מסכת שבת

‫מסכת שבת‬
‫נושאים עיקריים במסכת‪:‬‬
‫פרק א‪:‬‬

‫פרק ב‪:‬‬

‫פרק ג‪:‬‬

‫פרק ד‪:‬‬
‫פרק ה‪:‬‬
‫פרק ו‪:‬‬
‫פרק ז‪:‬‬
‫פרק ח‪:‬‬
‫פרק ט‪:‬‬

‫פרק י‪:‬‬

‫פרק יא‪:‬‬

‫פרק יב‪:‬‬
‫פרק יג‪:‬‬
‫פרק יד‪:‬‬
‫פרק טו‪:‬‬
‫פרק טז‪:‬‬
‫פרק יז‪:‬‬
‫פרק יח‪:‬‬

‫סוגי הוצאות מרשות הרבים לרשות היחיד ולהיפך‪ ,‬דברים שאין לעשותם סמוך למנחה‪ ,‬אך‬
‫אם התחילו אין מפסיקים‪ ,‬הפסקת עיסוקים לצורך קריאת שמע או שמונה עשרה‪ ,‬דברים‬
‫שאמרו בעלייתו של חנניה בן חזקיה‪ ,‬התחלת מלאכה בערב שבת על מנת שתסתיים‬
‫בשבת‪ ,‬מלאכות שנעשות עם נכרי או ניתנות לנכרי קודם השבת‪ ,‬מלאכות שיש לסיימם‬
‫קודם כניסת השבת ואחרות שאפשר רק להתחילם‪.‬‬
‫סוגי פתילות ושמנים שמותר או אסור להדליק בהם נר לשבת‪ ,‬דין עושה מלאכה בשבת‬
‫ואינו צריך לגופה של המלאכה‪ ,‬על ‪ 3‬עבירות נשים מתות בשעת לידתן‪ ,‬פעילות שיש‬
‫לעשות סמוך לכניסת השבת‪.‬‬
‫נתינת תבשיל חם על גבי כירה בערב שבת‪ ,‬החזרת תבשיל שהורד מכירה בשבת‪ ,‬נתינת‬
‫תבשיל בערב שבת בתנור או בכופח‪ ,‬חימום ביצה או מים בשבת‪ ,‬הוספת תבלין לתבשיל‬
‫חם שהורד מהאש לפני שבת‪ ,‬דיני נר בשבת‪.‬‬
‫דיני הטמנה‪.‬‬
‫דברים שבהמה יכולה לצאת איתם בשבת‪ ,‬ודברים שאינה יכולה לצאת איתם‪,‬‬
‫חפצים שאסור לצאת אתם בשבת לרשות הרבים‪ .‬חפצים שאפשר לצאת אתם לרשות‬
‫הרבים‪ .‬דיני יציאת קיטע באביזרים שלו בשבת‪.‬‬
‫דיני שוגג בשבת‪ ,‬שלושים ותשע המלאכות האסורות בשבת‪ ,‬פרוט שיעורי מינימום‬
‫בדברים שונים שיש בהם חיוב הוצאה מרשות לרשות בשבת‪.‬‬
‫מידות וכמויות מינימליות של דברים שונים שחייב על הוצאתם בשבת‪.‬‬
‫עבודה זרה מטמאה במשא כדין נידה‪ ,‬ספינה אינה מקבלת טומאה‪ ,‬מספר נושאים‬
‫שהמאחד אותם שהם מתחילים במילה "מנין"‪ ,‬הגדרת מידות וכמויות של חומרים‬
‫שמחויבים על הוצאתם בשבת ‪.‬‬
‫אדם המצניע דבר לתכלית מסוימת‪ ,‬הוצאה בשבת מרשות היחיד לא בבת אחת או לא‬
‫בצורה מלאה‪ ,‬המוציא דבר מרשות לרשות שלא בדרך מקובלת‪ ,‬המתכוון להוציא מרשות‬
‫לרשות ברמת שמירה טובה והוציא ברמת שמירה פחותה‪ ,‬מקרים שבהם פטורים על‬
‫הוצאה מרשות לרשות בשבת‪ ,‬מלאכות שאינן נעשות כדרכן ‪ ,‬התולש מעציץ בשבת‪.‬‬
‫הזורק מרשות היחיד לרשות הרבים ולהיפך‪ ,‬זריקה והושטה מרשות יחיד לרשות יחיד‬
‫ורשות הרבים באמצע‪ ,‬הזורק חפץ ברשות הרבים‪ ,‬הזורק חפץ בכרמלית‪ ,‬הזורק מכרמלית‬
‫לרשות היחיד או לרשות הרבים וכן להיפך‪ ,‬שכח ששבת היום‪ ,‬ועשה מלאכה‪.‬‬
‫דיני מלאכת בונה‪ ,‬שיעור מינימלי של מלאכות שחייבים על עשייתם בשבת‪ ,‬דיני כתיבה‬
‫בשבת‪.‬‬
‫שיעור מינימלי להתחייב בשבת במלאכות הקשורות בהכנת בגדים‪ ,‬דיני תפירה וצידה‬
‫בשבת‪.‬‬
‫מלאכת צידה ומלאכת חובל‪ ,‬עשיית הילמי‪ ,‬דיני רפואה בשבת‪.‬‬
‫דיני קשרים וקיפול בגדים בשבת‪ ,‬דיני הצעת המיטות בשבת‪,‬‬
‫דינים הקשורים לדליקה בשבת‪ ,‬כפיית קערה בשבת על גבי נר או על גבי צואה או על גבי‬
‫עקרב‪ ,‬דין הנאה ממלאכה שעושה נכרי בשבת‪.‬‬
‫דיני טלטול בשבת‪.‬‬
‫פינוי אוכל בשבת‪ ,‬התנהגות עם בעלי חיים ותינוקות בשבת‪ ,‬דיני לידה בשבת‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫פרק יט‪:‬‬
‫פרק כ‪:‬‬

‫פרק כא‪:‬‬
‫פרק כב‪:‬‬

‫פרק כג‪:‬‬
‫פרק כד‪:‬‬

‫דיני ברית מילה בשבת‪.‬‬
‫שימוש במכשירי אוכל נפש בשבת וביו"ט‪ ,‬פעולות שונות המותרות בשבת‪ ,‬פעולות‬
‫שמותר לעשות בשבת רק בדרך בשינוי‪ ,‬מלאכות הקשורות להאכלת בהמות בשבת‪ ,‬דיני‬
‫מוקצה‪.‬‬
‫דיני טלטול מוקצה בשבת‪.‬‬
‫הצלת יין בשבת מחבית שנשברה‪ ,‬סחיטת פירות והוצאת דבש מחלת דבורים בשבת‪,‬‬
‫שריית ושטיפת אוכל בערב שבת‪ ,‬שבירת חבית בשבת כדי לאכול גרוגרות שנמצאים‬
‫בתוכה‪ ,‬דברים שהתירו לעשות בשבת למרות שיש מקום לחשש כל שהוא‪ ,‬דיני רחצה‬
‫בשבת‪ ,‬דינים הקשורים לרפואה בשבת‪.‬‬
‫איסורי שבת בתחום הדיבור‪ ,‬דברים שאסור לעשותם בשבת משום עובדין דחול‪ ,‬מקרים‬
‫שבהם מותר להחשיך על התחום‪ ,‬דיני מת בשבת‪.‬‬
‫הנמצא בדרך ובערב שבת כשמחשיך ובידו מוקצה‪ ,‬דיני הכנת אוכל לבהמה בשבת‪ .‬דברים‬
‫שמותר לעשות בשבת באופן ארעי או משום שהם קשורים במצווה‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫פרק א'‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬

‫מושגים‪:‬‬

‫נר‪:‬‬

‫סוגי הוצאות מרשות הרבים לרשות היחיד ולהיפך‪ ,‬דברים שאין לעשותם‬
‫סמוך למנחה‪ ,‬אך אם התחילו אין מפסיקים‪ ,‬הפסקת עיסוקים לצורך‬
‫קריאת שמע או שמונה עשרה‪ ,‬דברים שאמרו בעלייתו של חנניה בן‬
‫חזקיה‪ ,‬התחלת מלאכה בערב שבת על מנת שתסתיים בשבת‪ ,‬מלאכות‬
‫שנעשות עם נכרי או ניתנות לנכרי קודם השבת‪ ,‬מלאכות שיש לסיימם‬
‫קודם כניסת השבת ואחרות שאפשר רק להתחילם‪.‬‬

‫נר במשנה הכוונה לכלי שנותנים לתוכו שמן ופתילה‪ ,‬וניתן להטות את השמן כדי שהאש הבוערת בפתילה תבער‬
‫יפה יותר‪ .‬הטיה זו של השמן אסורה‪ .‬יש פעולות הנעשית לאור הנר שגם הם אסורות‪ ,‬גזירה שמה יטה את הנר‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬סוגי הוצאות מרשות הרבים לרשות היחיד ולהיפך‬

‫י ְִציאוֹת הַ ַשּׁבָּ ת‪:‬‬
‫אַרבַּ ע בִּ ְפנִים‪,‬‬
‫ְשׁ ַתּיִם ֶשׁהֵ ן ְ‬
‫אַרבַּ ע בַּ חוּץ‪.‬‬
‫וּשׁ ַתּיִם ֶשׁהֵ ן ְ‬
‫ְ‬
‫כֵּיצַ ד ?‬
‫הֶ עָ נִי עוֹמֵ ד בַּ חוּץ וּבַ עַ ל הַ בַּ יִת בִּ ְפנִים‪,‬‬
‫פָּ ַשׁט הֶ עָ נִי אֶ ת יָד ֹו לִ ְפנִים וְ נָתַ ן לְ תוֹ� יָד ֹו ֶשׁל בַּ עַ ל הַ בַּ יִת‪ ,‬א ֹו ֶשׁנָּטַ ל ִמתּוֹכָ הּ וְ הו ִֹציא‪,‬‬
‫הֶ עָ נִי חַ יָּב וּבַ עַ ל הַ בַּ יִת פָּ טוּר‪.‬‬
‫פָּ ַשׁט בַּ עַ ל הַ בַּ יִת אֶ ת יָד ֹו לַחוּץ וְ נָתַ ן לְ תוֹ� יָד ֹו ֶשׁל עָ נִי‪ ,‬א ֹו ֶשׁנָּטַ ל ִמתּוֹכָ הּ וְ ִהכְ נִיס‪,‬‬
‫בַּ עַ ל הַ בַּ יִת חַ יָּב וְ הֶ עָ נִי פָּ טוּר‪.‬‬
‫פָּ ַשׁט הֶ עָ נִי אֶ ת יָד ֹו לִ ְפנִים וְ נָטַ ל בַּ עַ ל הַ בַּ יִת ִמתּוֹכָ הּ‪ ,‬א ֹו ֶשׁנָּתַ ן לְ תוֹכָ הּ וְ הו ִֹציא‪,‬‬
‫טוּרין‪.‬‬
‫ְשׁנֵיהֶ ם ְפּ ִ‬
‫פָּ ַשׁט בַּ עַ ל הַ בַּ יִת אֶ ת יָד ֹו לַחוּץ וְ נָטַ ל הֶ עָ נִי ִמתּוֹכָ הּ‪ ,‬א ֹו ֶשׁנָּתַ ן לְ תוֹכָ הּ וְ ִהכְ נִיס‪,‬‬
‫טוּרין‪.‬‬
‫ְשׁנֵיהֶ ם ְפּ ִ‬

‫‪ 1‬סוגי ההוצאות האסורות בשבת‪:‬‬
‫‪ 1.1‬לעומד ברשות היחיד )"בפנים"( ומוציא חפץ לרשות הרבים‪,‬‬
‫יש שתי הוצאות האסורות מדאורייתא ושתי הוצאות האסורות מדרבנן‪.‬‬
‫‪ 1.2‬לעומד ברשות הרבים )"בחוץ"( ומכניס חפץ לרשות היחיד‪:‬‬
‫יש שתי הוצאות האסורות מדאורייתא ושתי הוצאות האסורות מדרבנן‪.‬‬
‫‪ 2‬דוגמאות כאשר עני עומד ברשות הרבים )"בחוץ"( ובעל הבית עומד ברשות היחיד)"בפנים"(‪:‬‬
‫‪ 2.1‬הכניס העני חפץ )סל( לתוך ידו של בעל הבית או נטל חפץ מידו של בעל הבית והוציאו אליו‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬העני חייב מדאורייתא‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬בעל הבית פטור לגמרי‪.‬‬
‫‪ 2.2‬הוציא בעל הבית חפץ לתוך ידו של העני או לקח חפץ מידו של העני והכניסו לרשותו‪:‬‬
‫‪ 2.2.1‬בעל הבית חייב מדאורייתא‪.‬‬
‫‪ 2.2.2‬העני פטור לגמרי‪.‬‬
‫‪ 2.3‬הכניס העני ידו לרשותו של בעה"ב ולקח בעה"ב חפץ מתוכה או נתן חפץ לתוכה והוציא‬
‫העני לרה"ר‪:‬‬
‫שניהם פטורים )אך פעולתם אסורה מדרבנן(‪.‬‬
‫‪ 2.4‬הוציא בעל הבית את ידו לחוץ ולקח העני חפץ מתוכה או שנתן חפץ לתוכה‪:‬‬
‫שניהם פטורים )אך פעולתם אסורה מדרבנן(‪.‬‬
‫משנה ב'‪ :‬דברים שאין לעשותם סמוך למנחה‪ ,‬אך אם התחילו אין מפסיקים‬

‫אָדם לִ ְפנֵי הַ סַּ פָּ ר סָ מוּ� ל ִַמּנְחָ ה‪ ,‬עַ ד ֶשׁיּ ְִתפַּ לֵּל‪.‬‬
‫�א י ֵֵשׁב ָ‬
‫אָדם לַמֶּ ְרחָ ץ‬
‫�א יִכָּ נֵס ָ‬
‫וְ �א ַלבּ ְֻר ְס ִקי‬
‫וְ �א ֶל ֱאכֹל‬
‫וְ �א ל ִָדין‪.‬‬
‫יקין‪.‬‬
‫וְ ִאם ִה ְת ִחילוּ‪ ,‬אֵ ין מַ ְפ ִס ִ‬
‫יקין לִ ְקרוֹת ְק ִריאַת ְשׁמַ ע‪,‬‬
‫מַ ְפ ִס ִ‬
‫יקין לִ ְת ִפלָּה‪.‬‬
‫וְ אֵ ין מַ ְפ ִס ִ‬

‫‪ 1‬אין להתחיל תספורת‪.‬‬
‫‪ 2‬אין להיכנס לבית המרחץ‪.‬‬
‫‪ 3‬אין להכנס לבורסקי )מקום לעבוד עורות( או לכל עסק גדול אחר‪.‬‬
‫‪ 4‬אין להתחיל סעודה‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫‪ 5‬הדיינים לא ישבו לדון‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬הפסקת עיסוקים לצורך קריאת שמע או שמונה עשרה‬
‫‪ 1‬יש להפסיק כל עיסוק כולל לימוד תורה‪ ,‬כדי לקרוא ק"ש כשהגיע זמנה‪.‬‬
‫‪ 2‬תלמידי חכמים לא חייבים להפסיק לימודם לצורך תפילה‪.‬‬
‫משנה ג'‪ :‬דברים שאין לעשותם ערב שבת סמוך לחשיכה‬

‫ֲשׁכָ ה‪ֶ ,‬שׁמָּ א י ְִשׁכַּ ח וְ יֵצֵ א‪.‬‬
‫�א יֵצֵ א הַ חַ יָּט בְּ מַ חֲט ֹו סָ מוּ� ַלח ֵ‬
‫וְ �א הַ לַּבְ לָר בְּ קֻ לְ מוֹסוֹ‪.‬‬

‫וְ �א יְפַ לֶּה אֶ ת ֵכּלָיו‪,‬‬
‫וְ �א י ְִק ָרא לְ אוֹר הַ נֵּר‪.‬‬
‫אָמרוּ‪ :‬הַ חַ זָּן רוֹאֶ ה הֵ יכָ ן הַ ִתּינוֹקוֹת קו ְֹר ִאים‪ ,‬אֲ בָ ל הוּא �א י ְִק ָרא‪.‬‬
‫בֶּ אֱמֶ ת ְ‬
‫כַּ יּוֹצֵ א בוֹ‪� ,‬א יֹאכַ ל הַ זָּב עִ ם הַ ָזּבָ ה‪ִ ,‬מ ְפּנֵי הֶ ְרגֵּל עֲבֵ ָרה‪.‬‬

‫‪ 1‬חייט לא יחזיק את מחטו בידו או בבגדו‪ ,‬שמא ישכח ויוציא אותה מרשות לרשות בשבת‪.‬‬
‫‪ 2‬סופר לא יסתובב עם עטו‪ ,‬שמה ישכח ויוציאו מרשות לרשות בשבת‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬דברים שגזרו שלא לעשותם בליל שבת‪ ,‬ודברים אחרים שהתירו לעשותם‬
‫‪ 1‬אין לבער כינים מהבגדים לאור הנר‪.‬‬
‫‪ 2‬אין לקרוא לאור הנר‪.‬‬
‫‪ 3‬התינוקות יכולים לקרוא לאור הנר כאשר המלמד לידם‪ ,‬אבל הוא לא יקרא בפניהם‪.‬‬
‫‪ 4‬לזב אסור לאכול עם זבה )אף על פי ששניהם טמאים(‪ ,‬שמא יבואו לידי עבירה‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫דברים שאמרו בעליתו של חנניה בן חזקיה‬

‫אָמרוּ בַ עֲלִ יַּת ֲח ַנ ְניָה בֶ ן ִחז ְִקיָּה בֶ ן גּ ְֻריוֹן כְּ ֶשׁעָ לוּ לְ בַ ְקּרוֹ‪.‬‬
‫וְ אֵ לּוּ ִמן הַ ֲהלָכוֹת ֶשׁ ְ‬
‫וּשׁמ ֹונָה עָ ָשׂר ְדּבָ ִרים ָגּזְרוּ ב ֹו בַ יּוֹם‪.‬‬
‫נ ְִמנוּ וְ ַרבּוּ בֵּ ית ַשׁמַּ אי עַ ל בֵּ ית ִהלֵּל‪ְ ,‬‬

‫‪ 1‬ההלכות במשנה הקודמת )לא יפלה את כליו ולא יקרא לאור הנר(נשנו בעלייתו של חנניה בן חזקיה‬
‫בן גוריון‪.‬‬
‫‪ 2‬פעם כשהיו בית שמאי מרובים מבית הלל‪ ,‬קבעו שמונה עשרה הלכות על פי בית שמאי‪.‬‬
‫משנה ה'‪ :‬התחלת מלאכה בערב שבת על מנת שתסתיים בשבת‬

‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪:‬‬
‫אֵ ין שׁו ִֹרין ְדּי ֹו וְ סַ ְממָ נִים וְ כַ ְר ִשׁינִים‪ ,‬אֶ לָּא כְ דֵ י ֶשׁיִּשּׁוֹרוּ ִמבְּ עוֹד יוֹם‪.‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל מַ ִתּ ִירין‪.‬‬

‫את הדברים הבאים אוסרים בית שמאי להתחיל בערב שבת ובית הלל מתירים‪:‬‬
‫‪ 1‬שריית חומרים במים על מנת ליצר מהם דיו‪.‬‬
‫‪ 2‬שריית חומרים במים על מנת ליצר מהם צבע‪.‬‬
‫‪ 3‬שריית קטניות )"כרשינים"( במים על מנת ליצר מהם מאכל לבהמה‪.‬‬
‫משנה ו'‪:‬‬

‫המשך התחלת מלאכה בערב שבת על מנת שתסתיים בשבת‬

‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪:‬‬
‫אֵ ין נו ְֹתנִין אוּנִין ֶשׁל ִפּ ְשׁתָּ ן לְ תוֹ� הַ ַתּנּוּר‪ ,‬אֶ לָּא כְ דֵ י ֶשׁ ַיּ ֲהבִ ילוּ ִמבְּ עוֹד יוֹם‪,‬‬
‫וְ �א אֶ ת הַ צֶּ מֶ ר לַיּו ָֹרה‪ ,‬אֶ ָלּא כְ דֵ י ֶשׁיּ ְִק�ט הָ עָ יִן‪.‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל מַ ִתּ ִירין‪.‬‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪:‬‬
‫אֵ ין פּו ְֹר ִשׂין ְמצוּדוֹת חַ יָּה וְ עוֹפוֹת ו ְָדגִ ים‪ ,‬אֶ לָּא כְ דֵ י ֶשׁיִּצּוֹדוּ ִמבְּ עוֹד יוֹם‪.‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל מַ ִתּ ִירין‪.‬‬

‫‪ 1‬נתינת אגודות פשתן לתוך תנור כדי ללבנן בחום התנור‪:‬‬
‫‪ 1.1‬בית שמאי‪ :‬אפשר להכניס לתנור‪ ,‬רק אם הבל התנור יספיק לחמם אותם מבעוד יום‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בית הלל‪ :‬אפשר להכניס לתנור ובלבד שיהיה מבעוד יום‪.‬‬
‫‪ 2‬נתינת צמר לתוך יורה רותחת שיש בה צבע‪:‬‬
‫‪ 2.1‬בית שמאי‪ :‬אפשר רק אם יקלט הצבע בצמר מבעוד יום‪.‬‬
‫‪ 2.2‬בית הלל‪ :‬אפשר ובלבד שיתן ליורה מבעוד יום‪.‬‬
‫‪ 3‬פרישת מלכודות לצוד חיות עופות ודגים‪:‬‬
‫‪ 3.1‬בית שמאי‪ :‬אפשר רק אם יש מספיק זמן שיצודו מבעוד יום‪.‬‬
‫‪ 3.2‬בית הלל‪ :‬אפשר ובלבד שיפרוש את המלכודות מבעוד יום‪.‬‬
‫משנה ז'‪:‬‬

‫עשיית מלאכות עם נכרי קודם השבת‬

‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪:‬‬
‫יהין עָ לָיו‪ ,‬אֶ לָּא כְ דֵ י ֶשׁיַּגִּ יעַ לְ מָ קוֹם קָ רוֹב‪.‬‬
‫אֵ ין מוֹכְ ִרין ַלנָּכְ ִרי וְ אֵ ין ט ֹו ֲענִין עִ מּ ֹו וְ אֵ ין מַ גְ בִּ ִ‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל מַ ִתּ ִירין‪.‬‬

‫מכירה לנכרי‪ ,‬עזרה לנכרי להטעין משא על חמורו‪ ,‬או הגבהת משא על כתפיו של נכרי‪:‬‬
‫אפשר לעשות מלאכות אלה רק אם הנכרי יכול להגיע ליעדו קודם כניסת השבת‪.‬‬
‫‪ 1‬בית שמאי‪:‬‬
‫אפשר ובלבד שהמלאכה תיעשה קודם כניסת השבת‪.‬‬
‫‪ 2‬בית הלל‪:‬‬
‫משנה ח'‪ :‬נתינת עבודה לנכרי בערב שבת‬

‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪:‬‬
‫אֵ ין נו ְֹתנִין עוֹרוֹת לָעַ בְּ ָדן וְ �א כֵלִ ים לְ כוֹבֵ ס נָכְ ִרי‪ ,‬אֶ לָּא כְ דֵ י ֶשׁיֵּעָ שׂוּ ִמבְּ עוֹד יוֹם‪.‬‬
‫וּבְ ֻכלָּן בֵּ ית ִהלֵּל מַ ִתּ ִירין עִ ם הַ ָשּׁמֶ שׁ‪.‬‬

‫נתינת עורות לעיבוד או נתינת כביסה לכבס‪:‬‬
‫מתירים רק אם יכול הנכרי לסיים את המלאכה קודם כניסת השבת‪.‬‬
‫‪ 1‬בית שמאי‪:‬‬
‫מתירים‪ ,‬ובלבד שימסר לו קודם כניסת השבת‪.‬‬
‫‪ 2‬בית הלל‪:‬‬
‫משנה ט'‪ :‬נתינת קורות על גבי זיתים טחונים או ענבים סחוטים בערב שבת‬

‫אָמַ ר ַרבָּ ן ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל‪:‬‬
‫לשׁה י ִָמים קֹדֶ ם ל ַַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫נ ֹו ֲהגִ ין הָ יוּ בֵ ית אַ בָּ א‪ֶ ,‬שׁהָ יוּ נו ְֹתנִין כְּ לֵי לָבָ ן לְ כוֹבֵ ס נָכְ ִרי ְשׁ ָ‬
‫וְ ָשׁוִ ין אֵ לּוּ וָאֵ לּוּ‪ֶ ,‬שׁטּ ֹו ֲענִין קוֹרוֹת בֵּ ית הַ בַּ ד וְ עִ גּוּלֵי הַ גַּ ת‪.‬‬

‫‪ 1‬רבן שמעון בן גמליאל‪:‬‬
‫נהגו בבית אבא לתת בגדים לכובס נכרי ‪ 3‬ימים קודם שבת )כמו בית שמאי(‪.‬‬
‫‪ 2‬בית שמאי ובית הלל בדעה אחת ש‪:‬‬
‫‪ 2.1‬מותר לתת בערב שבת קורות בית הבד‪ ,‬על זיתים טחונים‪.‬‬
‫‪ 2.2‬מותר לתת בערב שבת קורות‪ ,‬על ענבים לאחר שדרכו אותם בגת‪.‬‬
‫משנה י'‪:‬‬

‫מלאכות שיש לסיימם קודם כניסת השבת מחשש שמא יחתה בגחלים‬

‫אֵ ין צוֹלִ ין בָּ ָשׂר‪ ,‬בָּ צָ ל וּבֵ יצָ ה‪ ,‬אֶ לָּא כְ דֵ י ֶשׁיִּצּוֹלוּ ִמבְּ עוֹד יוֹם‪.‬‬
‫ֲשׁכָ ה‪ ,‬וְ �א ח ֲָר ָרה עַ ל גַּ בֵּ י גֶחָ לִ ים‪ ,‬אֶ לָּא כְ דֵ י ֶשׁיּ ְִק ְרמוּ פָ נֶיהָ ִמבְּ עוֹד יוֹם‪.‬‬
‫אֵ ין נו ְֹתנִין פַּ ת ל ַַתּנּוּר עִ ם ח ֵ‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬כְּ דֵ י ֶשׁיּ ְִקרֹם הַ ַתּ ְחתּוֹן ֶשׁלָּהּ‪.‬‬

‫‪ 1‬אין צולים בערב שבת בשר‪ ,‬ביצה או בצל‪ ,‬אלא אם כן יספיקו להיצלות מבעוד יום‪.‬‬
‫‪ 2‬אפיה של פת או עוגה קודם השבת‪ ,‬מותרת רק אם‪:‬‬
‫‪ 2.1‬תנא קמא‪ :‬קודם שתחשך יעלה קרום בצד העליון של הפת או העוגה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬ר' אליעזר‪ :‬קודם שתחשך יעלה קרום בצד התחתון של הפת או העוגה‪.‬‬

‫משנה יא'‪ :‬מלאכות שיש לסיימם קודם כניסת השבת ואחרות שאפשר רק להתחילם‬

‫ֲשׁכָ ה‪.‬‬
‫ְמ ַשׁלְ ְשׁלִ ין אֶ ת הַ פֶּ סַ ח בַּ ַתּנּוּר עִ ם ח ֵ‬
‫דוּרת בֵּ ית הַ מּוֹקֵ ד‪.‬‬
‫וּמַ אֲ ִחיזִין אֶ ת הָ אוּר בִּ ְמ ַ‬
‫וּבַ גְּ בוּלִ ין‪ ,‬כְּ דֵ י ֶשׁ ֶיּ ֱאחֹז הָ אוּר בְּ רֻ בָּ ן‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬בַּ פֶּ חָ ִמין כָּ ל ֶשׁהוּא‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ 1‬אפשר להכניס את קרבן הפסח לתנור בערב שבת‪ ,‬גם אם הצלייה תסתיים לאחר שתחשך‪.‬‬
‫‪ 2‬אפשר להצית אש בבית המוקד שבמקדש‪ ,‬גם אם האש תדלוק בצורה טובה רק לאחר שתחשך‪.‬‬
‫‪ 3‬מחוץ למקדש‪:‬‬
‫‪ 3.1‬אין להצית אש במדורה בערב שבת‪ ,‬אלא אם כן האש תאחוז יפה ברוב העצים קודם שתחשך‪.‬‬
‫‪ 3.2‬ר' יהודה‪ :‬לגבי פחמים‪ :‬מספיק להתחיל את ההצתה בערב שבת‪.‬‬
‫פרק ב'‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬
‫משנה א‪:‬‬

‫סוגי פתילות ושמנים שמותר או אסור להדליק בהם נר לשבת‪ ,‬דין עושה‬
‫מלאכה בשבת ואינו צריך לגופה של המלאכה‪ ,‬על ‪ 3‬עבירות נשים מתות‬
‫בשעת לידתן‪ ,‬פעילות שיש לעשות סמוך לכניסת השבת‪.‬‬

‫סוגי פתילות ושמנים שאסור או מותר להדליק בהם נר לשבת‪.‬‬

‫יקין ?‬
‫יקין וּבַ מֶּ ה אֵ ין מַ ְדלִ ִ‬
‫בַּ מֶּ ה מַ ְדלִ ִ‬
‫יקין‪� ,‬א בְ ֶלכֶשׁ‪ ,‬וְ �א בְ חֹסֶ ן‪ ,‬וְ �א בְ כָ לָ�‪ ,‬וְ �א בִ ְפ ִתילַת הָ ִא ָידן‪,‬‬
‫אֵ ין מַ ְדלִ ִ‬
‫וְ �א בִ ְפ ִתילַת הַ ִמּ ְדבָּ ר‪ ,‬וְ �א בִ ירוֹקָ ה ֶשׁעַ ל ְפּנֵי הַ מָּ יִם‪.‬‬
‫�א בְ זֶפֶ ת‪ ,‬וְ �א בְ ַשׁ ֲעוָה‪ ,‬וְ �א בְ ֶשׁמֶ ן ִקיק‪ ,‬וְ �א בְ ֶשׁמֶ ן ְשׂ ֵרפָ ה‪ ,‬וְ �א בְ אַלְ יָה‪ ,‬וְ �א בְ חֵ לֶב‪.‬‬
‫יקין בְּ חֵ לֶב ְמב ָֻשּׁל‪.‬‬
‫נַחוּם הַ מָּ ִדי אוֹמֵ ר‪ :‬מַ ְדלִ ִ‬
‫יקין בּ ֹו‪.‬‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬אֶ חָ ד ְמב ָֻשּׁל וְ אֶ חָ ד ֶשׁאֵ ינ ֹו ְמב ָֻשּׁל אֵ ין מַ ְדלִ ִ‬

‫‪ 1‬סוגי הפתילות שאין מדליקים בהם נרות שבת‪.‬‬
‫‪ 2‬סוגי שמנים שאין מדליקים בהם נרות שבת‪.‬‬
‫‪ 3‬חלב מבושל‪:‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫‪ 3.1‬נחום המדי‪ :‬אין מדליקים בו‪.‬‬
‫מדליקים בו‪.‬‬
‫‪ 3.2‬חכמים‪:‬‬
‫משנה ב'‪ :‬המשך סוגי שמנים שמותר או אסור להדליק בהם נר לשבת‪.‬‬

‫יקין בְּ ֶשׁמֶ ן ְשׂ ֵרפָ ה בְּ יוֹם טוֹב‪.‬‬
‫אֵ ין מַ ְדלִ ִ‬
‫יקין בְּ עִ ְט ָרן‪ִ ,‬מ ְפּנֵי כְ בוֹד הַ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ְִשׁמָ עֵ אל אוֹמֵ ר‪ :‬אֵ ין מַ ְדלִ ִ‬
‫ַוחֲכָ ִמים מַ ִתּ ִירין בְּ כָ ל הַ ְשּׁמָ נִים‪:‬‬
‫בְּ ֶשׁמֶ ן שֻׁ ְמ ְשׁ ִמין‪ ,‬בְּ ֶשׁמֶ ן אֱג ֹוזִים‪ ,‬בְּ ֶשׁמֶ ן ְצנוֹנוֹת‪ ,‬בְּ ֶשׁמֶ ן ָדּגִ ים‪ ,‬בְּ ֶשׁמֶ ן פַּ קּוּעוֹת‪ ,‬בְּ עִ ְט ָרן וּבְ ֵנ ְפט‪.‬‬
‫יקין אֶ לָּא בְ ֶשׁמֶ ן ַזיִת בִּ לְ בָ ד‪.‬‬
‫ַרבִּ י טַ ְרפוֹן אוֹמֵ ר‪ :‬אֵ ין מַ ְדלִ ִ‬

‫‪ 1‬אין מדליקים בשמן תרומה שנטמא‪ ,‬ביו"ט שחל בערב שבת‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי ישמעאל‪ :‬אין מדליקים בפסולת זפת כיון שריחו רע‪.‬‬
‫‪ 3‬חכמים‪ :‬מותר להדליק בכל השמנים‪.‬‬
‫‪ 4‬רבי טרפון )ואין הלכה כמותו(‪ :‬מדליקים רק בשמן זית‪.‬‬

‫משנה ג'‪ :‬המשך סוגי פתילות שמותר או אסור להדליק בהם נר לשבת‬

‫יקין בּ ֹו‪ ,‬אֶ לָּא ִפ ְשׁתָּ ן‪.‬‬
‫כָּ ל הַ יּוֹצֵ א ִמן הָ עֵ ץ אֵ ין מַ ְדלִ ִ‬
‫וְ כָ ל הַ יּוֹצֵ א ִמן הָ עֵ ץ אֵ ינ ֹו ִמטַּ מֵּ א טֻ ְמאַת אֹהָ לִ ים‪ ,‬אֶ לָּא ִפ ְשׁתָּ ן‪.‬‬
‫יקין בָּ הּ‪.‬‬
‫ְפּ ִתילַת הַ בֶּ גֶד ֶשׁ ִקּ ְפּלָהּ וְ �א ִהבְ הֲבָ הּ‪ַ ,‬רבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ְ :‬טמֵ אָה‪ ,‬וְ אֵ ין מַ ְדלִ ִ‬
‫יקין בָּ הּ‪.‬‬
‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪ְ :‬טהו ָֹרה‪ ,‬וּמַ ְדלִ ִ‬

‫‪ 1‬אין מדליקים נר לשבת מחומרים היוצאים מתוך העץ‪ ,‬מלבד פשתן שמותר להדליק בו‪.‬‬
‫‪ 2‬אוהל מעץ שיש מת בתוכו אינו נטמא‪ ,‬אלא אם כן הוא עשוי מפשתן‪.‬‬
‫‪ 3‬פתילה חדשה העשויה מבגד מקופל שעדין לא דלקה‪:‬‬
‫‪ 3.1‬רבי אלעזר‪ :‬כיון שלא דלקה‪:‬‬
‫‪ 3.1.1‬עדיין שם בגד עליה ומקבלת טומאה‪.‬‬
‫‪ 3.1.2‬היא אינה דולקת יפה ולכן לא מדליקים בה נר לשבת‪.‬‬
‫‪ 3.2‬ר' עקיבא‪:‬‬
‫‪ 3.2.1‬הקיפול מבטל תורת בגד ממנה‪ ,‬ואינה מקבלת טומאה‪.‬‬
‫‪ 3.2.2‬ההבהוב רק גורם לתוספת אור אבל אפשר להדליק אתה נר שבת‪.‬‬
‫משנה ד'‪ :‬האם מותר למלא שמן בשפופרת ביצה מנוקבת ולתת אותה בערב שבת על הנר ?‬

‫אָדם ְשׁפוֹפֶ ֶרת ֶשׁל בֵּ יצָ ה וִימַ לְ אֶ נָּה ֶשׁמֶ ן‪ ,‬וְ י ְִתּ ֶננָּה עַ ל ִפּי הַ נֵּר בִּ ְשׁבִ יל ֶשׁ ְתּהֵ א ְמנַטֶּ פֶ ת‪ ,‬אֲ ִפלּוּ ִהיא ֶשׁל חֶ ֶרס‪.‬‬
‫�א ִיקֹּב ָ‬
‫ְהוּדה מַ ִתּיר‪.‬‬
‫וְ ַרבִּ י י ָ‬
‫אֲ בָ ל ִאם ִחבְּ ָרהּ הַ יּוֹצֵ ר ִמ ְתּ ִחלָּה‪ ,‬מֻ תָּ ר‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא כְ לִ י אֶ חָ ד‪.‬‬
‫אָדם ְקעָ ָרה ֶשׁל ֶשמֶ ן וְ י ְִתּ ֶננָּה בְּ צַ ד הַ נֵּר‪ ,‬וְ יִתֵּ ן רֹאשׁ הַ ְפּ ִתילָה בְּ תוֹכָ הּ‪ ,‬בִּ ְִשׁבִ יל ֶשׁ ְתּהֵ א שׁוֹאֶ בֶ ת‪.‬‬
‫�א יְמַ לֵּא ָ‬
‫ְהוּדה מַ ִתּיר‪.‬‬
‫וְ ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ 1‬אם השפופרת אינה מחוברת לנר‪:‬‬
‫‪ 1.1‬תנא קמא‪ :‬אסור‪ ,‬ואפילו השפופרת עשויה מחרס‪.‬‬
‫‪ 1.2‬ר' יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬מתיר‪.‬‬
‫‪ 2‬אם השפופרת מחוברת לנר מותר‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬נתן קערה עם שמן בצד הנר‪ ,‬ומשך את קצה הפתילה שלא דולקת לתוך השמן‪:‬‬
‫אסור‪.‬‬
‫‪ 3‬תנא קמא‪:‬‬
‫מתיר‪.‬‬
‫‪ 4‬ר' יהודה )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫משנה ה'‪ :‬דין עושה מלאכה בשבת ואינו צריך לגופה של המלאכה‬

‫ִישׁן‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫הַ ְמכַ בֶּ ה אֶ ת הַ נֵּר ִמ ְפּנֵי ֶשׁהוּא ִמ ְתי ֵָרא ִמ ְפּנֵי ג ֹויִם‪ִ ,‬מ ְפּנֵי לִ ְס ִטים‪ִ ,‬מ ְפּנֵי רוּחַ ָרעָ ה‪ ,‬וְ ִאם בִּ ְשׁבִ יל הַ ח ֹולֶה ֶשׁיּ ַ‬
‫כְּ חָ ס עַ ל הַ נֵּר‪,‬‬
‫כְּ חָ ס עַ ל הַ ֶשּׁמֶ ן‪,‬‬
‫כְּ חָ ס עַ ל הַ ְפּ ִתילָה‪,‬‬
‫חַ יָּב‪.‬‬
‫וְ ַרבִּ י יוֹסֵ י פּוֹטֵ ר בְּ ֻכלָּן‪ ,‬חוּץ ִמן הַ פְּ ִתילָה‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא עו ָֹשׂהּ פֶּ חָ ם‪.‬‬

