מסכת ערלה
בעריכת זאב לבנוני
חוזר ושונה
דרכי חזרה ולימוד של המשנה
בעריכת זאב לבנוני
אתר דעת
תשע"ט
—————————————————————————————————————————————
עמוד 1מתוך 16
מסכת ערלה
נושאים עיקריים במסכת:
פרק א:
פרק ב:
פרק ג:
בעריכת זאב לבנוני
דין אילן שניטע לא לשם פירותיו ,דין חיוב ערלה בנטיעות מיוחדות ,דין אילן שלאחר
שנות הערלה נעקר ממקומו ,דין ברכה וספוק לעניין ערלה ,נטיעה של ערלה או
ערוגה של כלאי הכרם שהתערבבו בנטיעות או בערוגות של היתר ,פרי מקולקל ודבר
הטפל לפרי לגבי ערלה ,אשרה ,נזיר ונטע רבעי ,דין ערלה לגבי חלקי העץ שאינם
פרי ,נטיעה או הרכבה של ערלה.
יחסי כמויות בתערובת הנדרשים כדי שיתבטל איסור שנפל לתוך היתר ,איסור
שהתבטל בהיתר מצטרף עימו לבטל איסור אחר שנפל אח"כ לתוך תערובתם ,איסור
שהוא מחמץ או מתבל שנפל לתבשיל חולין ,עיסה או תבשיל שנטמאו בדבר חריף,
כלים שסכן בשמן טהור ואח"כ בשמן טמא או להיפך איזה שמן נפלט בשעת
תשמישו ? שאור של תרומה ושל כלאי הכרם שנפלו לתוך עיסת חולין ,דין תבלינים
אסורים שנפלו לתבשיל של היתר ,בשר של קודשי קודשים ,ובשר של פיגול ובשר
של נותר ,שנתבשלו יחד עם חולין.
בגד שצבעו אותו או את חלקו בצבע העשוי מערלה ,בגד שבין חוטיו יש חוטים
האסורים בהנאה ,אוכל שנתבשל או התחמם או נאפה ע"י קלפי ערלה ,דברים
חשובים של ערלה או של כלאי הכרם שהתערבבו בבגד או בשק .ספקות בערלה או
בכרם רבעי .אסור של חדש ,ערלה וכלאי הכרם בחו"ל.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 2מתוך 16
מסכת ערלה
בעריכת זאב לבנוני
פרק א
הנושאים העקריים בפרק:
דין אילן שניטע לא לשם פירותיו ,דין חיוב ערלה בנטיעות מיוחדות ,דין
אילן שלאחר שנות הערלה נעקר ממקומו ,דין ברכה וספוק לעניין ערלה,
נטיעה של ערלה או ערוגה של כלאי הכרם שהתערבבו בנטיעות או
בערוגות של היתר ,פרי מקולקל ודבר הטפל לפרי לגבי ערלה ,אשרה,
נזיר ונטע רבעי ,דין ערלה לגבי חלקי העץ שאינם פרי ,נטיעה או הרכבה
של ערלה.
מושגים:
ברכה:
ענף מהעץ שכופפוהו וטמנוהו בקרקע ,והוציאו את קצהו מצד אחר נקרא ברכה .ענף זה
יונק הן מהעץ שממנו הוא יוצא והן מהקרקע שמכסה עליו .לאחר שהשתרשה הברכה
והוציאה פירות ,דין פירותיה כדין פירות האילן ממנו יצאה .אם פירות האילן כבר עברו את
שנות הערלה ,גם פירות הברכה מותרים .אם יעקר האילן ,יחל חיוב שנות ערלה על פירות
הברכה כאילו היא נטיעה חדשה.
ספוק הגפנים :לוקחים זמורה ארוכה מגפן אחת ומושכים אותה לגפן אחרת ומרכיבים את הזמורה
בתוכה ,וזהו ספוק .כל עוד הספוק יונק מהגפן הראשונה ,דין פירותיה לענין ערלה כדין
הגפן ממנה יצא.
נותנים מים על חרצנים וזגים שנסחטו .לאחר שהנוזל מחמיץ נוצר משקה עם טעם של יין
תמד:
הנקרא תמד.
פירות שנשרו מהעץ לפני גמר בישולם.
נובלות:
דין אילן שניטע לא לשם פירותיו
משנה א:
הַ נּוֹטֵ עַ לִ ְסיָג וּלְ קוֹרוֹת ,פָּ טוּר ִמן הָ עָ ְרלָה.
ִימי לְ מַ אֲ ָכל וְ הַ ִחיצ ֹון לִ ְסיָג" ,הַ ְפּנִי ִמי חַ יָּב ,וְ הַ ִחיצוֹן פָּ טוּר.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :אֲ פִ לּוּ אָמַ ר" :הַ ְפּנ ִ
1אילן שניטע כדי לשמש גדר )"סיג"( ,או לשם קורות ,פירותיו אינם מחויבים בערלה.
2ר' יוסי:
אילן שחציו הפנימי ניטע לשם פירות וחציו החיצוני לשם גדר ,רק לפירות שבצד הפנימי יש
דין ערלה.
משנה ב :דין חיוב ערלה בנטיעות מיוחדות
ָאָרץ ,מָ ְצאוּ נָטוּעַ ,פָּ טוּר.
עֵ ת ֶשׁבָּ אוּ אֲ בוֹתֵ ינוּ ל ֶ
נ ְָטעוּ ,אַף עַ ל פִּ י ֶשׁ�א כִּ בְ שׁוּ ,חַ יָּב.
הַ נּוֹטֵ עַ ל ַָרבִּ ים,
חַ יָּב.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה פּוֹטֵ ר.
הַ נּוֹטֵ עַ בִּ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים ,וְ הַ נָּכְ ִרי ֶשׁנָּטַ ע ,וְ הַ גַּ ְזלָן ֶשׁנָּטַ ע,
וְ הַ נּוֹטֵ עַ בַּ ְסּ ִפינָה,
וְ הָ ע ֹולֶה מֵ אֵ לָיו ,חַ יָּב בָּ עָ ְרלָה.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 3מתוך 16
מסכת ערלה
בעריכת זאב לבנוני
1כשבאו אבותינו לארץ ומצאו עץ נטוע ,פירותיו פטורים היו מערלה.
2לאחר שבאו לארץ ,עוד קודם הכיבוש ,לכל נטיעה )אפילו של נוכרי( היה דין ערלה.
3הנוטע אילן בתוך שדהו על מנת שרבים יאכלו את פירותיו:
3.1תנא קמא :חייב בערלה.
3.2ר' יהודה )ואין הלכה כמותו( :פטור מערלה.
4אלו חייבים בערלה:
4.1הנוטע ברשות הרבים לצורך עצמו ,ואילן שניטע בארץ ע"י נוכרי ,ואילן הניטע בשדה גזול.
4.2אילן שניטע בספינה אם היא של חרס ,או של עץ נקוב.
4.3אילן שצמח מאליו ברשות היחיד.
משנה ג :דין אילן שלאחר שנות הערלה נעקר ממקומו או שהאדמה סביבו נעקרה
ִאילָן ֶשׁ ֶנּעֱקַ ר וְ הַ סֶּ לַע עִ מּוְֹ ,שׁטָ פ ֹו נָהָ ר וְ הַ סֶּ לַע עִ מּוֹ,
ִאם ָיכֹל לִ ְחיוֹת ,פָּ טוּר.
