מענה אליהוא
צעירים חושבים "מחוץ לקופסא"
איוב לב-לז
יהושע מנחם רוזנברג
סיפור המסגרת בספר איוב ותפקידו
את קטעי הפרוזה שבספר איוב נהוג לכנות" :סיפור מסגרת" .על פניו מהווה סיפור המסגרת הקדמה בלבד
לחלקו העיקרי של הספר ,הויכוח בין איוב לרעיו ומעני ה' .לכאורה בא הסיפור רק בכדי להציג את העלילה
המהווה רקע לויכוחים .במבט ראשון נראה שהויכוחים עשויים להיות משמעותיים גם בלעדי הסיפור
ולהיתפס כִּ יצִּ ירֹות ָאמָ נּות שלמות בפני עצמן .גם בעלי המסורה קבעו לסיפור ה מסגרת טעמים רגילים,
ואילו לוויכוח טעמים מיוחדים ,טעמי אמ"ת.
ואולם עיון קצת יותר מעמיק מראה לנו שלסיפור המסגרת ,אשר אינו מסתיים עם תחילת תלונותיו של איוב אלא
נמשך לאורך כל חלקי הספר ,יש ,כפי שנראה להלן ,תפקיד חשוב ביצירה ,מעבר להיותו הקדמה ורקע לויכוחים.
יש בקרב החוקרים החדשים כאלה הטוענים כי החלקים הסיפוריים בראש ספר איוב ובסופו וכן דברי
אליהוא הם תוספות מאוחרות .הטוען כי הדברים הם תוספת מאוחרת צריך לשאול עצמו לשם מה נוספו
הדברים על ידי מי שהוסיפם ,ובמה הם תורמים ליצירה המוגמרת.
במאמרי לא אנקוט בגישת אותם פרשנים הנוהגים מנהג ארכיאולוגים ומנסים למצוא שכבות שונות בטקסט
שאותם תפר ,כביכול ,עורך אחרון בתפרים גסים בולטים לעין .לא אלך בדרכם של אלה המתבוננים בבניין
מרהיב הבנוי לתלפיות ,אך במקום להתבונן ביופיו ,בתכנונו המדויק ,בעיצובו ,בתפקודיות שלו ,וכיו"ב,
הם בודקים מניין הגיעו האריחים ומהו מקורם של אבני הבניין.
גם אם נקבל את טענת מקצת מן החוקרים ,שמקורם של הטקסטים ממקורות שונים ,הרי ברור שיד אחת ערכה
אותם ליצירה שלימה ,כפי שהיא מונחת לפנינו כסיפור אחיד ומובנה .בדיון אתייחס אל היצירה השלמה כפי
שהניחוה לפנינו חכמינו חותמי התנ"ך' .אין לנו עניין לדון בהתהוות הסיפור אלא בהווייתו' 1,איני חותר
להבין את תהליך התגבשותו אלא את מהלך המחשבה והלך הרוח של הסיפור כמות שהוא מונח לפנינו.
ליצירה המוגמרת ,כמות שאנו קוראים אותה ,יש "אמירה" .ואנחנו כקוראים-לומדים מנסים ולחשוף מה
אנו יכולים ללמוד מן היצירה .מה מנסה היצירה לומר לנו..
נתייחס אל הספר כולו כיצירה שלימה אחת ,ולא כאל צירוף של טקסטים שונים שנתפרו זה לזה בתפירות
גלויות לעין ,לא רק מתוך כבוד לרבותינו ,חותמי ספר הספרים .לדעתי סיפור המעשה והשיחות בין הרעים
קשורים זה לזה .קשה להבין את הויכוח בין איוב לרעיו מבלי להכיר את סיפור המסגרת .המעשה אינו יכול
לעמוד בפני עצמו ומסכת הויכוחים אינה יכולה להתקיים בפני עצמה2.
הדרך שבה מעוצב הסיפור המקראי אינה רק אמצעי להביע את הדברים ,אלא היא חלק בלתי נפרד מן
הסיפור עצמו 3.בניתוח הספר אין להפשיט את הצורה מן התוכן .יש לשים לב לצורה כדי לראות כיצד היא
משרתת את התוכן.
1
מאיר וייס ,הסיפור על ראשיתו של איוב -ניתוח ספרותי ,עיונים מ' הוצאת הסוכנות היהודית ,ירושלים תשכ"ט -
http://www.daat.ac.il/daat/tanach/eyov/hasipur-2.htm
2ראו עוד מאמרי" :עיון ספרותי בספר איוב -סיפור המסגרת מול הפרקים האוטוביוגרפים" -
www.daat.ac.il/he-il/tanach/iyunim/ktuvim/iyov/prakim/rozenberg-eyov.htm
3ראה :מ' וייס 'מלאכת הסיפור במקרא' ,מולד ,170/169תשכ"ג.
מענה אליהוא
*
איוב לב-לז
*
יהושוע מנחם רוזנברג
*
אתר דעת *
2
תפקידו של סיפור המסגרת
כאמור ,תפקידו של סיפור המסגרת בספר איוב אינו הקדמה בלבד .לסיפור יש תפקיד חשוב ביצירה.
באמצעות הסיפור נותן המחבר ביד הקורא ,כלים המאפשרים לו לבחון את דעותיהם של איוב ושל רעיו.
ֹלהים וְ ָסר מֵ ָרע" (א' ,א) .הקב"ה עצמו מעיד על
המספר מעיד על איוב" :וְ הָ יָה הָ ִאיׁש הַ הּוא ָתם וְ י ָָׁשר וִ ֵירא אֱ ִ
ָארץ ִאיׁש ָתם וְ י ָָׁשר
איוב בדבריו אל השטן " :וַ יֹּאמֶ ר ה' אֶ ל הַ ָשטָ ן הֲ ַש ְמ ָת לִ בְ ָך עַ ל עַ ְב ִדי ִאיוֹּב כִ י אֵ ין ָכ ֹּמהּו בָ ֶ
ֹלהים וְ סָ ר מֵ ָרע" (א' ,ח) .חלקו הראשון של הסיפור מסתייםְ " :בכָל זֹּאת ֹלא ָח ָטא ִאיוֹּב וְ ֹלא נ ַָתן ִת ְפלָה
י ְֵרא אֱ ִ
ֵאֹלהים" (א' ,כב) .בהמשך פונה ה' לשטן בטענה " :וַ יֹּאמֶ ר ה' אֶ ל הַ ָש ָטן הֲ ַש ְמ ָת לִ ְבָך אֶ ל עַ ְב ִדי ִאיוֹּב כִ י אֵ ין
ל ִ
ֹלהים וְ סָ ר מֵ ָרע וְ עֹּדֶ ּנּו מַ חֲ זִ יק בְ תֻ ָמת ֹּו וַ ְת ִסי ֵתנִ י ב ֹּו לְ בַ לְ ע ֹּו ִחּנָם" (ב' ,ג).
ָארץ ִאיׁש ָתם וְ י ָָׁשר י ְֵרא אֱ ִ
כָמֹּ הּו בָ ֶ
ַאחת הַ ּנְ בָ לוֹּת ְת ַדבֵ ִרי גַם אֶ ת הַ ּטוֹּב נְ ַקבֵ ל מֵ אֵ ת
בתשובה לדברי אשתו אומר איוב " :וַ יֹּאמֶ ר אֵ לֶיהָ כְ ַדבֵ ר ַ
ֹלהים וְ אֶ ת הָ ָרע ֹלא נְ ַקבֵ ל בְ כָל זֹּאת ֹלא חָ ָטא ִאיוֹּב בִ ְשפָ ָתיו" (ב' ,י).
הָ אֱ ִ
לקורא היודע את מה שהתרחש בין ה' לשטן ,דבר שאיוב ורעיו אינם יודעים ,יש אבן בוחן לבדוק את
נכונות תשובותיהם .הוא יכול לשפוט את דברי הרעים ולהבחין כי הם שוגים בגישתם.
הָ ֵרעִּ ים ֻּכלָם ,אינם יכולים לקבל אפשרות של סבל ללא חטא ,ולפיכך הם הטוענים שהסבל הוא עונש ולא
ייתכן שהקב"ה יעניש אדם מבלי שפשע .לדעתם אין למעשה תופעות של 'צדיק ורע לו' במציאות.
אליפז ,האומר דברים כללים אך רומז בדבריו לאיובְ " :ז כָר נָא ִמי הּוא נ ִָקי ָאבָ ד וְ אֵ יפֹּ ה ְי ָׁש ִרים נִ כְ חָ דּו.
יתי ח ְֹּר ֵׁש י ָאוֶן וְ ז ְֹּרעֵ י עָ מָ ל י ְִק ְצרֻ הּו .הַ אֱ נוֹּׁש מֵ אֱ לוֹּהַ י ְִצ ָדק ִאם מֵ ע ֵֹּשהּו י ְִטהַ ר גָבֶ ר" (ד' ,ז-ח ,יג).
כַאֲ ֶׁשר ָר ִא ִ
בלדד ,המטיל באופן ישיר ספק בזכּותֹו של איוב" :הַ אֵ ל יְעַ ּוֵת ִמ ְׁשפָ ט וְ ִאם ַׁש ַדי יְעַ ּוֵת צֶ דֶ קִ .אם בָ נֶיָך ָח ְטאּו ל ֹּו
וַ י ְַׁשלְ חֵ ם בְ יַד פִ ְׁשעָ םִ .אם אַ ָתה ְת ַׁשחֵ ר אֶ ל אֵ ל וְ אֶ ל ַׁש ַדי ִת ְתחַ ּנָןִ .אם זְַך וְ י ָָׁשר ָא ָתה כִ י עַ ָתה ָי ִעיר עָ לֶיָך וְ ִׁש ַלם נְ וַת
ִצ ְד ֶקָך .הֶ ן אֵ ל ֹלא י ְִמַאס ָתם וְ ֹלא יַחֲ זִ יק בְ יַד ְמ ֵר ִעים" (ח' ,ג-ו ,כ).
