מסכת מעשרות
מעוצבת בידי זאב לבנוני
חוזר ושונה
דרכי חזרה ולימוד של המשנה
בעריכת זאב לבנוני
אתר דעת
תשע"ט
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 1מתוך :E24ארכיוןזמניזאב לבנוני -חוזר ושונהזרעיםlevanoni-zraim07.doc
מסכת מעשרות
מעוצבת בידי זאב לבנוני
נושאים עיקריים במסכת:
כללים בסיסיים לחיוב במעשרות ,הגדרת הזמן שהפירות נחשבים ראויים למאכל ,הגדרת
פרק א:
זמן "גמר מלאכה".
כיצד לנהוג בפירות שעם הארץ מציע לאחרים לאכול ,מהי גמר מלאכה בפירות שמוליכים
פרק ב:
ממקום למקום .הפרשת תרומה קודם גמר מלאכה ,דיני מקח בפירות לעניין חיוב
במעשרות ,פועל האוכל פירות שעובד בהם לעניין הפרשת מעשרות.
דין מעביר תאנים למוקצה דרך חצירו ,דיני מעשר לפועלים שאוכלים מפירות בעל הבית,
פרק ג:
המוצא פירות מתי חייב לעשר ,מקומות הקובעים למעשר ,תאנה שעיקרה במקום אחד
ונופה במקום אחר.
דברים הקובעים למעשר ,דיני מעשרות לזיתים בבית הבד ,דיני מעשרות ליין בגת ,גמר
פרק ד:
מלאכה בשעורים ובשיבולים ,דין מעשרות בסוגי צמחים שנוהגים לאכלם.
דיני מעשרות מפרי שנמצא על שתילים שעקרו אותם ,דין מעשרות בירקות שהעבירו
פרק ה:
אותם ממקום למקום ,דין מכירת פירות או שאריות של פירות לעם הארץ ,הפרשת
מעשרות מתמד ,דין גרעיני תבואה שנמצאו בחורי נמלים.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 2מתוך :E24ארכיוןזמניזאב לבנוני -חוזר ושונהזרעיםlevanoni-zraim07.doc
מסכת מעשרות
מעוצבת בידי זאב לבנוני
פרק א'
הנושאים העיקריים בפרק:
כללים בסיסיים לחיוב במעשרות ,הגדרת הזמן שהפירות נחשבים ראויים
למאכל ,הגדרת זמן "גמר מלאכה" בירקות ופירות.
מושגים
גמר מלאכה:
לאחר שהפרי ראוי למאכל עדין עושים בו לפעמים מלאכות מסוימות .לכל פרי או
ירק מוגדר שלב של "גמר מלאכה" .לתבואה ,גמר מלאכה הוא מירוח הכרי ,דהיינו
הבאת התבואה לגורן ,עשיית ערימה מהתבואה והחלקת הערימה .לאחר שהפרי ראוי
למאכל עד לשלב של גמר מלאכה ,אפשר להמשיך לאכול אותו אכילת ארעי בלבד,
ללא הפרשת מעשרות .לאחר שנגמרה מלאכתו גם אכילת ארעי אי אפשר לאכול
ממנו לפני הפרשת מעשרות.
גורן למעשרות :השלב של גמר מלאכה לגבי תבואה הוא הבאה התבואה לגורן ומירוח הכרי ,והוא
מכונה במשנה "גורן" .מושג זה מושאל גם לשאר הפירות והירקות כדי לציין את גמר
המלאכה שלהם.
מקום עשיית השמן מהזיתים .בבית הבד ישנם מספר כלי משנה:
בית בד:
עוקה:גומה שהשמן יורד לתוכה מבית הבד.
עקל :סל נצרים שעוצרים בו את שארית השמן מפסולת הזיתים.
ממל :האבן הכותשת את הזיתים בבית הבד.
נסרים או קורות שהזיתים נעצרים עליהם.
פצים:
קערה גדולה מלאה תבשיל.
תמחוי:
משנה א :כללים לגבי גידולים שחייבים במעשרות
אָרץ ,חַ יָּב בַּ מַּ עַ ְשׂרוֹת.
אָמרוּ בַּ מַּ ע ְֲשׂרוֹתָ :כּל ֶשׁהוּא ֹא ֶכלְ ,ונ ְִשׁמָ ר ,וְגִ דּוּלָיו ִמן הָ ֶ
כְּ לָל ְ
אָמרוּ:
וְ עוֹד כְּ לָל אַחֵ ר ְ
כָּ ל ֶשׁ ְתּ ִחלָּת ֹו ֹאכֶל וְ סוֹפ ֹו ֹאכֶל ,אַף עַ ל ִפּי ֶשׁהוּא שׁו ְֹמר ֹו לְ הו ִֹסיף ֹאכֶל ,חַ יָּב קָ טָ ן וְ גָדוֹל.
וְ כָ ל ֶשׁאֵ ין ְתּחִ לָּת ֹו ֹא ֶכל ,אֲ בָ ל סוֹפ ֹו ֹא ֶכל ,אֵ ינ ֹו חַ יָּב עַ ד ֶשׁיֵּעָ ֶשׂה ֹא ֶכל.
1כלל א':
כל אוכל שנשמר )אינו הפקר( ,וגידולו בקרקע חייב במעשר.
2כלל ב':
2.1דבר שראוי למאכל בתחילת גידולו ,ואם ישאירו אותו בקרקע הוא ימשיך לגדול,
חייב במעשרות בין שהוא קטן ובין שהוא גדול.
2.2דבר שראוי למאכל רק בסוף גידולו ,חייב במעשרות רק כשיעשה ראוי למאכל.
משנה ב :הגדרת זמן החיוב במעשרות לגבי פירות שונים )שראויים הם לאכילה(
מֵ אֵ ימָ תַ י הַ פֵּ רוֹת חַ יָּבוֹת בַּ מַּ עַ ְשׂרוֹת ?
הַ ְתּאֵ ינִיםִ ,מ ֶשּׁיַּבְ ִחילוּ.
הָ ֲענָבִ ים וְ הָ אֳבָ ִשׁיםִ ,מ ֶשּׁ ִהבְ ִאישׁוּ.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 3מתוך :E24ארכיוןזמניזאב לבנוני -חוזר ושונהזרעיםlevanoni-zraim07.doc
מסכת מעשרות
מעוצבת בידי זאב לבנוני
תּוּתיםִ ,מ ֶשּׁיּ ְַא ִדּימוְּ .וכָ ל הָ אֲ דֻ ִמּיםִ ,מ ֶשּׁיּ ְַא ִדּימוּ.
הָ אוֹג וְ הַ ִ
הָ ִרמּ ֹונִיםִ ,מ ֶשּׁיִּמַּ סּוּ.
הַ ְתּמָ ִריםִ ,מ ֶשּׁיּ ִַטּילוּ ְשׂאוֹר.
הָ אַפַ ְרסְ ִקיםִ ,מ ֶשּׁיּ ִַטּילוּ גִ ִידים.
גוּרה.
הָ אֱג ֹוזִיםִ ,מ ֶשּׁ ַיּעֲשׂוּ ְמ ָ
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :הָ אֱג ֹוזִים וְ הַ ְשּׁקֵ ִדיםִ ,מ ֶשּׁ ַיּעֲשׂוּ ְקלִ פָּ ה.
.1תנא קמא:
.1.1התאנים משיתחילו להבשיל )"יבחילו"(.
.1.2ענבים וענבי הבר )"אבשים"( ,כשהחרצנים יראו מחוץ לענב )"הבאישו"(.
.1.3האוג והתותים משיאדימו .וכל הפירות האדומים משיאדימו.
.1.4הרימונים משיהיו רכים עד שאפשר למעוך אותם ביד.
.1.5התמרים ,כשיתחילו לתפוח כמו שאור.
.1.6האפרסקים ,משיראה בקליפתם כעין גידים.
.1.7האגוזים ,כשייפרד האוכל מהקליפה העליונה ויראה כאילו מונח בקופסה.
. .2רבי יהודה )ואין הלכה כמותו( :אגוזים ושקדים לאחר שתיוצר הקליפה הפנימית הדבוקה לאוכל.
משנה ג :המשך הגדרת זמן חיוב במעשרות לגבי פירות שונים ,ולגבי תלתן ותבואה.
הֶ חָ רוּבִ יןִ ,מ ֶשּׁ ִיּנָּקֵ דוּ.
וְ כָ ל הַ ְשּׁחו ִֹריםִ ,מ ֶשּׁ ִיּנָּקֵ דוּ.
ישׁין ,וְ הָ ֻעז ְָר ִדיםִ ,מ ֶשּׁיִּקָּ ֵרחוּ.
הָ אֲ ָג ִסים וְ הַ ְקּרֻ ְסטוּמֵ לִ ין ,וְ הַ פָּ ִר ִ
וְ כָ ל הַ לְּ בָ נִים ִמ ֶשּׁיִּקָּ ֵרחוּ.
הַ ִתּלְ תָ ןִ ,מ ֶשּׁ ְתּצַ מֵ חַ .
ֵיתיםִ ,מ ֶשּׁיַּכְ נִיסוּ ְשׁלִ ישׁ.
הַ ְתּבוּאָה ְוהַ זּ ִ
.1החרובים ,משיעשה בהם נקודות שחורות.
.2כל הפירות השחורים ,משיעשה בהם נקודות שחורות.
.3אגסי בר והחבושים והתפוחים הקטנים ,משינשרו השערות מעליהם.
.4הפירות הלבנים ,כשינשרו השערות מעליהם.
.5התלתן ,משעה שאם יתלשו ויזרעו ,יצמחו שוב.
.6התבואה והזיתים ,כשיגיעו לשליש גידולם.
משנה ד :ירקות ופירות שחייבים במעשרות רק כשהם קטנים ,או רק כשהם גדולים ,או בשני הזמנים.
יחיםְ ,והַ ְמּל ְָפפוֹנוֹת,
שּׁוּאים ,וְ הַ ְדּלוּעִ יםְ ,והָ אֲ בַ ִטּ ִ
וּבַ י ָָרק :הַ ִקּ ִ
וּקטַ נִּים.
פּוּחים ,וְ הָ אֶ ְתרוֹגִ ין ,חַ יָּבִ ים גְּ דוֹלִ ים ְ
הַ תַּ ִ
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן פּוֹטֵ ר אֶ ת הָ אֶ ְתרוֹגִ ים בְּ קָ ְטנָן.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 4מתוך :E24ארכיוןזמניזאב לבנוני -חוזר ושונהזרעיםlevanoni-zraim07.doc
מסכת מעשרות
מעוצבת בידי זאב לבנוני
תוּקים,
הַ חַ יָּב בַּ ְשּׁקֵ ִדים הַ מָּ ִרים ,פָּ טוּר בַּ ְמּ ִ
תוּקים ,פָּ טוּר בַּ מָּ ִרים.
