בס"ד
מסכת שביעית
בעריכת זאב לבנוני
חוזר ושונה
דרכי חזרה ולימוד של המשנה
בעריכת זאב לבנוני
אתר דעת
תשע"ט
—————————————————————————————————————————————-עמוד 1מתוך 44
בס"ד
מסכת שביעית
בעריכת זאב לבנוני
הנושאים העיקריים במסכת
דיני חרישה בשנה השישית
פרק א:
עד מתי אפשר לעשות עבודות חקלאיות בשנה השישית ? דין מעשרות ושביעית בירקות
פרק ב:
שמשרישים עד ראש השנה
הוצאת זבל מהשדה בשביעית ובערב שביעית .הוצאת אבנים מהשדה בשביעית ,בנית גדר
פרק ג:
או טרסות בשביעית.
עבודות שאפשר לעשותם בשביעית .הכרת טובה לבעל שדה שאוכלים מפירותיו בשביעית,
פרק ד:
סיוע לעוברי עבירה בשביעית ,רמת הבשלות שצריכה להיות לפירות כדי שאפשר יהיה
לאכלם בשביעית.
ירקות ופירות שגדלים במשך מספר שנים וגדלו גם בשביעית ,הטמנת ירקות באדמה
פרק ה:
בשביעית ,מכירת כלי עבודה ,כדי יין ושמן ובהמות בשביעית .דברים שמותר לעשות מפני
דרכי שלום.
דיני שביעית במקומות שונים בארץ ובסוריה ,דין בצלים של שישית שצמחו גם בשביעית,
פרק ו:
דין בצלים של שביעית שצמחו גם בשמינית ,קניית ירקות במוצאי שביעית ,דין הבאת תרומה
מהארץ לחו"ל ומחו"ל לארץ.
גידולי שביעית שיש להם דין ביעור וגידולי שביעית שאין להם דין בעור ,דיני שביעית לגבי
פרק ז:
פירות שעושים מהם צבע ,דיני סחורה בשביעית ,צמחי בושם בשביעית ,תערובת של פירות
שביעית עם פירות שאינם של שביעית.
מגבלות השימוש בפירות שביעית.
פרק ח:
ירקות שאפשר לקנות מעם הארץ בשביעית ,דיני ספיחים בשביעית ,שלושה אזורים
פרק ט:
)ולמעשה תשעה( נפרדים בא"י בנושא ביעור מעשרות ,זמן ביעור מעשרות ,נושאים
הקשורים לרביעה שניה ,כיצד היא מצוות ביעור ,פירות שניתנו במתנה או נפלו בירושה.
חובות ששביעית אינה משמטת ,שטרות חוב שנמסרו לב"ד או מלווה שיש עליו פרוזבול,
פרק י:
דיני פרוזבול ,דיני כוורת להיות כקרקע ,המבקש להחזיר חוב שהשביעית שמטה .דברים
שהעושה אותם רוח חכמים נוחה ממנו.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 2מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
פרק א
הנושאים העיקריים בפרק:
מושגים:
כמלוא האורה וסלו:
דיני חרישה בשנה השישית
זהו השטח הנדרש לעבודה סביב עץ תאנה .בשטח זה כלול המקום הנדרש עבור
אורה התאנים והסל שהוא נותן לתוכו את התאנים .גם אם העץ אינו תאנה,
מחשבים את השטח הנדרש לעבודת העץ לצורך דיני שביעית כאילו היה עץ
תאנה .כאשר מותר לעבד את העץ בלבד ,הכוונה היא שמותר לעבד את השטח
הקרוב לעץ כמלוא האורה וסלו.
משנה א :עד מתי מותר לחרוש בשדה האילן בשנה השישית ?
עַ ד אֵ ימָ תַ י חו ְֹר ִשׁין בִּ ְשדֵ ה הָ ִאילָן עֶ ֶרב ְשׁבִ יעִ ית?
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִריםָ :כּל זְמַ ן ֶשׁהוּא יָפֶ ה לַפְּ ִרי.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :עַ ד הָ עֲצֶ ֶרת.
וּקרוֹבִ ין ִדּבְ ֵרי אֵ לּוּ לִ ְהיוֹת כְּ ִדבְ ֵרי אֵ לּוּ.
ְ
1בית שמאי:
כל זמן שהחריש טוב לפרי של שנה שישית.
2בית הלל :עד חג השבועות.
3שני הזמנים הללו קרובים זה לזה.
משנה ב :בשדה של עצי פרי ,האם מותר לחרוש את כל השדה ?
אֵ יזֶהוּ ְשדֵ ה הָ ִאילָן?
כָּ ל שלשה ִאילָנוֹת לְ בֵ ית ְסאָה,
ִאם ְראוּיִין ַלעֲשׁוֹת כִּ כַּ ר ְדּבֵ לָה ֶשׁל ִשׁ ִשּׁים מָ נֶה בָּ ִאיטַ לְ ִקי,
חו ְֹר ִשׁים ָכּל בֵּ ית ְסאָה בִּ ְשׁבִ ילָן.
פָּ חוֹת ִמ ָכּאן ,אֵ ין חו ְֹר ִשׁין לָהֶ ן אֶ לָּא ְמלא הָ או ֶֹרה וְ סַ לּ ֹו חוּצָ ה לוֹ.
1בשדה תאנים מותר לחרוש את כל השדה אם מתקיימים התנאים הבאים:
1.1לפחות 3עצי תאנה נטועים בשטח של בית סאה ) 50אמה על 50אמה(.
1.2כל עץ )יש סוברים 3עצים יחד( נותן פרי של ככר דבלה ,שמשקלו 60מנה איטלקי )כ 24-ק"ג(.
2אם לא מתקיימים התנאים הנ"ל ,מותר לחרוש בשישית רק כמלוא האורה וסלו )ראה מושגים(.
משנה ג :דין חרישת אילנות סרק כדין אילנות פרי
אֶ חָ ד ִאילַן ְס ָרק ְואֶ חָ ד ִאילַן מַ ֲאכָ ל ,רו ִֹאין אוֹתָ ן כְּ ִאלּוּ הֵ ם ְתּאֵ נִים.
ִאם ְראוּיִים ַלעֲשׁוֹת כִּ כַּ ר ְדּבֵ לָה ֶשׁל ִשׁ ִשּׁים מָ נֶה בָּ ִאיטַ לְ ִקי ,חו ְֹר ִשׁים כָּ ל בֵּ ית ְסאָה בִּ ְשׁבִ ילָן.
פָּ חוֹת ִמ ָכּאן ,אֵ ין חו ְֹר ִשׁים לָהֶ ם אֶ לָּא לְ צָ ְרכָּ ן.
1בין אם האילנות הם אילנות סרק ובין אם הם אילנות פרי ,רואים אותם כאילו הם עצי תאנה.
2אם נטועים 3עצים בבית סאה:
2.1אם הם ראויים לתת ככר דבלה ,אפשר לחרוש את כל השדה.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 3מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
2.2אם לא ,מותר לחרוש רק כמלוא האורה וסלו.
משנה ד :דיני חרישה בשישית ,בהתחשב במספר העצים הנמצאים בשדה.
וּשׁ ַניִם אֵ ין עו ִֹשין ,א ֹו ְשׁ ַניִם עו ִֹשין ְואֶ חָ ד אֵ ינ ֹו עו ֶֹשה,
הָ יָה אֶ חָ ד עו ֶֹשה כִּ כַּ ר ְדּבֵ לָה ְ
אֵ ין ח ֹו ְר ִשׁין לָהֶ ם אֶ לָּא לְ צָ ְרכָּ ן.
לושׁה עַ ד ִתּ ְשׁעָ ה.
עַ ד ֶשׁיּ ְִהיוּ ִמ ְשּׁ ָ
ֲש ָרה וּלְ מַ עְ לָה,
ֲש ָרה ,מֵ ע ָ
הָ יוּ ע ָ
בֵּ ין עו ִֹשין בֵּ ין ֶשׁאֵ ינָן עו ִֹשין ,חו ְֹר ִשׁין ָכּל בֵּ ית ְסאָה בִּ ְשׁבִ ילָן.
ֶשׁ ֶנּאֱמַ ר )שמות לד ,כא(":בֶּ חָ ִרישׁ וּבַ קָּ ִציר ִתּ ְשׁבּת",
אֵ ין צָ ִרי� לוֹמַ ר חָ ִרישׁ וְ קָ צִ יר ֶשׁל ְשׁבִ יעִ ית,
יעית,
אֶ לָּא חָ ִרישׁ ֶשׁל עֶ ֶרב ְשׁבִ יעִ ית ֶשׁהוּא נִכְ נָס בַּ ְשּׁבִ ִ
וְ קָ ִציר ֶשׁל ְשׁבִ יעִ ית ֶשׁהוּא יוֹצֵ א לְ מוֹצָ אֵ י ְשׁבִ יעִ ית.
ַרבִּ י י ְִשׁמָ עֵ אל אוֹמֵ ר:
מֶ ה חָ ִרישׁ ְרשׁוּת ,אַף קָ ִציר ְרשׁוּת,
יָצָ א ְק ִציר הָ עמֶ ר.
1אם יש 3אילנות ,ורק אחד או שניים מהם מניבים ככר דבלה,
מותר לחרוש רק כמלוא האורה וסלו.
2אם מספר האילנות הוא בין 3ל ,9 -ויש 3שמניבים כנדרש ,חורשים כל השדה בעבורם.
3עשרה אילנות ומעלה אפילו אינם מניבים פרי ,חורשים כל השדה בעבורם.
כותרת נוספת:
מה לומדים מהביטוי "בחריש ובקציר תשבות" ?
1תנא קמא:
1.1שאסור לחרוש את הקרקע בשישית ,אם זה מועיל לשביעית.
1.2שאסור לקצור בשמינית את מה שגדל בשביעית.
2ר' ישמעאל:
2.1
חריש וקציר שהם רשות אסורים בשבת.
2.2קציר העומר שהוא מצוה מותר בשבת.
משנה ה :דין 3אילנות בשטח בית סאה השיכים ל 3 -אנשים שונים
שלשׁה ֲאנ ִָשׁיםֲ ,ה ֵרי אֵ לּוּ ִמ ְצטָ ְר ִפיןְ ,וחו ְֹר ִשׁין כָּ ל בֵּ ית ְסאָה בִּ ְשׁבִ ילָן.
ָ
לשׁה ִאילָנוֹת של
ְשׁ ָ
וְ כַ מָּ ה יְהֵ א בֵּ ינֵיהֶ ם?
ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר :כְּ דֵ י ֶשׁיְּהֵ א הַ בָּ קָ ר עוֹבֵ ר בְּ ֵכלָיו.
אם הם מניבים פירות כנדרש ,מצטרפים ומותר לחרוש כל השטח בעבורם.
כותרת נוספת:
המרחק המינימלי בין 2עצים כדי שיחשב לשדה האילן
רבן גמליאל:
כדי שיוכל צמד בקר יחד עם המחרשה שלו לעבור בין העצים )ושעורו 4אמות(.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 4מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
משנה ו :דין חרישה בשנה השישית בשדה שיש בו נטיעות )שעדיין אינן אילנות(
עֶ ֶשר נ ְִטיעוֹת,
ְמפֻ זָּרוֹת בְּ תוֹ� בֵּ ית ְסאָה ,חו ְֹר ִשׁין כָּ ל בֵּ ית ְסאָה בִּ ְשׁבִ ילָן עַ ד ראשׁ הַ ָשּׁנָה.
שׁוּרה וּ ֻמקָּ פוֹת עֲטָ ָרה ,אֵ ין חו ְֹר ִשׁין לָהֶ ם אֶ לָּא לְ צָ ְרכָּ ן.
הָ יוּ עֲשׁוּיוֹת ָ
1עשר נטיעות בשדה של בית סאה:
1.1אם הם מפוזרים בכל השטח ,חורשים בעבורם את כל השטח ,עד ראש השנה.
1.2אם הם נטועים בשורה ,או מוקפים גדר ,מותר לחרוש רק כל עץ לצורכו.
משנה ז :דין שדה שיש בו נטיעות וגם דלועים
הַ נּ ְִטיעוֹת וְ הַ ְדּלוּעִ ים ִמ ְצטָ ְר ִפין לְ תוֹ� בֵּ ית ְסאָה.
ַרבָּ ן ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר:
ֲש ָרה ְדּלוּעִ ים לְ בֵ ית ְסאָה ,חו ְֹר ִשׁין ָכּל בֵּ ית ְסאָה עַ ד ראשׁ הַ ָשּׁנָה.
כָּ ל ע ָ
1תנא קמא )ואין הלכה כמותו(:
אם יש גם נטיעות ,הדלועים מצטרפים לעשרה ,וחורשים כל בית סאה.
2רבן שמעון בן גמליאל:
גם אם יש 10דלועים )ללא נטיעות( חורשים כל בית הסאה עד ראש השנה.
משנה ח :עד מתי נחשבים העצים לנטיעות ולא לאילנות ?
עַ ד אֵ ימָ תַ י נ ְִק ְראוּ נ ְִטיעוֹת?
ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר בֶּ ן ֲע ַז ְריָה אוֹמֵ ר :עַ ד ֶשׁ ָיּחֹלּוּ.
ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר :בַּ ת ֶשׁבַ ע ָשׁנִים;
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר :נ ְִטיעָ ה כִּ ְשׁמָ הּ.
יפין,
ִאילָן ֶשׁנִּגְ מַ ם וְ הוֹצִ יא ֲחלִ ִ
ִמטֶּ פַ ח וּלְ מַ טָּ ה ,כִּ נ ְִטיעָ ה,
ִמטֶּ פַ ח וּלְ מַ עְ לָה ,כְּ ִאילָן; ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן.
1ר אלעזר בן עזריה )ואין הלכה כמותו( :עד שהפירות יהיו חולין )שנה חמישית(.
2ר' יהושע )ואין הלכה כמותו(:
עד שנה שביעית.
3ר' עקיבא :כל זמן שבני אדם קוראים לאילן נטיעה.
כותרת נוספת:
דין עץ שנכרת גזעו והוציא ענפים חדשים.
רבי שמעון:
1אם נשאר מהגזע פחות מטפח מהקרקע ,העץ נחשב כנטיעה.
2אם נשאר מהגזע טפח ומעלה ,הוא נחשב כאילן.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 5מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
פרק ב
הנושאים העיקריים בפרק:
מושגים:
שדה הלבן:
שדה שלחין:
שדה בעל:
הברכה:
עד מתי אפשר לעשות עבודות חקלאיות בשישית ?
דין מעשרות ושביעית בירקות שמשרישים עד ראש השנה.
שדה תבואה או שדה קטניות.
שדה שבה הגידולים מתבססים על השקיה מלאכותית.
שדה המסתפקת במי גשמים ,אלא שירקות הגדלים בה צריכים תוספת השקיה.
כופפים זמורת גפן ומכסים אותה באדמה ,מוציאים את ראשה מצד אחר.
והיא מכה שורשים וצומחת ממקומה החדש.
משנה א :עד מתי מותר לחרוש בשנה השישית בשדה הלבן ?
עַ ד אֵ ימָ תַ י חו ְֹר ִשׁין בִּ ְשדֵ ה הַ לָּבָ ן עֶ ֶרב ְשׁבִ יעִ ית?
עַ ד ֶשׁ ִתּכְ לֶה הַ לֵּחָ ה,
כָּ ל זְמַ ן ֶשׁבְּ נֵי אָדָ ם חו ְֹר ִשׁים לִ טַּ ע בַּ ִמּ ְק ָשׁאוֹת וּבַ ִמּ ְדלָעוֹת.
אָמַ ר ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן :נָתַ תָּ תּו ַֹרת ָכּל אֶ חָ ד ְואֶ חָ ד בְּ יָד ֹו ! אֶ לָּא:
בִּ ְשדֵ ה הַ לָּבָ ן עַ ד הַ פֶּ סַ ח ,וּבִ ְשדֵ ה הָ ִאילָן עַ ד עֲצֶ ֶרת.
1תנא קמא :כל זמן שיש עדיין לחלוחית בקרקע ,דהיינו :
שעדיין חורשים בשדה קישואים או דלועים.
2ר' שמעון :אם כך כל אחד יקבע את הדין לעצמו ,אלא:
2.1בשדה הלבן ,עד פסח.
2.2בשדה האילן עד העצרת.
סוגי עבודות שאפשר לעשותם עד ר"ה של שביעית
משנה ב:
ְמזַבְּ לִ ין,
וּמעַ ְדּ ִרין בַּ ִמּ ְק ָשׁאוֹת וּבַ ִמּ ְדלָעוֹת עַ ד ראשׁ הַ ָשּׁנָה.
ְ
וְ כֵ ן בְּ בֵ ית הַ ְשּׁל ִָחין.
ְמיַבְּ לִ ין,
ְמפָ ְר ִקין,
ְמאַ בְּ ִקין,
ְמעַ ְשּׁנִין עַ ד ראשׁ הַ ָשּׁנָה.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר :אַף נוֹטֵ ל הוּא אֶ ת הֶ עָ לֶה ִמן הָ אֶ ְשׁכּוֹל בַּ ְשּׁבִ יעִ ית.
1מפזרים זבל בשדות.
2עודרים בשדה קישואים ובשדה דלועים סביב קלחי הקישואים והדלועים.
3עודרים בשדה שלחין.
4חותכים את היבלות של האילן )"מיבלין"(.
5ונוטלים עלים מעל האילן )"מפרקין"(.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 6מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
6מכסים בעפר דק את שורשי האילן שהתגלו )"מאבקין"(.
7מעלים עשן תחת האילן להמית תולעים שבו )"מעשנין"(.
8רבי שמעון )ואין הלכה כמותו(:
נטילת עלים מהאשכול מותרת אף בשביעית.
משנה ג :המשך סוגי עבודות שאפשר לעשותם עד ר"ה
ְמסַ ְקּלִ ין עַ ד ראשׁ הַ ָשּׁנָה.
ְמקַ ְרסְ ִמין,
ְמז ְָר ִדין,
ְמפַ ְסּלִ ין עַ ד ראשׁ הַ ָשּׁנָה.
ששּׁית.
ישׁיתָ ,כּ� של ִ
ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר :כְּ זֵרוּדָ הּ וּכְ פִ סּוּלָהּ ֶשׁל ֲח ִמ ִ
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר :כָּ ל זְמַ ן ֶשׁ ֲאנִי ַר ַשּׁאי בַּ עֲבוֹדַ ת הָ ִאילָןַ ,ר ַשּׁאי אֲ נִי בְּ ִפסּוּלוֹ.
1מסקלים את האבנים.
2חותכים ענפים יבשים )"מקרסמין"(.
3קוצצים ענפים לחים )"מזרדין"(.
4הורדת פסולת מן האילן:
4.1תנא קמא :מותר עד ר"ה.
4.2רבי יהושע )ואין הלכה כמותו(:
כשם שנטילת פסולת של חמישית מותרת בשישיית ,כך של שישית מותרת גם בשביעית.
4.3רבי שמעון )ואין הלכה כמותו(:
מותר עד עצרת כדין כל עבודות האילן.
משנה ד :המשך סוגי עבודות שאפשר לעשותם עד ר"ה
ְמ ַז ֲה ִמין אֶ ת הַ נְּטִ יעוֹת,
וְ כו ְֹרכִ ין אוֹתָ ן,
וְ קו ְֹט ִמין אוֹתָ ן,
וְ עו ִֹשין לָהֶ ן בָּ ִתּים,
וּמַ ְשׁ ִקין אוֹתָ ן ,עַ ד ראשׁ הַ ָשּׁנָה.
ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר בַּ ר צָ דוֹק אוֹמֵ ר :אַף מַ ְשׁקֶ ה הוּא אֶ ת הַ נּוֹף בַּ ְשּׁבִ יעִ ית ,אֲ בָ ל לא אֶ ת הָ ִעקָּ ר.
1נטיעה שנשרה קליפתה ,אפשר להדביק זבל במקום הקילוף כדי להבריאה") ,מזהמים"(.
2אפשר לעטוף נטיעה במטלית להגן עליה מפני החמה או מפני הצינה )"כורכים"(.
3אפשר לחתוך ראשי הענפים של האילן )"קוטמים"(.
4מותר לעשות לאילנות סוכה כדי להגן עליהם מפני החמה או מפני הצינה.
5בעניין השקיה:
5.1תנא קמא :מותר להשקות את נוף האילן והמים יורדים ומשקים גם את גוף האילן.
5.2רבי אליעזר בר צדוק :אפילו בשביעית מותר להשקות את הנוף ,אבל לא את השורשים.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 7מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
משנה ה :דין עבודות הנעשות בפגי תאנה
וּמנ ְַקּבִ ים אוֹתָ ן עַ ד ראשׁ הַ ָשּׁנָה.
סָ כִ ין אֶ ת הַ פַּ גִּ ים ְ
יעית,
פַּ גֵּי עֶ ֶרב ְשׁבִ יעִ ית ֶשׁנִּכְ נְסוּ ל ְַשּׁבִ יעִ ית ,וְ של שבִ יעִ ית ֶשׁיָּצְ אוּ לְ מוֹצָ אֵ י ְשׁבִ ִ
לא סָ כִ ין ְולא ְמנ ְַקּבִ ין אוֹתָ ן.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר:
ְמקוֹם ֶשׁ ָנּהֲגוּ לָסוּ� ,אֵ ינָן סָ כִ יןִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁ ִהיא עֲבוֹדָ ה.
ְמקוֹם ֶשׁ ָנּהֲגוּ ֶשׁלּא לָסוּ� ,סָ כִ ין.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן מַ ִתּיר בָּ ִאילָןִ ,מפְּ נֵי ֶשׁהוּא ַר ַשּׁאי בַּ עֲבוֹדַ ת הָ ִאילָן.
1מותר לסוך ולנקב פגי תאנה עד ראש השנה כדי שימהרו להבשיל.
2פגי שישית שיבשילו רק בשביעית ,ופגי שביעית שיבשילו רק בשמינית:
2.1תנא קמא :אסור לסוך ולנקב פגי שביעית בשישית ,ופגי שביעית בשמינית.
2.2ר' יהודה:
לגבי פגי שישית שיבשילו רק בשביעית:
2.2.1מקום שנוהגים לסוך פגים ,זה נחשב כעבודת השדה ,ואסור לסוך בשישית.
2.2.2מקום שנהגו שלא לסוך ,מותר לסוך פגי שישית שנכנסים לשביעית.
כותרת נוספת:
עבודות באילן עצמו מיד במוצאי שביעית
רבי שמעון :מותר לעשות עבודות באילן עצמו ,אפילו אם יש על האילן פירות.
משנה ו :דין נטיעה ,הברכה או הרכבה בשישית
אֵ ין נו ְֹטעִ ין ,וְ אֵ ין מַ בְ ִריכִ יןְ ,ואֵ ין מַ ְרכִּ יבִ ין עֶ ֶרב ְשׁבִ יעִ ית ,פָּ חוֹת ִמשלשים יוֹם לִ ְפנֵי ראשׁ הַ ָשּׁנָה.
וְ ִאם נָטַ ע א ֹו ִהבְ ִרי� א ֹו ִה ְרכִּ יבַ ,יעֲקר.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :כָּ ל הַ ְרכָּ בָ ה ֶשׁאֵ ינָהּ ק ֹולֶטֶ ת לִ שלשה י ִָמים ,שׁוּב אֵ ינָהּ ק ֹולֶטֶ ת.
ַרבִּ י יוֹסֵ י ְו ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן או ְֹמ ִרים :לִ ְשׁתֵּ י ַשׁבָּ תוֹת.
1תנא קמא:
1.1אסור לנטוע ,להבריך או להרכיב פחות מ 30 -יום לפני ר"ה.
1.2אם עשה יעקור.
2ר' יהודה:
2.1הרכבה שאינה נקלטת ב 3 -ימים הראשונים שוב אינה נקלטת.
2.2מותר 3ימים קודם ר"ה ,פחות מכן אסור.
3ר' יוסי ור' שמעון:
אסור שבועיים לפני ר"ה.
משנה ז :דין אורז ,דוחן ,פרגים ושומשומים לעניין מעשרות
ארז וְ הַ דּחַ ן וְ הַ פְּ ָרגִ ין וְ הַ שֻּׁ ְמ ְשׁ ִמיןֶ ,שׁ ִה ְשׁ ִרישׁוּ לִ ְפנֵי ראשׁ הַ ָשּׁנָה,
הָ ֶ
ִמ ְתעַ ְשּׂ ִרין לְ ֶשׁעָ בַ ר,
וּמֻ תָּ ִרין בַּ ְשּׁבִ יעִ ית.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 8מתוך 44
בס"ד
מסכת שביעית
בעריכת זאב לבנוני
וְ ִאם לָאו,
יעית,
סוּרין בַּ ְשּׁבִ ִ
אֲ ִ
ַשּׁנָה הַ בָּ אָה.
וּמ ְתעַ ְשּׂ ִרין ל ָ
ִ
1אם צמחים או הכו שורשים לפני ר"ה:
1.1הם נחשבים כשייכים לשנה קודמת לעניין מעשרות.
1.2אין להם קדושת שביעית.
2אם צמחים או הכו שורשים לאחר ר"ה:
2.1לגבי ר"ה של שנת שביעית ,חלה עליהם קדושת שביעית.
2.2בשנה רגילה הם נחשבים כשייכים לשנה הבאה לעניין מעשרות.
משנה ח :דיני פול המצרי ואפונים הגמלונין לעניין מעשרות
זוּרי אוֹמֵ ר :פּוֹל הַ ִמּ ְצ ִרי,
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן ְשׁ ִ
ֶשׁזְּ ָרע ֹו לְ ז ֶַרע בַּ ְתּחִ לָּה ,כַּ יּוֹצֵ א בָ הֶ ן.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ רֲ :אפוּנִין הַ גַּ ְמל ֹונִין ,כַּ יּוֹצֵ א בָ הֶ ן.
ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר אוֹמֵ ר :אֲ פוּנִין הַ גַּ ְמל ֹונִיןִ ,מ ֶשּׁ ִתּ ְר ְמלוּ לִ ְפנֵי ראשׁ הַ ָשּׁנָה.
1פול המצרי:
1.1ר' שמעון שזורי:
1.1.1אם זרעו כדי להוציא ממנו זרע לזריעה ,הולכים בו אחר זמן השרשה )כמו במשנה הקודמת(.
1.1.2אם זרעו לשם ירק הולכים בו אחר לקיטה.
2אפונים הגמלונים:
2.1ר' שמעון :הולכים בהם אחר זמן השרשה )כמו במשנה הקודמת(.
2.2ר אלעזר :הולכים בהם אחר זמן שעושים תרמילים.
משנה ט :דין בצלים שאין עושים זרעים ובפול המצרי שמנעו מהם השקיה
יסים וּפוֹל הַ ִמּ ְצ ִרי,
הַ בְּ צָ לִ ים הַ סָּ ִר ִ
לשׁים יוֹם לִ ְפנֵי ראשׁ הַ ָשּׁנָה,
ֶשׁמָּ נַע מֵ הֶ ם מַ יִם ְשׁ ִ
ִמ ְתעַ ְשּׂ ִרין לְ ֶשׁעָ בַ ר,
וּמֻ תָּ ִרים בַּ ְשּׁבִ יעִ ית.
וְ ִאם לָאו,
יעית,
סוּרים בַּ ְשּׁבִ ִ
אֲ ִ
וּמ ְתעַ ְשּׂ ִרין לְ ָשׁנָה הַ בָּ אָה.
ִ
וְ ֶשׁל בַּ עַ ל,
ֶשׁמָּ נַע מֵ הֶ ם מַ ִים ְשׁתֵּ י עוֹנוֹת; ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר.
וַחֲ כָ ִמים או ְֹמ ִריםָ :שׁלשׁ.
1בשדה שלחין:
1.1אם מנע מהם מים 30יום לפני ראש השנה )ע"י כך יצאו מתורת ירקות(:
—————————————————————————————————————————————-עמוד 9מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
1.1.1מעשרים מהם בהתאם לשנה שקדמה לר"ה.
1.1.2מותרים בשביעית.
1.2אם לא מנע מהם מים במשך 30יום לפני ר"ה:
1.2.1הם נחשבים כגידולי שביעית ,ואסורים בשביעית.
1.2.2בשנה רגילה מעשרים מהם בהתאם לשנה שלאחר ר"ה.
2בשדה בעל )המסתפקת במי גשמים(:
2.1רבי מאיר )ואין הלכה כמותו(:
אם מנע מהם מים 2עונות ,דינם כפירות של שנה קודמת.
2.2חכמים:
אם מנע מהם מים 3עונות ,דינם כפירות של שנה קודמת.
משנה י :דיני דלועים ואורז בשביעית
הַ ְדּלוּעִ ין ֶשׁ ִקּיְּמָ ן לְ ז ֶַרע,
יעית.
ִאם ֻה ְקשׁוּ לִ ְפנֵי ראשׁ הַ ָשּׁנָה ְונ ְִפ ְסלוּ מֵ א ֶכל אָדָ ם ,מֻ תָּ ר לְ קַ יְּמָ ן בַּ ְשּׁבִ ִ
וְ ִאם לָאו ,אָסוּר לְ קַ יְּמָ ן בַּ ְשּׁבִ יעִ ית.
הַ ְתּמָ רוֹת ֶשׁלָּהֶ ן ֲאסוּרוֹת בַּ ְשּׁבִ יעִ ית.
יצין בְּ עָ פָ ר לָבָ ן; ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן.
וּמַ ְרבִּ ִ
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר בֶּ ן ַיעֲקב אוֹסֵ ר.
ארז בַּ ְשּׁבִ יעִ ית.
ְממָ ְר ִסין בָּ ֶ
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר :אֲבָ ל אֵ ין ְמכַ ְסּ ִחין.
1דלועים שנזרעו בשישית לשם זרעים ולא לשם פירות:
1.1אם התקשו לפני ר"ה ,ואינם ראויים לאכילה,
הם נחשבים לפירות שישית ,ומותר לקיימם לזרע.
1.2אם התקשו לאחר ר"ה ,הם נחשבים לפירות שביעית ואסור לקיימם לזרע.
2ציצי הדלועים )"תמרות"( דינם כפירות שביעית )אף לאחר שנתקשו הדלועים(.
3השקית שדה לבן )ראה מושגים(:
3.1ר' שמעון :מותר להשקותו.
3.2ר' אליעזר בן יעקב )ואין הלכה כמותו( :אסור להשקותו.
4אורז שהשריש לפני ר"ה:
4.1
מותר להשקותו )"ממרסין"( בשביעית.
4.2ר' שמעון :אין לחתוך )"מכסחין"( את עלי האורז ,כדי להשביחו.
פרק ג
הנושאים העיקריים בפרק:
טפול בערמות זבל בשדה בשביעית ובערב שביעית,
הוצאת אבנים מהשדה בשביעית ,בנית גדר או טרסות בשביעית.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 10מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
מושגים:
אבני כתף:
בעריכת זאב לבנוני
אבנים כבדות שנושאים על הכתף.
משנה א :הכנת ערימות זבל )אשפתות( בשדה בשביעית לצורך זיבול שנה שמינית
יאין זְבָ לִ ים לְ אַ ְשׁפַּ תּוֹת?
מֵ אֵ ימָ תַ י מו ִֹצ ִ
ִמ ֶשּׁיּ ְִפ ְסקוּ עוֹבְ דֵ י עֲבוֹדָ הִ ,דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ רִ :מ ֶשּׁיִּיבַ שׁ הַ מָּ תוֹק.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ רִ :מ ֶשּׁיּ ְִקשׁוֹר.
מאיזה זמן מותר להוציא זבלים בשביעית לערימות לצורך שנה שמינית ?
1ר' מאיר :משעה שנוכרים או עוברי עבירה יפסיקו לעבד את שדותיהם בשביעית.
2ר' יהודה :משעה שמתייבש הזבל שמשתמשים בו בשנה שביעית.
3ר' יוסי:
משעה שהזבל מתייבש ,כך שיש בו כבר מיני קשרים.
משנה ב :מספר ערימות הזבל וגודלם שאפשר לשים בשדה בשביעית לצורך שמינית
עַ ד כַּ מָּ ה ְמזַבְּ לִ ין?
עַ ד ָשׁלשׁ שלש אַ ְשׁפַּ תּוֹת לְ בֵ ית ְסאָה,
ֶשׁל עֶ ֶשר עֶ ֶשר מַ ְשׁפֵּ לוֹת ֶשׁל לֶתֶ � לֶתֶ �.
יפין עַ ל הָ אַ ְשׁפַּ תּוֹת.
יפין עַ ל הַ מַּ ְשׁפֵּ לוֹת ,וְ אֵ ין מו ִֹס ִ
מו ִֹס ִ
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר :אַף עַ ל הָ אַ ְשׁפַּ תּוֹת.
1תנא קמא:
1.1עד 3ערימות )"אשפתות"( של זבל בשטח של בית סאה,
1.2שבכל ערימה יש לפחות 10קופות )"משפלות"( של 15סאה )"לתך"(.
1.3אפשר להגדיל כל ערימה ,אבל לא את מספר הערימות.
2ר' שמעון )ואין הלכה כמותו(:
אפשר להגדיל גם את מספר הערימות.
משנה ג :דינים נוספים בנושא הוצאת הזבל בשביעית
עו ֶֹשה אָדָ ם אֶ ת ָשדֵ הוּ ָשׁלשׁ ָשׁלשׁ אַ ְשׁפַּ תּוֹת לְ בֵ ית ְסאָה.
יָתֵ ר ִמ ֵכּן ,מַ ֲח ִציבִ ,דּבְ ֵרי ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן.
וַחֲ כָ ִמים אוֹסְ ִרין,
לשׁה,
עַ ד ֶשׁ ַיּע ֲִמיק ְשׁ ָ
לשׁה.
א ֹו עַ ד ֶשׁיַּגְ בִּ יהַּ ְשׁ ָ
עו ֶֹשה אָדָ ם אֶ ת זִבְ ל ֹו אוֹצָ ר.
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹסֵ ר,
לשׁה,
עַ ד ֶשׁ ַיּע ֲִמיק ְשׁ ָ
לשׁה.
א ֹו עַ ד ֶשׁיַּגְ בִּ יהַּ ְשׁ ָ
הָ יָה ל ֹו דָּ בָ ר מֻ עָ ט ,מו ִֹסיף עָ לָיו ְוה ֹולֵ�.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 11מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר בֶּ ן ֲעז ְַריָה אוֹסֵ ר,
לשׁה,
עַ ד ֶשׁ ַיּע ֲִמיק ְשׁ ָ
לשׁה,
א ֹו עַ ד ֶשׁיַּגְ בִּ יהַּ ְשׁ ָ
א ֹו עַ ד ֶשׁיִּתֵּ ן עַ ל הַ סֶּ לַע.
1האם אפשר לשים יותר מ 3-ערימות של זבל לבית סאה ?
1.1ר' שמעון )ואין הלכה כמותו(:
אפשר ,אם מניח את הערימות בצורת רגלי חצובה.
1.2חכמים:
אסור אלא אם כן ,יעשה אחת מ 2-הדברים הבאים:
1.2.1יכניס את הערימות בבור עמוק לפחות 3טפחים מהקרקע.
1.2.2ישים את הערימות במקום המוגבה מהקרקע לפחות 3טפחים.
2האם אפשר לעשות ערימה אחת גדולה ?
2.1תנא קמא :מותר.
2.2ר' מאיר )ואין הלכה כמותו( :אוסר אלא אם כן:
2.2.1יכניס את הזבל לבור עמוק לפחות 3טפחים
2.2.2או ישים אותה במקום גבוה 3טפחים.
3האם אפשר להוציא לשדה את כמות הזבל המותרת ,בכמויות קטנות ולא בבת אחת ?
3.1תנא קמא :אפשר ,ובהדרגה ישלים את כל הכמות הנדרשת.
3.2ר' אלעזר בן עזריה:
אסור אלא אם כן יעשה אחד מהדברים הבאים:
3.2.1יכניס את הזבל לבור עמוק לפחות 3טפחים בקרקע.
3.2.2ישים את הזבל במקום המוגבה לפחות 3טפחים מעל הקרקע.
3.2.3ישים את הערימה על גבי סלע שאינו ראוי לזריעה.
משנה ד :כיצד ניתן להפוך שדה בשביעית לדיר לצאן ?
הַ ְמ ַדיֵּר אֶ ת ָשדֵ הוּ,
עו ֶֹשה סַ הַ ר לְ בֵ ית סָ אתַ יִם,
עוֹקֵ ר שלש רוּחוֹת וּמַ נִּיחַ אֶ ת הָ אֶ ְמצָ ִעית,
אַרבַּ עַ ת סְ ִאין.
נ ְִמצָ א ְמ ַדיֵּר בֵּ ית ְ
ַרבָּ ן ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר :בֵּ ית ְשׁמ ֹונַת ְס ִאין.
אַרבַּ עַ ת סְ ִאיןְ ,מ ַשׁיֵּר ִממֶּ נָּה ִמ ְקצָ תִ ,מפְּ נֵי מַ ְר ִאית הָ עַ יִן,
הָ יְתָ ה כָּ ל ָשדֵ הוּ בֵּ ית ְ
וּמו ִֹציא ִמן הַ סַּ הַ ר וְ נוֹתֵ ן לְ תוֹ� ָשדֵ הוּ כְּ דֶ ֶר� הַ ְמזַבְּ לִ ין.
1תנא קמא:
1.1עושה גדר )"סהר"( לשטח של בית סאתיים ומדייר אותה )מכניס לתוכה את הדיר(.
1.1.1לאחר שדייר בית סאתיים ,מעביר 3דפנות לצד השני ומניח את המחיצה האמצעית.
1.2יכול לדייר בצורה זו עד 4בתי סאה.
2רבן שמעון בן גמליאל )ואין הלכה כמותו(:
יכול לדייר עד 8בתי סאה.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 12מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
3אם גודל שדהו רק 4בתי סאה ,חייב לשייר קצת שטח פנוי ,מפני מראית עין.
4אם התמלא השטח שגידר בזבל ,יכול להוציאו לשאר השדה לפי השיעור של 3ערימות לבית סאה.
משנה ה :חציבת אבנים בשביעית מסלע שנמצא בשדה
לא י ְִפתַּ ח אָדָ ם מַ חְ צֵ ב בַּ ְתּ ִחלָּה לְ תוֹ� ָשדֵ הוּ,
עַ ד ֶשׁיּ ְִהיוּ בּ ֹו:
שלש מֻ ְרבִּ יּוֹתֶ ,שׁהֵ ן שלש עַ ל שלש עַ ל רוּם שלש.
עוּרן עֶ ְש ִרים וְ ֶשׁבַ ע אֲ בָ נִים.