‫‪ 1‬המכבה נר מאחר שיש בו סכנת נפשות‪ ,‬פטור‪ .‬כגון‪:‬‬
‫‪ 1.1‬מתיירא מפני גויים ביום חגם‪.‬‬
‫‪ 1.2‬מתיירא משודדים שיבחינו באור‪.‬‬
‫‪ 1.3‬מפני חולים שיש להם מרה שחורה ונרגעים רק בחושך‪.‬‬
‫‪ 2‬המכבה נר במקרים הבאים‪:‬‬
‫• משום שהנר )הכלי שהשמן נתון בתוכו( יכול להתפקע‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫• משום שרוצה לחסוך בשמן‪.‬‬
‫• משום שחס על הפתילה‪.‬‬
‫‪ 2.1‬תנא קמא‪ :‬חייב בכל המקרים‪.‬‬
‫פטור בכל המקרים‪ ,‬חוץ מכיבוי פתילה שנעשה כדי שתהא הפתילה נוחה להידלק‬
‫‪ 2.2‬ר' יוסי‪:‬‬
‫אח"כ‪.‬‬
‫משנה ו'‪:‬‬

‫על ‪ 3‬עבירות נשים מתות בשעת לידתן‬

‫עַ ל ָשׁלשׁ עֲבֵ רוֹת ָנ ִשׁים מֵ תוֹת בִּ ְשׁעַ ת ל ֵָדתָ ן‪:‬‬
‫עַ ל ֶשׁאֵ ינָן ז ְִהירוֹת בַּ נּ ִָדּה וּבַ חַ לָּה וּבְ הַ ְדלָקַ ת הַ נֵּר‪.‬‬

‫אם אינן זהירות בהלכות נידה‪ ,‬בהפרשת חלה‪ ,‬ובהדלקת נרות שבת‪.‬‬
‫משנה ז'‪:‬‬

‫פעילות שיש לעשות סמוך לכניסת השבת‬

‫ֲשׁכָ ה‪.‬‬
‫אָדם לוֹמַ ר בְּ תוֹ� בֵּ ית ֹו‪ ,‬עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת עִ ם ח ֵ‬
‫לשׁה ְדבָ ִרים צָ ִרי� ָ‬
‫ְשׁ ָ‬
‫עִ ַשּׂ ְרתֶּ ם ? עֵ ַרבְ תֶּ ם ? הַ ְדלִ יקוּ אֶ ת הַ נֵּר‪.‬‬
‫ֲשׁכָ ה‪,‬‬
‫ֲשׁכָ ה סָ פֵ ק אֵ ין ח ֵ‬
‫סָ פֵ ק ח ֵ‬
‫אֵ ין ְמעַ ְשּׂ ִרין אֶ ת הַ וּ ַַדּאי‪,‬‬
‫וְ אֵ ין מַ ְטבִּ ילִ ין אֶ ת הַ כֵּלִ ים‪,‬‬
‫יקין אֶ ת הַ נֵּרוֹת‪.‬‬
‫וְ אֵ ין מַ ְדלִ ִ‬
‫וּמעָ ְרבִ ין וְ ט ֹו ְמנִין אֶ ת הַ חַ ִמּין‪.‬‬
‫אֲ בָ ל ְמעַ ְשּׂ ִרין אֶ ת הַ ְדּמַ אי‪ְ ,‬‬

‫‪ 1‬שלושה דברים צריך אדם לומר בביתו בערב שבת סמוך לחשכה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬לברר אם הופרשו מעשרות מהאוכל שמיועד לשבת‪.‬‬
‫‪ 1.2‬לברר אם נעשה ערוב חצרות וערוב תחומין‪.‬‬
‫‪ 1.3‬לזרז את ביצוע הדלקת נרות שבת‪.‬‬
‫‪ 2‬דברים שאין לעשותם ערב שבת בין השמשות‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אין מעשרים טבל ודאי‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אין מטבילים כלים טמאים‪.‬‬
‫‪ 2.3‬אין מדליקים את הנרות‪.‬‬
‫‪ 3‬דברים שאפשר לעשות ערב שבת בין השמשות‪:‬‬
‫‪ 3.1‬אפשר לעשר את הדמאי‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אפשר לעשות ערוב חצרות‪.‬‬
‫‪ 3.3‬אפשר להטמין את החמין בדבר שאינו מוסיף חום‪.‬‬
‫פרק ג‪:‬‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬

‫מושגים‪:‬‬

‫נתינת תבשיל חם על גבי כירה בערב שבת‪ ,‬החזרת תבשיל שהורד‬
‫מהכירה בשבת‪ ,‬נתינת תבשיל בערב שבת בתנור או בכופח‪ ,‬חימום ביצה‬
‫או מים בשבת‪ ,‬הוספת תבלין לתבשיל חם שהורד מהאש לפני שבת‪ ,‬דיני‬
‫נר בשבת‪,‬‬

‫פסולת של זיתים או שומשומים לאחר שהוצאה מהם השמן‪.‬‬
‫מים חמים‪.‬‬
‫מין תנור לבישול‪ .‬רוחב הכירה למעלה שווה לרוחבה למטה‪ ,‬מסיקים אותה מבפנים‪ ,‬ויש עליה מקום לשתי‬

‫גפת‪:‬‬
‫חמין‪:‬‬
‫כירה‪:‬‬
‫קדירות‪.‬‬
‫דומה לכירה‪ ,‬אלא שהוא צר מלמעלה ורחב מלמטה‪ ,‬וחומו גדול משל כירה‪.‬‬
‫תנור‪:‬‬
‫כירה קטנה‪ .‬יש עליה מקום לקדרה אחת‪ ,‬וחומה גדול משל כירה וקטן משל תנור‪.‬‬
‫כופח‪:‬‬
‫כלי חרס או נחושת לחימום מים‪ .‬יש לו בית קיבול גדול למים ובית קיבול קטן לגחלים‪.‬‬
‫מוליאר‪:‬‬
‫כלי נחושת שבקרקעיתו בית קיבול לגחלים ועליו בית קיבול למים‪.‬‬
‫אנטיכי‪:‬‬
‫קערה גדולה‪.‬‬
‫תמחוי‪:‬‬
‫דבר שנתחמם ע"י האש נקרא תולדות האש‪ .‬דבר שנתחמם ע"י השמש נקרא תולדות‬
‫תולדות האש‪ /‬תולדות השמש‪:‬‬
‫השמש‪.‬‬

‫משנה א'‪ :‬נתינת תבשיל חם על גבי כירה בערב שבת‬

‫כִּ ָירה ֶשׁ ִה ִסּיקוּהָ בְ קַ שׁ וּבִ גְ בָ בָ א‪ ,‬נו ְֹתנִים עָ לֶיהָ ַתּבְ ִשׁיל‪,‬‬
‫בְּ גֶפֶ ת וּבְ עֵ צִ ים‪� ,‬א יִתֵּ ן עַ ד ֶשׁיִּגְ רֹף‪ ,‬א ֹו עַ ד ֶשׁיִּתֵּ ן אֶ ת הָ אֵ פֶ ר‪.‬‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ :‬חַ ִמּין אֲ בָ ל �א תַ בְ ִשׁיל‪.‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪ :‬חַ ִמּין וְ תַ בְ ִשׁיל‪.‬‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ :‬נו ְֹטלִ ין אֲ בָ ל �א מַ ֲחז ִִירין‪.‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪ :‬אַף מַ ֲחז ִִירין‪.‬‬

‫‪ 1‬אם מסיקים את הכירה בקש או בעצים דקים )"גבבא"( מותר לתת עליה תבשיל בערב שבת‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫‪ 2‬אם מסיקים אותה בגפת או בעצים עבים ‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אסור לתת תבשיל מערב שבת‪ ,‬אם לא גרף את הגחלים או נתן עליה אפר‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם גרף את הגחלים או נתן עליהם אפר‪:‬‬
‫‪ 2.2.1‬בית שמאי‪ :‬מים חמים מותר‪ ,‬תבשיל אסור‪.‬‬
‫‪ 2.2.2‬בית הלל‪ :‬מותר שניהם‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬האם מותר להחזיר תבשיל שהורד מהכירה בשבת ?‬
‫אסור‪.‬‬
‫‪ 1‬בית שמאי‪:‬‬
‫מותר‪.‬‬
‫‪ 2‬בית הלל‪:‬‬
‫משנה ב'‪ :‬נתינת תבשיל בערב שבת בתנור או בכופח )ראה מושגים(‬

‫ַתּנּוּר ֶשׁ ִה ִסּיקוּהוּ בְ קַ שׁ וּבִ גְ בָ בָ א‪� ,‬א יִתֵּ ן בֵּ ין ִמתּוֹכ ֹו בֵּ ין מֵ עַ ל גַּ בָּ יו‪.‬‬
‫כֻּפָּ ח ֶשׁ ִה ִסּיקוּהוּ בְ קַ שׁ וּבִ גְ בָ בָ א‪ ,‬ה ֲֵרי זֶה כַ כִּ ַיריִם‪.‬‬
‫בְּ גֶפֶ ת וּבְ עֵ צִ ים‪ ,‬ה ֲֵרי הוּא כַ ַתּנּוּר‪.‬‬

‫‪ 1‬נתינת תבשיל בתנור‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אסור‪ ,‬אפילו אם הסיקוהו בקש או בעצים דקים‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אסור על גביו ואסור בתוכו‪.‬‬
‫‪ 2‬נתינת תבשיל בכופח‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם הסיקוהו בקש או בעצים דקים‪ ,‬מותר‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם הסיקוהו בגפת או בעצים עבים‪ ,‬אסור‪.‬‬
‫משנה ג'‪ :‬חימום ביצה בשבת‬

‫אֵ ין נו ְֹתנִין בֵּ יצָ ה בְּ צַ ד הַ מֵּ חַ ם בִּ ְשׁבִ יל ֶשׁ ִתּ ְתגַּ לְ גֵּל‪.‬‬
‫סוּד ִרין‪ .‬וְ ַרבִּ י יוֹסֵ י מַ ִתּיר‪.‬‬
‫וְ �א י ְַפ ִקיעֶ נָּה בְ ָ‬
‫וְ �א י ְַט ִמי ֶננָּה בְ חוֹל וּבַ אֲ בַ ק ְדּ ָרכִ ים בִּ ְשׁבִ יל ֶשׁ ִתּצָּ לֶה‪.‬‬

‫‪ 1‬אין לשים ביצה ליד מיחם שהוחם בשבת ע"י האש כדי שתתבשל קצת )"תתגלגל"(‪.‬‬
‫‪ 2‬חימום ביצה בתוך סודר שהוחם בשבת ע"י השמש‪:‬‬
‫‪ 2.1‬תנא קמא‪ :‬אוסר‪.‬‬
‫‪ 2.2‬ר' יוסי )ואין הלכה כמותו(‪ :‬מתיר‪.‬‬
‫‪ 3‬אין להטמין ביצה בחול או באבק דרכים שהתחממו בשמש‪.‬‬
‫משנה ד'‪ :‬מים שהוחמו בשבת‬

‫ְשׁי ְטבֶ ְריָא‪ ,‬וְ הֵ בִ יאוּ ִסילוֹן ֶשׁל צ ֹונֵן לְ תוֹ� אַ מָּ ה ֶשׁל חַ ִמּין‪.‬‬
‫ֲשׂה ֶשׁעָ שׂוּ אַנ ֵ‬
‫מַ ע ֶ‬
‫אָמרוּ לָהֶ ן חֲכָ ִמים‪:‬‬
‫ְ‬
‫סוּרין בִּ ְר ִחיצָ ה וּבִ ְשׁ ִתיָּה‪,‬‬
‫ִאם בַּ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬כְּ חַ ִמּין ֶשׁהוּחַ מּוּ בַ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬אֲ ִ‬
‫סוּרין בִּ ְר ִחיצָ ה וּמֻ תָּ ִרין בִּ ְשׁ ִתיָּה‪.‬‬
‫בְּ יוֹם טוֹב‪ ,‬כְּ חַ ִמּין ֶשׁהוּחַ מּוּ בְ יוֹם טוֹב‪ ,‬אֲ ִ‬
‫מוּלְ יָאר הַ גָּרוּף‪ ,‬שׁו ִֹתין הֵ ימֶ נּוּ בַ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫אַנ ְִטיכֵי‪ ,‬אַף עַ ל ִפּי ֶשׁגְּ רוּפָ ה‪ ,‬אֵ ין שׁו ִֹתין ִממֶּ נָּה‪.‬‬

‫‪ 1‬מעשה שעשו אנשי טבריה‪ :‬העבירו צינור מים צוננים בתוך תעלת מים חמים‪.‬‬
‫‪ 2‬אמרו להם חכמים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם המים מתחממים בשבת‪ :‬הם אסורים ברחיצה ובשתייה‪ ,‬כדין מים שהוחמו בשבת‪..‬‬
‫‪ 2.2‬אם המים מתחממים ביו"ט‪ :‬אסורים ברחיצה‪ ,‬ומותרים בשתייה‪ ,‬כדין מים שהוחמו ביו"ט‪.‬‬
‫‪ 3‬מוליאר )ראה מושגים( הגרוף‪ :‬מותר לשתות מהמים שמתחממים בו )משמר את חום המים(‪.‬‬
‫‪ 4‬אנטיכי )ראה מושגים(‪ :‬אסור לשתות מהמים שמתחממים בו )מחמם את המים(‪.‬‬
‫משנה ה'‪ :‬הוספת מים קרים בשבת לתוך מים חמים‬

‫הַ מֵּ חַ ם ֶשׁ ִפּנָּהוּ‪,‬‬
‫�א יִתֵּ ן לְ תוֹכ ֹו צ ֹו ֵנן בִּ ְשׁבִ יל ֶשׁיֵּחַ מּוּ‪,‬‬
‫אֲ בָ ל נוֹתֵ ן הוּא לְ תוֹכ ֹו א ֹו לְ תוֹ� הַ כּוֹס כְּ דֵ י לְ הַ ְפ ִשׁ ָירן‪.‬‬

‫הָ ִאלְ פָ ס וְ הַ ְקּדֵ ָרה ֶשׁהֶ עֱבִ ָירן ְמרֻ תָּ ִחין‪� ,‬א יִתֵּ ן לְ תוֹכָ ן ַתּבְ לִ ין‪,‬‬
‫אֲ בָ ל נוֹתֵ ן הוּא לְ תוֹ� הַ ְקּעָ ָרה א ֹו לְ תוֹ� הַ ַתּ ְמחוּי‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ַ :‬לכֹּל הוּא נוֹתֵ ן‪ ,‬חוּץ ִמ ָדּבָ ר ֶשׁיֶּשׁ בּ ֹו חֹמֶ ץ ו ִָציר‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ 1‬מיחם שמימיו התחממו על גבי האש והורידוהו מהאש בשבת‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אין להוסיף לתוכו מים צוננים מועטים כדי לחממם‪.‬‬
‫‪ 1.2‬מותר להוסיף לתוכו מים צוננים רבים‪ ,‬כדי שכל המים במיחם יהיו פושרים‪.‬‬
‫‪ 1.3‬מותר לערות מהמים שבמיחם לתוך כוס ולהוסיף להם מים צוננים‪ ,‬אפילו מועטים‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬הוספת תבלין לאילפס או קדירה שיש בהם תבשיל חם שהורד מהאש לפני שבת‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אין לתת לתוכם תבלין בשבת כשהתבשיל עדין חם )יותר מיד סולדת(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬מותר לערות את התבשיל לתוך קערה ולתת לתוכו את התבלין‪.‬‬
‫‪ 2‬ר יהודה‪ :‬אם התבשיל אינו חומץ או ציר‪ ,‬מותר לתת תבלין לתוכו אפילו כשהתבשיל חם‪.‬‬
‫משנה ו'‪:‬‬

‫דיני נר בשבת‬

‫אֵ ין נו ְֹתנִין כְּ לִ י ַתּחַ ת הַ נֵּר לְ קַ בֵּ ל בּ ֹו אֶ ת הַ ֶשּׁמֶ ן‪ .‬וְ ִאם נְתָ נ ֹו ִמבְּ עוֹד יוֹם‪ ,‬מֻ תָּ ר‪.‬‬
‫וְ אֵ ין נֵאו ִֹתין ִממֶּ נּוּ‪ ,‬לְ ִפי ֶשׁאֵ ינ ֹו ִמן הַ מּוּכָ ן‪.‬‬
‫ְמטַ לְ ְטלִ ין נֵר חָ ָדשׁ‪ ,‬אֲ בָ ל �א י ָָשׁן‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ :‬כָּ ל הַ נֵּרוֹת ְמטַ לְ ְטלִ ין‪ ,‬חוּץ ִמן הַ נֵּר הַ דּ ֹולֵק בַּ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫נו ְֹתנִין כְּ לִ י תַ חַ ת הַ נֵּר לְ קַ בֵּ ל נִיצוֹצוֹת‪.‬‬
‫וְ �א יִתֵּ ן לְ תוֹכ ֹו מַ יִם‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא ְמכַ בֶּ ה‪.‬‬

‫‪ 1‬נתינת כלי תחת הנר כדי שיקלוט את השמן שמטפטף מהנר‪:‬‬
‫‪ 1.1‬בשבת אסור‪.‬‬
‫‪ 1.2‬לפני שבת מותר‪.‬‬
‫‪ 2‬אסור להנות בשבת מהשמן שנטף מהנר משום שהוקצה להדלקת נר‪.‬‬
‫‪ 3‬טלטול נר בשבת‪:‬‬
‫‪ 3.1‬תנא קמא‪ :‬נר שעדיין לא השתמשו בו‪ ,‬מותר לטלטל‪ .‬נר שהשתמשו בו אסור‪.‬‬
‫‪ 3.2‬ר' שמעון‪ :‬מותר לטלטל כל נר שאינו דולק‪ .‬אסור לטלטל נר דולק‪.‬‬
‫‪ 4‬הנחת כלי תחת הנר כדי לקלוט את ניצוצות הנר‪:‬‬
‫‪ 4.1‬כלי ריק מותר‪.‬‬
‫‪ 4.2‬כלי עם מים אסור )ואפילו מערב שבת(‪.‬‬
‫פרק ד'‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬

‫דיני הטמנה‬

‫משנה א'‪ :‬דברים שאפשר להטמין בהם קדרה רותחת בערב שבת‪ ,‬ודברים אחרים שאסור להטמין‬
‫בהם‪.‬‬

‫בַּ מֶּ ה ט ֹו ְמנִין וּבַ מָּ ה אֵ ין טו ְֹמנִין ?‬
‫אֵ ין טו ְֹמנִין‪� ,‬א בְ גֶפֶ ת וְ �א בְ זֶבֶ ל‪� ,‬א בְ מֶ לַח וְ �א בְ ִסיד וְ �א בְ חוֹל‪ ,‬בֵּ ין ל ִַחים בֵּ ין יְבֵ ִשׁים‪.‬‬
‫�א בְ תֶ בֶ ן וְ �א בְ זַגִּ ים וְ �א בְ מוֹכִ ים וְ�א בַ ע ֲָשׂבִ ים‪ ,‬בִּ זְמַ ן ֶשׁהֵ ן ל ִַחים‪ ,‬אֲ בָ ל טו ְֹמנִין בָּ הֶ ן כְּ ֶשׁהֵ ן יְבֵ ִשׁים‪.‬‬
‫טו ְֹמנִין בִּ כְ סוּת וּבְ פֵ רוֹת‪ ,‬בְּ כַ נְפֵ י י ֹונָה וּבִ ְנס ֶֹרת ֶשׁל חָ ָר ִשׁים‪ ,‬וּבִ ְנע ֶֹרת ֶשׁל ִפּ ְשׁתָּ ן ַדּקָּ ה‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹסֵ ר בְּ ַדקָּ ה וּמַ ִתּיר בְּ גַסָּ ה‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ 1‬דברים שאין טומנים בהם בין אם הם לחים ובין אם הם יבשים‪.‬‬
‫‪ 2‬דברים שאין טומנים בהם כשהם לחים אבל טומנים בהם כשהם יבשים‪.‬‬
‫‪ 3‬דברים שמותר לטמון בהם‪.‬‬
‫‪ 4‬הטמנה בנעורת של פשטן דקה‪:‬‬
‫‪ 4.1‬חכמים מתירים‪.‬‬
‫‪ 4.2‬רבי יהודה‪ :‬אוסר בדקה ומתיר בנעורת גסה‪.‬‬
‫משנה ב'‪ :‬המשך דיני הטמנה בערב שבת‬

‫וּמטַ לְ ְטלִ ין אוֹתָ ן‪,‬‬
‫טו ְֹמנִין בִּ ְשל ִָחין‪ְ ,‬‬
‫בְּ גִ זֵּי צֶ מֶ ר‪ ,‬וְ אֵ ין ְמטַ לְ ְטלִ ין אוֹתָ ן‪.‬‬
‫כֵּיצַ ד הוּא עו ֶֹשׂה ? נוֹטֵ ל אֶ ת הַ כִּ סּוּי וְ הֵ ן נו ְֹפלוֹת‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר בֶּ ן ֲעז ְַריָה אוֹמֵ ר‪ :‬קֻ פָּ ה‪ ,‬מַ טָּ הּ עַ ל ִצ ָדּהּ וְ נוֹטֵ ל‪ֶ ,‬שׁמָּ א ִיטֹּל וְ אֵ ינ ֹו יָכוֹל לְ הַ ֲחזִיר‪.‬‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬נוֹטֵ ל וּמַ ֲחזִיר‪.‬‬
‫�א כִ סָּ הוּ ִמבְּ עוֹד יוֹם‪� ,‬א יְכַ סֶּ נּוּ ִמ ֶשּׁתֶּ ְח ַשׁ�‪.‬‬
‫כִּ סָּ הוּ וְ נ ְִתגַּ לָּה‪ ,‬מֻ תָּ ר לְ כַ סּוֹתוֹ‪.‬‬
‫ְממַ לֵּא אֶ ת הַ ִקּיתוֹן וְ נוֹתֵ ן לְ תַ חַ ת הַ כַּ ר‪ ,‬א ֹו תַ חַ ת הַ כֶּסֶ ת‪.‬‬

‫‪ 1‬מותר להטמין בתוך עורות )"שלחין"(‪ ,‬ומותר לטלטל את העורות‪.‬‬
‫‪ 2‬הטמנה בתוך חתיכות צמר )שמיוחדות הן לטוויה ואריגה(‪:‬‬
‫‪ 2.1‬מותר להטמין בהם אך אסור לטלטל אותם‪.‬‬
‫‪ 2.2‬מותר להסיר מכסה המכוסה בחתיכות צמר גם אם ע"י כך הם יפלו‪) ,‬טלטול מהצד מותר(‪.‬‬
‫‪ 3‬כלי המכיל חתיכות צמר וטמנו בתוכו קדירה עם אוכל‪ ,‬כיצד מוציא את הקדירה ?‬
‫‪ 3.1‬ר' אליעזר בן עזריה )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫מטה את הקדירה על צידה ומוציא את האוכל‪ ,‬ואינו רשאי להוציא את הקדירה‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫מותר להוציא את הקדירה ואין לחשוש שיפלו חתיכות צמר למקום שהייתה הקדירה‪.‬‬
‫‪ 3.2‬חכמים‪:‬‬
‫‪ 4‬אם לא כיסה את הקדירה בערב שבת לא יכסה בשבת‪.‬‬
‫‪ 5‬אם הטמין בערב שבת והרים את המכסה בשבת‪ ,‬מותר להחזירו‪.‬‬
‫‪ 6‬מותר להטמין כד )"קיתון"( מים צוננים תחת הכר או הכסת‪ ,‬כדי לשמור על צינתם‪.‬‬
‫פרק ה'‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬
‫איתם‪.‬‬

‫דברים שבהמה יכולה לצאת איתם בשבת‪ ,‬ודברים שאינה יכולה לצאת‬

‫משנה א'‪ :‬הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים בשבת על ידי בהמתו של אדם‬

‫בַּ מֶּ ה בְּ הֵ מָ ה י ֹו ְצאָה וּבַ מָּ ה אֵ ינָהּ יוֹצְ אָה ?‬
‫אַפסָ ר‪ ,‬וְ נָאקָ ה בַ חֲטָ ם‪ ,‬וְ לֻבְ ְדּ ִקיס בִּ ְפרֻ ְמבִּ יָּא‪ ,‬וְ סוּס בְּ ֵשׁיר‪,‬‬
‫יוֹצֵ א הַ גָּמָ ל בְּ ְ‬
‫וְ כָ ל בַּ ֲעלֵי הַ ֵשּׁיר‪ ,‬יו ְֹצ ִאים בַּ ֵשּׁיר וְ נ ְִמ ָשׁכִ ים בַּ ֵשּׁיר‪,‬‬
‫וּמַ זִּ ין ֲעלֵיהֶ ן וְ טוֹבְ לִ ין בִּ ְמקוֹמָ ן‪.‬‬

‫‪ 1‬פרוט האביזרים שבהמה יכולה לצאת אתם ואלה שאינה יכולה לצאת אתם‪:‬‬
‫‪ 1.1‬פרוט אביזרים מותרים לגבי גמל‪ ,‬נאקה‪ ,‬חמור לובי )"לבדקיס"( וסוס‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בעלי החיים שנותנים רצועה בצווארם )" בעלי שיר"(‪:‬‬
‫יכולים לצאת עם הרצועה‪ ,‬ומותר למשוך אותם ברצועה‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬טבילת שרשרת טמאה של של בהמה או חיה‬
‫‪ 1‬אפשר להזות מי אפר פרה אדומה על השרשרת שבצוואר בעודה על גבי הבהמה‪.‬‬
‫‪ 2‬אפשר להטביל את הרצועה כשהיא על צוואר הבהמה‪.‬‬
‫משנה ב'‪ :‬המשך הוצאה לרשות הרבים על ידי בהמתו של אדם‬

‫שׁוּרה לוֹ‪.‬‬
‫חֲמוֹר יוֹצֵ א בְ מַ ְר ַדּעַ ת‪ ,‬בִּ זְמַ ן ֶשׁ ִהיא ְק ָ‬
‫זְכָ ִרים יו ְֹצ ִאין לְ בוּבִ ין‪.‬‬
‫ְרחֵ לוֹת יו ְֹצאוֹת ְשׁחוּזוֹת‪ ,‬כְּ בוּלוֹת וּכְ בוּנוֹת‪.‬‬
‫הָ עִ זִּ ים יו ְֹצאוֹת ְצרוּרוֹת‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹסֵ ר בְּ ֻכלָּן‪ ,‬חוּץ ִמן הָ ְרחֵ לִ ין הַ כְּ בוּנוֹת‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬עִ זִּ ים יו ְֹצאוֹת ְצרוּר ֹות לְ יַבֵּ שׁ‪ ,‬אֲ בָ ל �א לֶחָ לָב‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ 1‬חמור יוצא עם מרדעת כשהיא קשורה אליו‪.‬‬
‫‪ 2‬איילים )"זכרים"( יוצאים עם עור שקשור על זכרותם כדי שלא יעלו על נקבות‪.‬‬
‫‪ 3‬רחלות יוצאות‪:‬‬
‫‪ 3.1‬כשהאיליה שלהם קשורה למעלה )"שחוזות"(כדי שיעלו עליהם זכרים‪.‬‬
‫‪ 3.2‬כשהאלייה שלהם קשורה למטה )"כבולות"( כדי שלא יעלו עליהם זכרים‪.‬‬
‫‪ 3.3‬עטופות בבגד )"כבונות"( כדי שצמרן לא יתלכלך‪.‬‬
‫‪ 4‬עיזים יוצאות קשורות )"צרורות"( בדדיהן‪.‬‬
‫‪ 5‬רבי יוסי‪ :‬כל המקרים הנ"ל אסורים חוץ מרחלות שעטופות בבגד‪.‬‬
‫‪ 6‬רבי יהודה‪ :‬עיזים שדדיהן קשורות כדי ליבש את החלב מותר‪ .‬ואם כדי לשמור על החלב אסור‪.‬‬
‫משנה ג'‪ :‬המשך הוצאה לרשות הרבים על ידי בהמתו של אדם‬

‫וּבַ מָּ ה אֵ ינָהּ יו ְֹצאָה ?‬
‫�א יֵצֵ א גָמָ ל בִּ ְמטוּטֶ לֶת‪,‬‬
‫�א עָ קוּד וְ �א ָרגוּל‪,‬‬
‫וְ כֵן ְשׁאָר כָּ ל הַ בְּ הֵ מוֹת‪.‬‬
‫�א י ְִקשֹׁר גְּ מַ לִּ ים זֶה בָ זֶה וְ י ְִמשֹׁ�‪.‬‬
‫אֲ בָ ל מַ כְ נִיס ֲחבָ לִ ים לְ תוֹ� יָד ֹו וְ י ְִמשֹׁ�‪,‬‬
‫וּבִ לְ בַ ד ֶשׁ�א יִכְ רֹ�‪.‬‬

‫‪ 1‬גמל לא יצא‪:‬‬
‫‪ 1.1‬בכרית שבדבשתו )"מטוטלת"(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬כשרגל קדמית קשורה לרגל אחורית )"עקוד"(‪.‬‬
‫‪ 1.3‬כשפרק תחתון של הרגל קשור לפרק העליון ")רגול"(‪.‬‬
‫‪ 2‬גם בהמות אחרות אסור להם לצאת עקודות או רגולות‪.‬‬
‫‪ 3‬משיכת גמל‪:‬‬
‫‪ 3.1‬אין לקשור את הגמלים אחד לשני ולהוביל את כולם ע"י משיכת הראשון‪.‬‬
‫‪ 3.2‬מותר למשוך מספר גמלים כאשר החבלים של כולם נתונים בידו‪.‬‬
‫‪ 3.3‬אין לכרוך את החבלים על גבי ידיו )שייך לנושא של כלאיים ולא לשבת(‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫משנה ד'‪ :‬המשך הוצאה בשבת לרשות הרבים על ידי בהמתו של אדם‪.‬‬

‫שׁוּרה לוֹ‪ ,‬וְ �א בְ זוּג‪ ,‬אַף עַ ל ִפּי ֶשׁהוּא פָ קוּק‪,‬‬
‫אֵ ין חֲמוֹר יוֹצֵ א בְ מַ ְר ַדּעַ ת בִּ זְמַ ן ֶשׁאֵ ינָהּ ְק ָ‬
‫וְ �א בְ סֻ לָּם ֶשׁבְּ צַ וָּארוֹ‪,‬‬
‫וְ �א בִ ְרצוּעָ ה ֶשׁבְּ ַרגְ לוֹ‪.‬‬
‫חוּטין וְ �א בִ ְרצוּעוֹת ֶשׁבְּ ַרגְ לֵיהֶ ן‪.‬‬
‫וְ אֵ ין הַ ַתּ ְרנְגוֹלִ ין יו ְֹצ ִאין בְּ ִ‬
‫וְ אֵ ין הַ זְּ כָ ִרים יו ְֹצ ִאין בַּ ֲע ָגלָה ֶשׁ ַתּחַ ת הָ אַלְ יָה ֶשׁלָּהֶ ן‪.‬‬
‫וְ אֵ ין הָ ְרחֵ לִ ים יו ְֹצאוֹת חֲנוּנוֹת‪.‬‬
‫וְ אֵ ין הָ עֵ גֶל יוֹצֵ א בְ גִ ימוֹן‪.‬‬
‫וְ �א פָ ָרה בְּ עוֹר הַ קֻּ פָּ ד‪ ,‬וְ �א בִ ְרצוּעָ ה ֶשׁבֵּ ין קַ ְרנֶיהָ ‪.‬‬
‫פָּ ָרת ֹו ֶשׁל ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר בֶּ ן ֲעז ְַריָה‪ ,‬הָ יְתָ ה יו ְֹצאָה בִ ְרצוּעָ ה ֶשׁבֵּ ין קַ ְרנֶיהָ ‪ֶ ,‬שׁ�א בִ ְרצוֹן חֲכָ ִמים‪:‬‬

‫‪ 1‬חמור לא יצא‪:‬‬
‫‪ 1.1‬עם מרדעת שאינה קשורה לו‪.‬‬
‫‪ 1.2‬עם פעמון )"בזוג"( בצווארו‪ ,‬אפילו אינו משמיע קול‪.‬‬
‫‪ 1.3‬עם מגן דמוי סולם קטן‪ ,‬שמגן על צווארו‪.‬‬
‫‪ 1.4‬עם רצועות רחבות ברגליו להגנה מפני חיכוך‪.‬‬
‫‪ 2‬התרנגולים לא יוצאים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬עם חוטים שקשורים להם כסימן‪.‬‬
‫‪ 2.2‬עם רצועות ברגליהם כדי שלא ישברו כלים‪.‬‬
‫‪ 3‬האיילים לא יוצאים עם אליה קשורה‪ ,‬ע"י מגן דמוי עגלה קטנה‪.‬‬
‫‪ 4‬הרחלות לא יוצאות עם קיסם בחוטם )"חנונות"(‪.‬‬
‫‪ 5‬העגל לא יוצא עם עול קטן )"גימון"( להתרגל לחרישה‪.‬‬
‫‪ 6‬הפרה לא יוצאת עם עור קיפוד קשור בדדיה‪ ,‬ולא ברצועה בין קרניה‪.‬‬
‫‪ 7‬פרתו של רבי אלעזר בן עזריה יצאה עם רצועה בין קרניה בניגוד לדעת חכמים‪.‬‬
‫פרק ו'‪:‬‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬
‫מושגים‪:‬‬

‫בירית‪:‬‬
‫כבלים‪:‬‬
‫פריפה‪:‬‬

‫חפצים שאסור לצאת אתם בשבת לרשות הרבים‪ .‬חפצים שאפשר לצאת‬
‫אתם לרשות הרבים‪ .‬דיני יציאת קיטע באביזרים שלו בשבת‪.‬‬

‫אצעדה )מין טבעת(‪ ,‬ששמים בחלק העליון של גרבי אשה כדי לחזקם שלא יפלו‪.‬‬
‫שלשלת ממתכת שמחברת את הביריות שעל שתי רגלי האשה כדי להקטין את גודל פסיעות רגליה‪.‬‬
‫נשים שנהגו להתעטף בצעיף או בטלית‪ ,‬היו קושרות את ‪ 2‬קצות הצעיף אחד לשני‪ .‬טכניקת הקשירה‬
‫נעשתה ע"י כריכת אבן‪ ,‬אגוז או מטבע בקצה אחד של הצעיף‪ ,‬וקשירת הצד השני של הצעיף אל אותה‬
‫כריכה‪ .‬צורת ההתעטפות הזו נקראת פריפה‪.‬‬

‫משנה א'‪ :‬תכשיטים שאסור לאשה לצאת אתם בשבת לרשות הרבים משום גזירת חכמים‬

‫בַּ מָּ ה ִא ָשּׁה י ֹו ְצאָה וּבַ מָּ ה אֵ ינָהּ יוֹצְ אָה ?‬
‫ֹאשׁהּ‪.‬‬
‫�א תֵ צֵ א ִא ָשּׁה‪� ,‬א בְ חוּטֵ י צֶ מֶ ר וְ �א בְ חוּטֵ י ִפ ְשׁתָּ ן‪ ,‬וְ �א בִ ְרצוּעוֹת ֶשׁבְּ ר ָ‬
‫וְ �א ִת ְטבֹּל בָּ הֶ ן עַ ד ֶשׁ ְתּ ַרפֵּ ם‪.‬‬
‫פוּרין‪.‬‬
‫וְ �א בְ טוֹטֶ פֶ ת וְ �א בְ סַ נְבּוּטִ ין בִּ זְמַ ן ֶשׁאֵ י ָנן ְתּ ִ‬
‫וְ �א בְ כָ בוּל לִ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים‪.‬‬
‫וְ �א בְ עִ יר ֶשׁל זָהָ ב וְ �א בְ קַ ְטלָא‪ ,‬וְ �א בִ ְנז ִָמים‪ ,‬וְ �א בְ טַ בַּ עַ ת ֶשׁאֵ ין עָ לֶיהָ חוֹתָ ם‪ ,‬וְ �א בְ מַ חַ ט ֶשׁאֵ ינָהּ נְקוּבָ ה‪.‬‬
‫וְ ִאם ָיצָ את‪ ,‬אֵ ינָהּ חַ יֶּבֶ ת חַ טָּ את‪.‬‬

‫‪ 1‬לא תצא )אפילו לחצר( עם חוטי צמר או פשטה או סרטים שבראשה‪.‬‬
‫‪ 2‬כשטובלת צריכה להתירם קצת כדי למנוע חציצה בין המים לשערות‪.‬‬
‫‪ 3‬לא תצא )אפילו לחצר( עם תכשיטים יקרים שעל ראשה‪ ,‬אם אינם תפורים בשבכה שעל ראשה‪.‬‬
‫‪ 4‬לא תצא לרשות הרבים בכיפת צמר שתחת לטוטפת )"כבול"( אבל יכולה לצאת לחצר‪.‬‬
‫‪ 5‬לא תצא לרשות הרבים בתכשיטים יקרים נוספים שיש חשש שתורידם להראות לחברותיה‪.‬‬
‫‪ 6‬אם יצאה אשה באחד מהתכשיטים המנויים לעיל אינה חייבת חטאת )כיון שהאסור הוא רק מדרבנן(‪.‬‬
‫משנה ב'‪ :‬דברים שגבר אינו רשאי לצאת אתם בשבת משום גזירת חכמים‬

‫�א יֵצֵ א הָ ִאישׁ בְּ סַ נ ְָדּל הַ ְמסֻ מָּ ר‪,‬‬
‫וְ �א בְ י ִָחיד בִּ זְמַ ן ֶשׁאֵ ין בְּ ַרגְ ל ֹו מַ כָּ ה‪,‬‬
‫וְ �א בִ ְת ִפלִּ ין‪,‬‬
‫וְ �א בְ קָ מֵ יעַ בִּ זְמַ ן ֶשׁאֵ ינ ֹו ִמן הַ מֻּ ְמחֶ ה‪,‬‬
‫וְ �א בְ ִשׁ ְריוֹן‪ ,‬וְ �א בְ קַ ְס ָדּא‪ ,‬וְ �א בְ מַ גָּפַ יִם‪.‬‬
‫וְ ִאם יָצָ א‪ ,‬אֵ ינ ֹו חַ יָּב חַ טָּ את‪.‬‬

‫‪ 1‬לא יצא ב‪:‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫‪ 1.1‬סנדל המסומר‪.‬‬
‫‪ 1.2‬סנדל בודד‪ ,‬אלא אם כן יש לו מכה ברגל השניה‪.‬‬
‫‪ 1.3‬תפילין‪.‬‬
‫‪ 1.4‬קמיע שקיבל מאדם שאינו עוסק בקמיעות )קמיע של מומחה אין חשש שיורידנו ברשות הרבים(‪.‬‬
‫‪ 1.5‬שריון צבאי‪ ,‬ולא בקסדה או מגפיים של איש צבא‪.‬‬
‫‪ 2‬אם יצא באחד מאלה אינו חייב חטאת‪.‬‬
‫משנה ג'‪ :‬דברים שאסור מדאוריתא לאשה להוציאם לרשות הרבים בשבת‬