וְ ִאם לָאו ,חַ יָּב.
ֲשׂא ֹו כֶּעָ פָ ר,
ֶנעֱקַ ר הַ סֶּ לַע ִמ ִצּדּוֹ ,א ֹו ֶשׁזִּ עְ זְעַ תּוּ הַ מַּ ח ֲֵר ָשׁה ,א ֹו ֶשׁזִּ עְ זְע ֹו ַוע ָ
ִאם יָכוֹל לִ ְחי ֹות ,פָּ טוּר.
וְ ִאם לָאו ,חַ יָּב.
1אם האילן נעקר יחד עם האדמה שסביבו ,או ששטפו נהר עם האדמה שסביבו:
1.1אם יכול לחיות מהאדמה שנעקרה אתו ,אינו מתחייב בערלה מחדש.
1.2אם אינו יכול לחיות מגוש האדמה שנעקר אתו ,מתחייב בערלה כדין נטיעה חדשה.
2אילן שנעקרה האדמה סביבו ,או שהתפזרה האדמה בגלל מחרשה או בגלל אדם:
2.1אם יוכל להמשיך לחיות בעזרת האדמה שנשארה ,פטור מערלה.
2.2אם אינו יכול לחיות אלא ע"י תוספת אדמה ,מתחייב בערלה כדין נטיעה חדשה.
דין אילן שנעקר ממקומו ונשתייר שורש אחד מחובר לאדמה
משנה ד:
ִאילָן ֶשׁ ֶנּעֱקַ ר ְונ ְִשׁתַּ יֵּר בּ ֹו שׁ ֶֹרשׁ ,פָּ טוּר.
וְ כַ מָּ ה יְהֵ א הַ שּׁ ֶֹרשׁ ? ַרבָּ ן ַגּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר ִמשּׁוּם ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר בֶּ ן יְהוּדָ ה ִאישׁ בַּ ְרתּוֹתָ א :כְּ מַ חַ ט ֶשׁל ִמתּוּן.
1אם יכול האילן לחיות מאותו שורש בלבד אינו מתחייב בערלה מחדש.
2רבן גמליאל משום ר' אליעזר בן יהודה איש ברתותא אומר:
3ובלבד שעובי השורש שנשאר ,הוא לפחות כמחט שהאורגים מותחים בו את האריג כדי להרחיבו.
משנה ה :דין ברכה וספוק לענין ערלה
ִאילָן ֶשׁ ֶנּעֱקַ ר וּב ֹו בְּ ֵרכָ ה ,וְ הוּא חַ יֶה ִממֶּ נָּה ,חָ ז ְָרה הַ זְּ קֵ נָה לִ ְהיוֹת כַּ בְּ ֵרכָ ה.
ִהבְ ִריכָ הּ ָשׁנָה אַחַ ר ָשׁנָה ,וְ נ ְִפסְ קָ ה,
מ ֹונֶה ִמ ָשּׁעָ ה ֶשׁנּ ְִפ ְסקָ ה.
ִספּוּק הַ גְּ פָ נִים ,וְ ִספּוּק עַ ל גַּ בֵּ י סִ פּוּק,
—————————————————————————————————————————————
עמוד 4מתוך 16
מסכת ערלה
אָרץ ,מֻ תָּ ר.
אַף עַ ל ִפּי ֶשׁ ִהבְ ִריכָ ן בָּ ֶ
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר:
מָ קוֹם ֶשׁכֹּחָ הּ יָפֶ ה ,מֻ תָּ ר,
וּמָ קוֹם ֶשׁכֹּחָ הּ ָרע ,אָסוּר.
וְ כֵ ן בְּ ֵרכָ ה ֶשׁנּ ְִפסְ קָ ה וְ הִ יא ְמלֵאָה פֵּ רוֹת,
ִאם הו ִֹסיף בְּ מָ אתַ יִם ,אָסוּר.
בעריכת זאב לבנוני
1אילן שנעקר ,והוא ניזון מברכה )ראה מושגים( ,מונים לשניהם שנות ערלה משעה שנעקר האילן.
2אם מהברכה הוציא בשנה הבאה ברכה נוספת וגם ממנה עוד אחת וכך הלאה כל שנה:
2.1אם נפסקה הבריכה הראשונה ,שאר הברכות חייבים בערלה משעה שנפסקה הראשונה.
3ספוק הגפנים )ראה מושגים( ,וספוק נוסף שיצרו ממנו ,וכך הלאה ספוק מסיפוק,
3.1אפילו אם מכל הסיפוקים גם עשה בריכה בקרקע:
תנא קמא:
ההברכה בקרקע אינה עושה אותו כנטיעה חדשה ,ואין בהם דין ערלה.
3.2ר' מאיר:
3.2.1אם הספוק הראשון וכן שאר הסיפוקים יכולים לחיות מהגפן הראשונה ,אין להם דין
ערלה.
3.2.2אם הספוק מתקיים בעיקר מהקרקע ,מתחילים לספור לו שנות ערלה מחדש.
4ברכה שנפסקה מאילן האם שלה כשהיא מלאה פירות:
4.1אם תלשו את הפירות מיד ,הם מותרים.
4.2אם התווספו בפירות יותר מאחד במאתיים משלב שנפרדה מהאילן ,הם אסורים מדין ערלה.
משנה ו :נטיעה של ערלה או ערוגה של כלאי הכרם שהתערבבו בנטיעות או בערוגות של היתר
נ ְִטיעָ ה ֶשׁל עָ ְרלָה וְ ֶשׁל כִּ לְ אֵ י הַ כּ ֶֶרם ֶשׁנּ ְִתעָ ְרבוּ בִּ נ ְִטיעוֹת,
הֲ ֵרי זֶה �א יִלְ קֹט.
וְ ִאם לָקַ טַ ,י ֲעלֶה בְּ אֶ חָ ד וּמָ אתַ יִם,
וּבִ לְ בַ ד ֶשׁ�א י ְִתכַּ וֵּן לִ לְ קֹט.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :אַף י ְִתכַּ וֵּן לִ לְ ֹקט וְ ַי ֲעלֶה בְּ אֶ חָ ד וּמָ אתַ יִם.
1תנא קמא:
1.1אין ללקוט פירות מכל הנטיעות ,או מהערוגות.
1.2אם לקט בשוגג ,והפירות האסורים הם פחות מאחד במאתיים מהפירות המותרים ,הכל מותר.
1.3אם לקט במזיד ,הכל אסור.
2רבי יוסי :יכול ללקוט פירות לכתחילה ויהיו מותרים אם יש יחס של אחד למאתיים.
משנה ז :דין ערלה בחלקי העץ שאינם פרי
וּסּמָ דַ ר,
הֶ עָ לִ ים ,וְ הַ לּוּלָבִ ים ,וּמֵ י גְּ פָ נִיםְ ,
מֻ תָּ ִרים בָּ עָ ְרלָה וּבָ ְרבָ ִעי וּבַ ָנּזִיר,
סוּרים בָּ אֲ ֵשׁ ָרה.
וַאֲ ִ
—————————————————————————————————————————————
עמוד 5מתוך 16
מסכת ערלה
בעריכת זאב לבנוני
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :הַ ְסּמָ ַדר אָסוּרִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא פְּ ִרי.