ִשׁ ָ
לא יחצוב אדם אבנים מסלע בחצרו אם לא חצב קודם שביעית ,אלא אם:
.1ניתן לחצוב ממנו לפחות:
.1.1שלוש שורות )"מרביות"( של אבנים זו על גבי זו.
.1.2שהן יחד 3אמות באורך 3 ,ברוחב ו 3בגובה.
.2שעור הסלע הזה הוא 27אבנים שכל אחת אמה מעוקבת.
משנה ו :דין סילוק גדר אבנים שנמצאת בשדה ,כולל האבנים הקטנות שבגדר
גָּ דֵ ר ֶשׁיֶּשׁ בּ ֹו עֶ ֶשר אֲ בָ נִים ֶשׁל מַ ְשּׂאוֹי ְשׁ ַניִם ְשׁ ַניִם ,ה ֲֵרי אֵ לּוּ ִינָּטֵ לוּ.
ֲש ָרה ְטפָ ִחים.
ִשׁעוּר ָגּדֵ ר ע ָ
פָּ חוֹת ִמ ֵכּן,
אָרץ טֶ פַ ח.
ְמחַ צֵּ ב ,וְ גו ְֹממ ֹו עַ ד פָּ חוֹת מֵ הָ ֶ
מוּרים?
בַּ מֶּ ה ְדּבָ ִרים ֲא ִ
ִמתּוֹ� ֶשׁלּוֹ,
אֲ בָ ל ִמתּוֹ� ֶשׁל חֲבֵ רוֹ ,מַ ה ֶשּׁהוּא רוֹצֶ ה יִטּל.
מוּרים?
בַּ מֶּ ה ְדּבָ ִרים ֲא ִ
יעית,
בִּ זְמַ ן ֶשׁלּא ִה ְת ִחיל בּ ֹו מֵ עֶ ֶרב ְשׁבִ ִ
אֲ בָ ל ִאם ִה ְת ִחיל בּ ֹו מֵ עֶ ֶרב ְשׁבִ יעִ ית ,מַ ה ֶשּׁהוּא רוֹצֶ ה נוֹטֵ ל.
1אפשר לסלק את גדר האבנים אם מתקיימים שני התנאים הבאים:
1.1יש בגדר לפחות 10אבנים שכדי לשאת כל אחת מהן צריך לפחות 2אנשים.
1.2גובה הגדר לפחות 10טפחים.
2אם לא מתקיים אחד מהתנאים דלעיל:
2.1
אפשר לסלק ,ובלבד שיישאר מאבני הגדר לפחות טפח מעל הקרקע.
3במה דברים אמורים שחייב להשאיר טפח אבנים מעל הקרקע:
3.1אם הגדר היא בשדה שלו.
3.2אם הגדר בשדה חברו מסלק כמה שרוצה.
4במה דברים אמורים שיש מגבלת סילוק אבנים בשדה שלו ?
4.1אם לא התחיל בסילוק האבנים בערב שביעית.
4.2אם התחיל לסלק כבר בשישית ,מסלק כמה שרוצה.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 13מתוך 44
בס"ד
מסכת שביעית
בעריכת זאב לבנוני
משנה ז :דין סילוק אבנים מהשדה בשביעית
אֲ בָ נִים ֶשׁזִּ עְ זְעָ תַ ן הַ מַּ ח ֲֵר ָשׁה ,א ֹו ֶשׁהָ יוּ ְמכֻסּוֹת ְונ ְִתגַּ לּוּ,
ִאם יֵשׁ בָּ הֶ ן ְשׁתַּ יִם ֶשׁל מַ ְשּׂאוֹי ְשׁ ַניִם ְשׁ ַניִם ,ה ֲֵרי אֵ לּוּ ִינָּטֵ לוּ.
הַ ְמסַ קֵּ ל אֶ ת ָשדֵ הוּ,
אָרץ.
נוֹטֵ ל אֶ ת הָ עֶ לְ יוֹנוֹת וּמַ נִּיחַ אֶ ת הַ נּוֹגְ עוֹת בָּ ֶ
וְ כֵ ן גַּ ְרגַּ ר ֶשׁל צְ רוֹרוֹת א ֹו גַּ ל ֶשׁל אֲ בָ נִים,
אָרץ.
נוֹטֵ ל אֶ ת הָ עֶ לְ יוֹנוֹת וּמַ נִּיחַ אֶ ת הַ נּוֹגְ עוֹת בָּ ֶ
ִאם יֵשׁ תַּ ְחתֵּ יהֶ ן סֶ לַע א ֹו קַ שׁ ,ה ֲֵרי אֵ לּוּ ִינָּטֵ לוּ.
1אבנים שהיו מכוסות ונתגלו או שזעזעה אותם המחרשה,
אפשר לסלקם אם יש לפחות 2אבנים שכדי לשאת כל אחת מהן צריך לפחות 2אנשים.
2המפנה אבנים משדה כיוון שהוא צריך את האבנים )"המסקל"(:
לוקח את העליונות ,ומשאיר את התחתונות הנוגעות בקרקע.
3המפנה גל של אבנים קטנות )"גרגר של צרורות"( ,או גדולות )"גל של אבנים"(:
3.1נוטל את העליונות ,ונניח את התחתונות הנוגעות בקרקע.
4אם יש תחת האבנים סלע או קש אפשר לסלק את כל האבנים.
משנה ח :דין בנית מדרגות בואדיות בשביעית ובערב שביעית
יעית ִמ ֶשּׁפָּ ְסקוּ הַ גְּ ָשׁ ִמים,
אֵ ין בּ ֹונִין מַ ְד ֵרגוֹת עַ ל ִפּי הַ גֵּאָיוֹת עֶ ֶרב ְשׁבִ ִ
ִמ ְפּנֵי ֶשׁהוּא ְמתַ ְקּנָן ל ְַשּׁבִ יעִ ית.
אֲ בָ ל בּ ֹונֶה הוּא בַּ ְשּׁבִ יעִ ית ִמ ֶשּׁפָּ ְסקוּ הַ גְּ ָשׁ ִמיםִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא ְמתַ ְקּנָן לְ מוֹצָ אֵ י ְשׁבִ יעִ ית.
וְ לא י ְִסמ� בֶּ עָ פָ ר,
אֲ בָ ל עו ֶֹשה הוּא חַ יִץ.
כָּ ל אֶ בֶ ן ֶשׁהוּא יָכוֹל לִ ְפשׁוֹט אֶ ת יָד ֹו ְולִ טְּ לָהּ ,ה ֲֵרי ז ֹו ִתּנָּטֵ ל.
1אין לבנות בשישית בגאיות מדרגות לאחר שפסקו הגשמים,
שנראה כהכנה להשקיה בשביעית.
2אפשר לבנות מדרגות בשביעית לאחר שפסקו הגשמים עבור מוצאי שביעית.
3כשבונה את המדרגות בשביעית:
3.1אינו מחזקו בעפר או בטיט.
3.2מותר לעשות מחיצה )"חיץ"( ע"י שמסדר את האבנים זו על גבי זו.
3.3יכול לקחת אבנים לצורך בנית הקיר עד מקום שידו מגיעה )מהקיר(.
משנה ט :סוגי האבנים שאפשר להוציא מהשדה בערב שביעית ובשביעית
אַבְ נֵי ָכתֵ ף בָּ אוֹת ִמ ָכּל מָ קוֹם.
וְ הַ קַּ בְּ לָן מֵ בִ יא ִמכָּ ל מָ קוֹם.
וְ אֵ לּוּ הֵ ן אַבְ נֵי ָכתֵ ף?
כָּ ל ֶשׁאֵ ינָהּ ְיכ ֹולָה לְ ִהנָּטֵ ל בְּ אַחַ ת יָדִ ,דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 14מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :אַבְ נֵי כָ תֵ ף כִּ ְשׁמָ ןָ ,כּל ֶשׁהֵ ן נִטָּ לוֹת ְשׁתַּ יִם שלש עַ ל הַ ָכּתֵ ף.
1אבני כתף )ראה מושגים( אפשר להוציא בין משדה שלו ובין משדה חברו.
)בשל גודלן ברור שהן מיועדות לבניין(
2קבלן בנין יכול להוציא אבנים מכל מקום ,בין אבנים גדולות ובין קטנות.
3מהן אבני כתף ?
3.1רבי מאיר :אבנים בגודל כזה שאין אדם יכול ליטול אחת מהן ביד אחת.
3.2רבי יוסי:
אבנים בגודל כזה שאדם יכול לקחת מהם 2-3על הכתף.
משנה י :דין בנית גדר בשביעית בינו ובין רשות הרבים
הַ בּ ֹונֶה ָגּדֵ ר בֵּ ינ ֹו וּבֵ ין ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים ,מֻ תָּ ר לְ הַ ע ֲִמיק עַ ד הַ סֶּ לַע.
ֲשה בֶּ עָ פָ ר?
מַ ה ַיּע ֶ
וּמתַ ְקּנ ֹוִ ,דּבְ ֵרי ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ .
צוֹבְ ר ֹו בִּ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים ְ
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר:
כְּ דֶ ֶר� ֶשׁאֵ ין ְמקַ לְ ְקלִ ין בִּ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ יםָ ,כּ� לא יְתַ קֵּ נוּ.
ֲשה בֶּ עָ פָ ר? צוֹבְ ר ֹו בְּ תוֹ� ָשדֵ הוּ כְּ דֶ ֶר� הַ ְמזַבְּ לִ ין.
מַ ה ַיּע ֶ
וּמעָ ָרה.
וְ כֵ ן הַ חוֹפֵ ר בּוֹר וְ ִשׁיחַ ְ
1מותר להעמיק חפירה עבור גדר זו עד הסלע )אינו חשוד לזרוע ליד רשות הרבים(.
2לגבי העפר שהוציא מהחפירה:
2.1ר' יהושע )ואין הלכה כמותו( :צוברו ברשות הרבים ואח"כ מתקן בו גומות ברשות הרבים.
2.2ר' עקיבא:
2.2.1אין רשות לקלקל ברשות הרבים) ,גם אם אח"כ יישר את ערימות העפר(.
2.2.2מותר לערם את העפר בערימות בתוך חצירו בדרך שמערם ערימות זבל.
3מחלוקת זו בין רבי יהושע ורבי עקיבא קיימת גם בשנה רגילה לגבי חופר בור ,שיח או מערה.
פרק ד
הנושאים העיקריים בפרק:
עבודות שאפשר לעשותם בשביעית ,הכרת טובה לבעל שדה שאוכלים
מפירותיו בשביעית ,סיוע לעוברי עבירה בשביעית ,רמת הבשלות שצריכה
להיות לפירות כדי שאפשר יהיה לאכלם בשביעית.
מושגים:
אסור להפסיד פירות שביעית :יש לאכול פירות שביעית רק לאחר שיבשילו ,אחרת זה יחשב להפסד
פירות שביעית .פירות שגם בשנה רגילה נוהגים לאכלם אכילת ארעי
בשדה ,קודם שיבשילו לגמרי ,מותר גם בשביעית לאכלם אכילת ארעי
—————————————————————————————————————————————-עמוד 15מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
בעודם בשדה .משניות ז-ט ,עוסקות בהגדרת רמת בשלות הפירות המתירה
אכילתם בשדה ,ומצב הבשלות המתירה אכילתם בבית.
משנה א :דין ליקוט עצים ואבנים בשביעית
בָּ ִראשׁנָה הָ יוּ או ְֹמ ִרים:
ֲשבִ ים ִמתּוֹ� ֶשׁלּוֹ ,כְּ דֶ ֶר� ֶשׁהוּא ְמלַקֵּ ט ִמתּוֹ� ֶשׁל חֲבֵ רוֹ ,אֶ ת הַ גַּ ס הַ גַּ ס.
ְמלַקֵּ ט אָדָ ם עֵ ִצים וַאֲ בָ נִים ַוע ָ
ִמ ֶשּׁ ַרבּוּ עוֹבְ ֵרי עֲבֵ ָרה ִה ְת ִקינוּ,
ֶשׁיְּהֵ א זֶה ְמלַקֵּ ט ִמתּוֹ� ֶשׁל זֶה ,וְ זֶה ְמלַקֵּ ט ִמתּוֹ� ֶשׁל זֶה,
ֶשׁלּא בְּ טוֹבָ ה,
וְ אֵ ין צָ ִרי� לוֹמַ ר ֶשׁיְּקַ צֵּ ץ לָהֶ ם ְמזוֹנוֹת.
1בראשונה התירו חכמים לאדם ללקט בשביעית עצים ,אבנים ועשבים גסים מתוך שדהו,
כשם שמותר לו ללקט משדה חברו בין גסים ובין דקים.
2משרבו עוברי עבירה )שלקטו משדותיהם גם את הדקים( ,התקינו:
שיכול אדם ללקט רק משדה חברו ,ובתנאי:
2.1שלא יחזיק לו חברו טובה על כך,
2.2שלא יקבל מחברו מזונות עבור ליקוט זה.
משנה ב :מתי קנסו ומתי לא קנסו את מי שעשה פעולה אסורה בשביעית ?
ָשדֶ ה ֶשׁנּ ְִתקַ וְּ צָ הִ ,תּזּ ַָרע בְּ מוֹצָ אֵ י ְשׁבִ יעִ ית.
יעית.
ֶשׁנִּטַּ יְּבָ ה א ֹו ֶשׁנּ ִַדּיּ ְָרה ,לא ִתּזּ ַָרע בְּ מוֹצָ אֵ י ְשׁבִ ִ
ָשדֶ ה ֶשׁנִּטַּ יְּבָ ה:
יעית.
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :אֵ ין אוֹכְ לִ ין פירותיהָ בַּ ְשּׁבִ ִ
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :אוֹכְ לִ ין.
יעית בְּ טוֹבָ ה;
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :אֵ ין אוֹכְ לִ ין פירות ְשׁבִ ִ
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :אוֹכְ לִ ין בְּ טוֹבָ ה וְ ֶשׁלּא בְּ טוֹבָ ה.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר:
ִחלּוּף הַ ְדּבָ ִרים,
ז ֹו ִמקֻּ לֵּי בֵּ ית ַשׁמַּ אי וּמֵ ח ְֻמ ֵרי בֵּ ית ִהלֵּל.
1שדה שניטלו קוציה בשביעית באיסור ,מותר לזרעה במוצאי שביעית )אין קנס(.
2שדה שחרשוה כדי להוציא את קוציה ,או שהשתמשו בה כדיר לצאן ,אסור לזרעה בשמינית )קנס(.
3שדה שהושבחה בשביעית באסור )כגון שנחרשה(:
3.1בית שמאי :אסור לאכול פירותיה בשביעית.
3.2בית הלל:
כותרת נוספת:
מותר לאכול פירותיה בשביעית.
האם מותר להכיר טובה לבעל שדה שאוכלים מפירותיו בשביעית ?
1תנא קמא:
1.1בית שמאי :אסור.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 16מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
1.2בית הלל:
1.2.1מותר להכיר טובה.
1.2.2מותר גם לאכול פירות בלא להכיר טובה.
2ר' יהודה :חילוף הדברים:
2.1בית הלל :אסור .בית שמאי :מותר.
2.2הלכה זו מתווספת להלכות שבית שמאי מקילים ובית הלל מחמירים.
משנה ג :באלו מקרים יש להמנע מלסייע לעוברי עבירה בשביעית ?
חוֹכְ ִרין נ ִִירין ִמן הַ גּ ֹויִם בַּ ְשּׁבִ יעִ ית,
אֲ בָ ל לא ִמיּ ְִש ָראֵ ל.
ִיקין יְדֵ י ג ֹויִם בַּ ְשּׁבִ יעִ ית,
וּמַ ֲחז ִ
אֲ בָ ל לא יְדֵ י י ְִש ָראֵ ל.
וְ שׁוֹאֲ לִ ין בִּ ְשׁלוֹמָ ןִ ,מפְּ נֵי ַדּ ְר ֵכי ָשׁלוֹם.
1האם מותר לחכור שדות שנחרשו בשביעית כדי לזרעם במוצאי שביעית ?
1.1מגויים מותר )לפי שאינם מצווים על שביעית(.
1.2מיהודים אסור.
2האם מותר לאחל הצלחה לאנשים שמעבדים את שדותיהם בשביעית ?
2.1לגויים מותר.
2.2ליהודים אסור )אסור לחזק ידי עוברי עבירה(.
3מותר לשאול בשלומם של גויים מפני דרכי שלום) ,אפילו ביום שהוא חג לעבודה זרה שלהם(.
משנה ד :דין מדלל עצי זיתים בשביעית מתוך מטע צפוף
ֵיתים,
הַ מֵּ דֵ ל בַּ זּ ִ
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :יָגם.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים:
י ְָשׁ ֵרשׁ.
וּמו ִֹדים בְּ מַ חֲלִ יק עַ ד ֶשׁיָּגם.
אֵ יזֶה הוּא הַ מֵּ דֵ ל? אֶ חָ ד א ֹו ְשׁ ַניִם.
לשׁה זֶה בְּ צַ ד זֶה.
הַ מַּ ֲחלִ יק? ְשׁ ָ
מוּרים?
בַּ מֶּ ה ְדּבָ ִרים ֲא ִ
ִמתּוֹ� ֶשׁלּוֹ ,אֲבָ ל ִמתּוֹ� ֶשׁל חֲבֵ ר ֹו ,אַף הַ מַּ חֲלִ יק י ְָשׁ ֵרשׁ.
1בית שמאי:
ישאיר את שורש האילן בקרקע )"יגום"() ,שלא יראה כמתקן את הקרקע(.
2בית הלל:
2.1יכול לעקור עם השורש )"ישרש"(,אם מוציא מעט עצים.
2.2מודים לבית שמאי שאם מוציא הרבה עצים )"מחליק"( ,אינו יכול לשרש.
3הוציא עץ אחד או שנים זה בגדר "מדלל") .שלדעת בית הלל יכול לשרש(.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 17מתוך 44
בס"ד
מסכת שביעית
בעריכת זאב לבנוני
4הוציא שלושה עצים סמוכים זה לזה ,זה בגדר "מחליק") .שאינו יכול לשרש(.
5במה דברים אמורים שאסור לשרש ?
5.1אם עוקר אילנות משדה שלו ,אבל בשדה חברו מותר ,ואינו חשוד לתקן את שדה חבירו.
משנה ה :קציצת עץ זית ועץ שקמה בשביעית
הַ מַּ בְ ִקיעַ בַּ ַזּיִת,
לא יְחַ פֵּ הוּ בֶּ עָ פָ ר,
אֲ בָ ל ְמכַ סֶּ ה הוּא בָּ אֲ בָ נִים א ֹו בְּ קַ שׁ.
הַ קּוֹצֵ ץ קוֹרוֹת ִשׁ ְקמָ ה,
לא יְחַ פֵּ הוּ בֶּ עָ פָ ר,
אֲ בָ ל ְמכַ סֶּ ה הוּא בָּ אֲ בָ נִים א ֹו בְּ קַ שׁ.
אֵ ין קוֹצְ ִצין בְּ תוּלַת ִשׁ ְקמָ ה בַּ ְשּׁבִ יעִ יתִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁ ִהיא עֲבוֹדָ ה.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר:
כְּ ַד ְרכָּ הּ אָסוּר.
ֲש ָרה ְטפָ ִחים,
אֶ לָּא א ֹו מַ גְ בִּ יהַּ ע ָ
אָרץ.
