אינם נאסרים.
3דין מעביר עציץ נקוב בכרם מבלי להניחו:
3.1אם הצמח בעציץ הוסיף אחד למאתיים בגידול תוך כדי המעבר ,נאסר הזרע.
3.2הגפנים לא נאסרו כיון שלא הניח העציץ בקרקע.
פרק ח'
הנושאים העיקריים בפרק:
סוגי כלאיים ואיסוריהם ,סוגי כלאיים בבהמות וחיות ,כלאיים בבהמות
הקשורות לקרון ,הגדרת בהמות וחיות ,מי נענש בשימוש בכלאי בהמה.
מושגים:
פרוטיות :פרדות שאין מבחינים בהם אם נולדו מסוסה או מאתון.
פרד שאמו סוסה ,ונחשב ממין של סוסים.
רמך:
מן קוף גדול הדומה בצורתו לאדם.
אדני השדה:
משנה א' :פרוט סוגי הכלאיים ואיסוריהם
כִּ לְ אֵ י הַ כּ ֶֶרם,
וּמלְּ קַ יֵּם,
סוּרין ִמלִּ זְרוֹעַ ִ
אֲ ִ
סוּרין בַּ ֲהנָאָה.
וַאֲ ִ
עמוד 31מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
כִּ לְ אֵ י ז ְָר ִעים,
וּמלְּ קַ יֵּם,
סוּרים ִמלִּ זְרוֹעַ ִ
אֲ ִ
וּמֻ תָּ ִרין בַּ ֲאכִ ילָה ,וְ ָכל ֶשׁ ֵכּן בַּ ֲהנָאָה.
כִּ לְ אֵ י בְ ָג ִדים,
מֻ תָּ ִרין בְּ ָכל דָּ בָ ר,
סוּרין אֶ לָּא ִמלִּ לְ בּוֹשׁ.
וְ אֵ ינָן אֲ ִ
כִּ לְ אֵ י בְ הֵ מָ ה מֻ תָּ ִרים לְ גַ דֵּ ל וּלְ קַ יֵּם,
סוּרים אֶ לָּא ִמלְּ הַ ְרבִּ יעַ .
וְ אֵ ינָם אֲ ִ
סוּרים זֶה בָּ זֶה.
כִּ לְ אֵ י בְ הֵ מָ ה אֲ ִ
1כלאי הכרם ,דהינו תבואה או ירק שנזרעו בכרם:
1.1
אסור לזרעם ,ואם נזרעו אסור לקיימם.
1.2אם קיימם נאסרו בהנאה.
2כלאי זרעים ,דהיינו 2סוגי זרעים:
2.1אסור לזרעם יחד או זה לצד זה .
2.2אם נזרעו יחד מותרים באכילה ובהנאה.
3כלאי בגדים ,דהינו בגד שנעשה מצמר ופשתים:
3.1מותרים בכל דבר אחר כגון לארוג אותם ,או לקיימם.
3.2אסור ללבשם.
4כלאי בהמה ,דהיינו שני סוגי בהמות,
4.1
מותר לגדלם ולהשתמש בוולדות שנולדו מהם.
4.2אסור להרביע אותם.
4.3אסור להרביע את הוולדות שנולדו מכלאי בהמה ,וכן אסור לעבוד בהם יחד.
משנה ב' :הגדרת סוגי הבהמות והחיות שהם כלאיים זה בזה
בְּ הֵ מָ ה עִ ם בְּ הֵ מָ ה,
וְ חַ יָּה ִעם חַ יָּה,
בְּ הֵ מָ ה ִעם חַ יָּה ,וְ חַ יָּה עִ ם בְּ הֵ מָ ה,
ְטמֵ אָה עִ ם ְטמֵ אָה,
וּטהו ָֹרה ִעם ְטהו ָֹרה,
ְ
וּטהו ָֹרה עִ ם ְטמֵ אָה,
ְטמֵ אָה עִ ם ְטהו ָֹרהְ ,
סוּרין ַלחֲרוֹשׁ וְ לִ ְמשׁוֹ� וּלְ הַ נ ְִהיג.
אֲ ִ
1כל 2בהמות משני מינים שונים.
2כל 2חיות משני מינים שונים.
3כל סוג של בהמה עם סוג של חיה.
4בהמה או חיה ממין טמא עם בהמה או חיה טמאים ממין אחר.
