מסכת עירובין

‫מסכת עירובין‬

‫בס"ד‬

‫מסכת עירובין‬
‫נושאים עיקריים במסכת‪:‬‬
‫פרק א‪:‬‬

‫דיני מבוי‪ ,‬דיני מחיצה לצורך עירוב‪ ,‬דברים שהקלו חכמים על היוצאים למלחמה‪.‬‬

‫פרק ב‪:‬‬

‫דיני טלטול בתוך פסי ביראות )ראה מושגים(‬

‫פרק ג‪:‬‬

‫מאכלים מיוחדים ומקומות מיוחדים לצורך הנחת עירוב‪ ,‬הנחת ערוב על תנאי‪ ,‬דיני ערוב‬
‫בשני ימי ראש השנה‪ ,‬דיני ערוב בין השמשות‪ .‬הפרשת תרומות ומעשרות בשני ימי ראש‬
‫השנה‪ .‬הזכרת ראש חודש בתפילות ראש השנה‪.‬‬

‫פרק ד‪:‬‬

‫דיני יציאה מחוץ לתחום מחמת אונס‪ ,‬ירידה מספינה לחוף בשבת‪ ,‬יציאה בשבת מחוץ‬
‫לתחום לצורך דבר שמותר לצאת בשבילו‪ ,‬מי ששבת בתוך התחום ולא ידע על כך‪ ,‬מי‬
‫שהיה בדרך בערב שבת בין השמשות אך לא התכוון לשבות שם‪ ,‬מספר אנשים שהיו בדרך‬
‫בערב שבת ו‪ 4 -‬אמותיו של זה אינם חופפות את ‪ 4‬אמותיו של זה‪ ,‬מי שקבע שביתה תחת‬
‫אילן ולא הגדיר את המיקום המדויק‪ ,‬כיצד מודד אדם ‪ 2000‬אמה ממקום שביתתו‪ ,‬האם‬
‫עיקר ערוב תחומין הוא בפת או ברגל‪ ,‬המערב עבור בני עירו‪.‬‬

‫פרק ה‪:‬‬

‫עיבורה של עיר‪ 3 ,‬כפרים העומדים בצורת משולש ובין האמצעי והשניים האחרים יש‬
‫פחות מ‪ 2000 -‬אמה‪ ,‬צורת המדידה של ‪ 2000‬אמה של תחום שבת‪ ,‬עיר של יחיד שהפכה‬
‫לעיר של רבים)ראה מושגים( ולהיפך‪ ,‬מי שנמצא בערב שבת בין השמשות מחוץ לעיר‪,‬‬
‫תחום שבת של עיר אחת הכולל בתוכו עיר אחרת או כולל רק את חלקה‪ ,‬דין נותן ערוב‬
‫בתוך מערה או על גב מערה‪.‬‬

‫פרק ו‪:‬‬

‫ערוב חצרות כאשר אחד מבני החצר הוא נכרי או מי שאינו מכיר בערוב‪ ,‬דין צדוקי לעניין‬
‫ערוב חצרות‪ ,‬שכח אחד או יותר מדיירי החצר לערב‪ ,‬ביטול רשותו של אדם לשאר דיירי‬
‫החצר‪ ,‬אנשי מבוי שהייתה להם שותפות עסקית במאכל מסוים‪ ,‬מספר חבורות שדרו‬
‫באולם אחד גדול כיצד עושים ערוב חצרות ? האחים שנזונים משלחן אביהם וגרים באותה‬
‫חצר‪ ,‬מספר חצרות הפתוחות זו לזו ופתוחות למבוי‪ ,‬דיני ערוב של ‪ 2‬חצרות הנמצאות זו‬
‫לפנים מזו‪,‬‬

‫פרק ז‪:‬‬

‫דיני ערוב ב‪ 2-‬חצרות הסמוכות זו לזו‪ ,‬דיני ערוב ב‪ 2-‬גזוזטראות הסמוכות זו לזו‪ ,‬כיצד יכול‬
‫אחד מבני המבוי לזכות את כל בני המבוי בשיתוף המבוי ? דיני מזון לשם שיתוף מבואות‬
‫או לשם ערוב חצרות‪ ,‬דין נותן כסף לחנווני ע"מ שיקנה עבורו יין או פת לצורך ערוב‪.‬‬

‫פרק ח‪:‬‬

‫עירוב תחומים עבור אחרים‪ ,‬שיעור המזון שיש להניח לצורך ערוב תחומים‪ ,‬כניסה לבית‬
‫הנגוע בצרעת‪ ,‬אכילת אוכל טמא בשיעור של ½ פרס‪ ,‬דיני עירוב בבתים עם מרפסות‪,‬‬
‫מקומות שאין להניח בהם ערוב חצרות‪ ,‬ערוב חצרות כאשר אחד הדיירים עזב את ביתו‬
‫לשבת‪ ,‬ערוב חצרות בבור מים ואמת מים המשותפים לשתי חצרות‪ ,‬שפיכת מים מהבית‬
‫לחצר‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫בס"ד‬

‫מסכת עירובין‬

‫פרק ט‪:‬‬

‫טלטול על גגות או בין חצרות או בין קרפיפות‪ ,‬דיני חצר‪ ,‬בית או מבוי שנפרצו לרשות‬
‫הרבים‪ ,‬טלטול מתחת לגשר הנמצא על גבי בתים‪ ,‬שיתוף מבואות במבוי המפולש משני‬
‫צדדיו‪ .‬דברים שמותר לעשות במקדש ולא במדינה‪,‬‬

‫פרק י‪:‬‬

‫הוצאת תפילין בשבת ממקום שאינו משתמר‪ ,‬הולכת חבית מים ברשות הרבים‪ ,‬כיצד לנהוג‬
‫בספר שחציו התגלגל מחוץ לרשות שנמצא בו ? דין אדם העומד ברשות אחת ורוצה‬
‫לעשות פעולה ברשות אחרת )לשתות‪ ,‬לטלטל‪ ,‬להשתין וכד'(‪ ,‬שימוש בחולית הבור או‬
‫באשפה גבוהה בשבת‪ ,‬שימוש באילן בשבת‪ ,‬סגירת מבנה בדבר ארעי בשבת‪ ,‬עמידה‬
‫ברשות אחת ופתיחת דלת ברשות אחרת‪ ,‬דיני מלאכות שיכולות להתפרש כמוסיף על‬
‫הבניין‪ ,‬פעולות שיש הבדל אם עשאם במקדש או במדינה‪ ,‬הוצאת שרץ טמא מן המקדש‬
‫בשבת‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫מסכת עירובין‬

‫בס"ד‬

‫פרק א‪:‬‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬

‫דיני מבוי‪ ,‬דיני מחיצה לצורך עירוב‪ ,‬דברים שהקלו חכמים על היוצאים‬
‫למלחמה‪.‬‬

‫מושגים‪:‬‬

‫רחוב צר שחצרות הבתים פתוחים לתוכו‪ ,‬וממנו יוצאים ונכנסים אל רשות הרבים או לכרמלית‪ ,‬מבחינים ב‪2-‬‬
‫מבוי‪:‬‬
‫סוגי מבואות‪:‬‬
‫מבוי סתום‪ :‬מבוי שסגור מ‪ 3-‬צדדים ופתוח לרשות הרבים רק מצד אחד‪.‬‬
‫מבוי מפולש‪ :‬מבוי הפתוח לרשות הרבים מ‪ 2-‬צדדים‪.‬‬
‫צורת הפתח‪ :‬צורה זו מתייחסת לפתח המבוי‪ .‬פתח מבוי שיש קנה מצד אחד‪ ,‬וקנה מהצד האחר‪ ,‬וקנה על‬
‫גביהם‪) ,‬כעין ‪ 2‬מזוזות ומשקוף( יש לו צורת הפתח‪.‬‬
‫גולל ודופק‪ :‬אלו ‪ 2‬חלקים בבניית הקבר‪ .‬הגולל הוא הכיסוי שעל פי הקבר‪ ,‬והדופק הוא החלק שהגולל נשען עליו‪.‬‬
‫מטמאים כטומאת מת‪ .‬בפרקנו יש דיון האם בעל חי המשמש כגולל מטמא‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬תיקון שיש לעשות למבוי סתום כדי שאפשר יהיה לטלטל בתוכו בשבת‬

‫מָ בוֹי ֶשׁהוּא ָגבוֹהַּ לְ מַ עְ לָה מֵ עֶ ְשׂ ִרים אַ מָּ ה‪ ,‬יְמַ עֵ ט‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְה ָוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬אֵ ינ ֹו צָ ִרי�‪.‬‬
‫וְ הָ ָרחָ ב מֵ עֶ ֶשׂר אַ מּוֹת‪ ,‬יְמַ עֵ ט‪.‬‬
‫צוּרת הַ פֶּ תַ ח‪ ,‬אַף עַ ל ִפּי ֶשׁהוּא ָרחָ ב מֵ עֶ ֶשׂר אַ מּוֹת‪ ,‬אֵ ין צָ ִרי� לְ מַ עֵ ט‪.‬‬
‫וְ ִאם יֶשׁ ל ֹו ַ‬

‫‪ .1‬תיקון לגבי גובה הקורה שעל הפתח‪:‬‬
‫‪ .1.1‬תנא קמא‪ :‬אם היא גבוהה מ‪ 20 -‬אמה יש להנמיכה‪.‬‬
‫‪ .1.2‬ר' יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬אין צריך להנמיך את הקורה‪.‬‬
‫‪ .2‬תיקון לגבי רוחב הפתח‪ :‬אם רוחב הפתח גדול מ‪ 10 -‬אמות יש להקטינו‪.‬‬
‫‪ .3‬אם יש למבוי צורת הפתח )ראה מושגים(‪ ,‬אפילו רוחבו גדול מ ‪ 10‬אמות אין צורך למעט‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫כיצד מכשירים מבוי סתום כדי יהיה ראוי לטלטל בתוכו ?‬

‫הֶ כְ ֵשׁר מָ בוֹי‪,‬‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ :‬ל ִֶחי וְ קו ָֹרה‪.‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪ :‬ל ִֶחי א ֹו קו ָֹרה‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬לְ חָ ַייִן‪.‬‬
‫ִמשּׁוּם ַרבִּ י י ְִשׁמָ עֵ אל‪ ,‬אָמַ ר ַתּלְ ִמיד אֶ חָ ד לִ ְפנֵי ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א‪:‬‬
‫אַרבַּ ע אַ מּוֹת‪ֶ ,‬שׁהוּא א ֹו בְ ל ִֶחי א ֹו בְ קו ָֹרה‪,‬‬
‫�א נ ְֶחלְ קוּ בֵּ ית ַשׁמַּ אי וּבֵ ית ִהלֵּל‪ ,‬עַ ל מָ בוֹי ֶשׁהוּא פָ חוּת מֵ ְ‬
‫עַ ל מַ ה נ ְֶחלְ קוּ ?‬
‫אַרבַּ ע אַמוֹת וְ עַ ד עֶ ֶשׂר‪,‬‬
‫עַ ל ָרחָ ב מֵ ְ‬
‫ֶשׁבֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ :‬ל ִֶחי וְ קו ָֹרה‪,‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪ :‬א ֹו ל ִֶחי א ֹו ק ֹו ָרה‪.‬‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א‪ :‬עַ ל זֶה וְ עַ ל זֶה נ ְֶחלְ קוּ‪.‬‬

‫‪ .1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ .1.1‬בית שמאי‪:‬‬
‫המבוי‪.‬‬
‫מספיק להתקין אחד מהם‪ ,‬או לחי או קורה‪.‬‬
‫‪ .1.2‬בית הלל‪:‬‬
‫‪ .1.3‬ר' אליעזר‪ :‬צריך להתקין ‪ 2‬לחיים‪ ,‬אחד בכל צד של הפתח‪.‬‬
‫‪ .2‬ר' ישמעאל‪:‬‬
‫‪ .2.1‬כשרוחב הפתח קטן מ‪ 4-‬אמות‪ ,‬גם בית שמאי וגם בית הלל‪ ,‬מודים שמספיק אחד מהם‪.‬‬
‫‪ .2.2‬המחלוקת ביניהם היא כאשר הרוחב גדול מ‪ 4 -‬אמות וקטן מ‪ 10 -‬אמות‪:‬‬
‫יש צורך גם בלחי וגם בקורה‪.‬‬
‫‪ .2.2.1‬בית שמאי‪:‬‬
‫מספיק לחי או קורה‪.‬‬
‫‪ .2.2.2‬בית הלל‪:‬‬
‫‪ .3‬ר' עקיבא‪ :‬המחלוקת ביניהם היא גם כאשר הפתח גדול מ‪ 4-‬אמות וגם כאשר הוא קטן מ‪4-‬‬
‫אמות‪.‬‬
‫יש להתקין גם לחי‪ ,‬מהצד וגם קורה על גבי המחיצות שבשני הצדדים של‬

