מסכת תרומות

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫חוזר ושונה‬
‫דרכי חזרה ולימוד של המשנה‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫אתר דעת‬
‫תשע"ט‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫הנושאים העיקריים במסכת‪:‬‬
‫חמישה שאסור להם לתרום תרומה ואם תרמו אין תרומתם תרומה‪ ,‬תרומה ממקום אחד‬
‫פרק א‪:‬‬
‫על מקום אחר‪ ,‬חמישה שאסור להם לתרום ואם תרמו תרומתם תרומה‪ ,‬דין הפרשת‬
‫תרומה מאומד‪ .‬הפרשת תרומה מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו‬
‫ולהיפך‪.‬‬
‫דין הפרשת תרומה ממאכל טהור על מאכל טמא ולהיפך‪ ,‬הלכות שיש לגביהן הבדל בין‬
‫פרק ב‪:‬‬
‫מזיד לשוגג לעניין שבת‪ ,‬דין הפרשת תרומות ממין אחד על מין אחר‪ ,‬דין הפרשת תרומה‬
‫מהמשובח על הפחות משובח‪ ,‬דין הפרשת תרומה בבצלים‪.‬‬
‫ספק תרומה‪ ,‬תרומת שותפים‪ ,‬דין תורם עבור חברו‪ ,‬קריאת שם לתרומה‪ ,‬סדר הפרשת‬
‫פרק ג‪:‬‬
‫תרומות ומעשרות‪ ,‬דין תרומות ומעשרות של נכרי‪ ,‬דין מי שטעה בדיבורו בזמן הפרשת‬
‫מעשרות או בשעת נדר‪.‬‬
‫מי שלא הפריש את כל הכמות התרומה או המעשר בבת אחת‪ ,‬שעורי תרומה גדולה‪,‬‬
‫פרק ד‪:‬‬
‫כיצד משערים את כמות התרומה שיש להפריש‪ ,‬מי שמרבה לתרום יותר מהשיעור‬
‫שקבעו חכמים‪ ,‬דין תרומה שהתערבבה בחולין‪.‬‬
‫סאה תרומה שנפלה ל‪ 100 -‬סאין שאינם תרומה או לתוך תרומה טמאה‪.‬‬
‫פרק ה‪:‬‬
‫דין אכילת תרומה בשוגג‪ ,‬דין גונב תרומה‪.‬‬
‫פרק ו‪:‬‬
‫דין אוכל תרומה במזיד‪ ,‬דין בת כהן שנישאה לזר ואכלה תרומה‪ ,‬דיני אכילת תרומה‬
‫פרק ז‪:‬‬
‫בשוגג‪ ,‬מתי יכול הכהן למחול על התשלומים‪ ,‬דיני תערובת של תרומה וחולין‪.‬‬
‫כהן או אשת כהן או עבד של כהן שאכלו תרומה בשוגג‪ ,‬כהן שהקריב קרבנות בשוגג‪,‬‬
‫פרק ח‪:‬‬
‫אכילת ארעי של פירות לא מעושרים ותוך כדי אכילה נכנס לבית או נכנסה שבת‪ ,‬אסור‬
‫שתיית מים מגולים‪ ,‬אסור אכילת פירות שיש חשש שנחש הטיל בהם ארס‪ ,‬אסור לטמא‬
‫תרומה בידיים‪ ,‬גויים שדרשו מקבוצת נשים לטמא אחת מהן‪.‬‬
‫דיני גידולים של זרעי תרומה‪ ,‬או זרעים אחרים שאינם חולין‪ ,‬תערובת של ערוגות תרומה‬
‫פרק ט‪:‬‬
‫וערוגות חולין‪ ,‬דין גידולי טבל של נכרי‪.‬‬
‫תערובות של חולין עם תרומה‪ ,‬תערובות של חולין עם מאכלים אחרים שאינם חולין‪.‬‬
‫פרק י‪:‬‬
‫פרק יא‪ :‬מניעת הפסד תרומה‪ ,‬דין משקה הנעשה מפירות תרומה‪ ,‬הבדלים בין יין ושמן לשאר‬
‫משקים של פירות‪ ,‬דין שאריות של תרומה‪ ,‬דין כרשינים של תרומה‪ ,‬דין שימוש בשמן‬
‫שריפה‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫פרק א‪:‬‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫חמישה שאסור להם לתרום תרומה ואם תרמו אין תרומתם תרומה‪,‬‬
‫תרומה ממקום אחד על מקום אחר‪ ,‬חמישה שאסור להם לתרום ואם‬
‫תרמו תרומתם תרומה‪ ,‬דין הפרשת תרומה מאומד‪ .‬הפרשת תרומה מדבר‬
‫שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו ולהיפך‪.‬‬

‫מושגים‪:‬‬
‫גיל נודרים‪ 12 :‬שנה ויום אחד לקטן‪ 11 ,‬שנה ויום אחד לקטנה‪.‬‬
‫אם נפלה תרומה לתוך חולין ולא היה בחולין ‪ 100‬חלקים כנגד התרומה‪ ,‬כל התערובת‬
‫מדומע‪:‬‬
‫נקראת מדומע‪ .‬המדומע אסורה לאכילה לישראל‪ .‬היא נמכרת לכהן‪ .‬הכהן משלם דמי‬
‫המדומע חוץ מהכמות של התרומה שנפלה לחולין‪ ,‬שאותה הוא זכאי לקבל בחינם‪.‬‬
‫משנה א‪ :‬חמישה שאסור להם להפריש תרומה‬
‫חֲ ִמ ָשּׁה‪� ,‬א י ְִתרוֹמוּ‪ ,‬וְ ִאם תָּ ְרמוּ‪ ,‬אֵ ין ְתּרוּמָ תָ ן ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫הַ חֵ ֵרשׁ‪ ,‬וְ הַ שּׁוֹטֶ ה‪ ,‬וְ הַ קָּ טָ ן‪ ,‬וְ הַ תּו ֵֹרם אֶ ת ֶשׁאֵ ינ ֹו ֶשׁלּוֹ‪.‬‬
‫נָכְ ִרי ֶשׁתָּ ַרם אֶ ת ֶשׁל י ְִשׂ ָראֵ ל‪ֲ ,‬א ִפלּוּ בִ ְרשׁוּת‪ ,‬אֵ ין ְתּרוּמָ ת ֹו ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫חמישה‪ ,‬שאסור להם להפריש תרומה‪ ,‬ואם תרמו אין תרומתם תרומה‪:‬‬
‫‪ 1‬חרש )אינו שומע ואינו מדבר(‪.‬‬
‫‪ 2‬שוטה )אינו שפוי בדעתו(‪.‬‬
‫‪ 3‬קטן )שלא הביא סימני נערות(‪.‬‬
‫‪ 4‬התורם מדבר שאינו שלו‪.‬‬
‫‪ 5‬נכרי שתרם את של ישראל‪ ,‬אפילו עשהו שלוחו‪.‬‬
‫משנה ב‪ :‬הבחנה בין סוגי חרשים לעניין תרומה‬
‫חֵ ֵרשׁ הַ ְמ ַדבֵּ ר ְואֵ ינ ֹו שׁוֹמֵ עַ ‪,‬‬
‫�א י ְִתרוֹם‪ .‬וְ ִאם תָּ ַרם‪ְ ,‬תּרוּמָ ת ֹו ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫חֵ ֵרשׁ ֶשׁ ִדּבְּ רוּ ב ֹו ֲחכָ ִמים בְּ ָכל מָ קוֹם‪,‬‬
‫ֶשׁאֵ ינ ֹו �א שׁוֹמֵ ע ְו�א ְמ ַדבֵּ ר‪.‬‬
‫‪ 1‬חרש שמדבר ואינו שומע‪:‬‬
‫אסור לו לתרום‪ ,‬ואם תרם תרומתו תרומה‪.‬‬
‫‪ 2‬חרש שדברו בו חכמים ‪ ,‬והכוונה שאינו בר דעת‪ ,‬הוא כזה‪:‬‬
‫שאינו שומע‪ ,‬ואינו מדבר‪.‬‬
‫משנה ג ממתי יכול קטן לתרום ?‬
‫קָ טָ ן ֶשׁ�א הֵ בִ יא ְשׁתֵּ י ְשׂעָ רוֹת‪,‬‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪ְ :‬תּרוּמָ ת ֹו ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫ִאם עַ ד ֶשׁ�א בָ א לְ ע ֹונַת נְדָ ִרים‪ ,‬אֵ ין ְתּרוּמָ ת ֹו ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫ִמ ֶשׁבָּ א לְ ע ֹונַת נְדָ ִרים‪ְ ,‬תּרוּמָ ת ֹו ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫‪ 1‬ר' יהודה‪ :‬אף אם לא הביא שתי שערות תרומתו תרומה‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' יוסי‪:‬‬

‫רק לאחר שהגיע לגיל נדרים )ראה מושגים(‪ ,‬תרומתו תרומה‪.‬‬

‫משנה ד‪ :‬דין התורם מזיתים על השמן או מענבים על היין‬
‫ֵיתים עַ ל הַ ֶשּׁמֶ ן‪ ,‬וְ�א ֲענָבִ ים עַ ל הַ ָיּיִן‪.‬‬
‫אֵ ין תּו ְֹר ִמין ז ִ‬
‫וְ ִאם תָּ ְרמוּ‪,‬‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ְ :‬תּרוּמַ ת עַ ְצמָ ן בָּ הֶ ם‪.‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪ :‬אֵ ין ְתּרוּמָ תָ ן ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫‪ 1‬אין תורמים מהזיתים גם על שמן של זיתים‪ ,‬או מהענבים גם על יין‪.‬‬
‫‪ 2‬אם תרמו‪:‬‬
‫‪ 2.1‬בית שמאי‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬הכמות שתרם עבור הזיתים או עבור הענבים‪ ,‬היא תרומה‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬הכמות שתרם עבור השמן או עבור היין‪ ,‬אינו תרומה אלא חולין‪.‬‬
‫‪ 2.1.3‬כל מה שתרם הוא מדומע כיון שיש בו חלק שהוא תרומה וחלק שהוא חולין‪.‬‬
‫‪ 2.2‬בית הלל‪:‬‬
‫‪ 2.3‬כל מה שתרם )גם החלק של הזיתים או הענבים( אינו תרומה‪,‬‬
‫‪ 2.4‬היבול נשאר טבל‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬מקרים שאין לתרום ממקום אחד על מקום אחר‬
‫וּמן הַ הֶ ְפקֵ ר‪,‬‬
‫וּמן הַ פֵּ אָה‪ִ ,‬‬
‫וּמן הַ ִשּׁכְ חָ ה‪ִ ,‬‬
‫אֵ ין תּו ְֹר ִמין ִמן הַ לֶּקֶ ט‪ִ ,‬‬
‫ֲשׂר ִראשׁוֹן ֶשׁנִּטְּ לָה ְתּרוּמָ תוֹ‪,‬‬
‫וְ �א ִממַּ ע ֵ‬
‫ֲשׂר ֵשׁנִי וְ הֶ ְקדֵּ שׁ ֶשׁנִּפְ דּוּ‪,‬‬
‫וְ �א ִממַּ ע ֵ‬
‫וְ �א ִמן הַ ִחיּוּב עַ ל הַ ְפּטוּר‪,‬‬
‫וְ �א ִמן הַ ְפּטוּר עַ ל הַ ִחיּוּב‪,‬‬
‫וְ �א ִמן הַ תָּ לוּשׁ עַ ל הַ ְמחֻבָּ ר‪,‬‬
‫וְ �א ִמן הַ ְמחֻבָּ ר עַ ל הַ תָּ לוּשׁ‪,‬‬
‫וְ �א ִמן הַ חָ דָ שׁ עַ ל הַ יּ ָָשׁן‪,‬‬
‫וְ �א ִמן הַ יּ ָָשׁן עַ ל הֶ חָ ָדשׁ‪,‬‬
‫ָאָרץ‪,‬‬
‫אָרץ עַ ל פֵּ רוֹת חוּצָ ה ל ֶ‬
‫וְ �א ִמפֵּ רוֹת הָ ֶ‬
‫אָרץ‪.‬‬
‫ָאָרץ עַ ל פֵּ רוֹת הָ ֶ‬
‫וְ �א ִמפֵּ רוֹת חוּצָ ה ל ֶ‬
‫וְ ִאם תָּ ְרמוּ‪ ,‬אֵ ין ְתּרוּמָ תָ ן ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫‪ 1‬מקרים שבהם אין לתרום מירק מסוים על טבל של אותו ירק‪:‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪1.1‬‬

‫מלקט שכחה ופאה ומהפקר‪.‬‬

‫‪ 1.2‬ממעשר ראשון שהופרש ממנו תרומת מעשר‪ ,‬והיה פטור מתרומה גדולה‪.‬‬
‫‪ 1.3‬ממעשר שני והקדש‪ ,‬אפילו אם נפדו‪.‬‬
‫‪ 2‬מקרים שאין תורמים בהם ממקום אחד על מקום אחר‪:‬‬
‫‪ 2.1‬מירק החייב בתרומה על אותו ירק הפטור מתרומה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬מירק הפטור מתרומה על החייב בתרומה‪.‬‬
‫‪ 2.3‬מפירות תלושים על פירות המחוברים לקרקע‪.‬‬
‫‪ 2.4‬מפירות מחוברים לקרקע על פירות תלושים‪.‬‬
‫‪ 2.5‬מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה‪.‬‬
‫‪ 2.6‬מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו‪.‬‬
‫‪ 2.7‬מפירות חוץ לארץ על פירות הארץ‪.‬‬
‫‪ 2.8‬מפירות הארץ על פירות חוץ לארץ‪.‬‬
‫‪ 3‬בכל המקרים הנ"ל אם תרם תרומתו אינה תרומה‪.‬‬
‫משנה ו‪ :‬חמישה שאסור להם לתרום ואם תרמו תרומתם תרומה‬
‫חֲ ִמ ָשּׁה �א י ְִתרוֹמוּ‪ ,‬וְ ִאם תָּ ְרמוּ‪ְ ,‬תּרוּמָ תָ ן ְתּרוּמָ ה‪:‬‬
‫הָ ִאלֵּם‪ ,‬וְ הַ ִשׁכּוֹר‪ ,‬וְ הֶ עָ ר ֹום‪ ,‬וְ הַ סּוּמָ א‪ ,‬וּבַ עַ ל קֶ ִרי‪� ,‬א י ְִתרוֹמוּ‪.‬‬
‫וְ ִאם תָּ ְרמוּ‪ְ ,‬תּרוּמָ תָ ן ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫‪ 1‬אילם ששומע אך אינו מדבר‪ ,‬שכור‪ ,‬ערום‪ ,‬עוור בשתי עיניו ובעל קרי‪ ,‬לא יתרמו‪,‬‬
‫‪ 2‬אם תרמו‪ ,‬תרומתם תרומה‪.‬‬
‫משנה ז‪ :‬דין הפרשת תרומה מאומד‬
‫אֵ ין תּו ְֹר ִמין‪� ,‬א בַ ִמּדָּ ה‪ ,‬וְ �א בַ ִמּ ְשׁקָ ל‪ ,‬וְ �א בַ ִמּ ְניָן‪.‬‬
‫אֲ בָ ל תּו ֵֹרם הוּא אֶ ת הַ מָּ דוּד וְ אֶ ת הַ ָשּׁקוּל ְואֶ ת הַ מָּ נוּי‪.‬‬
‫אֵ ין תּו ְֹר ִמין בַּ סַּ ל וּבַ קֻּ פָּ ה ֶשׁהֵ ם ֶשׁל ִמדָּ ה‪,‬‬
‫ישׁן‪.‬‬
‫וּשׁלִ ָ‬
‫אֲ בָ ל תּו ֵֹרם הוּא בָ הֶ ן חֶ ְציָן ְ‬
‫�א י ְִתרוֹם בַּ ְסּאָה חֶ ְציָהּ‪ֶ ,‬שׁחֶ ְציָהּ ִמדָּ ה‪.‬‬
‫‪ 1‬אין מפרישים תרומה על פי מידה‪ ,‬משקל או מנין‪ ,‬אלא באומד‪.‬‬
‫‪ 2‬את הטבל עצמו אפשר למדוד‪ ,‬לשקול ולספור‪.‬‬
‫‪ 3‬כלים שיש להם מידה ידועה )כגון סל וקופה(‪:‬‬
‫‪ 3.1‬אין תורמים בהם כשהתרומה ממלאת את כל הכלי‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אפשר לתרום בהם כאשר התרומה ממלאת רק חצי או שליש מהכלי‪.‬‬
‫‪ 4‬אין לתרום בכלי המכיל סאה‪ ,‬אפילו מחצית הסאה‪ ,‬כיוון שגם לחציה יש סימן‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫משנה ח‪ :‬הפרשת תרומה מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו‪,‬‬
‫ֵיתים הַ נִּכְ תָּ ִשׁין‪,‬‬
‫אֵ ין תּו ְֹר ִמין ֶשׁמֶ ן עַ ל ז ִ‬
‫וְ �א ַייִן עַ ל ֲענָבִ ים הַ נּ ְִד ָרכוֹת‪.‬‬
‫וְ ִאם תָּ ַרם‪ְ ,‬תּרוּמָ ת ֹו ְתּרוּמָ ה‪,‬‬
‫וְ יַחֲ זוֹר ְוי ְִתרוֹם‪.‬‬
‫הָ ִראשׁ ֹונָה ְמ ַדמַּ עַ ת בִּ ְפנֵי עַ ְצמָ הּ‪ .‬וְ חַ יָּבִ ין עָ לֶיהָ חֹמֶ שׁ‪,‬‬
‫אֲ בָ ל �א ְשׁ ִניָּה‪.‬‬
‫‪ 1‬אין תורמים שמן עבור שמן של זיתים שנמצאים בשלב הכתישה‪.‬‬
‫‪ 2‬אין תורמים יין עבור יין של ענבים שנמצאים בשלב הדריכה‪.‬‬
‫‪ 3‬אם במקרים הנ"ל בכל זאת תרמו‪:‬‬
‫‪3.1‬‬

‫מה שנתרם נחשב כתרומה‪.‬‬

‫‪ 3.2‬יש לתרום פעם שניה מהשמן של הזיתים הכתושים או מהיין של הענבים הדרוכים‪.‬‬
‫‪ 3.3‬התרומה שנתרמה בתחילה מדמעת )ראה מושגים(‪ ,‬והאוכלה בשגגה חייב עליה חומש‪.‬‬
‫‪ 3.4‬התרומה השנייה‪ ,‬אינה מדמעת‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬הפרשת תרומה ממאכל שנגמרה מלאכתו על מאכל אחר שנגמרה מלאכתו‬
‫ֵיתים הַ נִּכְ בָּ ִשׁין‪,‬‬
‫וְ תו ְֹר ִמין ֶשׁמֶ ן עַ ל ז ִ‬
‫מּוּקים‪.‬‬
‫וְ ַייִן עַ ל ֲענָבִ ים ַלעֲשׂוֹתָ ם ִצ ִ‬
‫ֵיתים ַל ֲאכִ ילָה‪ ,‬וְ ַייִן עַ ל ֲענָבִ ים לַאֲ כִ ילָה‪ָ ,‬ו ֲענָבִ ים עַ ל ֲענָבִ ים‬
‫ֵיתים עַ ל ז ִ‬
‫ֵיתים ַל ֲאכִ ילָה‪ ,‬וְ ז ִ‬
‫הֲ ֵרי ֶשׁתָּ ַרם ֶשׁמֶ ן עַ ל ז ִ‬
‫לַאֲ כִ ילָה‪ְ ,‬ונ ְִמלַ� לְ דָ ְר ָכן‪ ,‬אֵ ינ ֹו צָ ִרי� לִ ְתרוֹם‪.‬‬
‫‪ 1‬אפשר לתרום שמן על מנת לפתור שמן של זיתים המיועדים לכבישה )שמיועדים לאכילה(‪.‬‬
‫‪ 2‬אפשר לתרום יין על מנת לפתור יין מענבים המיועדים להיות צימוקים‪.‬‬
‫‪ 3‬תרם שמן על שמן מזיתים המיועדים לאכילה‪ ,‬ונמלך ויעד אותם לכתישה‪ ,‬אינו צריך לחזור ולתרום‪.‬‬
‫‪ 4‬תרם יין על יין מענבים המיועדים לאכילה‪ ,‬ונמלך ויעד אותם לדריכה‪ ,‬אינו צריך לחזור ולתרום‪.‬‬
‫משנה י‪ :‬סיכום דיני הפרשת תרומה מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו ולהיפך‬
‫אֵ ין תּו ְִֹר ִמין ִמדָּ בָ ר ֶשׁנִּגְ ְמ ָרה ִמלַאכְ תּ ֹו עַ ל דָּ בָ ר ֶשׁ�א נִגְ ְמ ָרה ְמלַאכְ תּוֹ‪,‬‬
‫וְ �א ִמדָּ בָ ר ֶשׁ�א נִגְ ְמ ָרה ְמלַאכְ ת ֹו עַ ל דָ בָ ר שׁנִּגְ ְמ ָרה ְמלַאכְ תוֹ‪,‬‬
‫וְ �א ִמדָּ בָ ר ֶשׁ�א נִגְ ְמ ָרה ְמלַאכְ תּ ֹו עַ ל דָּ בָ ר ֶשׁ�א נִגְ ְמ ָרה ְמלַאכְ תּוֹ‪.‬‬
‫וְ ִאם תָּ ְרמוּ‪ְ ,‬תּרוּמָ תָ ן ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫‪ 1‬אין תורמים מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו‪.‬‬
‫‪ 2‬אין תורמים מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו‪.‬‬
‫‪ 3‬אין תורמים מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו‪.‬‬
‫‪ 4‬בכל המקרים האלה‪ ,‬אם בכל זאת תרם‪ ,‬תרומתו תרומה‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫פרק ב‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫דין הפרשת תרומה ממאכל טהור על מאכל טמא ולהיפך‪ ,‬הלכות שיש‬
‫לגביהן הבדל בין מזיד לשוגג לעניין שבת‪ ,‬דין הפרשת תרומות ממין אחד‬
‫על מין אחר‪ ,‬דין הפרשת תרומה מהמשובח על הפחות משובח‪ ,‬דין‬
‫הפרשת תרומה בבצלים‪.‬‬

‫מושגים‬
‫עגול של דבלה‪ :‬תאנים דרוסות ודבוקות אחת לשנייה בצורת עגול‪.‬‬
‫משנה א‪ :‬דין הפרשת תרומה ממאכל טהור על מאכל טמא‬
‫אֵ ין תּו ְֹר ִמין ִמטָּ הוֹר עַ ל הַ טָּ מֵ א‪.‬‬
‫וְ ִאם תָּ ְרמוּ‪ְ ,‬תּרוּמָ תָ ן ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫אָמרוּ‪ :‬הָ עִ גּוּל ֶשׁל ְדּבֵ לָה ֶשׁנּ ְִטמָ א ִמ ְקצָ תוֹ‪ ,‬תּו ֵֹרם ִמן הַ טָּ הוֹר ֶשׁיֶּשׁ בּ ֹו עַ ל הַ טָּ מֵ א ֶשׁיֶּשׁ בּוֹ‪.‬‬
‫בֶּ אֱמֶ ת ְ‬
‫וְ כֵ ן אֲ גֻדָּ ה ֶשׁל יּ ָָרק‪,‬‬
‫וְ ֵכן ע ֲֵרמָ ה‪.‬‬
‫הָ יוּ ְשׁנֵי ִעגּוּלִ ים‪ְ ,‬שׁתֵּ י אֲ גֻדּוֹת‪ְ ,‬שׁתֵּ י ע ֲֵרמוֹת‪ ,‬אַחַ ת טְ מֵ אָה וְ אַחַ ת ְטהו ָֹרה‪,‬‬
‫�א י ְִתרוֹם ִמזֶּה עַ ל זֶה‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬תּו ְֹר ִמין ִמן הַ טָּ הוֹר עַ ל הַ טָּ מֵ א‪.‬‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אין תורמים תרומה ממאכל טהור על מאכל טמא‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם בכל זאת תרם‪ ,‬תרומתו תרומה‪.‬‬
‫‪ 1.3‬סוגי מאכלים שעל אף שנטמא מקצתם‪ ,‬אפשר להפריש מהחלק הטהור על הטמא‪:‬‬
‫‪ 1.3.1‬עגול של דבלה )ראה מושגים( שנטמא מקצתו‪.‬‬
‫‪ 1.3.2‬אגודה של ירק שנטמאה מקצתה‪.‬‬
‫‪ 1.3.3‬ערימה של תבואה שנטמאה מקצתה‪.‬‬
‫‪ 1.4‬כשיש ‪ 2‬עיגולי דבלה‪ ,‬או ‪ 2‬אגודות ירק או ‪ 2‬ערימות תבואה‪ ,‬אחד טהור ואחד טמא‪:‬‬
‫אין לתרום מהטהור על הטמא‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬

‫אפשר לתרום מהטהור על הטמא‪.‬‬

‫משנה ב‪ :‬דין הפרשת תרומה ממאכל טמא על מאכל טהור‬
‫אֵ ין תּו ְֹר ִמין ִמן הַ טָּ מֵ א עַ ל הַ טָּ הוֹר‪.‬‬
‫וְ ִאם תָּ ַרם‪,‬‬
‫שׁ ֹוגֵג‪ְ ,‬תּרוּמָ ת ֹו ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫וּמֵ זִיד‪� ,‬א עָ ָשׂה כְ לוּם‪.‬‬
‫ֲשׂר טֶ בֶ ל‪ ,‬הָ יָה מַ ְפ ִרישׁ עָ לָיו וְ ה ֹולֵ�‪,‬‬
‫וְ כֵ ן בֶּ ן לֵוִ י ֶשׁהָ יָה ל ֹו מַ ע ֵ‬
‫שׁ ֹוגֵג‪ ,‬מַ ה ֶשׁעָ ָשׂה‪ ,‬עָ שׂוּי‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫מֵ זִיד‪� ,‬א עָ ָשׂה כְ לוּם‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫ִאם הָ יָה יוֹדֵ עַ בּ ֹו בַּ ְתּ ִחלָּה‪ ,‬אַף עַ ל ִפּי ֶשׁהוּא שׁ ֹוגֵג‪� ,‬א עָ ָשׂה כְ לוּם‪.‬‬
‫‪ 1‬אין תורמים ממאכל טמא על מאכל טהור )שמפסידים את הכהן(‪.‬‬
‫‪ 2‬אם בכל זאת תרם‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם בשוגג תרם‪ ,‬תרומתו תרומה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם במזיד תרם‪ ,‬לא עשה כלום‪.‬‬
‫‪ 3‬לוי שהפריש תרומת מעשר ממעשר ראשון טבל טמא‪ ,‬על מעשר ראשון טהור‪:‬‬
‫‪ 3.1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 3.1.1‬אם בשוגג תרם‪ ,‬תרומתו תרומה‪.‬‬
‫‪ 3.1.2‬אם במזיד תרם‪ ,‬לא עשה כלום‪.‬‬
‫‪ 3.2‬ר' יהודה‪:‬‬
‫אם ידע שהמעשר טמא‪ ,‬ושכח והפריש ממנו על הטהור‪ ,‬לא עשה כלום‪.‬‬
‫משנה ג‪ :‬הלכות שיש לגביהם הבדל בין שוגג למזיד לעניין שבת‬
‫הַ מַּ ְטבִ יל כֵּ לִ ים בַּ ַשּׁבָּ ת‪,‬‬
‫שׁ ֹוגֵג‪ ,‬י ְִשׁתַּ מֵּ שׁ בָּ הֶ ם‪ .‬מֵ זִיד‪� ,‬א י ְִשׁתַּ מֵּ שׁ בָּ הֶ ם‪.‬‬
‫הַ ְמעַ ֵשּׂר וְ הַ ְמבַ ֵשּׁל בַּ ַשּׁבָּ ת‪,‬‬
‫שׁ ֹוגֵג‪ ,‬יֹאכַ ל‪ .‬מֵ זִיד‪� ,‬א יֹאכַ ל‪.‬‬
‫הַ נּוֹטֵ עַ בַּ ַשּׁבָּ ת‪,‬‬
‫שׁ ֹוגֵג‪ ,‬יְקַ יֵּם‪ .‬מֵ זִיד‪ַ ,‬יעֲקוֹר‪.‬‬
‫וּבַ ְשּׁבִ יעִ ית‪ ,‬בֵּ ין שׁ ֹוגֵג בֵּ ין מֵ זִיד‪ַ ,‬י ֲעקוֹר‪.‬‬
‫‪ 1‬המטביל כלים בשבת‪:‬‬
‫הטביל בשוגג ישתמש בהם‪ ,‬במזיד לא ישתמש בהם )עד מוצאי שבת(‪.‬‬
‫‪ 2‬המפריש תרומות ומעשרות בשבת או המבשל בשבת‪:‬‬
‫בשוגג‪ ,‬יאכל בשבת‪ .‬במזיד‪ ,‬לא יאכל )עד מוצאי שבת(‪.‬‬
‫‪ 3‬הנוטע בשבת‪:‬‬
‫בשוגג‪ ,‬יכול לקיים את הנטיעה שנטע‪ .‬במזיד‪ ,‬יעקר את הנטוע‪.‬‬
‫‪ 4‬הנוטע בשביעית‪ ,‬יעקר בין אם נטע בשוגג ובין אם נטע במזיד‪.‬‬
‫משנה ד‪ :‬דין הפרשת תרומות ממין אחד על מין אחר‬
‫אֵ ין תּו ְֹר ִמין ִמ ִמּין עַ ל ֶשׁאֵ ינ ֹו ִמינוֹ‪ .‬וְ ִאם תָּ ַרם‪ ,‬אֵ ין ְתּרוּמָ ת ֹו ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫כָּ ל ִמין חִ ִטּים‪ ,‬אֶ חָ ד‪.‬‬
‫כָּ ל ִמין ְתּאֵ נִים ְִוּגרוֹגְ רוֹת ְוּדבֵ לָה‪ ,‬אֶ חָ ד‪ .‬וְ תו ֵֹרם ִמזֶּה עַ ל זֶה‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫כָּ ל מָ קוֹם ֶשׁיֵּשׁ כֹּהֵ ן‪ ,‬תּו ֵֹרם ִמן הַ יָּפֶ ה‪.‬‬
‫וְ כָ ל מָ קוֹם ֶשׁאֵ ין כֹּהֵ ן‪ ,‬תּו ֵֹרם ִמן הַ ִמּ ְתקַ יֵּם‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה א ֹומֵ ר‪ :‬לְ ע ֹולָם הוּא תו ֵֹרם ִמן הַ יָּפֶ ה‪.‬‬
‫‪ 1‬אין תורמים ממין אחד על מין אחר‪ ,‬ואם תרם‪ ,‬אין תרומתו תרומה‪.‬‬
‫‪ 2‬כל סוגי החיטים נחשבים למין אחד‪ ,‬ואפשר לתרום מזה על זה‪.‬‬
‫‪ 3‬כל סוגי התאנים )תאנים‪ ,‬דבלות‪ ,‬גרוגרות וכד'(‪ ,‬נחשבים למין אחד‪ ,‬ואפשר לתרום מזה על זה‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫האם להפריש תרומה מהחלק היפה יותר של הפרי או מהחלק המתקיים יותר ?‬

‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אם יש כהן שיקבל את התרומה מיד‪ ,‬יש להפריש מהחלק היפה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם אין כהן שיקבל את התרומה‪ ,‬יש להפריש את מהחלק המתקיים יותר זמן‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' יהודה )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬

‫לעולם יש לתרום מהחלק היפה יותר‪.‬‬

‫משנה ה‪ :‬דין הפרשת תרומה בבצלים‬
‫תּו ְֹר ִמין בָּ צָ ל קָ טָ ן ָשׁלֵם‪ ,‬וִ �א חֲצִ י בָ צָ ל ָגּדוֹל‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪� :‬א כִ י‪ ,‬אֶ לָּא ֲח ִצי בָ צָ ל גָּדוֹל‪.‬‬
‫וְ כֵ ן הָ יָה ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫כּוּפ ִרים עַ ל בְּ נֵי הַ ְמּ ִדינָה‪,‬‬
‫כּוּפ ִרים‪ ,‬אֲ בָ ל �א ִמן הַ ְ‬
‫תּו ְֹר ִמין בְּ צָ לִ ים ִמבְּ נֵי הַ ְמּ ִדינָה עַ ל הַ ְ‬
‫יקין‪.‬‬
‫יט ִ‬
‫ִמ ְפּנֵי ֶשׁהוּא מַ אֲ כַ ל פּוֹלִ ִ‬
‫‪ 1‬כאשר יש אפשרות לתרום בצל קטן או חצי בצל גדול‪:‬‬
‫‪ 1.1‬תנא קמא‪ :‬יש לתרום בצל קטן‪.‬‬
‫‪ 1.2‬ר' יהודה‪:‬‬
‫‪1.3‬‬

‫יש לתרום חצי בצל גדול‪.‬‬

‫‪ 1.4‬כאשר יש בצלים גם מהערים וגם מהכפרים ‪:‬‬
‫‪ 1.4.1‬יש לתרום מהבצלים הגדלים בעיר ולא מהבצלים הגדלים בכפר‪.‬‬
‫‪ 1.4.2‬הבצל מהעיר חשוב יותר מהבצל מהכפר‪.‬‬
‫משנה ו‪ :‬דין הפרשת תרומה מהסוג המשובח יותר על אותו ירק פחות משובח‬
‫וְ תו ְֹר ִמין זֵיתֵ י ֶשׁמֶ ן עַ ל זֵיתֵ י כֶבֶ שׁ‪ְִ ,‬ו�א זֵיתֵ י כֶבֶ שׁ עַ ל זֵיתֵ י ֶשׁמֶ ן‪.‬‬
‫וְ ַייִן ֶשׁאֵ ינ ֹו ְמב ָֻשּׁל עַ ל הַ ְמב ָֻשּׁל‪ ,‬וְ �א ִמן הַ ְמב ָֻשּׁל עַ ל ֶשׁאֵ ינ ֹו ְמב ָֻשּׁל‪.‬‬
‫זֶה הַ כְּ לָל‪:‬‬
‫כָּ ל ֶשׁהוּא כִ לְ אַיִם בַּ חֲבֵ רוֹ‪� ,‬א י ְִתרוֹם ִמזֶּה עַ ל זֶה‪ ,‬אֲ ִפלּוּ ִמן הַ יָּפֶ ה עַ ל הָ ָרע‪.‬‬
‫וְ כָ ל ֶשׁאֵ ינ ֹו כִ לְ אַיִם בַּ חֲבֵ רוֹ‪,‬‬
‫תּו ֵֹרם ִמן הַ יָּפֶ ה עַ ל הָ ַרע‪ ,‬אֲ בָ ל �א ִמן הָ ַרע עַ ל הַ יָּפֶ ה‪.‬‬
‫וְ ִאם תָּ ַרם ִמן הָ ַרע עַ ל הַ יָּפֶ ה‪ְ ,‬תּרוּמָ ת ֹו ְתּרוּמָ ה‪,‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫חוּץ ִמן הַ זּוּנִין עַ ל הַ ִח ִטּים‪ֶ ,‬שׁאֵ ינָן ֹא ֶכל‪.‬‬
‫הַ ִקּשּׁוּת וְ הַ ְמּל ְָפפוֹן‪ִ ,‬מין אֶ חָ ד‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪ְ :‬שׁנֵי ִמינִין‪.‬‬
‫‪ 1‬תורמים מזיתי שמן‪ ,‬על זיתים כבושים )במלח או בחומץ( ולא להיפך‪.‬‬
‫‪ 2‬תורמים מיין שאינו מבושל‪ ,‬על יין מבושל ולא להיפך‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬סכום דיני הפרשת תרומה ממין על שאינו מינו וממשובח על שאינו משובח‪.‬‬
‫‪ 1‬שני מינים שהם כלאיים זה בזה‪ ,‬אין תורמים כלל מאחד מהם על חבירו‪.‬‬
‫‪ 2‬שני מינים שאינם כלאיים זה בזה‪:‬‬
‫‪ 2.1‬תורמים מהמשובח על הגרוע יותר‪ ,‬ולא להיפך‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם בכל זאת תרם מהגרוע על המשובח‪ ,‬תרומתו תרומה‪.‬‬
‫‪ 2.3‬אין תורמים מהזונים )גרעיני חיטה שחורים( על החיטים‪ ,‬כיון שהזונים אינם מאכל אדם‪.‬‬
‫‪ 3‬הקישוט והמלפפון‪:‬‬
‫‪ 3.1‬תנא קמא‪ :‬נחשבים למין אחד ואפשר לתרום מאחד על השני‪.‬‬
‫‪ 3.2‬ר' יהודה‪:‬‬

‫הם ‪ 2‬מינים ואי אפשר לתרום מזה על זה‪.‬‬

‫פרק ג‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫ספק תרומה‪ ,‬תרומת שותפים‪ ,‬דין תורם עבור חברו‪ ,‬קריאת שם לתרומה‪,‬‬
‫סדר הפרשת תרומות ומעשרות‪ ,‬דין תרומות ומעשרות של נכרי‪ ,‬דין מי‬
‫שטעה בדיבורו בזמן הפרשת מעשרות או בשעת נדר‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬דין ספק תרומה‬
‫הַ תּו ֵֹרם ִקשּׁוּת ְונ ְִמצֵ את מָ ָרה‪ ,‬אֲבַ ִטּיחַ וְ נ ְִמצָ א סָּ רוּחַ ‪,‬‬
‫ְתּרוּמָ ה‪ ,‬וְ ַי ֲחזוֹר וְ י ְִתרוֹם‪.‬‬
‫הַ תּו ֵֹרם חָ בִ ית ֶשׁל ַייִן ְונ ְִמצֵ את ֶשׁל חֹמֶ ץ‪,‬‬
‫ִאם יָדוּעַ ֶשׁהָ יְתָ ה ֶשׁל חֹמֶ ץ עַ ד ֶשׁ�א ְת ָרמָ הּ‪ ,‬אֵ ינָה ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫ִאם ִמ ֶשּׁ ְתּ ָרמָ הּ הֶ ח ֱִמיצָ ה‪ ,‬ה ֲֵרי ז ֹו ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫ִאם סָ פֵ ק‪ְ ,‬תּרוּמָ ה וְ יַחֲ זוֹר וְ י ְִתרוֹם‪.‬‬
‫הָ ִראשׁ ֹונָה‪ ,‬אֵ ינָהּ ְמ ַדמַּ עַ ת בִּ ְפנֵי עַ ְצמָ הּ‪ ,‬וְ אֵ ין חַ יָּבִ ין עָ ֶליהָ חֹמֶ שׁ‪ .‬וְ ֵכן הַ ְשּׁ ִניָּה‪.‬‬
‫‪ 1‬התורם קישות ומתברר שהיא מרה‪ ,‬או התורם אבטיח ומתברר שהוא מקולקל‪,‬‬
‫מה שתרם הוא תרומה ויחזור ויתרום‪.‬‬
‫‪ 2‬התורם חבית יין ומתברר שהיא חומץ‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם ידוע שהחבית היתה של חומץ לפני שתרם‪ ,‬אינה תרומה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם ידוע שבחבית היה יין והחמיץ לאחר שתרם‪ ,‬תרומתו תרומה‪.‬‬
‫‪ 2.3‬אם קיים ספק מתי החמיץ היין‪ ,‬מה שתרם הוא תרומה‪ ,‬ויחזור ויתרום‪.‬‬
‫‪ 2.3.1‬אם נפלה התרומה הראשונה או השניה לתוך חולין אין התערובת נעשית מדומע‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 2.3.2‬מי שאוכל בשוגג מאחת משתי התרומות אינו משלם חומש‪.‬‬
‫משנה ב‪ :‬המשך המשנה הקודמת‬
‫נ ְָפלָה אַחַ ת מֵ הֶ ן לְ תוֹ� הַ חֻלִּ ין‪ ,‬אֵ ינָהּ ְמ ַדמַּ עְ תָּ ן‪.‬‬
‫נ ְָפלָה ְשׁ ִניָּה לְ מָ קוֹם אַחֵ ר‪ ,‬אֵ ינָהּ ְמ ַדמַּ עְ תָּ ן‪.‬‬
‫נ ְָפלוּ ְשׁתֵּ יהֶ ן לְ מָ קוֹם אֶ חָ ד‪ְ ,‬מ ַד ְמּע ֹות כַּ ְקּטַ נָּה ֶשׁבִּ ְשׁתֵּ יהֶ ן‪.‬‬
‫‪ 1‬נפלה התרומה הראשונה לחולין שאין בהם ‪ 100‬חלקים כנגדה‪ ,‬אינה מדמעת את התערובת‪.‬‬
‫‪ 2‬נפלה התרומה השנייה לחולין אחרים‪ ,‬שאין בהם ‪ 100‬חלקים כנגדה‪ ,‬אינה מדמעת את התערובת‪.‬‬
‫‪ 3‬נפלו שתי התרומות לחולין‪ ,‬מדמעות את התערובת אם אין בה ‪ 100‬חלקים כנגד הקטנה שבהם‪.‬‬
‫משנה ג‪ :‬דין תרומת שותפים‬
‫הַ שֻּׁ תָּ ִפין ֶשׁתָּ ְרמוּ זֶה אַחַ ר זֶה‪,‬‬
‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪ְ :‬תּרוּמַ ת ְשׁנֵיהֶ ם ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ְ :‬תּרוּמַ ת הָ ִראשׁוֹן‪ְ ,‬תּרוּמָ ה‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ִ :‬אם תָּ ַרם הָ ִראשּׁוֹן כַּ ִשּׁעוּר‪ ,‬אֵ ין ְתּרוּמַ ת הַ ֵשּׁנִי ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫וִ ִאם �א תָ ַרם הָ ִראשׁוֹן כַּ ִשּׁעוּר‪ְ ,‬תּרוּמַ ת הַ ֵשּׁנִי‪ְ ,‬תּרוּמָ ה‪.‬‬
‫‪ 1‬השותפים שתרמו זה אחר זה ‪ ,‬כל אחד על כל הטבל‪ ,‬מבלי שנטלו רשות זה מזה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬ר' עקיבא‪ :‬מה שהפריש כל אחד חציו תרומה וחציו חולין )דהינו מדומע(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬חכמים‪:‬‬

‫מה שתרם הראשון תרומה‪ ,‬ומה שתרם השני חולין‪.‬‬

‫‪ 1.3‬ר' יוסי‪:‬‬
‫‪ 1.3.1‬אם תרם הראשון כשיעור הנדרש‪ ,‬תרומת השני חולין‪.‬‬
‫‪ 1.3.2‬אם לא תרם הראשון כשיעור‪ ,‬גם תרומת השני תרומה‪) .‬חלקה תרומה וחלקה חולין‪ ,‬כר' עקיבא(‪.‬‬
‫משנה ד‪ :‬המשך המשנה הקודמת‬
‫מוּרים ?‬
‫בַּ מֶּ ה ְדבָ ִרים ֲא ִ‬
‫בְּ ֶשׁ�א ִדבֵּ ר‪,‬‬
‫אֲ בָ ל הִ ְר ָשׁה אֶ ת בֶּ ן בֵּ ית ֹו א ֹו אֶ ת עַ בְ דּ ֹו א ֹו אֶ ת ִשׁ ְפחָ ת ֹו לִ ְתרוֹם‪ְ ,‬תּרוּמָ ת ֹו ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫בִּ טֵּ ל‪,‬‬
‫ִאם עַ ד ֶשׁ�א תָ ַרם בִּ טֵּ ל‪ ,‬אֵ ין ְתּרוּמָ ת ֹו ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫וְ ִאם ִמ ֶשּׁתָּ ַרם בִּ טֵּ ל‪ְ ,‬תּרוּמָ ת ֹו ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫הַ פּ ֹועֲלִ ים‪ ,‬אֵ ין לָהֶ ן ְרשׁוּת לִ ְתרוֹם‪ ,‬חוּץ ִמן הַ דָּ רוֹכוֹת‪,‬‬
‫ֶשׁהֵ ן ְמטַ ְמּ ִאים אֶ ת הַ גַּ ת ִמיָּד‪.‬‬
‫‪ 1‬במה דברים אמורים שתרומת כל אחד חציו תרומה וחציו חולין‪,‬‬
‫כשלא נטלו רשות זה מזה‪.‬‬
‫‪ 2‬אם הרשה שותף אחד לחבירו‪ ,‬לבני ביתו‪ ,‬לעבדו או לשפחתו לתרום‪,‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫תרומתו תרומה‪.‬‬
‫‪ 3‬אם הרשה לתרום ואח"כ ביטל הרשאתו‪:‬‬
‫‪ 3.1‬אם ביטל קודם שתרמו‪ ,‬אין תרומתם תרומה‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אם ביטל לאחר שתרמו‪ ,‬תרומתם תרומה‪.‬‬
‫‪ 4‬הפועלים שתרמו עבור בעל הבית בלא לקבל את רשותו‪:‬‬
‫‪ 4.1‬אם עוסקים הם בדריכת ענבים בגת )"דרוכות"(‪,‬‬
‫‪ 4.1.1‬תרומתם תרומה‪.‬‬
‫‪ 4.1.2‬מאחר שהיין הוכשר לקבל טומאה‪ ,‬סימן שבעל הבית סומך עליהם להיות שליחיו גם לתרום‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬דין קריאת שם לתרומה או למעשר הנמצאים בתוך הטבל‬
‫ֲשׂר זֶה בְּ תוֹכ ֹו"‪,‬‬
‫הָ אוֹמֵ ר‪ְ " :‬תּרוּמַ ת הַ כְּ ִרי זֶה בְּ תוֹכוֹ‪ ,‬וּמַ ע ְֲשׂרוֹתָ יו בְּ תוֹכוֹ‪ְ ,‬תּרוּמַ ת מַ ע ֵ‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ :‬קָ ָרא ֵשׁם‪.‬‬
‫ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪" :‬עַ ד ֶשׁיֹּאמַ ר בִּ ְצפוֹנ ֹו א ֹו בִ ְדרוֹמ ֹו"‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר ִח ְסמָ א אוֹמֵ ר‪" :‬הָ אוֹמֵ ר ְתּרוּמַ ת הַ כְּ ִרי ִממֶּ נּוּ עָ לָיו"‪ ,‬קָ ָרא ֵשׁם‪.‬‬
‫ֲשׂר עָ לָיו"‪ ,‬קָ ָרא ֵשׁם‪.‬‬
‫ֲשׂר זֶה עָ שׂוּי ְתּרוּמַ ת מַ ע ֵ‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר בֶּ ן ַי ֲעקֹב אוֹמֵ ר‪ :‬הָ אוֹמֵ ר "עִ שּׂוּר מַ ע ֵ‬
‫‪ 1‬האומר "תרומת הכרי בתוכו" "ומעשרות בתוכו"‪" ,‬תרומת המעשר בתוכו"‪:‬‬
‫‪ 1.1‬רבי שמעון‪ :‬אמירתו מחיבת‪ ,‬וחייב להפריש מתוך אותו הכרי ולא ממקום אחר‪.‬‬
‫‪ 1.2‬חכמים‪ :‬אמירתו תופסת‪ ,‬רק אם הוסיף את המילה "בדרומו" או "בצפונו"‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' אליעזר חסמא‪:‬‬
‫‪ 2.1‬גם אם אמר "תרומת הכרי ממנו עליו" אמירתו מחיבת‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אין צורך לומר דווקא "בתוכו"‪.‬‬
‫‪ 3‬ר' אליעזר בן יעקב‪:‬‬
‫‪ 3.1‬האומר "עשירית ממעשר ראשון זה הוא תרומת מעשר"‪ ,‬קרא לתרומת המעשר שם‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אין אפשרות לומר "תרומת מעשר בתוכו" לפני שהוציא את המעשר )בניגוד לתנא קמא(‪.‬‬
‫משנה ו‪ :‬סדר הפרשת תרומות ומעשרות‬
‫כּוּרים‪,‬‬
‫הַ מַּ ְק ִדים ְתּרוּמָ ה לַבִּ ִ‬
‫ֲשׂר ִראשׁוֹן ל ְַתּרוּמָ ה‪,‬‬
‫מַ ע ֵ‬
‫ֲשׂר ֵשׁנִי ל ִָראשׁוֹן‪,‬‬
‫וּמַ ע ֵ‬
‫ֲשׂה‪ ,‬מַ ה ֶשּׁעָ ָשׂה עָ שׂוּי‪.‬‬
‫אַף עַ ל ִפּי ֶשׁהוּא עוֹבֵ ר בְּ �א תַ ע ֶ‬
‫ֵאָת� וְ ִד ְמעֲ� �א ְתאַחֵ ר"‪.‬‬
‫ֶשׁ ֶנּאֱמַ ר )שמות כב(‪ְ " :‬מל ְ‬
‫‪ 1‬הסדר הנכון הוא‪:‬‬

‫ביכורים‪ .‬תרומה גדולה‪ .‬מעשר ראשון‪ .‬מעשר שני )או מעשר עני(‪.‬‬

‫‪ 2‬אם אדם הפריש שלא כסדר‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫• אם הקדים תרומה לביכורים‪ ,‬מה שעשה עשוי‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫• אם הקדים מעשר ראשון לתרומה‪ ,‬מה שעשה עשוי‪.‬‬
‫• אם הקדים מעשר שני למעשר ראשון‪ ,‬מה שעשה עשוי‪.‬‬
‫‪ 2.1‬מה שעשה עשוי‪.‬‬
‫‪ 2.2‬עובר על לאו "מלאתך ודמעך לא תאחר"‪.‬‬
‫משנה ז‪ :‬הסבר לסדר של תרומות ומעשרות‬
‫אשׁית ?‬
‫אשׁית‪ְ ,‬ו ֶזה קָ רוּי ְתּרוּמָ ה ְִו ֵר ִ‬
‫כּוּרים ל ְַתּרוּמָ ה‪ ,‬זֶה קָ רוּי ְתּרוּמָ ה ְו ֵר ִ‬
‫וּמ ַנּיִן ֶשׁיּ ְִק ְדּמוּ הַ בִּ ִ‬
‫ִ‬
‫כּוּרים ַלכֹּל‪.‬‬
‫כּוּרים‪ֶ ,‬שׁהֵ ן בִּ ִ‬
‫אֶ לָּא י ְִק ְדּמוּ בִּ ִ‬
‫אשׁית‪.‬‬
‫וּתרוּמָ ה לְ ִראשׁוֹן‪ֶ ,‬שׁ ִהיא ֵר ִ‬
‫ְ‬
‫אשׁית‪.‬‬
‫ַשּׁנִי‪ֶ ,‬שׁיֶּשׁ בּ ֹו ֵר ִ‬
‫ֲשׂר ִראשׁוֹן ל ֵ‬
‫וּמַ ע ֵ‬
‫‪ 1‬ומנין שביכורים קודמים לתרומה הרי שניהם קרואים תרומה וראשית ?‬
‫שלשון "בכורים" משמע ראשון‪.‬‬
‫‪ 2‬תרומה קודמת למעשר ראשון‪ ,‬כיוון שהיא נקראת "ראשית"‪.‬‬
‫‪ 3‬מעשר ראשון קודם למעשר שני כיוון שבתוך מעשר ראשון יש תרומה הנקראת ראשית‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬דין מי שטעה בדיבורו בזמן הפרשת מעשרות‪ ,‬או בעניין קדשים ונדרים‬
‫ֲשׂר" ְואָמַ ר " ְתּרוּמָ ה"‪,‬‬
‫ֲשׂר"‪" ,‬מַ ע ֵ‬
‫הַ ִמּ ְתכַּ וֵּן לוֹמַ ר " ְתּרוּמָ ה"‪ ,‬וְ אָמַ ר "מַ ע ֵ‬
‫"ע ֹולָה" וְ אָמַ ר " ְשׁל ִָמים"‪ְ " ,‬שׁל ִָמים" וְ אָמַ ר "ע ֹולָה"‪,‬‬
‫" ֶשׁאֵ ינִי נִכְ נָס לְ בַ יִת זֶה" וְ אָמַ ר " ָלזֶה"‪,‬‬
‫" ֶשׁאֵ ינִי ֶנ ֱהנֶה ָלזֶה" וְ אָמַ ר " ָלזֶה"‪,‬‬
‫�א אָמַ ר כְּ לוּם‪,‬‬
‫עַ ד ֶשׁיּ ְִהיוּ ִפיו וִ לִ בּ ֹו ָשׁוִ ין‪.‬‬
‫‪ 1‬טעה בדיבורו בנושאים הבאים‪:‬‬
‫• התכוון לאמר "תרומה" ואמר "מעשר"‪ ,‬או להיפך‪,‬‬
‫• התכוון לאמר "עולה" ואמר "שלמים"‪ ,‬או להיפך‪,‬‬
‫• התכוון לנדור שלא יכנס לבית מסוים ואמר בית אחר‪,‬‬
‫• התכוון לומר שלא ייהנה מאדם מסוים ואמר אדם אחר‪,‬‬
‫‪ 1.1‬דיבורו אינו נתפס‪ ,‬וכאילו לא אמר כלום‪.‬‬
‫‪ 1.2‬חייב שיוציא בשפתיו מה שחשב בליבו‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬דין תרומות ומעשרות והקדש של נכרי וכותי‬
‫כּוּתי‪,‬‬
‫הַ נָּכְ ִרי וְ הַ ִ‬
‫ֲשׂר‪ ,‬וְ הֶ ְקדֵּ ָשׁן הֶ ְקדֵּ שׁ‪.‬‬
‫ְתּרוּמָ תָ ן ְתּרוּמָ ה‪ְ ,‬ומַ ע ְֲשׂרוֹתֵ יהֶ ן מַ ע ֵ‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪ :‬אֵ ין ַלנָּכְ ִרי כּ ֶֶרם ְרבָ ִעי‪.‬‬
‫ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬יֶשׁ לוֹ‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫ְתּרוּמַ ת הַ נָּכְ ִרי‪ְ ,‬מ ַדמַּ עַ ת‪ ,‬וְ חַ יָּבִ ין עָ לֶיהָ חֹמֶ שׁ‪.‬‬
‫וְ ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן פּוֹטֵ ר‪.‬‬
‫‪ 1‬נכרי או כותי שהפרישו תרומות‪ ,‬מעשרות או הקדשים משלהם‪,‬‬
‫‪ 1.1‬תרומתם תרומה‪ ,‬והקדשם הקדש‪.‬‬
‫‪ 2‬כרם רבעי של נכרי‪:‬‬
‫‪ 2.1‬ר' יהודה‪:‬‬

