בס"ד
מסכת מעשר שני
בעריכת זאב לבנוני
חוזר ושונה
דרכי חזרה ולימוד של המשנה
בעריכת זאב לבנוני
אתר דעת
תשע"ט
—————————————————————————————————————————————
עמוד 1מתוך 27
מסכת מעשר שני
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
נושאים עיקריים במסכת:
פרק א:
פרק ב:
פרק ג:
פרק ד:
פרק ה:
דברים שאין לעשותם במעשר שני ,דיני מעשר בהמה ודיני בכור בהמה טהורה ,מעות
שאין פודים בהם מעשר שני ,דברים שאפשר או שאי אפשר לקנות בכסף מעשר
שני.
כיצד יש להשתמש במצרכים של מעשר שני ,פדיון מעשר שני שהתערבב במאכל
אחר ,שימוש בשמן מעשר שני לסיכה ,מעשר שני ותרומה של צמח התלתן ,פדיון
מעות מעשר שני שהתערבבו במעות אחרות .דיני פריטה של מעות מעשר שני.
באיזה צורה יכול אדם לתת לחברו פירות מעשר שני שלו ? מאכלים שאפשר לקנות
בכסף מעשר שני ? דין הוצאת מעות מעשר שני ופירות מעשר שני מירושלים,
מעשר שני הנמצא תחת אילן שעומד על הגבול שבין ירושלים וחוץ לירושלים ,דיני
טומאה במעשר שני ,קדושת קנקנים של מעשר שני ,קדושת הלשכות שהיו בחצר
בית המקדש
דיני פדיון מעשר שני ,המוצא כלי ורשום עליו שם פריט של קדושה ,מה דין הכלי
ומה דין תכולתו ? הניח מעשר שני במקום אחד ומצאו במקום אחר.
סימון פירות של נטע רבעי וערלה וסימון קברים ,דיני נטע רבעי ומעשר שני ,דיני
ביעור מעשרות ,נתינת מעשרות הנמצאים רחוק ,מדרשי הלכה על פסוקי וידוי
מעשרות ,תקנות יוחנן כהן גדול.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 2מתוך 27
מסכת מעשר שני
בס"ד
פרק א
הנושאים העקריים בפרק:
בעריכת זאב לבנוני
דברים שאין לעשותם במעשר שני ,דיני מעשר בהמה ודיני בכור בהמה
טהורה ,מעות שאין פודים בהם מעשר שני ,דברים שאפשר או שאי
אפשר לקנות בכסף מעשר שני.
מושגים:
מטבע שלא מוטבעת בו צורה.
אסימון:
משקה שנעשה ע"י הוספת מים לחרצנים וזגים לאחר שנסחטו.
תמד:
קיני זבים וקיני זבות :זבים וזבות לאחר שפסק זובם ,סופרים שבעה נקיים וטובלים .ביום ה הם
מביאים שתי תורים או שני בני יונה ,אחד לחטאת ואחד לעולה ,קורבנות אלה
נקראים קן הזב או קן הזבה,
במלאת ימי טהרה לבן או לבת ואין ביכולתה להביא שה ,מביאה היולדת שתי תורים
קני יולדת:
או שני בני יונה ,והם נקראים קיני יולדת.
משנה א :דברים שאסור לעשות במעשר שני
ֲשׂר ֵשׁנִי,
מַ ע ֵ
אֵ ין מוֹכְ ִרין אוֹתוֹ,
וְ אֵ ין ְממַ ְשׁכְּ נִין אוֹתוֹ,
יפין אוֹתוֹ,
וְ אֵ ין מַ ֲחלִ ִ
וְ �א שׁו ְֹקלִ ין כְּ נֶּגְ דּוֹ.
ירוּשׁ ַליִם" :הֵ ילָ� ַייִן ְותֶ ן לִ י ֶשׁמֶ ן" .וְ כֵן ְשׁאָר ָכּל הַ פֵּ רוֹת.
ָ
וְ �א יֹאמַ ר אָדָ ם ַלחֲבֵ ר ֹו בִּ
אֲ בָ ל נו ְֹתנִין זֶה ָלזֶה מַ ְתּנַת ִחנָּם.
1אין למכור מעשר שני לאדם אחר ,אפילו על מנת שאותו אדם יעלהו לירושלים.
2אין נותנים מעשר שני בתור משכון.
3אין מחליפים פירות מעשר שני עם פירות חולין.
4אין להשתמש במעשר שני כבמשקלות לשקול כנגדם דבר אחר.
5מעשר שני בירושלים:
5.1אין מחליפים מעשר שני במעשר שני אחר )כגון יין בשמן ,או פרות אחרים(.
5.2יכול אדם לתת לחברו מעשר שני כמתנת חינם )כגון להזמינו לסעודתו(.
משנה ב :דיני מעשר בהמה ודיני בכור בהמה טהורה
עשׂר בְּ הֵ מָ ה,
מַ ַ
אֵ ין מוֹכְ ִרין אוֹת ֹו תָּ ִמים חַ יְ ,ו�א בַ עַ ל מוּם חַ י וְ ָשׁחוּט,
וְ אֵ ין ְמקַ ְדּ ִשׁין בּ ֹו הָ ִא ָשּׁה.
הַ בְּ כוֹר מוֹכְ ִרין אוֹת ֹו תָּ ִמים חַ י,
וּבַ עַ ל מוּם חַ י וְ ָשׁחוּט,
וּמקַ ְדּ ִשׁין בּ ֹו הָ ִא ָשּׁה.
ְ
—————————————————————————————————————————————
עמוד 3מתוך 27
מסכת מעשר שני
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
ֲשׂר ֵשׁנִי עַ ל אֲ ִסימוֹן ,וְ �א עַ ל הַ מַּ ְטבֵּ עַ ֶשׁאֵ ינ ֹו יוֹצֵ א,
אֵ ין ְמחַ לְּ לִ ין מַ ע ֵ
וְ �א עַ ל הַ מָּ עוֹת ֶשׁאֵ ינָן בִּ ְרשׁוּת ֹו.
1בהמה שנקבעה למעשר בהמה ,בין תמימה )בלי מום( ובין שהיא בעלת מום:
1.1אסור למכור אותה ,לא כשהיא בחיים ולא לאחר שנשחטה.
1.2אין מקדשים בה אשה.
2בכור בהמה טהורה תמים )שאין בו מום( ,בזמן הזה מותר לכהן למוכרו.
3בכור טהור בעל מום:
3.1מותר לכהן למכרו בין חי ובין שחוט.
3.2מותר לקדש בו אשה.
כותרת נוספת:
מעות שאין פודים בהם מעשר שני
1אסימון )ראה מושגים( ,ומטבע שאין מקבלים אותו כמעות )שאינו עובר לסוחר(.
2מעות שאינם ברשותו.
משנה ג :דין עור של בהמה או חיה או קנקני יין ,שנקנו למעשר שני.
הַ לּוֹקֵ חַ בְּ הֵ מָ ה לְ זִבְ חֵ י ְשׁל ִָמים ,א ֹו חַ יָּה לִ בְ ַשׂר תַּ אֲ וָה,
יָצָ א הָ עוֹר לְ ֻחלִּ ין,
אַף עַ ל ִפּי ֶשׁהָ עוֹר ְמרֻ בֶּ ה עַ ל הַ בָּ ָשׁר.
כַּ דֵּ י ַייִן סְ תוּמוֹתְ ,מקוֹם ֶשׁדַּ ְרכָּ ן לִ מָּ כֵר סְ תוּמוֹת ,יָצָ א קַ נְקַ ן לְ ֻחלִּ ין.
הָ אֱג ֹוזִים וְ הַ ְשּׁקֵ ִדים ,יָצְ אוּ ְקלִ פֵּ יהֶ ם לְ חֻלִּ ין.
ֲשר.
הַ תֶּ מֶ ד ,עַ ד ֶשׁ�א הֶ ְח ִמיץ ,אֵ ינ ֹו נִלְ קָ ח בְּ כֶסֶ ף מַ ע ֵ
ֲשׂר.
וּמ ֶשּׁהֶ ְח ִמיץ ,נִלְ קָ ח בְּ ֶכסֶ ף מַ ע ֵ
ִ
1בהמה שנקנתה לשלמים או חיה שנקנתה לאכילה בכסף מעשר שני,
1.3לא חלה על העור קדושת מעשר שני והוא יוצא לחולין.
1.4העור יוצא לחולין גם כאשר שוויו של העור גדול משל הבשר.
2כדי יין סגורים שנקנו בכסף מעשר שני ,אם רגילים למכרם סגורים ,הכדים יוצאים לחולין.
כותרת נוספת:
הקונה אגוזים ושקדים בכסף מעשר שני ,הקליפות הם חולין.
כותרת נוספת:
דין תמד )ראה מושגים(,
1לפני שהחמיץ אין קונים אותו בכסף מעשר שני )שדינו כמים(.
2לאחר שהחמיץ וקבל טעם יין ,אפשר לקנות אותו בכסף מעשר שני.
משנה ד :המשך דין עור בהמה או חיה או כדי יין או סלים מלאים בפירות שנקנו למעשר שני
הַ לּוֹקֵ חַ חַ יָּה לְ זִבְ חֵ י ְשׁל ִָמים ,בְּ הֵ מָ ה לִ בְ ַשׂר ַתּאֲ וָה,
�א יָּצָ א הָ עוֹר לְ ֻחלִּ ין.
כַּ דֵּ י ַייִן פְּ תוּחוֹת א ֹו ְסתוּמוֹתְ ,מקוֹם ֶשׁ ַד ְרכָּ ן לִ מָּ ֵכר ְפּתוּחוֹת,
—————————————————————————————————————————————
עמוד 4מתוך 27
מסכת מעשר שני
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
�א יָצָ א קַ נְקַ ן לְ חֻלִּ ין.
ֵיתים ְוסַ לֵּי ֲענָבִ ים עִ ם הַ כֶּלִ י,
סַ לֵּי ז ִ
�א ָי ְצאוּ ְדמֵ י הַ כֶּלִ י לְ ֻחלִּ ין.
הקונה בכספי מעשר שני:
.1חיה לשם שלמים )וחיה אינה מיועדת לקרבן( ,או בהמה לשם חולין )במקום לשם שלמים(,
העור אינו יוצא לחולין )חייב לקנות אוכל כנגד דמי העור ולאכלו בקדושת מעשר שני(.
.2יין בקנקנים פתוחים או סגורים ,במקום שרגילים למכור יין בלא קנקנים,
לא יצאו הקנקנים לחולין )חייב לקנות אוכל כנגד ערכם ולאכלו בקדושת מעשר שני(.
.3ענבים או זיתים יחד עם הסלים ,לא יצאו הסלים לחולין.
משנה ה :דברים שאינם נקנים בכסף מעשר שני
ֲשׂר.
ירוּשׁ ַליִם� ,א קָ נָה מַ ע ֵ
הַ לּוֹקֵ ח מַ יִם ,וּמֶ לַח ,וּפֵ רוֹת הַ ְמחֻבָּ ִרים לַקַּ ְרקַ ע ,א ֹו פֵ רוֹת ֶשׁאֵ ינָן יְכוֹלִ ין לְ הַ גִּ יעַ לִ ָ
הַ לּוֹקֵ חַ פֵּ רוֹת ,שׁ ֹוגֵג ,י ְַחזְרוּ דָ ִמים לְ ְמקוֹמָ ן.
מֵ זִיד,
ַיעֲלוּ וְ יֵאָכְ לוּ בַ מָּ קוֹם.
וְ ִאם אֵ ין ִמ ְקדָּ שׁ ,י ְִרקָ בוּ.
1מים ,מלח ,פירות המחוברים לקרקע ,או פירות שירקבו קודם שיגיעו לירושלים.
2אם קנה פרות,
2.1בשוגג :המוכר חייב להחזיר לו את הכסף ,כי מקח טעות הוא.
2.2במזיד:
2.3בזמן המקדש ,יש להעלות את הפירות לירושלים ולאכלם שם.
2.4בזמן שאין בית המקדש קיים ,יניחם עד שירקבו.
משנה ו :דין קונה בהמה חוץ לירושלים בכסף מעשר שני
הַ לּוֹקֵ חַ בְּ הֵ מָ ה שׁ ֹוגֵג,
י ְַחזְרוּ דָ מֶ יהָ לִ ְמקוֹמָ ן.
מֵ זִיד,
ַתּ ֲעלֶה ְותֵ אָ ֵכל בַּ מָּ קוֹם.
וְ ִאם אֵ ין ִמ ְקדָּ שִׁ ,תּקָּ בֵ ר עַ ל יְּדֵ י עו ָֹרהּ.
1אם קנה בשוגג:
המוכר חייב להחזיר לו את הכסף וליטול בהמתו )מקח טעות הוא(.
2אם קנה במזיד:
2.1בזמן המקדש ,יש להעלות את הבהמה לירושלים ולאכלה שם.
2.2בזמן שאין בית המקדש קיים ,יניחנה עד שתמות ואף עורה אסור.
משנה ז:
דברים שאין נקנים בכסף מעשר שני
—————————————————————————————————————————————
עמוד 5מתוך 27
מסכת מעשר שני
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
ֲשׂר ֵשׁנִי.