‫�א תֵ צֵ א ִא ָשּׁה בְּ מַ חַ ט הַ נְּקוּבָ ה‪,‬‬
‫וְ �א בְ טַ בַּ עַ ת ֶשׁיֵּשׁ עָ לֶיהָ חוֹתָ ם‪,‬‬
‫וְ �א בְ כֻלְ יָאר‪,‬‬
‫וְ �א בְ כוֹבֶ לֶת‪,‬‬
‫וְ �א בִ ְצלו ִֹחית ֶשׁל פַּ לְ יָטוֹן‪.‬‬
‫וְ ִאם י ְָצתָ ה‪,‬‬
‫חַ יֶּבֶ ת חַ טָּ את‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫ַוחֲכָ ִמים פּו ְֹט ִרין בְּ כוֹבֶ לֶת וּבִ ְצלו ִֹחית ֶשׁל פַּ לְ יָט ֹון‪.‬‬

‫‪ 1‬לא תצא ב‪:‬‬
‫‪ 1.1‬במחט המיועדת לתפירה ואינה תכשיט‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בטבעת שמיועדת לחתימה ואינה תכשיט‪.‬‬
‫‪ 1.3‬בעטרה מיוחדת ששמים סביב הראש‪.‬‬
‫‪ 1.4‬בכובלת )קשר שיש בתוכו בושם(‪.‬‬
‫‪ 1.5‬בצלחת של מי בושם )"פליטון"(‪.‬‬
‫‪ 2‬אם יצאה עם אחד מהדברים הנ"ל‪:‬‬
‫‪ 2.1‬רבי מאיר‪ :‬חייבת חטאת‪.‬‬
‫בכובלת ובצלוחית של מי בושם‪ ,‬פטורה מחטאת‪.‬‬
‫‪ 2.2‬חכמים‪:‬‬
‫משנה ד'‪ :‬סוגי כלי נשק שאסור או מותר לצאת בהם בשבת לרשות הרבים‬

‫�א יֵצֵ א הָ ִאישׁ‪� ,‬א בְ סַ יִף‪ ,‬וְ �א בְ קֶ ֶשׁת‪ ,‬וְ �א בִ ְת ִריס‪ ,‬וְ �א בְ אַ לָּה‪ ,‬וְ �א בְ רֹמַ ח‪.‬‬
‫וְ ִאם יָצָ א‪ ,‬חַ יָּב חַ טָּ את‪.‬‬
‫יטין הֵ ן לוֹ‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ַ :‬תּכְ ִשׁ ִ‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬אֵ ינָן אֶ לָּא לִ גְ נַאי‪ֶ ,‬שׁ ֶנּאֱמַ ר )ישעיה ב(‪:‬‬
‫"וְ כִ ְתּתוּ חַ ְרבוֹתָ ם לְ ִא ִתּים ַו ֲחנִיתוֹתֵ יהֶ ם לְ מַ זְמֵ רוֹת‪� ,‬א י ִָשּׂא גּוֹי אֶ ל גּוֹי חֶ ֶרב וְ �א יִלְ ְמדוּ עוֹד ִמלְ חָ מָ ה"‪.‬‬
‫בִּ ִירית‪ְ ,‬טהו ָֹרה‪ ,‬וְ יו ְֹצ ִאין בָּ הּ בַּ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫כְּ בָ לִ ים‪ְ ,‬טמֵ ִאין‪ ,‬וְ אֵ ין יו ְֹצ ִאין בָּ הֶ ן בַּ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬

‫‪ 1‬כלי מלחמה‪:‬‬
‫אין לצאת לרשות הרבים בשבת‪ ,‬ואם יצא חייב חטאת‪.‬‬
‫‪ 1.1‬חכמים‪:‬‬
‫‪ 1.2‬ר' אליעזר‪ :‬כלי מלחמה הם תכשיטים לאדם ומותר לצאת בהם בשבת‪.‬‬
‫‪ 2‬בירית)ראה מושגים(‪ :‬לא מקבלת טומאה ויוצאים בה בשבת‪.‬‬
‫‪ 3‬כבלים )ראה מושגים(‪ :‬מקבלים טומאה ולא יוצאים בהם בשבת‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬דברים שבהם יכולה אשה לצאת בשבת לרשות הרבים‬

‫יו ְֹצאָה ִא ָשּׁה בְ חוּטֵ י ֵשׂעָ ר‪ ,‬בֵּ ין ִמ ֶשּׁלָּהּ‪ ,‬בֵּ ין ִמ ֶשּׁל ֲחבֶ ְרתָּ הּ‪ ,‬בֵּ ין ִמ ֶשּׁל בְּ הֵ מָ ה‪.‬‬
‫פוּרין‪.‬‬
‫וּבְ טוֹטֶ פֶ ת‪ ,‬וּבְ סַ נְבּוּטִ ין בִּ זְמַ ן ֶשׁהֵ ן ְתּ ִ‬
‫בְּ כָ בוּל וּבְ פֵ אָה נָכְ ִרית לֶחָ צֵ ר‪.‬‬
‫בְּ מוֹ� ֶשׁבְּ אָ ְזנָהּ‪ ,‬וּבְ מוֹ� ֶשׁבְּ סַ נ ְָדּלָהּ‪ ,‬וּבְ מוֹ� ֶשׁ ִה ְת ִקינָה לְ נ ִָדּתָ הּ‪.‬‬
‫בְּ ִפלְ פֵּ ל וּבְ גַ ְרגִּ יר מֶ לַח‪ ,‬וּבְ כָ ל ָדּבָ ר ֶשׁ ִתּתֵּ ן לְ תוֹ� ִפּיהָ ‪,‬‬
‫וּבִ לְ בַ ד ֶשׁ�א ִתתֵּ ן לְ כַ ְתּ ִחלָּה בַּ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫וְ ִאם נָפַ ל‪� ,‬א תַ ֲחזִיר‪.‬‬
‫ֵשׁן תּוֹתֶ בֶ ת וְ ֵשׁן ֶשׁל זָהָ ב‪ַ ,‬רבִּ י מַ ִתּיר‪ַ ,‬וחֲכָ ִמים או ְֹס ִרים‪.‬‬

‫‪ 1‬בחוטי קשירה העשויים משער שלה או משל חברתה‪ ,‬או משל בהמה‪.‬‬
‫‪ 2‬בתכשיטים שתפורים בשבכה שעל ראשה‪.‬‬
‫‪ 3‬בכיפת צמר שתחת לטוטפת )"כבול"( או בפאה נוכרית יכולה לצאת רק לחצר‪.‬‬
‫‪ 4‬עם צמר גפן ששמה באזנה‪ ,‬בסנדלה או בנידתה‪.‬‬
‫‪ 5‬תבלין שנתנה לפיה )כגון פלפל ותבלין מלח(‪:‬‬
‫‪ 5.1‬נתנה קודם שבת יכולה לצאת אתו‪.‬‬
‫‪ 5.2‬נתנה בשבת עצמה אסור‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫‪ 5.3‬אם נפל התבלין לא תחזירו בשבת‪.‬‬
‫‪ 6‬שן תותבת ושן שכוסתה בזהב‪:‬‬
‫‪ 6.1‬רבי‪ :‬מותר לצאת אתה‪.‬‬
‫אסור‪.‬‬
‫‪ 6.2‬חכמים‪:‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫המשך פרוט דברים שבהם יכולה אשה לצאת בשבת לרשות הרבים‬

‫יו ְֹצ ִאין בְ סֶ לַע ֶשׁעַ ל הַ ִצּינִית‪.‬‬
‫יס ִמין ֶשׁבְּ אָ ְזנֵיהֶ ן‪.‬‬
‫חוּטין‪ ,‬וַאֲ ִפלּוּ בְ ִק ְ‬
‫)קטַ נּוֹת( יו ְֹצאוֹת בְּ ִ‬
‫הַ בָּ נוֹת ְ‬
‫עַ ְרבִ יּוֹת יו ְֹצאוֹת ְרעוּלוֹת‪ ,‬וּמָ ִדיּוֹת ְפּרוּפוֹת‪.‬‬
‫אָדם‪ ,‬אֶ לָּא ֶשׁ ִדּבְּ רוּ חֲכָ ִמים בַּ ה ֹווֶה‪.‬‬
‫וְ כָ ל ָ‬

‫‪ 1‬יכולה לצאת‪:‬‬
‫‪ 1.1‬עם מטבע שקשורה על מכה ברגלה )"צינית"( לשם רפואה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬עם קיסמים או חוטים שתחובים בנקב שבאוזן של בנות קטנות כדי שלא ייסתם הנקב‪.‬‬
‫‪ 1.3‬עם רעלה בארצות ערב‪ ,‬ועם בגד עליון רחב )"פרורפות"( בארצות מדי‪.‬‬
‫‪ 2‬כל אשה יכולה לצאת ברעלה או בגד עליון רחב אלא שנתנו חכמים דוגמאות מהמציאות‪.‬‬
‫משנה ז'‪:‬‬

‫יציאת האשה עם טלית פרופה )ראה מושגים(‪.‬‬

‫פּו ֶֹרפֶ ת עַ ל הָ אֶ בֶ ן וְ עַ ל הָ אֱגוֹז וְ עַ ל הַ מַּ ְטבֵּ עַ ‪ ,‬וּבִ לְ בַ ד ֶשׁ�א ִת ְפרֹף לְ כַ ְתּ ִחלָּה בַּ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬

‫‪ 1‬מותר לצאת עם טלית פרופה באבן‪ ,‬באגוז או במטבע‪.‬‬
‫‪ 2‬לגבי מטבע צריך לפרוף את הטלית קודם שבת‪.‬‬

‫משנה ח'‪ :‬דיני יציאת קיטע בשבת באביזרים שלו‪ ,‬לרשות הרבים‬

‫הַ ִקּטֵּ עַ יוֹצֵ א בְ קַ ב ֶשׁלּוֹ‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪ .‬וְ ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹסֵ ר‪.‬‬
‫תוּתין‪ ,‬טָ מֵ א‪.‬‬
‫וְ ִאם יֶשׁ ל ֹו בֵ ית ִקבּוּל כְּ ִ‬
‫סָ מוֹכוֹת ֶשׁלּוֹ‪ְ ,‬טמֵ ִאין ִמ ְד ָרס‪,‬‬
‫וְ יו ְֹצ ִאין בָּ הֶ ן בַּ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬וְ נִכְ נ ִָסין בָּ הֶ ן בָּ ֲעז ָָרה‪.‬‬
‫כִּ סֵּ א וְ סָ מוֹכוֹת ֶשׁלּוֹ‪ְ ,‬טמֵ ִאין ִמ ְד ָרס‪,‬‬
‫וְ אֵ ין יו ְֹצ ִאין בָּ הֶ ן בַּ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬וְ אֵ ין נִכְ נ ִָסין בָּ הֶ ן בָּ ֲעז ָָרה‪.‬‬
‫אַנְקַ ְט ִמין ְטהו ִֹרין‪ ,‬וְ אֵ ין יו ְֹצ ִאין בָּ הֶ ן‪.‬‬

‫‪ 1‬רגל מלאכותית‪:‬‬
‫‪ 1.1‬ר' מאיר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬מותר‪.‬‬
‫אסור לצאת אתה בשבת‪.‬‬
‫‪ 1.2‬ר' יוסי‪:‬‬
‫‪ 1.3‬אם יש לרגל המלאכותית בית קיבול לרפד אותו בבגדים בלויים )"כתותים"(‪ ,‬היא מקבלת‬
‫טומאה‪.‬‬
‫‪ 2‬קיטע ב‪ 2-‬רגליו ההולך על סמוכות‪:‬‬
‫‪ 2.1‬הסמוכות נטמאות טומאת מדרס כאשר הקיטע זב‪.‬‬
‫‪ 2.2‬מותר לצאת בהם בשבת‪ ,.‬ולהיכנס בהם לעזרה )אינן נחשבות כנעליים(‪.‬‬
‫‪ 3‬קיטע ב‪ 2 -‬רגליו שנעזר בכיסא וגם בסמוכות לרגליו כדי להתקדם‪:‬‬
‫‪ 3.1‬הכסא והסמוכות נטמאים בטומאת מדרס‪ ,‬כאשר הקיטע הוא זב‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אין יוצאים בהם בשבת‪.‬‬
‫‪ 3.3‬אין נכנסים אתם לעזרה‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬אנקטמין )כמין צורת חמור שהליצנים נושאים על כתפיהם כמעשה ליצנות(‪.‬‬
‫‪ 1‬אינם מקבלים טומאה‪.‬‬
‫‪ 2‬אסור לצאת בהם בשבת‪.‬‬
‫משנה ט'‪ :‬מלבושים מיוחדים שמותר לצאת בהם בשבת‬

‫הַ בָּ נִים יו ְֹצ ִאין בִּ ְק ָשׁ ִרים‪,‬‬
‫וּבְ נֵי ְמלָכִ ים בְּ זוּגִ ין‪.‬‬
‫אָדם‪ ,‬אֶ לָּא ֶשׁ ִדּבְּ רוּ חֲכָ ִמים בַּ ה ֹווֶה‪.‬‬
‫וְ כָ ל ָ‬

‫‪ 1‬בנים יוצאים בקשרים מיוחדים )קשרים שמרגיעים את הבן כאשר הוא מתגעגע לאביו(‪.‬‬
‫‪ 2‬בני מלכים יוצאים בפעמונים מיוחדים שארוגים במלבושיהם‪.‬‬
‫‪ 3‬כל הבנים מותרים לצאת בשבת באותם פעמונים אלא שדיבר הכתוב בהוה‪.‬‬
‫משנה י'‪:‬‬

‫יציאה בשבת באביזרים שיש בהם סגולת ריפוי‬

‫יו ְֹצ ִאין בְּ בֵ יצַ ת הַ חַ ְרגּוֹל‪ ,‬וּבְ ֵשׁן ֶשׁל שׁוּעָ ל‪ ,‬וּבְ מַ ְסמֵ ר ִמן הַ צָּ לוּב‪ִ ,‬משּׁוּם ְרפוּאָה‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬אַף בַּ חֹל אָסוּר‪ִ ,‬משּׁוּם ַדּ ְרכֵי הָ אֱמו ִֹרי‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫‪ 1‬ר' מאיר‪ :‬מותר לצאת בהם‪.‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪ :‬אף בחול אסור לצאת בהם משום דרכי האמורי‪.‬‬
‫פרק ז'‪:‬‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫דיני שוגג בשבת‪ ,‬שלושים ותשע המלאכות האסורות בשבת‪ ,‬פרוט‬
‫שיעורי מינימום שיש בהם חיוב הוצאה מרשות לרשות בשבת‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬דיני שוגג בשבת‬

‫אָמרוּ בַ ַשּׁבָּ ת‪:‬‬
‫כְּ לָל גָּדוֹל ְ‬
‫כָּ ל הַ שּׁ ֹוכֵחַ עִ קַּ ר ַשׁבָּ ת‪ ,‬וְ עָ ָשׂה ְמלָאכוֹת הַ ְרבֵּ ה בְּ ַשׁבָּ תוֹת הַ ְרבֵּ ה‪ ,‬אֵ ינ ֹו חַ יָּב אֶ לָּא חַ טָּ את אֶ חָ ת‪.‬‬
‫הַ יּוֹדֵ עַ עִ קַּ ר ַשׁבָּ ת‪ ,‬וְ עָ ָשׂה ְמלָאכוֹת הַ ְרבֵּ ה בְּ ַשׁבָּ תוֹת הַ ְרבֵּ ה‪ ,‬חַ יָּב עַ ל כָּ ל ַשׁבָּ ת וְ ַשׁבָּ ת‪.‬‬
‫וּמלָאכָ ה‪.‬‬
‫הַ יּוֹדֵ עַ ֶשׁהוּא ַשׁבָּ ת‪ ,‬וְ עָ ָשׂה ְמלָאכוֹת הַ ְרבֵּ ה בְּ ַשׁבָּ תוֹת הַ ְרבֵּ ה‪ ,‬חַ יָּב עַ ל כָּ ל אַב ְמלָאכָ ה ְ‬
‫הָ עו ֶֹשׂה ְמלָאכוֹת הַ ְרבֵּ ה מֵ עֵ ין ְמלָאכָ ה אַחַ ת‪ ,‬אֵ ינ ֹו חַ יָּב אֶ לָּא חַ טָּ את אֶ חָ ת‪.‬‬

‫‪ 1‬השוכח מצוות שבת‪ ,‬וחילל שבתות הרבה‪ ,‬אפילו במלאכות הרבה‪ ,‬חייב חטאת אחת בלבד‪.‬‬
‫‪ 2‬היודע שקימת מצוות שבת‪ ,‬ובכל שבת שכח ששבת היום‪ ,‬ועשה בה מלאכות רבות‪ ,‬חייב חטאת אחת‬
‫על כל שבת‪.‬‬
‫‪ 3‬היודע ששבת היום‪ ,‬אלא שלא ידע שהמלאכות אסורות‪ ,‬ועשה הרבה מלאכות בהרבה שבתות‪:‬‬
‫חייב על כל אב מלאכה חטאת אחת‪ ,‬אף אם עשה את אותה מלאכה פעמים רבות‪.‬‬
‫‪ 4‬העושה בהעלם אחד מספר תולדות של אב מלאכה אחד‪ ,‬או אב מלאכה אחד ותולדותיו‪ ,‬חייב רק‬
‫חטאת אחת‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫פרוט שלושים ותשע המלאכות האסורות בשבת‬

‫משנה ג‪:‬‬

‫ערכם ושיעורם של דברים שחייבים על הוצאתם בשבת מרשות לרשות‬

‫אַרבָּ עִ ים חָ סֵ ר אֶ חָ ת‪.‬‬
‫אֲ בוֹת ְמלָאכוֹת ְ‬
‫הַ זּו ֵֹרעַ ‪ .‬וְ הַ חו ֵֹרשׁ‪ .‬וְ הַ קּוֹצֵ ר‪ .‬וְ הַ ְמעַ מֵּ ר‪ .‬הַ ָדּשׁ‪ .‬וְ הַ זּו ֶֹרה‪ .‬הַ בּו ֵֹרר‪ .‬הַ טּוֹחֵ ן‪ .‬וְ הַ ְמ ַרקֵּ ד‪ .‬וְ הַ לָּשׁ‪ .‬וְ הָ אוֹפֶ ה‪ .‬הַ גּ ֹוזֵז אֶ ת הַ צֶּ מֶ ר‪.‬‬
‫חוּטין‪.‬‬
‫חוּטין‪ .‬וְ הַ פּוֹצֵ עַ ְשׁנֵי ִ‬
‫הַ ְמלַבְּ נוֹ‪ .‬וְ הַ ְמנ ְַפּצוֹ‪ .‬וְ הַ צּוֹבְ עוֹ‪ .‬וְ הַ טּ ֹווֶה‪ .‬וְ הַ מֵּ סֵ �‪ .‬וְ הָ עו ֶֹשׂה ְשׁנֵי בָ תֵּ י נ ִִירין‪ .‬וְ הָ או ֵֹרג ְשׁנֵי ִ‬
‫הַ קּו ֵֹשׁר‪ .‬וְ הַ מַּ ִתּיר‪ .‬וְ הַ תּוֹפֵ ר ְשׁתֵּ י ְת ִפירוֹת‪ .‬הַ קּו ֵֹרעַ עַ ל ְמנָת לִ ְתפֹּר ְשׁתֵּ י ְת ִפירוֹת‪ .‬הַ צָּ ד ְצבִ י‪ .‬הַ שּׁ ֹוחֲטוֹ‪ .‬וְ הַ מַּ ְפ ִשׁיטוֹ‪.‬‬
‫הַ מּוֹלְ ח ֹו וְ הַ ְמעַ בֵּ ד אֶ ת עוֹרוֹ‪ .‬וְ הַ מּ ֹוחֲק ֹו‪ .‬וְ הַ ְמחַ ְתּכוֹ‪ .‬הַ כּוֹתֵ ב ְשׁתֵּ י או ִֹתיּוֹת‪ .‬וְ הַ מּוֹחֵ ק עַ ל ְמנָת לִ כְ ֹתּב ְשׁתֵּ י או ִֹתיּוֹת‪ .‬הַ בּ ֹונֶה‪.‬‬
‫וְ הַ סּוֹתֵ ר‪ .‬הַ ְמכַ בֶּ ה‪ .‬וְ הַ מַּ בְ עִ יר‪ .‬הַ מַּ כֶּה בַ פַּ ִטּישׁ‪ .‬הַ מּו ִֹציא מֵ ְרשׁוּת לִ ְרשׁוּת‪.‬‬
‫אַרבָּ עִ ים חָ סֵ ר אֶ חָ ת‪.‬‬
‫ה ֲֵרי אֵ לּוּ אֲ בוֹת ְמלָאכוֹת ְ‬
‫אָמרוּ‪:‬‬
‫וְ עוֹד כְּ לָל אַחֵ ר ְ‬
‫כָּ ל הַ כָּ ֵשׁר לְ הַ ְצנִיעַ וּמַ ְצנִיעִ ין כָּ מוֹהוּ וְ הו ִֹציא ֹו בַ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬חַ יָּב עָ לָיו חַ טָּ את‪,‬‬
‫וְ כָ ל ֶשׁאֵ ינ ֹו כָ ֵשׁר לְ הַ ְצנִיעַ וְ אֵ ין מַ ְצנִיעִ ין כָּ מוֹהוּ וְ הו ִֹציא ֹו בַ ַשּׁבָּ ת‪,‬‬
‫אֵ ינ ֹו חַ יָּב אֶ לָּא הַ מַּ ְצנִיע ֹו‪.‬‬

‫‪ .1‬דבר שיש בו תועלת‪ ,‬ויש בו שיעור שרוב בני אדם מחשיבים שיעור כזה להצניעו‪,‬‬
‫המוציאו מרשות לרשות חייב עליו חטאת‪.‬‬
‫‪ .2‬דבר שאין בו תועלת או שבני אדם אינם נוהגים לשמור אותו‪:‬‬
‫‪ .2.1‬אם אדם מסוים נוהג לשמור אותו‪ ,‬רק הוא חייב על הוצאתו בשבת‪.‬‬
‫‪ .2.2‬שאר בני אדם שהוציאו אותו מרשות לרשות אינם חייבים‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫פרוט שיעורי מינימום שיש בהם חיוב הוצאה מרשות לרשות בשבת‬

‫הַ מּו ִֹציא תֶ בֶ ן‪ ,‬כִּ ְמ�א ִפי פָ ָרה‪.‬‬
‫עֵ צָ ה‪ ,‬כִּ ְמ�א ִפי גָמָ ל‪.‬‬
‫עָ ִמיר‪ ,‬כִּ ְמ�א ִפי טָ לֶה‪.‬‬
‫ע ֲָשׂבִ ים‪ ,‬כִּ ְמ�א ִפי גְ ִדי‪.‬‬
‫ֲעלֵי שׁוּם ַו ֲעלֵי בְ צָ לִ ים‪ :‬ל ִַחים‪ ,‬כַּ גְּ ר ֹוג ֶֶרת‪ ,‬יְבֵ ִשׁים‪ ,‬כִּ ְמ�א ִפי גְ ִדי‪.‬‬
‫עוּריהֶ ן‪.‬‬
‫וְ אֵ ין ִמ ְצטָ ְר ִפין זֶה עִ ם זֶה‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁ�א ָשׁווּ בְ ִשׁ ֵ‬
‫הַ מּו ִֹציא אֳ כָ לִ ים כַּ גְּ ר ֹוג ֶֶרת‪ ,‬חַ יָּב‪,‬‬
‫עוּריהֶ ן‪,‬‬
‫וּמ ְצטָ ְר ִפים זֶה עִ ם זֶה‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁ ָשּׁווּ בְ ִשׁ ֵ‬
‫ִ‬
‫חוּץ ִמ ְקּלִ פֵּ יהֶ ן וְ גַ ְרעִ ינֵיהֶ ן וְ ע ְֻקצֵ יהֶ ן וְ סֻ בָּ ן וּמֻ ְרסָ נָן‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬חוּץ ִמ ְקּלִ פֵּ י ע ֲָד ִשׁים ֶשׁ ִמּ ְתבַּ ְשּׁלוֹת עִ מָּ הֶ ן‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬

‫תבן של תבואה‪ :‬כמות שהפרה יכולה למלא בו את פיה‪.‬‬
‫עצה )תבן של קיטניות(‪ :‬כמות שגמל יכול למלא בו את פיו‪.‬‬
‫עמיר )קש של שיבולים(‪ :‬כשיעור מלא פיו של טלה‪.‬‬
‫כמלוא פיו של גדי‪.‬‬
‫עשבים‪:‬‬
‫עלי שום ועלי בצלים‪:‬‬
‫‪ .5.1‬אם הם לחים וראויים למאכל אדם‪ ,‬כגרוגרת‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫‪ .5.2‬אם הם יבשים שאינם ראויים למאכל אדם‪ ,‬כמלוא פיו של גדי‪.‬‬
‫‪ .6‬צרוף שני חומרים בעלי שיעורים שונים‪ ,‬לכדי שיעור לחיוב הוצאה בשבת‪:‬‬
‫‪ .6.1‬חומר ששיעורו גדול אינו מצטרף להשלים חומר ששיעורו קטן‪.‬‬
‫‪ .6.2‬חומר ששיעורו קטן‪ ,‬מצטרף להשלים חומר ששיעורו גדול יותר‪.‬‬
‫‪ .7‬המוציא אוכל בשיעור כגרוגרת חייב‪.‬‬
‫‪ .8‬אוכלים שונים של בני אדם מצטרפים להשלים זה את זה לעניין הוצאה בשבת‪ ,‬למעט‪:‬‬
‫‪ .8.1‬תנא קמא‪ :‬קליפות‪ ,‬גרעינים ועוקצים )זנבות הפרי(‪ ,‬ופסולת )בין גסה ובין דקה( של‬
‫קמח‪.‬‬
‫‪ .8.2‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬קליפות אינן מצטרפות חוץ מקליפות של עדשים שמצטרפים‪.‬‬
‫פרק ח'‪:‬‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬
‫מושגים‪:‬‬

‫קשר של מוכסין‪:‬‬

‫משנה א‬

‫מידות וכמויות מינימליות של דברים שונים שחייב על הוצאתם בשבת‪.‬‬

‫המוכס היה כותב שתי אותיות גדולות כסימן ששולם המכס‪ ,‬וסימן זה נקרא "קשר של מוכסין"‪.‬‬

‫שעורים של משקים ונוזלים שחייבים על הוצאתם בשבת‬

‫הַ מּו ִֹציא ַייִן‪ ,‬כְּ דֵ י ְמזִיגַ ת הַ כּוֹס‪,‬‬
‫חָ לָב‪ ,‬כְּ דֵ י גְ ִמיעָ ה‪.‬‬
‫ְדּבַ שׁ‪ ,‬כְּ דֵ י לִ תֵּ ן עַ ל הַ כָּ ִתית‪.‬‬
‫ֶשׁמֶ ן‪ ,‬כְּ דֵ י ָלסוּ� אֵ בָ ר קָ טָ ן‪.‬‬
‫מַ יִם‪ ,‬כְּ דֵ י לָשׁוּף בָּ הֶ ם אֶ ת הַ ִקּילוֹר‪.‬‬
‫וּשׁאָר כָּ ל הַ מַּ ְשׁ ִקין‪ ,‬בָּ ְרבִ יעִ ית‪.‬‬
‫ְ‬
‫וְ כָ ל הַ שּׁוֹפָ כִ ין‪ ,‬בָּ ְרבִ יעִ ית‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ֻ :‬כּלָּן בָּ ְרבִ יעִ ית‪.‬‬
‫עוּרין הַ לָּלוּ אֶ לָּא לְ מַ ְצנִיעֵ יהֶ ן‪.‬‬
‫אָמרוּ כָ ל הַ ִשּׁ ִ‬
‫וְ �א ְ‬

‫‪ .1‬תנא קמא‬
‫כמות כזו שלאחר שמוסיפים לה ‪ 3‬חלקים של מים‪ ,‬היין ראוי לברכה )‪ 1/16‬של‬
‫‪ .1.1‬יין‪:‬‬
‫לוג(‪.‬‬
‫‪ .1.2‬חלב‪ :‬כמות שאדם בולע בבת אחת‪.‬‬
‫‪ .1.3‬דבש‪ :‬כמות שנותנים על מכה של בהמת כדי לרפא את הפצעים שנובעים מלחץ המשאות‪.‬‬
‫‪ .1.4‬שמן‪ :‬כמות שמספיקה לסוך אצבע קטנה שברגל של תינוק‪.‬‬
‫‪ .1.5‬מים‪ :‬כמות שמוסיפים למשחת עיניים )"קילור"( לפני שמשתמשים בה‪.‬‬
‫‪ .1.6‬שאר משקין‪ :‬רביעית‪.‬‬
‫‪ .1.7‬מים שאינם ראויים לשתייה‪ :‬רביעית‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי שמעון )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ .2.1‬כל המשקים שיעורם רביעית‪.‬‬
‫‪ .2.2‬השיעורים שנאמרו לעיל‪ ,‬מיועדים רק לאלה שמצניעים אפילן מעט מחומרים אלה‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫מידות של דברים שונים שחייב על הוצאתם בשבת‬

‫הַ מּו ִֹציא חֶ בֶ ל‪ ,‬כְּ דֵ י ַלעֲשׂוֹת ֹאזֶן לְ ֻקפָּ ה‪.‬‬
‫גּ ִֶמי‪ ,‬כְּ דֵ י ַלעֲשׂוֹת ְתּלַאי לְ נָפָ ה וְ לִ כְ בָ ָרה‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬כְּ דֵ י לִ טֹּל ִממֶּ נּוּ ִמ ַדּת ִמנְעָ ל לַקָּ טָ ן‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫ְניָר‪ ,‬כְּ דֵ י לִ כְ ֹתּב עָ לָיו קֶ ֶשׁר מוֹכְ ִסין‪.‬‬
‫וְ הַ מּו ִֹציא קֶ ֶשׁר מוֹכְ ִסין‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫ְניָר מָ חוּק‪ ,‬כְּ דֵ י לִ כְ רֹ� עַ ל ִפּי ְצל ֹו ִחית ְקטַ נָּה ֶשׁל פַּ לְ יָטוֹן‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬

‫חבל‪ :‬כדי לעשות אוזן לאחוז בו סל גדול )"קפה"(‪.‬‬
‫גמי )קנה גומא לקשירה(‪:‬‬
‫‪ .2.1‬תנא קמא‪ :‬כדי לעשות מתלה לנפה או כברה‪.‬‬
‫‪ .2.2‬רבי‪ :‬כדי שיהא בארכו כדי למדוד כף רגל של ילד קטן‪.‬‬
‫נייר‪ :‬כדי לכתוב עליו "קשר של מוכסין" )ראה מושגים(‪.‬‬
‫קשר של מוכסין‪ :‬אפילו הוא כתוב על קלף חייב‪.‬‬
‫נייר מחוק‪ :‬כדי לכסות צלוחית קטנה של מי בושם )"פליטון"(‪.‬‬

‫משנה ג‪:‬‬

‫המשך הגדרת מידות וכמויות של דברים שחייב על הוצאתם בשבת‬

‫עוֹר‪ ,‬כְּ דֵ י ַלעֲשׂוֹת קָ מֵ יעַ ‪.‬‬
‫ְקלַף‪ ,‬כְּ דֵ י לִ כְ ֹתּב עָ לָיו פָּ ָר ָשׁה ְקטַ נָּה ֶשׁבַּ ְתּ ִפלִּ ין‪ֶ ,‬שׁ ִהיא‪ְ " :‬שׁמַ ע י ְִשׂ ָראֵ ל"‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫ְדּיוֹ‪ ,‬כְּ דֵ י לִ כְ ֹתּב ְשׁתֵּ י או ִֹתיּוֹת‪.‬‬
‫כְּ חוֹל‪ ,‬כְּ דֵ י לִ כְ חֹל עַ יִן אֶ חָ ת‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫עור‪ :‬כדי לכסות בו קמיע‪.‬‬
‫קלף‪ :‬כדי לכתוב עליו פרשה קטנה של תפילין‪ ,‬והיא "שמע ישראל"‪.‬‬
‫דיו‪ :‬כדי לכתוב בו שתי אותיות‪.‬‬
‫כחול )צבע עיניים(‪:‬כדי לצבוע עין אחת‪.‬‬

‫משנה ד‪:‬‬

‫המשך הגדרת כמויות של חומרים שמחויבים על הוצאתם בשבת‬

‫דֶּ בֶ ק‪ ,‬כְּ דֵ י לִ תֵּ ן בְּ רֹאשׁ הַ ַשּׁבְ ֶשׁבֶ ת‪.‬‬
‫זֶפֶ ת וְ ג ְָפ ִרית‪ ,‬כְּ דֵ י ַלעֲשׂוֹת נֶקֶ ב‪.‬‬
‫ַשׁ ֲעוָה‪ ,‬כְּ דֵ י לִ תֵּ ן עַ ל ִפּי נֶקֶ ב קָ טָ ן‪.‬‬
‫חַ ְר ִסית‪ ,‬כְּ דֵ י ַלעֲשׂוֹת ִפּי כוּר ֶשׁל צו ְֹרפֵ י זָהָ ב‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬כְּ דֵ י ַלעֲשׂוֹת ִפּ ְטפּוּט‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫סֻ בִּ ין‪ ,‬כְּ דֵ י לִ תֵּ ן עַ ל ִפּי כוּר ֶשׁל צו ְֹרפֵ י זָהָ ב‪.‬‬
‫ִסיד‪ ,‬כְּ דֵ י לָסוּד ְקטַ נָּה ֶשׁבַּ בָּ נוֹת‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬כְּ דֵ י ַלעֲשׂוֹת כִּ לְ כּוּל‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫יפי‪.‬‬
‫ַרבִּ י נְחֶ ְמיָה אוֹמֵ ר‪ :‬כְּ דֵ י ַלעֲשׂוֹת אַ ְנ ִדּ ִ‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬

‫דבק‪ :‬כמות שיש לשים בראש זמורה )"שבשבת"(‪ ,‬כדי שהעוף ידבק לזמורה‪.‬‬
‫זפת וגופרית‪ :‬כמות הנצרכת כדי לסתום את פיה של צלוחית‪ ,‬שנותנים בו כסף חי‪.‬‬
‫שעווה‪ :‬כמות שמספיקה לסתום נקב של צלוחית יין‪.‬‬
‫חרסית )לבנה כתושה(‪:‬‬
‫‪ .4.1‬תנא קמא‪ :‬כדי לעשות פי כור שצורפים בו צהב‪ ,‬שהמפוח נכנס בתוכו‪.‬‬
‫‪ .4.2‬רבי יהודה‪ :‬כדי לעשות חצובה )"פטפוט"( לכור ההיתוך‪.‬‬
‫סובין‪ :‬כדי לתת על פי כור של צורפי זהב‪.‬‬
‫סיד‪:‬‬
‫‪ .6.1‬תנא קמא‪ :‬כדי למרוח על קטנה שבבנות כדי להוריד את שערה‪.‬‬
‫‪ .6.2‬רבי יהודה‪ :‬כדי לסוד את הרקה )"כלכול"( בשביל לישר את השערות‪.‬‬
‫‪ .6.3‬רבי נחמיה‪ :‬כדי לסוד על המצח כדי להאדימו‪.‬‬

‫משנה ה‪ :‬המשך הגדרת מידות וכמויות של חומרים שמחויבים על הוצאתם בשבת‬

‫אֲ ָדמָ ה‪,‬‬
‫צוּפים‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א‪.‬‬
‫כְּ חוֹתַ ם הַ מַּ ְר ִ‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬כְּ חוֹתַ ם הָ ִאגְּ רוֹת‪.‬‬
‫זֶבֶ ל וְ חוֹל הַ ַדּק‪,‬‬
‫כְּ דֵ י לְ זַבֵּ ל קֶ לַח ֶשׁל כְּ רוּב‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א‪.‬‬
‫ישׁא‪.‬‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬כְּ דֵ י לְ זַבֵּ ל כְּ ֵר ָ‬
‫חוֹל הַ גַּ ס‪ ,‬כְּ דֵ י לִ תֵּ ן עַ ל ְמ�א כַ ף ִסיד‪.‬‬
‫קָ נֶה‪,‬‬
‫כְּ דֵ י ַלעֲשׂוֹת קֻ לְ מוֹס‪.‬‬
‫וְ ִאם הָ יָה עָ בֶ ה א ֹו ְמרֻ סָּ ס‪ ,‬כְּ דֵ י לְ בַ ֵשּׁל בּ ֹו בֵ יצָ ה קַ לָּה ֶשׁבַּ בֵּ יצִ ים‪ְ ,‬טרוּפָ ה וּנְתוּנָה בָ ִאלְ פָּ ס‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫אדמה )טיט אדום לחותמות(‪:‬‬
‫‪ .1.1‬רבי עקיבא‪ :‬כמות הנדרשת להחתים שקים של סחורה )"מרצופין"( שמטעינים על אניות‪.‬‬
‫‪ .1.2‬חכמים‪ :‬כמות הנדרשת להחתים אגרות‪.‬‬
‫זבל וחול דק‪:‬‬
‫‪ .2.1‬רבי עקיבא‪ :‬כמות הנדרשת כדי לזבל צמח יחיד של כרוב‪.‬‬
‫‪ .2.2‬חכמים‪ :‬כמות הנדרשת כדי לזבל צמח יחיד של חציר )"כרישא"(‪.‬‬
‫כמות הנדרשת לעירוב עם סיד‪ ,‬כדי שתיווצר כף סיידים מלאה סיד‪.‬‬
‫חול גס‪:‬‬
‫קנה‪:‬‬
‫‪ .4.1‬קנה שראוי לכתוב בו‪ :‬כדי לעשות ממנו קולמוס לכתיבה‪.‬‬
‫כדי להסיק בו אש שתבשל ביצת תרנגולת בחושה )"טרופה"(‪,‬‬
‫‪ .4.2‬קנה עבה או מרוסק‪:‬‬
‫ומוכנה לבישול‪") ,‬נתונה באילפס"(‪.‬‬

‫משנה ו‪:‬‬

‫המשך הגדרת מידות וכמויות של חומרים שמחויבים על הוצאתם בשבת‬

‫עֶ צֶ ם‪,‬‬
‫כְּ דֵ י ַלעֲשׂוֹת ַתּ ְרוָד‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬כְּ דֵ י ַלעֲשׂוֹת ִממֶּ נּוּ חָ ף‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫זְכוּכִ ית‪ ,‬כְּ דֵ י לִ גְ רֹר בּ ֹו רֹאשׁ הַ כִּ ְרכָּ ר‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫ְצרוֹר א ֹו אֶ בֶ ן‪,‬‬
‫כְּ דֵ י לִ ְזרֹק בָּ עוֹף‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר בַּ ר ַי ֲעקֹב א ֹומֵ ר‪ :‬כְּ דֵ י לִ ְזרֹק בַּ בְּ הֵ מָ ה‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬

‫עצם‪:‬‬
‫‪ .1.1‬תנא קמא‪ :‬כדי לעשות ממנה כף‪.‬‬
‫‪ .1.2‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬כדי לעשות ממנה שן של מפתח‪.‬‬
‫זכוכית‪:‬כדי לחדד מחט של עץ שבו מסדר האורג את חוטי השתי‪.‬‬
‫גוש אדמה או אבן‪:‬‬
‫תנא קמא‪ :‬כדי לזרוק אותו על עוף להבריחו‪.‬‬
‫רבי אליעזר בר יעקב‪ :‬כדי לזרוק אותו על בהמה שתברח‪.‬‬