א ֹו גּוֹמֵ ם מֵ עַ ל הָ ֶ
1הקוצץ בשביעית גזרי עצים מאילן זית:
1.1לא יכסה את הגדם בעפר )כיוון שהעפר משביח את האילן(.
1.2יכול לכסות את הגדם באבנים או בקש.
2הקוצץ בשביעית קורות שקמים:
2.1לא יכסה את הגדם בעפר.
2.2יכול לכסות באבנים או בקש.
3הרוצה לקצץ בתולת שקמה )שקמה שלא קצצוה עדיין( בשביעית:
3.1תנא קמא )ואין הלכה כמותו( :אסור כיוון שזה משביח את העץ.
3.2ר' יהודה:
3.2.1בדרך רגילה ,אסור )זה כמו זמירה בגפנים(.
3.2.2מותר אם קוצצים מעל הקרקע לפחות 10טפחים.
3.2.3מותר אם קוצצים עד הקרקע ממש ולא משמרים כלום.
משנה ו :חיתוך זמורות גפנים וחיתוך קנים שבאגם בשביעית
הַ ְמ ַזנֵּב בַּ גְּ פָ נִים וְ הַ קּוֹצֵ ץ קָ נִים,
ַרבִּ י יוֹסֵ י הַ גְּ לִ ילִ י אוֹמֵ ר :י ְַר ִחיק טֶ פַ ח.
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר:
קוֹצֵ ץ כְּ ַד ְרכּוֹ,
בַּ קֻּ ְרדּם א ֹו בַּ מַּ גָּל וּבַ ְמּג ֵָרה וּבְ כָ ל מַ ה ֶשּׁיּ ְִרצֶ ה.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 18מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
ִאילָן ֶשׁנּ ְִפ ַשׁח ,קו ְֹשׁ ִרין אוֹת ֹו בַּ ְשּׁבִ יעִ ית.
לא ֶשׁ ַיּ ֲעלֶה ,אֶ לָּא ֶשׁלּא יוֹסִ יף.
1ר' יוסי הגלילי:
אפשר לקצץ רק עד גובה של טפח מעל פני האדמה.
2ר עקיבא:
2.1קוצץ כדרכו ,ואין צריך להניח טפח.
2.2מותר להשתמש לחיתוך בכל כלי.
כותרת נוספת:
אילן שנסדק )"שנפשח"(:
1מותר לקשור אותו בשביעית.
2אסור לקשור אותו כדי שיתאחה ויבריא ,אלא שלא יוסיף להיסדק.
משנה ז :ממתי ראויים תאנים לאכילה בשביעית ?
מֵ אֵ ימָ תַ י אוֹכְ לִ ין פירות הָ ִאילָן בַּ ְשּׁבִ יעִ ית?
הַ פַּ גִּ יםִ ,מ ֶשּׁ ַיּז ְִריחוּ ,א ֹוכֵל בָּ הֶ ן פִּ תּ ֹו בַּ ָשּׂדֶ ה.
בִּ חֲ לוּ ,כּ ֹונֵס לְ תוֹ� בֵּ יתוֹ.
וְ כֵ ן כַּ יּוֹצֵ א בָ הֶ ם בִּ ְשׁאָר ְשׁנֵי ָשׁבוּעַ ,חַ יָּב בַּ מַּ עַ ְשרוֹת.
1תאנים רכות )"פגים"( לאחר שיאדימו אפשר לאכלם אכילת עראי בשדה.
2לאחר שהתחילו להבשיל ,אפשר להכניסם לבית.
כותרת נוספת:
משעה שהתחילו להבשיל בשנים רגילות חיבות במעשרות,
משנה ח :ממתי ראויים ענבים לאכילה בשביעית ?
הַ בּסֶ רִ ,מ ֶשּׁהֵ בִ יא מַ יִם ,א ֹוכֵל בּ ֹו ִפּתּ ֹו בַּ ָשּׂדֶ ה.
ִהבְ ִאישׁ ,כּ ֹונֵס לְ תוֹ� בֵּ יתוֹ.
וְ כֵ ן כַּ יּוֹצֵ א ב ֹו בִּ ְשׁאָר ְשׁנֵי ָשׁבוּעַ ,חַ יָּב בַּ מַּ עַ ְשרוֹת.
1ענבי בסר ,משעה שיוצא מהם מיץ כשסוחטים אותם אפשר לאכלם אכילת עראי בשדה.
2לאחר שהבשילו )"הבאיש"( ,אפשר להכניסם לבית.
כותרת נוספת:
בשנים רגילות ,משעה שהבשילו הענבים ,מחויבים במעשרות.
משנה ט :ממתי ראויים זיתים לאכילה בשביעית ?
ֵיתיםִ ,מ ֶשּׁיַּכְ נִיסוּ ְרבִ יעִ ית לַסְּ אָה ,פּוֹצֵ עַ ְוא ֹוכֵל בַּ ָשּׂדֶ ה.
ז ִ
ִהכְ נִיסוּ ֲח ִצי לג ,כּוֹתֵ שׁ וְ סָ � בַּ ָשּׂדֶ ה.
ִהכְ נִיסוּ ְשׁלִ ישׁ ,כּוֹתֵ שׁ בַּ ָשּׂדֶ ה וְ כ ֹונֵס לְ תוֹ� בֵּ יתוֹ.
וְ כֵ ן כַּ יּוֹצֵ א בָ הֶ ם בִּ ְשׁאָר ְשׁנֵי ָשׁבוּעַ ,חַ יָּבִ ים בַּ מַּ עַ ְשרוֹת.
וּשׁאָר ָכּל פירות הָ ִאילָן ,כְּ ע ֹונָתָ ן לַמַּ עַ ְשרוֹת ,כֵּן ע ֹונָתָ ן ל ְַשּׁבִ יעִ ית.
ְ
1משעה שאפשר לסחוט מסאה זיתים רביעית לוג שמן ,אפשר לאכלם אכילת עראי בשדה.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 19מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
2משעה שאפשר לסחוט מסאה זיתים חצי לוג שמן ,אפשר לסוך בהם בשדה.
3משעה שגדלו שליש גידולם אפשר להכניס אותם לבית )לאכילה(.
כותרת נוספת:
כותרת נוספת:
משעה שהגיעו לשליש גידולם בשנים רגילות ,חייבים במעשרות.
שאר פירות האילן )מלבד זיתים ,ענבים ותאנים(,
מותר לאכלם בשביעית משעה שהם חייבים במעשרות בשנים רגילות.
משנה י :דין קציצת אילן בשביעית ובשאר השנים
יעית?
מֵ אֵ ימָ תַ י אֵ ין קו ְֹצ ִצין הָ ִאילָן בַּ ְשּׁבִ ִ
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִריםָ :כּל הָ ִאילָן ִמ ֶשּׁיּו ִֹציא.
בֵּ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים:
הֶ חָ רוּבִ ין ִמ ֶשּׁיּ ְַשׁלְ ֵשׁלוּ,
וְ הַ גְּ פָ נִים ִמ ֶשּׁ ְיּ ָג ֵרעוּ,
ֵיתים ִמ ֶשּׁ ָיּנֵצוּ,
וְ הַ זּ ִ
וּשׁאָר ָכּל ִאילָן ִמ ֶשּׁיּו ִֹציא.
ְ
וְ כָ ל הָ ִאילָן ,כֵּיוָן ֶשׁבָּ א לְ ע ֹונַת הַ מַּ עַ ְשרוֹת,
מֻ תָּ ר לְ קָ צְ צוֹ.
כַּ מָּ ה יְהֵ א בַּ ַזּיִת ְולא יְקֻ צֶּ נּוּ?
רבַ ע.
ַרבָּ ן ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר :הַ כּל לְ ִפי הַ ַזּיִת.
1מאימתי אסור לקצוץ אילן מאכל בשביעית )שלא להפסיד פירותיו( ?
1.1בית שמאי :לאחר שיתחיל להוציא פירות.
1.2בית הלל:
לכל פרי יש זמן משלו:
1.2.1חרובים משעה שיתחילו להתלות כלפי מטה )"משישלשו"(.
1.2.2הגפנים משעה שיעשו גרעינים )"משיגרעו"(
1.2.3הזיתים משעה שיעלו בהם ניצנים )"משינצו"(.
1.2.4שאר פירות האילן ,כשיתחילו להוציא פרי.
2אילן משעה שיגיע לעונת המעשרות )שהפירות כבר הבשילו(:
מותר לקצצו בשביעית לעצים אם ערך העץ גדול מערך הפירות.
3כמה פירות צריך להניב עץ זית כדי שיחשב עץ מאכל ואסור יהיה לקצצו ?
3.1תנא קמא :העץ נותן רובע הקב.
3.2רשב"ג:
ככל שהזית משובח יותר מספיק פחות פירות כדי שיחול עליו אסור קציצה.
פרק ה
הנושאים העיקריים בפרק:
ירקות ופירות שגדלים במשך מספר שנים וגדלו גם בשביעית ,הטמנת
ירקות באדמה בשביעית ,מכירת כלי עבודה בשביעית למי שחשוד על
—————————————————————————————————————————————-עמוד 20מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
השביעית ,מכירת כדי יין ושמן ובהמות בשביעית ,דברים שמותר לעשות
מפני דרכי שלום.
מושגים:
ביעור בשביעית :פירות שביעית ,לאחר שכלו לחיה מן השדה ,חייבים להוציאם מהבית .זהו דין ביעור.
יש מחלוקת האם לאחר הביעור מותר גם לבעל הבית לחזור ולזכות בפירות או שרק
העניים יכולים לזכות בהם.
משנה א :דין פירות שחנטו בשביעית אך גידולם נמשך יותר משנה אחת
בְּ נוֹת שׁוּחַ ,
יעית ֶשׁלָּהֶ ן ְשׁ ִניָּה,
ְשׁבִ ִ
ֶשׁהֵ ן עוֹשׁוֹת לְ ָשׁלשׁ ָשׁנִים.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :הַ פַּ ְר ִסיּוֹת,
ְשׁבִ יעִ ית ֶשׁלָּהֶ ן מוֹצָ אֵ י ְשׁבִ יעִ ית,
ֶשׁהֵ ן עוֹשׁוֹת לִ ְשׁתֵּ י ָשׁנִים.
אָמרוּ אֶ לָּא בְּ נוֹת שׁוּחַ .
אָמרוּ לוֹ :לא ְ
ְ
1בנות שוח )מין תאנים לבנות( שחנטו בשביעית:
1.1דיני שביעית נוהגים לגביהם בשנה השנייה לשמיטה.
1.2גידולם 3שנים.
2ר' יהודה :פרסיות )תאנים שגדלות בעיקר בפרס אך מגדלים אותם גם בארץ(:
2.1
דיני שביעית חלים עליהם בשנה השמינית,
2.2כיון שגידולם נמשך שנתיים.
3חכמים:
רק בבנות שוח נוהג דין שביעית לאחר השביעית.
משנה ב :כיצד טומנים לוף באדמה בשביעית ,כדי שלא יראה כזורע ?
יעית,
הַ טּ ֹומֵ ן אֶ ת הַ לּוּף בַּ ְשּׁבִ ִ
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר:
לא י ְִפחֹת ִמסָּ אתַ יִם,
לשׁה ְטפָ ִחים,
עַ ד גּבַ הּ ְשׁ ָ
וְ טֶ פַ ח עָ פָ ר עַ ל גַּ בָּ יו.
ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים:
אַרבַּ עַ ת קַ בִּ ים,
לא י ְִפחֹת מֵ ְ
עַ ד גּבַ הּ טֶ פַ ח,
וְ טֶ פַ ח עָ פָ ר עַ ל גַּ בָּ יו.
וְ טו ְֹמנ ֹו בִּ ְמקוֹם ְדּ ִריסַ ת אָדָ ם.
1רבי מאיר )ואין הלכה כמותו(:
1.1בחפירה צריך לטמון לפחות כמות של סאתיים ) 12קבים(
—————————————————————————————————————————————-עמוד 21מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
1.2ערימת הלוף צריכה להיות לפחות 3טפחים גובה.
1.3שיהיה עפר בגובה של לפחות טפח מעל ערימת הלוף.
2חכמים:
2.1צריך לטמון בערימה אחת לפחות 4קבים של לוף.
2.2צריך שערימת הלוף תהיה לפחות טפח גובה.
2.3צריך שיהיה עפר בגובה של לפחות טפח מעל ערימת הלוף.
3צריך לטמון את הלוף במקום שבני אדם הולכים.
משנה ג :דין לוף שנזרע בשישית ,והיה באדמה עד שמינית ) 3שנים(
לוּף ֶשׁעָ בְ ָרה עָ לָיו ְשׁבִ יעִ ית,
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר:
ִאם ל ְָקטוּ הָ ֲע ִניִּים אֶ ת עָ לָיו ,לָקָ טוּ.
וְ ִאם לָאו,
ֲשה חֶ ְשׁבּוֹן עִ ם הָ ֲע ִניִּים.
ַיע ֶ
ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר:
ִאם ל ְָקטוּ הָ ֲע ִניִּים אֶ ת עָ לָיו ,לָקָ טוּ.
וְ ִאם לָאו ,אֵ ין ָל ֲע ִניִּים עָ לָיו חֶ ְשׁבּוֹן.
1ר' אליעזר:
2אם לקטו העניים את ענפי הלוף בשנה השביעית )אחרי הביעור( ,זה שלהם.
3אם לא לקטו בשביעית ,ובעל הבית לקט אותם בשמינית,
יתן לעניים את החלק בעלים שגדל בשביעית.
4ר' יהושע:
5אם לקטו העניים את ענפי הלוף בשנה השביעית ,זה שלהם.
6אם לא לקטו בשביעית ,ובעל הבית לקט אותם בשמינית ,הכל שלו.
משנה ד :עקירה בשביעית של ירקות שנגמר בישולם בשישית ,ונוהגים להשאירם בקרקע גם בשביעית
לוּף ֶשׁל עֶ ֶרב ְשׁבִ יעִ ית ֶשׁנִּכְ נָס ל ְַשּׁבִ יעִ ית ,וְ ֵכן בְּ צָ לִ ים הַ קֵּ יצ ֹונִים ,וְ ֵכן פּוּאָה ֶשׁל ִע ִדּית,
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :עו ְֹק ִרין אוֹתָ ן בְּ מַ ֲארוּפוֹת ֶשׁל עֵ ץ.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :בְּ קַ ְרדֻּ מּוֹת ֶשׁל מַ תָּ כוֹת.
וּמו ִֹדים בְּ פוּאָה ֶשׁל צְ לָעוֹתֶ ,שׁעו ְֹק ִרין אוֹתָ הּ בְּ קַ ְרדֻּ מּוֹת ֶשׁל מַ תָּ כוֹת.
לוף ,בצלים ופואה של עידית:
1בית שמאי:
עוקרים בקרדומות )"מארופות"( של עץ )כדי לעשות שינוי(.
2בית הלל :עוקרים תמיד בצורה רגילה ,בקרדומות של מתכת.
3מודים בית שמאי שפועה של צלעות )שמתפשטת מאוד( ,אפשר לעקור גם בקרדומות של מתכת.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 22מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
משנה ה :מאימתי מותר לקנות לוף במוצאי שביעית מאדם שחשוד על השביעית ?
יעית?
אָדם לִ קַּ ח לוּף בְּ מוֹצָ אֵ י ְשׁבִ ִ
מֵ אֵ ימָ תַ י מֻ תָּ ר ָ
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ רִ :מיָּד.
ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִריםִ :מ ֶשּׁיּ ְִרבֶּ ה הֶ חָ דָ שׁ.
1ר' יהודה :מיד במוצאי שביעית.
2חכמים:
רק משעה שירבה בשדה הלוף החדש שנזרע במוצאי שביעית.
משנה ו :מכירת כלים בשביעית למי שחשוד על השביעית
אֵ לּוּ ֵכּלִ יםֶ ,שׁאֵ ין הָ אֻ מָּ ן ַר ַשּׁאי לְ מָ כְ ָרם בַּ ְשּׁבִ יעִ ית:
מַ חֲ ֵר ָשׁה ְוכָ ל ֵכּלֶיהָ ,
הָ על וְ הַ ִמּז ְֶרה ,וְ הַ דֶּ קֶ ר.
אֲ בָ ל מ ֹוכֵר הוּא:
מַ גַּ ל יָד ,וּמַ גַּ ל קָ ִציר,
ַו ֲע ָגלָה וְ ָכל ֵכּלֶיהָ .
זֶה הַ כְּ לָל:
כָּ ל ֶשׁ ְמּלַאכְ תּ ֹו ְמי ֻחֶ דֶ ת ַלעֲבֵ ָרה ,אָסוּר.
לְ ִאסּוּר וּלְ הֶ תֵּ רֻ ,מתָּ ר.
1אסור למכור:
1.1מחרשה וכל כליה.
1.2עול ששמים על הבהמה שמושכת את המחרשה.
1.3מזרה שזורה בו את התבואה לנקותה מהמוץ.
1.4דקר לחפירה בקרקע.
2מותר למכור )גם למי שחשוד על השביעית(:
2.1מגל יד שהוא לשימוש ביתי ,ומגל קציר לקצירת התבואה.
2.2עגלה וכל כליה.
3זה הכלל:
3.1כלי שמיועד רק למלאכה האסורה בשביעית ,אסור למכור.
3.2כלי שמיועד הן לעבודה האסורה בשביעת והן לעבודה המותרת בשביעית ,מותר למכור.
משנה ז :דין מכירת כדים ליין וכדים לשמן בשביעית
הַ יּוֹצֵ ר מ ֹוכֵר חָ מֵ שׁ כַּ דֵּ י ֶשׁמֶ ן ַוחֲמֵ שׁ עֶ ְש ֵרה כַּ דֵּ י ַייִן,
ֶשׁ ֵכּן ַדּ ְרכּ ֹו לְ הָ בִ יא ִמן הַ הֶ ְפקֵ ר.
וְ ִאם הֵ בִ יא יוֹתֵ ר ִמכָּ אןֻ ,מתָּ ר.
ָאָרץ.
אָרץ ,וּלְ י ְִש ָראֵ ל בְּ חוּצָ ה ל ֶ
וּמ ֹוכֵר לַגּוֹי בָּ ֶ
1האומן יכול למכור לכל אדם לא יותר מ 5 -כדים ליין ו 15 -כדים לשמן.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 23מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
2דרך בני אדם להביא יין ושמן בשביעית מההפקר ,בכמות כזו של כדים.
3אם הביא יותר מההפקר גם כן מותר.
4מותר למכור כדים ללא הגבלה לגוי בארץ ,או לישראל בחוץ לארץ.
משנה ח :דינים נוספים הקשורים לעבודה בשביעית לגבי מי שחשוד על השביעית
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :לא י ְִמכּר ל ֹו פָּ ָרה חו ֶֹר ֶשׁת בַּ ְשּׁבִ יעִ ית.
וּבֵ ית ִהלֵּל מַ ִתּ ִיריןִ ,מפְּ נֵי ֶשׁהוּא יָכוֹל לְ ָשׁחֳטָ הּ.
מ ֹוכֵר ל ֹו פירות אֲ ִפלּוּ בְּ ָשׁעַ ת הַ זּ ֶַרע.
גּרן.
וּמַ ְשׁ ִאיל ל ֹו סְ אָתוֹ ,אַף עַ ל ִפּי ֶשׁהוּא יוֹדֵ עַ ֶשׁיֶּשׁ ל ֹו ֶ
וּפו ֵֹרט ל ֹו מָ עוֹת ,אַף עַ ל ִפּי ֶשׁהוּא יוֹדֵ עַ ֶשׁיֶּשׁ ל ֹו פּ ֹועֲלִ ים.