וּשׁפָ חוֹתְ ,וקַ ְרקָ עוֹת ,וּבְ הֵ מָ ה ְטמֵ אָהִ ,מ ְדּמֵ י מַ ע ֵ
אֵ ין לו ְֹק ִחין עֲבָ ִדיםְ ,
וְ ִאם לָקַ ח ,יֹאכַ ל כְּ נֶגְ ָדּן.
ֲשׂר ֵשׁנִי.
יאין ִקנֵּי זָבִ יםְ ,ו ִקנֵּי זָבוֹת ,וְ ִקנֵּי יוֹלְ דוֹת ,חַ טָּ אוֹת ,וַאֲ ָשׁמוֹתִ ,מ ְדּמֵ י מַ ע ֵ
אֵ ין ְמבִ ִ
וְ ִאם הֵ בִ יא ,יֹאכַ ל כְּ נֶגְ דָּ ם.
זֶה הַ כְּ לָל:
כָּ ל ֶשׁהוּא חוּץ לַאֲ כִ ילָה ְולִ ְשׁ ִתיָּה וּלְ ִסיכָ ה ִמ ְדּמֵ י מַּ ֲע ֵשׂר ֵשׁנִי ,יֹאכַ ל כְּ נֶגְ דּ ֹו.
1אין קונים בכסף מעשר שני עבדים ,שפחות ,קרקעות ובהמה טמאה.
2אם קנה ,יקנה כנגד אותו כסף אוכל אחר ,ויאכלנו בקדושת מעשר שני.
3אין מביאים מכסף מעשר שני:
3.1קני זבים ,קני זבות ,קני יולדות )ראה מושגים( ,קרבנות חטאת או אשם.
4אם קנה ,יקנה כנגד אותו כסף אוכל אחר ,ויאכלנו בקדושת מעשר שני בירושלים.
5כלל סיכום:
6הקונה בכסף מעשר שני דבר שאינו לאכילה ,לשתיה או לסיכה,
יקנה כנגד אותו כסף אוכל אחר ,ויאכלנו בקדושת מעשר שני.
פרק ב
הנושאים העקריים בפרק:
מושגים:
לפטם שמן:
לפטם יין:
כרשינין:
תלתן:
כיצד יש להשתמש במצרכים של מעשר שני ,פדיון מעשר שני
שהתערבב במאכל אחר ,שימוש בשמן מעשר שני לסיכה ,מעשר שני
ותרומה של צמח התלתן ,פדיון מעות מעשר שני שהתערבבו במעות
אחרות .דיני פריטה של מעות מעשר שני.
לערבב שמן עם בשמים.
לערבב יין עם תבלין או דבש.
צמח מספוא שנועד למאכל בהמה ,ובשעת הדחק אף בני אדם אוכלים אותו ,ולכן
מפרישים ממנו מעשרות.
צמח ממשפחת הקטניות ,נאכל לבני אדם רק כשהוא ירוק .כשהוא יבש משתמשים
בו לחפיפה.
משנה א :כיצד יש להשתמש במצרכים של מעשר שני ?
ֲשׂר ֵשׁנִי ,נִתָּ ן לַאֲ כִ ילָה וְ לִ ְשׁ ִתיָּה וּלְ ִסיכָ ה,
מַ ע ֵ
וְ ֶלאֱכוֹל ָדּבָ ר ֶשׁ ַדּ ְרכּ ֹו ֶלאֱכוֹל,
לָסוּ� דָּ בָ ר ֶשׁ ַדּ ְרכּ ֹו לָסוּ�.
�א יָּסוּ� ַייִן ָוחֹמֶ ץ ,אֲבָ ל סָ � הוּא אֶ ת הַ ֶשּׁמֶ ן.
ֲשׁר ֵשׁנִי,
אֵ ין ְמפַ ְטּ ִמין ֶשׁמֶ ן ֶשׁל מַ ע ֵ
ֲשׂר ֵשׁנִי ֶשׁמֶ ן ְמ ֻפטָּ ם,
וְ אֵ ין לו ְֹק ִחין בִּ ְדמֵ י מַ ע ֵ
אֲ בָ ל ְמפַ טֵּ ם הוּא אֶ ת הַ ָיּיִן.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 6מתוך 27
מסכת מעשר שני
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
וּתבָ לִ ין וְ ִה ְשׁבִּ יחוּ,
נָפַ ל לְ ת ֹוכ ֹו ְדבַ שׁ ְ
הַ ֶשּׁבַ ח לְ ִפי חֶ ְשׁבּוֹן.
ֲשׂר ֵשׁנִי וְ ִה ְשׁבִּ יחוּ ,הַ ֶשּׁבַ ח לְ ִפי חֶ ְשׁבּוֹן.
ָדּגִ ים ֶשׁנּ ְִתבַּ ְשּׁלוּ עִ ם הַ קַּ פְ לוֹטוֹת ֶשׁל מַ ע ֵ
ֲשׂר ֵשׁנִי ֶשׁאֲ פָ אָ הּ ְו ִה ְשׁבִּ יחָ ה,
ִעסָּ ה ֶשׁל מַ ע ֵ
ַשּׁנִי.
הַ ֶשּׁבַ ח ל ֵ
ֶזה הַ כְּ לָל:
כָּ ל ֶשׁ ִשּׁבְ ח ֹו נִכָּ ר ,הַ ֶשּׁבַ ח לְ ִפי הַ חֶ ְשׁבּוֹן.
ַשּׁנִי.
וְ כָ ל ֶשׁאֵ ין ִשׁבְ ח ֹו נִכָּ ר ,הַ ֶשּׁבַ ח ל ֵ
1מעשר שני נועד לאכילה ,שתיה וסיכה.
2אם המעשר הוא אוכל ,יש לאכול אותו ,ובדרך שרגילים לאכול אותו.
3אם המעשר נועד לסיכה ,יש לסוך בו.
4סכים בשמן אבל לא ביין ולא בחומץ.
5אין מפטמים )ראה מושגים( שמן מעשר שני ,כיון שחלק מהשמן נבלע בבשמים והולך לאבוד.
6אין קונים בכסף מעשר שני שמן מפוטם.
7מותר לפטם יין )ראה מושגים( של מעשר שני ,כיון ששותים את היין יחד עם התבלין או הדבש.
כותרת נוספת:
מעשר שני שנפל לתוכו חולין והתערובת השביחה יותר מסכום שני מרכיביו
1אם החולין ניכרים בתוך המעשר שני ,כגון:
1.1יין של מעשר שני ששווה שני דינרים ,ודבש חולין שווה דינר אחד ,והתערובת שווה ארבעה דינרים:
1.1.1פודים את השבח ביחס שבין המרכיבים של התערובת.
1.1.2פודים את כל התערובת של ארבעת הדינרים בשני דינרים ושני שליש הדינר.
1.1.3כנ"ל לגבי קפלוטות )מין חציר( של מעשר שני שנתבשל עם דגים של חולין.
2אם החולין אינם ניכרים בתוך המעשר שני ,כגון:
2.1עיסת מעשר שני בת שני דינרים שנאפתה בעצי חולין של דינר אחד ,והפת שנאפתה שווה ארבעה
דינרים:
2.1.1זוקפים את כל השבח למעשר שני.
2.1.2פודים את התערובת בשלושה דינרים.
3כלל:
3.1אם המוצר שהשביח ניכר בתוך המעשר שני ,פודים את השבח לפי יחס המרכיבים.
3.2אם המוצר שהשביח אינו ניכר ,הוא נחשב למעשר שני.
משנה ב :האם מותר להשתמש בשמן מעשר שני לסיכה ?
ירוּשׁ ַליִם.
ָ
ֲשׂר ֵשׁנִי בִּ
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר :אֵ ין סָ כִ ין ֶשׁמֶ ן ֶשׁל מַ ע ֵ
וַחֲ כָ ִמים מַ ִתּ ִירין.
אָמרוּ ל ֹו לְ ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן:
ְ
ֲשׂר ֵשׁנִי הַ קַּ ל ?
מוּרה� ,א נָקֵ ל בְּ מַ ע ֵ
ִאם הֵ קֵ ל בִּ ְתרוּמָ ה ֲח ָ
—————————————————————————————————————————————
עמוד 7מתוך 27
מסכת מעשר שני
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
אָמַ ר לָהֶ ם:
ֲמוּרהְ ,מקוֹם ֶשׁהֵ קֵ ל בַּ כַּ ְר ִשׁינִים וּבַ ִתּלְ תָּ ן,
מַ ה� ,אִ ,אם הֵ קֵ ל בַּ ְתרוּמָ ה הַ ח ָ
ֲשׂר ֵשׁנִי הַ קַּ לְ ,מקוֹם ֶשׁ�א הֵ קֵ ל בַּ כַּ ְר ִשׁינִים וּבַ ִתּלְ תָּ ן ?
נָקֵ ל בְּ מַ ע ֵ
1רבי שמעון:
2חכמים:
אין לסוך.
מותר לסוך.
3דיון בין חכמים לרבי שמעון:
4חכמים:
תרומה חמורה ממעשר שני ומותר לסוך בה ,לכן צריך להתיר גם לסוך במעשר שני.
5ר' שמעון :מעשר שני למרות שהוא קל מתרומה הוא חמור בכרשינים ותלתן ,ולכן אסור לסוך בו.
משנה ג :הדרך לאכול תלתן מעשר שני והדרך לטפל בו כשהוא תרומה
ֲשׂר ֵשׁנִי תֵּ אָכֵל צִ ְמח ֹונִים.
ִתּלְ תָּ ן ֶשׁל מַ ע ֵ
וְ ֶשׁל ְתּרוּמָ ה,
ֲשׁיהָ בְּ טָ ה ֳָרה ,חוּץ מֵ ֲח ִפיפָ תָ הּ.
בֵּ ית ַשּׁמַּ אי או ְֹמ ִריםָ :כּל מַ ע ֶ
ֲשׂיָה בְּ ֻט ְמאָה ,חוּץ ִמ ְשּׁ ִריָּתָ הּ.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :כָּ ל מַ ע ֶ
1תלתן מעשר שני :יש לאכלו בעודו צמח ירוק )"צימחונים"() ,כי אז הוא ראוי לאכילה(.
1תלתן תרומה:
2בית שמאי:
אין לנגוע בו בידיים טמאות ,אלא אם כן מתכונים לחפוף בו את הראש.
3בית הלל :אפשר לנגוע בו אף בידיים טמאות אלא אם כן משרים אותו במים.
משנה ד:
דיני כרשינים כשהם מעשר שני וכשהם תרומה
ֲשׂר ֵשׁנִי ,יֵאָכְ לוּ צִ ְמח ֹונִים,
כַּ ְ ֶר ִשׁינֵי מַ ע ֵ
ירוּשׁ ַליִם וְ יוֹצְ ִאין.
וְ נִכְ נָסִ ין לִ ָ
נ ְִט ְמאוּ,
ַרבִּ י טַ ְרפוֹן אוֹמֵ ר :י ְִתחַ לְּ קוּ לְ עִ סּ ֹות,
ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים :יִפָּ דוּ.
וְ ֶשׁל ְתּרוּמָ ה,
וְשׁ ִפין בְּ טָ ה ֳָרה ,וּמַ אֲ כִ ילִ ין בְּ ט ְֻמאָה.
בֵּ ית ַשּׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :שׁו ִֹרין ָ
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :שׁו ִֹרין בְּ טָ ה ֳָרה ,וְ ָשׁ ִפין וּמַ ֲאכִ ילִ ין בְּ ֻט ְמאָה.
ַשּׁמַּ אי אוֹמֵ ר :יֵאָכְ לוּ צָ ִריד.
ֲשׂיהֶ ן בְּ ֻט ְמאָה.
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר :כָּ ל ִמע ֵ
1כרשינים שהם מעשר שני:
1.1יש לאכלם כשהם עדיין ירוקים.
1.2מותר להוציאם חוץ לירושלים באופן זמני כדי להכשירם לאכילה ,ואח"כ להחזירם לירושלים.
1.3אם נטמאו הכרשינים:
1.3.1ר' טרפון) ,ואין הלכה כמותו(:
1.3.2חכמים:
יש לחלקם לעסות קטנות פחות מביצה )שאינן מטמאות(.
יפדו )כשאר כל אוכל מעשר שני שנטמא(.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 8מתוך 27
מסכת מעשר שני
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
2כרשינים שהם תרומה:
2.1בית שמאי:
2.1.1שורים אותם במים וכן משפשפים בהם את הגוף בידיים טהורות.
2.1.2מותר להאכילם לבהמה אף בידיים טמאות.
2.2בית הלל:
2.2.1שורים אותם במים בידיים טהורות.
2.2.2משפשפים את הגוף או מאכילים אותם לבהמה אף בידיים טמאות.
2.3שמאי:
יאכלו יבשים )"צריד"( ואין להשרותם במים כלל.
2.4ר' עקיבא :מותר לעשות בהם כל שימוש אף בידיים טמאות.
משנה ה :מעות מעשר שני שנתערבבו במעות חולין ,ונתפזרו
ֲשׂר ֵשׁנִי ֶשׁנּ ְִתפַּ זְּ רוּ,
מָ עוֹת חֻלִּ ין וּמָ עוֹת מַ ע ֵ
ֲשׂר ֵשׁנִי עַ ד ֶשׁיּ ְַשׁלִ ים,
מַ ה ֶשּׁלִּ קֵּ ט ,לִ קֵּ ט לְ מַ ע ֵ
וְ הַ ְשּׁאָר חֻלִּ ין.