וצופר ,הבוטה מכולם ,הסבור שאיוב לא רק שנענש משום שחטא אלא שהוא אף לא נענש דיו ,עדיין הוא בעל
יִפ ַתח
ִיתי ְבעֵ ינֶיָך .וְ אּולָם ִמי י ִֵתן אֱלוֹּהַ ַדבֵ ר וְ ְ
חוב אצל ה' ואולי חלק מחטאיו נשכחו" :וַ תֹּאמֶ ר זְַך לִ ְק ִחי ּובַ ר הָ י ִ
ַשה לְ ָך אֱ לוֹּהַ מֵ עֲ ֹּונֶָך" (י"א ,ד-ו)4.
תּוׁשיָה וְ ַדע כִ י י ֶ
ְשפָ ָתיו ִעמָ ְך .וְ ַיגֶד לְ ָך ַתעֲ לֻמוֹּת חָ כְ מָ ה כִ י כִ פְ ַליִם לְ ִ
באמצעות הידיעה שקיבל מסיפור הפתיחה ,יודע הקורא כי כל הרעים טועים בשיפוטם את איוב ואינם
צודקים בדבריהם .הסיפור מלמדנו שצודק איוב הטוען שהוא סובל למרות שלא חטא 5,וכי לדעתו קיימות
במציאות תופעות של 'צדיק ורע לו' ושל 'רשע וטוב לו'6.
אליפז הסתמך בדבריו על התגלות אלוהית בחלום .אליפז הבין שהמסר בחלום היה שבני האדם חוטאים:
" וְ אֵ ַלי דָ בָ ר ְיגֻּנָב ַו ִת ַקח ָא ְזנִ י ֵׁשמֶ ץ מֶ נְ הּו .בִ ְשעִ פִ ים מֵ חֶ ְזיֹּנוֹּת ָל ְי ָלה בִ ְנפֹּ ל ַת ְרדֵ ָמה עַ ל אֲ נ ִָׁשים .פַ חַ ד ְק ָרַאנִ י
ְּורעָ ָדה וְ רֹּב עַ צְ מו ַֹּתי ִהפְ ִחיד .וְ רּוחַ עַ ל פָ נַי יַחֲ ֹלף ְתסַ מֵ ר ַשעֲ ַרת בְ ָש ִרי .יַעֲ ֹּמד וְ ֹלא אַ כִ יר מַ ְראֵ הּו ְתמּונָה לְ ֶנגֶד
ֹּשהּו ִי ְטהַ ר גָבֶ ר" (ד' ,יב-יז).
עֵ ינָי ְדמָ מָ ה ָוקוֹּל אֶ ְׁשמָ ע .הַ אֱ נוֹּׁש מֵ אֱ לוֹּהַ ִי ְצ ָדק ִאם מֵ ע ֵ
בלדד השוחי התבסס בדבריו על ההיסטוריה .חיי אדם קצרים ולפיכך אינו יכול לראות את התמונה השלמה.
כדי לעמוד על המציאות עליו לבחון את ההיסטוריה" :כִ י ְׁשַאל נָא לְ דֹּר ִריׁשוֹּן וְ כ ֹּונֵן לְ חֵ ֶקר אֲ בו ָֹּתם .כִ י ְתמוֹּל אֲ ַנ ְחנּו
ּומלִ בָ ם יו ִֹּצאּו ִמלִ ים" (ח' ,ח-י).
ֹּאמרּו לְָך ִ
ָארץ .הֲ ֹלא הֵ ם יוֹּרּוָך י ְ
וְ ֹלא נ ֵָדע כִ י צֵ ל יָמֵ ינּו עֲ לֵי ֶ
4
5
6
להים ֶּׁאת כָל ע ֲָמלִּי וְ ֵאת כָל בֵ ית ָא ִּבי( .בראשית מ"א ,נא) ואפשר לבארה מלשון
את התיבה י ֶּׁשה אפשר לבאר כנשיה-שכחה כמו … :כִּ י נשנִּי אֱ ִּ
חוב ,עדין אתה בעל חוב אצל הא-ל כמו :וְ זֶּׁה ְדבר ה ְש ִּמ ָטה שָ מֹוט כָל בעל מ ֵשה יָדֹו אֲ ֶּׁשר י ֶּׁשה ְב ֵרעֵ הּו לא יִּּגש ֶּׁאת ֵרעֵ הּו (דברים ט"ו ,ב).
אתי
יתי ָה ִּבינּו לִּי (ו' ,כד) ,על דעְ ְתָך כִּ י ל ֹא ֶּׁא ְר ָשע וְ ֵאין ִּמי ְָדָך מ ִּציל (י' ,ז) ,כ ָמה לִּי עֲֹונֹות וְ ח ָטאֹות פִּ ְשעִּ י וְ חטָ ִּ
למשל :הֹורּונִּי ואֲ נִּי אחֲ ִּריש ּומה ָשגִּ ִּ
ִּיתי ְבעֵ ינֶּׁיָך (י"א ,ד) ,פרק ל"א כולו ועוד.
ֹאמר זְך ל ְִּק ִּחי ּובר ָהי ִּ
ה ִֹּדיעֵ נִּי (י"ג ,כג) ,ות ֶּׁ
ראו :תלמוד בבלי שבת נה ע"א וע"ב :אמר רב אמי אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון .אין מיתה בלא חטא -דכתיב ה ֶּׁנפֶּׁש החֹטֵ את ִּהיא
ָתמּות בֵ ן ל ֹא יִּשָ א בעֲֹון ָה ָאב וְ ָאב ל ֹא י ִָּשא בעֲֹון הבֵ ן ִּצ ְדקת הצ ִּדיק עָ לָיו ִּת ְהיֶּׁה וְ ִּר ְשעת ָה ָר ָשע עָ לָיו ִּת ְה ֶּׁיה וגו' (יחזקאל י"ח כ) אין יסורין בלא עון -
ּוב ְנגָעִּ ים עֲֹונָם( .תהילים פ"ט ,לג) …והא איכא משה ואהרן?! (ואפשר להוסיף והא איכא איוב) אלא לאו רבי שמעון
דכתיב ּופָק ְד ִּתי ְב ֵשבֶּׁ ט פִּ ְשעָ ם ִּ
בן אלעזר היא ושמע מינה יש מיתה בלא חטא ויש יסורין בלא עון . ..
2
מענה אליהוא
*
איוב לב-לז
*
יהושוע מנחם רוזנברג
*
אתר דעת *
3
צופר הנעמתי מתבסס על החכמה האלוקית " :וְ אּולָם ִמי י ִֵתן אֱ לוֹּהַ ַדבֵ ר וְ יִפְ ַתח ְשפָ ָתיו ִעמָ ְך .וְ ַיגֶד לְ ָך
תּוׁשיָה וְ דַ ע כִ י י ֶַשה לְ ָך אֱ לוֹּהַ מֵ עֲ ֹּונֶָך .הַ חֵ ֶקר אֱ ל ֹּוהַ ִת ְמצָ א ִאם עַ ד ַתכְ לִ ית ַׁש ַדי
ַתעֲ לֻמוֹּת חָ כְ מָ ה כִ י כִ פְ ַליִם לְ ִ
ִת ְמצָ א .גָבְ הֵ י ָׁשמַ יִם מַ ה ִתפְ עָ ל עֲ מֻ ָקה ִמ ְשאוֹּל מַ ה תֵ ָדע .אֲ רֻ ָכה מֵ אֶ ֶרץ ִמ ָדה ְּורחָ בָ ה ִמּנִ י יָם" (י"א ,ה-ט).
להלן נראה כיצד מתייחס אליהוא לדבריהם.
מה ניתן ללמוד מההתעלמות מאליהוא בסיפור המסגרת
ֹלׁשת ֵרעֵ י
בפתיחת הספר מתעלם סיפור המסגרת כליל מאליהוא .הוא מדבר רק על שלושה רעים" :וַ י ְִׁש ְמעּו ְׁש ֶ
שּוחי וְ צוֹּפַ ר הַ ּנַעֲ ָמ ִתי וַ יִּוָ עֲ דּו
ּובלְ ַדד הַ ִ
ימנִ י ִ
ִאיוֹּב אֵ ת כָל הָ ָרעָ ה הַ זֹּאת הַ בָ ָאה עָ לָיו וַ ָיבֹּאּו ִאיׁש ִמ ְמ קֹּ מ ֹּו אֱ לִ יפַ ז הַ ֵת ָ
י ְַח ָדו לָבוֹּא לָנּוד ל ֹּו ּולְ נַחֲ מו .וַ י ְִשאּו אֶ ת עֵ ינֵיהֶ ם מֵ ָרחוֹּק וְ ֹלא ִהכִ ירֻ הּו וַ י ְִשאּו ק ֹּולָם ַוי ְִבכּו וַ י ְִק ְרעּו ִאיׁש ְמ ִעל ֹּו
ָָארץ ִׁשבְ עַ ת י ִָמים וְ ִׁש ְבעַ ת לֵילוֹּת וְ אֵ ין דֹּבֵ ר אֵ לָיו ָדבָ ר כִ י ָראּו כִ י
אׁשיהֶ ם הַ ָשמָ יְמָ ה .וַ י ְֵׁשבּו ִאת ֹּו ל ֶ
וַ יִזְ ְרקּו עָ פָ ר עַ ל ָר ֵ
ג ַָדל הַ כְ אֵ ב ְמאֹּ ד" (ב' ,יא-יג).
ֹלׁשת הָ אֲ נ ִָׁשים הָ אֵ לֶה
לאחר שהרעים מסיימים את דבריהם ממשיך סיפור המסגרת ואומר" :וַ י ְִׁש ְבתּו ְׁש ֶ
מֵ עֲ נוֹּת אֶ ת ִאיוֹּב כִ י הּוא צַ ִדיק בְ עֵ ינָיו" (ל"ב ,א) .האנשים האלה – הכוונה לאנשים שהוזכרו לעיל .ואולי רמז
לעתיד לפנינו .הרעים האלה שתקו ,אבל יהיה אחד שלא ישתוק.