סוּרין.
וְ ֻכלָּן בְּ פֵ רוּשׁ ,אֲ ִ
1בית שמאי:
אין למכור פרה חורשת בשביעית.
2בית הלל :מותר ,מפני שיתכן שהוא מתכוון לשחטה.
3מותר למכור בשעה שרגילים לזרוע ,פירות שמיועדים גם לאכילה וגם לזריעה.
4מותר להשאיל כלי המיועד למדידת סאה תבואה ,אפילו אם יש לו גורן.
5מותר לפרוט מעות לכסף קטן אפילו למי שיש פועלים.
6בכל המקרים הללו ,אם מצהיר שזה לצורך עבודה האסורה בשביעית ,אין להיענות לו.
משנה ט :דין השאלה ושימוש בכלים שיש אפשרות שיעשו בהם עבודה האסורה בשביעית
מַ ְשׁאֶ לֶת ִא ָשּׁה ַלחֲבֶ ְרתָּ הּ הַ חֲשׁוּדָ ה עַ ל הַ ְשּׁבִ יעִ ית:
נָפָ ה ,וּכְ בָ ָרה,
וְ ֵרחַ יִםְ ,ותַ נּוּר.
אֲ בָ ל לא תָּ בר,
וְ לא ִתּ ְטחַ ן עִ מָּ הּ.
אָרץ :נָפָ ה וּכְ בָ ָרה.
אֵ ֶשׁת חָ בֵ ר מַ ְשׁאֶ לֶת לְ אֵ ֶשׁת עַ ם הָ ֶ
וּבו ֶֹר ֶרת וְ טוֹחֶ נֶת וּמַ ְרקֶ דֶ ת עִ מָּ הּ.
אֲ בָ ל ִמ ֶשּׁתַּ ִטּיל הַ מַּ יִם ,לא ִתּגַּ ע אֶ ְצלָהּ,
ִיקין יְדֵ י עוֹבְ ֵרי עֲבֵ ָרה.
ֶשׁאֵ ין מַ ֲחז ִ
אָמרוּ אֶ לָּא ִמ ְפּנֵי ַדּ ְר ֵכי ָשׁלוֹם.
וְ ֻכלָּן לא ְ
ִיקין יְדֵ י ג ֹויִם בַּ ְשּׁבִ יעִ ית,
וּמַ ֲחז ִ
אֲ בָ ל לא יְדֵ י י ְִש ָראֵ ל.
וְ שׁוֹאֲ לִ ין בִּ ְשׁלוֹמָ ןִ ,מפְּ נֵי ַדּ ְר ֵכי ָשׁלוֹם.
1מותר לאשה להשאיל לחברתה החשודה על השביעית:
1.1נפה )לניפוי קמח( ,וכברה )לניקוי גרעיני התבואה(.
1.2רחיים של יד לטחינה ,ותנור לאפיה.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 24מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
2אסור לברור תבואה ופירות מהפסולת יחד עם מי שחשודה על השביעית.
3אסור לטחון גרעיני חיטה יחד עם מי שחשודה על השביעית.
כותרת נוספת:
מה מותר לאשת חבר לעשות עבור אשת עם הארץ בכל השנים ,מפני דרכי שלום ?
1מותר להשאיל לה נפה וכברה.
2מותר לברור ,לטחון ולנפות )"מרקדת"( את הקמח יחד אתה.
3לאחר שאשת עם הארץ שפכה מים לעיסה) ,וע"י כך הוכשרה העיסה לקבל טומאה(:
3.1
לא תסייע לה בגלגול העיסה) ,וחיובה בהפרשת חלה(.
3.2שאין לסייע לעוברי עבירה בשעת העבירה.
4כל ההקלות הללו ,אמרו רק מפני דרכי שלום.
כותרת נוספת:
דברים נוספים שמותר לעשות מפני דרכי שלום
1מותר לאחל לגויים בשביעית הצלחה ,כשהם עוסקים בעבודות האסורות על היהודים.
2אסור לאחל הצלחה לישראל כשעובד בעבודות אסורות בשביעית.
3מותר לשאול בשלומם של הגויים בכל הימים ,כולל בימי חג שלהם.
פרק ו
הנושאים העיקריים בפרק:
מושגים:
שמן שריפה:
דיני שביעית במקומות שונים בארץ ובסוריה ,דין בצלים של שישית
שצמחו גם בשביעית ,דין בצלים של שביעית שצמחו גם בשמינית ,קניית
ירקות במוצאי שביעית ,דין הבאת תרומה מהארץ לחו"ל ומחו"ל לארץ.
זה שמן תרומה טמאה .הוא נקרא כך משום ששמן זה אסור לאכילה והוא מיועד
לשריפה בלבד .הכהן יכול להשתמש בו להסקת תנור וכד'.
משנה א :אזורים שונים בארץ ישראל שיש לגביהם הבדל בהלכות שביעית
ָשׁלשׁ אֲ ָרצוֹת ל ְַשּׁבִ יעִ ית:
כָּ ל ֶשׁהֶ ֱחזִיקוּ ע ֹולֵי בָ בֶ ל ,מֵ אֶ ֶרץ י ְִש ָראֵ ל וְעַ ד כְּ זִיב,
לא ֶנ ֱא ָכל ְולא ֶנעֱבָ ד.
וְ כָ ל ֶשׁהֶ ֱחזִיקוּ ע ֹולֵי ִמ ְצ ַריִםִ ,מכְּ זִיב וְ עַ ד הַ נָּהָ ר וְעַ ד אֲ מָ נָה,
ֶנ ֱא ָכל אֲבָ ל לא ֶנעֱבָ ד.
ִמן הַ נָּהָ ר וּמֵ ֲאמָ נָה וְ לִ ְפנִיםֶ ,נ ֱאכָל וְ ֶנעֱבָ ד.
שלושה אזורים שונים יש בארץ ישראל לעניין שביעית:
1מה שהחזיקו עולי בבל מימי עזרא ונחמיה ,שזה כל הארץ שבדרום ועד אכזיב בצפון:
1.1לא אוכלים מה שגדל ללא עשיית ביעור.
1.2לא מעבדים את הקרקע בשביעית.
2מה שהחזיקו עולי מצרים )בכיבוש יהושע( ,שזה מאכזיב ועד נהר קסמיה:
2.1מותר לאכול גם ללא ביעור.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 25מתוך 44
בס"ד
מסכת שביעית
בעריכת זאב לבנוני
2.2אין לעבד שם את האדמה בשביעית.
3מנהר קסמיה ועד הר אמנה לא נוהגים כלל איסורי שביעית.
משנה ב :דיני שביעית בסוריה
סוּריָא ,אֲ בָ ל לא בַּ ְמחֻבָּ ר.
עו ִֹשין בַּ תָּ לוּשׁ בְּ ְ
ָדּ ִשׁים וְ זו ִֹרין,
וּמעַ ְמּ ִרין,
וְ דו ְֹרכִ ין ְ
אֲ בָ ל לא קו ְֹצ ִרין וְ לא בּו ְֹצ ִרין וְלא מוֹסְ ִקים.
כְּ לָל אָמַ ר ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א:
סוּריָא.
כָּ ל ֶשׁכַּ יּוֹצֵ א ב ֹו מֻ תָּ ר בְּ אֶ ֶרץ י ְִש ָראֵ ל ,עו ִֹשין אוֹת ֹו בְּ ְ
1מותר בסוריה עבודה בשביעית ביבול שנקצר ,ואסור ביבול שמחובר לקרקע.
2דוגמאות לעבודות בתלוש:
2.1דישה וזריית התבואה.
2.2דריכת ענבים וקיבוץ שיבולים לעומרים.
3דוגמאות לעבודות במחובר:
קצירה ,בצירה ,מסיקה.
4כלל אמר רבי עקיבא:
עבודות המותרות בארץ ישראל מהתורה )כגון :בתלוש( ,ונאסרו רק מדרבנן ,מותר לעשותם בסוריה.
משנה ג :בצלים של שישית שצמחו גם בשביעית ובצלים של שביעית שצמחו גם בשמינית.
בְּ צָ לִ ים ֶשׁיּ ְָרדוּ ֲעלֵיהֶ ם גְּ ָשׁ ִמים ְו ִצ ְמּחוּ,
סוּרין.
ִאם הָ יוּ הֶ עָ לִ ין ֶשׁלָּהֶ ם ְשׁחו ִֹרין ,אֲ ִ
הו ִֹריקוֲּ ,ה ֵרי אֵ לּוּ ֻמתָּ ִרין.
ַרבִּ י ֲחנִינָא בֶּ ן אַנ ְִטיגְ נוֹס אוֹמֵ ר:
ִאם יְכוֹלִ ין לְ הִ תָּ לֵשׁ בֶּ עָ לִ ין ֶשׁלָּהֶ ן,
סוּרין.
אֲ ִ
וּכְ ֶנגֶד ֵכּן מוֹצָ אֵ י ְשׁבִ יעִ ית ֻמתָּ ִרין.
1תנא קמא:
1.1בצלים של שישית ,שירדו עליהם גשמים וגדלו גם בשביעית:
1.1.1אם העלים ירוקים מאוד )סימן הוא שגדלו גם בשביעית( ,אסורים.
1.1.2אם העלים צהובים )שלא גדלו בשביעית מהקרקע אלא רק מהבצלים( ,מותרים.
2רבי חנינא בן אנטיגונוס )ואין הלכה כמותו(:
2.1אם אפשר לתלוש את הבצלים ע"י משיכת העלים:
2.1.1אם זה בשנה השביעית הם נחשבים לגידולי שביעית.
2.1.2אם זה בשנה השמינית הם נחשבים לגידולי שמינית ומותרים.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 26מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
משנה ד :מאימתי מותר לקנות ירקות במוצאי שביעית ?
יעית?
אָדם לִ קַּ ח י ָָרק בְּ מוֹצָ אֵ י ְשׁבִ ִ
מֵ אֵ ימָ תַ י מֻ תָּ ר ָ
ֲשה כַּ יּוֹצֵ א בוֹ.
ִמ ֶשּׁ ַיּע ֶ
אָפיל.
עָ ָשה הַ בַּ כִּ יר ,הֻתַּ ר הָ ִ
יעית ִמיָּד.
ַרבִּ י ִה ִתּיר לִ קַּ ח י ָָרק בְּ מוֹצָ אֵ י ְשׁבִ ִ
1תנא קמא:
1.1מותר לאחר שעבר מספיק זמן בשמינית ,כך שיכול היה לגדול ירק מאותו הסוג.
1.2אם יש מקום שהירקות הקדימו להבשיל )"בכיר"( אפשר כבר לקנות גם ממקומות אחרים.
2רבי :מותר לקנות ירקות מיד בתחילת השמינית.
משנה ה :דברים שאסור להוציא מהארץ לחו"ל
ָאָרץ.
אָרץ לְ חוּצָ ה ל ֶ
יעית ,מֵ הָ ֶ
יאין ֶשׁמֶ ן ְש ֵרפָ ה וּפירות ְשׁבִ ִ
אֵ ין מו ִֹצ ִ
אָמַ ר ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן:
ָאָרץ.
יאין לְ חוּצָ ה ל ֶ
סוּריָא ְואֵ ין מו ִֹצ ִ
יאין לְ ְ
ָשׁמַ עְ ִתּי בְּ פֵ רוּשֶׁ ,שׁמּו ִֹצ ִ
1תנא קמא:
1.1אסור להוציא שמן שריפה )ראה מושגים(.
1.2אסור להוציא פירות שביעית הטעונים ביעור.
2ר' שמעון )ואין הלכה כמותו(:
2.1מותר להוציא לסוריה.
2.2אסור להוציא לשאר חו"ל.
משנה ו :דין הבאת תרומה מחו"ל
ָאָרץ.
ָאָרץ ל ֶ
יאין ְתּרוּמָ ה ִמחוּצָ ה ל ֶ
אֵ ין ְמבִ ִ
אָמַ ר ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹןָ :שׁמַ עְ ִתּי בְּ פֵ רוּשׁ,
סּוּריָא,
יאין ִמ ְ
ֶשׁ ְמּבִ ִ
ָאָרץ.
יאין ִמחוּצָ ה ל ֶ
וְ אֵ ין ְמבִ ִ
1תנא קמא :אין מביאים תרומה מחו"ל לארץ )אלא מחלקים אותם לכהנים בחו"ל(.
2ר' שמעון )ואין הלכה כמותו(:
2.1מסוריה מותר להביא.
2.2משאר חו'ל אסור להביא.
פרק ז
הנושאים העיקריים בפרק:
גידולי שביעית שיש להם דין ביעור וגידולי שביעית שאין להם דין בעור,
דיני שביעית לגבי פירות שעושים מהם צבע ,דיני סחורה בשביעית ,צמחי
—————————————————————————————————————————————-עמוד 27מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
בושם בשביעית ,תערובת של פירות שביעית עם פירות שאינם של
שביעית.
מושגים:
הוא קדוש משעה שיוצא מרחם אמו ,ונותנים אותו לכהן .אם הבכור אינו בעל
בכור בהמה טהורה:
מום מצווה להקריבו על גבי המזבח ,ובשרו נאכל לכהנים .בכור בעל מום הוא ממונו
של כהן .נשחט בכל מקום ,ונאכל לכל אדם ,אבל אסור בגיזה ובעבודה.
כשאדם מוכר פירות שביעית ,הפירות נשארים בקדושתם ,וגם הכסף מקבל קדושת
דמי שביעית:
שביעית .החליף אדם את הכסף בכסף אחר או באוכל ,הכסף האחרון או האוכל
מקבלים קדושת שביעית ,והכסף הראשון יוצא לחולין .אם ממשיך להחליף את דמי
השביעית תמיד רק האחרון מקבל קדושת שביעית ,אולם הפירות נשארים לעולם
בקדושתם.
משנה א :גידולי קרקע שנוהגים בהם וגם בדמיהם קדושת שביעית וגם דין ביעור
אָמרוּ בַּ ְשּׁבִ יעִ ית:
כְּ לָל ָגּדוֹל ְ
אָרץ,
וּמ ִמּין הַ צּוֹבְ עִ יםְ ,ואֵ ינ ֹו ִמ ְתקַ יֵּם בָּ ֶ
כָּ ל ֶשׁהוּא מַ אֲ כַ ל אָדָ ם וּמַ אֲ כַ ל בְּ הֵ מָ ה ִ
יֶשׁ ל ֹו ְשׁבִ יעִ ית וּלְ דָ מָ יו ְשׁבִ יעִ ית,
יֶשׁ ל ֹו בִּ עוּר וּלְ דָ מָ יו בִּ עוּר.
וְ אֵ יזֶה?
ישׁין ,וְ הָ ְרגִ ילָה ,וְ נֵץ הֶ חָ לָב.
זֶה ֲעלֵה הַ לּוּף הַ שּׁוֹטֶ הַ ,ו ֲעלֵה הַ ַדּנְדַּ נָּה ,הָ עֻלְ ִשׁין ,וְ הַ כְּ ֵר ִ
וּמַ אֲ כַ ל בְּ הֵ מָ ה?
הַ חו ִֹחים ְוהַ ַדּ ְרדָּ ִרים.
וּמ ִמּין הַ צּוֹבְ עִ ים?
ִ
ְס ִפיחֵ י ִא ְס ִטיס וְ קוֹצָ ה.
יֵשׁ לָהֶ ם ְשׁבִ יעִ ית ְולִ ְדמֵ יהֶ ן ְשׁבִ יעִ ית ,יֵשׁ לָהֶ ם בִּ עוּר ְולִ ְדמֵ יהֶ ן בִּ עוּר.
1כלל שאמרו בשביעית:
1.1כל דבר שהוא מאכל אדם ,או מאכל בהמה ,או צמח שעושים מהם צבע ,ונרקב באדמה:
1.1.1יש לו ולדמיו )ראה מושגים( דין שביעית.
1.1.2יש לו ולדמיו דין ביעור.
2דוגמאות
2.1למאכלי אדם שיש להם ולדמיהם דין שביעית ודין ביעור.
2.2למאכלי בהמה שיש להם ולדמיהם דין שביעית ודין ביעור.
2.3לעשבים שעושים מהם צבע ,שיש להם ולדמיהם דין שביעית ודין ביעור.
3כל אלה יש להם דין שביעית ולדמיהם דין שביעית ,ודין ביעור.
משנה ב :גידולי קרקע שנוהגים בהם ובדמיהם קדושת שביעית אבל אין בהם דין ביעור
אָמרוּ:
וְ עוֹד כְּ לָל אַחֵ ר ְ
—————————————————————————————————————————————-עמוד 28מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
וּמ ִמּין הַ צּוֹבְ עִ ין,
כָּ ל ֶשׁאֵ ינ ֹו מַ אֲ כַ ל אָדָ ם וּמַ אֲ כַ ל בְּ הֵ מָ ה ִ
אָרץ,
וּמ ְתקַ יֵּם בָּ ֶ
ִ
יֶשׁ ל ֹו ְשׁבִ יעִ ית וּלְ דָ מָ יו ְשׁבִ יעִ ית ,אֵ ין ל ֹו בִּ עוּר וְ אֵ ין לְ דָ מָ יו בִּ עוּר.
אֵ י זֶהוּ?
יציןְ ,והַ בּוּכְ ִריָּא.
ִעקַּ ר הַ לּוּף הַ שּׁוֹטֶ ה ,וְ עִ קַּ ר הַ דַּ נְדַּ נָּה ,וְ הָ עַ ְק ַרבָּ נִין ,וְ הַ חַ לְ בִּ ִ
וּמ ִמּין הַ צּוֹבְ עִ ים? הַ פּוּאָה ְוהָ ַרכְ פָּ ה,
ִ
יֵשׁ לָהֶ ם ְשׁבִ יעִ ית ְולִ ְדמֵ יהֶ ן ְשׁבִ יעִ ית ,אֵ ין לָהֶ ם בִּ עוּר ְולא לִ ְדמֵ יהֶ ן בִּ עוּר.
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ רְ :דּמֵ יהֶ ן ִמ ְתבַּ ע ֲִרין עַ ד ראשׁ הַ ָשּׁנָה.
אָמרוּ לוֹ :לָהֶ ן אֵ ין בִּ עוּר ,קַ ל ָוחֹמֶ ר לִ ְדמֵ יהֶ ן.
ְ
כלל נוסף שאמרו בשביעית:
1דבר שאינו מאכל אדם ,וגם אינו מאכל בהמה ,וגם אין עושים מהם צבע ,אך נרקב באדמה,
2או שאינו נרקב באדמה ,אפילו אם הוא מאכל אדם או מאכל בהמה או שעושים ממנו צבע,
2.1חכמים:
2.1.1יש לו ולדמיו דין שביעית ,אבל אין לו ולדמיו דין ביעור.
2.1.2דוגמאות לצמחים שמתקיימים בארץ.
2.1.3דוגמאות לצמחים שעושים ממנו צבע
2.2
רבי מאיר )ואין הלכה כמותו(:
3אמרו חכמים לרבי מאיר:
להם אין דין בעור אולם לדמיהם יש דין ביעור.
אם לצמחים אין דין ביעור ,קל וחומר שלדמיהם אין דין ביעור.
משנה ג :דיני שביעית לגבי פירות שעושים מהם צבע ,ולגרעיני פרות
ְקלִ פֵּ י ִרמּוֹן וְ הַ נֵּץ ֶשׁלּוֹ,
ְקלִ פֵּ י אֱג ֹוזִים וְ הַ ַגּלְ עִ ינִין,
יֵשׁ לָהֶ ם ְשׁבִ יעִ ית ְולִ ְדמֵ יהֶ ן ְשׁבִ יעִ ית.
