מסכת שביעית

נובמבר 4, 2018 · זרעים

‫בס"ד‬

‫מסכת שביעית‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫חוזר ושונה‬
‫דרכי חזרה ולימוד של המשנה‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫אתר דעת‬
‫תשע"ט‬

‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪44‬‬

‫בס"ד‬

‫מסכת שביעית‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫הנושאים העיקריים במסכת‬
‫דיני חרישה בשנה השישית‬
‫פרק א‪:‬‬
‫עד מתי אפשר לעשות עבודות חקלאיות בשנה השישית ? דין מעשרות ושביעית בירקות‬
‫פרק ב‪:‬‬
‫שמשרישים עד ראש השנה‬
‫הוצאת זבל מהשדה בשביעית ובערב שביעית‪ .‬הוצאת אבנים מהשדה בשביעית‪ ,‬בנית גדר‬
‫פרק ג‪:‬‬
‫או טרסות בשביעית‪.‬‬
‫עבודות שאפשר לעשותם בשביעית‪ .‬הכרת טובה לבעל שדה שאוכלים מפירותיו בשביעית‪,‬‬
‫פרק ד‪:‬‬
‫סיוע לעוברי עבירה בשביעית‪ ,‬רמת הבשלות שצריכה להיות לפירות כדי שאפשר יהיה‬
‫לאכלם בשביעית‪.‬‬
‫ירקות ופירות שגדלים במשך מספר שנים וגדלו גם בשביעית‪ ,‬הטמנת ירקות באדמה‬
‫פרק ה‪:‬‬
‫בשביעית‪ ,‬מכירת כלי עבודה‪ ,‬כדי יין ושמן ובהמות בשביעית‪ .‬דברים שמותר לעשות מפני‬
‫דרכי שלום‪.‬‬
‫דיני שביעית במקומות שונים בארץ ובסוריה‪ ,‬דין בצלים של שישית שצמחו גם בשביעית‪,‬‬
‫פרק ו‪:‬‬
‫דין בצלים של שביעית שצמחו גם בשמינית‪ ,‬קניית ירקות במוצאי שביעית‪ ,‬דין הבאת תרומה‬
‫מהארץ לחו"ל ומחו"ל לארץ‪.‬‬
‫גידולי שביעית שיש להם דין ביעור וגידולי שביעית שאין להם דין בעור‪ ,‬דיני שביעית לגבי‬
‫פרק ז‪:‬‬
‫פירות שעושים מהם צבע‪ ,‬דיני סחורה בשביעית‪ ,‬צמחי בושם בשביעית‪ ,‬תערובת של פירות‬
‫שביעית עם פירות שאינם של שביעית‪.‬‬
‫מגבלות השימוש בפירות שביעית‪.‬‬
‫פרק ח‪:‬‬
‫ירקות שאפשר לקנות מעם הארץ בשביעית‪ ,‬דיני ספיחים בשביעית‪ ,‬שלושה אזורים‬
‫פרק ט‪:‬‬
‫)ולמעשה תשעה( נפרדים בא"י בנושא ביעור מעשרות‪ ,‬זמן ביעור מעשרות‪ ,‬נושאים‬
‫הקשורים לרביעה שניה‪ ,‬כיצד היא מצוות ביעור‪ ,‬פירות שניתנו במתנה או נפלו בירושה‪.‬‬
‫חובות ששביעית אינה משמטת‪ ,‬שטרות חוב שנמסרו לב"ד או מלווה שיש עליו פרוזבול‪,‬‬
‫פרק י‪:‬‬
‫דיני פרוזבול‪ ,‬דיני כוורת להיות כקרקע‪ ,‬המבקש להחזיר חוב שהשביעית שמטה‪ .‬דברים‬
‫שהעושה אותם רוח חכמים נוחה ממנו‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫פרק א‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬
‫מושגים‪:‬‬
‫כמלוא האורה וסלו‪:‬‬

‫דיני חרישה בשנה השישית‬

‫זהו השטח הנדרש לעבודה סביב עץ תאנה‪ .‬בשטח זה כלול המקום הנדרש עבור‬
‫אורה התאנים והסל שהוא נותן לתוכו את התאנים‪ .‬גם אם העץ אינו תאנה‪,‬‬
‫מחשבים את השטח הנדרש לעבודת העץ לצורך דיני שביעית כאילו היה עץ‬
‫תאנה‪ .‬כאשר מותר לעבד את העץ בלבד‪ ,‬הכוונה היא שמותר לעבד את השטח‬
‫הקרוב לעץ כמלוא האורה וסלו‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬עד מתי מותר לחרוש בשדה האילן בשנה השישית ?‬
‫עַ ד אֵ ימָ תַ י חו ְֹר ִשׁין בִּ ְשדֵ ה הָ ִאילָן עֶ ֶרב ְשׁבִ יעִ ית?‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ָ :‬כּל זְמַ ן ֶשׁהוּא יָפֶ ה לַפְּ ִרי‪.‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪ :‬עַ ד הָ עֲצֶ ֶרת‪.‬‬
‫וּקרוֹבִ ין ִדּבְ ֵרי אֵ לּוּ לִ ְהיוֹת כְּ ִדבְ ֵרי אֵ לּוּ‪.‬‬
‫ְ‬
‫‪ 1‬בית שמאי‪:‬‬

‫כל זמן שהחריש טוב לפרי של שנה שישית‪.‬‬

‫‪ 2‬בית הלל‪ :‬עד חג השבועות‪.‬‬
‫‪ 3‬שני הזמנים הללו קרובים זה לזה‪.‬‬
‫משנה ב‪ :‬בשדה של עצי פרי‪ ,‬האם מותר לחרוש את כל השדה ?‬
‫אֵ יזֶהוּ ְשדֵ ה הָ ִאילָן?‬
‫כָּ ל שלשה ִאילָנוֹת לְ בֵ ית ְסאָה‪,‬‬
‫ִאם ְראוּיִין ַלעֲשׁוֹת כִּ כַּ ר ְדּבֵ לָה ֶשׁל ִשׁ ִשּׁים מָ נֶה בָּ ִאיטַ לְ ִקי‪,‬‬
‫חו ְֹר ִשׁים ָכּל בֵּ ית ְסאָה בִּ ְשׁבִ ילָן‪.‬‬
‫פָּ חוֹת ִמ ָכּאן‪ ,‬אֵ ין חו ְֹר ִשׁין לָהֶ ן אֶ לָּא ְמלא הָ או ֶֹרה וְ סַ לּ ֹו חוּצָ ה לוֹ‪.‬‬
‫‪ 1‬בשדה תאנים מותר לחרוש את כל השדה אם מתקיימים התנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ 1.1‬לפחות ‪ 3‬עצי תאנה נטועים בשטח של בית סאה )‪ 50‬אמה על ‪ 50‬אמה(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬כל עץ )יש סוברים ‪ 3‬עצים יחד( נותן פרי של ככר דבלה‪ ,‬שמשקלו ‪ 60‬מנה איטלקי )כ‪ 24-‬ק"ג(‪.‬‬
‫‪ 2‬אם לא מתקיימים התנאים הנ"ל‪ ,‬מותר לחרוש בשישית רק כמלוא האורה וסלו )ראה מושגים(‪.‬‬
‫משנה ג‪ :‬דין חרישת אילנות סרק כדין אילנות פרי‬
‫אֶ חָ ד ִאילַן ְס ָרק ְואֶ חָ ד ִאילַן מַ ֲאכָ ל‪ ,‬רו ִֹאין אוֹתָ ן כְּ ִאלּוּ הֵ ם ְתּאֵ נִים‪.‬‬
‫ִאם ְראוּיִים ַלעֲשׁוֹת כִּ כַּ ר ְדּבֵ לָה ֶשׁל ִשׁ ִשּׁים מָ נֶה בָּ ִאיטַ לְ ִקי‪ ,‬חו ְֹר ִשׁים כָּ ל בֵּ ית ְסאָה בִּ ְשׁבִ ילָן‪.‬‬
‫פָּ חוֹת ִמ ָכּאן‪ ,‬אֵ ין חו ְֹר ִשׁים לָהֶ ם אֶ לָּא לְ צָ ְרכָּ ן‪.‬‬
‫‪ 1‬בין אם האילנות הם אילנות סרק ובין אם הם אילנות פרי‪ ,‬רואים אותם כאילו הם עצי תאנה‪.‬‬
‫‪ 2‬אם נטועים ‪ 3‬עצים בבית סאה‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם הם ראויים לתת ככר דבלה‪ ,‬אפשר לחרוש את כל השדה‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 2.2‬אם לא‪ ,‬מותר לחרוש רק כמלוא האורה וסלו‪.‬‬
‫משנה ד‪ :‬דיני חרישה בשישית‪ ,‬בהתחשב במספר העצים הנמצאים בשדה‪.‬‬
‫וּשׁ ַניִם אֵ ין עו ִֹשין‪ ,‬א ֹו ְשׁ ַניִם עו ִֹשין ְואֶ חָ ד אֵ ינ ֹו עו ֶֹשה‪,‬‬
‫הָ יָה אֶ חָ ד עו ֶֹשה כִּ כַּ ר ְדּבֵ לָה ְ‬
‫אֵ ין ח ֹו ְר ִשׁין לָהֶ ם אֶ לָּא לְ צָ ְרכָּ ן‪.‬‬
‫לושׁה עַ ד ִתּ ְשׁעָ ה‪.‬‬
‫עַ ד ֶשׁיּ ְִהיוּ ִמ ְשּׁ ָ‬
‫ֲש ָרה וּלְ מַ עְ לָה‪,‬‬
‫ֲש ָרה‪ ,‬מֵ ע ָ‬
‫הָ יוּ ע ָ‬
‫בֵּ ין עו ִֹשין בֵּ ין ֶשׁאֵ ינָן עו ִֹשין‪ ,‬חו ְֹר ִשׁין ָכּל בֵּ ית ְסאָה בִּ ְשׁבִ ילָן‪.‬‬
‫ֶשׁ ֶנּאֱמַ ר )שמות לד‪ ,‬כא(‪":‬בֶּ חָ ִרישׁ וּבַ קָּ ִציר ִתּ ְשׁבּת"‪,‬‬
‫אֵ ין צָ ִרי� לוֹמַ ר חָ ִרישׁ וְ קָ צִ יר ֶשׁל ְשׁבִ יעִ ית‪,‬‬
‫יעית‪,‬‬
‫אֶ לָּא חָ ִרישׁ ֶשׁל עֶ ֶרב ְשׁבִ יעִ ית ֶשׁהוּא נִכְ נָס בַּ ְשּׁבִ ִ‬
‫וְ קָ ִציר ֶשׁל ְשׁבִ יעִ ית ֶשׁהוּא יוֹצֵ א לְ מוֹצָ אֵ י ְשׁבִ יעִ ית‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ְִשׁמָ עֵ אל אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫מֶ ה חָ ִרישׁ ְרשׁוּת‪ ,‬אַף קָ ִציר ְרשׁוּת‪,‬‬
‫יָצָ א ְק ִציר הָ עמֶ ר‪.‬‬
‫‪ 1‬אם יש ‪ 3‬אילנות‪ ,‬ורק אחד או שניים מהם מניבים ככר דבלה‪,‬‬
‫מותר לחרוש רק כמלוא האורה וסלו‪.‬‬
‫‪ 2‬אם מספר האילנות הוא בין ‪ 3‬ל‪ ,9 -‬ויש ‪ 3‬שמניבים כנדרש‪ ,‬חורשים כל השדה בעבורם‪.‬‬
‫‪ 3‬עשרה אילנות ומעלה אפילו אינם מניבים פרי‪ ,‬חורשים כל השדה בעבורם‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫מה לומדים מהביטוי "בחריש ובקציר תשבות" ?‬

‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 1.1‬שאסור לחרוש את הקרקע בשישית‪ ,‬אם זה מועיל לשביעית‪.‬‬
‫‪ 1.2‬שאסור לקצור בשמינית את מה שגדל בשביעית‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' ישמעאל‪:‬‬
‫‪2.1‬‬

‫חריש וקציר שהם רשות אסורים בשבת‪.‬‬

‫‪ 2.2‬קציר העומר שהוא מצוה מותר בשבת‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬דין ‪ 3‬אילנות בשטח בית סאה השיכים ל‪ 3 -‬אנשים שונים‬
‫שלשׁה ֲאנ ִָשׁים‪ֲ ,‬ה ֵרי אֵ לּוּ ִמ ְצטָ ְר ִפין‪ְ ,‬וחו ְֹר ִשׁין כָּ ל בֵּ ית ְסאָה בִּ ְשׁבִ ילָן‪.‬‬
‫ָ‬
‫לשׁה ִאילָנוֹת של‬
‫ְשׁ ָ‬
‫וְ כַ מָּ ה יְהֵ א בֵּ ינֵיהֶ ם?‬
‫ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר‪ :‬כְּ דֵ י ֶשׁיְּהֵ א הַ בָּ קָ ר עוֹבֵ ר בְּ ֵכלָיו‪.‬‬
‫אם הם מניבים פירות כנדרש‪ ,‬מצטרפים ומותר לחרוש כל השטח בעבורם‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫המרחק המינימלי בין ‪ 2‬עצים כדי שיחשב לשדה האילן‬

‫רבן גמליאל‪:‬‬
‫כדי שיוכל צמד בקר יחד עם המחרשה שלו לעבור בין העצים )ושעורו ‪ 4‬אמות(‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫משנה ו‪ :‬דין חרישה בשנה השישית בשדה שיש בו נטיעות )שעדיין אינן אילנות(‬
‫עֶ ֶשר נ ְִטיעוֹת‪,‬‬
‫ְמפֻ זָּרוֹת בְּ תוֹ� בֵּ ית ְסאָה‪ ,‬חו ְֹר ִשׁין כָּ ל בֵּ ית ְסאָה בִּ ְשׁבִ ילָן עַ ד ראשׁ הַ ָשּׁנָה‪.‬‬
‫שׁוּרה וּ ֻמקָּ פוֹת עֲטָ ָרה‪ ,‬אֵ ין חו ְֹר ִשׁין לָהֶ ם אֶ לָּא לְ צָ ְרכָּ ן‪.‬‬
‫הָ יוּ עֲשׁוּיוֹת ָ‬
‫‪ 1‬עשר נטיעות בשדה של בית סאה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אם הם מפוזרים בכל השטח‪ ,‬חורשים בעבורם את כל השטח‪ ,‬עד ראש השנה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם הם נטועים בשורה‪ ,‬או מוקפים גדר‪ ,‬מותר לחרוש רק כל עץ לצורכו‪.‬‬
‫משנה ז‪ :‬דין שדה שיש בו נטיעות וגם דלועים‬
‫הַ נּ ְִטיעוֹת וְ הַ ְדּלוּעִ ים ִמ ְצטָ ְר ִפין לְ תוֹ� בֵּ ית ְסאָה‪.‬‬
‫ַרבָּ ן ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫ֲש ָרה ְדּלוּעִ ים לְ בֵ ית ְסאָה‪ ,‬חו ְֹר ִשׁין ָכּל בֵּ ית ְסאָה עַ ד ראשׁ הַ ָשּׁנָה‪.‬‬
‫כָּ ל ע ָ‬
‫‪ 1‬תנא קמא )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫אם יש גם נטיעות‪ ,‬הדלועים מצטרפים לעשרה‪ ,‬וחורשים כל בית סאה‪.‬‬
‫‪ 2‬רבן שמעון בן גמליאל‪:‬‬
‫גם אם יש ‪ 10‬דלועים )ללא נטיעות( חורשים כל בית הסאה עד ראש השנה‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬עד מתי נחשבים העצים לנטיעות ולא לאילנות ?‬
‫עַ ד אֵ ימָ תַ י נ ְִק ְראוּ נ ְִטיעוֹת?‬
‫ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר בֶּ ן ֲע ַז ְריָה אוֹמֵ ר‪ :‬עַ ד ֶשׁ ָיּחֹלּוּ‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר‪ :‬בַּ ת ֶשׁבַ ע ָשׁנִים;‬
‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪ :‬נ ְִטיעָ ה כִּ ְשׁמָ הּ‪.‬‬
‫יפין‪,‬‬
‫ִאילָן ֶשׁנִּגְ מַ ם וְ הוֹצִ יא ֲחלִ ִ‬
‫ִמטֶּ פַ ח וּלְ מַ טָּ ה‪ ,‬כִּ נ ְִטיעָ ה‪,‬‬
‫ִמטֶּ פַ ח וּלְ מַ עְ לָה‪ ,‬כְּ ִאילָן; ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן‪.‬‬
‫‪ 1‬ר אלעזר בן עזריה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬עד שהפירות יהיו חולין )שנה חמישית(‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' יהושע )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬

‫עד שנה שביעית‪.‬‬

‫‪ 3‬ר' עקיבא‪ :‬כל זמן שבני אדם קוראים לאילן נטיעה‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫דין עץ שנכרת גזעו והוציא ענפים חדשים‪.‬‬

‫רבי שמעון‪:‬‬
‫‪ 1‬אם נשאר מהגזע פחות מטפח מהקרקע‪ ,‬העץ נחשב כנטיעה‪.‬‬
‫‪ 2‬אם נשאר מהגזע טפח ומעלה‪ ,‬הוא נחשב כאילן‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫פרק ב‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫מושגים‪:‬‬
‫שדה הלבן‪:‬‬
‫שדה שלחין‪:‬‬
‫שדה בעל‪:‬‬
‫הברכה‪:‬‬

‫עד מתי אפשר לעשות עבודות חקלאיות בשישית ?‬
‫דין מעשרות ושביעית בירקות שמשרישים עד ראש השנה‪.‬‬

‫שדה תבואה או שדה קטניות‪.‬‬
‫שדה שבה הגידולים מתבססים על השקיה מלאכותית‪.‬‬
‫שדה המסתפקת במי גשמים‪ ,‬אלא שירקות הגדלים בה צריכים תוספת השקיה‪.‬‬
‫כופפים זמורת גפן ומכסים אותה באדמה‪ ,‬מוציאים את ראשה מצד אחר‪.‬‬
‫והיא מכה שורשים וצומחת ממקומה החדש‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬עד מתי מותר לחרוש בשנה השישית בשדה הלבן ?‬
‫עַ ד אֵ ימָ תַ י חו ְֹר ִשׁין בִּ ְשדֵ ה הַ לָּבָ ן עֶ ֶרב ְשׁבִ יעִ ית?‬
‫עַ ד ֶשׁ ִתּכְ לֶה הַ לֵּחָ ה‪,‬‬
‫כָּ ל זְמַ ן ֶשׁבְּ נֵי אָדָ ם חו ְֹר ִשׁים לִ טַּ ע בַּ ִמּ ְק ָשׁאוֹת וּבַ ִמּ ְדלָעוֹת‪.‬‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן‪ :‬נָתַ תָּ תּו ַֹרת ָכּל אֶ חָ ד ְואֶ חָ ד בְּ יָד ֹו ! אֶ לָּא‪:‬‬
‫בִּ ְשדֵ ה הַ לָּבָ ן עַ ד הַ פֶּ סַ ח‪ ,‬וּבִ ְשדֵ ה הָ ִאילָן עַ ד עֲצֶ ֶרת‪.‬‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪ :‬כל זמן שיש עדיין לחלוחית בקרקע‪ ,‬דהיינו ‪:‬‬
‫שעדיין חורשים בשדה קישואים או דלועים‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' שמעון‪ :‬אם כך כל אחד יקבע את הדין לעצמו‪ ,‬אלא‪:‬‬
‫‪ 2.1‬בשדה הלבן‪ ,‬עד פסח‪.‬‬
‫‪ 2.2‬בשדה האילן עד העצרת‪.‬‬
‫סוגי עבודות שאפשר לעשותם עד ר"ה של שביעית‬

‫משנה ב‪:‬‬
‫ְמזַבְּ לִ ין‪,‬‬
‫וּמעַ ְדּ ִרין בַּ ִמּ ְק ָשׁאוֹת וּבַ ִמּ ְדלָעוֹת עַ ד ראשׁ הַ ָשּׁנָה‪.‬‬
‫ְ‬
‫וְ כֵ ן בְּ בֵ ית הַ ְשּׁל ִָחין‪.‬‬
‫ְמיַבְּ לִ ין‪,‬‬
‫ְמפָ ְר ִקין‪,‬‬
‫ְמאַ בְּ ִקין‪,‬‬
‫ְמעַ ְשּׁנִין עַ ד ראשׁ הַ ָשּׁנָה‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ :‬אַף נוֹטֵ ל הוּא אֶ ת הֶ עָ לֶה ִמן הָ אֶ ְשׁכּוֹל בַּ ְשּׁבִ יעִ ית‪.‬‬
‫‪ 1‬מפזרים זבל בשדות‪.‬‬
‫‪ 2‬עודרים בשדה קישואים ובשדה דלועים סביב קלחי הקישואים והדלועים‪.‬‬
‫‪ 3‬עודרים בשדה שלחין‪.‬‬
‫‪ 4‬חותכים את היבלות של האילן )"מיבלין"(‪.‬‬
‫‪ 5‬ונוטלים עלים מעל האילן )"מפרקין"(‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 6‬מכסים בעפר דק את שורשי האילן שהתגלו )"מאבקין"(‪.‬‬
‫‪ 7‬מעלים עשן תחת האילן להמית תולעים שבו )"מעשנין"(‪.‬‬
‫‪ 8‬רבי שמעון )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬

‫נטילת עלים מהאשכול מותרת אף בשביעית‪.‬‬

‫משנה ג‪ :‬המשך סוגי עבודות שאפשר לעשותם עד ר"ה‬
‫ְמסַ ְקּלִ ין עַ ד ראשׁ הַ ָשּׁנָה‪.‬‬
‫ְמקַ ְרסְ ִמין‪,‬‬
‫ְמז ְָר ִדין‪,‬‬
‫ְמפַ ְסּלִ ין עַ ד ראשׁ הַ ָשּׁנָה‪.‬‬
‫ששּׁית‪.‬‬
‫ישׁית‪ָ ,‬כּ� של ִ‬
‫ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר‪ :‬כְּ זֵרוּדָ הּ וּכְ פִ סּוּלָהּ ֶשׁל ֲח ִמ ִ‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ :‬כָּ ל זְמַ ן ֶשׁ ֲאנִי ַר ַשּׁאי בַּ עֲבוֹדַ ת הָ ִאילָן‪ַ ,‬ר ַשּׁאי אֲ נִי בְּ ִפסּוּלוֹ‪.‬‬
‫‪ 1‬מסקלים את האבנים‪.‬‬
‫‪ 2‬חותכים ענפים יבשים )"מקרסמין"(‪.‬‬
‫‪ 3‬קוצצים ענפים לחים )"מזרדין"(‪.‬‬
‫‪ 4‬הורדת פסולת מן האילן‪:‬‬
‫‪ 4.1‬תנא קמא‪ :‬מותר עד ר"ה‪.‬‬
‫‪ 4.2‬רבי יהושע )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫כשם שנטילת פסולת של חמישית מותרת בשישיית‪ ,‬כך של שישית מותרת גם בשביעית‪.‬‬
‫‪ 4.3‬רבי שמעון )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬

‫מותר עד עצרת כדין כל עבודות האילן‪.‬‬

‫משנה ד‪ :‬המשך סוגי עבודות שאפשר לעשותם עד ר"ה‬
‫ְמ ַז ֲה ִמין אֶ ת הַ נְּטִ יעוֹת‪,‬‬
‫וְ כו ְֹרכִ ין אוֹתָ ן‪,‬‬
‫וְ קו ְֹט ִמין אוֹתָ ן‪,‬‬
‫וְ עו ִֹשין לָהֶ ן בָּ ִתּים‪,‬‬
‫וּמַ ְשׁ ִקין אוֹתָ ן‪ ,‬עַ ד ראשׁ הַ ָשּׁנָה‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר בַּ ר צָ דוֹק אוֹמֵ ר‪ :‬אַף מַ ְשׁקֶ ה הוּא אֶ ת הַ נּוֹף בַּ ְשּׁבִ יעִ ית‪ ,‬אֲ בָ ל לא אֶ ת הָ ִעקָּ ר‪.‬‬
‫‪ 1‬נטיעה שנשרה קליפתה‪ ,‬אפשר להדביק זבל במקום הקילוף כדי להבריאה‪") ,‬מזהמים"(‪.‬‬
‫‪ 2‬אפשר לעטוף נטיעה במטלית להגן עליה מפני החמה או מפני הצינה )"כורכים"(‪.‬‬
‫‪ 3‬אפשר לחתוך ראשי הענפים של האילן )"קוטמים"(‪.‬‬
‫‪ 4‬מותר לעשות לאילנות סוכה כדי להגן עליהם מפני החמה או מפני הצינה‪.‬‬
‫‪ 5‬בעניין השקיה‪:‬‬
‫‪ 5.1‬תנא קמא‪ :‬מותר להשקות את נוף האילן והמים יורדים ומשקים גם את גוף האילן‪.‬‬
‫‪ 5.2‬רבי אליעזר בר צדוק‪ :‬אפילו בשביעית מותר להשקות את הנוף‪ ,‬אבל לא את השורשים‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫משנה ה‪ :‬דין עבודות הנעשות בפגי תאנה‬
‫וּמנ ְַקּבִ ים אוֹתָ ן עַ ד ראשׁ הַ ָשּׁנָה‪.‬‬
‫סָ כִ ין אֶ ת הַ פַּ גִּ ים ְ‬
‫יעית‪,‬‬
‫פַּ גֵּי עֶ ֶרב ְשׁבִ יעִ ית ֶשׁנִּכְ נְסוּ ל ְַשּׁבִ יעִ ית‪ ,‬וְ של שבִ יעִ ית ֶשׁיָּצְ אוּ לְ מוֹצָ אֵ י ְשׁבִ ִ‬
‫לא סָ כִ ין ְולא ְמנ ְַקּבִ ין אוֹתָ ן‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫ְמקוֹם ֶשׁ ָנּהֲגוּ לָסוּ�‪ ,‬אֵ ינָן סָ כִ ין‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁ ִהיא עֲבוֹדָ ה‪.‬‬
‫ְמקוֹם ֶשׁ ָנּהֲגוּ ֶשׁלּא לָסוּ�‪ ,‬סָ כִ ין‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן מַ ִתּיר בָּ ִאילָן‪ִ ,‬מפְּ נֵי ֶשׁהוּא ַר ַשּׁאי בַּ עֲבוֹדַ ת הָ ִאילָן‪.‬‬
‫‪ 1‬מותר לסוך ולנקב פגי תאנה עד ראש השנה כדי שימהרו להבשיל‪.‬‬
‫‪ 2‬פגי שישית שיבשילו רק בשביעית‪ ,‬ופגי שביעית שיבשילו רק בשמינית‪:‬‬
‫‪ 2.1‬תנא קמא‪ :‬אסור לסוך ולנקב פגי שביעית בשישית‪ ,‬ופגי שביעית בשמינית‪.‬‬
‫‪ 2.2‬ר' יהודה‪:‬‬

‫לגבי פגי שישית שיבשילו רק בשביעית‪:‬‬

‫‪ 2.2.1‬מקום שנוהגים לסוך פגים‪ ,‬זה נחשב כעבודת השדה‪ ,‬ואסור לסוך בשישית‪.‬‬
‫‪ 2.2.2‬מקום שנהגו שלא לסוך‪ ,‬מותר לסוך פגי שישית שנכנסים לשביעית‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫עבודות באילן עצמו מיד במוצאי שביעית‬

‫רבי שמעון‪ :‬מותר לעשות עבודות באילן עצמו‪ ,‬אפילו אם יש על האילן פירות‪.‬‬
‫משנה ו‪ :‬דין נטיעה‪ ,‬הברכה או הרכבה בשישית‬
‫אֵ ין נו ְֹטעִ ין‪ ,‬וְ אֵ ין מַ בְ ִריכִ ין‪ְ ,‬ואֵ ין מַ ְרכִּ יבִ ין עֶ ֶרב ְשׁבִ יעִ ית‪ ,‬פָּ חוֹת ִמשלשים יוֹם לִ ְפנֵי ראשׁ הַ ָשּׁנָה‪.‬‬
‫וְ ִאם נָטַ ע א ֹו ִהבְ ִרי� א ֹו ִה ְרכִּ יב‪ַ ,‬יעֲקר‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪ :‬כָּ ל הַ ְרכָּ בָ ה ֶשׁאֵ ינָהּ ק ֹולֶטֶ ת לִ שלשה י ִָמים‪ ,‬שׁוּב אֵ ינָהּ ק ֹולֶטֶ ת‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י ְו ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן או ְֹמ ִרים‪ :‬לִ ְשׁתֵּ י ַשׁבָּ תוֹת‪.‬‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אסור לנטוע‪ ,‬להבריך או להרכיב פחות מ‪ 30 -‬יום לפני ר"ה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם עשה יעקור‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' יהודה‪:‬‬
‫‪ 2.1‬הרכבה שאינה נקלטת ב‪ 3 -‬ימים הראשונים שוב אינה נקלטת‪.‬‬
‫‪ 2.2‬מותר ‪ 3‬ימים קודם ר"ה‪ ,‬פחות מכן אסור‪.‬‬
‫‪ 3‬ר' יוסי ור' שמעון‪:‬‬

‫אסור שבועיים לפני ר"ה‪.‬‬

‫משנה ז‪ :‬דין אורז‪ ,‬דוחן‪ ,‬פרגים ושומשומים לעניין מעשרות‬
‫ארז וְ הַ דּחַ ן וְ הַ פְּ ָרגִ ין וְ הַ שֻּׁ ְמ ְשׁ ִמין‪ֶ ,‬שׁ ִה ְשׁ ִרישׁוּ לִ ְפנֵי ראשׁ הַ ָשּׁנָה‪,‬‬
‫הָ ֶ‬
‫ִמ ְתעַ ְשּׂ ִרין לְ ֶשׁעָ בַ ר‪,‬‬
‫וּמֻ תָּ ִרין בַּ ְשּׁבִ יעִ ית‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪44‬‬

‫בס"ד‬

‫מסכת שביעית‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫וְ ִאם לָאו‪,‬‬
‫יעית‪,‬‬
‫סוּרין בַּ ְשּׁבִ ִ‬
‫אֲ ִ‬
‫ַשּׁנָה הַ בָּ אָה‪.‬‬
‫וּמ ְתעַ ְשּׂ ִרין ל ָ‬
‫ִ‬
‫‪ 1‬אם צמחים או הכו שורשים לפני ר"ה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬הם נחשבים כשייכים לשנה קודמת לעניין מעשרות‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אין להם קדושת שביעית‪.‬‬
‫‪ 2‬אם צמחים או הכו שורשים לאחר ר"ה‪:‬‬
‫‪ 2.1‬לגבי ר"ה של שנת שביעית‪ ,‬חלה עליהם קדושת שביעית‪.‬‬
‫‪ 2.2‬בשנה רגילה הם נחשבים כשייכים לשנה הבאה לעניין מעשרות‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬דיני פול המצרי ואפונים הגמלונין לעניין מעשרות‬
‫זוּרי אוֹמֵ ר‪ :‬פּוֹל הַ ִמּ ְצ ִרי‪,‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן ְשׁ ִ‬
‫ֶשׁזְּ ָרע ֹו לְ ז ֶַרע בַּ ְתּחִ לָּה‪ ,‬כַּ יּוֹצֵ א בָ הֶ ן‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ֲ :‬אפוּנִין הַ גַּ ְמל ֹונִין‪ ,‬כַּ יּוֹצֵ א בָ הֶ ן‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר אוֹמֵ ר‪ :‬אֲ פוּנִין הַ גַּ ְמל ֹונִין‪ִ ,‬מ ֶשּׁ ִתּ ְר ְמלוּ לִ ְפנֵי ראשׁ הַ ָשּׁנָה‪.‬‬
‫‪ 1‬פול המצרי‪:‬‬
‫‪ 1.1‬ר' שמעון שזורי‪:‬‬
‫‪ 1.1.1‬אם זרעו כדי להוציא ממנו זרע לזריעה‪ ,‬הולכים בו אחר זמן השרשה )כמו במשנה הקודמת(‪.‬‬
‫‪ 1.1.2‬אם זרעו לשם ירק הולכים בו אחר לקיטה‪.‬‬
‫‪ 2‬אפונים הגמלונים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬ר' שמעון‪ :‬הולכים בהם אחר זמן השרשה )כמו במשנה הקודמת(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬ר אלעזר‪ :‬הולכים בהם אחר זמן שעושים תרמילים‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬דין בצלים שאין עושים זרעים ובפול המצרי שמנעו מהם השקיה‬
‫יסים וּפוֹל הַ ִמּ ְצ ִרי‪,‬‬
‫הַ בְּ צָ לִ ים הַ סָּ ִר ִ‬
‫לשׁים יוֹם לִ ְפנֵי ראשׁ הַ ָשּׁנָה‪,‬‬
‫ֶשׁמָּ נַע מֵ הֶ ם מַ יִם ְשׁ ִ‬
‫ִמ ְתעַ ְשּׂ ִרין לְ ֶשׁעָ בַ ר‪,‬‬
‫וּמֻ תָּ ִרים בַּ ְשּׁבִ יעִ ית‪.‬‬
‫וְ ִאם לָאו‪,‬‬
‫יעית‪,‬‬
‫סוּרים בַּ ְשּׁבִ ִ‬
‫אֲ ִ‬
‫וּמ ְתעַ ְשּׂ ִרין לְ ָשׁנָה הַ בָּ אָה‪.‬‬
‫ִ‬
‫וְ ֶשׁל בַּ עַ ל‪,‬‬
‫ֶשׁמָּ נַע מֵ הֶ ם מַ ִים ְשׁתֵּ י עוֹנוֹת; ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫וַחֲ כָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ָ :‬שׁלשׁ‪.‬‬
‫‪ 1‬בשדה שלחין‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אם מנע מהם מים ‪ 30‬יום לפני ראש השנה )ע"י כך יצאו מתורת ירקות(‪:‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 1.1.1‬מעשרים מהם בהתאם לשנה שקדמה לר"ה‪.‬‬
‫‪ 1.1.2‬מותרים בשביעית‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם לא מנע מהם מים במשך ‪ 30‬יום לפני ר"ה‪:‬‬
‫‪ 1.2.1‬הם נחשבים כגידולי שביעית‪ ,‬ואסורים בשביעית‪.‬‬
‫‪ 1.2.2‬בשנה רגילה מעשרים מהם בהתאם לשנה שלאחר ר"ה‪.‬‬
‫‪ 2‬בשדה בעל )המסתפקת במי גשמים(‪:‬‬
‫‪ 2.1‬רבי מאיר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫אם מנע מהם מים ‪ 2‬עונות‪ ,‬דינם כפירות של שנה קודמת‪.‬‬
‫‪ 2.2‬חכמים‪:‬‬

‫אם מנע מהם מים ‪ 3‬עונות‪ ,‬דינם כפירות של שנה קודמת‪.‬‬

‫משנה י‪ :‬דיני דלועים ואורז בשביעית‬
‫הַ ְדּלוּעִ ין ֶשׁ ִקּיְּמָ ן לְ ז ֶַרע‪,‬‬
‫יעית‪.‬‬
‫ִאם ֻה ְקשׁוּ לִ ְפנֵי ראשׁ הַ ָשּׁנָה ְונ ְִפ ְסלוּ מֵ א ֶכל אָדָ ם‪ ,‬מֻ תָּ ר לְ קַ יְּמָ ן בַּ ְשּׁבִ ִ‬
‫וְ ִאם לָאו‪ ,‬אָסוּר לְ קַ יְּמָ ן בַּ ְשּׁבִ יעִ ית‪.‬‬
‫הַ ְתּמָ רוֹת ֶשׁלָּהֶ ן ֲאסוּרוֹת בַּ ְשּׁבִ יעִ ית‪.‬‬
‫יצין בְּ עָ פָ ר לָבָ ן; ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן‪.‬‬
‫וּמַ ְרבִּ ִ‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר בֶּ ן ַיעֲקב אוֹסֵ ר‪.‬‬
‫ארז בַּ ְשּׁבִ יעִ ית‪.‬‬
‫ְממָ ְר ִסין בָּ ֶ‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ :‬אֲבָ ל אֵ ין ְמכַ ְסּ ִחין‪.‬‬
‫‪ 1‬דלועים שנזרעו בשישית לשם זרעים ולא לשם פירות‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אם התקשו לפני ר"ה‪ ,‬ואינם ראויים לאכילה‪,‬‬
‫הם נחשבים לפירות שישית‪ ,‬ומותר לקיימם לזרע‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם התקשו לאחר ר"ה‪ ,‬הם נחשבים לפירות שביעית ואסור לקיימם לזרע‪.‬‬
‫‪ 2‬ציצי הדלועים )"תמרות"( דינם כפירות שביעית )אף לאחר שנתקשו הדלועים(‪.‬‬
‫‪ 3‬השקית שדה לבן )ראה מושגים(‪:‬‬
‫‪ 3.1‬ר' שמעון‪ :‬מותר להשקותו‪.‬‬
‫‪ 3.2‬ר' אליעזר בן יעקב )ואין הלכה כמותו(‪ :‬אסור להשקותו‪.‬‬
‫‪ 4‬אורז שהשריש לפני ר"ה‪:‬‬
‫‪4.1‬‬

‫מותר להשקותו )"ממרסין"( בשביעית‪.‬‬

‫‪ 4.2‬ר' שמעון‪ :‬אין לחתוך )"מכסחין"( את עלי האורז‪ ,‬כדי להשביחו‪.‬‬
‫פרק ג‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫טפול בערמות זבל בשדה בשביעית ובערב שביעית‪,‬‬
‫הוצאת אבנים מהשדה בשביעית‪ ,‬בנית גדר או טרסות בשביעית‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫מושגים‪:‬‬
‫אבני כתף‪:‬‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫אבנים כבדות שנושאים על הכתף‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬הכנת ערימות זבל )אשפתות( בשדה בשביעית לצורך זיבול שנה שמינית‬
‫יאין זְבָ לִ ים לְ אַ ְשׁפַּ תּוֹת?‬
‫מֵ אֵ ימָ תַ י מו ִֹצ ִ‬
‫ִמ ֶשּׁיּ ְִפ ְסקוּ עוֹבְ דֵ י עֲבוֹדָ ה‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪ִ :‬מ ֶשּׁיִּיבַ שׁ הַ מָּ תוֹק‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ִ :‬מ ֶשּׁיּ ְִקשׁוֹר‪.‬‬
‫מאיזה זמן מותר להוציא זבלים בשביעית לערימות לצורך שנה שמינית ?‬
‫‪ 1‬ר' מאיר‪ :‬משעה שנוכרים או עוברי עבירה יפסיקו לעבד את שדותיהם בשביעית‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' יהודה‪ :‬משעה שמתייבש הזבל שמשתמשים בו בשנה שביעית‪.‬‬
‫‪ 3‬ר' יוסי‪:‬‬

‫משעה שהזבל מתייבש‪ ,‬כך שיש בו כבר מיני קשרים‪.‬‬

‫משנה ב‪ :‬מספר ערימות הזבל וגודלם שאפשר לשים בשדה בשביעית לצורך שמינית‬
‫עַ ד כַּ מָּ ה ְמזַבְּ לִ ין?‬
‫עַ ד ָשׁלשׁ שלש אַ ְשׁפַּ תּוֹת לְ בֵ ית ְסאָה‪,‬‬
‫ֶשׁל עֶ ֶשר עֶ ֶשר מַ ְשׁפֵּ לוֹת ֶשׁל לֶתֶ � לֶתֶ �‪.‬‬
‫יפין עַ ל הָ אַ ְשׁפַּ תּוֹת‪.‬‬
‫יפין עַ ל הַ מַּ ְשׁפֵּ לוֹת‪ ,‬וְ אֵ ין מו ִֹס ִ‬
‫מו ִֹס ִ‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ :‬אַף עַ ל הָ אַ ְשׁפַּ תּוֹת‪.‬‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 1.1‬עד ‪ 3‬ערימות )"אשפתות"( של זבל בשטח של בית סאה‪,‬‬
‫‪ 1.2‬שבכל ערימה יש לפחות ‪ 10‬קופות )"משפלות"( של ‪ 15‬סאה )"לתך"(‪.‬‬
‫‪ 1.3‬אפשר להגדיל כל ערימה‪ ,‬אבל לא את מספר הערימות‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' שמעון )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬

‫אפשר להגדיל גם את מספר הערימות‪.‬‬

‫משנה ג‪ :‬דינים נוספים בנושא הוצאת הזבל בשביעית‬
‫עו ֶֹשה אָדָ ם אֶ ת ָשדֵ הוּ ָשׁלשׁ ָשׁלשׁ אַ ְשׁפַּ תּוֹת לְ בֵ ית ְסאָה‪.‬‬
‫יָתֵ ר ִמ ֵכּן‪ ,‬מַ ֲח ִציב‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן‪.‬‬
‫וַחֲ כָ ִמים אוֹסְ ִרין‪,‬‬
‫לשׁה‪,‬‬
‫עַ ד ֶשׁ ַיּע ֲִמיק ְשׁ ָ‬
‫לשׁה‪.‬‬
‫א ֹו עַ ד ֶשׁיַּגְ בִּ יהַּ ְשׁ ָ‬
‫עו ֶֹשה אָדָ ם אֶ ת זִבְ ל ֹו אוֹצָ ר‪.‬‬
‫ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹסֵ ר‪,‬‬
‫לשׁה‪,‬‬
‫עַ ד ֶשׁ ַיּע ֲִמיק ְשׁ ָ‬
‫לשׁה‪.‬‬
‫א ֹו עַ ד ֶשׁיַּגְ בִּ יהַּ ְשׁ ָ‬
‫הָ יָה ל ֹו דָּ בָ ר מֻ עָ ט‪ ,‬מו ִֹסיף עָ לָיו ְוה ֹולֵ�‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר בֶּ ן ֲעז ְַריָה אוֹסֵ ר‪,‬‬
‫לשׁה‪,‬‬
‫עַ ד ֶשׁ ַיּע ֲִמיק ְשׁ ָ‬
‫לשׁה‪,‬‬
‫א ֹו עַ ד ֶשׁיַּגְ בִּ יהַּ ְשׁ ָ‬
‫א ֹו עַ ד ֶשׁיִּתֵּ ן עַ ל הַ סֶּ לַע‪.‬‬
‫‪ 1‬האם אפשר לשים יותר מ‪ 3-‬ערימות של זבל לבית סאה ?‬
‫‪ 1.1‬ר' שמעון )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫אפשר‪ ,‬אם מניח את הערימות בצורת רגלי חצובה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬חכמים‪:‬‬

‫אסור אלא אם כן‪ ,‬יעשה אחת מ‪ 2-‬הדברים הבאים‪:‬‬

‫‪ 1.2.1‬יכניס את הערימות בבור עמוק לפחות ‪ 3‬טפחים מהקרקע‪.‬‬
‫‪ 1.2.2‬ישים את הערימות במקום המוגבה מהקרקע לפחות ‪ 3‬טפחים‪.‬‬
‫‪ 2‬האם אפשר לעשות ערימה אחת גדולה ?‬
‫‪ 2.1‬תנא קמא‪ :‬מותר‪.‬‬
‫‪ 2.2‬ר' מאיר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬אוסר אלא אם כן‪:‬‬
‫‪ 2.2.1‬יכניס את הזבל לבור עמוק לפחות ‪ 3‬טפחים‬
‫‪ 2.2.2‬או ישים אותה במקום גבוה ‪ 3‬טפחים‪.‬‬
‫‪ 3‬האם אפשר להוציא לשדה את כמות הזבל המותרת‪ ,‬בכמויות קטנות ולא בבת אחת ?‬
‫‪ 3.1‬תנא קמא‪ :‬אפשר‪ ,‬ובהדרגה ישלים את כל הכמות הנדרשת‪.‬‬
‫‪ 3.2‬ר' אלעזר בן עזריה‪:‬‬

‫אסור אלא אם כן יעשה אחד מהדברים הבאים‪:‬‬

‫‪ 3.2.1‬יכניס את הזבל לבור עמוק לפחות ‪ 3‬טפחים בקרקע‪.‬‬
‫‪ 3.2.2‬ישים את הזבל במקום המוגבה לפחות ‪ 3‬טפחים מעל הקרקע‪.‬‬
‫‪ 3.2.3‬ישים את הערימה על גבי סלע שאינו ראוי לזריעה‪.‬‬
‫משנה ד‪ :‬כיצד ניתן להפוך שדה בשביעית לדיר לצאן ?‬
‫הַ ְמ ַדיֵּר אֶ ת ָשדֵ הוּ‪,‬‬
‫עו ֶֹשה סַ הַ ר לְ בֵ ית סָ אתַ יִם‪,‬‬
‫עוֹקֵ ר שלש רוּחוֹת וּמַ נִּיחַ אֶ ת הָ אֶ ְמצָ ִעית‪,‬‬
‫אַרבַּ עַ ת סְ ִאין‪.‬‬
‫נ ְִמצָ א ְמ ַדיֵּר בֵּ ית ְ‬
‫ַרבָּ ן ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר‪ :‬בֵּ ית ְשׁמ ֹונַת ְס ִאין‪.‬‬
‫אַרבַּ עַ ת סְ ִאין‪ְ ,‬מ ַשׁיֵּר ִממֶּ נָּה ִמ ְקצָ ת‪ִ ,‬מפְּ נֵי מַ ְר ִאית הָ עַ יִן‪,‬‬
‫הָ יְתָ ה כָּ ל ָשדֵ הוּ בֵּ ית ְ‬
‫וּמו ִֹציא ִמן הַ סַּ הַ ר וְ נוֹתֵ ן לְ תוֹ� ָשדֵ הוּ כְּ דֶ ֶר� הַ ְמזַבְּ לִ ין‪.‬‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 1.1‬עושה גדר )"סהר"( לשטח של בית סאתיים ומדייר אותה )מכניס לתוכה את הדיר(‪.‬‬
‫‪ 1.1.1‬לאחר שדייר בית סאתיים‪ ,‬מעביר ‪ 3‬דפנות לצד השני ומניח את המחיצה האמצעית‪.‬‬
‫‪ 1.2‬יכול לדייר בצורה זו עד ‪ 4‬בתי סאה‪.‬‬
‫‪ 2‬רבן שמעון בן גמליאל )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬

‫יכול לדייר עד ‪ 8‬בתי סאה‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 3‬אם גודל שדהו רק ‪ 4‬בתי סאה‪ ,‬חייב לשייר קצת שטח פנוי‪ ,‬מפני מראית עין‪.‬‬
‫‪ 4‬אם התמלא השטח שגידר בזבל‪ ,‬יכול להוציאו לשאר השדה לפי השיעור של ‪ 3‬ערימות לבית סאה‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬חציבת אבנים בשביעית מסלע שנמצא בשדה‬
‫לא י ְִפתַּ ח אָדָ ם מַ חְ צֵ ב בַּ ְתּ ִחלָּה לְ תוֹ� ָשדֵ הוּ‪,‬‬
‫עַ ד ֶשׁיּ ְִהיוּ בּ ֹו‪:‬‬
‫שלש מֻ ְרבִּ יּוֹת‪ֶ ,‬שׁהֵ ן שלש עַ ל שלש עַ ל רוּם שלש‪.‬‬
‫עוּרן עֶ ְש ִרים וְ ֶשׁבַ ע אֲ בָ נִים‪.‬‬
‫ִשׁ ָ‬
‫לא יחצוב אדם אבנים מסלע בחצרו אם לא חצב קודם שביעית‪ ,‬אלא אם‪:‬‬
‫‪ .1‬ניתן לחצוב ממנו לפחות‪:‬‬
‫‪ .1.1‬שלוש שורות )"מרביות"( של אבנים זו על גבי זו‪.‬‬
‫‪ .1.2‬שהן יחד ‪ 3‬אמות באורך‪ 3 ,‬ברוחב ו ‪ 3‬בגובה‪.‬‬
‫‪ .2‬שעור הסלע הזה הוא ‪ 27‬אבנים שכל אחת אמה מעוקבת‪.‬‬
‫משנה ו‪ :‬דין סילוק גדר אבנים שנמצאת בשדה‪ ,‬כולל האבנים הקטנות שבגדר‬
‫גָּ דֵ ר ֶשׁיֶּשׁ בּ ֹו עֶ ֶשר אֲ בָ נִים ֶשׁל מַ ְשּׂאוֹי ְשׁ ַניִם ְשׁ ַניִם‪ ,‬ה ֲֵרי אֵ לּוּ ִינָּטֵ לוּ‪.‬‬
‫ֲש ָרה ְטפָ ִחים‪.‬‬
‫ִשׁעוּר ָגּדֵ ר ע ָ‬
‫פָּ חוֹת ִמ ֵכּן‪,‬‬
‫אָרץ טֶ פַ ח‪.‬‬
‫ְמחַ צֵּ ב‪ ,‬וְ גו ְֹממ ֹו עַ ד פָּ חוֹת מֵ הָ ֶ‬
‫מוּרים?‬
‫בַּ מֶּ ה ְדּבָ ִרים ֲא ִ‬
‫ִמתּוֹ� ֶשׁלּוֹ‪,‬‬
‫אֲ בָ ל ִמתּוֹ� ֶשׁל חֲבֵ רוֹ‪ ,‬מַ ה ֶשּׁהוּא רוֹצֶ ה יִטּל‪.‬‬
‫מוּרים?‬
‫בַּ מֶּ ה ְדּבָ ִרים ֲא ִ‬
‫יעית‪,‬‬
‫בִּ זְמַ ן ֶשׁלּא ִה ְת ִחיל בּ ֹו מֵ עֶ ֶרב ְשׁבִ ִ‬
‫אֲ בָ ל ִאם ִה ְת ִחיל בּ ֹו מֵ עֶ ֶרב ְשׁבִ יעִ ית‪ ,‬מַ ה ֶשּׁהוּא רוֹצֶ ה נוֹטֵ ל‪.‬‬
‫‪ 1‬אפשר לסלק את גדר האבנים אם מתקיימים שני התנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ 1.1‬יש בגדר לפחות ‪ 10‬אבנים שכדי לשאת כל אחת מהן צריך לפחות ‪ 2‬אנשים‪.‬‬
‫‪ 1.2‬גובה הגדר לפחות ‪ 10‬טפחים‪.‬‬
‫‪ 2‬אם לא מתקיים אחד מהתנאים דלעיל‪:‬‬
‫‪2.1‬‬

‫אפשר לסלק‪ ,‬ובלבד שיישאר מאבני הגדר לפחות טפח מעל הקרקע‪.‬‬

‫‪ 3‬במה דברים אמורים שחייב להשאיר טפח אבנים מעל הקרקע‪:‬‬
‫‪ 3.1‬אם הגדר היא בשדה שלו‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אם הגדר בשדה חברו מסלק כמה שרוצה‪.‬‬
‫‪ 4‬במה דברים אמורים שיש מגבלת סילוק אבנים בשדה שלו ?‬
‫‪ 4.1‬אם לא התחיל בסילוק האבנים בערב שביעית‪.‬‬
‫‪ 4.2‬אם התחיל לסלק כבר בשישית‪ ,‬מסלק כמה שרוצה‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪44‬‬

‫בס"ד‬

‫מסכת שביעית‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫משנה ז‪ :‬דין סילוק אבנים מהשדה בשביעית‬
‫אֲ בָ נִים ֶשׁזִּ עְ זְעָ תַ ן הַ מַּ ח ֲֵר ָשׁה‪ ,‬א ֹו ֶשׁהָ יוּ ְמכֻסּוֹת ְונ ְִתגַּ לּוּ‪,‬‬
‫ִאם יֵשׁ בָּ הֶ ן ְשׁתַּ יִם ֶשׁל מַ ְשּׂאוֹי ְשׁ ַניִם ְשׁ ַניִם‪ ,‬ה ֲֵרי אֵ לּוּ ִינָּטֵ לוּ‪.‬‬
‫הַ ְמסַ קֵּ ל אֶ ת ָשדֵ הוּ‪,‬‬
‫אָרץ‪.‬‬
‫נוֹטֵ ל אֶ ת הָ עֶ לְ יוֹנוֹת וּמַ נִּיחַ אֶ ת הַ נּוֹגְ עוֹת בָּ ֶ‬
‫וְ כֵ ן גַּ ְרגַּ ר ֶשׁל צְ רוֹרוֹת א ֹו גַּ ל ֶשׁל אֲ בָ נִים‪,‬‬
‫אָרץ‪.‬‬
‫נוֹטֵ ל אֶ ת הָ עֶ לְ יוֹנוֹת וּמַ נִּיחַ אֶ ת הַ נּוֹגְ עוֹת בָּ ֶ‬
‫ִאם יֵשׁ תַּ ְחתֵּ יהֶ ן סֶ לַע א ֹו קַ שׁ‪ ,‬ה ֲֵרי אֵ לּוּ ִינָּטֵ לוּ‪.‬‬
‫‪ 1‬אבנים שהיו מכוסות ונתגלו או שזעזעה אותם המחרשה‪,‬‬
‫אפשר לסלקם אם יש לפחות ‪ 2‬אבנים שכדי לשאת כל אחת מהן צריך לפחות ‪ 2‬אנשים‪.‬‬
‫‪ 2‬המפנה אבנים משדה כיוון שהוא צריך את האבנים )"המסקל"(‪:‬‬
‫לוקח את העליונות‪ ,‬ומשאיר את התחתונות הנוגעות בקרקע‪.‬‬
‫‪ 3‬המפנה גל של אבנים קטנות )"גרגר של צרורות"(‪ ,‬או גדולות )"גל של אבנים"(‪:‬‬
‫‪ 3.1‬נוטל את העליונות‪ ,‬ונניח את התחתונות הנוגעות בקרקע‪.‬‬
‫‪ 4‬אם יש תחת האבנים סלע או קש אפשר לסלק את כל האבנים‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬דין בנית מדרגות בואדיות בשביעית ובערב שביעית‬
‫יעית ִמ ֶשּׁפָּ ְסקוּ הַ גְּ ָשׁ ִמים‪,‬‬
‫אֵ ין בּ ֹונִין מַ ְד ֵרגוֹת עַ ל ִפּי הַ גֵּאָיוֹת עֶ ֶרב ְשׁבִ ִ‬
‫ִמ ְפּנֵי ֶשׁהוּא ְמתַ ְקּנָן ל ְַשּׁבִ יעִ ית‪.‬‬
‫אֲ בָ ל בּ ֹונֶה הוּא בַּ ְשּׁבִ יעִ ית ִמ ֶשּׁפָּ ְסקוּ הַ גְּ ָשׁ ִמים‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא ְמתַ ְקּנָן לְ מוֹצָ אֵ י ְשׁבִ יעִ ית‪.‬‬
‫וְ לא י ְִסמ� בֶּ עָ פָ ר‪,‬‬
‫אֲ בָ ל עו ֶֹשה הוּא חַ יִץ‪.‬‬
‫כָּ ל אֶ בֶ ן ֶשׁהוּא יָכוֹל לִ ְפשׁוֹט אֶ ת יָד ֹו ְולִ טְּ לָהּ‪ ,‬ה ֲֵרי ז ֹו ִתּנָּטֵ ל‪.‬‬
‫‪ 1‬אין לבנות בשישית בגאיות מדרגות לאחר שפסקו הגשמים‪,‬‬
‫שנראה כהכנה להשקיה בשביעית‪.‬‬
‫‪ 2‬אפשר לבנות מדרגות בשביעית לאחר שפסקו הגשמים עבור מוצאי שביעית‪.‬‬
‫‪ 3‬כשבונה את המדרגות בשביעית‪:‬‬
‫‪ 3.1‬אינו מחזקו בעפר או בטיט‪.‬‬
‫‪ 3.2‬מותר לעשות מחיצה )"חיץ"( ע"י שמסדר את האבנים זו על גבי זו‪.‬‬
‫‪ 3.3‬יכול לקחת אבנים לצורך בנית הקיר עד מקום שידו מגיעה )מהקיר(‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬סוגי האבנים שאפשר להוציא מהשדה בערב שביעית ובשביעית‬
‫אַבְ נֵי ָכתֵ ף בָּ אוֹת ִמ ָכּל מָ קוֹם‪.‬‬
‫וְ הַ קַּ בְּ לָן מֵ בִ יא ִמכָּ ל מָ קוֹם‪.‬‬
‫וְ אֵ לּוּ הֵ ן אַבְ נֵי ָכתֵ ף?‬
‫כָּ ל ֶשׁאֵ ינָהּ ְיכ ֹולָה לְ ִהנָּטֵ ל בְּ אַחַ ת יָד‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ :‬אַבְ נֵי כָ תֵ ף כִּ ְשׁמָ ן‪ָ ,‬כּל ֶשׁהֵ ן נִטָּ לוֹת ְשׁתַּ יִם שלש עַ ל הַ ָכּתֵ ף‪.‬‬
‫‪ 1‬אבני כתף )ראה מושגים( אפשר להוציא בין משדה שלו ובין משדה חברו‪.‬‬
‫)בשל גודלן ברור שהן מיועדות לבניין(‬
‫‪ 2‬קבלן בנין יכול להוציא אבנים מכל מקום‪ ,‬בין אבנים גדולות ובין קטנות‪.‬‬
‫‪ 3‬מהן אבני כתף ?‬
‫‪ 3.1‬רבי מאיר‪ :‬אבנים בגודל כזה שאין אדם יכול ליטול אחת מהן ביד אחת‪.‬‬
‫‪ 3.2‬רבי יוסי‪:‬‬

‫אבנים בגודל כזה שאדם יכול לקחת מהם ‪ 2-3‬על הכתף‪.‬‬

‫משנה י‪ :‬דין בנית גדר בשביעית בינו ובין רשות הרבים‬
‫הַ בּ ֹונֶה ָגּדֵ ר בֵּ ינ ֹו וּבֵ ין ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים‪ ,‬מֻ תָּ ר לְ הַ ע ֲִמיק עַ ד הַ סֶּ לַע‪.‬‬
‫ֲשה בֶּ עָ פָ ר?‬
‫מַ ה ַיּע ֶ‬
‫וּמתַ ְקּנ ֹו‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ ‪.‬‬
‫צוֹבְ ר ֹו בִּ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים ְ‬
‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫כְּ דֶ ֶר� ֶשׁאֵ ין ְמקַ לְ ְקלִ ין בִּ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים‪ָ ,‬כּ� לא יְתַ קֵּ נוּ‪.‬‬
‫ֲשה בֶּ עָ פָ ר? צוֹבְ ר ֹו בְּ תוֹ� ָשדֵ הוּ כְּ דֶ ֶר� הַ ְמזַבְּ לִ ין‪.‬‬
‫מַ ה ַיּע ֶ‬
‫וּמעָ ָרה‪.‬‬
‫וְ כֵ ן הַ חוֹפֵ ר בּוֹר וְ ִשׁיחַ ְ‬
‫‪ 1‬מותר להעמיק חפירה עבור גדר זו עד הסלע )אינו חשוד לזרוע ליד רשות הרבים(‪.‬‬
‫‪ 2‬לגבי העפר שהוציא מהחפירה‪:‬‬
‫‪ 2.1‬ר' יהושע )ואין הלכה כמותו(‪ :‬צוברו ברשות הרבים ואח"כ מתקן בו גומות ברשות הרבים‪.‬‬
‫‪ 2.2‬ר' עקיבא‪:‬‬
‫‪ 2.2.1‬אין רשות לקלקל ברשות הרבים‪) ,‬גם אם אח"כ יישר את ערימות העפר(‪.‬‬
‫‪ 2.2.2‬מותר לערם את העפר בערימות בתוך חצירו בדרך שמערם ערימות זבל‪.‬‬
‫‪ 3‬מחלוקת זו בין רבי יהושע ורבי עקיבא קיימת גם בשנה רגילה לגבי חופר בור‪ ,‬שיח או מערה‪.‬‬
‫פרק ד‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫עבודות שאפשר לעשותם בשביעית‪ ,‬הכרת טובה לבעל שדה שאוכלים‬
‫מפירותיו בשביעית‪ ,‬סיוע לעוברי עבירה בשביעית‪ ,‬רמת הבשלות שצריכה‬
‫להיות לפירות כדי שאפשר יהיה לאכלם בשביעית‪.‬‬

‫מושגים‪:‬‬
‫אסור להפסיד פירות שביעית‪ :‬יש לאכול פירות שביעית רק לאחר שיבשילו‪ ,‬אחרת זה יחשב להפסד‬
‫פירות שביעית‪ .‬פירות שגם בשנה רגילה נוהגים לאכלם אכילת ארעי‬
‫בשדה‪ ,‬קודם שיבשילו לגמרי‪ ,‬מותר גם בשביעית לאכלם אכילת ארעי‬

‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫בעודם בשדה‪ .‬משניות ז‪-‬ט‪ ,‬עוסקות בהגדרת רמת בשלות הפירות המתירה‬
‫אכילתם בשדה‪ ,‬ומצב הבשלות המתירה אכילתם בבית‪.‬‬
‫משנה א‪ :‬דין ליקוט עצים ואבנים בשביעית‬
‫בָּ ִראשׁנָה הָ יוּ או ְֹמ ִרים‪:‬‬
‫ֲשבִ ים ִמתּוֹ� ֶשׁלּוֹ‪ ,‬כְּ דֶ ֶר� ֶשׁהוּא ְמלַקֵּ ט ִמתּוֹ� ֶשׁל חֲבֵ רוֹ‪ ,‬אֶ ת הַ גַּ ס הַ גַּ ס‪.‬‬
‫ְמלַקֵּ ט אָדָ ם עֵ ִצים וַאֲ בָ נִים ַוע ָ‬
‫ִמ ֶשּׁ ַרבּוּ עוֹבְ ֵרי עֲבֵ ָרה ִה ְת ִקינוּ‪,‬‬
‫ֶשׁיְּהֵ א זֶה ְמלַקֵּ ט ִמתּוֹ� ֶשׁל זֶה‪ ,‬וְ זֶה ְמלַקֵּ ט ִמתּוֹ� ֶשׁל זֶה‪,‬‬
‫ֶשׁלּא בְּ טוֹבָ ה‪,‬‬
‫וְ אֵ ין צָ ִרי� לוֹמַ ר ֶשׁיְּקַ צֵּ ץ לָהֶ ם ְמזוֹנוֹת‪.‬‬
‫‪ 1‬בראשונה התירו חכמים לאדם ללקט בשביעית עצים‪ ,‬אבנים ועשבים גסים מתוך שדהו‪,‬‬
‫כשם שמותר לו ללקט משדה חברו בין גסים ובין דקים‪.‬‬
‫‪ 2‬משרבו עוברי עבירה )שלקטו משדותיהם גם את הדקים(‪ ,‬התקינו‪:‬‬
‫שיכול אדם ללקט רק משדה חברו‪ ,‬ובתנאי‪:‬‬
‫‪ 2.1‬שלא יחזיק לו חברו טובה על כך‪,‬‬
‫‪ 2.2‬שלא יקבל מחברו מזונות עבור ליקוט זה‪.‬‬
‫משנה ב‪ :‬מתי קנסו ומתי לא קנסו את מי שעשה פעולה אסורה בשביעית ?‬
‫ָשדֶ ה ֶשׁנּ ְִתקַ וְּ צָ ה‪ִ ,‬תּזּ ַָרע בְּ מוֹצָ אֵ י ְשׁבִ יעִ ית‪.‬‬
‫יעית‪.‬‬
‫ֶשׁנִּטַּ יְּבָ ה א ֹו ֶשׁנּ ִַדּיּ ְָרה‪ ,‬לא ִתּזּ ַָרע בְּ מוֹצָ אֵ י ְשׁבִ ִ‬
‫ָשדֶ ה ֶשׁנִּטַּ יְּבָ ה‪:‬‬
‫יעית‪.‬‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ :‬אֵ ין אוֹכְ לִ ין פירותיהָ בַּ ְשּׁבִ ִ‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪ :‬אוֹכְ לִ ין‪.‬‬
‫יעית בְּ טוֹבָ ה;‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ :‬אֵ ין אוֹכְ לִ ין פירות ְשׁבִ ִ‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪ :‬אוֹכְ לִ ין בְּ טוֹבָ ה וְ ֶשׁלּא בְּ טוֹבָ ה‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫ִחלּוּף הַ ְדּבָ ִרים‪,‬‬
‫ז ֹו ִמקֻּ לֵּי בֵּ ית ַשׁמַּ אי וּמֵ ח ְֻמ ֵרי בֵּ ית ִהלֵּל‪.‬‬
‫‪ 1‬שדה שניטלו קוציה בשביעית באיסור‪ ,‬מותר לזרעה במוצאי שביעית )אין קנס(‪.‬‬
‫‪ 2‬שדה שחרשוה כדי להוציא את קוציה‪ ,‬או שהשתמשו בה כדיר לצאן‪ ,‬אסור לזרעה בשמינית )קנס(‪.‬‬
‫‪ 3‬שדה שהושבחה בשביעית באסור )כגון שנחרשה(‪:‬‬
‫‪ 3.1‬בית שמאי‪ :‬אסור לאכול פירותיה בשביעית‪.‬‬
‫‪ 3.2‬בית הלל‪:‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫מותר לאכול פירותיה בשביעית‪.‬‬
‫האם מותר להכיר טובה לבעל שדה שאוכלים מפירותיו בשביעית ?‬

‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 1.1‬בית שמאי‪ :‬אסור‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 1.2‬בית הלל‪:‬‬
‫‪ 1.2.1‬מותר להכיר טובה‪.‬‬
‫‪ 1.2.2‬מותר גם לאכול פירות בלא להכיר טובה‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' יהודה‪ :‬חילוף הדברים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬בית הלל ‪ :‬אסור‪ .‬בית שמאי‪ :‬מותר‪.‬‬
‫‪ 2.2‬הלכה זו מתווספת להלכות שבית שמאי מקילים ובית הלל מחמירים‪.‬‬
‫משנה ג‪ :‬באלו מקרים יש להמנע מלסייע לעוברי עבירה בשביעית ?‬
‫חוֹכְ ִרין נ ִִירין ִמן הַ גּ ֹויִם בַּ ְשּׁבִ יעִ ית‪,‬‬
‫אֲ בָ ל לא ִמיּ ְִש ָראֵ ל‪.‬‬
‫ִיקין יְדֵ י ג ֹויִם בַּ ְשּׁבִ יעִ ית‪,‬‬
‫וּמַ ֲחז ִ‬
‫אֲ בָ ל לא יְדֵ י י ְִש ָראֵ ל‪.‬‬
‫וְ שׁוֹאֲ לִ ין בִּ ְשׁלוֹמָ ן‪ִ ,‬מפְּ נֵי ַדּ ְר ֵכי ָשׁלוֹם‪.‬‬
‫‪ 1‬האם מותר לחכור שדות שנחרשו בשביעית כדי לזרעם במוצאי שביעית ?‬
‫‪ 1.1‬מגויים מותר )לפי שאינם מצווים על שביעית(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬מיהודים אסור‪.‬‬
‫‪ 2‬האם מותר לאחל הצלחה לאנשים שמעבדים את שדותיהם בשביעית ?‬
‫‪ 2.1‬לגויים מותר‪.‬‬
‫‪ 2.2‬ליהודים אסור )אסור לחזק ידי עוברי עבירה(‪.‬‬
‫‪ 3‬מותר לשאול בשלומם של גויים מפני דרכי שלום‪) ,‬אפילו ביום שהוא חג לעבודה זרה שלהם(‪.‬‬
‫משנה ד‪ :‬דין מדלל עצי זיתים בשביעית מתוך מטע צפוף‬
‫ֵיתים‪,‬‬
‫הַ מֵּ דֵ ל בַּ זּ ִ‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ :‬יָגם‪.‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪:‬‬
‫י ְָשׁ ֵרשׁ‪.‬‬
‫וּמו ִֹדים בְּ מַ חֲלִ יק עַ ד ֶשׁיָּגם‪.‬‬
‫אֵ יזֶה הוּא הַ מֵּ דֵ ל? אֶ חָ ד א ֹו ְשׁ ַניִם‪.‬‬
‫לשׁה זֶה בְּ צַ ד זֶה‪.‬‬
‫הַ מַּ ֲחלִ יק? ְשׁ ָ‬
‫מוּרים?‬
‫בַּ מֶּ ה ְדּבָ ִרים ֲא ִ‬
‫ִמתּוֹ� ֶשׁלּוֹ‪ ,‬אֲבָ ל ִמתּוֹ� ֶשׁל חֲבֵ ר ֹו‪ ,‬אַף הַ מַּ חֲלִ יק י ְָשׁ ֵרשׁ‪.‬‬
‫‪ 1‬בית שמאי‪:‬‬

‫ישאיר את שורש האילן בקרקע )"יגום"(‪) ,‬שלא יראה כמתקן את הקרקע(‪.‬‬

‫‪ 2‬בית הלל‪:‬‬
‫‪ 2.1‬יכול לעקור עם השורש )"ישרש"(‪,‬אם מוציא מעט עצים‪.‬‬
‫‪ 2.2‬מודים לבית שמאי שאם מוציא הרבה עצים )"מחליק"(‪ ,‬אינו יכול לשרש‪.‬‬
‫‪ 3‬הוציא עץ אחד או שנים זה בגדר "מדלל"‪) .‬שלדעת בית הלל יכול לשרש(‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪44‬‬