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר :הַ מַּ ע ֲִמיד בִּ ְשׂ ַרף הָ עָ ְרלָה ,אָסוּר.
אָמַ ר ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ :
ָשׁמַ עְ ִתּי בְּ פֵ רוּשֶׁ ,שׁהַ מַּ ע ֲִמיד בִּ ְשׂ ַרף הֶ עָ לִ ים ,וּבִ ְשׂ ַרף הָ ִעקָּ ִריםֻ ,מתָּ ר,
בִּ ְשׂ ַרף הַ פַּ גִּ ים ,אָסוּרִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁהֵ ם ְפּ ִרי.
1תנא קמא:
1.1חלקי העץ הבאים אינם מחויבים בערלה ,בנטע רבעי ,ומותרים בנזיר:
עלים ,וענפים רכים )"לולבים"( ,ונוזל היוצא מהגפנים )"מי גפנים"( ,וסמדר) ,הפרח של ענבי הגפן(.
1.2הדברים הנ"ל אסורים בהנאה באילן של אשרה.
2רבי יוסי )ואין הלכה כמותו(:הסמדר אסור כיון שנחשב לפרי.
3העמדת חלב לגבינה בשרף של אילן שנמצא בשנות הערלה:
3.1ר' אליעזר )ואין הלכה כמותו( :אסור בשרף הנוטף מאילן ערלה )השרף נחשב כפרי(.
3.2ר' יהושע:
3.2.1בשרף של עלים או שורשים מותר.
3.2.2בשרף של פרי בוסר אסור ,כיון שנחשב כפרי.
משנה ח :פרי מקולקל ודבר הטפל לפרי לגבי ערלה ,אשרה ,נזיר ונטע רבעי
עַ נְקו ְֹקלוֹת ,וְ הַ חַ ְרצַ נִּים ,וְ הַ זַּגִּ ים ,וְ הַ תֶּ מֶ ד ֶשׁלָּהֶ ם,
ְקלִ פֵּ י ִרמּוֹן וְ הַ נֵּץ ֶשׁלּוֹ,
ְקלִ פֵּ י אֱג ֹוזִים ,וְ הַ ַגּ ְרעִ ינִים,
סוּרים בָּ עָ ְרלָה,
אֲ ִ
וּבָ אֲ ֵשׁ ָרה,
וּבַ ָנּזִיר,
וּמֻ תָּ ִרין בָּ ְרבָ עִ י.
וְ הַ נּוֹבְ לוֹת ֻכּלָּן אֲ סוּרוֹת.
1חלקי הפרי הבאים אסורים בערלה:
1.1ענבים שנתקלקלו קודם שהגיעו לשליש בישולם )"ענקוקלות"(.
1.2חרצנים וזגים )קליפות הענבים( ותמד )ראה מושגים(.
1.3קליפות של רימונים וכן הפרח שבראשו )"הנץ"(.
1.4קליפות אגוזים ,וגרעינים של כל פרי.
2כל חלקי הפרי הנ"ל ,כשהם באים מעץ אשרה ,הם אסורים בהנאה.
3חלקי הפרי הנ"ל הקשורים לגפן אסורים לנזיר.
4כל חלקי הפרי הנ"ל אינם מחויבים בנטע רבעי.
5נובלות )ראה מושגים( אסורים משום ערלה ,בעץ אשרה ,בנזיר ,ובנטע רבעי.
משנה ט :נטיעה או הרכבה של ערלה
—————————————————————————————————————————————
עמוד 6מתוך 16
מסכת ערלה
בעריכת זאב לבנוני
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :נו ְֹט ִעין יִחוּר ֶשׁל עָ ְרלָה,
וְ אֵ ין נו ְֹטעִ ין אֱגוֹז ֶשׁל עָ ְרלָהִ ,מפְּ נֵי ֶשׁהוּא ְפּ ִרי.
וְ אֵ ין מַ ְרכִּ יבִ ין בְּ כַ ְפנִיּוֹת ֶשׁל עָ ְרלָה.
.1מותר לנטוע יחור )ענף( של ערלה )האיסור הוא בפרי ולא בעץ(.
.2אסור לשתול אגוז של ערלה כיון שהוא פרי.
.3אסור להרכיב יחור של עץ תמר ערלה שיש עליו תמרים ,אפילו הם עדיין סמדר )"כפניות"(.
פרק ב:
הנושאים העקריים בפרק:
מושגים:
פיגול:
נותר:
יחסי כמויות בתערובת הנדרשים כדי שיתבטל איסור שנפל לתוך היתר,
איסור שהוא מחמץ או מתבל שנפל לתבשיל חולין ,עיסה או תבשיל
שהתערב בהם דבר טמא חריף ,כלים שסכן בשמן טהור ואח"כ בשמן
טמא או להיפך איזה שמן נפלט בשעת תשמישו ? שאור של תרומה
ושל כלאי הכרם שנפלו לתוך עיסת חולין ,דין תבלינים אסורים שנפלו
לתבשיל של היתר ,בשר של קודשי קודשים ,ובשר של פיגול ובשר של
נותר ,שנתבשלו יחד עם חולין.
בשר קרבן שבזמן זביחתו חשב לאכלו לאחר הזמן הקצוב לאכילתו.
בשר קרבן שלא נאכל בזמן הקצוב לאכילתו.
משנה א :יחסי כמויות בתערובת הנדרשים כדי שיתבטל אסור שנפל לתוך היתר
כּוּרים,
ֲשׂר ֶשׁל ְדּמַ אי .הַ חַ לָּה וְ הַ בִּ ִ
וּתרוּמַ ת מַ ע ֵ
הַ ְתּרוּמָ ה ְ
עוֹלִ ים בְּ אֶ חָ ד וּמֵ אָה,
וּמ ְצטָ ְר ִפין זֶה עִ ם זֶה,
ִ
וְ צָ ִרי� לְ הָ ִרים.
הָ עָ ְרלָה וְ כִ לְ אֵ י הַ כּ ֶֶרם ,עוֹלִ ים בְּ אֶ חָ ד וּמָ אתַ יִם,
וּמ ְצטָ ְר ִפין זֶה עִ ם זֶה,
ִ
וְ אֵ ין צָ ִרי� לְ הָ ִרים.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר ,אֵ ינָן ִמ ְצטָ ְרפִ ין.
ַרבִּ יאֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר ִמ ְצטָ ְר ִפין בְּ נוֹתֵ ן טַ עַ ם ,אֲ בָ ל �א ֶל ֱאסֹר.
1תרומה ,או תרומת מעשר ,או חלה או ביכורים שנפלו לחולין:
1.1יחס של לפחות 100חלקים של חולין לעומת חלק 1של איסור ,מתיר את התערובת.
1.2אם נופלים כמה מהאיסורים הנ"ל יחד הם מצטרפים לאסור את החולין אם היחס קטן מ 1-ל .100
1.3כאשר היחס הוא כזה שהתרומה מתבטלת ,יש לתת לכהן מהתערובת כמות הזהה לזו שנפלה.
2ערלה או כלאי הכרם ,שנפלו לחולין:
2.1יחס של לפחות 200חלקים של היתר לעומת חלק 1של איסור ,מתיר את התערובת.
