מסכת עורלה

נובמבר 4, 2018 · זרעים

‫מסכת ערלה‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫חוזר ושונה‬
‫דרכי חזרה ולימוד של המשנה‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫אתר דעת‬
‫תשע"ט‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪16‬‬

‫מסכת ערלה‬
‫נושאים עיקריים במסכת‪:‬‬
‫פרק א‪:‬‬

‫פרק ב‪:‬‬

‫פרק ג‪:‬‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫דין אילן שניטע לא לשם פירותיו‪ ,‬דין חיוב ערלה בנטיעות מיוחדות‪ ,‬דין אילן שלאחר‬
‫שנות הערלה נעקר ממקומו‪ ,‬דין ברכה וספוק לעניין ערלה‪ ,‬נטיעה של ערלה או‬
‫ערוגה של כלאי הכרם שהתערבבו בנטיעות או בערוגות של היתר‪ ,‬פרי מקולקל ודבר‬
‫הטפל לפרי לגבי ערלה‪ ,‬אשרה‪ ,‬נזיר ונטע רבעי‪ ,‬דין ערלה לגבי חלקי העץ שאינם‬
‫פרי‪ ,‬נטיעה או הרכבה של ערלה‪.‬‬
‫יחסי כמויות בתערובת הנדרשים כדי שיתבטל איסור שנפל לתוך היתר‪ ,‬איסור‬
‫שהתבטל בהיתר מצטרף עימו לבטל איסור אחר שנפל אח"כ לתוך תערובתם‪ ,‬איסור‬
‫שהוא מחמץ או מתבל שנפל לתבשיל חולין‪ ,‬עיסה או תבשיל שנטמאו בדבר חריף‪,‬‬
‫כלים שסכן בשמן טהור ואח"כ בשמן טמא או להיפך איזה שמן נפלט בשעת‬
‫תשמישו ? שאור של תרומה ושל כלאי הכרם שנפלו לתוך עיסת חולין‪ ,‬דין תבלינים‬
‫אסורים שנפלו לתבשיל של היתר‪ ,‬בשר של קודשי קודשים‪ ,‬ובשר של פיגול ובשר‬
‫של נותר‪ ,‬שנתבשלו יחד עם חולין‪.‬‬
‫בגד שצבעו אותו או את חלקו בצבע העשוי מערלה‪ ,‬בגד שבין חוטיו יש חוטים‬
‫האסורים בהנאה‪ ,‬אוכל שנתבשל או התחמם או נאפה ע"י קלפי ערלה‪ ,‬דברים‬
‫חשובים של ערלה או של כלאי הכרם שהתערבבו בבגד או בשק‪ .‬ספקות בערלה או‬
‫בכרם רבעי‪ .‬אסור של חדש‪ ,‬ערלה וכלאי הכרם בחו"ל‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪16‬‬

‫מסכת ערלה‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫פרק א‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬

‫דין אילן שניטע לא לשם פירותיו‪ ,‬דין חיוב ערלה בנטיעות מיוחדות‪ ,‬דין‬
‫אילן שלאחר שנות הערלה נעקר ממקומו‪ ,‬דין ברכה וספוק לעניין ערלה‪,‬‬
‫נטיעה של ערלה או ערוגה של כלאי הכרם שהתערבבו בנטיעות או‬
‫בערוגות של היתר‪ ,‬פרי מקולקל ודבר הטפל לפרי לגבי ערלה‪ ,‬אשרה‪,‬‬
‫נזיר ונטע רבעי‪ ,‬דין ערלה לגבי חלקי העץ שאינם פרי‪ ,‬נטיעה או הרכבה‬
‫של ערלה‪.‬‬

‫מושגים‪:‬‬
‫ברכה‪:‬‬

‫ענף מהעץ שכופפוהו וטמנוהו בקרקע‪ ,‬והוציאו את קצהו מצד אחר נקרא ברכה‪ .‬ענף זה‬
‫יונק הן מהעץ שממנו הוא יוצא והן מהקרקע שמכסה עליו‪ .‬לאחר שהשתרשה הברכה‬
‫והוציאה פירות‪ ,‬דין פירותיה כדין פירות האילן ממנו יצאה‪ .‬אם פירות האילן כבר עברו את‬
‫שנות הערלה‪ ,‬גם פירות הברכה מותרים‪ .‬אם יעקר האילן‪ ,‬יחל חיוב שנות ערלה על פירות‬
‫הברכה כאילו היא נטיעה חדשה‪.‬‬
‫ספוק הגפנים‪ :‬לוקחים זמורה ארוכה מגפן אחת ומושכים אותה לגפן אחרת ומרכיבים את הזמורה‬
‫בתוכה‪ ,‬וזהו ספוק‪ .‬כל עוד הספוק יונק מהגפן הראשונה‪ ,‬דין פירותיה לענין ערלה כדין‬
‫הגפן ממנה יצא‪.‬‬
‫נותנים מים על חרצנים וזגים שנסחטו‪ .‬לאחר שהנוזל מחמיץ נוצר משקה עם טעם של יין‬
‫תמד‪:‬‬
‫הנקרא תמד‪.‬‬
‫פירות שנשרו מהעץ לפני גמר בישולם‪.‬‬
‫נובלות‪:‬‬

‫דין אילן שניטע לא לשם פירותיו‬
‫משנה א‪:‬‬
‫הַ נּוֹטֵ עַ לִ ְסיָג וּלְ קוֹרוֹת‪ ,‬פָּ טוּר ִמן הָ עָ ְרלָה‪.‬‬
‫ִימי לְ מַ אֲ ָכל וְ הַ ִחיצ ֹון לִ ְסיָג"‪ ,‬הַ ְפּנִי ִמי חַ יָּב‪ ,‬וְ הַ ִחיצוֹן פָּ טוּר‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ :‬אֲ פִ לּוּ אָמַ ר‪" :‬הַ ְפּנ ִ‬
‫‪ 1‬אילן שניטע כדי לשמש גדר )"סיג"(‪ ,‬או לשם קורות‪ ,‬פירותיו אינם מחויבים בערלה‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' יוסי‪:‬‬

‫אילן שחציו הפנימי ניטע לשם פירות וחציו החיצוני לשם גדר‪ ,‬רק לפירות שבצד הפנימי יש‬

‫דין ערלה‪.‬‬
‫משנה ב‪ :‬דין חיוב ערלה בנטיעות מיוחדות‬
‫ָאָרץ‪ ,‬מָ ְצאוּ נָטוּעַ ‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫עֵ ת ֶשׁבָּ אוּ אֲ בוֹתֵ ינוּ ל ֶ‬
‫נ ְָטעוּ‪ ,‬אַף עַ ל פִּ י ֶשׁ�א כִּ בְ שׁוּ‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫הַ נּוֹטֵ עַ ל ַָרבִּ ים‪,‬‬
‫חַ יָּב‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוּדָ ה פּוֹטֵ ר‪.‬‬
‫הַ נּוֹטֵ עַ בִּ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים‪ ,‬וְ הַ נָּכְ ִרי ֶשׁנָּטַ ע‪ ,‬וְ הַ גַּ ְזלָן ֶשׁנָּטַ ע‪,‬‬
‫וְ הַ נּוֹטֵ עַ בַּ ְסּ ִפינָה‪,‬‬
‫וְ הָ ע ֹולֶה מֵ אֵ לָיו‪ ,‬חַ יָּב בָּ עָ ְרלָה‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪16‬‬