‫בס"ד‬

‫מסכת שביעית‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 4‬הוציא שלושה עצים סמוכים זה לזה‪ ,‬זה בגדר "מחליק"‪) .‬שאינו יכול לשרש(‪.‬‬
‫‪ 5‬במה דברים אמורים שאסור לשרש ?‬
‫‪ 5.1‬אם עוקר אילנות משדה שלו‪ ,‬אבל בשדה חברו מותר‪ ,‬ואינו חשוד לתקן את שדה חבירו‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬קציצת עץ זית ועץ שקמה בשביעית‬
‫הַ מַּ בְ ִקיעַ בַּ ַזּיִת‪,‬‬
‫לא יְחַ פֵּ הוּ בֶּ עָ פָ ר‪,‬‬
‫אֲ בָ ל ְמכַ סֶּ ה הוּא בָּ אֲ בָ נִים א ֹו בְּ קַ שׁ‪.‬‬
‫הַ קּוֹצֵ ץ קוֹרוֹת ִשׁ ְקמָ ה‪,‬‬
‫לא יְחַ פֵּ הוּ בֶּ עָ פָ ר‪,‬‬
‫אֲ בָ ל ְמכַ סֶּ ה הוּא בָּ אֲ בָ נִים א ֹו בְּ קַ שׁ‪.‬‬
‫אֵ ין קוֹצְ ִצין בְּ תוּלַת ִשׁ ְקמָ ה בַּ ְשּׁבִ יעִ ית‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁ ִהיא עֲבוֹדָ ה‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫כְּ ַד ְרכָּ הּ אָסוּר‪.‬‬
‫ֲש ָרה ְטפָ ִחים‪,‬‬
‫אֶ לָּא א ֹו מַ גְ בִּ יהַּ ע ָ‬
‫אָרץ‪.‬‬
‫א ֹו גּוֹמֵ ם מֵ עַ ל הָ ֶ‬
‫‪ 1‬הקוצץ בשביעית גזרי עצים מאילן זית‪:‬‬
‫‪ 1.1‬לא יכסה את הגדם בעפר )כיוון שהעפר משביח את האילן(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬יכול לכסות את הגדם באבנים או בקש‪.‬‬
‫‪ 2‬הקוצץ בשביעית קורות שקמים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬לא יכסה את הגדם בעפר‪.‬‬
‫‪ 2.2‬יכול לכסות באבנים או בקש‪.‬‬
‫‪ 3‬הרוצה לקצץ בתולת שקמה )שקמה שלא קצצוה עדיין( בשביעית‪:‬‬
‫‪ 3.1‬תנא קמא )ואין הלכה כמותו(‪ :‬אסור כיוון שזה משביח את העץ‪.‬‬
‫‪ 3.2‬ר' יהודה‪:‬‬
‫‪ 3.2.1‬בדרך רגילה‪ ,‬אסור )זה כמו זמירה בגפנים(‪.‬‬
‫‪ 3.2.2‬מותר אם קוצצים מעל הקרקע לפחות ‪ 10‬טפחים‪.‬‬
‫‪ 3.2.3‬מותר אם קוצצים עד הקרקע ממש ולא משמרים כלום‪.‬‬
‫משנה ו‪ :‬חיתוך זמורות גפנים וחיתוך קנים שבאגם בשביעית‬
‫הַ ְמ ַזנֵּב בַּ גְּ פָ נִים וְ הַ קּוֹצֵ ץ קָ נִים‪,‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י הַ גְּ לִ ילִ י אוֹמֵ ר‪ :‬י ְַר ִחיק טֶ פַ ח‪.‬‬
‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫קוֹצֵ ץ כְּ ַד ְרכּוֹ‪,‬‬
‫בַּ קֻּ ְרדּם א ֹו בַּ מַּ גָּל וּבַ ְמּג ֵָרה וּבְ כָ ל מַ ה ֶשּׁיּ ְִרצֶ ה‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫ִאילָן ֶשׁנּ ְִפ ַשׁח‪ ,‬קו ְֹשׁ ִרין אוֹת ֹו בַּ ְשּׁבִ יעִ ית‪.‬‬
‫לא ֶשׁ ַיּ ֲעלֶה‪ ,‬אֶ לָּא ֶשׁלּא יוֹסִ יף‪.‬‬
‫‪ 1‬ר' יוסי הגלילי‪:‬‬

‫אפשר לקצץ רק עד גובה של טפח מעל פני האדמה‪.‬‬

‫‪ 2‬ר עקיבא‪:‬‬
‫‪ 2.1‬קוצץ כדרכו‪ ,‬ואין צריך להניח טפח‪.‬‬
‫‪ 2.2‬מותר להשתמש לחיתוך בכל כלי‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫אילן שנסדק )"שנפשח"(‪:‬‬

‫‪ 1‬מותר לקשור אותו בשביעית‪.‬‬
‫‪ 2‬אסור לקשור אותו כדי שיתאחה ויבריא‪ ,‬אלא שלא יוסיף להיסדק‪.‬‬
‫משנה ז‪ :‬ממתי ראויים תאנים לאכילה בשביעית ?‬
‫מֵ אֵ ימָ תַ י אוֹכְ לִ ין פירות הָ ִאילָן בַּ ְשּׁבִ יעִ ית?‬
‫הַ פַּ גִּ ים‪ִ ,‬מ ֶשּׁ ַיּז ְִריחוּ‪ ,‬א ֹוכֵל בָּ הֶ ן פִּ תּ ֹו בַּ ָשּׂדֶ ה‪.‬‬
‫בִּ חֲ לוּ‪ ,‬כּ ֹונֵס לְ תוֹ� בֵּ יתוֹ‪.‬‬
‫וְ כֵ ן כַּ יּוֹצֵ א בָ הֶ ם בִּ ְשׁאָר ְשׁנֵי ָשׁבוּעַ ‪ ,‬חַ יָּב בַּ מַּ עַ ְשרוֹת‪.‬‬
‫‪ 1‬תאנים רכות )"פגים"( לאחר שיאדימו אפשר לאכלם אכילת עראי בשדה‪.‬‬
‫‪ 2‬לאחר שהתחילו להבשיל‪ ,‬אפשר להכניסם לבית‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫משעה שהתחילו להבשיל בשנים רגילות חיבות במעשרות‪,‬‬

‫משנה ח‪ :‬ממתי ראויים ענבים לאכילה בשביעית ?‬
‫הַ בּסֶ ר‪ִ ,‬מ ֶשּׁהֵ בִ יא מַ יִם‪ ,‬א ֹוכֵל בּ ֹו ִפּתּ ֹו בַּ ָשּׂדֶ ה‪.‬‬
‫ִהבְ ִאישׁ‪ ,‬כּ ֹונֵס לְ תוֹ� בֵּ יתוֹ‪.‬‬
‫וְ כֵ ן כַּ יּוֹצֵ א ב ֹו בִּ ְשׁאָר ְשׁנֵי ָשׁבוּעַ ‪ ,‬חַ יָּב בַּ מַּ עַ ְשרוֹת‪.‬‬
‫‪ 1‬ענבי בסר‪ ,‬משעה שיוצא מהם מיץ כשסוחטים אותם אפשר לאכלם אכילת עראי בשדה‪.‬‬
‫‪ 2‬לאחר שהבשילו )"הבאיש"(‪ ,‬אפשר להכניסם לבית‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫בשנים רגילות‪ ,‬משעה שהבשילו הענבים‪ ,‬מחויבים במעשרות‪.‬‬

‫משנה ט‪ :‬ממתי ראויים זיתים לאכילה בשביעית ?‬
‫ֵיתים‪ִ ,‬מ ֶשּׁיַּכְ נִיסוּ ְרבִ יעִ ית לַסְּ אָה‪ ,‬פּוֹצֵ עַ ְוא ֹוכֵל בַּ ָשּׂדֶ ה‪.‬‬
‫ז ִ‬
‫ִהכְ נִיסוּ ֲח ִצי לג‪ ,‬כּוֹתֵ שׁ וְ סָ � בַּ ָשּׂדֶ ה‪.‬‬
‫ִהכְ נִיסוּ ְשׁלִ ישׁ‪ ,‬כּוֹתֵ שׁ בַּ ָשּׂדֶ ה וְ כ ֹונֵס לְ תוֹ� בֵּ יתוֹ‪.‬‬
‫וְ כֵ ן כַּ יּוֹצֵ א בָ הֶ ם בִּ ְשׁאָר ְשׁנֵי ָשׁבוּעַ ‪ ,‬חַ יָּבִ ים בַּ מַּ עַ ְשרוֹת‪.‬‬
‫וּשׁאָר ָכּל פירות הָ ִאילָן‪ ,‬כְּ ע ֹונָתָ ן לַמַּ עַ ְשרוֹת‪ ,‬כֵּן ע ֹונָתָ ן ל ְַשּׁבִ יעִ ית‪.‬‬
‫ְ‬
‫‪ 1‬משעה שאפשר לסחוט מסאה זיתים רביעית לוג שמן‪ ,‬אפשר לאכלם אכילת עראי בשדה‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 2‬משעה שאפשר לסחוט מסאה זיתים חצי לוג שמן‪ ,‬אפשר לסוך בהם בשדה‪.‬‬
‫‪ 3‬משעה שגדלו שליש גידולם אפשר להכניס אותם לבית )לאכילה(‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫משעה שהגיעו לשליש גידולם בשנים רגילות‪ ,‬חייבים במעשרות‪.‬‬
‫שאר פירות האילן )מלבד זיתים‪ ,‬ענבים ותאנים(‪,‬‬
‫מותר לאכלם בשביעית משעה שהם חייבים במעשרות בשנים רגילות‪.‬‬

‫משנה י‪ :‬דין קציצת אילן בשביעית ובשאר השנים‬
‫יעית?‬
‫מֵ אֵ ימָ תַ י אֵ ין קו ְֹצ ִצין הָ ִאילָן בַּ ְשּׁבִ ִ‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ָ :‬כּל הָ ִאילָן ִמ ֶשּׁיּו ִֹציא‪.‬‬
‫בֵּ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪:‬‬
‫הֶ חָ רוּבִ ין ִמ ֶשּׁיּ ְַשׁלְ ֵשׁלוּ‪,‬‬
‫וְ הַ גְּ פָ נִים ִמ ֶשּׁ ְיּ ָג ֵרעוּ‪,‬‬
‫ֵיתים ִמ ֶשּׁ ָיּנֵצוּ‪,‬‬
‫וְ הַ זּ ִ‬
‫וּשׁאָר ָכּל ִאילָן ִמ ֶשּׁיּו ִֹציא‪.‬‬
‫ְ‬
‫וְ כָ ל הָ ִאילָן‪ ,‬כֵּיוָן ֶשׁבָּ א לְ ע ֹונַת הַ מַּ עַ ְשרוֹת‪,‬‬
‫מֻ תָּ ר לְ קָ צְ צוֹ‪.‬‬
‫כַּ מָּ ה יְהֵ א בַּ ַזּיִת ְולא יְקֻ צֶּ נּוּ?‬
‫רבַ ע‪.‬‬
‫ַרבָּ ן ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר‪ :‬הַ כּל לְ ִפי הַ ַזּיִת‪.‬‬
‫‪ 1‬מאימתי אסור לקצוץ אילן מאכל בשביעית )שלא להפסיד פירותיו( ?‬
‫‪ 1.1‬בית שמאי‪ :‬לאחר שיתחיל להוציא פירות‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בית הלל‪:‬‬

‫לכל פרי יש זמן משלו‪:‬‬

‫‪ 1.2.1‬חרובים משעה שיתחילו להתלות כלפי מטה )"משישלשו"(‪.‬‬
‫‪ 1.2.2‬הגפנים משעה שיעשו גרעינים )"משיגרעו"(‬
‫‪ 1.2.3‬הזיתים משעה שיעלו בהם ניצנים )"משינצו"(‪.‬‬
‫‪ 1.2.4‬שאר פירות האילן‪ ,‬כשיתחילו להוציא פרי‪.‬‬
‫‪ 2‬אילן משעה שיגיע לעונת המעשרות )שהפירות כבר הבשילו(‪:‬‬
‫מותר לקצצו בשביעית לעצים אם ערך העץ גדול מערך הפירות‪.‬‬
‫‪ 3‬כמה פירות צריך להניב עץ זית כדי שיחשב עץ מאכל ואסור יהיה לקצצו ?‬
‫‪ 3.1‬תנא קמא‪ :‬העץ נותן רובע הקב‪.‬‬
‫‪ 3.2‬רשב"ג‪:‬‬

‫ככל שהזית משובח יותר מספיק פחות פירות כדי שיחול עליו אסור קציצה‪.‬‬

‫פרק ה‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫ירקות ופירות שגדלים במשך מספר שנים וגדלו גם בשביעית‪ ,‬הטמנת‬
‫ירקות באדמה בשביעית‪ ,‬מכירת כלי עבודה בשביעית למי שחשוד על‬

‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 20‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫השביעית‪ ,‬מכירת כדי יין ושמן ובהמות בשביעית‪ ,‬דברים שמותר לעשות‬
‫מפני דרכי שלום‪.‬‬
‫מושגים‪:‬‬
‫ביעור בשביעית‪ :‬פירות שביעית‪ ,‬לאחר שכלו לחיה מן השדה‪ ,‬חייבים להוציאם מהבית‪ .‬זהו דין ביעור‪.‬‬
‫יש מחלוקת האם לאחר הביעור מותר גם לבעל הבית לחזור ולזכות בפירות או שרק‬
‫העניים יכולים לזכות בהם‪.‬‬
‫משנה א‪ :‬דין פירות שחנטו בשביעית אך גידולם נמשך יותר משנה אחת‬
‫בְּ נוֹת שׁוּחַ ‪,‬‬
‫יעית ֶשׁלָּהֶ ן ְשׁ ִניָּה‪,‬‬
‫ְשׁבִ ִ‬
‫ֶשׁהֵ ן עוֹשׁוֹת לְ ָשׁלשׁ ָשׁנִים‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪ :‬הַ פַּ ְר ִסיּוֹת‪,‬‬
‫ְשׁבִ יעִ ית ֶשׁלָּהֶ ן מוֹצָ אֵ י ְשׁבִ יעִ ית‪,‬‬
‫ֶשׁהֵ ן עוֹשׁוֹת לִ ְשׁתֵּ י ָשׁנִים‪.‬‬
‫אָמרוּ אֶ לָּא בְּ נוֹת שׁוּחַ ‪.‬‬
‫אָמרוּ לוֹ‪ :‬לא ְ‬
‫ְ‬
‫‪ 1‬בנות שוח )מין תאנים לבנות( שחנטו בשביעית‪:‬‬
‫‪ 1.1‬דיני שביעית נוהגים לגביהם בשנה השנייה לשמיטה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬גידולם ‪ 3‬שנים‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' יהודה‪ :‬פרסיות )תאנים שגדלות בעיקר בפרס אך מגדלים אותם גם בארץ(‪:‬‬
‫‪2.1‬‬

‫דיני שביעית חלים עליהם בשנה השמינית‪,‬‬

‫‪ 2.2‬כיון שגידולם נמשך שנתיים‪.‬‬
‫‪ 3‬חכמים‪:‬‬

‫רק בבנות שוח נוהג דין שביעית לאחר השביעית‪.‬‬

‫משנה ב‪ :‬כיצד טומנים לוף באדמה בשביעית‪ ,‬כדי שלא יראה כזורע ?‬
‫יעית‪,‬‬
‫הַ טּ ֹומֵ ן אֶ ת הַ לּוּף בַּ ְשּׁבִ ִ‬
‫ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫לא י ְִפחֹת ִמסָּ אתַ יִם‪,‬‬
‫לשׁה ְטפָ ִחים‪,‬‬
‫עַ ד גּבַ הּ ְשׁ ָ‬
‫וְ טֶ פַ ח עָ פָ ר עַ ל גַּ בָּ יו‪.‬‬
‫ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪:‬‬
‫אַרבַּ עַ ת קַ בִּ ים‪,‬‬
‫לא י ְִפחֹת מֵ ְ‬
‫עַ ד גּבַ הּ טֶ פַ ח‪,‬‬
‫וְ טֶ פַ ח עָ פָ ר עַ ל גַּ בָּ יו‪.‬‬
‫וְ טו ְֹמנ ֹו בִּ ְמקוֹם ְדּ ִריסַ ת אָדָ ם‪.‬‬
‫‪ 1‬רבי מאיר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 1.1‬בחפירה צריך לטמון לפחות כמות של סאתיים )‪ 12‬קבים(‬
‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 1.2‬ערימת הלוף צריכה להיות לפחות ‪ 3‬טפחים גובה‪.‬‬
‫‪ 1.3‬שיהיה עפר בגובה של לפחות טפח מעל ערימת הלוף‪.‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬צריך לטמון בערימה אחת לפחות ‪ 4‬קבים של לוף‪.‬‬
‫‪ 2.2‬צריך שערימת הלוף תהיה לפחות טפח גובה‪.‬‬
‫‪ 2.3‬צריך שיהיה עפר בגובה של לפחות טפח מעל ערימת הלוף‪.‬‬
‫‪ 3‬צריך לטמון את הלוף במקום שבני אדם הולכים‪.‬‬
‫משנה ג‪ :‬דין לוף שנזרע בשישית‪ ,‬והיה באדמה עד שמינית )‪ 3‬שנים(‬
‫לוּף ֶשׁעָ בְ ָרה עָ לָיו ְשׁבִ יעִ ית‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫ִאם ל ְָקטוּ הָ ֲע ִניִּים אֶ ת עָ לָיו‪ ,‬לָקָ טוּ‪.‬‬
‫וְ ִאם לָאו‪,‬‬
‫ֲשה חֶ ְשׁבּוֹן עִ ם הָ ֲע ִניִּים‪.‬‬
‫ַיע ֶ‬
‫ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫ִאם ל ְָקטוּ הָ ֲע ִניִּים אֶ ת עָ לָיו‪ ,‬לָקָ טוּ‪.‬‬
‫וְ ִאם לָאו‪ ,‬אֵ ין ָל ֲע ִניִּים עָ לָיו חֶ ְשׁבּוֹן‪.‬‬
‫‪ 1‬ר' אליעזר‪:‬‬
‫‪ 2‬אם לקטו העניים את ענפי הלוף בשנה השביעית )אחרי הביעור(‪ ,‬זה שלהם‪.‬‬
‫‪ 3‬אם לא לקטו בשביעית‪ ,‬ובעל הבית לקט אותם בשמינית‪,‬‬
‫יתן לעניים את החלק בעלים שגדל בשביעית‪.‬‬
‫‪ 4‬ר' יהושע‪:‬‬
‫‪ 5‬אם לקטו העניים את ענפי הלוף בשנה השביעית‪ ,‬זה שלהם‪.‬‬
‫‪ 6‬אם לא לקטו בשביעית‪ ,‬ובעל הבית לקט אותם בשמינית‪ ,‬הכל שלו‪.‬‬
‫משנה ד‪ :‬עקירה בשביעית של ירקות שנגמר בישולם בשישית‪ ,‬ונוהגים להשאירם בקרקע גם בשביעית‬
‫לוּף ֶשׁל עֶ ֶרב ְשׁבִ יעִ ית ֶשׁנִּכְ נָס ל ְַשּׁבִ יעִ ית‪ ,‬וְ ֵכן בְּ צָ לִ ים הַ קֵּ יצ ֹונִים‪ ,‬וְ ֵכן פּוּאָה ֶשׁל ִע ִדּית‪,‬‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ :‬עו ְֹק ִרין אוֹתָ ן בְּ מַ ֲארוּפוֹת ֶשׁל עֵ ץ‪.‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪ :‬בְּ קַ ְרדֻּ מּוֹת ֶשׁל מַ תָּ כוֹת‪.‬‬
‫וּמו ִֹדים בְּ פוּאָה ֶשׁל צְ לָעוֹת‪ֶ ,‬שׁעו ְֹק ִרין אוֹתָ הּ בְּ קַ ְרדֻּ מּוֹת ֶשׁל מַ תָּ כוֹת‪.‬‬
‫לוף‪ ,‬בצלים ופואה של עידית‪:‬‬
‫‪ 1‬בית שמאי‪:‬‬

‫עוקרים בקרדומות )"מארופות"( של עץ )כדי לעשות שינוי(‪.‬‬

‫‪ 2‬בית הלל‪ :‬עוקרים תמיד בצורה רגילה‪ ,‬בקרדומות של מתכת‪.‬‬
‫‪ 3‬מודים בית שמאי שפועה של צלעות )שמתפשטת מאוד(‪ ,‬אפשר לעקור גם בקרדומות של מתכת‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫משנה ה‪ :‬מאימתי מותר לקנות לוף במוצאי שביעית מאדם שחשוד על השביעית ?‬
‫יעית?‬
‫אָדם לִ קַּ ח לוּף בְּ מוֹצָ אֵ י ְשׁבִ ִ‬
‫מֵ אֵ ימָ תַ י מֻ תָּ ר ָ‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪ִ :‬מיָּד‪.‬‬
‫ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ִ :‬מ ֶשּׁיּ ְִרבֶּ ה הֶ חָ דָ שׁ‪.‬‬
‫‪ 1‬ר' יהודה‪ :‬מיד במוצאי שביעית‪.‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪:‬‬

‫רק משעה שירבה בשדה הלוף החדש שנזרע במוצאי שביעית‪.‬‬

‫משנה ו‪ :‬מכירת כלים בשביעית למי שחשוד על השביעית‬
‫אֵ לּוּ ֵכּלִ ים‪ֶ ,‬שׁאֵ ין הָ אֻ מָּ ן ַר ַשּׁאי לְ מָ כְ ָרם בַּ ְשּׁבִ יעִ ית‪:‬‬
‫מַ חֲ ֵר ָשׁה ְוכָ ל ֵכּלֶיהָ ‪,‬‬
‫הָ על וְ הַ ִמּז ְֶרה‪ ,‬וְ הַ דֶּ קֶ ר‪.‬‬
‫אֲ בָ ל מ ֹוכֵר הוּא‪:‬‬
‫מַ גַּ ל יָד‪ ,‬וּמַ גַּ ל קָ ִציר‪,‬‬
‫ַו ֲע ָגלָה וְ ָכל ֵכּלֶיהָ ‪.‬‬
‫זֶה הַ כְּ לָל‪:‬‬
‫כָּ ל ֶשׁ ְמּלַאכְ תּ ֹו ְמי ֻחֶ דֶ ת ַלעֲבֵ ָרה‪ ,‬אָסוּר‪.‬‬
‫לְ ִאסּוּר וּלְ הֶ תֵּ ר‪ֻ ,‬מתָּ ר‪.‬‬
‫‪ 1‬אסור למכור‪:‬‬
‫‪ 1.1‬מחרשה וכל כליה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬עול ששמים על הבהמה שמושכת את המחרשה‪.‬‬
‫‪ 1.3‬מזרה שזורה בו את התבואה לנקותה מהמוץ‪.‬‬
‫‪ 1.4‬דקר לחפירה בקרקע‪.‬‬
‫‪ 2‬מותר למכור )גם למי שחשוד על השביעית(‪:‬‬
‫‪ 2.1‬מגל יד שהוא לשימוש ביתי‪ ,‬ומגל קציר לקצירת התבואה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬עגלה וכל כליה‪.‬‬
‫‪ 3‬זה הכלל‪:‬‬
‫‪ 3.1‬כלי שמיועד רק למלאכה האסורה בשביעית‪ ,‬אסור למכור‪.‬‬
‫‪ 3.2‬כלי שמיועד הן לעבודה האסורה בשביעת והן לעבודה המותרת בשביעית‪ ,‬מותר למכור‪.‬‬
‫משנה ז‪ :‬דין מכירת כדים ליין וכדים לשמן בשביעית‬
‫הַ יּוֹצֵ ר מ ֹוכֵר חָ מֵ שׁ כַּ דֵּ י ֶשׁמֶ ן ַוחֲמֵ שׁ עֶ ְש ֵרה כַּ דֵּ י ַייִן‪,‬‬
‫ֶשׁ ֵכּן ַדּ ְרכּ ֹו לְ הָ בִ יא ִמן הַ הֶ ְפקֵ ר‪.‬‬
‫וְ ִאם הֵ בִ יא יוֹתֵ ר ִמכָּ אן‪ֻ ,‬מתָּ ר‪.‬‬
‫ָאָרץ‪.‬‬
‫אָרץ‪ ,‬וּלְ י ְִש ָראֵ ל בְּ חוּצָ ה ל ֶ‬
‫וּמ ֹוכֵר לַגּוֹי בָּ ֶ‬
‫‪ 1‬האומן יכול למכור לכל אדם לא יותר מ‪ 5 -‬כדים ליין ו‪ 15 -‬כדים לשמן‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 23‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 2‬דרך בני אדם להביא יין ושמן בשביעית מההפקר‪ ,‬בכמות כזו של כדים‪.‬‬
‫‪ 3‬אם הביא יותר מההפקר גם כן מותר‪.‬‬
‫‪ 4‬מותר למכור כדים ללא הגבלה לגוי בארץ‪ ,‬או לישראל בחוץ לארץ‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬דינים נוספים הקשורים לעבודה בשביעית לגבי מי שחשוד על השביעית‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ :‬לא י ְִמכּר ל ֹו פָּ ָרה חו ֶֹר ֶשׁת בַּ ְשּׁבִ יעִ ית‪.‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל מַ ִתּ ִירין‪ִ ,‬מפְּ נֵי ֶשׁהוּא יָכוֹל לְ ָשׁחֳטָ הּ‪.‬‬
‫מ ֹוכֵר ל ֹו פירות אֲ ִפלּוּ בְּ ָשׁעַ ת הַ זּ ֶַרע‪.‬‬
‫גּרן‪.‬‬
‫וּמַ ְשׁ ִאיל ל ֹו סְ אָתוֹ‪ ,‬אַף עַ ל ִפּי ֶשׁהוּא יוֹדֵ עַ ֶשׁיֶּשׁ ל ֹו ֶ‬
‫וּפו ֵֹרט ל ֹו מָ עוֹת‪ ,‬אַף עַ ל ִפּי ֶשׁהוּא יוֹדֵ עַ ֶשׁיֶּשׁ ל ֹו פּ ֹועֲלִ ים‪.‬‬
‫סוּרין‪.‬‬
‫וְ ֻכלָּן בְּ פֵ רוּשׁ‪ ,‬אֲ ִ‬
‫‪ 1‬בית שמאי‪:‬‬

