מסכת ביכורים
מסכת בס"ד
חוזר ושונה
דרכי חזרה ולימוד של המשנה
בעריכת זאב לבנוני
אתר דעת
תשע"ט
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 1מתוך 18
מסכת ביכורים
מסכת בס"ד
נושאים עיקריים במסכת:
פרקים א:
דין ביכורים מנטיעה עם ברכה ,מאלו פרות מביאים ביכורים וזמן הבאת ביכורים ,מי
מביא ביכורים וקורא ומי מביא ואינו קורא ,דיני חיתון בגרים ועבדים משוחררים,
הפריש ביכורים ואח"כ מכר את שדהו ,ביכורים נגנבו או אבדו.
פרק ב:
דינים השווים לתרומה וביכורים שאינם נוהגים במעשר שני ,דינים השווים במעשר
שני וביכורים ואינם נוהגים בתרומה ,דינים השווים לתרומה ומעשר שני ואינם נוהגים
בביכורים ,דינים הנהוגים בביכורים ואינם נוהגים בתרומה ובמעשר שני ,דיני אתרוג,
דינים הקשורים לדם האדם ,דיני כוי.
פרק ג:
קריאת שם "ביכורים" על הפירות ,תיאור הבאת הביכורים ברוב עם לירושלים ,דיני
מקרא ביכורים ,דיני תוספת ביכורים ועיטורי ביכורים ,מה יכול הכהן לעשות עם
הביכורים.
פרק ד:
דיני אנדרוגינוס.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 2מתוך 18
מסכת ביכורים
מסכת בס"ד
פרק א
הנושאים העיקריים בפרק:
דין ביכורים מנטיעה עם ברכה ,מאלו פרות מביאים ביכורים וזמן הבאת
ביכורים ,מי מביא ביכורים וקורא ומי מביא ואינו קורא ,דיני חיתון בגרים
ועבדים משוחררים ,הפריש ביכורים ואח"כ מכר את שדהו ,ביכורים נגנבו
או אבדו.
מושגים:
ברכה:
ברכה הוא ענף מעץ שכופפוהו וטמנוהו בקרקע ,והוציאו את קצהו ממקום אחר .ענף זה
יונק הן מהעץ שממנו הוא יוצא והן מהקרקע שמכסה עליו .לאחר שהשתרשה הברכה
והוציאה פירות ,דין פירותיה כדין פירות האילן ממנו יצאה .אם פירות האילן כבר עברו את
שנות הערלה ,גם פירות הברכה מותרים .אם יעקר האילן ,יחל חיוב שנות ערלה על פירות
הברכה כאילו היא נטיעה חדשה.
אריסים :עובדים בשדה שאינה שלהם על מנת לתת לבעל השדה חלק מוגדר מהיבול.
חוכרים :עובדים בשדה שאינה שלהם על מנת לתת לבעל השדה סכום קבוע.
משנה א :הקדמה לנושא ביכורים
כּוּרים וְ קו ִֹרין,
יאין בִּ ִ
יֵשׁ ְמבִ ִ
יאין ְו�א קו ִֹרין,
ְמבִ ִ
יאין.
וְ יֵשׁ ֶשׁאֵ ינָן ְמבִ ִ
יאין,
אֵ לּוּ ֶשׁאֵ ינָן ְמבִ ִ
הַ נּוֹטֵ עַ לְ תוֹ� ֶשׁל ֹו וְ ִהבְ ִרי� לְ תוֹ� ֶשׁל יּ ִָחיד א ֹו ֶשׁל ַרבִּ ים,
וְ כֵ ן הַ מַּ בְ ִרי� ִמתּוֹ� ֶשׁל יּ ִָחיד א ֹו ִמתּוֹ� ֶשׁל ַרבִּ ים לְ תוֹ� ֶשׁלּוֹ.
הַ נּוֹטֵ עַ לְ תוֹ� ֶשׁלּ ֹו ,וְ ִהבְ ִרי� לְ תוֹ� ֶשׁלּוֹ ,וְ דֶ ֶר� הַ יּ ִָחיד ְודֶ ֶר� הָ ַרבִּ ים בָּ אֶ ְמצַ ע,
הֲ ֵרי זֶה אֵ ינ ֹו מֵ בִ יא.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :כָּ זֶה מֵ בִ יא.
1יש אנשים שמביאים ביכורים ,וקוראים פרשת מקרא ביכורים.
2יש שמביאים ביכורים ,אך אינם קוראים.
3יש שכלל אינם מביאים ביכורים.
כותרת נוספת:
דין ביכורים מנטיעה עם ברכה
1אלו שאינם מביאים ביכורים )לפי שהנטיעה יונקת גם מאדמה שאינה שלו(:
1.1כאשר הנטיעה היא בתוך שלו והברכה בתוך של חברו או בתוך רשות הרבים.
1.2כאשר הנטיעה בשדה של חברו או ברשות הרבים ,והברכה בתוך שלו.
2נטיעה בשדה שלו והברכה עוברת תחת רשות הרבים או תחת רשות היחיד ,לתוך שדה אחרת שלו:
2.1תנא קמא :אינו מביא ביכורים.
2.2ר' יהודה:
מביא.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 3מתוך 18
מסכת ביכורים
מסכת בס"ד
משנה ב :הסבר הסיבה למי אינו מביא ביכורים
מֵ אֵ יזֶה טַ עַ ם אֵ ינ ֹו מֵ בִ יא?
אַדמָ ְת�.
אַדמָ ְת�" ,עַ ד ֶשׁיְּהוּ כָ ל הַ גִּ דּוּלִ ין מֵ ְ
כּוּרי ְ
אשׁית בִּ ֵ
ִמשּׁוּם ֶשׁ ֶנּאֱמַ ר )שמות כג(ֵ " :ר ִ
כּוּרי
אשׁית בִּ ֵ
יאין מֵ אוֹת ֹו הַ טַּ עַ םִ ,משּׁוּם ֶשׁ ֶנּאֱמַ רֵ " :ר ִ
יסין ,וְ הֶ חָ כוֹרוֹת ,וְ הַ ִסּ ְק ִריקוֹן ,וְ הַ גַּ ְזלָן ,אֵ ין ְמבִ ִ
הָ אֲ ִר ִ
אַדמָ ְת�".
ְ
1כתוב "ראשית ביכורי אדמתך".
2צריך שהגידולים יהיו רק מאדמתך.
3האריסים )ראה מושגים( ,החוכרים )ראה מושגים( והגזלן של קרקע ,אין מביאים ביכורים מאותו
טעם.
משנה ג :מאילו פירות מביאים ביכורים וזמן הבאת ביכורים
כּוּרים חוּץ ִמ ִשּׁבְ עַ ת הַ ִמּינִים.
יאין בִּ ִ
אֵ ין ְמבִ ִ
�א ִמ ְתּמָ ִרים ֶשׁבֶּ הָ ִריםְ ,ו�א ִמפֵּ רוֹת ֶשׁבָּ עֲמָ ִקים,
וְ �א ִמזֵּיתֵ י ֶשׁמֶ ן ֶשׁאֵ ינָם ִמן הַ מּ ְִֻבחָ ר.
כּוּרים קֹדֶ ם ָלעֲצֶ ֶרת.
יאין בִּ ִ
אֵ ין ְמבִ ִ
כּוּריהֶ ם קֹדֶ ם ָלעֲצֶ ֶרת ,וְ �א ִקבְּ לוּ מֵ הֶ ם,
ְשׁי הַ ר ְצבו ִֹעים הֵ בִ יאוּ בִ ֵ
אַנ ֵ
ֲשׂי� אֲ ֶשׁר ִתּז ְַרע בַּ ָשּׂדֶ ה".
כּוּרי מַ ע ֶ
ִמ ְפּנֵי הַ כָּ תוּב ֶשׁבַּ תּו ָֹרה )שמות כג ,טז(" :וְ חַ ג הַ קָּ ִציר בִּ ֵ
1מביאים ביכורים רק משבעת המינים.
2לגבי שבעת המינים:
2.1אין מביאים ביכורים מתמרים הגדלים בהר ,ולא משאר המינים הגדלים בעמק.
2.2אין מביאים ביכורים מזיתים שאינם מובחרים.
2.3אין מביאים ביכורים לפני חג השבועות.
3אנשי הר צבועים הביאו ביכוריהם קודם עצרת ולא קבלו מהם.