ִאם בָּ לַל וְ חָ פַ ן ,לְ ִפי חֶ ְשׁבּוֹן.
זֶה הַ כְּ לָל:
ֲשׂר ֵשׁנִי.
הַ ִמּ ְתל ְַקּ ִטים ,לְ מַ ע ֵ
וְ הַ נִּבְ לָלִ ים ,לְ ִפי חֶ ְשׁבּוֹן.
1אם אוסף את המטבעות שנתפזרו אחת אחת:
1.1המטבעות הראשונים שנאספו מיועדים למעשר שני.
1.2מה שנשאר לאחר שהשלים למעשר שני ,יהיה חולין.
2אם צבר את כל המטבעות שנתפזרו למקום אחד:
2.1מחלק את המטבעות למעשר שני ולחולין בהתאם ליחס שהיה בין המטבעות לפני שנתערבבו.
3כלל סיכום לגבי מטבעות שהתפזרו:
3.1אם אוסף אותם אחת אחת ,הראשונות שאוסף למעשר שני ,והשאר חולין.
3.2אם תחילה צובר אותם ,מחלקם למעשר שני ולחולין בהתאם ליחס שהיה ביניהם לפני שהתערבבו.
משנה ו :דין סלע כסף של מעשר שני שהתערבב עם סלע כסף של חולין
ֲשׂר ֵשׁנִי וְ ֶשׁל חֻלִּ ין ֶשׁנּ ְִתעָ ְרבוּ,
סֶ לַע ֶשׁל מַ ע ֵ
ֲשׂר ֵשׁנִי ,בְּ כָ ל מָ קוֹם ֶשׁ ִהיאְ ,מ ֻח ֶלּלֶת עַ ל הַ מָּ עוֹת הָ אֵ לּוּ",
מֵ בִ יא בְ סֶ לַע מָ עוֹת וְ אוֹמֵ ר" :סֶ לַע ֶשׁל מַ ע ֵ
וּמחַ לְּ לָן עָ לֶיהָ .
וּבו ֵֹרר אֶ ת הַ יָּפָ ה ֶשׁבָּ הֶ ןְ ,
וּמחַ לְּ לָם עַ ל הַ כָּ סֶ ף.
ֹשׁת ִמדֹּחַ ק ,וְ �א ֶשׁיּ ְִתקַ יֵּם כֵּן ,אֶ לָּא ח ֹוזֵר ְ
אָמרוְּ :מחַ לְּ לִ ין ֶכּסֶ ף עַ ל ְנח ֶ
ִמ ְפּנֵי ֶשׁ ְ
1יש לבצע את הפעולות הבאות:
1.1מביא מעות נחושת ופודה עליהם את הסלע של מעשר שני שאינו יודע לזהותו.
1.2שני סלעי הכסף שהתערבבו הם כעת חולין.
1.3חוזר ופודה את מעות הנחושת של מעשר שני על הסלע היפה מבין 2סלעי החולין.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 9מתוך 27
מסכת מעשר שני
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
1.4מותר לחלל מטבע כסף על מטבע נחושת בשעת הדחק ,כדי לחזור ולחללם על מטבע הכסף.
משנה ז :האם מותר לפדות דינרי כסף של מעשר שני על סלע זהב
ֲשׂה אָדָ ם אֶ ת ְסלָעָ יו ִדּינ ְֵרי זָהָ ב,
בֵּ ית ַשּׁמַּ אי או ְֹמ ִרים� :א ַיע ֶ
וּבֵ ית ִהלֵּל מַ ִתּ ִירין.
יתי לְ ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל וּלְ ַרבִּ י ְיהוֹשֻׁ עַ אֶ ת כַּ ְספָּ ן ִדּינ ְֵרי זָהָ ב.
אָמַ ר ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א :אֲ נִי עָ ִשׂ ִ
1בית שמאי )ואין הלכה כמותם(:
2בית הלל:
אין פודים מעשר שני על סלע זהב.
מותר לפדות.
3רבי עקיבא פדה דינרי כסף של רבן גמליאל ורבי יהושע ,בדינרי זהב )כדעת בית הלל(.
משנה ח :החלפת מעות מעשר שני בכסף אחר
ֲשׂר ֵשׁנִי,
הַ פּו ֵֹרט סֶ לַע ִממָּ עוֹת מַ ע ֵ
בֵּ ית ַשּׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :כָּ ל הַ סֶּ לַע מָ עוֹת.
ְשׁקֶ ל מָ עוֹת.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִריםֶ :שׁקֶ ל ֶכּסֶ ף ו ֶ
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר :אֵ ין ְמחַ לְּ לִ ין כֶּסֶ ף וּפֵ רוֹת עַ ל הַ ֶכּסֶ ף,
וַחֲ כָ ִמים מַ ִתּ ִירים.
1מי שמעוניין לפרוט מעות מעשר שני מנחושת על מעות מכסף:
1.1בית שמאי :יכול לפרוט את כל מעות הנחושת על מעות כסף.
1.2בית הלל:
מחצית ממעות הנחושת יחליף במעות כסף ואת המחצית השניה ישאיר נחושת.
2צרוף מעשר שני שערכו חצי דינר כסף ,עם חצי דינר כסף של מעשר שני ,והחלפתם בדינר שלם:
2.1ר' מאיר) ,ואין הלכה כמותו( :אסור לצרף.
2.2חכמים:
יכול לצרף ולחלל.
משנה ט :כיצד פורטים סלע כסף של מעשר שני בירושלים על פרוטות נחושת ?
ירוּשׁ ַליִם,
ָ
ֲשׂר ֵשׁנִי בִּ
הַ פּו ֵֹרט סֶ לַע ֶשׁל מַ ע ֵ
בֵּ ית ַשּׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :כָּ ל הַ סֶּ לַע מָ עוֹת.
ְשׁקֶ ל מָ עוֹת.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִריםֶ :שׁקֶ ל ֶכּסֶ ף ו ֶ
�שׁה ִדינ ִָרין ֶכּסֶ ף ְו ִדינָר מָ עוֹת.
הַ דָּ נִין לִ ְפנֵי חֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים :בִּ ְשׁ ָ
�שׁה ִדינ ִָרין ֶכּסֶ ףְ ,וּרבִ יעִ ית מָ עוֹת.
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ רְ :שׁ ָ
אַס ְפּ ֵרי כֶסֶ ף.
אַרבָּ עָ ה ְ
ַרבִּ י טַ ְרפוֹן אוֹמֵ רְ :
ַשּׁמַּ אי אוֹמֵ רַ :ינִּיחֶ נָּה בַּ חֲנוּת ְויֹאכַ ל כְּ נֶגְ דָּ הּ.
1בית שמאי:
יכול לפרוט את כל הסלע למעות נחושת.
2בית הלל :יפרוט רק מחצית הסלע )שקל אחד( למעות נחושת.
3דעות אחרות ) ואין הלכה כמותן(:
3.1שמעון בן עזאי ,שמעון בן זומא ,חנן המצרי ,חנניה בן חכינאי )"הדנים לפני חכמים"(:
יפרוט דינר אחד למטבעות נחושת ושלושה דינרים למטבעות של כסף.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 10מתוך 27
מסכת מעשר שני
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
3.2רבי עקיבא :יפרוט רביעית דינר כסף למטבעות נחושת והשאר למטבעות כסף.
3.3רבי טרפון :יפרוט רק חמישית דינר כסף )"אספר"( במטבעות נחושת.
3.4שמאי:
יפקיד את הסלע אצל החנווני ויקנה צרכי מזון כנגדה עד שתכלה.
משנה י :כיצד קונים בכסף מעשר שני קנקן יין עבור בניו שחלקם טהורים וחלקם טמאים ?
וּמ ְקצָ תָ ן טְ הו ִֹרים,
ִמי ֶשׁהָ יוּ ִמ ְקצָ ת בָּ נָיו טְ מֵ ִאין ִ
מַ נִּיחַ אֶ ת הַ סֶּ לַע וְ אוֹמֵ ר:
"מַ ה ֶשּׁהַ ְטּהו ִֹרים שׁו ִֹתים ,סֶ לַע ז ֹו ְמ ֻח ֶלּלֶת עָ לָיו".
נ ְִמ ְצאוּ ְטהו ִֹרין וּטְ מֵ ִאין שׁו ִֹתין ִמכַּ ד אֶ חָ ד.
1בזמן קניית יין בכסף מעשר שני ,אומר בעל המעשר השני:
1.1מה שישתו בני הטהורים ,לכשישתו יהא מחולל מעכשיו על סלע של מעשר שני.
1.2בזמן ששותים בניו הטהורים ,זה הופך מעשר שני.
1.3בזמן ששותים בניו הטמאים ,הם שותים חולין.
פרק ג
הנושאים העקריים בפרק:
באיזה צורה יכול אדם לתת לחברו פירות מעשר שני שלו ? מאכלים
שאפשר לקנות בכסף מעשר שני ? דין הוצאת מעות מעשר שני ופירות
מעשר שני מירושלים ,מעשר שני הנמצא תחת אילן שעומד על הגבול
שבין ירושלים וחוץ לירושלים ,דיני טומאה במעשר שני ,קדושת קנקנים
של מעשר שני ,קדושת הלשכות שהיו בחצר בית המקדש.
מושגים:
אב הטומאה:
טומאת המת נקראת אבי אבות הטומאה .כל מה שנטמא מחמת המת ,נקרא
אב הטומאה .כמו כן גם שרץ מת ,נבלה ,נדה ,זב ומצורע ,גם הם אב הטומאה.
הנוגע באב הטומאה נקרא ולד הטומאה ,ונקרא גם ראשון לטומאה.
ולד הטומאה:
לקוח בכסף מעשר שני :אוכל הנקנה בירושלים בכסף מעשר שני .אוכל זה יכול להיות בין מן החי ובין
מהצומח.
משנה א :באיזה צורה יכול אדם לתת לחברו פירות מעשר שני שלו ?
ירוּשׁ ַליִם לְ חַ לֵּק",
�א יֹאמַ ר אָדָ ם ַלחֲבֵ ר ֹו" :הַ עַ ל אֶ ת הַ פֵּ רוֹת הָ אֵ לּוּ לִ ָ
ירוּשׁ ַליִם".
ָ
אֶ לָּא אוֹמֵ ר ל ֹו" :הַ ֲעלֵם ֶשׁנֹּאכְ לֵם וְ ִנ ְשׁתֵּ ם בִּ
אֲ בָ ל נו ְֹתנִים זֶה ָלזֶה מַ ְתּנַת ִחנָּם.
1לא יאמר לחברו:
"העלה מעשר שני שלי לירושלים ותקבל חלק מהמעשר") .דומה לתשלום עבור הטרחה(.
2יכול לומר לחברו" :העלה את פירות מעשר שני שלי לירושלים ושם נאכלם ונשתם יחד".
3יכול אדם לתת לחברו לאכול בחינם ממעשר שלו.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 11מתוך 27
מסכת מעשר שני
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
משנה ב :דין קניית תרומה בכסף מעשר שני ?
ֲשׂר ֵשׁנִיִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא ְממַ עֵ ט בַּ אֲכִ ילָתוֹ,
אֵ ין לו ְֹק ִחין ְתּרוּמָ ה בְּ כֶסֶ ף מַ ע ֵ
וְ ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן מַ ִתּיר.
אָמַ ר לָהֶ ם ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן" :מָ ה ִאם הֵ קֵ ל בְּ זִבְ חֵ י ְשׁל ִָמיםֶ ,שׁהוּא ְמבִ יאָן לִ ידֵ י ִפגּוּל וְ נוֹתָ ר וְטָ מֵ א� ,א נָקֵ ל
בַּ ְתּרוּמָ ה ?".
סוּרה ַלזּ ִָרים" ?
אָמרוּ ל ֹו" :מָ ה ִאם הֵ קֵ ל בְּ זִבְ חֵ י ְשׁל ִָמיםֶ ,שׁהֵ ן מֻ תָּ ִרים ַלזּ ִָרים ,נָקֵ ל בַּ ְתּרוּמָ הֶ ,שׁ ִהיא אֲ ָ
ְ
1חכמים:
אין קונים תרומה בכסף מעשר שני )שממעט את אכילתו כיוון שתרומה אסורה לזרים(.
2ר' שמעון )ואין הלכה כמותו(:
אפשר לקנות תרומה.
3דיון בין רבי שמעון לחכמים:
3.1רבי שמעון :אם מותר לקנות בכסף מעשר שני קרבנות שלמים שיכולים להיות פיגול ,נותר או
טמא ,לא נתיר לקנות בו תרומה שאין בה דין פיגול ,נותר או טמא ?
3.2חכמים:
קרבנות שלמים מותרים לזרים ,אבל תרומה אסורה לזרים ,ולכן אי אפשר להקל בה.
משנה ג :דין חילול כסף מעשר שני בירושלים על פירות חולין של חבירו
ירוּשׁ ַליִם וְ צָ ִרי� להם ,וְ ַלחֲבֵ ר ֹו פֵ רוֹת,
ָ
ִמי ֶשׁהָ יוּ ל ֹו מָ עוֹת בִּ
אוֹמֵ ר לַחֲבֵ יר ֹוֲ " :ה ֵרי הַ מָּ עוֹת הָ אֵ לּוּ ְמ ֻחלָּלִ ין עַ ל פֵּ רוֹתֶ י�".