‫מסכת ערלה‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬
‫‪ 1‬כשבאו אבותינו לארץ ומצאו עץ נטוע‪ ,‬פירותיו פטורים היו מערלה‪.‬‬
‫‪ 2‬לאחר שבאו לארץ‪ ,‬עוד קודם הכיבוש‪ ,‬לכל נטיעה )אפילו של נוכרי( היה דין ערלה‪.‬‬
‫‪ 3‬הנוטע אילן בתוך שדהו על מנת שרבים יאכלו את פירותיו‪:‬‬
‫‪ 3.1‬תנא קמא‪ :‬חייב בערלה‪.‬‬
‫‪ 3.2‬ר' יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬פטור מערלה‪.‬‬
‫‪ 4‬אלו חייבים בערלה‪:‬‬
‫‪ 4.1‬הנוטע ברשות הרבים לצורך עצמו‪ ,‬ואילן שניטע בארץ ע"י נוכרי‪ ,‬ואילן הניטע בשדה גזול‪.‬‬
‫‪ 4.2‬אילן שניטע בספינה אם היא של חרס‪ ,‬או של עץ נקוב‪.‬‬
‫‪ 4.3‬אילן שצמח מאליו ברשות היחיד‪.‬‬
‫משנה ג‪ :‬דין אילן שלאחר שנות הערלה נעקר ממקומו או שהאדמה סביבו נעקרה‬
‫ִאילָן ֶשׁ ֶנּעֱקַ ר וְ הַ סֶּ לַע עִ מּוֹ‪ְ ,‬שׁטָ פ ֹו נָהָ ר וְ הַ סֶּ לַע עִ מּוֹ‪,‬‬
‫ִאם ָיכֹל לִ ְחיוֹת‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫וְ ִאם לָאו‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫ֲשׂא ֹו כֶּעָ פָ ר‪,‬‬
‫ֶנעֱקַ ר הַ סֶּ לַע ִמ ִצּדּוֹ‪ ,‬א ֹו ֶשׁזִּ עְ זְעַ תּוּ הַ מַּ ח ֲֵר ָשׁה‪ ,‬א ֹו ֶשׁזִּ עְ זְע ֹו ַוע ָ‬
‫ִאם יָכוֹל לִ ְחי ֹות‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫וְ ִאם לָאו‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫‪ 1‬אם האילן נעקר יחד עם האדמה שסביבו‪ ,‬או ששטפו נהר עם האדמה שסביבו‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אם יכול לחיות מהאדמה שנעקרה אתו‪ ,‬אינו מתחייב בערלה מחדש‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם אינו יכול לחיות מגוש האדמה שנעקר אתו‪ ,‬מתחייב בערלה כדין נטיעה חדשה‪.‬‬
‫‪ 2‬אילן שנעקרה האדמה סביבו‪ ,‬או שהתפזרה האדמה בגלל מחרשה או בגלל אדם‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם יוכל להמשיך לחיות בעזרת האדמה שנשארה‪ ,‬פטור מערלה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם אינו יכול לחיות אלא ע"י תוספת אדמה‪ ,‬מתחייב בערלה כדין נטיעה חדשה‪.‬‬
‫דין אילן שנעקר ממקומו ונשתייר שורש אחד מחובר לאדמה‬
‫משנה ד‪:‬‬
‫ִאילָן ֶשׁ ֶנּעֱקַ ר ְונ ְִשׁתַּ יֵּר בּ ֹו שׁ ֶֹרשׁ‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫וְ כַ מָּ ה יְהֵ א הַ שּׁ ֶֹרשׁ ? ַרבָּ ן ַגּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר ִמשּׁוּם ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר בֶּ ן יְהוּדָ ה ִאישׁ בַּ ְרתּוֹתָ א‪ :‬כְּ מַ חַ ט ֶשׁל ִמתּוּן‪.‬‬
‫‪ 1‬אם יכול האילן לחיות מאותו שורש בלבד אינו מתחייב בערלה מחדש‪.‬‬
‫‪ 2‬רבן גמליאל משום ר' אליעזר בן יהודה איש ברתותא אומר‪:‬‬
‫‪ 3‬ובלבד שעובי השורש שנשאר‪ ,‬הוא לפחות כמחט שהאורגים מותחים בו את האריג כדי להרחיבו‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬דין ברכה וספוק לענין ערלה‬
‫ִאילָן ֶשׁ ֶנּעֱקַ ר וּב ֹו בְּ ֵרכָ ה‪ ,‬וְ הוּא חַ יֶה ִממֶּ נָּה‪ ,‬חָ ז ְָרה הַ זְּ קֵ נָה לִ ְהיוֹת כַּ בְּ ֵרכָ ה‪.‬‬
‫ִהבְ ִריכָ הּ ָשׁנָה אַחַ ר ָשׁנָה‪ ,‬וְ נ ְִפסְ קָ ה‪,‬‬
‫מ ֹונֶה ִמ ָשּׁעָ ה ֶשׁנּ ְִפ ְסקָ ה‪.‬‬
‫ִספּוּק הַ גְּ פָ נִים‪ ,‬וְ ִספּוּק עַ ל גַּ בֵּ י סִ פּוּק‪,‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪16‬‬

‫מסכת ערלה‬
‫אָרץ‪ ,‬מֻ תָּ ר‪.‬‬
‫אַף עַ ל ִפּי ֶשׁ ִהבְ ִריכָ ן בָּ ֶ‬
‫ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫מָ קוֹם ֶשׁכֹּחָ הּ יָפֶ ה‪ ,‬מֻ תָּ ר‪,‬‬
‫וּמָ קוֹם ֶשׁכֹּחָ הּ ָרע‪ ,‬אָסוּר‪.‬‬
‫וְ כֵ ן בְּ ֵרכָ ה ֶשׁנּ ְִפסְ קָ ה וְ הִ יא ְמלֵאָה פֵּ רוֹת‪,‬‬
‫ִאם הו ִֹסיף בְּ מָ אתַ יִם‪ ,‬אָסוּר‪.‬‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 1‬אילן שנעקר‪ ,‬והוא ניזון מברכה )ראה מושגים(‪ ,‬מונים לשניהם שנות ערלה משעה שנעקר האילן‪.‬‬
‫‪ 2‬אם מהברכה הוציא בשנה הבאה ברכה נוספת וגם ממנה עוד אחת וכך הלאה כל שנה‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם נפסקה הבריכה הראשונה‪ ,‬שאר הברכות חייבים בערלה משעה שנפסקה הראשונה‪.‬‬
‫‪ 3‬ספוק הגפנים )ראה מושגים(‪ ,‬וספוק נוסף שיצרו ממנו‪ ,‬וכך הלאה ספוק מסיפוק‪,‬‬
‫‪ 3.1‬אפילו אם מכל הסיפוקים גם עשה בריכה בקרקע‪:‬‬
‫תנא קמא‪:‬‬

‫ההברכה בקרקע אינה עושה אותו כנטיעה חדשה‪ ,‬ואין בהם דין ערלה‪.‬‬

‫‪ 3.2‬ר' מאיר‪:‬‬
‫‪ 3.2.1‬אם הספוק הראשון וכן שאר הסיפוקים יכולים לחיות מהגפן הראשונה‪ ,‬אין להם דין‬
‫ערלה‪.‬‬
‫‪ 3.2.2‬אם הספוק מתקיים בעיקר מהקרקע‪ ,‬מתחילים לספור לו שנות ערלה מחדש‪.‬‬
‫‪ 4‬ברכה שנפסקה מאילן האם שלה כשהיא מלאה פירות‪:‬‬
‫‪ 4.1‬אם תלשו את הפירות מיד‪ ,‬הם מותרים‪.‬‬
‫‪ 4.2‬אם התווספו בפירות יותר מאחד במאתיים משלב שנפרדה מהאילן‪ ,‬הם אסורים מדין ערלה‪.‬‬
‫משנה ו‪ :‬נטיעה של ערלה או ערוגה של כלאי הכרם שהתערבבו בנטיעות או בערוגות של היתר‬
‫נ ְִטיעָ ה ֶשׁל עָ ְרלָה וְ ֶשׁל כִּ לְ אֵ י הַ כּ ֶֶרם ֶשׁנּ ְִתעָ ְרבוּ בִּ נ ְִטיעוֹת‪,‬‬
‫הֲ ֵרי זֶה �א יִלְ קֹט‪.‬‬
‫וְ ִאם לָקַ ט‪ַ ,‬י ֲעלֶה בְּ אֶ חָ ד וּמָ אתַ יִם‪,‬‬
‫וּבִ לְ בַ ד ֶשׁ�א י ְִתכַּ וֵּן לִ לְ קֹט‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ :‬אַף י ְִתכַּ וֵּן לִ לְ ֹקט וְ ַי ֲעלֶה בְּ אֶ חָ ד וּמָ אתַ יִם‪.‬‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אין ללקוט פירות מכל הנטיעות‪ ,‬או מהערוגות‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם לקט בשוגג‪ ,‬והפירות האסורים הם פחות מאחד במאתיים מהפירות המותרים‪ ,‬הכל מותר‪.‬‬
‫‪ 1.3‬אם לקט במזיד‪ ,‬הכל אסור‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי יוסי‪ :‬יכול ללקוט פירות לכתחילה ויהיו מותרים אם יש יחס של אחד למאתיים‪.‬‬
‫משנה ז‪ :‬דין ערלה בחלקי העץ שאינם פרי‬
‫וּסּמָ דַ ר‪,‬‬
‫הֶ עָ לִ ים‪ ,‬וְ הַ לּוּלָבִ ים‪ ,‬וּמֵ י גְּ פָ נִים‪ְ ,‬‬
‫מֻ תָּ ִרים בָּ עָ ְרלָה וּבָ ְרבָ ִעי וּבַ ָנּזִיר‪,‬‬
‫סוּרים בָּ אֲ ֵשׁ ָרה‪.‬‬
‫וַאֲ ִ‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪16‬‬