משנה ד :מי מביא ביכורים ואינו קורא
יאין וְ �א קו ִֹרין:
אֵ לּוּ ְמבִ ִ
הַ גֵּר מֵ בִ יא וְ אֵ ינ ֹו קו ֵֹראֶ ,שׁאֵ ינ ֹו יָכוֹל לוֹמַ ר" :אֲ ֶשׁר נ ְִשׁבַּ ע ה' ַלאֲבוֹתֵ ינוּ לָתֵ ת לָנוּ".
וְ ִאם הָ יְתָ ה ִאמּ ֹו ִמיּ ְִשׂ ָראֵ ל ,מֵ בִ יא וְ קו ֵֹרא.
וּכְ ֶשׁהוּא ִמ ְתפַּ לֵּל בֵּ ינ ֹו לְ בֵ ין עַ ְצמוֹ ,אוֹמֵ ר" :אֱ�הֵ י אֲ בוֹת י ְִשׂ ָראֵ ל".
וּכְ ֶשׁהוּא בְ בֵ ית הַ כְּ נֶסֶ ת ,אוֹמֵ ר" :אֱ�הֵ י אֲ בוֹתֵ י ֶכם".
וְ ִאם הָ יְתָ ה ִאמּ ֹו ִמיּ ְִשׂ ָראֵ ל ,אוֹמֵ ר" :אֱ�הֵ י אֲ בוֹתֵ ינו"◌ּ.
1הגר מביא ואינו קורא ,שאינו יכול לומר" :אשר נשבע ה' לאבותינו".
2אם אמו מישראל מביא וקורא.
כותרת נוספת:
שינויים בתפילתו של הגר או של מי שאביו גוי ואמו מישראל
1בתפילתו של הגר )ואין הלכה כן(:
1.1בתפילת לחש אומר" :אלוקי אבות ישראל" ,במקום "אלוקי אבותינו".
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 4מתוך 18
מסכת ביכורים
מסכת בס"ד
1.2כשהוא עובר לפני התיבה אומר" :אלוקי אבותיכם" ,במקום "אלוקי אבותינו".
2אם אמו מישראל אומר "אלוקי אבותינו".
משנה ה :דיני חיתון בגרים ועבדים משוחררים
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר בֶּ ן ַי ֲעקֹב אוֹמֵ רִ :א ָשּׁה בַ ת גּ ִֵרים �א ִתנּ ֵָשׂא לַכְּ ֻהנָּה,
עַ ד ֶשׁ ְתּהֵ א ִאמָּ הּ ִמיּ ְִשׂ ָראֵ ל.
ֲשׂ ָרה דוֹרוֹת,
אֶ חָ ד גּ ִֵרים ְואֶ חָ ד עֲבָ ִדים ְמשֻׁ ְח ָר ִריםַ ,ו ֲא ִפלּוּ עַ ד ע ָ
עַ ד ֶשׁ ְתּהֵ א ִאמָּ ן ִמיּ ְִשׂ ָראֵ ל.
הָ אַ פּו ְֹטרוֹפּוֹס ,וְ הַ ָשּׁלִ יחַ ,
וְ הָ עֶ בֶ ד ,וְ הָ ִא ָשּׁה,
טוּמטוּם וְ אַנ ְְדּרוֹגִ ינוֹס,
וְ ְ
יאין ְו�א קו ִֹריּןֶ ,שׁאֵ ינָן יְכוֹלִ ין לוֹמַ ר" :אֲ ֶשׁר נָתַ תָּ ה לִּ י ה"
ְמבִ ִ
1בת של גרים או שאביה ואמה מזרע גרים ,לא תינשא לכהן.
2אם אמה או אביה מישראל יכולה להינשא לכהן.
3בת גרים או בת עבדים כנעניים משוחררים ,לא תינשא לכהן עד עולם.
4אם אמא או אביה מישראל יכולה להינשא לכהן.
כותרת נוספת:
אלו מביאים ביכורים ואינם קוראים שאינם יכולים לומר" :אשר נתת לי ה'"
1אפוטרופוס על נכסי יתומים ,ושליח המביא ביכורים של אחר.
2עבד כנעני המביא ביכורים של אדונו ,ואשה המביאה ביכורים מנכסי עצמה.
3טומטום ואנדרוגינוס.
משנה ו :מקרים נוספים שמביא ואינו קורא
הַ קּ ֹונֶה ְשׁנֵי ִאילָנוֹת בְּ תוֹ� ֶשׁל ֲחבֵ רוֹ,
מֵ בִ יא וְ אֵ ינ ֹו קו ֵֹרא.
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר :מֵ בִ יא ְוקו ֵֹרא.
יָבַ שׁ הַ מַּ עְ יָן ,נ ְִקצַ ץ הָ ִאילָן,
מֵ בִ יא וְ אֵ ינ ֹו קו ֵֹרא.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :מֵ בִ יא וְ קו ֵֹרא.
מֵ עֲצֶ ֶרת וְ עַ ד הֶ חָ ג ,מֵ בִ יא וְ קו ֵֹרא.
ִמן הֶ חָ ג וְעַ ד ֲחנ ֻכָּ ה,
מֵ בִ יא וְ אֵ ינ ֹו קו ֵֹרא.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה בֶ ן בְּ תֵ ָרא אוֹמֵ ר :מֵ בִ יא וְ קו ֵֹרא.
1קנה 2אילנות בשדה חברו:
1.1תנא קמא :מביא ואינו קורא )ספק אם קנה קרקע(.
1.2ר' מאיר )ואין הלכה כמותו( :מביא וקורא.
2התייבש המעיין המשקה את העץ ,או נקצץ האילן שהפירות צמחו עליו:
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 5מתוך 18
מסכת ביכורים
מסכת בס"ד
2.1תנא קמא :מביא ואינו קורא )כאילו אין לו קרקע(.
2.2ר' יהודה )ואין הלכה כמותו( :מביא וקורא.
3המביא ביכורים מחג השבועות ועד חג הסוכות מביא וקורא.
4מחג הסוכות ועד חנוכה:
4.1תנא קמא :מביא ואינו קורא )עיקר הפירות נלקטים עד סוכות(.
4.2ר' יהודה בן בתירא )ואין הלכה כמותו(:
מביא וקורא.
משנה ז :הפריש ביכורים ,וקודם שהביאם למקדש מכר שדהו
כּוּריו וּמָ כַ ר ָשׂדֵ הוּ ,מֵ בִ יא וְ אֵ ינ ֹו קו ֵֹרא.
ִה ְפ ִרישׁ בִּ ָ
וְ הַ ֵשּׁנִי:
מֵ אוֹת ֹו הַ ִמּין ,אֵ ינ ֹו מֵ בִ יא.
ִמ ִמּין אַחֵ ר ,מֵ בִ יא וְ קו ֵֹרא.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :אַף מֵ אוֹת ֹו הַ ִמּין מֵ בִ יא וְ קו ֵֹרא.
1המוכר מביא ואינו קורא )שהרי עכשיו אין לו קרקע(.
2הקונה:
2.1תנא קמא:
2.1.1מאותם גידולים שהביא כבר המוכר אינו מביא.
2.1.2ממינים אחרים ,שמהם המוכר לא הביא ,מביא וקורא.
2.2ר' יהודה )ואין הלכה כמותו( :מביא וקורא אף מאותו מין שהביא כבר המוכר.
משנה ח :הפריש ביכורים ואח"כ נגזלו ,נרקבו ,נגנבו אבדו ,או נטמאו
כּוּריו ,נִבְ זְזוּ ,נָמַ קּוּ ,נִגְ נְבוּ ,אָבְ דוּ ,א ֹו ֶשׁנּ ְִט ְמאוּ,
ִה ְפ ִרישׁ בִּ ָ
מֵ בִ יא ֲאחֵ ִרים ַתּחְ תֵּ יהֶ ם וְ אֵ ינ ֹו קו ֵֹרא.
וְ הַ ְשּׁ ִניִּים ,אֵ ינָם חַ יָּבִ ים ֲעלֵיהֶ ם חֹמֶ שׁ.
נ ְִט ְמאוּ בָ ֲעז ָָרה ,נוֹפֵ ץ ְואֵ ינ ֹו קו ֵֹרא.
1מביא ביכורים אחרים תחתם ואינו קורא.
2על הביכורים השניים אין חובת חומש.