נ ְִמצָ א זֶה א ֹוכֵל פֵּ רוֹתָ יו בְּ טָ ה ֳָרה,
וְ הַ לָּה עו ֶֹשׂה צָ ְרכּ ֹו בִּ ְמעוֹתָ יו.
אָרץ אֶ לָּא בַ ְדּמַ אי.
וְ �א יֹאמַ ר כֵּ ן לְ עַ ם הָ ֶ
1מי שיש לו מעות מעשר שני בירושלים ,והוא צריך אותם לחולין ,ולחברו יש בירושלים פירות חולין:
מותר לו לחלל את המעות על הפירות של חברו) ,אם חברו מסכים לכך(.
2את הפירות המחוללים בעל הפירות צריך לאכול בקדושת מעשר שני.
3בעל המעות יכול להשתמש במעות לכל צרכיו.
4אם חברו עם הארץ ,יחלל את מעותיו רק אם במעות אלה פדה מעשר שני של דמאי.
משנה ד :המשך דין חילול מעות מעשר שני על פירות חולין
ירוּשׁ ַל ִים וּמָ עוֹת בַּ ְמּ ִדינָה ,אוֹמֵ רֲ " :ה ֵרי הַ מָּ עוֹת הָ הֵ ם ְמ ֻחלָּלִ ין עַ ל פֵּ רוֹת הָ אֵ לּוּ".
ָ
פֵּ רוֹת בִּ
ירוּשׁ ַליִם וּפֵ רוֹת בַּ ְמּ ִדינָה,
ָ
מָ עוֹת בִּ
אוֹמֵ ר" :ה ֲֵרי הַ מָּ עוֹת הָ אֵ לּוּ ְמ ֻחלָּלִ יּן עַ ל פֵּ רוֹת הָ הֵ ם",
ירוּשׁ ָליִם.
ָ
וּבִ לְ בַ ד ֶשׁ ַיּעֲלוּ הַ פֵּ רוֹת וְ יֵאָכְ לוּ בִ
1אם הפירות בירושלים ,והמעות חוץ לירושלים ,אפשר לחלל את המעות על הפירות.
2אם המעות בירושלים והפירות חוץ לירושלים:
2.1אפשר לחלל את המעות על הפירות.
2.2חייב לעלות את הפירות לאכלם בירושלים.
משנה ה :האם אפשר להוציא מירושלים מעות מעשר שני ופירות מעשר שני ?
—————————————————————————————————————————————
עמוד 12מתוך 27
מסכת מעשר שני
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
ירוּשׁ ַליִם וְ יו ְֹצאוֹת,
מָ עוֹת נִכְ נָסוֹת לִ ָ
וּפֵ רוֹת נִכְ נ ִָסין וְ אֵ ינָן יוֹצְ ִאין.
ַרבָּ ן ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר :אַף הַ פֵּ רוֹת נִכְ נ ִָסין וְ יו ְֹצ ִאין.
1מעות מעשר שני שנכנסו לירושלים ,מותר להוציא מירושלים.
2פירות מעשר שני:
2.1חכמים:
אין להוציא מירושלים )אף לא באופן זמני(.
2.2רבן שמעון בן גמליאל) ,ואין הלכה כמותו( :אפשר להוציאם לצורך שעה )כגון :לאפיה ולטחינה(.
משנה ו :פירות טבל שעברו בירושלים ויצאו ממנה ,כיצד נוהגים במעשר שני שיופרש מהם ?
ירוּשׁ ָליִם.
ָ
ֲשׂר ֵשׁנִי ֶשׁלָּהֶ ן ְויֵאָכֵל בִּ
ְרוּשׁ ַליִםַ ,י ֲחזוֹר מַ ע ֵ
פֵּ רוֹת ֶשׁנִּגְ ְמ ָרה ְמלַאכְ תָּ ן וְ עָ בְ רוּ בְ תוֹ� י ָ
וְ ֶשׁ�א נִגְ ְמ ָרה ְמלַאכְ תָּ ן ,סַ לֵּי ֲענָבִ ים לַגַּ ת ְוסַ לֵּי ְתאֵ נִים לַמֻּ ְקצֶ ה,
ירוּשׁ ַליִם.
ָ
ֲשׂר ֵשׁנִי ֶשׁלָּהֶ ם וְ יֵאָ ֵכל בִּ
בֵּ ית ַשּׁמַּ אי או ְֹמ ִריםַ :י ֲחזוֹר מַ ע ֵ
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :יִפָּ דֶ ה וְ יֵאָכֵל בְּ כָ ל מָ קוֹם.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר ִמשּׁוּם ַרבִּ י יוֹסֵ י:
ֲשׂר ֵשׁנִי ֶשׁלָּהֶ ם וְ יֵאָכֵל בְּ כָל
�א נֶחְ לְ קוּ בֵ ית ַשׁמַּ אי וּבֵ ית ִהלֵּל ,עַ ל פֵּ רוֹת שׁ�א נִגְ ְמ ָרה ְמלַאכְ תָּ ןֶ ,שׁיִּפָּ דֶ ה מַ ע ֵ
מָ קוֹם.
וְ עַ ל מַ ה נֶּחְ לְ קוּ ? עַ ל פֵּ רוֹת ֶשׁנִּגְ ְמ ָרה ְמלַאכְ תָּ ן,
ירוּשׁ ַליִם.
ָ
ֲשׂר ֵשׁנִי ֶשׁלָּהֶ ם ְויֵאָכֵל בִּ
ֶשׁבֵּ ית ַשּׁמַּ אי או ְֹמ ִריםַ :י ֲחזוֹר מַ ע ֵ
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :יִפָּ דֶ ה וְ יֵאָכֵל בְּ כָ ל מָ קוֹם.
וְ הַ ְדּמַ אי ,נִכְ נָס וְ יוֹצֵ א וְ נִפְ דֶּ ה.
1תנא קמא:
1.1אם כשהיו בירושלים כבר נגמרה מלאכתם,
יש להעלות את המעשר שני שלהם לירושלים ,ואין לפדותו חוץ לירושלים.
1.2אם כשהיו בירושלים לא נגמרה מלאכתם ,כגון:
סלי הענבים שמיועדים לגת או סלי התאנים שמיועדים למוקצה:
1.2.1בית שמאי:
יש להעלות את המעשר שני לירושלים ואין לפדותו חוץ לירושלים.
1.2.2בית הלל:
אפשר לפדותו חוץ לירושלים ולהעלות את דמי הפדיון לירושלים.
2ר' שמעון בן יהודה בשם רבי יוסי )ואין הלכה כמותו(:
2.1אם כשהיו בירושלים עדיין לא נגמרה מלאכתם ,אין מחלוקת שאפשר לפדותם מחוץ לירושלים.
2.2המחלוקת היא על פירות שכבר נגמרה מלאכתם כשהיו בירושלים:
2.2.1בית שמאי:
יש להעלות את הפירות לירושלים ואין לפדותם חוץ לירושלים.
2.2.2בית הלל:
אפשר לפדות את הפירות חוץ לירושלים.
3דמאי אפשר להוציא מירושלים )הכוונה למעשר שני דמאי ,ויש מפרשים שהכוונה לטבל דמאי(.
משנה ז :מעשר שני בנמצא תחת אילן העומד בתוך החומה ונופו נוטה חוץ לחומה ,וכן להיפך
ִאילָן ֶשׁהוּא עוֹמֵ ד בִּ ְפנִים וְ נוֹטֶ ה לַחוּץ ,א ֹו עוֹמֵ ד בַּ חוּץ וְ נוֹטֶ ה לִ פְ נִים,
—————————————————————————————————————————————
עמוד 13מתוך 27
מסכת מעשר שני
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
ִמכְּ ֶנגֶד הַ חוֹמָ ה ְולִ ְפנִים ,כְּ לִ ְפנִים.
ִמכְּ ֶנגֶד הַ חוֹמָ ה ְולַחוּץ ,כְּ לַחוּץ.
בַּ תֵּ י הַ בַּ ִדּים ֶשׁ ִפּ ְתחֵ יהֶ ן לִ פְ נִים ַו ֲח ָללָן לַחוּץ ,א ֹו ֶשׁ ִפּ ְתחֵ יהֶ ן לַּחוּץ ַו ֲח ָללָן לִ ְפנִים,
בֵּ ית ַשּׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :הַ כֹּל כְּ לִ פְ נִים.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִריםִ :מכְּ ֶנגֶד הַ חוֹמָ ה ְולִ ְפנִים ,כְּ לִ ְפנִים.
ִמכְּ ֶנ ֶגד הַ חוֹמָ ה ְולַחוּץ ,כְּ לַחוּץ.
1פירות מעשר שני הנמצאים תחתיו בתוך החומה ,הרי הם כנמצאים בירושלים.
2פירות מעשר שני הנמצאים תחתיו חוץ לחומה ,הרי הם כחוץ לירושלים.
כותרת נוספת:
מעשר שני הנמצא בבית בד שפתחו בתוך החומות וחללו מחוץ לחומות ,וכן להיפך
2.1בית שמאי :פירות מעשר שני שנמצאים בכל מקום בבית הבד ,כאילו נמצאים בירושלים.
2.2בית הלל:
2.2.1פירות בחלק הבית הנמצא בתוך החומה ,נחשבים כנמצאים בירושלים.
2.2.2פירות בחלק הבית שנמצא מחוץ לחומה ,נחשבים כנמצאים מחוץ לירושלים.
משנה ח :קדושת הלשכות שהיו בחצר בית המקדש
וּפתוּחוֹת ַלחֹל,
הַ לְּ ָשׁכוֹת ,בְּ נוּי ֹות בַּ קֹּדֶ שׁ ְ
תּ ֹוכָ ן חֹל
וְ גַ גּוֹתֵ יהֶ ן קֹדֶ שׁ.
וּפתוּחוֹת ַלקֹּדֶ שׁ,
בְּ נוּי ֹות בַּ חֹל ְ
תּוֹכָ ן קֹדֶ שׁ
וְ גַ גּוֹתֵ יהֶ ן חֹל.
בְּ נוּיוֹת בַּ קֹּדֶ שׁ וּבַ חֹל וּפְ תוּחוֹת ַלקֹּדֶ שׁ וְ ַלחֹל,
ִמכְּ ֶנגֶד הַ קֹּדֶ שׁ וְ ַלקֹּדֶ שׁ ,קֹדֶ שׁ.
ִמכְּ ֶנגֶד הַ חֹל וְ ַלחֹל ,חֹל.
1לשכות שבנויות בעזרה )בקודש( ,ופתחיהן מופנים להר הבית )לחול(:
1.1החלק הפנימי שלהם הוא חול )שהולכים אחר הפתח(.
1.2הגג שלהם קודש )אם הגג באותו מישור כמו קרקע העזרה(.
2לשכות שבנויות בהר הבית )בחול( ,ופתחן לעזרה )לקודש(:
2.1החלל הפנימי שלהם קודש )שהולכים אחר הפתח(.
2.2הגג אינו קודש.
3לשכות שחלקם בעזרה )בקודש( ,וחלקם בהר הבית )בחול( ,ופתחיהם ,חלקם לקודש וחלקם לחול:
3.1החלק שבתוך העזרה קודש ,גם החלל הפנימי וגם הגג.
3.2החלק שמחוץ לעזרה חול ,גם החלל הפנימי וגם הגג.
משנה ט :דין מעשר שני טמא בירושלים
—————————————————————————————————————————————
עמוד 14מתוך 27
מסכת מעשר שני
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
ירוּשׁ ַליִם וְ נ ְִטמָ א,
ֲשׂר ֵשׁנִי ֶשׁנִּכְ נַס לִ ָ
מַ ע ֵ
בֵּ ין ֶשׁנּ ְִטמָ א בְ אַב הַ טּ ְֻמאָה בֵּ ין ֶשׁנּ ְִטמָ א בִ ְולַד הַ טּ ְֻמאָה ,בֵּ ין בִּ ְפנִים בֵּ ין בַּ חוּץ,
בֵּ ית ַשּׁמַּ אי או ְֹמ ִרים:
יִפָּ דֶ ה וְ יֵאָכֵל הַ כֹּל בִּ ְפנִים ,חוּץ ִמ ֶשּׁנּ ְִטמָ א בְ אַב הַ טּ ְֻמאָה בַּ חוּץ.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים:
הַ כֹּל יִפָּ דֶ ה וְ יֵאָכֵל בַּ חוּץ ,חוּץ ִמ ֶשּׁנּ ְִטמָ א בִ ְולַד הַ טּ ְֻמאָה בִּ ְפנִים.
1בית שמאי:
1.1אם נטמא באב הטומאה )ראה מושגים( חוץ לירושלים ,יפדה ואח"כ אפשר לאכלו אף מחוץ
לירושלים.
1.2בכל שאר המקרים ,בין נטמא מחוץ לירושלים בוולד הטומאה ,בין נטמא בירושלים ,באב הטומאה
או בוולד הטומאה ,יפדה ויאכל בירושלים בלבד.
2בית הלל:
2.1אם נטמא בולד הטומאה בתוך ירושלים ,יפדה ויאכל בירושלים בלבד.
2.2בשאר המקרים ,נטמא מחוץ לירושלים ,או בירושלים ,יפדה ויאכל אף מחוץ לירושלים.