2.2כאשר שני האיסורים האלה נופלים יחד לתוך חולין:
—————————————————————————————————————————————
עמוד 7מתוך 16
מסכת ערלה
בעריכת זאב לבנוני
2.2.1תנא קמא:
2.2.1.1הם מצטרפים לאסור ,ואם אין 200חלקים של היתר לעומתם ,התערובת אסורה.
2.2.1.2כאשר יש 200חלקים ,האיסור מתבטל ,ואין צורך להוציא ממנו כמות הזהה לזו שנפלה.
2.2.2ר' שמעון )ואין הלכה כמותו(:
2.2.2.1איסורים אינם מצטרפים לאסור.
2.2.2.2ואם יש 200חלקים של היתר כנגד כל אחד מהם ,התערובת מותרת.
2.2.3ר' אליעזר )ואין הלכה כמותו(:
2.2.3.1בדבר לח:
מצטרפים לאיסור ,ואם אין בהיתר כדי לבטל טעם שניהם ,ההיתר אסור.
2.2.3.2בדבר יבש:
אם אין בהיתר 200כנגד שניהם ,כל אחד מהם מצטרף להיתר כדי לבטל את
חברו.
משנה ב :תרומה וערלה שנופלים לתוך חולין זה אחר זה
הַ ְתּרוּמָ ה מַ ֲעלָה אֶ ת הָ עָ ְרלָה,
וְ הָ עָ ְרלָה אֶ ת הַ ְתּרוּמָ ה.
ֵכּיצַ ד ?
ְסאָה ְתּרוּמָ ה ֶשׁנָּפְ לָה לְ מֵ אָה,
�שׁה קַ בִּ ין כִּ לְ אֵ י הַ כּ ֶֶרם,
�שׁה קַ בִּ ין עָ ְרלָה ,א ֹו ְשׁ ָ
וְ אַחַ ר כָּ � נָפְ לוּ ְשׁ ָ
ז ֹו ִהיא ֶשׁהַ ְתּרוּמָ ה מַ ֲעלָה אֶ ת הָ עָ ְרלָה,
וְ הָ עָ ְרלָה אֶ ת הַ ְתּרוּמָ ה.
1תרומה מצטרפת עם החולין לבטל את הערלה.
2הערלה מצטרפת עם החולין לבטל את התרומה.
3דוגמא לתרומה שמבטלת )"מעלה"( את הערלה:
3.1סאה תרומה שנפלה ל 99-סאין של חולין .יחד יש 100סאים )הכל מדומע(.
3.2אח"כ נפלו 3קבין של ערלה או של כלאי הכרם )חצי סאה( לתערובת.
3.3חצי הסאה ערלה בטלה ב 200 -חצאי סאה האחרים.
4בצורה דומה מעלה הערלה את התרומה:
4.1סאה ערלה שנפלה ל 200 -סאים של היתר )ומבטלת את הערלה(.
4.2אח"כ נפלה תרומה לתערובת.
4.3אם יש בתערובת )הכוללת גם את הערלה( לפחות פי 100מהתרומה ,התרומה בטלה.
משנה ג :איסור שהתבטל בהיתר מצטרף עימו לבטל איסור אחר שנפל אח"כ לתוך תערובתם
הָ עָ ְרלָה מַ ֲעלָה אֶ ת הַ כִּ לְ אַיִם,
וְ הַ כִּ לְ אַיִם אֶ ת הָ עָ ְרלָה,
וְ הָ עָ ְרלָה אֶ ת הָ עָ ְרלָה.
ֵכּיצַ ד ?
ְסאָה עָ ְרלָה ֶשׁנּ ְָפלָה לְ מָ אתַ יִםְ ,ואַחַ ר כָּ � נָפְ לָה סְ אָה וְ עוֹד עָ ְרלָה ,א ֹו סְ אָה וְ עוֹד ֶשׁל כִּ לְ אֵ י הַ כּ ֶֶרם,
—————————————————————————————————————————————
עמוד 8מתוך 16
מסכת ערלה
ז ֹו ִהיא ֶשׁהָ עָ ְרלָה מַ ֲעלָה אֶ ת הַ כִּ לְ אַיִם,
וְ הַ כִּ לְ אַיִם אֶ ת הָ עָ ְרלָה,
וְ הָ עָ ְרלָה אֶ ת הָ עָ ְרלָה.
בעריכת זאב לבנוני
1הערלה מצטרפת עם ההיתר לבטל את כלאי הכרם.
2כלאי הכרם מצטרפים אם ההיתר לבטל את הערלה.
3הערלה מצטרפת עם ההיתר כדי לבטל ערלה נוספת.
4דוגמאות:
4.1סאה ערלה שנפלה ל 200סאין של היתר והתבטלה:
4.1.1אח"כ נפלה לתערובת סאה של כלאי הכרם ועוד משהו )ס"ה יש אחד ל,(200 -
4.1.2סאת הערלה שבתערובת מצטרפת לחולין לבטל את כלאי הכרם והכל מותר.
4.2סאה כלאיי הכרם שנפלה ל 200סאין של היתר והתבטלה:
4.2.1אח"כ נפלה לתערובת סאה של ערלה ועוד משהו )ס"ה יש אחד ל,(200 -
4.2.2סאת כלאי הכרם שבתערובת מצטרפת לחולין לבטל את סאת הערלה והכל מותר.
4.3סאה ערלה שנפלה לתוך 200סאה של חולין והתבטלה,
4.3.1ואח"כ נפלה לתערובת סאה נוספת של ערלה ועוד משהו )ס"ה יש אחד ל,(200 -
4.3.2סאת הערלה הראשונה מצטרפת לחולין לבטל את סאת הערלה השנייה והכל מותר.
משנה ד :דין איסור שהוא גם מחמץ או מתבל )נחשב לדבר חריף( שנפל לתבשיל חולין
כָּ ל הַ ְמחַ מֵּ ץ וְ הַ ְמתַ בֵּ ל וְ הַ ְמ ַדמֵּ עַ בַּ ְתּרוּמָ ה וּבָ עָ ְרלָה וּבְ כִ לְ אֵ י הַ כּ ֶֶרם ,אָסוּר.
וּבֵ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים אַף ְמטַ מֵּ א.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים ,לְ ע ֹולָם אֵ ינ ֹו ְמטַ מֵּ א ,עַ ד ֶשׁיְּהֵ א בּ ֹו כַּ בֵּ יצָ ה.
במקרים הבאים:
• שאור של תרומה המחמיץ עיסה של חולין,
• תבלין של תרומה המתבל תבשיל של חולין,
• ערלה או כלאי הכרם שמחמיצים את העיסה,
• תבלין של ערלה או כלאי הכרם שמתבלים את התבשיל,
התערובת אסורה בכל שהוא.
כותרת נוספת:
דין עיסה או תבשיל טהורים שהתערב בהם דבר טמא חריף
1המחמץ עיסה טהורה בשאור טמא ,או המתבל תבשיל טהור בתבלין טמא:
1.1בית שמאי :נטמאת העיסה ונטמא התבשיל אף אם אין בטמא כשיעור ביצה.
1.2בית הלל:
העיסה והתבשיל נטמאים רק אם יש בדבר המטמא כשיעור ביצה.