3אם הביכורים נטמאו לאחר שהגיעו לעזרה ,מנער שם את הסל מהפירות )"נופץ"( ,ואינו קורא.
משנה ט :אדם חייב באחריות הביכורים עד שיביאם להר הבית
וּמ ַנּיִן ֶשׁהוּא חַ יָּב בְּ אַחֲ ָריוּתָ ן עַ ד ֶשׁיָּבִ יא לְ הַ ר הַ בַּ ִית ?
ִ
אַדמָ ְת� תָּ בִ יא בֵּ ית ְי ָי אֱ�הֶ י�",
כּוּרי ְ
אשׁית בִּ ֵ
ֶשׁ ֶנּאֱמַ ר )שמות כג ,יט(ֵ " :ר ִ
ְמלַמֵּ ד ֶשׁחַ יָּב בְּ אַח ֲָריוּתָ ם עַ ד ֶשׁיָּבִ יא לְ הַ ר הַ בָּ יִת.
הֲ ֵרי ֶשׁהֵ בִ יא ִמ ִמּין אֶ חָ ד וְ קָ ָראְ ,וחָ זַר וְ הֵ בִ יא ִמ ִמּין אַחֵ ר ,אֵ ינ ֹו קו ֵֹרא.
כותרת נוספת :הביא ביכורים ממין אחד וקרא ,ואח"כ הביא ממין שני ,אינו קורא שוב
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 6מתוך 18
מסכת ביכורים
מסכת בס"ד
משנה י :מאלו פירות מביאים ביכורים וגם וקוראים ?
יאיּן וְ קו ִֹריּן:
וְ אֵ לּוּ ְמבִ ִ
ִמן הָ עֲצֶ ֶרת וְעַ ד הֶ חָ ג,
ִמ ִשּׁבְ עַ ת הַ ִמּינִיםִ ,מפֵּ רוֹת ֶשׁבֶּ הָ ִריםִ ,מ ְתּמָ רוֹת ֶשׁבָּ עֲמָ ִקיּם,
וּמזֵּיתֵ י ֶשׁמֶ ן,
ִ
מֵ עֵ בֶ ר הַ יּ ְַרדֵּ ן.
כּוּרים מֵ עֵ בֶ ר הַ יּ ְַרדֵּ ןֶ ,שׁאֵ ינָהּ "אֶ ֶרץ זָבַ ת חָ לָב ְוּדבָ שׁ".
יאיּן בִּ ִ
ַרבִּ י יוֹסֵ י הַ גְּ לִ ילִ י אוֹמֵ ר :אֵ ין ְמבִ ִ
1פירות שמביאים מחג השבועות ועד חג הסוכות.
1.1פירות משבעת המינים שבהרים ,ומתמרים שגדלים בעמקים.
1.2זיתים העושים שמן.
2פירות מעבר הירדן:
2.1תנא קמא :מביאים וקוראים,
2.2רבי יוסי:
אין מביאים ביכורים מעבר הירדן ,שאינה נקראת "ארץ זבת חלב ודבש".
משנה יא :דין ביכורים למי שקונה אילנות בודדים בתוך שדה חברו
�שׁה ִאילָנוֹת בְּ תוֹ� ֶשׁל חֲבֵ רוֹ ,מֵ בִ יא וְ ק ֹו ֵרא.
הַ קּ ֹונֶה ְשׁ ָ
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר :אֲ ִפלּוּ ְשׁ ָניִם.
קָ נָה ִאילָן וְ קַ ְרקָ עוֹ ,מֵ בִ יא וְ קו ֵֹרא.
יאין וְ קו ִֹרין.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :אַף בַּ ֲעלֵי אֲ ִריסוּת וְ חָ כוֹרוֹת ְמבִ ִ
1תנא קמא :הקונה 3אילנות מביא וקורא )סביר שקנה עמהם גם קרקע( .
2ר' מאיר )ואין הלכה כמותו( :אף הקונה 2אילנות.
3הקונה אילן בודד יחד עם הקרקע שלו ,מביא וקורא.
4ר' יהודה :אף אריסים וחוכרים מביאים וקוראים )ויתכן שהכוונה לאריסות שעוברת בירושה(.
פרק ב
הנושאים העיקריים בפרק:
מושגים:
אונן:
כוי:
דינים השווים לתרומה וביכורים שאינם נוהגים במעשר שני ,דינים
השווים במעשר שני וביכורים ואינם נוהגים בתרומה ,דינים השווים
לתרומה ומעשר שני ואינם נוהגים בביכורים ,דינים הנהוגים בביכורים
ואינם נוהגים בתרומה ובמעשר שני ,דיני אתרוג ,דינים הקשורים לדם
האדם ,דיני כוי.
מי שמת לו אחד מקרוביו שחייב להתאבל עליהם ,ביום המיתה הוא מוגדר אונן מדאורייתא.
בלילה שלאחר המיתה וכן ביום הקבורה שאינו יום המיתה ,הוא נחשב לאונן מדרבנן.
בעל חי שהיה קיים בימי המשנה ולא ידעו אם הוא חיה או בהמה .וכיון שלא הכריעו
חכמים בענין ,נהגו לגביו גם חומרות של בהמה וגם חומרות של חיה.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 7מתוך 18
מסכת ביכורים
מסכת בס"ד
משנה א :דינים השווים בתרומה ובביכורים ואינם נוהגים במעשר שני
כּוּרים,
הַ ְתּרוּמָ ה וְ הַ בִּ ִ
סוּרים ַלזּ ִָרים,
חַ יָּבִ ים ֲעלֵיהֶ ן ִמיתָ ה ָוחֹמֶ שׁ ,וַאֲ ִ
וְ הֵ ם נִכְ סֵ י כֹהֵ ן,
וְ עוֹלִ יּן בְּ אֶ חָ ד וּמֵ אָה,
וּטעוּנִין ְִר ִחיצַ ת י ַָדיִם
ְ
וְ הַ ע ֲֵרב ֶשׁמֶ שׁ.
ֲשׂר.
כּוּרים ,מַ ה ֶשׁאֵ ין ֵכּן בַּ מַּ ע ֵ
ֲה ֵרי אֵ לּוּ בִ ְתרוּמָ ה וּבִ ִ
1זר שאכל תרומה או ביכורים:
במזיד חייב מיתה )בידי שמיים( .בשוגג ,משלם קרן לבעלים וחומש לכל כהן שירצה.
2התרומה והביכורים הם נכסי כהן ,ויכול הוא למכרם למי שירצה.
3אם נפלו תרומה או ביכורים לתוך חולין ,ויש בחולין לפחות פי מאה כנגדם ,התערובת מותרת.
4יש לנטול ידיים לפני שנוגעים בתרומה או בביכורים.
5כהן טמא שטבל ,צריך לחכות עד "הערב שמש" לפני שיוכל לאכול תרומה או ביכורים.
6מעשר שני שונה מתרומה וביכורים בכל אחד מהנושאים דלעיל.
משנה ב :דינים השווים במעשר שני וביכורים ,ואינם נוהגים בתרומה
כּוּרים מַ ה ֶשּׁאֵ ין ֵכּן בַּ ְתּרוּמָ ה:
ֲשׂר וּבִ ִ
יֵשׁ בְּ מַ ע ֵ
כּוּרים ְטעוּנִים הֲבָ אַת מָ קוֹם,
ֲשׂר וְ הַ בִּ ִ
ֶשׁהַ מַּ ע ֵ
וּטעוּנִיּם ִודּוּיּ,
ְ
סוּרין לָא ֹונֵן.
וַאֲ ִ
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן מַ ִתּיר.
וְ חַ יָּבִ ין בַּ בִּ עוּר.
וְ ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן פּוֹטֵ ר.
ירוּשׁ ַליִם.
ָ
וַאֲ סוּ ִרין ָכּל ֶשׁהֵ ן ִמ ֶלּאֱכוֹל בִּ
ירוּשׁ ַליִם,
ָ
סוּרים ִמ ֶלּאֱכוֹל בִּ
וְ גִ דּוּלֵיהֶ ן אֲ ִ
אַף ַלזּ ִָרים וְ לַבְּ הֵ מָ ה.
וְ ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן מַ ִתּיר.
כּוּרים ,מַ ה ֶשּׁאֵ ין כֵּן בַּ ְתּרוּמָ ה.
ֲשׂר וּבַ בִּ ִ
הֲ ֵרי אֵ לּוּ בַּ מַּ ע ֵ
1מעשר וביכורים צריך להעלות לירושלים.
