מסכת חלה

נובמבר 4, 2018 · זרעים

‫מסכת חלה‬

‫חוזר ושונה‬
‫דרכי חזרה ולימוד של המשנה‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫אתר דעת‬
‫תשע"ט‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪18‬‬

‫מסכת חלה‬
‫נושאים עיקריים במסכת‪:‬‬
‫פרק א‪:‬‬

‫פרק ב‪:‬‬

‫פרק ג‪:‬‬
‫פרק ד‪:‬‬

‫דינים הקשורים לחמשת מיני דגן‪ ,‬מקרים שמחויבים רק בחלה ומקרים שמחויבים רק‬
‫בתרומה‪ ,‬הפרשת חלה ממאכלים מיוחדים‪ ,‬הפרשת חלה מעיסת אופה‪ ,‬הפרשת חלה‬
‫מעיסת כלב‪ ,‬דינים הנוהגים גם בחלה וגם בתרומה‪.‬‬
‫דין חלה מתבואת חו'ל ודין חלה מתבואת הארץ‪ ,‬דין חלה בעפר חו"ל שהגיע לארץ‪,‬‬
‫עיסה שנילושה במי פירות‪ ,‬הפרשת חלה במצב של ערום או של טומאה‪ ,‬שיעור עיסה‬
‫החייבת בחלה ושיעור חלה‪ ,‬דין הפרשת חלה מהקמח ) ולא מהעיסה(‪ ,‬הפרשת חלה‬
‫מ‪ 2 -‬עיסות אחת טהורה ואחת טמאה‪.‬‬
‫זמן חפרשת חלה מהעיסה‪ ,‬עיסה שנפל לתוכה תרומה ונדמעה‪ ,‬הקדישה אשה עיסתה‬
‫ופדאתן‪ ,‬הקדיש אדם פירותיו ופדאן‪ ,‬עיסת נכרי ועיסת גר‪ ,‬חיוב חלה בעיסת תערובת‪.‬‬
‫נגיעה של עיסות שאין בכל אחת שיעור חלה זו בזו‪ ,‬מה נחשב כמין במינו כדי להצטרף‬
‫לחיוב חלה‪ ,‬צרוף של שתי עיסות לשיעור חיוב חלה ע"י עיסה אחרת‪ ,‬צרוף של שתי‬
‫עיסות אחת מתבואה ישנה ואחת מתבואה חדשה‪ ,‬הפרשת חלה מעיסה שאין בה‬
‫שיעור חלה‪ ,‬הפרשת חלה מעיסה טהורה על עיסת דמאי ואפילו טמאה‪ ,‬דין חלה‬
‫בסוריה ובחלקים שונים של ארץ ישראל‪ ,‬מתנות כהונה הניתנות לכל כהן‪ ,‬הבאת חלה‬
‫ומתנות כהונה מחוץ לארץ‪ .‬הבאת ביכורים למקדש קודם העצרת‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪18‬‬

‫מסכת חלה‬
‫פרק א‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪ :‬דינים הקשורים לחמשת מיני דגן‪ ,‬מקרים שמחויבים רק בחלה ומקרים‬
‫שמחויבים רק בתרומה‪ ,‬הפרשת חלה ממאכלים מיוחדים‪ ,‬הפרשת חלה‬
‫מעיסת אופה‪ ,‬הפרשת חלה מעיסת כלב‪ ,‬דינים הנוהגים גם בחלה וגם‬
‫בתרומה‪.‬‬
‫מושגים‪:‬‬
‫מותר העומר‪:‬‬

‫במוצאי יום טוב ראשון של פסח היו קוצרים שעורים כדי שלוש סאין קמח‪ .‬לאחר‬
‫הטחינה‪ ,‬היו מנפים אותם ב‪ 13 -‬נפות‪ ,‬כדי להוציא מהם עישרון מובחר‪ ,‬שאותו היו‬
‫מקריבים ביום ששה עשר בניסן‪ .‬שאר הקמח שנשאר נקרא מותר העומר‪ ,‬פודים אותו‬
‫במעות‪ .‬המעות מקבלים קדושה ‪ ,‬והקמח יוצא לחולין‪.‬‬

‫דינים הקשורים לחמשת מיני דגן‬
‫משנה א‪:‬‬
‫חֲ ִמ ָשּׁה ְדבָ ִרים חַ יָּבִ ין בַּ חַ לָּה‪ :‬הַ חִ ִטים‪ ,‬וְ הַ ְשׂעו ִֹרים‪ ,‬וְ הַ כֻּסְ ִמיּן‪ ,‬וְ ִשׁ ֹבּלֶת שׁוּעָ ל‪ ,‬וְ ִשׁיפוֹן‪.‬‬
‫וּמ ְצטָ ְר ִפין זֶה עִ ם זֶה‪,‬‬
‫ֲה ֵרי אֵ לּוּ חַ יָּבִ ין בַּ חַ לָּה‪ִ ,‬‬
‫סוּרין בֶּ חָ דָ ש ִמלִּ ְפנֵי הַ פֶּ סַ ח‪,‬‬
‫וַאֲ ִ‬
‫וּמלִּ ְקצוֹר ִמלִּ פְ נֵי הָ עֹמֶ ר‪.‬‬
‫ִ‬
‫וְ ִאם ִה ְשׁ ִרישׁוּ קֹדֶ ם ָלעֹמֶ ר‪ ,‬הָ עֹמֶ ר מַ ִתּ ָירן‪.‬‬
‫סוּרין עַ ד ֶשׁיָּבוֹא הָ עֹמֶ ר הַ בָּ א‪.‬‬
‫וְ ִאם לָאו‪ ,‬אֲ ִ‬
‫‪ 1‬חמישה מיני דגן חייבים בחלה‪ :‬חיטה‪ ,‬שעורה‪ ,‬כוסמין‪ ,‬שבולת שועל ושיפון‪.‬‬
‫‪ 2‬אם כמה ממינים אלה נילושו יחד‪ ,‬הם מצטרפים לשיעור לחייב בחלה‪.‬‬
‫‪ 3‬אסור לאכול מהתבואה החדשה של חמשת מיני דגן אלה לפני הקרבת העומר‪.‬‬
‫‪ 4‬אסור לקצור מהתבואה החדשה של חמשת מינים אלה לפני שקוצרים את העומר‪.‬‬
‫‪ 5‬אם השרישו מינים אלה לפני קציר העומר‪ ,‬הקרבת העומר מתיר לקצור אותם‪.‬‬
‫‪ 6‬אם לא השרישו‪ ,‬רק הקרבת העומר של שנה הבאה מתיר לאכול אותם‪.‬‬
‫המשך דינים הקשורים לחמשת מיני דגן‬
‫משנה ב‪:‬‬
‫הָ א ֹוכֵל מֵ הֶ ם כַּ ַזּיִת מַ צָּ ה בַּ פֶּ סַ ח‪ ,‬יָּצָ א יְדֵ י חוֹבָ ת ֹו‪.‬‬
‫כַּ ַזּיִת חָ מֵ ץ‪ ,‬חַ יָּב בַּ ִה ָכּ ֵרת‪.‬‬
‫נ ְִתעָ ֵרב אֶ חָ ד מֵ הֶ ם בְּ כָ ל הַ ִמּינִים‪ֲ ,‬ה ֵרי זֶה עוֹבֵ ר בַּ פֶּ סַ ח‪.‬‬
‫וּמן הַ ְתּבוּאָה‪ ,‬אָסוּר בָּ הֶ ם‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫הַ נּוֹדֵ ר ִמן הַ פַּ ת ִ‬
‫ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ ,‬הַ נּוֹדֵ ר ִמן הַ דָּ גָן אֵ ינ ֹו אָסוּר אֶ לָּא מֵ הֶ ן‪.‬‬
‫וְ חַ יָּבִ ין בַּ חַ לָּה וּבַ מַּ עַ ְשׂרוֹת‪.‬‬
‫‪ 1‬בפסח יוצאים ידי חובת מצה‪ ,‬באכילת כזית מחמשת מינים אלה‪.‬‬
‫‪ 2‬האוכל כזית חמץ בפסח מחמשת מינים אלה‪ ,‬חייב כרת‪.‬‬
‫‪ 3‬אם חמץ מאחד ממינים אלה התערב בפסח במינים אחרים‪ ,‬עובר "בבל יראה ובבל ימצא"‪.‬‬
‫‪ 4‬הנודר מאכילת פת או מאכילת תבואה‪:‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪18‬‬

‫מסכת חלה‬
‫‪ 4.1‬לרבי מאיר‪:‬‬
‫‪ 4.1.1‬אסור לאכול מחמשת מינים אלה‪.‬‬
‫‪ 4.1.2‬אם נדר מדגן אסור אף בקטניות‪.‬‬
‫‪ 4.2‬לחכמים‪:‬‬