הַ חַ יָּב בַּ ְמּ ִ
1פירות וירקות שחייבים בהם מעשרות בין אם נקטפו קטנים ובין אם נקטפו גדולים:
1.1בירקות:
קישואים ,דלויים ,אבטיחים ומלפפונים.
1.2בפירות:
1.2.1תנא קמא:
תפוחים ואתרוגים.
1.2.2רבי שמעון:
תפוחים בלבד .אתרוגים חייבים במעשרות רק כשהם גדולים.
2זמן החיוב במעשרות בשקדים:
2.1מה שחייב בשקדים המרים )כשהם קטנים בלבד( פטור בשקדים הגדולים.
2.2מה שחייב בשקדים המתוקים )כשהם גדולים בלבד( פטור בשקדים המרים.
משנה ה :גמר מלאכה של ירקות ופירות שאין לאכול מהם יותר אכילת ארעי
אֵ יזֶהוּ גּ ְָרנָן לַמַּ עַ ְשׂרוֹת ?
שּׁוּאים וְ הַ ְדּלוּעִ יםִ ,מ ֶשּׁיְּפַ ְקסוּ.
הַ ִקּ ִ
וְ ִאם אֵ ינ ֹו ְמפַ קֵּ סִ ,מ ֶשּׁ ַיּע ֲִמיד ע ֲֵרמָ ה.
ֲשׂה מֻ ְקצֶ ה.
אֲ בַ ִטּיחַ ִ ,מ ֶשּׁיּ ְַשׁלֵּק .וְ ִאם אֵ ינ ֹו ְמ ַשׁלֵּק ,עַ ד ֶשׁ ַיּע ֶ
י ָָרק הַ ֶנּ ֱא ָגד,
ִמ ֶשּׁיֹּאגַ ד.
ִאם אֵ ינ ֹו א ֹוגֵד ,עַ ד ֶשׁיְּמַ לֵּא אֶ ת הַ ֶכּלִ י.
וְ ִאם אֵ ינ ֹו ְממַ לֵּא אֶ ת הַ כֶּלִ י ,עַ ד ֶשׁיִּלְ קוֹט ָכּל צָ ְרכּ ֹו.
כַּ לְ ָכּלָה,
עַ ד ֶשׁיְּחַ פֶּ ה.
וְ ִאם אֵ ינ ֹו ְמחַ פֶּ ה ,עַ ד ֶשׁיְמַ לֵּא אֶ ת הַ כֶּלִ י.
וְ ִאם אֵ ינ ֹו ְממַ לֵּא אֶ ת הַ כֶּלִ י עַ ד ֶשׁ ִיּלְ קוֹט כָּ ל צָ ְרכּוֹ.
מוּרים ?
בַּ מֶּ ה ְדבָ ִרים ֲא ִ
בְ מוֹלִ י� לַשּׁוּק.
אֲ בָ ל בְּ מוֹלִ י� לְ בֵ יתוֹ ,א ֹו ֵכל מֵ הֶ ם ע ֲַראי עַ ד ֶשׁהוּא מַ גִּ יעַ לְ בֵ ית ֹו.
1קישואים ודלועים:
1.1לאחר שהורידו מהם את השיער הדק )"יפקסו"(.
1.2אם אינו מפקס ,לאחר שיעמיד מהם ערימה.
2אבטיח לאחר שיסיר את השיער הדק )"ישלק"( ,ואם אינו משלק עד שישטחם במוקצה.
3ירק שדרכו להימכר באגודות:
3.1כשיעשו ממנו אגודות.
3.2אם אינו אוגד ,עד שימלא את הכלים להביאם לשוק.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 5מתוך :E24ארכיוןזמניזאב לבנוני -חוזר ושונהזרעיםlevanoni-zraim07.doc
מסכת מעשרות
מעוצבת בידי זאב לבנוני
3.3אם אינו ממלא את הכלים ,עד שילקוט כל מה שהוא רוצה ללקוט.
4המלקט פירות לתוך סל גדול )"כלכלה"(:
4.1עד שיכסה את הפירות בעלים.
4.2אם אינו מחפה את הכלכלה ,עד שימלא את הכלי.
4.3אם אינו מחפה ואינו ממלא ,עד שילקוט כל צרכו.
5מתי אמורים כל השיעורים האלה ?
5.1כשכוונתו למכור את הפירות או הירקות בשוק.
5.2אם כוונתו להביאם לביתו ,יכול לאכול מהם ארעי עד שיביאם לביתו.
משנה ו :המשך פרוט זמן "גמר מלאכה" לגבי פירות וירקות שונים
מּוּקין ְוהֶ חָ רוּבִ יןִ ,מ ֶשּׁ ַיּע ֲִמיד ע ֲֵרמָ ה.
הַ פֶּ ֶרד וְ הַ צִּ ִ
הַ בְּ צָ לִ ים:
ִמ ֶשּׁיְּפַ קֵּ לְ .ו ִאם אֵ ינ ֹו ְמפַ קֵּ לִ ,מ ֶשּׁ ַיּע ֲִמיד ע ֲֵרמָ ה.
הַ ְתּבוּאָה:
ִמ ֶשּׁיְּמָ ֵרחַ ְ .ו ִאם אֵ ינ ֹו ְממָ ֵרחַ ,עַ ד ֶשׁ ַיּע ֲִמיד ע ֲֵרמָ ה.
הַ ִקּ ְטנִיּוֹת:
ִמ ֶשּׁיִּכְ בּוֹרְ .ו ִאם אֵ ינ ֹו כוֹבֵ ר ,עַ ד ֶשׁיְּמָ ֵרחַ .
אַף עַ ל ִפּי ֶשׁמֵּ ַרח:
וּממַּ ה ֶשׁבְּ תוֹ� הַ תֶּ בֶ ן וְ א ֹוכֵל.
וּמן הַ צְּ דָ ִדיםִ ,
נוֹטֵ ל ִמן הַ קֻּ טָּ ִעיםִ ,
1גרעיני הרימונים היבשים") ,הפרד"( ,הצימוקים והחרובים ,כשיעשה מהם ערימה.
2הבצלים:
משיקלוף את הקליפות המכוערות )"יפקל"( ,אם אינו מפקל ,כשיעמיד ערימה.
3התבואה:
משימרח ,ואם אינו ממרח ,משיעמיד ערימה.
4הקטניות:
4.1משינקה אותם בכברה )"משיכבור"( מצרורות והאבנים .אם אינו מנקה ,עד שימרח.
5אע"פ שמרח את התבואה ,מותר לו לאכול ארעי:
5.1מהשיבולים הקטועות שלא נידושו.
5.2מאלו שלא עברו מירוח כי היו בצידי הדרכים.
5.3ממה שנשאר בתבן ,כי לא נזרה ברוח.
משנה ז :הגדרת "גמר מלאכה" בשמן ויין
הַ ַיּיִןִ ,מ ֶשּׁיְּקַ פֶּ ה.
וּמן הַ ִצּנוֹר ,וְ שׁוֹתֶ ה.
אַף עַ ל ִפּי ֶשׁ ִקּפָּ ה ,ק ֹולֵט ִמן הַ ַגּת הָ עֶ לְ י ֹונָה ִ
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 6מתוך :E24ארכיוןזמניזאב לבנוני -חוזר ושונהזרעיםlevanoni-zraim07.doc
מסכת מעשרות
מעוצבת בידי זאב לבנוני
הַ ֶשּׁמֶ ןִ ,מ ֶשּׁיּ ֵֵרד לָעוּקָ ה.
וּמבֵּ ין הַ פַּ ִצּים,
וּמבֵּ ין הַ מֶּ מֶ ל ִ
אַף עַ ל ִפּי ֶשׁיּ ַָרד ,נוֹטֵ ל ִמן הֶ עָ קָ ל ִ
וְ נוֹתֵ ן ַלח ֲִמיטָ ה ְולַתַּ ְמחוּי,
אֲ בָ ל �א יִתֵּ ן ל ְַקּדֵ ָרה ְולַלְּ פָ ס כְּ ֶשׁהֵ ן רו ְֹת ִחין.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ רַ :לכֹּל הוּא נוֹתֵ ן ,חוּץ ִמדָּ בָ ר ֶשׁיֶּשׁ בּ ֹו חֹמֶ ץ ו ִָציר.
1לגבי יין:
1.1גמר מלאכה:
לאחר שיסיר את החרצנים והזגים הצפים על היין התוסס שבגת התחתונה.
1.2לאחר גמר מלאכה:
אפשר לשתות יין מהגת העליונה ומהצינור המוביל מהעליונה לתחתונה.
2לגבי שמן )ראה מושגים(:
2.1גמר מלאכה:
לאחר שהשמן יורד בבית הבד לגומה אליה הוא מתנקז.
2.2לאחר גמר מלאכה:
אפשר להשתמש בשמן שנמצא בעקל ,ובין הממל ,ובין הפצים )ראה
מושגים(.
3שימושים שניתן לעשות בשמן שלגביו עדיין לא נגמרה מלאכה )שנמצא בעקל ,בממל וכד'(:
3.1תנא קמא:
3.1.1מותר לתיתו לחמיטה )מריחת פני עוגה בשמן( ולתמחוי )ראה מושגים(.
3.1.2אסור לתת משמן זה לקדרה ולאילפס רותחים) ,כיוון שהבישול קובע למעשרות(.
3.2רבי יהודה :מותר לתת אפילו לקדרה ולאילפס רותחים אבל לא לדבר שיש בהם חומץ וציר.
משנה ח :גמר מלאכה בעיגולי דבלה ובגרוגרות
הָ ִעגּוּלִ ,מ ֶשּׁ ַיּ ֲחלִ יקֶ נּוּ.
יקים בַּ ְתּאֵ נִים וּבָ ֲענָבִ ים ֶשׁל טֶ בֶ ל.
מַ חֲ לִ ִ
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹסֵ ר.
הַ מַּ חֲ לִ יק בָּ ֲענָבִ ים,
�א הֻכְ ַשׁר.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :הֻכְ ַשׁר.
הַ גְּ רוֹגְ רוֹתִ ,מ ֶשּׁיָּדוּשׁ.
גוּרהִ ,מ ֶשּׁיְּעַ גֵּל.
וּמ ָ
ְ
גוּרה,
גוּרה ,נ ְִשׁבְּ ָרה הֶ חָ בִ ית וְ נִפְ ְתּחָ ה הַ ְמּ ָ
וּמעַ גֵּל בַּ ְמּ ָ
הָ יָה דָ שׁ בֶּ חָ בִ ית ְ
�א יֹאכַ ל מֵ הֶ ם ע ֲַראי.