עמוד 32מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
5בהמה או חיה ממין טהור עם בהמה או חיה טהורים ממין אחר.
6מינים המותרים באכילה עם מינים האסורים באכילה.
7כל שני מינים שנמנו כאן אסורים:
7.1לחרוש יחד.
7.2למשוך עגלה או משא יחד.
7.3להנהיגם כשהם קשורים יחד ,אפילו בלא משא.
משנה ג' :מי נענש בכלאי הבהמה
אַרבָּ ִעים.
הַ מַּ נ ְִהיג ,סוֹפֵ ג אֶ ת הָ ְ
אַרבָּ ִעים,
וְ הַ יּו ֵֹשׁב בַּ קָּ רוֹן ,סוֹפֵ ג אֶ ת הָ ְ
ַרבִּ י מֵ ִאיר פּוֹטֵ ר.
סוּרה.
שׁוּרה ל ְָרצוּעוֹת ,אֲ ָ
ישׁית ֶשׁ ִהיא ְק ָ
וְ הַ ְשּׁלִ ִ
1המנהיג כלאי בהמה סופג 40מלקות.
2היושב בקרון המונהג ע"י כלאי בהמה:
2.1תנא קמא :סופג 40מלקות.
2.2רבי מאיר )ואין הלכה כמותו( :היושב בקרון פטור ממלקות.
3אסור לקשור לשתי בהמות המושכות את קרון בהמה שלישית שהיא כלאיים להם
כותרת נוספת:
אסור לקשור לרצועות בהמות המושכות קרון בהמה נוספת שהיא כלאיים להם
משנה ד' :דוגמאות לכלאיים במשיכת קרון
אֵ ין קו ְֹשׁ ִרין אֶ ת הַ סּוּס ,לא לְ ִצ ְדדֵ י הַ קָּ רוֹן וְ לא לְ אַחַ ר הַ קָּ רוֹן.
וְ לא אֶ ת הַ לֻּבְ ְדּ ִקים לַגְּ מַ לִּ ים.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר:
כָּ ל הַ נּ ֹול ִָדים ִמן הַ סּוּס ,אַף עַ ל ִפּי ֶשׁאֲ בִ יהֶ ן חֲמוֹר ,מֻ תָּ ִרין זֶה עִ ם זֶה.
וְ כֵ ן הַ נּ ֹול ִָדים ִמן הַ חֲמוֹר ,אַף עַ ל ִפּי ֶשׁאֲ בִ יהֶ ם סוּסֻ ,מתָּ ִרין זֶה עִ ם זֶה.
סוּרים זֶה עִ ם זֶה.
אֲ בָ ל הַ נּ ֹול ִָדים ִמן הַ סּוּס עִ ם הַ נּ ֹול ִָדים מֵ חֲמוֹר ,אֲ ִ
1אין לקשור סוס לצידי קרון שמושכים בו שוורים ,וכן לא לחלק האחורי של הקרון.
2אין לקשור חמור לובי )"לבדקים"( לצידי קרון שמושכים בו גמלים.
כותרת נוספת:
דין איסורי כלאים בוולדות של כלאיים
1רבי יהודה:
1.1ולדות כלאיים של סוסה וחמור מותרות עם וולדות של סוס וסוסה )לא חוששים לזרע האב(.
1.2ולדות כלאיים של אתון וסוס מותרות עם וולדות של אתון וחמור )לא חוששים לזרע האב(.
1.3ולדות של סוסה וולדות של אתון אסורות זה בזה.
עמוד 33מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
משנה ה' :סוגי בהמות שהם כלאיים זה בזה
רוּטיּוֹת ֲאסוּרוֹת,
הַ ְפּ ִ
וְ הָ ַרמָּ � ֻמתָּ ר.
אַדנֵי הַ ָשּׂדֶ ה ,חַ יָּה.
וְ ְ
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ רְ :מטַ ְמּאוֹת בָּ אהֶ ל כְּ אָדָ ם.
הַ קֻּ פָּ ד ְוחֻלְ ַדּת הַ ְסּ ָניִים ,חַ יָּה.
ֻחלְ דַּ ת הַ סְּ ָניִים,
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר ,בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים:
ְמטַ מָּ א כַּ ַזּיִת בְּ מַ ָשּׂא ,וְ כָ ע ֲָד ָשׁה בְּ מַ גָּע.
1פרוטיות )ראה מושגים( אסורות זו בזו.