‫אם נדר מדגן‪ ,‬אסור בחמשת מנים אלה בלבד‪.‬‬

‫‪ 5‬חמשת מינים אלה חייבים בחלה ובמעשרות‪.‬‬
‫דברים שחייבים בהפרשת חלה אך פטורים מתרומה ומעשר‬
‫משנה ג‪:‬‬
‫טוּרים ִמן הַ מַּ עַ ְשׂרוֹת‪,‬‬
‫וּפ ִ‬
‫אֵ לּוּ חַ יָּבִ ין בַּ חַ לָּה ְ‬
‫הַ לֶּקֶ ט‪ְ ,‬והַ ִשּׁכְ חָ ה‪ ,‬וְ הַ פֵּ אָה‪,‬‬
‫וְ הַ הֶ ְפקֵ ר‪,‬‬
‫ֲשׂר ִראשׁוֹן ֶשׁנּ ְִטּלָה ְתרוּמָ ת ֹו‪,‬‬
‫וּמַ ע ֵ‬
‫ֲשׂר ֵשׁנִי וְ הֶ ְקדֵּ שׁ ֶשׁנִּפְ דּוּ‪,‬‬
‫וּמַ ע ֵ‬
‫וּמוֹתַ ר הָ עֹמֶ ר‪,‬‬
‫וּתבוּאָה ֶשׁ�א הֵ בִ יאָה ְשׁלִ ישׁ‪.‬‬
‫ְ‬
‫טוּרה ִמן הַ חַ לָּה‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ְ :‬תּבוּאָה ֶשׁ�א הֵ בִ יאָה ְשׁלִ ישׁ‪ְ ,‬פּ ָ‬
‫‪ 1‬לקט שכחה ופאה‪.‬‬
‫‪ 2‬תבואה שהופקרה קודם המירוח‪.‬‬
‫‪ 3‬מעשר ראשון שהקדים הלוי ליטול קודם שהתחייבה התבואה בתרומה‪ ,‬והפריש תרומת מעשר‪.‬‬
‫‪ 4‬מעשר שני שהופרש קודם שהתחייבה התבואה בתרומה‪ ,‬ונפדה‪.‬‬
‫‪ 5‬תבואה שהקדישו הבעלים קודם שהתחייבו בתרומה גדולה‪ ,‬ולאחר מירוח נפדה מההקדש‪.‬‬
‫‪ 6‬מותר העומר )ראה מושגים( לאחר שנפדה )אז הוא חולין ומתחייב בחלה(‪.‬‬
‫‪ 7‬תבואה שלא הגיעה לכדי שליש מגידולה‪:‬‬
‫‪ 7.1‬תנא קמא‪ :‬פטור מתרומות ומעשרות )אינה ראויה לזריעה(‪ ,‬וחייב בחלה‪.‬‬
‫‪ 7.2‬רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬פטור גם מחלה )כמו תרומה(‪.‬‬
‫דברים שחייבים להפריש מהם מעשרות אך פטורים מחלה‬
‫משנה ד‪:‬‬
‫טוּרין ִמן הַ חַ לָּה‪:‬‬
‫וּפ ִ‬
‫אֵ לּוּ חַ יָּבִ ין בַּ מַּ עַ ְשׂרוֹת ְ‬
‫הָ א ֶֹרז‪ ,‬וְ הַ דֹּחַ ן‪ ,‬וְ הַ פְּ ָרגִ ים‪ ,‬וְ הַ שֻּׁ ְמ ְשׁ ִמין‪ ,‬וְ הַ ִקּ ְטנִיוֹת‪,‬‬
‫וּפָ חוּת מֵ ֲחמֵ ֶשׁת ְרבָ ִעים בַּ ְתּבוּאָה‪.‬‬
‫טוּרין ִמן הַ חַ לָּה‪.‬‬
‫יטין‪ ,‬וְ חַ לַּת הַ מַּ ְשׂ ֵרת‪ ,‬וְ הַ ְמדֻ מָּ ע‪ְ ,‬פּ ִ‬
‫הַ סֻּ ְפ ָגּנִין‪ ,‬וְ הַ דֻּ בְ ָשׁנִין‪ ,‬וְ הָ אֶ ְס ִק ִר ִ‬
‫‪ 1‬אורז‪ ,‬דוכן‪ ,‬פרגים‪ ,‬שומשומין‪ ,‬קטניות )אינם מחמשת מיני דגן(‪.‬‬
‫‪ 2‬עיסה שנילושה בפחות מחמשת רבעי קב קמח‪.‬‬
‫‪ 3‬סופגנין )רקיקים שבלילתן רכה(‪.‬‬
‫‪ 4‬דובשנין )מיני מאפה המטוגנים בדבש(‪.‬‬
‫‪ 5‬אסקריטין ) עוגות שבלילתן רכה מאוד‪ ,‬ונאפות במחבת(‪.‬‬
‫‪ 6‬חלת המשרת )חלה החלוטה במחבת(‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪18‬‬

‫מסכת חלה‬
‫‪ 7‬מדומע‪.‬‬
‫דין הפרשת חלה בסופגנין ובקנובקאות‬
‫משנה ה‪:‬‬
‫טוּרה ִמן הַ חַ לָּה‪.‬‬
‫עִ סָּ ה ֶשׁ ְתּ ִחלָתָ ה ס ְֻפ ָגּנִין וְ סוֹפָ הּ ֻס ְפ ָגּנִין‪ְ ,‬פּ ָ‬
‫ְתּ ִחלָּתָ הּ עִ סָּ ה וְ סוֹפָ הּ ֻס ְפ ָגּנִיּן‪ְ ,‬תּ ִחלָּתָ הּ ֻס ְפ ָגּנִיּן וְ סוֹפָ הּ עִ סָּ ה‪ ,‬חַ יֶּבֶ ת בַּ חַ לָּה‪.‬‬
‫וְ כֵ ן הַ ְקּנוּבְ קָ אוֹת חַ יָּבוֹת‪.‬‬
‫‪ 1‬סופגנין פטורים מחלה‪ ,‬אם‪:‬‬
‫‪1.1‬‬

‫תחילתם סופגנין )עשויים כבלילה רכה(‪.‬‬

‫‪ 1.2‬וסופם סופגנין )בושלו במים או טוגנו בדבש ושמן(‪.‬‬
‫‪ 2‬סופגנין חייבים בחלה אם אחד התנאים לא מתקיים‪ ,‬דהיינו‪:‬‬
‫‪ 2.1‬תחילתם בלילה עבה וסופם סופגנין‪.‬‬
‫‪ 2.2‬תחילתם סופגנין וסופם עיסה שאופים אותה בתנור‪.‬‬
‫‪ 3‬קנובקאות )לחם שמפוררים אותו ואח"כ מבשלים אותו(‪ ,‬חייב חלה‪.‬‬
‫דיני מעיסה‪ ,‬חליטה‪ ,‬חלות ורקיקים של קרבן תודה‬
‫משנה ו‪:‬‬
‫הַ ְמּעִ יסָּ ה‪ ,‬בֵּ ית ַשׁמַּ אי פּו ְֹט ִרין‪ ,‬וּבֵ ית ִהלֵּל ְמחַ יְּבִ ין‪.‬‬
‫הַ חֲ לִ יטָ ה‪ ,‬בֵּ ית ַשׁמַּ אי ְמחַ יְּבִ ין‪ ,‬וּבֵ ית ִהלֵּל פּוֹטְ ִרין‪.‬‬
‫חַ לּוֹת תּוֹדָ ה ְוּר ִקיקֵ י ָנזִיר‪:‬‬
‫ֲשׂאָן לְ עַ ְצמ ֹו‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫ע ָ‬
‫לִ ְמכּוֹר בַּ שּׁוּק‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫‪ 1‬מעיסה )קמח ששמים במים רותחים(‪ ,‬וחליטה )מים רותחים שנותנים לתוך הקמח(‪:‬‬
‫‪ 1.1‬בית שמאי פוטרים מחלה‪ ,‬ובית הלל מחייבים‪.‬‬
‫‪ 1.2‬ויש שאומרים הפוך הדברים )בית שמאי מחייבים ובית כלל פוטרים(‪.‬‬
‫‪ 2‬חלות ורקיקים של קרבן תודה ושל קרבן נזיר‪:‬‬
‫‪ 2.1‬עשה אותם לצורך קרבן שלו פטור מחלה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬עשה אותם כדי למכור לצורך קרבן של אחרים‪ ,‬חייב בחלה‪.‬‬
‫הפרשת חלה מעיסה שעשה הנחתום )האופה(‬
‫משנה ז‪:‬‬
‫נ ְַחתּוֹם ֶשׁעָ ָשׂה ְשׂאוֹר לְ חַ לֵּק‪ ,‬חַ יָּב בַּ חַ לָּה‪.‬‬
‫נ ִָשׁים ֶשׁנּ ְָתנוּ לְ נ ְַחתּוֹם ַלעֲשׂוֹת לָהֶ ן ְשׂאוֹר‪,‬‬
‫טוּרה ִמן הַ חַ לָּה‪.‬‬
‫ִאם אֵ ין בְּ ֶשׁל אַחַ ת מֵ הֶ ן כַּ ִשּׁעוּר‪ְ ,‬פּ ָ‬
‫‪ 1‬נחתום שמכין עיסת שאור גדולה כדי לחלקה לעיסות קטנות כדי למכרם‪ ,‬חייב בחלה‪.‬‬
‫‪ 2‬נשים שנתנו לנחתום קמח‪ ,‬להכין להם עיסות שאור‪:‬‬
‫‪ 3‬אם הקמח של אף אחת מהנשים אין בו כשיעור ‪ ,‬העיסה שלה פטורה מחלה‪.‬‬
‫משנה ח‪:‬‬

‫דין עיסה שמיועדת לכלבים‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪18‬‬