משנה ה :שמאי הזקן סובר כבית הלל שדבר חריף מטמא רק אם יש בו שעור כביצה
דּו ְֹסתַּ אי ִאישׁ כְּ פַ ר י ְַתמָ ה ,הָ יָה ִמתַּ לְ ִמידֵ י בֵּ ית ַשׁמַּ אי ,וְ אָמַ ר:
—————————————————————————————————————————————
עמוד 9מתוך 16
מסכת ערלה
בעריכת זאב לבנוני
ָשׁמַ עְ ִתּי ִמ ַשּׁמַּ אי הַ זָּקֵ ן ֶשׁאָמַ ר :לְ ע ֹולָם אֵ ינ ֹו ְמטַ מֵּ א עַ ד ֶשׁיְּהֵ א בּ ֹו כַּ בֵּ יצָ ה.
דוסתאי מכפר יתמה ,שהיה מתלמידי בית שמאי ,אמר:
שמאי עצמו סובר שאפילו דבר שמחמיץ או מתבל שהתערב ,מטמא רק אם יש בו שיעור כביצה.
משנה ו :תרומה וכלאי הכרם שנתערבו בחולין מין במינו
אָמרוָּ " :כּל הַ ְמחַ מֵּ ץ וְ הַ ְמתַ בֵּ ל וְ הַ ְמ ַדמֵּ עַ לְ הַ ֲח ִמיר ? ִמין בְּ ִמינוֹ.
וּלְ מָ ה ְ
לְ הָ קֵ ל וּלְ הַ ֲח ִמיר? ִמין בְּ ֶשׁאֵ ינ ֹו ִמינוֹ.
ֵכּיצַ ד ?
ְשׂאוֹר ֶשׁל חִ ִטּים ֶשׁנָּפַ ל לְ תוֹ� עִ סַּ ת ִח ִטּים ,וְ יֵשׁ בּ ֹו כְּ דֵ י לְ חַ מֵּ ץ,
בֵּ ין ֶשׁיֵּשׁ בּ ֹו ַלעֲלוֹת בְּ אֶ חָ ד וּמֵ אָה וּבֵ ין ֶשׁאֵ ין בּ ֹו ַלעֲלוֹת בְּ אֶ חָ ד וּמֵ אָה ,אָסוּר.
אֵ ין בּ ֹו ַלעֲלוֹת בְּ אֶ חָ ד וּמֵ אָה בֵּ ין ֶשׁיֵּשׁ בּ ֹו כְּ דֵ י לְ חַ מֵּ ץ ,בֵּ ין ֶשׁאֵ ין בּ ֹו כְּ דֵ י לְ חַ מֵּ ץ ,אָסוּר.
1מה שאמרו שמאכל המחמיץ או המתבל )או מדמע( ,התרומה לא בטלה אפילו במאה ואחד:
זה כאשר התערב מין במינו.
2מה שאמרו שלפעמים מקילים ולפעמים מחמירים זה במין שאינו מינו.
3מהו המקרה שבמין במינו לפעמים מחמירים מעבר למאה ואחד ולעולם לא מקילים בפחות ממאה ?
3.1שאור חיטי תרומה שנפל לעיסת חיטי חולין )מין במינו( ,ויש בו כדי לחמץ:
3.1.1בין אם יש בעיסה פי 100מהשאור ,ובין אם אין בה ,התערובת מדומע.
3.1.2אם אין בחולין פי 100מהשאור ,גם אם השאור אינו מחמץ את העיסה ,התערובת מדומע.
4הוא הדין בערלה וכלאי הכרם שהתערבבו בחולין מין במינו:
4.1ללא נתינת טעם אוסרים עד פי 200כנגדם ,ואם יש בהם לתת טעם אוסרים גם יותר מפי .200
משנה ז :תרומה ,כלאי הכרם וערלה שנתערבבו בחולין ,מין בשאינו מינו
לְ הָ קֵ ל וּלְ הַ ֲח ִמיר ִמין בְּ ֶשׁאֵ ינ ֹו ִמינוֵֹ ,כּיצַ ד ?
יסין ֶשׁנּ ְִתבַּ ְשּׁלוּ עִ ם עֲדָ ִשׁים,
כְּ גוֹן :גְּ ִר ִ
וְ יֵשׁ בָּ הֶ ם בְּ נוֹתֵ ן טַ עַ ם,
בֵּ ין ֶשׁיֵּשׁ בָּ הֶ ם ַלעֲלוֹת בְּ אֶ חָ ד וּמֵ אָה וּבֵ ין ֶשׁאֵ ין בָּ הֶ ם ַלעֲלוֹת בְּ אֶ חָ ד וּמֵ אָה ,אָסוּר.
אֵ ין בָּ הֶ ם בְּ נוֹתֵ ן טַ עַ ם,
בֵּ ין ֶשׁיֵּשׁ בָּ הֶ ם ַלעֲלוֹת בְּ אֶ חָ ד וּמֵ אָה וּבֵ ין ֶשׁאֵ ין בָּ הֶ ם ַלעֲלוֹת בְּ אֶ חָ ד וּמֵ אָה ,מֻ תָּ ר.
1מהו המקרה שבו מין בשאינו מינו פעמים מחמירים ופעמים מקילים ?
2כגון :גריסים של תרומה שנתבשלו עם עדשים של חולין:
2.1אם יש בגריסים כדי לתת טעם בעדשים ,אפילו יש בעדשים פי 100ומעלה כנגדם ,הכל מדומע.
2.2אם אין בגריסים כדי לתת טעם ,אפילו אין בהם פי 100אלא רוב רגיל ,הכל מותר.
3הוא הדין בערלה וכלאי הכרם ששיעור של אחד ל 200נאמר רק במין במינו.
משנה ח :שאור חולין שנפל לעיסה ,ולפני שחימצה נפל לתוכה שאור תרומה או כלאי הכרם שיש גם
בהם כדי לחמצה.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 10מתוך 16
מסכת ערלה
בעריכת זאב לבנוני
ְשׂאוֹר ֶשׁל חֻלִּ ין ֶשׁנָּפַ ל לְ תוֹ� עִ סָּ ה ,וְ יֵשׁ בּ ֹו כְּ דֵ י לְ חַ מֵּ ץ,
וְ אַחַ ר כָּ � נָפַ ל ְשׂאוֹר ֶשׁל ְתּרוּמָ ה ,א ֹו ְשׂאוֹר ֶשׁל כִּ לְ אֵ י הַ כּ ֶֶרםְ ,ו ֵישׁ בּ ֹו כְּ דֵ י לְ חַ מֵּ ץ,
אָסוּר.
1שאור חולין שנפל לעיסה ויש בו כדי לחמץ אותה.
2קודם שחימץ אותה ,נפל לעיסה שאור של תרומה או של כלאי הכרם ,שיש גם בהם כדי לחמץ:
העיסה אסורה )כיוון שחימוצה נעשה גם ע"י שאור אסור(.
משנה ט :שאור של חולין שנפל לעיסה וחימצה ,ואח"כ נפל שאור של תרומה או כלאי הכרם שיש
גם בו כדי לחמץ את העיסה
ְשׂאוֹר ֶשׁל חֻלִּ ין ֶשׁנָּפַ ל לְ תוֹ� ִעסָּ ה וְ ִח ְמּצָ הּ ,וְ אַחַ ר כָּ � נָפַ ל ְשׂאוֹר ֶשׁל ְתּרוּמָ ה ,א ֹו ְשׂאוֹר ֶשׁל כִּ לְ אֵ י הַ כּ ֶֶרם,
וְ יֵשׁ בּ ֹו כְּ דֵ י לְ חַ מֵּ ץ ,אָסוּר.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן מַ ִתּיר.