הַ צַּ בָּ ע צוֹבֵ עַ לְ עַ ְצמ ֹו.
יעית.
וְ לא י ְִצבַּ ע בְּ ָשכָ רֶ ,שׁאֵ ין עו ִֹשים ְסחו ָֹרה בְּ פירות ְשׁבִ ִ
וְ לא בַּ בְּ כוֹרוֹת,
וְ לא בַּ ְתּרוּמוֹת,
וְ לא בַּ נְּבֵ לוֹתְ ,ולא בַּ ְטּ ֵרפוֹת ,וְ לא בַּ ְשּׁקָ ִצים ,וְ לא בָּ ְרמָ ִשים.
וְ לא י ְִהיֶה לוֹקֵ חַ י ְַרקוֹת ָשדֶ ה וּמ ֹו ֵכר בַּ שּׁוּק,
אֲ בָ ל הוּא לוֹקֵ ט וּבְ נ ֹו מ ֹוכֵר עַ ל יָד ֹו.
לָקַ ח לְ עַ ְצמ ֹו וְ הו ִֹתיר ,מֻ תָּ ר לְ מָ כְ ָרן.
1לפירות הבאים ,להם ולדמיהם יש דין שביעית:
1.1קליפות רימון והפרח שבראשו.
1.2קליפות אגוזים ,וגרעינים של פירות.
2צביעה בשביעית כאשר הצבע עשוי מגידולי קרקע:
—————————————————————————————————————————————-עמוד 29מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
2.1הצבאי יכול לצבוע לעצמו.
2.2אסור לצבוע לאחרים בשכר לפי שאין עושים סחורה בגידולי שביעית.
כותרת נוספת:
דברים שאין עושים בהם סחורה
1בכור בהמה טהורה )ראה מושגים( שנפל בו מום )שמה יבוא לידי עבודה בבכור(.
2תרומות )חשש שיבוא לידי אכילה לזרים(.
3נבלות ,טרפות ,שקצים ורמשים )חשש שיבוא לידי אכילה(.
כותרת נוספת:
סחורה בירקות שביעית
1אסור לקנות ירקות הגדלים מאליהם ,ולמכרם בשוק.
2מותר לאדם ללקוט ירקות לביתו לצורך אכילה ,ואח"כ בנו ימכור אותם עבורו.
3הקונה ירקות לעצמו לאכילה והותיר ,יכול למכרם בשוק.
משנה ד :מקרים שסחורה מותרת בהם כיוון שהעסקה אינה נעשית בדרך מסחרית.
לָקַ ח בְּ כוֹר לְ ִמ ְשׁתֵּ ה בְ נ ֹו א ֹו ל ֶָרגֶל ,וְ לא צָ ַר� ל ֹו ,מֻ תָּ ר לְ מָ כְ רוֹ.
צָ דֵ י חַ יָּה ,עוֹפוֹת וְ דָ גִ יםֶ ,שׁ ִנז ְַדּ ְמּנוּ לָהֶ ם ִמינֵי ְטמֵ ִאין ,מֻ תָּ ִרים לְ מָ כְ ָרן.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר:
אַף ִמי ֶשׁנּ ְִתמַ נָּה ל ֹו לְ ִפי ַדּ ְרכּוֹ ,לוֹקֵ חַ וּמ ֹו ֵכר,
וּבִ לְ בַ ד ֶשׁלּא ְתּהֵ א ֻאמָּ נוּת ֹו בְּ ָכ�.
וַחֲ כָ ִמים אוֹסְ ִרין.
1הקונה בכור )בעל מום( למשתה או לכבוד הרגל ,ולא השתמש בו ,מותר למכרו.
2ציידי עופות ודגים שצדו לא בכוונה חיה או עוף טמאים ,מותר להם למוכרן.
3רבי יהודה :כל אחד יכול לסחור בבהמות טמאים ובלבד:
3.1שהזדמנו לו באקראי.
3.2שיש לו אומנות אחרת )ולא מתפרנס ממכירת דברים אסורים(.
4חכמים:למי שאינו צייד אסור לסחור בבהמות טמאים.
משנה ה :דיני צמחים מיוחדים בשביעית
לוּלְ בֵ י ז ְָר ִדים וְ הֶ חָ רוּבִ ין,
יֵשׁ לָהֶ ם ְשׁבִ יעִ ית ְולִ ְדמֵ יהֶ ן ְשׁבִ יעִ ית,
יֵשׁ לָהֶ ן בִּ עוּר וְ לִ ְדמֵ יהֶ ן בִּ עוּר.
לוּלְ בֵ י הָ אֵ לָה וְ הַ בָּ ְטנָה וְ הָ ֲאטָ ִדין,
יֵשׁ לָהֶ ם ְשׁבִ יעִ ית ְולִ ְדמֵ יהֶ ן ְשׁבִ יעִ ית,
אֵ ין לָהֶ ם בִּ עוּר וְ לא לִ ְדמֵ יהֶ ן בִּ עוּר.
אֲ בָ ל לֶעָ לִ ין יֵשׁ בִּ עוּרִ ,מפְּ נֵי ֶשׁנּו ְֹשׁ ִרין מֵ אֲ בִ יהֶ ן.
1ענפי אילן רכים של שיח זרדים או עץ חרובים:
1.1יש להם ולדמיהם קדושת שביעית )כיוון שהענפים נאכלים(.
1.2יש להם ולדמיהם חובת ביעור.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 30מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
2ענפי אילן רכים של אלה ,של בטנה ושל אטד:
2.1יש להם ולדמיהם קדושת שביעית.
2.2אין להם ולדמיהם חובת ביעור )שענפים אלה מתקיימים ואינם נושרים בחורף(.
2.3לעלים שלהם ,יש דין ביעור )כיוון שהם נושרים בחורף מהענף שמחוברים אליו(.
משנה ו :דיני שביעית בצמחי בושם
הַ וּ ֶֶרד וְ הַ כּפֶ ר ְוהַ ְקּטָ ף וְ הַ לּטֶ ם ,יֵשׁ לָהֶ ם ְשׁבִ יעִ ית ְולִ ְדמֵ יהֶ ן ְשׁבִ יעִ ית.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר :אֵ ין ל ְַקּטָ ף ְשׁבִ יעִ יתִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁאֵ ינ ֹו פְּ ִרי.
1ורד וכופר )ציפורן( ולוטם ,יש להם ולדמיהם דין שביעית )לפי שיש להם ריח(.
2לגבי קטף) ,לפי הרמב"ם :אילן אפרסמון(:
2.1תנא קמא )ואין הלכה כמותו ( :יש לו ולדמיו קדושת שביעית.
2.2רבי שמעון :אין לו דין שביעית )שדינו כעץ ולא כפרי(.
משנה ז :תערובת של אוכל שביעית באוכל שאינו שביעית
ו ֶֶרד חָ דָ שׁ ֶשׁכְּ בָ שׁ ֹו בְּ ֶשׁמֶ ן י ָָשׁן,
ְילַקֵּ ט אֶ ת הַ וּ ֶֶרד.
וְ י ָָשׁן בְּ חָ דָ שׁ ,חַ יָּב בַּ בִּ עוּר.
ישׁנִים בְּ חָ דָ שׁ,
חָ רוּבִ ים חֲדָ ִשׁים ֶשׁכְּ בָ ָשׁן בְּ ַייִן י ָָשׁן ,וִ ָ
חַ יָּבִ ין בַּ בִּ עוּר.
זֶה הַ כְּ לָל:
כָּ ל ֶשׁהוּא בְּ נוֹתֵ ן טַ עַ ם ,חַ יָּב לְ בַ עֵ ר ִמין בְּ ֶשׁאֵ ינ ֹו ִמינו.
וּמין בְּ ִמינ ֹוָ ,כּל ֶשׁהוּא.
ִ
ְשׁבִ יעִ ית אוֹסֶ ֶרת ָכּל ֶשׁהוּא בְּ ִמינָהּ ,וְ ֶשׁלּא בְּ ִמינָהּ ,בְּ נוֹתֵ ן טַ עַ ם.
1ורד של שביעית )"חדש"( שנכבש בשמן של שישית )"ישן"(:
1.1יש ללקט את הוורדים מתוך השמן.
1.2לשמן אין קדושת שביעית )שורד חדש אינו נותן טעם בשמן ישן(.
2ורד של שביעית )"ישן"( שנכבש בשמן של שמינית )"חדש"(,
אף לשמן יש דין ביעור) .שוורד ישן נותן טעם בשמן חדש(.
3חרובים של שביעית שנכבשו ביין של שישית ,או חרובים של שביעית ביין של שמינית,
חייבים בביעור.
4כלל:
אם נתערב אוכל של שביעית באוכל שאינו של שביעית:
4.1בשני מינים שונים ,חייב לבער את התערובת אם יש באסור של שביעית כדי לתת טעם בהיתר.
4.2מין במינו ,אפילו תערובת כל שהיא ,חייב לבער הכל.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 31מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
פרק ח
הנושאים העיקריים בפרק:
מושגים:
כותים:
מגבלות השימוש בפירות שביעית.
הם השומרונים שהובאו ע"י מלך אשור לשומרון לאחר חורבן ממלכת ישראל ,והתגיירו
מאימת האריות .שמרו תורה שבכתב .הם היו חשודים ע"י חכמים בנושאים רבים ולא
היו נאמנים עליהם.
משנה א :מאכל המיועד למאכל אין להשתמש בו לריפוי
אָמרוּ בַּ ְשּׁבִ יעִ ית:
כְּ לָל ָגּדוֹל ְ
כָּ ל הַ ְמי ֻחָ ד לְ מַ ֲאכַ ל אָדָ ם ,אֵ ין עו ִֹשין ִממֶּ נּוּ ְמלוּגְ מָ א לָאָדָ ם,
וְ אֵ ין צָ ִרי� לוֹמַ ר לַבְּ הֵ מָ ה.
וְ כָ ל ֶשׁאֵ ינ ֹו ְמי ֻחָ ד לְ מַ אֲ כַ ל אָדָ ם,
עו ִֹשין ִממֶּ נּוּ ְמלוּגְ מָ א לָאָדָ ם ,אֲ בָ ל לא לַבְּ הֵ מָ ה.
וְ כָ ל ֶשׁאֵ ינ ֹו ְמי ֻחָ ד לא לְ מַ ֲאכַ ל אָדָ ם ְולא לְ מַ אֲ כַ ל בְּ הֵ מָ ה:
חָ ַשׁב עָ לָיו לְ מַ אֲ כַ ל אָדָ ם וּלְ מַ אֲכַ ל בְּ הֵ מָ ה,
נו ְֹתנִין עָ לָיו ח ְֻמ ֵרי אָדָ ם וְ ח ְֻמ ֵרי בְ הֵ מָ ה.
חָ ַשׁב עָ לָיו לְ עֵ ִציםֲ ,ה ֵרי הוּא כְּ עֵ ִצים,
כְּ גוֹן הַ ִסּיאָה וְ הָ אֵ זוֹב וְ הַ קֻּ ְרנִית.
1כלל בשביעית:
1.1מאכל המיוחד למאכל אדם אין לעשות ממנו תחבושת או רטייה לאדם.
1.2אין עושים ממנו רטייה לבהמה.
2מאכל שמיוחד לבהמה ואינו מיוחד לאדם:
2.1מותר לעשות ממנו רטייה לאדם.
2.2אסור לעשות ממנו רטייה לבהמה.
3מאכל שאינו מיוחד לא לאדם ולא לבהמה:
3.1אם חשב להאכיל בו אדם וגם בהמה:
3.1.1נוהגים בו חומרות אדם )שאסור לעשות ממנו רטייה(.
3.1.2נוהגים בו חומרות בהמה) .שאסור בבישול(.
3.2
אם חשב להשתמש בו לעצים ,לא חלה עליו קדושת שביעית.
4דוגמאות לשלושה סוגי אזוב ששימשו לפעמים כמאכל אדם ,ולפעמים לצרכי הסקה.
משנה ב :השימוש בפירות שביעית צריך שיהיה כדרך שמשתמשים בו לא בשביעית.
ְשׁבִ יעִ ית נ ְִתּנָה לַאֲ כִ ילָה ְולִ ְשׁ ִתיָּה וּלְ ִסיכָ ה,
ֶלאֱכוֹל ָדּבָ ר ֶשׁ ַדּ ְרכּ ֹו ֶלאֱכוֹל,
וְ לָסוּ� דָּ בָ ר ֶשׁ ַדּ ְרכּ ֹו לָסוּ�.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 32מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
לא יָסוּ� ַייִן ָוחֹמֶ ץ,
אֲ בָ ל סָ � הוּא אֶ ת הַ ֶשּׁמֶ ן.
ֲשר ֵשׁנִי.
וְ ֵכן בִּ ְתרוּמָ ה וּבְ מַ ע ֵ
קַ ל מֵ הֶ ם ְשׁבִ יעִ יתֶ ,שׁנּ ְִתּנָה לְ הַ ְדלָקַ ת הַ נֵּר.
1מותר להשתמש בפירות שביעית לאכילה ,שתיה או סיכה.
2יש לאכול דבר בצורה שרגילים לאכול אותו.
3יש לסוך בדבר שרגילים לסוך בו.
4יין וחומץ ,יש להשתמש בהם לשתייה ולא לסיכה.
5בשמן ,אפשר להשתמש לסיכה.
6פירות תרומה או מעשר שני ,יש להשתמש בדרך שרגילים להשתמש בהם.
7בפרות שביעית אפשר להשתמש גם להדלקת הנר.
משנה ג:
כיצד מוכרים פירות שביעית
יעית ,לא בְּ ִמדָּ הְ ,ולא בְּ ִמ ְשׁקָ ל ,וְ לא בְּ ִמ ְניָן.
אֵ ין מוֹכְ ִרין פירות ְשׁבִ ִ
וְ לא ְתּאֵ נִים בְּ ִמ ְניָן,
וְ לא ָי ָרק בְּ ִמ ְשׁקָ ל.
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :אַף לא אֲ גֻדּוֹת.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :אֶ ת ֶשׁ ַדּ ְרכּ ֹו ֶלאֱגוֹד בַּ בַּ יִת ,אוֹגְ ִדין אוֹת ֹו בַּ שּׁוּק,
ישׁין וְ נֵץ הֶ חָ לָב.
כְּ גוֹן הַ כְּ ֵר ִ
1פירות שביעית אין מוכרים במידה ,במשקל או במניין ,אלא באומד.
2תאנים )למרות שדרכם להימכר במשקל( ,אין מוכרים אותם במניין.
3ירק )למרות שדרכו להימכר במניין( ,אין מוכרים אותו במשקל.
3.1בית שמאי :ירק אין מוכרים אפילו בצורת אגודות.
3.2בית הלל:
3.2.1ירק שרגילים לאגדו כאשר מביאים אותו לבית ,מותר גם כך למכרו.
3.2.2כרישים ונץ חלב אפשר לאגוד בשוק כדרך שאוגדים בבית.
משנה ד :שכר המשולם לפועל המלקט פירות שביעית
הָ אוֹמֵ ר לַפּוֹעֵ ל :הֵ א לָ� ִאסָּ ר זֶה וְ לַקֵּ ט לִ י ָי ָרק הַ יּוֹם,
ְשכָ ר ֹו מֻ תָּ ר.
לַקֵּ ט לִ י בּ ֹו ָי ָרק הַ יּוֹםְ ,ש ָכר ֹו אָסוּר.
לָקַ ח ִמן הַ נּ ְַחתּוֹם כִּ כָּ ר בְּ פוּנ ְְדּיוֹן:
כְּ ֶשׁאֶ לְ קט י ְַרקוֹת ָשדֶ ה אָבִ יא לָ� ,מֻ תָּ ר.
לָקַ ח ִממֶּ נּוּ ְסתָ ם,
לא י ְַשׁלֵּם ל ֹו ִמ ְדּמֵ י ְשׁבִ יעִ יתֶ ,שׁאֵ ין פּו ְֹרעִ ין חוֹב ִמ ְדּמֵ י ְשׁבִ יעִ ית.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 33מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
1האומר לפועל הא לך כסף כדי שתלקט לי פירות שביעית,
הכסף אינו נחשב לדמי שביעית )אלא כשכר טרחה(.
2האומר לפועל הא לך כסף בשווי פירות שביעית שתלקט לי,
המעות נחשבות כדמי שביעית )שנראה כמכר(.
כותרת נוספת:
לקח מהנחתום ככר לחם
1אם אמר לנחתום" :כשאלקוט ירקות בשדה אביא לך" ,מותר )שנראה כהחלפת מתנות(.
2לקח מהנחתום ככר לחם בהקפה,
לא ישלם חובו בדמי שביעית ,שאין פורעים חוב בדמי שביעית.
משנה ה :מה מותר ומה אסור לעשות בדמי שביעית ?
אֵ ין נו ְֹתנִין לא לַבַּ יָּר ,וְ לא לַבַּ לָּן ,וְ לא לַסַּ פָּ ר ,וְ לא לַסַּ פָּ ן.
אֲ בָ ל נוֹתֵ ן הוּא לַבַּ יָּר לִ ְשׁתּוֹת.
וּלְ ֻכלָּן הוּא נוֹתֵ ן מַ ְתּנַת חִ נָּם.
1אין לשלם בדמי שביעית שכר של חופר בורות ,ספר ,ספן או כל אומן אחר.
2מותר לתת דמי שביעית למי שמספק לו מי שתיה מהבור.
3מותר לתת דמי שביעית כמתנת חנם לכל אחד.
משנה ו :עבודה בפירות שביעית )אף לאחר שנקטפו( ,צריכה להעשות בשינוי
ְתּאֵ נִים ֶשׁל ְשׁבִ יעִ ית ,אֵ ין קוֹצִ ין אוֹתָ ן בַּ ֻמּ ְקצֶ ה ,אֲ בָ ל קוֹצֶ ה אוֹתָ ם בְּ ֻח ְרבָּ ה.
אֵ ין דּו ְֹרכִ ין ֲענָבִ ים בַּ גַּ ת ,אֲ בָ ל דּו ֵֹר� הוּא בַּ ע ֲֵרבָ ה.
ֵיתים בַּ בַּ ד וּבַ קּטֶ ב,
וְ אֵ ין עו ִֹשין ז ִ
אֲ בָ ל כּוֹתֵ שׁ הוּא וּמַ כְ נִיס לַבּו ִֹדידָ ה.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר :אַף טוֹחֵ ן הוּא בְּ בֵ ית הַ בַּ ד וּמַ כְ נִיס לַבּו ִֹדידָ ה.
1אין לשטוח תאנים ליבוש במוקצה )מקום המיועד לכך( ,אלא בחרבה )מקום יבש אחר(.
2אין לדרוך ענבים בגת )כמו כל השנים( אלא דורך בעריבה )כלי עץ שלשים בו עיסה(.
3סחיטת זיתים:
3.1תנא קמא )ואין הלכה כמותו(:
3.1.1אין סוחטים זיתים בבית הבד ,גדול ,או קטן )"קטב"(.
בּוֹדידָ ה"(.
3.1.2מותר לכתוש את הזיתים ולהכניס אותם לבית בד קטן מאוד )" ִ
3.2רבי שמעון :מותר לכתוש בבית הבד ואח"כ לסחוט את השמן בבודידה.