‫מסכת חלה‬
‫עִ סַּ ת הַ כְּ לָבִ ים‪ ,‬בִּ זְמַ ן ֶשׁהָ רוֹעִ ים אוֹכְ לִ ין ִממֶּ נָּה‪,‬‬
‫חַ יֶּבֶ ת בַּ חַ לָּה‪,‬‬
‫וּמעָ ְרבִ ין בָּ הּ‪,‬‬
‫ְ‬
‫וּמ ְשׁ ַתּ ְתּ ִפין בָּ הּ‪,‬‬
‫ִ‬
‫וּמז ְַמּנִין עָ לֶיהָ ‪,‬‬
‫וּמבָ ְרכִ ין עָ לֶיהָ ‪ְ ,‬‬
‫ְ‬
‫ֲשׂית בְּ יוֹם טוֹב‪,‬‬
‫וְ ַנע ֵ‬
‫וְ יוֹצֵ א בָ הּ אָדָ ם יְדֵ י חוֹבָ ת ֹו בַּ פֶּ סַ ח‪.‬‬
‫ִאם אֵ ין הָ רוֹעִ ים אוֹכְ לִ ין ִממֶּ נָּה‪,‬‬
‫אֵ ינָהּ חַ יֶּבֶ ת בַּ חַ לָּה‪ ,‬וְ אֵ ין ְמעָ ְרבִ ין בָּ הּ‪ ,‬וְ אֵ ין ִמ ְשׁתַּ ְתּפִ ין בָּ הּ‪ְ ,‬ואֵ ין ְמבָ ְרכִ ין עָ לֶיהָ ‪ ,‬וְ אֵ ין ְמז ְַמּנִין עָ לֶיהָ ‪,‬‬
‫ֲשׂית בְּ יוֹם טוֹב‪ ,‬וְ אֵ ין אָדָ ם יוֹצֵ א בָ הּ יְדֵ י חוֹבָ ת ֹו בַּ פֶּ סַ ח‪.‬‬
‫וְ אֵ ינָהּ ַנע ֵ‬
‫בֵּ ין כָּ � וּבֵ ין ָכּ�‪ִ ,‬מטַּ ְמּאָה ט ְֻמאַת ֳא ָכלִ ין‪.‬‬
‫‪ 1‬אם הרועים אוכלים מעיסה זו ‪:‬‬
‫‪ 1.1‬העיסה חייבת בחלה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬מערבים בה עירובי תחומין ועירובי חצרות‪.‬‬
‫‪ 1.3‬משתפים בה את החצרות כדי שאפשר יהיה לטלטל במבוי‪.‬‬
‫‪ 1.4‬מברכים עליה ברכת המזון‪ ,‬ומזמנים עליה‪.‬‬
‫‪ 1.5‬מותר להכינה ביו"ט‪ ,‬משום אוכל נפש‪.‬‬
‫‪ 1.6‬יוצאים בה חובת מצה‪.‬‬
‫‪ 2‬אם אין הרועים אוכלים ממנה אינה ראויה לכל הדברים הנ"ל‪.‬‬
‫‪ 3‬בין אם הרועים אוכלים ממנה‪ ,‬ובין אם לא‪ ,‬היא נטמאת כדין אוכל המקבל טומאה‪.‬‬
‫דינים הנוהגים גם בחלה וגם בתרומה‬
‫משנה ט‪:‬‬
‫הַ חַ לָּה וְ הַ ְתּרוּמָ ה‪ ,‬חַ יָּבִ ין ֲעלֵיהֶ ן ִמיתָ ה ָוחֹמֶ שׁ‪,‬‬
‫סוּרים ַלזּ ִָרים‪,‬‬
‫וַאֲ ִ‬
‫וְ הֵ ם נִכְ סֵ י כֹהֵ ן‪,‬‬
‫וְ עוֹלִ ין בְּ אֶ חָ ד וּמֵ אָה‪,‬‬
‫וּטעוּנִין ְר ִחיצַ ת י ַָדיִם‬
‫ְ‬
‫וְ הַ ע ֲֵרב ֶשׁמֶ שׁ‪,‬‬
‫וְ אֵ ינָן נִטָּ לִ ין ִמן הַ טָּ הוֹר עַ ל הַ טָּ מֵ א‪,‬‬
‫אֶ לָּא ִמן הַ מֻּ קָ ף‬
‫וּמן הַ דָּ בָ ר הַ גָּמוּר‪.‬‬
‫ִ‬
‫הָ אוֹמֵ ר ָכּל גּ ְָרנִי ְתרוּמָ ה ְוכָ ל עִ סָּ ִתי חַ לָּה‪� ,‬א אָמַ ר כְּ לוּם‪ ,‬עַ ד ֶשׁיּ ְַשׁיֵּר ִמ ְקצָ ת‪.‬‬
‫‪ 1‬זר האוכל חלה או תרומה‪ ,‬במזיד חייב מיתה )בידי שמים(‪ ,‬בשוגג חייב חומש‪.‬‬
‫‪ 2‬הם נכסיו של הכהן והוא יכול למכרם ‪.‬‬
‫‪ 3‬אם התערב קב של תרומה או חלה במאה קבין של חולין‪ ,‬התערובת כולה מותרת לזרים‪.‬‬
‫‪ 4‬הבא לנגוע בחלה‪ ,‬או בתרומה‪ ,‬חייב לרחוץ ידיו תחילה )סתם ידיים הם שניות לטומאה(‪.‬‬
‫‪ 5‬כהן שהיה טמא וטבל‪ ,‬אינו רשאי לאכול בתרומה וחלה‪ ,‬עד שיעריב שמשו‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪18‬‬

‫מסכת חלה‬
‫‪ 6‬אין תורמים מתבואה טהורה על תבואה טמאה‪ ,‬ולא מפרישים חלה מעיסה טהורה על עיסה טמאה‪.‬‬
‫‪ 7‬מפרישים תרומה רק מהסמוך לתבואת הטבל‪ ,‬וחלה רק מהעיסה הקרובה )מן המוקף(‪.‬‬
‫‪ 8‬מפרישים תרומה רק ממה שנגמרה מלאכתו למעשרות‪ ,‬וחלה רק לאחר שהתגלגלה העיסה‪.‬‬
‫‪ 9‬האומר‪" :‬כל גורני תרומה"‪ ,‬או " כל עיסתי חלה" לא עשה כלום‪.‬‬
‫פרק ב‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪ :‬דין חלה מתבואת חו'ל ודין חלה מתבואת הארץ‪ ,‬דין חלה בעפר חו"ל שהגיע‬
‫לארץ‪ ,‬עיסה שנילושה במי פירות‪ ,‬הפרשת חלה במצב של ערום או של‬
‫טומאה‪ ,‬שיעור עיסה החייבת בחלה ושיעור חלה‪ ,‬דין הפרשת חלה מהקמח )‬
‫ולא מהעיסה(‪ ,‬הפרשת חלה מ‪ 2 -‬עיסות אחת טהורה ואחת טמאה‪.‬‬
‫דין חלה מתבואת חו'ל שהובאה לארץ‪ ,‬ומתבואת הארץ שיצאה לחו'ל‬
‫משנה א‪:‬‬
‫ָאָרץ‪ ,‬חַ יָּבִ ים בַּ חַ לָּה‪.‬‬
‫ָאָרץ ֶשׁנִּכְ נְסוּ ל ֶ‬
‫פֵּ רוֹת חוּצָ ה ל ֶ‬
‫י ְָצאוּ ִמכָּ אן לְ ָשׁם‪ַ ,‬רבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר ְמחַ יֵּב‪ ,‬וְ ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א פּוֹטֵ ר‪.‬‬
‫‪ 1‬תבואת חו"ל שהובאה לארץ‪ ,‬חייבת בחלה‪.‬‬
‫‪ 2‬תבואה שיצאה מארץ ישראל לחו"ל‪:‬‬
‫חייבת בחלה )לומד מפסוקים(‪.‬‬

‫‪ 2.1‬רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬

‫‪ 2.2‬רבי עקיבא‪ :‬פטורה מחלה )לומד מפסוקים(‪.‬‬
‫עפר מחו'ל שהובא בספינה לארץ‪ ,‬וזרע בעפר שבתוך הספינה‬
‫משנה ב‪:‬‬
‫יעית‪.‬‬
‫ָאָרץ‪ ,‬חַ יָּב בַּ מַּ ע ְֲשׂרוֹת וּבַ ְשּׁבִ ִ‬
‫ָאָרץ ֶשׁבָּ א בַ ְסּ ִפינָה ל ֶ‬
‫עֲפַ ר חוּצָ ה ל ֶ‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י יְהוּדָ ה‪ :‬אֵ ימָ תַ י ? בִּ זְמַ ן ֶשׁהַ ְסּ ִפינָה גו ֶֹשׁ ֶשׁת‪.‬‬
‫עִ סָּ ה ֶשׁנִּלּו ָֹשׁה בְ מֵ י פֵ רוֹת‪,‬‬
‫חַ יֶּבֶ ת בַּ חַ לָּה‪,‬‬
‫וְ ֶנ ֱא ֶכלֶת בְּ י ַָדיִם ְמסוֹאָבוֹת‪.‬‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬

‫חייב במעשרות‪ ,‬ושביעית‪.‬‬

‫‪ 2‬רבי יהודה‪:‬‬

‫כוותו של תנא קמא שחייב רק כאשר הספינה נוגעת באדמה )"גוששת"(‪.‬‬

‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫עיסה שנילושה במי פירות‪:‬‬

‫‪ 1‬חייבת בחלה )ואין הלכה כן(‪.‬‬
‫‪ 2‬נאכלת בידיים טמאות‪ ,‬ואינה נטמאת‪.‬‬
‫הפרשת חלה כאשר המפריש ערום או כאשר הוא טמא‬
‫משנה ג‪:‬‬
‫הָ ִא ָשּׁה יו ֶֹשׁבֶ ת וְ קוֹצָ ה חַ לָּתָ הּ עֲרֻ מָּ ה‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁ ִהיא יְכ ֹולָה לְ כַ סּוֹת עַ ְצמָ הּ‪,‬‬
‫אֲ בָ ל �א הָ ִאישׁ‪.‬‬
‫ִמי ֶשׁאֵ ינ ֹו יָכוֹל ַלעֲשׂוֹת עִ סָּ ת ֹו בְּ טָ ה ֳָרה‪,‬‬
‫ֲשׂנָּה קַ בִּ ין‪,‬‬
‫ַיע ֶ‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪18‬‬

‫מסכת חלה‬
‫ֲשׂנָּה בְ ֻט ְמאָה‪.‬‬
‫וְ אַל ַיּע ֶ‬
‫וְ ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫ֲשׂנָּה קַ בִּ ים‪,‬‬
‫ֲשׂנָּה בְ ֻט ְמאָה וְ אַל ַיע ֶ‬
‫ַיע ֶ‬
‫ֶשׁכְּ ֵשׁם ֶשׁהוּא קו ֵֹרא ל ְַטּהו ָֹרה‪ָ ,‬כּ� הוּא קו ֵֹרא ל ְַטּמֵ אָה‪ ,‬לְ ז ֹו קו ֵֹרא חַ לָּה בַ ֵשׁם וּלְ ז ֹו קו ֵֹרא חַ לָּה בַ ֵשׁם‪,‬‬
‫אֲ בָ ל קַ בִּ ים אֵ ין לָהֶ ם חֵ לֶק בַּ ֵשׁם‪.‬‬
‫‪ 1‬הפרשת חלה בערום‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אישה ערומה יכולה להפריש חלה ולברך‪.‬‬
‫‪ 1.2‬איש ערום לא יכול להפריש חלה )מפני שאינו יכול לכסות ערוותו(‪.‬‬
‫‪ 2‬הפרשת חלה של אדם טמא‪:‬‬
‫‪ 2.1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬ילוש את העיסה ביחידות קטנות מקב‪) ,‬ויהיה פטור מחלה(‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬לא יעשה את כל העיסה בטומאה )ויצטרך לשרוף את חלתו(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬רבי עקיבא )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2.2.1‬יעשה את כל העיסה בטומאה )כדי לקיים מצוות חלה(‬
‫‪ 2.2.2‬לא יחלק את העיסה ליחידות קטנות )כדי להפקיעה ממצוות חלה(‪.‬‬
‫‪ 2.2.3‬כשם שהוא אומר "הרי זו חלה" לעיסה הטהורה‪ ,‬כך הוא אומר לעיסה הטמאה‪.‬‬
‫‪ 2.2.4‬עיסה שמחולקת לקבין אין מקימים בה מצוות חלה‪.‬‬
‫העושה עיסות של קב )הפטורות מחלה(‪ ,‬ואח"כ נגעו זו בזו‬
‫משנה ד‪:‬‬
‫הָ עו ֶֹשה עִ סָּ ת ֹו קַ בִּ ים וְ נָגְ עוּ זֶה בָ זֶה‪,‬‬
‫טוּרים ִמן הַ חַ לָּה עַ ד ֶשׁיִּשּׁוֹכוּ‪.‬‬
‫ְפּ ִ‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬אַף הָ רוֹדֶ ה ְונוֹתֵ ן לַסַּ ל‪ ,‬הַ סַּ ל ְמצָ ְרפָ ן לַחַ לָּה‪.‬‬
‫‪ 1.1‬תנא קמא )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫פטור מהפרשת חלה אם לא נשכו )דהיינו אם מפרידן עוברת חתיכת מעיסה אחת לחברתה(‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי אליעזר‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אין צורך דווקא בנשיכה כדי להתחייב בחלה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬ככרות קטנות שנתנן לסל אחד לאחר אפייתן‪ ,‬הסל מצרפן לחיוב חלה‪.‬‬
‫דין הפרשת חלה מהקמח ) ולא מהעיסה(‬
‫משנה ה‪:‬‬
‫הַ מַּ ְפ ִרישׁ חַ לָּת ֹו קֶ מַ ח‪ ,‬אֵ ינָהּ חַ לָּה‪,‬‬
‫וְ גָ זֵל בְּ יַד כֹּהֵ ן‪.‬‬
‫הָ עִ סָּ ה עַ ְצמָ הּ‪ ,‬חַ יֶּבֶ ת בַּ חַ לָּה‪,‬‬
‫סוּרה ַלזּ ִָרים‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ ‪.‬‬
‫וְ הַ קֶּ מַ ח‪ִ ,‬אם יֶשׁ בּ ֹו כַּ ִשּׁעוּר‪ ,‬חַ יֶּבֶ ת בַּ חַ לָּה‪ ,‬וַאֲ ָ‬
‫וּקפָ ָשׁהּ זָקֵ ן זָר‪.‬‬
‫ֲשׂה ְ‬
‫אָמרוּ ל ֹו‪ :‬מַ ע ֶ‬
‫ְ‬
‫אָמַ ר לָהֶ ם‪ :‬אַף הוּא ִקלקֵ ל לְ עַ צְ מ ֹו וְ ִתקֵּ ן לַאֲ חֵ ִרים‪.‬‬
‫‪ 1‬הפרשה זו אינה מועילה להיות חלה‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪18‬‬