‫משנה ז‬

‫הגדרת מידות וכמויות של חרס שמחויבים על הוצאתם בשבת‬

‫ְהוּדה‪.‬‬
‫חֶ ֶרס‪ ,‬כְּ דֵ י לִ תֵּ ן בֵּ ין פַּ ִצּים ַל ֲחבֵ רוֹ‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י י ָ‬
‫ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר‪ :‬כְּ דֵ י ל ְַחתּוֹת בּ ֹו אֶ ת הָ אוּר‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ :‬כְּ דֵ י לְ קַ בֵּ ל בּ ֹו ְרבִ יעִ ית‪.‬‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י מֵ ִאיר‪ :‬אַף עַ ל ִפּי ֶשׁאֵ ין ְראָיָה ל ַָדּבָ ר‪ֵ ,‬זכֶר ל ַָדּבָ ר‪) :‬ישעיה ל( "וְ �א יִמָּ צֵ א בִ ְמכִ תָּ ת ֹו חֶ ֶרשׂ ל ְַחתּוֹת אֵ שׁ‬
‫ִמיָּקוּד"‪.‬‬
‫אָמַ ר ל ֹו ַרבִּ י יוֹסֵ י‪ִ :‬מ ָשּׁם ְראָיָה ? "וְ ל ְַחשׂוֹף מַ יִם ִמגֶּבֶ א"‪.‬‬

‫‪ .1‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬כדי להניח את החרס בין קורות )"פצים"( כאשר מסדרים אותם‬
‫אחד על השני‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי מאיר‪) :‬ואין הלכה כמותו(‪ :‬כדי להעביר בו גחלים בוערות ממקום למקום‪.‬‬
‫‪ .3‬רבי יוסי‪ :‬כדי לאגור בחרס רביעית לוג מים‪.‬‬
‫פרק ט'‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫עבודה זרה מטמאה במשא כדין נידה‪ ,‬ספינה אינה מקבלת טומאה‪ ,‬מספר‬
‫נושאים שהמאחד אותם שהם מתחילים במילה "מנין"‪ ,‬הגדרת מידות‬
‫וכמויות של חומרים שמחויבים על הוצאתם בשבת‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬עבודה זרה מטמאה במשא כדין נידה‬

‫אָמַ ר ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א‪ִ :‬מ ַנּיִן ַלעֲבו ָֹדה ז ָָרה ֶשׁ ְמּטַ ְמּאָה בְ מַ ָשּׂא כַּ נּ ִָדּה ?‬
‫ֶשׁ ֶנּאֱמַ ר )ישעיה ל(‪ִ " :‬תּז ְֵרם כְּ מ ֹו ָדוָה‪ ,‬צֵ א תֹּאמַ ר ל ֹו"‪ .‬מַ ה נּ ִָדּה ְמטַ ְמּאָה בְ מַ ָשּׂא‪ ,‬אַף עֲב ֹו ָדה ז ָָרה ְמטַ ְמּאָה בְ מַ ָשּׂא‪.‬‬

‫משנה ב‪ :‬ספינה אינה מקבלת טומאה‬

‫ִמ ַנּיִן ל ְַסּ ִפינָה ֶשׁ ִהיא ְטהו ָֹרה ? ֶשׁ ֶנּאֱמַ ר )משלי ל(‪" :‬דֶּ ֶר� אֳ ִניָּה בְ לֶב יָם"‪.‬‬
‫אַרבַּ ע רוּח ֹות הָ עֲרוּגָה וְ אֶ חָ ד‬
‫אַרבָּ עָ ה בְּ ְ‬
‫ִמ ַנּיִן ַלעֲרוּגָה ֶשׁ ִהיא ִשׁ ָשּׁה עַ ל ִשׁ ָשּׁה ְטפָ ִחים‪ֶ ,‬שׁזּו ְֹרעִ ין בְּ ת ֹוכָהּ ח ֲִמ ָשּׁה ז ְֵרע ֹונִין‪ְ ,‬‬
‫בָּ אֶ ְמצַ ע ? ֶשׁ ֶנּאֱמַ ר )ישעיה סא(‪:‬‬
‫אָרץ תּו ִֹציא ִצ ְמחָ הּ וּכְ גַ נָּה זֵרוּעֶ יהָ תַ ְצ ִמיחַ "‪" ,‬ז ְַרעָ הּ" �א ֶנאֱמַ ר‪ ,‬אֶ לָּא "זֵרוּעֶ יהָ "‪.‬‬
‫"כִּ י כָ ֶ‬

‫כותרת נוספת‪:‬‬

‫משנה ג‪:‬‬

‫בערוגה שגודלה ששה על ששה טפחים אפשר לזרוע חמישה סוגי זרעים שונים‬

‫מספר נושאים שהמאחד אותם שהם מתחילים במילה "מנין"‬

‫לשׁת י ִָמים"‪.‬‬
‫ישׁי ֶשׁ ִהיא ְטמֵ אָה ? ֶשׁ ֶנּאֱמַ ר )שמות יט(‪" :‬הֱיוּ נְכ ֹונִים לִ ְשׁ ֶ‬
‫ִמ ַנּיִן לְ פ ֹו ֶלטֶ ת ִשׁכְ בַ ת ז ֶַרע בַּ יּ ֹום הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫ישׁי ֶשׁחָ ל לִ ְהיוֹת בַּ ַשּׁבָּ ת ? ֶשׁ ֶנּאֱמַ ר )בראשית לד(‪:‬‬
‫יצין אֶ ת הַ ִמּילָה‪ ,‬בַּ יּוֹם הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫ִמ ַנּיִן ֶשׁמַּ ְר ִח ִ‬
‫ישׁי בִּ ְהיוֹתָ ם כֹּאֲ בִ ים"‪.‬‬
‫" ַוי ְִהי בַ יּוֹם הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫ִמ ַנּיִן ֶשׁקּו ְֹשׁ ִרין לָשׁוֹן ֶשׁל זְהו ִֹרית בְּ רֹאשׁ ָשׂעִ יר הַ ִמּ ְשׁ ַתּלֵּחַ ? ֶשׁ ֶנּאֱמַ ר )ישעיה א(‪:‬‬
‫ִאם י ְִהיוּ חֲטָ אֵ יכֶם כַּ ָשּׁנִים כַּ ֶשּׁלֶג יַלְ בִּ ינוּ‪.‬‬

‫‪ .1‬אשה הפולטת זרע ביום השלישי לשימושה‪ ,‬נטמאת‪.‬‬
‫‪ .2‬מותר לחמם מים כדי לרחוץ נימול‪ ,‬אף ביום השלישי למילתו שחל בשבת‪.‬‬
‫‪ .3‬קושרים לשון של זהורית בראש השעיר המשתלח ביום הכפורים‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫אסור לסוך את הגוף ביום הכפורים כשם שאסור לשתות ביום זה‬

‫פּוּרים ?‬
‫ִמ ַנּיִן לְ ִסיכָ ה ֶשׁ ִהיא כַ ְשּׁ ִתיָּה בְּ יוֹם הַ כִּ ִ‬
‫אַף עַ ל ִפּי ֶשׁאֵ ין ְראָיָה ל ַָדּבָ ר‪ֵ ,‬ז ֶכר ל ַָדּבָ ר‪ֶ ,‬שׁ ֶנּאֱמַ ר )תהלים קט(‪" :‬וַתָּ בֹא כַ מַּ יִם בְּ ִק ְרבּ ֹו וְ כַ ֶשּׁמֶ ן בְּ עַ ְצמוֹתָ יו"‪.‬‬

‫משנה ה‪ :‬הגדרת מידות וכמויות מינימליות של חומרים שמחויבים על הוצאתם בשבת‬

‫הַ מּו ִֹציא עֵ ִצים‪ ,‬כְּ דֵ י לְ בַ ֵשּׁל בֵּ יצָ ה קַ לָּה‪.‬‬
‫וּמ ְצטָ ְר ִפין זֶה עִ ם זֶה‪.‬‬
‫ַתּבְ לִ ין‪ ,‬כְּ דֵ י לְ תַ בֵּ ל בֵּ יצָ ה קַ לָּה‪ִ ,‬‬
‫ְקלִ פֵּ י אֱג ֹוזִים‪ְ ,‬קלִ פֵּ י ִרמּ ֹונִים‪ִ ,‬א ְס ִטיס וּפוּאָה‪ ,‬כְּ דֵ י לִ ְצבֹּעַ בָּ הֶ ן בֶּ גֶד קָ טָ ן בִּ ְסבָ כָ ה‪.‬‬
‫מֵ י ַרגְ ַליִם‪ ,‬נֶתֶ ר וּבו ִֹרית‪ְ ,‬קמ ֹו ְניָא וְ אַ ְשׁלָג‪,‬‬
‫כְּ דֵ י לְ כַ בֵּ ס בָּ הֶ ן בֶּ גֶד קָ טָ ן בִּ סְ בָ כָ ה‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬כְּ דֵ י לְ הַ עֲבִ יר עַ ל הַ כֶּתֶ ם‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫עצים‪ :‬כדי לבשל בהם ביצת תרנגולת שהוכנה לבישול )ראה לעיל ח‪ ,‬ה(‪.‬‬
‫תבלין‪:‬‬
‫‪ .2.1‬כדי לתבל חביתה של ביצת תרנגולת‪.‬‬
‫‪ .2.2‬תבלינים שונים מצטרפים לכדי שיעור הוצאה‪.‬‬
‫קליפות אגוזים‪ ,‬רימונים‪ ,‬עשב או שורש שמיועד לצבע‪ :‬כדי לצבוע רשת שנשים שמות על השער‪.‬‬
‫מי רגלים או חומרים שמשתמשים בהם לניקוי וכביסה )נתר‪ ,‬בורית‪ ,‬קמוניא ואשלג(‪:‬‬
‫‪ .4.1‬תנא קמא‪ :‬כדי לכבס אריג קטן שנשים שמות על הרשת שעל שערות ראשן‪.‬‬
‫‪ .4.2‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬כמות המספיקה להסיר כתם דם מהבגד‪.‬‬

‫משנה ו‬

‫המשך הגדרת מידות וכמויות מינימליות של חומרים שמחויבים על הוצאתם בשבת‬

‫ִפּלְ פֶּ לֶת‪ ,‬כָּ ל ֶשׁ ִהיא‪.‬‬
‫וְ עִ ְט ָרן‪ ,‬כָּ ל ֶשׁהוּא‪.‬‬
‫וּמינֵי מַ תָּ כוֹת‪ ,‬כָּ ל ֶשׁהֵ ן‪.‬‬
‫ִמינֵי בְ ָשׂ ִמים ִ‬
‫מֵ אַבְ נֵי הַ ִמּזְבֵּ חַ וּמֵ עֲפַ ר הַ ִמּזְבֵּ חַ ‪ ,‬מֶ קֶ ק ְספָ ִרים וּמֶ קֶ ק ִמ ְטפְּ חוֹתֵ יהֶ ם‪ ,‬כָּ ל ֶשׁהֵ ן‪,‬‬
‫ֶשׁמַּ ְצנִיעִ ין אוֹתָ ן לְ ָג ְנזָן‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬אַף הַ מּו ִֹציא ִמ ְמּ ַשׁ ְמּ ֵשׁי עֲבו ָֹדה ז ָָרה‪ ,‬כָּ ל ֶשׁהוּא‪ֶ ,‬שׁ ֶנּאֱמַ ר )דברים יג(‪:‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫"וְ �א י ְִדבַּ ק בְּ י ְָד� ְמאוּמָ ה ִמן הַ חֵ ֶרם"‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬

‫פלפלת )צמח ששמים בפה כדי להוציא טעם רע(‪ :‬כל שהוא‪.‬‬
‫פסולת זפת‪ :‬כל שהוא‪.‬‬
‫כל שהוא‪.‬‬
‫מיני בשמים ומיני מתכות‪:‬‬
‫אבני המזבח‪ ,‬עפר המזבח‪ ,‬ומקק )שאריות מספר תורה ומטפחות הספר שכורסמו ע"י תולעים(‪,‬‬
‫‪ .4.1‬אסורים בכל שהוא‪.‬‬
‫‪ .4.2‬אסורים כיוון שהם חשובים ומצניעים אותם בגניזה‪.‬‬
‫רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬אף המוציא דבר המשמש לעבודה זרה‪ ,‬איסורו בכל שהוא‪.‬‬

‫משנה ז‬

‫המשך הגדרת מידות וכמויות מינימליות של חומרים שמחויבים על הוצאתם בשבת‬

‫הַ מּו ִֹציא קֻ פַּ ת הָ רוֹכְ לִ ין‪ ,‬אַף עַ ל ִפּי ֶשׁיֶּשׁ בָּ הּ ִמינִין הַ ְרבֵּ ה‪ ,‬אֵ ינ ֹו חַ יָּב אֶ לָּא חַ טָּ את אֶ חָ ת‪.‬‬
‫ז ְֵרע ֹונֵי גִ נָּה‪,‬‬
‫פָּ חוֹת ִמכַּ גְּ ר ֹוג ֶֶרת‪.‬‬
‫הוּדה )בֵּ ן בְּ תֵ ָירא( אוֹמֵ ר‪ ,‬ח ֲִמ ָשּׁה‪.‬‬
‫ַרבִּ י ְי ָ‬
‫שּׁוּאין‪ְ ,‬שׁ ַניִם‪ .‬ז ֶַרע ְדּלוּעִ ין‪ְ ,‬שׁ ַניִם‪ .‬ז ֶַרע פּוֹל הַ ִמּ ְצ ִרי‪ְ ,‬שׁ ַניִם‪.‬‬
‫ז ֶַרע ִק ִ‬
‫חָ ָגב חַ י טָ הוֹר‪ ,‬כָּ ל ֶשׁהוּא‪ .‬מֵ ת‪ ,‬כַּ גְּ ר ֹוג ֶֶרת‪.‬‬
‫ִצפּ ֶֹרת כְּ ָר ִמים‪ ,‬בֵּ ין חַ יָּה בֵּ ין מֵ תָ ה‪ ,‬כָּ ל ֶשׁ ִהיא‪ֶ ,‬שׁמַּ ְצ ִניעִ ין אוֹתָ הּ לִ ְרפוּאָה‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬אַף הַ מּו ִֹציא חָ ָגב חַ י טָ מֵ א‪ ,‬כָּ ל ֶשׁהוּא‪ֶ ,‬שׁמַּ ְצנִיעִ ין אוֹת ֹו לַקָּ טָ ן לִ ְשׂחֹק בּ ֹו‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬

‫קופת רוכלים )תיבה שיש בה מינים רבים של בשמים(‪ ,‬חייב חטאת אחת‪.‬‬
‫זירעוני גינה‪:‬‬
‫‪ .2.1‬תנא קמא‪ :‬פחות מגרוגרת‪.‬‬
‫‪ .2.2‬רבי יהודה בן בתירא )ואין הלכה כמותו(‪ :‬חייב על ‪ 5‬גרגירים‪.‬‬
‫זרעים של קישואים‪ ,‬דלועים או פול המצרי‪ :‬שני זרעים‪.‬‬
‫‪ .3.1‬חגב טהור‪ :‬חי‪ :‬כל שהוא‪ ,‬מת‪ :‬כגרוגרת‪.‬‬
‫ציפורת כרמים )מין עוף או מין חגב שמצניעים אותו לרפואה(‪ :‬בין חי בין מת‪ ,‬חייב בכל שהוא‪.‬‬
‫חגב חי טמא‪:‬‬
‫‪ .5.1‬תנא קמא‪ :‬פטור על הוצאתו‪.‬‬
‫‪ .5.2‬רבי יהודה‪ :‬חייב בכל שהוא כיוון שמצניעים אותו למשחק של קטן‪.‬‬

‫פרק י'‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫אדם המצניע דבר לתכלית מסוימת‪ ,‬הוצאה בשבת מרשות היחיד לא‬
‫בבת אחת או לא בצורה מלאה‪ ,‬המוציא דבר מרשות לרשות שלא בדרך‬
‫מקובלת‪ ,‬המתכוון להוציא מרשות לרשות ברמת שמירה טובה והוציא‬
‫ברמת שמירה פחותה‪ ,‬מקרים שבהם פטורים על הוצאה מרשות לרשות‬
‫בשבת‪ ,‬מלאכות שאינן נעשות כדרכן ‪ ,‬התולש מעציץ בשבת‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬אדם המצניע דבר לתכלית מסוימת )כגון‪ :‬לזריעה‪ ,‬או להראות את הדבר לאחרים‪ ,‬או‬
‫לרפואה(‬

‫הַ מַּ ְצנִיעַ לְ ז ֶַרע‪ ,‬וּלְ דֻ גְ מָ א‪ ,‬וְ לִ ְרפוּאָה‪ ,‬וְ הו ִֹציא ֹו בַ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬חַ יָּב בְּ כָ ל ֶשׁהוּא‪.‬‬
‫אָדם אֵ ין חַ יָּב עָ לָיו אֶ לָּא כְ ִשׁעוּרוֹ‪.‬‬
‫וְ כָ ל ָ‬
‫חָ זַר וְ ִהכְ נִיסוֹ‪ ,‬אֵ ינ ֹו חַ יָּב עָ לָיו אֶ לָּא כְ ִשׁעוּר ֹו‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫‪ .1‬חייב על הוצאתו בשיעור כל שהוא‪.‬‬
‫‪ .2‬אחרים חייבים על הוצאתו‪ ,‬רק בשיעור שקבעו חכמים‪.‬‬
‫‪ .3‬חזר‪ ,‬וביטל המצניע את המטרה שלשמה הצניע‪ ,‬מתחייב על הוצאתו בשיעור שקבעו חכמים‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫הוצאה בשבת מרשות היחיד לא בבת אחת או לא בצורה מלאה‬

‫אַסקֻ פָּ ה‪,‬‬
‫הַ מּו ִֹציא אֳ כָ לִ ין וּנְתָ נָן עַ ל הָ ְ‬
‫בֵּ ין ֶשׁחָ זַר וְ הו ִֹציאָן‪ ,‬בֵּ ין ֶשׁהוֹצִ יאָן אַחֵ ר‪ ,‬פָּ טוּר‪,‬‬
‫ִמ ְפּנֵי ֶשׁ�א עָ ָשׂה ְמלַאכְ תּ ֹו בְּ בַ ת אֶ חָ ת‪.‬‬
‫אַסקֻ פָּ ה הַ חִ יצ ֹונָה‪,‬‬
‫קֻ פָּ ה ֶשׁ ִהיא ְמלֵאָה פֵ רוֹת וּנְתָ נָהּ עַ ל הָ ְ‬
‫אַף עַ ל ִפּי ֶשׁרֹב הַ פֵּ רוֹת ִמבַּ חוּץ‪ ,‬פָּ טוּר‪ ,‬עַ ד ֶשׁיּו ִֹציא אֶ ת כָּ ל הַ קֻּ פָּ ה‪.‬‬

‫‪ .1‬המוציא אוכלים מהבית והניחם על מפתן הבית )"אסקופה"( שהיא כרמלית‪:‬‬
‫בין אם המשיך אח"כ להוציאן לרשות הרבים או שאחר הוציאן‪:‬‬
‫פטור מחטאת‪ ,‬כיוון שלא עשה עקירה מרשות היחיד והנחה ברשות הרבים בבת אחת‪.‬‬
‫‪ .2‬הוצאת סל עם פירות למפתן הבית כך שחלקו ברשות היחיד וחלקו ברשות הרבים‪:‬‬
‫אפילו אם חלק מפירות עברו מרשות לרשות‪ ,‬אינו חייב חטאת עד שיוציא את כולו‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫המוציא דבר מרשות לרשות שלא בדרך מקובלת פטור מחטאת‬

‫ימינ ֹו בֵּ ין בִּ ְשׂמֹאלוֹ‪ ,‬בְּ תוֹ� חֵ יק ֹו א ֹו עַ ל כְּ תֵ פוֹ‪ ,‬חַ יָּב‪ֶ ,‬שׁכֵּן מַ ָשּׂא בְ נֵי ְקהָ ת‪.‬‬
‫הַ מּו ִֹציא בֵּ ין בִּ ִ‬
‫כִּ לְ אַחַ ר יָדוֹ‪ ,‬בְּ ַרגְ לוֹ‪ ,‬בְּ ִפיו וּבְ מַ ְר ְפּקוֹ‪,‬‬
‫בְּ אָזְנ ֹו וּבִ ְשׂעָ רוֹ‪,‬‬
‫וּפיהָ לְ מַ טָּ ה‪,‬‬
‫וּבְ פֻ נ ְָדּת ֹו ִ‬
‫בֵּ ין פֻּ נ ְָדּת ֹו ַלחֲלוּקוֹ‪,‬‬
‫וּבִ ְשׂפַ ת חֲלוּקוֹ‪,‬‬
‫בְּ ִמנְעָ לוֹ‪ ,‬בְּ סַ נ ְָדּלוֹ‪,‬‬
‫יאין‪.‬‬
‫פָּ טוּר‪ֶ ,‬שׁ�א הו ִֹציא כְּ דֶ ֶר� הַ מּו ִֹצ ִ‬

‫‪ .1‬המוציא דבר בדרך המקובלת חייב חטאת‪ .‬כגון‪:‬‬
‫• הוציא ביד ימין או ביד שמאל‪.‬‬
‫• הוציא בתוך חיקו‪.‬‬
‫• הוציא על כתפו‪.‬‬
‫חייב‪ ,‬שכך היה משא בני קהת‪.‬‬
‫‪ .2‬המוציא משא בדרך לא מקובלת‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫• הוציא על כף ידו‪ ,‬ברגלו‪ ,‬בפיו או במרפקו‪.‬‬
‫• הוציא באזנו או בשערו‪.‬‬
‫• הוציא בתוך חגורתו כאשר פיה מופנה כלפי מטה‪ ,‬או בין החגורה לחלוק‪.‬‬
‫• הוציא בשפה התחתונה של חלוקו‪.‬‬
‫• הוציא בנעלו או בסנדלו‪.‬‬
‫פטור כיוון שלא הוציא בדרך שמקובל להוציא‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫המתכוון להוציא מרשות לרשות ברמת שמירה טובה והוציא ברמת שמירה פחותה‬

‫הַ ִמּ ְתכַּ וֵּן לְ הו ִֹציא לְ פָ נָיו וּבָ א ל ֹו לְ אַח ֲָריו‪ ,‬פָּ טוּר‪,‬‬
‫לְ אַח ֲָריו וּבָ א ל ֹו לְ פָ נָיו‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫אָמרוּ‪ :‬הָ ִא ָשּׁה הַ ח ֹוג ֶֶרת בַּ ִסּינָר‪ ,‬בֵּ ין ִמלְּ פָ נֶיהָ וּבֵ ין ִמלְּ אַח ֲֶריהָ חַ יֶּבֶ ת‪ֶ ,‬שׁכֵּן ָראוּי לִ ְהיוֹת ח ֹוזֵר‪.‬‬
‫בֶּ אֱמֶ ת ְ‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬אַף ְמקַ בְּ לֵי ִפ ְת ִקין‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫‪.4‬‬

‫התכוון להוציא חפץ כך שיהיה תלוי מלפניו‪ ,‬ובפועל היה החפץ תלוי מאחוריו‪ ,‬פטור‪.‬‬
‫התכוון להוציא חפץ כך שיהיה תלוי מאחוריו‪ ,‬ובפועל היה החפץ תלוי מלפניו‪ ,‬חייב‪.‬‬
‫האשה שתלתה דבר בסינרה ויצאה מרשות לרשות‪:‬‬
‫בין אם התכוונה שהדבר יהיה מלפנים והיה בפועל מאחור ובין אם ההיפך‪:‬‬
‫חייבת כיוון שדרך הסינר להסתובב‪.‬‬
‫רבי יהודה‪ :‬הדבר נכון גם לגבי שליחים שמעבירים פתקים על גבי קנה עץ התלוי בחגורתם‪:‬‬
‫בין אם התכוונו שהדבר יהיה מלפנים והיה בפועל מאחור‪ ,‬ובין אם ההיפך‪:‬‬
‫חייבים על הוצאתם בשבת‪ ,‬שכן דרך החגורה להסתובב‪.‬‬

‫משנה ה‪ :‬מקרים שבהם פטורים על הוצאה מרשות לרשות בשבת‬

‫טוּרין‪.‬‬
‫הַ מּו ִֹציא כִ כָּ ר לִ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים‪ ,‬חַ יָּב‪ .‬הו ִֹציאוּהוּ ְשׁ ַניִם‪ְ ,‬פּ ִ‬
‫�א ָיכֹל אֶ חָ ד לְ הו ִֹציא ֹו וְ הו ִֹציאוּהוּ ְשׁ ַניִם‪ ,‬חַ יָּבִ ים‪ .‬וְ ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן פּוֹטֵ ר‪.‬‬
‫הַ מּו ִֹציא אֳ כָ לִ ין פָּ חוֹת ִמכַּ ִשּׁעוּר בִּ כְ לִ י‪ ,‬פָּ טוּר אַף עַ ל הַ כְּ לִ י‪ֶ ,‬שׁהַ כְּ לִ י ְטפֵ לָה לוֹ‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫אֶ ת הַ חַ י בְּ ִמטָּ ה‪ ,‬פָּ טוּר אַף עַ ל הַ ִמּטָּ ה‪ֶ ,‬שׁהַ ִמּטָּ ה ְטפֵ לָה לוֹ‪.‬‬
‫אֶ ת הַ מֵּ ת בְּ ִמטָּ ה‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫וְ כֵן כַּ ַזּיִת ִמן הַ מֵּ ת וְ כַ ַזּיִת ִמן הַ נְּבֵ לָה וְ כָ ע ֲָד ָשׁה ִמן הַ ֶשּׁ ֶרץ‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫וְ ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן פּוֹטֵ ר‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫אחד שהוציא כיכר לחם חייב‪ .‬שניים שהוציאו יחד את הכיכר פטורים‪.‬‬
‫חפץ שאין אחד יכול להוציאו והוציאוהו שניים‪:‬‬
‫‪ .2.1‬תנא קמא‪ :‬שניהם חייבים‪.‬‬
‫‪ .2.2‬רבי שמעון )ואין הלכה כמותו(‪ :‬שניהם פטורים‪.‬‬
‫מוציא אוכל פחות משיעור בתוך כלי‪,‬‬
‫פטור אף על הכלי‪ ,‬שהכלי טפל יחסית לאוכל‪.‬‬
‫מוציא אדם חי במיטה‪:‬‬
‫אף על המטה פטור שהמטה בטלה יחסית לחי‪.‬‬
‫המוציא את המת במיטה חייב‪.‬‬
‫המוציא כזית מן המת‪ ,‬כזית מן הנבלה‪ ,‬כעדשה מן השרץ‪:‬‬
‫תנא קמא‪ :‬חייב שהרי הוא מציל עצמו מן הטומאה‪.‬‬
‫רבי שמעון‪ :‬פטור )שזו מלאכה שאינה צריכה לגופה(‪.‬‬

‫משנה ו‪:‬‬

‫מלאכות שאינן שאינן נעשות כדרכן‬

‫הַ נּוֹטֵ ל ִצפָּ ְרנָיו ז ֹו בָ זוֹ‪ ,‬א ֹו בְ ִשׁנָּיו‪,‬‬
‫וְ כֵן ְשׂעָ רוֹ‪ ,‬וְ כֵן ְשׂפָ מוֹ‪ ,‬וְ כֵן זְקָ נוֹ‪,‬‬
‫וְ כֵן הַ גּוֹדֶ לֶת‪,‬‬
‫וְ כֵן הַ כּוֹחֶ לֶת‪,‬‬
‫וְ כֵן הַ פּוֹקֶ סֶ ת‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר ְמחַ יֵּב‪ַ ,‬וחֲכָ ִמים או ְֹס ִרין ִמשּׁוּם ְשׁבוּת‪.‬‬
‫הַ תּ ֹולֵשׁ מֵ עָ ִציץ נָקוּב‪ ,‬חַ יָּב‪ ,‬וְ ֶשׁאֵ ינ ֹו נָקוּב‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫וְ ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן פּוֹטֵ ר בָּ זֶה וּבָ זֶה‪:‬‬

‫‪ .1‬במלאכות הבאות‪:‬‬
‫• הנוטל ציפורניו זו בזו‪ ,‬או בשיניו‪,‬‬
‫• התולש שערותיו בידיו או בשיניו‪,‬‬
‫• הקולעת שער בראשה )"הגודלת"(‪,‬‬
‫• הכוחלת )צובעת עיניה(‪,‬‬
‫• הפוסקת )עושה שביל החוצה את שערות ראשה(‪,‬‬
‫‪ .1.1‬ר' אליעזר מחייב חטאת )שהן תולדות של אבות מלאכות(‪.‬‬
‫‪ .1.2‬וחכמים אוסרים משום שבות אבל אינם מחייבים חטאת )מלאכה שנעשית שלא כדרכה(‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬התולש מעציץ בשבת‬
‫‪ .1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ .1.1‬התולש מעציץ נקוב‪ ,‬חייב‪.‬‬
‫‪ .1.2‬התולש מעציץ שאינו נקוב פטור‪.‬‬
‫פטור בזה ובזה‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי שמעון )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫פרק יא'‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫מושגים‪:‬‬

‫רקק מים‪:‬‬

‫הזורק מרשות היחיד לרשות הרבים ולהיפך‪ ,‬זריקה והושטה מרשות יחיד‬
‫לרשות יחיד ורשות הרבים באמצע‪ ,‬הזורק חפץ ברשות הרבים‪ ,‬הזורק‬
‫חפץ בכרמלית‪ ,‬הזורק מכרמלית לרשות היחיד או לרשות הרבים וכן‬
‫להיפך‪ ,‬שכח ששבת היום‪ ,‬ועשה מלאכה‪.‬‬

‫מקום של רפש שאפשר לעבור בו ברגל‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬הזורק מרשות היחיד לרשות הרבים‪ ,‬או להיפך‪ ,‬או מרשות יחיד לרשות יחיד אחרת‬

‫הַ זּו ֵֹרק מֵ ְרשׁוּת הַ יּ ִָחיד לִ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים‪ ,‬מֵ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים לִ ְרשׁוּת הַ יּ ִָחיד‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫מֵ ְרשׁוּת הַ יּ ִָחיד לִ ְרשׁוּת הַ יּ ִָחיד ְוּרשׁוּת הָ ַרבִּ ים בָּ אֶ ְמצַ ע‪ַ ,‬רבִּ י ע ֲִקיבָ א ְמחַ יֵּב‪ַ .‬וחֲכָ ִמים פּו ְֹט ִרין‪.‬‬

‫‪ .1‬זורק מרשות היחיד לרשות הרבים או להיפך‪ ,‬חייב‪.‬‬
‫‪ .2‬זורק מרשות היחיד לרשות יחיד אחרת דרך רשות הרבים ) וכגון‪ :‬שזרק למטה מעשרה טפחים(‪:‬‬
‫‪ .2.1‬רבי עקיבא‪ :‬חייב‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 20‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫‪ .2.2‬חכמים‪ :‬פטור‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫זריקה והושטה מרשות יחיד לרשות יחיד ורשות הרבים באמצע‬

‫כֵּיצַ ד ? ְשׁתֵּ י גְ זֻז ְְט ָראוֹת ז ֹו כְ ֶנגֶד ז ֹו בִּ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים‪,‬‬
‫הַ מּ ֹו ִשׁיט וְ הַ זּו ֵֹרק ִמזּ ֹו לָזוֹ‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫הָ יוּ ְשׁתֵּ יהֶ ן בִּ ְדיוּטָ א אַחַ ת‪,‬‬
‫הַ מּו ִֹשׁיט חַ יָּב‪ ,‬וְ הַ זּו ֵֹרק פָּ טוּר‪,‬‬
‫ֶשׁכָּ � הָ יְתָ ה עֲבו ַֹדת הַ לְ וִ יִּם‪,‬‬
‫יטין הַ ְקּ ָר ִשׁים ִמזּ ֹו לָזוֹ‪ ,‬אֲ בָ ל �א זו ְֹר ִקין‪.‬‬
‫ְשׁתֵּ י ֲעגָלוֹת ז ֹו אַחַ ר ז ֹו בִּ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים‪ ,‬מו ִֹשׁ ִ‬
‫אַרבָּ עָ ה‪ ,‬הַ נּוֹטֵ ל מֵ הֶ ן וְ הַ נּוֹתֵ ן עַ ל גַּ בָּ ן‪ ,‬חַ יָּב‪ ,‬פָּ חוֹת ִמכֵּן‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫חֻ לְ יַת הַ בּוֹר וְ הַ סֶּ לַע ֶשׁהֵ ן גְּ בו ִֹהין ע ֲָשׂ ָרה וְ ָר ְחבָּ ן ְ‬

‫‪ .1‬שתי גזוזטראות )מרפסות( זו כנגד זו ‪ ,‬ורוחב רשות הרבים מפריד ביניהם‪:‬‬
‫הזורק מזו לזו‪ ,‬או המושיט מזו לזו פטור‪.‬‬
‫‪ .2‬שתי גזוזטראות זו לצד זו‪ ,‬לאורך רשות הרבים ) "בדיוטא אחת"(‪:‬‬
‫‪ .2.1‬המושיט מזו לזו‪ ,‬חייב‪ ,‬הזורק מזו לזו פטור‪.‬‬
‫‪ .2.2‬שכך הייתה עבודת הלויים במשכן‪:‬‬
‫שתי עגלות זו אחר זו ברשות הרבים‪ ,‬והיו מושיטים מזו לזו‪ ,‬ולא היו זורקים‪.‬‬
‫‪ .3‬בור בתוספת חולייתו )החול שסביבו(‪ ,‬או סלע שמונח ברשות הרבים‪:‬‬
‫הנוטל חפץ מהם ומניח ברשות הרבים‪ ,‬וכן להיפך‪:‬‬
‫‪ .3.1‬אם גובהם עשרה טפחים ורוחבם ארבעה‪ ,‬חייב‪.‬‬
‫‪ .3.2‬אם גובהם פחות מעשרה טפחים‪ ,‬או רוחבם פחות מארבעה‪ ,‬פטור‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫דיני זריקת חפץ ברשות הרבים‬

‫אַרבַּ ע אַ מּוֹת בַּ כֹּתֶ ל‪,‬‬
‫הַ זּו ֵֹרק ְ‬
‫אָרץ‪.‬‬
‫לְ מַ עְ לָה מֵ ע ֲָשׂ ָרה ְטפָ ִחים‪ ,‬כְּ זו ֵֹרק בָּ אֲ וִ יר‪ ,‬לְ מַ טָּ ה מֵ ע ֲָשׂ ָרה ְטפָ ִחים‪ ,‬כְּ זו ֵֹרק בָּ ֶ‬
‫אַרבַּ ע אַ מּוֹת‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫אָרץ ְ‬
‫הַ זּו ֵֹרק בָּ ֶ‬
‫אַרבַּ ע אַ מּוֹת‪ ,‬פָּ טוּר‪,‬‬
‫אַרבַּ ע אַ מּוֹת וְ נ ְִתגַּ לְ גֵּל חוּץ לְ ְ‬
‫ז ַָרק לְ תוֹ� ְ‬
‫אַרבַּ ע אַ מּוֹת‪ ,‬וְ נ ְִתגַּ לְ גֵּל לְ תוֹ� אַ ְרבַּ ע אַ מּוֹת‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫חוּץ לְ ְ‬

‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫הזורק חפץ ברשות הרבים והטיחו בכותל‪:‬‬
‫‪ .1.1‬אם החפץ נתקע בכותל מעל ‪ 10‬טפחים‪ ,‬פטור )מעל ‪ 10‬טפחים זה נחשב מקום פטור(‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אם מתחת ל ‪ 10‬טפחים‪ ,‬חייב‪.‬‬
‫הזורק חפץ ברשות הרבים למרחק גדול מ‪ 4-‬אמות או יותר ‪ ,‬חייב‪.‬‬
‫התכוון לזרוק בתוך ארבע אמות‪ ,‬והתגלגל החפץ מחוץ לארבע אמות‪ ,‬פטור‪.‬‬
‫הזורק מחוץ לארבע אמות‪ ,‬והתגלגל החפץ לתוך ארבע אמות‪ ,‬חייב‪.‬‬

‫משנה ד‪:‬‬

‫זריקת חפץ בים או ברקק מים )ראה מושגים(‬

‫אַרבַּ ע אַ מּוֹת‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫הַ זּו ֵֹרק בַּ יָּם ְ‬
‫ִאם הָ יָה ְרקַ ק מַ יִם ְוּרשׁוּת הָ ַרבִּ ים ְמהַ ֶלּכֶת בּוֹ‪ ,‬הַ זּו ֵֹרק לְ תוֹכ ֹו אַ ְרבַּ ע אַ מּוֹת‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫ֲשׂ ָרה ְטפָ ִחים‪.‬‬
‫וְ כַ מָּ ה הוּא ְרקַ ק מַ יִם ? פָּ חוֹת מֵ ע ָ‬
‫אַרבַּ ע אַ מּוֹת‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫ְרקַ ק מַ יִם ְוּרשׁוּת הָ ַרבִּ ים ְמהַ ֶלּכֶת בּוֹ‪ ,‬הַ זּו ֵֹרק בְּ תוֹכ ֹו ְ‬

‫‪ .1‬הזורק חפץ ארבע אמות בים‪ ,‬פטור )הים הוא כרמלית(‪.‬‬
‫‪ .2‬רקק מים בתוך רשות הרבים‪:‬‬
‫‪ .2.1‬הזורק בתוכו ארבע אמות חייב )דינו כרשות הרבים(‪.‬‬
‫‪ .2.2‬רקק מים האמור במשנתנו עומקו פחות מעשרה טפחים‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬הזורק לתוך כרמלית‪ ,‬מתוך כרמלית‪ ,‬ודרך כרמלית‬

‫וּמן הַ יַּבָּ ָשׁה ַליָּם‪,‬‬
‫הַ זּו ֵֹרק ִמן הַ יָּם ַליַּבָּ ָשׁה ִ‬
‫וּמן הַ ְסּפִ ינָה ַליָּם‪,‬‬
‫וּמן הַ יָּם ל ְַסּ ִפינָה ִ‬
‫ִ‬
‫וּמן הַ ְסּ ִפינָה ַל ֲחבֶ ְרתָּ הּ‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫ִ‬
‫ְס ִפינוֹת ְקשׁוּרוֹת ז ֹו בָ זוֹ‪ְ ,‬מטַ לְ ְטלִ ין ִמזּ ֹו לָזוֹ‪.‬‬
‫ִאם אֵ ינָן ְקשׁוּרוֹת‪ ,‬אַף עַ ל ִפּי ֶשׁמֻּ קָּ פוֹת‪ ,‬אֵ ין ְמטַ לְ ְטלִ ין ִמזּ ֹו לָז ֹו‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫הזורק מהים )כרמלית( ליבשה )רשות הרבים(‪ ,‬וכן להיפך‪ ,‬פטור‪.‬‬
‫הזורק מהים )כרמלית( לספינה )רשות היחיד( וכן להיפך‪ ,‬פטור‪.‬‬
‫הזורק מספינה לספינה והים מפריד ביניהם‪ ,‬פטור‪.‬‬
‫ספינת של שני אנשים הסמוכות זו לזו )בלא הפסק ים ביניהם(‪:‬‬
‫‪ .4.1‬אם הם קשורות‪ ,‬מותר לטלטל ביניהם )ע"י עירוב(‪.‬‬
‫‪ .4.2‬אם אינן קשורות‪ ,‬אסור )שמא ייפרדו(‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫שכח ששבת היום‪ ,‬ועשה מלאכה‬