‫מסכת ערלה‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ :‬הַ ְסּמָ ַדר אָסוּר‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא פְּ ִרי‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬הַ מַּ ע ֲִמיד בִּ ְשׂ ַרף הָ עָ ְרלָה‪ ,‬אָסוּר‪.‬‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ ‪:‬‬
‫ָשׁמַ עְ ִתּי בְּ פֵ רוּשׁ‪ֶ ,‬שׁהַ מַּ ע ֲִמיד בִּ ְשׂ ַרף הֶ עָ לִ ים‪ ,‬וּבִ ְשׂ ַרף הָ ִעקָּ ִרים‪ֻ ,‬מתָּ ר‪,‬‬
‫בִּ ְשׂ ַרף הַ פַּ גִּ ים‪ ,‬אָסוּר‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁהֵ ם ְפּ ִרי‪.‬‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 1.1‬חלקי העץ הבאים אינם מחויבים בערלה‪ ,‬בנטע רבעי‪ ,‬ומותרים בנזיר‪:‬‬
‫עלים‪ ,‬וענפים רכים )"לולבים"(‪ ,‬ונוזל היוצא מהגפנים )"מי גפנים"(‪ ,‬וסמדר‪) ,‬הפרח של ענבי הגפן(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬הדברים הנ"ל אסורים בהנאה באילן של אשרה‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי יוסי )ואין הלכה כמותו(‪:‬הסמדר אסור כיון שנחשב לפרי‪.‬‬
‫‪ 3‬העמדת חלב לגבינה בשרף של אילן שנמצא בשנות הערלה‪:‬‬
‫‪ 3.1‬ר' אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬אסור בשרף הנוטף מאילן ערלה )השרף נחשב כפרי(‪.‬‬
‫‪ 3.2‬ר' יהושע‪:‬‬
‫‪ 3.2.1‬בשרף של עלים או שורשים מותר‪.‬‬
‫‪ 3.2.2‬בשרף של פרי בוסר אסור‪ ,‬כיון שנחשב כפרי‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬פרי מקולקל ודבר הטפל לפרי לגבי ערלה‪ ,‬אשרה‪ ,‬נזיר ונטע רבעי‬
‫עַ נְקו ְֹקלוֹת‪ ,‬וְ הַ חַ ְרצַ נִּים‪ ,‬וְ הַ זַּגִּ ים‪ ,‬וְ הַ תֶּ מֶ ד ֶשׁלָּהֶ ם‪,‬‬
‫ְקלִ פֵּ י ִרמּוֹן וְ הַ נֵּץ ֶשׁלּוֹ‪,‬‬
‫ְקלִ פֵּ י אֱג ֹוזִים‪ ,‬וְ הַ ַגּ ְרעִ ינִים‪,‬‬
‫סוּרים בָּ עָ ְרלָה‪,‬‬
‫אֲ ִ‬
‫וּבָ אֲ ֵשׁ ָרה‪,‬‬
‫וּבַ ָנּזִיר‪,‬‬
‫וּמֻ תָּ ִרין בָּ ְרבָ עִ י‪.‬‬
‫וְ הַ נּוֹבְ לוֹת ֻכּלָּן אֲ סוּרוֹת‪.‬‬
‫‪ 1‬חלקי הפרי הבאים אסורים בערלה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬ענבים שנתקלקלו קודם שהגיעו לשליש בישולם )"ענקוקלות"(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬חרצנים וזגים )קליפות הענבים( ותמד )ראה מושגים(‪.‬‬
‫‪ 1.3‬קליפות של רימונים וכן הפרח שבראשו )"הנץ"(‪.‬‬
‫‪ 1.4‬קליפות אגוזים‪ ,‬וגרעינים של כל פרי‪.‬‬
‫‪ 2‬כל חלקי הפרי הנ"ל‪ ,‬כשהם באים מעץ אשרה‪ ,‬הם אסורים בהנאה‪.‬‬
‫‪ 3‬חלקי הפרי הנ"ל הקשורים לגפן אסורים לנזיר‪.‬‬
‫‪ 4‬כל חלקי הפרי הנ"ל אינם מחויבים בנטע רבעי‪.‬‬
‫‪ 5‬נובלות )ראה מושגים( אסורים משום ערלה‪ ,‬בעץ אשרה‪ ,‬בנזיר‪ ,‬ובנטע רבעי‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬נטיעה או הרכבה של ערלה‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪16‬‬

‫מסכת ערלה‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ :‬נו ְֹט ִעין יִחוּר ֶשׁל עָ ְרלָה‪,‬‬
‫וְ אֵ ין נו ְֹטעִ ין אֱגוֹז ֶשׁל עָ ְרלָה‪ִ ,‬מפְּ נֵי ֶשׁהוּא ְפּ ִרי‪.‬‬
‫וְ אֵ ין מַ ְרכִּ יבִ ין בְּ כַ ְפנִיּוֹת ֶשׁל עָ ְרלָה‪.‬‬

‫‪ .1‬מותר לנטוע יחור )ענף( של ערלה )האיסור הוא בפרי ולא בעץ(‪.‬‬
‫‪ .2‬אסור לשתול אגוז של ערלה כיון שהוא פרי‪.‬‬
‫‪ .3‬אסור להרכיב יחור של עץ תמר ערלה שיש עליו תמרים‪ ,‬אפילו הם עדיין סמדר )"כפניות"(‪.‬‬
‫פרק ב‪:‬‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬

‫מושגים‪:‬‬
‫פיגול‪:‬‬
‫נותר‪:‬‬

‫יחסי כמויות בתערובת הנדרשים כדי שיתבטל איסור שנפל לתוך היתר‪,‬‬
‫איסור שהוא מחמץ או מתבל שנפל לתבשיל חולין‪ ,‬עיסה או תבשיל‬
‫שהתערב בהם דבר טמא חריף‪ ,‬כלים שסכן בשמן טהור ואח"כ בשמן‬
‫טמא או להיפך איזה שמן נפלט בשעת תשמישו ? שאור של תרומה‬
‫ושל כלאי הכרם שנפלו לתוך עיסת חולין‪ ,‬דין תבלינים אסורים שנפלו‬
‫לתבשיל של היתר‪ ,‬בשר של קודשי קודשים‪ ,‬ובשר של פיגול ובשר של‬
‫נותר‪ ,‬שנתבשלו יחד עם חולין‪.‬‬

‫בשר קרבן שבזמן זביחתו חשב לאכלו לאחר הזמן הקצוב לאכילתו‪.‬‬
‫בשר קרבן שלא נאכל בזמן הקצוב לאכילתו‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬יחסי כמויות בתערובת הנדרשים כדי שיתבטל אסור שנפל לתוך היתר‬
‫כּוּרים‪,‬‬
‫ֲשׂר ֶשׁל ְדּמַ אי‪ .‬הַ חַ לָּה וְ הַ בִּ ִ‬
‫וּתרוּמַ ת מַ ע ֵ‬
‫הַ ְתּרוּמָ ה ְ‬
‫עוֹלִ ים בְּ אֶ חָ ד וּמֵ אָה‪,‬‬
‫וּמ ְצטָ ְר ִפין זֶה עִ ם זֶה‪,‬‬
‫ִ‬
‫וְ צָ ִרי� לְ הָ ִרים‪.‬‬
‫הָ עָ ְרלָה וְ כִ לְ אֵ י הַ כּ ֶֶרם‪ ,‬עוֹלִ ים בְּ אֶ חָ ד וּמָ אתַ יִם‪,‬‬
‫וּמ ְצטָ ְר ִפין זֶה עִ ם זֶה‪,‬‬
‫ִ‬
‫וְ אֵ ין צָ ִרי� לְ הָ ִרים‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ ,‬אֵ ינָן ִמ ְצטָ ְרפִ ין‪.‬‬
‫ַרבִּ יאֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר ִמ ְצטָ ְר ִפין בְּ נוֹתֵ ן טַ עַ ם‪ ,‬אֲ בָ ל �א ֶל ֱאסֹר‪.‬‬
‫‪ 1‬תרומה‪ ,‬או תרומת מעשר‪ ,‬או חלה או ביכורים שנפלו לחולין‪:‬‬
‫‪ 1.1‬יחס של לפחות ‪ 100‬חלקים של חולין לעומת חלק ‪ 1‬של איסור‪ ,‬מתיר את התערובת‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם נופלים כמה מהאיסורים הנ"ל יחד הם מצטרפים לאסור את החולין אם היחס קטן מ‪ 1-‬ל ‪.100‬‬
‫‪ 1.3‬כאשר היחס הוא כזה שהתרומה מתבטלת‪ ,‬יש לתת לכהן מהתערובת כמות הזהה לזו שנפלה‪.‬‬
‫‪ 2‬ערלה או כלאי הכרם‪ ,‬שנפלו לחולין‪:‬‬
‫‪ 2.1‬יחס של לפחות ‪ 200‬חלקים של היתר לעומת חלק ‪ 1‬של איסור‪ ,‬מתיר את התערובת‪.‬‬
‫‪ 2.2‬כאשר שני האיסורים האלה נופלים יחד לתוך חולין‪:‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪16‬‬