משנה ז :בישול ירק של שביעית בשמן של תרומה
אֵ ין ְמבַ ְשּׁלִ ין י ָָרק ֶשׁל ְשׁבִ יעִ ית בְּ ֶשׁמֶ ן ֶשׁל ְתּרוּמָ ה,
ֶשׁלּא יְבִ יאֶ נּוּ לִ ידֵ י ְפסוּל.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן מַ ִתּיר.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 34מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
וְ אַ ֲחרוֹן אַחֲרוֹן נ ְִתפָּ שׁ בַּ ְשּׁבִ יעִ ית,
וְ הַ ְפּ ִרי עַ צְ מ ֹו אָסוּר.
1תנא קמא :אסור,
עשוי להיגרם הפסד לשמן ,כאשר יבער את השביעית מהבית.
2רבי שמעון )ואין הלכה כמותו(:
כותרת נוספת:
מתיר.
מכירת פירות שביעית
כלל :אם את דמי המכר ממירים במאכל כלשהוא ,ואח"כ ממירים גם אותו במאכל אחר ,וכך הלאה:
1קדושת שביעית חלה על המאכל האחרון.
2הפירות הראשונים נשארים בקדושת שביעית.
משנה ח :בדמי שביעית אפשר לקנות רק אוכל ,שתיה או שמן לסוך את הגוף
אֵ ין לו ְֹק ִחים עֲבָ ִדים וְ קַ ְרקָ עוֹת וּבְ הֵ מָ ה טְ מֵ אָהִ ,מ ְדּמֵ י ְשׁבִ יעִ ית.
וְ ִאם לָקַ ח ,יאכַ ל כְּ נֶגְ ָדּן.
יאין ִקנֵּי זָבִ ים ְו ִקנֵּי זָבוֹת וְ ִקנֵּי יוֹלְ דוֹת ִמ ְדּמֵ י ְשׁבִ יעִ ית,
אֵ ין ְמבִ ִ
וְ ִאם הֵ בִ יא ,יאכַ ל כְּ נֶגְ ָדּן.
אֵ ין סָ כִ ין ֵכּלִ ים בְּ ֶשׁמֶ ן ֶשׁל ְשׁבִ יעִ ית.
וְ ִאם סָ � ,יאכַ ל כְּ נֶגְ דּוֹ.
1אין קונים עבדים ,קרקעות או בהמה טמאה בדמי שביעית.
אם קנה ,יקנה בערך הכספי שהוציא ,דברים שהם לצורך אכילה.
2אין קונים קני זבים וקיני זבות וקיני יולדות בדמי שביעית.
אם קנה ,יקנה בערך הכספי שהוציא ,דברים שהם לצורך אכילה.
3אין סכים כלים בשמן שביעית.
אם סך ,יקנה בערך הכספי שלהם ,דברים שהם לצורך אכילה.
משנה ט :עור שסכו אותו בשמן של שביעית
עוֹר ֶשׁסָּ כ ֹו בְּ ֶשׁמֶ ן ֶשׁל ְשׁבִ יעִ ית,
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר :יִדָּ לֵק.
וַחֲ כָ ִמים או ְֹמ ִרים :יאכַ ל כְּ נֶגְ דּוֹ.
יעית ,יִדָּ לֵק.
אָמרוּ לִ פְ נֵי ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א :אוֹמֵ ר הָ יָה ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר :עוֹר ֶשׁסָּ כ ֹו בְּ ֶשׁמֶ ן ֶשׁל ְשׁבִ ִ
ְ
אָמַ ר לָהֶ ם:
ְשׁתֹ קוּ!
לא אמַ ר ָל ֶכם מַ ה ֶשּׁ ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר בּוֹ.
1רבי אליעזר:
2חכמים:
העור יישרף )כיוון שאסור להשתמש בשמן שביעית(.
יקנה אוכל או שתיה בערך של השמן ויאכלם בקדושת שביעית.
3ספרו לרבי עקיבא את מה שפסק רבי אליעזר :אמר להם:
—————————————————————————————————————————————-עמוד 35מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
" 3.1שתוקו :לא כך אמר רבי אליעזר".
" 3.2ולא אומר לכם מה שבאמת אמר רבי אליעזר".
משנה י :מאמר נוסף שאמרו לרבי עקיבא בשמו של רבי אליעזר
אָמרוּ לְ פָ נָיו.
וְ עוֹד ְ
אוֹמֵ ר הָ יָה ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר:
כּוּתים כְּ א ֹוכֵל בְּ ַשר ֲחזִיר.
הָ א ֹוכֵל פַּ ת ִ
אָמַ ר לָהֶ ם:
ְשׁתֹ קוּ!
לא אמַ ר ָל ֶכם מַ ה ֶשּׁ ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר בּוֹ.
1משמו של רבי אליעזר אמרו:
" 2כל האוכל פת כותים )ראה מושגים( כאוכל בשר חזיר".
3ענה להם רבי עקיבא:
" 3.1שתוקו" )אל תאמרו דבר זה בשמו של רבי אליעזר(.
" 3.2לא אומר לכם מה שבאמת אמר רבי אליעזר בנושא זה".
משנה יא :דין בית מרחץ שהוסק בקש ותבן של שביעית
יעית,
מֶ ְרחָ ץ ֶשׁהֻ ְסּקָ ה בְּ תֶ בֶ ן א ֹו בְּ קַ שׁ ֶשׁל ְשׁבִ ִ
מֻ תָּ ר לִ ְרחוֹץ בָּ הּ.
וְ ִאם ִמ ְתחַ ֵשּׁב הוּאֲ ,ה ֵרי זֶה לא י ְִרחֹץ.
1מותר לרחוץ בבית מרחץ הזה )יש אומרים בדיעבד ,ויש אומרים אף להסיק לכתחילה(.
2אדם חשוב )שאחרים לומדים ממעשיו( יחמיר ולא ירחץ בו.
—–פרק ט
הנושאים העיקריים בפרק:
ירקות שאפשר לקנות מעם הארץ בשביעית ,דיני ספיחים בשביעית,
שלושה אזורים )ולמעשה תשעה( נפרדים בא"י בנושא ביעור מעשרות,
זמן ביעור מעשרות ,נושאים הקשורים לרביעה שניה ,כיצד היא מצוות
ביעור ,פירות שניתנו במתנה או נפלו בירושה.
מושגים:
רביעה שניה:
גשמי היורה מחולקים ל 3 -עונות גשמים :רביעה בכירה ,רביעה בינונית ,רביעה אפילה.
תאריך כל רביעה נתון במחלוקת רבי מאיר ,רבי יהודה ,ורבי יוסי .רביעה שניה היא
הרביעה הבינונית.
ספיחי שביעית :מה שגדל מאליו מהזרעים שנפלו בארץ לפני השביעית ,וגדלו בשביעית.
משנה א :ירקות שמותר לקנותם בשביעית מכל אדם )אף מעם הארץ(
הַ פֵּ י ָגם ,וְ הַ יּ ְַרבּוּזִין הַ שּׁו ִֹטיםְ ,והַ ֲחלַגְ לוֹגוֹת ,כּ ְֻסבָּ ר ֶשׁבֶּ הָ ִרים ,וְ הַ כַּ ְרפַּ ס ֶשׁבַּ נְּהָ רוֹת ,וְ הַ גַּ ְרגֵּר ֶשׁל ֲאפָ ר,
—————————————————————————————————————————————-עמוד 36מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
טוּרין ִמן הַ מַּ עַ ְשרוֹת,
ְפּ ִ
וְ נִלְ קָ ִחים ִמכָּ ל אָדָ ם בַּ ְשּׁבִ יעִ ית,
ֶשׁאֵ ין כַּ יּוֹצֵ א בָ הֶ ם נ ְִשׁמָ ר.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר:
ְס ִפיחֵ י חַ ְרדָּ ל ֻמתָּ ִרין,
ֶשׁלּא נ ְֶח ְשׁדוּ ֲעלֵיהֶ ן עוֹבְ ֵרי עֲבֵ ָרה.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר:
יחין מֻ תָּ ִרין ,חוּץ ִמ ְסּ ִפיחֵ י כְ רוּב.
כָּ ל הַ ְסּ ִפ ִ
ֶשׁאֵ ין כַּ יּוֹצֵ א בָ הֶ ם בְּ י ְַרקוֹת ָשדֶ ה.
סוּרין.
יחין אֲ ִ
ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים :כָּ ל הַ ְסּ ִפ ִ
1רשימה של ירקות בר )שהם בחזקת הפקר(:
1.1
שפטורים מן המעשר,
1.2שמותר לקנותם מכל אדם בשביעית,
1.3שאין נוהגים לשמרם.
כותרת נוספת:
דיני ספיחים בשביעית
1רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(:
1.1ספיחים )ראה מושגים( של חרדל מותר לקנות מכל אדם.
1.2לא נחשדו עוברי עבירה של שביעית ,להביא כמותם ממה שגדל כמותם בשביעית.
2רבי שמעון:
2.1כל הספיחים מותר לקנותם מכל אדם ,חוץ מספיחי כרוב.
2.2אין בכרוב ספיחים ובוודאי ירקות גינה הם.
3חכמים:
כל הספיחים ,אסור לקנותם מעם הארץ.
משנה ב 3 :אזורים )ולמעשה (9נפרדים בא"י לענין מצוות ביעור
ָשׁלשׁ אֲ ָרצוֹת לַבִּ עוּר:
יְהוּדָ ה ,וְ עֵ בֶ ר הַ יּ ְַרדֵּ ןְ ,והַ ָגּלִ יל.
וְ ָשׁלשׁ ָשׁלשׁ אֲ ָרצוֹת לְ כָ ל אַחַ ת וְ אַחַ ת:
ָגּלִ יל הָ עֶ לְ יוֹן ,וְ גָלִ יל הַ תַּ חְ תּוֹן ,וְ הָ עֵ מֶ ק.
ִמכְּ פַ ר ֲח ַנ ְניָה וּלְ מַ עְ לָןָ ,כּל ֶשׁאֵ ינ ֹו ְמגַ דֵּ ל ִשׁ ְק ִמין ,גָּלִ יל הָ עֶ לְ יוֹן.
וּמכְּ פַ ר ֲח ַנ ְניָה וּלְ מַ טָּ ןָ ,כּל ֶשׁהוּא ְמגַ דֵּ ל ִשׁ ְק ִמיןָ ,גּלִ יל הַ תַּ ְחתּוֹן.
ִ
וּתחוּם ְטבֶ ְריָא ,הָ עֵ מֶ ק.
ְ
יהוּדה :הָ הָ ר ,הַ ְשּׁפֵ לָה ,וְ הָ עֵ מֶ ק.
וּבִ ָ
וּשׁפֵ לַת לוּד כִּ ְשׁפֵ לַת הַ דָּ רוֹם,
ְ
וְ הָ הָ ר ֶשׁלָּהּ כְּ הַ ר הַ מֶּ לֶ�.
ִמבֵּ ית חוֹרוֹן וְעַ ד הַ יָּםְ ,מ ִדינָה אַחַ ת.
1האזורים הם:
—————————————————————————————————————————————-עמוד 37מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
יהודה ,עבר הירדן ,גליל.
2כל אחד מהאזורים הנ"ל מחולק ל 3 -אזורים נוספים:
2.1גליל :גליל עליון ,גליל תחתון ועמק.
2.1.1גליל עליון :מכפר חנניה וצפונה ,שהוא מקום שאין מגדלים שקמים.
2.1.2גליל תחתון :מכפר חנניה ודרומה ,שהוא מקום שמגדלים שקמים.
2.1.3העמק :טבריה וסביבותיה.
2.2יהודה:
2.2.1ההר )הנקרא גם הר המלך ,והרי יהודה ואפרים כלולים בו(.
2.2.2השפלה )הנקראת גם שפלת הדרום(.
2.2.3העמק )מעין גדי ועד בקעת יריחו(.
3דינה של שפלת לוד לעניין ביעור הוא כמו של שפלת הדרום.
4ההר בשפלת לוד דינו כהר המלך.
5מבית חורון ועד הים נחשב למדינה אחת.
משנה ג :הסבה לחלוקה ל 3 -אזורים )ולמעשה ל(9 -
אָמרוּ ָשׁלשׁ אֲ ָרצוֹת?
וְ לָמָּ ה ְ
ֶשׁיּ ְִהיוּ אוֹכְ לִ ין בְּ כָ ל אַחַ ת וְ אַחַ ת עַ ד ֶשׁיִּכְ לֶה הָ אַ ֲחרוֹן ֶשׁבָּ הּ.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר:
אָמרוּ ָשׁלשׁ ֲא ָרצוֹת אֶ לָּא בִּ יהוּדָ ה,
לא ְ
וּשׁאָר ָכּל הָ אֲ ָרצוֹת כְּ הַ ר הַ מֶּ לֶ�.
ְ
ֵיתים ְול ְַתּמָ ִרים.
וְ כָ ל הָ אֲ ָרצוֹת כְּ אַחַ ת ַלזּ ִ
1תנא קמא:
1.1להשמיענו שכל עוד לא כלה מין פרות מסוים באותו אזור לחיה אפשר גם לאכול מהם בבית.
2רבי שמעון )ואין הלכה כמותו(:
2.1רק ביהודה בלבד יש חלוקה ל 3ארצות.
2.2בשאר הארצות )גליל ועבר הירדן( ,יש לבער את אותו מין רק כאשר כלה מין זה בהר המלך.
2.3לגבי זיתים ותמרים:
כל שלושת האזורים נחשבים כארץ אחת לעניין ביעור.
משנה ד :זמן ביעור מעשרות
אוֹכְ לִ ין עַ ל הַ מֻּ פְ קָ ר ,אֲ בָ ל לא עַ ל הַ ָשּׁמוּר.
ַרבִּ י יוֹסֵ י מַ ִתּיר אַף עַ ל הַ ָשּׁמוּר.
יחין,
אוֹכְ לִ ין עַ ל הַ ְטּ ִפ ִ
דּוּפ ָרא,
וְ עַ ל הַ ְ
אֲ בָ ל לא עַ ל הַ סִּ ְת ָונִיּוֹת.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה מַ ִתּיר ,כָּ ל זְמַ ן ֶשׁבִּ כְּ רוּ עַ ד ֶשׁלּא יִכְ לֶה הַ קַּ יִץ.
1יש לבער את הפירות מהבית כאשר:
—————————————————————————————————————————————-עמוד 38מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
1.1תנא קמא :אין פירות מאותו סוג במקום הפקר ,אף אם הם קיימים עדיין בחצר שמורה.
1.2רבי יוסי:
אין פירות מאותו סוג אפילו במקום שמור.
2כל עוד שיש טפיחים )גרגירים קשים של תבואה וקטניות( ,אין חובת ביעור מאותו המין.
3כל עוד שיש פירות בדופרא )אילן שעושה פירות פעמיים בשנה( ,אין חובת ביעור מאותו המין.
4אם נשארו רק ענבים סתווניות )שבישולם נגמר בסתיו(:
4.1תנא קמא :חלה חובת ביעור לגבי ענבים )הם נחשבים לרעים וגרועים(.
4.2רבי יהודה :מתיר לאכול ענבים ,אם הסתווניות התחילו להתבשל קודם שהסתיים הקיץ.
–משנה ה :דין ביעור בשלושה סוגי ירק הכבושים בחבית אחת
�שׁה כְ בָ ִשׁים בְּ חָ בִ ית אַחַ ת,
הַ כּוֹבֵ שׁ ְשׁ ָ
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר :אוֹכְ לִ ין עַ ל הָ ִראשׁוֹן.
ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר :אַף עַ ל הָ אַחֲרוֹן.
ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ רָ :כּל ֶשׁכָּ לָה ִמינ ֹו ִמן הַ ָשּׂדֶ ה ,יְבַ עֵ ר ִמינ ֹו ִמן הֶ חָ בִ ית ,וַהַ לָכָ ה כִ ְדבָ ָריו.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר :כָּ ל י ָָרק ,אֶ חָ ד לַבִּ עוּר.
אוֹכְ לִ ין בָּ ְרגִ ילָה עַ ד ֶשׁיִּכְ לוּ ִס ָגּ ִריּוֹת ִמבִּ ְקעַ ת בֵּ ית נְטוֹפָ ה.
1רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו( :לאחר שכלה מין אחד מהשדה חייבים לבער את שאר המינים.
2רבי יהושע )ואין הלכה כמותו(:
3רבן גמליאל:
כל זמן שאחד מהמינים מצוי בשדה מותר לאכול מכולם.
כאשר כלה אחד מהמינים מהשדה ,צריך לבער רק את אותו המין מהחבית.
4רבי שמעון )ואין הלכה כמותו(:
4.1כל מיני הירקות נחשבים כמין אחד.
4.2כל עוד שמצוי ירק כל שהוא בשדה ,מותר לאכול מכל הירקות שבבית.
כותרת נוספת:
זמן ביעור צמח רגילה
יש לבער סגריות )מין רגילה( ,כאשר כלה מין זה מבקעת בית נטופה.
משנה ו :זמן ביעור עשבים ועלים
ֲשבִ ים ל ִַחים ,עַ ד ֶשׁיִּיבַ שׁ הַ מָּ תוֹק.
הַ ְמלַקֵּ ט ע ָ
וְ הַ ְמגַ בֵּ ב בַּ יָּבֵ שׁ ,עַ ד ֶשׁתֵּ ֵרד ְרבִ יעָ ה ְשׁ ִניָּה.
ֲעלֵי קָ נִים ַו ֲעלֵי גְ פָ נִים ,עַ ד ֶשׁיּ ְִשּׁרוּ מֵ אֲ בִ יהֶ ן.
וְ הַ ְמגַ בֵּ ב בַּ יָּבֵ שׁ ,עַ ד ֶשׁתֵּ ֵרד ְרבִ יעָ ה ְשׁ ִניָּה.
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר :בְּ ֻכלָּן עַ ד ֶשׁתֵּ ֵרד ְרבִ יעָ ה ְשׁ ִניָּה.
1תנא קמא:
1.1עשבים:
1.1.1עשבים לחים:
צריכים ביעור כאשר באדמה אין כבר לחלוחית )"ייבש המתוק"(.
1.1.2עשבים יבשים :צריכים ביעור כשמגיעה רביעה שניה )ראה מושגים( של מוצאי שביעית.
1.2עלי קנים וגפנים:
—————————————————————————————————————————————-עמוד 39מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
1.2.1עלים לחים:
צריכים ביעור כאשר הם נושרים מהגבעול אליו הם מחוברים.
1.2.2עלים יבשים:
צריכים ביעור כשמגיעה רביעה שניה של מוצאי שביעית.
2רבי עקיבא:
בין בעשבים ,ובין בעלים .בין בלחים ובין ביבשים ,צריכים ביעור לאחר רביעה שניה.
נושאים נוספים הקשורים לרביעה שניה
משנה ז:
כַּ יּוֹצֵ א בוֹ,
הַ מַּ ְשכִּ יר בַּ יִת ַלחֲבֵ ר ֹו עַ ד הַ גְּ ָשׁ ִמים ,עַ ד ֶשׁתֵּ ֵרד ְרבִ יעָ ה ְשׁ ִניָּה.
הַ מֻּ דָּ ר ֲהנָאָה מֵ חֲבֵ ר ֹו עַ ד הַ גְּ ָשׁ ִמים ,עַ ד ֶשׁתֵּ ֵרד ְרבִ יעָ ה ְשׁ ִניָּה.