משנה י :דין פירות שנקנו בכסף מעשר שני ונטמאו
ֲשׂר ֵשׁנִי ֶשׁנִּטְ מָ א,
הַ לָּקוּחַ בְּ כֶ סֶ ף מַ ע ֵ
יִפָּ דֶ ה.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :יִקָּ בֵ ר.
אָמרוּ ל ֹו לְ ַרבִּ י יְהוּדָ ה:
ְ
ֲשׂר ֵשׁנִי עַ ְצמ ֹו ֶשׁנִּטְ מָ א ,ה ֲֵרי הוּא נ ְִפדֶּ ה.
וּמָ ה ִאם מַ ע ֵ
ֲשׂר ֵשׁנִי ֶשׁ ִנּטְ מָ א ,אֵ ינ ֹו ִדין ֶשׁיִּפָּ דֶ ה ?
הַ לָּקוּחַ בְּ ֶכסֶ ף מַ ע ֵ
אָמַ ר לָהֶ ם� :א.
ֲשׂר ֵשׁנִי עַ ְצמוֶֹ ,שׁ ֵכּן הוּא נִפְ דֶּ ה בַ טָּ הוֹר בְּ ִרחוּק מָ קוֹם,
ִאם ֲאמַ ְרתֶּ ם בְ מַ ע ֵ
ֲשׂרֶ ,שׁאֵ ינ ֹו נִפְ דֶּ ה בַ טָּ הוֹר בְּ ִרחוּק מָ קוֹם ?
אמרוּ בַ לָּקוּחַ בְּ כֶסֶ ף מַ ע ֵ
תֹּ ְ
1חכמים:
מותר לפדותם.
2ר' יהודה )ואין הלכה כמותו( :יקברו.
3דיון בין רבי יהודה וחכמים:
3.1חכמים:
אם מעשר שני עצמו שנטמא אפשר לפדות ,מה שנקנה בכסף מעשר שני אינו דין
שיפדה ?
3.2רבי יהודה :אין זה קל וחומר.
3.2.1מה שנקנה בכסף מעשר שני חמור יותר ממעשר שני עצמו ,שהרי מעשר שני נפדה חוץ לירושלים
אפילו כשהוא טהור.
3.2.2מה שנקנה בכסף מעשר שני חוץ לירושלים ,לא נפדה כשהוא טהור.
משנה יא :דין צבי שנקנה בכסף מעשר שני ומת או נטמא
—————————————————————————————————————————————
עמוד 15מתוך 27
מסכת מעשר שני
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
ֲשׂר ,וָמֵ ת,
ְצבִ י ֶשׁלְּ קָ ח ֹו בְ כֶסֶ ף מַ ע ֵ
יִקָּ בֵ ר עַ ל יְדֵ י עוֹרוֹ.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר :יִפָּ דֶ ה.
וּשׁחָ ט ֹו ְונ ְִטמָ א,
לְ קָ ח ֹו חַ י ְ
יִפָּ דֶ ה.
ַרבִּ יּ יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :יִקָּ בֵ ר.
לְ קָ ח ֹו ָשׁחוּט וְ נִטְ מָ א,
ֲה ֵרי הוּא כַּ פֵּ רוֹת.
1קנה צבי חי ומת:
1.1תנא קמא :יקבר יחד עם עורו )אין פודים קודשים להאכילם לכלבים(.
1.2ר' שמעון :יפדה )סובר שפודים קודשים להאכילם לכלבים(.
2קנה צבי חי ,שחטו ואח"כ נטמא:
2.1תנא קמא :יפדה )כדין פרות מעשר שני שנטמאו(.
2.2ר' יוסי:
יקבר.
3קנה צבי שחוט ,ואח"כ נטמא:
3.1דינו כדין פירות שנקנו בכסף מעשר שני ונטמאו.
) 3.2שיש מחלוקת בנושא זה בין תנא קמא ורבי יהודה במשנה הקודמת(.
משנה יב :דין קדושת הקנקנים שמאוחסן בהם יין מעשר שני.
ֲשׂר.
ֲשׂר ֵשׁנִי ,אַף עַ ל ִפּי ֶשׁ ָגּפָ ן� ,א קָ נָה מַ ע ֵ
הַ מַּ ְשׁ ִאיל קַ נְקַ נִּין לְ מַ ע ֵ
ָזלַף לְ תוֹכָ ן סְ תָ ם,
ֲשׂר.
עַ ד ֶשׁ�א ָגפָ ן� ,א קָ נָה מַ ע ֵ
ֲשׂר.
ִמ ֶשׁ ָגפָ ן ,קָ נָה מַ ע ֵ
עַ ד ֶשׁ�א ָגפָ ן ,עוֹלוֹת בְּ אֶ חָ ד וּמֵ אָה.
וּמ ֶשּׁ ָגּפָ ןְ ,מקַ ְדּשׁוֹת בְּ כָ ל ֶשׁהֵ ן.
ִ
עַ ד ֶשׁ�א ָגפָ ן ,תּו ֵֹרם מֵ אַחַ ת עַ ל הַ כֹּל.
וּמ ֶשּׁ ָגּפָ ן ,תּו ֵֹרם ִמכָּ ל אַחַ ת וָאֶ חָ ת.
ִ
1המשאיל קנקנים כדי לשים בהם מעשר שני ,הקנקנים נשארים חולין.
2השופך יין מעשר שני לתוך קנקנים ,ולא אמר שהוא שואל את הקנקנים לצורך שמירת המעשר:
2.1כל עוד הקנקנים פתוחים ,הם נשארים חולין.
2.2לאחר שנסגרו הקנקנים חלה עליהם קדושת מעשר שני.
כותרת נוספת:
דיני תרומה בקנקני יין
1קנקן המכיל תרומה שנתערב במאה קנקנים המכילים חולין:
1.1אם הקנקנים לא סגורים ,התרומה בטלה.
1.2אם הקנקנים סגורים ,הכל נעשה מדומע )קנקן דבר חשוב הוא ואינו בטל(.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 16מתוך 27
מסכת מעשר שני
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
2לגבי הפרשת תרומה על קנקני יין:
2.1אם הקנקנים פתוחים אפשר להפריש מקנקן אחד על כולם.
2.2אם הקנקנים סגורים ,יש להפריש מכל קנקן לחוד.
משנה יג :הרוצה לקנות יין בכסף מעשר שני כיצד יעשה שלא יתקדשו גם הקנקנים
וּמעָ ֶרה לַגַּ ת.
בֵּ ית ַשּׁמַּ אי או ְֹמ ִריםְ :מפַ תֵּ חַ ְ
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִריםְ :מפַ תֵּ חַ וְ אֵ ינ ֹו צָ ִרי� לְ עָ רוֹת.
מוּרים ? בִּ ְמקוֹם ֶשׁ ַדּ ְרכָּ ן לִ ְמכּוֹר ְסתוּמוֹת.
בַּ מֶּ ה ְדבָ ִרים ֲא ִ
אֲ בָ ל בִּ ְמקוֹם ֶשׁ ַדּ ְרכָּ ן לִ ְמכּוֹר ְפּתוּחוֹת� ,א יָצָ א קַ נְקָ ן לְ ֻחלִּ ין.
אֲ בָ ל ִאם ָרצָ ה לְ הַ ְח ִמיר עַ ל עַ ְצמ ֹו לִ ְמכּוֹר בַּ ִמּדָּ ה ,יָצָ א קַ נְקַ ן לְ חֻלִּ ין.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר :אַף הָ אוֹמֵ ר ַלחֲבֵ ר ֹו" :חָ בִ ית ז ֹו אֲ נִי מ ֹוכֵר לָ� ,חוּץ ִמקַּ נְקַ נִּים" ,יָצָ א קַ נְקַ ן לְ חֻלִּ ין.
1בית שמאי:
קנקנים סגורים יש לפתוח ולשפוך קצת יין חזרה לגת )מגלה דעתו(.
2בית הלל:
2.1מקום שרגילים למכור יין בקנקנים סגורים ,מספיק לפתוח את הקנקנים ,גם בלי לשפוך.
2.2מקום שרגילים למכור בקנקני פתוחים ,אין זה מספיק לפתוח את הקנקנים.
3אם המוכר אומר" :כמות מסוימת של יין אני מוכר במחיר מסוים" ,לא התקדש הקנקן בשום מקרה.
4ר' שמעון :אם אמר המוכר " :אני מוכר את קנקן היין חוץ מהקנקן עצמו" ,לא התקדש הקנקן.
פרק ד
הנושאים העקריים בפרק:
דיני פדיון מעשר שני ,המוצא כלי ורשום עליו שם פריט של קדושה ,מה
דין הכלי ומה דין תכולתו ? הניח מעשר שני במקום אחד ומצאו במקום
אחר.
משנה א :פדיון מעשר שני שהועבר ממקום אחד למקום אחר ע"מ לפדותם שם.
ֲשׂר ֵשׁנִי ִמ ְמּקוֹם הַ ֹיּקֶ ר לִ ְמקוֹם הַ זּוֹל ,א ֹו ִמ ְמּקוֹם הַ זּוֹל לִ ְמקוֹם הַ יֹּקֶ ר,
הַ מּוֹלִ י� פֵּ רוֹת מַ ע ֵ
פּוֹדֵ הוּ כְּ ַשׁעַ ר ְמקוֹמוֹ.
הַ מֵּ בִ יא פֵ רוֹת ִמן הַ גֹּ ֶרן ל ִָעירְ ,וכַ דֵּ י ַייִן ִמן הַ גַּ ת לָעִ יר,
ַשּׁנִי,
הַ ֶשּׁבַ ח ל ֵ
יציאוֹת ִמבֵּ ית ֹו.
וִ ִ
1המוליך מעשר שני ממקום שבו הוא יקר למקום שבו הוא זול או להיפך ,ורוצה לפדותו,
פודה את המעשר במחיר של מקום הפדיון.
2המביא פירות מעשר שני מהגורן לעיר או כדי יין של מעשר שני מהגת לעיר) ,בעיר המחיר יקר יותר(:
2.1את השבח שהשביחו הפירות יש ליחס למעשר שני.
2.2את הוצאות ההובלה ישלם מכיסו.
משנה ב :אם קיימים 2מחירים כיצד פודים את המעשר שני ?
ֲשׂר ֵשׁנִי כְּ ַשׁעַ ר הַ זּוֹל,
פּו ִֹדין מַ ע ֵ
—————————————————————————————————————————————
עמוד 17מתוך 27
מסכת מעשר שני
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
כְּ מוֹת ֶשׁהַ חֶ ְנ ָונִי לוֹקֵ חַ � ,א כְ מוֹת ֶשׁהוּא מ ֹו ֵכר.
כְּ מוֹת ֶשׁהַ שֻּׁ לְ חָ נִי פו ֵֹרט ,וְ �א כְ מוֹת ֶשׁהוּא ְמצָ ֵרף.
ֲשׂר ֵשׁנִי אַכְ סָ ָרה.
וְ אֵ ין פּו ִֹדין מַ ע ֵ
אֶ ת ֶשׁדָּ מָ יו יְדוּעִ ים ,יִפָּ דֶ ה עַ ל ִפּי עֵ ד אֶ חָ ד.
�שׁה,
וְ אֶ ת ֶשׁאֵ ין דָּ מָ יו יְדוּעִ ים ,יִפָּ דֶ ה עַ ל ִפּי ְשׁ ָ
כְּ גוֹן הַ ַיּיִן ֶשׁקָּ ַרם ,וּפֵ רוֹת ֶשׁ ִה ְר ִקיבוּ ,וּמָ עוֹת ֶשׁהֶ חֱלִ יאוּ.
1רשאי לפדות מעשר שני כמחיר הזול שבאותו מקום .כגון:
1.1במחיר שמוכר הסיטונאי ולא במחיר שמוכר הקמעונאי.
2המחליף פרוטות מעשר שני בסלע כסף שלו,
2.1מחשב את הסלע בפרוטות הרבה כמו שמקבל החלפן ,ולא כמו שנותן החלפן.
כותרת נוספת:
כיצד מעריכים את השווי של פירות מעשר שני ?
1אין קובעים את כמות המעשר השני באומד )"אכסרא"( ,אלא על פי משקל ומידה.
2אם מחיר הפירות מפורסם ,אפשר להסתפק בקביעת המחיר ע"י איש אחד הבקי בכך.
3אם מחיר הפירות אינו ידוע ,יש צורך ב 3-סוחרים בקיאים כדי לקבוע את המחיר.
4דוגמאות לפירות שמחירם אינו ברור :יין שהחל להחמיץ ,פירות שהחלו להרקיב ומעות שהחלידו.
משנה ג :כיצד פודים מעשר שני כשמציעים עבורו מחירים שונים ?
בַּ עַ ל הַ בַּ יִת אוֹמֵ ר" :בְּ סֶ לַע" ְואַחֵ ר אוֹמֵ ר" :בְּ סֶ לַע" ,בַּ עַ ל הַ בַּ יִת קוֹדֵ םִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא מו ִֹסיף חֹמֶ שׁ.
בַּ עַ ל הַ בַּ יִת אוֹמֵ ר" :בְּ סֶ לַע" ְואַחֵ ר אוֹמֵ ר" "בְּ סֶ לַע וְ ִאסָּ ר",
אֶ ת ֶשׁל סֶ לַע ְו ִאסָּ ר קוֹדֵ םִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא מ ֹו ִסיף עַ ל הַ קֶּ ֶרן.