‫מסכת ערלה‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 2.2.1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 2.2.1.1‬הם מצטרפים לאסור‪ ,‬ואם אין ‪ 200‬חלקים של היתר לעומתם‪ ,‬התערובת אסורה‪.‬‬
‫‪ 2.2.1.2‬כאשר יש ‪ 200‬חלקים‪ ,‬האיסור מתבטל‪ ,‬ואין צורך להוציא ממנו כמות הזהה לזו שנפלה‪.‬‬
‫‪ 2.2.2‬ר' שמעון )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2.2.2.1‬איסורים אינם מצטרפים לאסור‪.‬‬
‫‪ 2.2.2.2‬ואם יש ‪ 200‬חלקים של היתר כנגד כל אחד מהם‪ ,‬התערובת מותרת‪.‬‬
‫‪ 2.2.3‬ר' אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2.2.3.1‬בדבר לח‪:‬‬

‫מצטרפים לאיסור‪ ,‬ואם אין בהיתר כדי לבטל טעם שניהם‪ ,‬ההיתר אסור‪.‬‬

‫‪ 2.2.3.2‬בדבר יבש‪:‬‬

‫אם אין בהיתר ‪ 200‬כנגד שניהם‪ ,‬כל אחד מהם מצטרף להיתר כדי לבטל את‬

‫חברו‪.‬‬
‫משנה ב‪ :‬תרומה וערלה שנופלים לתוך חולין זה אחר זה‬
‫הַ ְתּרוּמָ ה מַ ֲעלָה אֶ ת הָ עָ ְרלָה‪,‬‬
‫וְ הָ עָ ְרלָה אֶ ת הַ ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫ֵכּיצַ ד ?‬
‫ְסאָה ְתּרוּמָ ה ֶשׁנָּפְ לָה לְ מֵ אָה‪,‬‬
‫�שׁה קַ בִּ ין כִּ לְ אֵ י הַ כּ ֶֶרם‪,‬‬
‫�שׁה קַ בִּ ין עָ ְרלָה‪ ,‬א ֹו ְשׁ ָ‬
‫וְ אַחַ ר כָּ � נָפְ לוּ ְשׁ ָ‬
‫ז ֹו ִהיא ֶשׁהַ ְתּרוּמָ ה מַ ֲעלָה אֶ ת הָ עָ ְרלָה‪,‬‬
‫וְ הָ עָ ְרלָה אֶ ת הַ ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫‪ 1‬תרומה מצטרפת עם החולין לבטל את הערלה‪.‬‬
‫‪ 2‬הערלה מצטרפת עם החולין לבטל את התרומה‪.‬‬
‫‪ 3‬דוגמא לתרומה שמבטלת )"מעלה"( את הערלה‪:‬‬
‫‪ 3.1‬סאה תרומה שנפלה ל‪ 99-‬סאין של חולין‪ .‬יחד יש ‪ 100‬סאים )הכל מדומע(‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אח"כ נפלו ‪ 3‬קבין של ערלה או של כלאי הכרם )חצי סאה( לתערובת‪.‬‬
‫‪ 3.3‬חצי הסאה ערלה בטלה ב‪ 200 -‬חצאי סאה האחרים‪.‬‬
‫‪ 4‬בצורה דומה מעלה הערלה את התרומה‪:‬‬
‫‪ 4.1‬סאה ערלה שנפלה ל‪ 200 -‬סאים של היתר )ומבטלת את הערלה(‪.‬‬
‫‪ 4.2‬אח"כ נפלה תרומה לתערובת‪.‬‬
‫‪ 4.3‬אם יש בתערובת )הכוללת גם את הערלה( לפחות פי ‪ 100‬מהתרומה‪ ,‬התרומה בטלה‪.‬‬
‫משנה ג‪ :‬איסור שהתבטל בהיתר מצטרף עימו לבטל איסור אחר שנפל אח"כ לתוך תערובתם‬
‫הָ עָ ְרלָה מַ ֲעלָה אֶ ת הַ כִּ לְ אַיִם‪,‬‬
‫וְ הַ כִּ לְ אַיִם אֶ ת הָ עָ ְרלָה‪,‬‬
‫וְ הָ עָ ְרלָה אֶ ת הָ עָ ְרלָה‪.‬‬
‫ֵכּיצַ ד ?‬
‫ְסאָה עָ ְרלָה ֶשׁנּ ְָפלָה לְ מָ אתַ יִם‪ְ ,‬ואַחַ ר כָּ � נָפְ לָה סְ אָה וְ עוֹד עָ ְרלָה‪ ,‬א ֹו סְ אָה וְ עוֹד ֶשׁל כִּ לְ אֵ י הַ כּ ֶֶרם‪,‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪16‬‬

‫מסכת ערלה‬
‫ז ֹו ִהיא ֶשׁהָ עָ ְרלָה מַ ֲעלָה אֶ ת הַ כִּ לְ אַיִם‪,‬‬
‫וְ הַ כִּ לְ אַיִם אֶ ת הָ עָ ְרלָה‪,‬‬
‫וְ הָ עָ ְרלָה אֶ ת הָ עָ ְרלָה‪.‬‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫‪ 1‬הערלה מצטרפת עם ההיתר לבטל את כלאי הכרם‪.‬‬
‫‪ 2‬כלאי הכרם מצטרפים אם ההיתר לבטל את הערלה‪.‬‬
‫‪ 3‬הערלה מצטרפת עם ההיתר כדי לבטל ערלה נוספת‪.‬‬
‫‪ 4‬דוגמאות‪:‬‬
‫‪ 4.1‬סאה ערלה שנפלה ל ‪ 200‬סאין של היתר והתבטלה‪:‬‬
‫‪ 4.1.1‬אח"כ נפלה לתערובת סאה של כלאי הכרם ועוד משהו )ס"ה יש אחד ל‪,(200 -‬‬
‫‪ 4.1.2‬סאת הערלה שבתערובת מצטרפת לחולין לבטל את כלאי הכרם והכל מותר‪.‬‬
‫‪ 4.2‬סאה כלאיי הכרם שנפלה ל ‪ 200‬סאין של היתר והתבטלה‪:‬‬
‫‪ 4.2.1‬אח"כ נפלה לתערובת סאה של ערלה ועוד משהו )ס"ה יש אחד ל‪,(200 -‬‬
‫‪ 4.2.2‬סאת כלאי הכרם שבתערובת מצטרפת לחולין לבטל את סאת הערלה והכל מותר‪.‬‬
‫‪ 4.3‬סאה ערלה שנפלה לתוך ‪ 200‬סאה של חולין והתבטלה‪,‬‬
‫‪ 4.3.1‬ואח"כ נפלה לתערובת סאה נוספת של ערלה ועוד משהו )ס"ה יש אחד ל‪,(200 -‬‬
‫‪ 4.3.2‬סאת הערלה הראשונה מצטרפת לחולין לבטל את סאת הערלה השנייה והכל מותר‪.‬‬
‫משנה ד‪ :‬דין איסור שהוא גם מחמץ או מתבל )נחשב לדבר חריף( שנפל לתבשיל חולין‬
‫כָּ ל הַ ְמחַ מֵּ ץ וְ הַ ְמתַ בֵּ ל וְ הַ ְמ ַדמֵּ עַ בַּ ְתּרוּמָ ה וּבָ עָ ְרלָה וּבְ כִ לְ אֵ י הַ כּ ֶֶרם‪ ,‬אָסוּר‪.‬‬
‫וּבֵ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים אַף ְמטַ מֵּ א‪.‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪ ,‬לְ ע ֹולָם אֵ ינ ֹו ְמטַ מֵּ א‪ ,‬עַ ד ֶשׁיְּהֵ א בּ ֹו כַּ בֵּ יצָ ה‪.‬‬
‫במקרים הבאים‪:‬‬
‫• שאור של תרומה המחמיץ עיסה של חולין‪,‬‬
‫• תבלין של תרומה המתבל תבשיל של חולין‪,‬‬
‫• ערלה או כלאי הכרם שמחמיצים את העיסה‪,‬‬
‫• תבלין של ערלה או כלאי הכרם שמתבלים את התבשיל‪,‬‬
‫התערובת אסורה בכל שהוא‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫דין עיסה או תבשיל טהורים שהתערב בהם דבר טמא חריף‬

‫‪ 1‬המחמץ עיסה טהורה בשאור טמא‪ ,‬או המתבל תבשיל טהור בתבלין טמא‪:‬‬
‫‪ 1.1‬בית שמאי‪ :‬נטמאת העיסה ונטמא התבשיל אף אם אין בטמא כשיעור ביצה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בית הלל‪:‬‬