ַרבִּ יּ יוֹסֵ י מַ ִתּיר.
1גמר מלאכה של עגול דבלה הוא ,לאחר שיחליק את פני העגול במשקה.
2החלקת פני עגול דבלה ,בענבים ותאנים של טבל )המיץ מחליקו(:
2.1תנא קמא :מותר להחליק.
2.2ר' יהודה )ואין הלכה כמותו( :אסור.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 7מתוך :E24ארכיוןזמניזאב לבנוני -חוזר ושונהזרעיםlevanoni-zraim07.doc
מסכת מעשרות
מעוצבת בידי זאב לבנוני
3החלקת עיגולי דבלה בענבים:
3.1תנא קמא :המיץ היוצא אינו מכשיר את העגול לקבל טומאה.
) 3.2ר' יהודה )ואין הלכה כמותו( :המיץ מכשיר.
4גמר מלאכה בגרוגרות )תאנים יבשות(:
4.1אם הגרוגרות בחוץ ,משידרוס אותם בחבית.
4.2אם הם במחסן )"מגורה"( ,משיעגל במעגילה את הערימה שבמחסן.
5דרס עגול בחבית או מעגל במעגילה ,ותוך כדי מעשה ,נשברה החבית או נפתח המחסן:
5.1תנא קמא :אין להמשיך ולאכול מהם יותר אכילת עראי.
5.2ר' יוסי )ואין הלכה כמותו(:
אפשר להמשיך לאכול מהם עראי.
פרק ב
הנושאים העיקריים בפרק:
מושגים
מוקצה:
פרוש ראשון:
פרוש שני:
כיצד לנהוג בפירות שעם הארץ מציע לאחרים לאכול ,מהי גמר מלאכה
בפירות שמוליכים ממקום למקום .הפרשת תרומה קודם גמר מלאכה,
דיני מקח בפירות לעניין חיוב במעשרות ,פועל האוכל פירות שעובד בהם
לעניין הפרשת מעשרות.
מקום מיוחד שבו היו שוטחים את התאנים כדי ליבשם.
מקום שבו היו חותכים את התאנים כדי להכין מהם עגולי דבלה.
לשני ההסברים ,בשלב של 'מוקצה' עדין לא נגמרה מלאכתם של
התאנים לחיוב במעשרות.
משנה א :עם הארץ שהציע לעוברים ושבים בשוק תאנים שהוא מוליך לביתו,
הָ יָה עוֹבֵ ר בַּ שּׁוּק ְואָמַ רְ " :טלוּ ָל ֶכם ְתּאֵ נִים",
טוּרין.
וּפ ִ
אוֹכְ לִ ין ְ
לְ ִפי ָכ� ִאם הִ כְ נִיסוּ לְ בָ תֵּ יהֶ םְ ,מתַ ְקּנִים ו ַַדּאי.
" ְטלוּ ְוהַ כְ נִיסוּ לְ בָ תֵּ יכֶם"� ,א יֹאכְ לוּ מֵ הֶ ם ע ֲַראי.
לְ ִפי ָכ� ִאם הִ כְ נִיסוּ לְ בָ תֵּ יהֶ ם ,אֵ ינָם ְמתַ ְקּנִים אֶ לָּא ְדמַ אי.
1אם אמר" :קחו תאנים במתנה") ,מתנה אינה קובעת למעשר(
1.1מותר לאכול מהם אכילת עראי ,קודם שיפרישו מעשרות.
1.2אם לאחר שלקחו את התאנים ,הכניסו אותם לבית ,צריכים לעשרם בתורת ודאי.
2אם אמר" :קחו והכניסו לבתיכם" )כוונתו לומר" :כבר עישרתי אותם"(:
2.1מאמינים לו שכבר נקבעו למעשרות ,ואין אוכלים מהם אפילו ארעי.
2.2אם לוקחים תאנים אלו הביתה ,צריכים לעשרם בתורת דמאי.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 8מתוך :E24ארכיוןזמניזאב לבנוני -חוזר ושונהזרעיםlevanoni-zraim07.doc
מסכת מעשרות
מעוצבת בידי זאב לבנוני
משנה ב :עם הארץ שהציע תאנים ליושבים בשער או בחנות
הָ יוּ יו ְֹשׁבִ ין בַּ ַשּׁעַ ר א ֹו בַ חֲנוּת וְ אָמַ רְ " :טלוּ ָל ֶכם ְתּאֵ נִים",
טוּרין,
וּפ ִ
אוֹכְ לִ ין ְ
וּבַ עַ ל הַ ַשּׁעַ ר וּבַ עַ ל הַ חֲ נוּת חַ יָּבִ ין.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה פּוֹטֵ ר ,עַ ד ֶשׁ ַיּ ֲחזִיר אֶ ת פָּ נָיו ,א ֹו עַ ד ֶשׁיּ ְַשׁנֶּה ְמקוֹם י ְִשׁיבָ ת ֹו.
1אם אמר ליושבים בשער או בחנות" :קחו תאנים במתנה":
1.1אוכלים מהם בתורת עראי ,כיון שהשער והחנות אינם שלהם )ואינם קובעים למעשרות(.
2אם הציע את התאנים לבעל השער או לבעל החנות:
2.1תנא קמא :חייבים במעשרות.
2.2ר' יהודה:
2.2.1אוכלים בתורת עראי) ,לדעתו גם השער והחנות אינם קובעים למעשר(.
2.2.2אם אין רואים אותו כשהוא אוכל או שיושב במקום שאינו מתבייש חייב לעשר.
משנה ג :המוליך פירות למוכרם במקום אחר ,מתי הוא גמר מלאכתם ?
ירוּשׁ ַליִם,
הַ מַּ ֲעלֶה פֵ רוֹת ִמן הַ גָּ לִ יל לְ יהוּדָ ה ,א ֹו ע ֹולֶה לִ ָ
א ֹוכֵל מֵ הֶ ם עַ ד ֶשׁהוּא מַ גִּ יעַ לְ מָ קוֹם ֶשׁהוּא ה ֹולֵ�,
וְ כֵ ן בחזרה.
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר :עַ ד ֶשׁהוּא מַ גִּ יעַ לִ ְמקוֹם הַ ְשּׁבִ יתָ ה.
וְ הָ רוֹכְ לִ ין הַ ְמּחַ ז ְִרין בָּ ֲעיָרוֹת,
אוֹכְ לִ ים עַ ד ֶשׁמַּ גִּ יעִ ים לְ ְמקוֹם הַ לִּ ינָה.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :הַ בַּ יִת הָ ִראשׁוֹן הוּא בֵ ית ֹו.
1המוליך פירותיו מהגליל ליהודה או לירושלים ,כדי לאכלם או למכרם:
1.1
תנא קמא:
1.1.1אוכל מהם עד שיגיע למקום אליו הוא הולך.
1.1.2אם נמלך בדעתו להחזירם למקום מוצאו ,אוכל מהם עד שיגיע למקום שיצא משם.
1.2ר' מאיר ) ואין הלכה כמותו( :אוכל מהפירות עד שיגיע למקום שהוא רוצה לשבות בו.
2רוכלים המוליכים אתם פרות לצורך אכילתם ,יכולים לאכול מהם:
2.1תנא קמא :עד שמגיעים למקום הלינה.
2.2ר' יהודה )ואין הלכה כמותו( :עד שיגיע הרוכל לבית הראשון שבעיר.
משנה ד :האם הפרשת תרומה קודם גמר מלאכה קובעת למעשר ?
פֵּ רוֹת ֶשׁ ְתּ ָרמָ ן עַ ד ֶשׁ�א נִגְ ְמ ָרה ְמלַאכְ תָּ ן,
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹסֵ ר ִמ ֶלּאֱכוֹל מֵ הֶ ם ע ֲַראי.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 9מתוך :E24ארכיוןזמניזאב לבנוני -חוזר ושונהזרעיםlevanoni-zraim07.doc
מסכת מעשרות
מעוצבת בידי זאב לבנוני
וַחֲ כָ ִמים מַ ִתּ ִירין ,חוּץ ִמכַּ לְ ָכּלַת ְתּאֵ נִים.
כַּ לְ ָכּלַת ְתּאֵ נִים ֶשׁ ְתּ ָרמָ הּ,
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן מַ ִתּירַ ,ו ֲח ָכ ִמים אוֹסְ ִרין.
1ר' אליעזר:
קובעת למעשר ,ואסור לאכול מהם אכילת עראי.
2חכמים :אינה קובעת למעשרות .מותר לאכול מהם אכילת עראי.
3כלכלת תאנים:
3.1חכמים:
אוסרים לאכול אכילת ארעי.
3.2ר' שמעון :מותר לאכול אכילת עראי לאחר הפרשת תרומה ,גם מכלכלת תאנים.
משנה ה :דיני מקח בפירות לענין חיוב במעשרות
הָ אוֹמֵ ר לַחֲבֵ ר ֹו" :הֵ ילָ� ִאסָּ ר זֶה וְ תֶ ן לִ י ב ֹו חָ מֵ שׁ ְתּאֵ נִים",
�א יֹאכַ ל עַ ד ֶשׁיְּעַ ֵשּרִ ,דבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר:
א ֹוכֵל אַחַ ת אַחַ ת ,פָּ טוּר.
וְ ִאם צֵ ַרף ,חַ יָּב.
ְהוּדה:
אָמַ ר ַרבִּ י י ָ
ירוּשׁ ַליִם,
ֲשׂה בְ גִ נַּת וְ ָר ִדים ֶשׁהָ יְתָ ה בִ ָ
מַ ע ֶ
אַרבַּ ע בְּ ִאסָּ ר,
וְ הָ יוּ ְתאֵ נִים נ ְִמכָּ רוֹת ִמ ָשּׁ�שׁ וּמֵ ְ
ֲשׂר מֵ ע ֹולָם.
וְ �א ֻה ְפ ַרשׁ ִממֶּ ָנּה ְתרוּמָ ה וּמַ ע ֵ
1האומר לחבירו" :קח איסר ותן לי תמרתו 5תאנים":
2ר' מאיר :לא יאכל עד שיעשר אותם.
3ר' יהודה:
3.1אם הקונה מקבל תאנה תאנה ואוכל אותה ,וכך הלאה ,הוא פטור מלעשרם.
3.2אם נתן לו המוכר שתיים או יותר יחד חייב לעשרם.
4סיפור מעשה מפי ר' יהודה:
4.1גינת ורדים הייתה בירושלים ,והיו בה תאנים שנמכרו 3-4באיסר.
4.2כשמכרו אותם אכלו מהם אחת אחת ,ומעולם לא נתנו מהם מעשרות.