‫אין לפירותיו של הנכרי קדושת רבעי‪.‬‬

‫‪ 2.2‬חכמים‪:‬‬

‫יש לפירותיו קדושת רבעי‪.‬‬

‫‪ 3‬תרומת הנכרי שנפלה לחולין‪:‬‬
‫‪ 3.1‬תנא קמא‪ :‬הכל נעשה מדומע‪ ,‬וזר שאכלה‪ ,‬חייב עליה חומש‪.‬‬
‫‪ 3.2‬ר' שמעון )ואין הלכה כמותו(‪ :‬פוטר מחומש‪.‬‬
‫פרק ד‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫מושגים‬
‫קציעות‪:‬‬

‫מי שלא הפריש את כל הכמות התרומה או המעשר בבת אחת‪ ,‬שעורי‬
‫תרומה גדולה‪ ,‬כיצד משערים את כמות התרומה שיש להפריש‪ ,‬מי‬
‫שמרבה לתרום יותר מהשיעור שקבעו חכמים‪ ,‬דין תרומה שהתערבבה‬
‫בחולין‪.‬‬

‫תאנים חתוכות שמתקינים מהם דבילות‪ ,‬דורסים את הקציעות על גבי כלים בצורות שונות‬
‫ומקבלים מהם דבלות בצורות שונות‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬דין מי שלא הפריש את כל כמות התרומה או את כל כמות המעשר בבת אחת‬
‫הַ מַּ ְפ ִרישׁ ִמ ְקצָ ת ְתּרוּמָ ה וּמַ עַ ְשׂרוֹת‪,‬‬
‫מּו ִֹציא ִממֶּ נּוּ ְתּרוּמָ ה עָ לָיו‪,‬‬
‫אֲ בָ ל �א לְ מָ קוֹם אַחֵ ר‪.‬‬
‫ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר‪ :‬אַף מו ִֹציא הוּא לְ מָ ק ֹום אַחֵ ר ְתּרוּמָ ה וּמַ עַ ְשׂרוֹת‪.‬‬
‫‪ 1‬מי שהפריש מפירות טבל מקצת תרומה או מקצת מעשר‪:‬‬
‫‪ 1.1‬יכול אח"כ להמשיך ולהפריש את מה שהחסיר‪ ,‬מאותם פרות טבל‪.‬‬
‫‪ 2‬האם יכול להפריש מהפירות שהתחיל להפריש מהם‪ ,‬על טבל אחר ?‬
‫‪ 2.1‬תנא קמא‪ :‬אינו יכול‪.‬‬
‫‪ 2.2‬ר' מאיר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬יכול להפריש‪.‬‬
‫משנה ב‪ :‬המפריש רק חלק ממעשר ראשון ורק חלק ממעשר עני‪ ,‬כיצד יכול הוא לאכול מהטבל ?‬
‫וּסאָה לֶעָ נִי‪,‬‬
‫גוּרה‪ ,‬וְ נָתַ ן ְסאָה לְ בֶ ן לֵוִ י ְ‬
‫ִמי ֶשׁהָ יוּ פֵ רוֹתָ יו בַּ ְמּ ָ‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫מַ ְפ ִריש עַ ד ְשׁמ ֹונֶה ְס ִאין וְ אוֹכְ לָן‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬אֵ ינ ֹו מַ ְפ ִרישׁ אֶ לָּא לְ ִפי חֶ ְשׁבּוֹן‪.‬‬
‫‪ 1‬הפריש מן האסם סאה מעשר ראשון ונתנה ללוי‪ ,‬וסאה מעשר עני ונתנה לעני‪:‬‬
‫‪ 1.1‬ר' מאיר‪:‬‬
‫‪ 1.1.1‬מוציא מן האסם על סמך ‪ 2‬הסאין שהפריש ‪ 8‬סאין מן הטבל ואוכל‪.‬‬
‫‪ 1.1.2‬אינו צריך לבדוק אם ‪ 2‬הסאין שהפריש עדיין קיימים בשלמותם‪.‬‬
‫‪ 1.2‬חכמים‪:‬‬
‫‪ 1.2.1‬חייב לבדוק כמה נשאר מ‪ 2-‬הסאין שהפריש‪.‬‬
‫‪ 1.2.2‬יכול להוציא מהטבל רק לפי חשבון של מה שקיים כעת מ‪ 2 -‬הסאין שהפריש‪.‬‬
‫משנה ג‪ :‬שעורי תרומה שקבעו חכמים‬
‫ִשׁעוּר ְתּרוּמָ ה‪:‬‬
‫עַ יִן יָפָ ה‪,‬‬
‫אַרבָּ ִעים‪.‬‬
‫אֶ חָ ד מֵ ְ‬
‫�שׁים‪.‬‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ִ ,‬מ ְשׁ ִ‬
‫וְ הַ בֵּ ינ ֹונִית‪,‬‬
‫מֵ חֲ ִמ ִשׁים‪.‬‬
‫וְ הָ ָרעָ ה‪,‬‬
‫ִמ ִשּׁ ִשּׁים‪.‬‬
‫תָּ ַרם וְ עָ לָה בְ יָד ֹו אֶ חָ ד ִמ ִשּׁ ִשּׁים‪,‬‬
‫ְתּרוּמָ ה‪ ,‬וְ אֵ ינ ֹו צָ ִרי� לִ ְתר ֹום‪.‬‬
‫חָ זַר וְ הו ִֹסיף‪ ,‬חַ יָּב בַּ מַּ עַ ְשׂרוֹת‪.‬‬
‫עָ לָה בְ יָד ֹו ִמ ִשּׁ ִשּׁים וְ אֶ חָ ד‪,‬‬
‫ְתּרוּמָ ה‪,‬‬
‫וְ יַחֲ זוֹר וְ י ְִתרוֹם כְּ מ ֹו ֶשׁהוּא לָמוּד‪,‬‬
‫בַּ ִמּדָּ ה וּבַ ִמּ ְשׁקָ ל וּבַ ִמּ ְניָן‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪ :‬אַף ֶשׁ�א ִמן הַ מֻּ קָּ ף‪.‬‬
‫‪ 1‬שעור תרומה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬התורם בעין יפה‪:‬‬
‫‪ 1.1.1‬תנא קמא‪:‬‬

‫תורם אחד מ‪.(2.5%) 40 -‬‬

‫‪ 1.1.2‬בית שמאי‪:‬‬

‫אחד מ‪.30 -‬‬

‫‪ 1.2‬התורם בעין בינונית‪:‬‬
‫‪ 1.2.1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪) 1.2.2‬בית שמאי‪:‬‬

‫תורם אחד מ‪(2%) 50 -‬‬
‫תורם אחד מ‪.(40 -‬‬

‫‪ 1.3‬התורם בעין רעה‪:‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 1.3.1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪) 1.3.2‬בית שמאי‪:‬‬

‫תורם אחד מ‪.60 -‬‬
‫תורם אחד מ‪.(50 -‬‬

‫‪ 2‬תרם על מנת להפריש בעין יפה או בעין בינונית‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם התברר שטעה והפריש בעין רעה )אחד מ‪:(60 -‬‬
‫‪ 2.1.1‬תרומתו תרומה‪ ,‬ואינו צריך להפריש תרומה נוספת‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬אם הוסיף על מה שתרם‪ ,‬הפרשתו אינה תרומה וחייב להפריש ממנה מעשרות‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם התברר שטעה והפריש פחות מעין רעה )כגון‪ ,‬אחד מ‪:(61 -‬‬
‫‪ 2.2.1‬מה שתרם יהיה תרומה‪.‬‬
‫‪ 2.2.2‬יוסיף ויתרום עד שתהיה התרומה בכמות שרגיל הוא לתרום )עין יפה או בינונית(‪.‬‬
‫‪ 2.2.3‬את התוספת יכול לתרום במידה‪ ,‬במשקל או באומד‪.‬‬
‫‪ 2.2.4‬האם יכול לתרום את התוספת שלא מן המוקף ?‬
‫‪2.2.4.1‬‬

‫תנא קמא‪ :‬אינו יכול‪.‬‬

‫‪2.2.4.2‬‬

‫ר' יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬יכול לתרום שלא מן המוקף‪.‬‬

‫משנה ד‪ :‬שליח שתורם עבור בעל הבית כיצד משער הוא את כמות התרומה?‬
‫וּתרוֹם"‪,‬‬
‫הָ אוֹמֵ ר לִ ְשׁלוּח ֹו‪" :‬צֵ א ְ‬
‫תּו ֵֹרם כְּ ַדעְ תּ ֹו ֶשׁל בַּ עַ ל הַ בָּ יִת‪.‬‬
‫חֲמ ִשּׁים‪.‬‬
‫ִאם אֵ ינ ֹו יוֹדֵ עַ ַדּעְ תּ ֹו ֶשׁל בַּ עַ ל הַ בָּ יִת‪ ,‬תּו ֵֹרם כַּ בֵּ ינ ֹונִית‪ ,‬אֶ חָ ד מֵ ִ‬
‫ֲשׂ ָרה‪ְ ,‬תּרוּמָ ת ֹו ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫ֲשׂ ָרה א ֹו הו ִֹסיף ע ָ‬
‫ִפּחֵ ת ע ָ‬
‫ִאם נ ְִתכַּ וֵּן לְ הו ִֹסיף אֲ ִפלּוּ אַחַ ת‪ ,‬אֵ ין ְתּרוּמָ ת ֹו ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫‪ 1‬אדם שאמר לשליח לתרום עבורו ולא אמר לו באיזה "עין" לתרום‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אם יודע הוא כמה תורם בעל הבית‪ ,‬יתרום כמו בעל הבית‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם אינו יודע כמה תורם בעל הבית יתרום בעין בינונית )‪.(2%‬‬
‫‪ 1.3‬אם תרם ‪ 1‬מ‪ 60 -‬או ‪ 1‬מ‪ ,40 -‬תרומתו תרומה‪.‬‬
‫‪ 2‬אם השליח יודע כמה תורם בעל הבית‪ ,‬והוסיף אפילו מעט‪ ,‬אין תרומתו תרומה‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬דין מי שמרבה לתרום יותר מהשיעור שקבעו חכמים‬
‫הַ מַּ ְרבֶּ ה בִּ ְתרוּמָ ה‪,‬‬
‫ֲשׂר‪.‬‬
‫ֲשׂ ָרה‪ ,‬כִּ ְתרוּמַ ת מַ ע ֵ‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬אֶ חָ ד מֵ ע ָ‬
‫ֲשׂנָּה ְתּרוּמַ ת מַ ֲע ֵשׂר לְ מָ קוֹם אַחֵ ר‪.‬‬
‫יָתֵ ר ִמ ָכּאן‪ַ ,‬יע ֶ‬
‫ַרבִּ י י ְִשׁמָ עֵ אל אוֹמֵ ר‪ :‬מֶ חֱצָ ה חֻלִּ ין וּמֶ חֱצָ ה ְתרוּמָ ה‪.‬‬
‫ַרבִּ י טַ ְרפוֹן ְו ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א או ְֹמ ִרים‪ :‬עַ ד ֶשׁיּ ְַשׁיֵּר ָשׁם ֻחלִּ ין‪.‬‬
‫‪ 1‬ר' אלעזר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬

‫יכול להרבות עד אחד מעשרה‪ ,‬כמו תרומת מעשר‪.‬‬

‫‪ 1.1‬אם תרם יותר מאחד מעשרה‪:‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 1.1.1‬יעשה את היותר מעשר‪.‬‬
‫‪ 1.1.2‬ייתן את הכל ללוי והוא יעשה את המעשר תרומת מעשר על מקום אחר‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי ישמעאל‪:‬‬

‫יכול להרבות בתרומה עד מחצית הטבל‪.‬‬

‫‪ 3‬ר' טרפון ורבי עקיבא‪ :‬יכול להרבות כמה שרוצה ובלבד שיישאר משהו חולין‪.‬‬
‫משנה ו‪ :‬דין בדיקת הפירות הנכנסים לסל כדי לדעת כמה תרומה להפריש מהם‬
‫�שׁה ְפ ָר ִקים ְמ ַשׁע ֲִרים אֶ ת הַ כַּ לְ כָּ לָה‪:‬‬
‫בִּ ְשׁ ָ‬
‫בַּ בַּ כּוּרוֹת‪ ,‬וּבַ ְסּיָפוֹת‪ ,‬וּבְ אֶ ְמצַ ע הַ קָּ יִץ‪.‬‬
‫הַ מּ ֹונֶה‪ְ ,‬משֻׁ בָּ ח‪.‬‬
‫וְ הַ מּוֹדֵ ד‪ְ ,‬משֻׁ בָּ ח ִממֶּ נּוּ‪.‬‬
‫וְ הַ שּׁ ֹוקֵ ל‪ְ ,‬משֻׁ בָּ ח ִמ ְשּׁל ְָשּׁתָּ ן‪.‬‬
‫‪ 1‬ב‪ 3-‬זמנים בודקים את כמות הפירות בסל במהלך עונת הפירות‪:‬‬
‫‪ 1.1‬בתחילת העונה )"◌ּ◌ַבַּ כּוּרוֹת"( כאשר יש את הפירות המקדימים להבשיל‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בסוף העונה )"◌ ְַסּיָפוֹת"(‪ ,‬כאשר נשארים רק הפירות שמאחרים להבשיל‪.‬‬
‫‪ 1.3‬באמצע העונה‪.‬‬
‫‪ 2‬הדרך העדיפה לדעת את כמות הפירות בסל היא‪:‬‬
‫‪ 2.1‬ספירת מספר הפירות בסל‪.‬‬
‫‪ 2.2‬מדידת גודל הפירות בסל‪ ,‬עדיפה הימנה‪.‬‬
‫‪ 2.3‬שקילת הפירות שבסל‪ ,‬עדיפה הימנה‪.‬‬
‫משנה ז‪ :‬תרומה שנתערבה בחולין‪ ,‬כמה חולין צריכים כדי לבטלה ?‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ְ :‬תּרוּמָ ה‪ ,‬ע ֹולָה בְּ אֶ חָ ד וּמֵ אָה‪.‬‬
‫ַרבִּ י ְיהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר‪ :‬בְּ מֵ אָה וָעוֹד‪.‬‬
‫וָעוֹד זֶה‪ ,‬אֵ ין ל ֹו ִשׁעוּר‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י בֶּ ן ְמשֻׁ לָּם אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫"וָעוֹד"‪ ,‬קַ ב לְ מֵ אָה ְסאָה‪ְ ,‬שׁתוּת ל ְַמּ ַדמֵּ עַ ‪.‬‬
‫‪ 1‬ר' אליעזר‪:‬‬

‫התרומה בטלה אם בתערובת יש לפחות ‪ 100‬חולין כנגדה‪.‬‬

‫‪ 2‬ר' יהושע )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2.1‬התרומה בטלה אם בתערובת יש לפחות תשעים ותשע וקצת כנגדה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬ה"קצת" הזה אין לא שיעור‪.‬‬
‫‪ 3‬ר' יוסי בן משולם )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫ה"קצת" שהוא יותר מתשעים ותשעה‪ ,‬הוא שישית עם התרומה היא סאה אחת‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬דין ‪ 100‬תאנים חולין שנפלה לתוכם תאנה תרומה שאינה דומה לחלק מהן‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫ְתּאֵ ינִים ְשׁחוֹרוֹת מַ עֲלוֹת אֶ ת הַ לְּ בָ נוֹת‪,‬‬
‫לְ בָ נוֹת‪ ,‬מַ עֲלוֹת אֶ ת הַ ְשּׁחוֹרוֹת‪.‬‬
‫עִ גּוּלֵי ְדבֵ לָה‪ ,‬הַ גְּ דוֹלִ ים מַ עֲלִ ים אֶ ת הַ ְקּטַ נִּים‪,‬‬
‫ְִוהַ ְקּטַ נִּים מַ עֲלִ ין אֶ ת הַ גְּ דוֹלִ ים‪.‬‬
‫הָ עִ גּוּלִ ים מַ עֲלִ ין אֶ ת הַ מַּ לְ בְּ נִים‪,‬‬
‫ְִוהַ מַּ לְ בְּ נִים מַ עֲלִ ין אֶ ת הָ ִעגּוּלִ ים‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹסֵ ר‪.‬‬
‫וְ ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫בְּ יָדוּע מַ ה נּ ְָפלָה‪ ,‬אֵ ין מַ עֲלוֹת ז ֹו אֶ ת זוֹ‪.‬‬
‫וּכְ ֶשׁאֵ ינ ֹו יָדוּעַ מַ ה נּ ְָפלָה‪ ,‬מַ עֲלוֹת ז ֹו אֶ ת ז ֹו‪.‬‬
‫‪ 1‬ר' יהושע )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 1.1‬חולין של ‪ 100‬תאנים שחורות ולבנות מצטרפות כדי לבטל תאנת תרומה לבנה שנפלה לתוכם‪.‬‬
‫‪ 1.2‬חולין של ‪ 100‬תאנים שחורות ולבנות מצטרפות כדי לבטל תאנת תרומה שחורה שנפלה לתוכם‪.‬‬
‫‪ 1.3‬חולין של ‪ 100‬עיגולי דבלה גדולות וקטנות מצטרפות כדי לבטל עיגול דבלה קטן שנפל לתוכם‪.‬‬
‫‪ 1.4‬חולין של ‪ 100‬עיגולי דבלה גדולות וקטנות מצטרפות כדי לבטל עיגול דבלה גדול שנפל לתוכם‪.‬‬
‫‪ 1.5‬חולין של ‪ 100‬עיגולי דבלה ומלבני דבלה מצטרפות כדי לבטל מלבן דבלה שנפל לתוכם‪.‬‬
‫‪ 1.6‬חולין של ‪ 100‬עיגולי דבלה ומלבני דבלה מצטרפות כדי לבטל עיגול דבלה שנפל לתוכם‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם נפלה שחורה‪ ,‬השחורות אסורות משום מדומע‪ ,‬והלבנות מותרות‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם נפלה לבנה‪ ,‬הלבנות אסורות משום מדומה‪ ,‬והשחורות מותרות‪.‬‬
‫‪ 3‬ר' עקיבא‪:‬‬
‫‪ 3.1‬אם ידוע איזה תאנה נפלה‪ ,‬אזי רק התאנים הדומות לה הופכות להיות מדומע‪ ,‬והאחרות מותרת‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אם לא ידוע איזה תאנה נפלה‪ ,‬כל התאנים מצטרפות כדי לבטלה מדין תרומה‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬המשך משנה קודמת‬
‫ֵכּיצַ ד ?‬
‫ישּׁים ְתּאֵ נִים ְשׁחוֹרוֹת ַו ֲח ִמ ִשּׁים לְ בָ נוֹת‪,‬‬
‫חֲ ִמ ִ‬
‫נ ְָפלָה ְשׁחו ָֹרה‪ְ ,‬שׁחוֹר ֹות אֲ סוּרוֹת ְִוהַ לְּ בָ נוֹת ֻמתָּ רוֹת‪.‬‬
‫וּשׁחוֹרוֹת מֻ תָּ רוֹת‪.‬‬
‫נ ְָפלָה לְ בָ נָה‪ ,‬לְ בָ נוֹת אֲ סוּרוֹת ְ‬
‫בְּ ֶשׁאֵ ינ ֹו יָדוּעַ מַ ה נּ ְָפלָה‪ ,‬מַ עֲלוֹת ז ֹו אֶ ת זוֹ‪.‬‬
‫וּבְ זוֹ‪ַ ,‬רבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר מַ ְח ִמיר‪,‬‬
‫וְ ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ מֵ קֵ ל‪.‬‬
‫‪ 1‬פרוט המקרה עליו מדבר רבי עקיבא‪:‬‬
‫‪ 1.1‬היו ‪ 50‬תאנים לבנות ו‪ 50 -‬שחורות‪ ,‬שכולן חולין‪:‬‬
‫‪ 1.1.1‬נפלה תאנה שחורה‪ ,‬שחורות אסורות משום מדומע ולבנות מותרות‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 1.1.2‬נפלה תאנה לבנה‪ ,‬לבנות אסורות משום מדומע ושחורות מותרות‪.‬‬
‫‪ 1.1.3‬אם לא ידוע איזו נפלה‪ ,‬מצטרפות כולן לבטל את התרומה‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי אליעזר מחמיר‪:‬‬

‫גם אם לא ידוע איזה נפלה‪ ,‬אינן מצטרפות לבטל את התרומה‪.‬‬

‫‪ 3‬רבי יהושע מקל‪:‬‬

‫אף אם ידוע איזו נפלה‪ ,‬כולן מצטרפות לבטל את החולין‪.‬‬

‫משנה י‪ :‬דורס ליטרה קציעות של תרומה על גבי כד שיש בו ‪ 100‬ליטרות קציעות חולין‬
‫וּבְ ז ֹו ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר מֵ קֵ ל‪ ,‬וְ ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ מַ ְח ִמיר‪,‬‬
‫בְּ דו ֵֹרס לִ יטְ ָרא ְק ִציע ֹות עַ ל ִפּי הַ כַּ ד וְ אֵ ינ ֹו יוֹדֵ עַ אֵ יזו ִֹהי‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫רו ִֹאין אוֹתָ ן כְּ אֵ לּוּ הֵ ן פְּ רוּדוֹת‪,‬‬
‫וְ הַ ַתּ ְחתּוֹנוֹת מַ עֲלוֹת אֶ ת הָ עֶ לְ יוֹנוֹת‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר‪� :‬א תַ ֲעלֶה עַ ד ֶשׁיּ ְִהיוּ ָשׁם מֵ אָה כַ ִדּים‪.‬‬
‫‪ 1‬בנושא הזה רבי אליעזר מקל ורבי יהושע מחמיר‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2.1‬רואים את הקציעות שבכד כאילו פרודות ומעורבות עם הקציעות של התרומה שעל פי הכד‪.‬‬
‫‪ 2.2‬הקציעות שבכד מצטרפות עם הקציעות שעל פי הכד כדי לבטלה ב ‪.101‬‬
‫‪ 3‬רבי יהושע‪:‬‬
‫‪ 100 3.1‬הליטרות של קציעות אינן מצטרפות כדי לבטל את ליטרת התרומה שעל גבי הכד‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אם יש לפחות ‪ 100‬כדים של חולין ועל פיהם ליטרה קציעה חולין התרומה בטלה‪.‬‬
‫משנה יא‪ :‬נפלה סאה תרומה על גבי תבואה שבאסם‪ ,‬והסיר את התרומה יחד עם תבואה נוספת‬
‫וּקפָ אָה‪,‬‬
‫גוּרה ְ‬
‫ְסאָה ְתרוּמָ ה ֶשׁנָּפְ לָה עַ ל ִפּי ְמ ָ‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ִ :‬אם יֵשׁ בַּ קָּ פוּי מֵ אָה ְסאָה‪ ,‬תַּ ֲעלֶה בְּ אֶ חָ ד וּמֵ אָה‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר‪� :‬א תַ ֲעלֶה‪.‬‬
‫גוּרה‪ ,‬יְקַ פְּ אֶ נָּה‪.‬‬
‫ְסאָה ְתרוּמָ ה ֶשׁנָּפְ לָה עַ ל ִפּי ְמ ָ‬
‫אָמרוּ ְתּרוּמָ ה ע ֹולָה בְּ אֶ חָ ד וּמֵ אָה ?‬
‫וְ ִאם ֵכּן‪ ,‬לָמָּ ה ְ‬
‫בְּ ֶשׁאֵ ינ ֹו יָדוּעַ ִאם בְּ לוּלוֹת הֵ ן‪,‬‬
‫א ֹו לְ אַיִן נ ְָפלָה‪.‬‬
‫‪ 1‬סאה תרומה שנפלה על תבואה שנמצאת באסם )"מגורה"(‪ ,‬והסיר את התבואה שלמעלה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬ר' אליעזר‪ :‬אם יש בחלק שהסיר ‪ 100‬חלקים חולין כנגד התרומה‪ ,‬התרומה בטלה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬ר' יהושע‪:‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫גם אם הסיר ‪ 100‬חלקים חולין כנגד התרומה‪ ,‬היא לא תתבטל‪.‬‬
‫מה התקנה לתבואה שנפלה עליה תרומה ?‬