‫אין למכור פרה חורשת בשביעית‪.‬‬

‫‪ 2‬בית הלל‪ :‬מותר‪ ,‬מפני שיתכן שהוא מתכוון לשחטה‪.‬‬
‫‪ 3‬מותר למכור בשעה שרגילים לזרוע‪ ,‬פירות שמיועדים גם לאכילה וגם לזריעה‪.‬‬
‫‪ 4‬מותר להשאיל כלי המיועד למדידת סאה תבואה‪ ,‬אפילו אם יש לו גורן‪.‬‬
‫‪ 5‬מותר לפרוט מעות לכסף קטן אפילו למי שיש פועלים‪.‬‬
‫‪ 6‬בכל המקרים הללו‪ ,‬אם מצהיר שזה לצורך עבודה האסורה בשביעית‪ ,‬אין להיענות לו‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬דין השאלה ושימוש בכלים שיש אפשרות שיעשו בהם עבודה האסורה בשביעית‬
‫מַ ְשׁאֶ לֶת ִא ָשּׁה ַלחֲבֶ ְרתָּ הּ הַ חֲשׁוּדָ ה עַ ל הַ ְשּׁבִ יעִ ית‪:‬‬
‫נָפָ ה‪ ,‬וּכְ בָ ָרה‪,‬‬
‫וְ ֵרחַ יִם‪ְ ,‬ותַ נּוּר‪.‬‬
‫אֲ בָ ל לא תָּ בר‪,‬‬
‫וְ לא ִתּ ְטחַ ן עִ מָּ הּ‪.‬‬
‫אָרץ‪ :‬נָפָ ה וּכְ בָ ָרה‪.‬‬
‫אֵ ֶשׁת חָ בֵ ר מַ ְשׁאֶ לֶת לְ אֵ ֶשׁת עַ ם הָ ֶ‬
‫וּבו ֶֹר ֶרת וְ טוֹחֶ נֶת וּמַ ְרקֶ דֶ ת עִ מָּ הּ‪.‬‬
‫אֲ בָ ל ִמ ֶשּׁתַּ ִטּיל הַ מַּ יִם‪ ,‬לא ִתּגַּ ע אֶ ְצלָהּ‪,‬‬
‫ִיקין יְדֵ י עוֹבְ ֵרי עֲבֵ ָרה‪.‬‬
‫ֶשׁאֵ ין מַ ֲחז ִ‬
‫אָמרוּ אֶ לָּא ִמ ְפּנֵי ַדּ ְר ֵכי ָשׁלוֹם‪.‬‬
‫וְ ֻכלָּן לא ְ‬
‫ִיקין יְדֵ י ג ֹויִם בַּ ְשּׁבִ יעִ ית‪,‬‬
‫וּמַ ֲחז ִ‬
‫אֲ בָ ל לא יְדֵ י י ְִש ָראֵ ל‪.‬‬
‫וְ שׁוֹאֲ לִ ין בִּ ְשׁלוֹמָ ן‪ִ ,‬מפְּ נֵי ַדּ ְר ֵכי ָשׁלוֹם‪.‬‬
‫‪ 1‬מותר לאשה להשאיל לחברתה החשודה על השביעית‪:‬‬
‫‪ 1.1‬נפה )לניפוי קמח(‪ ,‬וכברה )לניקוי גרעיני התבואה(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬רחיים של יד לטחינה‪ ,‬ותנור לאפיה‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 24‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 2‬אסור לברור תבואה ופירות מהפסולת יחד עם מי שחשודה על השביעית‪.‬‬
‫‪ 3‬אסור לטחון גרעיני חיטה יחד עם מי שחשודה על השביעית‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫מה מותר לאשת חבר לעשות עבור אשת עם הארץ בכל השנים‪ ,‬מפני דרכי שלום ?‬

‫‪ 1‬מותר להשאיל לה נפה וכברה‪.‬‬
‫‪ 2‬מותר לברור‪ ,‬לטחון ולנפות )"מרקדת"( את הקמח יחד אתה‪.‬‬
‫‪ 3‬לאחר שאשת עם הארץ שפכה מים לעיסה‪) ,‬וע"י כך הוכשרה העיסה לקבל טומאה(‪:‬‬
‫‪3.1‬‬

‫לא תסייע לה בגלגול העיסה‪) ,‬וחיובה בהפרשת חלה(‪.‬‬

‫‪ 3.2‬שאין לסייע לעוברי עבירה בשעת העבירה‪.‬‬
‫‪ 4‬כל ההקלות הללו‪ ,‬אמרו רק מפני דרכי שלום‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫דברים נוספים שמותר לעשות מפני דרכי שלום‬

‫‪ 1‬מותר לאחל לגויים בשביעית הצלחה‪ ,‬כשהם עוסקים בעבודות האסורות על היהודים‪.‬‬
‫‪ 2‬אסור לאחל הצלחה לישראל כשעובד בעבודות אסורות בשביעית‪.‬‬
‫‪ 3‬מותר לשאול בשלומם של הגויים בכל הימים‪ ,‬כולל בימי חג שלהם‪.‬‬
‫פרק ו‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫מושגים‪:‬‬
‫שמן שריפה‪:‬‬

‫דיני שביעית במקומות שונים בארץ ובסוריה‪ ,‬דין בצלים של שישית‬
‫שצמחו גם בשביעית‪ ,‬דין בצלים של שביעית שצמחו גם בשמינית‪ ,‬קניית‬
‫ירקות במוצאי שביעית‪ ,‬דין הבאת תרומה מהארץ לחו"ל ומחו"ל לארץ‪.‬‬

‫זה שמן תרומה טמאה‪ .‬הוא נקרא כך משום ששמן זה אסור לאכילה והוא מיועד‬
‫לשריפה בלבד‪ .‬הכהן יכול להשתמש בו להסקת תנור וכד'‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬אזורים שונים בארץ ישראל שיש לגביהם הבדל בהלכות שביעית‬
‫ָשׁלשׁ אֲ ָרצוֹת ל ְַשּׁבִ יעִ ית‪:‬‬
‫כָּ ל ֶשׁהֶ ֱחזִיקוּ ע ֹולֵי בָ בֶ ל‪ ,‬מֵ אֶ ֶרץ י ְִש ָראֵ ל וְעַ ד כְּ זִיב‪,‬‬
‫לא ֶנ ֱא ָכל ְולא ֶנעֱבָ ד‪.‬‬
‫וְ כָ ל ֶשׁהֶ ֱחזִיקוּ ע ֹולֵי ִמ ְצ ַריִם‪ִ ,‬מכְּ זִיב וְ עַ ד הַ נָּהָ ר וְעַ ד אֲ מָ נָה‪,‬‬
‫ֶנ ֱא ָכל אֲבָ ל לא ֶנעֱבָ ד‪.‬‬
‫ִמן הַ נָּהָ ר וּמֵ ֲאמָ נָה וְ לִ ְפנִים‪ֶ ,‬נ ֱאכָל וְ ֶנעֱבָ ד‪.‬‬
‫שלושה אזורים שונים יש בארץ ישראל לעניין שביעית‪:‬‬
‫‪ 1‬מה שהחזיקו עולי בבל מימי עזרא ונחמיה‪ ,‬שזה כל הארץ שבדרום ועד אכזיב בצפון‪:‬‬
‫‪ 1.1‬לא אוכלים מה שגדל ללא עשיית ביעור‪.‬‬
‫‪ 1.2‬לא מעבדים את הקרקע בשביעית‪.‬‬
‫‪ 2‬מה שהחזיקו עולי מצרים )בכיבוש יהושע(‪ ,‬שזה מאכזיב ועד נהר קסמיה‪:‬‬
‫‪ 2.1‬מותר לאכול גם ללא ביעור‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 25‬מתוך ‪44‬‬

‫בס"ד‬

‫מסכת שביעית‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 2.2‬אין לעבד שם את האדמה בשביעית‪.‬‬
‫‪ 3‬מנהר קסמיה ועד הר אמנה לא נוהגים כלל איסורי שביעית‪.‬‬
‫משנה ב‪ :‬דיני שביעית בסוריה‬
‫סוּריָא‪ ,‬אֲ בָ ל לא בַּ ְמחֻבָּ ר‪.‬‬
‫עו ִֹשין בַּ תָּ לוּשׁ בְּ ְ‬
‫ָדּ ִשׁים וְ זו ִֹרין‪,‬‬
‫וּמעַ ְמּ ִרין‪,‬‬
‫וְ דו ְֹרכִ ין ְ‬
‫אֲ בָ ל לא קו ְֹצ ִרין וְ לא בּו ְֹצ ִרין וְלא מוֹסְ ִקים‪.‬‬
‫כְּ לָל אָמַ ר ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א‪:‬‬
‫סוּריָא‪.‬‬
‫כָּ ל ֶשׁכַּ יּוֹצֵ א ב ֹו מֻ תָּ ר בְּ אֶ ֶרץ י ְִש ָראֵ ל‪ ,‬עו ִֹשין אוֹת ֹו בְּ ְ‬
‫‪ 1‬מותר בסוריה עבודה בשביעית ביבול שנקצר‪ ,‬ואסור ביבול שמחובר לקרקע‪.‬‬
‫‪ 2‬דוגמאות לעבודות בתלוש‪:‬‬
‫‪ 2.1‬דישה וזריית התבואה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬דריכת ענבים וקיבוץ שיבולים לעומרים‪.‬‬
‫‪ 3‬דוגמאות לעבודות במחובר‪:‬‬
‫קצירה‪ ,‬בצירה‪ ,‬מסיקה‪.‬‬
‫‪ 4‬כלל אמר רבי עקיבא‪:‬‬
‫עבודות המותרות בארץ ישראל מהתורה )כגון‪ :‬בתלוש(‪ ,‬ונאסרו רק מדרבנן‪ ,‬מותר לעשותם בסוריה‪.‬‬
‫משנה ג‪ :‬בצלים של שישית שצמחו גם בשביעית ובצלים של שביעית שצמחו גם בשמינית‪.‬‬
‫בְּ צָ לִ ים ֶשׁיּ ְָרדוּ ֲעלֵיהֶ ם גְּ ָשׁ ִמים ְו ִצ ְמּחוּ‪,‬‬
‫סוּרין‪.‬‬
‫ִאם הָ יוּ הֶ עָ לִ ין ֶשׁלָּהֶ ם ְשׁחו ִֹרין‪ ,‬אֲ ִ‬
‫הו ִֹריקוּ‪ֲ ,‬ה ֵרי אֵ לּוּ ֻמתָּ ִרין‪.‬‬
‫ַרבִּ י ֲחנִינָא בֶּ ן אַנ ְִטיגְ נוֹס אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫ִאם יְכוֹלִ ין לְ הִ תָּ לֵשׁ בֶּ עָ לִ ין ֶשׁלָּהֶ ן‪,‬‬
‫סוּרין‪.‬‬
‫אֲ ִ‬
‫וּכְ ֶנגֶד ֵכּן מוֹצָ אֵ י ְשׁבִ יעִ ית ֻמתָּ ִרין‪.‬‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 1.1‬בצלים של שישית‪ ,‬שירדו עליהם גשמים וגדלו גם בשביעית‪:‬‬
‫‪ 1.1.1‬אם העלים ירוקים מאוד )סימן הוא שגדלו גם בשביעית(‪ ,‬אסורים‪.‬‬
‫‪ 1.1.2‬אם העלים צהובים )שלא גדלו בשביעית מהקרקע אלא רק מהבצלים(‪ ,‬מותרים‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי חנינא בן אנטיגונוס )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם אפשר לתלוש את הבצלים ע"י משיכת העלים‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬אם זה בשנה השביעית הם נחשבים לגידולי שביעית‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬אם זה בשנה השמינית הם נחשבים לגידולי שמינית ומותרים‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 26‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫משנה ד‪ :‬מאימתי מותר לקנות ירקות במוצאי שביעית ?‬
‫יעית?‬
‫אָדם לִ קַּ ח י ָָרק בְּ מוֹצָ אֵ י ְשׁבִ ִ‬
‫מֵ אֵ ימָ תַ י מֻ תָּ ר ָ‬
‫ֲשה כַּ יּוֹצֵ א בוֹ‪.‬‬
‫ִמ ֶשּׁ ַיּע ֶ‬
‫אָפיל‪.‬‬
‫עָ ָשה הַ בַּ כִּ יר‪ ,‬הֻתַּ ר הָ ִ‬
‫יעית ִמיָּד‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִה ִתּיר לִ קַּ ח י ָָרק בְּ מוֹצָ אֵ י ְשׁבִ ִ‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 1.1‬מותר לאחר שעבר מספיק זמן בשמינית‪ ,‬כך שיכול היה לגדול ירק מאותו הסוג‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם יש מקום שהירקות הקדימו להבשיל )"בכיר"( אפשר כבר לקנות גם ממקומות אחרים‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי‪ :‬מותר לקנות ירקות מיד בתחילת השמינית‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬דברים שאסור להוציא מהארץ לחו"ל‬
‫ָאָרץ‪.‬‬
‫אָרץ לְ חוּצָ ה ל ֶ‬
‫יעית‪ ,‬מֵ הָ ֶ‬
‫יאין ֶשׁמֶ ן ְש ֵרפָ ה וּפירות ְשׁבִ ִ‬
‫אֵ ין מו ִֹצ ִ‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן‪:‬‬
‫ָאָרץ‪.‬‬
‫יאין לְ חוּצָ ה ל ֶ‬
‫סוּריָא ְואֵ ין מו ִֹצ ִ‬
‫יאין לְ ְ‬
‫ָשׁמַ עְ ִתּי בְּ פֵ רוּשׁ‪ֶ ,‬שׁמּו ִֹצ ִ‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אסור להוציא שמן שריפה )ראה מושגים(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אסור להוציא פירות שביעית הטעונים ביעור‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' שמעון )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2.1‬מותר להוציא לסוריה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אסור להוציא לשאר חו"ל‪.‬‬
‫משנה ו‪ :‬דין הבאת תרומה מחו"ל‬
‫ָאָרץ‪.‬‬
‫ָאָרץ ל ֶ‬
‫יאין ְתּרוּמָ ה ִמחוּצָ ה ל ֶ‬
‫אֵ ין ְמבִ ִ‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן‪ָ :‬שׁמַ עְ ִתּי בְּ פֵ רוּשׁ‪,‬‬
‫סּוּריָא‪,‬‬
‫יאין ִמ ְ‬
‫ֶשׁ ְמּבִ ִ‬
‫ָאָרץ‪.‬‬
‫יאין ִמחוּצָ ה ל ֶ‬
‫וְ אֵ ין ְמבִ ִ‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪ :‬אין מביאים תרומה מחו"ל לארץ )אלא מחלקים אותם לכהנים בחו"ל(‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' שמעון )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2.1‬מסוריה מותר להביא‪.‬‬
‫‪ 2.2‬משאר חו'ל אסור להביא‪.‬‬
‫פרק ז‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫גידולי שביעית שיש להם דין ביעור וגידולי שביעית שאין להם דין בעור‪,‬‬
‫דיני שביעית לגבי פירות שעושים מהם צבע‪ ,‬דיני סחורה בשביעית‪ ,‬צמחי‬

‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 27‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫בושם בשביעית‪ ,‬תערובת של פירות שביעית עם פירות שאינם של‬
‫שביעית‪.‬‬
‫מושגים‪:‬‬
‫הוא קדוש משעה שיוצא מרחם אמו‪ ,‬ונותנים אותו לכהן‪ .‬אם הבכור אינו בעל‬
‫בכור בהמה טהורה‪:‬‬
‫מום מצווה להקריבו על גבי המזבח‪ ,‬ובשרו נאכל לכהנים‪ .‬בכור בעל מום הוא ממונו‬
‫של כהן‪ .‬נשחט בכל מקום‪ ,‬ונאכל לכל אדם‪ ,‬אבל אסור בגיזה ובעבודה‪.‬‬
‫כשאדם מוכר פירות שביעית‪ ,‬הפירות נשארים בקדושתם‪ ,‬וגם הכסף מקבל קדושת‬
‫דמי שביעית‪:‬‬
‫שביעית‪ .‬החליף אדם את הכסף בכסף אחר או באוכל‪ ,‬הכסף האחרון או האוכל‬
‫מקבלים קדושת שביעית‪ ,‬והכסף הראשון יוצא לחולין‪ .‬אם ממשיך להחליף את דמי‬
‫השביעית תמיד רק האחרון מקבל קדושת שביעית‪ ,‬אולם הפירות נשארים לעולם‬
‫בקדושתם‪.‬‬
‫משנה א‪ :‬גידולי קרקע שנוהגים בהם וגם בדמיהם קדושת שביעית וגם דין ביעור‬
‫אָמרוּ בַּ ְשּׁבִ יעִ ית‪:‬‬
‫כְּ לָל ָגּדוֹל ְ‬
‫אָרץ‪,‬‬
‫וּמ ִמּין הַ צּוֹבְ עִ ים‪ְ ,‬ואֵ ינ ֹו ִמ ְתקַ יֵּם בָּ ֶ‬
‫כָּ ל ֶשׁהוּא מַ אֲ כַ ל אָדָ ם וּמַ אֲ כַ ל בְּ הֵ מָ ה ִ‬
‫יֶשׁ ל ֹו ְשׁבִ יעִ ית וּלְ דָ מָ יו ְשׁבִ יעִ ית‪,‬‬
‫יֶשׁ ל ֹו בִּ עוּר וּלְ דָ מָ יו בִּ עוּר‪.‬‬
‫וְ אֵ יזֶה?‬
‫ישׁין‪ ,‬וְ הָ ְרגִ ילָה‪ ,‬וְ נֵץ הֶ חָ לָב‪.‬‬
‫זֶה ֲעלֵה הַ לּוּף הַ שּׁוֹטֶ ה‪ַ ,‬ו ֲעלֵה הַ ַדּנְדַּ נָּה‪ ,‬הָ עֻלְ ִשׁין‪ ,‬וְ הַ כְּ ֵר ִ‬
‫וּמַ אֲ כַ ל בְּ הֵ מָ ה?‬
‫הַ חו ִֹחים ְוהַ ַדּ ְרדָּ ִרים‪.‬‬
‫וּמ ִמּין הַ צּוֹבְ עִ ים?‬
‫ִ‬
‫ְס ִפיחֵ י ִא ְס ִטיס וְ קוֹצָ ה‪.‬‬
‫יֵשׁ לָהֶ ם ְשׁבִ יעִ ית ְולִ ְדמֵ יהֶ ן ְשׁבִ יעִ ית‪ ,‬יֵשׁ לָהֶ ם בִּ עוּר ְולִ ְדמֵ יהֶ ן בִּ עוּר‪.‬‬
‫‪ 1‬כלל שאמרו בשביעית‪:‬‬
‫‪ 1.1‬כל דבר שהוא מאכל אדם‪ ,‬או מאכל בהמה‪ ,‬או צמח שעושים מהם צבע‪ ,‬ונרקב באדמה‪:‬‬
‫‪ 1.1.1‬יש לו ולדמיו )ראה מושגים( דין שביעית‪.‬‬
‫‪ 1.1.2‬יש לו ולדמיו דין ביעור‪.‬‬
‫‪ 2‬דוגמאות‬
‫‪ 2.1‬למאכלי אדם שיש להם ולדמיהם דין שביעית ודין ביעור‪.‬‬
‫‪ 2.2‬למאכלי בהמה שיש להם ולדמיהם דין שביעית ודין ביעור‪.‬‬
‫‪ 2.3‬לעשבים שעושים מהם צבע‪ ,‬שיש להם ולדמיהם דין שביעית ודין ביעור‪.‬‬
‫‪ 3‬כל אלה יש להם דין שביעית ולדמיהם דין שביעית‪ ,‬ודין ביעור‪.‬‬
‫משנה ב‪ :‬גידולי קרקע שנוהגים בהם ובדמיהם קדושת שביעית אבל אין בהם דין ביעור‬
‫אָמרוּ‪:‬‬
‫וְ עוֹד כְּ לָל אַחֵ ר ְ‬
‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 28‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫וּמ ִמּין הַ צּוֹבְ עִ ין‪,‬‬
‫כָּ ל ֶשׁאֵ ינ ֹו מַ אֲ כַ ל אָדָ ם וּמַ אֲ כַ ל בְּ הֵ מָ ה ִ‬
‫אָרץ‪,‬‬
‫וּמ ְתקַ יֵּם בָּ ֶ‬
‫ִ‬
‫יֶשׁ ל ֹו ְשׁבִ יעִ ית וּלְ דָ מָ יו ְשׁבִ יעִ ית‪ ,‬אֵ ין ל ֹו בִּ עוּר וְ אֵ ין לְ דָ מָ יו בִּ עוּר‪.‬‬
‫אֵ י זֶהוּ?‬
‫יצין‪ְ ,‬והַ בּוּכְ ִריָּא‪.‬‬
‫ִעקַּ ר הַ לּוּף הַ שּׁוֹטֶ ה‪ ,‬וְ עִ קַּ ר הַ דַּ נְדַּ נָּה‪ ,‬וְ הָ עַ ְק ַרבָּ נִין‪ ,‬וְ הַ חַ לְ בִּ ִ‬
‫וּמ ִמּין הַ צּוֹבְ עִ ים? הַ פּוּאָה ְוהָ ַרכְ פָּ ה‪,‬‬
‫ִ‬
‫יֵשׁ לָהֶ ם ְשׁבִ יעִ ית ְולִ ְדמֵ יהֶ ן ְשׁבִ יעִ ית‪ ,‬אֵ ין לָהֶ ם בִּ עוּר ְולא לִ ְדמֵ יהֶ ן בִּ עוּר‪.‬‬
‫ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר‪ְ :‬דּמֵ יהֶ ן ִמ ְתבַּ ע ֲִרין עַ ד ראשׁ הַ ָשּׁנָה‪.‬‬
‫אָמרוּ לוֹ‪ :‬לָהֶ ן אֵ ין בִּ עוּר‪ ,‬קַ ל ָוחֹמֶ ר לִ ְדמֵ יהֶ ן‪.‬‬
‫ְ‬
‫כלל נוסף שאמרו בשביעית‪:‬‬
‫‪ 1‬דבר שאינו מאכל אדם‪ ,‬וגם אינו מאכל בהמה‪ ,‬וגם אין עושים מהם צבע‪ ,‬אך נרקב באדמה‪,‬‬
‫‪ 2‬או שאינו נרקב באדמה‪ ,‬אפילו אם הוא מאכל אדם או מאכל בהמה או שעושים ממנו צבע‪,‬‬
‫‪ 2.1‬חכמים‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬יש לו ולדמיו דין שביעית‪ ,‬אבל אין לו ולדמיו דין ביעור‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬דוגמאות לצמחים שמתקיימים בארץ‪.‬‬
‫‪ 2.1.3‬דוגמאות לצמחים שעושים ממנו צבע‬
‫‪2.2‬‬