משנה ו :המשך דיני מקח בפירות ,הקובע למעשרות
הָ אוֹמֵ ר לַחֲבֵ ר ֹו" :הֵ ילָ� ִאסָּ ר זֶה בְּ עֶ ֶשׂר ְתּאֵ ינִים ֶשׁאָבוֹר לִ י",
בּו ֵֹרר וְ א ֹוכֵל.
"בְּ אֶ ְשׁכּוֹל ֶשׁאָבוֹר לִ י",
ְמגַ ְרגֵּר ְוא ֹוכֵל.
"בְּ ִרמּוֹן ֶשׁאָבוֹר לִ י" ,פּו ֵֹרט ְוא ֹוכֵל.
"בְּ אַבַ ִטּיחַ ֶשׁאָבוֹר לִ י" ,סוֹפֵ ת ְוא ֹו ֵכל.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 10מתוך :E24ארכיוןזמניזאב לבנוני -חוזר ושונהזרעיםlevanoni-zraim07.doc
מסכת מעשרות
מעוצבת בידי זאב לבנוני
אֲ בָ ל ִאם אָמַ ר ל ֹו:
יחים אֵ לוּ",
"בְּ עֶ ְשׂ ִרים ְתּאֵ נִים אֵ לוּ"" ,בִּ ְשׁנֵי אֶ ְשׁכּוֹלוֹת אֵ לוּ"" ,בִּ ְשׁנֵי ִרמּ ֹונִים אֵ לוּ"" ,בִּ ְשׁנֵי אֲ בַ ִט ִ
א ֹוכֵל כְּ ַד ְרכּ ֹו וּפָ טוּרִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁקָּ נָה בַ ְמּחֻבָּ ר לַקַּ ְרקַ ע.
1האומר לחבירו "קח כסף עבור עשר תאנים שאברור ואתלוש מהעץ":
1.1יכול לתלוש אחת אחת ולאכול בלי לעשר.
2האומר קח כסף עבור אשכול שאברור מהעץ:
2.1יכול לתלוש גרגר גרגר ולאכול בלי לעשר.
3ברימון שאברור לי ,עליו לתלוש ולאכול פרט פרט.
4באבטיח שאברור לי ,עליו לחתוך מהאבטיח ולאכול חתיכה חתיכה.
5אם קנה את הפירות בעודם מחוברים לקרקע )לעץ( ,כגון שאמר:
•
"בעשרים תאנים אלו",
•
"בשני אשכולות אלו",
•
"בשני רימונים אלו",
•
"בשני אבטיחים אלו"
5.1יכול לקטוף כדרכו )אף יותר מאחד( ,ולאכול.
5.2המכר אינו קובע למעשר ,מפני שקנה מחובר לקרקע )שאינו קובע למעשר(.
משנה ז :פועל האוכל פירות שעובד בהם ,מתי אכילתו דינה כמקח הקובע למעשר
הַ שּׂ ֹו ֵכר אֶ ת הַ פּוֹעֵ ל לְ ְקצוֹת ִעמ ֹו בַּ ְתּאֵ נִים,
אָמַ ר ל ֹו" :עַ ל ְמנָת ֶשׁאוֹכַ ל ְתּאֵ נִים" ,א ֹוכֵל וּפָ טוּר.
יתי" ,א ֹו " ֶשׁיֹּאכַ ל בְּ נִי בִּ ְשׂכָ ִרי",
"עַ ל ְמנָת ֶשׁאוֹכַ ל ֲאנִי וּבְ נֵי בֵ ִ
הוּא א ֹוכֵל וּפָ טוּר ,וּבְ נ ֹו א ֹו ֵכל ְוחַ יָּב.
"עַ ל ְמנָת ֶשׁאוֹכַ ל בִּ ְשׁעַ ת הַ ְקּ ִציעָ ה וּלְ אַחַ ר הַ ְקּ ִציעָ ה",
בִּ ְשׁעַ ת הַ ְקּ ִציעָ ה ,א ֹוכֵל וּפָ טוּר ,וּלְ אַחַ ר הַ ְקּצִ יעָ ה ,אוֹכֵל וְ חַ יָּב,
ֶשׁאֵ ינ ֹו א ֹוכֵל ִמן הַ תּו ָֹרה.
זֶה הַ כְּ לָל:
הָ א ֹוכֵל ִמן הַ תּו ָֹרה ,פָּ טוּר.
וְ ֶשׁאֵ ינ ֹו א ֹוכֵל ִמן הַ תּו ָֹרה ,חַ יָּב.
1.1השוכר את הפועל לשטוח תאנים במוקצה )ראה מושגים( ,והפועל קיבל את העבודה בתנאי:
1.2שיאכל מהתאנים ,יכול לאכול ופטור מלעשר.
1.3שיאכל הוא ובנו מהתאנים ,או שיאכל בנו בשכר עבודתו,
הוא אוכל ופטור מלעשר ,ובנו אוכל וחייב לעשר.
1.4שיאכל מהתאנים בין בשעת העבודה ובין שלא בשעת העבודה:
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 11מתוך :E24ארכיוןזמניזאב לבנוני -חוזר ושונהזרעיםlevanoni-zraim07.doc
מסכת מעשרות
מעוצבת בידי זאב לבנוני
בזמן העבודה ,אוכל ופטור מלעשר ,לאחר זמן העבודה ,חייב לעשר תחילה.
2בכל המקרים שפטור מלעשר ,זה בגלל שמדין תורה מותר לו לאכול במקרים אלו.
3כלל סיכום:
3.1אם מותר מדין תורה לאכול מהתאנים גם ללא תנאים ,אוכל בלי לעשר לעשר.
3.2אם אוכל רק מתוקף התנאי שהתנה שעשה ,חייב להפריש מעשרות תחילה.
משנה ח :המשך דיני פועל האוכל פירות בשעת עבודתו בהם
הָ יָה עו ֶֹשׂה בַּ לְּ בָ ִסים� ,א יֹאכַ ל בִּ בְ נוֹת ֶשׁבַ ע .בַּ בְּ נוֹת ֶשׁבַ ע� ,א יֹאכַ ל בִּ לְ בָ ִסים.
אֲ בָ ל מ ֹונֵעַ הוּא אֶ ת עַ צְ מ ֹו עַ ד ֶשׁמַּ גִּ יעַ לִ ְמקוֹם הַ יָּפוֹת ְוא ֹוכֵל.
הַ מַּ ֲחלִ יף עִ ם חֲבֵ רוֹ,
זֶה ֶלאֱכוֹל וְ זֶה ֶלאֱכוֹל ,זֶה לִ ְקצוֹת וְ זֶה לִ ְקצוֹת ,זֶה ֶלאֱכוֹל וְ זֶה לִ ְקצוֹת,
חַ יָב.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר:
הַ מַּ חֲ לִ יף ֶלאֱכוֹל ,חַ יָב,
וְ לִ ְקצוֹת ,פָּ טוּר.
1העושה מלאכה בלבסים )תאנים גרועות( לא יאכל מבנות שבע )תאנים משובחות( ,וכן להפך.
2העושה מלאכה תחילה בלבסים ואח"כ בבנות שבע ,יכול להמתין ולאכול כדי שבעו מבנות שבע.
כותרת נוספת:
המחליף תאנים שלו אם תאנים של חבירו:
אם כוונת כל אחד מהם לאכול את התאנים או לקצות אותם לאחר ההחלפה:
1תנא קמא )ואין הלכה כמותו(:
1.1שניהם חייבים לעשר תחילה שההחלפה היא כמקח ,ומקח קובע למעשר.
2רבי יהודה:
2.1מי שהתכוון לאכול חייב לעשר תחילה )כי זה גמר מלאכתם(.
2.2מי שהתכוון לקצות ,יכול להמשיך לאכול ארעי עד לגמר מלאכתם.
פרק ג
הנושאים העקריים בפרק:
מושגים
גרוגרות:
דבלה:
דין מעביר תאנים למוקצה דרך חצירו ,דיני מעשר לפועלים שאוכלים
מפירות בעל הבית ,המוצא פירות מתי חייב לעשר ,מקומות הקובעים
למעשר ,תאנה שעיקרה במקום אחד ונופה במקום אחר.
תאנים יבשות.
תאנים דרוסות ודבוקות יחד.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 12מתוך :E24ארכיוןזמניזאב לבנוני -חוזר ושונהזרעיםlevanoni-zraim07.doc
מסכת מעשרות
מעוצבת בידי זאב לבנוני
תאנים יבשות שנחתכו כדי לעשות מהם דבלות.
קציעות:
בנין הנמצא בפתח החצר ושומר יושב בתוכו.
בית שער:
סוכה שקירותיה עומדים בשיפוע ונוגעים זה בזה למעלה ואין להם גג.
צריפין:
סוכת היוצרים :סוכה של עושי חרס העשויה משתי סוכות ,אחת פנימית לדיור ואחת חיצונית
למלאכה.
בתי ערי חומה :דין גאולת בתים )וכן עצים( שנמצאים בתוך עיר המוקפת חומה שונה מדין גאולתם
אם הם בעיר שאינה מוקפת חומה .בעיר מוקפת חומה אפשר לגאול את הבית עד
שנה מיום מכירתו ,ובעיר רגילה אפשר לגאול אחרי שנתיים עד שנת היובל ,ואם לא
נגאל הוא חוזר לידי הקונה.
פדיון מעשר שני :פירות מעשר שני אין לאכול מחוץ לירושלים .מותר לפדות אותם בכסף ,ובכסף זה
לקנות בירושלים דברי מאכל ומשתה .אולם את הפדיון אפשר לעשות כל עוד לא
הוכנסו הפירות לירושלים .אם הוכנסו הפירות לירושלים ,יש לאוכלם רק בירושלים,
ואי אפשר להוציאם מחוץ לירושלים.
משנה א :דין מעביר תאנים למוקצה דרך חצירו כדי לעשות מהם קציעות
טוּרין.
וּפ ִ
הַ מַּ עֲבִ יר ְתּאֵ נִים בַּ ֲחצֵ ר ֹו לִ ְקצוֹת ,בָּ נָיו וּבְ נֵי בֵ ית ֹו אוֹכְ לִ ין ְ
הַ פּ ֹועֲלִ ים ֶשׁ ִעמּוֹ,
טוּרין.
וּפ ִ
בִּ זְמַ ן ֶשׁאֵ ין לָהֶ ם עָ לָיו ְמזוֹנוֹת ,אוֹכְ לִ ין ְ
אֲ בָ ל ִאם יֶשׁ לָהֶ ם עָ לָיו ְמזוֹנוֹתֲ ,ה ֵרי אֵ לּוּ �א יֹא ֵכלוּ.
1בניו ובני ביתו יכולים לאכול מאותם תאנים מבלי לעשרם.
2בעל הבית יכול לאכול רק באזור המוקצה ,ואם רוצה לאכול בחצירו ,חייב לעשר תחילה.