‫‪ 1‬יסיר מה שלמעלה בתבואה עד שידע בוודאות שהסיר את התרומה‪ ,‬והשאר חולין‪.‬‬
‫‪ 2‬מתי אמרו שצריך אחד ומאה כדי לבטל את התרומה ?‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 2.1‬כאשר לא ידוע אם התרומה למעלה או שנבללה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬כאשר לא ידוע להיכן נפלה‪.‬‬
‫משנה יב‪ 2 :‬סלים או ‪ 2‬אסמים שנפלה סאה תרומה לאחת מהן‪ ,‬ואין ידוע לאיזו נפלה‪.‬‬
‫וּשׁתֵּ י ְמגוּרוֹת ֶשׁנּ ְָפלָה ְסאָה ְתרוּמָ ה לְ תוֹ� אַחַ ת מֵ הֶ ן‪ ,‬וְ אֵ ין יָדוּעַ לְ אֵ יז ֹו מֵ הֶ ן נ ְָפלָה‪,‬‬
‫ְשׁתֵּ י קֻ פּוֹת ְ‬
‫מַ עֲלוֹת ז ֹו אֶ ת זוֹ‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ֲ :‬א ִפלּוּ הֵ ם בִּ ְשׁתֵּ י ֲעיָרוֹת‪ ,‬מַ עֲלוֹת ז ֹו אֶ ת ז ֹו‪.‬‬
‫‪ 1‬אם יש ב‪ 2 -‬הסלים או ב‪ 2 -‬האסמים ‪ 100‬חלקים חולין כנגד התרומה‪ ,‬התרומה בטלה‪.‬‬
‫‪ 2‬מה המרחק בין הסלים כדי שיצטרפו יחד ?‬
‫‪ 2.1‬תנא קמא‪ :‬אם הם באותו בית או ב‪ 2 -‬בתים‪ ,‬הם מצטרפים‪ .‬ב‪ 2 -‬ערים‪ ,‬לא מצטרפים‪.‬‬
‫‪ 2.2‬ר' שמעון )ואין הלכה כמותו(‪ :‬אפילו אם הם בשתי עיירות הם מצטרפות לבטל את התרומה‪.‬‬
‫משנה יג‪ 50 :‬אגודות ירק חולין‪ ,‬שנפלה לתוכם אגודת ירק‪ ,‬שחציה חולין וחציה תרומה‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י יוֹסֵ י‪:‬‬
‫ֲשׂה בָ א לִ פְ נֵי ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א בַּ ח ֲִמ ִשּׁים אֲ גֻדּוֹת ֶשׁל יּ ָָרק‪ֶ ,‬שׁנָּפְ לָה אַחַ ת מֵ הֶ ן לְ תוֹכָ ן‪ ,‬חֶ ְציָהּ ְתּרוּמָ ה‪,‬‬
‫מַ ע ֶ‬
‫וְ אָמַ ְר ִתּי לְ פָ נָיו‪ :‬תַּ ֲעלֶה‪.‬‬
‫�א ֶשׁהַ ְתּרוּמָ ה תַ ֲעלֶה בַּ ֲח ִמ ִשּׁים וְ אֶ חָ ד‪,‬‬
‫וּשׁנֵי ֲחצָ יִים‪.‬‬
‫אֶ לָּא ֶשׁהָ יוּ ָשׁם מֵ אָה ְ‬
‫‪ 1‬רבי יוסי‪:‬‬
‫‪ 1.1‬חצי אגודת התרומה שנמצאת באגודת הירק שנפלה‪ ,‬בטלה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬לא שאגודה אחת שנפלה מתבטלת ב‪ 50 -‬האגודות‪.‬‬
‫‪ 1.3‬אלא שחצי אגודת התרומה מתבטלת ב‪ 102 -‬החצאים שבתערובת‪.‬‬
‫פרק ה‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬
‫מושגים‪:‬‬
‫ניקודים‪:‬‬
‫קליות‪:‬‬

‫סאה תרומה שנפלה ל‪ 100 -‬סאין שאינם תרומה או לתוך תרומה טמאה‪.‬‬

‫ככרות קטנים בשיעור חצי ביצה‪) .‬ויש פרושים נוספים(‪.‬‬
‫מאכל קלוי ולא מבושל‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬סאה תרומה שנפלה לפחות מ‪ 100 -‬סאין חולין‪ ,‬או מעשר ראשון‪ ,‬או מעשר שני או הקדש‬
‫ֲשׂר ֵשׁנִי‪ ,‬א ֹו לְ הֶ ְקדֵּ שׁ‪,‬‬
‫ֲשׂר ִראשׁוֹן‪ ,‬א ֹו לְ מַ ע ֵ‬
‫ְסאָה ְתרוּמָ ה טְ מֵ אָה ֶשׁנ ְָפלָה לְ פָ חוֹת ִממֵּ אָה חֻלִּ ין‪ ,‬א ֹו לְ מַ ע ֵ‬
‫בִּ ין ְטמֵ ִאין בֵּ ין ְטהו ִֹרים‪ ,‬י ְִרקָ בוּ‪.‬‬
‫וְ ִאם ְטהו ָֹרה הָ יְתָ ה אוֹתָ הּ הַ ְסּאָה‪,‬‬
‫י ְִמּכְ רוּ ַל ֹכּ ֲהנִים בִּ ְדמֵ י ְתרוּמָ ה‪ ,‬חוּץ ִמ ְדּמֵ י אוֹתָ הּ ְסאָה‪.‬‬
‫ֲשׂר ִראשׁוֹן נ ְָפלָה‪,‬‬
‫וְ ִאם לְ מַ ע ֵ‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 20‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫ֲשׂר‪.‬‬
‫י ְִק ָרא ֵשׁם לִ ְתרוּמַ ת מַ ע ֵ‬
‫ֲשׂר ֵשׁנִי א ֹו לְ הֶ ְקדֵּ שׁ נ ְָפלָה‪,‬‬
‫וְ ִאם לְ מַ ע ֵ‬
‫ֲה ֵרי אֵ לּוּ יִפָּ דוּ‪.‬‬
‫וְ ִאם טְ מֵ ִאים הָ יוּ אוֹתָ ן הַ חֻלִּ ין‪,‬‬
‫ִקּוּדים‬
‫יֵאָכְ לוּ נ ִ‬
‫א ֹו ְקלָיוֹת‪,‬‬
‫א ֹו ִילּוֹשׁוּ בְ מֵ י פֵ רוֹת‪,‬‬
‫א ֹו י ְִתחַ לְּ קוּ לְ עִ סּוֹת‪ ,‬כְּ דֵ י ֶשׁ�א יְהֵ א בְ מָ קוֹם אֶ חָ ד כַּ בֵּ יצָ ה‪.‬‬
‫‪ 1‬אם התרומה טמאה‪ ,‬אין לתערובת תקנה )אסורה אף לכהן(‪ ,‬אלא תישאר עד שתרקב‪.‬‬
‫‪ 2‬אם התרומה טהורה‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם נפלה לחולין טהורים‪ ,‬תימכר התערובת לכהן בדמי תרומה‪ ,‬חוץ מסאה אחת שניתנת לו בחינם‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם נפלה למעשר ראשון‪:‬‬
‫‪ 2.2.1‬יש לקרוא שם לתרומת מעשר על המעשר ראשון שבתוך התערובת‪.‬‬
‫‪ 2.2.2‬תמכר התערובת לכהן בדמי תרומה‪ ,‬חוץ מתרומת מעשר ראשון שבו‪ ,‬ומהתרומה שנפלה לתוך‬
‫התערובת‪.‬‬
‫‪ 2.3‬אם נפלה למעשר שני או להקדש‪:‬‬
‫‪ 2.3.1‬המעשר שני או ההקדש יפדו‪ .‬דמי מעשר שני יאכלו בירושלים‪ ,‬ודמי הקדש ינתנו להקדש‪.‬‬
‫‪ 2.3.2‬לאחר שנפדתה‪ ,‬תמכר התערובת לכהן חוץ מדמי הסאה תרומה שנפלה‪.‬‬
‫‪ 2.4‬אם נפלה לחולין טמאים‪ ,‬תימכר התערובת לכהן וינהג בה לפי אחת מהדרכים הבאות‪:‬‬
‫‪ 2.4.1‬יעשה ממנה ככרות קטנות )"ניקודים"(‪ ,‬שגודל כל אחת פחות מכביצה )ע"י כך החולין לא‬
‫מטמאים את התרומה(‪.‬‬
‫‪ 2.4.2‬יאכל מהתערובת כשהיא קלויה )קליות(‪ ,‬ולא מבושלת )וע"י כך אינה מוכשרת לקבל טומאה(‪.‬‬
‫‪ 2.4.3‬ילוש את התערובת במי פירות שאינם מכשירים לקבל טומאה‪.‬‬
‫‪ 2.4.4‬יחלק את החולין המדומעים להרבה עיסות קטנות שבכל אחת פחות מכביצה‪.‬‬
‫משנה ב‪ :‬סאה תרומה טמאה שנפלה לתוך ‪ 100‬סאין חולין טהורים שלא הוכשרו לקבל טומאה‬
‫ְסאָה ְתרוּמָ ה טְ מֵ אָה ֶשׁנּ ְָפלָה לְ תוֹ� מֵ אָה חֻלִּ ין ְטהו ִֹרין‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫תֵּ רוֹם וְ ִת ָשּׂ ֵרף‪,‬‬
‫ֶשׁאֲ נִי אוֹמֵ ר‪ְ :‬סאָה ֶשׁנּ ְָפלָה ִהיא ְסאָה ֶשׁעָ לְ תָ ה‪.‬‬
‫ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪:‬‬
‫ִקּוּדים‪,‬‬
‫ַתּ ֲעלֶה ְותֵ אָ ֵכל נ ִ‬
‫א ֹו ְקלָיוֹת‪,‬‬
‫א ֹו ִתלּוֹשׁ בְּ מֵ י פֵ רוֹת‪,‬‬
‫א ֹו ִת ְתחַ לֵּק לְ ִעסּוֹת‪ ,‬כְּ דֵ י ֶשׁ�א יְהֵ א בְ מָ קוֹם אֶ חָ ד כַּ בֵּ יצָ ה‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 1‬ר' אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 1.1‬יש לתת מתוך התערובת סאה תרומה לכהן‪ ,‬ותישרף אצלו‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אני מניח שהסאה שנפלה )סאה טמאה(‪ ,‬היא גם זו שעלתה‪.‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬הסאה שנפלה בטלה בחולין‪.‬‬
‫‪ 2.2‬מוצאים סאה אחת מתוך התערובת ונותנים אותה לכהן‪.‬‬
‫‪ 2.3‬הכהן יכול לאכול סאה זו באחת מהדרכים הבאות‪:‬‬
‫‪ 2.3.1‬יעשה ממנה ככרות קטנות שגודלן פחות מכביצה )ע"י כך החולין לא מטמאים את התרומה(‪.‬‬
‫‪ 2.3.2‬יאכל מהתערובת כשהיא קלויה ולא מבושלת )וע"י כך אינה מוכשרת לקבל טומאה(‪.‬‬
‫‪ 2.3.3‬ילוש את התערובת במי פירות שאינם מכשירם לקבל טומאה‪.‬‬
‫‪ 2.3.4‬יחלק את החולין המדומעים להרבה עיסות קטנות שבכל אחת פחות מכביצה‪.‬‬
‫משנה ג‪ :‬סאה תרומה טהורה שנפלה לתוך ‪ 100‬סאין של חולין טמאים‬
‫ְסאָה ְתרוּמָ ה ְטהו ָֹרה ֶשׁנּ ְָפלָה לְ מֵ אָה ֻחלִּ ין ְטמֵ ִאין‪,‬‬
‫ִקּוּדים‪,‬‬
‫ַתּ ֲעלֶה ְִותֵ אָ ֵכל נ ִ‬
‫א ֹו ְקלָיוֹת‪,‬‬
‫א ֹו ִתלּוֹשׁ בְּ מֵ י פֵ רוֹת‪,‬‬
‫א ֹו ִת ְתחַ לֵּק לְ עִ סּוֹת‪ ,‬כְּ דֵ י ֶשׁ�א יְהֵ א בְ מָ קוֹם אֶ חָ ד כַּ בֵּ יצָ ה‪.‬‬
‫‪ 1‬הסאה שנפלה בטלה בחולין‪.‬‬
‫‪ 2‬מוצאים סאה אחת מתוך התערובת ונותנים אותה לכהן‪.‬‬
‫‪ 3‬הכהן יכול לאכול סאה זו באחת מהדרכים הבאות‪:‬‬
‫‪ 3.1‬יעשה ממנה ככרות קטנות שגודל כל אחת פחות מכביצה‪.‬‬
‫‪ 3.2‬יאכל מהתערובת כשהיא קלויה ולא מבושלת )וע"י כך אינה מוכשרת לקבל טומאה(‪.‬‬
‫‪ 3.3‬ילוש את התערובת במי פירות שאינם מכשירם לקבל טומאה‪.‬‬
‫‪ 3.4‬יחלק את החולין המדומעים להרבה עיסות קטנות שבכל אחת פחות מכביצה‪.‬‬
‫משנה ד‪ :‬סאה תרומה טמאה שנפלה לתוך ‪ 100‬סאין של תרומה טהורה שלא הוכשרה לקבל טומאה‬
‫ְסאָה ְתרוּמָ ה טְ מֵ אָה ֶשׁנּ ְָפלָה לְ מֵ אָה סְ אָה ְתרוּמָ ה ְטהו ָֹרה‪,‬‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי אוֹסְ ִרים‪ ,‬וּבֵ ית ִהלֵּל מַ ִתּ ִרין‪.‬‬
‫אָמרוּ בֵ ית הִ לֵּל לְ בֵ ית ַשׁמַּ אי‪:‬‬
‫ְ‬
‫סוּרה ַל ֹכּ ֲה ִנים‪ ,‬מַ ה ְטּהו ָֹרה ע ֹולָה‪ ,‬אַף ְטמֵ אָה תַ ֲעלֶה‪.‬‬
‫וּטמֵ אָה אֲ ָ‬
‫סוּרה ַלזּ ִָרים ְ‬
‫וּטהו ָֹרה אֲ ָ‬
‫הוֹאֵ יל ְ‬
‫אָמרוּ לָהֶ ם בֵּ ית ַשׁמַּ אי‪:‬‬
‫ְ‬
‫סוּרה ַלזּ ִָרים‪ ,‬אֶ ת‬
‫מוּרה הָ אֲ ָ‬
‫�א‪ִ ,‬אם הֶ עֱלוּ הַ חֻלִּ ין הַ קַּ לִּ ין הַ מֻּ תָּ ִרין ַלזּ ִָרים‪ ,‬אֶ ת הַ ְטּהו ָֹרה‪ ,‬תַּ ֲעלֶה ְתרוּמָ ה הַ ֲח ָ‬
‫הַ ְטּמֵ אָה‪.‬‬
‫לְ אַחַ ר ֶשׁהוֹדוּ‪,‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬תֵּ רוֹם וְ ִת ָשּׂ ֵרף‪.‬‬
‫ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬אָבְ ָדה בְ ִמעוּטָ הּ‪.‬‬
‫‪ 1‬בית שמאי‪:‬‬

‫אוסרים את כל התערובת‪.‬‬

‫‪ 2‬בית הלל‪ :‬הסאה הטמאה בטלה באחד ומאה ומותרת לכהנים‪.‬‬
‫‪ 3‬אמרו בית הלל לבית שמאי‪:‬‬
‫‪ 4‬כשם שטהורה שאסורה לזרים בטלה כשנפלה ל‪ 100 -‬חולין‪ ,‬כך טמאה שאסורה לכהנים תתבטל‬
‫כשנפלה ל‪ 100-‬תרומה‪.‬‬
‫‪ 5‬אמרו בית שמאי‪:‬‬
‫‪ 5.1‬אין לדמות תרומה טהורה לחולין‪.‬‬
‫‪ 5.2‬חולין הם קלין ומותרים לרבים‪ ,‬ולכן יכולים לבטל את התרומה הטהורה‪.‬‬
‫‪ 5.3‬תרומה היא חמורה ואסורה לזרים‪ ,‬ולכן אינה יכולה לבטל תרומה טמאה‪.‬‬
‫‪ 6‬לאחר שהודו בית שמאי לבית הלל‪:‬‬
‫‪ 6.1‬לגבי הסאה הטמאה שנפלה‪:‬‬
‫‪ 6.1.1‬רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬יש להרים סאה מהתערובת ולשרוף אותה כדין תרומה טמאה‪.‬‬
‫‪ 6.1.2‬חכמים‪ :‬היא בטלה במיעוטה וכל התערובת טהורה‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬סאה תרומה שנפלה לתוך ‪ 100‬סאין של חולין‪ .‬הרימה ונפלה לחולין אחרים‪.‬‬
‫ְסאָה ְתרוּמָ ה ֶשׁנָּפְ לָה לְ מֵ אָה‪ִ ,‬הגְ בִּ יהָ הּ ְִונָפְ לָה לְ מָ קוֹם אַחֵ ר‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ְ :‬מדַ מַּ עַ ת כִּ ְתרוּמָ ה ו ַַדּאי‪.‬‬
‫ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬אֵ ינָה ְמדַ מַּ עַ ת אֶ לָּא לְ ִפי חֶ ְשׁבּוֹן‪.‬‬
‫‪ 1‬ר' אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 1.1‬הסאה שנפלה מדמעת את התערובת כאילו היא תרומה ודאי‪.‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪:‬‬

‫בסאה שנפלה לחולין השניים יש רק חלק אחד ממאה ואחד שהוא תרומה‪.‬‬

‫משנה ו‪ :‬סאה תרומה שנפלה לתוך פחות ממאה סאין של חולין ונפל מהמדומע לחולין אחרים‪.‬‬
‫ְסאָה ְתרוּמָ ה ֶשׁנָּפְ לָה לְ פָ חוֹת ִממֵּ אָה ְונִדַּ ְמּעוּ‪ ,‬וִ נָפַ ל ִמן הַ ְמדֻ מָּ ע לְ מָ קוֹם אַחֵ ר‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ְ :‬מ ַדמַּ עַ ת כִּ ְתרוּמָ ה וַדָּ אי‪.‬‬
‫ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬אֵ ין הַ ְמדֻ מָּ ע ְמ ַדמֵּ עַ אֶ לָּא לְ ִפי חֶ ְשׁבּוֹן‪,‬‬
‫וְ אֵ ין הַ ְמ ֻחמָּ ץ מַ ְח ִמיץ אֶ לָּא לְ ִפי חֶ ְשׁבּוֹן‪,‬‬
‫וְ אֵ ין הַ מַּ יִם ְשׁאוּבִ ים פּוֹסְ לִ ים אֶ ת הַ ִמּ ְקוֶה אֶ לָּא לְ פִ י חֶ ְשׁבּוֹן‪.‬‬
‫‪ 1‬ר' אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫הסאה שנפלה למקום אחר מדמעת את התערובת כאילו היא תרומה ודאי‪.‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪:‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 23‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 2.1‬כמות התרומה שיש במדומע שנפלה לתוך החולין היא בהתאם ליחס בין התרומה לחולין בתערובת‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אף החולין האחרים מצטרפים לחולין שיש בסאה כדי לבטל את התרומה שבה‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫נושאים נוספים שבודקים אותם "לפי חשבון"‬