2במעשר ובביכורים יש וידוי:
2.1במעשר ,וידוי מעשרות בשנה הרביעית ובשנה השביעית.
2.2בביכורים ,מקרא ביכורים הנקרא גם וידוי ביכורים.
3לגבי כהן אונן:
3.1תנא קמא :מעשר שני וביכורים אסורים לאונן.
3.2ר' שמעון :ביכורים מותרים לאונן.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 8מתוך 18
מסכת ביכורים
מסכת בס"ד
4לגבי בעור בשנה הרביעית ובשנה השביעית:
4.1חכמים:
מעשר שני וביכורים חייבים בביעור.
4.2ר שמעון:
חייבים בביעור במעשר שני אבל לא בביכורים.
5אם נתערב מעשר שני או ביכורים בחולין בירושלים:
אינם בטלים אפילו ב .1000 -ואסורה התערובת מלאכול בתורת חולין.
6אם זרעו בירושלים תערובת חולין עם מעשר שני או עם ביכורים:
6.1תנא קמא:
6.1.1לגידולים יש קדושת מעשר שני או קדושת ביכורים ,ואסור לאכלם בתורת חולין.
6.1.2תערובת ביכורים אסורה לזרים ,ותערובת מעשר שני אסורה לבהמה.
6.2ר שמעון:
מותר לאכול את הגידולים בתורת חולין.
7כל הדינים האלה נוהגים במעשר שני ובביכורים אבל לא בתרומה.
משנה ג:
דינים השווים לתרומה ומעשר שני ,ואינם נוהגים בביכורים
כּוּרים:
ֲשׂר מַ ה ֶשּׁאֵ ין ֵכּן בַּ בִּ ִ
יֵשׁ בַּ ְתּרוּמָ ה וּמַ ע ֵ
ֲשׂר או ְֹס ִרין אֶ ת הַ גֹּ ֶרן,
ֶשׁהַ ְתּרוּמָ ה וְ הַ מַּ ע ֵ
וְ יֵשׁ לָהֶ ם ִשׁעוּר,
וְ נ ֹוהֲגִ ים בְּ ָכל הַ פֵּ רוֹת,
וְשׁ�א בִ ְפנֵי הַ בַּ ִית,
בִּ ְפנֵי הַ בַּ יִת ֶ
יסין וּבֶ חָ כוֹרוֹת וּבַ סִּ ְק ִריקוֹן וּבַ גַּ ְזלָן.
וּבָ אֲ ִר ִ
כּוּרים.
ֲשׂר ,מַ ה ֶשּׁאֵ ין כֵּן בַּ בִּ ִ
הֲ ֵרי אֵ לּוּ בַ ְתּרוּמָ ה וּבַ מַּ ע ֵ
1משעה שהגיעו הפירות ל"גמר מלאכה" אסור לאכול מהם עד שיפרישו תרומה ומעשר שני.
2לתרומה ומעשר שני נקבע שיעור להפרשה.
3תרומה ומעשר שני נוהגים בכל סוגי הפירות והירקות.
4תרומה ומעשר שני מפרישים אפילו כשבית המקדש לא קיים.
5אריסים ,חוכרים וגזלנים למיניהם חייבים בתרומה ומעשר שני.
6כל הדינים האלה נוהגים בתרומה ובמעשר ולא בביכורים.
משנה ד :דינים הנהוגים בביכורים ואינם נוהגים בתרומה ובמעשר שני
ֲשׂר:
כּוּרים מַ ה ֶשּׁאֵ ין כֵּן בַּ ְתּרוּמָ ה וּבַ מַּ ע ֵ
וְ יֵשׁ בַּ בִּ ִ
כּוּרים נ ְִקנִין בִּ ְמחוּבָּ ר לַקַּ ְרקַ ע,
ֶשׁהַ בִּ ִ
כּוּרים,
וְ עו ֶֹשׂה אָדָ ם ָכּל ָשׂדֵ הוּ בִּ ִ
וְ חַ יָּב בְּ אַחֲ ָריוּתָ ם,
וּתנוּפָ ה ְולִ ינָה.
וּטעוּנִים קָ ְרבָּ ן וְ ִשׁיר ְ
ְ
1ביכורים אפשר להפריש גם כשהפרי עדיין מחובר לעץ.
2אפשר להפריש את כל היבול כביכורים.
3אדם חייב באחריותם של הביכורים עד להבאתם לעזרה ,ואם יפגעו חייב להביא אחרים תחתם.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 9מתוך 18
מסכת ביכורים
מסכת בס"ד
4לתהליך הבאת הביכורים מתווספים מספר דברים:
4.1מביאים איתם גם קרבן שלמים.
4.2הלווים מלווים אותם בשיר )"ארוממך ה' כי דיליתני.("..
4.3סל הביכורים טעון תנופה.
4.4המביא את הביכורים לירושלים נשאר ללון בה וחוזר לביתו רק למחרת.
משנה ה :דיני תרומת מעשר שווים לדיני ביכורים ב 2-נושאים ,ושווים לדיני תרומה ב 2 -נושאים
כּוּרים בִּ ְשׁתֵּ י ְד ָרכִ יםְ ,ול ְַתּרוּמָ ה בִּ ְשׁתֵּ י ְד ָרכִ ים,
ֲשׂרָ ,שׁוָה לַבִּ ִ
ְתּרוּמַ ת מַ ע ֵ
נִטֶּ לֶת ִמן הַ טָּ הוֹר עַ ל הַ טָּ מֵ א,
כּוּרים.
וְ ֶשׁ�א ִמן הַ ֻמּקָּ ף ,כַּ בִּ ִ
וְ אוֹסֶ ֶרת אֶ ת הַ גֹּ ֶרן ,וְ יֶשׁ לָהּ ִשׁעוּר ,כַּ ְתּרוּמָ ה.
1בנושאים הבאים תרומת מעשר שווה לביכורים:
1.1מותר להפריש מהטהור על הטמא ולהיפך.
1.2מותר להפריש שלא מן המוקף.
2בנושאים הבאים תרומת מעשר שווה לתרומה:
2.1אסור לאכול מתבואת הגורן קודם הפרשת התרומה.
2.2לתרומת מעשר יש שעור )עשירית מתוך מעשר ראשון(.
משנה ו :דיני אתרוג
�שׁה ְד ָרכִ יםְ ,ו ַליּ ָָרק בְּ דֶ ֶר� אֶ חָ ד:
אֶ תרוֹג ָשׁוֶה ל ִָאילָן בִּ ְשׁ ָ
ָשׁוֶה ל ִָאילָן בָּ עָ ְרלָה וּבָ ְרבָ עִ י ,וּבַ ְשּׁבִ יעִ ית.
וְ ַליּ ָָרק בְּ דֶ ֶר� אֶ חָ דֶ ,שׁבִּ ְשׁעַ ת לְ ִקיטָ ת ֹו ִעשּׂוּרוֹ,
ִדּבְ ֵרי ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל.
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ רָ :שׁוֶה ל ִָאילָן בְּ כָ ל דָּ בָ ר.
1רבן גמליאל :דיני אתרוג שווים לדיני אילן בשלושה דברים ,ולדיני ירקות בדבר אחד.
1.1שווין לאילן :בערלה ,בנטע רבעי ,ובשביעית.
1.2שווים לדיני ירקות:
2ר' אליעזר:
שחיוב המעשרות חל בזמן הלקיטה.
דיני אתרוג שווים לדיני אילן בכל דבר.
משנה ז :דינים הקשורים לדם האדם
ַדּם ְמהַ לְּ ֵכי ְשׁתַּ יִםָ ,שׁוֶה לְ ַדם בְּ הֵ מָ ה ,לְ הַ כְ ִשׁיר אֶ ת הַ זְּ ָרעִ ים,
וְ ַדם הַ ֶשּׁ ֶרץ ,אֵ ין חַ יָּבִ ין עָ לָיו.
1דם אדם שווה לדם בהמה ,ששניהם מכשירים את האוכלים לקבל טומאה.
2דם האדם שווה לדם שרצים ,שעל שניהם אין חייבים משום אכילת דם.