‫העיסה והתבשיל נטמאים רק אם יש בדבר המטמא כשיעור ביצה‪.‬‬

‫משנה ה‪ :‬שמאי הזקן סובר כבית הלל שדבר חריף מטמא רק אם יש בו שעור כביצה‬
‫דּו ְֹסתַּ אי ִאישׁ כְּ פַ ר י ְַתמָ ה‪ ,‬הָ יָה ִמתַּ לְ ִמידֵ י בֵּ ית ַשׁמַּ אי‪ ,‬וְ אָמַ ר‪:‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪16‬‬

‫מסכת ערלה‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬
‫ָשׁמַ עְ ִתּי ִמ ַשּׁמַּ אי הַ זָּקֵ ן ֶשׁאָמַ ר‪ :‬לְ ע ֹולָם אֵ ינ ֹו ְמטַ מֵּ א עַ ד ֶשׁיְּהֵ א בּ ֹו כַּ בֵּ יצָ ה‪.‬‬
‫דוסתאי מכפר יתמה‪ ,‬שהיה מתלמידי בית שמאי‪ ,‬אמר‪:‬‬
‫שמאי עצמו סובר שאפילו דבר שמחמיץ או מתבל שהתערב‪ ,‬מטמא רק אם יש בו שיעור כביצה‪.‬‬
‫משנה ו‪ :‬תרומה וכלאי הכרם שנתערבו בחולין מין במינו‬
‫אָמרוּ‪ָ " :‬כּל הַ ְמחַ מֵּ ץ וְ הַ ְמתַ בֵּ ל וְ הַ ְמ ַדמֵּ עַ לְ הַ ֲח ִמיר ? ִמין בְּ ִמינוֹ‪.‬‬
‫וּלְ מָ ה ְ‬
‫לְ הָ קֵ ל וּלְ הַ ֲח ִמיר? ִמין בְּ ֶשׁאֵ ינ ֹו ִמינוֹ‪.‬‬
‫ֵכּיצַ ד ?‬
‫ְשׂאוֹר ֶשׁל חִ ִטּים ֶשׁנָּפַ ל לְ תוֹ� עִ סַּ ת ִח ִטּים‪ ,‬וְ יֵשׁ בּ ֹו כְּ דֵ י לְ חַ מֵּ ץ‪,‬‬
‫בֵּ ין ֶשׁיֵּשׁ בּ ֹו ַלעֲלוֹת בְּ אֶ חָ ד וּמֵ אָה וּבֵ ין ֶשׁאֵ ין בּ ֹו ַלעֲלוֹת בְּ אֶ חָ ד וּמֵ אָה‪ ,‬אָסוּר‪.‬‬
‫אֵ ין בּ ֹו ַלעֲלוֹת בְּ אֶ חָ ד וּמֵ אָה בֵּ ין ֶשׁיֵּשׁ בּ ֹו כְּ דֵ י לְ חַ מֵּ ץ‪ ,‬בֵּ ין ֶשׁאֵ ין בּ ֹו כְּ דֵ י לְ חַ מֵּ ץ‪ ,‬אָסוּר‪.‬‬
‫‪ 1‬מה שאמרו שמאכל המחמיץ או המתבל )או מדמע(‪ ,‬התרומה לא בטלה אפילו במאה ואחד‪:‬‬
‫זה כאשר התערב מין במינו‪.‬‬
‫‪ 2‬מה שאמרו שלפעמים מקילים ולפעמים מחמירים זה במין שאינו מינו‪.‬‬
‫‪ 3‬מהו המקרה שבמין במינו לפעמים מחמירים מעבר למאה ואחד ולעולם לא מקילים בפחות ממאה ?‬
‫‪ 3.1‬שאור חיטי תרומה שנפל לעיסת חיטי חולין )מין במינו(‪ ,‬ויש בו כדי לחמץ‪:‬‬
‫‪ 3.1.1‬בין אם יש בעיסה פי ‪ 100‬מהשאור‪ ,‬ובין אם אין בה‪ ,‬התערובת מדומע‪.‬‬
‫‪ 3.1.2‬אם אין בחולין פי ‪ 100‬מהשאור‪ ,‬גם אם השאור אינו מחמץ את העיסה‪ ,‬התערובת מדומע‪.‬‬
‫‪ 4‬הוא הדין בערלה וכלאי הכרם שהתערבבו בחולין מין במינו‪:‬‬
‫‪ 4.1‬ללא נתינת טעם אוסרים עד פי ‪ 200‬כנגדם‪ ,‬ואם יש בהם לתת טעם אוסרים גם יותר מפי ‪.200‬‬
‫משנה ז‪ :‬תרומה‪ ,‬כלאי הכרם וערלה שנתערבבו בחולין‪ ,‬מין בשאינו מינו‬
‫לְ הָ קֵ ל וּלְ הַ ֲח ִמיר ִמין בְּ ֶשׁאֵ ינ ֹו ִמינוֹ‪ֵ ,‬כּיצַ ד ?‬
‫יסין ֶשׁנּ ְִתבַּ ְשּׁלוּ עִ ם עֲדָ ִשׁים‪,‬‬
‫כְּ גוֹן‪ :‬גְּ ִר ִ‬
‫וְ יֵשׁ בָּ הֶ ם בְּ נוֹתֵ ן טַ עַ ם‪,‬‬
‫בֵּ ין ֶשׁיֵּשׁ בָּ הֶ ם ַלעֲלוֹת בְּ אֶ חָ ד וּמֵ אָה וּבֵ ין ֶשׁאֵ ין בָּ הֶ ם ַלעֲלוֹת בְּ אֶ חָ ד וּמֵ אָה‪ ,‬אָסוּר‪.‬‬
‫אֵ ין בָּ הֶ ם בְּ נוֹתֵ ן טַ עַ ם‪,‬‬
‫בֵּ ין ֶשׁיֵּשׁ בָּ הֶ ם ַלעֲלוֹת בְּ אֶ חָ ד וּמֵ אָה וּבֵ ין ֶשׁאֵ ין בָּ הֶ ם ַלעֲלוֹת בְּ אֶ חָ ד וּמֵ אָה‪ ,‬מֻ תָּ ר‪.‬‬
‫‪ 1‬מהו המקרה שבו מין בשאינו מינו פעמים מחמירים ופעמים מקילים ?‬
‫‪ 2‬כגון‪ :‬גריסים של תרומה שנתבשלו עם עדשים של חולין‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם יש בגריסים כדי לתת טעם בעדשים‪ ,‬אפילו יש בעדשים פי ‪ 100‬ומעלה כנגדם‪ ,‬הכל מדומע‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם אין בגריסים כדי לתת טעם‪ ,‬אפילו אין בהם פי ‪ 100‬אלא רוב רגיל‪ ,‬הכל מותר‪.‬‬
‫‪ 3‬הוא הדין בערלה וכלאי הכרם ששיעור של אחד ל ‪ 200‬נאמר רק במין במינו‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬שאור חולין שנפל לעיסה‪ ,‬ולפני שחימצה נפל לתוכה שאור תרומה או כלאי הכרם שיש גם‬
‫בהם כדי לחמצה‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪16‬‬