‫רבי מאיר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬

‫‪ 3‬אמרו חכמים לרבי מאיר‪:‬‬

‫להם אין דין בעור אולם לדמיהם יש דין ביעור‪.‬‬

‫אם לצמחים אין דין ביעור‪ ,‬קל וחומר שלדמיהם אין דין ביעור‪.‬‬

‫משנה ג‪ :‬דיני שביעית לגבי פירות שעושים מהם צבע‪ ,‬ולגרעיני פרות‬
‫ְקלִ פֵּ י ִרמּוֹן וְ הַ נֵּץ ֶשׁלּוֹ‪,‬‬
‫ְקלִ פֵּ י אֱג ֹוזִים וְ הַ ַגּלְ עִ ינִין‪,‬‬
‫יֵשׁ לָהֶ ם ְשׁבִ יעִ ית ְולִ ְדמֵ יהֶ ן ְשׁבִ יעִ ית‪.‬‬
‫הַ צַּ בָּ ע צוֹבֵ עַ לְ עַ ְצמ ֹו‪.‬‬
‫יעית‪.‬‬
‫וְ לא י ְִצבַּ ע בְּ ָשכָ ר‪ֶ ,‬שׁאֵ ין עו ִֹשים ְסחו ָֹרה בְּ פירות ְשׁבִ ִ‬
‫וְ לא בַּ בְּ כוֹרוֹת‪,‬‬
‫וְ לא בַּ ְתּרוּמוֹת‪,‬‬
‫וְ לא בַּ נְּבֵ לוֹת‪ְ ,‬ולא בַּ ְטּ ֵרפוֹת‪ ,‬וְ לא בַּ ְשּׁקָ ִצים‪ ,‬וְ לא בָּ ְרמָ ִשים‪.‬‬
‫וְ לא י ְִהיֶה לוֹקֵ חַ י ְַרקוֹת ָשדֶ ה וּמ ֹו ֵכר בַּ שּׁוּק‪,‬‬
‫אֲ בָ ל הוּא לוֹקֵ ט וּבְ נ ֹו מ ֹוכֵר עַ ל יָד ֹו‪.‬‬
‫לָקַ ח לְ עַ ְצמ ֹו וְ הו ִֹתיר‪ ,‬מֻ תָּ ר לְ מָ כְ ָרן‪.‬‬
‫‪ 1‬לפירות הבאים‪ ,‬להם ולדמיהם יש דין שביעית‪:‬‬
‫‪ 1.1‬קליפות רימון והפרח שבראשו‪.‬‬
‫‪ 1.2‬קליפות אגוזים‪ ,‬וגרעינים של פירות‪.‬‬
‫‪ 2‬צביעה בשביעית כאשר הצבע עשוי מגידולי קרקע‪:‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 29‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 2.1‬הצבאי יכול לצבוע לעצמו‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אסור לצבוע לאחרים בשכר לפי שאין עושים סחורה בגידולי שביעית‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫דברים שאין עושים בהם סחורה‬

‫‪ 1‬בכור בהמה טהורה )ראה מושגים( שנפל בו מום )שמה יבוא לידי עבודה בבכור(‪.‬‬
‫‪ 2‬תרומות )חשש שיבוא לידי אכילה לזרים(‪.‬‬
‫‪ 3‬נבלות‪ ,‬טרפות‪ ,‬שקצים ורמשים )חשש שיבוא לידי אכילה(‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫סחורה בירקות שביעית‬

‫‪ 1‬אסור לקנות ירקות הגדלים מאליהם‪ ,‬ולמכרם בשוק‪.‬‬
‫‪ 2‬מותר לאדם ללקוט ירקות לביתו לצורך אכילה‪ ,‬ואח"כ בנו ימכור אותם עבורו‪.‬‬
‫‪ 3‬הקונה ירקות לעצמו לאכילה והותיר‪ ,‬יכול למכרם בשוק‪.‬‬
‫משנה ד‪ :‬מקרים שסחורה מותרת בהם כיוון שהעסקה אינה נעשית בדרך מסחרית‪.‬‬
‫לָקַ ח בְּ כוֹר לְ ִמ ְשׁתֵּ ה בְ נ ֹו א ֹו ל ֶָרגֶל‪ ,‬וְ לא צָ ַר� ל ֹו‪ ,‬מֻ תָּ ר לְ מָ כְ רוֹ‪.‬‬
‫צָ דֵ י חַ יָּה‪ ,‬עוֹפוֹת וְ דָ גִ ים‪ֶ ,‬שׁ ִנז ְַדּ ְמּנוּ לָהֶ ם ִמינֵי ְטמֵ ִאין‪ ,‬מֻ תָּ ִרים לְ מָ כְ ָרן‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫אַף ִמי ֶשׁנּ ְִתמַ נָּה ל ֹו לְ ִפי ַדּ ְרכּוֹ‪ ,‬לוֹקֵ חַ וּמ ֹו ֵכר‪,‬‬
‫וּבִ לְ בַ ד ֶשׁלּא ְתּהֵ א ֻאמָּ נוּת ֹו בְּ ָכ�‪.‬‬
‫וַחֲ כָ ִמים אוֹסְ ִרין‪.‬‬
‫‪ 1‬הקונה בכור )בעל מום( למשתה או לכבוד הרגל‪ ,‬ולא השתמש בו‪ ,‬מותר למכרו‪.‬‬
‫‪ 2‬ציידי עופות ודגים שצדו לא בכוונה חיה או עוף טמאים‪ ,‬מותר להם למוכרן‪.‬‬
‫‪ 3‬רבי יהודה‪ :‬כל אחד יכול לסחור בבהמות טמאים ובלבד‪:‬‬
‫‪ 3.1‬שהזדמנו לו באקראי‪.‬‬
‫‪ 3.2‬שיש לו אומנות אחרת )ולא מתפרנס ממכירת דברים אסורים(‪.‬‬
‫‪ 4‬חכמים‪:‬למי שאינו צייד אסור לסחור בבהמות טמאים‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬דיני צמחים מיוחדים בשביעית‬
‫לוּלְ בֵ י ז ְָר ִדים וְ הֶ חָ רוּבִ ין‪,‬‬
‫יֵשׁ לָהֶ ם ְשׁבִ יעִ ית ְולִ ְדמֵ יהֶ ן ְשׁבִ יעִ ית‪,‬‬
‫יֵשׁ לָהֶ ן בִּ עוּר וְ לִ ְדמֵ יהֶ ן בִּ עוּר‪.‬‬
‫לוּלְ בֵ י הָ אֵ לָה וְ הַ בָּ ְטנָה וְ הָ ֲאטָ ִדין‪,‬‬
‫יֵשׁ לָהֶ ם ְשׁבִ יעִ ית ְולִ ְדמֵ יהֶ ן ְשׁבִ יעִ ית‪,‬‬
‫אֵ ין לָהֶ ם בִּ עוּר וְ לא לִ ְדמֵ יהֶ ן בִּ עוּר‪.‬‬
‫אֲ בָ ל לֶעָ לִ ין יֵשׁ בִּ עוּר‪ִ ,‬מפְּ נֵי ֶשׁנּו ְֹשׁ ִרין מֵ אֲ בִ יהֶ ן‪.‬‬
‫‪ 1‬ענפי אילן רכים של שיח זרדים או עץ חרובים‪:‬‬
‫‪ 1.1‬יש להם ולדמיהם קדושת שביעית )כיוון שהענפים נאכלים(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬יש להם ולדמיהם חובת ביעור‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 30‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 2‬ענפי אילן רכים של אלה‪ ,‬של בטנה ושל אטד‪:‬‬
‫‪ 2.1‬יש להם ולדמיהם קדושת שביעית‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אין להם ולדמיהם חובת ביעור )שענפים אלה מתקיימים ואינם נושרים בחורף(‪.‬‬
‫‪ 2.3‬לעלים שלהם‪ ,‬יש דין ביעור )כיוון שהם נושרים בחורף מהענף שמחוברים אליו(‪.‬‬
‫משנה ו‪ :‬דיני שביעית בצמחי בושם‬
‫הַ וּ ֶֶרד וְ הַ כּפֶ ר ְוהַ ְקּטָ ף וְ הַ לּטֶ ם‪ ,‬יֵשׁ לָהֶ ם ְשׁבִ יעִ ית ְולִ ְדמֵ יהֶ ן ְשׁבִ יעִ ית‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ :‬אֵ ין ל ְַקּטָ ף ְשׁבִ יעִ ית‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁאֵ ינ ֹו פְּ ִרי‪.‬‬
‫‪ 1‬ורד וכופר )ציפורן( ולוטם‪ ,‬יש להם ולדמיהם דין שביעית )לפי שיש להם ריח(‪.‬‬
‫‪ 2‬לגבי קטף‪) ,‬לפי הרמב"ם‪ :‬אילן אפרסמון(‪:‬‬
‫‪ 2.1‬תנא קמא )ואין הלכה כמותו (‪ :‬יש לו ולדמיו קדושת שביעית‪.‬‬
‫‪ 2.2‬רבי שמעון‪ :‬אין לו דין שביעית )שדינו כעץ ולא כפרי(‪.‬‬
‫משנה ז‪ :‬תערובת של אוכל שביעית באוכל שאינו שביעית‬
‫ו ֶֶרד חָ דָ שׁ ֶשׁכְּ בָ שׁ ֹו בְּ ֶשׁמֶ ן י ָָשׁן‪,‬‬
‫ְילַקֵּ ט אֶ ת הַ וּ ֶֶרד‪.‬‬
‫וְ י ָָשׁן בְּ חָ דָ שׁ‪ ,‬חַ יָּב בַּ בִּ עוּר‪.‬‬
‫ישׁנִים בְּ חָ דָ שׁ‪,‬‬
‫חָ רוּבִ ים חֲדָ ִשׁים ֶשׁכְּ בָ ָשׁן בְּ ַייִן י ָָשׁן‪ ,‬וִ ָ‬
‫חַ יָּבִ ין בַּ בִּ עוּר‪.‬‬
‫זֶה הַ כְּ לָל‪:‬‬
‫כָּ ל ֶשׁהוּא בְּ נוֹתֵ ן טַ עַ ם‪ ,‬חַ יָּב לְ בַ עֵ ר ִמין בְּ ֶשׁאֵ ינ ֹו ִמינו‪.‬‬
‫וּמין בְּ ִמינ ֹו‪ָ ,‬כּל ֶשׁהוּא‪.‬‬
‫ִ‬
‫ְשׁבִ יעִ ית אוֹסֶ ֶרת ָכּל ֶשׁהוּא בְּ ִמינָהּ‪ ,‬וְ ֶשׁלּא בְּ ִמינָהּ‪ ,‬בְּ נוֹתֵ ן טַ עַ ם‪.‬‬
‫‪ 1‬ורד של שביעית )"חדש"( שנכבש בשמן של שישית )"ישן"(‪:‬‬
‫‪ 1.1‬יש ללקט את הוורדים מתוך השמן‪.‬‬
‫‪ 1.2‬לשמן אין קדושת שביעית )שורד חדש אינו נותן טעם בשמן ישן(‪.‬‬
‫‪ 2‬ורד של שביעית )"ישן"( שנכבש בשמן של שמינית )"חדש"(‪,‬‬
‫אף לשמן יש דין ביעור‪) .‬שוורד ישן נותן טעם בשמן חדש(‪.‬‬
‫‪ 3‬חרובים של שביעית שנכבשו ביין של שישית‪ ,‬או חרובים של שביעית ביין של שמינית‪,‬‬
‫חייבים בביעור‪.‬‬
‫‪ 4‬כלל‪:‬‬

‫אם נתערב אוכל של שביעית באוכל שאינו של שביעית‪:‬‬

‫‪ 4.1‬בשני מינים שונים‪ ,‬חייב לבער את התערובת אם יש באסור של שביעית כדי לתת טעם בהיתר‪.‬‬
‫‪ 4.2‬מין במינו‪ ,‬אפילו תערובת כל שהיא‪ ,‬חייב לבער הכל‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 31‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫פרק ח‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬
‫מושגים‪:‬‬
‫כותים‪:‬‬

‫מגבלות השימוש בפירות שביעית‪.‬‬

‫הם השומרונים שהובאו ע"י מלך אשור לשומרון לאחר חורבן ממלכת ישראל‪ ,‬והתגיירו‬
‫מאימת האריות‪ .‬שמרו תורה שבכתב‪ .‬הם היו חשודים ע"י חכמים בנושאים רבים ולא‬
‫היו נאמנים עליהם‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬מאכל המיועד למאכל אין להשתמש בו לריפוי‬
‫אָמרוּ בַּ ְשּׁבִ יעִ ית‪:‬‬
‫כְּ לָל ָגּדוֹל ְ‬
‫כָּ ל הַ ְמי ֻחָ ד לְ מַ ֲאכַ ל אָדָ ם‪ ,‬אֵ ין עו ִֹשין ִממֶּ נּוּ ְמלוּגְ מָ א לָאָדָ ם‪,‬‬
‫וְ אֵ ין צָ ִרי� לוֹמַ ר לַבְּ הֵ מָ ה‪.‬‬
‫וְ כָ ל ֶשׁאֵ ינ ֹו ְמי ֻחָ ד לְ מַ אֲ כַ ל אָדָ ם‪,‬‬
‫עו ִֹשין ִממֶּ נּוּ ְמלוּגְ מָ א לָאָדָ ם‪ ,‬אֲ בָ ל לא לַבְּ הֵ מָ ה‪.‬‬
‫וְ כָ ל ֶשׁאֵ ינ ֹו ְמי ֻחָ ד לא לְ מַ ֲאכַ ל אָדָ ם ְולא לְ מַ אֲ כַ ל בְּ הֵ מָ ה‪:‬‬
‫חָ ַשׁב עָ לָיו לְ מַ אֲ כַ ל אָדָ ם וּלְ מַ אֲכַ ל בְּ הֵ מָ ה‪,‬‬
‫נו ְֹתנִין עָ לָיו ח ְֻמ ֵרי אָדָ ם וְ ח ְֻמ ֵרי בְ הֵ מָ ה‪.‬‬
‫חָ ַשׁב עָ לָיו לְ עֵ ִצים‪ֲ ,‬ה ֵרי הוּא כְּ עֵ ִצים‪,‬‬
‫כְּ גוֹן הַ ִסּיאָה וְ הָ אֵ זוֹב וְ הַ קֻּ ְרנִית‪.‬‬
‫‪ 1‬כלל בשביעית‪:‬‬
‫‪ 1.1‬מאכל המיוחד למאכל אדם אין לעשות ממנו תחבושת או רטייה לאדם‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אין עושים ממנו רטייה לבהמה‪.‬‬
‫‪ 2‬מאכל שמיוחד לבהמה ואינו מיוחד לאדם‪:‬‬
‫‪ 2.1‬מותר לעשות ממנו רטייה לאדם‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אסור לעשות ממנו רטייה לבהמה‪.‬‬
‫‪ 3‬מאכל שאינו מיוחד לא לאדם ולא לבהמה‪:‬‬
‫‪ 3.1‬אם חשב להאכיל בו אדם וגם בהמה‪:‬‬
‫‪ 3.1.1‬נוהגים בו חומרות אדם )שאסור לעשות ממנו רטייה(‪.‬‬
‫‪ 3.1.2‬נוהגים בו חומרות בהמה‪) .‬שאסור בבישול(‪.‬‬
‫‪3.2‬‬

‫אם חשב להשתמש בו לעצים‪ ,‬לא חלה עליו קדושת שביעית‪.‬‬

‫‪ 4‬דוגמאות לשלושה סוגי אזוב ששימשו לפעמים כמאכל אדם‪ ,‬ולפעמים לצרכי הסקה‪.‬‬
‫משנה ב‪ :‬השימוש בפירות שביעית צריך שיהיה כדרך שמשתמשים בו לא בשביעית‪.‬‬
‫ְשׁבִ יעִ ית נ ְִתּנָה לַאֲ כִ ילָה ְולִ ְשׁ ִתיָּה וּלְ ִסיכָ ה‪,‬‬
‫ֶלאֱכוֹל ָדּבָ ר ֶשׁ ַדּ ְרכּ ֹו ֶלאֱכוֹל‪,‬‬
‫וְ לָסוּ� דָּ בָ ר ֶשׁ ַדּ ְרכּ ֹו לָסוּ�‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 32‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫לא יָסוּ� ַייִן ָוחֹמֶ ץ‪,‬‬
‫אֲ בָ ל סָ � הוּא אֶ ת הַ ֶשּׁמֶ ן‪.‬‬
‫ֲשר ֵשׁנִי‪.‬‬
‫וְ ֵכן בִּ ְתרוּמָ ה וּבְ מַ ע ֵ‬
‫קַ ל מֵ הֶ ם ְשׁבִ יעִ ית‪ֶ ,‬שׁנּ ְִתּנָה לְ הַ ְדלָקַ ת הַ נֵּר‪.‬‬
‫‪ 1‬מותר להשתמש בפירות שביעית לאכילה‪ ,‬שתיה או סיכה‪.‬‬
‫‪ 2‬יש לאכול דבר בצורה שרגילים לאכול אותו‪.‬‬
‫‪ 3‬יש לסוך בדבר שרגילים לסוך בו‪.‬‬
‫‪ 4‬יין וחומץ‪ ,‬יש להשתמש בהם לשתייה ולא לסיכה‪.‬‬
‫‪ 5‬בשמן‪ ,‬אפשר להשתמש לסיכה‪.‬‬
‫‪ 6‬פירות תרומה או מעשר שני‪ ,‬יש להשתמש בדרך שרגילים להשתמש בהם‪.‬‬
‫‪ 7‬בפרות שביעית אפשר להשתמש גם להדלקת הנר‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫כיצד מוכרים פירות שביעית‬

‫יעית‪ ,‬לא בְּ ִמדָּ ה‪ְ ,‬ולא בְּ ִמ ְשׁקָ ל‪ ,‬וְ לא בְּ ִמ ְניָן‪.‬‬
‫אֵ ין מוֹכְ ִרין פירות ְשׁבִ ִ‬
‫וְ לא ְתּאֵ נִים בְּ ִמ ְניָן‪,‬‬
‫וְ לא ָי ָרק בְּ ִמ ְשׁקָ ל‪.‬‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ :‬אַף לא אֲ גֻדּוֹת‪.‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪ :‬אֶ ת ֶשׁ ַדּ ְרכּ ֹו ֶלאֱגוֹד בַּ בַּ יִת‪ ,‬אוֹגְ ִדין אוֹת ֹו בַּ שּׁוּק‪,‬‬
‫ישׁין וְ נֵץ הֶ חָ לָב‪.‬‬
‫כְּ גוֹן הַ כְּ ֵר ִ‬
‫‪ 1‬פירות שביעית אין מוכרים במידה‪ ,‬במשקל או במניין‪ ,‬אלא באומד‪.‬‬
‫‪ 2‬תאנים )למרות שדרכם להימכר במשקל(‪ ,‬אין מוכרים אותם במניין‪.‬‬
‫‪ 3‬ירק )למרות שדרכו להימכר במניין(‪ ,‬אין מוכרים אותו במשקל‪.‬‬
‫‪ 3.1‬בית שמאי‪ :‬ירק אין מוכרים אפילו בצורת אגודות‪.‬‬
‫‪ 3.2‬בית הלל‪:‬‬
‫‪ 3.2.1‬ירק שרגילים לאגדו כאשר מביאים אותו לבית‪ ,‬מותר גם כך למכרו‪.‬‬
‫‪ 3.2.2‬כרישים ונץ חלב אפשר לאגוד בשוק כדרך שאוגדים בבית‪.‬‬
‫משנה ד‪ :‬שכר המשולם לפועל המלקט פירות שביעית‬
‫הָ אוֹמֵ ר לַפּוֹעֵ ל‪ :‬הֵ א לָ� ִאסָּ ר זֶה וְ לַקֵּ ט לִ י ָי ָרק הַ יּוֹם‪,‬‬
‫ְשכָ ר ֹו מֻ תָּ ר‪.‬‬
‫לַקֵּ ט לִ י בּ ֹו ָי ָרק הַ יּוֹם‪ְ ,‬ש ָכר ֹו אָסוּר‪.‬‬
‫לָקַ ח ִמן הַ נּ ְַחתּוֹם כִּ כָּ ר בְּ פוּנ ְְדּיוֹן‪:‬‬
‫כְּ ֶשׁאֶ לְ קט י ְַרקוֹת ָשדֶ ה אָבִ יא לָ�‪ ,‬מֻ תָּ ר‪.‬‬
‫לָקַ ח ִממֶּ נּוּ ְסתָ ם‪,‬‬
‫לא י ְַשׁלֵּם ל ֹו ִמ ְדּמֵ י ְשׁבִ יעִ ית‪ֶ ,‬שׁאֵ ין פּו ְֹרעִ ין חוֹב ִמ ְדּמֵ י ְשׁבִ יעִ ית‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 33‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 1‬האומר לפועל הא לך כסף כדי שתלקט לי פירות שביעית‪,‬‬
‫הכסף אינו נחשב לדמי שביעית )אלא כשכר טרחה(‪.‬‬
‫‪ 2‬האומר לפועל הא לך כסף בשווי פירות שביעית שתלקט לי‪,‬‬
‫המעות נחשבות כדמי שביעית )שנראה כמכר(‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫לקח מהנחתום ככר לחם‬

‫‪ 1‬אם אמר לנחתום‪" :‬כשאלקוט ירקות בשדה אביא לך"‪ ,‬מותר )שנראה כהחלפת מתנות(‪.‬‬
‫‪ 2‬לקח מהנחתום ככר לחם בהקפה‪,‬‬
‫לא ישלם חובו בדמי שביעית‪ ,‬שאין פורעים חוב בדמי שביעית‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬מה מותר ומה אסור לעשות בדמי שביעית ?‬
‫אֵ ין נו ְֹתנִין לא לַבַּ יָּר‪ ,‬וְ לא לַבַּ לָּן‪ ,‬וְ לא לַסַּ פָּ ר‪ ,‬וְ לא לַסַּ פָּ ן‪.‬‬
‫אֲ בָ ל נוֹתֵ ן הוּא לַבַּ יָּר לִ ְשׁתּוֹת‪.‬‬
‫וּלְ ֻכלָּן הוּא נוֹתֵ ן מַ ְתּנַת חִ נָּם‪.‬‬
‫‪ 1‬אין לשלם בדמי שביעית שכר של חופר בורות‪ ,‬ספר‪ ,‬ספן או כל אומן אחר‪.‬‬
‫‪ 2‬מותר לתת דמי שביעית למי שמספק לו מי שתיה מהבור‪.‬‬
‫‪ 3‬מותר לתת דמי שביעית כמתנת חנם לכל אחד‪.‬‬
‫משנה ו‪ :‬עבודה בפירות שביעית )אף לאחר שנקטפו(‪ ,‬צריכה להעשות בשינוי‬
‫ְתּאֵ נִים ֶשׁל ְשׁבִ יעִ ית‪ ,‬אֵ ין קוֹצִ ין אוֹתָ ן בַּ ֻמּ ְקצֶ ה‪ ,‬אֲ בָ ל קוֹצֶ ה אוֹתָ ם בְּ ֻח ְרבָּ ה‪.‬‬
‫אֵ ין דּו ְֹרכִ ין ֲענָבִ ים בַּ גַּ ת‪ ,‬אֲ בָ ל דּו ֵֹר� הוּא בַּ ע ֲֵרבָ ה‪.‬‬
‫ֵיתים בַּ בַּ ד וּבַ קּטֶ ב‪,‬‬
‫וְ אֵ ין עו ִֹשין ז ִ‬
‫אֲ בָ ל כּוֹתֵ שׁ הוּא וּמַ כְ נִיס לַבּו ִֹדידָ ה‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ :‬אַף טוֹחֵ ן הוּא בְּ בֵ ית הַ בַּ ד וּמַ כְ נִיס לַבּו ִֹדידָ ה‪.‬‬
‫‪ 1‬אין לשטוח תאנים ליבוש במוקצה )מקום המיועד לכך(‪ ,‬אלא בחרבה )מקום יבש אחר(‪.‬‬
‫‪ 2‬אין לדרוך ענבים בגת )כמו כל השנים( אלא דורך בעריבה )כלי עץ שלשים בו עיסה(‪.‬‬
‫‪ 3‬סחיטת זיתים‪:‬‬
‫‪ 3.1‬תנא קמא )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 3.1.1‬אין סוחטים זיתים בבית הבד‪ ,‬גדול‪ ,‬או קטן )"קטב"(‪.‬‬
‫בּוֹדידָ ה"(‪.‬‬
‫‪ 3.1.2‬מותר לכתוש את הזיתים ולהכניס אותם לבית בד קטן מאוד )" ִ‬
‫‪ 3.2‬רבי שמעון‪ :‬מותר לכתוש בבית הבד ואח"כ לסחוט את השמן בבודידה‪.‬‬
‫משנה ז‪ :‬בישול ירק של שביעית בשמן של תרומה‬
‫אֵ ין ְמבַ ְשּׁלִ ין י ָָרק ֶשׁל ְשׁבִ יעִ ית בְּ ֶשׁמֶ ן ֶשׁל ְתּרוּמָ ה‪,‬‬
‫ֶשׁלּא יְבִ יאֶ נּוּ לִ ידֵ י ְפסוּל‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן מַ ִתּיר‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 34‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫וְ אַ ֲחרוֹן אַחֲרוֹן נ ְִתפָּ שׁ בַּ ְשּׁבִ יעִ ית‪,‬‬
‫וְ הַ ְפּ ִרי עַ צְ מ ֹו אָסוּר‪.‬‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪ :‬אסור‪,‬‬
‫עשוי להיגרם הפסד לשמן‪ ,‬כאשר יבער את השביעית מהבית‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי שמעון )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫מתיר‪.‬‬