משנה ח :הקדמה לדיני כוי
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 10מתוך 18
מסכת ביכורים
מסכת בס"ד
כּוֹי יֶשׁ בּ ֹו ְד ָרכִ ים ָשׁוֶה לַחַ יָּה,
וְ יֶשׁ בּ ֹו ְד ָרכִ ים ָשׁוֶה לַבְּ הֵ מָ ה,
וְ יֶשׁ בּ ֹו ְד ָרכִ ים ָשׁוֶה לַבְּ הֵ מָ ה וְ לַחַ יָּה,
וְ יֶשׁ בּ ֹו ְד ָרכִ ים ֶשׁאֵ ינ ֹו ָשׁ ֶוה �א לַבְּ הֵ מָ ה ְו�א לַחַ יָּה.
1יש דינים שבהם מחמירים בכוי כאילו הוא חיה.
2יש דינים שבהם מחמירים בכוי כאילו הוא בהמה.
3יש דינים שבהם מתייחסים לבכוי כאילו הוא גם חיה וגם בהמה.
4יש דינים שבהם מחמירים בכוי כאילו הוא אינו חיה ואינו בהמה.
משנה ט :דינים בהם מחמירים בכוי כאילו הוא חיה
כֵּ יצַ ד ָשׁוֶה לַחַ יָּה ?
ָדּמ ֹו טָ עוּן כִּ סּוּי כְּ ַדם חַ יָּה,
וְ אֵ ין שׁ ֹו ֲח ִטין אוֹת ֹו בְ יוֹם טוֹבְ ,ו ִאם ְשׁחָ טוֹ ,אֵ ין ְמכַ ִסּין אֶ ת דָּ מ ֹו.
וְ חֶ לְ בּ ֹו ְמטַ מֵּ א בְ ֻט ְמאַת נְבֵ לָה כָּ חַ יָּה ,וְ ט ְֻמאָת ֹו בְ סָ פֵ ק,
וְ אֵ ין פּו ִֹדין בּ ֹו פֶּ טֶ ר ֲחמוֹר.
1דמו טעון כיסוי כדם של חיה.
2אין שוחטים אותו ביום טוב ,אם שחטו אותו ביום טוב אין מכסים את דמו.
3חלבו מטמא בטומאת נבלה כשל חיה ,מחמת הספק.
4אין פודים בו פטר חמור.
משנה י :דינים בהם מחמירים בכוי כאילו הוא בהמה
ֵכּיצַ ד ָשׁוֶה לַבְּ הֵ מָ ה ?
חֶ לְ בּ ֹו אָסוּר כְּ חֵ לֶב בְּ הֵ מָ הְ ,ואֵ ין חַ יָּבִ ין עָ לָיו כָּ ֵרת,
ירוּשׁ ַליִם,
ָ
ֲשׂר ֶלאֱכוֹל בִּ
וְ אֵ ינ ֹו נִלְ קָ ח בְּ ֶכסֶ ף מַ ע ֵ
וְ חַ ָיּב בְּ זְרוֹעַ וּלְ חָ ַייִם וְ קֵ בָ ה.
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר פּוֹטֵ רֶ ,שׁהַ מּו ִֹציא מֵ חֲבֵ ר ֹו עָ לָיו הָ ְראָיָה.
1חלבו אסור באכילה ,אך אין חייבים עליו כרת )כיוון שאסור רק מספק(.
2אין קונים אותו בכסף מעשר שני לאכלו בירושלים.
3השוחט כוי ,האם צריך לתת לכהן זרוע ,לחיים וקבה ?
3.1תנא קמא )ואין הלכה כמותו( :חייב לתת לכהן.
3.2ר' אליעזר :פטור מלתת ,שיש ספק אם הוא בהמה .והמוציא מחברו עליו הראיה.
משנה יא :דינים בהם מחמירים בכוי כאילו אינו חיה וגם אינו בהמה
כֵּ יצַ ד אֵ ינ ֹו ָשׁ ֶוה �א לַחַ יָּה וְ �א לַבְּ הֵ מָ ה ?
וְעם הַ בְּ הֵ מָ ה.
אָסוּר ִמשּׁוּם כִּ לְ אַ ִים ִעם הַ חַ יָּה ִ
הַ כּוֹתֵ ב חַ יָּת ֹו וּבְ הֶ ְמתּ ֹו לִ בְ נוֹ� ,א כָ תַ ב ל ֹו אֶ ת הַ כּוֹי.
ִאם אָמַ ר" :ה ֲֵרינִי ָנזִיר ֶשׁזֶּה חַ יָּה" א ֹו "בְ הֵ מָ ה"ֲ ,ה ֵרי הוּא ָנזִיר.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 11מתוך 18
מסכת ביכורים
מסכת בס"ד
וּשׁאָר ָכּל ְדּ ָרכָ יו ָשׁוִ ים לַחַ יָּה וְ לַבְּ הֵ מָ ה,
ְ
וְ טָ עוּן ְשׁ ִחיטָ ה כָּ זֶה ְוכָ זֶה,
וּמטַ מֵּ א ִמשּׁוּם נְבֵ לָה
ְ
וּמשּׁוּם אֵ בֶ ר ִמן הַ חַ י ,כָּ זֶה ְוכָ זֶה.
ִ
1כוי אסור משום כלאיים גם עם חיה וגם עם בהמה.
2המוריש את בהמותיו או את חיותיו לבנו ,לא הוריש את הכוי.
3אמר "הריני נזיר אם הכוי הוא חיה" ,או "הריני נזיר אם הכוי הוא בהמה" ,מתחייב בנזירות )מספק(.
כותרת נוספת :דינים שבהם הכוי נחשב גם כחיה וגם כבהמה.
4הרוצה לאכלו צריך לשחטו כדין חיה ובהמה.
5כוי שמת ניבלתו מטמאת כדין נבלת בהמה וחיה.
6אבר מן החי נוהג בכוי ,כמו בחיה וכמו בבהמה.
פרק ג'
הנושאים העיקריים בפרק:
מושגים:
מעמדות:
קריאת שם "ביכורים" על הפירות ,תיאור הבאת הביכורים ברוב עם
לירושלים ,דיני מקרא ביכורים ,דיני תוספת ביכורים ועיטורי ביכורים ,מה
יכול הכהן לעשות עם הביכורים.
כל ישראל מצווים על הקרבת קרבן התמיד ,ולכן נציגים של עם ישראל צריכים לעמוד
בעזרה כאשר קרבן התמיד מוקרב .תיקנו נביאים ראשונים שיהיו כל ישראל מחולקים ל-
24מעמדות ) 24אזורים שונים( ,ואת הלויים והכוהנים חלקו ל 24 -משמרות לוויה וכהונה.
על כל מעמד היה ממונה אחד מאנשי המעמד ,והוא נקרא ראש המעמד .כל שבוע היה
שולח מעמד אחר נציגים מתוכו שיעמדו בעזרה כנציגיו בזמן הקרבת קרבן התמיד ,והם
נקראים אנשי המעמד .ושאר אנשי המעמד היו מתענים כל אותו שבוע ,חוץ מיום ראשון
ושישי .והיו מתכנסים בבתי כנסיות לתפילה ולקריאה בתורה.
משנה א :קריאת שם "ביכורים" על הפירות
כּוּרים ?
ישׁין הַ בִּ ִ
כֵּ יצַ ד מַ פְ ִר ִ
יו ֵֹרד אָדָ ם בְּ תוֹ� ָשדֵ הוּ ,וְ רוֹאֶ ה ְתּאֵ נָה ֶשׁבִּ ֵכּ ָרה ,אֶ ְשׁכּוֹל ֶשׁבִּ ֵכּרִ ,רמּוֹן ֶשׁבִּ ֵכּר,
כּוּרים".
קו ְֹשׁר ֹו בְ ג ִֶמי ,וְ אוֹמֵ רֲ " :ה ֵרי אֵ לּוּ בִ ִ
כּוּרים מֵ אַחַ ר ֶשׁיִּתָּ לְ שׁוּ ִמן הַ קַּ ְרקַ ע.
וְ ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר :אַף עַ ל ִפּי ֵכן ח ֹוזֵר וְ קו ֵֹרא אוֹתָ ם בִּ ִ
1.1תנא קמא :אדם יכול לסמן פירות שהתחילו להבשיל ,בעודם על העץ ,ולקרוא להם "ביכורים".
2ר' שמעון )ואין הלכה כמותו(:
לאחר שתלש את הפירות חייב לחזור ולקרוא להם "ביכורים".
משנה ב :תאור הבאת הביכורים ברוב עם לירושלים
כּוּרים ?