‫מסכת ערלה‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬
‫ְשׂאוֹר ֶשׁל חֻלִּ ין ֶשׁנָּפַ ל לְ תוֹ� עִ סָּ ה‪ ,‬וְ יֵשׁ בּ ֹו כְּ דֵ י לְ חַ מֵּ ץ‪,‬‬
‫וְ אַחַ ר כָּ � נָפַ ל ְשׂאוֹר ֶשׁל ְתּרוּמָ ה‪ ,‬א ֹו ְשׂאוֹר ֶשׁל כִּ לְ אֵ י הַ כּ ֶֶרם‪ְ ,‬ו ֵישׁ בּ ֹו כְּ דֵ י לְ חַ מֵּ ץ‪,‬‬
‫אָסוּר‪.‬‬
‫‪ 1‬שאור חולין שנפל לעיסה ויש בו כדי לחמץ אותה‪.‬‬
‫‪ 2‬קודם שחימץ אותה‪ ,‬נפל לעיסה שאור של תרומה או של כלאי הכרם‪ ,‬שיש גם בהם כדי לחמץ‪:‬‬
‫העיסה אסורה )כיוון שחימוצה נעשה גם ע"י שאור אסור(‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬שאור של חולין שנפל לעיסה וחימצה‪ ,‬ואח"כ נפל שאור של תרומה או כלאי הכרם שיש‬
‫גם בו כדי לחמץ את העיסה‬
‫ְשׂאוֹר ֶשׁל חֻלִּ ין ֶשׁנָּפַ ל לְ תוֹ� ִעסָּ ה וְ ִח ְמּצָ הּ‪ ,‬וְ אַחַ ר כָּ � נָפַ ל ְשׂאוֹר ֶשׁל ְתּרוּמָ ה‪ ,‬א ֹו ְשׂאוֹר ֶשׁל כִּ לְ אֵ י הַ כּ ֶֶרם‪,‬‬
‫וְ יֵשׁ בּ ֹו כְּ דֵ י לְ חַ מֵּ ץ‪ ,‬אָסוּר‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן מַ ִתּיר‪.‬‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪ :‬העיסה אסורה )שהשאור השני הוסיף להחמיץ את העיסה(‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' שמעון )ואין הלכה כמותו(‪ ,‬העיסה מותרת )החמצת המין השני אינו אלא נותן טעם לפגם(‪.‬‬
‫משנה י‪ :‬דין תבלינים אסורים שנפלו לתבשיל של היתר‬
‫�שׁה ֵשׁמוֹת ִמ ִמּין אֶ חָ ד‪,‬‬
‫וּשׁ ָ‬
‫תַּ בְ לִ ין‪ְ ,‬שׁ ַניִם ְ‬
‫�שׁה‪,‬‬
‫א ֹו ִמ ְשּׁ ָ‬
‫וּמ ְצטָ ְר ִפין‪.‬‬
‫אָסוּר‪ִ ,‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫�שׁה ֵשׁמוֹת ִמ ִמּין אֶ חָ ד‪,‬‬
‫וּשׁ ָ‬
‫ְשׁ ַניִם ְ‬
‫א ֹו ְשׁנֵי ִמינִין ִמ ֵשּׁם אֶ חָ ד‪,‬‬
‫אֵ ינָן ִמ ְצטָ ְר ִפין‪.‬‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 1.1‬תבלין שיש בו שנים או שלושה איסורים כגון‪ :‬תרומה וערלה וגם כלאי הכרם‪ ,‬או‪,‬‬
‫‪ 1.2‬שלושה מיני תבלין שיש בכולם את אותו איסור כגון‪ :‬ערלה ‪:‬‬
‫אם יש בהם יחד כדי ליתן טעם‪ ,‬ובכל אחד בנפרד לא‪ ,‬האיסורים מצטרפים והתבשיל אסור‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' שמעון )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2.1‬מין אחד שיש לו שניים או שלושה איסורים‪ ,‬וכן‪,‬‬
‫‪ 2.2‬שני מינים שונים עם אותו איסור‪,‬‬
‫אם אין בכל אחד בנפרד כדי לתת טעם‪ ,‬אינם מצטרפים לאסור‪.‬‬
‫משנה יא‪ :‬שאור חולין ושאור תרומה שנפלו לעיסת חולין בזה אחר זה‪ ,‬ורק יחד יכולים לחמץ את‬
‫העיסה‪.‬‬
‫ְשׂאוֹר ֶשׁל חֻלִּ ין וְ ֶשׁל ְתּרוּמָ ה ֶשׁנּ ְָפלוּ לְ תוֹ� עִ סָּ ה‪� ,‬א בָּ זֶה כְּ דֵ י לְ חַ מֵּ ץ ְו�א בָּ זֶה כְּ דֵ י לְ חַ מֵּ ץ‪ ,‬וְ נ ְִצטָ ְרפוּ וְ ִח ְמּצוּ‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ ֶזר אוֹמֵ ר‪:‬אַחַ ר הָ אַחֲרוֹן אֲ נִי בָּ א‪.‬‬
‫ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬בֵּ ין ֶשׁנָּפַ ל ִאסּוּר בַּ ְתּחִ לָּה בֵּ ין בַּ סּ ֹוף‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪16‬‬

‫מסכת ערלה‬
‫לְ ע ֹולָם אֵ ינ ֹו אוֹסֵ ר עַ ד ֶשׁיְּהֵ א בּ ֹו כְּ דֵ י לְ חַ מֵּ ץ‪.‬‬
‫‪ 1‬ר' אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫האחרון קובע‪.‬‬

‫‪ 1.1‬אם שאור של תרומה נפל אחרון‪ ,‬העיסה נעשית מדומע‪ ,‬ואסורה לזרים‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם הוציאו את שאור התרומה קודם שהעיסה החמיצה ונפל אח"כ שאור חולין‪ ,‬העיסה מותרת‪.‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪:‬‬

‫לא משנה סדר הנפילה‪.‬‬

‫‪ 2.1‬אם אין בשאור של תרומה כדי לחמץ לבדו‪ ,‬העיסה מותרת‪) ,‬זה וזה גורם מותר(‪.‬‬
‫משנה יב‪ :‬יועזר איש הבירה מביא ראיה מרבן גמליאל הזקן שהלכה כחכמים במשנה הקודמת‪.‬‬
‫יוֹעֶ זֶר ִאישׁ הַ בִּ ָירה הָ יָה ִמ ַתּלְ ִמידֵ י בֵּ ית ַשׁמַּ אי‪ ,‬וְ אָמַ ר‪:‬‬
‫ָשׁאַלְ ִתּי אֶ ת ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל הַ זָּקֵ ן עוֹמֵ ד בְּ ַשׁעַ ר הַ ִמּז ְָרח‪ ,‬וְ אָמַ ר‪ :‬לְ ע ֹולָם אֵ ינ ֹו אוֹסֵ ר‪ ,‬עַ ד ֶשׁיְּהֵ א בּ ֹו כְּ דֵ י לְ חַ מֵּ ץ‪.‬‬
‫משנה יג‪ :‬כלי עור שסכן בשמן טהור ואח"כ בשמן טמא או להיפך‪ ,‬איזה שמן נפלט בשעת השימוש‬
‫?‬
‫ֵכּלִ ים ֶשׁסָּ כָ ן בְּ ֶשׁמֶ ן טָ מֵ א‪ ,‬וְ חָ זַר ְוסָ כָ ן בְּ ֶשׁמֶ ן טָ הוֹר‪ ,‬א ֹו ֶשׁסָּ ָכן בְּ ֶשׁמֶ ן טָ הוֹר‪ ,‬וְ חָ זַר וְ סָ כָ ן בְּ ֶשׁמֶ ן טָ מֵ א‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬אַחַ ר הָ ִראשׁוֹן אֲ נִי בָּ א‪.‬‬
‫וַחֲ כָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬אַחַ ר הָ אַחֲרוֹן‪.‬‬
‫‪ 1‬ר' אליעזר‪:‬‬

‫השמן הראשון הוא שנפלט‪ ,‬ואם הוא היה טמא‪ ,‬הוא מטמא‪.‬‬

‫‪ 2‬חכמים‪:‬‬

‫השמן האחרון הוא שנפלט‪.‬‬

‫משנה יד‪ :‬שאור תרומה ושאור כלאי הכרם שנפלו לעיסת חולין‪ ,‬ויחד יכולים לחמץ את העיסה אך לא‬
‫כל אחד לחוד‬
‫ְשׂאוֹר ֶשׁל ְתּרוּמָ ה וְ ֶשׁל כִּ לְ אֵ י הַ ֶכּ ֶרם ֶשׁנּ ְָפלוּ לְ תוֹ� עִ סָּ ה‪� ,‬א בָ זֶה כְּ דֵ י לְ חַ מֵּ ץ וְ �א בָ זֶה כְּ דֵ י לְ חַ מֵּ ץ‪ְ ,‬ונ ְִצטָ ְרפוּ‬
‫וְ ִח ְמּצוּ‪,‬‬
‫אָסוּר ַלזּ ִָרים וּמֻ תָּ ר ַל ֹכּ ֲהנִים‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן מַ ִתּיר ַלזּ ִָרים וְ ַל ֹכּ ֲהנִים‪.‬‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 1.1‬לגבי זרים )ישראלים שאינם כהנים(‪ ,‬האיסורים מצטרפים והעיסה אסורה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬לגבי כהנים‪ ,‬העיסה מותרת )יש כאן איסור והיתר‪ ,‬והאיסור עצמו אין בו כדי להחמיץ(‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' שמעון )ואין הלכה כמות(‪ :‬מתיר גם לזרים )שלדעתו אין ‪ 2‬איסורים מצטרפים(‪.‬‬
‫משנה טו‪ :‬תבלין של תרומה ושל כלאי הכרם שנפלו לתבשיל‪ ,‬ויחד יכולים ליתן טעם אך לא כל אחד‬
‫לחוד‬
‫תַּ בְ לִ ין ֶשׁל ְתּרוּמָ ה וְ ֶשׁל כִּ לְ אֵ י הַ כֶּ ֶרם ֶשׁנּ ְָפלוּ בַּ ְקּדֵ ָרה‪� ,‬א בָ אֵ לוּ כְּ דֵ י לְ תַ בֵּ ל ְו�א בָ אֵ לּוּ כְּ דֵ י לְ תַ בֵּ ל‪ ,‬וְ נ ְִצטָ ְרפוּ‬
‫וְ ִתבְּ לוּ‪,‬‬
‫אָסוּר ַלזּ ִָרים וּמֻ תָּ ר ַל ֹכּ ֲהנִים‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן מַ ִתּיר ַלזּ ִָרים וְ ַל ֹכּ ֲהנִים‪.‬‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪16‬‬