ישׁית,
ֲשׂר ֵשׁנִי ֶשׁלּוֹ ,מו ִֹסיף עָ לָיו ח ֲִמ ִ
הַ פּוֹדֶ ה מַ ע ֵ
בֵּ ין ֶשׁהוּא ֶשׁלּ ֹו וּבֵ ין ֶשׁנִּתַּ ן ל ֹו בְּ מַ תָּ נָה.
1אם בעל הבית וגם אחר מוכנים לפדות את המעשר בסלע ,בעל הבית פודה ,כיון שהוא מוסיף חמישית.
2אם בעל הבית מוכן לפדות בסלע ואחר מוכן לפדות בסלע ואיסר:
השני זוכה כיון שהמחיר שנתן יותר מהקרן.
כותרת נוספת:
דין תוספת חומש
1הפודה פירות מעשר שני שלו ,מוסיף חומש על הקרן.
2תוספת החומש היא בין שהפירות שלו ובין שקיבל אותם מתנה.
משנה ד :אפשרות הערמה בפדיון מעשר שני כדי להימנע מחומש
ֲשׂר ֵשׁנִיֵ .כּיצַ ד ?
מַ ע ֲִרי ִמין עַ ל מַ ע ֵ
ֲשׂר ֵשׁנִי זֶה".
וּפדֵ ה לָ� מַ ע ֵ
אוֹמֵ ר אָדָ ם לְ בְ נ ֹו וּלְ בִ תּ ֹו הַ גְּ דוֹלִ ים ,לְ עַ בְ דּ ֹו וּלְ ִשׁ ְפחָ ת ֹו הָ עִ בְ ִרים" ,הֵ ילָ� מָ עוֹת אֵ לּוּ ְ
אֲ בָ ל �א יֹאמַ ר כֵּן לְ בְ נ ֹו וּלְ בִ תּ ֹו הַ ְקּטַ נִּים ,וּלְ עַ בְ דּ ֹו וּלְ ִשׁ ְפחָ ת ֹו הַ כְּ ַנ ֲע ִניםִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁיּ ָָדן כְּ יָד ֹו.
1יכול לתת כסף במתנה לבנו או בתו הגדולים או לעבדו ושפחתו העבריים ואומר להם:
—————————————————————————————————————————————
עמוד 18מתוך 27
בס"ד
מסכת מעשר שני
בעריכת זאב לבנוני
"פדו בכסף זה פירות מעשר שני שלי".
2אין לעשות כך בעזרת בנו או בתו הקטנים או עבדו ושפחתו הכנעניים ,כיון שהם נחשבים כידו שלו.
משנה ה :דין הערמה בפדיון מעשר שני בעזרת חברו
הָ יָה עוֹמֵ ד בַּ גֹּ ֶרן וְ אֵ ין בְּ יָד ֹו מָ עוֹת ,אוֹמֵ ר לַחֲבֵ ר ֹו" :ה ֲֵרי הַ פֵּ רוֹת הָ אֵ לּוּ נְתוּנִיּם לָ� בְּ מַ תָּ נָה".
ח ֹוזֵר וְ אוֹמֵ רֲ " :ה ֵרי אֵ לּוּ ְמ ֻחלָּלִ ין עַ ל מָ עוֹת ֶשׁבַּ בָּ יִת".
1יכול אדם לתת לחברו את פירותיו במתנה בעודם טבל.
2לאחר הנתינה יכול לפדותם בכסף שבביתו ואינו חייב בחומש )כיוון שאינו פודה את שלו(.
משנה ו :דין מוכר מעשר שני במטרה לפדותם ,ותוך כדי מכירה משתנה מכירם
ֲשׂר בְּ סֶ לַע ,וְ �א ִה ְס ִפּיק לִ ְפדּוֹת ֹו עַ ד ֶשׁעָ מַ ד בִּ ְשׁתַּ יִם,
מָ ַשׁ� ִממֶּ נּוּ מַ ע ֵ
נוֹתֵ ן ל ֹו סֶ לַע,
וּמ ְשׂ ַתּכֵּר בְּ סֶ לַע,
ִ
ֲשׂר ֵשׁנִי ֶשׁלּוֹ.
וּמַ ע ֵ
ֲשׂר בִּ ְשׁ ַתּיִםְ ,ו�א ִה ְס ִפּיק לִ פְ דּוֹת ֹו עַ ד ֶשׁעָ מַ ד בְּ סֶ לַע,
מָ ַשׁ� ִממֶּ נּוּ מַ ע ֵ
נוֹתֵ ן ל ֹו סֶ לַע מֵ ֻחלִּ ין,
ֲשׂר ֵשׁנִי ֶשׁלּוֹ.
וְ סֶ לַע ֶשׁל מַ ע ֵ
אָרץ ,נוֹתֵ ן ל ֹו ִמ ְדּמַ אי.
ִאם הָ יָה עַ ם הָ ֶ
1המוכר מעשר שני בסלע ,ולאחר משיכת הפירות ולפני קבלת הכסף עלה מכירם ל 2 -סלעים:
1.1הקונה נותן למוכר סלע ובזה הסתיים הקניין )המשיכה עושה קניין(.
1.2הקונה הרוויח סלע )שהרי הפרות כעת ערכם 2סלעים(.
1.3הפרות נפדו רק בסלע אחד ,ויש בהם סלע נוסף של מעשר שני שיש להעלותו לירושלים.
2המוכר מעשר שני ב 2-סלעים ,ולאחר משיכת הפירות ולפני קבלת הכסף ירד מכירם לסלע אחד:
2.1הקונה נותן למוכר 2סלעים עבור הקניין:
2.1.1סלע אחד חולין עבור פדיון המעשר )שזה ערך המעשר כשהגיע הכסף לידיו(.
2.1.2לגבי הסלע השני:
2.1.2.1אם המוכר אינו עם הארץ ,יכול לתת לו סלע של מעשר שני אם יש בידו.
2.1.2.2אם המוכר עם הארץ ,יכול לתת לו סלע דמאי )או סלע חולין( אך לא מעשר שני ודאי.
משנה ז :דין פודה מעשר שני ולא אמר זאת במפורש
ֲשׂר ֵשׁנִי וְ �א קָ ָרא ֵשׁם,
הַ פּוֹדֶ ה מַ ע ֵ
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ רַ :דּיּוֹ.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :צָ ִרי� לְ פָ ֵרשׁ.
דּוּשׁיהָ ְו�א פֵ ַרשׁ,
דּוּשׁיהָ ,וְ נָתַ ן לָהּ גִּ טָּ הּ ְו ִק ֶ
הָ יָה ְמ ַדבֵּ ר עִ ם הָ ִא ָשּׁה עַ ל עִ ְסקֵ י גִ טָּ הּ וְ ִק ֶ
ַרבִּ יּ יוֹסֵ י אוֹמֵ רַ :דּיּוֹ.
ַרבִּ י ְיהוּדָ ה אוֹמֵ ר :צָ ִרי� לְ פָ ֵרשׁ.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 19מתוך 27
מסכת מעשר שני
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
1הפריש מעות כדי לפדות מעשר שני ,ולא אמר "זה פדיון מעשר שני":
1.1ר' יוסי:
הפדיון חל .המעות נתפסו בקדושת מעשר שני והפירות יצאו לחולין.
1.2ר' יהודה )ואין הלכה כמותו( :המעות לא נתפסו בקדושת מעשר שני.
כותרת נוספת:
בנושא(
נתינת גט או כסף קידושין לאשה מבלי לומר זאת בפרוש )למרות שהיו עסוקים
1נתן גט ולא אמר לה "הרי זה גיטך" ,או נתן כסף קידושין ולא אמר "הרי את מקודשת לי":
1.1ר' יוסי:
הגרושין או הקידושין חלים.
1.2ר' יהודה )ואין הלכה כמותו( :אינה מגורשת או מקודשת.
משנה ח :דין מטבע של חולין שרק חלקו מחולל על מעשר שני
הַ מַּ נִּיחַ ִאסָּ ר וְ אָכַ ל עָ לָיו חֶ ְציוְֹ ,והָ לַ� לְ מָ קוֹם אַחֵ ר ַו ֲה ֵרי הוּא יֹצֵ א בְּ ֻפנ ְְדּיוֹן,
א ֹוכֵל עָ לָיו עוֹד ִאסָּ ר.
הַ מַּ נִּיחַ ֻפּנ ְְדּיוֹן ְואָכַ ל עָ לָיו חֶ ְציוֹ ,וְ הָ לַ� לְ מָ קוֹם אַחֵ ר ַוה ֲֵרי הוּא בְּ ִאסָּ ר,
אֹכֵל עָ לָיו עוֹד ְפּלַג.
ֲשׂר ֵשׁנִי ,א ֹו ֵכל עָ לָיו אַחַ ד עָ ָשׂר בְּ ִאסָ ר וְ אֶ חָ ד ִממֵּ אָה בְּ ִאסָּ ר.
הַ מַּ נִּיחַ ִאסָּ ר ֶשׁל מַ ע ֵ
ֲשׂ ָרה.
בֵּ ית ַשּׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :הַ כֹּל ע ָ
ֲשׂ ָרה.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :בַּ וּ ַַדּאי אַחַ ד עָ ָשׂר ,וּבַ ְדּמַ אי ע ָ
1היה לו איסר וחילל רק על חציו ,והעביר את המטבע למקום שערך המטבע בו כפול )פנדיון(:
מחלל על מה שנותר במטבע ,פירות מעשר שני שערכם איסר שלם.
2היה לו פונדיון וחלל רק על חציו ,והעביר את המטבע למקום שבו ירד ערכו למחצית )איסר(,
מחלל על מה שנותר במטבע ,פירות מעשר שני שערכם רבע פונדיון )פלג ,שהוא חצי איסר(.
3הערה:
המשך המשנה הוא קשה לכל הפרושים ,ופרושינו התמציתי אינו מתאים לפרש אותו.
משנה ט :המוצא מטבעות ,האם יש לחשוש שהם של מעשר שני ?
כָּ ל הַ מָּ עוֹת הַ נּ ְִמצָ ִאיםֲ ,ה ֵרי אֵ לּוּ ֻחלִּ ין,
אֲ ִפלּוּ ִדּינָר זָהָ ב עִ ם הַ ֶכּסֶ ף וְ עִ ם הַ מָּ עוֹת.
ֲשׂר.
ֲשׂר" ,ה ֲֵרי זֶה מַ ע ֵ
מָ צָ א בְ תוֹכָ ן חֶ ֶרס וְ ָכתוּב עָ ָליו" :מַ ע ֵ
1מעות שנמצאות בכל מקום ובכל זמן ,חוץ מירושלים בזמן הרגל ,הם של חולין.
2אפילו אם במעות יש גם דינרי זהב ,גם דינרי כסף וגם מטבעות נחושת.
3אם מצורף חרס למעות ועליו כתוב "מעשר" ,כל המעות הם של מעשר.
משנה י :מצאו כלי ועליו כתוב "קרבן" ,מה דינו ומה דין תכולתו ?
הַ מּוֹצֵ א כֶלִ י ְוכָ תוּב עָ לָיו" :קָ ְרבָּ ן",
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר:
ִאם הָ יָה ֶשׁל חֶ ֶרס ,הוּא חֻלִּ ין וּמַ ה ֶשּׁבְּ תוֹכ ֹו קָ ְרבָּ ן.
וְ ִאם הָ יָה ֶשׁל מַ תֶּ ֶכת ,הוּא קָ ְרבָּ ן וּמַ ה ֶשּׁבְּ תוֹכ ֹו חֻלִּ ין.
אָמרוּ ל ֹו :אֵ ין דֶּ ֶר� בְּ נֵי אָדָ ם לִ ְהיוֹת כּ ֹונ ְִסין ֻחלִּ ין לְ קָ ְרבָּ ן.
ְ
—————————————————————————————————————————————
עמוד 20מתוך 27
מסכת מעשר שני
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
1רבי יהודה:
1.1אם הכלי של חרס הכלי חולין ,ומה שבתוכו קרבן.
1.2אם הכלי של מתכת:
1.2.1רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(:
1.2.2חכמים:
הכלי הקדש ,ומה שבתוכו חולין.
הכלי וגם תכולתו הקדש.
משנה יא :דין מוצא כלי ובתוכו תכולה ועליו כתובה אות אחת בלבד
הַ מּוֹצֵ א כֶלִ י ְוכָ תוּב עָ לָיו:
ֲשׂר .ד'ְ ,דּמַ אי .ט' ,טֶ בֶ ל .ת'ְ ,תּרוּמָ הֶ ,שׁבִּ ְשׁעַ ת סַ כָּ נָה הָ יוּ כו ְֹתבִ ין ת' ַתּחַ ת ְתּרוּמָ ה.
ק' ,קָ ְרבָּ ן .מ' ,מַ ע ֵ
ַרבִּ יּ יוֹסֵ י אוֹמֵ ר:
ֻכּלָּם ְשׁמוֹת בְּ נֵי אָדָ ם הֵ ם.
אָמַ ר ַרבִּ יּ יוֹסֵ י:
אֲ ִפלּוּ מָ צָ א חָ בִ ית וְ ִהיא ְמלֵאָה פֵ ר ֹות ,וְ כָ תוּב עָ לֶיהָ " ְתרוּמָ ה"ֲ ,ה ֵרי אֵ לּוּ חֻ לִּ ין,
ֶשׁאֲ נִי אוֹמֵ ר :אֶ ְשׁתָּ קַ ד הָ יְתָ ה ְמ ֵלאָה פֵ רוֹת ְתּרוּמָ ה ,וּפִ נָּהּ.