2רמך )ראה מושגים( מותר עם רמך אחר או עם מין של סוס.
3אדני השדה )ראה מושגים(:
3.1תנא קמא :נחשבים כחיה.
3.2רבי יוסי )ואין הלכה כמותו( :מטמאת באוהל כמו אדם.
4קיפוד וחולדת הסנאים:
4.1תנא קמא :נחשבים לחיה.
4.2רבי יוסי בשם בית שמאי)ואין הלכה כמותו(:
חולדת הסנאים:
4.2.1מטמא בכזית במשא מספק) כדין נבלת חיה(.
4.2.2מטמא בכעדשה במגע מספק )כדין שרץ מת(.
משנה ו' :הגדרות של מינים שונים כחיות או כבהמות
שׁוֹר בָּ רִ ,מין בְּ הֵ מָ ה.
וְ ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ רִ :מין חַ יָּה.
כֶּ לֶבִ ,מין חַ יָּה.
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ רִ :מין בְּ הֵ מָ ה.
חֲ זִירִ ,מין בְּ הֵ מָ ה.
עָ רוֹדִ ,מין חַ יָּה.
הַ ִפּיל וְ הַ קּוֹףִ ,מין חַ יָּה.
אָדם מֻ תָּ ר עִ ם ֻכּלָּם לִ ְמשׁוֹ� ְו ַל ֲחרוֹשׁ וּלְ הַ נ ְִהיג.
וְ ָ
1שור הבר:
1.1תנא קמא :מין בהמה.
1.2רבי יוסי )ואין הלכה כמותו( :מין חיה.
2כלב:
2.1תנא קמא :מין חיה.
2.2רבי מאיר )ואין הלכה כמותו( :מין בהמה.
3חזיר:
מין בהמה )ואסור עם חזירי בר(.
עמוד 34מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
4ערוד:
בעריכת זאב לבנוני
מין חיה )ואסור עם חמור ביתי(.
5הפיל והקוף:
מיני חיות.
6אדם אינו כלאיים עם בהמה או חיה או כל בעל חיים אחר.
פרק ט'
הנושאים העיקריים בפרק:
דיני כלאי בגדים
משנה א' :דין כלאי בגדים בצמר ופשתים
וּפ ְשׁ ִתּים,
אֵ ין אָסוּר ִמשּׁוּם כִּ לְ אַיִם אֶ לָּא צֶ מֶ ר ִ
וּפ ְשׁ ִתּים.
וְ אֵ ינ ֹו ִמטַּ מֵּ א בַּ ְנּגָעִ ים אֶ לָּא צֶ מֶ ר ִ
וּפ ְשׁ ִתּים.
אֵ ין הַ כּ ֲהנִים לוֹבְ ִשׁין לְ ַשׁמֵּ שׁ בְּ בֵ ית הַ ִמּ ְקדָּ שׁ אֶ לָּא צֶ מֶ ר ִ
צֶ מֶ ר גְּ מַ לִּ ים וְ צֶ מֶ ר ְרחֵ לִ ים ֶשׁ ְטּ ָרפָ ן זֶה בָּ זֶה:
ִאם רב ִמן הַ גְּ מַ לִּ ים ,מֻ תָּ ר.
וְ ִאם רב ִמן הָ ְרחֵ לִ ים ,אָסוּר.
מֶ חֱצָ ה לְ מֶ חֱצָ ה ,אָסוּר.
וְ כֵ ן הַ ִפּ ְשׁתָּ ן וְ הַ קַּ נְבּוֹס ֶשׁ ְטּ ָרפָ ן זֶה בָּ זֶה.
1האסור של כלאי בגדים הוא רק לבישת בגד שעשוי מצמר ופשתים.
2נגעי בגדים חלים רק על בגד צמר או בגד פשתים.
3בגדי הכהנים במקדש היו עשויים צמר ,או פשתים או משניהם יחד ,שאין כלאיים במקדש.
4צמר גמלים וצמר רחלים שמעורבים יחד:
4.1אם הרוב משל הגמלים ,מותר לערבבם עם פשתן.
4.2אם הרוב משל רחלים ,אסור.
4.3מחצה על מחצה ,אסור.
5פשתן וקנבוס שהתערבבו יחד:
5.1אם הרוב מהקנבוס מותר לערבבו עם צמר ,אחרת אסור.