‫‪ 1‬עיסה של חולין שנחמצה בשאור של תרומה‪ ,‬ונפל מקצת אותה עיסה לתוך עיסה אחרת של חולין‪,‬‬
‫‪ 1.1‬מקצת העיסה שנפלה מדמעת את העיסה האחרת רק בהתאם לכמות התרומה שיש בה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם השאור שבתוך החלק שנפל אינו מספיק כדי להחמיץ את החולין‪ ,‬אינה נאסרת לזרים‪.‬‬
‫‪ 2‬מקוה שאין בו ‪ 40‬סאה מים שאינם שאובים‪ ,‬ונפלו לתוכו ‪ 3‬לוגים מים שאובים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם השאובים נפלו מ‪ 3-‬כלים או פחות‪ ,‬המקוה פסול‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם נפלו מיותר מ‪ 3 -‬כלים המקוה אינו נפסל‪.‬‬
‫משנה ז‪ :‬סאה תרומה שנפלה לתוך ‪ 100‬של חולין‪ ,‬הוציאה מהתערובת ונפלה סאה נוספת‬
‫ְסאָה ְתרוּמָ ה ֶשׁנָּפְ לָה לְ מֵ אָה‪,‬‬
‫ִהגְ בִּ יהָ הּ ְִונ ְָפלָה אַחֶ ֶרת‪ִ ,‬הגְ בִּ יהָ הּ וְ נ ְָפלָה אַחֶ ֶרת‪ֲ ,‬ה ֵרי ז ֹו מֻ תֶּ ֶרת‪,‬‬
‫עַ ד ֶשׁ ִתּ ְרבֶּ ה ְתרוּמָ ה עַ ל הַ חֻלִּ ין‪.‬‬
‫הסאה שהוציא מותרת‪ ,‬ואם נפלה סאה נוספת גם היא מותרת‪.‬‬
‫‪ 1‬כל עוד שלא נפלו בצורה כזו יותר מ‪ 100-‬סאין של תרומה לתערובת‪ ,‬הכל מותר‪.‬‬
‫‪ 2‬לאחר שנפלו יותר ממאה סאין של תרומה‪ ,‬הכל מדומע‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬סאה תרומה שנפלה ל‪ 100 -‬סאין של חולין‪ ,‬ולפני שהוציא סאה מהתערובת‪ ,‬נפלה סאה‬
‫תרומה נוספת‪.‬‬
‫ְסאָה ְתרוּמָ ה ֶשׁנָּפְ לָה לְ מֵ אָה‪ ,‬וְ �א ִה ְס ִפּיק לְ הַ גְ בִּ יהָ הּ עַ ד ֶשׁנּ ְָפלָה אַחֶ ֶרת‪,‬‬
‫סוּרה‪.‬‬
‫ֲה ֵרי ז ֹו אֲ ָ‬
‫וְ ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן‪ ,‬מַ ִתּיר‪.‬‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪ :‬כל התערובת מדומע‪ ,‬כאילו נפלו ‪ 2‬סאין של תרומה יחד‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' שמעון‪:‬‬
‫‪ 2.1‬הסאה הראשונה בטלה וכל התערובת היא חולין‪.‬‬
‫‪ 2.2‬הסאה השניה נפלה לתוך חולין ולכן גם היא בטלה והכל מותר‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬נפלה סאה תרומה לתוך חולין וטחנן יחד‪ ,‬ולאחר הטחינה השתנה נפח התערובת‬
‫וּטחָ נָן וּפָ חָ תוּ‪,‬‬
‫ְסאָה ְתרוּמָ ה ֶשׁנּ ְָפלָה לְ מֵ אָה‪ְ ,‬‬
‫כְּ ֵשׁם ֶשׁפָּ ֲחתוּ הַ ֻחלִּ ין‪ָ ,‬כּ� פָּ חֲתָ ה הַ ְתּרוּמָ ה‪ ,‬וּמֻ תָּ ר‪.‬‬
‫ְסאָה ְתרוּמָ ה ֶשׁנָּפְ לָה לְ פָ חוֹת ִממֵּ אָה‪ ,‬וּטְ חָ נָן ְוהו ִֹתירוּ‪,‬‬
‫כְּ ֵשׁם ֶשׁהו ִֹתירוּ הַ חֻלִּ ין‪ ,‬כָּ ךּ הו ִֹת ָירה הַ ְתּרוּמָ ה‪ ,‬וְ אָסוּר‪.‬‬
‫ִאם יָדוּעַ ֶשׁהַ ִח ִטּים ֶשׁל חֻלִּ ין יָפוֹת ִמ ֶשּׁל ְתּרוּמָ ה‪ ,‬מֻ תָּ ר‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 24‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫ְסאָה ְתרוּמָ ה ֶשׁנָּפְ לָה לְ פָ חוֹת ִממֵּ אָה‪ְ ,‬ואַחַ ר כֵּן נָפְ לוּ ָשׁם חֻלִּ ין‪,‬‬
‫ִאם שׁ ֹוגֵג‪ ,‬מֻ תָּ ר‪.‬‬
‫וְ ִאם מֵ זִיד‪ ,‬אָסוּר‪.‬‬
‫‪ 1‬סאה תרומה שנפלה למאה סאין חולין וטחנן‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אם לאחר הטחינה התערובת מכילה פחות מ ‪ 100‬סאים‪:‬‬
‫‪ 1.1.1‬כשם שפחתו החולין‪ ,‬פחתה גם התרומה‪.‬‬
‫‪ 1.1.2‬הכל מותר‪.‬‬
‫‪ 2‬סאה תרומה שנפלה לפחות מ‪ 100 -‬סאין חולין‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם לאחר הטחינה התערובת מכילה יותר מ‪ 100-‬סאין של חולין‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬כשם שהתרבו החולין‪ ,‬כך התרבתה גם התרומה‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬הכל אסור‪.‬‬
‫‪ 3‬אם ידוע שלאחר הטחינה‪ ,‬בחולין הנפח גדל יותר מאשר בתרומה‪:‬‬
‫‪ 3.1‬אם יש בחולין יותר מ‪ 100-‬חלקים כנגד התרומה‪ ,‬התערובת מותרת‪,‬‬
‫‪ 3.2‬גם אם יחס זה נוצר כתוצאה מהטחינה‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬סאה תרומה שנפלה לפחות מ‪ 100 -‬סאין של חולין‪ ,‬ואח"כ נפלו חולין נוספים וכעת‬
‫יש יותר מ‪ 100-‬חולין כנגד התרומה‪,‬‬
‫‪ 1‬אם החולין נפלו בשוגג הכל מותר‪.‬‬
‫‪ 2‬אם החולין הופלו במזיד‪ ,‬הכל מדומע‪.‬‬
‫פרק ו‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫דין אכילת תרומה בשוגג‪ ,‬דין גונב תרומה‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬דין אוכל תרומה בשוגג‬
‫הָ א ֹוכֵל ְתּרוּמָ ה שׁ ֹוגֵג‪ְ ,‬מ ַשׁלֵּם קֶ ֶרן ָוחֹמֶ שׁ‪.‬‬
‫אֶ חָ ד הָ א ֹו ֵכל ְואֶ חָ ד הַ שּׁוֹתֶ ה ְִואֶ חָ ד הַ סָּ �‪.‬‬
‫אֶ חָ ד ְתּרוּמָ ה ְטהו ָֹרה וְ אֶ חָ ד ְתּרוּמָ ה ְטמֵ אָה‪,‬‬
‫ְמ ַשׁלֵּם ח ְֻמ ָשׁהּ וְ חֹמֶ שׁ ח ְֻמ ָשׁה‪.‬‬
‫אֵ ינ ֹו ְמ ַשׁלֵּם ְתּרוּמָ ה‪ ,‬אֶ לָּא ֻחלִּ ין ְמתֻ קָּ נִים‪,‬‬
‫וְ הֵ ם ַנע ֲִשׂין ְתּרוּמָ ה‪,‬‬
‫לוּמין ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫וְ הַ ַתּ ְשׁ ִ‬
‫ִאם ָרצָ ה הַ כֹּהֵ ן לִ ְמחוֹל‪ ,‬אֵ ינ ֹו מוֹחֵ ל‪.‬‬
‫‪ 1‬האוכל תרומה בשוגג משלם קרן וחומש‪.‬‬
‫‪ 2‬דין אוכל תרומה בשוגג חל גם על שתיה וסיכה‪.‬‬
‫‪ 3‬דין שוגג חל גם על תרומה טהורה וגם על תרומה טמאה‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 25‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 4‬האוכל בשוגג את החומש ששילם‪ ,‬משלם חומש על החומש שאכל‪.‬‬
‫‪ 5‬המשלם קרן וחומש משלם מתוך חולין מתוקנים‪ ,‬ולא מתוך תרומה‪.‬‬
‫‪ 6‬התשלום שמשלם האוכל בשגגה‪ ,‬הופך להיות תרומה לכל דבר‪.‬‬
‫‪ 7‬אם חזר ואכל בשוגג את החולין ששילם‪ ,‬התמורה שלהם נעשית גם כן תרומה‪.‬‬
‫‪ 8‬הכהן אינו יכול למחול על חיוב התשלומים של האוכל תרומה בשגגה‪.‬‬
‫משנה ב‪ :‬דין בת ישראל שאכלה תרומה בשגגה ואח"כ נישאה לכהן‬
‫ִשּׂאת ַלכֹּהֵ ן‪,‬‬
‫בַּ ת י ְִשׂ ָראֵ ל ֶשׁאָכְ לָה ְתרוּמָ ה וְאַחַ ר ָכּ� נ ֵ‬
‫ִאם ְתּרוּמָ ה ֶשׁ�א זָכָ ה בָ הּ כֹּהֵ ן אָכְ לָה‪ְ ,‬מ ַשׁלֶּמֶ ת קֶ ֶרן וְ חֹמֶ שׁ לְ עַ ְצמָ הּ‪.‬‬
‫וְ ִאם ְתּרוּמָ ה ֶשׁ ָזּ ָכה בָ הּ כֹּהֵ ן אָכְ לָה‪,‬‬
‫ְמ ַשׁלֶּמֶ ת קֶ ֶרן לַבְּ עָ לִ ים‪,‬‬
‫וְ חֹמֶ שׁ לְ עַ ְצמָ הּ‪,‬‬
‫אָמרוּ‪ :‬הָ א ֹוכֵל ְתּרוּמָ ה שׁ ֹוגֵג‪ְ ,‬מ ַשׁלֵּם קֶ ֶרן לַבְּ עָ לִ ים‪ ,‬וְ חֹמֶ שׁ לְ כָ ל ִמי ֶשׁיּ ְִרצֶ ה‪.‬‬
‫ִמ ְפּנֵי ֶשׁ ְ‬
‫‪ 1‬אם אכלה תרומה שלא זכה בה עדיין כהן‪ ,‬משלמת קרן וחומש לעצמה‪.‬‬
‫‪ 2‬אם אכלה תרומה לאחר שזכה בה הכהן‪:‬‬
‫‪ 2.1‬משלמת קרן לכהן שהתרומה שלו‪.‬‬
‫‪ 2.2‬משלמת חומש לעצמה‪ ,‬על פי מה שאמרו חכמים‪:‬‬
‫האוכל תרומה בשוגג‪ ,‬משלם קרן לבעלים וחומש למי שירצה‪.‬‬
‫משנה ג‪ :‬דין מאכיל את פועליו או את אורחיו תרומה בשוגג‬
‫הַ מַּ ֲאכִ יל אֶ ת פּ ֹו ֲעלָיו וְ אֶ ת או ְֹרחָ יו ְתּרוּמָ ה‪,‬‬
‫הוּא ְמ ַשׁלֵּם אֶ ת הַ קֶּ ֶרן‪ְ ,‬והֵ ם ְמ ַשׁלְּ ִמין אֶ ת הַ חֹמֶ שׁ‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪:‬‬
‫הֵ ם ְמ ַשׁלְּ ִמין קֶ ֶרן ָוחֹמֶ שׁ‪ ,‬וְ הוּא ְמ ַשׁלֵּם לָהֶ ם ְדּמֵ י ְסעוּדָ תָ ן‪.‬‬
‫‪ 1‬ר' מאיר‪ :‬בעל הבית משלם את הקרן‪ ,‬ואורחיו או פועליו משלמים את החומש‪.‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪:‬‬
‫‪ 3‬האורחים משלמים גם את הקרן וגם את החומש‪.‬‬
‫‪ 4‬בעל הבית מחויב להחזיר להם דמי סעודתם‪.‬‬
‫משנה ד‪ :‬דין גונב תרומה‬
‫הַ גּ ֹונֵב ְתּרוּמָ ה ְו�א אֲ ָכלָהּ‪ְ ,‬מ ַשׁלֵּם תַּ ְשׁלוּמֵ י כֵפֶ ל ְדּמֵ י ְתרוּמָ ה‪.‬‬
‫אֲ כָ לָהּ‪,‬‬
‫ְמ ַשׁלֵּם ְשׁנֵי ְק ָרנִים ָוחֹמֶ שׁ‪,‬‬
‫קֶ ֶרן וְ חֹמֶ שׁ ִמן הַ ֻחלִּ ין‪,‬‬
‫וְ קֶ ֶרן ְדּמֵ י ְתרוּמָ ה‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 26‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫גָּ נַב ְתּרוּמַ ת הֶ ְקדֵּ שׁ ַו ֲאכָ לָהּ‪,‬‬
‫ְמ ַשׁלֵּם ְשׁנֵי חֳמָ ִשׁים וָקֶ ֶרן‪,‬‬
‫ֶשׁאֵ ין בַּ הֶ ְקדֵּ שׁ תַּ שׁלוּמֵ י כֵפֶ ל‪.‬‬
‫‪ 1‬אם לא אכלה‪ ,‬משלם לכהן כפל של שוויי דמי תרומה‪.‬‬
‫‪ 2‬אם אכלה בשוגג‪ ,‬משלם פעמיים קרן ופעם אחת חומש‪:‬‬
‫‪ 2.1‬קרן וחומש מחולין כדין אוכל תרומה בשוגג‪.‬‬
‫‪ 2.2‬קרן נוספת דמי תרומה כדין גנב‪.‬‬
‫‪ 3‬הגונב תרומה שהוקדשה לבדק הבית‪ ,‬ואכלה בשוגג‪:‬‬
‫‪ 3.1‬משלם פעמיים חומש‪ .‬חומש משום אוכל תרומה בשוגג‪ ,‬וחומש משום נהנה מהקדש‪.‬‬
‫‪ 3.2‬משלם קרן להקדש‪ ,‬שהגונב מהקדש אינו משלם כפל‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬ממה אין משלמים קרן וחומש אם אכל תרומה בשוגג‪,‬‬
‫וּמן הַ הֶ ְפקֵ ר‪,‬‬
‫וּמן הַ פֵּ אָה‪ִ ,‬‬
‫וּמן הַ ִשּׁכְ חָ ה ִ‬
‫אֵ ין ְמ ַשׁלְּ ִמין ִמן הַ לֶּקֶ ט ִ‬
‫ֲשׂר ִראשׁוֹן ֶשׁנִּטְ לָה ְתרוּמָ תוֹ‪,‬‬
‫וְ �א ִממַּ ע ֵ‬
‫ֲשׂר ֵשׁנִי וְ הֶ ְקדֵּ שׁ ֶשׁנִּפְ דּוּ‪,‬‬
‫וְ �א ִממַּ ע ֵ‬
‫ֶשׁאֵ ין הֶ ְקדֵּ שׁ פּוֹדֶ ה אֶ ת הֶ ְקדֵּ שׁ‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫ַוחֲ כָ ִמים‪ ,‬מַ ִתּ ִירין בָּ אֵ לּוּ‪.‬‬
‫‪ 1‬ר' מאיר‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אין משלמים מלקט שכחה ופאה ומהפקר אף לאחר שזכה בהם‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אין משלמים ממעשר ראשון לאחר שנטלה תרומת מעשר ממנו‪.‬‬
‫‪ 1.3‬אין משלמים ממעשר שני והקדש לאחר שנפדו‪) ,‬הואיל והיו מתחילה קודש(‪.‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪:‬‬

‫מתירים לשלם‪) .‬מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש בירושלמי‪ :‬האם מתירים בכל המקרים או רק‬

‫בחלקם(‪.‬‬
‫משנה ו‪ :‬האם מי שאוכל תרומה בשוגג משלם מאותו המין שאכל או לאו דווקא ?‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ ֶזר אוֹמֵ ר‪ְ :‬מ ַשׁלְּ ִמין ִמ ִמּין עַ ל ֶשׁאֵ ינ ֹו ִמינוֹ‪ ,‬וּבִ לְ בַ ד ֶשׁיּ ְַשׁלֵּם ִמן הַ יָּפֶ ה עַ ל הָ ָרע‪.‬‬
‫וְ ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪ :‬אֵ ין ְמ ַשׁלְּ ִמין אֶ לָּא ִמ ִמּין עַ ל ִמינוֹ‪.‬‬
‫ישׁלֵּם מֵ הֶ ם‪.‬‬
‫יעית‪ ,‬וִ ַ‬
‫שּׁוּאין ֶשׁל מוֹצָ אֵ י ְשׁבִ ִ‬
‫שּׁוּאין ֶשׁל עֶ ֶרב ְשׁבִ יעִ ית‪ ,‬י ְַמ ִתּין לְ ִק ִ‬
‫לְ ִפי ָכ�‪ִ ,‬אם אָכַ ל ִק ִ‬
‫ִממָּ קוֹם ֶשׁ ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר מֵ קֵ ל‪ִ ,‬מ ָשּׁם ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א מַ ְח ִמיר‪.‬‬
‫ֶשׁ ֶנּאֱמַ ר )ויקרא כב(‪" :‬וְ נָתַ ן ַלכֹּהֵ ן אֶ ת הַ קֹּדֶ שׁ"‪ ,‬כָּ ל ֶשׁהוּא ָראוּי לִ ְהיוֹת קֹדֶ שׁ‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר‪.‬‬
‫וְ ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א א ֹומֵ ר‪" :‬וְ נָתַ ן ַלכֹּהֵ ן אֶ ת הַ קֹּדֶ שׁ"‪ ,‬קֹדֶ שׁ ֶשׁאָכַ ל‪.‬‬
‫‪ 1‬ר' אליעזר‪:‬‬

‫יכול לשלם גם ממין אחר‪ ,‬ובלבד שהמין האחר יהיה יפה יותר‪.‬‬

‫‪ 2‬ר' עקיבא‪:‬‬
‫‪ 2.1‬חייב לשלם רק מאותו המין שאכל ממנו‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם אכל תרומה מקישואים של שנה שישית ימתין לקישואים של שנה שמינית‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 27‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 3‬מאותו פסוק שרבי אליעזר מביא ראיה להקל‪ ,‬משם מביא רבי עקיבא ראיה להחמיר‪.‬‬
‫פרק ז‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫דין אוכל תרומה במזיד‪ ,‬דין בת כהן שנישאה לאחר ואכלה תרומה‪ ,‬דיני‬
‫אכילת תרומה בשוגג‪ ,‬מתי יכול הכהן למחול על התשלומים‪ ,‬דיני‬
‫תערובת של תרומה וחולין‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬דין אוכל תרומה במזיד‬
‫הָּ א ֹוכֵל ְתּרוּמָ ה מֵ זִיד‪ְ ,‬מ ַשׁלֵּם אֶ ת הַ קֶּ ֶרן ְואֵ ינ ֹו ְמ ַשׁלֵּם אֶ ת הַ חֹמֶ שׁ‪.‬‬
‫לוּמין‪ֻ ,‬חלִּ ין‪,‬‬
‫הַ ַתּ ְשׁ ִ‬
‫ִאם ָרצָ ה הַ כֹּהֵ ן לִ ְמחוֹל‪ ,‬מוֹחֵ ל‪.‬‬
‫‪ 1‬האוכל תרומה במזיד משלם לכהן קרן ואינו משלם חומש‪.‬‬
‫‪ 2‬תשלומי הקרן הם חולין‪.‬‬
‫‪ 3‬אם רוצה הכהן למחול על התשלומים הרשות בידו‪.‬‬
‫משנה ב‪ :‬דיני בת כהן שנשאה לישראל או לפסול לה ואכלה תרומה‬
‫ִשּׂאת לְ י ְִשׂ ָראֵ ל וְ אַחַ ר ָכּ� אָכְ לָה ְתרוּמָ ה‪,‬‬
‫בַּ ת כֹּהֵ ן ֶשׁנּ ֵ‬
‫ְמ ַשׁלֶּמֶ ת אֶ ת הַ קֶּ ֶרן ְואֵ ינָהּ ְמ ַשׁלֶּמֶ ת אֶ ת הַ חֹמֶ שׁ‪,‬‬
‫וּמיתָ תָ הּ בִּ ְשׂ ֵרפָ ה‪.‬‬
‫ִ‬
‫ִשּׂאת לְ אֶ חָ ד ִמכָּ ל הַ ְפּסוּלִ ין‪,‬‬
‫נ ֵ‬
‫ְמ ַשׁלֶּמֶ ת קֶ ֶרן ָוחֹמֶ שׁ‪,‬‬
‫וּמיתָ תָ הּ בְּ חֶ נֶק‪.‬‬
‫ִ‬
‫ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪:‬‬
‫ז ֹו וְ ז ֹו ְמ ַשׁלְּ מוֹת אֶ ת הַ קֶּ ֶרן ְואֵ ינָן ְמ ַשׁלְּ מוֹת אֶ ת הַ חֹמֶ שׁ‪,‬‬
‫וּמיתָ תָ ן בִּ ְשׂ ֵרפָ ה‪.‬‬
‫ִ‬
‫‪ 1‬בת כהן שנישאה לישראל‪ ,‬ואכלה תרומה‪,‬‬
‫‪ 2‬משלמת לכהן קרן ולא משלמת חומש‪.‬‬
‫‪ 3‬זינתה תחת בעלה‪ ,‬מיתתה בשריפה‪.‬‬
‫‪ 4‬בת כהן שנישאת לאחד מהפסולים לה )ממזר‪ ,‬חלל וכד'( ואכלה תרומה בשוגג‪:‬‬
‫‪ 4.1‬ר' מאיר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 4.1.1‬אכלה בתרומה‪ ,‬משלמת קרן וחומש‪.‬‬
‫‪ 4.1.2‬זינתה תחת בעלה‪ ,‬מיתתה בחנק‪.‬‬
‫‪ 4.2‬חכמים‪:‬‬

‫דינה כבת כהן שנישאה לישראל‪:‬‬

‫‪ 4.2.1‬שתיהן משלמות את הקרן‪ ,‬ולא משלמות את החומש‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 28‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 4.2.2‬אם זינתה תחת בעלה‪ ,‬מיתתה בשריפה‪.‬‬
‫משנה ג‪ :‬מקרים שאדם אכל תרומה ומשלם קרן ולא חומש‪ ,‬והכהן יכול למחול על התשלום‪.‬‬
‫הַ מַּ ֲאכִ יל אֶ ת בָּ נָיו ְקטַ נִּים‪,‬‬
‫וְ אֶ ת עֲבָ דָ יו בֵּ ין גְּ דוֹלִ ים בֵּ ין ְקטַ נִּים‪,‬‬
‫ָאָרץ‪,‬‬
‫הָ א ֹוכֵל ְתּרוּמַ ת חוּצָ ה ל ֶ‬
‫וְ הָ א ֹוכֵל פָּ חוֹת ִמכַּ ַזּיִת ְתּרוּמָ ה‪,‬‬
‫לוּמין ֻחלִּ ין‪,‬‬
‫ְמ ַשׁלֵּם אֶ ת הַ קֶּ ֶרן‪ְ ,‬ואֵ ינ ֹו ְמ ַשׁלֵּם אֶ ת הַ חֹמֶ שׁ‪ְִ .‬והַ תַּ ְשׁ ִ‬
‫ִאם ָרצָ ה הַ כֹּהֵ ן לְ ְמחוֹל‪ ,‬מוֹחֵ ל‪.‬‬
‫‪ 1‬המאכיל בניו הקטנים תרומה בשוגג‪.‬‬
‫‪ 2‬המאכיל את עבדיו‪ ,‬בין גדולים ובין קטנים‪ ,‬בשוגג‪.‬‬
‫‪ 3‬האוכל תרומת חוץ לארץ )שחיובה רק מדרבנן( בשוגג‪.‬‬
‫‪ 4‬האוכל תרומה פחות מכזית‪.‬‬
‫‪ 5‬בכל הדוגמאות הנ"ל משלם קרן ולא חומש‪ ,‬והתשלומים חולין‪.‬‬
‫והכהן יכול למחול עליהן‪.‬‬
‫סיכום כללים לגבי אפשרויות הכהן למחול על התשלומים המגיעים לו‪.‬‬

‫משנה ד‪:‬‬
‫זֶה הַ כְּ לָל‪:‬‬
‫לוּמין ְתּרוּמָ ה‪ִ ,‬אם ָרצָ ה הַ כֹּהֵ ן לִ ְמחוֹל‪ ,‬אֵ ינ ֹו מוֹחֵ ל‪.‬‬
‫כָּ ל הַ ְמ ַשׁלֵּם קֶ ֶרן ָוחֹמֶ שׁ‪ ,‬הַ תַּ ְשׁ ִ‬
‫לוּמין חֻלִּ ין‪ִ ,‬אם ָרצָ ה הַ כֹּהֵ ן לִ ְמחוֹל‪ ,‬מוֹחֵ ל‪.‬‬
‫וְ כָ ל הַ ְמ ַשׁלֵּם אֶ ת הַ קֶּ ֶרן וְ אֵ ינ ֹו ְמ ַשׁלֵּם אֶ ת הַ חֹמֶ שׁ‪ ,‬הַ תַּ ְשׁ ִ‬
‫‪ 1‬כלל א‪:‬‬

‫מי שחייב קרן וחומש‪ ,‬התשלומים הם תרומה והכהן אינו יכול למחול עליהם‪.‬‬

‫‪ 2‬כלל ב'‪:‬‬

‫מי שחייב קרן ואינו חייב בחומש‪ ,‬התשלומים חולין‪ ,‬והכהן רשאי למחול עליהם‪.‬‬

‫משנה ה‪ 2 :‬סלים‪ ,‬אחד של תרומה ואחד של חולין‪ ,‬ונפלה סאה של תרומה לאחת מהן‬
‫ְשׁתֵּ י קֻ פּוֹת‪ ,‬אַחַ ת ֶשׁל ְתּרוּמָ ה ְואַחַ ת ֶשׁל ֻחלִּ ין‪,‬‬
‫ֶשׁנּ ְָפלָה סְ אָה ְתרוּמָ ה לְ תוֹ� אַחַ ת מֵ הֶ ן וְ אֵ ין ָידוּעַ לְ אֵ יז ֹו מֵ הֶ ן נָפְ לָה‪,‬‬
‫ֲה ֵרי אֲ נִי אוֹמֵ ר‪ :‬לְ תוֹ� ֶשׁל ְתּרוּמָ ה נָפְ לָה‪.‬‬
‫אֵ ין יָדוּעַ אֵ יז ֹו ִהיא ֶשׁל ְתּרוּמָ ה ְואֵ יז ֹו ִהיא ֶשׁל ֻחלִּ ין‪,‬‬
‫אָכַ ל אַחַ ת מֵ הֶ ן‪ ,‬פָּ טוּר‪,‬‬
‫וְ הַ ְשּׁ ִניָּה‪ ,‬נוֹהֵ ג בָ הּ כִּ ְתרוּמָ ה‪,‬‬
‫וְ חַ יֶּבֶ ת בַּ חַ לָּה‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪,‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י פּוֹטֵ ר‪.‬‬
‫אָכַ ל אַחֵ ר אֶ ת הַ ְשּׁ ִניָּה‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫אָכַ ל אֶ חָ ד אֶ ת ְשׁתֵּ יהֶ ן‪ְ ,‬מ ַשׁ ֵלּם כִּ ְקטַ נָּה ֶשׁבִּ ְשׁתֵּ יהֶ ן‪.‬‬
‫‪ 1‬אם לא ידוע לאיזו נפלה‪ ,‬אני מניח שלתוך תרומה נפלה‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 29‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 2‬סל החולין מותר‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫‪ 2‬סלים אחד של תרומה ואחד של חולין‪ ,‬ולא ידוע איזה חולין ואיזה תרומה‬

‫‪ 1‬אכל אדם מאחת מהן‪:‬‬
‫‪ 1.1‬פטור מהחומש שמא חולין אכל‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בסל השני נוהגים דין תרומה‪.‬‬
‫‪ 1.3‬ר' מאיר‪:‬‬

‫מהסל השני יש להפריש חלה מספק‪.‬‬

‫‪ 1.4‬ר' יוסי‪:‬‬

‫בסל השני פטור מחלה‪ ,‬כדין מדומע )שפטור כדין תרומה(‪.‬‬

‫‪ 2‬אכל אדם אחר מהסל השני ‪ ,‬גם הוא פטור מהחומש‪ ,‬שמא חולין אכל‪.‬‬
‫‪ 3‬אכל אדם את שני הסלים‪ ,‬משלם קרן וחומש בשוויה של הקופה הקטנה‪.‬‬
‫משנה ו‪ :‬המשך דין של ‪ 2‬סלים‪ ,‬אחד תרומה ואחד חולין‪ ,‬ואין ידוע איזה חולין ואיזה תרומה‪.‬‬
‫נ ְָפלָה אַחַ ת מֵ הֶ ן לְ תוֹ� הַ חֻלִּ ין‪,‬‬
‫אֵ ינָּה ְמדַ מַּ עְ תָּ ן‪,‬‬
‫וְ הַ ְשּׁ ִניָּה‪ ,‬נוֹהֵ ג בָּ הּ כִּ ְתרוּמָ ה‪,‬‬
‫ְִוחַ יֶּבֶ ת בַּ חַ לָּה‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י ִמ ִאיר‪.‬‬
‫וְ ַרבִּ י יוֹסֵ י פּוֹטֵ ר‪.‬‬
‫נ ְָפלָה ְשׁ ִניָּה לְ מָ קוֹם אַחֵ ר‪ ,‬אֵ ינָהּ ְמ ַדמַּ עְ תָּ ן‪.‬‬
‫נ ְָפלוּ ְשׁתֵּ יהֶ ן לְ מָ קוֹם אֶ חָ ד‪ְ ,‬מ ַד ְמּע ֹות כִּ ְקטַ נָּה ֶשׁבִּ ְשׁתֵּ יהֶ ן‪.‬‬
‫‪ 1‬נפל אחד הסלים לתוך חולין ואין בחולין ‪ 100‬כנגד הסל שנפל‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אין התערובת נעשית מדומע‪ ,‬שמא הסל של חולין נפל‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בסל השני נוהגים דין תרומה‪.‬‬
‫‪ 1.3‬ר' מאיר‪:‬‬

‫בסל השני חייב להפריש חלה מספק‪.‬‬

‫‪ 1.4‬ר' יוסי‪:‬‬

‫פוטר להפריש חלה בסל השני כדין מדומע‪.‬‬

‫‪ 2‬נפל הסל השני לתוך חולין אחרים‪ ,‬גם הם אינם מדמעים‪.‬‬
‫‪ 3‬נפלו ‪ 2‬הסלים למקום אחד‪:‬‬
‫‪ 3.1‬אם יש ‪ 100‬חולין כנגד הסל הקטן שבהם‪ ,‬התערובת אינה מדמעת‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אם אין ‪ 100‬חולין כנגד הסל הקטן שבהם התערובת מדמעת‪.‬‬
‫משנה ז‪ :‬המשך דין של ‪ 2‬סלים‪ ,‬אחד תרומה ואחד חולין‪ ,‬ולא ידוע איזה חולין ואיזה תרומה‬
‫ז ַָרע אֶ ת אַחַ ת מֵ הֶ ן‪ ,‬פָּ טוּר‪,‬‬
‫וְ הַ שּׁ ִניָּה‪ ,‬נוֹהֵ ג בָּ הּ כִּ ְתרוּמָ ה‪,‬‬
‫וְ חַ יֶּבֶ ת בַּ חַ לָּה‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫וְ ַרבִּ י יוֹסֵ י פּוֹטֵ ר‪.‬‬
‫ז ַָרע אַחֵ ר אֶ ת הַ ְשּׁ ִניָּה‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫ז ַָרע אֶ חָ ד אֶ ת ְשׁתֵּ יהֶ ן‪,‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 30‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫בְּ דָ בָ ר ֶשׁזּ ְַרע ֹו כָ לֶה‪ ,‬מֻ תָּ ר‪.‬‬
‫וּבְ דָ בָ ר ֶשׁאֵ ין ז ְַרע ֹו כָ לֶה‪ .‬אָסוּר‪.‬‬
‫‪ 1‬זרע סל אחד‪:‬‬
‫‪ 1.1‬פטור מלהפוך את הקרקע והגידולים מותרים‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בסל השני נוהג דין תרומה‪.‬‬
‫‪ 1.3‬ר' מאיר‪:‬‬