‫משנה ג‪:‬‬

‫רוחב הקורה שעל מחיצות המבוי‬

‫�שׁה ְטפָ ִחים‪,‬‬
‫אָריחַ ‪ ,‬ח ֲִצי לְ בֵ נָה ֶשׁל ְשׁ ָ‬
‫אָריחַ ‪ ,‬וְ הָ ִ‬
‫אָמרוּ‪ְ ,‬רחָ בָ ה כְּ דֵ י לְ קַ בֵּ ל ִ‬
‫הַ קּו ָֹרה ֶשׁ ְ‬
‫אָרכּ ֹו‪.‬‬
‫אָריחַ לְ ְ‬
‫ַדּיָהּ לַקּו ָֹרה ֶשׁ ְתּהֵ א ְרחָ בָ ה טֶ פַ ח‪ ,‬כְּ דֵ י לְ קַ בֵּ ל ִ‬

‫‪ .1‬רוחב הקורה צריך להיות כזה שאפשר יהיה להניח עליה אריח שרוחבו ‪ 1.5‬טפחים‪.‬‬
‫‪ .2‬מספיק שהקורה תהיה רחבה טפח כדי להניח עליה את האריח לארכו )ויבלוט משני צדדיו(‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫מה צריך להיות חוזקה של הקורה ?‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫מסכת עירובין‬

‫בס"ד‬
‫אָריחַ ‪.‬‬
‫אָריחַ ‪ ,‬וּבְ ִריאָה כְּ דֵ י לְ קַ בֵּ ל ִ‬
‫ְרחָ בָ ה כְּ דֵ י לְ קַ בֵּ ל ִ‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ְ :‬רחָ בָ ה אַף עַ ל ִפּי ֶשׁאֵ ינָהּ בְּ ִריאָה‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ .1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ .1.1‬הקורה צריכה להיות רחבה כדי שהאריח יהיה מונח על גבה‪.‬‬
‫‪ .1.2‬הקורה צריכה להיות גם חזקה מספיק כדי לשאת את האריח‪.‬‬
‫‪ .2‬ר' יהודה‪ :‬אין חשיבות לחוזק הקורה‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬המשך דיני הקורה לשיטת ר' יהודה‪.‬‬

‫הָ ְיתָ ה ֶשׁל קַ שׁ א ֹו ֶשׁל קָ נִים‪ ,‬רו ִֹאין אוֹתָ הּ כְּ ִאלּוּ ִהיא ֶשׁל מַ תֶּ ֶכת‪.‬‬
‫עֲקֻ מָּ ה‪ ,‬רו ִֹאין אוֹתָ הּ כְּ ִאלּוּ ִהיא ְפשׁוּטָ ה‪.‬‬
‫ֲע ֻגלָּה‪ ,‬רו ִֹאין אוֹתָ הּ כְּ ִאלּוּ ִהיא ְמרֻ בַּ עַ ת‪.‬‬
‫�שׁה טְ פָ ִחים‪ ,‬יֶשׁ בּ ֹו רֹחַ ב טֶ פַ ח‪.‬‬
‫כָּ ל ֶשׁיֵשׁ בְּ הֶ קֵּ פ ֹו ְשׁ ָ‬

‫‪ .1‬הקורה‪ ,‬אפילו היא עשויה קש‪ ,‬רואים אותה כאילו היא של מתכת‪.‬‬
‫‪ .2‬קורה עקומה רואים אותה כאילו היא ישרה‪.‬‬
‫‪ .3‬קורה עגולה )שאי אפשר להניח עליה אריח(‪:‬‬
‫‪ .3.1‬רואים אותה כאילו היא מרובעת )ויכולים להניח עליה אריח(‪.‬‬
‫‪ .3.2‬ובתנאי שיש בהיקפה שלוש טפחים‪) .‬דהיינו קוטר של טפח‪ ,‬במספרים מעוגלים ולא‬
‫מדויקים(‪.‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫מידות הנדרשות בלחי של מבוי‬

‫אָמרוּ‪ָ ,‬גּבְ הָ ן ע ֲָשׂ ָרה ְטפָ חִ ים‪,‬‬
‫לְ חָ ַייִן ֶשׁ ְ‬
‫וְ ָר ְחבָּ ן וְ עָ בְ יָן כָּ ל ֶשׁהוּא‪.‬‬
‫�שׁה ְטפָ חִ ים‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ָ :‬ר ְחבָּ ן ְשׁ ָ‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫הגובה חייב להיות לפחות ‪ 10‬טפחים‪.‬‬
‫רוחב ועובי הקורה‪:‬‬
‫תנא קמא‪ :‬רוחב ועובי כל שהוא‪.‬‬
‫הרוחב חייב להיות לפחות ‪ 3‬טפחים‪.‬‬
‫ר' יוסי )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬

‫משנה ז‪:‬‬

‫מה יכול לשמש כלחי לצורך תיקון המבוי ?‬

‫בַּ כֹּל עו ִֹשׂין לְ חָ ַייִן‪,‬‬
‫אֲ ִפלּוּ בְ ָדבָ ר ֶשׁיֶשׁ בּ ֹו רוּחַ חַ יִים‪.‬‬
‫וְ ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹסֵ ר‪.‬‬
‫וּמטַ מֵּ א ִמשּׁוּם גּ ֹולֵל‪,‬‬
‫ְ‬
‫וְ ַרבִּ י מֵ ִאיר ְמטַ הֵ ר‪.‬‬
‫וְ כו ְֹתבִ ין עָ לָיו גִּ טֵּ י נ ִָשׁים‪,‬‬
‫וְ ַרבִּ י יוֹסֵ י הַ גְּ לִ ילִ י פּוֹסֵ ל‪.‬‬

‫‪ .1‬אפשר להשתמש בכל דבר לצורך עשית לחי‪.‬‬
‫‪ .2‬האם אפשר לעשות לחי מבהמה הקשורה היטב ?‬
‫‪ .2.1‬תנא קמא‪ :‬מתיר‪.‬‬
‫אוסר‪.‬‬
‫‪ .2.2‬ר' יוסי )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬האם בעל חי שעשו אותו גולל )ראה מושגים( לקבר‪ ,‬מטמא ?‬
‫‪ .1‬תנא קמא‪ :‬מטמא‪.‬‬
‫אינו מטמא‪.‬‬
‫‪ .2‬ר' מאיר‪:‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬האם אפשר לכתוב גיטי נשים על גבי בעלי חיים ?‬
‫‪ .1‬תנא קמא‪ :‬מתיר‪.‬‬
‫הגט פסול‪.‬‬
‫‪ .2‬ר' יוסי הגלילי‪:‬‬
‫משנה ח‪ :‬דין מחיצה שמיועדת לעירוב‬

‫ְשׁי ָָרא ֶשׁחָ נְתָ ה בַ בִּ ְקעָ ה וְ ִה ִקּיפוּהָ בִּ כְ לֵי בְ הֵ מָ ה‪ְ ,‬מטַ לְ ְטלִ ין בְּ תוֹכָ הּ‪,‬‬
‫וּבִ לְ בַ ד ֶשׁיְהֵ א גָדֵ ר גָּבוֹהַּ ע ֲָשׂ ָרה ְטפָ ִחים‪,‬‬
‫וְ �א י ְִהיוּ ְפ ָרצוֹת יְתֵ רוֹת עַ ל הַ בִּ ְניָן‪.‬‬
‫כָּ ל ִפּ ְרצָ ה ֶשׁ ִהיא כְ עֶ ֶשר אַ מּוֹת‪ ,‬מֻ תֶּ ֶרת‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁ ִהיא כַ פֶּ תַ ח‪.‬‬
‫ָיתֵ ר ִמכָּ אן‪ ,‬אָסוּר‪.‬‬

‫‪ .1‬אפשר להקיף כרמלית בכלי בהמה ולטלטל בתוך המחיצה בשבת‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫מסכת עירובין‬

‫בס"ד‬

‫‪ .2‬המחיצה צריכה להיות גבוהה לפחות ‪ 10‬טפחים‪.‬‬
‫‪ .3‬אם יש פרצות במחיצה‪ ,‬אורך כל הפרצות יחד צריך להיות קטן מאורך הגדר הבנויה‪.‬‬
‫‪ .4‬דין פירצה במחיצה‪:‬‬
‫‪ .4.1‬אם סכום אורכי הגדר הבנויים גדול מסכום הפרצות‪:‬‬
‫‪ .4.1.1‬אם אורך פרצה בודדת קטן מ ‪ 10‬אמות המחיצה כשרה‪.‬‬
‫‪ .4.1.2‬אם אורך פירצה בודדת גדול מ‪ 10 -‬אמות המחיצה פסולה‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬בנית מחיצה מחבלים )הנקראת מחיצה של ערב( לצורך ערוב‬

‫�שׁה חֲבָ לִ ים‪ ,‬זֶה לְ מַ עְ לָה ִמזֶּה וְ זֶה לְ מַ עְ לָה ִמזֶּה‪,‬‬
‫יפין ְשׁ ָ‬
‫מַ ִקּ ִ‬
‫�שׁה ְטפָ ִחים‪.‬‬
‫וּבִ לְ בַ ד ֶשׁ�א יְהֵ א בֵּ ין חֶ בֶ ל ַל ֲחבֵ ר ֹו ְשׁ ָ‬
‫ִשׁעוּר ֲחבָ לִ ים וְ עָ בְ יָן‪ ,‬יָתֵ ר עַ ל טֶ פַ ח‪,‬‬
‫ֲשׂ ָרה ְטפָ ִחים‪.‬‬
‫כְּ דֵ י ֶשׁיְהֵ א הַ כֹּל ע ָ‬

‫ניתן לבנות מחיצה מחבלים אופקיים זה למעלה מזה בצורה הבאה‪:‬‬
‫‪ .1‬המרחק בין חבל לחבל וכן בין הקרקע לחבל התחתון‪ ,‬יהיה פחות מ‪ 3 -‬טפחים‪.‬‬
‫‪ .2‬גובה הרווחים והחבלים יחד יהיה לפחות ‪ 10‬טפחים‪.‬‬
‫משנה י‪:‬‬

‫בנית מחיצה של קנים )הנקראת מחיצה של שתי( לצורך ערוב‬

‫יפין בַּ קָּ נִים‪,‬‬
‫מַ ִקּ ִ‬
‫�שׁה ְטפָ ִחים‪.‬‬
‫◌ּבִ לְ בַ ד ֶשׁ�א יְהֵ א בֵּ ין קָ נֶה ַל ֲחבֵ ר ֹו ְשׁ ָ‬
‫ְהוּדה‪.‬‬
‫בַּ ְשּׁי ָָרא ִדבְּ רוּ‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י י ָ‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪� :‬א ִדבְּ רוּ בַ ְשּׁי ָָרא אֶ לָּא בַ ה ֹווֶה‪.‬‬
‫ְהוּדה‪.‬‬
‫כָּ ל ְמ ִחצָּ ה ֶשׁאֵ ינָהּ ֶשׁל ְשׁ ִתי וְ ֶשׁל עֵ ֶרב‪ ,‬אֵ ינָהּ ְמ ִחצָּ ה‪ִ .‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י יוֹסֵ י בַּ ר ַרבִּ י י ָ‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬אֶ חָ ד ִמ ְשּׁנֵי ְדבָ ִרים‪.‬‬
‫אַרבָּ עָ ה ְדבָ ִרים פָּ ְטרוּ בַ מַּ ֲחנֶה‪:‬‬
‫ְ‬
‫יאין עֵ ִצים ִמכָּ ל מָ קוֹם‪,‬‬
‫ְמבִ ִ‬
‫טוּרים מֵ ְר ִחיצַ ת י ַָדיִם‪,‬‬
‫וּפ ִ‬
‫ְ‬
‫וּמ ְדּמַ אי‪,‬‬
‫ִ‬
‫וּמלְּ עָ ֵרב‪.‬‬
‫ִ‬

‫‪ .1.1‬ניתן לבנות ערוב מקנים אנכיים שהמרחק בין קנה לקנה יהיה פחות מ‪ 3 -‬טפחים‪.‬‬
‫‪ .2‬האם מותר לעשות כך )מחיצה של שתי לבד או של ערב לבד( רק לשיירה או גם לצורך יחיד‬
‫?‬
‫‪ .2.1‬ר' יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬מותר רק בשיירה‪) ,‬ביחיד צריך מחיצה שעשויה גם משתי‬
‫וגם מערב(‪.‬‬
‫‪ .2.2‬חכמים‪ :‬מותר אף היחיד‪.‬‬
‫‪ .2.3‬ר' יוסי בר' יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬אפילו בשיירה צריך מחיצה שעשויה גם משתי‬
‫וגם מערב‪.‬‬
‫‪ .2.4‬חכמים‪ :‬בכל מצב מספיק מחיצה של שתי או של ערב‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬דברים שהקלו חכמים על היוצאים למלחמה‬
‫‪ .1‬מותר להביא עצים מכל מקום ואין חוששים לגזל‪.‬‬
‫‪ .2‬פטורים מנטילת ידיים לפני הסעודה‪.‬‬
‫‪ .3‬אינם צריכים לעשר את הדמאי‪.‬‬
‫‪ .4‬יכולים לטלטל בתוך המחנה המוקף עירוב‪ ,‬גם בלי לעשות עירובי חצרות‪.‬‬
‫פרק ב‪:‬‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬

‫דיני טלטול בתוך פסי ביראות )ראה מושגים(‬

‫מושגים‪:‬‬

‫‪ 2‬קרשים המחוברים זה לזה בזוית ישרה בצורה כזו‪:‬‬
‫דיומד‪:‬‬
‫שטח גדול מחוץ לעיר המוקף גדר לשמירת עצים‪.‬‬
‫קרפף‪:‬‬
‫שטח גדור בשדה שהוכנס צאן לתוכו כדי לזבלו‪.‬‬
‫דיר‪:‬‬
‫מקום מגודר לשמירת הבהמות‪.‬‬
‫סהר‪:‬‬
‫מגרש מאחורי הבתים‪.‬‬
‫מקצה‪:‬‬
‫שטח שלפני הבתים‪.‬‬
‫חצר‪:‬‬
‫פסי ביראות‪ :‬ביראות אלו בורות או בארות בלשון המשנה‪ .‬פסי הביראות אלו הקרשים שאיתם עושים מחיצה סביב‬
‫הבורות או הבארות כדי להפוך את השטח סביב הביראות לרשות היחיד‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬כיצד ניתן לשאוב מים מבאר עמוקה הנמצאת ברשות הרבים ?‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫מסכת עירובין‬

‫בס"ד‬

‫ְהוּדה‪.‬‬
‫אַרבָּ עָ ה ְדיוּ ְמ ִדין נ ְִר ִאין כִּ ְשׁמ ֹונָה‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י י ָ‬
‫עו ִֹשׂין פַּ ִסּין לַבֵּ ָיראוֹת‪ְ ,‬‬
‫שׁוּטין‪.‬‬
‫אַרבָּ עָ ה ְפ ִ‬
‫יוּמ ִדין וְ ְ‬
‫אַרבָּ עָ ה ְד ְ‬
‫ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר‪ְ :‬שׁמ ֹונָה נ ְִר ִאין כִּ ְשׁנֵים עָ ָשׂר‪ְ ,‬‬
‫ָגּבְ הָ ן ע ֲָשׂ ָרה טְ פָ ִחים‪ ,‬וְ ָרחְ בָּ ן ִשׁ ָשׁה‪ ,‬וְ עָ בְ יָן כָּ ל ֶשׁהוּא‪,‬‬
‫וּבֵ ינֵיהֶ ן כִּ ְמ�א ְשׁתֵּ י ְרבָ קוֹת ֶשׁל ָשׁ�שׁ ָשׁ�שׁ בָּ קָ ר‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫אַרבַּ ע‪ְ ,‬קשׁוּרוֹת וְ �א מֻ תָּ רוֹת‪,‬‬
‫אַרבַּ ע ְ‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ֶ :‬שׁל ְ‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫אַחַ ת נִכְ נֶסֶ ת וְ אַחַ ת יוֹצֵ את‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫‪.5‬‬

‫עושים גדר עץ בצורה מלבנית מסביב לבאר )גדר פסים(‪.‬‬
‫צורת הגדר‪:‬‬
‫‪ .2.1.1‬ר' יהודה‪ :‬בכל אחת מפינות המלבן מעמידים דיומד )ראה מושגים(‪ ,‬ונראים יחד כ‪-‬‬
‫‪ 8‬קרשים‪.‬‬
‫‪ .2.2‬ר' מאיר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ .2.2.1‬בכל אחת מפינות המלבן מעמידים דיומד‪.‬‬
‫‪ .2.2.2‬בין ארבעת הדיומדים יש להוסיף קרש פשוט )נראים יחד כ‪ 12 -‬קרשים(‪.‬‬
‫מידות הקרשים גובה ‪10‬טפחים‪ ,‬רוחב ‪ 6‬טפחים‪ ,‬ועובי כל שהוא‪.‬‬
‫המרווח בין הקרשים‪:‬‬
‫‪ .4.1‬רבי מאיר‪ :‬כרוחב שני צמדים )"רבקות"( של ‪ 3‬פרות כל אחד )‪ 6‬פרות‪ ,‬שרוחבן ‪10‬‬
‫אמות(‪.‬‬
‫‪ .4.2‬רבי יהודה‪ :‬כרוחב שני צמדים )"רבקות"( של ‪ 4‬פרות כל אחד )‪ 8‬פרות‪ ,‬שרוחבן‬
‫‪ 13.3‬אמות(‪.‬‬
‫מדידת עובי צמדי הבקר נעשית כאשר‪:‬‬
‫‪ .5.1‬כל צמד קשור יחד‪.‬‬
‫‪ .5.2‬צמד אחד נכנס וצמד שני יוצא‪.‬‬

‫משנה ב‪:‬‬

‫המרחק של גדר הפסים מהבאר‬

‫ֹאשׁהּ וְ רֻ בָּ הּ בִּ ְפנִים וְ שׁוֹתָ ה‪.‬‬
‫מֻ תָּ ר לְ הַ ְק ִריב לַבְּ אֵ ר‪ ,‬וּבִ לְ בַ ד ֶשׁ ְתּהֵ א פָ ָרה ר ָ‬
‫מֻ תָּ ר לְ הַ ְר ִחיק כָּ ל ֶשׁהוּא‪ ,‬וּבִ לְ בַ ד ֶשׁי ְַרבֶּ ה בַ פַּ ִסּין‪.‬‬

‫‪ .1‬מרחק מינימלי‪ :‬שתוכל להיכנס שם פרה‪ ,‬ראשה ורובה‪ ,‬ולשתות )כ‪ 2-‬אמות בין הקרש‬
‫לבאר(‪.‬‬
‫‪ .2‬מרחק מקסימלי‪:‬‬
‫‪ .2.1‬לא מוגבל‪ ,‬ובלבד שיוסיף קרשים בין הדיומדים‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫מה גודל השטח שיכול להיות מוקף ע"י גדר הפסים ?‬

‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬עַ ד בֵּ ית סָ אתַ יִם‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫אָמרוּ בֵ ית סָ אתַ יִם אֶ לָּא לַגִּ נָּה וְ לַקַּ ְרפֵּ ף‪,‬‬
‫אָמרוּ ל ֹו‪� :‬א ְ‬
‫ְ‬
‫ֲשׂ ֶרת כּו ִֹרין‪ ,‬מֻ תָּ ר‬
‫אֲ בָ ל ִאם הָ יָה ִדיר א ֹו סַ חַ ר‪ .‬א ֹו מֻ ְקצֶ ה א ֹו חָ צֵ ר‪ ,‬אֲ ִפלּוּ בֵ ית חֲמֵ ֶשׁת כּו ִֹרין‪ ,‬אֲ ִפלּוּ בֵ ית ע ֶ‬
‫וּמֻ תָּ ר לְ הַ ְר ִחיק כָּ ל ֶשׁהוּא‪ ,‬וּבִ לְ בַ ד ֶשׁי ְַרבֶּ ה בַ פַּ ִסּין‪.‬‬

‫‪ .1‬ר' יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬שטח הראוי לזריעת בית סאתיים תבואה )כ‪ 5000 -‬אמה‬
‫מרובעות(‪.‬‬
‫‪ .2‬חכמים‪:‬‬
‫‪ .2.1‬שטח המיועד לגינה או לקרפף )ראה מושגים( הוא עד בית סאתיים‪.‬‬
‫‪ .2.2‬שטח המיועד לדיר‪ ,‬מוקצה‪ ,‬סהר או חצר )ראה מושגים(‪ ,‬אינו מוגבל ובלבד שירבה‬
‫בקרשים‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫דין דרך הרבים שעוברת בתוך גדר הפסים שמקפת את הבאר‬

‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ִ :‬אם הָ יְתָ ה דֶ ֶר� הָ ַרבִּ ים מַ ְפסְ קָ תַ ן‪ ,‬יְסַ לְּ קֶ נָּה ל ְַצּ ָד ִדין‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬אֵ ינ ֹו צָ ִרי�‪.‬‬

‫אֶ חָ ד בּוֹר הָ ַרבִּ ים‪ ,‬וּבְ אֵ ר הָ ַרבִּ ים‪ ,‬וּבְ אֵ ר הַ י ִָחיד‪ ,‬עו ִֹשׂין לָהֶ ן פַּ ִסּין‪,‬‬
‫אֲ בָ ל לְ בוֹר הַ י ִָחיד‪ ,‬עו ִֹשׂין ל ֹו ְמ ִחצָּ ה גְ בוֹהָ ה ע ֲָשׂ ָרה ְטפָ ִחים‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א‪.‬‬
‫ְהוּדה בֶּ ן בָּ בָ א אוֹמֵ ר‪ :‬אֵ ין עו ִֹשׂין פַּ ִסּין אֶ לָּא לִ בְ אֵ ר הָ ַרבִּ ים בִּ לְ בָ ד‪,‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫וְ ל ְַשּׁאָר‪ ,‬עו ִֹשׂין ֲחגו ָֹרה גְ בוֹהָ ה ֲע ָשׂ ָרה ְטפָ ִחים‪.‬‬

‫‪ .1‬ר' יהודה‪ :‬יש לסלק את הדרך לצדדים שלא תעבור בתוך המחיצה‪.‬‬
‫‪ .2‬חכמים‪ :‬אין צורך לסלק את הדרך לצדדים‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬עבור מי מיועדת התקנה של פסי ביראות)ראה מושגים( ?‬
‫‪) .1‬ר' עקיבא )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ .1.1‬רק עבור באר הרבים‪ ,‬בור הרבים ובאר היחיד‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫מסכת עירובין‬

‫בס"ד‬

‫‪ .1.2‬עבור בור היחיד לא מספיק פסי ביראות‪ ,‬אלא יש לעשות מחיצה מלאה גבוהה עשרה‬
‫טפחים‪.‬‬
‫‪ .2‬ר יהודה בן בבא‪:‬‬
‫‪ .2.1‬רק עבור באר של רבים‪.‬‬
‫‪ .2.2‬סביב בור מים של רבים או באר של יחיד או בור מים של יחיד‪ ,‬יש לעשות מחיצה‬
‫שלמה‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬תנאים המאפשרים לטלטל בתוך מחיצה המקיפה גינה‪ ,‬או שטח המיועד למחסן עצים‬
‫)קרקף(‬

‫ְהוּדה בֶּ ן בָּ בָ א‪:‬‬
‫וְ עוֹד אָמַ ר ַרבִּ י י ָ‬
‫הַ גִּ נָּה וְ הַ קַּ ְרפֵּ ף‪ֶ ,‬שׁהֵ ן ִשׁבְ עִ ים אַ מָּ ה וְ ִשׁ ַיריִם עַ ל ִשׁבְ עִ ים אַ מָּ ה וְ ִשׁ ַיריִם‪,‬‬
‫מֻ קֶּ פֶ ת גָדֵ ר ָגּבוֹהַּ ע ֲָש ָרה ְטפָ ִחים‪ְ ,‬מטַ לְ ְטלִ ין בְּ תוֹכָ הּ‪,‬‬
‫וּבִ לְ בַ ד ֶשׁיְּהֵ א בָ הּ שׁו ִֹמ ָירה א ֹו בֵ ית ִדּ ָירה‪ ,‬א ֹו ֶשׁ ְתּהֵ א ְסמוּכָ ה לָעִ יר‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫וּמעָ ָרה‪ְ ,‬מטַ לְ ְטלִ ין בְּ תוֹכָ הּ‪.‬‬
‫אֲ ִפלּוּ אֵ ין בָּ הּ אֶ לָּא בוֹר וְ ִשׁיחַ ְ‬
‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫אֲ ִפלּוּ אֵ ין בָּ הּ אַחַ ת ִמכָּ ל אֵ לּוּ‪ְִ ,‬מטַ לְ ְטלִ ין בְּ תוֹכָ הּ‪,‬‬
‫וּבִ לְ בַ ד ֶשׁיְהֵ א בָ הּ ִשׁבְ עִ ים אַ מָּ ה וְ ִשׁ ַיריִם עַ ל ִשׁבְ עִ ים אַ מָּ ה וְ ִשׁ ַיריִם‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫אָרכָּ הּ יָתֵ ר עַ ל ָר ְחבָּ הּ אֲ ִפלּוּ אַ מָּ ה אַחַ ת‪ ,‬אֵ ין ְמטַ לְ ְטלִ ין בְּ תוֹכָ הּ‪.‬‬
‫ִאם הָ יָה ְ‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫אָרכָּ הּ ִפּי ְשׁ ַניִם בְּ ָר ְחבָּ הּ‪ְ ,‬מטַ לְ ְטלִ ין בְּ תוֹכָ ה‪.‬‬
‫אֲ ִפלּוּ ְ‬

‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫ר' יהודה בן בבא‪:‬‬
‫‪ .1.1‬המחיצה אינה מקיפה יותר מבית סאתיים‪ 70) .‬אמות וקצת על ‪ 70‬אמות וקצת(‪.‬‬
‫‪ .1.2‬גובה המחיצות לפחות ‪ 10‬טפחים‪.‬‬
‫‪ .1.3‬יש בתוך המחיצה שומרה או בית דירה‪ ,‬או שהיא נמצאת בתוך תחום שבת של העיר‪.‬‬
‫מספיק שיש בתוך המחיצה בור מים‪ ,‬או שוחה למים או מערה‪.‬‬
‫‪ .1.4‬ר' יהודה‪:‬‬
‫ר' עקיבא‪:‬‬
‫‪ .2.1‬אפילו אם אין בה בורות או שוחות או מערות אפשר לטלטל בתוכה‪.‬‬
‫‪ .2.2‬בתנאי שהשטח המוקף קצת פחות מבית סאתיים‪.‬‬
‫ר' אליעזר‪:‬‬
‫אע"פ שהשטח קטן מבית סאתיים‪ ,‬אם לא הוקפה לדירה‪:‬‬
‫מטלטלים בה רק אם אורכה שווה לרוחבה‪.‬‬
‫ר' יוסי‪:‬‬
‫אע"פ שהשטח קטן מבית סאתיים‪ ,‬אם לא הוקפה לדירה‪:‬‬
‫מטלטלים בה אפילו אורכה פי שניים מרוחבה‪.‬‬

‫משנה ו‪:‬‬

‫דינים שונים שנאמרו בשמו של ר' אליעזר )ואין הלכה כמותו בהם(‬

‫אָמַ ר ַרבִּ י אֶ לְ עַ אי‪ָ ,‬שׁמַ עְ ִתּי מֵ ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר‪ :‬וַאֲ ִפלּוּ ִהיא כְ בֵ ית כּוֹר‪.‬‬
‫ְשׁי חָ צֵ ר ֶשׁ ָשּׁכַ ח אֶ חָ ד מֵ הֶ ן וְ �א עֵ ֵרב‪,‬‬
‫וְ כֵן ָשׁמַ עְ ִתּי ִממֶּ נּוּ‪ :‬אַנ ֵ‬
‫וּמלְּ הו ִֹציא לוֹ‪,‬‬
‫בֵּ ית ֹו אָסוּר ִמלְּ הַ כְ נִיס ִ‬
‫אֲ בָ ל לָהֶ ם מֻּ תָּ ר‪.‬‬
‫וְ כֵן ָשׁמַ עְ ִתּי ִממֶּ נּוּ‪ֶ :‬שׁיו ְֹצ ִאין בְּ עַ ְק ְרבָ נִין בַּ פֶּ סַ ח‪.‬‬
‫אתי‪.‬‬
‫וְ ִחזּ ְַר ִתּי עַ ל כָּ ל ַתּלְ ִמ ָידיו וּבִ קַּ ְשׁ ִתּי לִ י חָ בֵ ר‪ ,‬וְ �א מָ צָ ִ‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫מותר לטלטל בגינה או בקרקף שהוקפה במחיצה‪ ,‬ואפילו השטח הוא כבית כור )מיועד לזריעת‬
‫‪ 30‬סאה תבואה(‪.‬‬
‫דיירי חצר ששכח אחד מהם לתת את חלקו בערוב‪ ,‬וביטל בשבת את רשותו בחצר לשאר‬
‫הדיירים‪:‬‬
‫‪ .2.1‬אסור לו להוציא או להכניס מביתו לחצר‪.‬‬
‫‪ .2.2‬לשאר דיירי החצר מותר להכניס ולהוציא מביתו לחצר‪.‬‬
‫אפשר לצאת ידי חובת מרור בפסח בעשב שנקרא "עקרבנים"‪.‬‬
‫ר' אלעאי חיפש מישהוא מתלמידי רבי אליעזר שגם שמע כך‪ ,‬ולא מצא‪.‬‬

‫פרק ג'‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬

‫מאכלים מיוחדים ומקומות מיוחדים לצורך הנחת עירוב‪ ,‬הנחת ערוב על‬
‫תנאי‪ ,‬דיני ערוב בשני ימי ראש השנה‪ ,‬דיני ערוב בין השמשות‪ .‬הפרשת‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫מסכת עירובין‬

‫בס"ד‬

‫תרומות ומעשרות בשני ימי ראש השנה‪ .‬הזכרת ראש חודש בתפילות‬
‫ראש השנה‪.‬‬
‫מושגים‪:‬‬

‫שדה שנחרש בו קבר‪ ,‬חוששים שמה גררה המחרשה עצם מעצמות המת‪ .‬שטח של‬
‫בית הפרס‪:‬‬
‫‪ 100‬אמה מסביב לקבר נקרא בית הפרס‪ .‬עפר משטח זה מטמא מדברי סופרים במגע‬
‫ובמשא‪.‬‬
‫מעשר ראשון שהופרשה ממנו תרומת מעשר ע"י הלוי‪ ,‬אולם לא תרומה גדולה‪ ,‬כיון‬
‫מעשר ראשון שנטלה תרומתו‪:‬‬
‫שלא התחייבו הפירות בתרומה גדולה‪ .‬כגון שהקדים הלוי ליטול את המעשר לפני‬
‫מירוח הכרי‪ ,‬בעוד התבואה בשיבולים‪ .‬במקרה זה אין חיוב תרומה גדולה‪ ,‬אולם יש‬
‫חיוב בתרומת מעשר‪.‬‬
‫ביטוי המציין ספק‪ ,‬היכן מקום שביתתו של האדם‪ .‬הביטוי הוא משל לאדם הנוהג בחמור וגמל‬
‫חמר גמל‪:‬‬
‫גם יחד‪ .‬החמור מקדימה והגמל מאחוריו והוא הולך ביניהם‪ .‬החמור מושכו קדימה והגמל‬
‫אחורה‪ .‬כך לגבי ערוב‪ ,‬נוצר ספק האם הערוב שרצה האדם לעשות תקף ושביתתו במקום‬
‫ערובו‪ ,‬או שהערוב שרצה לעשות אינו מועיל‪ ,‬ושביתתו כאנשי עירו‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬אם יש‬
‫‪ 2000‬אמה מעירו למקום שמיועד היה להיות ערובו‪ ,‬אינו יכול ללכת אלא מעירו למקום ערובו‬
‫ולא מעירו לכיוון המנוגד לערובו ולא מערובו לכיוון המנוגד לעירו‪.‬‬

‫משנה א'‪ :‬הלכות הקשורות למים ומלח‬

‫וּמן הַ מֶּ לַח‪.‬‬
‫וּמ ְשׁ ַתּ ְתּ ִפים‪ ,‬חוּץ ִמן הַ מַּ יִם ִ‬
‫בַּ כֹּל ְמעָ ְרבִ ין ִ‬
‫וּמן הַ מֶּ לַח‪.‬‬
‫ֲשׂר‪ ,‬חוּץ ִמן הַ מַּ יִם ִ‬
‫וְ הַ כֹּל נִקָּ ח בְּ כֶסֶ ף מַ ע ֵ‬
‫הַ נּוֹדֵ ר ִמן הַ מָּ זוֹן‪ ,‬מֻ תָּ ר בַּ מַּ יִם וּבַ מֶּ לַח‪.‬‬
‫ְמעָ ְרבִ ין ַל ָנּזִיר בַּ ַייִן‬
‫וּלְ י ְִשׂ ָראֵ ל בַּ ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫סוּמכוּס אוֹמֵ ר‪ :‬בַּ חֻ לִּ ין‪.‬‬
‫ְ‬
‫וְ ַלכֹּהֵ ן בְּ בֵ ית הַ ְפּ ַרס‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬אֲ ִפלּוּ בְּ בֵ ית הַ ְקּבָ רוֹת‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁיָכ ֹול לֵילֵ� לָחוֹץ וְ לֶאֳ כוֹל‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ .1‬כל אוכל חוץ ממלח ומים מתאים לשמש כ‪:‬‬
‫‪ .1.1‬כמזון עבור ערוב חצרות‪ ,‬ערוב תחומים או שיתוף מבואות‪.‬‬
‫‪ .1.2‬כמזון שאפשר לקנותו בכסף מעשר שני בירושלים‪.‬‬
‫‪ .2‬הנודר שלא יאכל דברים מזינים‪ ,‬מותר במים ומלח‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬מאכלים מיוחדים בהקשר לערוב‬
‫‪ .1‬יין יכול לשמש כערוב גם עבור נזיר‪.‬‬
‫‪ .2‬האם תרומה יכולה לשמש כערוב גם עבור ישראל ?‬
‫‪ .2.1‬תנא קמא‪ :‬יכולה‪.‬‬
‫‪ .2.2‬סומכוס )ואין הלכה כמותו(‪ :‬אפשר לערב לכהן רק בחולין‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬מקומות מיוחדים שבהם אפשר לשים את הערוב‬
‫‪ 1‬אפשר לשים ערוב בבית הפרס גם עבור כהן‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' יהודה‪ :‬אפשר לשים ערוב לכהן אפילו בבית הקברות‪ ,‬כיוון שיכול להיכנס לשם ע"י מחיצה‪.‬‬
‫משנה ב'‪ :‬מאכלים שיכולים או אינם יכולים לשמש כערוב‬

‫ְמעָ ְרבִ ין בַּ ְדּמַ אי‪,‬‬
‫ֲשׂר ִראשׁוֹן ֶשׁנּ ְִטלָה ְתרוּמָ תוֹ‪,‬‬
‫וּבְ מַ ע ֵ‬
‫ֲשׂר ֵשׁנִי וְ הֶ ְקדֵּ שׁ ֶשׁנּ ְִפדּוּ‪,‬‬
‫וּבְ מַ ע ֵ‬
‫וְ הַ ֹכּ ֲהנִים בַּ חַ לָּה וּבַ ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫אֲ בָ ל �א בַ טֶּ בֶ ל‪,‬‬
‫ֲשׂר ִראשׁוֹן ֶשׁ�א נ ְִטּלָה ְתרוּמָ תוֹ‪,‬‬
‫וְ �א בְ מַ ע ֵ‬
‫ֲשׂר ֵשׁנִי וְ הֶ ְקדֵּ שׁ ֶשׁ�א נ ְִפדּוּ‪.‬‬
‫וְ �א בְ מַ ע ֵ‬

‫הַ שּׁ ֹולֵחַ עֵ רוּב ֹו בְּ יַד חֵ ֵרשׁ שׁוֹטֶ ה וְקָ טָ ן‪,‬‬
‫א ֹו בְ יַד ִמי ֶשׁאֵ ינ ֹו מוֹדֶ ה בָ עֵ רוּב‪ ,‬אֵ ינ ֹו עֵ רוּב‪.‬‬
‫וְ ִאם אָמַ ר לְ אַחֵ ר לְ קַ בְּ ל ֹו ִממֶּ נּוּ‪ ,‬ה ֲֵרי זֶה עֵ רוּב‪.‬‬

‫‪ .1‬מאכלים מיוחדים שאפשר להשתמש בהם עבור ערוב‪:‬‬
‫‪ .1.1‬מאכל דמאי‪.‬‬
‫‪ .1.2‬מעשר ראשון שנטלה תרומתו‪.‬‬
‫‪ .1.3‬מעשר שני או הקדש שנפדו‪ ,‬ואפילו אם לא ניתן חומש כנדרש‪.‬‬
‫‪ .1.4‬כהנים יכולים לערב בחלה ובתרומה‪.‬‬
‫‪ .2‬מאכלים שאין להשתמש בהם עבור ערוב‪:‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫בס"ד‬

‫מסכת עירובין‬

‫‪ .2.1‬מאכל טבל‪.‬‬
‫‪ .2.2‬מעשר ראשון שלא הופרש ממנו תרומה גדולה למרות שהוא מחויב בה‪.‬‬
‫‪ .2.3‬מעשר שני או הקדש לפני שנפדו‪ ,‬או שלא נפדו כהלכה‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬ביד מי אפשר לשלוח ערוב כדי להניחו לצורך ערוב תחומין ?‬
‫‪ .1‬אין לשלוח ערוב ביד חרש‪ ,‬שוטה או קטן‪.‬‬
‫‪ .2‬אין לשלוח ערוב ביד מי שאינו מודה בערוב )כגון כותי(‪.‬‬
‫‪ .3‬מי שאינו רשאי להניח ערוב‪ ,‬יכול לשמש שליח להביא את הערוב למי שכן רשאי‪.‬‬
‫משנה ג'‪ :‬מקרים שהערוב נמצא במקום לא שיגרתי בשעת בין השמשות‬