כותרת נוספת:
פועלים שעובדים עם בעל הבית ,ולא בפירות ,ורוצים לאכול מפירותיו:
2.1אם לא פסק להם מזונות בהסכם עבודתם ,והם אוכלים מהפירות בתורת מתנה ,פטורים מלעשר.
2.2אם פסק להם מזונות ,חייבים לעשר תחילה )הפירות מהווים חלק מהמקח(.
משנה ב :דיני מעשר לפועלים שאוכלים בפירות בעל הבית למרות שאינם עובדים בהם
ַשּׂדֶ ה,
הַ מּו ִֹציא פּ ֹו ֲעלָיו ל ָ
טוּרין.
וּפ ִ
בִּ זְמַ ן ֶשׁאֵ ין לָהֶ ם עָ לָיו ְמזוֹנוֹת ,אוֹכְ לִ ין ְ
וְ ִאם יֶשׁ לָהֶ ם עָ לָיו ְמזוֹנוֹת,
אוֹכְ לִ ין אַחַ ת אַחַ ת ִמן הַ ְתּאֵ נָה,
אֲ בָ ל �א ִמן הַ סַּ ל ְו�א ִמן הַ קֻּ פָּ ה וְ �א ִמן הַ מֻּ ְקצֶ ה.
1אם בעל הבית נותן להם לאכול בתורת מתנה ,אוכלים בלא מעשר.
2אם בעל הבית פסק להם מזונות עבור עבודתם:
2.1מותר להם לתלוש תאנה תאנה ולאכול אותה בלא מעשר.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 13מתוך :E24ארכיוןזמניזאב לבנוני -חוזר ושונהזרעיםlevanoni-zraim07.doc
מסכת מעשרות
מעוצבת בידי זאב לבנוני
2.2אם הפירות נמצאים בסל או במוקצה ,אסור לאכול אפילו אחת אחת בלא לעשר.
משנה ג :המשך דיני מעשר לפועלים שאוכלים מפירות בעל הבית
ֵיתים,
הַ שּׂוֹכֵ ר אֶ ת הַ פּוֹעֵ ל ַלעֲשוֹת בַּ זּ ִ
ֵיתים",
אָמַ ר ל ֹו" :עַ ל ְמנָת ֶלאֱכוֹל ז ִ
א ֹוכֵל אֶ חָ ד אֶ חָ ד וּפָ טוּר.
וְ ִאם צֵ ַרף ,חַ יָּב.
לְ ַנכֵּשׁ בַּ בְּ צָ לִ ים,
אָמַ ר ל ֹו" :עַ ל ְמנָת ֶלאֱכוֹל י ָָרק",
ְמקַ ְרטֵ ם עָ לֶה עָ לֶה וְ א ֹו ֵכל.
וְ ִאם צֵ ַרף ,חַ יָּב.
1בעל הבית ששכר פועל לעבוד תחת אילנות של זית:
1.1אם הפועל קבל את העבודה בתנאי שיאכל מהזיתים:
1.1.1יכול לתלוש מהעץ זית זית ולאכול ,מבלי לעשר.
1.1.2אם צרף 2זיתים או יותר יחד ,חייב לעשר תחילה.
2בעל הבית ששכר פועל לנכש בין הבצלים:
2.1אם הפועל קבל את העבודה בתנאי שיאכל מהבצלים:
2.1.1יכול לתלוש ולאכול עלה עלה מבלי לעשר.
2.1.2אם צרף 2עלים יחד חייב לעשר תחילה.
משנה ד :דין מוצא פירות ,מתי חייב לעשר
מָ צָ א ְק ִציצוֹת בַּ דֶּ ֶר� ,אֲ ִפלּוּ בְ צַ ד ָשׂדֶ ה ,וְ כֵן ְתּאֵ נָה ֶשׁ ִהיא נוֹטָ ה עַ ל הַ דֶּ ֶר� ,וּמָ צָ א תַ ְחתֶּ יהָ ְתּאֵ נִים,
וּפטוּרוֹת ִמן הַ מַּ ע ְֲשׂרוֹת,
מֻ תָּ רוֹת ִמשּׁוּם ָגּזֵל ְ
ֵיתים וּבֶ חָ רוּבִ ים חַ יָּבִ ים.
וּבַ זּ ִ
מָ צָ א גְ רוֹגְ רוֹת,
ִאם דָּ ְרסוּ רוֹב בְּ נֵי אָדָ ם ,חַ יָב.
וְ ִאם לָאו ,פָּ טוּר.
מָ צָ א ִפלְ חֵ י ְדבֵ ָלה ,חַ יָבֶ ,שׁיָּדוּעַ ֶשׁהֵ ן ִמדָּ בָ ר ָגּמוּר.
וְ הֶ חָ רוּבִ ין ,עַ ד ֶשׁ�א כְ נָסָ ן לְ רֹאשׁ הַ גָּג,
מו ִֹריד מֵ הֶ ם לַבְּ הֵ מָ ה ,פָּ טוּר,
ִמ ְפּנֵי ֶשׁהוּא מַ ֲחזִיר אֶ ת הַ מּוֹתָ ר.
1המוצא קציעות ,אפילו ליד שדה קציעות ,או תאנה בדרך ,מתחת לעץ תאנה שנופו נוטה לדרך:
1.1הפרי נחשב להפקר )תאנים נמאסות לאחר שנופלות(.
1.2מותר לאוכלו בלא לעשר תחילה )שהופקר קודם שנגמרה מלאכתו(.
2המוצא זיתים או חרובים תחת האילן ,אינם הפקר ,וחייבים לעשרם.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 14מתוך :E24ארכיוןזמניזאב לבנוני -חוזר ושונהזרעיםlevanoni-zraim07.doc
מסכת מעשרות
מעוצבת בידי זאב לבנוני
3המוצא גרוגרות הנראות דרוסות:
3.1אם רוב בני אדם כבר דרסו את גרוגרותיהם ,חייב לעשר לפני שאוכל )שכבר נגמרה מלאכתם(.
3.2אם רוב בני אדם עדיין לא דרסו את גרוגרותיהם ,פטור מלעשר )שכנראה נדרסו ברגלי ההולכים(.
4המוצא פלחי דבלה דרוסות ודבוקות ,חייב לעשר לפני שאוכל מהם ,שכבר נגמרה מלאכתם.
5חרובים כל עוד לא העלו אותם ליבוש על הגג:
5.1
נותן מהם לבהמתו לאכול ופטור ממעשר.
5.2משום שמה שנשאר מבהמתו הוא מעלה אותם לגג ליבוש )לא נגמרה מלאכתו(.
משנה ה :איזו היא חצר הקובעת למעשר ?
אֵ יז ֹו ִהיא חָ צֵ ר ֶשׁ ִהיא חַ יֶּבֶ ת בַּ מַּ עַ ְשׂרוֹת ?
ַרבִּ י י ְִשּׁמָ עֵ אל אוֹמֵ ר :חָ צֵ ר הַ צּו ִֹריתֶ ,שׁהַ כֵּלִ ים נ ְִשׁמָ ִרים בְּ תוֹכָ הּ.
טוּרה.
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר :כָּ ל ֶשׁאֶ חָ ד פּוֹתֵ חַ ְואֶ חָ ד נוֹעֵ לְ ,פּ ָ
ַרבִּ י נְחֶ ְמיָה אוֹמֵ ר :כָּ ל ֶשׁאֵ ין אָדָ ם בּוֹשׁ ִמ ֶלּאֱכוֹל בְּ תוֹכָ הּ ,חַ יֶּבֶ ת.
טוּרה.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :כָּ ל ֶשׁנִּכְ נָס לָהּ ְואֵ ין אוֹמֵ ר ל ֹו" :מָ ה אַ תָּ ה ְמבַ קֵּ שׁ ?"ְ ,פּ ָ
טוּרה.
ִימית חַ יֶּבֶ תְ ,והַ ִחיצ ֹונָה ְִפּ ָ
ַרבִּ י יְהוּדָ ה א ֹומֵ רְ :שׁתֵּ י ֲחצֵ רוֹת ז ֹו לִ פְ נִים ִמזּוֹ ,הַ פְּ נ ִ
1ר' ישמעאל:
חצר כמו החצרות בצור ,ששומר יושב בפתח החצר ,קובעת למעשר.
2ר' עקיבא:
חצר שיש שם 2דיירים וכל אחד פותח ונועל באופן עצמאי ,אינה קובעת למעשרות.
3ר' נחמיה:
חצר שאדם אינו בוש לאכול בתוכה ,קובעת למעשר.
4ר' יוסי:
חצר שאם זר יכנס לתוכה ,לא יהיה מי שישאל אותו למעשיו ,אינה קובעת למעשרות.
5ר' יהודה:
שתי חצרות ,זו לפנים מזו ,החיצונית אינה קובעת למעשרות והפנימית קובעת.
משנה ו :מקומות שונים בבית הקובעים למעשר
טוּרין ,אַף עַ ל פִּ י ֶשׁהֵ ם ֶשל חָ צֵ ר הַ חַ יֶּבֶ ת.
הַ גַּ גּוֹתְ ,פּ ִ
וּמ ְרפֶּ סֶ ת,
בֵּ ית ַשׁעַ ר ,אַכְ סַ ְד ָרה ִ
טוּרים.
טוּרהְ ,פּ ִ
ֲה ֵרי אֵ לּוּ כַּ חָ צֵ רִ .אם חַ יֶּבֶ ת ,חַ יָּבִ ין .וְ ִאם פְּ ָ
1אין הגג קובע למעשרות ,גם אם הגג נמצא בחצר הקובעת למעשרות.
2בית שער הנמצא בפתח החצר ,וכן אכסדרה )מסדרון לפני הבית( או מרפסת:
2.1אם הם בחצר הקובעת למעשרות ,גם הם קובעים.
2.2אם הם בחצר שאינה קובעת למעשרות גם הם אינם קובעים.
משנה ז :מבנים שאינם קובעים למעשרות
טוּרין.
יפין וְ הַ בּ ְֻר ָגּנִין וְ הָ אֶ לְ קָ ִטיּוֹתְ ,פּ ִ
הַ ְצּ ִר ִ
טוּרה.
סֻ כַּ ת גִּ נּוֹסָ ר,אַף עַ ל ִפּי ֶשׁיֶּשׁ בָּ הּ ֵרחַ יִם וְ תַ ְרנְגוֹלִ יםְ ,פּ ָ
טוּרה.