בשלב הזה מזכיר סיפור המסגרת את אליהוא" :וַ יִחַ ר ַאף אֱ לִ יהּוא בֶ ן בַ ַרכְ אֵ ל הַ בּוזִי ִמ ִמ ְׁשפַ ַחת ָרם ְב ִאיוֹּב ָח ָרה ַאפ ֹּו
ֹלׁשת ֵרעָ יו ָח ָרה ַאפ ֹּו עַ ל אֲ ֶׁשר ֹלא מָ ְצאּו ַמעֲ נֶה וַ י ְַר ִׁשיעּו אֶ ת ִאיוֹּב .וֶאֱ לִ יהּו ִחכָה אֶ ת
ֹלהיםּ .ובִ ְׁש ֶ
עַ ל צַ ְדק ֹּו נַפְ ׁש ֹּו מֵ אֱ ִ
ֹלׁשת הָ אֲ נ ִָׁשים וַ י ִַחר ַאפ ֹּו" (ל"ב ,ב-ה).
זְקנִ ים הֵ מָ ה ִממֶ ּנּו לְ י ִָמים .וַ י ְַרא אֱלִ יהּוא כִ י אֵ ין מַ עֲ נֶה ְב ִפי ְׁש ֶ
ִאיוֹּב בִ ְדבָ ִרים כִ י ֵ
לא נוכל לקבל את טענת האומרים כי דברי אליהוא הם תוספת מאוחרת לספר 7.העובדה שאליהוא אינו
נזכר בסיפור הפתיחה ואף לא בתשובת ה' ,אינה יכולה לשמש ראיה לטענה כי דבריו אינם אלא תוספת
מאוחרת .במכוון עוצב הסיפור בצורה זו .קשה להניח שאת ה"פגמים" ,כביכול ,בטקסט ,שמזהים חוקרים
בני זמננו ,לא ראה העורך האחרון של הספר .אילו רצה בכך היה יכול ,עורכו האחרון של ספר איוב ,לעשות
מה שכל עורך מתחיל בן זמננו עושה ,לתקן את סיפור הפתיחה ולכתוב בו" :ויבואו ארבעת רעיו לנחמו",
ולטשטש את עקבות התפר כביכול .משלא עשה כן עלינו לשאול את עצמנו מדוע נכתבו הדברים כפי
שנכתבו .מה יכולה ללמדנו צורת הבאת הדברים.
באמצעות עיצובו של סיפור המסגרת בצורה זו מלמדנו המחבר כי מלכתחילה לא היה בדעתו של אליהוא
להיכנס לויכוח וכי אליהוא היה מהאנשים אשר באו רק להקשיב לויכוח .הסיפור מלמד זאת על ידי כך
שאינו מזכיר כלל את אליהוא בתחילת הסיפור .רק לאחר שראה כי אין מענה בפי הרעים" .וְ ִהּנֵה אֵ ין לְ ִאיוֹּב
מוֹּכִ יחַ ע ֹּונֶה אֲ מָ ָריו ִמכֶם" (ל"ב ,יא -יב) ,העז אליהוא להתערב בשיח.
אליהוא מעיד כי הקשיב לדברי הרעים עד סופם " :הֵ ן הוֹּחַ לְ ִתי לְ ִד ְב ֵריכֶם ָאזִ ין עַ ד ְתבּונֹּ ֵתיכֶם עַ ד ַת ְח ְקרּון ִמלִ ין.
וְ עָ דֵ יכֶם אֶ ְתב ֹּונָן וְ ִהּנֵה אֵ ין לְ ִאיוֹּב מוֹּכִ יחַ ע ֹּונֶה אֲ מָ ָריו ִמכֶם" (ל"ב ,יא -יב)ַ " ,חתּו ֹלא עָ נּו עוֹּד הֶ ְע ִתיקּו מֵ הֶ ם
ִמלִ ים .וְ הוֹּחַ לְ ִתי כִ י ֹלא י ְַדבֵ רּו כִ י עָ ְמדּו ֹלא עָ נּו עוֹּדַ .אעֲ נֶה ַאף אֲ נִ י חֶ לְ ִקי אֲ ַח ֶּוה דֵ ִעי ַאף ָאנִ י" (ל"ב ,טו-יז).
אתי) ָו ִא ָירא מֵ חַ ּוֹּת דֵ ִעי
יׁשים עַ ל כֵן זָחַ לְ ִתי (=י ֵָר ִּ
בפתח דבריו מעיד אליהוא " :צָ ִעיר אֲ נִ י לְ י ִָמים וְ אַ תֶ ם ְי ִׁש ִ
אֶ ְתכֶם" (ל"ב ,ו) .אליהוא טוען כי בתחילה חשב שהחכמה נקנית עם השנים ,וכי היא תוצאה של ניסיון
חיים מצטבר ,הימים מדברים מפיו של החכם (ל"ב ,ז)ָ " :אמַ ְר ִתי י ִָמים י ְַדבֵ רּו וְ רֹּב ָׁשנִ ים י ִֹּדיעּו חָ כְ מָ ה",
1
כהנא אברהם ,ספר איוב ,ת-א ,תרפ"ח ,עמ' .15
Fullerton Kember "The Original Conclusion of the book of Job, ZAW 42, 1924 pp. 116.
Georg, Studoen Zim Buche Hiob, Gutersloher 1963, p. 26
3
מענה אליהוא
*
איוב לב-לז
*
יהושוע מנחם רוזנברג
*
אתר דעת *
4
אך אם כך היה הדבר הרי שכל הזקנים היו צריכים להיות חכמים ,והצעירים פחות .ואולם מתוך התבוננות
במציאות רואה אליהוא כיֹ" :לא ַרבִ ים י ְֶחכָמּו ּוזְ ֵקנִ ים יָבִ ינּו ִמ ְׁשפָ ט" (ל"ב ,ט) ,ולכן הוא מגיע למסקנה
שהחכמה היא רוח הבאה מאת ה' .הנשמה שנתן האלוהים באדם היא המעניקה לו תבונה ,ולא רוב השנים
גורם להָ" :אכֵן רּוחַ ִהיא בֶ אֱ נוֹּׁש וְ נִ ְׁשמַ ת ַׁש ַדי ְתבִ ינֵם" (= תעשה אותם לנבונים) ( -ל"ב ,ח) .ולכן הוא מחליט
לומר את דבריוָ " :לכֵן ָאמַ ְר ִתי ִׁש ְמעָ ה לִ י אֲ חַ ּוֶה דֵ ִעי ַאף ָאנִ י" (ל"ב ,י).
אליהוא מעיד כי בזמן אשר המתין בסבלנות עד שהרעים יסיימו את דבריהם 8,כמעט "התפוצץ" .הוא מדמה
עצמו לנאד יין חדש ,סתום ,שהיין שבו נמצא בתסיסה .בעת התסיסה משחרר היין החדש גז המחפש דרך
יק ְתנִ י רּוחַ
החוצה .אם הכלי אטום הוא עלול להתפוצץ או לפרוץ לו דרך מוצא החוצה" :כִ י ָמל ִֵתי ִמלִ ים הֱ ִצ ַ
בִ ְטנִ יִ .הּנֵה בִ ְטנִ י כְ ַייִן ֹלא יִפָ ֵתחַ כְ אֹּ בוֹּת חֲ ָד ִׁשים יִבָ ֵקעַ " .המילים כאילו נכלאו בבטנו והן מחפשות מוצא.
המוצא של אליהוא הוא פתיחת השפתיים לדיבור" .אֲ ַדבְ ָרה וְ י ְִרוַ ח לִ י אֶ ְפ ַתח ְשפָ ַתי וְ אֶ ֱענֶה" (ל"ב ,יח-כ).
אין אנו יכולים לראות בדברי אליהוא יצירה חיצונית העומדת בפני עצמה ואשר הייתה מנותקת ,כביכול,
מן הספר ,מטעם נוסף .אליהוא משתמש בדבריו במטבעות לשון דומים לאלה של איוב והרעים ,והוא
מתייחס אל דבריהם בדבריו 9.באמצעות השימוש באותן מטבעות לשון מסב המחבר את תשומת לב הקורא
לכך שאליהוא הקשיב קשב רב לאיוב ולרעיו וכי הוא מתייחס בדבריו אל דבריהם.
נביא כאן רק מעט דוגמאות בהן משתמש אליהוא במטבעות הלשון של קודמיו:
איוב אומר" :יָסֵ ר מֵ עָ לַי ִׁשבְ ט ֹּו וְ אֵ מָ ת ֹּו ַאל ְתבַ עֲ ַתּנִ י"( .ט' ,לד) ושם בהמשך" :כ ְַפָך מֵ עָ ַלי הַ ְר ַחק וְ אֵ ָמ ְתָך ַאל
ְתבַ עֲ ַתּנִ יּ .ו ְק ָרא וְ ָאנֹּ כִ י אֶ ֱענֶה א ֹּו אֲ ַדבֵ ר וַ הֲ ִׁשיבֵ נִ י" (י”ג ,כא).
כנגד זאת אומר אליהואִ " :הּנֵה אֵ מָ ִתי ֹלא ְתבַ עֲ ֶת ָך ( : "…ל"ג ,ז).
איוב טען …" :וְ ַת ְח ְׁש בֵ ִנ י לְ א ֹּו יֵב ָל ְך" (י"ג ,כד) ,וכנגדו אומר אליהוא" :הֵ ן ְת נּואוֹּת עָ ַלי ִי ְמ צָ א י ְַח ְׁש בֵ ִנ י
לְ א ֹּו יֵב ל ֹּו" (ל"ג ,י).
ָארחו ָֹּתי עַ ל ָׁש ְר ֵׁשי ַרגְ לַי ִת ְת ַח ֶקה" (י"ג ,כז).
איוב התלונן " :וְ ָת ֵשם בַ סַ ד ַרגְ לַי וְ ִת ְׁשמוֹּר כָל ְ
ָארח ָֹּתי" (ל"ג ,יא).