‫מסכת ערלה‬

‫בעריכת זאב לבנוני‬
‫‪ 1.1‬לגבי זרים )ישראלים שאינם כהנים(‪ :‬האיסורים מצטרפים והתבשיל אסור‪.‬‬
‫‪ 1.2‬לגבי כהנים‪ ,‬התבשיל מותר )יש כאן רק איסור אחד שאין בו כדי לתבל(‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' שמעון )ואין הלכה כמותו(‪ :‬מתיר אף לזרים )שלדעתו אין ‪ 2‬איסורים מצטרפים(‪.‬‬
‫משנה טז‪ :‬בשר של קודשי קודשים‪ ,‬ושל פיגול ושל נותר‪ ,‬שהתבשלו יחד עם חתיכות של חולין‪ ,‬ואין‬
‫בחולין כדי לבטל את כל חתיכות האיסור‪ ,‬אלא רק שניים מהם‬
‫חֲ ִתיכָ ה ֶשל קָ ְד ֵשׁי קָ דָ ִשׁים‪ֶ ,‬שׁל ִפּגּוּל וְ ֶשׁל נוֹתָ ר‪ֶ ,‬שׁנּ ְִתבַּ ְשּׁלוּ עִ ם הַ ֲח ִתיכוֹת‪,‬‬
‫אָסוּר ַלזּ ִָרים וּמֻ תָּ ר ַל ֹכּ ֲהנִים‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן מַ ִתּיר ַלזּ ִָרים וְ ַל ֹכּ ֲהנִים‪.‬‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 1.1‬לגבי זרים )ישראלים שאינם כהנים(‪ :‬שלושת האיסורים מצטרפים והכל אסור‪.‬‬
‫‪ 1.2‬לגבי כהנים‪ ,‬הכל מותר )קדשים מותרים‪ ,‬ופיגול נותר יחד‪ ,‬אין בהם כדי לאסור את החולין(‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' שמעון‪ :‬מתיר גם לזרים וגם לכהנים )שאין איסורים שונים מצטרפים(‪.‬‬
‫משנה יז‪ :‬קודשי קודשים וקודשים קלים‪ ,‬שהתבשלו עם בשר חולין‪ ,‬ויש בחולין לבטל רק אחד מהם‪.‬‬
‫בְּ ַשׂר קָ ְד ֵשׁי קֳ דָ ִשׁים‪ ,‬וּבְ ַשר קֳ דָ ִשׁים קַ לִּ ים‪ֶ ,‬שׁנּ ְִתבַּ ְשּׁלוּ עִ ם בְּ ַשׂר הַ תַּ אֲ וָה‪ ,‬אָסוּר ַל ְטּמֵ ִאים וּמֻ תָּ ר ל ְַטּהו ִֹרים‪.‬‬
‫‪ 1‬לגבי טמאים )ישראלים טמאים או כהנים טמאים(‪ ,‬האיסורים מצטרפים והכל אסור‪.‬‬
‫‪ 2‬לגבי טהורים‪ ,‬הכל מותר )טהורים מותרים בקדשים קלים‪ ,‬ויש רק איסור אחד שמתבטל(‪.‬‬
‫‪—–‬‬‫פרק ג‬
‫הנושאים העיקרים בפרק‪:‬‬

‫מושגים‪:‬‬
‫מלוא הסיט‪:‬‬

‫בגד שצבעו אותו או את חלקו בצבע העשוי מערלה‪ ,‬בגד שבין חוטיו יש‬
‫חוטים האסורים בהנאה‪ ,‬אוכל שנתבשל או התחמם או נאפה ע"י קלפי‬
‫ערלה‪ ,‬דברים חשובים של ערלה או של כלאי הכרם שהתערבבו בבגד או‬
‫בשק‪ .‬ספקות בערלה או בכרם רבעי‪ .‬איסור חדש‪ ,‬ערלה וכלאי הכרם‬
‫בחו"ל‪.‬‬

‫מידת הרוחב שבין "אצבע" ל"אמה"‪ ,‬ברוחב המקסימלי שניתן להרחיק ביניהם‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬בגד שצבעו אותו בצבע העשוי מקליפות של ערלה‬
‫בֶּ גֶד ֶשׁ ְצּבָ ע ֹו בִ ְקלִ פֵּ י עָ ְרלָה‪ ,‬י ִָדּלֵק‪.‬‬
‫נ ְִתעָ ֵרב בַּ אֲ חֵ ִרים‪ֻ ,‬כּלָּם יִדָּ לֵקוּ‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ַ :‬י ֲעלֶה בְ אֶ חָ ד וּמָ אתָ יִם‪.‬‬
‫‪ 1‬הבגד יישרף‪.‬‬
‫‪ 2‬אם מתערב הבגד בבגדים מותרים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬רבי מאיר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬ישרפו כל הבגדים‪.‬‬
‫‪ 2.2‬חכמים‪:‬‬

‫אם התערב הבגד ב‪ 200 -‬בגדים מותרים‪ ,‬הבגד מותר‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪16‬‬

‫מסכת ערלה‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫משנה ב‪ :‬חוט בודד שאורכו כמלוא הסיט‪ ,‬הצבוע בצבעי ערלה‪ ,‬שמעורבב בתוך הבגד‬
‫הַ צּוֹבֵ עַ ְמ�א הַ ִסּיט בִּ ְקלִ פֵּ י עָ ְרלָה‪ ,‬וַאֲ ָרג ֹו בַ בֶּ גֶד‪ְ ,‬ואֵ ין יָדוּעַ אֵ יזֶה הוּא‪,‬‬
‫ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר‪ :‬י ִָדּלֵק הַ בֶּ גֶד‪.‬‬
‫ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ַ :‬י ֲעלֶה בְ אֶ חָ ד וּמָ אתָ יִם‪.‬‬
‫‪ 1‬רבי מאיר‪ :‬יישרף כל הבגד‪.‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪:‬‬

‫אם יש כנגד "חוט הערלה" ‪ 200‬פעמים בשאר חוטי הבגד‪ ,‬חוט הערלה מתבטל‪.‬‬

‫משנה ג‪ :‬חוט בודד שאורכו כמלוא הסיט‪ ,‬שאסור בהנאה‪ ,‬שהתערבב בבגד או בשק‬
‫הָ או ֵֹרג ְמ�א הַ ִסּיט ִמצֶּ מֶ ר הַ בְּ כוֹר בַּ בֶּ גֶד‪ ,‬יִדָּ לֵק הַ בֶּ גֶד‪.‬‬
‫וּמפֶּ טֶ ר חֲמוֹר בַּ ַשּׂק‪ ,‬יִדָּ לֵק הַ ַשּׂק‪.‬‬
‫וּמ ְשּׂעַ ר הַ ָנּזִיר ִ‬
‫ִ‬
‫וּבַ מֻּ ְקדָּ ִשׁין‪ְ ,‬מקַ ְדּ ִשׁין כָּ ל ֶשׁהֵ ן‪.‬‬
‫‪ 1‬חוט מצמר של בכור של צאן )אסור בהנאה(‪ ,‬שנארג בתוך בגד‪ ,‬הבגד יישרף‪.‬‬
‫‪ 2‬חוט בודד משער נזיר או מפטר חמור )אסורים בהנאה(‪ ,‬שנארג בתוך שק‪ ,‬השק יישרף‪.‬‬
‫‪ 3‬חוט או שער של קודשי בדק הבית‪ ,‬או קדשי מזבח )כיוון שי להם פדיון אסורים בכל שהוא(‪,‬‬
‫אפילו באורך כל שהוא אסורים בהנאה‪.‬‬
‫משנה ד‪ :‬כירה ובה תבשיל שחוממה ע"י קליפות ערלה‬
‫תַּ בְ ִשׁיל ֶשׁבִּ ְשּׁל ֹו בִּ ְקלִ פֵּ י עָ ְרלָה‪ ,‬י ִָדּלֵק‪.‬‬
‫נ ְִתעָ ֵרב בַּ אֲ חֵ ִרים‪ַ ,‬י ֲעלֶה בְ אֶ חָ ד וּמָ אתָ יִם‪.‬‬
‫‪ 1‬התבשיל ישרף‪.‬‬
‫‪ 2‬אם התערבב התבשיל האסור בתבשילים של היתר‪ ,‬שיש בו פי ‪ ,200‬האיסור מתבטל‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬פת שנאפתה בתנור שהסקוהו בקליפי ערלה‬
‫ַתּנּוּר ֶשׁ ִה ִסּיקוּהוּ בִ ְקלִ פֵּ י עָ ְרלָה ְואָפָ ה ב ֹו אֶ ת הַ פַּ ת‪ִ ,‬תּדָּ לֵק הַ פַּ ת‪.‬‬
‫נ ְִתעָ ְרבָ ה בַ ֲאחֵ ר ֹות‪ ,‬תַּ ֲעלֶה בְ אֶ חָ ד וּמָ אתָ יִם‪.‬‬
‫‪ 1‬הפת תישרף‪.‬‬
‫‪ 2‬אם התערבבה הפת בכיכרות של היתר שיש בהם פי ‪ ,200‬האיסור מתבטל‪.‬‬
‫משנה ו‪ :‬חבילות תלתן של כלאי הכרם )תלתן שגדל בתוך הכרם(‬
‫ִמי ֶשׁהָ יוּ ל ֹו חֲבִ ילֵי ִתלְ תָּ ן ֶשׁל כִּ לְ אֵ י הַ כּ ֶֶרם‪ ,‬יִדָּ לֵקוּ‪.‬‬
‫נ ְִתעָ ְרבוּ בַ ֲאחֵ ִרים‪ֻ ,‬כּלָּם יִדָּ לֵקוּ‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ַ :‬יעֲלוּ בְ אֶ חָ ד וּמָ אתָ יִם‪.‬‬
‫‪ 1‬חבילות תלתן שגדלו בכרם ישרפו‪.‬‬
‫‪ 2‬אם התערבבו חבילות האיסור בחבילות היתר‪:‬‬
‫‪ 2.1‬רבי מאיר‪ :‬ישרפו כולם‪.‬‬
‫‪ 2.2‬חכמים‪:‬‬