‫מסכת חלה‬
‫‪ 2‬הכהן חייב להחזירה לבעלים‪.‬‬
‫‪ 3‬העיסה שנעשתה משאר הקמח חייבת בחלה‪.‬‬
‫‪ 4‬הקמח שהופרש כחלה‪:‬‬
‫‪ 4.1‬רבי יהושע‪:‬‬
‫‪ 4.2‬אם יש בו כשיעור גם הוא חייב בחלה‪.‬‬
‫‪ 4.3‬צריך להימכר לכהן ואסור לזרים )שלא יאמרו ראינו "זר אוכל חלה"(‪.‬‬
‫‪ 4.4‬חכמים‪:‬‬

‫הקמח אינו אסור לזרים‪.‬‬

‫‪ 5‬דיון בין חכמים לרבי יהושע לגבי האיסור לזרים‪:‬‬
‫‪ 5.1.1‬חכמים‪:‬‬

‫מעשה שחטף חכם שאינו כהן את החלה שהופרשה קמח‪ ,‬כדי לאוכלה‪.‬‬

‫‪ 5.1.2‬רבי יהושע‪:‬‬

‫החכם ייענש על חטאו‪ ,‬ואחרים שנהגו כמוהו הם שוגגים ולא יענשו‪.‬‬

‫משנה ו‪ :‬שיעור עיסה החייבת בחלה‬
‫חֲ מֵ ֶשׁת ְרבָ ִעים קֶ מַ ח‪ ,‬חַ יָּבִ ים בַּ חַ לָּה‪.‬‬
‫וּשׂאו ָֹרן וְ סֻבָּ ן וּמֻ ְרסָ נָן חֲמֵ ֶשׁת ְרבָ ִעים‪ ,‬חַ יָּבִ ין‪.‬‬
‫הֵ ם ְ‬
‫טוּרין‪.‬‬
‫נִטַּ ל מֻ ְרסָ נָן ִמתּוֹכָ ן וְ חָ זַר לְ תוֹכָ ן‪ֲ ,‬ה ֵרי אֵ לּוּ ְפ ִ‬
‫‪ 1‬עיסה העשויה מחמשת רבעי הקב‪ ,‬חייבת בחלה‪.‬‬
‫‪ 2‬חמשת רבעי הקב כוללים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬את השאור שהעיסה מתחמצת בו‪.‬‬
‫‪ 2.2‬את הסובין )הפסולת הדקה(‪.‬‬
‫‪ 2.3‬את המורסן )הפסולת הגסה(‪.‬‬
‫‪ 3‬אם הוציאו את המורסן‪ ,‬ופחת השיעור מחיוב בחלה‪,‬‬
‫העיסה פטורה מחלה )אף אם יחזירו את המורסן‪ ,‬לפי שאין דרך להחזיר מורסן(‪.‬‬
‫משנה ז‪ :‬שיעור חלה‬
‫אַרבָּ עָ ה‪.‬‬
‫ִשׁעוּר הַ חַ לָּה‪ ,‬אֶ חָ ד מֵ עֶ ְשׂ ִרים וְ ְ‬
‫ְאַרבָּ עָ ה‪.‬‬
‫הָ עו ֶֹשׂה עִ סָּ ה לְ עַ צְ מ ֹו‪ ,‬וְ הָ עו ֶֹשׂה לְ ִמ ְשׁתֵּ ה בְ נ ֹו‪ ,‬אֶ חָ ד מֵ עֶ ְשׁ ִרים ו ְ‬
‫וּשׁמ ֹונָה‪.‬‬
‫אַרבָּ ִעים ְ‬
‫נ ְַחתּוֹם ֶשׁהוּא עו ֶֹשׂה לִ ְמכּוֹר בַּ שּׁוּק‪ ,‬וְ ֵכן הָ ִא ָשׁה ֶשׁ ִהיא עו ָֹשׂה לִ ְמכּוֹר בַּ שׁוּק‪ ,‬אֶ חָ ד מֵ ְ‬
‫וּשׁמ ֹונָה‪.‬‬
‫אַרבָּ ִעים ְ‬
‫נ ְִטמֵ את עִ סָּ תָ הּ שׁ ֹו ֶגגֶת א ֹו אֲ נוּסָ ה‪ ,‬אֶ חָ ד מֵ ְ‬
‫אַרבָּ עָ ה‪ ,‬כְּ דֵ י ֶשׁ�א יְהֵ א חוֹטֵ א נ ְִשׂכָּ ר‪.‬‬
‫נ ְִטמֵ את ְמזִידָ ה‪ ,‬אֶ חָ ד מֵ עֶ ְשׂ ִרים ְו ְ‬
‫‪ 1‬עיסת בעל הבית‪ ,‬שיעור חלתה‪ 1 ,‬מ‪.24 -‬‬
‫‪ 2‬בין עושה לעצמו ובין עושה לחתונת בנו‪ ,‬שיעור החלה ‪1‬מ ‪.24‬‬
‫‪ 3‬עיסת אופה‪ ,‬או עיסת אישה שעושה למכור בשוק‪ ,‬שיעור חלתה ‪ 1‬מ ‪.48‬‬
‫‪ 4‬עיסה שנטמאה‪:‬‬
‫‪ 4.1‬בשוגג או באונס‪ :‬שיעור החלה שיש להפריש ‪ 1‬מ ‪.48‬‬
‫‪ 4.2‬נטמאה במזיד‪ :‬יש להפריש ‪ 1‬מ ‪ ,24‬כדי שלא יפיק החוטא רווח מחטאו‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪18‬‬

‫מסכת חלה‬

‫הפרשת חלה משתי עסות אחת טהורה ואחת טמאה‬
‫משנה ח‪:‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬נִטֶּ לֶת ִמן ְ ַהטָּ הוֹר עַ ל הַ טָּ מֵ א‪.‬‬
‫ֵכּיצַ ד ?‬
‫הוּרמָ ה חַ לָּתָ הּ וְ נוֹתֵ ן פָּ חוֹת ִמכַּ בֵּ יצָ ה בָ אֶ ְמצַ ע‪,‬‬
‫עִ סָּ ה ְטהו ָֹרה וְ עִ סָּ ה ְטמֵ אָה‪ ,‬נוֹטֵ ל כְּ דֵ י חַ לָּה מֵ עִ סָּ ה ֶשׁ�א ְ‬
‫כְּ דֵ י ֶשׁיִּטּוֹל ִמן הַ מֻּ קָּ ף‪.‬‬
‫ַו ֲחכָ ִמים אוֹסְ ִרין‪.‬‬
‫‪ 1‬רבי אליעזר‪:‬‬

‫יכול להפריש מהעיסה הטהורה על שתי העיסות‪.‬‬

‫כיצד מפריש ?‬
‫‪ 1.1‬נוטל מהעיסה הטהורה כשיעור חלה שצריך להפריש משתי העיסות‬
‫‪ 1.2‬נותן עיסה שגודלה פחות מביצה )מהטהורה‪ ,‬ויש אומרים מהטמאה(‪ ,‬ומניחה בין ‪ 2‬העיסות‪.‬‬
‫‪ 1.3‬מקרב כל אחת מהעיסות אל אחד הצדדים של חתיכת העיסה )כדי שיהיה מן המוקף(‪.‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪ :‬אוסרים להפריש מהטהורה על הטמאה‪ ,‬אלא מפריש מכל אחת לחוד‪.‬‬
‫פרק ג‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬

‫מושגים‪:‬‬
‫זיתי מסיק‪:‬‬
‫זיתי ניקוף‪:‬‬

‫זמן חפרשת חלה מהעיסה‪ ,‬עיסה שנפל לתוכה תרומה ונדמעה‪,‬‬
‫הקדישה אשה עיסתה ופדאתן‪ ,‬הקדיש אדם פירותיו ופדאן‪ ,‬עיסת‬
‫נכרי ועיסת גר‪ ,‬חיוב חלה בעיסת תערובת‪.‬‬

‫זיתים שבעל הבית מוסק‪ ,‬וחייבים במעשרות‪.‬‬
‫זיתים בודדים שנשארים אחרי המסיק בראש האילן והעניים זוכים בהם‪ ,‬והם פטורים‬
‫ממעשרות‪ .‬פרוש המילה ניקוף הוא מכה‪ ,‬והכוונה למכות שמכים העניים בענפי האילן‬
‫כדי להפיל את הזיתים הבודדים שנשארו על העץ‪.‬‬