ואליהוא אומר" :י ֵָשם בַ סַ ד ַרגְ לָי י ְִׁשמֹּ ר כָל ְ
איוב אמר" :הֲ ֹלא אֹּ זֶן ִמלִ ין ִתבְ חָ ן וְ חֵ ְך אֹּ כֶל י ְִטעַ ם ל ֹּו" (י"ב ,יא) ואף אליהוא משתמש במטבע דומה" :כִ י אֹּ זֶן
ִמלִ ין ִתבְ חָ ן וְ חֵ ְך י ְִטעַ ם לֶאֱ כֹּל" (ל"ד ,ג).
דברי אליהוא" :כִ י ָאמַ ר ִאיוֹּב צָ ַד ְק ִתי וְ אֵ ל הֵ ִסיר ִמ ְׁשפָ ִטי" (ל"ד ,ה) רומזים לדברי איובַ " :חי אֵ ל הֵ ִסיר ִמ ְׁשפָ ִטי
וְ ַׁש ַדי הֵ מַ ר נַפְ ִׁשי" (כ"ז ,ב).
אליפז משתמש במטבע הלשון " :בִ ְשעִ פִ ים מֵ חֶ זְ יֹּנוֹּת ָל ְי ָלה בִ ְנפֹּ ל ַת ְרדֵ מָ ה עַ ל אֲ נ ִָׁשים" (ד' ,יג) ,ואליהוא
משתמש במטבע דומה " :בַ חֲ לוֹּם חֶ ְזיוֹּן ַל ְילָה בִ ְנפֹּ ל ַת ְרדֵ מָ ה עַ ל אֲ נ ִָׁשים בִ ְתנּומוֹּת עֲ לֵי ִמ ְׁשכָב" (ל"ג ,טו).
8
9
"הן הֹוחל ְִּתי ל ְִּד ְב ֵריכֶּׁם ָאזִּ ין עד ְתבּונ ֵֹתיכֶּׁם עד ת ְח ְקרּון ִּמלִּין" (ל"ב יא -יב)" ,וְ הֹוחל ְִּתי כִּ י ל ֹא יְדבֵ רּו כִּ י עָ ְמדּו ל ֹא עָ נּו עֹוד .א ֲענֶּׁה אף אֲ נִּי חֶּׁ ל ְִּקי
ֵ
אֲ חּוֶּׁה ֵדעִּ י אף ָאנִּי" (ל"ב טו-יז)
מבין החוקרים הסוברים שנאומי אליהוא נכתבו בידי מחבר הספר והם חלק בלתי נפרד ממנו ראו למשל :קויפמן יחזקאל" ,תולדות האמונה
הישראלית" ,ת-א ,תשט"ז ,חלק ב' ,עמוד ,609סגל ,מבוא המקרא ,ירושלים ,תש"ך ,עמוד ,658
Gordis Robert: The temptation of Job, Tradition versus Experience in Religion, Judaism IV 1955, pp. 206.
4
מענה אליהוא
*
איוב לב-לז
*
יהושוע מנחם רוזנברג
*
אתר דעת *
5
התייחסות למבנה הספר
לאחר סיומו של סיפור הפתיחה באים שלושה מחזורי ויכוח בין איוב לרעיו .בנאום הפתיחה מקלל איוב את
יומו ,ומעלה את טענותיו הראשונות .לאחר מכן עונה אליפז הזקן הבכיר שברעים .איוב משיב על דבריו ואז
מדבר בלדד ואיוב משיב על דבריו .ולבסוף מדבר הזוטר שברעים צופר ,וגם על דבריו משיב איוב .דברי
אליפז הם הארוכים ביותר ,דברי בלדד קצרים יותר והדברים הקצרים ביותר הם בפי צופר .המחזור השני
בנוי באותה מתכונת כמו המחזור הראשון.
במחזור השלישי יש לאליפז מענה שלם (פרק כ"ב) ,לבלדד מענה קצר בן חמישה פסוקים בלבד .ואילו צופר
שותק לחלוטין במחזור הזה .באמצעות המבנה הזה של דברי הרעים מנסה אולי מחבר הספר ללמדנו
שממחזור למחזור הולכות ומסתתמות טענות הרעים וכי איוב גבר על רעיו בויכוח.
ֹלׁשת הָ אֲ נ ִָׁשים הָ אֵ לֶה מֵ עֲ נוֹּת אֶ ת ִאיוֹּב כִ י הּוא צַ ִדיק
ואולם המספר מעלה גם אפשרות נוספת" :וַ י ְִׁשבְ תּו ְׁש ֶ
בְ עֵ ינָיו (ל"ב א) 10.ברוב המקרים בהם מתקיים ויכוח אידיאולוגי ,מתחפר כל אחד מן הצדדים בעמדתו ,ואין
כל סיכוי שמי מן הצדדים ישכנע את זולתו .כאשר רואים הרעים שאיוב נשאר איתן בדעתו ואין ביכולתם
לשכנעו שחטא ,הם מחליטים להפסיק את הויכוח.
רק כאשר מפסיקים רעי איוב לדבר מעז אליהוא לפתוח את פיו .לאליהוא ארבעה מענות שאיוב אינו עונה
אליהם למרות שאליהוא קורא לו להשיבִ " .אם תּוכַל הֲ ִׁשיבֵ נִ י עֶ ְרכָה לְ פָ נַי ִה ְתיַצָ בָ ה( .ל"ג ,ה) ,הַ ְק ֵׁשב ִאיוֹּב ְׁש ַמע
לִ י הַ חֲ ֵרׁש וְ ָאנֹּ כִ י אֲ ַדבֵ רִ .אם יֵׁש ִמלִ ין הֲ ִׁשיבֵ נִ י ַדבֵ ר כִ י ָחפַ ְצ ִתי צַ ְד ֶק ָךִ .אם ַאיִן ַא ָתה ְׁש ַמע לִ י הַ חֲ ֵרׁש וַאֲ ַאל ְֶפָך ָחכְ ָמה"
(ל"ג ,לא-לג).
אין לדחות את דברי הטוענים ששתיקתו של איוב מלמדת ,שאיוב אינו מוצא את דברי אליהוא ראויים
להתייחסות .אך אפשר גם לקבל את האפשרות שאיוב רומז בשתיקתו שהוא עדיין עומד על תביעתו שה'
עצמו ייתן מענה לשאלותיו.
מותר לשער שהעורך שם את דברי אליהוא לאחר שהרעים נשתתקו ולפני מעני ה' ,מפני שדברי אליהוא הם
מעין הכנה לקראת מעני ה' .יתכן שאיוב מוצא בדברי אליהוא רמז לפתרון השאלות שהעלה בטענותיו,
דברים שפירוטם יבוא במעני ה'.
העובדה שאיש צעיר הוא המביא את הדברים עשויה ללמד אותנו שכדי לקבל תשובה להתלבטויותיו אין
אדם זקוק להתגלות אלוקית ישירה דווקא .גם בחור צעיר יכול להגיע לכך בכוח מחשבתו בלבד.
יתכן גם שאליהוא רומז בסוף דבריו כי ה' עתיד להתגלות לאיובִ " :מצָ פוֹּן זָהָ ב יֶאֱ ֶתה עַ ל אֱ לוֹּהַ נו ָֹּרא הוֹּדַׁ .ש ַדי
ּומ ְׁשפָ ט וְ רֹּב ְצ ָד ָקה ֹלא יְעַ ּנֶהָ .לכֵן י ְֵראּוהּו אֲ נ ִָׁשים ֹלא י ְִראֶ ה כָל ַחכְ מֵ י לֵב" (ל"ז ,כב-כד).
ֹלא ְמצָ אנֻהּו ַשגִ יא כֹּחַ ִ
אליהוא – צעיר החושב "מחוץ לקופסא"
הטענות שכביכול אין בדברי אליהוא רעיון חדש ,כי הספר שלם גם ללא נאומי אליהוא ,והוצאתם של פרקי
אליהוא מן היצירה לא תפגום בשלמותה ,אין להן על מה שיסמוכו.
10
אולי יש בדברים רמז לדברי איוב :חי ֵאל ֵה ִּסיר ִּמ ְשפ ִָּטי וְ שדי ֵהמר נפְ ִּשי .כִּ י ָכל עֹוד נ ְִּש ָמ ִּתי ִּבי וְ רּוח אֱ לֹוה ְבאפִּ יִּ .אם ְתדבֵ ְרנָה ְשפָתי עוְ לָה
ּולְשֹונִּי ִּאם י ְֶּׁהּגֶּׁה ְר ִּמיָהָ .חלִּילָה לִּי ִּאם א ְצ ִּדיק ֶּׁא ְתכֶּׁם עד ֶּׁאגְ וָע ל ֹא ָא ִּסיר תֻּ ָמ ִּתי ִּמ ֶּׁמנִּיְ .ב ִּצ ְד ָק ִּתי ֶּׁהחֱ ז ְק ִּתי וְ ל ֹא א ְרפ ֶָּׁה ל ֹא יֶּׁחֱ רף ְלבָ בִּ י ִּמיָמָ י .י ְִּהי
קֹומ ִּמי כְ עּוָל (כ"ז ב-ז)
ּומ ְת ְ
אי ְִּבי ִּ
כְ ָר ָשע ֹ
5
מענה אליהוא
*
איוב לב-לז
*
יהושוע מנחם רוזנברג
*
אתר דעת *
6
רמב"ן בפירושו לאיוב ל"ב ג אומר" :אליהוא יצדיק את איוב ואת אלוהים .והנה לא הזכיר אליהוא דבר
שהייסורין הם להרבות שכרו או לגמול בעולם הבא ,ועם כל זה לא ענה איוב אותו דבר ,אם כן היו דבריו
דבר מחודש ,והספיקו דבריו לאיוב .ועוד ראינו שאלוהים האשים את חברי איוב ,ולא את אליהוא ,כי
טענותיהם היו סברות עצמיות ,ולא אמרו שדבריהם חכמה ,רק אליהוא אמר זאת תמיד ,כי דבריו חכמה
מקובלת מאנשי התורה והנבואה ,ולא ראיתי במפרשים פירוש נאות לדבריו".