‫בסל השני חייב להפריש חלה מספק‪.‬‬

‫‪ 1.4‬ר' יוסי‪:‬‬

‫פוטר להפריש חלה בסל השני כדין מדומע‪.‬‬

‫‪ 2‬זרע אדם אחר את הסל השני‪ ,‬גם הוא פטור מלהפוך את הקרקע והגידולים מותרים‪.‬‬
‫‪ 3‬זרע אדם את שני הסלים‪:‬‬
‫‪ 3.1‬אם זרע זרעים שנרקבים באדמה והם כלים‪ ,‬הגידולים מותרים‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אם זרע זרעים שאינם כלים באדמה‪ ,‬הגידולים אסורים לזרים‪.‬‬
‫פרק ח‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫כהן או אשת כהן או עבד של כהן שאכלו תרומה בשוגג‪ ,‬כהן שהקריב‬
‫קרבנות בשוגג‪ ,‬אכילת ארעי של פירות לא מעושרים ותוך כדי אכילה‬
‫נכנס לבית או נכנסה שבת‪ ,‬אסור שתיית מים מגולים‪ ,‬אסור אכילת פירות‬
‫שיש חשש שנחש הטיל בהם ארס‪ ,‬אסור לטמא תרומה בידיים‪ ,‬גויים‬
‫שדרשו מקבוצת נשים לטמא אחת מהן‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬כהן או אשת כהן או עבד של כהן‪ ,‬שאכלו תרומה בשוגג‬
‫אָמרוּ לָהּ‪" :‬מֵ ת בַּ עְ לֵי�" א ֹו "ג ְֵר ֵשׁ�"‪,‬‬
‫הָ ִא ָשּׁה ֶשׁהָ יְתָ ה א ֹו ֶכלֶת בַּ ְתּרוּמָ ה‪ ,‬בָּ אוּ וְ ְ‬
‫אָמרוּ ל ֹו‪:‬‬
‫וְ כֵ ן הָ עֶ בֶ ד ֶשׁהָ יָה אוֹכֵל בַּ ְתּרוּמָ ה‪ ,‬וּבָ אוּ וְ ְ‬
‫ֲשׂאָ � בֶּ ן חו ִֹרין"‪,‬‬
‫"מֵ ת ַרבָּ �"‪ ,‬א ֹו " ְמכָ ָר� לְ י ְִשׂ ָראֵ ל"‪ ,‬א ֹו "נְתָ נָ� בְּ מַ תָּ נָה"‪ ,‬א ֹו "ע ָ‬
‫רוּשׁה א ֹו בֶ ן חֲלוּצָ ה‪,‬‬
‫וְ כֵ ן כֹּהֵ ן ֶשׁהָ יָה א ֹוכֵל בַּ ְתּרוּמָ ה‪ְ ,‬ונו ַֹדע ֶשׁהוּא בֶ ן גְּ ָ‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר ְמחַ יֵּב קֶ ֶרן ָוחֹמֶ שׁ‪ .‬וְ ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ ‪ ,‬פּוֹטֵ ר‪.‬‬
‫רוּשׁה א ֹו בֶ ן ֲחלוּצָ ה‪,‬‬
‫הָ יָה עוֹמֵ ד וּמַ ְק ִריב עַ ל גַּ בֵּ י הַ ִמּזְבֵּ חַ ‪ ,‬וְ נו ַֹדע ֶשׁהוּא בֶ ן גְּ ָ‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬כָּ ל הַ קָּ ְרבָּ נוֹת ֶשׁ ִה ְק ִריב עַ ל גַּ בֵּ י הַ ִמּזְבֵּ חַ ‪ְ ,‬פּסוּלִ ים‪.‬‬
‫וְ ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ ‪ ,‬מַ כְ ִשׁיר‪.‬‬
‫נו ַֹדע ֶשׁהוּא בַ עַ ל מוּם‪ ,‬עֲבוֹדָ ת ֹו ְפּסוּלָה‪.‬‬
‫במקרים הבאים‪:‬‬
‫•‬

‫אשת כהן שאכלה תרומה ואמרו לה שבעלה מת או שהוא גרשה‪,‬‬

‫•‬

‫עבד של כהן שאכל תרומה ואמרו לו שרבו מת‪ ,‬או מכרו לישראל‪ ,‬או נתנו במתנה‪ ,‬או שחררו‪,‬‬

‫•‬

‫כהן שאכל תרומה ונודע לו שהוא בן גרושה או בן חלוצה‪,‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 31‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 1‬רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬מחייב קרן וחומש כדין אוכל תרומה בשוגג‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי יהושע‪ :‬פוטר מתשלומים )כדין אנוסים ולא כדין שוגגים(‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫כהן שהקריב קרבנות ואח"כ נודע לו שהוא בן גרושה או בן חלוצה‬

‫‪ 1‬רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬הקרבנות שהקריב בטעות‪ ,‬פסולים‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי יהושע‪:‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫הקרבנות שהקריב עד שנודע לו‪ ,‬כשרים‪.‬‬
‫כהן שנודע לו שהוא בעל מום כל הקרבנות שהקריב פסולים‪.‬‬

‫כיצד ינהגו אלה שאכלו תרומה בשוגג ועדיין יש תרומה בפיהם‬

‫וְ ֻכלָּם‪ֶ ,‬שׁהָ יְתָ ה ְתרוּמָ ה בְּ תוֹ� ִפּיהֶ ם‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬יִבְ לָעוּ‪.‬‬
‫וְ ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר‪ :‬י ְִפלוֹטוּ‪.‬‬
‫אָמרוּ ל ֹו‪" :‬נ ְִטמֵ אתָ " וְ "נ ְִטמֵ את ְתּרוּמָ ה"‪.‬‬
‫ְ‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬יִבְ לַע‪.‬‬
‫וְ ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר‪ :‬יִפְ לוֹט‪.‬‬
‫"טָ מֵ א הָ יִיתָ " ו"◌ּ ְטמֵ אָה הָ יְתָ ה ְתרוּמָ ה"‪,‬‬
‫א ֹו נו ַֹדע ֶשׁהוּא טֶ בֶ ל‪,‬‬
‫ֲשׂר ִראשׁוֹן ֶשׁ�א נִטְּ לָה ְתרוּמָ תוֹ‪,‬‬
‫וּמַּ ע ֵ‬
‫ֲשׂר ֵשׁנִי וְ הֶ ְקדֵּ שׁ ֶשׁ�א נִפְ דּוּ‪,‬‬
‫וּמַּ ע ֵ‬
‫א ֹו ֶשׁטָּ עַ ם טַ עַ ם ִפּשׁפֵּ שׁ לְ תוֹ� פִּ יו‪ֲ ,‬ה ֵרי זֶה יִפְ לוֹט‪.‬‬
‫‪ 1‬אכלו תרומה בשוגג ויש עדיין תרומה בפיהם‪:‬‬
‫‪ 1.1‬רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬

‫יבלעו את מה שבפיהם‪.‬‬

‫‪ 1.2‬רבי יהושע‪ :‬יפלטו את מה שבפיהם‪.‬‬
‫‪ 2‬אמרו לו נטמאת עכשיו או שעכשיו נטמאה התרומה‪ ,‬ויש עדיין תרומה בפיו‪:‬‬
‫‪ 2.1‬רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬

‫יבלע את מה שבפיו‪.‬‬

‫‪ 2.2‬רבי יהושע‪ :‬יפלוט את מה שבפיו‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫מקרים שבהם לדעת כולם יפלוט את מה שבפיו‪:‬‬

‫‪ 1‬אם היה טמא או שהייתה התרומה טמאה קודם שהכניסה לפיו‪.‬‬
‫‪ 2‬אם נודע לו שאכל טבל‪.‬‬
‫‪ 3‬אם מה שבפיו הוא מעשר ראשון שלא ניטלה ממנו תרומת מעשר‪.‬‬
‫‪ 4‬אם מה שבפיו הוא מעשר שני או הקדש שלא נפדה‪.‬‬
‫‪ 5‬אם הוא מרגיש טעם של פשפש בפיו בשעה שאוכל את התרומה‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫אכל אכילת ארעי קודם שנקבעו הפירות למעשרות‪ ,‬ותוך כדי אכילה נכנס לבית או לגינה‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 32‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫הָ יָה א ֹוכֵל בָּ אֶ ְשׁכּוֹל וְ נִכְ נַס ִמן הַ גִּ נָּה לֶחָ צֵ ר‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬יִגְ מוֹר‪.‬‬
‫וְ ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר‪� :‬א יִגְ מוֹר‪.‬‬
‫חָ ְשׁכָ ה לֵילֵי ַשׁבָּ ת‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬יִגְ מוֹר‪.‬‬
‫וְ ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר‪� :‬א יִגְ מוֹר‪.‬‬
‫‪ 1‬רבי אליעזר‪:‬‬

‫יכול לצאת חוץ לחצר ולגמור לאכול )כיוון שהתחיל בהיתר(‪.‬‬

‫‪ 2‬רבי יהושע‪:‬‬

‫לא ימשיך לאכול )עד שיעשר( כיוון שכבר נקבעו הפירות למעשרות‪.‬‬

‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫אכל אכילת ארעי קודם שנקבעו הפירות למעשרות‪ ,‬ותוך כדי אכילה נכנסה שבת‬

‫‪ 1‬רבי אליעזר‪:‬‬

‫יכול לסיים אכילתו במוצאי שבת )כיוון שהתחיל בהיתר(‪.‬‬

‫‪ 2‬רבי יהושע‪:‬‬

‫לא ימשיך לאכול אפילו במוצאי שבת עד שיעשר‪.‬‬

‫משנה ד אסור שתיית נוזלים מגולים‬
‫ַייִן ֶשׁל ְתּרוּמָ ה ֶשׁנּ ְִתגַּ לָּה‪ ,‬י ִָשּׁפֵ �‪ .‬וְ אֵ ין צָ ִרי� לוֹמַ ר ֶשׁל חֻלִּ ין‪.‬‬
‫סוּרין ִמשּׁוּם גִּ לּוּי‪ :‬הַ מַּ יִם וְ הַ ַיּיִן וְ הֶ חָ לָב‪.‬‬
‫�שׁה מַ ְשׁ ִקין‪ ,‬אֲ ִ‬
‫ְשׁ ָ‬
‫וּשׁאָר ָכּל הַ מַּ ְשׁ ִקין‪ ,‬מֻ תָּ ִרין‪.‬‬
‫ְ‬
‫סוּרין ? כְּ דֵ י ֶשׁיֵּצֵ א הָ ַרחַ שׁ ִממָּ קוֹם קָ רוֹב וְ י ְִשׁתֶּ ה‪.‬‬
‫כַּ מָּ ה י ְִשׁהוּ וְ י ְִהיוּ אֲ ִ‬
‫‪ 1‬יין של תרומה שהיה מכוסה ונתגלה‪ ,‬יישפך‪ ,‬וכל שכן יין של חולין‪.‬‬
‫‪ 2‬מים‪ ,‬יין וחלב אסורים לשתייה אם היו מגולים מחשש שנחש שתה מהם‪.‬‬
‫‪ 3‬שאר המשקים‪ ,‬אם היו מגולים‪ ,‬מותרים‪.‬‬
‫‪ 4‬משקים מגולים נאסרים אם עבר מספיק זמן כדי שיצא נחש ממקום קרוב וישתה מהם‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬שעור המים שחל עליהם איסור כאשר הם מגולים‬
‫ִשׁעוּר הַ מַּ יִם הַ ְמגֻלִּ ין‪ ,‬כְּ דֵ י ֶשׁתֹּאבַ ד בָּ הֶ ן הַ מָּ ָרה‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ :‬בַּ ֵכּלִ ים‪ָ ,‬כּל ֶשׁהֵ ן‪.‬‬
‫אַרבָּ עִ ים ְסאָה‪.‬‬
‫וּבַ קַּ ְרקָ עוֹת‪ְ ,‬‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪ :‬אם כמות המים היא מרובה כך שהארס של הנחש בטל בהם הם מותרים‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי יוסי‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם המים נמצאים בכלים הם תמיד אסורים‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם המים על הקרקע‪ ,‬עד ‪ 40‬סאה אסורים‪ ,‬מעל ‪ 40‬סאה מותרים‪.‬‬
‫משנה ו‪ :‬פירות האסורים באכילה מחשש שנחש הטיל בהם ארס‬
‫יחים‪ְ ,‬והַ ְמּלָפְ פוֹנוֹת‪ ,‬אֲ ִפלּוּ הֵ ם כִּ ָכּר‪,‬‬
‫שּׁוּאין‪ ,‬וְ הַ ְדּלוּעִ ין‪ ,‬וְ הָ אֲ בַ ִט ִ‬
‫ִקּוּרי ְתאֵ נִים‪ַ ,‬ו ֲענָבִ ים‪ ,‬וְ ִק ִ‬
‫נ ֵ‬
‫אֶ חָ ד גָּדוֹל וְ אֶ חָ ד קָ טָ ן‪ ,‬אֶ חָ ד תָּ לוּשׁ וְ אֶ חָ ד ְמחוּבָּ ר‪,‬‬
‫כָּ ל ֶשׁיֶּשׁ בּ ֹו לֵחָ ה‪ ,‬אָסוּר‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 33‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫סוּרה‪ִ ,‬מ ְפּנֵי סַ כָּ נַת נְפָ שׁוֹת‪.‬‬
‫וּנְשׁוּכַ ת הַ נָּחָ שׁ‪ ,‬אֲ ָ‬
‫‪ 1‬רשימת פירות שאם נראה בהם ניקורים הם אסורים אפילו בכמות של כיכר‪.‬‬
‫‪ 2‬כל פרי שיש בו לחה‪ ,‬בין גדול ובין קטן‪ ,‬בין תלוש ובין מחובר‪ ,‬אסור‪.‬‬
‫‪ 3‬בהמה שנשכה נחש אסור לאכלה מפני סכנת נפשות‪.‬‬
‫משנה ז‪ :‬דין יין שיש מעליו מסננת גלויה‬
‫סוּרה ִמשּׁוּם גִּ לּוּי‪.‬‬
‫הַ ְמ ַשׁמֶּ ֶרת ֶשׁל ַיּיִן‪ ,‬אֲ ָ‬
‫ַרבִּ י נְחֶ ְמיָה‪ ,‬מַ ִתּיר‪.‬‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪ :‬אסור לשתות מהיין‪ ,‬הואיל והיין מגולה מבעד למסננת‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי נחמיה )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬

‫היין מותר לשתייה )הארס אינו עובר במסננת(‪.‬‬

‫משנה ח‪ :‬כיצד יש לנהוג בחבית של תרומה שיש ספק אם נטמאה‬
‫חָ בִ ית ֶשׁל ְתּרוּמָ ה ֶשׁנּ ֹולַד בָּ הּ סְ פֵ ק ט ְֻמאָה‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫ִאם הָ יְתָ ה מֻ נַּחַ ת בִּ ְמקוֹם הַ ֻתּ ְרפָּ ה‪ַ ,‬ינִּיחֶ נָּה בְּ מָ קוֹם הַ ֻמּ ְצנָע‪.‬‬
‫וְ ִאם הָ יְתָ ה ְמ ֻגלָּה‪ְ ,‬יכַ סֶּ נָּה‪.‬‬
‫וְ ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫ִאם הָ יְתָ ה מֻ נַּחַ ת בְּ מָ קוֹם מֻ צְ נָע‪ַ ,‬ינִּיחֶ נָּה בִּ ְמקוֹם תֻּ ְרפָּ ה‪.‬‬
‫וְ ִאם הָ יְתָ ה ְמכֻסָּ ה יְגַ ֶלּנָּה‪.‬‬
‫ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר‪ :‬אַל יְחַ דֵּ שׁ בָּ הּ דָּ בָ ר‪.‬‬
‫‪ 1‬רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אם הייתה מונחת במקום הפקר‪ ,‬יניחה במקום מוצנע )כדי שלא תיטמא טומאת ודאי(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם הייתה מגולה‪ ,‬יכסנה שלא תיאסר משום סכנת נפשות‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי יהושע )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם הייתה מונחת במקום מוצנע‪ ,‬יניחה למקום הפקר ) כדי שתיטמא טומאה ודאית(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם הייתה מכוסה‪ ,‬יגלנה )כדי שתיאסר משום גילוי ואפשר יהיה לשפכה(‪.‬‬
‫‪ 3‬רבן גמליאל‪:‬‬

‫יניחה כמות שהיא‪ .‬אין צורך לשמרה אבל צורך לגרום לה טומאה‪.‬‬

‫משנה ט‪ :‬יין של תרומה טהורה שנשפך מחבית בגת העליונה לגת התחתונה שיש שם חולין טמאים‬
‫חָ בִ ית ֶשׁנּ ְִשׁבְּ ָרה בַּ גַּ ת הָ עֶ לְ י ֹונָה‪ְ ,‬והַ תַּ ְחתּ ֹונָה טְ מֵ אָה‪,‬‬
‫מוֹדֶ ה ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר וְ ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ ‪ֶ ,‬שׁ ִאם יְכוֹלִ ים לְ הַ ִצּיל ִממֶּ נָּה ְרבִ יעִ ית בְּ טָ ה ֳָרה‪ ,‬י ִַצּיל‪.‬‬
‫וְ ִאם לָאו‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫תֵּ ֵרד וְ ִתטַּ מֵּ א‪ ,‬וְ אַל יְטַ ְמּאֶ נָּה בְּ יָדָ יו‪.‬‬
‫‪ 1‬רבי אליעזר ורבי יהושע‪:‬‬

‫אם יכול למצוא כלי טהור ולהציל אפילו רביעית מהתרומה יעשה כן‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 34‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 2‬אם אינו יכול למצוא כלי טהור‪:‬‬
‫‪ 2.1‬רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬תרד התרומה לגת התחתונה )וע"י כך תיפסל לאכילה(‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬אל יטמא את התרומה בכלים טמאים‪.‬‬
‫משנה י‪ :‬שמן תרומה טהורה שנשפך מחבית והשמן הולך לאבוד‬
‫וְ כֵ ן חָ בִ ית ֶשׁל ֶשׁמֶ ן ֶשׁנּ ְִשׁ ְפכָ ה‪,‬‬
‫מוֹדֶ ה ַרבִּ י ֱאלִ יעֶ זֶר וְ ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ ‪ֶ ,‬שׁ ִאם יָכוֹל לְ הַ ִצּיל ִממֶּ נָּה ְרבִ יעִ ית בְּ טָ ה ֳָרה‪ ,‬י ִַצּיל‪.‬‬
‫וְ ִאם לָאו‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬תֵּ ֵרד ְו ִתבָּ לֵעַ ‪ ,‬וְ אַל יְבַ לְּ עֶ נָּה בְ יָדָ יו‪.‬‬
‫‪ 1‬רבי אליעזר ורבי יהושע‪ :‬אם יכול למצוא כלי טהור להציל אפילו רביעית מהתרומה‪ ,‬שיעשה כך‪.‬‬
‫‪ 2‬אם אינו יכול למצוא כלי טהור‪:‬‬
‫‪ 2.1‬רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬תבלע התרומה בקרקע‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬אל יטמא אותה בידיים )הידיים מטמאות את התרומה(‪.‬‬
‫משנה יא‪ :‬המשך הדיון על יין טהור שנשפך מהגת העליונה‪ ,‬ושמן תרומה טהור שנשפך‬
‫וְ עַ ל ז ֹו וְעַ ל זוֹ‪ ,‬אָמַ ר ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ ‪:‬‬
‫�א ז ֹו ִהיא ְתרוּמָ ה ֶשׁאֲ נִי מֻ זְהָ ר עָ לֶיהָ ִמלְּ טַ ְמּאָ הּ‪,‬‬
‫אֶ לָּא ִמלְּ אָכְ לָהּ‪.‬‬
‫וּבַ ל ְתּטַ ְמּאָ הּ ֵכּיצַ ד ?‬
‫הָ יָה עוֹבֵ ר ִממָּ קוֹם לְ מָ קוֹם וְ כִ כָּ רוֹת ֶשׁל ְתּרוּמָ ה בְ יָדוֹ‪,‬‬
‫אָמַ ר ל ֹו נָכְ ִרי‪" :‬תֶּ ן לִ י אַחַ ת מֵ הֶ ן וַאֲ טַ ְמּאָ הּ‪ְ ,‬ו ִאם לָאו‪ֲ ,‬ה ֵרי אֲ נִי ְמטַ מֵּ א אֶ ת ֻכּ ָלּן"‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬יְטַ מֵּ א אֶ ת ֻכּ ָלּן‪ ,‬וְ אַל יִתֶּ ן ל ֹו אַחַ ת מֵ הֶ ן וִ יטַ מֵּ א‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר‪ַ :‬ינִיחַ לְ פָ נָיו אַחַ ת מֵ הֶ ן עַ ל הַ סָּ לַע‪.‬‬
‫‪ 1‬רבי יהושע‪:‬‬
‫‪ 1.1‬בשני המקרים מותר לטמא את התרומה בידיים‪.‬‬
‫‪ 1.2‬רק תרומה שיש אפשרות לאכלה‪ ,‬אסור לטמא בידיים‪.‬‬
‫‪ 1.3‬תרומה שאינו יכול להציל אפילו רביעית בטהרה‪ ,‬מותר לטמא בידיים‪.‬‬
‫‪ 2‬תרומה שאסור לאבד אותה בידיים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬היו בידיו כיכרות לחם טהור‪,‬‬
‫‪ 2.2‬אמר לו נכרי‪ ,‬תן לי כיכר אחת ואטמא אותה‪ ,‬אחרת אטמא את כל הכיכרות‪,‬‬
‫‪ 1‬רבי אליעזר‪:‬‬

‫אין לתת לו אפילו ככר אחת כדי לטמאה‪.‬‬

‫‪ 2‬רבי יהושע‪:‬‬
‫‪ 2.1‬יניח כיכר אחת על הסלע כדי לאפשר לנכרי לטמא אותה‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 35‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 2.2‬אל ייתן לו בידיו אפילו ככר תרומה )וע"י כך הכיכר תיטמא(‪.‬‬
‫משנה יב‪ :‬גויים שאמרו לנשים תנו לנו אחת מכם ונטמא אותה בביאה‬
‫אָמרוּ לָהֶ ם נָכְ ִרים‪ְ " :‬תּנוּ לָנוּ אַחַ ת ִמ ֶכּם וּנְטַ ְמּאָ הּ‪ְ ,‬ו ִאם לָאו‪ ,‬ה ֲֵרי אָנוּ ְמטַ ְמּ ִאים אֶ ת כֻּלְּ כֶן"‪,‬‬
‫וְ כֵ ן ָנ ִשׁים ֶשׁ ְ‬
‫יְטַ ְמּאוּ אֶ ת ֻכּלָן‪ ,‬וְ אַל י ְִמ ְסרוּ ָלהֶ ם נֶפֶ שׁ אַחַ ת ִמיּ ְִשׂ ָראֵ ל‪.‬‬
‫‪ 1‬לא ימסרו להם אף לא אחת‪.‬‬
‫‪ 2‬אפילו אם הגויים יטמאו את כולן‪.‬‬
‫פרק ט‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫מושגים‪:‬‬
‫חסיות‪:‬‬

‫דיני גידולים של זרעי תרומה או זרעים אחרים שאינם חולין‪ ,‬תערובת של‬
‫ערוגות תרומה וערוגות חולין‪ ,‬דין גידולי טבל של נכרי‪.‬‬