משנה ב' :דין משי הדומה לצמר או לפשתן
הַ ִשּׁ ָיריִים וְ הַ כָּ לָ�,
אֵ ין בָּ הֶ ם ִמשּׁוּם כִּ לְ אַיִם,
סוּרים ִמפְּ נֵי מַ ְר ִאית הָ עַ יִן.
אֲ בָ ל ֲא ִ
הַ כָּ ִרים וְ הַ כְּ סָ תוֹת אֵ ין בָּ הֶ ם ִמשּׁוּם כִּ לְ אַיִם ,וּבִ לְ בַ ד ֶשׁלּא י ְִהיֶה בְּ ָשר ֹו נ ֹוגֵעַ בָּ הֶ ם.
אֵ ין ע ֲַראי לְ כִ לְ אַיִם.
ֲש ָרה,
וְ לא יִלְ בַּ שׁ כִּ לְ אַיִם אֲ פִ לּוּ עַ ל גַּ בֵּ י ע ָ
אֲ ִפלּוּ לִ גְ נוֹב אֶ ת הַ מֶּ כֶס.
עמוד 35מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
1משי הדומה לפשתן )"שיריים"( ,וכן משי הדומה לצמר )"כלך"(:
1.1אינם כלאיים עם צמר או פשתים.
1.2אסורים עם צמר או פשתים משום מראית עין.
) 2הערה :בימינו שהמשי מצוי ומוכר האסור של מראית עין לא קיים(.
כותרת נוספת:
דין כלאיים של צמר ופשתים שאינו מיועד ללבישה
כרים וכסתות שעשויים מצמר ופשתים ,אין בהם משום כלאיים אם אינם נוגעים בגוף.
כותרת נוספת:
מקרים מיוחדים של אסור כלאיים
1אסור ללבוש כלאיים אפילו דרך ארעי.
2אסור ללבוש כלאיים אפילו על עשרה שכבות של בגדים אחרים.
3אסור ללבוש כלאיים אפילו כדי להעביר בגד חדש במכס.
משנה ג' :מטפחות מיוחדות העשויות כלאיים
ִמ ְט ְפּחוֹת הַ יּ ַָדיִםִ ,מ ְט ְפּחוֹת הַ ְסּפָ ִריםִ ,מ ְט ְפּחוֹת הַ ְסּפָ ג,
אֵ ין בָּ הֶ ם ִמשּׁוּם כִּ לְ אַיִם.
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹסֵ ר.
וּמ ְט ְפּחוֹת הַ סַּ פָּ ִרים אֲ סוּרוֹת ִמשּׁוּם כִּ לְ אַיִם.
ִ
1מגבות ידיים ,או מטפחות לעטיפת ספרי תורה ,או מגבות גוף:
1.1תנא קמא )ואין הלכה כמותו( :אין בהם משום כלאיים.
1.2רבי אליעזר:אוסר )לפעמים הן נכרכות על היד ,ויד מתחממת בהם(.
2מטפחות הספרים שפורסים אותם על המסתפר אסורים בכלאיים.
משנה ד' :תכריכי המת ומרדעת של חמור
תַּ כְ ִרי ֵכי הַ מֵּ ת וּמַ ְר ַדּעַ ת ֶשׁל חֲמוֹר,
אֵ ין בָּ הֶ ם ִמשּׁוּם כִּ לְ אַיִם.
לא יִתֵּ ן הַ מַּ ְר ַדּעַ ת עַ ל כְּ תֵ פוֹ ,אֲ ִפלּוּ לְ הו ִֹציא עָ לֶיהָ זֶבֶ ל.
1תכריכי המת )המת פטור מהמצוות( ,ומרדעת של חמור )שאינה נכרכת על בשרו(,
אין בהם אסור כלאיים.
2מרדעת של חמור העשויה כלאיים אסור לשים אותה על הכתף לצורך עבודה כלשהיא.
משנה ה' :דין מוכרי בגדי כלאיים
מ ֹוכְ ֵרי כְ סוּת מוֹכְ ִרין כְּ דַ ְרכָּ ן ,וּבִ לְ בַ ד,
ֶשׁלּא י ְִתכַּ וְּ נוּ בַּ חַ מָּ ה ִמ ְפּנֵי הַ חַ מָּ ה ,וּבַ גְּ ָשׁ ִמים ִמ ְפּנֵי הַ גְּ ָשׁ ִמים.
נוּעים מַ ְפ ִשׁילִ ין בְּ מַ קֵּ ל.