‫נְתָ נ ֹו בָ ִאילָן‪:‬‬
‫ֲשׁ ָרה ְטפָ ִחים‪ ,‬אֵ ין עֵ רוּב ֹו עֵ רוּב‪.‬‬
‫לְ מַ עְ לָה מֵ ע ָ‬
‫ֲשׂ ָרה ְטפָ ִחים‪ ,‬עֵ רוּב ֹו עֵ רוּב‪.‬‬
‫לְ מַ טָּ ה מֵ ע ָ‬
‫נְתָ נ ֹו בַ בּוֹר‪ :‬אֲ ִפלּוּ עָ מוֹק מֵ אָה אַ מָּ ה‪ ,‬עֵ רוּב ֹו עֵ רוּב‪.‬‬
‫נְתָ נ ֹו בְ רֹאשׁ הַ קָּ נֶה א ֹו בְ רֹאשׁ הַ קֻּ נ ְָדּס‪:‬‬
‫בִּ זְמַ ן ֶשׁהוּא תָ לוּשׁ וְ נָעוּץ‪ .‬אֲ ִפלּוּ ָגבוֹהַּ מֵ אָה אַ מָּ ה‪ ,‬ה ֲֵרי זֶה עֵ רוּב‪.‬‬
‫נְתָ נ ֹו בַ ִמּגְ ָדּל וְ אָבַ ד הַ מַּ ְפתֵּ חַ ‪ ,‬ה ֲֵרי זֶה עֵ רוּב‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ִ :‬אם אֵ ינ ֹו יוֹדֵ עַ ֶשׁהַ מַּ ְפתֵּ חַ בִּ ְמקוֹמוֹ‪ ,‬אֵ ינ ֹו עֵ רוּב‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫‪.4‬‬

‫הניח את הערוב על אילן העומד ברשות הרבים במקום שרחב יותר מ‪ 4 -‬על ‪ 4‬טפחים‪:‬‬
‫‪ .1.1‬אם הניחו מעל ‪ 10‬טפחים מהקרקע‪ ,‬העירוב אינו מועיל )הערוב ברשות היחיד והוא‬
‫ברשות הרבים(‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אם הניחו במקום הנמוך מ‪ 10 -‬טפחים העירוב מועיל )הערוב בכרמלית והוא ברשות‬
‫הרבים(‪.‬‬
‫הניח את הערוב בתוך בור‪ ,‬הערוב מועיל )הערוב בכרמלית והוא ברשות הרבים(‪.‬‬
‫הניח את הערוב על גבי קנה או מוט )"קנדס"(‪ ,‬שאינם רחבים ‪ 4‬על ‪ 4‬טפחים‪:‬‬
‫‪ .3.1‬אם הקנה או המוט תלושים מהקרקע ורק נעוצים בו‪ ,‬הערוב מועיל ואפילו הוא גבוה‬
‫‪ 100‬אמה‪.‬‬
‫‪ .3.2‬אם הקנה והמוט מחוברים לקרקע‪ ,‬הערוב אינו מועיל‪.‬‬
‫הניח את הערוב בתוך ארון )"מגדל"( ואבד המפתח‪:‬‬
‫‪ .4.1‬אם אי אפשר להוציא את הערוב‪ ,‬הערוב אינו מועיל‪.‬‬
‫‪ .4.2‬אם אפשר להוציא את הערוב ע"י חתוך החבלים שבהם קשור המנעול‪:‬‬
‫‪ .4.2.1‬תנא קמא‪ :‬הערוב מועיל‪.‬‬
‫אם יש חשש שהמפתח אבד‪ ,‬הערוב אינו‬
‫‪ .4.2.2‬ר' אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫מועיל‪.‬‬

‫משנה ד'‪ :‬מקרים שאם קרו לפני בין השמשות הערוב אינו מועיל‪.‬‬

‫נ ְִתגַּ לְ גַּ ל חוּץ ל ְַתּחוּם‪ ,‬וְ נָפַ ל עָ לָיו גַּ ל‪ ,‬א ֹו נ ְִשׂ ַרף‪ ,‬א ֹו ְתרוּמָ ה וְ נ ְִטמֵ את‪,‬‬
‫ֲשׁכָ ה‪ ,‬ה ֲֵרי זֶה עֵ רוּב‪.‬‬
‫ִמבְּ עוֹד יוֹם‪ ,‬אֵ ינ ֹו עֵ רוּב‪ִ .‬מ ֶשׁח ֵ‬

‫ִאם סָ פֵ ק‪,‬‬
‫ְהוּדה או ְֹמ ִרים‪ :‬ה ֲֵרי זֶה חַ מָּ ר גַּ מָּ ל‪.‬‬
‫ַרבִּ י מֵ ִאיר וְ ַרבִּ י י ָ‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י וְ ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן או ְֹמ ִרים‪ְ :‬ספֵ ק עֵ רוּב‪ ,‬כָּ ֵשׁר‪.‬‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י יוֹסֵ י‪ :‬אַבְ טֻ לְ מוֹס הֵ עִ יד ִמשּׁוּם ח ֲִמ ָשּׁה זְקֵ ִנים עַ ל ְספֵ ק עֵ רוּב ֶשׁכָּ ֵשׁר‪.‬‬

‫‪ .1‬ערוב שנתגלגל מחוץ לתחום של ‪ 2000‬אמה‪.‬‬
‫‪ .2‬ערוב שנפל עליו גל אבנים ויכול להוציאו רק אם יעשה מלאכה האסורה בשבת‪.‬‬
‫‪ .3‬ערוב שנשרף‪.‬‬
‫‪ .4‬ערוב שהוא תרומה ונטמאה‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬אם יש ספק מתי נעלם הערוב‪ ,‬לפני כניסת השבת או לאחר מכן‬
‫‪ .1‬ר' מאיר ור' יהודה )ואין הלכה כמותם(‪:‬‬
‫‪ .1.1‬מחמת הספק יכול ללכת בשבת רק ממקומו עד מקום הערוב‪.‬‬
‫‪ .1.2‬זה דומה למקרה של "חמר גמל" )ראה מושגים(‪.‬‬
‫במקרה של ספק‪ ,‬הערוב מועיל )חזקה שהערוב היה קיים קודם‬
‫‪ .2‬ר' יוסי ורבי שמעון‪:‬‬
‫שהחשיך(‪.‬‬
‫‪ .3‬ר' יוסי‪ :‬אבטליון העיד בשמם של חמישה זקנים שספק עירוב כשר‪.‬‬
‫משנה ה'‪ :‬הנחת עירוב אחד במזרח ועירוב אחד במערב ועשיית תנאי לגביהם בערב שבת‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫בס"ד‬

‫מסכת עירובין‬

‫אָדם עַ ל עֵ רוּב ֹו וְ אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫מַ ְתנֶה ָ‬
‫" ִאם בָּ אוּ ג ֹויִם ִמן הַ ִמּז ְָרח‪ ,‬עֵ רוּבִ י לַמַּ ע ֲָרב‪.‬‬
‫ִמן הַ מַּ ע ֲָרב‪ ,‬עֵ רוּבִ י ל ִַמּז ְָרח‪.‬‬
‫וּמכָּ אן‪ ,‬לְ מָ קוֹם ֶשׁאֶ ְרצֶ ה אֵ לֵ�‪.‬‬
‫ִאם בָּ אוּ ִמכָּ אן ִ‬
‫�א בָ אוּ �א ִמכָּ אן וְ �א ִמכָּ אן‪ ,‬ה ֲֵרינִי כִ בְ נֵי עִ ִירי"‪.‬‬
‫" ִאם בָּ א חָ כָ ם ִמן הַ ִמּז ְָרח‪ ,‬עֵ רוּבִ י ל ִַמּז ְָרח‪.‬‬
‫ִמן הַ מַּ ע ֲָרב‪ ,‬עֵ רוּבִ י לַמַּ ע ֲָרב‪.‬‬
‫בָּ א לְ כָ אן וּלְ כָ אן‪ ,‬לִ ְמקוֹם ֶשׁאֶ ְרצֶ ה אֵ לֵ�‪.‬‬
‫�א לְ כָ אן וְ �א לְ כָ אן‪ ,‬ה ֲֵרינִי כִ בְ נֵי עִ ִירי"‪.‬‬
‫ְהוּדה א ֹומֵ ר‪ִ :‬אם הָ יָה אֶ חָ ד מֵ הֶ ן ַרבּוֹ‪ ,‬ה ֹולֵ� אֵ צֶ ל ַרבּוֹ‪,‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫וְ ִאם הָ יוּ ְשׁנֵיהֶ ם ַרבּוֹתָ יו‪ ,‬לִ ְמקוֹם ֶשׁי ְִרצֶ ה ֵילֵ�‪.‬‬

‫‪ .1‬דוגמא לתנאי הנעשה לגבי מקום הערוב‪ ,‬כדי שיוכל לברוח מפני אויבים‪:‬‬
‫‪ .1.1‬אם יבואו אויבים מצד מזרח‪ ,‬הרי הערוב שבמערב הוא ערובי‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אם יבואו אויבים מצד מערב‪ ,‬הרי הערוב שבמזרח הוא ערובי‪.‬‬
‫‪ .1.3‬אם יבואו אויבים משני הצדדים‪ ,‬אוכל לבחור באיזה ערוב שארצה‪.‬‬
‫‪ .1.4‬אם לא יבואו אויבים כלל‪ ,‬לא אשתמש כלל בערוב‪ ,‬ומקומי בשבת כבני עירי‪.‬‬
‫‪ .2‬דוגמא לתנאי הנעשה כדי להקביל פני רבו‪:‬‬
‫‪ .2.1‬אם יבוא חכם מצד מזרח‪ ,‬הרי הערוב שבמזרח הוא ערובי‪.‬‬
‫‪ .2.2‬אם יבוא חכם מצד מערב‪ ,‬הרי הערוב שבמערב הוא ערובי‪.‬‬
‫‪ .2.3‬אם יבואו ‪ 2‬חכמים‪ ,‬אחד ממזרח ואחד ממערב‪ ,‬אבחר באיזה ערוב שארצה‪.‬‬
‫‪ .2.4‬אם לא יבוא חכם כלל‪ ,‬לא אשתמש כלל בערוב‪ ,‬ומקומי בשבת כבני עירי‪.‬‬
‫‪ .2.5‬רבי יהודה‪ :‬לגבי מקרה שיבואו שני חכמים משני כיוונים שונים‪:‬‬
‫‪ .2.5.1‬אם אחד מהחכמים הוא רבו יכול ללכת רק לצד של רבו‪.‬‬
‫‪ .2.5.2‬אם שני החכמים הם רבותיו יכול ללכת לאיזה מהם שירצה‪.‬‬
‫משנה ו'‪:‬‬

‫הנחת ערובים לצורך שבת ויו"ט הסמוכים זה לזה‬

‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬יוֹם טוֹב הַ סָּ מוּ� ל ַַשּׁבָּ ת‪ ,‬בֵּ ין ִמלְּ פָ נֶיהָ וּבֵ ין ִמלְּ אַח ֲֶריהָ ‪,‬‬
‫אָדם ְשׁנֵי עֵ רוּבִ ין וְ אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫ְמעָ ֵרב ָ‬
‫"עֵ רוּבִ י הָ ִראשׁוֹן ל ִַמּז ְָרח‪ ,‬וְ הַ ֵשּׁנִי לַמַּ ע ֲָרב"‪.‬‬
‫"הָ ִראשׁוֹן לַמַּ ע ֲָרב‪ ,‬וְ הַ ֵשּׁנִי ל ִַמּז ְָרח"‪.‬‬
‫"עֵ רוּבִ י הָ ִראשׁוֹן‪ ,‬וְ הַ ֵשּׁנִי כִּ בְ נֵי עִ ִירי"‪.‬‬
‫"עֵ רוּבִ י הַ ֵשּׁנִי‪ ,‬וְ הָ ִראשׁוֹן כִּ בְ נֵי עִ ִירי"‪.‬‬
‫ַוחֲכָ ִמים א ֹו ְמ ִרים‪ְ :‬מעָ ֵרב לְ רוּחַ אַחַ ת‪ ,‬א ֹו אֵ ינ ֹו ְמעָ ֵרב כָּ ל עִ קָּ ר‪.‬‬
‫א ֹו ְמעָ ֵרב לִ ְשׁנֵי י ִָמים‪ ,‬א ֹו אֵ ינ ֹו ְמעָ ֵרב כָּ ל עִ קָּ ר‪.‬‬
‫ֲשׂה ?‬
‫כֵּיצַ ד ַיע ֶ‬
‫מוֹלִ יכ ֹו בָ ִראשׁוֹן‪ ,‬וּמַ ְח ִשׁי� עָ לָיו וְ נו ְֹטל ֹו וּבָ א לוֹ‪.‬‬
‫בַּ ֵשׁנִי‪ ,‬מַ ְח ִשׁי� עָ לָיו וְ אוֹכְ ל ֹו‪.‬‬
‫וּמ ְשׂ ַתּ ֵכּר בְּ עֵ רוּבוֹ‪.‬‬
‫וְ נ ְִמצָ א ִמ ְשׂ ַתּכֵּר בַּ הֲלִ יכָ ת ֹו ִ‬
‫ַשּׁנִי‪.‬‬
‫ֶנאֱכַ ל בָּ ִראשׁוֹן‪ ,‬עֵ רוּב ֹו ל ִָראשׁוֹן וְ אֵ ינ ֹו עֵ רוּב ל ֵ‬
‫אָמַ ר לָהֶ ם ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר‪ :‬מו ִֹדים אַ תֶּ ם לִ י ֶשׁהֵ ן ְשׁתֵּ י ְקדֻ שּׁוֹת‪.‬‬