‫צמחי בצל שאינם כלים לאחר הזריעה‪ ,‬כגון‪ :‬לוף שום ובצל‬

‫משנה א‪ :‬דין זורע זרעים של תרומה‬
‫הַ זּו ֵֹרעַ ְתּרוּמָ ה‪,‬‬
‫שׁ ֹוגֵג‪ ,‬יוֹפַ �‪.‬‬
‫וּמֵ זִיד‪ ,‬יְקַ יֵּם‪.‬‬
‫ִאם הֵ בִ יאָה ְשׁלִ ישׁ‪,‬‬
‫בֵּ ין שׁ ֹוגֵג‪ ,‬בֵּ ין מֵ זִיד‪ ,‬יְקַ יֵּם‪.‬‬
‫וּבַ ִפּ ְשׁתָּ ן‪ ,‬מֵ זִיד‪ ,‬יוֹפַ �‪.‬‬
‫‪ 1‬אם הגידול עדיין לא הגיע לכדי שליש‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אם זרע בשוגג )שלא ידע שזו תרומה(‪ ,‬יהפוך את הקרקע‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם זרע במזיד ‪ ,‬יקיים את הזריעה )אסור לאבד תרומה בידיים(‪.‬‬
‫‪ 2‬אם הגיע לכדי שליש גידולו‪:‬‬
‫‪ 2.1‬בין במזיד ובין בשוגג‪ ,‬לא יהפוך )אסור לאבד תרומה(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם זרע פשתן במזיד‪ ,‬יהפוך ) שהגבעולים הם עקר וקנסוהו חכמים(‪.‬‬
‫משנה ב‪ :‬לקט שכחה ופאה בשדה שנזרעה בתרומה במזיד‪ ,‬או בשוגג ולא הפף עד שהביאה שליש‬
‫וְ חַ יֶּבֶ ת בַּ לֶּקֶ ט וּבַ ִשׁכְ חָ ה וּבַ פֵּ אָה‪.‬‬
‫ַו ֲע ִניֵּי י ְִשׂ ָראֵ ל ַו ֲע ִניֵּי ֹכ ֲהנִים‪ְ ,‬מל ְַקּ ִטים‪.‬‬
‫ַו ֲע ִניֵּי י ְִשׂ ָראֵ ל‪ ,‬מוֹכְ ִרין אֶ ת ֶשׁלָּהֶ ם ַל ֹכּ ֲהנִים בִּ ְדמֵ י ְתרוּמָ ה‪ְ ,‬והַ דָ ִמים ֶשׁלָּהֶ ם‪.‬‬
‫ַרבִּ י טַ ְרפוֹן אוֹמֵ ר‪� :‬א ְיל ְַקּטוּ אֶ לָּא ֲע ִניֵּי ֹכ ֲהנִים‪ֶ ,‬שׁמָּ א י ְִשׁכְּ חוּ ְוי ְִתּנוּ לְ תוֹ� ִפּיהֶ ם‪.‬‬
‫אָמַ ר ל ֹו ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א‪ִ :‬אם כֵּן‪� ,‬א ְיל ְַקּטוּ אֶ לָּא ְטהו ִֹרים‪.‬‬
‫‪ 1‬השדה חייבת בלקט שכחה ופאה‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 36‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 2‬פירות השדה נחשבות לתרומה )גזירת חכמים(‪.‬‬
‫‪ 3‬למי מותר ללקט בשדה ‪:‬‬
‫‪ 3.1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 3.1.1‬מותר גם לעניי ישראל וגם לעניי כהנים ללקט מתנות עניים‪.‬‬
‫‪ 3.1.2‬עניי ישראל יכולים למכור את מה שלקטו לעניי כהנים‪ ,‬והדמים שלהם‪.‬‬
‫‪ 3.2‬רבי טרפון‪ :‬עניי ישראל לא ילקטו מחשש שיתנו לפיהם‪.‬‬
‫‪ 3.3‬רבי עקיבא‪:‬‬
‫‪ 3.3.1‬אין לחשוש שיתנו לפיהם‪ ,‬כי אז רק כהנים טהורים יכולים ללקט‪.‬‬
‫‪ 3.3.2‬גם עניי ישראל וגם כהנים טמאים‪ ,‬יכולים ללקט‪.‬‬
‫משנה ג המשך דיני שדה שנזרע בגידולי תרומה‬
‫וְ חַ יֶּבֶ ת בַּ מַּ עַ ְשׂרוֹת וּבְ מַ עַ ֵשׂר עָ נִי‪,‬‬
‫ַו ֲע ִניֵּי י ְַשׂ ָראֵ ל ַו ֲע ִניֵּי ֹכ ֲהנִים נוֹטְ לִ ים‪,‬‬
‫ַו ֲע ִניֵּי י ְִשׂ ָראֵ ל מוֹכְ ִרין אֶ ת ֶשׁלָּהֶ ם ַל ֹכּ ֲהנִים בִּ ְדמֵ י ְתרוּמָ ה‪ ,‬וְ הַ דָּ ִמים ֶשׁלָּהֶ ם‪.‬‬
‫הַ חוֹבֵ ט ְמשֻׁ בָּ ח‪.‬‬
‫ֲשׂה‪,‬‬
‫וְ הַ ָדּשׁ ֵכּיצַ ד ַיע ֶ‬
‫ארי בְ הֵ מָ ה‪ְ ,‬ונוֹתֵ ן לְ תוֹכָ ן מֵ אוֹת ֹו הַ ִמּין‪,‬‬
‫תּ ֹולֶה כְ ִפיפוֹת בְ צַ ְוּ ֵ‬
‫נ ְִמצָ א �א זוֹמֵ ם אֶ ת הַ בְּ הֵ מָ ה‪ ,‬וְ�א מַ אֲ כִ יל אֶ ת הַ ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫‪ 1‬השדה חייבת בתרומות ומעשרות‪.‬‬
‫‪ 2‬לגבי מעשר עני משדה זו‪:‬‬
‫‪ 2.1‬עניי ישראל ועניי כהנים מלקטים מעשר עני‪.‬‬
‫‪ 2.2‬עניי ישראל מוכרים מה שלקטו לעניי כהנים בדמי תרומה‪ ,‬והכסף שלהם‪.‬‬
‫‪ 3‬עדיף לחבוט בגידולים תרומה אלה‪ ,‬לצורך דישה‪ ,‬במקום לעשות זאת עם בהמה‪.‬‬
‫‪ 4‬אם דש עם בהמה‪:‬‬
‫‪ 4.1‬יכרוך סל סביב צווארה‪.‬‬
‫‪ 4.2‬ישים בסל גידולים של חולין למאכל הבהמה‪ ,‬מאותו המין של גידולי התרומה‪.‬‬
‫‪ 4.3‬ע"י כך אינו זומם את פי הבהמה‪ ,‬ולא מאכילה תרומה‪.‬‬
‫משנה ד‪ :‬דין גידולי זרעים שאינם חולין‬
‫גִּ דּוּלֵי ְתרוּמָ ה‪ְ ,‬תּרוּמָ ה‪.‬‬
‫וְ גִּ דּוּלֵי גִ דּוּלִ ין‪ֻ ,‬חלִ ין‪.‬‬
‫כּוּרים‪ ,‬גִּ דּוּלֵיהֶ ן‪ֻ ,‬חלִּ ין‪.‬‬
‫ָאָרץ‪ ,‬וְ הַ ְמדֻ מָּ ע‪ ,‬וְ הַ בִּ ִ‬
‫וּתרוּמַ ת חוּצָ ה ל ֶ‬
‫ֲשׂר ִראשׁוֹן‪ ,‬וּסְ ִפיחֵ י ְשׁבִ יעִ ית‪ְ ,‬‬
‫אֲ בָ ל הַ טֶּ בֶ ל‪ ,‬וּמַּ ע ֵ‬
‫ֲשׂר ֵשׁנִי‪,‬‬
‫גִּ דּוּ ֵלי הֶ ְקדֵּ שׁ וּמַּ ע ֵ‬
‫ֻחלִּ ין‪,‬‬
‫וּפוֹדֶ ה אוֹתָ ם בִּ זְמַ ן ז ְַרעָ ם‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 37‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 1‬הגידולים שגדלו מזרעים של תרומה דינם כתרומה )גזירת חכמים(‪.‬‬
‫‪ 2‬גידולי גידולים )שחזר וזרע את גידולי התרומה(‪ ,‬דינם כחולין‪.‬‬
‫‪ 3‬הגידולים הבאים מזרעים של הסוגים הבאים הם חולין‪:‬‬
‫‪ 3.1‬טבל‪.‬‬
‫‪ 3.2‬מעשר ראשון שלא נטלה ממנו תרומת מעשר‪.‬‬
‫‪ 3.3‬ספיחי שביעית‪.‬‬
‫‪ 3.4‬תרומת חוץ לארץ‪.‬‬
‫‪ 3.5‬מדומע ) תרומה שנתערבה בחולין(‪.‬‬
‫‪ 3.6‬ביכורים‪.‬‬
‫‪ 4‬הקדש ומעשר שני‪:‬‬
‫‪ 4.1‬גידוליהם חולין‪.‬‬
‫‪ 4.2‬חייב לפדותם בדמי הזרעים שזרע‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬ערוגה של תרומה ומאה ערוגות של חולין שנתערבבו ואין יודעים מי היא מי‬
‫מֵ אָה לִ גְ נָה ֶשׁל ְתּרוּמָ ה וְ אַחַ ת ֶשׁל חֻלִּ ין‪ֻ ,‬כּלָן מֻ תָּ ִרין בְּ ָדבָ ר ֶשׁזּ ְַרע ֹו כָ לֶה‪.‬‬
‫סוּרין‪.‬‬
‫אֲ בָ ל בְּ ָדבָ ר ֶשׁאֵ ין ז ְַרע ֹו כָ לֶה‪ ,‬אֲ פִ לּוּ מֵ אָה ֶשׁל ֻחלִּ ין וְ אַחַ ת ֶשׁל ְתּרוּמָ ה‪ֻ ,‬כּלָן אֲ ִ‬
‫‪ 1‬אם הגידול הוא ממין שזרעו כלה )כגון חיטים או שעורים(‪ ,‬כולם מותרים‪.‬‬
‫‪ 2‬אם הגידול הוא ממין שאין זרעו כלה )כגון בצלים(‪ ,‬כולם אסורים‪.‬‬
‫משנה ו‪ :‬דינם של זרעי טבל שנזרעו‬
‫הַ טֶּ בֶ ל‪ ,‬גִּ דּוּלָיו ֻמתָּ ִרין בְּ דָ בָ ר ֶשׁזּ ְַרע ֹו כָ לֶה‪.‬‬
‫סוּרין‪.‬‬
‫אֲ בָ ל בְּ דָ בָ ר ֶשׁאין ז ְַרע ֹו כָ לֶה‪ ,‬גִּ דּוּלֵי גִ דּוּלִ ין‪ֲ ,‬א ִ‬
‫אֵ יזֶהוּ ָדבָ ר ֶשׁאֵ ין ז ְַרע ֹו ָכלֶה ?‬
‫כְּ גוֹן הַ לּוּף וְ הַ שׁוּם וְ הַ בְּ צָ לִ ים‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪ :‬הַ שׁוּם‪ ,‬כַּ ְשּׂעו ִֹרים‪.‬‬
‫‪ 1‬אם זרעי הטבל הם מסוג שזרעו כלה‪ ,‬גידולי הטבל מותרים לאכול אכילת ארעי‪.‬‬
‫‪ 2‬אם הם מסוג שזרעו אינו כלה‪ ,‬גידוליו וגידולי גידוליו אסורים באכילת ארעי‪.‬‬
‫‪ 3‬דוגמאות לדבר שזרעו אינו כלה‪:‬‬
‫‪ 3.1‬תנא קמא‪ :‬לוף‪ ,‬שום ובצל‪.‬‬
‫‪ 3.2‬ר' יהודה ) ואין הלכה כמותו(‪ :‬שום‪ ,‬דינו כשעורים‪ ,‬שזרעו כלה וגידוליו מותרים‪.‬‬
‫משנה ז‪ :‬פועל יהודי המנכש עשבים בשדה בצלים של נכרי )ראה מושגים(‬
‫הַ ְמ ַנכֵּשׁ עִ ם הַ נָּכְ ִרי בַּ ֲח ִסיּוֹת‪ ,‬אַף עַ ל ִפּי ֶשׁפֵּ רוֹתָ יו טֶ בֶ ל‪,‬‬
‫א ֹוכֵל מֵ הֶ ם ע ֲַראי‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 38‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫ְשׁ ִתילֵי ְתרוּמָ ה ֶשׁנ ְִטמָ אוּ‪,‬‬
‫ְשׁתָ לָן‪ ,‬טָ הֲרוּ ִמלְּ טַ מֵּ א‪,‬‬
‫סוּרין ִמ ֶלּאֱכוֹל עַ ד ֶשׁיָּגוֹם אֶ ת הָ ֹאכֵל‪.‬‬
‫וַאֲ ִ‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪ :‬עַ ד ֶשׁיָגוֹם וְ י ְִשׁנֶה‪.‬‬
‫‪ 1‬הגידולים הם טבל‪.‬‬
‫‪ 2‬מותר לישראל לאכול מהם אכילת ארעי ) לא גזרו חכמים על אכילת ארעי מגידולי טבל של נכרי(‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫שתילי תרומה רכים שנטמאו ואח"כ נשתלו‪:‬‬

‫‪ 1‬נטהרו מטומאתם‪.‬‬
‫‪ 2‬אסורים לאכול כדין תרומה טמאה )גזירת חכמים(‪.‬‬
‫‪ 3‬אם חתך מהצמח‪ ,‬את החלק שאוכלים‪:‬‬
‫‪ 3.1‬תנא קמא‪ :‬מה שגדל לאחר מכן מותר באכילה‪.‬‬
‫‪ 3.2‬ר' יהודה ) ואין הלכה כמותו(‪ :‬מותר באכילה רק אם חתך גם מה שגדל בפעם השניה‪.‬‬
‫פרק י‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫תערובות של חולין עם תרומה‪ ,‬או עם מאכלים אחרים שאינם חולין‪.‬‬

‫מושגים‪:‬‬
‫כרוב הגדל בשדה שלחין‪ ,‬שצריך להשקותה )שקיא(‪ ,‬לעומת כרוב‬
‫כרוב של שקיא וכרוב של בעל‪:‬‬
‫הגדל בשדה בעל שאין צריך להשקותה‪ ,‬ומסתפקת במי גשמים‪.‬‬
‫סאה‪ ,‬קב‪ ,‬לוג‪ ,‬ליטרה‪ ,‬זוז‪ :‬הסאה מכילה ‪ 6‬קבים‪ ,‬הקב מכיל ‪ 4‬לוגים‪ ,‬הלוג מכיל ‪ 2‬ליטראות‪,‬‬
‫והליטרה מכילה ‪ 100‬זוזים‪ .‬דהיינו סאה מכילה ‪ 4800‬זוזים‪.‬‬
‫סלע = ‪ 4‬זוז‬
‫סלע‪ ,‬זוז‪:‬‬
‫משנה א‪ :‬תערובת של בצל תרומה מבושל‪ ,‬יחד עם חולין מבושלים אחרים‬
‫בָּ צָ ל ֶשׁנְּתָ נ ֹו בְ תוֹ� עֲדָ ִשׁים‪,‬‬
‫ִאם ָשׁלֵם‪ ,‬מֻ תָּ ר‪.‬‬
‫וְ ִאם ִח ְתּכוֹ‪ ,‬בְּ נוֹתֵ ן טָ עַ ם‪.‬‬
‫וּשׁאָר כָּ ל הַ ַתּבְ ִשׁיל‪,‬‬
‫ְ‬
‫בֵּ ין ָשׁלֵם בֵּ ין ְמחֻתָּ ך‪ ,‬בְּ נוֹתֵ ן טָ עַ ם‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה מַ ִתּיר בָּ צַּ חֲ נָה‪,‬‬
‫ֶשׁאֵ ינָהּ אֶ לָּא לִ טּוֹל אֶ ת הַ זֻּהֲמָ א‪.‬‬
‫‪ 1‬בצל של תרומה ועדשים של חולין‪ ,‬או להיפך‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אם הבצל המבושל הוא שלם‪ ,‬העדשים מותרים לזרים )אין העברה של טעם מהבצל לעדשים(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם הבצל חתוך‪ ,‬אם יש בבצל כדי לתת טעם בתבשיל‪ ,‬הכל אסור לזרים‪.‬‬
‫‪ 2‬בצל ותבשיל שאינו עדשים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬תנא קמא‪ :‬בין אם הבצל שלם ובין אם הוא חתוך‪ ,‬הכל אסור לזרים רק אם הוא נותן טעם בחולין‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 39‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 2.2‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2.3‬תערובת של בצל תרומה ודגים טרופים )"צחנה"( מותרת‪.‬‬
‫‪ 2.4‬הבצל אינו נותן טעם בדגים‪ ,‬אלא מוציא מהם את הריח הרע‪.‬‬
‫משנה ב‪ :‬תפוח תרומה מרוסק שהתערב בעיסת חולין‪ ,‬ושעורים של תרומה שנפלו לבור מים‬
‫סוּרה‪.‬‬
‫ַתּפּוּחַ ֶשׁ ִרסְּ ק ֹו וּנְתָ נ ֹו לְ תוֹ� עִ סָּ ה וְ ִח ְמּצָ הּ‪ ,‬ה ֲֵרי ז ֹו אֲ ָ‬
‫ְשׂעו ִֹרים ֶשׁנּ ְָפלוּ לְ תוֹ� הַ בּוֹר ֶשׁל מַ ִים‪ ,‬אַף עַ ל ִפּי ֶשׁ ִהבְ ִאישׁוּ‪ ,‬מֵ ימָ יו מֻ תָּ ִרין‪.‬‬
‫‪ 1‬תפוח תרומה מרוסק שהתערב עם עיסה של חולין‪ ,‬וחימץ אותה‪ ,‬העיסה אסורה לזרים‪.‬‬
‫‪ 2‬שעורים של תרומה שנפלו לבור מים‪ ,‬למרות שהמים הבאישו‪ ,‬הם מותרים לזרים )נותן טעם לפגם(‪.‬‬
‫משנה ג‪ :‬פת חמה של חולין שמונחת על גבי פתח חבית של יין תרומה‬
‫הָ רוֹדֶ ה פַּ ת חַ מָּ ה וּנְתָ נָהּ עַ ל ִפּי חָ בִ ית ֶשׁל ַייִן ֶשׁל ְתּרוּמָ ה‪,‬‬
‫ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹסֵ ר‪,‬‬
‫וְ ַרבִּ י יְהוּדָ ה מַ ִתּיר‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י‪ ,‬מַ ִתּיר בְּ ֶשׁל ִח ִטּים‪,‬‬
‫וְ אוֹסֵ ר בְּ ֶשׁל ְשׂעו ִֹרים‪ִ ,‬מ ְפנֵי ֶשׁהַ ְשּׂעו ִֹרים שׁוֹאֲ בוֹת‪.‬‬
‫‪ 1‬רבי מאיר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬

‫אוסר את הפת לזרים‪.‬‬

‫‪ 2‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬

‫מתיר )ריח לא אוסר(‪.‬‬

‫‪ 3‬רבי יוסי‪:‬‬
‫‪ 3.1‬פת של חיטים מותרת לזרים‪.‬‬
‫‪ 3.2‬פת של שעורים אסורה‪ ,‬מפני שהשעורים שואבות לחלוחית של יין התרומה לתוכן‪.‬‬
‫משנה ד‪ :‬תנור שהסיקוהו בכמון של תרומה ואח"כ אפו בו פת חולין‬
‫ַתּנּוּר ֶשׁ ִה ִסּיק ֹו בְ כַ מּוֹן ֶשׁל ְתּרוּמָ ה וְ אָפָ ה בוֹ‪ ,‬הַ פַּ ת ֻמתֶּ ֶרת‪,‬‬
‫ֶשׁאֵ ין טַ עַ ם כַּ מּוֹן‪ ,‬אֶ לָּא ֵריחַ כַּ מּוֹן‪.‬‬
‫‪ 1‬הפת מותרת לזרים‪.‬‬
‫‪ 2‬הכמון בתנור נחשב לריח‪ ,‬וריח של תרומה אינו אוסר‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬צמח תלתן שאינו חולין שנפל לתוך בור של יין של חולין‬
‫ִתּלְ תָּ ן ֶשׁנּ ְָפלָה לְ תוֹ� הַ בּוֹר ֶשׁל ַייִן‪,‬‬
‫ֲשׂר ֵשׁנִי‪,‬‬
‫בַּ ְתּרוּמָ ה וּבְ מַ ע ֵ‬
‫ִאם יֵשׁ בַּ זּ ֶַרע כְּ דֵ י לִ תֵּ ן טַ עַ ם‪,‬‬
‫אֲ בָ ל �א בָ עֵ ץ‪.‬‬
‫יעית וּבְ כִ לְ אֵ י הַ כּ ֶֶרם וְ הֶ ְקדֵּ שׁ‪,‬‬
‫בַּ ְשּׁבִ ִ‬
‫ִאם יֵשׁ בַּ ֶזּ ַרע וּבָ עֵ ץ כְּ דֵ י לִ תֵּ ן טָ עַ ם‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 40‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 1‬אם התלתן הוא תרומה או מעשר שני‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אם יש בו כדי לתת טעם ביין‪:‬‬
‫‪ 1.1.1‬אם הוא תרומה‪ ,‬היין אסור לזרים‪.‬‬
‫‪ 1.1.2‬אם הוא מעשר שני‪ ,‬היין נאסר לשתייה מחוץ לירושלים‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם נתינת הטעם נגרמת רק כאשר מצרפים גם את הגבעול‪ ,‬היין לא נאסר‪.‬‬
‫‪ 2‬אם התלתן הוא של שביעית‪ ,‬או של כלאי הכרם או של הקדש‪:‬‬
‫‪ 2.1‬הגבעול מצטרף לעלים‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם בשניהם יחד יש כדי לתת טעם‪ ,‬היין נאסר‪.‬‬
‫משנה ו‪ :‬דין גבעולים בחבילות של תלתן לענין הפרשת תרומה ולענין כלאי הכרם‬
‫ִמי ֶשׁהָ יוּ ל ֹו חֲבִ ילֵי ִתלְ תָּ ן בְּ כִ לְ אֵ י הַ כּ ֶֶרם‪ ,‬יִדָּ לֵקוּ‪.‬‬
‫הָ יוּ ל ֹו חֲבִ ילֵי ִתלְ תָּ ן ֶשׁל טֶ בֶ ל‪,‬‬
‫וּמחַ ֵשּׁב כַּ מָּ ה ֶז ַרע יֶשׁ בָּ הֶ ם‪,‬‬
‫כּוֹתֵ שׁ ְ‬
‫וּמַ ְפ ִריש אֶ ת הַ זּ ֶַרע‪ְ ,‬ואֵ ינ ֹו צָ ִריך לְ הַ ְפ ִרישׁ אֶ ת הָ עֵ ץ‪.‬‬
‫ִאם ִה ְפ ִרישׁ‪,‬‬
‫�א יֹאמַ ר‪" :‬אֶ כְ תּוֹשׁ וְ אֶ טּוֹל אֶ ת הָ עֵ ץ וְ אֶ תֵּ ן אֶ ת הַ זּ ֶַרע"‪ ,‬אֶ לָּא נוֹתֵ ן הָ עֵ ץ ִעם הַ זּ ַָרע‪.‬‬
‫‪ 1‬חבילות תלתן שגדלו בכרם‪ ,‬ישרפו יחד עם הגבעולים שלהם‪.‬‬
‫‪ 2‬הפרשת תרומה מחבילות תלתן של טבל‪:‬‬
‫‪ 2.1‬כותש את התלתן ומפריד את הזרעים מהגרעינים‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אין צורך להפריש תרומה על הגבעולים‪.‬‬
‫‪ 2.3‬נותן תרומה רק על הזרעים בלבד‪ ,‬ולא מהגבעולים‪.‬‬
‫‪ 3‬אם הפריש קודם הכתישה‪ ,‬גם על הזרעים וגם על הגבעול‪:‬‬
‫‪ 3.1‬אינו יכול יותר לכתוש ואז להפריש רק מהזרעים‪.‬‬
‫‪ 3.2‬נותן את כל מה שהפריש בתור תרומה לכהן‪.‬‬
‫משנה ז‪ :‬דין זיתי חולין שכבשם יחד עם זיתי תרומה‪ ,‬או יחד עם מי תרומה‬
‫זֵיתֵ י חֻלִּ ין ֶשׁכְּ בָ ָשׁן עִ ם זֵיתֵ י ְתרוּמָ ה‪,‬‬
‫ְפּצוּעֵ י חֻלִּ ין עִ ם ְפּצוּעֵ י ְתרוּמָ ה‪,‬‬
‫ְפּצוּעֵ י חֻלִּ ין עִ ם ְשׁלֵמֵ י ְתרוּמָ ה‪,‬‬
‫א ֹו בְ מֵ י ְתרוּמָ ה‪,‬‬
‫אָסוּר‪.‬‬
‫אֲ בָ ל ְשׁלֵמֵ י חֻלִּ ין עִ ם ְפּצוּעֵ י ְתרוּמָ ה‪ֻ ,‬מתָּ ר‪.‬‬
‫‪ 1‬בכל המקרים הבאים זיתי החולים אסורים לזרים‪:‬‬
‫‪ 1.1‬זיתי חולין פצועים עם זיתי תרומה פצועים‪.‬‬
‫‪ 1.2‬זיתי חולין פצועים וזיתי תרומה שלימים‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 41‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 1.3‬זיתי חולין פצועים שכבשו אותם במים שכבשו בהם זיתי תרומה‪.‬‬
‫‪ 2‬זיתי חולין שלמים‪ ,‬שנכבשו עם זיתי תרומה פצועים מותרים לזרים‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬דין ציר של תערובת דגים טמאים עם דגים טהורים‬
‫דָּ ג טָ מֵ א ֶשׁכְּ בָ שׁ ֹו עִ ם דָּ ג טָ הוֹר‪,‬‬
‫ֲשׂ ָרה זוּז בִּ יהוּדָ ה ֶשׁהֵ ם ח ֲִמ ָשּׁה ְסל ִָעים בַּ גָּלִ יל ָדּג טָ מֵ א‪,‬‬
‫כָּ ל גּ ָָרב ֶשׁהוּא מַ ֲחזִיק סָ אתַ יִם‪ִ ,‬אם יֶשׁ בּ ֹו ִמ ְשׁקַ ל ע ָ‬
‫ִציר ֹו אָסוּר‪.‬‬
‫יעית בְּ סָ אתַ יִם‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪ְ :‬רבִ ִ‬
‫וְ ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ :‬אֶ חָ ד ִמ ִשּׁ ָשּׁה עָ ָשׂר בּ ֹו‪.‬‬
‫התערובת אסורה‪ ,‬רק אם הדג הטמא משקלו יחסית לדג הטהור הוא‪:‬‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 10 1.1‬זוז או יותר ביהודה בתוך כלי שמכיל סאתיים‪,‬‬
‫‪ 1.2‬שהם אחד חלקי ‪ 960‬מהדג הטהור )ראה מושגים(‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי יהודה‪:‬‬
‫‪ 2.1‬רביעית הלוג או יותר בתוך סאתיים‪.‬‬
‫‪ 2.2‬שהם אחד חלקי ‪ 192‬מהדג הטהור )ראה מושגים(‪.‬‬
‫‪ 3‬רבי יוסי‪ :‬אחד חלקי ‪ 16‬או יותר מהדג הטהור‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬דין תערובת של חגבים טמאים יחד עם חגבים טהורים‬
‫חֲגָבִ ים ְטמֵ ִאים ֶשׁנִּכְ בְּ שׁוּ עִ ם ֲחגָבִ ים ְטהו ִֹרים‪� ,‬א פָ סְ לוּ אֶ ת ִצ ָירם‪.‬‬
‫הֵ ִעיד ַרבִּ י צָ דוֹק עַ ל ִציר ֲחגָבִ ים ְטמֵ ִאים‪ֶ ,‬שׁהוּא טָ הוֹר‪.‬‬
‫‪ 1‬הציר של התערובת אינו פסול‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי צדוק העיד בפני ב"ד‪ :‬ציר של חגבים טמאים טהור גם בפני עצמו‪.‬‬
‫משנה י‪ :‬דין ירקות של תרומה שנכבשו יחד עם ירקות של חולין‬
‫כָּ ל הַ נִּכְ בָּ ִשׁים זֶה עִ ם זֶה‪ ,‬מֻ תָּ ִרים‪ ,‬אֶ לָּא עִ ם הַ ֲח ִסית‪.‬‬
‫חֲ ִסית ֶשׁל ֻחלִּ ין עִ ם ח ֲִסית ֶשׁל ְתּרוּמָ ה‪ ,‬י ָָרק ֶשׁל חֻלִּ ין עִ ם ֲח ִסית ֶשׁל ְתּרוּמָ ה‪ ,‬אָסוּר‪.‬‬
‫אֲ בָ ל ֲח ִסית ֶשׁל ֻחלִּ ין עִ ם י ָָרק ֶשׁל ְתּרוּמָ ה‪ ,‬מֻ תָּ ר‪.‬‬
‫‪ 1‬ירקות החולין מותרים לזרים‪ ,‬מלבד כאשר ירק התרומה הוא חסית )בצל‪ ,‬שום או ירק חריף(‪.‬‬
‫‪ 2‬לפיכך‪:‬‬
‫‪ 2.1‬חסית של תרומה עם חסית של חולין או עם ירק של חולין‪ ,‬אסורים‪.‬‬
‫‪ 2.2‬חסית של חולין עם ירקות של תרומה מותרים‪.‬‬
‫משנה יא‪ :‬תערובת ירקות חולין הנשלקים )המתבשלים הרבה( עם תרומה‪ ,‬או חערובת חולין עם אסור‬
‫סוּרים‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁהֵ ם נו ְֹתנִין אֶ ת הַ טָּ עַ ם‪.‬‬
‫ַרבִּ יּ יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ :‬כָּ ל הַ נּ ְִשׁל ִָקים עִ ם הַ ְתּ ָר ִדים‪ ,‬אֲ ִ‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 42‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ :‬כְּ רוּב ֶשׁל ִשׁ ְקיָא עִ ם כְּ רוּב ֶשׁל בַּ עַ ל‪ ,‬אָסוּר‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא ב ֹולֵעַ ‪.‬‬
‫ַרבִּ י יהודה אוֹמֵ ר‪ :‬כָּ ל הַ ִמּ ְתבַּ ְשּׁלִ ין זֶה עִ ם זֶה‪ֻ ,‬מתָּ ִרים‪ ,‬אֶ לָּא עִ ם הַ בָּ ָשׂר‪.‬‬
‫נוּרי אוֹמֵ ר‪ :‬הַ כָּ בֵ ד אוֹסֶ ֶרת וְ אֵ ינָהּ ֶנאֱסֶ ֶרת‪,‬‬
‫ַרבִּ י יוֹחָ נָן בֶּ ן ִ‬
‫ִמ ְפּנֵי ֶשׁ ִהיא פ ֹולֶטֶ ת וְ אֵ ינָהּ בּ ֹולַעַ ת‪.‬‬
‫‪ 1‬בישול של תרומה וחולין‪:‬‬
‫‪ 1.1‬רבי יוסי‪:‬‬