וְ הַ ְצּ ִ
1יכולים למכור כדרכם אפילו אם הבגדים מונחים על כתפיהם ,ובלבד:
שלא יתכוונו שהבגדים יגנו עליהם ,בחמה מפני החמה ,ובגשמים מפני הגשמים.
עמוד 36מתוך 39
בס"ד
מסכת כלאיים
בעריכת זאב לבנוני
2המחמירים תולים את בגדי הכלאיים על מקל הנתון על כתפיהם )כדי שלא יגעו הכלאיים בגוף(.
משנה ו' :דין התופרים בגדי כלאיים
תּו ְֹפ ֵרי כְ סוּת תּו ְֹפ ִרין כְּ ַד ְרכָּ ן ,וּבִ לְ בַ ד,
ֶשׁלּא י ְִתכַּ וְּ נוּ בַּ חַ מָּ ה ִמ ְפּנֵי הַ חַ מָּ ה ,וּבַ גְּ ָשׁ ִמים ִמ ְפּנֵי הַ גְּ ָשׁ ִמים.
אָרץ.
וְ הַ ְצּנוּעִ ים תּוֹפְ ִרים בָּ ֶ
1יכולים לתפור כדרכם אפילו אם הבגדים מונחים על ברכיהם ,ובלבד:
שלא יתכונו שהבגדים יגנו עליהם ,בחמה מפני החמה ,ובגשמים מפני הגשמים.
2המחמירים תופרים על הארץ או על השולחן )כדי שלא יגעו הכלאיים בגוף(.
משנה ז' :בגדי צמר שיש לבודקם יפה מחשש כלאים ובגדי צמר שאין צורך לבודקם.
וּמ ְנעֲלוֹת הַ ִפּנּוֹן,
הַ בִּ ְר ִסין וְ הַ בַּ ְר ְדּ ִסין ,וְ הַ דַּ לְ מָ ִט ְקיוֹן ִ
לא יִלְ בַּ שׁ בָּ הֶ ן עַ ד ֶשׁיִּבְ דּק.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר:
וּמ ְמּ ִדינַת הַ יָּם ,אֵ ינָן ְצ ִריכִ ין בְּ ִדיקָ הִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁחֶ זְקָ תָ ן בְּ קַ נְבּוֹס.
הַ בָּ ִאים מֵ חוֹף הַ יָּם ִ
וּמנְעָ ל ֶשׁל ז ֶֶרד ,אֵ ין בּ ֹו ִמשּׁוּם כִּ לְ אַיִם.
ִ
1בגדי צמר הבאים ממקומות מסוימים )"ברסין ,ברדסין והדלמטיקיון"(,
ונעליים מפסולת צמר )"מנעלות הפינון"(:
אין ללבוש אותם אלא לאחר בדיקה.
2רבי יוסי:
בגדי צמר הבאים מערי החוף ,ומעבר לים ,חזקה שתפורים בקנבוס ואינם צריכים בדיקה.
3מנעל המרופד בלבד של צמר לחימום הרגל )"מנעל של זרד"( ,אין חוששים שמעורב בו פשתן.
משנה ח' :מהו שעטנז האמור בתורה
אֵ ין אָסוּר ִמשּׁוּם כִּ לְ אַיִם אֶ לָּא
טָ ווּי וְ אָרוּג,
ֶשׁ ֶנּאֱמַ ר )דברים כב ,יא(" :לא ִתלְ בַּ שׁ ַשׁעַ ְטנֵז" ,דָּ בָ ר ֶשׁהוּא שׁוּעַ ,טָ ווּי וְ נוּז.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן אֶ לְ עָ זָר אוֹמֵ ר :נָלוֹז וּמֵ לִ יז הוּא אֶ ת אָבִ יו ֶשׁבַּ ָשּׁמַ יִם עָ לָיו.
1מהתורה כלאיים מצמר ופשתים זה רק כאשר:
מהצמר והפשתים נטוו חוטים ,ומהחוטים עשו אריג.
2התהליך שצריך לעבור הצמר או הפשתה הוא:
סריקה לנקותו ולהחליקו )שוע( ,טוויה לחוטים דקים )טווי( ,ושזירה לחוטים עבים )נוז(.
3רבי שמעון בן אלעזר :הלובש כלאיים ,מעקם את דרך התורה ,ואין הקב"ה מרחם עליו.