1חכמים:
1.1כתוב "ק" )קרבן( ,התכולה היא של הקדש.
1.2כתוב "מ" )מעשר( ,התכולה היא של מעשר שני.
1.3כתוב "ד" )דמאי( ,התכולה היא של פירות שנלקחו מעם הארץ.
1.4כתוב "ט" )טבל( ,התכולה היא של פירות טבל.
1.5כתוב "ת" )תרומה( ,התכולה היא של תרומה.
2ר' יוסי לדעתם של חכמים )ואין הלכה כמותו(:
2.1התכולה היא חולין כיוון שהאותיות הן ראשי תיבות של שמות אנשים.
3רבי יוסי:
3.1אפילו אם כתוב על החבית במפורש את המילה "תרומה" ,התכולה חולין.
3.2אני מניח שהיה בחבית פעם תרומה ,וכבר פינו אותה.
משנה יב :הניח מעשר שני במקום מסוים או בכמות מסוימת ומצאו במקום אחר או בכמות אחרת.
ֲשׂר ֵשׁנִי בְּ זָוִ ית ז ֹו" ,וּמָ צָ א בְ זָוִ ית אַחֶ ֶרת ,ה ֲֵרי אֵ לּוּ ֻחלִּ ין.
הָ אוֹמֵ ר לִ בְ נ ֹו" "מַ ע ֵ
"הָ יָה ָשׁם מָ ֶנה" וּמָ צָ א מָ אתַ יִם ,הַ ְשּׁאָר חֻלִּ ין.
ֲשר.
"מָ אתַ ִים" וּמָ צָ א מָ נֶה ,הַ כֹּל מַ ע ֵ
1האומר לבנו:
" 1.1יש מעשר שני בזווית מסוימת של הבית" ,ומצא הבן בזווית אחרת ,הכל חולין.
" 1.2מנה של מעשר שני יש במקום מסוים" ,ומצא מאתיים ,מנה אחד הוא מעשר שני והשני חולין.
" 1.3מאתיים של מעשר שני יש במקום מסוים" ,ומצא מנה בלבד ,המנה מעשר.
פרק ה
—————————————————————————————————————————————
עמוד 21מתוך 27
מסכת מעשר שני
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
הנושאים העקריים בפרק:
סימון פירות של נטע רבעי וערלה וסימון קברים ,דיני נטע רבעי ומעשר
שני ,דיני ביעור מעשרות ,נתינת מעשרות הנמצאים רחוק ,מדרשי הלכה
על פסוקי וידוי מעשרות ,תקנות יוחנן כהן גדול.
משנה א :סימון פירות של נטע רבעי וערלה ,וסימון קברים
כֶּ ֶרם ְרבָ עִ יְ ,מצַ ְיּנִין אוֹת ֹו בְּ ק ֹוזְזוֹת אֲ דָ מָ ה,
וְ ֶשׁל עָ ְרלָה ,בְּ חַ ְר ִסית,
וּממַ חֶ ה וְ שׁוֹפֵ �.
וְ ֶשׁל ְקבָ רוֹת ,בְּ ִסידְ ,
מוּרים ? בַּ ְשּׁבִ יעִ ית.
אָמַ ר ַרבָּ ן ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל :בַּ מֶּ ה ְדבָ ִרים אֲ ִ
וְ הַ ְצּנוּעִ ים,
ִיחין אֶ ת הַ מָּ עוֹת וְ או ְֹמ ִרים :כ"◌ּ◌ָל הַ נִּלְ קָ ט ִמזֶּה ,יְהֵ א ְמחֻ לָּל עַ ל הַ מָּ עוֹת הָ אֵ לּוּ".
מַ נּ ִ
1תנא קמא:
1.1כרם רבעי יש לסמן ע"י רגבי )"קוזזות"( אדמה.
1.2ערלה יש לסמן ע"י עפר שעושים ממנו כלי חרס.
1.3קברים:
יש לסמן בסיד שממיסים אותו במים )"ממחה"( ,ושופכים סביב הקבר.
2רבן שמעון בן גמליאל:
רק בשנה שביעית יש צורך לסמן פירות של ערלה וכרם רבעי.
3הצנועים:
3.1לא היו מסמנים פירות כרם רבעי.
3.2היו מניחים מעות במקום מסוים ואומרים" :מה שיילקח מהפירות יהיה מחולל על המעות האלה".
משנה ב :המרחק מירושלים שבו אפשר לפדות כרם רבעי ומעשר שני
ירוּשׁ ַליִם מַ ֲהלַ� יוֹם אֶ חָ ד לְ ָכל צַ ד.
כֶּ ֶרם ְרבָ עִ י הָ יָה ע ֹולֶה לִ ָ
וְ אֵ יז ֹו ִהיא ְתחוּמָ הּ ? אֵ ילַת ִמן הַ ָדּרוֹם ,וְ עַ ְק ְרבַ ת ִמן הַ צָּ פוֹן ,לוּד ִמן הַ מַּ ע ֲָרב ,וְ הַ יּ ְַרדֵּ ן ִמן הַ ִמּז ְָרח.
וּמ ֶשּׁ ַרבּוּ הַ פֵּ רוֹת ,הִ ְת ִקינוּ ֶשׁיְּהֵ א נ ְִפדֶּ ה סָ מוּ� לַחוֹמָ ה.
ִ
וּתנַאי הָ יָה בַ דָּ בָ רֶ ,שׁאֵ ימָ תַ י ֶשׁיּ ְִרצוַּ ,י ֲחזוֹר הַ דָּ בָ ר לִ כְ מוֹת ֶשׁהָ יָה.
ְ
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ רִ :מ ֶשּׁחָ ַרב בֵּ ית הַ ִמּ ְק ָדּשׁ ,הָ יָה הַ ְתּנַאי הַ זֶּה.
וּתנַאי הָ יָה ,אֵ ימָ תַ י ֶשׁיִּבָּ ֶנה בֵּ ית הַ ִמּ ְקדָּ שַׁ ,י ֲחזוֹר הַ ָדּבָ ר לִ כְ מוֹת ֶשׁהָ יָה.
ְ
1כרם רבעי לא פודים כאשר נמצאים במרחק הקטן ממהלך יום אחד מירושלים.
2מהלך יום אחד זה אילת בדרום ,עקרבה בצפון ,לוד במערב ונהר הירדן במזרח.
3תנא קמא:
3.1כשרבו הפירות בירושלים התקינו שאפשר לפדות את הפירות עד סמוך לחומת ירושלים.
3.2הוסיפו תנאי שיוכלו להחזיר את התקנה מתי שירצו.
4רבי יוסי:
4.1התקנה לאפשר פדיון הפרות עד ירושלים היה כשחרב בית המקדש.
4.2הוסיפו תנאי לכשיבנה בית המקדש יחזור המצב לקדמותו.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 22מתוך 27
מסכת מעשר שני
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
דין כרם רבעי לעניין תוספת חומש ולעניין ביעור מעשרות
משנה ג:
כֶּ ֶרם ְרבָ עִ י,
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים:
אֵ ין ל ֹו חֹמֶ שׁ ְואֵ ין ל ֹו בִ עוּר.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :יֶשׁ לוֹ.
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים:
יֶשׁ ל ֹו פֶ ֶרט וְ יֶשׁ ל ֹו ע ֹולֵלוֹת,
וְ הָ ֲע ִניִּים פּו ִֹדין לְ עַ ְצמָ ן.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :כֻּל ֹו ַל ָגּת.
1בית שמאי:
1.1הפודה לעצמו פירות כרם רבעי אינו חייב חומש) .בשונה ממעשר שני(.
1.2בשנה הרביעית והשביעית של השמיטה אין חובה לבערו מן הבית )בשונה ממעשר שני(.
2בית הלל :הפודה לעצמו פירות כרם רבעי יש לו חומש ,וחייב בביעור) .כמו מעשר שני(.
כותרת נוספת:
דין כרם רבעי לעניין פרט ועוללות
1בית שמאי:
1.1פרט ועוללות נוהג בכרם רבעי) .בשונה ממעשר שני(.
1.2העניים שנהנים מהעוללות והפרט חייבים לפדותם בעצמם.
2בית הלל :אין לעניים חלק בו ,ודורכים בגת את כל ענבי הכרם.
משנה ד :תאור תהליך פדיון נטע רבעי
כֵּ יצַ ד פּו ִֹדין נֶטַ ע ְרבָ עִ י ?
�שׁה ,וְ אוֹמֵ ר:
מַ נִּיחַ אֶ ת הַ סַּ ל עַ ל ִפּי ְשׁ ָ
"כַּ מָּ ה אָדָ ם רוֹצֶ ה לִ פְ דּוֹת ל ֹו בְּ סֶ לַע עַ ל ְמנָת לְ הו ִֹציא י ְִציאוֹת ִמבֵּ ית ֹו" ?
וּמַ נִּיחַ אֶ ת הַ מָּ עוֹת,
וְ אוֹמֵ ר" :כָּ ל הַ נִּלְ קָ ט ִמזֶּהְ ,מ ֻחלָּל עַ ל הַ מָּ עוֹת הָ אֵ לּוּ בְּ כָ � וְ ָכ� סַ לִּ ים בְּ סֶ לַע".
1מניח בעל הפירות סל ריק בפני שלושה אנשים ושואל:
1.1כמה סלים כאלה מלאי פירות ירצה אדם לקנות תמורת סלע ,בניכוי עבודת האילן עד הקטיף ?
1.2בעל הפירות מניח את מעות הפדיון כפי ששמו את שוויים.
1.3אומר" :הפירות שיקטפו יהיו מחוללים על המעות לפי השומה שעשינו".
משנה ה :המשך תאור תהליך פדיון נטע רבעי
וּבַ ְשּׁבִ יעִ ית ,פּוֹדֵ הוּ בְּ ָשׁוְ יוֹ.
וְ ִאם הָ יָה הַ כֹּל מֻ ְפקָ ר ,אֵ ין ל ֹו אֶ לָּא ְשׂכַ ר לְ ִקיטָ ה.
ישׁיתוֹ ,בֵּ ין ֶשׁהוּא ֶשׁלּ ֹו וּבֵ ין ֶשׁנּ ִַתּן ל ֹו בְּ מַ תָּ נָה.
הַ פּוֹדֶ ה נֶטַ ע ְרבָ עִ י ֶשׁלּוֹ ,מו ִֹסיף עָ לָיו ח ֲִמ ִ
1בשנה השביעית אין מנכים הוצאות הקטיף מערכם של פירות נטע רבעי.
2אם בשנים רגילות הבעלים הפקירו את פירות נטע רבעי ,המוצא אותם מנכה דמי לקיטת הפירות בלבד.
3הפודה נטע רבעי ,מוסיף עליו חומש ,בין שהפירות שלו ובין שניתנו לו במתנה )קודם עונת המעשרות(.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 23מתוך 27
מסכת מעשר שני
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
משנה ו :דיני ביעור מעשרות
עֶ ֶרב יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶשׁל פֶּ סַ ח ֶשׁל ְרבִ יעִ ית וְ ֶשׁל ְשׁבִ יעִ ית ,הָ יָה בִ עוּר.
ֵכּיצַ ד?
ֲשׂר לַבְּ עָ לִ ים,
וּתרוּמַ ת מַ ע ֵ
נו ְֹתנִין ְתּרוּמָ ה ְ
ֲשׂר ִראשׁוֹן לְ בְ עָ לָיו,
וּמַ ע ֵ
וּמַ ע ֲַשׂר עָ נִי לִ בְ עָ לָיו.
כּוּרים ִמ ְתבַּ ע ֲִרים בְּ כָ ל מָ קוֹם.
ֲשׂר ֵשׁנִי וְ הַ בִּ ִ
וּמַ ע ֵ
כּוּרים נִתָּ נִין ַל ֹכּ ֲהנִים כַּ ְתּרוּמָ ה.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר :הַ בִּ ִ
הַ ַתּבְ ִשׁיל,
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :צָ ִריך לְ בַ עֵ ר.
וּבֵ ית ִהלֵּל א ֹו ְמ ִריםֲ :ה ֵרי הוּא כִּ ְמבוֹעָ ר.
1ביעור מעשרות עושים ערב יו"ט ראשון )ויש אומרים אחרון( של פסח ,בשנים ,רביעית ושביעית.
2כיצד מבערים את המעשרות שלא סיימו לתת אותם כנדרש ?
2.1תרומה ותרומת מעשר נותנים לכהנים.
2.2מעשר ראשון נותנים ללויים.
2.3מעשר עני נותנים לעניים.
2.4מעשר שני וביכורים:
2.4.1תנא קמא :מאבדים מן העולם.
2.4.2ר' שמעון )ואין הלכה כמותו(:
ביכורים ניתנים לכהנים.
2.5תבשיל שיש בו פירות מעשר שני:
2.5.1בית שמאי:
צריך לבערו מן העולם.
2.5.2בית הלל:
אין צריך לבערו.