‫מכירת פירות שביעית‬

‫כלל‪ :‬אם את דמי המכר ממירים במאכל כלשהוא‪ ,‬ואח"כ ממירים גם אותו במאכל אחר‪ ,‬וכך הלאה‪:‬‬
‫‪ 1‬קדושת שביעית חלה על המאכל האחרון‪.‬‬
‫‪ 2‬הפירות הראשונים נשארים בקדושת שביעית‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬בדמי שביעית אפשר לקנות רק אוכל‪ ,‬שתיה או שמן לסוך את הגוף‬
‫אֵ ין לו ְֹק ִחים עֲבָ ִדים וְ קַ ְרקָ עוֹת וּבְ הֵ מָ ה טְ מֵ אָה‪ִ ,‬מ ְדּמֵ י ְשׁבִ יעִ ית‪.‬‬
‫וְ ִאם לָקַ ח‪ ,‬יאכַ ל כְּ נֶגְ ָדּן‪.‬‬
‫יאין ִקנֵּי זָבִ ים ְו ִקנֵּי זָבוֹת וְ ִקנֵּי יוֹלְ דוֹת ִמ ְדּמֵ י ְשׁבִ יעִ ית‪,‬‬
‫אֵ ין ְמבִ ִ‬
‫וְ ִאם הֵ בִ יא‪ ,‬יאכַ ל כְּ נֶגְ ָדּן‪.‬‬
‫אֵ ין סָ כִ ין ֵכּלִ ים בְּ ֶשׁמֶ ן ֶשׁל ְשׁבִ יעִ ית‪.‬‬
‫וְ ִאם סָ �‪ ,‬יאכַ ל כְּ נֶגְ דּוֹ‪.‬‬
‫‪ 1‬אין קונים עבדים‪ ,‬קרקעות או בהמה טמאה בדמי שביעית‪.‬‬
‫אם קנה‪ ,‬יקנה בערך הכספי שהוציא‪ ,‬דברים שהם לצורך אכילה‪.‬‬
‫‪ 2‬אין קונים קני זבים וקיני זבות וקיני יולדות בדמי שביעית‪.‬‬
‫אם קנה‪ ,‬יקנה בערך הכספי שהוציא‪ ,‬דברים שהם לצורך אכילה‪.‬‬
‫‪ 3‬אין סכים כלים בשמן שביעית‪.‬‬
‫אם סך‪ ,‬יקנה בערך הכספי שלהם‪ ,‬דברים שהם לצורך אכילה‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬עור שסכו אותו בשמן של שביעית‬
‫עוֹר ֶשׁסָּ כ ֹו בְּ ֶשׁמֶ ן ֶשׁל ְשׁבִ יעִ ית‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬יִדָּ לֵק‪.‬‬
‫וַחֲ כָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬יאכַ ל כְּ נֶגְ דּוֹ‪.‬‬
‫יעית‪ ,‬יִדָּ לֵק‪.‬‬
‫אָמרוּ לִ פְ נֵי ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א‪ :‬אוֹמֵ ר הָ יָה ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר‪ :‬עוֹר ֶשׁסָּ כ ֹו בְּ ֶשׁמֶ ן ֶשׁל ְשׁבִ ִ‬
‫ְ‬
‫אָמַ ר לָהֶ ם‪:‬‬
‫ְשׁתֹ קוּ!‬
‫לא אמַ ר ָל ֶכם מַ ה ֶשּׁ ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר בּוֹ‪.‬‬
‫‪ 1‬רבי אליעזר‪:‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪:‬‬

‫העור יישרף )כיוון שאסור להשתמש בשמן שביעית(‪.‬‬

‫יקנה אוכל או שתיה בערך של השמן ויאכלם בקדושת שביעית‪.‬‬

‫‪ 3‬ספרו לרבי עקיבא את מה שפסק רבי אליעזר‪ :‬אמר להם‪:‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 35‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪" 3.1‬שתוקו‪ :‬לא כך אמר רבי אליעזר"‪.‬‬
‫‪" 3.2‬ולא אומר לכם מה שבאמת אמר רבי אליעזר"‪.‬‬
‫משנה י‪ :‬מאמר נוסף שאמרו לרבי עקיבא בשמו של רבי אליעזר‬
‫אָמרוּ לְ פָ נָיו‪.‬‬
‫וְ עוֹד ְ‬
‫אוֹמֵ ר הָ יָה ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר‪:‬‬
‫כּוּתים כְּ א ֹוכֵל בְּ ַשר ֲחזִיר‪.‬‬
‫הָ א ֹוכֵל פַּ ת ִ‬
‫אָמַ ר לָהֶ ם‪:‬‬
‫ְשׁתֹ קוּ!‬
‫לא אמַ ר ָל ֶכם מַ ה ֶשּׁ ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר בּוֹ‪.‬‬
‫‪ 1‬משמו של רבי אליעזר אמרו‪:‬‬
‫‪" 2‬כל האוכל פת כותים )ראה מושגים( כאוכל בשר חזיר"‪.‬‬
‫‪ 3‬ענה להם רבי עקיבא‪:‬‬
‫‪" 3.1‬שתוקו" )אל תאמרו דבר זה בשמו של רבי אליעזר(‪.‬‬
‫‪" 3.2‬לא אומר לכם מה שבאמת אמר רבי אליעזר בנושא זה"‪.‬‬
‫משנה יא‪ :‬דין בית מרחץ שהוסק בקש ותבן של שביעית‬
‫יעית‪,‬‬
‫מֶ ְרחָ ץ ֶשׁהֻ ְסּקָ ה בְּ תֶ בֶ ן א ֹו בְּ קַ שׁ ֶשׁל ְשׁבִ ִ‬
‫מֻ תָּ ר לִ ְרחוֹץ בָּ הּ‪.‬‬
‫וְ ִאם ִמ ְתחַ ֵשּׁב הוּא‪ֲ ,‬ה ֵרי זֶה לא י ְִרחֹץ‪.‬‬
‫‪ 1‬מותר לרחוץ בבית מרחץ הזה )יש אומרים בדיעבד‪ ,‬ויש אומרים אף להסיק לכתחילה(‪.‬‬
‫‪ 2‬אדם חשוב )שאחרים לומדים ממעשיו( יחמיר ולא ירחץ בו‪.‬‬
‫‪—–‬‬‫פרק ט‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫ירקות שאפשר לקנות מעם הארץ בשביעית‪ ,‬דיני ספיחים בשביעית‪,‬‬
‫שלושה אזורים )ולמעשה תשעה( נפרדים בא"י בנושא ביעור מעשרות‪,‬‬
‫זמן ביעור מעשרות‪ ,‬נושאים הקשורים לרביעה שניה‪ ,‬כיצד היא מצוות‬
‫ביעור‪ ,‬פירות שניתנו במתנה או נפלו בירושה‪.‬‬

‫מושגים‪:‬‬
‫רביעה שניה‪:‬‬

‫גשמי היורה מחולקים ל‪ 3 -‬עונות גשמים‪ :‬רביעה בכירה‪ ,‬רביעה בינונית‪ ,‬רביעה אפילה‪.‬‬
‫תאריך כל רביעה נתון במחלוקת רבי מאיר‪ ,‬רבי יהודה‪ ,‬ורבי יוסי‪ .‬רביעה שניה היא‬
‫הרביעה הבינונית‪.‬‬
‫ספיחי שביעית‪ :‬מה שגדל מאליו מהזרעים שנפלו בארץ לפני השביעית‪ ,‬וגדלו בשביעית‪.‬‬
‫משנה א‪ :‬ירקות שמותר לקנותם בשביעית מכל אדם )אף מעם הארץ(‬
‫הַ פֵּ י ָגם‪ ,‬וְ הַ יּ ְַרבּוּזִין הַ שּׁו ִֹטים‪ְ ,‬והַ ֲחלַגְ לוֹגוֹת‪ ,‬כּ ְֻסבָּ ר ֶשׁבֶּ הָ ִרים‪ ,‬וְ הַ כַּ ְרפַּ ס ֶשׁבַּ נְּהָ רוֹת‪ ,‬וְ הַ גַּ ְרגֵּר ֶשׁל ֲאפָ ר‪,‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 36‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫טוּרין ִמן הַ מַּ עַ ְשרוֹת‪,‬‬
‫ְפּ ִ‬
‫וְ נִלְ קָ ִחים ִמכָּ ל אָדָ ם בַּ ְשּׁבִ יעִ ית‪,‬‬
‫ֶשׁאֵ ין כַּ יּוֹצֵ א בָ הֶ ם נ ְִשׁמָ ר‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫ְס ִפיחֵ י חַ ְרדָּ ל ֻמתָּ ִרין‪,‬‬
‫ֶשׁלּא נ ְֶח ְשׁדוּ ֲעלֵיהֶ ן עוֹבְ ֵרי עֲבֵ ָרה‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫יחין מֻ תָּ ִרין‪ ,‬חוּץ ִמ ְסּ ִפיחֵ י כְ רוּב‪.‬‬
‫כָּ ל הַ ְסּ ִפ ִ‬
‫ֶשׁאֵ ין כַּ יּוֹצֵ א בָ הֶ ם בְּ י ְַרקוֹת ָשדֶ ה‪.‬‬
‫סוּרין‪.‬‬
‫יחין אֲ ִ‬
‫ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬כָּ ל הַ ְסּ ִפ ִ‬
‫‪ 1‬רשימה של ירקות בר )שהם בחזקת הפקר(‪:‬‬
‫‪1.1‬‬

‫שפטורים מן המעשר‪,‬‬

‫‪ 1.2‬שמותר לקנותם מכל אדם בשביעית‪,‬‬
‫‪ 1.3‬שאין נוהגים לשמרם‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫דיני ספיחים בשביעית‬

‫‪ 1‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 1.1‬ספיחים )ראה מושגים( של חרדל מותר לקנות מכל אדם‪.‬‬
‫‪ 1.2‬לא נחשדו עוברי עבירה של שביעית‪ ,‬להביא כמותם ממה שגדל כמותם בשביעית‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי שמעון‪:‬‬
‫‪ 2.1‬כל הספיחים מותר לקנותם מכל אדם‪ ,‬חוץ מספיחי כרוב‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אין בכרוב ספיחים ובוודאי ירקות גינה הם‪.‬‬
‫‪ 3‬חכמים‪:‬‬

‫כל הספיחים‪ ,‬אסור לקנותם מעם הארץ‪.‬‬

‫משנה ב‪ 3 :‬אזורים )ולמעשה ‪ (9‬נפרדים בא"י לענין מצוות ביעור‬
‫ָשׁלשׁ אֲ ָרצוֹת לַבִּ עוּר‪:‬‬
‫יְהוּדָ ה‪ ,‬וְ עֵ בֶ ר הַ יּ ְַרדֵּ ן‪ְ ,‬והַ ָגּלִ יל‪.‬‬
‫וְ ָשׁלשׁ ָשׁלשׁ אֲ ָרצוֹת לְ כָ ל אַחַ ת וְ אַחַ ת‪:‬‬
‫ָגּלִ יל הָ עֶ לְ יוֹן‪ ,‬וְ גָלִ יל הַ תַּ חְ תּוֹן‪ ,‬וְ הָ עֵ מֶ ק‪.‬‬
‫ִמכְּ פַ ר ֲח ַנ ְניָה וּלְ מַ עְ לָן‪ָ ,‬כּל ֶשׁאֵ ינ ֹו ְמגַ דֵּ ל ִשׁ ְק ִמין‪ ,‬גָּלִ יל הָ עֶ לְ יוֹן‪.‬‬
‫וּמכְּ פַ ר ֲח ַנ ְניָה וּלְ מַ טָּ ן‪ָ ,‬כּל ֶשׁהוּא ְמגַ דֵּ ל ִשׁ ְק ִמין‪ָ ,‬גּלִ יל הַ תַּ ְחתּוֹן‪.‬‬
‫ִ‬
‫וּתחוּם ְטבֶ ְריָא‪ ,‬הָ עֵ מֶ ק‪.‬‬
‫ְ‬
‫יהוּדה‪ :‬הָ הָ ר‪ ,‬הַ ְשּׁפֵ לָה‪ ,‬וְ הָ עֵ מֶ ק‪.‬‬
‫וּבִ ָ‬
‫וּשׁפֵ לַת לוּד כִּ ְשׁפֵ לַת הַ דָּ רוֹם‪,‬‬
‫ְ‬
‫וְ הָ הָ ר ֶשׁלָּהּ כְּ הַ ר הַ מֶּ לֶ�‪.‬‬
‫ִמבֵּ ית חוֹרוֹן וְעַ ד הַ יָּם‪ְ ,‬מ ִדינָה אַחַ ת‪.‬‬
‫‪ 1‬האזורים הם‪:‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 37‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫יהודה‪ ,‬עבר הירדן‪ ,‬גליל‪.‬‬
‫‪ 2‬כל אחד מהאזורים הנ"ל מחולק ל‪ 3 -‬אזורים נוספים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬גליל‪ :‬גליל עליון‪ ,‬גליל תחתון ועמק‪.‬‬
‫‪ 2.1.1‬גליל עליון‪ :‬מכפר חנניה וצפונה‪ ,‬שהוא מקום שאין מגדלים שקמים‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬גליל תחתון‪ :‬מכפר חנניה ודרומה‪ ,‬שהוא מקום שמגדלים שקמים‪.‬‬
‫‪ 2.1.3‬העמק‪ :‬טבריה וסביבותיה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬יהודה‪:‬‬
‫‪ 2.2.1‬ההר )הנקרא גם הר המלך‪ ,‬והרי יהודה ואפרים כלולים בו(‪.‬‬
‫‪ 2.2.2‬השפלה )הנקראת גם שפלת הדרום(‪.‬‬
‫‪ 2.2.3‬העמק )מעין גדי ועד בקעת יריחו(‪.‬‬
‫‪ 3‬דינה של שפלת לוד לעניין ביעור הוא כמו של שפלת הדרום‪.‬‬
‫‪ 4‬ההר בשפלת לוד דינו כהר המלך‪.‬‬
‫‪ 5‬מבית חורון ועד הים נחשב למדינה אחת‪.‬‬
‫משנה ג‪ :‬הסבה לחלוקה ל‪ 3 -‬אזורים )ולמעשה ל‪(9 -‬‬
‫אָמרוּ ָשׁלשׁ אֲ ָרצוֹת?‬
‫וְ לָמָּ ה ְ‬
‫ֶשׁיּ ְִהיוּ אוֹכְ לִ ין בְּ כָ ל אַחַ ת וְ אַחַ ת עַ ד ֶשׁיִּכְ לֶה הָ אַ ֲחרוֹן ֶשׁבָּ הּ‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫אָמרוּ ָשׁלשׁ ֲא ָרצוֹת אֶ לָּא בִּ יהוּדָ ה‪,‬‬
‫לא ְ‬
‫וּשׁאָר ָכּל הָ אֲ ָרצוֹת כְּ הַ ר הַ מֶּ לֶ�‪.‬‬
‫ְ‬
‫ֵיתים ְול ְַתּמָ ִרים‪.‬‬
‫וְ כָ ל הָ אֲ ָרצוֹת כְּ אַחַ ת ַלזּ ִ‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 1.1‬להשמיענו שכל עוד לא כלה מין פרות מסוים באותו אזור לחיה אפשר גם לאכול מהם בבית‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי שמעון )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2.1‬רק ביהודה בלבד יש חלוקה ל ‪ 3‬ארצות‪.‬‬
‫‪ 2.2‬בשאר הארצות )גליל ועבר הירדן(‪ ,‬יש לבער את אותו מין רק כאשר כלה מין זה בהר המלך‪.‬‬
‫‪ 2.3‬לגבי זיתים ותמרים‪:‬‬

‫כל שלושת האזורים נחשבים כארץ אחת לעניין ביעור‪.‬‬

‫משנה ד‪ :‬זמן ביעור מעשרות‬
‫אוֹכְ לִ ין עַ ל הַ מֻּ פְ קָ ר‪ ,‬אֲ בָ ל לא עַ ל הַ ָשּׁמוּר‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י מַ ִתּיר אַף עַ ל הַ ָשּׁמוּר‪.‬‬
‫יחין‪,‬‬
‫אוֹכְ לִ ין עַ ל הַ ְטּ ִפ ִ‬
‫דּוּפ ָרא‪,‬‬
‫וְ עַ ל הַ ְ‬
‫אֲ בָ ל לא עַ ל הַ סִּ ְת ָונִיּוֹת‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה מַ ִתּיר‪ ,‬כָּ ל זְמַ ן ֶשׁבִּ כְּ רוּ עַ ד ֶשׁלּא יִכְ לֶה הַ קַּ יִץ‪.‬‬
‫‪ 1‬יש לבער את הפירות מהבית כאשר‪:‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 38‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 1.1‬תנא קמא‪ :‬אין פירות מאותו סוג במקום הפקר‪ ,‬אף אם הם קיימים עדיין בחצר שמורה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬רבי יוסי‪:‬‬

‫אין פירות מאותו סוג אפילו במקום שמור‪.‬‬

‫‪ 2‬כל עוד שיש טפיחים )גרגירים קשים של תבואה וקטניות(‪ ,‬אין חובת ביעור מאותו המין‪.‬‬
‫‪ 3‬כל עוד שיש פירות בדופרא )אילן שעושה פירות פעמיים בשנה(‪ ,‬אין חובת ביעור מאותו המין‪.‬‬
‫‪ 4‬אם נשארו רק ענבים סתווניות )שבישולם נגמר בסתיו(‪:‬‬
‫‪ 4.1‬תנא קמא‪ :‬חלה חובת ביעור לגבי ענבים )הם נחשבים לרעים וגרועים(‪.‬‬
‫‪ 4.2‬רבי יהודה‪ :‬מתיר לאכול ענבים‪ ,‬אם הסתווניות התחילו להתבשל קודם שהסתיים הקיץ‪.‬‬
‫‪–‬‬‫משנה ה‪ :‬דין ביעור בשלושה סוגי ירק הכבושים בחבית אחת‬
‫�שׁה כְ בָ ִשׁים בְּ חָ בִ ית אַחַ ת‪,‬‬
‫הַ כּוֹבֵ שׁ ְשׁ ָ‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬אוֹכְ לִ ין עַ ל הָ ִראשׁוֹן‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר‪ :‬אַף עַ ל הָ אַחֲרוֹן‪.‬‬
‫ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר‪ָ :‬כּל ֶשׁכָּ לָה ִמינ ֹו ִמן הַ ָשּׂדֶ ה‪ ,‬יְבַ עֵ ר ִמינ ֹו ִמן הֶ חָ בִ ית‪ ,‬וַהַ לָכָ ה כִ ְדבָ ָריו‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ :‬כָּ ל י ָָרק‪ ,‬אֶ חָ ד לַבִּ עוּר‪.‬‬
‫אוֹכְ לִ ין בָּ ְרגִ ילָה עַ ד ֶשׁיִּכְ לוּ ִס ָגּ ִריּוֹת ִמבִּ ְקעַ ת בֵּ ית נְטוֹפָ ה‪.‬‬
‫‪ 1‬רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬לאחר שכלה מין אחד מהשדה חייבים לבער את שאר המינים‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי יהושע )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 3‬רבן גמליאל‪:‬‬

‫כל זמן שאחד מהמינים מצוי בשדה מותר לאכול מכולם‪.‬‬

‫כאשר כלה אחד מהמינים מהשדה‪ ,‬צריך לבער רק את אותו המין מהחבית‪.‬‬

‫‪ 4‬רבי שמעון )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 4.1‬כל מיני הירקות נחשבים כמין אחד‪.‬‬
‫‪ 4.2‬כל עוד שמצוי ירק כל שהוא בשדה‪ ,‬מותר לאכול מכל הירקות שבבית‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫זמן ביעור צמח רגילה‬

‫יש לבער סגריות )מין רגילה(‪ ,‬כאשר כלה מין זה מבקעת בית נטופה‪.‬‬
‫משנה ו‪ :‬זמן ביעור עשבים ועלים‬
‫ֲשבִ ים ל ִַחים‪ ,‬עַ ד ֶשׁיִּיבַ שׁ הַ מָּ תוֹק‪.‬‬
‫הַ ְמלַקֵּ ט ע ָ‬
‫וְ הַ ְמגַ בֵּ ב בַּ יָּבֵ שׁ‪ ,‬עַ ד ֶשׁתֵּ ֵרד ְרבִ יעָ ה ְשׁ ִניָּה‪.‬‬
‫ֲעלֵי קָ נִים ַו ֲעלֵי גְ פָ נִים‪ ,‬עַ ד ֶשׁיּ ְִשּׁרוּ מֵ אֲ בִ יהֶ ן‪.‬‬
‫וְ הַ ְמגַ בֵּ ב בַּ יָּבֵ שׁ‪ ,‬עַ ד ֶשׁתֵּ ֵרד ְרבִ יעָ ה ְשׁ ִניָּה‪.‬‬
‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪ :‬בְּ ֻכלָּן עַ ד ֶשׁתֵּ ֵרד ְרבִ יעָ ה ְשׁ ִניָּה‪.‬‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 1.1‬עשבים‪:‬‬
‫‪ 1.1.1‬עשבים לחים‪:‬‬

‫צריכים ביעור כאשר באדמה אין כבר לחלוחית )"ייבש המתוק"(‪.‬‬

‫‪ 1.1.2‬עשבים יבשים‪ :‬צריכים ביעור כשמגיעה רביעה שניה )ראה מושגים( של מוצאי שביעית‪.‬‬
‫‪ 1.2‬עלי קנים וגפנים‪:‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 39‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 1.2.1‬עלים לחים‪:‬‬

‫צריכים ביעור כאשר הם נושרים מהגבעול אליו הם מחוברים‪.‬‬

‫‪ 1.2.2‬עלים יבשים‪:‬‬

‫צריכים ביעור כשמגיעה רביעה שניה של מוצאי שביעית‪.‬‬

‫‪ 2‬רבי עקיבא‪:‬‬

‫בין בעשבים‪ ,‬ובין בעלים‪ .‬בין בלחים ובין ביבשים‪ ,‬צריכים ביעור לאחר רביעה שניה‪.‬‬