החידוש בדברי אליהוא
ֹלׁשת
ּוב ְׁש ֶ
ִ
ֹלהים.
המספר מעיד על אליהוא כי כעס על שני הצדדים" :בְ ִאיוֹּב חָ ָרה ַאפ ֹּו עַ ל צַ ְדק ֹּו נ ְַפׁש ֹּו מֵ אֱ ִ
ֹלׁשת הָ אֲ נ ִָׁשים
ֵרעָ יו חָ ָרה אַ פ ֹּו עַ ל אֲ ֶׁשר ֹלא מָ ְצאּו מַ עֲ נֶה וַ י ְַר ִׁשיעּו אֶ ת ִאיוֹּב … .וַ י ְַרא אֱ לִ יהּוא כִ י אֵ ין ַמעֲ נֶה ְב ִפי ְׁש ֶ
וַ יִחַ ר אַ פ ֹּו" (ל"ב ב-ה).
11
לכאורה איך יתכן הדבר .או שאיוב צודק או שהרעים צודקים.
טענת אליהוא היא שכל דרך המחשבה במהלך הויכוח ,מצד שני הצדדים ,הייתה לא נכונה .לדעתו צריך
לחפש הסבר אחר לייסוריו של איוב ,ולא בתחום של שכר ועונש דווקא .אליהוא חולק על שני הצדדים ולכן
הוא כועס .החיים אינם חד ממדיים .אכן ייסורים עלולים לבוא על האדם כתוצאה מחטאיו ,אך ישנן גם
סיבות נוספות לייסורים .לכן אם אתה רואה אדם מתייסר ,אין הכרח לקבוע כי הוא סובל מפני שחטא.
קיימות סיבות נוספות ,שלעיתים הן נשגבות מבינתנו ,לסבל האנושי .לדעת אליהוא לעיתים הייסורים
עשויים לקדם את האדם הסובל.
אליהוא טוען שהקב"ה מתגלה בדרכים רבות אל האדם .הוא דוחה את טענת איוב הדורש מהקב"ה להיגלות
אליו בשביל שיוכל לדון איתו על הצרות שפקדו אותו .לדעת אליהוא איוב אינו צריך לבקש התגלות ישירה של
הקב"ה ,אלא יכול למצוא את נקודות המפגש עם הקב"ה באופנים שונים הפתוחים לפניו.
את כעסו של אליהוא על הרעים ניתן לפרש בשני אופנים .הוא כועס כי לא מצאו מענה" :עַ ל אֲ ֶׁשר ֹלא ָמ ְצאּו
ֹלׁשת הָ אֲ נ ִָׁשים וַ יִחַ ר ַאפ ֹּו" " וְ עָ דֵ יכֶם אֶ ְתב ֹּונָן וְ ִהּנֵה אֵ ין לְ ִאיוֹּב מוֹּכִ יחַ
מַ עֲ נֶה" …וַ י ְַרא אֱ לִ יהּוא כִ י אֵ ין מַ עֲ נֶה בְ פִ י ְׁש ֶ
ע ֹּונֶה אֲ מָ ָריו ִמכֶם" (ל"ב יב) ,והוא כועס גם על העובדה שהרעים מרשיעים את איוב" :וַ י ְַר ִׁשיעּו אֶ ת ִאיוֹּב".
אך ניתן גם לפרש שמדובר בכעס אחד .מפני שהרעים לא מצאו מענה ראוי לשאלת איוב "מדוע אני סובל",
הם תולים את ייסוריו בכך שחטא ,ומרשיעים אותו ,טוענים שהוא רשע.
את כעסו של אליהוא מצדיק הקב"ה בכבודו ובעצמו בסיפור החתימה" :וַ י ְִהי ַא ַחר ִדבֶ ר ה' אֶ ת הַ ְדבָ ִרים
הָ אֵ לֶה אֶ ל ִאיוֹּב וַ יֹּאמֶ ר ה' אֶ ל אֱ לִ יפַ ז הַ ֵתימָ נִ י חָ ָרה אַ פִ י בְ ָך ּובִ ְׁשנֵי ֵרעֶ יָך כִ י ֹלא ִדבַ ְר ֶתם אֵ לַי נְ כ ֹּונָה כְ עַ ְב ִדי ִאיוֹּב.
יתם ע ֹּולָה בַ עַ ְדכֶם וְ ִאי ֹּוב עַ ְב ִדי י ְִתפַ ֵלל
וְ עַ ָתה ְקחּו ָלכֶם ִׁשבְ עָ ה פָ ִרים וְ ִׁשבְ עָ ה אֵ ילִ ים ּולְ כּו אֶ ל עַ בְ ִדי ִאיוֹּב וְ הַ עֲ לִ ֶ
עֲ לֵיכֶם כִ י ִאם פָ נָיו אֶ ָשא לְ בִ לְ ִתי עֲ שוֹּת ִעמָ כֶם נְ בָ לָה כִ י ֹלא ִדבַ ְר ֶתם אֵ לַי נְ כ ֹּונָה כְ עַ ְב ִדי ִאיוֹּב" (מ"ב ,ז-ח).
כאמור ,אליהוא משתמש לעיתים באותן מטבעות לשון שבהן השתמשו איוב ורעיו אך מציג את הדברים
באור שונה לחלוטין מזה שהציגום הרעים.
כנגד אליפז שהבין שהמסר בחלום היה שבני האדם חוטאיםְ …" :תמּונָה לְ ֶנגֶד עֵ ינָי ְד ָמ ָמה וָ קוֹּל אֶ ְׁש ָמע.
הַ אֱ נוֹּׁש מֵ אֱ לוֹּהַ י ְִצ ָדק ִאם מֵ ע ֵֹּשהּו י ְִטהַ ר גָבֶ ר" (ד' יב-יז) ,טוען אליהוא שאליפז לא פתר את החלום נכונה.
11
במהלך הויכוח מבקש איוב לבא במשפט עם הקב"ה :ל ֹא יֵש בֵ ינֵינּו מֹוכִּ יח י ֵָשת יָדֹו על ְשנֵינּו .י ֵָסר ֵמעָ לי ִּש ְבטֹו וְ ֵא ָמתֹו אל ְתבעֲתנִּי .אדבְ ָרה וְ ל ֹא
יר ֶּׁאנּו כִּ י ל ֹא כֵן ָאנֹכִּ י עִּ ָמ ִּדי( .ט' לג-לה) ,ושם בהמ שךִּ :הנֵה נָא עָ רכְ ִּתי ִּמ ְשפָט יָדעְ ִּתי כִּ י אֲ נִּי ֶּׁא ְצ ָדקִּ .מי הּוא י ִָּריב עִּ ָמ ִּדי כִּ י ע ָתה אחֲ ִּריש וְ ֶּׁאגְ וָע.
ִּא ָ
ּוק ָרא וְ ָאנֹכִּ י ֶּׁא ֱענֶּׁה אֹו אֲ דבֵ ר והֲ ִּשיבֵ נִּי .כמָ ה לִּי עֲֹונֹות
אְך ְשתיִּם אל תעש עִּ ָמ ִּדי ָאז ִּמ ָפנֶּׁיָך ל ֹא ֶּׁא ָס ֵתר .כפְ ָך ֵמעָ לי ה ְרחק וְ ֵא ָמ ְתָך אל ְתבעֲת ִּניְ .
אתי ה ִֹּדיעֵ נִּי( .י”ג יח-כג) .איוב משוכנע שנעשה לו עוול ושאם יעמוד למשפט עם ה' הוא יצא צודק בדין
וְ ח ָטאֹות פִּ ְשעִּ י וְ חטָ ִּ
6
מענה אליהוא
*
איוב לב-לז
*
יהושוע מנחם רוזנברג
*
אתר דעת *
7
ְׁשּורּנָה .בַ חֲ לוֹּם חֶ זְ יוֹּן ַל ְילָה
ּוב ְׁש ַתיִם ֹלא י ֶ
לדעתו החלום בא להזהיר את האדם לבל יחטא" .כִ י בְ ַאחַ ת י ְַדבֶ ר אֵ ל ִ
עֲשה וְ גֵוָה ִמגֶבֶ ר
ָאדם ַמ ֶ
מֹּס ָרם י ְַחתֹּם .לְ הָ ִסיר ָ
ּוב ָ
בִ נְפֹּ ל ַת ְרדֵ מָ ה עַ ל אֲ נ ִָׁשים בִ ְתנּומוֹּת עֲ לֵי ִמ ְׁשכָבָ .אז יִגְ לֶה אֹּ זֶן אֲ נ ִָׁשים ְ
תן" (ל"ג ,יד-יט)12
יְכַסֶ ה .י ְַחשְֹּך נַפְ ׁש ֹּו ִמּנִי ָׁש ַחת וְ חַ יָת ֹּו מֵ עֲ בֹּר בַ ָשלַח .וְ הּוכַח ְב ַמכְ אוֹּב עַ ל ִמ ְׁשכָב ֹּו וְ רוֹּב עֲ צָ ָמיו אֵ ָ
אליפז טען שמעשיו של האדם אינם למען האלוהים .האדם אינו מביא תועלת לבורא במעשיו הטובים ,ואם
הוא חוטא אינו פוגע בבורא .אליפז הסיק מכך שאם האלוהים מייסר את איוב אין ספק שחטא לו" .הַ לְ אֵ ל
ָאתָך יֹּכִ יחֶ ָך יָבוֹּא ִע ְמָך
י ְִסכָן גָבֶ ר כִ י י ְִסכֹּן עָ לֵימ ֹּו מַ ְשכִ יל .הַ חֵ פֶ ץ לְ ַׁש ַדי כִ י ִת ְצ ָדק וְ ִאם בֶ צַ ע כִ י ַת ֵתם ְד ָרכֶיָך .הֲ ִמי ְִר ְ
בַ ִמ ְׁשפָ ט :הֲ ֹלא ָרעָ ְתָך ַרבָ ה וְ אֵ ין ֵקץ לַעֲ וֹּנֹּ ֶתיָך" (איוב כ"ב ,ב-ה).