‫נשלקים המתבשלים עם תרד של תרומה‪ ,‬אסורים מפני שהתרד נותן טעם בירקות‪.‬‬

‫‪ 1.2‬רבי שמעון‪:‬‬
‫‪ 1.2.1‬כרוב חולין משדה שלחין )"שקיא"( שמתבשל עם כרוב תרומה של בעל‪ ,‬אסור לזרים‪.‬‬
‫‪ 1.2.2‬מפני שכרוב הבעל בולע‪.‬‬
‫‪ 2‬מאכל היתר שנתבשל יחד עם מאכל אסור )כגון טריפה או ערלה(‪:‬‬
‫‪ 2.1‬רבי יהודה‪ :‬המאכל מותר אלא אם כן האיסור הוא בשר‪.‬‬
‫‪ 2.2‬רבי יוחנן בן נורי‪:‬‬
‫‪ 2.2.1‬כבד טרף אוסר מאכל היתר המתבשל אתו‪ ,‬וכבד מותר אינו נאסר ע"י מאכל אסור‪.‬‬
‫‪ 2.2.2‬מפני שהכבד פולט הרבה דם‪ ,‬ואינו קולט דם‪.‬‬
‫משנה יב‪ :‬המשך בישול מאכל היתר עם מאכל אסור‬
‫סוּרין‪ ,‬אֲ ִפלּוּ חֶ לְ מוֹן ֶשׁלָּהּ‪ ,‬אָסוּר‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא ב ֹולֵעַ ‪.‬‬
‫בֵּ יצָ ה ֶשׁנּ ְִתבַּ ְשּׁלָה בְּ תַ בְ לִ ין אֲ ִ‬
‫סוּרים ַלזּ ִָרים‪.‬‬
‫מֵ י ְשׁלָקוֹת וּמֵ י כְ בָ ִשׁים ֶשׁל ְתּרוּמָ ה‪ ,‬אֲ ִ‬
‫‪ 1‬ביצת חולין‪ ,‬כולל החלמון‪ ,‬שהתבשלה יחד עם תבלין תרומה‪,‬‬
‫אסורה לזרים מפני שהיא בולעת‪.‬‬
‫‪ 2‬מים שבושלה או נשלקה בהם תרומה‪ ,‬אסורים לזרים‪.‬‬
‫‪—-‬‬‫פרק יא‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫מניעת הפסד תרומה‪ ,‬דין משקה הנעשה מפירות תרומה‪ ,‬הבדלים בין יין‬
‫ושמן לשאר משקים של פירות‪ ,‬דין שאריות של תרומה‪ ,‬דין כרשינים‬
‫של תרומה‪ ,‬דין שימוש בשמן שריפה‪.‬‬

‫מושגים‪:‬‬
‫קבלת פרה מאדם כדי להשביחה‪ .‬שמים אותה כמה היא שווה כעת‪ ,‬ושמים‬
‫קבלת פרה בשומה‪:‬‬
‫אותה בסוף תקופת ההשבחה‪ ,‬ומחלקים את הרווח בין בעל הפרה ובין מי שקבלה‬
‫כדי להשביחה‪.‬‬
‫שמן תרומה שנטמא נקרא שמן שריפה כיוון שהוא עומד להישרף‪ .‬תרומה טמאה‬
‫שמן שריפה‪:‬‬
‫אסורה באכילה אבל מותר לכהנים להנות משריפתה‪ ,‬דהיינו שמותר להם להנות‬
‫מהדלקתה‪ .‬למרות שתרומה אינה מאיסורי הנאה לזרים‪ ,‬בכל אופן היא אסורה‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 43‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫כרשינים‪:‬‬

‫בהנאה של כילוי‪ ,‬כגון בשריפה‪ ,‬מלבד מקרים של צורך הרבים או צורך מצוה כפי‬
‫שמופיע במשנה י'‪.‬‬
‫צמח מספוא שמשמש כמאכל בהמה‪ ,‬אולם בשעת הדחק גם בני אדם אוכלים ממנו‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬מניעת הפסד תרומה‬
‫מּוּריָס‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא ְמאַ בְּ דָ ן‪,‬‬
‫אֵ ין נו ְֹתנִין ְדּבֵ לָה וּגְ רוֹגְ רוֹת לְ תוֹ� הַ ְ‬
‫ַמּוּריָס‪.‬‬
‫אֲ בָ ל נו ְֹתנִין אֶ ת הַ ַיּיִן ל ְ‬
‫וְ אֵ ין ְמפַ ְטּ ִמין אֶ ת הַ ֶשּׁמֶ ן‪,‬‬
‫ֵנוּמלִ ים‪.‬‬
‫אֲ בָ ל עו ִֹשׂין אֶ ת הַ ַיּיִן י ְ‬
‫אֵ ין ְמבַ ְשּׁלִ ין ַייִן ֶשׁל ְתּרוּמָ ה‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא מַ ְמעִ יטוֹ‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה מַ ִתּיר‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא מַ ְשׁבִּ יח ֹו‪.‬‬
‫‪ 1‬אין לתת גרוגרות או דבלות של תרומה לתוך רוטב דגים )"מוריס"(‪ ,‬שעל ידי כך הם נפסדים‪.‬‬
‫‪ 2‬יין של תרומה אפשר לתת לתוך רוטב של דגים‪ ,‬כי זה משביחו‪.‬‬
‫‪ 3‬אין רוקחים שמן של תרומה עם בשמים של חולין‪ ,‬כי השמן הנבלע הולך לאבוד‪.‬‬
‫‪ 4‬אפשר לתת ליין של תרומה דבש ופלפלים )"ינומלים"(‪.‬‬
‫‪ 5‬בישול יין של תרומה‪:‬‬
‫‪ 5.1‬תנא קמא‪ :‬אין לבשל‪ ,‬שהיין נחסר בבישול‪.‬‬
‫‪ 5.2‬רבי יהודה ) ואין הלכה כמותו(‪ :‬אפשר לבשל‪ ,‬שיין מבושל מתקיים יותר‪.‬‬
‫משנה ב‪ :‬דין משקה הנעשה מפירות תרומה )לא כולל שמן ויין(‬
‫וּשׁאָר כָּ ל מֵ י פֵ רוֹת ֶשׁל ְתּרוּמָ ה‪,‬‬
‫פּוּחים וְ חֹמֶ ץ ִס ְת ָונִיּוֹת ְ‬
‫ְדּבַ שׁ ְתּמָ ִרים וְ יֵין תַּ ִ‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר ְמחַ יֵּב קֶ ֶרן ָוחֹמֶ שׁ‪.‬‬
‫וְ ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ פּוֹטֵ ר‪.‬‬
‫וְ ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר ְמטַ מֵּ א ִמשּׁוּם מַ ְשׁקֶ ה‪.‬‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ ‪:‬‬
‫�א מָ נוּ ֲחכָ ִמים ִשׁבְ עָ ה מַ ְשׁ ִקין כְּ מ ֹונֵי פַ טָּ ִמים‪,‬‬
‫וּשׁאָר ָכּל הַ מַּ ְשׁ ִקין ְטהו ִֹרין‪.‬‬
‫אָמרוּ‪ִ :‬שׁבְ עָ ה מַ ְשׁ ִקין ְטמֵ ִאים‪ְ ,‬‬
‫אֶ לָּא ְ‬
‫‪ 1‬משקה שנעשה מפירות תרומה‪ ,‬כגון‪ :‬דבש מתמרים‪ ,‬יין מתפוחים וחומץ מסתווניות‪:‬‬
‫‪ 1.1‬זר השותה אותם בשוגג‪:‬‬
‫‪ 1.1.1‬רבי אליעזר‪:‬‬

‫חייב בקרן וחומש כדין אוכל תרומה בשוגג‪.‬‬

‫‪ 1.1.2‬רבי יהושע‪:‬‬

‫חייב בקרן ופטור מחומש )חיוב חומש הוא על פירות ולא על משקה מפירות(‪.‬‬

‫‪ 1.2‬האם משקים אלה מקבלים טומאה ומכשירים אוכלים לקבל טומאה ?‬
‫‪ 1.2.1‬רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬

‫מקבלים טומאה ומכשירים שאר אוכלים לקבל טומאה‪.‬‬

‫‪ 1.2.2‬רבי יהושע‪:‬‬
‫‪1.2.2.1‬‬

‫חכמים שאמרו שבעה משקים שמקבלים טומאה דייקו בלשונם‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 44‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫רק שבעת המשקים שמנו מכשירים לקבל טומאה והשאר לא‪.‬‬

‫‪1.2.2.2‬‬

‫משנה ג‪ :‬הבדלים בין יין ושמן לשאר משקים של פירות‬
‫אֵ ין עו ִֹשׂין ְתּמָ ִרים ְדּבַ שׁ‪,‬‬
‫פּוּחים ַייִן‪,‬‬
‫וְ �א תַ ִ‬
‫וְ �א ִס ְת ָונִיּוֹת חֹמֶ ץ‪,‬‬
‫ֵיתים ַו ֲענָבִ ים בִּ לְ בָ ד‪.‬‬
‫ֲשׂר ֵשׁנִי‪ ,‬אֶ לָּא ז ִ‬
‫וּשׁאָר ָכּל הַ פֵּ רוֹת אֵ ין ְמ ַשׁנִין אוֹתָ ם ִמבְּ ִריָּתָ ן בַּ ְתּרוּמָ ה וּבְ מַ ע ֵ‬
‫ְ‬
‫וּמן הָ ֲענָבִ ים‪.‬‬
‫ֵיתים ִ‬
‫אַרבָּ עִ ים ִמשּׁוּם עָ ְרלָה‪ ,‬אֶ לָּא עַ ל הַ יּוֹצֵ א ִמן הַ זּ ִ‬
‫אֵ ין סו ְֹפגִ ין הָ ְ‬
‫וּמן הָ ֲענָבִ ים‪.‬‬
‫ֵיתים ִ‬
‫כּוּרים מַ ְשׁ ִקין‪ ,‬אֶ לָּא הַ יּוֹצֵ א ִמן הַ זּ ִ‬
‫יאין בִּ ִ‬
‫וְ אֵ ין ְמבִ ִ‬
‫וּמן הָ ֲענָבִ ים‪.‬‬
‫ֵיתים ִ‬
‫וְ אֵ ינ ֹו ִמטַּ מֵּ א ִמשּׁוּם מַ ְשׁקֶ ה‪ ,‬אֶ לָּא הַ יּוֹצֵ א ִמן הַ זּ ִ‬
‫וּמן הָ ֲענָבִ ים‪.‬‬
‫ֵיתים ִ‬
‫וְ אֵ ין מַ ְק ִריבִ ין עַ ל גַּ בֵּ י הַ ִמּזְּ בֵּ חַ ‪ ,‬אֶ לָּא הַ יּוֹצֵ א ִמן הַ זּ ִ‬
‫‪ 1‬אין עושים מפירות תרומה משקה‪ .‬כגון‪:‬‬
‫‪ 1.1‬דבש מתמרים‪,‬‬
‫‪ 1.2‬יין מתפוחים‪,‬‬
‫‪ 1.3‬חמץ מענבי סתיו‪.‬‬
‫‪ 1.4‬מלבד זיתים וענבים אין לעשות מפרות תרומה או מעשר שני משקה‪.‬‬
‫‪ 2‬דינים נוספים שיש בהם הבדל בין יין ושמן לבין שאר משקין‪:‬‬
‫‪ 2.1‬השותה משקה מפירות ערלה סופג ארבעים רק ביין ושמן‪ ,‬בשאר משקים לא‪.‬‬
‫‪ 2.2‬ביכורים ממשקה של פירות אפשר להביא רק משמן ויין‪ ,‬ולא משאר משקים‪.‬‬
‫‪ 2.3‬רק שמן ויין נטמאים ומכשירים אוכלים לקבל טומאה‪ ,‬שאר משקים לא‪.‬‬
‫‪ 2.4‬רק יין ושמן מקריבים על המזבח )לנסכים ומנחות(‪ ,‬ולא שאר משקים‪.‬‬
‫משנה ד‪ :‬עוקצי פרות של תרומה שאסורים לזרים‬
‫סוּרים ַלזּ ִָרים‪.‬‬
‫יסים וְ הֶ חָ רוּבִ ין ֶשׁל ְתּרוּמָ ה‪ֲ ,‬א ִ‬
‫ע ְֻקצֵ י ְתאֵ נִים וּגְ רוֹגְ רוֹת‪ ,‬וְ הַ כְּ לִ ִ‬
‫העוקצים )החלק שהפרי מחובר בו לאילן( של הפירות הבאים‪ ,‬כשהם תרומה‪ ,‬אסורים לזרים‪:‬‬
‫•‬

‫תאנים‪.‬‬

‫•‬

‫גרוגרות )תאנים יבשות(‪.‬‬

‫•‬

‫כליסים )מין פרי מתוק(‪.‬‬

‫•‬

‫חרובים‪.‬‬

‫משנה ה‪ :‬דין שאריות אוכל של תרומה‬
‫גַּ ְר ִעינֵי ְתרוּמָ ה‪ ,‬בִּ זְמַ ן ֶשׁהוּא ְמכַ נְּסָ ן‪ ,‬אֲ סוּרוֹת‪.‬‬
‫וְ ִאם ִה ְשׁלִ יכָ ן‪ ,‬מֻ תָּ רוֹת‪.‬‬
‫סוּרין‪.‬‬
‫וְ כֵ ן עַ ְצמוֹת הַ קֳּ דָ ִשׁים‪ ,‬בִּ זְמַ ן ֶשׁהוּא ְמכַ נְּסָ ן‪ ,‬אֲ ִ‬
‫וְ ִאם ִה ְשׁלִ יכָ ן‪ ,‬מֻ תָּ ִרין‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 45‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫הַ מֻּ ְרסָ ן ֻמתָּ ר‪.‬‬
‫סֻבִּ ין ֶשׁל ֲחדָ שׁוֹת‪ ,‬אֲ סוּרוֹת‪.‬‬
‫וְ ֶשׁל י ְָשׁנוֹת‪ ,‬מֻ תָּ רוֹת‪.‬‬
‫וְ נוֹהֵ ג בַּ ְתּרוּמָ ה כְּ דֶ ֶר� ֶשׁהוּא נוֹהֵ ג בַּ ֻחלִּ ין‪.‬‬
‫הַ ְמּסַ לֵּת קַ ב א ֹו קַ בַּ יִם לִ סְ אָה‪,‬‬
‫�א יְאַ בֵּ ד אֶ ת הַ ְשּׁאָר‪,‬‬
‫אֶ לָּא ַינִּיחֶ נּוּ בְ מָ קוֹם הַ מֻּ ְצנָע‪.‬‬
‫‪ 1‬גרעיני פירות תרומה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אם הכהן שומר אותם לאכילה הם אסורים לזרים‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם הכהן משליך אותם הם מותרים לזרים‪.‬‬
‫‪ 2‬עצמות של קרבנות הנאכלים לכוהנים והעצמות ראויות קצת לאכילה‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם הכהן שומר אותם לאכילה הם אסורים לזרים‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם הכהן משליך אותם הם מותרים לזרים‪.‬‬
‫‪ 3‬מורסן )סובין גסים שאינם ראויים לאכילה( של תרומה‪ ,‬מותר לזרים‪.‬‬
‫‪ 4‬סובין דקים של תרומה‪:‬‬
‫‪ 4.1‬של חיטים חדשות‪ ,‬אסורים לזרים )כיוון שמעורב בהם הרבה קמח(‪.‬‬
‫‪ 4.2‬של חיטים ישנות‪ ,‬מותרים לזרים )שלא מעורב בהם קמח(‪.‬‬
‫‪ 5‬חלקים ממאכל תרומה‪ ,‬שאינם נאכלים )סובין ומורסן( הכהן יכול להשליכם כאילו הם חולין‪.‬‬
‫‪ 6‬קמח תרומה שנשאר לאחר שניפו ממנו קב או שניים סולת נקייה‪:‬‬
‫‪ 6.1‬אסור לאבד אותו ) כיוון שהוא ראוי למאכל(‪.‬‬
‫‪ 6.2‬יש לשמרו במקום מוצנע שלא יאבד‪.‬‬
‫משנה ו‪ :‬מחסן שפינה ממנו תבואה של תרומה ורוצה לשים שם תבואה של חולין‬
‫גוּרה ֶשׁ ִפּנָּה ִממֶּ נָּה ִחטֵּ י ְתרוּמָ ה‪,‬‬
‫ְמ ָ‬
‫וּמלַקֵּ ט אַחַ ת אֶ חָ ת‪,‬‬
‫אֵ ין ְמחַ יְּבִ ין אוֹת ֹו לִ ְהיוֹת יו ֵֹשׁב ְ‬
‫אֶ לָּא ְמכַ בֵּ ד כְּ דַ ְרכּוֹ‪ְ ,‬ונוֹתֵ ן לְ תוֹכָ הּ ֻחלִּ ין‪.‬‬
‫‪ 1‬אין מחייבים אותו ללקט חיטה חיטה עד שיפנה את כל התרומה‪.‬‬
‫‪ 2‬מטאטא כדרכו את שארית התבואה של התרומה‪ ,‬ונותן לתוכה חולין‪.‬‬
‫משנה ז‪ :‬שמן תרומה שנשפך מהחבית‬
‫וְ כֵ ן חָ בִ ית ֶשׁל ֶשׁמֶ ן ֶשׁנּ ְִשׁ ְפּכָ ה‪,‬‬
‫וּמטַ פֵּ חַ ‪,‬‬
‫אֵ ין ְמחַ יְּבִ ין אוֹת ֹו לִ ְהיוֹת יו ֵֹשׁב ְ‬
‫אֶ לָּא נוֹהֵ ג בָּ הּ כְּ דֶ ֶר� ֶשׁהוּא נוֹהֵ ג בַּ ֻחלִּ ין‪.‬‬
‫‪ 1‬אינו חייב לספוג את השמן מהרצפה ע"י מגע כף ידו‪ ,‬עד שיקנח את השמן לגמרי‪.‬‬
‫‪ 2‬אוסף את השארית שנשפכה כדרך שהוא אוסף שארית של חולין‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 46‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫משנה ח‪ :‬המערה יין או שמן של תרומה מכלי לכלי‬
‫הַ ְמעָ ֶרה ִמכַּ ד לְ כַ ד וְ נוֹטֵ ף ָשׁ�שׁ ִט ִפּים‪ ,‬נוֹתֵ ן לְ תוֹכָ הּ חֻלִּ ין‪.‬‬
‫וּמצָּ הּ‪ ,‬ה ֲֵרי ז ֹו ְתרוּמָ ה‪.‬‬
‫ִה ְרכִּ ינָהּ ִ‬
‫ֲשׂר ֶשׁל ְדּמַ אי וְ י ֹולִ י ֶכנָּה ַלכֹּהֵ ן ?‬
‫וְ כַ מָּ ה ְתהֵ א בִ ְתרוּמַ ת מַ ע ֵ‬
‫אֶ חָ ד ִמ ְשּׁמ ֹונָה ל ְַשּׁ ִמינִית‪.‬‬
‫‪ 1‬מערה עד שיטפטפו ‪ 3‬טיפות בזו אחר זו‪ ,‬ואח"כ יכול לתת חולין לתוך הכלי‪.‬‬
‫‪ 2‬אם לאחר שטפטפו ‪ 3‬טיפות הניח את הכד וכונסו שאריות תרומה נוספות למקום אחד‪:‬‬
‫‪ 2.1‬שאריות אלה הם תרומה‪.‬‬
‫כותרת הוספת‪:‬‬

‫מינימום של תרומת מעשר דמאי שיש לתיתה לכהן‪:‬‬

‫‪ 2.2‬המינימום הוא ‪ 1‬חלקי ‪ 64‬של לוג‪.‬‬
‫‪ 2.3‬פחות מכן אינו חייב לתת לכהן ויכול לאבדה בידיים‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬דין כרשינים )ראה מושגים( של תרומה‬
‫כַּ ְר ִשׁינֵי ְתרוּמָ ה‪ ,‬מַ אֲ כִ ילִ ין אוֹתָ ם לַבְּ הֵ מָ ה‪ ,‬וְ לַחַ יָּה‪ ,‬וְ ל ַַתּ ְרנְגוֹלִ ים‪.‬‬
‫י ְִשׂ ָראֵ ל ֶשׁ ָשּׁכַ ר פָּ ָרה ִמכֹּהֵ ן‪ ,‬מַ ֲאכִ ילָהּ כַּ ְר ִשׁינֵי ְתרוּמָ ה‪.‬‬
‫וְ כֹהֵ ן ְשׁ ָשּׂכַ ר פָּ ָרה ִמיּ ְִש ָראֵ ל‪ ,‬אַף עַ ל ִפּי ֶשׁ ְמּזוֹנוֹתֶ יהָ עָ לָיו‪� ,‬א ַי ֲאכִ י ֶלנָּה כַ ְר ִשׁינֵי ְתרוּמָ ה‪.‬‬
‫י ְִשׂ ָראֵ ל ֶשׁ ָשּׁם פָּ ָרה ִמכֹהֵ ן‪� ,‬א יַאֲ כִ י ֶלנָּה כַ ְר ִשׁינֵי ְתרוּמָ ה‪.‬‬
‫וְ כֹהֵ ן ֶשׁ ָשּׁם פָּ ָרה ִמיּ ְִשׂ ָראֵ ל‪ ,‬מַ ֲאכִ ילָהּ כַּ ְר ִשׁינֵי ְתרוּמָ ה‪.‬‬
‫‪ 1‬מותר לכהן להאכילם לבהמתו‪ ,‬לחייתו ולתרנגוליו‪.‬‬
‫‪ 2‬מותר לישראל להאכיל בהם פרה ששכר מכהן לעבודתו‪.‬‬
‫‪ 3‬אסור לכהן להאכיל בהם פרה ששכר מישראל לעבודתו‪.‬‬
‫‪ 4‬אסור לישראל להאכיל בהם פרה שקבל מכהן בשומה )ראה מושגים(‪.‬‬
‫‪ 5‬מותר לכהן להאכיל בהם פרה שקבל מישראל בשומה‪.‬‬
‫משנה י‪:‬‬

‫הדלקה בשמן שריפה )ראה מושגים(‬

‫יקין ֶשׁמֶ ן ְשׂ ֵרפָ ה‬
‫מַ ְדלִ ִ‬
‫בְּ בָ תֵּ י כְ נ ִֵסיּוֹת‪ ,‬וּבְ בָ תֵּ י ִמ ְד ָרשׁוֹת‪ ,‬וּבַ ְמּבוֹאוֹת הָ אֲ פֵ לִ ין‪ ,‬וְ עַ ל גַּ בֵּ י הַ חוֹלִ ין‪,‬‬
‫בִּ ְרשׁוּת כֹּהֵ ן‪.‬‬
‫ִשּׂאת ַלכֹּהֵ ן‪ ,‬וְ ִהיא לְ מוּדָ ה אֵ צֶ ל אָבִ יהָ ‪ ,‬אָבִ יהָ מַ ְדלִ יק בִּ ְרשׁוּתָ הּ‪.‬‬
‫בַּ ת י ְִשׂ ָראֵ ל ֶשׁנּ ֵ‬
‫ְהוּדה‪.‬‬
‫יקין בְּ בֵ ית הַ ִמּ ְשׁתֶּ ה‪ ,‬אֲ בָ ל �א בְ בֵ ית הָ אֵ בֶ ל‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י י ָ‬
‫מַ ְדלִ ִ‬
‫וְ ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ :‬בְּ בֵ ית הָ אֵ בֶ ל‪ ,‬אֲ בָ ל �א בְ בֵ ית הַ ִמּ ְשׁתֶּ ה‪.‬‬
‫ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹסֵ ר ָכּאן ְוכָ אן‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן מַ ִתּיר ָכּאן ְוכָ אן‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 47‬מתוך ‪48‬‬

‫מסכת תרומות‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 1‬מותר לזרים להנות משמן שריפה‪ ,‬אם הכהן מרשה להדליקו‪ ,‬במקרים הבאים‪:‬‬
‫‪ 1.1‬בבתי כנסיות ובבתי מדרשות‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בסמטאות חשוכות‪.‬‬
‫‪ 1.3‬אצל אנשים חולים‪.‬‬
‫‪ 2‬בת ישראל שנשאת לכהן ורגילה לבקר אצל אביה‪ ,‬אביה יכול להדליק שמן שריפה בהסכמתה‪.‬‬
‫‪ 3‬שימוש בשמן שריפה בבית המשתה ובבית האבל )אם כהנים יושבים שם(‪:‬‬
‫‪ 3.1‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬

‫מותר בבית המשתה‪ ,‬אסור בבית האבל‪.‬‬

‫‪ 3.2‬רבי יוסי )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬

‫מותר בבית האבל‪ ,‬אסור בבית המשתה‪.‬‬

‫‪ 3.3‬רבי מאיר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬

‫אוסר בשניהם‪.‬‬

‫‪ 3.4‬רבי שמעון‪ :‬מותר גם בבית האבל וגם בבית המשתה‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 48‬מתוך ‪48‬‬