‫זמן הפרשת חלה מהעיסה‬
‫משנה א‪:‬‬
‫אוֹכְ לִ ין ע ֲַראי ִמן הָ ִעסָּ ה‪ ,‬עַ ד ֶשׁ ִתּ ְתגַּ לְ גֵּל בַּ ִח ִטּים וְ ִתטַּ ְמטֵ ם בַּ ְשּׂעו ִֹרים‪.‬‬
‫גִּ לְ גְּ לָה בַּ ִח ִטּים וְ ִט ְמטְ מָ ה בַּ ְשּׂעו ִֹרים‪ ,‬הָ א ֹו ֵכל ִממֶּ נָּה חַ יָּב ִמיתָ ה‪.‬‬
‫כֵּ יוָן ֶשׁ ִהיא נוֹתֶ נֶת אֶ ת הַ מַּ יִם‪,‬‬
‫מַ גְ בַּ הַ ת חַ לָּתָ הּ‪,‬‬
‫וּבִ לְ בַ ד ֶשׁ�א יְהֵ א ָשׁם ֲחמֵ ֶשׁת ְרבָ ִעים קֶ מַ ח‪.‬‬
‫‪ 1‬אפשר לאכול מהעיסה אכילת ארעי‪ ,‬עד שתהיה נילושה יפה )גלגול בחיטה‪ ,‬טמטום בשעורה(‪.‬‬
‫‪ 2‬לאחר שנילושה יפה‪ ,‬האוכל ממנה קודם שהופרשה חלה‪ ,‬חייב מיתה ) בידי שמיים(‪.‬‬
‫‪ 3‬מיד כשנותנת האשה את המים בקמח בהתחלת הלישה‪:‬‬
‫‪ 3.1‬מגביהה את חלתה‪.‬‬
‫‪ 3.2‬ובתנאי שלא יישארו חמשת רבעי קב שלא התערבבו במים‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪18‬‬

‫מסכת חלה‬
‫עיסה שנפל לתוכה תרומה ונדמעה‪ ,‬או שנולד בה ספק אם נטמאה‬

‫משנה ב‪:‬‬
‫נ ְִד ְמעָ ה עִ סָּ תָ הּ‬
‫טוּרה‪ֶ ,‬שׁהַ ְמּדֻ מָּ ע פָּ טוּר‪.‬‬
‫עַ ד ֶשׁ�א גִ לְ גְּ לָה‪ ,‬פְּ ָ‬
‫וּמ ֶשּׁגִּ לְ גְּ לָה‪ ,‬חַ יֶּבֶ ת‪.‬‬
‫ִ‬
‫נ ֹולַד לָהּ ְספֵ ק ט ְֻמאָה‪,‬‬
‫עַ ד ֶשׁ�א גִ לְ גְּ לָה‪ ,‬תֵּ עָ ֶשה בְ ֻט ְמאָה‪,‬‬
‫וּמ ֶשּׁגִּ לְ גְּ לָה‪ ,‬תֵּ עָ ֶשׂה בְ טָ ה ֳָרה‪.‬‬
‫ִ‬

‫‪ 1‬נדמעה העיסה )התערבבה תרומה בעיסה ואין בה מאה חולין כדי לבטלה(‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אם נדמעה קודם שגלגלה )שנילושה יפה(‪ ,‬פטורה מחלה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם נדמעה לאחר שגלגלה‪ ,‬חייבת בחלה‪.‬‬
‫‪ 2‬אם יש ספק אם נטמאה העיסה‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם הספק נולד קודם שגלגלה‪ ,‬מותר לטמא את העיסה טומאת ודאי‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם הספק נולד לאחר שגלגלה‪ ,‬צריך להמשיך את גלגולה בטהרה )אסור לגרום טומאת ודאי(‪.‬‬
‫הקדישה אשה עיסתה ופדאתה‬
‫משנה ג‪:‬‬
‫וּפדָ אַ תָּ ה‪ ,‬חַ יֶּבֶ ת‪.‬‬
‫ישׁה עִ סָּ תָ הּ עַ ד ֶשׁ�א גִ לְ גְּ לָה‪ְ ,‬‬
‫ִה ְק ִדּ ָ‬
‫ִמ ֶשּׁגִּ לְ גְּ לָה‪ ,‬וּפְ דָּ אַ תָּ ה‪ ,‬חַ יֶּבֶ ת‪.‬‬
‫טוּרה‪.‬‬
‫טוּרה‪ֶ ,‬שׁבִּ ְשׁעַ ת חוֹבָ תָ הּ הָ יְתָ ה ְפ ָ‬
‫ישׁתָּ ה עַ ד ֶשׁ�א גִ לְ גְּ לָה‪ ,‬וְ גִ לְ גְּ לָהּ הַ גִּ זְבָּ ר‪ ,‬וְ אַחַ ר ָכּ� פְּ דָ אַ תָּ ה‪ְ ,‬פּ ָ‬
‫ִה ְק ִדּ ַ‬
‫‪ 1‬אם הקדישה את העיסה וגם פדאתה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬קודם הגלגול‪ ,‬חייבת בחלה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬לאחר הגלגול‪ ,‬חייבת בחלה‪.‬‬
‫‪ 2‬אם הקדישה קודם הגלגול וגלגלה הגזבר‪ ,‬ואח"כ פדאתה‪:‬‬
‫פטורה מחלה‪ .‬כיון שבשעת החיוב הייתה בידי ההקדש‪.‬‬
‫הקדיש אדם פירותיו להקדש ופדאן‬
‫משנה ד‪:‬‬
‫כַּ יוֹצֵ א ב ֹו‪ ,‬הַ מַּ ְק ִדּישׁ פֵּ רוֹתָ יו עַ ד ֶשׁ�א בָ אוּ לְ ע ֹונַת הַ מַּ עַ ְשׂרוֹת‪ ,‬וּפְ דָ אָן‪ ,‬חַ יָּבִ ין‪.‬‬
‫וּפדָ אָן‪ ,‬חַ יָּבִ ין‪.‬‬
‫וּמ ֶשּׁבָּ אוּ לְ ע ֹונַת הַ מַּ עַ ְשׂרוֹת‪ְ ,‬‬
‫ִ‬
‫טוּרין‪,‬‬
‫ישׁן עַ ד ֶשׁ�א נִגְ ְמרוּ‪ ,‬וּגְ מָ ָרן הַ גִּ זְבָּ ר‪ ,‬וְ אַחַ ר כָּ � ְפּדָ אָן‪ְ ,‬פּ ִ‬
‫ִה ְק ִדּ ָ‬
‫טוּרין‪.‬‬
‫ֶשׁבִּ ְשׁעַ ת חוֹבָ תָ ן הָ יוּ ְפ ִ‬
‫‪ 1‬אם הקדישם וגם פדאן‪:‬‬
‫‪ 1.1‬קודם שהגיעו לעונת המעשרות‪ ,‬חייבים במעשרות‪.‬‬
‫‪ 1.2‬לאחר שהגיעו לעונת המעשרות‪ ,‬חייבים במעשרות‪.‬‬
‫‪ 2‬אם הקדישם קודם שהגיעו לעונת המעשרות‪ ,‬ופדאן מההקדש לאחר שהתחייבו במעשרות‪,‬‬
‫פטורים ממעשרות‪ ,‬כיון שבשעת החיוב היו בידי ההקדש‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪18‬‬

‫מסכת חלה‬
‫עיסת נכרי שגלגלה ישראל‬
‫משנה ה‪:‬‬
‫טוּרה ִמן הַ חַ לָּה‪.‬‬
‫נָכְ ִרי ֶשׁנָּתַ ן לְ י ְִשׂ ָראֵ ל ַלעֲשׂוֹת ל ֹו עִ סָּ ה‪ְ ,‬פּ ָ‬
‫נְתָ נָהּ ל ֹו מַ תָּ נָה‪,‬‬
‫וּמ ֶשּׁגִּ לְ גֵּל‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫עַ ד ֶשׁ�א גִ לְ גֵּל‪ ,‬חַ יָּב‪ִ .‬‬
‫טוּרה ִמן הַ חַ לָּה‪.‬‬
‫הָ עו ֶֹשׂה עִ סָּ ה עִ ם הַ נָּכְ ִרי‪ִ ,‬אם אֵ ין בְּ ֶשׁל י ְִשׂ ָראֵ ל כְּ ִשׁעוּר חַ לָּה‪ ,‬פְּ ָ‬
‫‪ 1‬נכרי שנתן לישראל לעשות לו עיסה‪ ,‬היא פטורה מחלה‪.‬‬
‫‪ 2‬נתנה הנוכרי לישראל במתנה‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם נתנה קודם הגלגול‪ ,‬חייב הישראלי בחלה‪ ,‬לאחר הגלגול‪ ,‬פטור מחלה‪.‬‬
‫‪ 3‬עיסה שנכרי וישראלי שותפים בה‪:‬‬
‫אם חלקו של הישראלי בעיסה קטן משיעור חלה‪ ,‬היא פטורה מחלה‪.‬‬
‫דין עיסת גר‬
‫משנה ו‪:‬‬
‫גֵּר ֶשׁנּ ְִתגַּ יֵּר וְ הָ יְתָ ה ל ֹו עִ סָּ ה‪,‬‬
‫וּמ ֶשּׁנּ ְִתגַ יֵּר‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫ֲשׂית עַ ד ֶשׁ�א נ ְִתגַּ יֵּר‪ ,‬פָּ טוּר‪ִ ,‬‬
‫ַנע ֵ‬
‫וְ ִאם סָ פֵ ק‪ ,‬חַ יָּב‪,‬‬
‫וְ אֵ ין חַ יָּבִ ין עָ לֶיהָ חֹמֶ שׁ‪.‬‬
‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪ :‬הַ כֹּל ה ֹולֵ� אַחַ ר הַ ְקּ ִרימָ ה בַ תַּ נּוּר‪.‬‬
‫‪ 1‬אם גלגול העיסה היה קודם הגיור‪ ,‬פטור מחלה‪ ,‬לאחר הגיור‪ ,‬חייב בחלה‪.‬‬
‫‪ 2‬אם ספק מתי היה הגלגול‪:‬‬
‫‪ 2.1‬חייב בחלה מספק‪.‬‬
‫‪ 2.2‬זר האוכל מחלה זו‪ ,‬משלם קרן ואינו משלם חומש‪.‬‬
‫‪ 3‬רבי עקיבא )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫חיוב חלה הוא רק משעת קרימת הפת בתנור )ולא משעת גלגול העיסה(‪.‬‬
‫משנה ז‪ :‬עיסה הנעשית מתערובת של חיטים ואורז‬
‫וּמן הָ א ֶֹרז‪,‬‬
‫הָ עו ֶֹשׂה עִ סָּ ה ִמן הַ ִח ִטּים ִ‬
‫ִאם יֶשׁ בָּ הּ טַ עַ ם דָּ ָגן‪ ,‬חַ יֶּבֶ ת בַּ חַ לָּה‪,‬‬
‫וְ יוֹצֵ א בָ הּ אָדָ ם יְדֵ י חוֹבָ ת ֹו בַּ פֶּ סַ ח‪.‬‬
‫וְ ִאם אֵ ין בָּ הּ טַ עַ ם דָּ ָגן‪ ,‬אֵ ינָהּ חַ יֶּבֶ ת בַּ חַ לָּה‪,‬‬
‫וְ אֵ ין אָדָ ם יוֹצֵ א בָ הּ יְדֵ י חוֹבָ ת ֹו בַּ פֶּ סַ ח‪.‬‬
‫‪ 1‬אם יש בעיסה טעם חיטים‪:‬‬
‫‪ 1.1‬חייבת בחלה )אפילו שאין בחיטים שיעור חלה(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬יוצאים בה ידי חובת מצה בליל פסח‪.‬‬
‫‪ 2‬אם אין בעיסה טעם חיטה‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אין חייבים עליה חלה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אין יוצאים בה ידי חובת מצה בפסח‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪18‬‬