אליהוא מסכים לדברי אליפז שפעולות האדם אינן למען הבורא ,אך דוחה את מסקנתו .לדעת אליהוא
הרעיון הזה מלמדנו כי הצדיק אינו יכול לתבוע גמול טוב מאלוהים" .הַ בֵ ט ָׁש ַמיִם ְּוראֵ ה וְ ׁשּור ְׁש ָח ִקים ג ְָבהּו
את מַ ה ִתפְ עָ ל ב ֹּו וְ ַרבּו פְ ָׁשעֶ יָך מַ ה ַתעֲ ֶשה ל ֹּוִ .אם צָ ַד ְק ָת ַמה ִת ֶתן ל ֹּו א ֹּו ַמה ִמי ְָדָך י ִָקח .לְ ִאיׁש
ִממֶ ָךִ .אם חָ טָ ָ
ָאדם ִצ ְד ָקתֶ ָך" (ל"ה ,ה-ח) .האלוהים אינו חייב לגמול צדיק על מעשיו הטובים כאדם שחייב
כָמוָֹּך ִר ְׁשעֶ ָך ּולְ בֶ ן ָ
לגמול לחברו שהיטיב איתו .טעותו של איוב היא בכך שהוא מתייחס לאלוהים כאל בן אנוש .אליהוא סבור
כי מעשי האדם אינם משפיעים על החלטות ה' לטובה או לרעה 13.בגלל גדלותו של האלוהים אין לייחס לו
ָאדם י ְַׁשלֶם ל ֹּו ּוכְ אֹּ ַרח ִאיׁש י ְַמ ִצאֶ ּנּוַ .אף
עוולָ " .לכֵן ַאנ ֲֵׁשי לֵבָ ב ִׁש ְמעּו לִ י חָ לִ לָה לָאֵ ל מֵ ֶר ַׁשע וְ ַׁש ַדי מֵ עָ וֶל .כִ י פֹּ עַ ל ָ
ָאמנָם אֵ ל ֹלא י ְַר ִׁשיעַ וְ ַׁש ַדי ֹלא יְעַ ּוֵת ִמ ְׁשפָ ט" (ל"ד ,י).
ְ
אליהוא טוען שההשגחה האלוקית נועדה להוביל את האדם ואת העולם לעבר תכלית מסוימת .אליהוא
מסביר שבמסגרת השגחתו הקב"ה לא רק מעניש ומתגמל אלא מנהיג את העולם .למעשי הקב"ה בעולם
לעיתים יש גם מטרה הרחבה יותר מאשר גמול על מעשה טוב ,יש להם תכלית וייעוד שאינם קשורים
בהכרח להתנהגות הקונקרטית של האדם .צדקת האלוהים ניכרת בכל הנהגתו את העולם ,ושהייסורים
הבאים על אדם ,בלא שחטא עשויים להביא עליו ברכה ולקרב אותו אל האלוהים .ירא אלוהים אמיתי
ממשיך באמונתו גם אם הוא רואה שלא תמיד נקבע גורלו של אדם לפי מעשיו .לפעמים נקבעים דברים לפי
גורמים אחרים שהאדם אינו מסוגל להבינם.
באמצעות דברי אליהוא ,אשר איוב אינו משיב עליהם ,והקב"ה במענהו אינו משיג עליהם ,מנסה המחבר
ללמדנו כי האמונה בשכר ועונש אינה יכולה לספק הסבר מלא לגורלם של בני אדם .שכר ועונש הם רק
מרכיב אחד בקביעת גורלו של אדם .תתכן למשל הסיבה המופיעה בסיפור הפתיחה ,כי איוב נתון בניסיון.
אֱֹלהים? (א' ,ט) ,כי צדקת איוב היא באמת לשם שמים14.
ִ
הקב"ה רוצה להוכיח לשטן הטוען" :הַ ִחּנָם י ֵָרא ִאיוֹּב
אך גם סיבה זו אינה ממצה את האפשרויות .ישנן סיבות רבות ,הידועות רק למנהיגו של העולם.
שאלת "צדיק ורע לו ,רשע וטוב לו" ,היא רק אחד מן הדברים הרבים בעולם שאין בינת אנוש מסוגלת להשיג.
12רלב"ג :הכלל העולה מדברי אליהוא ,הטובות והרעות מסודרות מצד המערכה ,אך השי"ת נתן לאדם אפשרות להדבק בשכל הפועל ,ותגיע לאדם
הודעה כדי שישמר מהרעות האלו .ובמדרגה תחתונה יבואו עליו חוליים כדי שלא יפול ברע או יכנע לבבו ,וכך יעשה ב' וג' פעמים( .ל"ג ,לא).
13מלבי"ם . :ובמענה הג' הוכיח שאין מעשה האדם בעבור עונש וגמול ,כי ה' לא יתפעל ממעשה בני אדם.
14בראשית רבה (וילנא) פרשה לד -ה' צדיק יבחן ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו( ,תהלים י"א) אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים
מרועעים ,שאינו מקיש עליהם אחת עד שהיא פוקעת ,ומה הו א בודק קנקנים יפים שאפי' הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו נשבר ,כך אין
הקב"ה מנסה אלא את הצדיקים ,אמר ר' יוסי הפשתני הזה בשעה שהוא יודע שהפשתן שלו יפה ,כל שהוא כותשה היא משתבחת ,וכל שהוא
מקיש עליה היא משתמנת ובשעה שהוא יודע שפשתנו רעה ,אינו מספיק להקיש עליה עד שהיא פוקעת ,כך אין הקב"ה מנסה אלא את
הצדיקים ,שנאמר ה' צדיק יבחן ,רבי אליעזר אמר לבעל הבית שהיו לו ב' פרות ,אחת כחה יפה ,ואחת כחה רע ,על מי הוא נותן העול לא על
אותה שכחה יפה ,כך אין הקב"ה מנסה אלא הצדיק ,שנאמר ה' צדיק יבחן ,ד"א ה' צדיק יבחן ,זה נח שנאמר צא מן התיבה.
רמב"ם ,מורה נבוכים ג' כ"ד " -דע ,כי כל נ יסיון שבא בתורה אין כוונתו ועניינו אלא כדי שידעו בני אדם מה שצריך להם לעשותו …וכאילו
עניין הניסיון ,שיעשה מעשה ,אין הכוונה גוף המעשה ההוא ,אבל הכוונה שיהיה משל ,שילמדו ממנו וילכו אחריו באומרו (דברים י"ג ד')
"לדעת הישכם אוהבים את ה'" ,ואין פירושו ,שידע ה' -כי הוא כבר ידעו"
7
מענה אליהוא
*
איוב לב-לז
*
יהושוע מנחם רוזנברג
*
אתר דעת *
8
אליהוא מצביע בפני איוב על אפסות האדם ורומז לו כי כשם שאינו מסוגל להבין את סוד הבריאה ,את
חוקי הטבע ,כך אינו מסוגל להבין את הנהגתו של בורא העולם בעולמו.
אליהוא הטוען כי הקב"ה מתקשר עם האדם לא רק באמצעות התגלות ישירה או חלום אלא בדרכים רבות
אחרות ,מפנה את איוב להתבוננות בטבע כדי שמתוכה יגיע בעצמו להכרת הבורא ויוכל להכריז כמו משורר
תהילים" :הַ ָשמַ יִם ְמסַ פְ ִרים כְ בוֹּד-אֵ -ל ּומַ עֲ ֵשה י ָָדיו מַ גִ יד הָ ָר ִקיעַ (י"ט ,ב) .ה’ אֲ דנֵינּו ָמהַ -א ִדיר ִׁש ְמָך ְבכָל-
עתיָך י ֵָר ַח וְ כ ֹּוכ ִָבים אֲ ֶׁשר כ ֹּונָנְ ָתהָ .מה-אֱ נוֹּׁש
ָארץ אֲ ֶׁשרְ -תנָה הו ְֹּדָך עַ ל-הַ ָשמָ יִם… כִ י-אֶ ְראֶ ה ָׁשמֶ יָך מַ עֲ ֵשה אֶ ְצ ְב ֶ
הָ ֶ
ָארץ" (תהילים ח').
ָאדם כִ י ִתפְ ְקדֶ ּנּו….ה’ אֲ דנֵינּו מָ ה-אַ ִדיר ִׁש ְמָך בְ כָל-הָ ֶ
כִ יִ -תזְ כְ ֶרּנּו ּובֶ ןָ -
בכך מכין אליהוא את איוב ואת הקורא לתשובותיו העתידיות של הבורא.
אליהוא רוצה שמושגיו של איוב על הטוב והרע ישתנו .רק כשיגיע להכרה שהטוב הוא הקרבה לה' והרע הוא
התרחקות ממנו יוכל להבין כי למעשה אין אפשרות של 'צדיק ורע לו' .מעצם היותו של אדם צדיק הוא
קרוב לה' ולפיכך בהכרח טוב לו .והרשע מעצם רשעתו מתרחק מה' ולפיכך רע לו .אליהוא לא ניסה להשיב
לאיוב על טענותיו ,ולא בא להוכיח אותו ,אלא ניסה להביא אותו להתבוננות ולהבנה עצמית ,שכן לתשובה
הקשורה בהרגשתו האישית של האדם ,יכול האדם להגיע רק מעצמו .אי אפשר להכתיב לאדם כיצד
להרגיש .אי אפשר לומר לו' :הקרבה לה' היא הטוב עבורך'.
לדברי אליהוא הקב"ה "מדבר" עם בני האדם בדרכים שונות .האדם רק צריך להקשיב ולשמוע "אֶ ת הַ קוֹּל
ִמ ַדבֵ ר אֵ לָיו" (במדבר ז' ,פט).