ִימית חַ יֶּבֶ ת ,וְ הַ ִחיצ ֹונָה ְפּ ָ
סֻ כַּ ת הַ יּו ְֹצ ִרים ,הַ פְּ נ ִ
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 15מתוך :E24ארכיוןזמניזאב לבנוני -חוזר ושונהזרעיםlevanoni-zraim07.doc
מסכת מעשרות
מעוצבת בידי זאב לבנוני
טוּרה.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :כָּ ל ֶשׁאֵ ינָה ִדּ ַירת הַ חַ מָּ ה ְו ִד ַירת הַ גְּ ָשׁ ִמים ,פְּ ָ
ֻסכַּ ת הֶ חָ ג בֶּ חָ גַ ,רבִּ י יְהוּדָ ה ְמחַ יֵּבַ ,ו ֲחכָ ִמים פּוֹטְ ִרין.
1צריפים )ראה מושגים( ,מגדלי שמירה )"בורגנין"( ,סוכות לימות הקיץ )"אלקטיות"(.
2סוכת גינוסר) ,שמיועדת לשמירה על הפירות( ,אפילו שיש בה ריחיים ותרנגולים.
3סוכת היוצרים )ראה מושגים(:
3.1תנא קמא :הפנימית קובעת למעשר ,החיצונית לא.
3.2ר' יוסי )ואין הלכה כמותו( :כיוון שלא גרים בה כל השנה היא לא קובעת למעשר.
4סוכה בחג הסוכות:
4.1ר' יהודה )ואין הלכה כמותו( :קובעת למעשר.
4.2חכמים:
אינה קובעת למעשר.
משנה ח :דין מעשר בעץ תאנה העומדת בחצר
ְתּאֵ נָה ֶשׁ ִהיא עוֹמֶ דֶ ת בֶּ חָ צֵ ר,
א ֹוכֵל אַחַ ת אַחַ ת וּפָ טוּר.
וְ ִאם צֵ ַרף ,חַ יָּב.
ימינ ֹו וְ אַחַ ת בִּ ְשׂמֹאל ֹו וְ אַחַ ת בְּ ִפיו.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר :אַחַ ת בִּ ִ
ֹאשׁהְּ ,ממַ לֵּא חֵ יק ֹו וְ א ֹוכֵל.
עָ לָה לְ ר ָ
1אם תולש תאנה ואוכלה ואח"כ תולש נוספת ואוכל ,אינו חייב במעשרות.
2אם תלש וצרף 2תאנים או יותר:
2.1תנא קמא :חייב במעשרות.
2.2ר' שמעון )ואין הלכה כמותו( :אפילו אחת בימינו ואחת בשמאלה ,ואחת בפיו ,אין זה צרוף.
3אם עלה על העץ ,יכול לתלוש ,לצרף ולאכול ,ואינו חייב במעשרות.
משנה ט :חיוב מעשרות בגפן ,רימון ואבטיח ,הגדלים בחצר
גֶּפֶ ן ֶשׁ ִהיא נְטוּעָ ה בֶ חָ צֵ ר ,נוֹטֵ ל אֶ ת כָּ ל הָ אֶ ְשׁכּוֹל .וְ ֵכן בָּ ִרמּוֹן ,וְ כֵן בָּ אֲ בַ ִטּיחַ ִ ,דּבְ ֵרי ַרבִּ י טַ ְרפוֹן.
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ רְ :מגַ ְרגֵּר בָּ אֶ ְשׁכּוֹלוֹת ,וּפו ֵֹרט בָּ ִרמּוֹן ,וְ סוֹפֵ ת בָּ אֲבַ ִטּיחַ .
כּ ְֻסבָּ ר ֶשׁ ִהיא זְרוּעָ ה בֶ חָ צֵ רְ ,מקַ ְרטֵ ם עָ לֶה עָ לֶה וְ א ֹו ֵכלְ .ו ִאם צֵ ַרף ,חַ יָּב.
קּוּרנִית ֶשׁבְּ חָ צֵ רִ ,אם הָ יוּ נ ְִשׁמָ ִרים ,חַ יָּבִ ין.
הַ ִסּיאָה ְוהָ אֵ זוֹב ְוהַ ְ
1ר' טרפון )ואין הלכה כמותו(:
נוטל אשכול אחד או רמון אחד או אבטיח אחד ,אינו מתחייב במעשרות.
2ר' עקיבא:
2.1אם מלקט גרגיר גרגיר מהאשכול שבגפן או ברימון ,או חותך חתיכה חתיכה מהאבטיח ,פטור
מלעשר.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 16מתוך :E24ארכיוןזמניזאב לבנוני -חוזר ושונהזרעיםlevanoni-zraim07.doc
מסכת מעשרות
מעוצבת בידי זאב לבנוני
2.2אם מצרף 2גרגירים ומעלה חייב.
כותרת נוספת :חיוב מעשרות בכוסבר ובצמח אזוב הגדלים בחצר:
1כוסבר:
אם תולש ואוכל עלה עלה ,פטור ממעשרות .אם מצרף 2עלים או יותר ,חייב.
2סיאה ,אזוב וקורנית ,אם הם נשמרים ע"י בעליהם חייבים במעשרות.
משנה י :חיוב מעשרות בתאנה שעיקרה במקום אחד ונופה במקום אחר
ְתּאֵ נָה ֶשׁ ִהיא עוֹמֶ דֶ ת בֶּ חָ צֵ ר וְ נוֹטָ ה לַגִּ נָּה,
א ֹוכֵל כְּ ַד ְרכּ ֹו וּפָ טוּר.
עוֹמֶ דֶ ת בַּ גִּ נָּה וְ נוֹטָ ה לֶחָ צֵ ר ,א ֹוכֵל אַחַ ת אַחַ ת ,פָּ טוּר .וְ ִאם צֵ ַרף ,חַ יָּב.
ָאָרץ,
ָאָרץ וְ נוֹטָ ה ל ֶ
ָאָרץ ,בְּ חוּצָ ה ל ֶ
אָרץ וְ נוֹטָ ה לְ חוּצָ ה ל ֶ
עוֹמֶ דֶ ת בָּ ֶ
הַ כֹּל ה ֹולֵ� אַחַ ר הָ עִ קָּ ר.
וּבְ בָ תֵּ י עָ ֵרי חוֹמָ ה ,הַ כֹּל ה ֹולֵ� אַחַ ר הָ עִ קָּ ר.
וּבְ עָ ֵרי ִמ ְקלָט ,הַ כֹּל ה ֹולֵ� אַחַ ר הַ נּוֹף.
ירוּשׁ ַליִם ,הַ כֹּל ה ֹולֵ� אַחַ ר הַ נּוֹף.
ָ
וּבִ
1תאנה שעיקרה )הגזע( בחצר )הקובעת למעשרות( ,ונופה בגינה )שאינה קובעת למעשרות(:
העומד בגינה אוכל אכילת עראי ופטור ממעשרות.
2תאנה שעיקרה בגינה ונופה בחצר ,יכול לאכול אחת אחת ,אך לא לצרף.
3תאנה שעיקרה בארץ ישראל ונופה בחוץ לארץ ,או להיפך:
3.1אם עיקרה בארץ ,פירותיה חייבים במעשר.
3.2אם עיקרה בחוץ לארץ פירותיה פטורים ממעשר.
כותרת נוספת:
נושאים נוספים שבהם נוף האילן ועיקרו לא נמצאים באותו מקום:
1המוכר אילן בבתי ערי חומה )ראה מושגים( ,שעיקרו בתוך החומה כאילו כולו נמצא בתוך החומה.
2רוצח בשגגה החוסה תחת אילן שחלקו מחוץ לעיר וחלקו בתוך העיר:
יש לו הגנה של עיר מקלט ,בין אם הגזע מחוץ לעיר והנוף בתוך העיר ,וכן להיפך.
3לגבי מעשר שני בירושלים )ראה מושגים(:
3.1אם נוף האילן בירושלים ועיקרו מחוץ לירושלים ,אי אפשר לפדות מעשר שני ליד עיקרו.
3.2אם הנוף מחוץ לירושלים ועיקרו בתוך ירושלים אי אפשר לאכול מעשר שני תחת נופו.
פרק ד
הנושאים העקריים בפרק:
דברים הקובעים למעשר ,דיני מעשרות לזיתים בבית הבד ,דיני מעשרות
ליין בגת ,גמר מלאכה בשעורים ובשיבולים ,דין מעשרות בסוגי צמחים
שנוהגים לאכלם.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 17מתוך :E24ארכיוןזמניזאב לבנוני -חוזר ושונהזרעיםlevanoni-zraim07.doc
מסכת מעשרות
מעוצבת בידי זאב לבנוני
מושגים
מעטן:
כלי בבית הבד ששמים בו את הזיתים כדי שיתרככו ויוציאו את שמנם.
משנה א :דוגמאות לדברים שקובעים למעשר ,וכאלה שאינם קובעים
הַ כּוֹבֵ שׁ ,הַ שּׁ ֹולֵק ,הַ מּ ֹולֵחַ )בַּ ָשּׂדֶ ה( ,חַ יָּב.
הַ ְמכַ מֵּ ן בָּ אֲ ָדמָ ה ,פָּ טוּר.
הַ ְמטַ בֵּ ל בַּ ָשּׂדֶ ה ,פָּ טוּר.
ֵיתים ֶשׁיֵּצֵ א מֵ הֶ ם הַ ְשּׂ ָרף ,פָּ טוּר.
הַ פּוֹצֵ עַ ז ִ
ֵיתים עַ ל בְּ ָשׂרוֹ ,פָּ טוּר.
הַ סּוֹחֵ ט ז ִ
ִאם סָ חַ ט וְ נָתַ ן לְ תוֹ� יָדוֹ ,חַ יָּב.
הַ ְמקַ פֵּ א לַתַּ בְ ִשׁיל ,פָּ טוּר.
ל ְַקּדֵ ָרה ,חַ יָּבִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא כְּ בוֹר קָ טָ ן.
1דברים שקובעים למעשר:
1.1כבישה במי מלח או חומץ ,בישול של ירקות או פירות ) שליקה( ומליחה.
2דברים שאינם קובעים למעשר:
2.1הטומן בשדה פירות וירקות שאינם מבושלים כל צרכם ,כדי שימהרו להתבשל.
2.2המטבל פירות וירקות בעודם בשדה ,בחומץ או במי מלח וכד'.
2.3הפוצע זיתים כדי להסיר מהם את המרירות.
3הסוחט זיתים עבור השמן:
3.1סחט על בשרו ,פטור מלעשר.
3.2סחט לתוך ידו ,חייב.
4המסיר את החרצנים )"מקפה"( מהיין:
4.1אם קודם לכן ,נתן את היין לתבשיל ,פטור ממעשרות.
4.2אם קודם לכן ,נתן את היין לקדרה ריקה ,חייב במעשרות שקדרה דומה לבור קטן.