‫‪ .1‬ר' אליעזר‪:‬‬
‫‪ .1.1‬יכול להניח ‪ 2‬ערובים אחד למזרח ואחד למערב ולומר‪:‬‬
‫‪" .1.1.1‬ערוב ליום הראשון יהיה זה שבמזרח‪ ,‬וערוב ליום השני יהיה זה שבמערב"‪.‬‬
‫‪" .1.1.2‬ערוב ליום הראשן יהיה זה של מערב‪ ,‬והערוב ליום השני יהיה זה שבמזרח"‪.‬‬
‫‪ .1.2‬יכול להניח ערוב אחד בלבד‪ ,‬ולומר‪:‬‬
‫‪ .1.2.1‬הערוב הראשון ישמש למזרח והשני כבני עירי )כשלא הניחו ערוב(‬
‫‪ .1.2.2‬הערוב הראשון ישמש למערב והשני כבני עירי‪.‬‬
‫‪ .2‬חכמים )ואין הלכה כמותם(‪:‬‬
‫‪ .2.1‬אפשר לשים ערוב אחד שישמש לשני הימים‪ ,‬או שאינו מערב כלל‪.‬‬
‫‪ .2.2‬הערוב שיעשה בערב הראשון ישמש גם ליום השני‪.‬‬
‫‪ .2.3‬צורת הטיפול בערוב כאשר יו"ט קודם לשבת‪:‬‬
‫‪ .2.3.1‬מביא את הערוב בערב יו"ט ומחכה איתו עד שתחשך‪.‬‬
‫‪ .2.3.2‬מחזיר את הערוב לביתו )כדי שהערוב לא יאכל(‪.‬‬
‫‪ .2.3.3‬מחזיר את הערוב למקומו למחרת ביו"ט קודם שתחשך‪.‬‬
‫‪ .2.3.4‬מחכה עם הערוב עד כניסת השבת‪.‬‬
‫‪ .2.3.5‬אוכל את הערוב‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫מסכת עירובין‬

‫בס"ד‬

‫‪ .2.3.6‬נמצא שבהליכתו עם הערוב קנה את השביתה )של היום השני(‪ ,‬ונהנה מהערוב‬
‫כיוון שאכלו‪.‬‬
‫‪ .2.4‬אם נאכל העירוב לאחר בין השמשות של היום הראשון‪:‬‬
‫‪ .2.5‬הערוב מועיל ליום הראשון ואינו מועיל לשני‪.‬‬
‫‪ .3‬רבי אליעזר‪:‬‬
‫‪ .3.1‬מדברי חכמים ברור שיו"ט ושבת הן שתי קדושות )שהרי אם יאכל בראשון לא יועיל‬
‫לשני(‪.‬‬
‫‪ .3.2‬לכן אפשר לערב שני ערובים שונים‪ ,‬אחד ליו"ט ואחד לשבת‪.‬‬
‫משנה ז'‪:‬‬

‫ערוב תחומין בראש השנה שיש בו שני ימים )כאשר אלול מעובר(‬

‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬רֹאשׁ הַ ָשּׁנָה ֶשׁהָ יָה י ֵָרא ֶשׁמָּ א ִת ְתעַ בֵּ ר‪,‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫אָדם ְשׁנֵי עֵ רוּבִ ין וְ אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫ְמעָ ֵרב ָ‬
‫"עֵ רוּבִ י בָ ִראשׁוֹן ל ִַמּז ְָרח וּבַ ֵשּׁנִי לַמַּ ע ֲָרב"‪" ,‬בָּ ִראשׁוֹן לַמַּ ע ֲָרב וּבַ ֵשּׁנִי ל ִַמּז ְָרח"‪.‬‬
‫"עֵ רוּבִ י בָ ִראשוֹן‪ ,‬וּבַ ֵשּׁנִי כִּ בְ נֵי עִ ִירי"‪" .‬עֵ רוּבִ י בַ ֵשּׁנִי‪ ,‬וּבָ ִראשׁוֹן כִּ בְ נֵי עִ ִירי"‪.‬‬
‫וְ �א הוֹדוּ ל ֹו חֲכָ ִמים‪.‬‬

‫‪ .1‬ר' יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬יכול לערב שני ערובים‪ .‬לכל אחת מהאפשרויות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1.1‬ביום הראשון ערובי למזרח ובשני למערב‪ ,‬או להיפך‪.‬‬
‫‪ .1.2‬ערובי יהיה עבור היום הראשון וביום השני אהיה כבני עירי‪ ,‬או להיפך‪.‬‬
‫‪ .2‬חכמים‪:‬‬
‫‪ .2.1‬אין אפשרות לעשות ‪ 2‬ערובים שונים‪ ,‬ערוב נפרד עבור כל יום של ר"ה‪.‬‬
‫‪ 2 .2.2‬ימי ר"ה נחשבים ליום אחד ארוך ואין אפשרות להפריד ביניהם‪.‬‬
‫משנה ח'‪ :‬הפרשת תרומות ומעשרות במהלך ראש השנה שיש בו ‪ 2‬ימים‬

‫אָדם עַ ל הַ כַּ לְ כָּ לָה בְּ יוֹם טוֹב ִראשׁוֹן וְ אוֹכְ לָהּ בַּ ֵשּׁנִי‪.‬‬
‫ְהוּדה‪ :‬מַ ְתנֶה ָ‬
‫וְ עוֹד אָמַ ר ַרבִּ י י ָ‬
‫וְ כֵן בֵּ יצָּ ה ֶשׁנּוֹלְ ָדה בָ ִראשׁוֹן‪ ,‬תֵּ אָכֵל בַּ ֵשּׁנִי‪.‬‬
‫וְ �א הוֹדוּ ל ֹו חֲכָ ִמים‪.‬‬

‫‪ .1‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ .1.1‬יכול אדם להתנות לגבי תרומות ומעשרות‪:‬‬
‫‪ .1.1.1‬ביום הראשון של ראש השנה יאמר‪" :‬אם היום חול ומחר יו"ט‪ ,‬הריני מפריש‬
‫היום"‪.‬‬
‫‪ .1.1.2‬ביום השני יאמר‪" :‬אם היום חול ואתמול היה יו"ט‪ ,‬הריני מפריש היום"‪.‬‬
‫‪ .1.1.3‬ויכול לאכול את הפרות המתוקנים ביום השני‪.‬‬
‫‪ .1.2‬ביצה שנולדה ביום ראשון אפשר לאכלה ביום השני‪.‬‬
‫לא הסכימו לגבי תרומות ומעשרות ולא לגבי ביצה שנולדה ביום הראשון‪.‬‬
‫‪ .2‬חכמים‪:‬‬
‫שני ימי ראש השנה נחשבים ליום אחד ארוך‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬הזכרת ראש חודש בתפילות ראש השנה‪.‬‬

‫ַרבִּ י דוֹסָ א בֶּ ן הַ ְרכִּ ינַס אוֹמֵ ר‪ :‬הָ עוֹבֵ ר לִ ְפנֵי הַ תֵּ בָ ה בְּ יוֹם טוֹב ֶשׁל רֹאשׁ הַ ָשּׁנָה אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫הַ חֲלִ יצֵ נוּ ה' אֱ�הֵ ינוּ אֶ ת יוֹם רֹאשׁ הַ חֹדֶ שׁ הַ זֶּה‪ִ ,‬אם הַ יוֹם ִאם לְ מָ חָ ר‪.‬‬
‫וּלְ מָ חָ ר הוּא אוֹמֵ ר‪ִ " :‬אם הַ יוֹם ִאם אֶ מֶ שׁ"‪.‬‬
‫וְ �א הוֹדוּ ל ֹו חֲכָ ִמים‪.‬‬

‫מזכירים ראש חודש בראש השנה בצורה הבאה‪:‬‬
‫‪ .1‬ר' דוסא בן הרכינס )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ .1.1‬ביום הראשון של ר"ה אומר‪" :‬החליצנו )חזקנו(‪ …‬את יום ראש חודש הזה היום או‬
‫מחר"‪.‬‬
‫‪ .1.2‬ביום השני אומר‪" :‬החליצנו‪ …‬היום או אמש"‪.‬‬
‫אין מזכירים כלל ראש חודש בראש השנה‪.‬‬
‫‪ .2‬חכמים‪:‬‬
‫פרק ד'‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬

‫דיני יציאה מחוץ לתחום מחמת אונס‪ ,‬ירידה מספינה לחוף בשבת‪ ,‬יציאה‬
‫בשבת מחוץ לתחום לצורך דבר שמותר לצאת בשבילו‪ ,‬מי ששבת בתוך‬
‫התחום ולא ידע על כך‪ ,‬מי שהיה בדרך בערב שבת בין השמשות אך לא‬
‫התכוון לשבות שם‪ ,‬מספר אנשים שהיו בדרך בערב שבת ו‪ 4 -‬אמותיו‬
‫של זה אינם חופפות את ‪ 4‬אמותיו של זה‪ ,‬מי שקבע שביתה תחת אילן‬
‫ולא הגדיר את המיקום המדויק‪ ,‬כיצד מודד אדם ‪ 2000‬אמה ממקום‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫מסכת עירובין‬

‫בס"ד‬

‫שביתתו‪ ,‬האם עיקר ערוב תחומין הוא בפת או ברגל‪ ,‬המערב עבור בני‬
‫עירו‪.‬‬
‫משנה א'‪ :‬דיני יציאה מחוץ לתחום מחמת אונס‬

‫אַרבַּ ע אַ מּוֹת‪.‬‬
‫ִמי ֶשׁהו ִֹצאוּהוּ ג ֹויִם א ֹו רוּחַ ָרעָ ה‪ ,‬אֵ ין ל ֹו אֶ לָּא ְ‬
‫הֶ ֱחזִירוּהוּ‪ ,‬כְּ ִאילּוּ �א יָצָ א‪.‬‬
‫הוֹלִ יכוּהוּ לְ עִ יר אַחֶ ֶרת‪ .‬נְתָ נוּהוּ בַ ִדּיר א ֹו בַ סַּ הַ ר‪,‬‬
‫ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל וְ ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר בֶּ ן ֲעז ְַריָה או ְֹמ ִרים‪ְ :‬מהַ ֵלּ� אֶ ת ֻכּלָּהּ‪.‬‬
‫אַרבַּ ע אַ מּוֹת‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ וְ ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א או ְֹמ ִרים‪ :‬אֵ ין ל ֹו אֶ לָּא ְ‬
‫יסין וְ ִה ְפלִ יגָה ְס ִפינָתָ ם בַּ יָם‪.‬‬
‫ֲשׂה ֶשׁבָּ אוּ ִמ ְפּ ַרנ ְִדּ ִ‬
‫מַ ע ֶ‬
‫ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל וְ ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר בֶּ ן ֲעז ְַריָה ִהלְּ כוּ אֶ ת ֻכּלָּהּ‪.‬‬
‫אַרבַּ ע אַ מּוֹת‪ֶ ,‬שׁ ָרצוּ לְ הַ ח ֲִמיר עַ ל עַ ְצמָ ן‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְה ֹושֻׁ עַ וְ ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א �א זָזוּ מֵ ְ‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫‪.4‬‬