כֵּ יצַ ד מַ עֲלִ ין אֶ ת הַ בִּ ִ
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 12מתוך 18
מסכת ביכורים
מסכת בס"ד
כָּ ל הַ ֲעיָרוֹת ֶשׁבַּ מַּ עֲמָ ד ִמ ְתכַּ נְּסוֹת לָעִ יר ֶשׁל מַ עֲמָ ד,
וְ ָלנִין בִּ ְרחוֹבָ הּ ֶשׁל עִ ירְ ,ו�א הָ יוּ נִכְ נ ִָסין לַבָּ ִתּים.
וְ לַמַּ ְשׁכִּ ים הָ יָה הַ ְמ ֻמנֶּה אוֹמֵ ר" :קוּמוּ ְו ַנ ֲעלֶה ִציּוֹן אֶ ל )בֵּ ית( ה' אֱ�הֵ ינוּ".
1עיירות המעמד של אותו שבוע ,היו מתכנסים לעיר של ראש המעמד ,יחד עם ביכוריהם.
2היו לנים ברחבת העיר ולא בבתים ,כדי לא להיטמא.
3בבוקר השכם היה ראש המעמד אומר" :קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלוקינו".
משנה ג :המשך תאור הבאת הביכורים ברוב עם לירושלים
מּוּקים.
יאים גְּ רוֹגְ רוֹת וְ ִצ ִ
יאים הַ ְתּאֵ נִים וְ הָ ֲענָבִ ים ,וְ הָ ְרחו ִֹקים ְמבִ ִ
הַ ְקּרוֹבִ ים ְמבִ ִ
וְ הַ שּׁוֹר ה ֹולֵ� לִ ְפנֵיהֶ ם ,וְ קַ ְרנִיו ְמ ֻצפּוֹת זָהָ בַ ,ועֲטָ ָרה ֶשׁל ַזּיִּת בְּ רֹאשׁוֹ.
ירוּשׁ ַליִם.
הֶ חָ לִ יל מַ ֶכּה לִ ְפנֵיהֶ ם ,עַ ד ֶשׁמַּ גִּ יעִ ים קָ רוֹב לְ ָ
כּוּריהֶ ם.
ירוּשׁ ַליִםָ ,שׁלְ חוּ לִ ְפנֵיהֶ ם ,וְ עִ טְּ רוּ אֶ ת בִּ ֵ
ִהגִּ יעוּ קָ רוֹב לִ ָ
הַ פַּ חוֹת ,הַ ְסּ ָגנִים ְוהַ גִּ זְבָּ ִרים יו ְֹצ ִאים לִ ְק ָראתָ ם .לְ ִפי כְ בוֹד הַ נִּכְ נ ִָסים הָ יוּ יו ְֹצ ִאים.
ְשׁי הַ מָּ ק ֹום ְפּל ֹונִי ,בָּ אתֶ ם
ירוּשׁ ַליִם עו ְֹמ ִדים לִ ְפ ֵניהֶ ם וְ שׁוֹאֲ לִ ין בִּ ְשׁלוֹמָ ם" :אַחֵ ינוּ אַנ ֵ
ָ
וְ כָ ל בַּ ֲעלֵי אֻ מָּ נִיּוֹת ֶשׁבִּ
לְ ָשׁלוֹם".
משנה ד :תאור הכנסת הביכורים להר הבית
הֶ חָ לִ יל מַ ֶכּה לִ ְפנֵיהֶ ם עַ ד ֶשׁמַּ גִּ יעִ ין לְ הַ ר הַ בַּ יִת.
ִהגִּ יעוּ לְ הַ ר הַ בַּ יִת ,אֲ ִפלּוּ אַגְ ִריפַּ ס הַ מֶּ לֶ� נוֹטֵ ל הַ סַּ ל עַ ל כְּ תֵ פ ֹו ְונִכְ נָס ,עַ ד ֶשׁמַּ גִּ יעַ ָל ֲעז ָָרה.
ִהגִּ יעַ ָל ֲעז ָָרה וְ ִדבְּ רוּ הַ לְ וִ יִּם בַּ ִשּׁירֲ " :ארו ִֹמ ְמ� ְי ָי כִּ י ִדלִּ יתָ נִי ְו�א ִשׂמַּ ְחתָּ ֹאיְבַ י לִ י" )תהלים ל ,ב(.
1נגינת החליל ממשיכה ללוות את מביאי הביכורים עד הגעתם להר הבית.
2מהכניסה להר הבית ,כל אחד ,ואפילו אגריפס המלך ,שם את סל על כתפו ונכנס.
3כשמגיעים לעזרה עם הביכורים ,הלווים פותחים בשיר" :ארוממך ה' כי דליתני"…
משנה ה :מה עושים עם התורים ובני היונה שמעטרים את הביכורים ?
הַ גּ ֹוזָלוֹת ֶשׁעַ ל גַּ בֵּ י הַ סַּ לִּ ים ,הָ יוּ עוֹלוֹת.
וּמַ ה ֶשּׁבְּ יָדָ ם ,נו ְֹתנִים ַל ֹכּ ֲהנִים.
1אלה שתלויים בצידי הסלים משמשים כקרבן עולה.
2אלה שהוחזקו בידיים ,ניתנים לכהנים במתנה.
משנה ו :תאור מקרא ביכורים
עוֹדֵ הוּ הַ סַּ ל עַ ל כְּ תֵ פוֹ ,קו ֵֹרא מֵ " ִהגַּ ְד ִתּי הַ יּוֹם לַי ָי אֱ�הֶ י�" )דברים כו ,ג( עַ ד ֶשׁגּוֹמֵ ר כָּ ל הַ פָּ ָר ָשׁה.
ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :עַ ד " ֲא ַר ִמּי אֹבֵ ד אָבִ י".
וּמנִיפוֹ,
ִהגִּ יעַ ַל" ֲא ַר ִמּי אֹבֵ ד אָבִ י" ,מו ִֹריד הַ סַּ ל מֵ עַ ל כְּ תֵ פ ֹו וְ א ֹוחֲז ֹו בְ ִשׂ ְפתוֹתָ יוְ ,וכֹהֵ ן מַ נִּיחַ יָד ֹו ַתּ ְחתָּ יו ְ
וְ קו ֵֹרא מֵ "אֲ ַר ִמּי אֹבֵ ד אָבִ י" עַ ד ֶשׁהוּא גוֹמֵ ר ָכּל הַ פָּ ָר ָשׁה,
וּמַ נִּיח ֹו בְּ צַ ד הַ ִמּזְבֵּ חַ ,וְ ִה ְשׁ ַתּ ֲחוָה וְ יָצָ א.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 13מתוך 18
מסכת ביכורים
מסכת בס"ד
1תנא קמא :בעוד הסל על כתפו ,קורא הבעלים מ"הגדתי היום לה' אלקיך" עד סוף הפרשה.
2ר' יהודה :מפרט את התהליך )מסביר את תנא קמא(:
2.1בעוד הסל על כתפו ,קורא הבעלים מ " -הגדתי היום לה" עד "ארמי אובד אבי".
2.2אח"כ מוריד את הסל מעל כתפו ואוחזו בשפתו ,והכהן מניח ידו תחת הסל ומניף את הביכורים.
2.3לאחר ההנפה ,הבעלים ממשיך את הקריאה מ"ארמי אובד אבי" עד סוף הפרשה.
2.4הבעלים מניח את הסל בצד המזבח ,ומשתחווה ויוצא מן המקדש.
משנה ז :האם הבעלים קורא בעצמו את מקרא הביכורים או מקריאים אותו ?
בָּ ִראשׁ ֹונָהָ ,כּל ִמי ֶשׁיּוֹדֵ עַ לִ ְקרוֹת ,קו ֵֹרא .וְ ָכל ִמי ֶשׁאֵ ינ ֹו יוֹדֵ עַ לִ ְקרוֹת ,מַ ְק ִרין אוֹתוֹ.
נ ְִמנְעוּ ִמלְּ הָ בִ יאִ ,ה ְת ִקינוּ ֶשׁיְּהוּ מַ ְק ִרין אֶ ת ִמי ֶשׁיּוֹדֵ עַ ְואֶ ת ִמי ֶשׁאֵ ינ ֹו יוֹדֵ עַ .
1בראשונה ,כל היודע לקרוא קורא בעצמו ,ומי שאינו יודע לקרוא ,מקריאים אותו.