משנה ב :המייחד פירות לשבת או לשלוח אותם לחברו
ִתּינוֹקוֹת ֶשׁטָּ ְמנוּ ְתאֵ נִים ל ַַשּׁבָּ ת ,וְ ָשׁכְ חוּ לְ עַ ְשּׂ ָרן,
�א יֹאכְ לוּ לְ מוֹצָ אֵ י ַשׁבָּ ת עַ ד ֶשׁיְּעַ ְשּׂרוּ.
כַּ לְ ָכּלַת ַשׁבָּ ת ,בֵּ ית ַשׁמַּ אי פּוֹטְ ִרין,
וּבֵ ית ִהלֵּל ְמחַ יְּבִ ין.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :אַף הַ לּוֹקֵ ט אֶ ת הַ כַּ לְ ָכּלָה לִ ְשׁ�חַ ַלחֲבֵ רוֹ� ,א יֹאכַ ל עַ ד ֶשׁיְּעַ ֵשּׂר.
1תינוקות שטמנו תאנים כדי לאכלם בשבת ,ושכחו לעשרם:
אין לאכול מהם בשבת )שבת קובעת למעשר( ,אלא במוצ"ש לאחר שעישרם.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 18מתוך :E24ארכיוןזמניזאב לבנוני -חוזר ושונהזרעיםlevanoni-zraim07.doc
מסכת מעשרות
מעוצבת בידי זאב לבנוני
2סל פירות שיחד אותו לשבת:
2.1בית שמאי :אפשר לאכול מהם עראי קודם השבת.
2.2בית הלל:
מרגע שיחד אותם לשבת אסור לאכלם אפילו ארעי.
3רבי יהודה:
אף המלקט סל פירות עבור חברו חייב לעשר קודם שיאכל.
משנה ג :דיני מעשרות לזיתים בבית הבד
ֵיתים ִמן הַ מַּ עֲטָ ן,
הַ נּוֹטֵ ל ז ִ
טוֹבֵ ל אֶ חָ ד אֶ חָ ד בַּ מֶּ לַח וְ א ֹו ֵכל.
ִאם מָ לַח ְונָתַ ן לְ פָ נָיו ,חַ יָּב.
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר:
ִמן הַ מַּ עֲטָ ן הַ טָּ הוֹר ,חַ יָּב,
וּמן הַ טָּ מֵ א ,פָּ טוּרִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא מַ ֲחזִיר אֶ ת הַ מּוֹתָ ר.
ִ
הנוטל זיתים מן המעטן )ראה מושגים(:
1טובל אחד אחד במלח ,ואוכלם אכילת עראי ,בלא מעשר.
2אם מלח זיתים אחדים כדי לאכלם:
2.1תנא קמא :חייב לעשרם קודם שיאכל מהם )המליחה קובעת למעשר(.
2.2רבי אליעזר:
2.2.1אם המעטן טהור והאדם טמא ,חייב לעשר )כיוון שאינו יכול להחזירם למעטן(.
2.2.2אם המעטן טמא ,פטור מלעשר )כיוון שיכול להחזיר את המותר(.
משנה ד :דיני מעשרות לשותה יין בגת
שׁו ִֹתים עַ ל הַ גַּ ת,
בֵּ ין עַ ל הַ חַ ִמּין בֵּ ין עַ ל הַ צּ ֹונֵן פָּ טוּרִ ,דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר.
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר בְּ ַרבִּ י צָ דוֹק ְמחַ יֵּב.
ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים:
עַ ל הַ חַ ִמּין ,חַ יָּב ,וְעַ ל הַ צּ ֹונֵן ,פָּ טוּר.
1רבי מאיר )ואין הלכה כמותו(:
פטור מלעשר ,בין אם היין מזוג במים חמים ובין אם הוא מזוג בצוננים.
2רבי אליעזר ברבי צדוק )ואין הלכה כמותו(:
חייב לעשר קודם שישתה.
3חכמים:
4אם היין מזוג במים חמים ,חייב לעשר )אינו יכול להחזיר את המותר(.
5אם היין מזוג במים צוננים ,פטור מן המעשר )כיוון שיכול להחזיר את המותר(.
משנה ה :גמר מלאכה בשעורים ובשיבולים
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 19מתוך :E24ארכיוןזמניזאב לבנוני -חוזר ושונהזרעיםlevanoni-zraim07.doc
מסכת מעשרות
מעוצבת בידי זאב לבנוני
הַ ְמקַ לֵּף ְשׂעו ִֹרים,
ְמקַ לֵּף אַחַ ת אַחַ ת ְוא ֹוכֵל.
ְִו ִאם ִקלֵּף ְונָתַ ן לְ תוֹ� יָדוֹ ,חַ יָּב.
הַ מּ ֹולֵל ְמלִ ילוֹת ֶשׁל ִח ִטּים,
ְמנַפֶּ ה ִמיָּד לְ יָד ְוא ֹוכֵל.
וְ ִאם נִפָּ ה וְ נָתַ ן לְ תוֹ� חֵ יקוֹ ,חַ יָּב.
כּ ְֻסבָּ ר
ֶשׁזְּ ָרעָ הּ לְ ז ֶַרע ,י ְָרקָ הּ פָּ טוּר.
ז ְָרעָ הּ לְ י ָָרקִ ,מ ְתעַ ֶשּׂ ֶרת ז ֶַרע וְ י ָָרק.
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר:
הַ ֶשּׁבֶ ת ִמ ְתעַ ֶשּׂ ֶרת ז ֶַרע וְ י ָָרק וְ ז ִִירין.
ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים:
אֵ ינ ֹו ִמתעַ ֵשּׂר ז ֶַרע וְ י ָָרק ,אֶ לָּא הַ ִשּׁ ֲח ַליִם וְ הַ גַּ ְרגִּ יר בִּ לְ בָ ד.
1המסיר את קליפת השעורים העליונה כדי לאכול את הגרעינים:
1.1יכול לקלוף ולאכול שעורה שעורה.
1.2אם קלף שעורים אחדות ונתן לתוך ידו ,חייב תחילה לעשרם.
2הממעך שיבולים בידיו כדי להסיר מהן את המוץ:
2.1אם מנער את הגרעינים מיד ליד ,אוכל מהם אכילת עראי.
2.2אם מנער ונותן את הגרעינים בבגדיו ,חייב תחילה לעשרם.
כותרת נוספת:
חיוב מעשרות בצמחים שזרעם לשם הזרע בלבד או לשם העלים בלבד
1כוסבר )כוסברה(:
1.1אם זרע את הצמח לשם הזרעים בלבד ,פטור מלעשר את הירק.
1.2אם זרע לשם הירק ,צריך לעשר גם את הירק וגם את הזרע.
2שבת )צמח תבליני(:
2.1רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(:
אף אם זרעה לזרע בלבד ,חייב לעשר גם את הירק וגם את הקנים הדקים )הזירים(.
2.2חכמים:
2.2.1שבח שזרעה לשם הזרעים ,רק הזרעים חייבים במעשר.
2.2.2שחלים )צמח בר( וגרגיר )מין חרדל( ,שזרעם לשם הזרעים גם הירק חייב במעשר.
משנה ו :דין מעשרות בסוגי צמחים שנוהגים לאכלם.
ֲשׂר.
ְשׁל פּוֹל הַ לָּבָ ן ,חַ יָּבוֹת בַּ מַּ ע ֵ
ַרבָּ ן ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ רְ :תּמָ רוֹת ֶשׁל ִתּלְ תָּ ן וְ ֶשׁל חַ ְרדָּ ל ו ֶ
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר :הַ ְצּלַף ִמ ְתעַ ֵשּׂר ְתּמָ רוֹת ַואֲ בִ יּוֹנוֹת וְ קַ ְפ ָרס.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 20מתוך :E24ארכיוןזמניזאב לבנוני -חוזר ושונהזרעיםlevanoni-zraim07.doc
מסכת מעשרות
מעוצבת בידי זאב לבנוני
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר :אֵ ין ִמ ְתעַ ֵשּׂר אֶ לָּא אֲ בִ יוֹנוֹתִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁהֵ ן פֶּ ִרי.
1רבן שמעון בן גמליאל:
התמרות )ענפים דקים( של תלתן ,חרדל ופול הלבן ,חייבים במעשר.
2צלף ,צריך להפריש ממנו:
2.1רבי אליעזר:את התמרות ,את הפרי )"אביונות"( ,ואת ניצני הפרחים )"קפרס"(.
2.2רבי עקיבא :חייבים להפריש רק על עיקר הפרי )"אביונות"(.
–פרק ה
הנושאים העקריים בפרק:
מושגים
תמד:
דיני מעשרות מפרי שנמצא על שתילים שעקרו אותם ,דין מעשרות
בירקות שהעבירו אותם ממקום למקום ,דין מכירת פירות או שאריות של
פירות לעם הארץ ,הפרשת מעשרות מתמד ,דין גרעיני תבואה שנמצאו
בחורי נמלים.
משקה הנעשה מחרצנים או מזגין של ענבים שנסחטו או משמרי היין ,כשנותנים
עליהם מים.
משנה א :דיני מעשרות מפרי שנמצא על שתילים שעקרו אותם
הָ עוֹקֵ ר ְשׁתָ לִ ים ִמתּוֹ� ֶשׁלּ ֹוְ ,ונָטַ ע לְ תוֹ� ֶשׁלּוֹ ,פָּ טוּר.
ְ ָלקַ ח בִּ ְמחֻבָּ ר לַקַּ ְרקַ ע ,פָּ טוּר.
לָקַ ט לִ ְשׁ�חַ ַלחֲבֵ ר ֹו פָּ טוּר.
ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר בֶּ ן ֲעז ְַריָה אוֹמֵ רִ :אם יֵשׁ כַּ יּוֹצֵ א בָ הֶ ם נ ְִמכָּ ִרים בַּ שּׁוּקֲ ,ה ֵרי אֵ לּוּ חַ יָּבִ ין.
1עקר שתילים כדי לנטעם במקום אחר בשדהו ,פטור מלעשר את הפרי שעליהם )לא נגמרה מלאכתם(.
2קנה שתילים מחוברים לקרקע ,פטור מלעשר את הפרי )מקח קובע למעשר בתלוש(.
3המלקט שתילים לשלוח לחברו:
3.1תנא קמא :פטור מלעשר את הפירות שעליהם )לא נגמרה מלאכתם(.
3.2רבי אליעזר בן עזריה )ואין הלכה כמותו( :אם נמכרים בשוק שתילים דומים לאלה ,חייב לעשר.
משנה ב :דין מעשרות בירקות שהעבירו אותם ממקום למקום
וּצנוֹנוֹת ִמתּוֹ� ֶשׁלּ ֹו ,וְ נוֹטֵ עַ לְ תוֹ� ֶשׁלּ ֹו לְ ז ֶַרע,
הָ עוֹקֵ ר לֶפֶ ת ְ
חַ יָּב,
ִמ ְפּנֵי ֶשׁהוּא ָגּ ְרנָן.