‫הַ זּו ֵֹרק וְ ִנזְכַּ ר לְ אַחַ ר ֶשׁיּ ְָצתָ ה ִמיָּדוֹ‪,‬‬
‫ְקלָטָ הּ אַחֵ ר‪ְ ,‬קלָטָ הּ ֶכּלֶב‪ ,‬א ֹו ֶשׁנּ ְִשׂ ְרפָ ה‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫בּוּרה‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫ֲשׂית חַ ָ‬
‫אָדם בֵּ ין בַּ בְּ הֵ מָ ה‪ ,‬וְ ִנזְכַּ ר עַ ד ֶשׁ�א ַנע ֵ‬
‫בּוּרה‪ ,‬בֵּ ין בָּ ָ‬
‫ז ַָרק ַלעֲשׂוֹת חַ ָ‬
‫זֶה הַ כְּ לָל‪,‬‬
‫כָּ ל חַ יָּבֵ י חַ טָּ אוֹת אֵ ינָן חַ יָּבִ ין עַ ד ֶשׁ ְתּהֵ א ְת ִחלָּתָ ן וְ סוֹפָ ן ְשׁ ָגגָה‪.‬‬
‫טוּרין‪,‬‬
‫ְתּ ִחלָּתָ ן ְשׁ ָגגָה וְ סוֹפָ ן זָדוֹן‪ְ ,‬תּ ִחלָּתָ ן זָדוֹן וְ סוֹפָ ן ְשׁ ָגגָה‪ְ ,‬פּ ִ‬
‫עַ ד ֶשׁ ְתּהֵ א ְת ִחלָּתָ ן וְ סוֹפָ ן ְשׁ ָגגָה‪:‬‬

‫‪ .1‬זרק אבן מרשות לרשות פטור מחטאת במקרים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1.1‬נזכר ששבת היום‪ ,‬קדם שנחה האבן ברשות השנייה‪.‬‬
‫‪ .1.2‬לא נזכר ששבת‪ ,‬אולם קלט אותה אדם אחר‪ ,‬או קלט אותה כלב‪ ,‬או נשרפה באוויר‪.‬‬
‫‪ .2‬זרק אבן כדי לעשות חבורה ונזכר ששבת היום קודם שנעשתה החבורה‪ ,‬פטור‪,‬‬
‫‪ .3‬כלל‪ :‬חייבים חטאת רק אם גם תחילת המעשה וגם סופו נעשה בשוגג‪.‬‬
‫פרק יב'‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬
‫מושגים‪:‬‬

‫העלם דבר‪:‬‬

‫דיני מלאכת בונה‪ ,‬שיעור מינימלי של מלאכות שחייבים על עשייתם‬
‫בשבת‪ ,‬דיני כתיבה בשבת‪.‬‬

‫עשיית מלאכה אסורה מתוך ששכח שהיא אסורה‪ .‬כגון‪ :‬שכתב בשבת ושכח ששבת היום‪ ,‬או שכח‬
‫שאסור לכתוב בשבת‪ .‬המשנה עוסקת בעשיית מלאכה אחת בשתי העלמות‪ .‬כגון‪ :‬שכתב אות אחת‬
‫בהעלם ששבת היום‪ ,‬ואח"כ נזכר ושוב שכח‪ ,‬וכתב אות נוספת‪ .‬הרי שיש כאן מלאכה שלימה כיוון‬
‫שכתב שתי אותיות אולם זה נעשה בשתי העלמות‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬דיני מלאכת בונה‬

‫הַ בּ ֹו ֶנה כַּ מָּ ה יִבְ נֶה וִ יהֵ א חַ יָּב ?‬
‫הַ בּ ֹונֶה כָ ל ֶשׁהוּא‪,‬‬
‫וְ הַ ְמסַ תֵּ ת‪ ,‬וְ הַ מַּ כֶּה בַ פַּ ִטּישׁ וּבַ מַּ עֲצָ ד‪ .‬הַ קּוֹדֵ חַ כָּ ל ֶשׁהוּא‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫וּמלַאכְ תּ ֹו ִמ ְתקַ יֶּמֶ ת בַּ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫זֶה הַ כְּ לָל‪ :‬כָּ ל הָ עו ֶֹשׂה ְמלָאכָ ה ְ‬
‫ַרבָּ ן ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר‪ :‬אַף הַ מַּ כֶּה בַ קֻּ ְרנָס עַ ל הַ סַּ ָדּן בִּ ְשׁעַ ת ְמלָאכָ ה‪ ,‬חַ יָּב‪ִ ,‬מ ְפּ ֵני ֶשׁהוּא כִ ְמתַ קֵּ ן ְמלָאכָ ה‪.‬‬

‫‪ .1‬בכל הפעולות הבאות הנעשות בשבת‪ ,‬כמה יבנה ויתחייב מיתה במזיד וחטאת בשגגה‪:‬‬
‫‪ .1.1‬הסותם נקב כל שהוא שבקיר‪.‬‬
‫‪ .1.2‬המקציע אבן ומחליקה )"מסתת"(‪ ,‬בכל שהוא‪.‬‬
‫‪ .1.3‬המכה בפטיש )סיום כל עבודה הקשורה לבניה( או בגרזן‪ ,‬בכל שהוא‪.‬‬
‫‪ .1.4‬הקודח במקדחה חור‪ ,‬כל שהוא‪.‬‬
‫‪ .2‬כלל‪ :‬העושה מלאכה בשבת ויש שמקימים מלאכה זו כמו שהיא‪ ,‬מתחייב חטאת בשוגג ומיתה‬
‫במזיד‪.‬‬
‫‪ .3‬רבן שמעון )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ .3.1‬אף כשתוך כדי מלאכה מכה על הסדן‪ ,‬ולא על הכלי שהוא מייצר‪.‬‬
‫‪ .3.2‬כיוון שמחליק את הקורנס לצורך מלאכה‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫שיעור מינימלי של מלאכות שחייבים על עשייתם בשבת‬

‫הַ חו ֵֹרשׁ כָּ ל ֶשׁהוּא‪,‬‬
‫הַ ְמ ַנכֵּשׁ וְ הַ ְמקַ ְרסֵ ם וְ הַ ְמז ֵָרד כָּ ל ֶשׁהוּא‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫הַ ְמלַקֵּ ט עֵ ִצים‪ִ :‬אם לְ תַ קֵּ ן‪ ,‬כָּ ל ֶשׁהֵ ן‪ִ ,‬אם לְ הֶ סֵּ ק‪ ,‬כְּ דֵ י לְ בַ ֵשּׁל בֵּ יצָ ה קַ לָּה‪.‬‬
‫ֲשׂבִ ים‪:‬‬
‫הַ ְמלַקֵּ ט ע ָ‬
‫ִאם לְ תַ קֵּ ן‪ ,‬כָּ ל ֶשׁהוּא‪ִ ,‬אם ַלבְּ הֵ מָ ה‪ ,‬כִּ ְמ�א ִפי הַ גְּ ִדי‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬

‫חרישה כל שהיא‪.‬‬
‫המנכש עשבים מתוך תבואה או ירקות‪ ,‬בכמות כל שהוא‪.‬‬
‫הקוצץ ענפים יבשים )"מקרסם"(‪ ,‬או הקוצץ ענפים לחים )"מזרד"( מן האילן‪ ,‬בכמות כל שהיא‪.‬‬
‫המלקט עצים מן האילנות‪:‬‬
‫‪ .4.1‬אם כוונתו לתקן את הקרקע חייב בכל שהוא )וחייב משום חורש(‪.‬‬
‫‪ .4.2‬אם כוונתו להסקה‪ ,‬צריך ללקט עצים כדי לבשל ביצה )וחייב משום מעמר(‪.‬‬
‫התולש עשבים‪:‬‬
‫‪ .5.1‬אם כוונתו לתקן את הקרקע‪ ,‬חייב בכל שהוא )חייב משום חורש(‪,‬‬
‫‪ .5.2‬אם כוונתו להאכיל את הבהמה‪ ,‬צריך לתלוש כדי מלוא פי הגדי )חייב משום מעמר(‪.‬‬

‫משנה ג‪:‬‬

‫דיני מלאכת כתיבה בשבת‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫הַ כּוֹתֵ ב ְשׁתֵּ י או ִֹתיּוֹת‪,‬‬
‫ימינ ֹו בֵּ ין בִּ ְשׂמֹאלוֹ‪,‬‬
‫בֵּ ין בִּ ִ‬
‫בֵּ ין ִמ ֵשּׁם אֶ חָ ד בֵּ ין ִמ ְשּׁנֵי ֵשׁמוֹת‪,‬‬
‫בֵּ ין ִמ ְשּׁנֵי סַ ְממָ נִיּוֹת‪,‬‬
‫בְּ כָ ל לָשׁוֹן‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫ֵידע אֵ יזֶהוּ בֶ ן זוּגוֹ‪.‬‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י יוֹסֵ י‪� :‬א ִחיְּבוּ ְשׁתֵּ י או ִֹתיּוֹת אֶ לָּא ִמשּׁוּם רו ֵֹשׁם‪ֶ ,‬שׁכָּ � הָ יוּ כו ְֹתבִ ין עַ ל קַ ְר ֵשׁי הַ ִמּ ְשׁכָּ ן‪ ,‬ל ַ‬
‫וּשׁמוּאֵ ל‪ ,‬נֹחַ ִמנָּחוֹר‪ָ ,‬דּן ִמ ָדּ ִניֵּאל‪ ,‬גָּד ִמגַּ ִדּיאֵ ל‪.‬‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י‪ :‬מָ ִצינוּ ֵשׁם קָ טָ ן ִמ ֵשּׁם ָגּדוֹל‪ֵ ,‬שׁם ִמ ִשּׁ ְמעוֹן ְ‬

‫‪ .1‬הכותב שתי אותיות חייב במקרים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1.1‬בין אם כתב ביד ימין או ביד שמאל )כאשר הוא שולט בכתיבה בשתי ידיו(‪.‬‬
‫‪ .1.2‬בין אם כתב פעמיים אותה אות או שכתב שתי האותיות שונות זו מזו‪.‬‬
‫‪ .1.3‬בין אם האותיות נכתבו אחת בדיו ואחת בסיקרא‪.‬‬
‫‪ .1.4‬גם אם היו האותיות בשפה כל שהיא‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי יוסי‪:‬‬
‫‪ .2.1‬חייב גם אם רשם שני סימנים ולא שתי אותיות‪.‬‬
‫‪ .2.2‬כגון‪ :‬הסימנים שעשו על קרשי המשכן‪ ,‬בגלל הפרוק‪ ,‬כדי לדעת איך להרכיבם‬
‫‪ .3‬רבי‪ :‬התכוון לכתוב שם ארוך )כגון גדיאל( וכתב רק שתי אותיות )כגון גד(‪ ,‬שגם הם שם‪ ,‬חייב‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫המשך דיני מלאכת כותב‬

‫הַ כּוֹתֵ ב ְשׁתֵּ י או ִֹתיּוֹת בְּ הֶ עְ לֵם אֶ חָ ד‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫כָּ תַ ב בִּ ְדיוֹ‪ ,‬בְּ סַ ם‪ ,‬בְּ ִס ְק ָרא‪ ,‬בְּ קוֹמוֹס וּבְ קַ נְקַ נְתּוֹם‪ ,‬וּבְ כָ ל ָדּבָ ר ֶשׁהוּא רו ֵֹשׁם‪,‬‬
‫עַ ל ְשׁנֵי כָ ְתלֵי זָוִ יּוֹת‪ ,‬וְ עַ ל ְשׁנֵי לוּחֵ י ִפנְקָ ס‪ ,‬וְ הֵ ן נ ְֶהגִּ ין זֶה עִ ם זֶה‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫הַ כּוֹתֵ ב עַ ל בְּ ָשׂרוֹ‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫הַ ְמסָ ֵרט עַ ל בְּ ָשׂרוֹ‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר ְמחַ יֵּב חַ טָּ את‪ ,‬וְ ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ פּוֹטֵ ר‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬

‫שכח ששבת‪ ,‬או שכתיבה אסורה‪ ,‬וכתב שתי אותיות חייב )חטאת(‪.‬‬
‫כתב בצבע שמתקיים חייב‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫‪ .2.1‬בדיו‪,‬‬
‫‪ .2.2‬באדמה כתומה )"סם"(‪,‬‬
‫‪ .2.3‬בצבע אדום )"סקרא"(‪,‬‬
‫‪ .2.4‬בשרף של אילן )"קומוס"(‪,‬‬
‫‪ .2.5‬במים המכילים חומרי נחושת )"קנקנתום"(‪,‬‬
‫‪ .2.6‬כל כתיבה שמתקיימת‪.‬‬
‫כתב על שני כתלים סמוכים‪ ,‬או על שני דפים סמוכים בפנקס‪ ,‬אם ניתן לקראם ביחד‪ ,‬חייב‪.‬‬
‫הכותב על בשרו חייב‪.‬‬
‫החורט שתי אותיות על בשרו‪:‬‬
‫‪ .5.1‬רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬חייב חטאת‪.‬‬
‫‪ .5.2‬רבי יהושע‪ :‬פוטר )שאין זו דרך כתיבה(‪.‬‬

‫משנה ה‪ :‬דוגמאות לכתיבה בשבת שפטורים בהן מחטאת‬

‫כָּ תַ ב בְּ מַ ְשׁ ִקין‪ ,‬בְּ מֵ י פֵ רוֹת‪ ,‬בַּ אֲ בַ ק ְדּ ָרכִ ים‪ ,‬בַּ אֲ בַ ק הַ סּו ְֹפ ִרים‪ ,‬וּבְ כָ ל ָדּבָ ר ֶשׁאֵ ינ ֹו ִמ ְתקַ יֵּם‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫לְ אַחַ ר יָדוֹ‪ ,‬בְּ ַרגְ לוֹ‪ ,‬בְּ ִפיו וּבְ מַ ְר ְפּקוֹ‪,‬‬
‫כָּ תַ ב אוֹת אַחַ ת סָ מוּ� לַכְּ תָ ב‪,‬‬
‫כָּ תַ ב עַ ל גַּ בֵּ י כְ תָ ב‪,‬‬
‫נ ְִתכַּ וֵּן לִ כְ ֹתּב חֵ ית וְ כָ תַ ב ְשׁנֵי ַז ְינִין‪,‬‬
‫אָרץ וְ אַחַ ת בַּ קּו ָֹרה‪,‬‬
‫אַחַ ת בָּ ֶ‬
‫כָּ תַ ב עַ ל ְשׁנֵי כָ ְתלֵי הַ בַּ יִת‪,‬‬
‫עַ ל ְשׁנֵי ַדפֵּ י ִפנְקָ ס וְ אֵ ין נ ְֶהגִּ ין זֶה עִ ם זֶה‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫כָּ תַ ב אוֹת אַחַ ת נוֹטָ ִריקוֹן‪,‬‬
‫ֲכָמים פּו ְֹט ִרין‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ בֶּ ן בְּ תֵ ָירא ְמחַ יֵּב‪ַ ,‬וח ִ‬

‫‪ .1‬כתב כתיבה שאינה מתקיימת‪ ,‬פטור‪ .‬כגון‪:‬‬
‫‪ .1.1‬כתב במשקים או במי פירות‪.‬‬
‫‪ .1.2‬כתב באבק דרכים או באבק סופרים )אפרורית של קסת הסופר(‪.‬‬
‫‪ .2‬כתב בדרך שאינה דרך כתיבה‪ ,‬פטור‪ .‬כגון‪:‬‬
‫‪ .2.1‬כתב דרך גב ידו )"לאחר ידו"(‪ ,‬כתב ברגלו‪ ,‬או בפיו או במרפקו‪.‬‬
‫‪ .3‬לא כתב שתי אותיות‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫‪ .3.1‬כתב אות סמוך לאות אחרת שהייתה כבר שם‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 23‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫‪ .3.2‬כתב על גבי כתב אחר )שהיה כבר קצת מטושטש(‪.‬‬
‫‪ .4‬התכוון לכתוב אות אחת ויצאו לו שתיים‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫כתב שתי אותיות "ז" במטרה לחברם לאות ח'‪ ,‬ולא חברם‪,‬‬
‫‪ .5‬כתב שתי אותיות שאינן נקראות יחד‪:‬‬
‫‪ .5.1‬כתב אות אחת על הרצפה ואות שניה על התקרה‪,‬‬
‫‪ .5.2‬כתב שתי אותיות אחת בעמוד זה ואחת בעמוד אחר‪ ,‬ואינם נקראים יחד‪,‬‬
‫‪ .6‬כתב אות אחת ומעליה גרש לסימן קיצור של מילה שלימה )כגון א' = אדון(‪:‬‬
‫‪ .6.1‬רבי יהושע בן בתירה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬חייב‪.‬‬
‫‪ .6.2‬חכמים‪ :‬פטור‪.‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫הכותב בשוגג שתי אותיות בשני העלמות )ראה מושגים(‬

‫הַ כּוֹתֵ ב ְשׁתֵּ י או ִֹתיּוֹת בִּ ְשׁנֵי הֶ עְ לֵמוֹת‪,‬‬
‫אַחַ ת ַשׁח ֲִרית וְ אַחַ ת בֵּ ין הָ עַ ְרבַּ יִם‪,‬‬
‫ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל ְמחַ יֵּב‪ַ ,‬וחֲכָ ִמים פּו ְֹט ִרין‪.‬‬

‫‪ .1‬דוגמאות לשתי העלמות‪:‬‬
‫‪ .1.1‬נעלם ממנו פעמיים שדבר אסור ובין הפעולות נודע לו‪ ,‬ושכח שוב‪.‬‬
‫‪ .1.2‬כתב אות אחת בשבת בבוקר‪ ,‬ואות שניה בשבת בין הערביים‪.‬‬
‫‪ .2‬בשני המקרים הנ"ל‪:‬‬
‫‪ .2.1‬רבן גמליאל‪ :‬חייב חטאת‪) .‬כאילו כתב ‪ 2‬אותיות בהעלם אחד(‪.‬‬
‫‪ .2.2‬חכמים‪ :‬פטור )יש כאן ‪ 2‬העלמות שכל אחת לחצי שעור(‪.‬‬
‫פרק יג'‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬
‫מושגים‪:‬‬

‫כמלוא רוחב הסיט כפול‪:‬‬
‫כמלא הסיט‪:‬‬

‫שיעור מינימלי להתחייב בשבת במלאכות הקשורות בהכנת בגדים‪ ,‬דיני‬
‫תפירה וצידה בשבת‪.‬‬

‫שעור מינימלי כדי להתחייב במלאכת טוויה‪ .‬השיעור הוא פעמיים המרחק שבין האגודל‬
‫לאצבע )ארבעה טפחים(‪.‬‬
‫כמרחק בין אצבע לאגודל )שני טפחים(‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬שעור מינימלי להתחייב במלאכת אריגה‬

‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫אָריג‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫לשׁה חוּטִ ין בַּ ְתּ ִחלָּה וְ אֶ חָ ד עַ ל הָ ִ‬
‫הָ או ֵֹרג ְשׁ ָ‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪:‬‬
‫חוּטין‪.‬‬
‫בֵּ ין בַּ ְתּ ִחלָּה בֵּ ין בַּ סּוֹף‪ִ ,‬שׁעוּר ֹו ְשׁנֵי ִ‬

‫‪ .1‬רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו( ‪:‬‬
‫המינימום הוא אריגת שלושה חוטים )הכנסת ‪ 3‬חוטי ערב בין חוטי‬
‫‪ .1.1‬בתחילת הבגד‪:‬‬
‫השתי(‪.‬‬
‫אפילו חוט אחד‪.‬‬
‫‪ .1.2‬באמצע הבגד‪:‬‬
‫בין בתחילת הבגד ובין באמצעו‪ ,‬המינימום הוא אריגת שני חוטים‪.‬‬
‫‪ .2‬חכמים‪:‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫מלאכות הקשורות באריגה ותפירה‬

‫הָ עו ֶֹשׂה ְשׁנֵי בָ תֵּ י נ ִִירין‪,‬‬
‫בַּ נּ ִִירין‪ ,‬בַּ קֵּ רוֹס‪ ,‬בַּ נָּפָ ה‪ ,‬בַּ כְּ בָ ָרה וּבַ סַּ ל‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫וְ הַ תּוֹפֵ ר ְשׁתֵּ י ְת ִפירוֹת‪,‬‬
‫וְ הַ קּו ֵֹרעַ עַ ל ְמנָת לִ ְתפֹּר ְשׁתֵּ י ְת ִפירוֹת‪.‬‬

‫‪ .1‬העושה שתי טבעות בשבת חייב במקרים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1.1‬כאשר הטבעות הן בנירים של מכונת האריגה )נול(‪.‬‬
‫‪ .1.2‬כאשר הטבעות הן במסרק שאיתו מהדקים את חוטי הערב בנול‪.‬‬
‫‪ .1.3‬כאשר הטבעות באריגה של רשת הנפה‪.‬‬
‫‪ .1.4‬כאשר הטבעות באריגה של כברה )שנקביה גדולים יותר משל הנפה(‪.‬‬
‫‪ .1.5‬כאשר הטבעות בקליעת סל‪.‬‬
‫‪ .2‬התופר שתי תפירות חייב‪.‬‬
‫‪ .3‬הקורע לפחות שתי תפירות כדי לתפור חזרה שתי תפירות חייב‪.‬‬
‫משנה ג‬

‫עשיית מלאכה שגורמות לקלקול‬

‫הַ קּו ֵֹרעַ בַּ חֲמָ ת ֹו וְ עַ ל מֵ תוֹ‪,‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 24‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫טוּרין‪.‬‬
‫וְ כָ ל הַ ְמקַ לְ ְקלִ ין‪ְ ,‬פּ ִ‬
‫וְ הַ ְמקַ לְ קֵ ל עַ ל ְמנָת לְ תַ קֵּ ן‪ִ ,‬שׁעוּר ֹו כִּ ְמתַ קֵּ ן‪.‬‬

‫‪ .1‬הקורע מחמת כעס‪ ,‬או הקורע על מת מחמת צער‪ ,‬פטור‪.‬‬
‫‪ .2‬העושה מלאכה לשם קלקול בלבד‪ ,‬פטור‪.‬‬
‫‪ .3‬המקלקל על מנת לתקן חייב והשיעור הוא כמו השיעור של תיקון‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫שיעור מינימלי להתחייב בהם בשבת במלאכות הקשורות להכנת בגדים‬

‫ִשׁעוּר הַ ְמלַבֵּ ן וְ הַ ְמנַפֵּ ץ וְ הַ צּוֹבֵ עַ וְהַ טּ ֹווֶה‪ ,‬כִּ ְמ�א רֹחַ ב הַ ִסּיט כָּ פוּל‪.‬‬
‫חוּטין‪ִ ,‬שׁעוּר ֹו כִּ ְמ�א הַ ִסּיט‪.‬‬
‫וְ הָ או ֵֹרג ְשׁנֵי ִ‬

‫‪ .1‬העושה את המלאכות הבאות בצמר שאורכו כמלוא רוחב הסיט כפול‪ ,‬מתחייב )ראה מושגים(‪:‬‬
‫‪ .1.1‬המלבן )מכבס את הצמר כדי לעשותו לבן(‪.‬‬
‫‪ .1.2‬המנפץ )סורק את הצמר כדי להפריד בין שערותיו(‪.‬‬
‫‪ .1.3‬הצובע‪.‬‬
‫‪ .1.4‬הטווה ) העושה חוטים מהצמר או מפשתן‪ ,‬או מכותנה וכד'(‬
‫‪ .2‬האורג שני חוטי ערב )מכניס את חוטי הערב לתוך חוטי השתי( באורך של מלוא הסיט‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬דיני צידה בשבת‬

‫וּצבִ י לַבַּ יִת‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬הַ צָּ ד ִצפּוֹר ל ִַמּגְ דָּ ל ְ‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫וּצבִ י לַבַּ יִת וְ לֶחָ צֵ ר וְ לַבֵּ יבָ ִרין‪.‬‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ִ :‬צפּוֹר ל ִַמּגְ ָדּל‪ְ ,‬‬
‫ַרבָּ ן ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר‪� :‬א כָ ל הַ בֵּ יבָ ִרין ָשׁוִ ין‪.‬‬
‫זֶה הַ כְּ לָל‪:‬‬
‫ְמחֻ סַּ ר ִצ ָידה‪ ,‬פָּ טוּר‪,‬‬
‫וְ ֶשׁאֵ ינ ֹו ְמחֻ סַּ ר ִצ ָידה‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬

‫‪ .1‬רבי יהודה‪:‬‬
‫הצד צפור למגדל )גורם לה להיכנס(‪ ,‬או הצד צבי לתוך בית‪ ,‬חייב‪.‬‬
‫‪ .2‬חכמים‪:‬‬
‫‪ .2.1‬הצד צפור למגדל חייב )כמו ר' יהודה(‪.‬‬
‫‪ .2.2‬הצד צבי לבית‪ ,‬או לחצר או למקום שהצבי משתמר בו )"ביברין"(‪ ,‬חייב‪.‬‬
‫‪ .3‬רבן שמעון בן גמליאל‪ :‬אין דינם של כל הביברין שווה‪ .‬אלא זה הכלל‪:‬‬
‫‪ .3.1‬אם המקום מחוסר צידה )מקום סגור‪ ,‬אך עדין קשה לתפוס את הצבי(‪ ,‬פטור‪.‬‬
‫‪ .3.2‬אם המקום אינו מחוסר צידה )שאפשר לתפסו בנקל(‪ ,‬חייב‪.‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫המשך דיני צידה‬

‫ְצבִ י ֶשׁנִּכְ נַס לַבַּ יִת‬
‫וְ נָעַ ל אֶ חָ ד בְּ פָ נָיו‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫טוּרין‪.‬‬
‫ָנעֲלוּ ְשׁ ַניִם‪ְ ,‬פּ ִ‬
‫�א ָיכֹל אֶ חָ ד לִ ְנעֹל וְ ָנעֲלוּ ְשׁ ַניִם‪ ,‬חַ יָּבִ ין‪.‬‬
‫וְ ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן פּוֹטֵ ר‪.‬‬

‫צבי שנכנס לבית מעצמו‪:‬‬
‫‪ .1‬אם נעל אדם את הבית בפני הצבי‪ ,‬חייב‪.‬‬
‫‪ .2‬אם נעלו שניים יחד‪ ,‬וכל אחד לבדו יכול לנעול‪ ,‬שניהם פטורים‪.‬‬
‫‪ .3‬אם נעלו שניים יחד‪ ,‬ואין אחד לבדו יכול לנעול‪:‬‬
‫חייבים שניהם‪.‬‬
‫‪ .3.1‬תנו קמא‪:‬‬
‫‪ .3.2‬רבי שמעון )ואין הלכה כמותו(‪ ,‬שניהם פטורים‪.‬‬
‫משנה ז‪:‬‬

‫דיני צידה לצבי שנמצא כבר בחצר‬

‫י ַָשׁב הָ אֶ חָ ד עַ ל הַ פֶּ תַ ח וְ �א ִמלְ אָהוּ‪,‬‬
‫וּמלְ אָהוּ‪ ,‬הַ ֵשּׁנִי חַ יָּב‪.‬‬
‫י ַָשׁב הַ ֵשּׁנִי ִ‬
‫וּמלְ אָהוּ‪ ,‬וּבָ א הַ ֵשּׁנִי וְ י ַָשׁב בְּ ִצדּוֹ‪,‬‬
‫י ַָשׁב הָ ִראשׁוֹן עַ ל הַ פֶּ תַ ח ִ‬
‫אַף עַ ל ִפּי ֶשׁעָ מַ ד הָ ִראשׁוֹן וְ הָ לַ� לוֹ‪ ,‬הָ ִראשׁוֹן חַ יָּב וְ הַ ֵשּׁנִי פָּ טוּר‪.‬‬
‫הָ א לְ מַ ה זֶּה דוֹמֶ ה ? לְ נוֹעֵ ל אֶ ת בֵּ ית ֹו לְ ָשׁ ְמר ֹו וְ נ ְִמצָ א ְצבִ י ָשׁמוּר בְּ תוֹכ ֹו‪.‬‬

‫‪ .1‬ישב אדם על הפתח של החצר‪ ,‬ונשאר מקום לצבי לצאת‪:‬‬
‫‪ .1.1‬אם התיישב אדם נוסף בפתח‪ ,‬כך שהצבי כבר אינו יכול לצאת‪ ,‬השני חייב‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אם הראשון מלא את הפתח‪ ,‬ואח"כ התיישב אדם נוסף‪:‬‬
‫הראשון חייב והשני פטור )גם אם הראשון ילך ועדיין הפתח נשאר סגור על ידי השני(‪.‬‬
‫‪ .2‬פעולתו של השני דומה לאדם שנעל את ביתו בפני גנבים‪ ,‬והתברר שצבי שמור בתוכו‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 25‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫פרק יד'‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬
‫מושגים‪:‬‬

‫שמונה שרצים‪:‬‬
‫הילמי‪:‬‬

‫מלאכת צידה ומלאכת חובל בשבת‪ ,‬עשיית הילמי בשבת‪ ,‬דיני רפואה‬
‫בשבת‪.‬‬

‫מושג זה מתייחס לשמונת השרצים הכתובים בתורה )ויקרא יא‪ ,‬כט – ל(‪ :‬וְ זֶה לָכֶ ם הַ טָּ מֵ א בַּ ֶשּׁ ֶרץ‬
‫ְשׁמֶ ת‪.‬‬
‫אָרץ הַ ֹחלֶד וְ הָ עַ כְ בָּ ר וְ הַ צָּ ב לְ ִמינֵהוּ‪ :‬וְ הָ אֲ נ ָָקה וְ הַ כֹּחַ וְ הַ לְּ טָ אָה וְ הַ חֹמֶ ט וְ הַ ִתּנ ָ‬
‫הַ שּׁ ֵֹרץ עַ ל הָ ֶ‬
‫תערובת מרובה של מים ומלח‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬מלאכת צידה ומלאכת חובל בשבת‬

‫מוּרים בַּ תּו ָֹרה‪ ,‬הַ צָּ ָדן וְ הַ חוֹבֵ ל בָּ הֶ ן‪ ,‬חַ יָּב‪,‬‬
‫ְשׁמ ֹונָה ְשׁ ָר ִצים הָ אֲ ִ‬
‫וּשׁאָר ְשׁקָ ִצים ְוּרמָ ִשׂים‪,‬‬
‫ְ‬
‫הַ חוֹבֵ ל בָּ הֶ ן‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫הַ צָּ ָדן לְ צ ֶֹר�‪ ,‬חַ יָּב‪ֶ ,‬שׁ�א לְ צ ֶֹר�‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫חַ יָּה וָעוֹף ֶשׁבִּ ְרשׁוּתוֹ‪,‬‬
‫הַ צָּ ָדן‪ ,‬פָּ טוּר‪ ,‬וְ הַ חוֹבֵ ל בָּ הֶ ן‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬

‫‪ .1‬שמונה שרצים )ראה מושגים(‪:‬‬
‫‪ .1.1‬הצד אותם )שדרך בני אדם לצוד אותם בשביל עורותיהם(‪ ,‬או החובל בהם חייב‪.‬‬
‫‪ .2‬שאר שקצים ורמשים‪:‬‬
‫‪ .2.1‬החובל בהם פטור‪.‬‬
‫‪ .2.2‬הצד אותם‪:‬‬
‫לצורך כל שהוא‪ ,‬חייב‪ .‬שלא לצורך פטור‪) .‬שאין דרך בני אדם לצוד אותם(‪.‬‬
‫‪ .3‬חיה ועוף שברשותו של אדם‪:‬‬
‫הצד אותם‪ ,‬פטור )שאינם נחשבים מחוסרי צידה(‪ .‬החובל בהם חייב‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫עשיית הילמי )ראה מושגים(‬

‫אֵ ין עו ִֹשׂין ִהילְ מֵ י בַּ ַשּׁבָּ ת‪,‬‬
‫אֲ בָ ל עו ֶֹשׂה הוּא אֶ ת מֵ י הַ מֶּ לַח‪ ,‬וְ טוֹבֵ ל בָּ הֶ ן ִפּתּ ֹו‪ ,‬וְ נוֹתֵ ן לְ תוֹ� הַ ַתּבְ ִשׁיל‪.‬‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י יוֹסֵ י‪ַ :‬והֲלוֹא הוּא ִהילְ מֵ י‪ ,‬בֵּ ין ְמרֻ בֶּ ה וּבֵ ין מוּעָ ט ?‬
‫וְ אֵ ילוּ הֵ ן מֵ י מֶ לַח הַ מֻּ תָּ ִרין‪.‬‬
‫נוֹתֵ ן ֶשׁמֶ ן בַּ ְתּ ִחלָּה לְ תוֹ� הַ מַּ יִם א ֹו לְ תוֹ� הַ מֶּ לַח‪.‬‬

‫‪ .1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ .1.1‬אין עושים הילמי )ראה מושגים( בשבת‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אפשר להכין מי מלח )הילמי מועט(‪ ,‬ולטבול בהם את הפת או את התבשיל‪.‬‬
‫‪ .2‬ר' יוסי )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ .2.1‬אין הבדל בין תערובת מרובה או מועטת של מים ומלח‪.‬‬
‫‪ .2.2‬אם נותנים שמן לתוך המים קודם שנותנים את המלח‪ ,‬מותר‪.‬‬
‫‪ .2.3‬אם נותנים שמן לתוך המלח קודם שפיכת המים‪ ,‬מותר‪.‬‬
‫משנה ג‪ :‬דיני רפואה בשבת‬

‫יאים‪.‬‬
‫אֵ ין אוֹכְ לִ ין אֵ זוֹבְ יוֹן בַּ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬לְ ִפי ֶשׁאֵ ינ ֹו מַ אֲ כַ ל בְּ ִר ִ‬
‫אֲ בָ ל א ֹוכֵל הוּא אֶ ת יוֹעֶ זֶר‪,‬‬
‫וְ שׁוֹתֶ ה אַ בּוּבְ רוֹעֶ ה‪.‬‬
‫אָדם לִ ְרפוּאָה‪ ,‬וְ כָ ל הַ מַּ ְשׁ ִקין שׁוֹתֶ ה‪,‬‬
‫כָּ ל הָ אֳ כָ לִ ין א ֹוכֵל ָ‬
‫חוּץ ִממֵּ י ְדקָ לִ ים וְ כוֹס עִ קָּ ִרים‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁהֵ ן לִ ירוֹקָ ה‪.‬‬
‫אֲ בָ ל שׁוֹתֶ ה הוּא מֵ י ְדקָ לִ ים לִ ְצמָ אוֹ‪ ,‬וְ סָ � ֶשׁמֶ ן עִ קָּ ִרין ֶשׁ�א לִ ְרפוּאָה‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬

‫אין לאכול אזוביון )עשב המשמש תרופה נגד תולעים במעיים( בשבת‪ ,‬כיוון שאינו מאכל‬
‫לבריאים‪.‬‬
‫מותר לאכול יועזר )עשב נגד תולעים בכבד( בשבת‪ ,‬כיוון שגם בריאים אוכלים אותו‪.‬‬
‫מותר לשתות מים שהשרו בהם אבוב רועה )שמשמש תרופה למים מגולים שהורעלו ע"י נחש(‪.‬‬
‫כלל‪ :‬מאכלים ומשקים שאוכלים ושותים גם בריאים‪ ,‬מותרים אף לחולים‪.‬‬
‫חריגים לכלל הנ"ל‪ :‬מי דקלים ) מי מעיין מסוים(וכוס עיקרים )העשוי משורשים של עשבים(‪:‬‬
‫‪ .5.1‬אסורים לשתות לחולי צהבת‪ ,‬שניכר ממראה פניהם ששותים אותם לרפואה‪.‬‬
‫‪ .5.2‬לבריאים מותר לשתות מי דקלים לצמאם‪ ,‬ולסוך בשמן עקרים לא לשם רפואה‪.‬‬

‫משנה ד‪:‬‬

‫המשך דיני רפואה בשבת‬

‫הַ חו ֵֹשׁשׁ בְּ ִשׁנָּיו‪,‬‬
‫�א יְגַ מַּ ע בָּ הֶ ן אֶ ת הַ חֹמֶ ץ‪.‬‬
‫אֲ בָ ל ְמטַ בֵּ ל הוּא כְ ַד ְרכּוֹ‪ ,‬וְ ִאם נ ְִת ַרפָּ א‪ ,‬נ ְִת ַרפָּ א‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 26‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫הַ חו ֵֹשׁשׁ בְּ מָ ְתנָיו‪,‬‬
‫�א יָסוּ� ַייִן ָוחֹמֶ ץ‪ ,‬אֲ בָ ל סָ � הוּא אֶ ת הַ ֶשּׁמֶ ן‪,‬‬
‫וְ �א ֶשׁמֶ ן ו ֶֶרד‪.‬‬
‫בְּ נֵי ְמלָכִ ים סָ כִ ין ֶשׁמֶ ן ו ֶֶרד עַ ל מַ כּוֹתֵ יהֶ ן‪ֶ ,‬שׁכֵּן ַדּ ְרכָּ ם לָסוּ� בַּ חֹל‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ :‬כָּ ל י ְִשׂ ָראֵ ל בְּ נֵי ְמלָכִ ים הֵ ם‪.‬‬

‫‪ .1‬מי שיש לו כאב שיניים‪:‬‬
‫‪ .1.1‬לא יגמע חומץ כדי לרפא כאבו‪ ,‬כי זה סימן מובהק לריפוי‪.‬‬
‫‪ .1.2‬יכול לטבל פתו בחומץ‪ .‬כי כך עושים גם הבריאים‪.‬‬
‫‪ .2‬מי שיש לו כאב במותניים‪:‬‬
‫‪ .2.1‬לא יסוך גופו ביין וחומץ‪ ,‬כי זה סימן מובהק לריפוי‪.‬‬
‫‪ .2.2‬יכול הוא לסוך בשמן בלבד‪ ,‬כי כך עושים גם הבריאים‪.‬‬
‫‪ .3‬לגבי שמן ורד שמחירו יקר‪:‬‬
‫‪ .3.1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ .3.1.1‬בני אדם רגילים לא יסוכו‪.‬‬
‫‪ .3.1.2‬בני מלכים שכך דרכם גם בחול‪ ,‬יכולים לסוך גם בשבת‪.‬‬
‫‪ .3.2‬רבי שמעון‪ :‬כל ישראל בני מלכים הם‪ ,‬ומותר לכולם לסוך גם בשמן וורד‪.‬‬
‫פרק טו‪:‬‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫מושגים‪:‬‬
‫קשר הגמלים‪:‬‬
‫קשר הספנים‪:‬‬
‫מפתח החלוק‪:‬‬