‫אם יש כנגד האיסור פי ‪ 200‬של היתר האיסור בטל‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪16‬‬

‫מסכת ערלה‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫משנה ז‪ :‬הסבר מחלוקתם של רבי מאיר וחכמים במשנה האחרונה‬
‫ֶשׁהָ יָה ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר‪ :‬אֶ ת ֶשׁ ַדּ ְרכּ ֹו לִ מָּ נוֹת‪ְ ,‬מקַ דֵּ שׁ‪.‬‬
‫ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬אֵ ינ ֹו ְמקַ דֵּ שׁ אֶ לָּא ִשׁ ָשּׁה ְדבָ ִרים בִּ לְ בָ ד‪.‬‬
‫וְ ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪ִ :‬שׁבְ עָ ה‪.‬‬
‫וְ אֵ לּוּ הֵ ם‪ :‬אֱג ֹוזֵי פֶ ֶר�‪ִ ,‬רמּ ֹונֵי בָ דָ ן‪,‬‬
‫וְ חָ בִ יּוֹת סְ תוּמוֹת‪ ,‬וְ חֻלְ פוֹת ְתּ ָר ִדיּן‪,‬‬
‫וְ קֻ לְ סֵ י כְ רוּב‪ְ ,‬וּדלַעַ ת ְי ָונִית‪.‬‬
‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪ :‬אַף כִּ ָכּרוֹת ֶשׁל בַּ עַ ל הַ בָּ יִת‪.‬‬
‫הָ ָראוּי לְ עָ ְרלָה‪ ,‬עָ ְרלָה‪.‬‬
‫לְ כִ לְ אֵ י הַ כּ ֶֶרם‪ ,‬כִּ לְ אֵ י הַ ָכּ ֶרם‪.‬‬
‫‪ 1‬רבי מאיר‪ :‬דבר שרגילים למכרו במניין‪ ,‬נחשב לדבר חשוב‪ ,‬ואינו מתבטל בתערובת‪.‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪:‬‬

‫רק ששה דברים חשובים אוסרים את כל התערובת‪.‬‬

‫‪ 3‬רבי עקיבא‪:‬‬

‫מוסיף דבר שביעי שגם הוא חשוב ואוסר את כל התערובת‪.‬‬

‫‪ 4‬הדברים החשובים לדעת חכמים‪:‬‬
‫‪ 4.1‬אגוזי פרך )שם מקום‪ ,‬ויש מפרשים שקליפתם מתפוררת(‪ ,‬ורמוני בדן )רימונים מבדן(‪.‬‬
‫‪ 4.2‬חביות יין מלאות‪ ,‬וחולפות תרדין‪.‬‬
‫‪ 4.3‬קלחי כרוב שבארץ ישראל‪ ,‬ודלעת יוונית‪.‬‬
‫‪ 5‬רבי עקיבא‪:‬‬

‫ככרות של בעל הבית )ולא של נחתום( גם הם דבר חשוב‪.‬‬

‫‪ 6‬מה שיש בו דין ערלה אוסר משום ערלה‪,‬‬
‫‪ 7‬ומה שיש בו דין כלאי הכרם אוסר משום כלאי הכרם‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬הדברים החשובים חשיבותם מתבטלת‪ ,‬ועולים ב‪ 1 -‬ל ‪ 200‬אם אינם שלמים‪.‬‬
‫ֵכּיצַ ד ?‬
‫נ ְִתפַּ ְצּעוּ הָ אֱג ֹוזִים‪ ,‬נ ְִתפָּ ְרדוּ הָ ִרמּ ֹונִים‪,‬‬
‫נ ְִתפַּ ְתּחוּ הֶ חָ בִ יּוֹת‪ ,‬נ ְִתחַ ְתּכוּ הַ ְדּלוּעִ ים‪ ,‬נ ְִתפָּ ְרסוּ הַ כִּ כָּ רוֹת‪ַ ,‬יעֲלוּ בְ אֶ חָ ד וּמָ אתָ יִם‪.‬‬
‫‪ 1‬הדברים החשובים‪ ,‬גם הם עולים ב ‪ 1‬ל ‪ 200‬אם‪:‬‬
‫‪ 1.1‬נפצעו האגוזים‪ ,‬נפרדו הרימונים‪.‬‬
‫‪ 1.2‬נפתחו החביות‪ ,‬נחתכו הדלועים‪ .‬נפרסו הכיכרות של בעל הבית‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬ספקות בערלה וכרם רבעי‬
‫ְספֵ ק עָ ְר ָלה‪:‬‬
‫סוּריָא‪ ,‬מֻ תָּ ר‪,‬‬
‫בְּ אֶ ֶרץ י ְִשׂ ָראֵ ל‪ ,‬אָסוּר‪ ,‬וּבְ ְ‬
‫ָאָרץ‪ ,‬יו ֵֹרד ְולוֹקֵ חַ ‪ ,‬וּבִ לְ בַ ד ֶשׁ�א י ְִראֶ נּוּ לוֹקֵ ט‪.‬‬
‫וּבְ חוּצָ ה ל ֶ‬
‫כֶּ ֶרם נָטוּעַ י ָָרק‪ ,‬וְ י ָָרק נ ְִמכָּ ר חוּצָ ה לוֹ‪,‬‬
‫סוּריָא‪ ,‬מֻ תָּ ר‪,‬‬
‫בְּ אֶ ֶרץ י ְִשׁ ָראֵ ל‪ ,‬אָסוּר‪ ,‬וּבְ ְ‬
‫ָאָרץ‪ ,‬יו ֵֹרד ְולוֹקֵ ט‪ ,‬וּבִ לְ בַ ד ֶשׁ�א יִלְ קוֹט בַּ יָּד‪.‬‬
‫וּבְ חוּצָ ה ל ֶ‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪16‬‬

‫מסכת ערלה‬
‫בעריכת זאב לבנוני‬

‫הֶ חָ ָדשׁ‪ ,‬אָסוּר ִמן הַ תּ ֹו ָרה בְּ כָ ל מָ קוֹם‪ .‬וְ הָ עָ ְרלָה‪ֲ ,‬ה ָל ָכה‪ .‬וְ הַ כִּ לְ אַיִם‪ִ ,‬מ ְדּבְ ֵרי סו ְֹפ ִרים‪.‬‬
‫‪ 1‬פירות שהם ספק ערלה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬בא"י‪ :‬הם אסורים‪ ,‬ובסוריה‪ ,‬מותרים‪.‬‬
‫אפשר לקנות מפירותיו התלושים של הגוי‪ ,‬אבל לא פירות ודאי ערלה שהוא קוטף‪.‬‬

‫‪ 1.2‬בחו"ל‪:‬‬

‫‪ 2‬כרם שנטוע בתוכו ירק אבל הנוכרי מוכר ירק מחוץ לכרם‪:‬‬
‫‪ 2.1‬בא"י‪ :‬הירק אסור‪ ,‬ובסוריה מותר‪.‬‬
‫‪ 2.2‬בחו"ל‪ :‬ישראל יכול לקחת מה שקטף הנוכרי‪ ,‬אבל לא יקטוף בעצמו‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬חדש )תבואה חדשה לפני הקרבת העומר(‪ ,‬ערלה וכלאי הכרם בחו"ל‪:‬‬
‫‪ 1‬חדש‪:‬‬

‫אסור מהתורה גם בחו"ל‪.‬‬

‫‪ 2‬ערלה‪:‬‬

‫אסורה משום הלכה למשה מסיני‪.‬‬

‫‪ 3‬כלאי הכרם‪:‬‬

‫אסורים בחו"ל מדברי סופרים‪.‬‬

‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪16‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)