‫נושאים נוספים הקשורים לרביעה שניה‬

‫משנה ז‪:‬‬
‫כַּ יּוֹצֵ א בוֹ‪,‬‬
‫הַ מַּ ְשכִּ יר בַּ יִת ַלחֲבֵ ר ֹו עַ ד הַ גְּ ָשׁ ִמים‪ ,‬עַ ד ֶשׁתֵּ ֵרד ְרבִ יעָ ה ְשׁ ִניָּה‪.‬‬
‫הַ מֻּ דָּ ר ֲהנָאָה מֵ חֲבֵ ר ֹו עַ ד הַ גְּ ָשׁ ִמים‪ ,‬עַ ד ֶשׁתֵּ ֵרד ְרבִ יעָ ה ְשׁ ִניָּה‪.‬‬
‫עַ ד אֵ ימָ תַ י ֲע ִניִּים נִכְ נ ִָסים לַפַּ ְרדֵּ סוֹת? עַ ד ֶשׁתֵּ ֵרד ְרבִ יעָ ה ְשׁ ִניָּה‪.‬‬
‫מֵ אֵ ימָ תַ י ֶנ ֱהנִין וְ שׁו ְֹר ִפין בַּ תֶּ בֶ ן וּבַ קַּ שׁ ֶשׁל ְשׁבִ יעִ ית? ִמ ֶשּׁתֵּ ֵרד ְרבִ יעָ ה ְשׁ ִניָּה של מוצאי שביעית‪.‬‬
‫‪ 1‬המשכיר בית לחברו עד הגשמים‪ ,‬כוונתו‪" :‬עד שתרד רביעה שנייה"‪.‬‬
‫‪ 2‬המודר הנאה מחברו עד הגשמים‪ ,‬כוונתו‪ " :‬עד שתרד רביעה שניה"‪.‬‬
‫‪ 3‬לעניים מותר ללקוט לקט שכחה ופאה עד הרביעה השנייה )אח"כ דריסת רגלם מזיקה לשדות(‪.‬‬
‫‪ 4‬מותר לשרוף תבן וקש בשביעית )למרות שהם ראויים לאכילת בהמה( כאשר תרד רביעה שנייה‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬כיצד היא מצוות ביעור ?‬
‫יעית וְ ִהגִּ יעַ ָשׁעַ ת הַ בִּ עוּר‪,‬‬
‫ִמי ֶשׁהָ יוּ ל ֹו פירות ְשׁבִ ִ‬
‫ְמחַ לֵּק ְמזוֹן ָשׁלשׁ ְסעוּדוֹת לְ ָכל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד‪.‬‬
‫◌ַ ֲע ִניִּים אוֹכְ לִ ין אַחַ ר הַ בִּ עוּר‪ ,‬אֲבָ ל לא ע ֲִשׁ ִירים‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י יְהוּדָ ה‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ :‬אֶ חָ ד ֲע ִניִּים וְ אֶ חָ ד ע ֲִשׁ ִירים אוֹכְ לִ ין אַחַ ר הַ בִּ עוּר‪.‬‬
‫‪ 1‬הגיעה שעת הביעור )כל ירק בהתאם לעונתו(‪:‬‬
‫‪ 1.1‬מפרישים ‪ 3‬סעודות עבור כל אחד מאנשי הבית‪ ,‬ועבור השכנים והקרובים‪.‬‬
‫‪ 1.2‬את מה שנותר‪ ,‬מוציאים ומניחים מחוץ לבית‪.‬‬
‫‪ 2‬מי רשאי לזכות בפירות המופקרים לאחר הביעור ?‬
‫‪ 2.1‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬רק מי שאינם בעלי השדה )נקראים "עניים"(‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬בעלי השדות )נקראים "עשירים"( עצמם אינם יכולים לזכות בפרותיהם‪.‬‬
‫‪ 2.2‬רבי יוסי‪:‬‬

‫כל אחד יכול לזכות בפירות‪ ,‬כולל בעל הבית עצמו‪.‬‬

‫משנה ט‪ :‬פירות שביעית שניתנו בירושה או במתנה‬
‫ִמי ֶשׁהָ יוּ ל ֹו פירות ְשׁבִ יעִ ית‪ֶ ,‬שׁנּ ְָפלוּ ל ֹו בִּ ירֻ ָשּׁה א ֹו ֶשׁנּ ְִתּנוּ ל ֹו בְּ מַ תָּ נָה‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ִ :‬ינּ ְָתנוּ לְ אוֹכְ לֵיהֶ ן‪.‬‬
‫ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬אֵ ין הַ חוֹטֵ א נ ְִשכָּ ר‪,‬‬
‫אֶ לָּא יִמָּ כְ רוּ לְ אוֹכְ לֵיהֶ ן‪ְ ,‬וּדמֵ יהֶ ם י ְִתחַ לְּ קוּ לְ כָ ל אָדָ ם‪.‬‬
‫הוּרמָ ה חַ לָּתָ הּ‪ ,‬חַ יָּב ִמיתָ ה‪.‬‬
‫יעית עַ ד ֶשׁלּא ְ‬
‫הָ א ֹוכֵל מֵ עִ סַּ ת ְשׁבִ ִ‬
‫‪ 1‬רבי אליעזר‪:‬‬

‫ייתן את הפירות לאחרים‪ ,‬ויכול לאכול יחד אתם )שלא להחזיק טובה למי שנתנם לו(‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 40‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬
‫‪ 2‬חכמים‪:‬‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫יכול לאכול את הפירות בעצמו ללא אחרים‪.‬‬

‫‪ 3‬חכמים לרבי אליעזר‪:‬‬
‫‪ 3.1‬לשיטתך שאין החוטא נשכר )ולכן לא יוכל את הפירות לבדו(‪:‬‬
‫‪ 3.1.1‬צריך למכור את הפירות‪ ,‬והדמים יתחלקו לכל אדם‪.‬‬
‫‪ 4‬האוכל מעיסת שביעית קודם שהורמה ממנה חלה חייב מיתה )בידי שמים(‪.‬‬
‫‪—‬‬‫פרק י‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫חובות ששביעית אינה משמטת‪ ,‬שטרות חוב שנמסרו לב"ד או מלווה שיש‬
‫עליו פרוזבול‪ ,‬דיני פרוזבול‪ ,‬דיני כוורת להיות כקרקע‪ ,‬המבקש להחזיר חוב‬
‫שהשביעית שמטה‪ .‬דברים שהעושה אותם רוח חכמים נוחה ממנו‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬שביעית משמטת רק חוב או מלווה ודוגמאות לכך‬
‫ְשׁבִ יעִ ית ְמ ַשׁמֶּ טֶ ת אֶ ת הַ ִמּלְ וָה בִּ ְשׁטָ ר וְ ֶשׁלּא בִּ ְשׁטָ ר‪.‬‬
‫הַ קָּ פַ ת הַ ֲחנוּת‪,‬‬
‫אֵ ינָהּ ְמ ַשׁמֶּ טֶ ת‪,‬‬
‫ֲשאָ הּ ִמלְ וָה‪ ,‬ה ֲֵרי ז ֹו ְמ ַשׁמֶּ טֶ ת‪.‬‬
‫וְ ִאם ע ָ‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪ :‬הָ ִראשׁוֹן הָ ִראשׁוֹן ְמ ַשׁמֵּ ט‪.‬‬
‫ְשכַ ר ָשכִ יר אֵ ינ ֹו ְמ ַשׁמֵּ ט‪.‬‬
‫ֲשא ֹו ִמלְ וָה‪ֲ ,‬ה ֵרי זֶה ְמ ַשׁמֵּ ט‪.‬‬
‫וְ ִאם ע ָ‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫כָּ ל ְמלָאכָ ה ֶשׁפּוֹסֶ קֶ ת בַּ ְשּׁבִ יעִ ית‪ְ ,‬מ ַשׁמֶּ טֶ ת‪.‬‬
‫וְ ֶשׁאֵ ינָהּ פּוֹסֶ קֶ ת בַּ ְשּׁבִ יעִ ית‪ ,‬אֵ ינָהּ ְמ ַשׁמֶּ טֶ ת‪.‬‬
‫‪ 1‬השביעית משמטת הלוואה בין שיש עליה שטר ובין שניתנה ללא שטר‪.‬‬
‫‪ 2‬חוב שנוצר בקנית מצרכים בהקפה בחנות‪:‬‬
‫‪ 2.1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬אינה משמטת‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬אם החנווני סיכם את החשבון וזקף אותו על הקונה כהלוואה‪ ,‬השביעית משמטת‪.‬‬
‫‪ 2.2‬רבי יהודה‪ :‬אם התבצעו כמה קניות בהקפה‪ ,‬האחרונה לא משמטת‪ .‬הקודמות משמטת‪.‬‬
‫‪ 3‬שכר מלאכתו של פועל‪:‬‬
‫‪ 3.1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 3.1.1‬שביעית אינה משמטת‪.‬‬
‫‪ 3.1.2‬אם בעל הבית זקף את החשבון כחוב על הפועל‪ ,‬השביעית משמטת‪.‬‬
‫‪ 3.2‬רבי יוסי‪:‬‬
‫‪ 3.3‬מלאכה שהסתימה בכניסת שביעית )כיוון שאסור לעשותה(‪ ,‬השביעית משמטת את החוב‪.‬‬
‫‪ 3.4‬מלאכה שאינה מסתיימת בשביעית )כגון עבודה המותרת בשביעית(‪ ,‬השביעית אינה משמטת‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 41‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫משנה ב‪ :‬השוחט ונותן בהקפה בשר ללקוחות ביו"ט ראשון של ראש השנה של שנה שמינית‬
‫הַ שּׁוֹחֵ ט אֶ ת הַ פָּ ָרה וְ חִ לְּ קָ הּ בְּ ראשׁ הַ ָשּׁנָה‪,‬‬
‫ִאם הָ ָיה הַ חֹדֶ שׁ ְמעֻבָּ ר‪ְ ,‬מ ַשׁמֵּ ט‪.‬‬
‫וְ ִאם לָאו‪ ,‬אֵ ינ ֹו ְמ ַשׁמֵּ ט‪.‬‬
‫ֲשה בֵּ ית ִדּין‪ ,‬אֵ ינָן ְמ ַשׁ ְמּ ִטין‪.‬‬
‫הָ א ֹונֵס‪ְ ,‬והַ ְמפַ תֶּ ה‪ ,‬וְ הַ מּו ִֹציא ֵשׁם ָרע‪ ,‬וְ ָכל מַ ע ֵ‬
‫הַ מַּ לְ וֶה עַ ל הַ מַּ ְשׁכּוֹן‪,‬‬
‫וְ הַ מּ ֹוסֵ ר ְשׁטָ רוֹתָ יו לְ בֵ ית ִדּין‪ ,‬אֵ ינָן ְמ ַשׁ ְמּ ִטין‪.‬‬
‫‪ 1‬אם חודש אלול מעובר )יו"ט ראשון הוא ל' אלול(‪ ,‬החוב על הבשר נשמט‪.‬‬
‫‪ 2‬אם החודש אינו מעובר )יו"ט ראשון הוא א' תשרי(‪ ,‬החוב על הבשר אינו נשמט‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫קנסות של אונס‪ ,‬מפתה‪ ,‬מוציא שם רע או חיוב שחייבו ב"ד‪ ,‬שביעית אינה משמטת‬

‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫מלווה על המשכון או חוב שנמסר לב"ד‬

‫‪ 1‬המלווה את חבירו וקבל משכון על החוב‪ ,‬שביעית אינה משמטת‪.‬‬
‫‪ 2‬המוסר שטרותיו לב"ד שהם יגבו את חובו‪ ,‬שביעית אינה משמטת‪.‬‬
‫משנה ג‪ :‬חוב שנכתב עליו פרוזבול‬
‫ְפּר ֹוזְבּוּל אֵ ינ ֹו ְמ ַשׁמֵּ ט‪.‬‬
‫זֶה אֶ חָ ד ִמן הַ ְדּבָ ִרים ֶשׁ ִה ְת ִקין הִ לֵּל הַ זָּקֵ ן;‬
‫כְּ ֶשׁ ָראָה ֶשׁנּ ְִמנְעוּ הָ עָ ם ִמלְּ הַ לְ ווֹת זֶה אֶ ת זֶה‪ ,‬וְ עוֹבְ ִרין עַ ל מַ ה ֶשּׁ ָכּתוּב בַּ תּו ָֹרה )דברים טו‪ ,‬ט(‪:‬‬
‫"ה ָשּׁמֶ ר לְ � פֶּ ן יִהְ יֶה דָ בָ ר עִ ם לְ בָ בְ � בְ לִ יַּעַ ל" וְ גוֹמֵ ר‪,‬‬
‫ִ‬
‫ִה ְת ִקין הִ לֵּל לַפְּ ר ֹוזְבּוּל‪.‬‬
‫‪ 1‬החוב אינו משמט‪.‬‬
‫‪ 2‬כשראה הלל שנמנעים מלהלוות זה לזה‪ ,‬תיקן שיכתבו פרוזבול על החוב‪.‬‬
‫משנה ד‪ :‬נוסח פרוזבול‬
‫זֶהוּ גּוּפ ֹו ֶשׁל ְפּר ֹוזְבּוּל‪:‬‬
‫וּפל ֹונִי הַ ַדּ ָיּנִים ֶשׁבְּ מָ קוֹם ְפּל ֹונִי‪ֶ ,‬שׁ ָכּל חוֹב ֶשׁיֶּשׁ לִ י‪ֶ ,‬שׁאֶ גְ בֶּ נּוּ ָכּל זְמַ ן ֶשׁאֶ ְרצֶ ה"‪,‬‬
‫"מוֹסֵ ר אֲ נִי ָל ֶכם ִאישׁ ְפּל ֹונִי ְ‬
‫וְ הַ ַדּ ָיּנִים חו ְֹת ִמין לְ מַ טָּ ה א ֹו הָ עֵ ִדים‪.‬‬
‫‪" 1‬מוסר אני לכם איש פלוני ופלוני הדיינים ‪ ,…‬שכל חוב שיש לי שאגבנו בכל זמן שארצה"‪.‬‬
‫‪ 2‬הדיינים או העדים חותמים מתחת לנוסח הזה‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬המשך דיני פרוזבול‬
‫ְפּר ֹוזְבּוּל הַ מֻּ ְקדָּ ם כָּ ֵשׁר‪,‬‬
‫וְ הַ ְמאֻ חָ ר פָּ סוּל‪.‬‬
‫ְשׁטָ ֵרי חוֹב הַ מֻּ ְקדָּ ִמים פְּ סוּלִ ים‪,‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 42‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫וְ הַ ְמאֻ חָ ִרים כְּ ֵשׁ ִרים‪.‬‬
‫אֶ חָ ד לוֶה מֵ ח ֲִמ ָשּׁה‪ ,‬כּוֹתֵ ב ְפּר ֹוזְבּוּל לְ כָ ל אֶ חָ ד ְואֶ חָ ד‪.‬‬
‫ֲח ִמ ָשּׁה לוִ ין מֵ אֶ חָ ד‪ ,‬אֵ ינ ֹו כּוֹתֵ ב אֶ לָּא ְפּר ֹוזְבּוּל אֶ חָ ד לְ ֻכלָּם‪.‬‬
‫‪ 1‬פרוזבול מוקדם )התאריך הכתוב בו קודם לזמן כתיבת הפרוזבול( כשר‪.‬‬
‫‪ 2‬פרוזבול מאוחר )התאריך הכתוב בו מאוחר לזמן כתיבת הפרוזבול( פסול‪.‬‬
‫‪ 3‬שטר חוב מוקדם‪ ,‬פסול )המלווה גובה מהלקוחות מהזמן הרשום בשטר‪ ,‬ומפסידן שלא כדין( ‪.‬‬
‫‪ 4‬שטר חוב מאוחר‪ ,‬כשר )המלווה גובה רק מהזמן הכתוב בשטר וההפסד שלו(‪.‬‬
‫‪ 5‬לווה אחד שלווה מחמישה מלווים‪ ,‬כל מלווה צריך לכתוב פרוזבול‪.‬‬
‫‪ 6‬מלווה אחד שהלווה לחמישה לווים‪ ,‬מספיק פרוזבול אחד לכולם‪.‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫המשך דיני פרוזבול‬

‫אֵ ין כּו ְֹתבִ ין פְּ ר ֹוזְבּוּל אֶ לָּא עַ ל הַ קַּ ְרקַ ע‪.‬‬
‫ִאם אֵ ין לוֹ‪ְ ,‬מ ַז ֶכּה הוּא בְּ תוֹ� ָשדֵ הוּ כָּ ל ֶשׁהוּא‪.‬‬
‫הָ יְתָ ה ל ֹו ָשדֶ ה ְממֻ ְשׁ ֶכּנֶת בָּ עִ יר‪ ,‬כּו ְֹתבִ ין עָ לֶיהָ פְּ ר ֹוזְבּוּל‪.‬‬
‫ַרבִּ י ֻח ְצ ִפּית אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫כּו ְֹתבִ ין ל ִָאישׁ עַ ל נִכְ סֵ י ִא ְשׁתּוֹ‪,‬‬
‫וְ ַליְתו ִֹמים עַ ל נִכְ סֵ י אַ פּוֹטְ רו ִֹפּין‪.‬‬
‫‪ 1‬כותבים פרוזבול רק אם ללווה יש קרקע‪.‬‬
‫‪ 2‬אם ללווה אין קרקע יכול המלווה לזכות לו קרקע כל שהוא‪.‬‬
‫‪ 3‬אם ללווה יש קרקע ממושכנת אפשר לכתוב עליה פרוזבול‪.‬‬
‫‪ 4‬רבי חוצפית‪:‬‬
‫‪ 4.1‬כותב אדם פרוזבול על גבי נכסיו של אשתו )קרקע של אשתו(‪.‬‬
‫‪ 4.2‬אפוטרופוס הלווה לצורך יתומים‪ ,‬יכול לכתוב פרוזבול על גבי נכסיו הפרטיים‪.‬‬
‫משנה ז‪ :‬האם כוורת דבורים המונחת על הקרקע נחשבת לקרקע לענין פרוזבול ?‬
‫כַּ וּ ֶֶרת ְדּבו ִֹרים‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ֲ :‬ה ֵרי ִהיא כְּ קַ ְרקַ ע‪,‬‬
‫וְ כו ְֹתבִ ין עָ לֶיהָ פְּ ר ֹוזְבּוּל‪,‬‬
‫וְ אֵ ינָהּ ְמקַ בֶּ לֶת ט ְֻמאָה בִּ ְמקוֹמָ הּ‪,‬‬
‫וְ הָ רוֹדֶ ה ִממֶּ נָּה בְּ ַשׁבָּ ת‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫וַחֲ כָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬אֵ ינָהּ כְּ קַ ְרקַ ע‪,‬‬
‫וְ אֵ ין כּו ְֹתבִ ין עָ לֶיהָ פְּ ר ֹוזְבּוּל‪,‬‬
‫וּמקַ בֶּ לֶת ט ְֻמאָה בִּ ְמקוֹמָ הּ‪,‬‬
‫ְ‬
‫וְ הָ רוֹדֶ ה ִממֶּ ָנּה בְּ ַשׁבָּ ת‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫‪ 1‬רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬כוורת נחשבת כקרקע‪ .‬ולכן‪:‬‬
‫‪ 1.1‬כותבים עליה פרוזבול‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 43‬מתוך ‪44‬‬

‫מסכת שביעית‬

‫בס"ד‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 1.2‬אינה מקבלת טומאה כשהיא במקומה על הקרקע‪.‬‬
‫‪ 1.3‬הרודה דבש מהכוורת בשבת‪ ,‬חייב )כדין תולש צמח מהקרקע(‪.‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪:‬‬

‫כוורת אינה נחשבת כקרקע‪ .‬ולכן‪:‬‬

‫‪ 2.1‬אין כותבים עליה פרוזבול‪.‬‬
‫‪ 2.2‬מקבלת טומאה כדין כלי‪.‬‬
‫‪ 2.3‬הרודה דבש מהכוורת בשבת‪ ,‬פטור‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬לווה המבקש להחזיר הלוואה לאחר שנת השביעית‬
‫הַ מַּ ֲחזִיר חוֹב בַּ ְשּׁבִ יעִ ית‪ ,‬יאמַ ר לוֹ‪ְ " :‬מ ַשׁמֵּ ט ֲאנִי"‪.‬‬
‫אָמַ ר לוֹ‪" :‬אַף עַ ל ִפּי ֵכן"‪ ,‬יְקַ בֵּ ל ִממֶּ נּוּ‪ֶ ,‬שׁ ֶנּאֱמַ ר )דברים טו‪ ,‬ב(‪" :‬וְ זֶה ְדּבַ ר הַ ְשּׁ ִמטָּ ה"‪.‬‬
‫ְשׁי הָ עִ יר לְ כַ בְּ דוֹ‪ ,‬יאמַ ר לָהֶ ם‪" :‬רוֹצֵ חַ אֲ נִי"‪,‬‬
‫כַּ יּוֹצֵ א בוֹ‪ ,‬רוֹצֵ חַ ֶשׁגָּ לָה לְ ִעיר ִמ ְקלָט‪ְ ,‬ו ָרצוּ אַנ ֵ‬
‫אָמרוּ לוֹ‪" :‬אַף עַ ל ִפּי ֵכן"‪ ,‬יְקַ בֵּ ל מֵ הֶ ם‪ֶ ,‬שׁ ֶנּאֱמַ ר )שם יט‪ ,‬ד(‪" :‬וְ זֶה ְדּבַ ר הָ רוֹצֵ חַ "‪.‬‬
‫ְ‬
‫‪ 1‬יאמר לו המלווה‪" :‬משמט אני" )כיוון ששביעית משמטת(‪.‬‬
‫‪ 2‬אם אמר הלווה‪" :‬ואף על פי כן אני רוצה להחזיר לך"‪ ,‬יכול המלווה לקבל ממנו‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫רוצח שגלה לעיר מקלט ורצו אנשי העיר לכבדו‬

‫‪ 1‬יאמר להם הרוצח‪" :‬רוצח אני"‪.‬‬
‫‪ 2‬אם אמרו לו אנשי העיר‪" :‬ואף על פי כן‪ ,‬רוצים אנו לכבדך"‪ ,‬יכול לקבל מהם‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬דברים שאם עושה אותם אדם‪ ,‬רוח חכמים נוחה הימנו‬
‫הַ מַּ ֲחזִיר חוֹב בַּ ְשּׁבִ יעִ ית‪ ,‬רוּחַ ֲח ָכ ִמים נוֹחָ ה ִממֶּ נּוּ‪.‬‬
‫הַ לּוֶה ִמן הַ גֵּר ֶשׁנּ ְִתגַּ יְּרוּ בָּ נָיו עִ מּ ֹו‪ .‬לא ַי ֲחזִיר לְ בָ נָיו‪.‬‬
‫וְ ִאם הֶ ֱחזִיר‪ ,‬רוּחַ ֲחכָ ִמים נוֹחָ ה ִממֶּ נּוּ‪.‬‬
‫כָּ ל הַ ִמּטַּ לְ ְטלִ ין נ ְִקנִין בִּ ְמ ִשׁי ָכה‪.‬‬
‫וְ כָ ל הַ ְמקַ יֵּם אֶ ת ְדּבָ רוֹ‪ ,‬רוּחַ חֲכָ ִמים נוֹחָ ה ִממֶּ נּוּ‪.‬‬
‫‪ 1‬לווה המחזיר חוב‪ ,‬למרות שעברה שביעית‪ ,‬והוא פטור מלהחזיר‪.‬‬
‫‪ 2‬הלווה מגר שגם בניו התגיירו יחד אתו‪ ,‬פטור מלהחזיר לבניו‪.‬‬
‫‪ 3‬אם החזיר רוח חכמים נוחה ממנו‪.‬‬
‫‪ 4‬קנין מטלטלים‪ :‬לאחר שהקונה והמוכר הסכימו על המכירה‪:‬‬
‫‪ 4.1‬אם משך הקונה בחפץ‪ ,‬אין הקונה או המוכר יכולים לחזור בהם‪.‬‬
‫‪ 4.2‬אם הקונה לא משך )ולא נתן כסף(‪ ,‬אבל סוכם ביניהם על הקניין‪:‬‬
‫‪ 4.2.1‬מן הדין יכול כל אחד לחזור בו‪.‬‬
‫‪ 4.2.2‬אם עמדו בדיבורם‪ ,‬רוח חכמים נוחה מהם‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————-‬‬‫עמוד ‪ 44‬מתוך ‪44‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)