‫משנה א‬

‫דיני קשרים וקיפול בגדים בשבת‪ ,‬דיני הצעת המיטות בשבת‪.‬‬

‫זהו קשר שנעשה ע"י מובילי הגמלים‪ .‬הם נוקבים חור בחוטמו של הגמל‪ ,‬וקושרים בו רצועה‪ ,‬כדי‬
‫שתישאר שם לעולם‪.‬‬
‫זהו קשר שעושים הספנים‪ .‬הם קושרים חבל בנקב שראש הספינה כדי שישאר שם לעולם‪.‬‬
‫כשהאישה קושרת את חלוקה‪ ,‬היא קושרת רצועה שנמצאת בצד ימין של החלוק אל כתף שמאל של‬
‫החלוק‪ ,‬ורצועה שנמצאת בצד שמאל‪ ,‬אל כתף ימין של החלוק‪ .‬קשר זה הוא מפתח החלוק‪.‬‬

‫קשר של קיימא שאסור בשבת‬

‫אֵ לּוּ ְק ָשׁ ִרים ֶשׁחַ יָּבִ ין ֲעלֵיהֶ ן‪,‬‬
‫קֶ ֶשׁר הַ גַּ מָּ לִ ין וְ קֶ ֶשׁר הַ סַּ פָּ נִין‪.‬‬
‫שּׁוּרן‪ ,‬כָּ � הוּא חַ יָּב עַ ל הֶ תֵּ ָרן‪.‬‬
‫וּכְ ֵשׁם ֶשׁהוּא חַ יָּב עַ ל ִק ָ‬
‫ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר‪ :‬כָּ ל קֶ ֶשׁר ֶשׁהוּא יָכוֹל לְ הַ ִתּיר ֹו בְ אַחַ ת ִמיּ ָָדיו‪ ,‬אֵ ין חַ יָּבִ ין עָ לָיו‪.‬‬

‫‪ .1‬תנא קמא‪ :‬קשרים שחייב עליהם מי שעשעם בשבת‪:‬‬
‫‪ .1.1‬קשר הגמלים )ראה מושגים(‪ ,‬וקשר הספנים )ראה מושגים(‪) ,‬הם קשרים של קיימא(‪.‬‬
‫‪ .1.2‬גם להתיר קשר של קיימא אסור בשבת‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי מאיר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬קשר שניתן להתירו ביד אחת‪ ,‬גם קשר של קיימא‪ ,‬אין חייבים‬
‫עליו‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫סוגים שונים של קשרים‬

‫יֵשׁ לְ � ְק ָשׁ ִרים ֶשׁאֵ ין חַ יָּבִ ין ֲעלֵיהֶ ן כְּ קֶ ֶשׁר הַ גַּ מָּ לִ ין וּכְ קֶ ֶשׁר הַ סַּ פָּ נִין‪.‬‬
‫קו ֶֹשׁ ֶרת ִא ָשּׁה ִמ ְפ ַתּח חֲלוּקָ הּ‪,‬‬
‫וְ חוּטֵ י סְ בָ כָ ה‪,‬‬
‫יקיָא‪,‬‬
‫וְ ֶשׁל ְפּ ִס ְ‬
‫ְוּרצוּעוֹת ִמנְעָ ל וְ סַ נ ְָדּל‪,‬‬
‫וְ נוֹדוֹת ַייִן ו ֶָשׁמֶ ן‪,‬‬
‫וּקדֵ ָרה ֶשׁל בָּ ָשׂר‪.‬‬
‫ְ‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר בֶּ ן ַי ֲעקֹב אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫קו ְֹשׁ ִרין לִ ְפנֵי הַ בְּ הֵ מָ ה בִּ ְשׁבִ יל ֶשׁ�א תֵ צֵ א‪.‬‬
‫יקיָא‪ ,‬אֲ בָ ל �א בְ חֶ בֶ ל‪.‬‬
‫קו ְֹשׁ ִרין ְדּלִ י בִּ ְפ ִס ְ‬
‫ְהוּדה מַ ִתּיר‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫ְהוּדה‪ :‬כָּ ל קֶ ֶשׁר ֶשׁאֵ ינ ֹו ֶשׁל ְקיָמָ א‪ ,‬אֵ ין חַ יָּבִ ין עָ לָיו‪.‬‬
‫כְּ לָל אָמַ ר ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ .1‬יש קשרים שאין חייבים עליהם‪ ,‬אבל אסור לקשרם בשבת )המשנה אינה מפרטת אותם(‪.‬‬
‫‪ .2‬קשרים שמותרים לכתחילה בשבת‪:‬‬
‫‪ .2.1‬קשירת מפתח החלוק )ראה מושגים(‪.‬‬
‫‪ .2.2‬קשירת חוטי סבכה )רשת שעל שערות האישה(‪.‬‬
‫‪ .2.3‬קשירת חוטי החגורה )"פסיקיא"(‪.‬‬
‫‪ .2.4‬קשירת חוטי מנעל וסנדל )שקושרים אותם כל יום כשנועלים אותם(‪.‬‬
‫‪ .2.5‬קשירת נודות יין ושמן‪ ,‬כשסוגרים אותם‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 27‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫‪ .2.6‬קשירת מטלית על גבי קדירת בשר )לשמור על חומה(‪.‬‬
‫מותר לקשור חבל על גבי הפתח של החצר כדי שהבהמה לא תצא‪.‬‬
‫‪ .3‬רבי אליעזר בן יעקב‪:‬‬
‫‪ .4‬קשירת דלי שעל פי הבאר‪:‬‬
‫מותר )כיוון שאת החגורה בוודאי ייקח(‪.‬‬
‫‪ .4.1‬בחגורה‪:‬‬
‫‪ .4.2‬בחבל‪:‬‬
‫‪ .4.2.1‬תנא קמא‪ :‬אסור )כיוון שאת החבל יתכן וישאיר שם(‪.‬‬
‫‪ .4.2.2‬רבי יהדה‪ :‬מתיר‪.‬‬
‫קשר שיש כוונה להתירו‪ ,‬אין חייבים עליו‪.‬‬
‫‪ .5‬כלל אמר רבי יהודה‪:‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫קיפול בגדים בשבת‬

‫אַרבָּ עָ ה ַוח ֲִמ ָשּׁה ְפעָ ִמים‪,‬‬
‫ְמקַ ְפּלִ ין אֶ ת הַ כֵּלִ ים אֲ ִפלּוּ ְ‬
‫וּמַ ִצּיעִ ין אֶ ת הַ ִמּטּוֹת ִמלֵּילֵי ַשׁבָּ ת ל ַַשּׁבָּ ת‪ ,‬אֲ בָ ל �א ִמ ַשּׁבָּ ת לְ מוֹצָ אֵ י ַשׁבָּ ת‪.‬‬
‫פּוּרים ל ַַשּׁבָּ ת‪,‬‬
‫ַרבִּ י י ְִשׁמָ עֵ אל אוֹמֵ ר‪ְ :‬מקַ ְפּלִ ין אֶ ת הַ כֵּלִ ים וּמַ ִצּיעִ ין אֶ ת הַ ִמּטּוֹת‪ִ ,‬מיּוֹם הַ כִּ ִ‬
‫פּוּרים‪.‬‬
‫וְ חֶ לְ בֵ י ַשׁבָּ ת ְק ֵרבִ ין בְּ יוֹם הַ כִּ ִ‬
‫פּוּרים ְק ֵרבִ ין בַּ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫פּוּרים‪ ,‬וְ �א ֶשׁל יוֹם הַ כִּ ִ‬
‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪� :‬א ֶשׁל ַשׁבָּ ת ְק ֵרבִ ין בְּ יוֹם הַ כִּ ִ‬

‫‪ .1‬מותר לקפל את הבגדים כדי שלא יתקמטו )ואפילו מספר פעמים עד שיהיו מקופלים יפה(‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬הצעת המיטות‪:‬‬
‫‪ .1‬לצורך השבת )כגון מליל שבת לשבת(‪ ,‬מותר‪.‬‬
‫‪ .2‬לצורך מוצש"ק )משבת למוצאי שבת(‪ ,‬אסור‪.‬‬
‫‪ .3‬רבי ישמעאל‪ :‬מיום כפור לשבת שאחריה‪ ,‬מותר לקפל בגדים ולהציע את המיטות‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬הקרבת אברי קרבן תמיד שנשארו בשבת‪ ,‬ביום הכפורים שלאחריו‪ ,‬ולהיפך‪:‬‬
‫‪ .1‬רבי ישמעאל )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ .1.1‬אברי קרבן שנשארו בשבת‪ ,‬אפשר להקריב ביום כפור שאחריה )יו"כ קל משבת(‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אברי קרבן שנשארו ביום כפור‪ ,‬אי אפשר להקריב בשבת שאחריו‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי עקיבא‪ :‬אין להקריב של שבת ביום הכפורים שלאחריה‪ ,‬וכן להיפך )קדושת שניהם שווה(‪.‬‬
‫פרק טז'‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫דינים הקשורים לדליקה בשבת‪ ,‬כפיית קערה בשבת על גבי נר או על גבי‬
‫צואה או על גבי עקרב‪ ,‬דין הנאה ממלאכה שעושה נכרי בשבת‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬מה מותר להציל בשבת מפני הדליקה ?‬

‫כָּ ל כִּ ְתבֵ י הַ קֹּדֶ שׁ מַ ִצּילִ ין אוֹתָ ן ִמ ְפּנֵי הַ ְדּלֵקָ ה‪,‬‬
‫בֵּ ין ֶשׁקּו ִֹרין בָּ הֶ ן וּבֵ ין ֶשׁאֵ ין קו ִֹרין בָּ הֶ ן‪.‬‬
‫וְ אַף עַ ל ִפּי ֶשׁכְּ תוּבִ ים בְּ כָ ל לָשׁוֹן‪ְ ,‬טעוּנִים גְּ נִיזָה‪.‬‬
‫וּמ ְפּנֵי מָ ה אֵ ין קו ִֹרין בָּ הֶ ן ? ִמ ְפּנֵי בִ טּוּל בֵּ ית הַ ִמּ ְד ָרשׁ‪.‬‬
‫ִ‬
‫מַ ִצּילִ ין ִתּיק הַ סֵּ פֶ ר עִ ם הַ סֵּ פֶ ר‪,‬‬
‫וְ ִתיק הַ ְתּ ִפלִּ ין עִ ם הַ ְתּ ִפלִּ ין‪ ,‬וְ אַף עַ ל ִפּי ֶשׁיֵּשׁ בְּ ת ֹוכָ ן מָ עוֹת‪.‬‬
‫וּלְ הֵ יכָ ן מַ ִצּילִ ין אוֹתָ ן ?‬
‫לְ מָ בוֹי ֶשׁאֵ ינ ֹו ְמפֻ לָּשׁ‪.‬‬
‫בֶּ ן בְּ תֵ י ָרא א ֹומֵ ר‪ :‬אַף ל ְַמפֻ לָּשׁ‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬

‫מותר להציל את כתבי הקודש מפני הדליקה‪:‬‬
‫‪ .1.1‬בין אלה שקוראים בהם )תורה ונביאים( ובין אלה שלא קוראים בהם )כתובים(‪.‬‬
‫‪ .1.2‬בין כתובים בעברית ובין בכל לשון‪.‬‬
‫אלה שאינם כתובים בלשון הקודש ולא קוראים בהם טעונים גניזה‪.‬‬
‫אין קוראים בכתובים בשבת כדי שלא ימנעו לבא לשמוע את הדרשה‪.‬‬
‫כשמצילים ספר תורה מותר להצילו יחד עם התיק שהספר מונח בתוכו‪.‬‬
‫מותר להציל תפילין עם התיק שלהם גם אם יש בתיק מעות‪.‬‬
‫לאן מצילים את כתבי הקודש ?‬
‫‪ .6.1‬תנא קמא‪ :‬למבוי שאינו מפולש )סגור משלוש רוחות‪ ,‬ויש לו לחי ברוח רביעית(‪.‬‬
‫‪ .6.2‬בן בתירא )ואין הלכה כמותו(‪ :‬אף למבוי מפולש )שאין לו לחי ברוח רביעית(‪.‬‬

‫משנה ב‪:‬‬

‫כמה מזון מותר להציל בשבת מפני הדליקה ?‬

‫מַ ִצּילִ ין ְמזוֹן ָשׁלשׁ ְסעֻדּוֹת‪,‬‬
‫ָאָדם‪ ,‬הָ ָראוּי לַבְּ הֵ מָ ה‪ ,‬לַבְּ הֵ מָ ה‪.‬‬
‫ָאָדם‪ ,‬ל ָ‬
‫הָ ָראוּי ל ָ‬
‫כֵּיצַ ד ?‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 28‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫נ ְָפלָה ְדלֵקָ ה בְּ לֵילֵי ַשׁבָּ ת‪ ,‬מַ ִצּילִ ין ְמזוֹן ָשׁלשׁ ְסעֻדּוֹת‪.‬‬
‫בַּ ַשּׁח ֲִרית‪ ,‬מַ ִצּילִ ין ְמזוֹן ְשׁתֵּ י ְסעֻדּוֹת‪,‬‬
‫בַּ ִמּנְחָ ה‪ְ ,‬מזוֹן ְסע ָֻדּה אֶ חָ ת‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ :‬לְ ע ֹולָם מַ ִצּילִ ין ְמזוֹן ָשׁלשׁ ְסעֻדּוֹת‪.‬‬

‫‪ .1‬מותר להציל מזון בכמות הנדרשת לשבת זו בלבד‪:‬‬
‫‪ .1.1‬לאדם‪ :‬מזון הראוי לאכילת אדם‪ ,‬ועד שלוש סעודות‪.‬‬
‫‪ .1.2‬לבהמה‪ :‬מזון הראוי לאכילת בהמה‪.‬‬
‫‪ .2‬מספר סעודות שבת שמותר להציל‪:‬‬
‫‪ .2.1‬תנא קמא‪ :‬מספר הסעודות תלוי בזמן שפרצה השריפה‪.‬‬
‫‪ .2.1.1‬פרצה קודם סעודת ליל שבת מותר להציל שלוש סעודות‪.‬‬
‫‪ .2.1.2‬פרצה בבוקר קודם סעודת שבת מותר להציל שתי סעודות‪.‬‬
‫‪ .2.1.3‬פרצה במנחה קודם סעודה שלישית‪ ,‬מותר להציל סעודה אחת בלבד‪.‬‬
‫‪ .2.2‬רבי יוסי )ואין הלכה כמותו(‪ :‬מותר בכל זמן בשבת להציל שלוש סעודות‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫המשך דיני הצלת מזון בשבת מפני הדליקה‬

‫מַ ִצּילִ ין סַ ל מָ לֵא כִ כָּ רוֹת‪ ,‬וְ אַף עַ ל ִפּי ֶשׁיֶּשׁ בּ ֹו מֵ אָה ְסעֻדּוֹת‪,‬‬
‫וְ עִ גּוּל ֶשׁל ְדּבֵ לָה‪ ,‬וְ חָ בִ ית ֶשׁל ַייִן‪.‬‬
‫וְ אוֹמֵ ר לַאֲ חֵ ִרים‪" :‬בּוֹאוּ וְ הַ ִצּילוּ ָלכֶם"‪.‬‬
‫וְ ִאם הָ יוּ ִפ ְק ִחין‪ ,‬עו ִֹשׂין עִ מּ ֹו חֶ ְשׁבּוֹן אַחַ ר הַ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫לְ הֵ יכָ ן מַ ִצּילִ ין אוֹתָ ן ?‬
‫לֶחָ צֵ ר הַ ְמע ֶֹרבֶ ת‪.‬‬
‫בֶּ ן בְּ תֵ י ָרא א ֹומֵ ר‪ :‬אַף לְ ֶשׁאֵ ינָהּ ְמע ֶֹרבֶ ת‪.‬‬

‫‪ .1‬מותר להציל אפילו מאה סעודות‪ ,‬אם האוכל נמצא בכלי אחד‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫‪ .1.1‬סל מלא ככרות‪.‬‬
‫‪ .1.2‬עגול של דבלה‪ ,‬וחבית של יין‪.‬‬
‫‪ .2‬הצלת מזון של אדם ע"י חברו‪:‬‬
‫‪ .2.1‬מותר להפקיר את המזון‪ ,‬ולומר לאחרים שיבואו לקחת לעצמם‪.‬‬
‫‪ .2.2‬אם האחרים מחזירים את המזון לבעל הבית לאחר השבת‪ ,‬מותר להם לבקש שכר‪.‬‬
‫‪ .3‬המקום שלשם מצילים מפני הדליקה‪:‬‬
‫‪ .3.1‬תנא קמא‪ :‬לחצר שעשו בה עירוב חצרות‪.‬‬
‫‪ .3.2‬בן בתירא‪) ,‬ואין הלכה כמותו(‪ :‬אף לחצר שלא עשו בה עירוב‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫דיני הצלת בגדים וכלים בשבת מפני הדליקה‬

‫וּלְ ָשׁם מו ִֹציא כָ ל כְּ לֵי תַ ְשׁ ִמישׁוֹ‪,‬‬
‫וְ לוֹבֵ שׁ כָּ ל מַ ה ֶשּׁיָּכוֹל לִ לְ בּשׁ‪ ,‬וְ עוֹטֵ ף כָּ ל מַ ה ֶשּׁיָּכוֹל ַל ֲעטֹף‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ְ :‬שׁמ ֹונָה עָ ָשׂר כֵּלִ ים‪.‬‬
‫וְ ח ֹוזֵר וְ לוֹבֵ שׁ וּמוֹצִ יא‪,‬‬
‫◌ְאוֹמֵ ר לַאֲ חֵ ִרים‪ ,‬בּוֹאוּ וְ הַ ִצּילוּ עִ ִמּי‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫מוציאים למקום שמצילים )בהתאם למשנה הקודמת( את הכלים הנחוצים לאדם בשבת‪.‬‬
‫הצלת בגדים‪:‬‬
‫‪ .2.1‬תנא קמא‪ :‬יכול אדם ללבוש ולהתעטף בכמה שיותר בגדים ולהצילם‪.‬‬
‫‪ .2.2‬רבי יוסי‪) ,‬ואין הלכה כמותו(‪ :‬יכול ללבוש מקסימום שמונה עשרה בגדים ולהצילם‪.‬‬
‫מותר לאדם לחזור וללבוש בגדים פעם נוספת כדי להצילם‪.‬‬
‫יכול אף לומר לאחרים בואו והצילו עמי )ע"י שילבשו את הבגדים(‪.‬‬

‫משנה ה‪ :‬מה מותר לעשות כדי שדליקה לא תתפשט‬

‫וּמגְ ָדּל‪ֶ ,‬שׁאָחַ ז בָּ הֶ ן אֶ ת הָ אוּר‪,‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן ַננָּס אוֹמֵ ר‪ :‬פּו ְֹר ִסין עוֹר ֶשׁל גְּ ִדי עַ ל גַּ בֵּ י ִשׁ ָדּה תֵּ בָ ה ִ‬
‫ִמ ְפּנֵי ֶשׁהוּא ְמחָ ֵר�‪.‬‬
‫וְ עו ִֹשׂין ְמ ִחצָּ ה בְּ כָ ל הַ כֵּלִ ים‪ ,‬בֵּ ין ְמל ִֵאים בֵּ ין ֵריקָ נִים‪ ,‬בִּ ְשׁבִ יל ֶשׁ�א תַ ֲעבֹר הַ ְדּלֵקָ ה‪.‬‬
‫וּמכַ בִּ ין אֶ ת הַ ְדּ ֵלקָ ה‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹסֵ ר בִּ כְ לֵי חֶ ֶרשׂ ח ֲָד ִשׁים ְמל ִֵאין מַ יִם‪ ,‬לְ ִפי ֶשׁאֵ ין יְכוֹלִ ין לְ קַ בֵּ ל אֶ ת הָ אוּר‪ ,‬וְ הֵ ן ִמ ְתבַּ ְקּעִ ין ְ‬

‫‪ .1‬רבי שמעון בן ננס‪:‬‬
‫‪ .1.1‬מותר לפרוס עור של גדי )שאינו נשרף(‪ ,‬על גבי ארונות של עץ‪ ,‬שאש אחזה בהם‪.‬‬
‫‪ .1.2‬עור הגדי רק נחרך מהאש ואינו משרף‪.‬‬
‫‪ .1.3‬מותר לעשות מחיצה מכלים ריקים או מלאים )במים(‪ ,‬כדי שהאש לא תתפשט‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי יוסי )ואין הלכה כמותו(‪ :‬מחיצה מכלי חרס חדשים מלאים‪ ,‬אסור‪ ,‬כיוון שיכולים להתפקע‬
‫ולגרום לכיבוי‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 29‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫כיבוי דליקה בשבת ע"י נכרי או ע"י קטן‬

‫נָכְ ִרי ֶשׁבָּ א לְ כַ בּוֹת‪,‬‬
‫אֵ ין או ְֹמ ִרים ל ֹו‪" :‬כַּ בֵּ ה"‪ ,‬ו"◌ְאַל ְתּכַ בֶּ ה"‪,‬‬
‫ִמ ְפּ ֵני ֶשׁאֵ ין ְשׁבִ יתָ ת ֹו ֲעלֵיהֶ ן‪.‬‬
‫אֲ בָ ל קָ טָ ן ֶשׁבָּ א לְ כַ בּוֹת‪,‬‬
‫אֵ ין שׁו ְֹמעִ ין לוֹ‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁ ְשּׁבִ יתָ ת ֹו ֲעלֵיהֶ ן‪.‬‬

‫‪ .1‬נכרי שבא לכבות דליקה בביתו של ישראל‪:‬‬
‫‪ .1.1‬אין לומר לו כבה או אל תכבה‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אין הישראל מוזהר על שביתת הנוכרי‪.‬‬
‫‪ .2‬קטן שבא לכבות דליקה בשבת‪:‬‬
‫‪ .2.1‬אין נותנים לו לכבות‪.‬‬
‫‪ .2.2‬ישראל מוזהר על שביתת קטן‪.‬‬
‫משנה ז‪:‬‬

‫כפיית קערה בשבת על גבי נר‪ ,‬על גבי צואה ועל גבי עקרב‬

‫כּו ִֹפין ְקעָ ָרה עַ ל גַּ בֵּ י הַ נֵּר בִּ ְשׁבִ יל ֶשׁ�א תֶ ֱאחֹז בַּ קּו ָֹרה‪,‬‬
‫וְ עַ ל צוֹאָה ֶשׁל קָ טָ ן‪,‬‬
‫וְ עַ ל עַ ְק ָרב ֶשׁ�א ִת ָשּׁ�‪.‬‬
‫ֲשׂה בָ א לִ ְפנֵי ַרבָּ ן יוֹחָ נָן בֶּ ן זַכַּ אי בַּ ע ֲָרב‪ ,‬וְ אָמַ ר‪" :‬חו ְֹשׁ ַשׁנִי ל ֹו מֵ חַ טָּ את"‪.‬‬
‫ְהוּדה‪ :‬מַ ע ֶ‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ .1‬מותר לכפות קערה על גבי נר‪ ,‬כדי שלא תישרף התקרה )ובלבד שיישאר פתח לאוויר שלא יכבה‬
‫הנר(‪.‬‬
‫‪ .2‬מותר לכפות קערה על גבי צואת תרנגולים‪ ,‬כדי שלא יתלכלך ילד קטן בצואה‪.‬‬
‫‪ .3‬כפיית קערה על גבי עקרב‪:‬‬
‫‪ .3.1‬תנא קמא‪ :‬מותר )ואפילו שעל ידי כך העקרב ניצוד(‪.‬‬
‫‪ .3.2‬רבי יהודה‪:‬‬
‫‪ .3.2.1‬אסור )משום צידה(‪ ,‬וחייב חטאת‪.‬‬
‫‪ .3.2.2‬ספור מעשה שר' יוחנן חשש לחיוב חטאת במקרה כזה‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬דין הנאה ממלאכה שעושה נכרי בשבת‬

‫נָכְ ִרי ֶשׁ ִה ְדלִ יק אֶ ת הַ נֵּר‪ִ ,‬מ ְשׁ ַתּמֵּ שׁ לְ אוֹר ֹו י ְִשׂ ָראֵ ל‪,‬‬
‫וְ ִאם בִּ ְשׁבִ יל י ְִשׂ ָראֵ ל‪ ,‬אָסוּר‪.‬‬
‫ִמלֵּא מַ יִם לְ הַ ְשׁקוֹת בְּ הֶ ְמתּוֹ‪ ,‬מַ ְשׁקֶ ה אַח ֲָריו י ְִשׂ ָראֵ ל‪,‬‬
‫וְ ִאם בִּ ְשׁבִ יל י ְִשׂ ָראֵ ל‪ ,‬אָסוּר‪.‬‬
‫עָ ָשׂה גוֹי ֶכּבֶ שׁ ל ֵֵירד בּוֹ‪ ,‬יו ֵֹרד אַח ֲָריו י ְִשׂ ָראֵ ל‪,‬‬
‫וְ ִאם בִּ ְשׁבִ יל י ְִשׂ ָראֵ ל‪ ,‬אָסוּר‪.‬‬
‫ֲשׂה בְ ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל וּזְקֵ נִים ֶשׁהָ יוּ בָ ִאין בִּ ְס ִפינָה‪ ,‬וְ עָ ָשׂה גוֹי ֶכּבֶ שׁ ל ֵֵירד בּוֹ‪ ,‬וְ י ְָרדוּ ב ֹו ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל וּזְקֵ ִנים‪.‬‬
‫מַ ע ֶ‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫נכרי שהדליק נר בשבת‪:‬‬
‫‪ .1.1‬אם הדליק לצורך עצמו‪ ,‬מותר לישראל להנות מאורו‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אם הדליק לצורך ישראל‪ ,‬אסור‪.‬‬
‫נכרי שהעביר מים מבור ברשות הרבים לבור ברשות היחיד להשקות את בהמתו‪:‬‬
‫‪ .2.1‬אם מילא לצורך עצמו‪ ,‬מותר גם לישראל להשקות בהמתו‪.‬‬
‫‪ .2.2‬אם מילא עבור ישראל‪ ,‬אסור‪.‬‬
‫עשה הנכרי כבש לרדת מהספינה ליבשה‪:‬‬
‫‪ .3.1‬אם בשביל עצמו עשה‪ ,‬מותר גם לישראל‪.‬‬
‫‪ .3.2‬אם בשביל ישראל עשה‪ ,‬אסור‪.‬‬
‫סיפור מעשה על רבן גמליאל וזקנים שירדו מהספינה בשבת‪ ,‬בכבש שעשה נכרי לעצמו‪.‬‬

‫פרק יז‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬
‫מושגים‪:‬‬
‫קנה של זיתים‪:‬‬

‫דיני טלטול בשבת‪.‬‬

‫רגילים היו לצבור את הזיתים במעטן‪ ,‬שהוא כלי שהזיתים מתחממים בו ומתרככים‪ ,‬והיו בודקים אם‬
‫ריכוכם נגמר ע"י שהיו מהפכים אותם בקנה מיוחד העשוי לצורך כך‪ .‬וזהו קנה של זיתים‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬טלטול כלים שיש להם דלתות‬

‫כָּ ל הַ כֵּלִ ים נִטָּ לִ ין בַּ ַשּׁבָּ ת וְ ַדלְ תוֹתֵ יהֶ ן עִ מָּ הֶ ן‪ ,‬אַף עַ ל ִפּי ֶשׁנּ ְִתפָּ ְרקוּ בַּ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫ֶשׁאֵ ינָן דּו ִֹמין לְ ַדלְ תוֹת הַ בַּ יִת‪ ,‬לְ ִפי ֶשׁאֵ ינָן ִמן הַ מּוּכָ ן‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 30‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫‪ .1‬מותר לטלטל כלים וגם את דלתותיהם )כגון‪ :‬ארגזים וארונות(‪ ,‬גם כאשר הדלתות פורקו לפני‬
‫שבת‪.‬‬
‫‪ .2‬דלתות של בית‪:‬‬
‫‪ .2.1‬אין לטלטל בשבת‪.‬‬
‫‪ .2.2‬מטרת דלתות של בית‪ ,‬להיות קבועות ואינן מיועדות לטלטול‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬
‫גופו(‬

‫דוגמאות לכלים שמלאכתם לאיסור ומותר לטלטלם לשימוש המותר בשבת )טלטול לצורך‬

‫אָדם קֻ ְרנָס לְ פַ צֵּ עַ בּ ֹו אֶ ת הָ ֱאג ֹוזִים‪,‬‬
‫נוֹטֵ ל ָ‬
‫וְ קַ ְרדֹּם ל ְַחתֹּ� אֶ ת הַ ְדּבֵ לָה‪.‬‬
‫ְמג ֵָרה‪ ,‬לִ גְ רֹר בָּ הּ אֶ ת הַ גְּ בִ ינָה‪.‬‬
‫מַ גְ ֵרפָ ה‪ ,‬לִ גְ רֹף בָּ הּ אֶ ת הַ גְּ ר ֹוגָרוֹת‪.‬‬
‫אֶ ת הָ ַרחַ ת וְ אֶ ת הַ מַּ ְזלֵג‪ ,‬לָתֵ ת עָ לָיו לַקָּ טָ ן‪.‬‬
‫אֶ ת הַ כּוֹשׁ וְ אֶ ת הַ כִּ ְרכָּ ר‪ ,‬לִ ְתחֹב בּוֹ‪.‬‬
‫מַ חַ ט ֶשׁל יָד‪ ,‬לִ טֹּל בָּ הּ אֶ ת הַ קּוֹץ‪,‬‬
‫וְ ֶשׁל סַ קָּ ִאים‪ ,‬לִ ְפתֹּחַ בָּ הּ אֶ ת הַ ָדּלֶת‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫קורנס )פטיש( לפצח אגוזים‪.‬‬
‫קרדום )כלי לביקוע עצים( לחתוך דבלה של תאנים דרוסות‪.‬‬
‫מגרה )מסור( לנסר גבינה יבשה‪.‬‬
‫מגריפה לגרוף תאנים יבשות מהחבית‪.‬‬
‫רחת )כלי לזרות תבואה בגורן( ומזלג )כלי עם שיניים(‪ ,‬להגיש בהם מזונות לקטן‪.‬‬
‫כוש )מוט שהנשים טוות בו(‪ ,‬או כרכר )מחט של עץ המשמשת לאריגה(‪ ,‬לתחוב אותם לתוך אוכל‪.‬‬
‫מחט של יד כדי להוציא קוץ מהגוף‪.‬‬
‫מחט של סקאים )אנשים שתופרים שקים(‪ ,‬כדי לפתוח אתה דלת‪.‬‬

‫משנה ג‪:‬‬

‫דין קנה של זיתים )ראה מושגים( לענין טומאה ולענין טלטול‬

‫ֵיתים‪ִ ,‬אם יֶשׁ קֶ ֶשׁר בְּ רֹאשׁוֹ‪ְ ,‬מקַ בֵּ ל טֻ ְמאָה‪,‬‬
‫קָ נֶה ֶשׁל ז ִ‬
‫וְ ִאם לָאו‪ ,‬אֵ ין ְמקַ בֵּ ל טֻ ְמאָה‪.‬‬
‫בֵּ ין כָּ � וּבֵ ין כָּ �‪ ,‬נִטָּ ל בַּ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬

‫‪ .1‬אם יש קשר )כעין פקק או עיגול או כפתור( בראשו‪ ,‬הקנה מקבל טומאה‪.‬‬
‫‪ .2‬אם אין קשר בראשו אינו מקבל טומאה )שנחשב לפשוטי כלי עץ(‪.‬‬
‫‪ .3‬בין אם יש לו קשר ובין אם אין לא ‪ ,‬מותר לטלטלו בשבת )שהרי משתמשים בו לזיתים(‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫טלטול כלים בשבת‬

‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ :‬כָּ ל הַ כֵּלִ ים נִטָּ לִ ין‪,‬‬
‫חוּץ ִמן הַ מַּ סָּ ר הַ גָּדוֹל וְ יָתֵ ד ֶשׁל מַ ח ֲֵר ָשׁה‪.‬‬
‫כָּ ל הַ כֵּלִ ים נִטָּ לִ ין לְ צ ֶֹר� וְ ֶשׁ�א לְ ֹצ ֶר�‪.‬‬
‫ַרבִּ י נְחֶ ְמיָה אוֹמֵ ר‪ :‬אֵ ין נִטָּ לִ ין אֶ לָּא לְ צ ֶֹר�‪.‬‬

‫‪ .1‬רבי יוסי‪ :‬כלים שמלאכתם לאסור‪:‬‬
‫‪ .1.1‬מותר לטלטלם בשבת לצורך דבר המותר לעשותו בשבת‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אם יש בהם חסרון כיס )כגון מסור גדול‪ ,‬או יתד של מחרישה( אסור לטלטלם‪.‬‬
‫‪ .2‬כלים שמלאכתם להיתר‪:‬‬
‫‪ .2.1‬תנא קמא‪ :‬מותר לטלטלם בין שיש בהם צורך‪ ,‬ובין שאין בהם צורך‪.‬‬
‫‪ .2.2‬רבי נחמיה‪ :‬מותר לטלטלם רק אם יש בהם צורך )לצורך שימושו המיוחד(‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬טלטול שברי כלים של כלים הניטלים בשבת‬

‫כָּ ל הַ כֵּלִ ים הַ נִּטָּ לִ ין בַּ ַשּׁבָּ ת‪ִ ,‬שׁבְ ֵריהֶ ן נִטָּ לִ ין עִ מָּ הֶ ן‪ ,‬וּבִ לְ בַ ד ֶשׁ ִיּ ְהיוּ עו ִֹשׂין מֵ עֵ ין ְמלָאכָ ה‪.‬‬
‫ִשׁבְ ֵרי ע ֲֵרבָ ה לְ כַ סּוֹת בָּ הֶ ן אֶ ת ִפּי הֶ חָ בִ ית‪,‬‬
‫ִשׁבְ ֵרי זְכוּכִ ית לְ כַ סּוֹת בָּ הֶ ן אֶ ת ִפּי הַ פַּ �‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬וּבִ לְ בַ ד ֶשׁיּ ְִהיוּ עו ִֹשׂין מֵ עֵ ין ְמלַאכְ תָּ ן‪,‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫ִשׁבְ ֵרי ע ֲֵרבָ ה לָצוּק לְ תוֹכָ ן ִמ ְקפָּ ה‪,‬‬
‫וְ ֶשׁל ְזכוּכִ ית לָצוּק לְ תוֹכָ ן ָשׁמֶ ן‪.‬‬

‫‪ .1‬תנא קמא‪ :‬אם אפשר לעשות אתם מלאכה כל שהיא‪ ,‬הם ניטלים בשבת‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫‪ .1.1‬שברי ערבה )כלי שלשים בו את הבצק( כדי לכסות את פתח החבית‪.‬‬
‫‪ .1.2‬שברי זכוכית כדי לכסות בהם את פתח הפך‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי יהודה‪ :‬אפשר להשתמש בשברים רק אם ניתן לעשות בהם את מלאכת הכלי השלם‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫‪ .2.1‬שברי ערבה‪ :‬כדי לצקת לתוכם מרק עבה‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 31‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫‪ .2.2‬שברי זכוכית‪ :‬כדי לצקת לתוכם שמן‪.‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫דין טלטול של דבר האסור לטלטול כשהוא טפל לדבר המותר בטלטול‪.‬‬

‫הָ אֶ בֶ ן ֶשׁבַּ קֵּ רוּיָה‪,‬‬
‫ִאם ְממַ לְ ִאין בָּ הּ וְ אֵ ינָהּ נוֹפֶ לֶת‪ְ ,‬ממַ לְ ִאין בָּ הּ‪,‬‬
‫וְ ִאם לָאו‪ ,‬אֵ ין ְממַ לְ ִאין בָּ הּ‪.‬‬
‫שׁוּרה בַ טָּ ִפיחַ ‪ְ ,‬ממַ לְ ִאין בָּ הּ בַּ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫זְמו ָֹרה ֶשׁ ִהיא ְק ָ‬

‫‪ .1‬אבן שנמצאת בתוך דלעת המיועדת לשאיבת מים )כדי שהדלעת לא תצוף על פני המים(‪:‬‬
‫‪ .1.1‬אם האבן מהודקת היטב ואינה נופלת בזמן השאיבה‪ ,‬מותר למלא בדלעת מים בשבת‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אם האבן יכולה ליפול מהדלעת‪ ,‬אין למלא בדלעת מים‪.‬‬
‫‪ .2‬זמורה של גפן הקשורה בטפיח ) דלי קטן(‪ ,‬מותר לשאוב בעזרתה מים מן הבור‪.‬‬
‫משנה ז‪:‬‬

‫דין סתימת חלון ע"י לוח המיועד לכך בשבת‬

‫ְפּקַ ק הַ חַ לּוֹן‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬בִּ זְמַ ן ֶשׁהוּא קָ שׁוּר וְ תָ לוּי‪ ,‬פּו ְֹק ִקין בּוֹ‪,‬‬
‫וְ ִאם לָאו‪ ,‬אֵ ין פּו ְֹק ִקין בּוֹ‪.‬‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬בֵּ ין כָּ � וּבֵ ין כָּ �‪ ,‬פּו ְֹק ִקין בּ ֹו‪.‬‬

‫‪ .1‬רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ .1.1‬אם הלוח קשור בחלון ותלוי באוויר‪ ,‬מותר לסתום איתו את החלון‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אם הלוח אינו קשור או שאינו תלוי באוויר‪ ,‬אין לסתום איתו את החלון‬
‫‪ .2‬חכמים‪ :‬בין קשור בין אינו קשור מותר לסתום איתו את החלון‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬טלטול של כיסויי כלים‬

‫כָּ ל כִּ סּוּיֵי הַ כֵּלִ ים ֶשׁיֵּשׁ לָהֶ ם בֵּ ית אֲ ִחיזָה‪ ,‬נִטָּ לִ ים בַּ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫מוּרים ? בְּ כִ סּוּיֵי הַ קַּ ְרקָ עוֹת‪ ,‬אֲ בָ ל בְּ כִ סּוּיֵי הַ כֵּלִ ים‪ ,‬בֵּ ין כָּ � וּבֵ ין כָּ � נִטָּ לִ ים בַּ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י יוֹסֵ י‪ :‬בַּ מֶּ ה ְדבָ ִרים אֲ ִ‬

‫‪ .1‬תנא קמא‪ :‬אם יש להם בית אחיזה ניטלים בשבת‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי יוסי )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ .2.1‬רק בכיסויי קרקעות )כגון‪ :‬כיסוי של בור( מבדילים בין יש להם בית אחיזה לאין להם‪.‬‬
‫‪ .2.2‬בכיסויי כלים ‪ ,‬כל הכיסויים ניטלים בשבת‪.‬‬
‫פרק יח‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫פינוי אוכל בשבת‪ ,‬התנהגות עם בעלי חיים ותינוקות בשבת‪ ,‬דיני לידה‬
‫בשבת‪.‬‬

‫מושגים‪:‬‬
‫זהו מעשר ראשון לאחר שהלוי הפריש ממנו תרומת מעשר‪ ,‬ואפילו אם לא הופרשה‬
‫מעשר ראשון שניטלה תרומתו‪:‬‬
‫קודם תרומה גדולה‪ .‬כגון שהלוי הקדים ולקח מעשר ראשון מהשיבולים קודם שהיה‬
‫מרוח הכרי‪ ,‬ועדיין לא התחייבה התבואה בתרומה גדולה‪.‬‬
‫מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו‪ :‬מעשר ראשון שנמצא בידי הלוי אך לא הופרשה ממנו תרומה גדולה למרות שהיה כבר‬
‫מירוח הכרי והיה חיוב בתרומה גדולה‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬דיני פינוי אוכל של בהמה או של אדם בשבת‪,‬‬