‫מסכת חלה‬

‫המעביר שאור מעיסה שלא הורמה חלתה לתוך עיסה שהורמה חלתה‬
‫משנה ח‪:‬‬
‫הוּרמָ ה חַ לָּתָ ה‪,‬‬
‫הוּרמָ ה חַ לָּתָ הּ‪ ,‬וְ נוֹתֵ ן לְ תוֹ� עִ סָּ ה ֶשׁ ְ‬
‫הַ נּוֹטֵ ל ְשׁאוֹר מֵ ִעסָּ ה ֶשׁ�א ְ‬
‫ִאם יֶשׁ ל ֹו פַּ ְרנָסָ ה ִממָּ קוֹם אַחֵ ר‪ ,‬מו ִֹציא לְ ִפי חֶ ְשׁבּוֹן‪.‬‬
‫וְ ִאם לָאו‪ ,‬מו ִֹציא חַ לָּה אַחַ ת עַ ל הַ כֹּל‪.‬‬
‫‪ 1‬אם יש לו עיסה נוספת החייבת בחלה‪ ,‬מפריש ממנה על כמות השאור שהעביר‪.‬‬
‫‪ 2‬אם אין לו עיסה נוספת החייבת בחלה‪ ,‬מפריש חלה מכל העיסה שהשאור מעורב בה‪.‬‬
‫זיתי מסיק שהתערבבו עם זיתי ניקוף או ענבי בציר עם ענבי עוללות‪) ,‬ראה מושגים(‬

‫משנה ט‪:‬‬
‫כַּ יּוֹצֵ א ב ֹו‪,‬‬
‫זֵיתֵ י מָ ִסיק ֶשׁנּ ְִתעָ ְרבוּ עִ ם זֵיתֵ י נִקּוּף‪ ,‬עִ נְּבֵ י בָ ִציר עִ ם עִ נְּבֵ י ע ֹולֵלוֹת‪:‬‬
‫ִאם יֶשׁ ל ֹו פַּ ְרנָסָ ה ִממָּ קוֹם אַחֵ ר‪ ,‬מו ִֹציא לְ ִפי חֶ ְשׁבּוֹן‪.‬‬
‫ֲשׂר ַלכֹּל‪,‬‬
‫וּתרוּמַ ת מַ ע ֵ‬
‫וְ ִאם לָאו‪ ,‬מו ִֹציא ְתרוּמָ ה ְ‬
‫ֲשׂר ֵשׁנִי לְ ִפי חֶ ְשׁבּוֹן‪.‬‬
‫ֲשׂר וּמַ ע ֵ‬
‫וְ הַ ְשּׁאָר מַ ע ֵ‬
‫כמו ששנינו לעניין חלה כן הדין לעניין תרומות ומעשרות‪.‬‬
‫‪ 1‬אם יש לו זיתי מסיק או ענבי בציר אחרים‪:‬‬

‫מוציא מהם מעשרות כשיעור המתחייב מזיתי המסיק או ענבי הבציר‪.‬‬
‫‪ 2‬אם אין לו זיתים או ענבים אחרים של טבל‪:‬‬
‫‪ 2.1‬מפריש תרומה ותרומת מעשר על כל התערובת‪.‬‬
‫‪ 2.2‬מעשר ראשון ומעשר שני )וכן מעשר עני(‪ ,‬נותן רק לפי כמות זיתי המסיק או ענבי הבציר‬
‫שבתערובת‪.‬‬
‫משנה י‪ :‬הנוטל שאור מעיסת חיטים שלא הורמה חלתה‪ ,‬ונותנה לתוך עיסת אורז )הפטורה מחלה(‬
‫הַ נּוֹטֵ ל ְשׁאוֹר מֵ עִ סַּ ת ִח ִטּים וְ נוֹתֵ ן לְ תוֹ� עִ סַּ ת א ֶֹרז‪,‬‬
‫טוּרה‪.‬‬
‫ִאם יֶש בָּ הּ טַ עַ ם דָּ ָגן חַ יֶּבֶ ת בַּ חַ לָּה‪ .‬וְ ִאם לָאו‪ְ ,‬פּ ָ‬
‫אָמרוּ הַ טֶּ בֶ ל אוֹסֵ ר כָּ ל ֶשׁהוּא ?‬
‫ִאם כֵּן‪ ,‬לָמָּ ה ְ‬
‫ִמין בְּ ִמינ ֹו‪.‬‬
‫וְ ֶשׁ�א בְ ִמינ ֹו‪ ,‬בְּ נוֹתֵ ן טָ עַ ם‪.‬‬
‫‪ 1‬אם יש טעם דגן בתערובת‪ ,‬חייב להפריש ממנה חלה‪ ,‬אם אין טעם דגן‪ ,‬פטור‪.‬‬
‫‪ 2‬מה שאמרו )במשנה ח'( שאם טבל כל שהוא התערב בעיסה מתוקנת נותן חלה על הכל‪:‬‬
‫‪ 2.1‬זה במקרה של מין במינו )כגון‪ :‬שאור חיטה לא מתוקן בעיסת חיטים מתוקנת(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אבל מין שאינו במינו‪) ,‬כגון‪ :‬חיטים טבל באורז מתוקן( חייב רק אם יש לתערובת טעם של‬
‫חיטה‪.‬‬
‫‪—‬‬‫פרק ד'‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬

‫נגיעה של עיסות שאין בכל אחת שיעור חלה זו בזו‪ ,‬מה נחשב כמין‬
‫במינו כדי להצטרף לחיוב חלה‪ ,‬צרוף של שתי עיסות לשיעור חיוב‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪18‬‬

‫מסכת חלה‬
‫חלה ע"י עיסה אחרת‪ ,‬צרוף של שתי עיסות אחת מתבואה ישנה‬
‫ואחת מתבואה חדשה‪ ,‬הפרשת חלה מעיסה שאין בה שיעור חלה‪,‬‬
‫הפרשת חלה מעיסה טהורה על עיסת דמאי ואפילו טמאה‪ ,‬דין חלה‬
‫בסוריה ובחלקים שונים של ארץ ישראל‪ ,‬מתנות כהונה הניתנות לכל‬
‫כהן‪ ,‬הבאת חלה ומתנות כהונה מחוץ לארץ‪ .‬הבאת ביכורים למקדש‬
‫קודם העצרת‪.‬‬
‫מושגים‪:‬‬
‫סוריה‪ :‬אלו ארצות ארם שכבש דוד המלך וסיפחן לישראל‪ .‬ישראלי שקנה שדה בסוריה חייב בתרומות‬
‫ומעשרות‪ .‬ישראלי שקנה פירות מהגוי בסוריה פטור מן המעשרות‪ .‬המשנה דנה בישראלי אריס‬
‫אצל גוי בסוריה‪ ,‬האם הוא חייב במעשרות‪.‬‬
‫שתי עיסות שאין בכל אחת שיעור חלה‪ ,‬אך יחד יש בהם שיעור‪ ,‬ונגעו זו בזו‪:‬‬
‫משנה א‪:‬‬
‫טוּרים‪.‬‬
‫ְשׁתֵּ י נ ִָשׁים ֶשׁעָ שׂוּ ְשׁנֵי קַ בִּ ין‪ ,‬וְ נָגְ עוּ זֶה בָ זֶה‪ ,‬אֲ פִ לּוּ הֵ ם ִמ ִמּין אֶ חָ ד‪ְ ,‬פּ ִ‬
‫וּבִ זְמַ ן ֶשׁהֵ ם ֶשׁל ִא ָשּׁה אַחַ ת‪,‬‬
‫ִמין בְּ ִמינ ֹו‪ ,‬חַ יָּב‪,‬‬
‫וְ ֶשׁ�א בְ ִמינ ֹו‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫‪ 1‬אם העיסות הן של ‪ 2‬נשים‪ ,‬התערובת פטורה מחלה‪ ,‬אפילו העיסות הן מאותו המין‪.‬‬
‫‪ 2‬אם העיסות הן של אשה אחת‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם העיסות הן מאותו המין‪ ,‬התערובת חייבת בחלה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם הן ממינים שונים‪ ,‬התערובת פטורה מחלה‪.‬‬
‫מה נחשב כמין במינו כדי להצטרף לחיוב חלה ?‬
‫משנה ב‪:‬‬
‫אֵ יזֶה הוּא ִמין בְּ ִמינ ֹו ?‬
‫הַ ִח ִטּים אֵ ינָן ִמ ְצטָ ְרפוֹת עִ ם הַ כֹּל‪ ,‬אֶ לָּא עִ ם הַ כּ ְֻסּ ִמיּם‪.‬‬
‫הַ ְשּׂעו ִֹרים ְמ ְצּטָ ְרפוֹת עִ ם הַ כֹּל‪ ,‬חוּץ ִמן הַ ִח ִטּים‪.‬‬
‫נוּרי אוֹמֵ ר‪ְ ,‬שׁאָר הַ ִמּינִים ְמ ְצטָ ְר ִפין זֶה עִ ם זֶה‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹחָ נָן בֶּ ן ִ‬
‫‪ 1‬החיטים מצטרפים רק עם הכוסמין‪.‬‬
‫‪ 2‬השעורים מצטרפים עם הכל חוץ מהחיטים‪.‬‬
‫‪ 3‬רבי יוחנן בן נורי‪:‬‬