1תנא קמא :העיסה אסורה )שהשאור השני הוסיף להחמיץ את העיסה(.
2ר' שמעון )ואין הלכה כמותו( ,העיסה מותרת )החמצת המין השני אינו אלא נותן טעם לפגם(.
משנה י :דין תבלינים אסורים שנפלו לתבשיל של היתר
�שׁה ֵשׁמוֹת ִמ ִמּין אֶ חָ ד,
וּשׁ ָ
תַּ בְ לִ יןְ ,שׁ ַניִם ְ
�שׁה,
א ֹו ִמ ְשּׁ ָ
וּמ ְצטָ ְר ִפין.
אָסוּרִ ,
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר:
�שׁה ֵשׁמוֹת ִמ ִמּין אֶ חָ ד,
וּשׁ ָ
ְשׁ ַניִם ְ
א ֹו ְשׁנֵי ִמינִין ִמ ֵשּׁם אֶ חָ ד,
אֵ ינָן ִמ ְצטָ ְר ִפין.
1תנא קמא:
1.1תבלין שיש בו שנים או שלושה איסורים כגון :תרומה וערלה וגם כלאי הכרם ,או,
1.2שלושה מיני תבלין שיש בכולם את אותו איסור כגון :ערלה :
אם יש בהם יחד כדי ליתן טעם ,ובכל אחד בנפרד לא ,האיסורים מצטרפים והתבשיל אסור.
2ר' שמעון )ואין הלכה כמותו(:
2.1מין אחד שיש לו שניים או שלושה איסורים ,וכן,
2.2שני מינים שונים עם אותו איסור,
אם אין בכל אחד בנפרד כדי לתת טעם ,אינם מצטרפים לאסור.
משנה יא :שאור חולין ושאור תרומה שנפלו לעיסת חולין בזה אחר זה ,ורק יחד יכולים לחמץ את
העיסה.
ְשׂאוֹר ֶשׁל חֻלִּ ין וְ ֶשׁל ְתּרוּמָ ה ֶשׁנּ ְָפלוּ לְ תוֹ� עִ סָּ ה� ,א בָּ זֶה כְּ דֵ י לְ חַ מֵּ ץ ְו�א בָּ זֶה כְּ דֵ י לְ חַ מֵּ ץ ,וְ נ ְִצטָ ְרפוּ וְ ִח ְמּצוּ,
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ ֶזר אוֹמֵ ר:אַחַ ר הָ אַחֲרוֹן אֲ נִי בָּ א.
ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים :בֵּ ין ֶשׁנָּפַ ל ִאסּוּר בַּ ְתּחִ לָּה בֵּ ין בַּ סּ ֹוף
—————————————————————————————————————————————
עמוד 11מתוך 16
מסכת ערלה
לְ ע ֹולָם אֵ ינ ֹו אוֹסֵ ר עַ ד ֶשׁיְּהֵ א בּ ֹו כְּ דֵ י לְ חַ מֵּ ץ.
1ר' אליעזר )ואין הלכה כמותו(:
בעריכת זאב לבנוני
האחרון קובע.
1.1אם שאור של תרומה נפל אחרון ,העיסה נעשית מדומע ,ואסורה לזרים.
1.2אם הוציאו את שאור התרומה קודם שהעיסה החמיצה ונפל אח"כ שאור חולין ,העיסה מותרת.
2חכמים:
לא משנה סדר הנפילה.
2.1אם אין בשאור של תרומה כדי לחמץ לבדו ,העיסה מותרת) ,זה וזה גורם מותר(.
משנה יב :יועזר איש הבירה מביא ראיה מרבן גמליאל הזקן שהלכה כחכמים במשנה הקודמת.
יוֹעֶ זֶר ִאישׁ הַ בִּ ָירה הָ יָה ִמ ַתּלְ ִמידֵ י בֵּ ית ַשׁמַּ אי ,וְ אָמַ ר:
ָשׁאַלְ ִתּי אֶ ת ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל הַ זָּקֵ ן עוֹמֵ ד בְּ ַשׁעַ ר הַ ִמּז ְָרח ,וְ אָמַ ר :לְ ע ֹולָם אֵ ינ ֹו אוֹסֵ ר ,עַ ד ֶשׁיְּהֵ א בּ ֹו כְּ דֵ י לְ חַ מֵּ ץ.
משנה יג :כלי עור שסכן בשמן טהור ואח"כ בשמן טמא או להיפך ,איזה שמן נפלט בשעת השימוש
?
ֵכּלִ ים ֶשׁסָּ כָ ן בְּ ֶשׁמֶ ן טָ מֵ א ,וְ חָ זַר ְוסָ כָ ן בְּ ֶשׁמֶ ן טָ הוֹר ,א ֹו ֶשׁסָּ ָכן בְּ ֶשׁמֶ ן טָ הוֹר ,וְ חָ זַר וְ סָ כָ ן בְּ ֶשׁמֶ ן טָ מֵ א,
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר :אַחַ ר הָ ִראשׁוֹן אֲ נִי בָּ א.
וַחֲ כָ ִמים או ְֹמ ִרים :אַחַ ר הָ אַחֲרוֹן.
1ר' אליעזר:
השמן הראשון הוא שנפלט ,ואם הוא היה טמא ,הוא מטמא.
2חכמים:
השמן האחרון הוא שנפלט.
משנה יד :שאור תרומה ושאור כלאי הכרם שנפלו לעיסת חולין ,ויחד יכולים לחמץ את העיסה אך לא
כל אחד לחוד
ְשׂאוֹר ֶשׁל ְתּרוּמָ ה וְ ֶשׁל כִּ לְ אֵ י הַ ֶכּ ֶרם ֶשׁנּ ְָפלוּ לְ תוֹ� עִ סָּ ה� ,א בָ זֶה כְּ דֵ י לְ חַ מֵּ ץ וְ �א בָ זֶה כְּ דֵ י לְ חַ מֵּ ץְ ,ונ ְִצטָ ְרפוּ
וְ ִח ְמּצוּ,
אָסוּר ַלזּ ִָרים וּמֻ תָּ ר ַל ֹכּ ֲהנִים.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן מַ ִתּיר ַלזּ ִָרים וְ ַל ֹכּ ֲהנִים.
1תנא קמא:
1.1לגבי זרים )ישראלים שאינם כהנים( ,האיסורים מצטרפים והעיסה אסורה.
1.2לגבי כהנים ,העיסה מותרת )יש כאן איסור והיתר ,והאיסור עצמו אין בו כדי להחמיץ(.
2ר' שמעון )ואין הלכה כמות( :מתיר גם לזרים )שלדעתו אין 2איסורים מצטרפים(.