‫וּמ ְפּנֵי בִ טּוּל בֵּ ית הַ ִמּ ְד ָרשׁ‪,‬‬
‫אַרבַּ ע וְ חָ מֵ שׁ קֻ פּוֹת ֶשׁל תֶּ בֶ ן וְ ֶשׁל ְתּבוּאָה ִמ ְפּנֵי הָ או ְֹר ִחים ִ‬
‫ְמפַ נִּין אֲ ִפלּוּ ְ‬
‫אֲ בָ ל �א אֶ ת הָ אוֹצָ ר‪.‬‬
‫ְמפַ נִּין ְתּרוּמָ ה ְטהו ָֹרה‪ְ ,‬וּדמַ אי‪,‬‬
‫ֲשׂר ִראשׁוֹן ֶשׁנּ ְִטּלָה ְתרוּמָ תוֹ‪,‬‬
‫וּמַ ע ֵ‬
‫ֲשׂר ֵשׁנִי וְ הֶ ְקדֵּ שׁ ֶשׁנּ ְִפדּוּ‪,‬‬
‫וּמַ ע ֵ‬
‫וְ הַ תֻּ ְרמוֹס הַ יָּבֵ שׁ‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא מַ אֲ כָ ל ָל ֲע ִניִּים‪.‬‬
‫אֲ בָ ל �א אֶ ת הַ טֶּ בֶ ל‪,‬‬
‫ֲשׂר ִראשׁוֹן ֶשׁ�א נ ְִטּלָה ְתרוּמָ תוֹ‪,‬‬
‫וְ �א מַ ע ֵ‬
‫ֲשׂר ֵשׁנִי וְ הֶ ְקדֵּ שׁ ֶשׁ�א נ ְִפדּוּ‪,‬‬
‫וְ �א אֶ ת מַ ע ֵ‬
‫וְ �א אֶ ת הַ לּוּף‪ ,‬וְ �א אֶ ת הַ חַ ְר ָדּל‪.‬‬
‫ַרבָּ ן ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל מַ ִתּיר בַּ לּוּף‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא מַ אֲ כַ ל עו ְֹרבִ ין‪.‬‬

‫‪ .1‬פינוי תבן‪:‬‬
‫‪ .1.1‬מותר לפנות קופות )סלים( רבות של תבן‪ ,‬כדי להכין מקום לאורחים או לתלמידים‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אסור לפנות את כל האוצר )מחסן של תבן(‪.‬‬
‫‪ .2‬פינוי מאכלי אדם‪:‬‬
‫‪ .2.1‬אוכלים שמותר לפנות‪:‬‬
‫‪ .2.1.1‬תרומה טהורה ודמאי‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 32‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫‪ .2.1.2‬מעשר ראשון שנטלה תרומתו )ראה מושגים(‪.‬‬
‫‪ .2.1.3‬מעשר שני או הקדש שנפדו )אפילו אם לא הופרש חומש בתהליך הפדיון(‪.‬‬
‫‪ .2.1.4‬תורמוס יבש מפני שהוא משמש כמאכל עניים‪.‬‬
‫‪ .2.2‬אוכלים שאסור לפנות‪:‬‬
‫‪ .2.2.1‬טבל‪.‬‬
‫‪ .2.2.2‬מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו ) ראה מושגים(‪.‬‬
‫‪ .2.2.3‬מעשר שני או הקדש שלא נפדו‪.‬‬
‫‪ .2.2.4‬חרדל )שאינו ראוי לאכילה ללא טיפול(‪.‬‬
‫‪ .3‬פינו לוף‪:‬‬
‫אסור לפנות )כמו בצל(‪.‬‬
‫‪ .3.1‬תנו קמא‪:‬‬
‫‪ .3.2‬רבן שמעון בן גמליאל‪ :‬מותר לפנות כיון שיש שמאכילים אותו לעורבים‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫דבר שמיועד בדרך כלל להסקה‪ ,‬והכינו אותו למאכל בהמה‬

‫ֲחבִ ילֵי קַ שׁ ַוחֲבִ ילֵי עֵ ִצים ַוחֲבִ ילֵי ז ְָר ִדים‪,‬‬
‫ִאם ִה ְת ִקינָן לְ מַ אֲ כַ ל בְּ הֵ מָ ה‪ְ ,‬מטַ לְ ְטלִ ין אוֹתָ ן‪ ,‬וְ ִאם לָאו‪ ,‬אֵ ין ְמטַ לְ ְטלִ ין אוֹתָ ן‪.‬‬
‫כּו ִֹפין אֶ ת הַ סַּ ל לִ ְפנֵי הָ אֶ ְפרו ִֹחים‪ ,‬כְּ דֵ י ֶשׁ ַיּעֲלוּ וְ ֵי ֵרדוּ‪.‬‬
‫ַתּ ְרנְגֹ לֶת ֶשׁבָּ ְרחָ ה‪ ,‬דּו ִֹחין אוֹתָ הּ עַ ד ֶשׁ ִתּכָּ נֵס‪.‬‬
‫וּסי ִָחין בִּ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים‪.‬‬
‫ְמ ַד ִדּין ֲעגָלִ ין ְ‬
‫ִא ָשּׁה ְמ ַד ָדּה אֶ ת בְּ נָהּ‪.‬‬
‫ְהוּדה‪:‬‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י י ָ‬
‫אֵ ימָ תַ י ? בִּ זְמַ ן ֶשׁהוּא נוֹטֵ ל אַחַ ת וּמַ נִּיחַ אַחַ ת‪ ,‬אֲ בָ ל ִאם הָ יָה גו ֵֹרר‪ ,‬אָסוּר‪.‬‬

‫‪ .1‬חבילות של קש‪ ,‬של עצים או של זרדים )שבדרך כלל מיועדים להסקה(‪:‬‬
‫‪ .1.1‬אם הכינו אותם בערב שבת לשם מאכל בהמה‪ ,‬מותר לטלטלם בשבת‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אם לא הכינו אותם למאכל בהמה‪ ,‬אסור לטלטלם‪.‬‬
‫כותרת משנה‪ :‬התנהגות עם בעלי חיים ותינוקות בשבת‪:‬‬
‫‪ .1‬מותר להניח סלים בשבת כדי שאפרוחים יעלו לאכול דרך סלים אלו‪.‬‬
‫‪ .2‬תרנגולת שברחה מותר לדחוף אותה בידיים כדי שתחזור למקומה‪.‬‬
‫‪ .3‬סייחים ועגלים מותר לאחוז בגופם בשבת ברשות הרבים כדי לסייע להם ללכת‪.‬‬
‫‪ .4‬עזרה לתינוק ללכת‪:‬‬
‫‪ .4.1‬תנא קמא‪ :‬מותר להוליכו ברשות הרבים‪.‬‬
‫‪ .4.2‬רבי יהודה‪:‬‬
‫‪ .4.2.1‬אם הוא מרים רגל אחת ומניח את השנייה‪ ,‬מותר לעזור לו‪.‬‬
‫‪ .4.2.2‬אם הוא גורר רגליו בארץ ואינו מגביהן‪ ,‬אסור‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫דיני לידה בשבת‪ ,‬גם של בהמות וגם של אשה‬

‫אֵ ין ְמיַלְּ ִדין אֶ ת הַ בְּ הֵ מָ ה בְּ יוֹם טוֹב‪ ,‬אֲ בָ ל ְמסַ ע ֲִדין‪.‬‬
‫וּמיַלְּ ִדין אֶ ת הָ ִא ָשּׁה בַּ ַשּׁבָּ ת‪,‬‬
‫ְ‬
‫וְ קו ִֹרין לָהּ חֲכָ מָ ה ִממָּ קוֹם לְ מָ קוֹם‪,‬‬
‫וּמחַ לְּ לִ ין עָ לֶיהָ אֶ ת הַ ַשּׁבָּ ת‪,‬‬
‫ְ‬
‫וְ קו ְֹשׁ ִרין אֶ ת הַ טַּ בּוּר‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ :‬אַף חו ְֹתכִ ין‪.‬‬
‫וְ כָ ל צָ ְרכֵי ִמילָה עו ִֹשׂין בַּ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬

‫‪ .1‬לידת בהמה‪ :‬לא מילדים את הוולד‪ ,‬אבל אוחזים אותו )"מסעדים"( שלא ייפול כשהוא יוצא‪.‬‬
‫‪ .2‬לידת אשה‪ :‬מותר לעשות את הדברים הבאים‪:‬‬
‫‪ .2.1‬לילד את האשה‪.‬‬
‫‪ .2.2‬להביא יולדת בשבת לצורך הלידה‪.‬‬
‫‪ .2.3‬לחלל את השבת לצורך הלידה‪.‬‬
‫‪ .2.4‬לקשור את הטבור של הוולד‪.‬‬
‫אף חותכים את הטבור של הוולד‪.‬‬
‫‪ .2.5‬רבי יוסי‪:‬‬
‫‪ .3‬מותר לעשות בשבת כל צרכי מילה‪.‬‬
‫פרק יט‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫דיני ברית מילה בשבת‪.‬‬

‫מושגים‪:‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 33‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫מילה ופריעה‪:‬‬

‫עור הערלה הוא עור כפול‪ .‬העור החיצוני נקרא "עור המילה"‪ ,‬אותו כורת המוהל בסכין‪ .‬העור הפנימי‬
‫הוא מעין קרום רך‪ ,‬ונקרא "עור הפריעה"‪ ,‬ואותו קורע המוהל לאחר חיתוך הערלה‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬דיני הכנת מכשירי ברית מילה בשבת‬

‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ִ :‬אם �א הֵ בִ יא כְ לִ י מֵ עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת‪ְ ,‬מבִ יא ֹו בַ ַשּׁבָּ ת ְמ ֻגלֶּה‪.‬‬
‫וּבַ סַּ כָּ נָה‪ְ ,‬מכַ סֵּ הוּ עַ ל ִפּי עֵ ִדים‪.‬‬
‫וְ עוֹד אָמַ ר ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר‪ :‬כּו ְֹר ִתים עֵ ִצים ַלעֲשׂוֹת פֶּ חָ ִמין וְ ַלעֲשׂוֹת כְּ לִ י בַ ְרזֶל‪.‬‬
‫כְּ לָל אָמַ ר ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א‪:‬‬
‫כָּ ל ְמלָאכָ ה ֶשׁאֶ ְפ ָשׁר ַלעֲשׂוֹתָ הּ מֵ עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת‪ ,‬אֵ ינָהּ דּוֹחָ ה אֶ ת הַ ַשּׁבָּ ת‪,‬‬
‫וְ ֶשׁ ִאי אֶ ְפ ָשׁר ַלעֲשׂוֹתָ הּ מֵ עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת‪ ,‬דּוֹחָ ה אֶ ת הַ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬

‫‪ .1‬רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ .1.1‬אם לא הביא המוהל את סכין המילה מערב שבת‪:‬‬
‫‪ .1.1.1‬יביאו מגולה‪.‬‬
‫‪ .1.1.2‬אם מסוכן להביאו מגולה‪ ,‬מותר לכסותו‪ ,‬ובלבד שיש עדים שהסכין הובא למילה‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אם אין סכין‪ ,‬מותר אף לכרות עצים‪ ,‬לעשות מהם פחמים‪ ,‬כדי לעשות סכין למילה‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי עקיבא‪:‬‬
‫‪ .2.1‬מלאכה שאפשר לעשותה בערב שבת )כגון הכנת הסכין( אינה דוחה את השבת‪.‬‬
‫‪ .2.2‬מלאכה שאי אפשר לעשותה מערב שבת )כגון המילה עצמה( דוחה את השבת‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫עשיית צרכי מילה בשבת‬

‫עו ִֹשׂין כָּ ל צָ ְר ֵכי ִמילָה בַּ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫מ ֹוהֲלִ ין‪ ,‬וּפו ְֹרעִ ין‪ ,‬וּמו ְֹצ ִצין‪,‬‬
‫וְ נו ְֹתנִין עָ לֶיהָ ִא ְס ְפּ ָלנִית וְ כַ מּוֹן‪.‬‬
‫ִאם �א ָשׁחַ ק מֵ עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת‪ ,‬לוֹעֵ ס בְּ ִשׁנָּיו וְ נוֹתֵ ן‪.‬‬
‫ִאם �א טָ ַרף ַייִן ו ֶָשׁמֶ ן מֵ עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת‪ִ ,‬ינָּתֵ ן זֶה בְ עַ ְצמ ֹו וְ זֶה בְ עַ ְצמוֹ‪.‬‬
‫וְ אֵ ין עו ִֹשׂין לָהּ חָ לוּק לְ כַ ְתּ ִחלָּה‪,‬‬
‫אֲ בָ ל כּו ֵֹר� עָ לֶיהָ ְסמַ ְרטוּט‪.‬‬
‫ִאם �א ִה ְת ִקין מֵ עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת‪ ,‬כּו ֵֹר� עַ ל אֶ ְצבָּ ע ֹו וּמֵ בִ יא‪ ,‬וַאֲ ִפלּוּ מֵ חָ צֵ ר אַחֶ ֶרת‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬

‫מותר למול ולפרוע )ראה מושגים( ולמצוץ את דם המילה‪.‬‬
‫מותר לשים תחבושת וכמון על המילה‪.‬‬
‫אם הכמון לא שחוק מותר ללעוס אותו בשיניים‪.‬‬
‫אם אין יין ושמן מעורבבים היטב‪:‬‬
‫נותן באותה קערה יין לחוד‪ ,‬ושמן לחוד‪ ,‬ואין חוששים להתערבבות‪.‬‬
‫הכנת שרוול קטן לכרוך אותו על הגיד‪:‬‬
‫‪ .6.1‬אסור לעשותו לכתחילה בשבת‪.‬‬
‫‪ .6.2‬מותר לכרוך בד )סמרטוט( על הגיד‪.‬‬
‫‪ .6.3‬ואם אין בד אפשר להביאו בדרך מלבוש‪ ,‬שכורך את הבד על אצבעו‪ .‬אפילו מחצר אחרת‪.‬‬

‫משנה ג‪:‬‬

‫המשך עשיית צרכי מילה בשבת‬

‫יצין אֶ ת הַ קָּ טָ ן‪ ,‬בֵּ ין לִ ְפנֵי הַ ִמּילָה וּבֵ ין לְ אַחַ ר הַ ִמּילָה‪,‬‬
‫מַ ְר ִח ִ‬
‫וּמזַלְּ ִפין עָ לָיו בַּ יָּד‪ ,‬אֲ בָ ל �א בְ כֶלִ י‪.‬‬
‫ְ‬
‫ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר בֶּ ן ֲעז ְַריָה אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫ישׁי ֶשׁחָ ל לִ ְהיוֹת בַּ ַשּׁבָּ ת‪ֶ ,‬שׁ ֶנּאֱמַ ר )בראשית לד("‬
‫יצין אֶ ת הַ קָּ טָ ן בַּ יּוֹם הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫מַ ְר ִח ִ‬
‫ישׁי בִּ ְהיוֹתָ ם כֹּאֲ בִ ים"‪.‬‬
‫" ַוי ְִהי בַ יּוֹם הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫סָ פֵ ק וְ אַנ ְְדּרוֹגִ ינוֹס‪,‬‬
‫ְהוּדה מַ ִתּיר בָּ אַנ ְְדּרוֹגִ ינוֹס‪.‬‬
‫אֵ ין ְמחַ לְּ לִ ין עָ לָיו אֶ ת הַ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬וְ ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ .1‬רחיצת תינוק במים חמים ביום המילה‪:‬‬
‫‪ .1.1‬תנא קמא ) ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ .1.1.1‬מותר לזלף עליו מים )רחיצה שלא כדרכה(‪ ,‬בין לפני המילה ובין אחריה‪.‬‬
‫‪ .1.1.2‬אין לרחוץ אותו בכלי )רחיצה רגילה(‪.‬‬
‫‪ .1.2‬רבי אליעזר‪:‬‬
‫‪ .1.2.1‬רוחצים את הקטן כדרכו ) אפילו בכלי(‪.‬‬
‫‪ .1.2.2‬רוחצים אותו אפילו ביום השלישי למילתו‪.‬‬
‫‪ .2‬תינוק שיש ספק אם נולד בחודש השמיני או אנדרוגינוס )יש לו סימני זכר וגם סימני נקבה(‪:‬‬
‫‪ .2.1‬תנא קמא‪ :‬אין מלים אותו בשבת‪.‬‬
‫‪ .2.2‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬אנדרוגינוס מותר למול בשבת‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 34‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫דין מי שמל בשבת מילה שלא בזמנה‬

‫ִמי ֶשׁהָ יוּ ל ֹו ְשׁנֵי ִתינוֹקוֹת‪ ,‬אֶ חָ ד לָמוּל אַחַ ר הַ ַשּׁבָּ ת וְ אֶ חָ ד לָמוּל בַּ ַשּׁבָּ ת‪,‬‬
‫וְ ָשׁכַ ח וּמָ ל אֶ ת ֶשׁל אַחַ ר הַ ַשּׁבָּ ת בַּ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫אֶ חָ ד לָמוּל בְּ עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת וְ אֶ חָ ד לָמוּל בַּ ַשּׁבָּ ת‪,‬‬
‫וְ ָשׁכַ ח וּמָ ל אֶ ת ֶשׁל עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת בַּ ַשּׁבָּ ת‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר ְמחַ יֵּב חַ טָּ את‪ ,‬וְ ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ פּוֹטֵ ר‪.‬‬

‫‪ .1‬שני תינוקות אחד שיום השמיני שלו חל בשבת‪ ,‬ואחד שיום השמיני שלו חל ביום ראשון‪:‬‬
‫‪ .1.1‬אם טעה ומל את של יום ראשון בשבת‪:‬‬
‫‪ .1.1.1‬לא קיים מצוות מילה‪ ,‬שהרי לא הגיע יום השמיני‪.‬‬
‫‪ .1.1.2‬חייב חטאת שחילל שבת‪.‬‬
‫‪ .2‬שני תינוקות אחד שיום השמיני שלו חל בערב שבת‪ ,‬ואחד שיום שמיני שלו חל בשבת‪:‬‬
‫‪ .2.1‬אם טעה ומל את של ערב שבת בשבת‪:‬‬
‫‪ .2.1.1‬קיים את המצווה‪.‬‬
‫‪ .2.1.2‬רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬חייב חטאת )שהמצווה אינה דוחה שבת(‪.‬‬
‫‪ .2.1.3‬רבי יהושע‪ :‬פטור מחטאת )הואיל וטעה בדבר מצווה(‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬מלים תינוק ביום השמיני‪ ,‬התשיעי‪ ,‬העשירי‪ ,‬האחד עשר או השתים עשר‪.‬‬

‫ֲשׂ ָרה‪ ,‬וּלְ אַחַ ד עָ ָשׂר‪ ,‬וְ לִ ְשׁנֵים עָ ָשׂר‪� ,‬א פָ חוֹת וְ �א יוֹתֵ ר‪.‬‬
‫קָ טָ ן נִמּ ֹול לִ ְשׁמ ֹונָה‪ ,‬לְ ִת ְשׁעָ ה‪ ,‬וְ ַלע ָ‬
‫הָ א כֵיצַ ד ?‬
‫כְּ ַד ְרכּוֹ‪ ,‬לִ ְשׁמ ֹונָה‪,‬‬
‫נ ֹולַד לְ בֵ ין הַ ְשּׁמָ שׁוֹת‪ ,‬נִמּוֹל לְ ִת ְשׁעָ ה‪,‬‬
‫בֵּ ין הַ ְשּׁמָ שׁוֹת ֶשׁל עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת‪ ,‬נִמּוֹל ַלע ֲָשׂ ָרה‪,‬‬
‫י ֹום טוֹב לְ אַחַ ר ַשׁבָּ ת‪ ,‬נִמּוֹל לְ אַחַ ד עָ ָשׂר‪,‬‬
‫ְשׁנֵי י ִָמים טוֹבִ ים ֶשׁל רֹאשׁ הַ ָשּׁנָה‪ ,‬נִמּוֹל לִ ְשׁנֵים עָ ָשׂר‪.‬‬
‫קָ טָ ן הַ ח ֹולֶה‪ ,‬אֵ ין מ ֹוהֲלִ ין אוֹת ֹו עַ ד ֶשׁיַּבְ ִריא‪.‬‬

‫‪ .1‬פרוט כל אחד מהמקרים‪:‬‬
‫‪ .1.1‬מילה רגילה שאין בה ספק מלים ביום השמיני‪.‬‬
‫‪ .1.2‬נולד בין השמשות‪ ,‬נימול ביום שהוא ספק תשיעי‪.‬‬
‫‪ .1.3‬נולד בערב שבת בין השמשות‪ ,‬מלים ביום ראשון שבוע אחר כך‪ ,‬שהוא ספק עשירי‪.‬‬
‫‪ .1.4‬נולד בערב שבת בין השמשות‪ ,‬ויום ראשון לאחר שבוע זה יו"ט‪:‬‬
‫‪ .1.4.1‬אם זה יו"ט רגיל‪ ,‬מלים ביום שני‪ ,‬שהוא ספק יום אחד עשר‪.‬‬
‫‪ .1.4.2‬אם יו"ט זה שני ימי ראש השנה‪ ,‬מלים ביום שלישי‪ ,‬שהוא ספק יום השנים עשר‪.‬‬
‫‪ .1.5‬קטן חולה‪ ,‬מלים אותו רק לאחר שיבריא‪.‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫דיני ציצין )חתיכות עור( המעכבים את המילה‬

‫יצין הַ ְמעַ כְּ בִ ין אֶ ת הַ ִמּילָה‪,‬‬
‫אֵ לּוּ הֵ ן ִצ ִ‬
‫בָּ ָשׂר הַ חוֹפֶ ה אֶ ת רֹב הָ עֲטָ ָרה‪.‬‬
‫וְ אֵ ינ ֹו א ֹוכֵל בַּ ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫וְ ִאם הָ יָה בַ עַ ל בָּ ָשׂר‪ְ ,‬מתַ ְקּנ ֹו ִמ ְפּנֵי מַ ְר ִאית הָ עָ יִן‪.‬‬
‫מָ ל וְ �א פָ ַרע אֶ ת הַ ִמּילָה‪ ,‬כְּ ִאלּוּ �א מָ ל‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫אם חתיכות העור של המילה מכסים את רוב העטרה זה מעכב‪ ,‬התינוק לא נחשב מהול‪.‬‬
‫אם הנימול כהן‪ ,‬אסור לו לאכול בתרומה‪.‬‬
‫אם הנימול שמן‪ ,‬ואף לאחר הורדת הערלה נראה כאילו העור מכסה את ראש הגיד‪:‬‬
‫על המוהל להסיר את הבשר מן העטרה שלא יראה כאילו הוא ערל‪.‬‬
‫אם מל את העור ולא פרע את הקרום הדק שתחת עור המילה‪ ,‬כאילו לא מל‪.‬‬

‫פרק כ‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬
‫מושגים‪:‬‬
‫מכבש‪:‬‬
‫של כובסים‪.‬‬
‫משמרת‪:‬‬

‫שימוש במכשירי אוכל נפש בשבת וביו"ט‪ ,‬פעולות שונות המותרות‬
‫בשבת‪ ,‬פעולות שמותר לעשות בשבת רק בדרך בשינוי‪ ,‬מלאכות‬
‫הקשורות להאכלת בהמות בשבת‪ ,‬דיני מוקצה‪.‬‬

‫כלי העשוי משני לוחות ונותנים בתוכו את הבגדים כדי ליישרם‪ .‬יש מכבש של בעלי בתים ויש מכבש‬
‫מסננת שמיועדת לסינון יין‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬שימוש במכשירי אוכל נפש בשבת וביו"ט‬

‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪:‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 35‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫תּוֹלִ ין אֶ ת הַ ְמ ַשׁמֶּ ֶרת בְּ יוֹם טוֹב‪,‬‬
‫וְ נו ְֹתנִין ל ְַתּלוּיָה בַּ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪:‬‬
‫אֵ ין תּוֹלִ ין אֶ ת הַ ְמ ַשׁמֶּ ֶרת בְּ יוֹם טוֹב‪ ,‬וְ אֵ ין נו ְֹתנִין ל ְַתּלוּיָה בַּ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬אֲ בָ ל נו ְֹתנִין ל ְַתּלוּיָה בְּ יוֹם טוֹב‪.‬‬

‫‪ .1‬תליית משמרת )ראה מושגים( על כלי כדי לסנן בתוכה יין )והרי זה עשיית אוהל( ‪:‬‬
‫‪ .1.1‬רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ .1.1.1‬מותר לתלותה ביו"ט )מתיר עשיית מכשירי אוכל נפש(‪.‬‬
‫‪ .1.1.2‬אסור לתלותה בשבת‪ ,‬אבל מותר לתת אוכל למסננת תלויה‪.‬‬
‫‪ .2‬חכמים‪:‬‬
‫‪ .2.1‬ביו"ט‪ :‬אסור לתלותה‪ ,‬ומותר לתת לתוכה אוכל‪.‬‬
‫‪ .2.2‬בשבת‪ :‬אסור אף לתת אוכל לתוכה אוכל‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫פעולות שונות המותרות בשבת‬

‫נו ְֹתנִין מַ יִם עַ ל גַּ בֵּ י הַ ְשּׁמָ ִרים בִּ ְשׁבִ יל ֶשׁיִּצַּ לּוּ‪,‬‬
‫סוּד ִרין וּבִ כְ ִפיפָ ה ִמ ְצ ִרית‪,‬‬
‫וּמסַ ְנּנִין אֶ ת הַ ַיּיִן בְּ ָ‬
‫ְ‬
‫וְ נו ְֹתנִין בֵּ יצָ ה בִּ ְמסַ ֶנּנֶת ֶשׁל חַ ְר ָדּל‪,‬‬
‫נוּמלִ ין בַּ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫וְ עו ִֹשׂין אֲ ְ‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬בַּ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬בְּ כוֹס‪ ,‬בְּ יוֹם טוֹב‪ ,‬בְּ לָגִ ין‪ ,‬וּבַ מּוֹעֵ ד‪ ,‬בְּ חָ בִ ית‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫ַרבִּ י צָ דוֹק אוֹמֵ ר‪ :‬הַ כֹּל לְ ִפי הָ או ְֹר ִחין‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫אפשר לתת מים על שמרים הנמצאים בתוך מסננת כדי שייעשו השמרים צלולים יותר‪.‬‬
‫מותר לסנן את היין‪:‬‬
‫‪ .2.1‬דרך סודר )המיוחד לסינון(‪.‬‬
‫‪ .2.2‬דרך כפיפה המצרית )סל העשוי מענפים(‪.‬‬
‫מותר לתת ביצה טרופה לתוך חרדל הנמצא במסננת )כדי שהחלמון ישאיר גוון בחרדל(‪.‬‬
‫עשיית אנומלין )יין‪ ,‬דבש ופלפלים יחד(‪.‬‬
‫‪ .4.1‬תנא קמא‪ :‬אין הגבלה בכמות‪.‬‬
‫‪ .4.2‬רבי יהודה‪:‬‬
‫מותר לעשות בכוס ולא יותר‪.‬‬
‫‪ .4.2.1‬בשבת‪:‬‬
‫מותר לעשות בבקבוק או בכד ולא יותר‪.‬‬
‫‪ .4.2.2‬ביו"ט‪:‬‬
‫‪ .4.2.3‬בחול המועד מותר אפילו בחבית‪.‬‬
‫‪ .4.3‬רבי צדוק‪ :‬מותר בהתאם לכמות האורחים‪.‬‬

‫משנה ג‪:‬‬

‫פעולות שמותר לעשות בשבת רק דרך שינוי‬

‫אֵ ין שׁו ִֹרין אֶ ת הַ ִחלְ ִתּית בַּ פּו ְֹשׁ ִרין‪ ,‬אֲ בָ ל נוֹתֵ ן לְ תוֹ� הַ חֹמֶ ץ‪.‬‬
‫וְ אֵ ין שׁו ִֹרין אֶ ת הַ כַּ ְר ִשׁינִין וְ �א ָשׁ ִפין אוֹתָ ן‪,‬‬
‫אֲ בָ ל נוֹתֵ ן לְ תוֹ� הַ כְּ בָ ָרה א ֹו לְ תוֹ� הַ כַּ לְ כָּ לָה‪.‬‬
‫אֵ ין כּוֹבְ ִרין אֶ ת הַ תֶּ בֶ ן בַּ כְּ בָ ָרה‪,‬‬
‫וְ �א י ְִתּנֶנּוּ עַ ל גַּ בֵּ י מָ קוֹם ָגּבוֹהַּ בִּ ְשׁבִ יל ֶשׁיּ ֵֵרד הַ מּוֹץ‪,‬‬
‫אֲ בָ ל נוֹטֵ ל הוּא בַ כְּ בָ ָרה וְ נוֹתֵ ן לְ תוֹ� הָ אֵ בוּס‪.‬‬

‫‪ .1‬שריית חילתית )צמח שמשתמשים בו לרפואה ולתבלין(‪:‬‬
‫במים פושרים אסור‪ ,‬בתוך חומץ מותר‪.‬‬
‫‪ .2‬שריית כרשינים )מין קטניות שמשמשים למאכל בהמה(‪.‬‬
‫‪ .2.1‬אסור לתת עליהם מים )כדי להציף את הפסולת(‪ ,‬ואסור לשפשף אותם ביד‪.‬‬
‫‪ .2.2‬מותר לתת אותם לתוך סל או כברה )למרות שהפסולת נופלת דרך החורים(‪.‬‬
‫‪ .3‬נתינת תבן בכברה )מן נפה עם חורים גדולים יותר(‪ ,‬או במקום גבוה‪:‬‬
‫‪ .3.1‬אסור לתת תבן בכברה כדי שיפול המוץ‪.‬‬
‫‪ .3.2‬אין לתת את התבן במקום גבוה כדי שהמוץ יעוף עם הרוח‪.‬‬
‫‪ .3.3‬מותר להעביר תבן בכברה לאבוס של הבהמה‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫מלאכות הקשורות להאכלת בהמות בשבת‬

‫גּו ְֹר ִפין ִמלִּ ְפנֵי הַ ְפּטָ ם‪,‬‬
‫וּמסַ לְּ ִקין ל ְַצּ ָד ִדין ִמ ְפּנֵי הָ ְרעִ י‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י דוֹסָ א‪ַ .‬וחֲכָ ִמים או ְֹס ִרין‪.‬‬
‫ְ‬
‫נו ְֹטלִ ין ִמלִּ ְפנֵי בְ הֵ מָ ה ז ֹו‪ ,‬וְ נו ְֹתנִין לִ ְפנֵי בְ הֵ מָ ה ז ֹו בַּ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬

‫‪ .1‬מותר לגרוף את הפסולת שנשארה באבוס השור‪ ,‬כדי שלא תתערב בתבן חדש שנותנים לו לאכול‪.‬‬
‫‪ .2‬סילוק לצדדים עודף של תבן כדי שלא יתלכלך בצואת השור‪:‬‬
‫‪ .2.1‬רבי דוסא )ואין הלכה כמותו(‪ :‬מותר‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 36‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫‪ .2.2‬חכמים‪ :‬אסור‪.‬‬
‫‪ .3‬מותר להעביר אוכל מבהמה אחת לבהמה אחרת‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬דיני מוקצה‬

‫הַ קַּ שׁ ֶשׁעַ ל גַּ בֵּ י הַ ִמּטָּ ה‪� ,‬א ְינַעְ נְע ֹו בְ יָדוֹ‪ ,‬אֶ לָּא ְמנַעְ נְע ֹו בְ גוּפוֹ‪.‬‬
‫וְ ִאם הָ יָה מַ אֲ כַ ל בְּ הֵ מָ ה‪ ,‬א ֹו ֶשׁהָ יָה עָ לָיו כַּ ר א ֹו סָ ִדין‪ְ ,‬מנַעְ נְע ֹו בְ יָדוֹ‪.‬‬
‫מַ כְ בֵּ שׁ ֶשׁל בַּ ֲעלֵי בָ ִתּים‪ ,‬מַ ִתּ ִירין‪ ,‬אֲ בָ ל �א כוֹבְ ִשׁין‪,‬‬
‫וְ ֶשׁל כּוֹבְ ִסין‪� ,‬א יִגַּ ע בּוֹ‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ִ :‬אם הָ יָה מֻ תָּ ר מֵ עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת‪ ,‬מַ ִתּיר אֶ ת כֻּלּ ֹו וְ שׁו ְֹמט ֹו‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬

‫קש שעל גבי המיטה‪:‬‬
‫‪ .1.1‬אם הקש מיועד להסקה )ולכן הוא מוקצה(‪:‬‬
‫‪ .1.1.1‬אסור לנענע אותו בידיים‬
‫‪ .1.1.2‬מותר לנענע אותו בגוף )שזה טלטול מהצד ומותר(‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אם הקש מיועד למאכל בהמה‪ ,‬או לשכיבה )שיש עליו כר או סדין(‪ ,‬מותר לנענעו בידיים‪.‬‬
‫מכבש )ראה מושגים( של בעלי בתים‪:‬‬
‫‪ .2.1‬מותר לפתוח אותו כדי להוציא משם בגדים לצורך שבת‪.‬‬
‫‪ .2.2‬אסר לשים בתוכו בגדים ולסגור אותו )משום הכנה לצורך חול(‪.‬‬
‫מכבש של מכבסי בגדים‪:‬‬
‫תנא קמא‪ :‬אסור לנגוע בו בשבת‪.‬‬
‫רבי יהודה‪ :‬אם היה פתוח קצת מערב שבת מותר לפתוח את כולו‪ ,‬ולהוציא את הבגדים‪.‬‬

‫פרק כא‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬
‫מושגים‪:‬‬
‫מדומע‪:‬‬

‫דיני טלטול מוקצה בשבת‪.‬‬

‫סאה תרומה שנפלה לתוך חולין‪ ,‬התערובת נקראת מדומע‪ .‬אם יש בתערובת פחות מ‪ 100 -‬סאין של חולין‬
‫כל התערובת דינה כתרומה‪ .‬אם החולין הם יותר מ‪ 100 -‬סאין הכל מותר‪ ,‬אלא שצריך לתת סאה אחת‬
‫לכהן‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬דיני טלטול מוקצה בשבת אגב דבר שאינו מוקצה‬

‫אָדם אֶ ת בְּ נ ֹו וְ הָ אֶ בֶ ן בְּ יָדוֹ‪,‬‬
‫נוֹטֵ ל ָ‬
‫וְ כַ לְ כָּ לָה וְ הָ אֶ בֶ ן בְּ תוֹכָ הּ‪.‬‬
‫וּמטַ לְ ְטלִ ין ְתּרוּמָ ה ְטמֵ אָה עִ ם הַ ְטּהו ָֹרה וְ עִ ם הַ חֻ לִּ ין‪.‬‬
‫ְ‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬אַף מַ עֲלִ ין אֶ ת הַ ְמדֻ מָּ ע בְּ אֶ חָ ד וּמֵ אָה‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ .1‬אדם יכול לטלטל בשבת במקרים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1.1‬לטלטל את בנו אפילו שהבן מחזיק אבן בידו )שהיא מוקצה(‪.‬‬
‫‪ .1.2‬לטלטל סל עם פירות ובתוכה אבן‪.‬‬
‫‪ .2‬מותר לטלטל תרומה טהורה יחד עם תרומה טמאה או יחד עם חולין‪.‬‬
‫‪ .3‬רבי יהודה‪ :‬מדומע שיש בה לפחות פי מאה חולין‪ ,‬אפשר להוציא בשבת כמות של התרומה ולתת‬
‫אותה לכהן‪.‬‬
‫משנה ב‪ :‬המשך דיני מוקצה בשבת‬

‫הָ אֶ בֶ ן ֶשׁעַ ל ִפּי הֶ חָ בִ ית‪ ,‬מַ טָּ הּ עַ ל ִצ ָדּהּ וְ ִהיא נוֹפֶ לֶת‪.‬‬
‫הָ יְתָ ה בֵ ין הֶ חָ בִ יּוֹת‪ ,‬מַ גְ בִּ יהָ הּ וּמַ טָּ הּ עַ ל ִצ ָדּהּ וְ ִהיא נוֹפֶ לֶת‪.‬‬
‫מָ עוֹת ֶשׁעַ ל הַ כַּ ר‪ ,‬נוֹעֵ ר אֶ ת הַ כַּ ר וְ הֵ ן נו ְֹפלוֹת‪.‬‬
‫הָ יְתָ ה עָ לָיו לִ ְשׁל ֶֶשׁת‪ְ ,‬מקַ נְּחָ הּ בִּ ְסמַ ְרטוּט‪.‬‬
‫הָ יְתָ ה ֶשׁל עוֹר‪ ,‬נו ְֹתנִין עָ לֶיהָ מַ יִם עַ ד ֶשׁ ִתּכְ לֶה‪.‬‬

‫‪ .1‬אבן שנמצאת על מכסה חבית של יין‪ ,‬וצריך ליין‪:‬‬
‫‪ .1.1‬מותר להטות את החבית כדי שהאבן תיפול‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אם אי אפשר להטות את החבית ‪ ,‬מותר להרים אותה ולהטות על צידה‪.‬‬
‫‪ .2‬שכח מעות על הכר‪ ,‬וצריך לכר‪ :‬מותר לנער את הכר כדי שהמעות ייפלו‪.‬‬
‫‪ .3‬נמצאת לשלשת על הכר‪:‬‬
‫‪ .3.1‬מותר להזיז את הלשלשת ע"י סמרטוט‪.‬‬
‫‪ .3.2‬אם הכר עשוי מעור מותר אף להוריד את הלשלשת במים‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫דיני טלטול בשבת של שיירי אוכל שאינם ראויים עוד למאכל‪.‬‬

‫וּקלִ ִפּין‪.‬‬
‫יהין ִמן הַ שֻּׁ לְ חָ ן עֲצָ מוֹת ְ‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ :‬מַ גְ בִּ ִ‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 37‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫וּמ ַנע ֲָרהּ‪.‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪ :‬נוֹטֵ ל אֶ ת הַ טַּ בְ לָה ֻכלָּהּ ְ‬
‫רוּרין פָּ חוֹת ִמכַּ ַזּיִת‪ ,‬וְ ֵשׂעָ ר ֶשׁל אֲ פוּנִין וְ ֵשׂעָ ר ֶשׁל ע ֲָד ִשׁים‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא מַ אֲ כַ ל בְּ הֵ מָ ה‪.‬‬
‫מַ עֲבִ ִירין ִמלִּ ְפנֵי הַ שֻּׁ לְ חָ ן פֵּ ִ‬
‫ְספוֹג‪ִ ,‬אם יֶשׁ ל ֹו עוֹר בֵּ ית אֲ ִחיזָה‪ְ ,‬מקַ נּ ְִחין בּוֹ‪ ,‬וְ ִאם לָאו‪ ,‬אֵ ין ְמקַ נּ ְִחין בּוֹ‪.‬‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬בֵּ ין כָּ � וּבֵ ין כָּ �‪ ,‬נִטָּ ל בַּ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬וְ אֵ ינ ֹו ְמקַ בֵּ ל טֻ ְמאָה‪.‬‬