‫מי שהוציאו אותו בעל כורחו או שנטרפה דעתו ויצא‪ ,‬יש לו רק ‪ 4‬אמות מהמקום שאליו הגיע‪.‬‬
‫יצא בעל כורחו מחוץ לתחום וחזר בעל כורחו למקומו‪ ,‬כאילו לא יצא‪.‬‬
‫יצא בעל כורחו למקום מוקף מחיצה‪ ,‬כגון לעיר אחרת או לדיר או לסהר )מקומות גידול‬
‫לצאן(‪:‬‬
‫יכול להסתובב בכל השטח המוקף ע"י המחיצה‪.‬‬
‫‪ .3.1‬רבן גמליאל ור' אליעזר בן עזריה‪:‬‬
‫אין המחיצות מועילות לו ויש לו רק ‪ 4‬אמות במקומו‪.‬‬
‫‪ .3.2‬ר' יהושע ור' עקיבא‪:‬‬
‫מעשה והפליגה ספינה מפרנדיסין )שם מקום( בשבת מחוץ לתחום‪:‬‬
‫‪ .4.1‬רבן גמליאל ור' אלעזר בן עזריה התהלכו בכל הספינה‪.‬‬
‫‪ .4.2‬ר' יהושע ו' עקיבא‪:‬‬
‫‪ .4.2.1‬החמירו על עצמם ולא זזו יותר מ‪ 4 -‬אמות‪.‬‬
‫‪ .4.2.2‬למרות ששונה דין ספינה מדין מקום שמוקף מחיצה‪ ,‬ואפשר להסתובב בכולה‪.‬‬

‫משנה ב‪:‬‬

‫ירידה מספינה לחוף בשבת‪ ,‬אם הספינה מרוחקת מהחוף בערב שבת פחות מ‪ 2000 -‬אמה‪.‬‬

‫פַּ עַ ם אַחַ ת �א נִכְ נְסוּ ַלנָּמָ ל עַ ד ֶשׁחָ ֵשׁכָ ה‪.‬‬
‫אָ ְמרוּ ל ֹו לְ ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל‪" :‬מָ ה אָנוּ ל ֵֵירד" ?‬
‫ִיתי ִמ ְס ַתּכֵּל‪ ,‬וְ הָ יִינוּ בְ תוֹ� הַ ְתּחוּם עַ ד ֶשׁ�א חָ ֵשׁכָ ה"‪.‬‬
‫אָמַ ר לָהֶ ן‪" :‬מֻ תָּ ִרים אַ תֶּ ם‪ֶ ,‬שׁכְּ בָ ר הָ י ִ‬

‫‪ .1‬ספור מעשה‪:‬‬
‫‪ .1.1‬ספינה התקרבה לחוף בערב שבת בין השמשות‪.‬‬
‫‪ .1.2‬שאלו אל רבן גמליאל כשהגיעו לחוף‪ ,‬האם מותר לרדת מהספינה‪.‬‬
‫‪ .1.3‬ענה רבן גמליאל‪" :‬מותר‪ ,‬שכבר ראיתי שאנחנו בתוך תחום שבת קודם שהחשיך"‪.‬‬
‫משנה ג'‪ :‬מי שיצא בשבת מחוץ לתחום לצורך דבר שמותר לצאת בשבילו ואח"כ התבטל הצורך‪.‬‬

‫ֲשׂה"‪,‬‬
‫ִמי ֶשׁיָצָ א בִ ְרשׁוּת וְ אָ ְמרוּ ל ֹו‪" :‬כְּ בָ ר ַנע ֲָשה מַ ע ֶ‬
‫יֶשׁ ל ֹו אַלְ פַּ יִם אַ מָּ ה לְ כָ ל רוּחַ ‪.‬‬
‫ִאם הָ יָה בְ תוֹ� הַ ְתּחוּם‪ ,‬כִ ִאלּוּ �א יָצָ א‪,‬‬
‫ֶשׁכָּ ל הַ יו ְֹצ ִאים לְ הַ ִצּיל‪ ,‬ח ֹוז ְִרין לְ ְמקוֹמָ ן‪.‬‬

‫‪ .1‬יש לו ‪ 2000‬אמה לכל כיוון מהמקום אליו הגיע‪.‬‬
‫‪ .2‬אם ה‪ 2000 -‬אמה שיש לו נכנסות לתוך תחום ה‪ 2000 -‬אמה של עירו‪:‬‬
‫‪ .2.1‬יכול לחזור לעירו‪ ,‬כאילו לא יצא משם‪.‬‬
‫‪ .2.2‬ויכול ללכת בכל עירו‪ ,‬כיוון שהקלו חכמים למי שיצא להציל‪.‬‬
‫משנה ד'‪ :‬מי ששבת בערב שבת בתוך תחום של ‪ 2000‬אמה מעירו אך רק בשבת נודע לו שהוא בתוך‬
‫התחום‪.‬‬

‫ִמי ֶשׁי ַָשׁב בַּ דֶּ ֶר�‪ ,‬וְ עָ מַ ד‪ ,‬וְ ָראָה ַוה ֲֵרי הוּא סָ מוּ� לָעִ יר‪,‬‬
‫הו ִֹאיל וְ �א הָ יְתָ ה כַ ָוּנָת ֹו לְ כָ �‪� ,‬א יִכָּ נֵס‪ִ .‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬יִכָּ נֵס‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫ֲשׂה הָ יָה וְ נִכְ נַס ַרבִּ י טַ ְרפוֹן בְּ �א ִמ ְתכַּ וֵּן‪.‬‬
‫ְהוּדה‪ :‬מַ ע ֶ‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ .1‬רבי מאיר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬יש לו רק ‪ 2000‬אמה ממקומו‪ ,‬כיוון שלא התכוון לשבות שם‪.‬‬
‫‪ .2‬ר' יהודה‪:‬‬
‫‪ .2.1‬מותר לו להיכנס לעיר ודינו כבני עירו‪.‬‬
‫‪ .2.2‬מביא ראיה מר' טרפון שלן מחוץ לעיר‪ ,‬ולבוקר אמרו לו שהוא בתוך התחום של העיר‪,‬‬
‫ונכנס‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫בס"ד‬

‫מסכת עירובין‬

‫משנה ה'‪ :‬דין מי שהיה בדרך בערב שבת בין השמשות‪ ,‬אך לא התכוון לשבות שם‪ ,‬כגון שישן‬
‫נוּרי‪.‬‬
‫בכניסת השבת‪ִ .‬מי ֶשׁי ַָשׁן בַּ דֶּ ֶר� וְ �א י ַָדע ֶשׁחָ ֵשׁכָ ה‪ ,‬יֶשׁ ל ֹו אַלְ פַּ יִם אַ מָּ ה לְ כָ ל רוּחַ ‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י יוֹחָ נָן בֶּ ן ִ‬
‫אַרבַּ ע אַ מּוֹת‪.‬‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬אֵ ין ל ֹו אֶ לָּא ְ‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬וְ הוּא בְ אֶ ְמצָ עָ ן‪.‬‬
‫ְהוּדה א ֹומֵ ר‪ :‬לְ אֵ יזֶה רוּחַ ֶשׁי ְִרצֶ ה ֵילֵ�‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫ְהוּדה‪ֶ :‬שׁ ִאם בָּ ַרר לוֹ‪ֶ ,‬שׁאֵ ינ ֹו יָכוֹל ַלחֲזוֹר בּ ֹו‪.‬‬
‫וּמוֹדֶ ה ַרבִּ י י ָ‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫ר' יוחנן בן נורי‪ :‬יש לו ‪ 2000‬אמה לכל כיוון מהמקום שבו שבת‪.‬‬
‫חכמים )ואין הלכה כמותם(‪ :‬יש לו רק ‪ 4‬אמות ממקומו לכל צד‪.‬‬
‫ר' אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬יש לו רק ‪ 2‬אמות ממקומו לכל צד‪.‬‬
‫ר' יהודה )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ .4.1‬יכול לבחור ‪ 4‬אמות ממקומו לכל אחד מהצדדים שירצה‪.‬‬
‫‪ .4.2‬אם בחר בצד מסוים‪ ,‬אינו יכול לחזור בו‪.‬‬

‫משנה ו'‪ :‬מספר אנשים שהיו בדרך בערב שבת ומקצת מ‪ 4 -‬אמותיו של זה חופפות את מקצת ‪4‬‬
‫האמות של זה‪.‬‬

‫הָ יוּ ְשׁ ַניִם‪ִ ,‬מ ְקצָ ת אַ מּוֹתָ יו ֶשׁל זֶה בְּ תוֹ� אַ מּוֹתָ יו ֶשׁל זֶה‪,‬‬
‫יאין וְ אוֹכְ לִ ין בָּ אֶ ְמצַ ע‪,‬‬
‫ְמבִ ִ‬
‫וּבִ לְ בַ ד ֶשׁ�א יו ִֹציא זֶה ִמתּוֹ� ֶשׁלּ ֹו לְ תוֹ� ֶשׁל ֲחבֵ רוֹ‪.‬‬
‫�שׁה‪ ,‬וְ הָ אֶ ְמצָ עִ י מֻ בְ לָע בֵּ ינֵיהֶ ן‪,‬‬
‫הָ יוּ ְשׁ ָ‬
‫הוּא מֻ תָּ ר עִ מָּ הֶ ן וְ הֵ ן מֻ תָּ ִרין עִ מּוֹ‪,‬‬
‫סוּרין זֶה עִ ם זֶה‪.‬‬
‫וּשׁ ַניִם הַ ִחיצ ֹונִים אֲ ִ‬
‫ְ‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן‪ :‬לְ מָ ה הַ ָדּבָ ר דוֹמֶ ה ?‬
‫לְ ָשׁ�שׁ חֲצֵ רוֹת הַ ְפּתוּחוֹת ז ֹו לָז ֹו וּפְ תוּחוֹת לִ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים‪,‬‬
‫עֵ ְרבוּ ְשׁתֵּ יהֶ ן עִ ם הָ אֶ ְמצָ עִ ית‪,‬‬
‫וּשׁ ַתּיִם הַ ִחיצוֹנוֹת אֲ סוּרוֹת ז ֹו עִ ם ז ֹו‪.‬‬
‫ִהיא מֻ תֶּ ֶרת ִעמָּ הֶ ן וְ הֵ ן מֻּ תָּ רוֹת עִ מָּ ה‪ְ ,‬‬

‫‪ 2 .1‬אנשים שמקצת ‪ 4‬אמות של זה‪ ,‬חופפות את מקצת ‪ 4‬אמות של זה )המרחק ביניהם קטן מ‪-‬‬
‫‪ 8‬אמות(‪:‬‬
‫‪ .1.1‬יכולים להביא אוכל‪ ,‬ולאכול יחד בחלק המשותף של ‪ 4‬אמותיהם‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אסור לכל אחד מהם להוציא אוכל מחוץ ל‪ 4 -‬אמות שלו‪.‬‬
‫‪ 3 .2‬אנשים ש‪ 2 -‬מתוכם מרוחקים ביניהם ‪ 8‬אמות והשלישי באמצע‪:‬‬
‫‪ .2.1‬האמצעי יכול לאכול עם כל אחד מהם בשטח המשותף ביניהם‪.‬‬
‫‪ .2.2‬ל‪ 2 -‬הקיצוניים אין כל שטח משותף‪ ,‬ואינם יכולים לאכול יחד‪.‬‬
‫‪ .3‬ר' שמעון‪ :‬הדבר דומה למקרה של ‪:‬‬
‫‪ .3.1‬שלוש חצרות הפתוחות לרשות הרבים‪ ,‬ופתוחות זו לזו‪,‬‬
‫‪ .3.2‬ושתי החיצוניות עשו ערוב חצרות עם האמצעית ולא עשו ביניהם‪:‬‬
‫‪ .3.2.1‬החצר האמצעית מותרת עם ‪ 2‬האחרות והם מותרות עמה‪.‬‬
‫‪ 2 .3.2.2‬החצרות הקיצוניות אסורות בטלטול ביניהם‪.‬‬
‫משנה ז'‪:‬‬
‫אמה‬

‫מי שבערב שבת רחוק מביתו כ‪ 4000-‬אמה‪ ,‬ומכיר אילן הנמצא רחוק מביתו רק כ‪2000 -‬‬

‫ִמי ֶשׁבָּ א בַ דֶּ ֶר� וְ חָ ְשׁכָ ה לוֹ‪ ,‬וְ הָ יָה מַ כִּ יר ִאילָן א ֹו גָדֵ ר‪ ,‬וְ אָמַ ר‪ְ " :‬שׁבִ יתָ ִתי ַתּ ְחתָּ יו"‪� ,‬א אָמַ ר כְּ לוּם‪.‬‬
‫" ְשׁבִ יתָ ִתי בְ עִ קָּ ר ֹו"‪,‬‬
‫ְמהַ לֵּ� ִמ ְמּקוֹם ַרגְ לָיו וְ עַ ד עִ קָּ ר ֹו אַלְ פַּ יִם אַ מָּ ה‪ ,‬וּמֵ עִ קָּ ר ֹו וְ עַ ד בֵּ ית ֹו אַלְ פַּ יִם אַ מָּ ה‪.‬‬
‫אַרבַּ עַ ת אֲ ל ִָפים אַ מָּ ה‪.‬‬
‫נ ְִמצָ א ְמהַ לֵּ� ִמ ֶשּׁחָ ֵשׁכָ ה ְ‬