משנה טו :תבלין של תרומה ושל כלאי הכרם שנפלו לתבשיל ,ויחד יכולים ליתן טעם אך לא כל אחד
לחוד
תַּ בְ לִ ין ֶשׁל ְתּרוּמָ ה וְ ֶשׁל כִּ לְ אֵ י הַ כֶּ ֶרם ֶשׁנּ ְָפלוּ בַּ ְקּדֵ ָרה� ,א בָ אֵ לוּ כְּ דֵ י לְ תַ בֵּ ל ְו�א בָ אֵ לּוּ כְּ דֵ י לְ תַ בֵּ ל ,וְ נ ְִצטָ ְרפוּ
וְ ִתבְּ לוּ,
אָסוּר ַלזּ ִָרים וּמֻ תָּ ר ַל ֹכּ ֲהנִים.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן מַ ִתּיר ַלזּ ִָרים וְ ַל ֹכּ ֲהנִים.
1תנא קמא:
—————————————————————————————————————————————
עמוד 12מתוך 16
מסכת ערלה
בעריכת זאב לבנוני
1.1לגבי זרים )ישראלים שאינם כהנים( :האיסורים מצטרפים והתבשיל אסור.
1.2לגבי כהנים ,התבשיל מותר )יש כאן רק איסור אחד שאין בו כדי לתבל(.
2ר' שמעון )ואין הלכה כמותו( :מתיר אף לזרים )שלדעתו אין 2איסורים מצטרפים(.
משנה טז :בשר של קודשי קודשים ,ושל פיגול ושל נותר ,שהתבשלו יחד עם חתיכות של חולין ,ואין
בחולין כדי לבטל את כל חתיכות האיסור ,אלא רק שניים מהם
חֲ ִתיכָ ה ֶשל קָ ְד ֵשׁי קָ דָ ִשׁיםֶ ,שׁל ִפּגּוּל וְ ֶשׁל נוֹתָ רֶ ,שׁנּ ְִתבַּ ְשּׁלוּ עִ ם הַ ֲח ִתיכוֹת,
אָסוּר ַלזּ ִָרים וּמֻ תָּ ר ַל ֹכּ ֲהנִים.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן מַ ִתּיר ַלזּ ִָרים וְ ַל ֹכּ ֲהנִים.
1תנא קמא:
1.1לגבי זרים )ישראלים שאינם כהנים( :שלושת האיסורים מצטרפים והכל אסור.
1.2לגבי כהנים ,הכל מותר )קדשים מותרים ,ופיגול נותר יחד ,אין בהם כדי לאסור את החולין(.
2ר' שמעון :מתיר גם לזרים וגם לכהנים )שאין איסורים שונים מצטרפים(.
משנה יז :קודשי קודשים וקודשים קלים ,שהתבשלו עם בשר חולין ,ויש בחולין לבטל רק אחד מהם.
בְּ ַשׂר קָ ְד ֵשׁי קֳ דָ ִשׁים ,וּבְ ַשר קֳ דָ ִשׁים קַ לִּ יםֶ ,שׁנּ ְִתבַּ ְשּׁלוּ עִ ם בְּ ַשׂר הַ תַּ אֲ וָה ,אָסוּר ַל ְטּמֵ ִאים וּמֻ תָּ ר ל ְַטּהו ִֹרים.
1לגבי טמאים )ישראלים טמאים או כהנים טמאים( ,האיסורים מצטרפים והכל אסור.
2לגבי טהורים ,הכל מותר )טהורים מותרים בקדשים קלים ,ויש רק איסור אחד שמתבטל(.
—–פרק ג
הנושאים העיקרים בפרק:
מושגים:
מלוא הסיט:
בגד שצבעו אותו או את חלקו בצבע העשוי מערלה ,בגד שבין חוטיו יש
חוטים האסורים בהנאה ,אוכל שנתבשל או התחמם או נאפה ע"י קלפי
ערלה ,דברים חשובים של ערלה או של כלאי הכרם שהתערבבו בבגד או
בשק .ספקות בערלה או בכרם רבעי .איסור חדש ,ערלה וכלאי הכרם
בחו"ל.
מידת הרוחב שבין "אצבע" ל"אמה" ,ברוחב המקסימלי שניתן להרחיק ביניהם.
משנה א :בגד שצבעו אותו בצבע העשוי מקליפות של ערלה
בֶּ גֶד ֶשׁ ְצּבָ ע ֹו בִ ְקלִ פֵּ י עָ ְרלָה ,י ִָדּלֵק.
נ ְִתעָ ֵרב בַּ אֲ חֵ ִריםֻ ,כּלָּם יִדָּ לֵקוִּ ,דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר.
ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִריםַ :י ֲעלֶה בְ אֶ חָ ד וּמָ אתָ יִם.
1הבגד יישרף.
2אם מתערב הבגד בבגדים מותרים:
2.1רבי מאיר )ואין הלכה כמותו( :ישרפו כל הבגדים.
2.2חכמים:
אם התערב הבגד ב 200 -בגדים מותרים ,הבגד מותר.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 13מתוך 16
מסכת ערלה
בעריכת זאב לבנוני
משנה ב :חוט בודד שאורכו כמלוא הסיט ,הצבוע בצבעי ערלה ,שמעורבב בתוך הבגד
הַ צּוֹבֵ עַ ְמ�א הַ ִסּיט בִּ ְקלִ פֵּ י עָ ְרלָה ,וַאֲ ָרג ֹו בַ בֶּ גֶדְ ,ואֵ ין יָדוּעַ אֵ יזֶה הוּא,
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר :י ִָדּלֵק הַ בֶּ גֶד.
ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִריםַ :י ֲעלֶה בְ אֶ חָ ד וּמָ אתָ יִם.
1רבי מאיר :יישרף כל הבגד.
2חכמים:
אם יש כנגד "חוט הערלה" 200פעמים בשאר חוטי הבגד ,חוט הערלה מתבטל.
משנה ג :חוט בודד שאורכו כמלוא הסיט ,שאסור בהנאה ,שהתערבב בבגד או בשק
הָ או ֵֹרג ְמ�א הַ ִסּיט ִמצֶּ מֶ ר הַ בְּ כוֹר בַּ בֶּ גֶד ,יִדָּ לֵק הַ בֶּ גֶד.
וּמפֶּ טֶ ר חֲמוֹר בַּ ַשּׂק ,יִדָּ לֵק הַ ַשּׂק.
וּמ ְשּׂעַ ר הַ ָנּזִיר ִ
ִ
וּבַ מֻּ ְקדָּ ִשׁיןְ ,מקַ ְדּ ִשׁין כָּ ל ֶשׁהֵ ן.
1חוט מצמר של בכור של צאן )אסור בהנאה( ,שנארג בתוך בגד ,הבגד יישרף.
2חוט בודד משער נזיר או מפטר חמור )אסורים בהנאה( ,שנארג בתוך שק ,השק יישרף.
3חוט או שער של קודשי בדק הבית ,או קדשי מזבח )כיוון שי להם פדיון אסורים בכל שהוא(,
אפילו באורך כל שהוא אסורים בהנאה.
משנה ד :כירה ובה תבשיל שחוממה ע"י קליפות ערלה
תַּ בְ ִשׁיל ֶשׁבִּ ְשּׁל ֹו בִּ ְקלִ פֵּ י עָ ְרלָה ,י ִָדּלֵק.
נ ְִתעָ ֵרב בַּ אֲ חֵ ִריםַ ,י ֲעלֶה בְ אֶ חָ ד וּמָ אתָ יִם.
1התבשיל ישרף.
2אם התערבב התבשיל האסור בתבשילים של היתר ,שיש בו פי ,200האיסור מתבטל.