‫‪ .1‬עצמות וקליפות‪:‬‬
‫‪ .1.1‬בית שמאי‪ :‬אפשר לטלטל אותם בידיים‪.‬‬
‫יש לקחת את המפה כולה ולנער את העצמות‪ ,‬אך לא בידיים‪.‬‬
‫‪ .1.2‬בית הלל‪:‬‬
‫‪ .2‬פרורים פחות מכזית‪ ,‬קליפות של אפונים או של עדשים‪:‬‬
‫מותר לטלטלם בידיים מפני הם מאכל בהמה‪.‬‬
‫‪ .3‬ספוג רטוב שמנגבים בו את השולחן‪:‬‬
‫‪ .3.1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ .3.1.1‬אם יש לספוג בית אחיזה מעור מותר גם לנגב בו‪.‬‬
‫‪ .3.1.2‬אם אין לו בית אחיזה אין מנגבים בו‪.‬‬
‫‪ .3.2‬חכמים‪:‬‬
‫‪ .3.2.1‬בין שיש לספוג בית אחיזה ובין שאין לו‪ ,‬מותר לטלטל אותו כשהוא יבש‪.‬‬
‫‪ .3.2.2‬הספוג אינו מקל טומאה‪.‬‬
‫פרק כב‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫הצלת יין בשבת מחבית שנשברה‪ ,‬סחיטת פירות והוצאת דבש מחלת‬
‫דבורים בשבת‪ ,‬שריית ושטיפת אוכל בערב שבת‪ ,‬שבירת חבית בשבת‬
‫כדי לאכול גרוגרות שנמצאים בתוכה‪ ,‬דברים שהתירו לעשות בשבת‬
‫למרות שיש מקום לחשש כל שהוא‪ ,‬דיני רחצה בשבת‪ ,‬דינים הקשורים‬
‫לרפואה בשבת‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬הצלת יין בשבת מחבית שנשברה‬

‫חָ בִ ית ֶשׁנּ ְִשׁבְּ ָרה‪ ,‬מַ ִצּילִ ין הֵ ימֶ נָּה ְמזוֹן ָשׁלשׁ ְסעֻדּוֹת‪.‬‬
‫וְ אוֹמֵ ר לַאֲ חֵ ִרים‪" :‬בּוֹאוּ וְ הַ ִצּילוּ ָלכֶם"‪,‬‬
‫וּבִ לְ בַ ד ֶשׁ�א י ְִספֹּג‪.‬‬

‫אֵ ין ס ֹוח ֲִטין אֶ ת הַ פֵּ רוֹת לְ הו ִֹציא מֵ הֶ ן מַ ְשׁ ִקין‪.‬‬
‫סוּרין‪.‬‬
‫וְ ִאם י ְָצאוּ מֵ עַ ְצמָ ן‪ ,‬אֲ ִ‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ִ :‬אם לָאֳ כָ לִ ין‪ ,‬הַ יּוֹצֵ א מֵ הֶ ן מֻ תָּ ר‪ ,‬וְ ִאם לְ מַ ְשׁ ִקין‪ ,‬הַ יּוֹצֵ א מֵ הֶ ן אָסוּר‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫חַ לּוֹת ְדּבַ שׁ ֶשׁ ִר ְסּקָ ן מֵ עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת‪ ,‬וְ י ְָצאוּ מֵ עַ ְצמָ ן‪,‬‬
‫סוּרים‪ .‬וְ ַרבִּ י אֶ לִ יעֶ זֶר מַ ִתּיר‪.‬‬
‫אֲ ִ‬

‫‪ .1‬חבית יין שנשברה והיין נשפך ממנה‪:‬‬
‫‪ .1.1‬מותר להציל מהחבית כדי ‪ 3‬סעודות‪.‬‬
‫‪ .1.2‬מותר לומר לאחרים שכל אחד יציל עבורו כדי ‪ 3‬סעודות‪.‬‬
‫‪ .1.3‬אסור לשאוב יין בספוג ולהכניס לתוך כלי‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬סחיטת פירות והוצאת דבש מחלת דבורים בשבת‬
‫‪ .1‬סחיטת פירות‪:‬‬
‫‪ .1.1‬אסור לסחוט פירות כדי להוציא מהם משקים‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אם המשקה יצא מעצמו‪:‬‬
‫המשקה אסור בשתיה‪.‬‬
‫‪ .1.2.1‬תנא קמא ) ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ .1.2.2‬רבי יהודה‪:‬‬
‫‪ .1.2.2.1‬אם הפירות מיועדים לאכילה‪ ,‬המיץ מותר‪.‬‬
‫‪ .1.2.2.2‬אם הפירות מיועדים למשקים‪ ,‬המיץ אסור‪.‬‬
‫‪ .2‬חלות דבש של דבורים שריסקן בערב שבת‪ ,‬ויצא מהם הדבש מעצמו‪:‬‬
‫‪ .3‬תנא קמא )ואין הלכה כמותו(‪ :‬אוסר להשתמש בשבת בדבש‪.‬‬
‫‪ .4‬רבי אלעזר‪ :‬מתיר‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫שריית ושטיפת אוכל בערב שבת‬

‫כָּ ל ֶשׁבָּ א בְ חַ ִמּין מֵ עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת‪ ,‬שׁו ִֹרין אוֹת ֹו בְ חַ ִמּין בַּ ַשּׁבָּ ת‪,‬‬
‫יחין אוֹת ֹו בְ חַ ִמּין בַּ ַשּׁבָּ ת‪,‬‬
‫וְ כָ ל ֶשׁ�א בָ א בְ חַ ִמּין מֵ עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת‪ְ ,‬מ ִד ִ‬
‫חוּץ ִמן הַ מָּ לִ יחַ הַ יּ ָָשׁן )וְ ָדגִ ים ְמלוּחִ ים ְקטַ נִּים( וְ קוֹלְ יַס הָ ִא ְספָּ נִין‪ֶ ,‬שׁהֲדָ חָ תָ ן ז ֹו ִהיא גְ מַ ר ְמלַאכְ תָּ ן‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 38‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫‪ .1‬דבר שהתבשל כל צרכו בערב שבת‪ ,‬אפשר לשרותו במים חמים בשבת )כדי שיתרכך או יפיג את‬
‫טעמו(‪.‬‬
‫‪ .2‬דבר שלא התבשל בערב שבת‪:‬‬
‫‪ .2.1‬מותר לשטוף אותו בשבת אבל אסור להשרותו במים חמים‪.‬‬
‫‪ .2.2‬את האוכלים הבאים אסור להדיח במים חמים‪ ,‬שהדחתן היא בישולם‪:‬‬
‫‪ .2.2.1‬דג מלוח ישן‪.‬‬
‫‪ .2.2.2‬קוליס האספנין )דג קטן הבא מאספמיה‪ ,‬וקליפתו דקה(‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫שבירת חבית בשבת כדי לאכול גרוגרות שנמצאים בתוכה‬

‫אָדם אֶ ת הֶ חָ בִ ית ֶל ֱאכֹל הֵ ימֶ נָּה גְ ר ֹוגָרוֹת‪,‬‬
‫שׁוֹבֵ ר ָ‬
‫וּבִ לְ בַ ד ֶשׁ�א י ְִתכַּ וֵּן ַלעֲשׂוֹת כֶּלִ י‪.‬‬
‫ְהוּדה‪ַ .‬וחֲכָ ִמים מַ ִתּ ִירין‪.‬‬
‫וְ אֵ ין נו ְֹקבִ ים ְמגוּפָ ה ֶשׁל חָ בִ ית‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י י ָ‬
‫וְ �א י ְִקּבֶ נָּה ִמ ִצּ ָדּהּ‪.‬‬
‫וְ ִאם הָ יְתָ ה נְקוּבָ ה‪� ,‬א יִתֵּ ן עָ לֶיהָ ַשׁ ֲעוָה‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא ְממָ ֵרחַ ‪.‬‬
‫ֲשׂה בָ א לִ ְפנֵי ַרבָּ ן יוֹחָ נָן בֶּ ן זַכַּ אי בַּ ע ֲָרב‪ ,‬וְ אָמַ ר‪" :‬חו ְֹשׁ ַשׁנִי ל ֹו מֵ חַ טָּ את"‪.‬‬
‫ְהוּדה‪ :‬מַ ע ֶ‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י י ָ‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬

‫מותר לשבור את החבית כדי להוציא ממנה גרוגרות )תאנים יבשות(‪.‬‬
‫אסור לעשות נקב יפה כדי שהחבית תשמש ככלי‪.‬‬
‫התקנת פתח במכסה החבית )בראש המכסה(‪:‬‬
‫‪ .3.1‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬אוסר‪.‬‬
‫‪ .3.2‬חכמים‪ :‬מתירים‪.‬‬
‫יצירת פתח בצד של המכסה‪ :‬אף חכמים אוסרים‪.‬‬
‫חבית נקובה אסור לסתום אותה בשעווה‪ ,‬שהחלקת השעווה יש בה איסור ממרח‪.‬‬
‫רבי יהודה‪:‬‬
‫‪ .6.1‬מעשה באדם שסתם פי חבית בשעווה ובא הדבר לפני ר' יוחנן בן זכאי‪.‬‬
‫‪ .6.2‬אמר ר' יוחנן‪ :‬חושש אני שהוא חייב חטאת אם מרח את השעווה להדביקה בחבית‪.‬‬

‫משנה ד‪:‬‬

‫דברים שהתירו לעשות בשבת למרות שיש מקום לחשש כל שהוא‬

‫נו ְֹתנִין ַתּבְ ִשׁיל לְ תוֹ� הַ בּוֹר בִּ ְשׁבִ יל ֶשׁיְּהֵ א ָשׁמוּר‪,‬‬
‫וְ אֶ ת הַ מַּ יִם הַ יּ ִָפים בָּ ָרעִ ים בִּ ְשׁבִ יל ֶשׁיִּצַּ נּוּ‪,‬‬
‫וְ אֶ ת הַ צּ ֹונֵן בַּ חַ מָ ה בִּ ְשׁבִ יל ֶשׁיֵּחַ מּוּ‪.‬‬
‫ִמי ֶשׁנּ ְָשׁרוּ ֵכלָיו בַּ דֶּ ֶר� בַּ מַּ יִם‪ְ ,‬מהַ לֵּ� בָּ הֶ ן וְ אֵ ינ ֹו חו ֵֹשׁשׁ‪.‬‬
‫ִהגִּ יעַ לֶחָ צֵ ר הַ ִחיצ ֹונָה‪ ,‬שׁו ְֹטחָ ן בַּ חַ מָּ ה‪ ,‬אֲ בָ ל �א כְ ֶנגֶד הָ עָ ם‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫מותר לתת תבשיל בתוך בור כדי שלא יתקלקל בחום‪.‬‬
‫מותר לתת כלי עם מי שתיה‪ ,‬בתוך כלי עם מים עכורים‪ ,‬כדי לצנן את מי השתייה‪.‬‬
‫מותר לשים כלי עם מים צוננים בשמש כדי שיתחממו‪.‬‬
‫בגדים שנרטבו לאדם בדרך‪:‬‬
‫‪ .4.1‬יכול להמשיך ללכת בהם‪ ,‬ואינו חושש שמא יחשדו בו שכיבס בשבת‪.‬‬
‫‪ .4.2‬הגיע לחצר המשתמרת‪ ,‬יכול לפרוס את הבגדים בשמש ליבוש במקום שאין הרבים עוברים‬
‫בו‪.‬‬

‫משנה ה‪ :‬טלטול מגבת בשבת לאחר רחצה במי מערה חמים או בחמי טבריה‬

‫הָ רוֹחֵ ץ בְּ מֵ י ְמעָ ָרה וּבְ מֵ י ְטבֶ ְריָא וְ נ ְִס ַתּפֵּ ג‪ ,‬אֲ ִפלּוּ בְ עֶ ֶשׂר אֲ ֻלנ ְִטיאוֹת‪� ,‬א יְבִ יאֵ ם בְּ יָדוֹ‪,‬‬
‫יאין אוֹתָ הּ בְּ י ָָדן‪.‬‬
‫וּמבִ ִ‬
‫אָדם‪ִ ,‬מ ְס ַתּ ְפּגִ ין בַּ אֲ ֻלנ ְִטית אַחַ ת‪ְ ,‬פּ ֵניהֶ ם יְדֵ יהֶ ם וְ ַרגְ לֵיהֶ ם‪ְ ,‬‬
‫אֲ בָ ל ע ֲָשׂ ָרה בְ נֵי ָ‬

‫‪ .1‬אדם יחידי ‪ ,‬אפילו התנגב בעשר מגבות לא יטלטלם בידיו‪) ,‬גזירה שמא יסחט(‪.‬‬
‫‪ .2‬עשרה אנשים אפילו התנגבו במגבת אחת יכולים לטלטלה בידיים )ואין חוששים לסחיטה(‪.‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫סיכה וגרוד הגוף בשבת‬

‫וּממַ ְשׁ ְמ ִשׁין )בִּ בְ נֵי מֵ עַ יִם(‪,‬‬
‫סָ כִ ין ְ‬
‫אֲ בָ ל �א ִמ ְתעַ ְמּלִ ין וְ �א ִמ ְתגּ ְָר ִדין‪.‬‬
‫אֵ ין יו ְֹר ִדין לְ קו ְֹר ִדּימָ א‪,‬‬

‫וְ אֵ ין עו ִֹשׂין אַ ִפּ ְק ְטוִ יזִין‪,‬‬
‫וְ אֵ ין ְמעַ ְצּבִ ין אֶ ת הַ קָּ טָ ן‪,‬‬
‫וְ אֵ ין מַ ֲחז ִִירין אֶ ת הַ ֶשּׁבֶ ר‪.‬‬
‫ִמי ֶשׁנּ ְִפ ְרקָ ה יָד ֹו וְ ַרגְ לוֹ‪� ,‬א י ְִט ְרפֵ ם בְּ צ ֹונֵן‪ ,‬אֲ בָ ל רוֹחֵ ץ הוּא כְ ַד ְרכּוֹ‪ ,‬וְ ִאם נ ְִת ַרפָּ א‪ ,‬נ ְִת ַרפָּ א‪.‬‬

‫‪ .1‬מותר לסוך את כל הגוף בידיים בנחת‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 39‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫‪ .2‬אין לשפשף את הגוף בכח )"מתעמלין"( או לשפשף את הגוף במגרדת )מברשת(‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬אין יורדים לנהר קורדימה )שם נהר(‪) ,‬מחשש להחלקה וסחיטת בגדים(‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬דינים הקשורים לרפואה בשבת‪:‬‬
‫‪ .1‬אין לשתות סם אפיקטויזין‪ ,‬המביא לידי הקאה‪.‬‬
‫‪ .2‬אין מתקנים ומישרים עצמותיו של קטן )שנראה כבונה(‪.‬‬
‫‪ .3‬אין מחזירים עצם שנשברה למקומה‪.‬‬
‫‪ .4‬מי שזזה לו עצם יד או עצם רגל ממקומה )כשאין בזה סכנה(‪:‬‬
‫‪ .4.1‬לא ישפשפם במים צוננים‪.‬‬
‫‪ .4.2‬יכול לרחוץ כדרכו כולל את מקום הנקע‪ ,‬אפילו אם זה עוזר לרפואה‪.‬‬
‫פרק כג‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫איסורי שבת בתחום הדיבור‪ ,‬דברים שאסור לעשותם בשבת משום‬
‫עובדין דחול‪ ,‬מקרים שבהם מותר להחשיך על התחום‪ ,‬דיני מת בשבת‪.‬‬

‫מושגים‪:‬‬

‫החשכה על התחום בשבת‪ :‬הליכה עד קצה תחום שבת כדי לצאת ממנו מיד כשתחשך‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬איסורי שבת בתחום הדיבור‬

‫אָדם מֵ ֲחבֵ ר ֹו כַּ דֵּ י ַייִן וְ כַ דֵּ י ֶשׁמֶ ן‪ ,‬וּבִ לְ בַ ד ֶשׁ�א יֹאמַ ר ל ֹו‪" :‬הַ לְ ֵונִי"‪,‬‬
‫שׁוֹאֵ ל ָ‬
‫וְ כֵן הָ ִא ָשּׁה מֵ ֲחבֶ ְרתָּ הּ כִּ כָּ רוֹת‪.‬‬
‫וְ ִאם אֵ ינ ֹו מַ אֲ ִמינוֹ‪ ,‬מַ נִּיחַ טַ לִּ ית ֹו אֶ ְצל ֹו וְ עו ֶֹשׂה עִ מּ ֹו חֶ ְשׁבּוֹן לְ אַחַ ר ַשׁבָּ ת‪.‬‬
‫ירוּשׁ ַליִם ֶשׁחָ ל לִ ְהיוֹת בַּ ַשּׁבָּ ת‪,‬‬
‫וְ כֵן עֶ ֶרב פֶּ סַ ח בִּ ָ‬
‫מַ נִּיחַ טַ לִּ ית ֹו אֶ ְצל ֹו וְ נוֹטֵ ל אֶ ת ִפּ ְסח ֹו‪ ,‬וְ עו ֶֹשׂה עִ מּ ֹו חֶ ְשׁבּוֹן לְ אַחַ ר יוֹם טוֹב‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫יבקש אדם מחברו כדי יין או כדי שמן‪ ,‬בלשון השאלה )"השאילני"( ולא בלשון הלוואה‬
‫)"הלווני"(‪.‬‬
‫תבקש אשה מחברתה ככרות בלשון השאלה )"השאיליני"( ולא בלשון הלוואה )"הלווני"(‪.‬‬
‫אם המשאיל אינו מאמין לשואל שיחזיר לו‪:‬‬
‫‪ .3.1‬יכול השואל להניח בגדו אצל המשאיל‪) ,‬ולא יאמר לו שהבגד הוא בתורת משכון(‪.‬‬
‫‪ .3.2‬לאחר השבת יעשו התחשבנות כספית‪.‬‬
‫לקיחת שה בירושלים לקורבן פסח‪ ,‬בערב פסח שחל בשבת‪:‬‬
‫‪ .4.1‬יכול להשאיר בגד אצל המוכר כראיה שישלם לאחר החג‪.‬‬
‫‪ .4.2‬התחשבנות כספית יעשו לאחר החג‪.‬‬

‫משנה ב‪:‬‬

‫המשך איסורי שבת בתחום הדיבור‬

‫אָדם אֶ ת או ְֹרחָ יו וְ אֶ ת פַּ ְר ְפּרוֹתָ יו ִמ ִפּיו‪ ,‬אֲ בָ ל �א ִמן הַ כְּ תָ ב‪.‬‬
‫מ ֹונֶה ָ‬
‫וּמֵ ִפיס עִ ם בָּ נָיו וְ עִ ם בְּ נֵי בֵ ית ֹו עַ ל הַ שֻּׁ לְ חָ ן‪,‬‬
‫וּבִ לְ בַ ד ֶשׁ�א י ְִתכַּ וֵּן ַלעֲשׂוֹת מָ נָה גְ ד ֹולָה כְּ ֶנגֶד ְקטַ נָּה‪ִ ,‬משּׁוּם קֻ בְ יָא‪.‬‬
‫וּמַ ִטּילִ ין ֲחל ִָשׁים עַ ל הַ קֳּ ָד ִשׁים בְּ י ֹום טוֹב‪,‬‬
‫אֲ בָ ל �א עַ ל הַ מָּ נוֹת‪.‬‬

‫‪ .1‬אדם שמונה את מספר האורחים שיש לו או את מספר המנות שהוא רוצה להגיש‪:‬‬
‫מונה אותם בעל פה‪ ,‬ולא יקרא אותם מן הכתב‪.‬‬
‫‪ .2‬הגרלה על המנות המוגשות לשלחן‪:‬‬
‫‪ .2.1‬לגבי בני הבית מותר להגריל גם בשבת אפילו אם המנות לא שוות‪.‬‬
‫‪] .2.2‬לגבי אחרים‪:‬‬
‫‪ .2.3‬אם המנות שוות בשבת אסור‪ ,‬בחול מותר‪.‬‬
‫‪ .2.4‬אם המנות לא שוות אסור גם בחול‪[.‬‬
‫‪ .3‬הגרלה לגבי בשר הקרבנות המחולק לכוהנים‪:‬‬
‫‪ .3.1‬מותרת הגרלה )"חלשים"( לגבי קרבנות שנשחטו ביו"ט‪.‬‬
‫‪ .3.2‬אסורה הגרלה לגבי מנות הבשר שנשחטו קודם יו"ט‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫דברים שאסור לעשותם בשבת משום עובדין דחול‬

‫אָדם פּ ֹועֲלִ ים בַּ ַשּׁבָּ ת‪,‬‬
‫�א י ְִשׂכֹּר ָ‬
‫אָדם ַל ֲחבֵ ר ֹו לִ ְשׂכֹּר ל ֹו פ ֹועֲלִ ים‪.‬‬
‫וְ �א יֹאמַ ר ָ‬
‫אֵ ין מַ ְח ִשׁיכִ ין עַ ל הַ ְתּחוּם לִ ְשׂכֹּר פּ ֹועֲלִ ים וּלְ הָ בִ יא פֵ רוֹת‪,‬‬
‫אֲ בָ ל מַ ְח ִשׁי� הוּא לִ ְשׁמֹר‪ ,‬וּמֵ בִ יא פֵ רוֹת בְּ יָדוֹ‪.‬‬
‫כְּ לָל אָמַ ר אַ בָּ א ָשׁאוּל‪ :‬כָּ ל ֶשׁאֲ נִי זַכַּ אי בַּ אֲ ִמ ָירתוֹ‪ַ ,‬ר ַשּׁאי אֲ נִי לְ הַ ְח ִשׁי� עָ לָיו‪.‬‬

‫‪ .1‬שכירת פועלים‪:‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 40‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫‪ .1.1‬אסור לאדם לשכור פועלים לצורך יום חול‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אסור לאדם לומר לחברו לשכור פועלים עבורו‪.‬‬
‫‪ .2‬החשכה על התחום )ראה מושגים( בשבת‪:‬‬
‫‪ .2.1‬כדי לשכור פועלים או להביא פירות אסור‪.‬‬
‫‪ .2.2‬כדי לשמור על הפירות‪ ,‬מותר‪ ,‬ויכול אף להביא בחזרתו פירות‪.‬‬
‫‪ .2.3‬כלל של אבא שאול‪:‬‬
‫מותר להחשיך על התחום בשבת על דברים שמותר בשבת לומר לאחרים לעשותם במוצאי‬
‫שבת‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫מקרים שבהם מותר להחשיך על התחום‬

‫מַ ְח ִשׁיכִ ין עַ ל הַ ְתּחוּם לְ פַ קֵּ חַ עַ ל עִ ְסקֵ י כַ לָּה‪,‬‬
‫וְ עַ ל עִ ְסקֵ י הַ מֵּ ת לְ הָ בִ יא ל ֹו אָרוֹן וְ תַ כְ ִריכִ ין‪.‬‬

‫גּוֹי ֶשׁהֵ בִ יא חֲלִ ילִ ין בַּ ַשּׁבָּ ת‪� ,‬א י ְִספֹּד בָּ הֶ ן י ְִשׂ ָראֵ ל‪ ,‬אֶ לָּא ִאם כֵּן בָּ אוּ ִממָּ קוֹם קָ רוֹב‪.‬‬
‫עָ שׂוּ ל ֹו אָרוֹן וְ חָ ְפרוּ ל ֹו קֶ בֶ ר‪ ,‬יִקָּ בֵ ר בּ ֹו י ְִשׂ ָראֵ ל‪,‬‬
‫וְ ִאם בִּ ְשׁבִ יל י ְִשׂ ָראֵ ל‪� ,‬א יִקָּ בֵ ר בּ ֹו ע ֹול ִָמית‪.‬‬

‫‪ .1‬לטפל בצרכי כלה לפני כניסתה לחופה‪.‬‬
‫‪ .1.1‬לטפל בדברים הדרושים לקבורת המת‪ ,‬כגון‪ :‬להביא לו ארון‪ ,‬או להכין לו תכריכים‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬נכרי שעשה בשבת פעולות למען מת‬
‫‪ .1‬הביא חלילים להספד של מת ישראל‪:‬‬
‫‪ .1.1‬אם הביא ממקום קרוב‪ ,‬מותר להשתמש בהם מיד במוצאי שבת‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אם הביא ממקום רחוק‪ ,‬יש להמתין במוצאי שבת עד שתהא שהות להביאם מאותו מקום‪.‬‬
‫‪ .2‬עשה הנוכרי קבר בשבת‪:‬‬
‫‪ .2.1‬אם עשה עבור נכרי‪ ,‬יכול להיקבר בו ישראל במוצאי שבת‪.‬‬
‫‪ .2.2‬אם עשה עבור ישראל לא יקבר בו אותו ישראל עולמית‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬דיני מת בשבת‬

‫יחין אוֹתוֹ‪,‬‬
‫וּמ ִד ִ‬
‫עו ִֹשׂין כָּ ל צָ ְרכֵי הַ מֵּ ת‪ ,‬סָ כִ ין ְ‬
‫וּבִ לְ בַ ד ֶשׁ�א ָיזִיזוּ ב ֹו אֵ בָ ר‪.‬‬
‫שׁו ְֹמ ִטין אֶ ת הַ כַּ ר ִמ ַתּ ְחתָּ יו‪ ,‬וּמַ ִטּילִ ין אוֹת ֹו עַ ל הַ חוֹל בִּ ְשׁבִ יל ֶשׁיּ ְַמ ִתּין‪.‬‬
‫קו ְֹשׁ ִרין אֶ ת הַ לּ ִֶחי‪� ,‬א ֶשׁ ַיּ ֲעלֶה‪ ,‬אֶ לָּא ֶשׁ�א יו ִֹסיף‪.‬‬
‫וְ כֵן קו ָֹרה ֶשׁנּ ְִשׁבְּ ָרה‪ ,‬סו ְֹמכִ ין אוֹתָ הּ בְּ סַ ְפסָ ל א ֹו בַ אֲ רֻ כּוֹת הַ ִמּטָּ ה‪� ,‬א ֶשׁ ַתּ ֲעלֶה‪ ,‬אֶ לָּא ֶשׁ�א תו ִֹסיף‪.‬‬
‫אֵ ין ְמעַ ְמּ ִצין אֶ ת הַ מֵּ ת בַּ ַשּׁבָּ ת‪,‬‬
‫וְ �א בַ חֹל עִ ם י ְִציאַת הַ נָּפֶ שׁ‪.‬‬
‫וְ הַ ְמעַ מֵּ ץ עִ ם י ְִציאַת נֶפֶ שׁ‪ ,‬ה ֲֵרי זֶה שׁוֹפֵ � ָדּ ִמים‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬

‫===‬

‫מותר לעשות כל מה שנצרך לגוף המת כגון‪ :‬לסוך אותו ולרחוץ אותו‪.‬‬
‫אסור להזיז אבר של המת‪.‬‬
‫מותר לשמוט את הכר מתחת למת‪ ,‬כדי שיהא מוטל על החול‪ ,‬ולא יסריח‪.‬‬
‫קשירת הלחי של המת‪:‬‬
‫‪ .4.1‬אין לסגור את מה שכבר נפתח‪.‬‬
‫‪ .4.2‬מותר לקשור כדי שהפה לא יוסיף להיפתח‪.‬‬
‫קורה שהחלה להישבר‪:‬‬
‫‪ .5.1‬אין להחזירה למקומה‪.‬‬
‫‪ .5.2‬מותר לסמוך אותה בספסל או בקורות המטה כדי שלא תמשיך להישבר‪.‬‬
‫עצימת עיני המת‪:‬‬
‫‪ .6.1‬בשבת‪ :‬אין לעצום את עיניו אחר מותו‪.‬‬
‫‪ .6.2‬בחול‪ :‬אין לעצום את עיניו סמוך למיתתו‪.‬‬
‫‪ .6.3‬העוצם את עיני המת סמוך למיתתו נחשב לשופך דמים‪.‬‬

‫פרק כד‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫נמצא בדרך בערב שבת כשמחשיך ובידו מוקצה‪ ,‬הכנת אוכל לבהמה‬
‫בשבת‪ .‬דברים שמותר לעשות בשבת באופן ארעי או משום שהם‬
‫קשורים במצווה‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬נמצא אדם בדרך בערב שבת כשמחשיך ובידו מוקצה‬

‫ִמי ֶשׁהֶ ְח ִשׁי� בַּ דֶּ ֶר�‪ ,‬נוֹתֵ ן כִּ יס ֹו ַלנָּכְ ִרי‪,‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 41‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫וְ ִאם אֵ ין עִ מּ ֹו נָכְ ִרי‪ ,‬מַ נִּיח ֹו עַ ל הַ חֲמוֹר‪.‬‬
‫ִהגִּ יעַ לֶחָ צֵ ר הַ ִחיצ ֹונָה‪,‬‬
‫נוֹטֵ ל אֶ ת הַ כֵּלִ ים הַ נִּטָּ לִ ין בַּ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫וְ ֶשׁאֵ ינָן נִטָּ לִ ין בַּ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬מַ ִתּיר אֶ ת הַ ֲחבָ לִ ים‪ ,‬וְ הַ ַשּׂ ִקּין נו ְֹפלִ ין מֵ אֲ לֵיהֶ ם‪.‬‬

‫‪ .1‬היה לו כיס עם מעות‪:‬‬
‫‪ .1.1‬אם יש נכרי עמו‪ ,‬נותנן לנכרי‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אם אין נכרי עמו‪ ,‬מניח את הכיס עם המעות על חמורו‪.‬‬
‫‪ .2‬היה נוהג בחמור טעון משא‪ ,‬כשיגיע לחצר הראשונה המשתמרת‪:‬‬
‫מותר להוריד מהחמור‪.‬‬
‫‪ .2.1‬כלים שאינם מוקצה‪:‬‬
‫מתיר את הקשרים שלהם‪ ,‬והם נופלים מעליהם‪.‬‬
‫‪ .2.2‬כלים שהם מוקצה‪:‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫הכנת אוכל לבהמה בשבת‬

‫מַ ִתּ ִירין ְפּ ִקיעֵ י עָ ִמיר לִ ְפנֵי בְ הֵ מָ ה‪,‬‬
‫וּמפַ ְס ְפּסִ ים אֶ ת הַ כִּ ִפּין‪ ,‬אֲ בָ ל �א אֶ ת הַ זִּ ִירין‪.‬‬
‫ְ‬
‫אֵ ין ְמ ַר ְסּ ִקין �א אֶ ת הַ ַשּׁחַ ת וְ �א אֶ ת הֶ חָ רוּבִ ין לִ ְפנֵי בְ הֵ מָ ה‪ ,‬בֵּ ין ַדּקָּ ה בֵּ ין גַּסָּ ה‪.‬‬
‫ְהוּדה מַ ִתּיר בֶּ חָ רוּבִ ין ל ַַדּקָּ ה‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ .1‬מתירים אגודות קש )"פקיעי עמיר"( של שיבולים‪ ,‬כדי שיהיו ראויים למאכל בהמה‪.‬‬
‫‪ .2‬פרור ופזור )"מפספסין"( אוכל לבהמה‪:‬‬
‫‪ .2.1‬ענפים לחים של ארז )כיפין(‪ ,‬מותר‪.‬‬
‫‪ .2.2‬אגודות קש שקשורים ב‪ 3 -‬קשרים )זירים(‪ ,‬אסור‪.‬‬
‫‪ .3‬ריסוק אוכל בהמה‪:‬‬
‫‪ .3.1‬תנא קמא‪ :‬אין מרסקים את השחת ואת החרובים‪ ,‬לא לבהמה דקה ולא לבהמה גסה‪.‬‬
‫‪ .3.2‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬מתיר לרסק חרובים לבהמה דקה‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫האכלה של בהמות ועופות שיש בה טרחה יתרה‬

‫אֵ ין אוֹבְ ִסין אֶ ת הַ גָּמָ ל‪,‬‬
‫וְ �א דו ְֹר ִסין‪,‬‬
‫יטין‪.‬‬
‫אֲ בָ ל מַ לְ עִ ִ‬
‫יטין‪.‬‬
‫וְ אֵ ין מַ ְמ ִרים אֶ ת הָ ֲעגָלִ ים‪ ,‬אֲ בָ ל מַ לְ עִ ִ‬
‫וּמהַ לְ ְק ִטין ל ַַתּ ְרנְגוֹלִ ין‪,‬‬
‫ְ‬
‫וְ נו ְֹתנִין מַ יִם לַמֻּ ְרסָ ן‪,‬‬
‫אֲ בָ ל �א גוֹבְ לִ ים‪.‬‬
‫וְ אֵ ין נו ְֹתנִין מַ יִם לִ ְפנֵי ְדבו ִֹרים וְ לִ ְפנֵי י ֹונִים ֶשׁבַּ שּׁוֹבָ �‪,‬‬
‫אֲ בָ ל נו ְֹתנִין לִ ְפנֵי אֲ ָוזִין וְ תַ ְרנְגוֹלִ ים וְ לִ ְפנֵי י ֹונֵי הַ ְר ְדּ ִסיּוֹת‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬

‫האכלת גמל‪:‬‬
‫‪ .1.1‬אין אובסים את הגמל )מאכילים אותו הרבה‪ ,‬כדי שיספיק לו לכמה ימים(‪.‬‬
‫‪ .1.2‬לא דוחפים בכח )"דורסין"( את האוכל לתוך גרונו‪.‬‬
‫‪ .1.3‬מותר להכניס אוכל לפיו )"מלעיטין"(‪.‬‬
‫האכלת עגלים‪:‬‬
‫‪ .2.1‬אין ממרים אותם )תוחבים אוכל מעורב במים לתוך גרונם‪ ,‬כך שלא יוכלו להחזירו(‪.‬‬
‫‪ .2.2‬מותר להלעיט אותם‪.‬‬
‫האכלת תרנגולים‪ :‬מותר לתחוב אוכל לפיהם של התרנגולים )"מהלקטין"(‪.‬‬
‫הכנת מורסן )פסולת קמח למאכל בהמה(‪:‬‬
‫‪ .4.1‬מותר לתת מים לתוך המורסן‪.‬‬
‫‪ .4.2‬אין לשים את המורסן בתוך מים )"גובלים"(‪.‬‬
‫האכלה והשקאה של בעלי כנף‪:‬‬
‫‪ .5.1‬אין לתת מים ואוכל לדבורים ויונים שבשובך )יכולים לעוף בעצמם ולמצוא מזון(‪.‬‬
‫‪ .5.2‬נותנים אוכל ומים לאווזים ותרנגולים‪ ,‬וליוני בית )"הרדסיות"(‪.‬‬

‫משנה ד‪:‬‬

‫הכנת מאכל בהמה שלא היה מוכן עבורה בערב שבת‬

‫ְמחַ ְתּכִ ין אֶ ת הַ ְדּלוּעִ ין לִ ְפנֵי הַ בְּ הֵ מָ ה‪,‬‬
‫וְ אֶ ת הַ נְּבֵ לָה לִ ְפנֵי הַ כְּ לָבִ ים‪.‬‬
‫סוּרה‪ ,‬לְ ִפי ֶשׁאֵ ינָהּ ִמן הַ מּוּכָ ן‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ִ :‬אם �א הָ ְיתָ ה ְנבֵ לָה מֵ עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת‪ ,‬אֲ ָ‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ .1‬מותר לחתוך את הדלועים למאכל בהמה )למרות שסתם דלועים מיועדים למאכל אדם(‪.‬‬
‫‪ .2‬חיתוך נבלה לפני הכלבים‪:‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 42‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬

‫מסכת שבת‬
‫‪ .2.1‬תנא קמא‪ :‬מותר )למרות שבערב שבת לא הייתה עדיין נבלה(‪.‬‬
‫‪ .2.2‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬אסור )שהנבלה היא מוקצה(‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬דברים שמותר לעשות בשבת באופן ארעי או משום שהם קשורים במצוה‬

‫ְמ ִפ ִירין נ ְָד ִרים בַּ ַשּׁבָּ ת‪,‬‬
‫וְ נ ְִשׁאָלִ ין לִ ְדבָ ִרים ֶשׁהֵ ן לְ צ ֶֹר� הַ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫פּו ְֹק ִקין אֶ ת הַ מָּ אוֹר‪,‬‬
‫וּמו ְֹד ִדין אֶ ת הַ מַּ ְטלִ ית‬
‫וְ אֶ ת הַ ִמּ ְקוֶה‪.‬‬
‫ֲשׂה בִ ימֵ י אָבִ יו ֶשׁל ַרבִּ י צָ דוֹק‪ ,‬וּבִ ימֵ י אַ בָּ א ָשׁאוּל בֶּ ן בָּ ְטנִית‪,‬‬
‫וּמַ ע ֶ‬
‫ֶשׁפָּ ְקקוּ אֶ ת הַ מָּ אוֹר בְּ טָ ִפיחַ ‪,‬‬
‫וְ קָ ְשׁרוּ אֶ ת הַ ְמּ ִק ָדּה בְ ג ִֶמי‬
‫ֵידע ִאם יֵשׁ בַּ גִּ יגִ ית פּוֹתֵ חַ טֶ פַ ח ִאם לָאו‪.‬‬
‫ל ַ‬
‫וּמ ִדּבְ ֵריהֶ ן לָמַ ְדנוּ‪ֶ ,‬שׁפּו ְֹק ִקין וּמ ֹו ְד ִדין וְ ק ֹו ְשׁ ִרין בַּ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫ִ‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫‪.4‬‬

‫נדרים‪:‬‬
‫‪ .1.1‬מותר להפר נדרים בשבת‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אפשר להישאל מחכם על נדרים שהתרתם היא לצורך השבת‪.‬‬
‫מותר לסתום חלון )"מאור"( באופן ארעי בדבר שרגילים לסתום בו‪.‬‬
‫מדידות‪:‬‬
‫‪ .3.1‬מותר למדוד את מידות המטלית שנגעה בשרץ‪ ,‬אם נגעה אח"כ גם בטהרות‪.‬‬
‫‪ .3.2‬מותר למדוד את מידות המקווה‪.‬‬
‫מעשה שהיה בימי אביו של רבי צדוק ובימי אבא שאול בן בטנית‪:‬‬
‫‪ .4.1‬סתמו חלון בכלי חרס קטן )"טפיח"(‪ ,‬קשרו כלי חרס )"מקידה"( בקנה גומא‪ ,‬ומדדו בשבת‪,‬‬
‫‪ .4.2‬וכל זה לצורך קביעת הלכה‪.‬‬
‫‪ .4.3‬ממעשה זה למדנו‪:‬‬
‫‪ .4.3.1‬שמותר לסתום חלון‪.‬‬
‫‪ .4.3.2‬שמותר למדוד כאשר יש למעשה צורך של מצווה‪.‬‬
‫‪ .4.3.3‬שמותר לקשור קשר לצורך מצווה )קשר שאינו של קיימה(‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 43‬מתוך ‪43‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שבת ‪doc.‬‬