בְּ צָ לִ יםִ ,מ ֶשּׁ ִה ְשׁ ִרישׁוּ בָ עֲלִ יָּה,
טָ הֲ רוּ ִמלְּ טַ מֵּ א.
נ ְָפלָה ֲעלֵיהֶ ם מַ ֹפּ ֶלת וְ הֵ ם ְמגֻלִּ יםֲ ,ה ֵרי אֵ לּוּ כִּ נְטוּעִ ים בַּ ָשּׂדֶ ה.
1העוקר לפת וצנונית משדהו כדי לזורעם במקום אחר בשדהו לשם זרעים ,ולא לאכילה:
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 21מתוך :E24ארכיוןזמניזאב לבנוני -חוזר ושונהזרעיםlevanoni-zraim07.doc
מסכת מעשרות
מעוצבת בידי זאב לבנוני
1.1חייב במעשרות קודם שיזרעם.
1.2העקירה היא גרנן למעשר )הזרעים שיצאו מהם פטורים ממעשר(.
2בצלים שהניח אדם בעליית ביתו והשרישו:
2.1אם היו טמאים נטהרו.
2.2נפלה עליהם מפולת ונשארו עלים מגולים ,דינם כמחוברים לקרקע לכל דבר.
משנה ג :דין מכירת פירות לאחר שהגיעו לעונת המעשרות
�א י ְִמכֹּר אָדָ ם אֶ ת פֵּ רוֹתָ יו ִמ ֶשׁבָּ אוּ לְ ע ֹונַת הַ מַּ עַ ְשׂרוֹת לְ ִמי ֶשׁאֵ ינ ֹו ֶנאֱמָ ן עַ ל הַ מַּ עַ ְשׂרוֹת,
וְ �א בַ ְשּׁבִ יעִ ית לְ ִמי ֶשׁהוּא חָ שׁוּד עַ ל הַ ְשּׁבִ יעִ ית.
וְ ִאם בִּ כְּ רוּ,
נוֹטֵ ל אֶ ת הַ בַּ כּוּרוֹת וּמ ֹוכֵר אֶ ת הַ ְשּׁאָר.
1אין למכור את השדה עם הפירות למי שאינו נאמן על המעשרות.
2אין למכור בשביעית ,שדה שיש בה פירות למי שאינו נזהר בקדושת שביעית.
3אם רק חלק מהפירות הגיעו לעונת המעשרות,
יכול לקחת לעצמו את אלו שחייבים במעשר ,ולמכור את שאר הפירות.
משנה ד דין מכירת שאריות של שבולים ,של ענבים או של זיתים לעם הארץ
�א י ְִמכֹּר אָדָ ם אֶ ת ִתּבְ נ ֹו ְואֶ ת גִּ ְפתּ ֹו ְואֶ ת ַז ָגּיו לְ ִמי ֶשׁאֵ ינ ֹו ֶנאֱמָ ן עַ ל הַ מַּ עַ ְשׂרוֹת ,לְ ה ֹו ִציא מֵ הֶ ן מַ ְשׁ ִקין.
וְ ִאם הוֹצִ יא ,חַ יָּב בַּ מַּ עַ ְשׂרוֹת,
וּפָ טוּר ִמן הַ ְתּרוּמָ הֶ ,שׁ ֶַהתּו ֵֹרם ,בְּ לִ בּ ֹו עַ ל הַ קֻּ טָ עִ ים ְוִעַ ל הַ צְּ דָ ִדים וְ עַ ל מַ ה ֶשּׁבְּ תוֹ� הַ תֶּ בֶ ן.
1אין למכור למי שאינו נאמן על המעשרות:
1.1שבולים שנדושו )תבן( ,כדי להוציא מהם את שאריות גרעיני תבואה.
1.2פסולת של זיתים )גפת( כדי להוציא מהם את שארית השמן.
1.3פסולת של ענבים ) זגים( כדי להוציא מהם את שארית המשקה.
2אם קנה אדם את השאריות הללו והוציא מהם תבואה או משקה:
2.1עליו להפריש מהם מעשר.
2.2פטור מהפרשת תרומה גדולה כיוון שמי שהפריש תרומה התכוון גם לאלו.
משנה ה :דין חיוב מעשרות בסוריה
סוּריָא,
הַ לּוֹקֵ חַ ְשׂדֵ ה י ָָרק בְּ ְ
ִאם עַ ד ֶשׁ�א בָ א לְ ע ֹונַת הַ מַּ עַ ְשׂרוֹת ,חַ יָּב.
וּמ ֶשּׁבָּ א לְ ע ֹונַת הַ מַּ עַ ְשׂרוֹת ,פָּ טוּר ,וְ לוֹקֵ ט כְּ דַ ְרכּ ֹו וְ ה ֹולֵ�.
ִ
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :אַף י ְִשׂכּוֹר פּ ֹועֲלִ ים וִ ילַקֵּ ט.
אָמַ ר ַרבָּ ן ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל:
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 22מתוך :E24ארכיוןזמניזאב לבנוני -חוזר ושונהזרעיםlevanoni-zraim07.doc
מסכת מעשרות
מעוצבת בידי זאב לבנוני
מוּרים? בִּ זְמַ ן ֶשׁקָּ נָה קַ ְרקַ ע,
בַּ מֶּ ה ְדבָ ִרים ֲא ִ
אֲ בָ ל בִּ זְמַ ן ֶשׁ�א קָ נָה קַ ְרקַ עִ ,אם עַ ד ֶשׁ�א בָ א לְ ע ֹונַת הַ מַּ עַ ְשׂרוֹת ,פָּ טוּר.
ַרבִּ י אוֹמֵ ר :אַף לְ ִפי חֶ ְשׁבּוֹן.
1ישראל שקנה שדה עם ירקות מן הגוי בסוריה:
1.1אם קנה קודם שהגיעו הירקות לעונת המעשרות ,חייב הישראל במעשרות.
1.2אם קנה לאחר שהגיעו הירקות לעונת המעשרות:
1.2.1תנא קמא :פטור מלעשר אף מה שהוסיף ברשותו של הישראל.
1.2.2רבי יהודה :יכול אף לשכור פועלים שילקטו את הירקות.
2רבן שמעון בן גמליאל:
2.1מה שאמרנו שהקונה מתחייב במעשרות זה רק אן קנה גם את הקרקע.
2.2אם לא קנה את הקרקע ,לא מתחייב כלל.
3רבי:
3.1לאחר עונת המעשרות הקונה חייב לעשר רק את החלק היחסי שגדל אצלו.
משנה ו:
הפרשת מעשרות מתמד )ראה מושגים(
הַ ְמתַ מֵּ ד
וְ נָתַ ן מַ יִם בַּ ִמּדָּ ה וּמָ צָ א כְ דֵ י ִמדָּ תוֹ,
פָּ טוּר.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה ְמחַ יֵּב.
מָ צָ א יוֹתֵ ר עַ ל כְּ דֵ י ִמדָּ תוֹ ,מו ִֹציא עָ לָיו ִממָּ קוֹם אַחֵ ר לְ ִפי חֶ שׁבּוֹן.
הוסיף מים לתמד:
1אם המידה של התמד לאחר הוספת חמים שווה למידת המים שהוספו:
1.1תנא קמא :פטור מלעשר את התמד.
1.2ר' יהודה:
חייב לעשר את התמד.
2אם מידת התמד גדולה ממידת המים שהוספו ,מפריש מעשר על התוספת ממקום אחר.
משנה ז :גרעיני תבואה בחורי נמלים שהיו לפחות לילה בצד תבואה החייבת במעשרות
חו ֵֹרי הַ נְּמָ לִ ים ֶשׁלָּנוּ בְ צַ ד הָ ע ֲֵרמָ ה הַ חַ יֶּבֶ ת ,ה ֲֵרי אֵ לּוּ חַ יָּבִ ים,
ֶשׁיָּדוּעַ ֶשׁ ִמּדָּ בָ ר הַ ָגּמוּר גּו ְֹר ִרין ָכּל הַ ָלּ ְילָה.
1גרעיני התבואה חייבים במעשרות.
2סביר שהנמלים גררו את הגרעינים מהערימה.
משנה ח :ירקות וזרעים הפטורים ממעשרות ומותר לקנותם בשביעית מכל אדם
יסין הַ ִקּילְ ִקין ,וְ הָ עֲדָ ִשׁים הַ ִמּ ְצ ִריּ ֹות,
שׁוּם בַּ עַ ל בֶּ כִ י ,וּבָ צָ ל ֶשׁל ִרכְ פָּ א ,וּגְ ִר ִ
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 23מתוך :E24ארכיוןזמניזאב לבנוני -חוזר ושונהזרעיםlevanoni-zraim07.doc
מסכת מעשרות
מעוצבת בידי זאב לבנוני
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר :אַף הַ קַּ ְרקָ ס,
קּוּטנִים,
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :אַף הַ ְ
טוּרים ִמן הַ מַּ עַ ְשׂרוֹת,
ְפּ ִ
וְ נִלְ קָ ִחין ִמכָּ ל אָדָ ם בַּ ְשּׁבִ יעִ ית.
וּשׁאָר ז ְֵרע ֹונֵי גִ נָּה ֶשׁאֵ ינָן ֶנאֱכָ לִ ים,
וּצנוֹנוֹתְ ,
ז ֶַרע לוּף הָ עֶ לְ יוֹן ,ז ֶַרע כְּ ֵר ִשׁים ,ז ֶַרע בְּ צָ לִ ים ,ז ֶַרע לֶפֶ ת ְ
טוּרים ִמן הַ מַּ עַ ְשׂרוֹת ,וְ נִלְ קָ ִחין ִמ ָכּל אָדָ ם בַּ ְשּׁבִ יעִ ית,
ְפּ ִ
ֶשׁאַף עַ ל ִפּי ֶשׁאֲ בִ יהֶ ן ְתּרוּמָ הֲ ,ה ֵרי אֵ לּוּ יֵאָכֵלוּ.
1רשימת ירקות הגדלים בחו"ל ואין כמותם בארץ ישראל:
1.1פטורים ממעשר.
1.2מותר לקנותם מכל אדם אפילו בשביעית.
2רשימה של זרעי ירקות שאינם נחשבים לאוכל אדם:
2.1פטורים ממעשרות ,ומותר לקנותם גם ממי שחשוד על השביעית.
2.2אפילו שהירקות עצמם היו חייבים במעשרות ,הזרעים מותרים לאכילה.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 24מתוך :E24ארכיוןזמניזאב לבנוני -חוזר ושונהזרעיםlevanoni-zraim07.doc