2כיוון שאלה שלא יודעים לקרוא נמנעו מלהביא ביכורים ,התקינו שיהיו מקריאים לכולם.
משנה ח :דין הסלים שבהם היו מביאים את הביכורים
כּוּריהֶ ם בִּ ְקלָתוֹת ֶשׁל ֶכּסֶ ף וְ ֶשׁל זָהָ ב,
יאים בִּ ֵ
הָ ע ֲִשׁ ִירים ְמבִ ִ
יאין אוֹתָ ם בְּ סַ לֵּי נְצָ ִרים ֶשׁל ֲע ָרבָ ה ְקלוּפָ ה,
וְ הַ ֲע ִניִּים ְמבִ ִ
כּוּרים נִתָּ נִין ַל ֹכּ ֲהנִים.
וְ הַ סַּ לִּ ים וְ הַ בִּ ִ
1העשירים מביאים ביכוריהם בסלים המצופים כסף או זהב.
2העניים מביאים ביכוריהם בסלי נצרים.
3סלי העניים ניתנים לכהנים ,וסלי העשירים לא.
משנה ט :באילו פירות מותר לעטר את הביכורים
כּוּרים חוּץ ִמ ִשּׁבְ עַ ת הַ ִמּינִים.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן ַננָּס אוֹמֵ רְ :מעַ טְּ ִרין אֶ ת הַ בִּ ִ
כּוּריּם אֶ לָּא ִמ ִשּׁבְ עַ ת הַ ִמּינִים.
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר :אֵ ין ְמעַ ְטּ ִרין אֶ ת הַ בִּ ִ
1ר' שמעון בן ננס )ואין הלכה כמותו(:
מעטרים אפילו בפירות שאינם משבעת המינים.
2ר' עקיבא :מותר לעטרם רק בפירות משבעת המינים.
משנה י :תוספת ביכורים ועיטורי ביכורים
כּוּרים:
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ רָ :שׁ�שׁ ִמדּוֹת בַּ בִּ ִ
כּוּרים.
כּוּרים ,וְעִ טּוּר הַ בִּ ִ
כּוּרים ,וְ תוֹסֶ פֶ ת הַ בִּ ִ
הַ בִּ ִ
כּוּריםִ ,מין בְּ ִמינוֹ.
תּוֹסֶ פֶ ת הַ בִּ ִ
וְ ִעטּוּר הַ בִּ כּוּ ִריּםִ ,מיּן בְּ ֶשׁאֵ ינ ֹו ִמינוֹ.
טוּרה ִמן הַ ְדּמַ אי.
וּפ ָ
כּוּרים ֶנ ֱא ֶכלֶת בְּ טָ ה ֳָרהְ ,
תּוֹסֶ פֶ ת הַ בִּ ִ
כּוּרים חַ יָּב בַּ ְדּמַ אי.
וְ עִ טּוּר הַ בִּ ִ
1רבי שמעון:
שלושה דברים כלולים בביכורים:
1.1הביכורים עצמם.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 14מתוך 18
מסכת ביכורים
מסכת בס"ד
1.2תוספת הביכורים.
1.3עטורי ביכורים שניתנים לנוי והידור.
2תוספת ביכורים :מותר להוסיף רק ממין הביכורים.
3עיטורי ביכורים :יכולים להיות גם שלא ממין הביכורים.
4תוספת הביכורים:
4.1מותרים לאכילה רק לכהן טהור.
4.2הכהן פטור מלעשר דמאי )אם הביכורים מעם הארץ(.
5עיטורי ביכורים חייבים במעשרות אם הביכורים הם פירות דמאי.
משנה יא :לתוספת הביכורים יש דין של ביכורים רק אם הם מפירות שגדלו בארץ ישראל
כּוּרים ?
כּוּרים כַּ בִּ ִ
אָמרוּ תּוֹסֶ פֶ ת הַ בִּ ִ
אֵ ימָ תַ י ְ
אָרץ.
בִּ זְמַ ן ֶשׁ ִהיא בָ אָה ִמן הָ ֶ
כּוּריּם.
אָרץ ,אֵ ינָהּ כַּ בִּ ִ
וְ ִאם אֵ ינָהּ בָּ אָה ִמן הָ ֶ
משנה יב :מה יכול הכהן לעשות עם הביכורים ואיזה כהן מקבל ביכורים ?
כּוּרים כְּ נִכְ סֵ י כֹהֵ ן ?
אָמרוּ :הַ בִּ ִ
לְ מָ ה ְ
ֶשׁהוּא ק ֹונֶה מֵ הֶ ם עֲבָ ִדים וְ קַ ְרקָ עוֹת וּבְ הֵ מָ ה ְטמֵ אָה,
וּבַ עַ ל חוֹב נו ְֹטלָן בְּ חוֹבוֹ,
וְ הָ ִא ָשּׁה בִ כְ תֻבָּ תָ הּ,
כְּ סֵ פֶ ר תּו ָֹרה.
וְ ַרבִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר :אֵ ין נו ְֹתנִין א ֹותָ ם אֶ לָּא לְ חָ בֵ ר בְּ טוֹבָ ה.
ְשׁי ִמ ְשׁמָ ר,
ַו ֲחכָ ִמים או ְֹמ ִרים :נו ְֹתנִין אוֹתָ ם לְ אַנ ֵ
וְ הֵ ם ְמחַ לְּ ִקין בֵּ י ֵניהֶ ם ,כְּ קָ ְד ֵשׁי הַ ִמּ ְקדָּ שׁ.
1תנא קמא:
1.1יכול הכהן למכור אותם ולקנות בכסף מה שירצה ,אפילו עבדים קרקעות ובהמה טמאה.
1.2יכול בעל חוב לגבות את חובו מן הביכורים.
1.3כהן שגירש את אשתו ,האשה יכולה לגבות את כתובתה מהביכורים.
1.4גם ספר תורה דינו כביכורים שבעל חוב נוטלו בחובו ואשה בכתובתה.
2רבי יהודה:
2.1את הביכורים צריך לתת רק לכהן חבר.
2.2הכהן החבר יכול להחזיר טובה לבעלים שנתנו לו את הביכורים.
3חכמים:
3.1נותנים את הביכורים לאנשי המשמר שעובדים באותו שבוע.
3.2הם מחלקים את הביכורים ביניהם כשאר קדשי המזבח.
——פרק ד'
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 15מתוך 18
מסכת בס"ד
הנושאים העיקריים בפרק:
מסכת ביכורים
דיני אנדרוגינוס.
מושגים:
אנדרוגינוס :שיש לו גם סימני זכר וגם סימני נקבה.
משנה א :הקדמה להלכות אנדרוגינוס
אַנ ְְדּרוֹגִ ינוֹס,
יֶשׁ בּ ֹו ְד ָרכִ ים ָשׁוֶה ָל ֲאנ ִָשׁים,
וְ יֶשׁ בּ ֹו ְד ָרכִ ים ָשׁוֶה ַלנּ ִָשׁים,
וְ יֶשׁ בּ ֹו ְד ָרכִ ים ָשׁוֶה ָל ֲאנ ִָשׁים וְ לנ ִָשׁים,
וְ יֵשׁ בּ ֹו ְד ָרכִ ים אֵ ינ ֹו ָשׁוֶה לָאֲ נ ִָשׁים וְ נ ִָשׁים.
1יש הלכות שדינו כזכר.
2יש הלכות שדינו כנקבה.
3יש הלכות שדינו גם כזכר וגם כנקבה.
4יש הלכות שבהם שונה דינו הן משל זכר והן משל נקבה.
משנה ב :דינים שאנדרוגינוס נוהג כזכרים
כֵּ יצַ ד ָשׁוֶה לָאֲ נ ִָשׁים ?