משנה ט' :חיבורים שונים של צמר ופשתים שנאסרים משום כלאיים )מדרבנן לרוב הפוסקים(
סוּריםִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁהֵ ם שׁוּעִ ים.
לְ בָ ִדים אֲ ִ
עמוד 37מתוך 39
מסכת כלאיים
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
ִפּיו ֶשׁל צֶ מֶ ר בְּ ֶשׁל ִפּ ְשׁתָּ ן,
אָריג.
אָסוּרִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁהֵ ם ח ֹוז ְִרין בָּ ִ
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר:
אַרגָּמָ ן ֲאסוּרוֹת,
ְמ ִשׁיחוֹת ֶשׁל ְ
ִמ ְפּנֵי ֶשׁהוּא מ ֹו ֵלל עַ ד ֶשׁלּא קו ֵֹשׁר.
לא י ְִקשׁוֹר סֶ ֶרט ֶשׁל צֶ מֶ ר בְּ ֶשׁל ִפּ ְשׁתָּ ן ַלחֲגוֹר בּ ֹו אֶ ת מָ ְתנָיו ,אַף עַ ל ִפּי ֶשׁהָ ְרצוּעָ ה בָּ אֶ ְמצַ ע.
1חתיכות צמר שמחוברים יחד בלחץ )"לבדים"( ,אסור לערב אותם עם פשתן.
2חוטים גסים של צמר שתחובים בשפת בגד פשתן )"פיו"( או חוטי פשתן בצמר:
2.1
אסור ,מפני שהחוטים מסובבים את האריג.
2.2רבי יוסי:
2.3חבלים של צמר הצבועים ארגמן ,אסור לחגור על גבי חלוק של פשתן,
מפני שרגילים לתפור אותם לחלוק באופן ארעי ,קודם שיקשרם.
3אין לקשור סרט צמר בסרט פשתן ,אפילו אם כל אחד מהם נקשר לצד אחר של רצועת עור.
משנה י :חיבורים מיוחדים בצמר ופשתים
אוֹתוֹת הַ גַּ ְר ִדּין ְואוֹתוֹת הַ כּוֹבְ ִסים אֲ סוּרוֹת ִמשּׁוּם כִּ לְ אַיִם.
הַ תּוֹכֵף ְתּכִ יפָ ה אַחַ ת,
אֵ ינָהּ ִחבּוּר,
וְ אֵ ין בָּ הּ ִמשּׁוּם כִּ לְ אַיִם.
וְ הַ שּׁו ְֹמטָ הּ בְּ ַשׁבָּ ת ,פָּ טוּר.
אשׁיהָ לְ צַ ד אֶ חָ ד,
עָ ָשה ְשׁנֵי ָר ֶ
ִחבּוּר,
וְ יֶשׁ בָּ הּ ִמשּׁוּם כִּ לְ אַיִם,
◌ְהַ שּׁו ְֹמטָ הּ בְּ ַשׁבָּ ת ,חַ יָּב.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :עַ ד ֶשׁיּ ְַשׁלֵּשׁ.
הַ ַשּׂק וְ הַ קֻּ פָּ ה ִמ ְצטָ ְר ִפין לְ כִ לְ אַיִם.
1בגד צמר שהאורגים )"גרדים"( או הכובסים מסמנים אותם בחוטי פשתן או להיפך ,אסורים.
2חיבור 2בגדים שונים ע"י תחיבה אחת במחט עם חוט:
2.1אינה חיבור לעניין טומאה )אם נטמא בגד אחד ,לא נטמא האחר(.
2.2אינה חיבור לענין כלאיים )אם אחד צמר והשני פשתים(.
2.3מי שמושך את החוט ומוציאו בשבת ,אינו נחשב כקורע.
3חיבור 2בגדים ע"י 2תחיבות של מחט וחוט )הלוך וחזור(:
3.1תנא קמא:
3.1.1נחשב לחיבור לענין טומאה.
3.1.2נחשב חיבור לענין כלאיים )אם בגד אחד צמר והאחר פשתים(.
3.1.3מי שמושך את החוט ומוציאו בשבת חייב.
עמוד 38מתוך 39
בס"ד
3.2רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(:
מסכת כלאיים
בעריכת זאב לבנוני
אינו חייב עד שיתחוב את המחט שלוש פעמים.
3.3חבר שק לקופה )כלי אחסון( ,ולשק מחובר צמר ולקופה פשתים ,החיבור יוצר כלאיים ואסור.
עמוד 39מתוך 39