עַ ד אֵ ימָ תַ י ֲע ִניִּים נִכְ נ ִָסים לַפַּ ְרדֵּ סוֹת? עַ ד ֶשׁתֵּ ֵרד ְרבִ יעָ ה ְשׁ ִניָּה.
מֵ אֵ ימָ תַ י ֶנ ֱהנִין וְ שׁו ְֹר ִפין בַּ תֶּ בֶ ן וּבַ קַּ שׁ ֶשׁל ְשׁבִ יעִ ית? ִמ ֶשּׁתֵּ ֵרד ְרבִ יעָ ה ְשׁ ִניָּה של מוצאי שביעית.
1המשכיר בית לחברו עד הגשמים ,כוונתו" :עד שתרד רביעה שנייה".
2המודר הנאה מחברו עד הגשמים ,כוונתו " :עד שתרד רביעה שניה".
3לעניים מותר ללקוט לקט שכחה ופאה עד הרביעה השנייה )אח"כ דריסת רגלם מזיקה לשדות(.
4מותר לשרוף תבן וקש בשביעית )למרות שהם ראויים לאכילת בהמה( כאשר תרד רביעה שנייה.
משנה ח :כיצד היא מצוות ביעור ?
יעית וְ ִהגִּ יעַ ָשׁעַ ת הַ בִּ עוּר,
ִמי ֶשׁהָ יוּ ל ֹו פירות ְשׁבִ ִ
ְמחַ לֵּק ְמזוֹן ָשׁלשׁ ְסעוּדוֹת לְ ָכל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד.
◌ַ ֲע ִניִּים אוֹכְ לִ ין אַחַ ר הַ בִּ עוּר ,אֲבָ ל לא ע ֲִשׁ ִיריםִ ,דּבְ ֵרי ַרבִּ י יְהוּדָ ה.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :אֶ חָ ד ֲע ִניִּים וְ אֶ חָ ד ע ֲִשׁ ִירים אוֹכְ לִ ין אַחַ ר הַ בִּ עוּר.
1הגיעה שעת הביעור )כל ירק בהתאם לעונתו(:
1.1מפרישים 3סעודות עבור כל אחד מאנשי הבית ,ועבור השכנים והקרובים.
1.2את מה שנותר ,מוציאים ומניחים מחוץ לבית.
2מי רשאי לזכות בפירות המופקרים לאחר הביעור ?
2.1רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(:
2.1.1רק מי שאינם בעלי השדה )נקראים "עניים"(.
2.1.2בעלי השדות )נקראים "עשירים"( עצמם אינם יכולים לזכות בפרותיהם.
2.2רבי יוסי:
כל אחד יכול לזכות בפירות ,כולל בעל הבית עצמו.
משנה ט :פירות שביעית שניתנו בירושה או במתנה
ִמי ֶשׁהָ יוּ ל ֹו פירות ְשׁבִ יעִ יתֶ ,שׁנּ ְָפלוּ ל ֹו בִּ ירֻ ָשּׁה א ֹו ֶשׁנּ ְִתּנוּ ל ֹו בְּ מַ תָּ נָה,
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ רִ :ינּ ְָתנוּ לְ אוֹכְ לֵיהֶ ן.
ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים :אֵ ין הַ חוֹטֵ א נ ְִשכָּ ר,
אֶ לָּא יִמָּ כְ רוּ לְ אוֹכְ לֵיהֶ ןְ ,וּדמֵ יהֶ ם י ְִתחַ לְּ קוּ לְ כָ ל אָדָ ם.
הוּרמָ ה חַ לָּתָ הּ ,חַ יָּב ִמיתָ ה.
יעית עַ ד ֶשׁלּא ְ
הָ א ֹוכֵל מֵ עִ סַּ ת ְשׁבִ ִ
1רבי אליעזר:
ייתן את הפירות לאחרים ,ויכול לאכול יחד אתם )שלא להחזיק טובה למי שנתנם לו(.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 40מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
2חכמים:
בעריכת זאב לבנוני
יכול לאכול את הפירות בעצמו ללא אחרים.
3חכמים לרבי אליעזר:
3.1לשיטתך שאין החוטא נשכר )ולכן לא יוכל את הפירות לבדו(:
3.1.1צריך למכור את הפירות ,והדמים יתחלקו לכל אדם.
4האוכל מעיסת שביעית קודם שהורמה ממנה חלה חייב מיתה )בידי שמים(.
—פרק י
הנושאים העיקריים בפרק:
חובות ששביעית אינה משמטת ,שטרות חוב שנמסרו לב"ד או מלווה שיש
עליו פרוזבול ,דיני פרוזבול ,דיני כוורת להיות כקרקע ,המבקש להחזיר חוב
שהשביעית שמטה .דברים שהעושה אותם רוח חכמים נוחה ממנו.
משנה א :שביעית משמטת רק חוב או מלווה ודוגמאות לכך
ְשׁבִ יעִ ית ְמ ַשׁמֶּ טֶ ת אֶ ת הַ ִמּלְ וָה בִּ ְשׁטָ ר וְ ֶשׁלּא בִּ ְשׁטָ ר.
הַ קָּ פַ ת הַ ֲחנוּת,
אֵ ינָהּ ְמ ַשׁמֶּ טֶ ת,
ֲשאָ הּ ִמלְ וָה ,ה ֲֵרי ז ֹו ְמ ַשׁמֶּ טֶ ת.
וְ ִאם ע ָ
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :הָ ִראשׁוֹן הָ ִראשׁוֹן ְמ ַשׁמֵּ ט.
ְשכַ ר ָשכִ יר אֵ ינ ֹו ְמ ַשׁמֵּ ט.
ֲשא ֹו ִמלְ וָהֲ ,ה ֵרי זֶה ְמ ַשׁמֵּ ט.
וְ ִאם ע ָ
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר:
כָּ ל ְמלָאכָ ה ֶשׁפּוֹסֶ קֶ ת בַּ ְשּׁבִ יעִ יתְ ,מ ַשׁמֶּ טֶ ת.
וְ ֶשׁאֵ ינָהּ פּוֹסֶ קֶ ת בַּ ְשּׁבִ יעִ ית ,אֵ ינָהּ ְמ ַשׁמֶּ טֶ ת.
1השביעית משמטת הלוואה בין שיש עליה שטר ובין שניתנה ללא שטר.
2חוב שנוצר בקנית מצרכים בהקפה בחנות:
2.1תנא קמא:
2.1.1אינה משמטת.
2.1.2אם החנווני סיכם את החשבון וזקף אותו על הקונה כהלוואה ,השביעית משמטת.
2.2רבי יהודה :אם התבצעו כמה קניות בהקפה ,האחרונה לא משמטת .הקודמות משמטת.
3שכר מלאכתו של פועל:
3.1תנא קמא:
3.1.1שביעית אינה משמטת.
3.1.2אם בעל הבית זקף את החשבון כחוב על הפועל ,השביעית משמטת.
3.2רבי יוסי:
3.3מלאכה שהסתימה בכניסת שביעית )כיוון שאסור לעשותה( ,השביעית משמטת את החוב.
3.4מלאכה שאינה מסתיימת בשביעית )כגון עבודה המותרת בשביעית( ,השביעית אינה משמטת.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 41מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
משנה ב :השוחט ונותן בהקפה בשר ללקוחות ביו"ט ראשון של ראש השנה של שנה שמינית
הַ שּׁוֹחֵ ט אֶ ת הַ פָּ ָרה וְ חִ לְּ קָ הּ בְּ ראשׁ הַ ָשּׁנָה,
ִאם הָ ָיה הַ חֹדֶ שׁ ְמעֻבָּ רְ ,מ ַשׁמֵּ ט.
וְ ִאם לָאו ,אֵ ינ ֹו ְמ ַשׁמֵּ ט.
ֲשה בֵּ ית ִדּין ,אֵ ינָן ְמ ַשׁ ְמּ ִטין.
הָ א ֹונֵסְ ,והַ ְמפַ תֶּ ה ,וְ הַ מּו ִֹציא ֵשׁם ָרע ,וְ ָכל מַ ע ֵ
הַ מַּ לְ וֶה עַ ל הַ מַּ ְשׁכּוֹן,
וְ הַ מּ ֹוסֵ ר ְשׁטָ רוֹתָ יו לְ בֵ ית ִדּין ,אֵ ינָן ְמ ַשׁ ְמּ ִטין.
1אם חודש אלול מעובר )יו"ט ראשון הוא ל' אלול( ,החוב על הבשר נשמט.
2אם החודש אינו מעובר )יו"ט ראשון הוא א' תשרי( ,החוב על הבשר אינו נשמט.
כותרת נוספת:
קנסות של אונס ,מפתה ,מוציא שם רע או חיוב שחייבו ב"ד ,שביעית אינה משמטת
כותרת נוספת:
מלווה על המשכון או חוב שנמסר לב"ד
1המלווה את חבירו וקבל משכון על החוב ,שביעית אינה משמטת.
2המוסר שטרותיו לב"ד שהם יגבו את חובו ,שביעית אינה משמטת.
משנה ג :חוב שנכתב עליו פרוזבול
ְפּר ֹוזְבּוּל אֵ ינ ֹו ְמ ַשׁמֵּ ט.
זֶה אֶ חָ ד ִמן הַ ְדּבָ ִרים ֶשׁ ִה ְת ִקין הִ לֵּל הַ זָּקֵ ן;
כְּ ֶשׁ ָראָה ֶשׁנּ ְִמנְעוּ הָ עָ ם ִמלְּ הַ לְ ווֹת זֶה אֶ ת זֶה ,וְ עוֹבְ ִרין עַ ל מַ ה ֶשּׁ ָכּתוּב בַּ תּו ָֹרה )דברים טו ,ט(:
"ה ָשּׁמֶ ר לְ � פֶּ ן יִהְ יֶה דָ בָ ר עִ ם לְ בָ בְ � בְ לִ יַּעַ ל" וְ גוֹמֵ ר,
ִ
ִה ְת ִקין הִ לֵּל לַפְּ ר ֹוזְבּוּל.
1החוב אינו משמט.
2כשראה הלל שנמנעים מלהלוות זה לזה ,תיקן שיכתבו פרוזבול על החוב.
משנה ד :נוסח פרוזבול
זֶהוּ גּוּפ ֹו ֶשׁל ְפּר ֹוזְבּוּל:
וּפל ֹונִי הַ ַדּ ָיּנִים ֶשׁבְּ מָ קוֹם ְפּל ֹונִיֶ ,שׁ ָכּל חוֹב ֶשׁיֶּשׁ לִ יֶ ,שׁאֶ גְ בֶּ נּוּ ָכּל זְמַ ן ֶשׁאֶ ְרצֶ ה",
"מוֹסֵ ר אֲ נִי ָל ֶכם ִאישׁ ְפּל ֹונִי ְ
וְ הַ ַדּ ָיּנִים חו ְֹת ִמין לְ מַ טָּ ה א ֹו הָ עֵ ִדים.
" 1מוסר אני לכם איש פלוני ופלוני הדיינים ,…שכל חוב שיש לי שאגבנו בכל זמן שארצה".
2הדיינים או העדים חותמים מתחת לנוסח הזה.
משנה ה :המשך דיני פרוזבול
ְפּר ֹוזְבּוּל הַ מֻּ ְקדָּ ם כָּ ֵשׁר,
וְ הַ ְמאֻ חָ ר פָּ סוּל.
ְשׁטָ ֵרי חוֹב הַ מֻּ ְקדָּ ִמים פְּ סוּלִ ים,
—————————————————————————————————————————————-עמוד 42מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
וְ הַ ְמאֻ חָ ִרים כְּ ֵשׁ ִרים.
אֶ חָ ד לוֶה מֵ ח ֲִמ ָשּׁה ,כּוֹתֵ ב ְפּר ֹוזְבּוּל לְ כָ ל אֶ חָ ד ְואֶ חָ ד.
ֲח ִמ ָשּׁה לוִ ין מֵ אֶ חָ ד ,אֵ ינ ֹו כּוֹתֵ ב אֶ לָּא ְפּר ֹוזְבּוּל אֶ חָ ד לְ ֻכלָּם.
1פרוזבול מוקדם )התאריך הכתוב בו קודם לזמן כתיבת הפרוזבול( כשר.
2פרוזבול מאוחר )התאריך הכתוב בו מאוחר לזמן כתיבת הפרוזבול( פסול.
3שטר חוב מוקדם ,פסול )המלווה גובה מהלקוחות מהזמן הרשום בשטר ,ומפסידן שלא כדין( .
4שטר חוב מאוחר ,כשר )המלווה גובה רק מהזמן הכתוב בשטר וההפסד שלו(.
5לווה אחד שלווה מחמישה מלווים ,כל מלווה צריך לכתוב פרוזבול.
6מלווה אחד שהלווה לחמישה לווים ,מספיק פרוזבול אחד לכולם.
משנה ו:
המשך דיני פרוזבול
אֵ ין כּו ְֹתבִ ין פְּ ר ֹוזְבּוּל אֶ לָּא עַ ל הַ קַּ ְרקַ ע.
ִאם אֵ ין לוְֹ ,מ ַז ֶכּה הוּא בְּ תוֹ� ָשדֵ הוּ כָּ ל ֶשׁהוּא.
הָ יְתָ ה ל ֹו ָשדֶ ה ְממֻ ְשׁ ֶכּנֶת בָּ עִ יר ,כּו ְֹתבִ ין עָ לֶיהָ פְּ ר ֹוזְבּוּל.
ַרבִּ י ֻח ְצ ִפּית אוֹמֵ ר:
כּו ְֹתבִ ין ל ִָאישׁ עַ ל נִכְ סֵ י ִא ְשׁתּוֹ,
וְ ַליְתו ִֹמים עַ ל נִכְ סֵ י אַ פּוֹטְ רו ִֹפּין.
1כותבים פרוזבול רק אם ללווה יש קרקע.
2אם ללווה אין קרקע יכול המלווה לזכות לו קרקע כל שהוא.
3אם ללווה יש קרקע ממושכנת אפשר לכתוב עליה פרוזבול.
4רבי חוצפית:
4.1כותב אדם פרוזבול על גבי נכסיו של אשתו )קרקע של אשתו(.
4.2אפוטרופוס הלווה לצורך יתומים ,יכול לכתוב פרוזבול על גבי נכסיו הפרטיים.
משנה ז :האם כוורת דבורים המונחת על הקרקע נחשבת לקרקע לענין פרוזבול ?
כַּ וּ ֶֶרת ְדּבו ִֹרים,
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ רֲ :ה ֵרי ִהיא כְּ קַ ְרקַ ע,
וְ כו ְֹתבִ ין עָ לֶיהָ פְּ ר ֹוזְבּוּל,
וְ אֵ ינָהּ ְמקַ בֶּ לֶת ט ְֻמאָה בִּ ְמקוֹמָ הּ,
וְ הָ רוֹדֶ ה ִממֶּ נָּה בְּ ַשׁבָּ ת ,חַ יָּב.
וַחֲ כָ ִמים או ְֹמ ִרים :אֵ ינָהּ כְּ קַ ְרקַ ע,
וְ אֵ ין כּו ְֹתבִ ין עָ לֶיהָ פְּ ר ֹוזְבּוּל,
וּמקַ בֶּ לֶת ט ְֻמאָה בִּ ְמקוֹמָ הּ,
ְ
וְ הָ רוֹדֶ ה ִממֶּ ָנּה בְּ ַשׁבָּ ת ,פָּ טוּר.
1רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו( :כוורת נחשבת כקרקע .ולכן:
1.1כותבים עליה פרוזבול.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 43מתוך 44
מסכת שביעית
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
1.2אינה מקבלת טומאה כשהיא במקומה על הקרקע.
1.3הרודה דבש מהכוורת בשבת ,חייב )כדין תולש צמח מהקרקע(.
2חכמים:
כוורת אינה נחשבת כקרקע .ולכן:
2.1אין כותבים עליה פרוזבול.
2.2מקבלת טומאה כדין כלי.
2.3הרודה דבש מהכוורת בשבת ,פטור.
משנה ח :לווה המבקש להחזיר הלוואה לאחר שנת השביעית
הַ מַּ ֲחזִיר חוֹב בַּ ְשּׁבִ יעִ ית ,יאמַ ר לוְֹ " :מ ַשׁמֵּ ט ֲאנִי".
אָמַ ר לוֹ" :אַף עַ ל ִפּי ֵכן" ,יְקַ בֵּ ל ִממֶּ נּוֶּ ,שׁ ֶנּאֱמַ ר )דברים טו ,ב(" :וְ זֶה ְדּבַ ר הַ ְשּׁ ִמטָּ ה".
ְשׁי הָ עִ יר לְ כַ בְּ דוֹ ,יאמַ ר לָהֶ ם" :רוֹצֵ חַ אֲ נִי",
כַּ יּוֹצֵ א בוֹ ,רוֹצֵ חַ ֶשׁגָּ לָה לְ ִעיר ִמ ְקלָטְ ,ו ָרצוּ אַנ ֵ
אָמרוּ לוֹ" :אַף עַ ל ִפּי ֵכן" ,יְקַ בֵּ ל מֵ הֶ םֶ ,שׁ ֶנּאֱמַ ר )שם יט ,ד(" :וְ זֶה ְדּבַ ר הָ רוֹצֵ חַ ".
ְ
1יאמר לו המלווה" :משמט אני" )כיוון ששביעית משמטת(.
2אם אמר הלווה" :ואף על פי כן אני רוצה להחזיר לך" ,יכול המלווה לקבל ממנו.
כותרת נוספת:
רוצח שגלה לעיר מקלט ורצו אנשי העיר לכבדו
1יאמר להם הרוצח" :רוצח אני".
2אם אמרו לו אנשי העיר" :ואף על פי כן ,רוצים אנו לכבדך" ,יכול לקבל מהם.
משנה ט :דברים שאם עושה אותם אדם ,רוח חכמים נוחה הימנו
הַ מַּ ֲחזִיר חוֹב בַּ ְשּׁבִ יעִ ית ,רוּחַ ֲח ָכ ִמים נוֹחָ ה ִממֶּ נּוּ.
הַ לּוֶה ִמן הַ גֵּר ֶשׁנּ ְִתגַּ יְּרוּ בָּ נָיו עִ מּ ֹו .לא ַי ֲחזִיר לְ בָ נָיו.
וְ ִאם הֶ ֱחזִיר ,רוּחַ ֲחכָ ִמים נוֹחָ ה ִממֶּ נּוּ.
כָּ ל הַ ִמּטַּ לְ ְטלִ ין נ ְִקנִין בִּ ְמ ִשׁי ָכה.
וְ כָ ל הַ ְמקַ יֵּם אֶ ת ְדּבָ רוֹ ,רוּחַ חֲכָ ִמים נוֹחָ ה ִממֶּ נּוּ.
1לווה המחזיר חוב ,למרות שעברה שביעית ,והוא פטור מלהחזיר.
2הלווה מגר שגם בניו התגיירו יחד אתו ,פטור מלהחזיר לבניו.
3אם החזיר רוח חכמים נוחה ממנו.
4קנין מטלטלים :לאחר שהקונה והמוכר הסכימו על המכירה:
4.1אם משך הקונה בחפץ ,אין הקונה או המוכר יכולים לחזור בהם.
4.2אם הקונה לא משך )ולא נתן כסף( ,אבל סוכם ביניהם על הקניין:
4.2.1מן הדין יכול כל אחד לחזור בו.
4.2.2אם עמדו בדיבורם ,רוח חכמים נוחה מהם.
—————————————————————————————————————————————-עמוד 44מתוך 44