משנה ה :פת שנאפתה בתנור שהסקוהו בקליפי ערלה
ַתּנּוּר ֶשׁ ִה ִסּיקוּהוּ בִ ְקלִ פֵּ י עָ ְרלָה ְואָפָ ה ב ֹו אֶ ת הַ פַּ תִ ,תּדָּ לֵק הַ פַּ ת.
נ ְִתעָ ְרבָ ה בַ ֲאחֵ ר ֹות ,תַּ ֲעלֶה בְ אֶ חָ ד וּמָ אתָ יִם.
1הפת תישרף.
2אם התערבבה הפת בכיכרות של היתר שיש בהם פי ,200האיסור מתבטל.
משנה ו :חבילות תלתן של כלאי הכרם )תלתן שגדל בתוך הכרם(
ִמי ֶשׁהָ יוּ ל ֹו חֲבִ ילֵי ִתלְ תָּ ן ֶשׁל כִּ לְ אֵ י הַ כּ ֶֶרם ,יִדָּ לֵקוּ.
נ ְִתעָ ְרבוּ בַ ֲאחֵ ִריםֻ ,כּלָּם יִדָּ לֵקוִּ ,דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר.
ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִריםַ :יעֲלוּ בְ אֶ חָ ד וּמָ אתָ יִם.
1חבילות תלתן שגדלו בכרם ישרפו.
2אם התערבבו חבילות האיסור בחבילות היתר:
2.1רבי מאיר :ישרפו כולם.
2.2חכמים:
אם יש כנגד האיסור פי 200של היתר האיסור בטל.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 14מתוך 16
מסכת ערלה
בעריכת זאב לבנוני
משנה ז :הסבר מחלוקתם של רבי מאיר וחכמים במשנה האחרונה
ֶשׁהָ יָה ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר :אֶ ת ֶשׁ ַדּ ְרכּ ֹו לִ מָּ נוֹתְ ,מקַ דֵּ שׁ.
ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים :אֵ ינ ֹו ְמקַ דֵּ שׁ אֶ לָּא ִשׁ ָשּׁה ְדבָ ִרים בִּ לְ בָ ד.
וְ ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ רִ :שׁבְ עָ ה.
וְ אֵ לּוּ הֵ ם :אֱג ֹוזֵי פֶ ֶר�ִ ,רמּ ֹונֵי בָ דָ ן,
וְ חָ בִ יּוֹת סְ תוּמוֹת ,וְ חֻלְ פוֹת ְתּ ָר ִדיּן,
וְ קֻ לְ סֵ י כְ רוּבְ ,וּדלַעַ ת ְי ָונִית.
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר :אַף כִּ ָכּרוֹת ֶשׁל בַּ עַ ל הַ בָּ יִת.
הָ ָראוּי לְ עָ ְרלָה ,עָ ְרלָה.
לְ כִ לְ אֵ י הַ כּ ֶֶרם ,כִּ לְ אֵ י הַ ָכּ ֶרם.
1רבי מאיר :דבר שרגילים למכרו במניין ,נחשב לדבר חשוב ,ואינו מתבטל בתערובת.
2חכמים:
רק ששה דברים חשובים אוסרים את כל התערובת.
3רבי עקיבא:
מוסיף דבר שביעי שגם הוא חשוב ואוסר את כל התערובת.
4הדברים החשובים לדעת חכמים:
4.1אגוזי פרך )שם מקום ,ויש מפרשים שקליפתם מתפוררת( ,ורמוני בדן )רימונים מבדן(.
4.2חביות יין מלאות ,וחולפות תרדין.
4.3קלחי כרוב שבארץ ישראל ,ודלעת יוונית.
5רבי עקיבא:
ככרות של בעל הבית )ולא של נחתום( גם הם דבר חשוב.
6מה שיש בו דין ערלה אוסר משום ערלה,
7ומה שיש בו דין כלאי הכרם אוסר משום כלאי הכרם.
משנה ח :הדברים החשובים חשיבותם מתבטלת ,ועולים ב 1 -ל 200אם אינם שלמים.
ֵכּיצַ ד ?
נ ְִתפַּ ְצּעוּ הָ אֱג ֹוזִים ,נ ְִתפָּ ְרדוּ הָ ִרמּ ֹונִים,
נ ְִתפַּ ְתּחוּ הֶ חָ בִ יּוֹת ,נ ְִתחַ ְתּכוּ הַ ְדּלוּעִ ים ,נ ְִתפָּ ְרסוּ הַ כִּ כָּ רוֹתַ ,יעֲלוּ בְ אֶ חָ ד וּמָ אתָ יִם.
1הדברים החשובים ,גם הם עולים ב 1ל 200אם:
1.1נפצעו האגוזים ,נפרדו הרימונים.
1.2נפתחו החביות ,נחתכו הדלועים .נפרסו הכיכרות של בעל הבית.
משנה ט :ספקות בערלה וכרם רבעי
ְספֵ ק עָ ְר ָלה:
סוּריָא ,מֻ תָּ ר,
בְּ אֶ ֶרץ י ְִשׂ ָראֵ ל ,אָסוּר ,וּבְ ְ
ָאָרץ ,יו ֵֹרד ְולוֹקֵ חַ ,וּבִ לְ בַ ד ֶשׁ�א י ְִראֶ נּוּ לוֹקֵ ט.
וּבְ חוּצָ ה ל ֶ
כֶּ ֶרם נָטוּעַ י ָָרק ,וְ י ָָרק נ ְִמכָּ ר חוּצָ ה לוֹ,
סוּריָא ,מֻ תָּ ר,
בְּ אֶ ֶרץ י ְִשׁ ָראֵ ל ,אָסוּר ,וּבְ ְ
ָאָרץ ,יו ֵֹרד ְולוֹקֵ ט ,וּבִ לְ בַ ד ֶשׁ�א יִלְ קוֹט בַּ יָּד.
וּבְ חוּצָ ה ל ֶ
—————————————————————————————————————————————
עמוד 15מתוך 16
מסכת ערלה
בעריכת זאב לבנוני
הֶ חָ ָדשׁ ,אָסוּר ִמן הַ תּ ֹו ָרה בְּ כָ ל מָ קוֹם .וְ הָ עָ ְרלָהֲ ,ה ָל ָכה .וְ הַ כִּ לְ אַיִםִ ,מ ְדּבְ ֵרי סו ְֹפ ִרים.
1פירות שהם ספק ערלה:
1.1בא"י :הם אסורים ,ובסוריה ,מותרים.
אפשר לקנות מפירותיו התלושים של הגוי ,אבל לא פירות ודאי ערלה שהוא קוטף.
1.2בחו"ל:
2כרם שנטוע בתוכו ירק אבל הנוכרי מוכר ירק מחוץ לכרם:
2.1בא"י :הירק אסור ,ובסוריה מותר.
2.2בחו"ל :ישראל יכול לקחת מה שקטף הנוכרי ,אבל לא יקטוף בעצמו.
כותרת נוספת :חדש )תבואה חדשה לפני הקרבת העומר( ,ערלה וכלאי הכרם בחו"ל:
1חדש:
אסור מהתורה גם בחו"ל.
2ערלה:
אסורה משום הלכה למשה מסיני.
3כלאי הכרם:
אסורים בחו"ל מדברי סופרים.
—————————————————————————————————————————————
עמוד 16מתוך 16