‫כוסמין‪ ,‬שבולת שועל ושיפון מצטרפים יחד‪.‬‬

‫עיסה הנוגעת בשתי עיסות אחרות‪ ,‬האם היא מצרפת אותן לשיעור חלה ?‬
‫משנה ג‪:‬‬
‫ְשׁנֵי קַ בִּ ים וְ קַ ב א ֶֹרז א ֹו קַ ב ְתּרוּמָ ה בָּ אֶ ְמצַ ע‪,‬‬
‫אֵ ינָן ִמ ְצּטָ ְר ִפין‪.‬‬
‫דָּ בָ ר ֶשׁנּ ְִטּלָה חַ לָּת ֹו בָּ אֶ ְמצַ ע‪ִ ,‬מ ְצטָ ְר ִפין‪ֶ ,‬שׁכְּ בָ ר נ ְִתחַ יֵּב בַּ חַ לָּה‪.‬‬
‫‪ 1‬שתי עיסות בנות קב כל אחת וביניהם עיסה של אורז או תרומה שנוגעת בשתיהן‪:‬‬
‫העיסות אינן מצטרפות להתחייב בחלה )העיסה האמצעית פטורה מחלה(‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪18‬‬

‫מסכת חלה‬
‫‪ 2‬אם העיסה האמצעית חייבת בחלה אך כבר הורמה חלתה‪ ,‬היא מצרפת אותן לכדי שיעור חלה‪.‬‬
‫שתי עיסות של קב שנגעו זו בזו‪ ,‬אחת מתבואה ישנה ואחת מתבואה חדשה‬
‫משנה ד‪:‬‬
‫קַ ב חָ דָ שׁ וְ קַ ב י ָָשׁן ֶשׁנּ ְָשׁכוּ זֶה בָ זֶה‪,‬‬
‫ַרבִּ י י ְִשׁמָ עֵ אל אוֹמֵ ר‪ :‬יִטּוֹל ִמן הָ אֶ ְמצַ ע‪,‬‬
‫ַו ֲחכָ ִמים או ְֹס ִרים‪,‬‬
‫הַ נּוֹטֵ ל חַ לָּה ִמן הַ קַּ ב‪,‬‬
‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪ :‬חַ לָּה‪.‬‬
‫ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬אֵ ינָהּ חַ לָּה‪.‬‬
‫‪ 1‬רבי ישמעאל‪:‬‬

‫ייטול חלה ממקום המגע בין החלות‪ ,‬וע"י כך מפריש משתיהן‪.‬‬

‫‪ 2‬חכמים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אוסרים ליטול חלה מהאמצע )שנראה כאילו מפריש מהחדש על הישן או להיפך(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬יפריש על כל אחת מהעיסות‪ ,‬מעיסה אחרת שכמותה‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫המפריש חלה מעיסה שאין בה שיעור חלה‪:‬‬

‫‪ 2.3‬רבי עקיבא‪ :‬מה שהפריש נחשב לחלה‪.‬‬
‫‪ 2.4‬חכמים‪:‬‬

‫מה שהפריש אינה חלה‪ ,‬והעיסה שהפריש ממנה נשארת חולין‪.‬‬

‫שתי עיסות של קב)פחות מהשיעור(‪ ,‬שהפריש חלה לכל אחת מהן‪ ,‬ואח"כ חברן יחד‬
‫משנה ה‪:‬‬
‫ֲשׂאָן ִעסָּ ה אַחַ ת‪,‬‬
‫ְשׁנֵי קַ בִּ ין ֶשׁנּ ְִטּלָה חַ לָּת ֹו ֶשׁל זֶה בִּ ְפנֵי עַ ְצמ ֹו וְ ֶשׁל זֶה בִּ ְפנֵי עַ צְ מ ֹו‪ ,‬חָ זַר ַוע ָ‬
‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א פוֹטֵ ר‪,‬‬
‫ַו ֲחכָ ִמים ְמחַ יְּבִ ין‪.‬‬
‫נ ְִמצָ א ח ְֻמר ֹו קֻ לּ ֹו‪.‬‬
‫‪ 1‬רבי עקיבא )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪:‬‬

‫אינו צריך להפריש חלה מהעיסה המחוברת‪.‬‬

‫צריך לחזור ולהפריש חלה מהעיסה המחוברת‪.‬‬

‫‪ 3‬מסקנה‪:‬‬
‫‪ 3.1‬רבי עקיבא שהחמיר במשנה הקודמת בהפרשת חלה מעיסה שאין בה יותר מקב ‪ ,‬מקל בהפרשת‬
‫חלה במשנתנו‪.‬‬
‫‪ 3.2‬חכמים שהקלו בהפרשת חלה מעיסה שאין בה יותר מקב מחמירים בהפרשת חלה במשנתנו‪.‬‬
‫הפרשת חלה מעיסה טהורה על עיסת דמאי ואפילו היא טמאה‬
‫משנה ו‪:‬‬
‫הוּרמָ ה חַ לָּתָ הּ‪ַ ,‬לעֲשׂוֹתָ ה בְּ טָ ה ֳָרה‪,‬‬
‫נוֹטֵ ל אָדָ ם כְּ דֵ י חַ לָּה מֵ ִעסָּ ה ֶשׁ�א ְ‬
‫לִ ְהיוֹת מַ ְפ ִרישׁ עָ לֶיהָ וְ ה ֹולֵ� חַ לַּת ְדּמַ אי‪ ,‬עַ ד ֶשׁ ִתּסָּ ֵרחַ ‪.‬‬
‫ֶשׁחַ לַּת ְדּמַ אי נִטֶּ לֶת ִמן הַ טָּ הוֹר עַ ל הַ טָּ מֵ א‪ ,‬וְ ֶשׁ�א ִמן הַ מֻּ קָּ ף‪.‬‬
‫‪ 1‬אפשר להניח עיסה טהורה שלא הופרש ממנה חלה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬כדי שתשמש חלה על עיסת דמאי‪ ,‬כל עוד העיסה הטהורה ראויה למאכל אדם‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪18‬‬

‫מסכת חלה‬
‫‪ 2‬חלה עבור עיסת דמאי טמאה יכולה להינטל מעיסה טהורה‪ ,‬וגם שלא מן המוקף‪.‬‬
‫דין חיוב מעשרות ושביעית לאריס ישראלי שעובד אצל גוי בסוריה‬
‫משנה ז‪:‬‬
‫סוּריָא‪,‬‬
‫יסין לְ נָכְ ִרים בְּ ְ‬
‫י ְִשׂ ָראֵ ל ֶשׁהָ יוּ ֲא ִר ִ‬
‫יעית‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר ְמחַ יֵּב פירותיהֶ ם בַּ מַּ עַ ְשׂרוֹת וּבַ ְשּׁבִ ִ‬
‫וְ ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל פּוֹטֵ ר‪.‬‬
‫סוּריָא‪.‬‬
‫ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר‪ְ :‬שׁתֵּ י חַ לּוֹת בְּ ְ‬
‫וְ ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ ,‬חַ לָּה אֶ חָ ת‪.‬‬
‫אָחֲ זוּ קֻ לּ ֹו ֶשׁל ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל וְ קֻ לּ ֹו ֶשׁל ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר‪.‬‬
‫חָ זְרוּ לִ נְהוֹג כְּ ִדבְ ֵרי ַרבָּ ן ַגּ ְמלִ יאֵ ל בִּ ְשׁתֵּ י ְד ָרכִ ים‪.‬‬
‫‪ 1‬רבי אליעזר‪:‬‬

‫הישראלי חייב בתרומות ומעשרות ובשביעית על חלקו ביבול‪.‬‬

‫‪ 2‬רבן גמליאל‪:‬‬

‫הישראלי פטור )שלדעתו אין דין סוריה כדין א"י(‪.‬‬

‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫הפרשת חלה בסוריה‬

‫‪ 1.1‬רבן גמליאל‪:‬‬
‫‪ 2‬רבי אליעזר‪:‬‬

‫מפרישים שתי חלות )תקנת חכמים כמבואר במשנה ח(‪.‬‬

‫מפרישים חלה אחת בלבד‪.‬‬

‫‪ 3‬כיצד נהגו בפועל‪:‬‬
‫‪ 3.1‬בתחילה נהגו כרבן גמליאל לגבי מעשרות‪ ,‬וכרבי אליעזר לגבי חלה‪.‬‬
‫‪ 3.2‬חזרו לנהוג כרבן גמליאל גם לגבי מעשרות וגם לגבי חלה‪.‬‬
‫דין חלה בחלקים השונים של ארץ ישראל‬
‫משנה ח‪:‬‬
‫ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר‪ָ :‬שׁ�שׁ אֲ ָרצוֹת לַחַ לָּה‪.‬‬
‫מֵ אֶ ֶרץ י ְִשׂ ָראֵ ל וְעַ ד כְּ זִיב‪ ,‬חַ לָּה אֶ חָ ת‪.‬‬
‫ִמכְּ זִיב וְעַ ד הַ נָּהָ ר וְעַ ד אֲ מָ נָה‪ְ ,‬שׁתֵּ י חַ לּוֹת‪,‬‬
‫אַחַ ת לָאוּר וְ אַחַ ת ַלכֹּהֵ ן‪.‬‬
‫ֶשׁל אוּר‪ ,‬יֶשׁ לָהּ ִשׁעוּר‪ ,‬וְ ֶשׁל כֹהֵ ן‪ ,‬אֵ ין לָהּ ִשׁעוּר‪.‬‬
‫ִמן הַ נָּהָ ר וְעַ ד אֲ מָ נָה וְ לִ ְפנִים‪ְ ,‬שׁתֵּ י חַ לּוֹת‪,‬‬
‫אַחַ ת לָאוּר וְ אַחַ ת ַלכֹּהֵ ן‪.‬‬
‫ֶשׁל אוּר‪ ,‬אֵ ין לָהּ ִשׁעוּר‪ ,‬וְ ֶשׁל כֹּהֵ ן‪ ,‬יֶשׁ לָהּ ִשׁעוּר‪,‬‬
‫וּטבוּל יוֹם אוֹכְ לָהּ‪.‬‬
‫ְ‬
‫סוּרה ַלזָּבִ ים ְו ַלזָּבוֹת ַלנִּדָּ ה וְ לַיּוֹלְ דוֹת‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ :‬אֵ ינ ֹו צָ ִרי� ְטבִ ילָה‪ .‬וַאֲ ָ‬
‫וְ ֶנ ֱא ֶכלֶת עִ ם הַ זָּר עַ ל הַ שֻּׁ לְ חָ ן‪,‬‬
‫וְ נִתֶּ נֶת לְ כָ ל כֹּהֵ ן‪.‬‬
‫‪ 1‬רבן גמליאל‪ :‬ארץ ישראל מחולקת לעניין חלה ל‪ 3-‬אזורים‪:‬‬
‫‪ 1.1‬מהדרום עד כזיב בצפון )חלקים שהחזיקו בהם עולי בבל(‪ :‬מפרישים חלה אחת‪.‬‬
‫‪ 1.2‬מכזיב ועד הנהר קסמיה )חלק הליטני הפונה מערבה(‪) ,‬כבשום עולי מצרים ולא עולי בבל(‬
‫מפרישים שתי חלות‪:‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪18‬‬