ְמטַ מֵּ א בְ �בֶ ן כָּ אֲ נ ִָשׁים,
וּמ ְתעַ טֵּ ף כָּ אֲ נ ִָשׁים,
ִ
ִשּׂא ,כָּ ֲאנ ִָשׁים,
וְ נו ֵֹשׂא אֲ בָ ל �א נ ָ
וְ ִאמ ֹו יו ֶֹשׁבֶ ת עָ לָיו בְּ ַדם טֹהַ ר ,כָּ אֲ נ ִָשׁים,
וְ אֵ ינ ֹו ִמ ְתיַחֵ ד עִ ם הַ נּ ִָשׁים ,כָּ אֲ נ ִָשׁים,
וְ אֵ ינ ֹו נִזּוֹן עִ ם הַ בָּ נוֹתָ ,כּאֲ נ ִָשׁים,
וְ עוֹבֵ ר עַ ל "בַּ ל תַּ ִקּיף" ו"◌ּבַ ל תַּ ְשׁ ִחית"
וּ"בַ ל ִתּטָּ מֵ א לְ מֵ ִתיּם" ,כָּ אֲ נ ִָשׁים,
וְ חַ יָּב בְּ כָ ל הַ ִמּ ְצוֹת הָ אֲ מוּרוֹת בַּ תּו ָֹרה ,כָּ אֲ נ ִָשׁים.
1אנדרוגינוס שזב ממנו נוזל לבן ,נעשה זב כמו אנשים )זכרים(.
2אסור בלבישת שמלת אשה כאנשים.
3נושא אשה ולא נישא לאיש כאנשים.
4ימי טהרה של אמו לאחר הלידה הם 40יום כאנשים.
5אסור לו להתייחד עם נשים.
6לגבי ירושה ,כאשר הנכסים מועטים ,אינו זכאי לקבל מהמזונות כמו הבנות.
7עובר על "לא תקיפו פאת ראשכם" ,ועל "לא תשחית פאת זקנך".
8אם האנדרוגינוס הוא כהן ,אסור לו להיטמא למתים.
9חייב בכל המצוות שחייבים בהם האנשים.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 16מתוך 18
מסכת ביכורים
מסכת בס"ד
משנה ג :דינים שאנדרוגינוס נוהג כנקבות
כֵּ יצַ ד ָשׁוֶה ַלנּ ִָשׁים ?
ְמטַ מֵּ א בְ אֹדֶ ם ,כַּ נּ ִָשׁים,
וְ אֵ ינ ֹו ִמ ְתיַחֵ ד עִ ם הָ ֲאנ ִָשׁים ,כַּ נ ִָשׁים.
וְ אֵ ינ ֹו זוֹקֵ ק לְ יִבּוּם ,כַּ נּ ִָשׁים,
וְ אֵ ינ ֹו ח ֹולֵק עִ ם הַ בָּ נִים ,כַּ נּ ִָשׁים,
וְ אֵ ין אוֹכֶל בְּ קָ ְד ֵשׁי הַ ִמּ ְק ָדשׁ ,כַּ נ ִָשׁים,
וְ ִאמּ ֹו יו ֶֹשׁבֶ ת עָ לָיו בְּ ַדם טָ מֵ א ,כַּ נּ ִָשׁים,
וּפָ סוּל ִמן הָ עֵ דוּת ,כַּ נּ ִָשׁים,
וְ ִאם נִבְ עַ ל בָּ עֲבֵ ָרה ,נִפְ סַ ל ִמן הַ ְתּרוּמָ ה ,כַּ נּ ִָשׁים.
1אם ראה דם ,הוא נטמא כנידה או זבה כנשים.
2אסור לו להתייחד עם גבר.
3אם מת אחיו בלא בנים והוא האח היחיד האשה יכולה להתחתן בלי יבום ובלי חליצה.
4לגבי ירושה ,כאשר נכסי הירושה מרובים ,אינו נוטל חלק בירושה יחד עם הבנים.
5אם האנדרוגינוס הוא כהן ,אינו אוכל מבשר קודשי קודשים ,כשאר זכרי כהונה.
6דם הלידה של אמו טמא שבועיים כמו של יולדת נקבה.
7פסול לעדות כנשים.
8אם נבעל ע"י אחד מקרוביו או אחד מפסולי כהונה ,הוא ניפסל מלאכול בתרומה.
משנה ד :דינים שמשותפים לזכרים ונקבות ואנדרוגינוס נוהג אותם
ֵכּיצַ ד ָשׁוֶה לָאֲ נ ִָשׁים ְונ ִָשׁים ?
חַ יָּבִ ים עַ ל מַ ָכּת ֹו וְ ִקלְ לָתוָֹ ,כּאֲ נ ִָשׁים וְ נ ִָשׁים,
וְ הַ הו ְֹרג ֹו שׁ ֹוגֵג ,גּ ֹולֶה .וּמֵ זִידֶ ,נה ֱַרג ,כָּ אֲ נ ִָשׁים וְ נ ִָשׁים,
וְ ִאמּ ֹו ְמבִ יאָה עָ לָיו קָ ְרבָּ ןָ ,כּאֲ נ ִָשׁים וְ נ ִָשׁים,
וְ א ֹוכֵל בְּ קָ ְד ֵשׁי הַ גְּ בוּל ,כָּ אֲ נ ִָשׁים וְ כַ נ ִָשׁים,
וְ נוֹחֵ ל לְ ָכל הַ ַנּ ֲחלוֹת ,כָּ אֲ נ ִָשׁים וְ כַ נּ ִָשׁים.
1המכהו והמקללו ,חייב.
2ההורגו בשוגג גולה לעיר מקלט ,וההורגו במזיד נהרג.
3אמו מביאה אחרי לידתו קורבן ,במלאת ימי טהרה )רק לאחר 80יום ,כנקבה מספק(.
4אם הוא כהן אוכל בתרומה ,תרומת מעשר וחלה.
5אם אין יורש אלא הוא ,יורש הכל )ואין אומרים שאינו בר ירושה(.
משנה ה :דינים שאנדרוגינוס אינו נוהג בהם לא כזכר ולא כנקבה
כֵּ יצַ ד אֵ ינ ֹו ָשׁוֶה לָאֲ נ ִָשׁים וְ נ ִָשׁים ?
אֵ ין שׂו ְֹר ִפין ְתּרוּמָ ה עַ ל טֻּ ְמאַת ִזיבָ תוֹ,
וְ אֵ ין חַ יָּבִ ין עָ לָיו עַ ל בִּ יאַת ִמ ְקדָּ שׁ� ,א ָכאֲ נ ִָשׁים ְונ ִָשׁים,
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 17מתוך 18
מסכת ביכורים
מסכת בס"ד
וְ אֵ ין נ ְִמ ָכּר בְּ עֶ בֶ ד עִ בְ ִרי� ,א כָ אֲ נ ִָשׁים וְ �א כַ נ ִָשׁים,
וְ אֵ ינ ֹו ֶנע ֱַר� �א כָּ אֲ נ ִָשׁים וְ �א כַּ נּ ִָשׁים,
וְ ִאם אָמַ ר" :ה ֲֵרינִי ָנזִיר ֶשׁזֶּה �א ִאישׁ וְ �א ִא ָשּׁה"ָ ,נזִיר,
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר:
אַנ ְְדּרוֹגִ ינוֹס בְּ ִריָּה בִ פְ נֵי עַ ְצמָ הּ הוּא ,וְ �א יָכְ לוּ ֲח ָכ ִמים לְ הַ כְ ִריעַ עָ לָיו ִאם הוּא ִאישׁ א ֹו ִא ָשּׁה.
טוּמטוּם אֵ ינ ֹו ֵכןְ ,פּעָ ִמים ֶשׁהוּא ִאישְׁ ,פּעָ ִמים ֶשׁהוּא ִא ָשּׁה.
אֲ בָ ל ְ
1אם ראה זיבת לובן או ראה זיבת דם ,ונגע בתרומה ,אין שורפים את התרומה.
2אם ראה זיבת לובן או זיבת דם ונכנס למקדש ,אינו חייב על ביאת מקדש בטומאה.
3אינו נמכר כעבד בגנבתו )כי אולי הוא אשה( ,ולא כשפחה )כי אולי הוא זכר(.
4אין תורת ערכים נוהגת לגביו )כי אינו זכר ודאי או נקבה ודאי(.
כותרת נוספת:
דינים נוספים לאנדרוגינוס
1אם אמר אדם" :הריני נזיר אם הוא )האנדרוגינוס( לא איש ולא אשה ,מחויב בנזירות.
2רבי יוסי :הבדל בין אנדרוגינוס לטומטום:
2.1אנדרוגינוס הוא בריה מיוחדת שלא יכלו חכמים להכריע אם הוא זכר או נקבה.
2.2טומטום הוא זכר ודאי או נקבה ודאית ,אלא שיש קושי לזהות את מינו.
————————————————————————————————————————————–זאב לבנוני
עמוד 18מתוך 18