נחמה בדברי אליהוא
ֹלׁשת ֵרעֵ י ִאיוֹּב אֵ ת
מסיפור המסגרת אנו למדים כי מלכתחילה באו הרעים כדי לנחם את איוב":וַ י ְִׁש ְמעּו ְׁש ֶ
שּוחי וְ צוֹּפַ ר הַ ַּנעֲ ָמ ִתי וַ יִּוָ עֲ דּו י ְַח ָדו
ּובלְ ַדד הַ ִ
כָל הָ ָרעָ ה הַ זֹּאת הַ בָ ָאה עָ לָיו וַ ָיבֹּאּו ִאיׁש ִמ ְמקֹּ מ ֹּו אֱ לִ יפַ ז הַ ֵתימָ נִ י ִ
לָבוֹּא לָנּוד ל ֹּו ּולְ נַחֲ מו" (ב' ,יא) .בפועל הרעים מוכיחים את איוב ומתווכחים איתו .הם מנסים להעביר אליו
את ה"אמת" שלהם .לא מצאנו בדברי הרעים דברי עידוד ונחמה לאיוב.
לעומת הרעים אליהוא אינו רוצה להתנצח עם איוב ולנצחו בויכוח .בבקשו את איוב להשיב על דבריו אומר
הרע היחידי שבדבריו יש
אליהואִ " :אם יֵׁש ִמלִ ין הֲ ִׁשיבֵ נִ י ַדבֵ ר כִ י חָ פַ צְ ִתי צַ ְדקֶ ָך" (ל"ג ,לב) .אליהוא הוא ֵ
מילות נחמה אמיתיות לאיוב .הדבר מתבטא ,בין השאר ,בהצגה שונה של גבורות ה'.
ֹלהים ָא ִשים ִד ְב ָר ִתי( :ט) ע ֶֹּשה
בפרק ה' תאר אליפז התמני את גבורות ה'( :ח) אּולָם אֲ נִ י אֶ ְדרֹּׁש אֶ ל אֵ ל וְ אֶ ל אֱ ִ
ׁשל ֵַח ַמיִם עַ ל ְפ ֵני חּוצוֹּת( :יא) לָשּום
ָארץ וְ ֹּ
גְ דֹּלוֹּת וְ אֵ ין חֵ קֶ ר נִפְ לָאוֹּת עַ ד אֵ ין ִמ ְספָ ר( :י) הַ ּנֹּ ֵתן מָ טָ ר עַ ל פְ נֵי ֶ
ְׁשפָ לִ ים לְ מָ רוֹּם וְ קֹּ ְד ִרים ָשגְ בּו י ֶַׁשע :אליפז מבליט בדבריו את הטוב שבגבורות האל.
גם איוב מתאר את גבורות ה' .אך לעומת אליפז הוא מתאר תופעות חריגות בטבע כגון :רעש אדמה ,ליקויי
חמה ולבנה ,שיטפונות ויובש ,המביאים הרס וחורבן על בני האדם ,אשר אין בכוחם להתגונן מפניהם .הוא
משתמש ממש באותו מטבע לשון שבו השתמש אליפז" :ע ֶֹּשה ְגדֹּלוֹּת עַ ד אֵ ין חֵ ֶקר וְ נ ְִפלָאוֹּת עַ ד אֵ ין ִמ ְספָ ר"
(ט' ,י) .הפגעים שמנחית מנהיג העולם אינם מבחינים בין צדיק לרשע .הכל נפגעיםִ " :אם ׁשוֹּט י ִָמית ִפ ְתאֹּ ם
לְ מַ סַ ת נְ ִקיִם יִלְ עָ ג" (ט' ,כג).
8
מענה אליהוא
*
איוב לב-לז
*
יהושוע מנחם רוזנברג
*
אתר דעת *
9
כך מתאר איוב את גבורות ה' בפרק ט'( :ד) חֲ כַם לֵבָ ב וְ אַ ִמיץ כ ַֹּח ִמי ִה ְק ָׁשה אֵ לָיו ַוי ְִׁשלָם( :ה) הַ ַמ ְע ִתיק הָ ִרים
ּובעַ ד
וְ ֹלא י ָָדעּו אֲ ֶׁשר הֲ פָ כָם בְ אַ פוֹּ( :ו) הַ מַ ְרגִ יז אֶ ֶרץ ִמ ְמקוֹּמָ ה וְ עַ מּודֶ יהָ י ְִתפַ לָצּון( :ז) הָ אֹּ מֵ ר לַחֶ ֶרס וְ ֹלא יִזְ ָרח ְ
ימה וְ ַח ְד ֵרי ֵת ָמן( :י) ע ֶֹּשה גְ דֹּלוֹּת
כ ֹּוכָבִ ים י ְַחתֹּם( :ח) נֹּ טֶ ה ָׁשמַ יִם לְ בַ ד ֹּו וְ דו ֵֹּרְך עַ ל בָ מֳ ֵתי יָם( :ט) ע ֶֹּשה עָ ׁש כְ ִסיל וְ כִ ָ
ָאבין לוֹּ( :יב) הֵ ן י ְַחתֹּף ִמי
עַ ד אֵ ין חֵ קֶ ר וְ נִ פְ לָאוֹּת עַ ד אֵ ין ִמ ְספָ ר( :יא) הֵ ן יַעֲ בֹּר עָ לַי וְ ֹלא אֶ ְראֶ ה וְ יַחֲ ֹלף וְ ֹלא ִ
י ְִׁשיבֶ ּנּו ִמי יֹּאמַ ר אֵ לָיו מַ ה ַתעֲ ֶשה( :יג) אֱ לוֹּהַ ֹלא י ִָׁשיב אַ פ ֹּו ַת ְח ָתיו ָׁשחֲ חּו עֹּזְ ֵרי ָרהַ ב.":
בפרק י"ב ממשיך איוב ומתאר את גבורות ה' המביא הרס וחורבן ,שיטפונות ובצורת:
ָאמנָם כִ י ַא ֶתם עָ ם וְ ִעמָ כֶם ָתמּות ָחכְ ָמה( :ג) גַם לִ י לֵבָ ב כְ מ ֹּוכֶם ֹלא נֹּ פֵ ל ָאנֹּ כִ י
(א) וַ יַעַ ן ִאיוֹּב ַויֹּאמַ ר( :ב) ְ
ָָארץ
יח ל ֶ
ִמכֶם וְ אֶ ת ִמי אֵ ין כְ מ ֹּו אֵ לֶה( … :ז) וְ אּולָם ְׁשַאל נָא בְ הֵ מוֹּת וְ ת ֶֹּר ָך וְ עוֹּף הַ ָש ַמ ִים וְ ַי ֶגד לְָך( :ח) א ֹּו ִש ַ
ּוח
וְ ת ֶֹּר ָך וִ יסַ פְ רּו לְ ָך ְדגֵי הַ יָם( :ט) ִמי ֹלא י ַָדע בְ ָכל אֵ לֶה כִ י יַד ה' עָ ְש ָתה זֹּאת( :י) אֲ ֶׁשר ְביָד ֹּו נֶפֶ ׁש כָל ָחי וְ ר ַ
ּותבּונָה( :יד) הֵ ן יַהֲ רוֹּס וְ ֹלא יִבָ נֶה י ְִסגֹּ ר עַ ל ִאיׁש וְ ֹלא
בּורה ל ֹּו עֵ צָ ה ְ
כָל בְ ַשר ִאיׁש( … :יג) ִעמ ֹּו חָ כְ מָ ה ּוגְ ָ
ּומ ְׁשגֶה( :יז) מ ֹּולִ יְך
ׁשגֵג ַ
ּוׁשיָה ל ֹּו ֹּ
ָארץ( :טז) ִעמ ֹּו עֹּז וְ ת ִ
יׁשלְ חֵ ם וְ יַהַ פְ כּו ֶ
יִפָ ֵתחַ ( :טו) הֵ ן י ְַעצֹּר בַ מַ יִם וְ יִבָ ׁשּו וִ ַ
יוֹּעֲ ִצים ׁש ֹּולָל וְ ׁשֹּפְ ִטים יְה ֹּולֵל( :יח) מּוסַ ר ְמלָכִ ים פִ ֵתחַ וַ י ְֶאסֹּר אֵ זוֹּר ְב ָמ ְתנֵיהֶ ם( :יט) מוֹּלִ יְך כֹּהֲ נִ ים ׁש ֹּולָל
יקים
יח אֲ ִפ ִ
ּומזִ ַ
יבים ְ
וְ אֵ ָתנִ ים ְיסַ לֵף( :כ) מֵ ִסיר ָשפָ ה לְ נֶאֱ מָ נִ ים וְ טַ עַ ם זְ ֵקנִ ים י ִָקח( :כא) ׁשוֹּפֵ ְך בּוז עַ ל נְ ִד ִ
ִרפָ ה( :כב) ְמ ַגלֶה עֲ מֻ קוֹּת ִמּנִ י ֹּח ֶׁשְך ַויֹּצֵ א לָאוֹּר צַ לְ מָ וֶת( :כג) ַמ ְשגִ יא לַג ֹּויִם וַ י ְַא ְבדֵ ם ׁשֹּטֵ ַח ַלג ֹּויִם וַ יַנְ חֵ ם:
ָארץ וַ י ְַתעֵ ם בְ תֹּהּו ֹלא ָד ֶרְך( :כה) י ְַמ ְׁשׁשּו ֹּח ֶׁשְך וְ ֹלא אוֹּר וַ ַי ְתעֵ ם כ ִַשכוֹּר:
אׁשי עַ ם הָ ֶ
(כד) מֵ ִסיר לֵב ָר ֵ
לעומת הרעים המוכיחים את איוב רואה אליהוא לנגד עיניו את האיש איוב הסובל והמתייסר ומנסה לנחם
אותו ולעורר בו תקווה .בפרק ל"ז מתאר אליהוא סופת ברקים ורעמים שלג וגשמים .אבל ,אומר אליהוא
אחרי כל סערה מתבהרים השמים .רוח עוברת ומטהרת את השחקים מעננים:
(א) ַאף לְ זֹּאת יֶחֱ ַרד לִ בִ י וְ י ִַתר ִמ ְמקוֹּמוֹּ( :ב) ִׁש ְמעּו ָׁשמוֹּעַ בְ ֹּרגֶז קֹּ ל ֹּו וְ הֶ גֶה ִמ ִפיו יֵצֵ א( :ג) ַת ַחת כָל הַ ָש ַמיִם
ָארץ( :ד) ַאחֲ ָריו י ְִׁשַאג קוֹּל י ְַרעֵ ם ְבקוֹּל גְ אוֹּנ ֹּו וְ ֹלא יְעַ ְקבֵ ם כִ י ִי ָש ַמע קוֹּלוֹּ( :ה)