‫מסכת חלה‬
‫‪ 1.2.1‬אחת נשרפת )כדין חלת חוץ לארץ שטמאה(‪,‬‬
‫‪ 1.2.2‬ואחת לכהן )תקנת חכמים שידעו שהחלה שנשרפה הייתה טמאה(‪.‬‬
‫‪ 1.2.3‬זו שנשרפת יש לה שיעור )‪ 1‬מ‪ ,(48 -‬כדין חלה טמאה‬
‫‪ 1.2.4‬זו של כהן‪ ,‬אין לה שיעור‪ ,‬ומספיק כל שהוא‪.‬‬
‫‪ 1.3‬החלק המכונס בין הנהר קסמיה‪ ,‬ועד הר אמנה‪ ,‬מפרישים שתי חלות )שניהם מתקנת חכמים(‪:‬‬
‫‪ 1.3.1‬אחת לשריפה )תקנת ארץ העמים(‪ ,‬ואחת לכהן )שלא תשתכח תורת חלה(‪.‬‬
‫‪ 1.3.2‬זו שלשריפה אין לה שיעור )כלשהו(‪ ,‬וזו של כהן יש לה שיעור )‪ 1‬מ‪.(48 -‬‬
‫‪ 2‬החלה הניתנת לכהן‪:‬‬
‫‪ 2.1‬תנא קמא‪ :‬כהן טבול יום שעדיין לא העריב שימשו‪ ,‬יכול לאכלה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬רבי יוסי‪:‬‬

‫מותרת ללא טבילה אם טומאתו אינה חמורה‪ ,‬ואסורה לזבים וזבות‪ ,‬נדות ויולדות‪.‬‬

‫‪ 2.3‬מותר לאכלה באותו שלחן עם זר ) ישראל(‪.‬‬
‫‪ 2.4‬מותר לתת אותה לכל כהן )ואפילו עם הארץ(‪.‬‬
‫מתנות כהונה הניתנות לכל כהן‬
‫משנה ט‪:‬‬
‫וְ אֵ לּוּ נִתָּ נִין לְ כָ ל כֹּהֵ ן‪,‬‬
‫הַ חֲ ָר ִמים‪ ,‬וְ הַ בְּ כוֹרוֹת‪,‬‬
‫וּפ ְדיוֹן פֶּ טֶ ר חֲמוֹר‪,‬‬
‫וּפ ְדיוֹן הַ בֵּ ן‪ִ ,‬‬
‫ִ‬
‫אשׁית הַ גֵּז‪ ,‬וְ ֶשׁמֶ ן ְשׁ ֵרפָ ה‪,‬‬
‫וְ הַ זְּ רוֹעַ ‪ ,‬וְ הַ לְּ חָ ַייִם‪ ,‬וְ הַ קֵּ בָ ה‪ ,‬וְ ֵר ִ‬
‫וְ קָ ְד ֵשׁי הַ ִמּ ְקדָּ שׁ‪,‬‬
‫כּוּרים‪.‬‬
‫וְ הַ בִּ ִ‬
‫כּוּרים‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹסֵ ר בַּ בִּ ִ‬
‫כַּ ְר ִשׁינֵי ְתרוּמָ ה‪,‬‬
‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א מַ ִתּיר‪,‬‬
‫ַו ֲחכָ ִמים או ְֹס ִרים‪.‬‬
‫‪ 1‬חרמים )נכסים שאדם מחרים לה'(‪ ,‬ובכורות של בהמה טהורה‪.‬‬
‫‪ 2‬פדיון הבן )‪ 5‬שקלים של הפדיון(‪ ,‬ופדיון פטר חמור ) שה שניתן לכהן(‪.‬‬
‫‪ 3‬זרוע‪ ,‬לחיים וקבה )של בהמת חולין(‪ ,‬וראשית הגז )שגוזזים מהצאן(‪ ,‬ושמן תרומה שנטמא‪.‬‬
‫‪ 4‬קורבנות הנאכלים לכוהנים בעזרה )קודשי המקדש(‪.‬‬
‫‪ 5‬ביכורים‪:‬‬
‫‪ 5.1‬תנא קמא‪ :‬ניתן לכוהנים של אותו משמר‪.‬‬
‫‪ 5.2‬רבי יהודה‪ :‬אוסר לתת לכל כהן אלא יש לתת לכהן חבר בלבד‪.‬‬
‫‪ 6‬כרשיני תרומה )מאכל בהמה שבשעת הדחק משמש גם כמאכל אדם(‪:‬‬
‫‪ 6.1‬רבי עקיבא )ואין הלכה כמותו(‪ :‬ניתנים לכל כהן‪.‬‬
‫‪ 6.2‬חכמים‪:‬‬

‫ניתנים רק לכהן חבר‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪18‬‬

‫מסכת חלה‬
‫משנה י‪ :‬הבאת חלה מחוץ לארץ לארץ ישראל‬
‫נִתַּ אי ִאישׁ ְתּקוֹעַ הֵ בִ יא חַ לּוֹת ִמבֵּ יתָ ר‪ ,‬וְ �א ִקבְּ לוּ ִממֶּ נּוּ‪.‬‬
‫ְשׁי ֲאלֶכְּ סַ נ ְְדּ ִריָּא הֵ בִ יאוּ חַ לּוֹתֵ יהֶ ן מֵ ֲאלֶכְּ סַ נ ְְדּ ִריָּא‪ ,‬וְ �א ִקבְּ לוּ מֵ הֶ ם‪.‬‬
‫אַנ ֵ‬
‫כּוּריהֶ ם קֹדֶ ם עֲצֶ ֶרת‪ְ ,‬ו�א ִקבְּ לוּ מֵ הֶ ם‪,‬‬
‫ְשׁי הַ ר ְצבוֹעִ ים הֵ בִ יאוּ בִ ֵ‬
‫אַנ ֵ‬
‫ֲשׂי� אֲ ֶשׁר ִתּז ְַרע בַּ ָשּׂדֶ ה"‪.‬‬
‫כּוּרי מַ ע ֶ‬
‫ִמ ְפּנֵי הַ כָּ תוּב ֶשׁבַּ תּו ָֹרה )שמות כג(‪" :‬וְ חַ ג הַ קָּ צִ יר בִּ ֵ‬
‫‪ 1‬נתאי איש תקוע הביא חלות מביתר )אין זו ביתר שבא"י(‪ ,‬ולא קבלו ממנו‪.‬‬
‫‪ 2‬אנשי אלכסנדריה הביאו חלות מאלכסנדריה‪ ,‬ולא קבלו מהם‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫הבאת ביכורים למקדש קודם העצרת‪.‬‬

‫‪ 1‬אנשי הר צבועים הביאו קודם עצרת ולא קיבלו מהם‪.‬‬
‫‪ 2‬שהכתוב אומר‪" :‬וחג הקציר ביכורי מעשיך"‪.‬‬
‫מתנות כהונה מחוץ לארץ‬
‫משנה יא‪:‬‬
‫בֶּ ן אַנ ְִטינוֹס הֶ ֱעלָה בְ כוֹרוֹת ִמבָּ בֶ ל‪ ,‬וְ �א ִקבְּ לוּ ִממֶּ נּוּ‪.‬‬
‫כּוּרי ַייִן וְ ֶשׁמֶ ן‪ ,‬וְ �א ִקבְּ לוּ ִממֶּ נּוּ‪.‬‬
‫יוֹסֵ ף הַ כֹּהֵ ן הֵ בִ יא בִ ֵ‬
‫ירוּשׁ ַליִם‪ְ ,‬והֶ ֱחזִרוּהוּ‪ֶ ,‬שׁ�א יִקָּ בַ ע הַ ָדּבָ ר חוֹבָ ה‪.‬‬
‫ָ‬
‫אַף הוּא הֶ ֱעלָה בָ נָיו וּבְ נֵי בֵ ית ֹו‪ַ ,‬לעֲשׂוֹת פֶּ סַ ח קָ טָ ן בִּ‬
‫ירוּשׁ ָליִם‪.‬‬
‫ָ‬
‫סוּריָא‪ ,‬כְּ ק ֹונֶה בְּ פַ ְרוָר ֶשׁבִּ‬
‫אָמרוּ‪ ,‬הַ קּ ֹונֶה בְ ְ‬
‫כּוּריו מֵ אַ פַּ ְמיָא וְ ִקבְּ לוּ ִממֶּ נּוּ‪ִ ,‬מפְּ נֵי ֶשׁ ְ‬
‫אֲ ִריסטוֹן הֵ בִ יא בִ ָ‬
‫‪ 1‬בן אנטינוס הביא בכורות מבבל‪ ,‬ולא קבלו ממנו )בכורות מביאים רק מהארץ(‪.‬‬
‫‪ 2‬יוסף הכהן‪:‬‬
‫‪ 2.1‬הביא ביכורים של יין ושמן‪ ,‬ולא קבלו ממנו )שביכורים מביאים רק מפירות(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬הביא את בניו הקטנים ואת בני ביתו )אשתו( לעשות פסח שני בירושלים והחזירוהו‪ ,‬כדי שלא‬
‫יחשבו שהם מחויבים‪.‬‬
‫‪ 3‬אריסטון הביא ביכורים מסוריה וקבלו ממנו‪ ,‬כיון שסוריה נחשבת כא"י לעניין ביכורים‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪18‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)