משנה ז :דין ביעור פירות מעשר שני בימינו
ִמי ֶשׁהָ יוּ ל ֹו פֵ רוֹת בַּ זְּ מַ ן הַ זֶּה וְהִ גִּ יעָ ה ְשׁעַ ת הַ בִּ עוּר,
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :צָ ִרי� לְ חַ לְּ לָן עַ ל הַ כֶּסֶ ף.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :אֶ חָ ד ֶשׁהֵ ן כֶּסֶ ף וְ אֶ חָ ד ֶשׁהֵ ן פֵּ רוֹת.
כשמגיע שעת הביעור:
1בית שמאי:
מחלל פירות מעשר שני על כסף.
2בית הלל :בין אם המעשר שני הוא כסף ובין אם הוא פירות ,צריך ביעור.
מניח את הפירות עד שירקבו ,ואין צורך לחלל אותם על כסף.
משנה ח :כיצד להתנהג עם פירות שלא באו לעונת המעשרות בשעת הביעור
ְהוּדה:
אָמַ ר ַרבִּ י י ָ
—————————————————————————————————————————————
עמוד 24מתוך 27
בס"ד
מסכת מעשר שני
בעריכת זאב לבנוני
בָּ ִראשׁ ֹונָה הָ יוּ שׁוֹלְ ִחין אֵ צֶ ל בַּ ֲעלֵי בָ ִתּים ֶשׁבַּ ְמּ ִדּינוֹת" :מַ ֲהרוּ וְ הַ ְת ִקינוּ אֶ ת פֵּ רוֹתֵ יכֶם עַ ד ֶשׁ�א תַ גִּ יעַ ְשׁעַ ת
הַ בִּ עוּר".
עַ ד ֶשׁבָּ א ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א וְ לִ מֵּ דֶ ,שׁ ָכּל הַ פֵּ רוֹת ֶשׁ�א בָ אוּ לְ ע ֹונַת הַ מַּ עַ ְשׂרוֹתְ ,פּטוּ ִרים ִמן הַ בִּ עוּר.
1בראשונה היו שולחים שליחים לזרז את בעלי הבתים להפריש תרומות ומעשרות גם מפירות אלו.
2ר' עקיבא לימד שפירות שלא באו לעונת המעשרות אינם צריכים ביעור.
משנה ט :כיצד נותנים מעשרות שנמצאים רחוק אך לא נתנו עדיין לבעליהם
ִמי ֶשׁהָ יוּ פֵ רוֹתָ יו ְרחו ִֹקים ִממֶּ נּוּ ,צָ ִריך לִ ְקרוֹת לָהֶ ם ֵשׁם.
ֲשׂה בְ ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל וְ הַ זְּ קֵ ִנים ֶשׁהָ יוּ בָ ִאין בִּ ְס ִפינָה,
מַ ע ֶ
אָמַ ר ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל:
וּמקוֹמ ֹו מֻ ְשׂכָּ ר ל ֹו".
" ִעשּׂוּר ֶשׁאֲ נִי עָ ִתיד לָמוֹד ,נָתוּן לִ יהוֹשֻׁ עַ ְ
וּמקוֹמ ֹו מֻ ְשׂכָּ ר ל ֹו".
" ִעשּׂוּר אַחֵ ר ֶשׁאֲ נִי עָ ִתיד לָמוֹד ,נָתוּן ַלע ֲִקיבָ א בֶ ן יוֹסֵ ף ֶשׁ ִיּ ְז ֶכּה ב ֹו ָל ֲע ִניִּיםְ ,
אָמַ ר ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ :
מֻשׂכָּ ר ל ֹו".
וּמקוֹמ ֹו ְ
" ִעשּׂוּר ֶשׁאֲ נִי עָ ִתיד לָמוֹד נָתוּן לְ אֶ לְ עָ זָר בֶּ ן ֲעז ְַריָהְ ,
וְ נ ְִתקַ בְּ לוּ זֶה ִמזֶּה ָשׂכָ ר.
1צריך לומר את שמו של האדם שנותנים לו את המעשרות.
2ספור מעשה ברבן גמליאל וחבריו היו בספינה ,והגיעה שעת הביעור:
2.1אמר רבן גמליאל:
2.1.1מעשר ראשון שאני צריך לתת ,נתון לרבי יהושע ,ומקום המעשר מושכר לו.
2.1.2מעשר עני שאני צריך לתת ,נתון לעקיבא בן יוסף )שהיה גבאי עניים( ,ומקום המעשר מושכר לו.
2.2אמר רבי יהושע:
תרומת מעשר שאני צריך לתת יהיה נתון לאלעזר בן עזריה )הכהן( ,ומקום התרומה מושכר לו.
2.3כל מי שהשכיר מקום לאחר ,קיבל ממנו דמי שכירות.
משנה י :מדרש הלכה על המחצית הראשונה של הפסוק הראשון של וידוי מעשרות
בַּ ִמּנְחָ ה בְּ יוֹם טוֹב הָ אַחֲ רוֹן הָ יוּ ִמ ְתו ִַדּין.
כֵּ יצַ ד הָ יָה הַ וִּ דּוּי ?
ֲשׂר ֵשׁנִי וְ נֶטַ ע ְרבָ עִ י.
"בִּ עַ ְר ִתּי הַ קֹּדֶ שׁ ִמן הַ בַּ יִת" )דברים כו( ,זֶה מַ ע ֵ
"נְתַ ִתּיו ַללֵּוִ י" ,זֶה מַ עְ ַשׂר ֵל ִוי.
ֲשׂר.
וּתרוּמַ ת מַ ע ֵ
"וְ גַ ם נְתַ ִתּיו" ,ז ֹו ְתרוּמָ ה ְ
עשׂר עָ נִי ,הַ לֶּקֶ ט וְ הַ ִשּׁכְ חָ ה וְ הַ פֵּ אָה ,אַף עַ ל ִפּי ֶשׁאֵ ינָן ְמעַ כְּ בִ ין אֶ ת הַ ִוּדּוּי.
" ַלגֵּר ַליָּתוֹם וְ לָאַלְ מָ נָה"ֶ ,ז◌ֲה מַ ַ
" ִמן הַ בַּ יִת" ,ז ֹו חַ לָּה.
משנה יא :מדרש הלכה על המחצית השנייה של הפסוק הראשון של וידוי מעשרות
"כְּ ָכל ִמ ְצו ְָת� אַ ֶשׁר ִצוִּ יתָ נִי",
ֲשׂר ֵשׁנִי ל ִָראשׁוֹן ,אֵ ינ ֹו יָכוֹל לְ הִ ְתוַדּוֹת.
הָ א ִאם ִה ְק ִדּים מַ ע ֵ
"�א עָ בַ ְר ִתּי ִמ ִמּ ְצוֹתֶ י�",
—————————————————————————————————————————————
עמוד 25מתוך 27
בס"ד
מסכת מעשר שני
בעריכת זאב לבנוני
�א ִהפְ ַר ְשׁ ִתּי ִמ ִמּין עַ ל ֶשׁאֵ ינ ֹו ִמינוֹ ,וְ �א ִמן הַ תָּ לוּשׁ עַ ל הַ ְמחֻבָּ ר ,וְ �א ִמן הַ ְמחֻבָּ ר עַ ל הַ תָּ לוּשׁ ,וְ �א ִמן
הֶ חָ דָ שׁ עַ ל הַ יּ ָָשׁן ,וְ �א ִמן הַ יּ ָָשׁן עַ ל הֶ חָ דָ שׁ.
"וְ �א ָשׁכָ ְח ִתּי",
וּמלְּ הַ זְכִּ יר ִשׁ ְמ� עָ לָיו.
�א ָשׁכַ חְ ִתּי ִמלְּ בָ ֶרכְ � ִ
משנה יב :מדרש הלכה על הפסוק השני של וידוי מעשרות
"�א אָכַ לְ ִתּי בְ ֹאנִי ִממֶּ נּוּ",
הָ א ִאם אֲ כָ ל ֹו בַ אֲ נִינָה אֵ ינ ֹו יָכוֹל ְִלּ ִה ְתוַדּוֹת.
"וְ �א בִ עַ ְר ִתּי ִממֶּ נּוּ בְּ טָ מֵ א",
הָ א ִאם ִהפְ ִרישׁ ֹו בְ ט ְֻמאָה ,אֵ ינ ֹו יָכוֹל לְ הִ ְתוַדּוֹת.
"וְ �א נָתַ ִתּי ִממֶּ נּוּ לְ מֵ ת",
�א לָקַ ְח ִתּי ִממֶּ נּוּ אָרוֹן וְ תַ כְ ִריכִ ים לְ מֵ תְ ,ו�א ְנתַ ִתּיו לְ א ֹו ְננִים אֲ חֵ ִרים.
" ָשׁמַ עְ ִתּי בְ קוֹל ְי ָי אֱ�הָ י",
אתיו לְ בֵ ית הַ בְּ ִח ָירה.
הֲבֵ ִ
יתי כְּ כֹל אֲ ֶשׁר צִ וִּ יתָ נִי",
"עָ ִשׂ ִ
ָשׂמַ ְח ִתּי וְ ִשׂמַּ חְ ִתּי ב ֹו.
משנה יג :מדרש הלכה על הפסוק השלישי של וידוי מעשרות
"הַ ְשׁ ִקיפָ ה ִמ ְמּעוֹן קָ ְד ְשׁ� ִמן הַ ָשּׁמַ יִם",
ֲשׂה מַ ה ֶשׁ ִהבְ טַ ְחתָּ נוּ,
עָ ִשׂינוּ מַ ה ֶשׁ ָגּז ְַרתָּ עָ לֵינוּ ,אַף אַ תָּ ה ע ֵ
"הַ ְשׁ ִקיפָ ה ִמ ְמּעוֹן קָ ְד ְשׁ� ִמן הַ ָשּׁמַ יִם וּבָ ֵר� אֶ ת עַ ְמּ� אֶ ת י ְִשׂ ָראֵ ל",
בְּ בָ נִים וּבְ בָ נוֹת.
"וְ אֵ ת הַ ֲאדָ מָ ה אֲ ֶשׁר נָתַ תָּ ה לָנוּ",
בְּ טַ ל וּמָ טָ ר וּבְ וַלְ דוֹת בְּ הֵ מָ ה.
"כַּ אֲ ֶשׁר נ ְִשׁבַּ עְ תָּ לַאֲ בוֹתֵ ינוּ אֶ ֶרץ זָבַ ת חָ לָב ְוּדבָ שׁ",
כְּ דֵ י ֶשׁ ִתּתֵּ ן טַ עַ ם בַּ פֵּ רוֹת.
משנה יד :מי אומר וידוי בשעת ביעור מעשרות ומי לא
אָמרוּ:
ִמכָּ אן ְ
י ְִשׂ ָראֵ ל וּמַ ְמז ִֵרים ִמ ְתו ִַדּים,
אָרץ.
אֲ בָ ל �א ג ִֵרים ְו�א ֲעבָ ִדים ְמשֻׁ חְ ָר ִריםֶ ,שׁאֵ ין לָהֶ ם חֵ לֶק בָּ ֶ
אָרץ.
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר :אַף �א ֹכ ֲהנִים וּלְ וִ יִּםֶ ,שׁ�א נ ְָטלוּ חֵ לֶק בָּ ֶ
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :יֵשׁ לָהֶ ם עָ ֵרי ִמגְ ָרשׁ.
1לומדים מהפסוק " :ואת האדמה אשר נתת לנו" ש:
1.1ישראלים וממזרים מתוודים.
1.2גרים ועבדים משוחררים לא מתוודים ,כי אין להם חלק בארץ.
1.3לגבי כהנים ולוויים:
—————————————————————————————————————————————
עמוד 26מתוך 27
מסכת מעשר שני
בס"ד
בעריכת זאב לבנוני
1.3.1ר' מאיר )ואין הלכה כמותו( :אינם מתוודים שהרי לא קיבלו נחלה.
1.3.2ר' יוסי:
מתוודים ,כיוון שקבלו ערים ומגרשים.
משנה טו :תקנות יוחנן כהן גדול
יוֹחָ נָן כֹּהֵ ן גָּ דוֹל הֶ עֱבִ יר הו ָֹדיוֹת הַ מַּ ֲע ֵשׂר.
אַף הוּא בִּ טֵּ ל אֶ ת הַ ְמעו ְֹר ִרים,
וְ אֶ ת הַ נּו ְֹק ִפים.
ירוּשׁ ַליִם,
וְ עַ ד יָמָ יו הָ יָה פַ ִטּישׁ מַ ֶכּה בִ ָ
וּבְ יָמָ יו אֵ ין אָדָ ם צָ ִרי� לִ ְשׁאוֹל עַ ל הַ ְדּמַ אי.
1בטל אמירת וידוי מעשרות כיון שלא נתנו את המעשר ללוי על פי תקנת עזרא הסופר.
2בטל את אמירת הלוויים "עורה למה תישן ה'" שאמרו הלווים בשעת הקרבת הקרבן.
3בטל הכאת הקרבן בין קרניו )"נוקפים"( קודם ששחטו אותו.
4הנהיג לא להכות בפטישים בחול המועד ,גם אם זה דבר האבד.
5לגבי פירות דמאי תיקן:
5.1הלוקח פירות מהשוק ,אינו צריך לשאול אם הם מתוקנים ,אלא נוהג בהם כדין פירות דמאי.
5.2צריך להפריש רק תרומת מעשר ומעשר שני.
5.3מעשר ראשון ומעשר עני ,קורא להם שם ואוכלם בעצמו.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 27מתוך 27