י ְִׁש ֵרהּו וְ אוֹּר ֹּו עַ ל כַנְ פוֹּת הָ ֶ
ָארץ וְ ג ֶֶׁשם ָמ ָטר וְ ג ֶֶׁשם ִמ ְטרוֹּת
ֹּאמר ֱהוֵא ֶ
ַשלֶג י ַ
י ְַרעֵ ם אֵ ל בְ קוֹּל ֹּו נִ פְ לָאוֹּת ע ֶֹּשה גְ דֹּלוֹּת וְ ֹלא נ ֵָדע( :ו) כִ י ל ֶ
ּוב ְמעוֹּנֹּ ֶתיהָ ִת ְׁשכֹּן( :ט) ִמן
ָאדם י ְַחתוֹּם ל ַָדעַ ת כָל ַאנְ ֵׁשי מַ עֲ ֵשהּו( :ח) וַ ָתבֹּא ַחיָה ְבמ ֹּו ָא ֶרב ִ
עֻזוֹּ( :ז) בְ יַד כָל ָ
יח עָ ב
ּומ ְמז ִָרים ָק ָרה( :י) ִמּנִ ְׁשמַ ת אֵ ל י ִֶתן ָק ַרח וְ ר ַֹּחב ַמ ִים ְבמּוצָ ק( :יא) ַאף ְב ִרי ַי ְט ִר ַ
הַ חֶ דֶ ר ָתבוֹּא סּופָ ה ִ
ָארצָ ה( :יג) ִאם
בּוֹלתיו לְ פָ עֳ לָם כֹּל אֲ ֶׁשר יְצַ ֵּום עַ ל ְפנֵי ֵתבֵ ל ְ
ָ
יָפִ יץ עֲ נַן אוֹּרוֹּ( :יב) וְ הּוא ְמ ִסבוֹּת ִמ ְתהַ פֵ ְך בְ ַת ְח
ַארצ ֹּו ִאם לְ חֶ סֶ ד י ְַמ ִצאֵ הּו( :יד) הַ אֲ זִ ינָה זֹּאת ִאיוֹּב עֲ מֹּ ד וְ ִה ְתב ֹּונֵן נִ ְפלְ אוֹּת אֵ ל( :טו) הֲ ֵת ַדע
לְ ֵׁשבֶ ט ִאם לְ ְ
בְ שּום אֱ לוֹּהַ עֲ לֵיהֶ ם וְ הוֹּפִ יעַ אוֹּר עֲ נָנוֹּ( :טז) הֲ ֵת ַדע עַ ל ִמ ְפלְ ֵשי עָ ב ִמ ְפלְ אוֹּת ְת ִמים דֵ ִעים( :יז) אֲ ֶׁשר ְבגָדֶ יָך
אמר ל ֹּו
חַ ִמים בְ הַ ְׁש ִקט אֶ ֶרץ ִמ ָדרוֹּם( :יח) ַת ְר ִקיעַ ִעמ ֹּו לִ ְׁשחָ ִקים חֲ ז ִָקים כִ ְר ִאי מּוצָ ק( :יט) הו ִֹּדיעֵ נּו ַמה ּנֹּ ַ
ָאמר ִאיׁש כִ י ְי ֻבלָע( :כא) וְ עַ ָתה ֹלא ָראּו א ֹּור בָ ִהיר הּוא
ֹלא נַעֲ רְֹּך ִמפְ נֵי ֹּח ֶׁשְך( :כ) הַ יְסֻ פַ ר ל ֹּו כִ י אֲ ַדבֵ ר ִאם ַ
בַ ְשחָ ִקים וְ רּוחַ עָ בְ ָרה וַ ְתטַ הֲ ֵרם( :כב) ִמצָ פוֹּן זָהָ ב יֶאֱ ֶתה עַ ל אֱ לוֹּהַ נו ָֹּרא הוֹּד( :כג) ַׁש ַדי ֹלא ְמצָ אנֻהּו ַשגִ יא
ּומ ְׁשפָ ט וְ רֹּב ְצ ָד ָקה ֹלא יְעַ ּנֶה( :כד) ָלכֵן י ְֵראּוהּו אֲ נ ִָׁשים ֹלא י ְִראֶ ה כָל ַחכְ מֵ י לֵב".
כֹּחַ ִ
אליהוא רומז בדבריו כי התקופה הקשה שעברה על איוב עתידה לחלוף.
באמצעות דברי אליהוא ,שמלכתחילה לא נכלל בתוך השיח החברתי ,וכמעט שהפסדנו את דבריו ,אשר נאלץ
להקשיב לשלושה סבבים של דברים שלא הסכים להם ,רומז לנו המחבר שיש להקשיב לצעירים .מחשבתם
הרעננה של הצעירים ,שאינה הולכת בתלם ,עשויה לתרום תרומה מכריעה לשיח .דווקא הצעיר שבחבורה
מתגלה כאנושי ,כאדם רגיש המשתתף בצערו של איוב יותר מרעיו הבוגרים .באמצעות דברי אליהוא
מלמדנו המחבר כי גם צירופם של מחשבות ורעיונות ישנים לכלל חשיבה אחת חדשה הוא חידוש גדול .גם
אם אליהוא משתמש ברעיונות קודמיו הוא מביא לאיוב ,לרעים ולנו רעיון חדש .דברי אליהוא הם הקרובים
ביותר לדברים הנאמרים במענה ה'15.
15
ראה מאמרי "האם קבל איוב תשובה לטענותיו במענה ה'?" ,שנתפרסם "בשדה חמ"ד" http://www.daat.ac.il/daat/tanach/eyov/haim-2.htm
9
מענה אליהוא
*
איוב לב-לז
*
יהושוע מנחם רוזנברג
*
אתר דעת *
10
לסיכום:
הצבענו בדברינו על הצורה שבהה משתמש המחבר כדי ללמד את הקורא דברים שאינם נאמרים במפורש במילים.
בין השאר העלנו את השאלה מה אפשר ללמוד מן העובדות הבאות:
א .ההתעלמות בסיפור הפתיחה מאליהוא והזכרת שלושה רעים בלבד.
ב .העובדה שהקב"ה במענה לאיוב אינו מזכיר כלל את אליהוא.
ג .מה ניתן ללמוד ממבנה מחזורי הויכוח בין איוב לרעיו.
ד .איוב משיב לכל אחד מן הרעים בשלושה מחזורי הויכוח .לעומת זאת אין בפי איוב מענה אף לא
לאחד מארבעת מעני אליהוא למרות שאליהוא קורא לו להשיב.
ה .אליהוא משתמש בדבריו במטבעות לשון שבהן השתמשו איוב ורעיו.
ימנִ י
ו .בסיפור המסגרת מסופר כי הרעים באים לנחם את איוב " …וַ ָיבֹּאּו ִאיׁש ִמ ְמקֹּ מ ֹּו אֱ לִ יפַ ז הַ ֵת ָ
שּוחי וְ צוֹּפַ ר הַ ּנַעֲ מָ ִתי וַ ִי ָּועֲ דּו י ְַח ָדו לָבוֹּא לָנּוד ל ֹּו ּולְ נַחֲ מ ֹּו" (ב' ,יא) ,אך למעשה אליהוא הוא
ּובִ לְ ַדד הַ ִ
הרע היחידי שבדבריו יש מילות נחמה אמיתיות לאיוב.
ֵ
יׁשים עַ ל כֵן
ז .הרעים מוצגים בסיפור כזקנים ואילו אליהו הצעיר בחבורה" .צָ ִעיר אֲ נִ י לְ י ִָמים וְ ַא ֶתם י ְִׁש ִ
זָחַ לְ ִתי וָ ִא ָירא מֵ חַ ּוֹּת דֵ ִעי אֶ ְתכֶם" (ל"ב ,ו).
ח .דברי אליהוא קרובים ביותר לדברים הנאמרים במענה ה' .מהו אם כן החידוש בדבריו?
רבים מן המורים למקרא עוסקים בתוכן הפרקים ,בפירוש המילים על פי המפרשים השונים ,ברעיונות,
בלקחים שעלינו להפיק מן הכתוב וכיוצא באלה .לכל אלה יש כמובן חשיבות רבה .אך לצד אלה ראוי לשים
לב למבנה הדברים ,לסגולות האומנותיות של המקרא ,ולהפנות את תשומת לב של התלמידים אל הצורה
שבה נכתבו הדברים .בעשותנו זאת אנו מסייעים לתלמידינו שלא להחמיץ חלק חשוב לא רק מיופיו של
המקרא אלא גם מתכניו.
כאמור הצורה היא מערכת שנושאת רעיונות חשובים ,ובתוך מערכת צורנית זו משתבצים תוכני הסיפור.
לפעמים המסגרת היא זו ש"מעבירה" לקורא רעיון מרכזי.
הבאתי כאן דוגמה אחת שבה העיצוב אינו רק קישוט חיצוני .הוא נושא בחובו רעיונות שחבל לוותר עליהם.
תהיינה אוזנינו קשובות לטֶּׁ ְק ְסט.
16
16
השתי שמותחים על נולי
ֶּׁט ְק ְסט -כנראה בא מטֶּׁ ְק ְס ִּטיל = אריג .תוכן וצורה ארוגים זה בזה .בדומה למ ֶּׁסכֶּׁת ,הכינוי למערכת של חוטי ְ
האריגה ,וכן של אריג מוגמר העשוי מחוטי שתי וערב גם יחד ,שמהם נגזר הכינוי בהשאלה לכל אחד מן החלקים במשנה ,בתוספתא או
בתלמוד ,המוקדשים לנושא מסוים ,וכן גם הכינוי לחיבור עיוני מקיף על נושא מסוים.
10