‫‪ .1‬אם אמר‪" :‬שביתתי תחת האילן"‪ ,‬לא תועיל לו אמירתו )כי לא הגדיר אלו ‪ 4‬אמות(‪.‬‬
‫‪ .2‬אם אמר‪" :‬שביתתי בגזע של האילן"‪:‬‬
‫‪ .2.1‬הגזע נקבע כמקום שביתתו‪.‬‬
‫‪ .2.2‬יכול ללכת עד הגזע ‪ 2000‬אמה‪ ,‬ומשם לביתו עוד ‪ 2000‬אמה‪.‬‬
‫‪ .2.3‬ס"ה יכול ללכת עד ‪ 4000‬אמה‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬כיצד מודד אדם ‪ 2000‬אמה ממקום שביתתו ?‬

‫ִאם אֵ ינ ֹו מַ כִּ יר‪ ,‬א ֹו ֶשׁאֵ ינ ֹו בָ ִקי בַ ֲהלָכָ ה‪ ,‬וְ אָמַ ר‪ְ " :‬שׁבִ יתָ ִתי בִ ְמקו ִֹמי"‪,‬‬
‫זָכָ ה ל ֹו ְמקוֹמ ֹו אַלְ פַּ יִם אַ מָּ ה לְ כָ ל רוּחַ ‪.‬‬
‫ֲעגֻלּוֹת‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י ֲחנִינָא בֶּ ן אַנ ְִטיגְ נוֹס‪.‬‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ְ :‬מרֻ בָּ עוֹת‪ ,‬כְּ טַ בְ לָא ְמרֻ בַּ עַ ת‪,‬‬
‫כְּ דֵ י ֶשׁיְהֵ א נ ְִשׂכָּ ר ַלזָּוִ יוֹת‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫מסכת עירובין‬

‫בס"ד‬

‫‪ .1‬אם האדם לא ייחד לו מקום מסוים או שאמר שביתתי במקומי‪:‬‬
‫זכה ב ‪ 2000‬אמה לכל כוון‪.‬‬
‫‪ .2‬כיצד מודדים ‪ 2000‬אמה ?‬
‫‪ .2.1‬רבי חנינה גן אנטיגונוס‪ 2000 :‬אמא ממקומו של האדם לכל כוון )צורת עגול‪.(.‬‬
‫‪ .2.2‬חכמים‪ :‬רבוע שצלעו ‪ 4000‬שמקיף עגול שרדיוסו ‪ 2000‬אמה‪.‬‬
‫ע"י כך האדם מרוויח את הפינות שבהם הריבוע גדול מהעגול שבתוכו‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬האם עיקר ערוב תחומין הוא בפת‪ ,‬או שצריך ללכת לשם ברגל ?‬

‫אָמרוּ‪" :‬הֶ עָ נִי ְמעָ ֵרב בְּ ַרגְ לָיו"‪.‬‬
‫וְ ז ֹו ִהיא ֶשׁ ְ‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י מֵ ִאיר‪ :‬אָנוּ אֵ ין לָנוּ אֶ לָּא עָ נִי‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬אֶ חָ ד עָ נִי וְ אֶ חָ ד עָ ִשיר‪,‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫אָמרוּ‪ְ " :‬מעָ ְרבִ ין בַּ פַּ ת" אֶ לָּא לְ הָ קֵ ל עַ ל הֶ עָ ִשׁיר‪ֶ ,‬שׁ�א יֵצֵ א וִ יעָ ֵרב בְּ ַרגְ לָיו‪.‬‬
‫�א ְ‬

‫‪ .1‬מה שאמרו "העני מערב ברגליו"‪ ,‬מדובר על המקרה של "הבא בדרך ואין עמו פת"‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי מאיר‪ :‬עקר ערוב תחומין הוא בפת‪.‬‬
‫‪ .2.1‬רק עני יכול לערב ברגליו‪ .‬ומי שנמצא בדרך ואין לו פת נחשב כעני‪.‬‬
‫‪ .2.2‬אחרים צריכים להביא פת למקום השביתה‪.‬‬
‫‪ .3‬רבי יהודה‪:‬‬
‫‪ .3.1‬גם עני וגם עשיר יכולים לערב ברגליהם‪ ,‬כי עקר ערוב תחומים הוא להגיע ברגליים‬
‫למקום‪.‬‬
‫‪ .3.2‬הקלו על העשיר‪ ,‬כדי שיוכל גם לשלוח שליח להניח את הפת במקום השביתה‪.‬‬
‫משנה י'‪:‬‬

‫מי שיצא לערב עבור בני עירו ומסיבה כל שהיא לא ביצע את הערוב‬

‫ִמי ֶשׁיָצָ א לֵילֵ� בְּ עִ יר ֶשׁ ְמּעָ ְרבִ ין בָּ הּ וְ הֶ ֱחזִיר ֹו ֲחבֵ רוֹ‪,‬‬
‫ְהוּדה‪.‬‬
‫סוּרין‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י י ָ‬
‫הוּא מֻ תָּ ר לֵילֵ� וְ כָ ל בְּ נֵי הָ עִ יר אֲ ִ‬
‫ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר‪ :‬כָּ ל ֶשׁהוּא יָכוֹל לְ עָ ֵרב וְ �א עֵ ֵרב‪ ,‬ה ֲֵרי זֶה חַ מָּ ר גַּ מָּ ל‪.‬‬

‫‪ .1‬בני עירו כאילו לא ערבו כלל‪.‬‬
‫‪ .2‬לגבי השליח שיצא לערב‪:‬‬
‫‪ .2.1‬ר' יהודה‪ :‬נחשב לו כאילו השלים את הנחת הערוב‪.‬‬
‫‪ .2.2‬ר' מאיר‪:‬‬
‫‪ .2.2.1‬לשליח יש דין של חמר גמל )ראה מושגים פרק ג'(‪.‬‬
‫‪ .2.2.2‬יכול ללכת רק בתחום ‪ 2000‬אמה‪ ,‬שמשותף גם לעירו וגם למקום שהתכוון‬
‫לשבות שם‪.‬‬
‫משנה יא'‪ :‬דין מי שיצא חוץ לתחום במזיד‬

‫ִמי ֶשׁיָצָ א חוּץ ל ְַתּחוּם‪ ,‬אֲ ִפלּוּ אַ מָּ ה אַחַ ת‪� ,‬א יִכָּ נֵס‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ְ :‬שׁ ַתּיִם‪ ,‬יִכָּ נֵס‪ָ ,‬שׁ�שׁ‪� ,‬א יִכָּ נֵס‪.‬‬
‫ִמי ֶשׁהֶ ְח ִשׁי� חוּץ ל ְַתּחוּם‪ ,‬אֲ ִפלּוּ אַ מָּ ה אַחַ ת‪� ,‬א יִכָּ נֵס‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ :‬אֲ ִפלּוּ חֲמֵ שׁ עֶ ְשׂ ֵרה אַ מּוֹת‪ ,‬יִכָּ נֵס‪,‬‬
‫ֶשׁאֵ ין הַ מָּ שׁוֹחוֹת ְממַ ִצּין אֶ ת הַ ִמּדּוֹת‪ִ ,‬מ ְפּנֵי הַ טּוֹעִ ין‪.‬‬

‫‪ 1‬תנא קמא‪ :‬אינו יכול לחזור לעירו אפילו יצא רק אמה אחת מחוץ לתחום‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' אליעזר‪:‬‬
‫‪ 2.1‬יצא ‪ 2‬אמות יכול לחזור‪.‬‬
‫‪ 2.2‬יצא ‪ 3‬אמות ומעלה אינו יכול לחזור‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬מי שהיה בדרך וחשב שיגיע לעירו‪ ,‬והחשיך קרוב לתחום שבת לפני שהגיע לעירו‪:‬‬
‫‪ .1‬תנא קמא‪ :‬אם לא הגיע לתחום שבת‪ ,‬אפילו חסר אמה אחת לא יכנס‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי שמעון‪:‬‬
‫‪ .2.1‬אם חסר לו עד ‪ 15‬אמה מהתחום יכנס‪ ,‬יותר מזה לא יכנס‪.‬‬
‫‪ .2.2‬מודדי התחום )"המשוחות"(מסמנים ‪ 15‬אמה קודם סוף התחום‪ ,‬מפני האנשים הטועים‪.‬‬
‫פרק ה'‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬

‫עיבורה של עיר‪ 3 ,‬כפרים העומדים בצורת משולש ובין האמצעי‬
‫והשניים האחרים יש פחות מ‪ 2000 -‬אמה‪ ,‬צורת המדידה של‬
‫‪ 2000‬אמה של תחום שבת‪ ,‬עיר של יחיד שהפכה לעיר של‬
‫רבים)ראה מושגים( ולהיפך‪ ,‬מי שנמצא בערב שבת בין השמשות‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫בס"ד‬

‫מסכת עירובין‬
‫מחוץ לעיר‪ ,‬תחום שבת של עיר אחת הכולל בתוכו עיר אחרת או‬
‫כולל רק את חלקה‪ ,‬דין נותן ערוב בתוך מערה או על גב מערה‪.‬‬

‫מושגים‬

‫עיבורה של עיר‪:‬‬

‫קרפף‪:‬‬
‫מקדרים בהרים או בגאיות‪:‬‬

‫עיר של יחיד ועיר של רבים‪:‬‬

‫לענין תחום שבת‪ ,‬מלבד בתי העיר‪ ,‬נחשבים גם שטחים נוספים מחוץ לעיר כנמצאים‬
‫בתוך העיר‪ .‬שטחים אלה נקראים עיבורה של עיר‪ .‬אזור העיר ואזור עיבורה של עיר גם‬
‫יחד נחשבים לתחום העיר‪ ,‬ו‪ 2000 -‬אמה שמותר ללכת בשבת מחוץ לעיר‪ ,‬הכוונה מחוץ‬
‫לעיבורה של העיר‪.‬‬
‫מגרש של ‪ 70‬אמה ועוד שני שליש אמה‪ ,‬הנמצא מחוץ לעיר ומחוץ לעיבורה של עיר‪.‬‬
‫יש דיון במשנה האם תחום העיר יכלול בנוסף לעיבורה של העיר גם שטח נוסף של‬
‫קרפף‪ ,‬שרק לאחריו ימדדו ‪ 2000‬אמה לתחום שבת‪.‬‬
‫כאשר מודדים את המרחק של תחום שבת ונתקלים בדרך‪ ,‬בהר או בגיא הרחבים יותר‬
‫מ‪ 50 -‬אמה‪ ,‬מודדים אותם בצורה הבאה‪ 2 :‬אנשים מודדים בחבל שאורכו ‪ 4‬אמות‪,‬‬
‫כאשר האדם העומד במעלה ההר אוחז אותו מול רגליו‪ ,‬והאדם העומד במורד ההר‬
‫אוחזו מול ליבו‪ .‬אח"כ מודדים ‪ 4‬אמות נוספים‪ ,‬וכך מודדים כל אזור ההר‪ .‬בצורה דומה‬
‫עושים גם בגיא‪ .‬צורה זו של מדידה נקראת קידור בהר או בגיא‪.‬‬
‫עיר שכל בתיה שייכים לאדם אחד‪ ,‬והוא משכירם לדיירים שונים נקראת עיר של יחיד‪.‬‬
‫עיר שהבתים אינם שייכים לאדם אחד נקראת עיר של רבים‪ .‬בעיר של יחיד כל דיירי‬
‫הבתים יכולים לערב יחד ולטלטל בכל העיר‪ .‬בעיר של רבים חייבים להשאיר אזור מסוים‬
‫שאין משתפים בו את דייריו ואין מטלטלים בו‪ .‬דבר זה נעשה משום היכר לציין‬
‫שהטלטול מותר רק משום הערוב‪ ,‬גודל האזור שיש לשייר נדון במשנה‪ .‬אמנם דיירי‬
‫האזור שאינו משתתף בערוב של כל בני העיר יכולים גם הם לערב לעצמם ולטלטל‬
‫באזורם‪.‬‬

‫משנה א'‪ :‬אלו שטחים נכללים בעיבורה של עיר ?‬

‫כֵּיצַ ד ְמעַ בְּ ִרין אֶ ת הֶ עָ ִרים ?‬
‫בַּ יִת נִכְ נָס בַּ יִת יוֹצֵ א‪,‬‬
‫פָּ גוּם נִכְ נָס פָּ גוּם יוֹצֵ א‪.‬‬
‫דוּדיוֹת גְּ בוֹהוֹת ע ֲָשׂ ָרה טְ פָ ִחים‪,‬‬
‫הָ יוּ ָשׁם גְּ ִ‬
‫וּגְ ָשׁ ִרים וּנְפָ שׁוֹת‪ֶ ,‬שׁיֵשׁ בָּ הֶ ן בֵּ ית ִדּ ָירה‪,‬‬
‫יאין אֶ ת הַ ִמּ ָדּה כְ נֶגְ ָדּן‪ ,‬וְ עו ִֹשׂין אוֹתָ הּ כְּ ִמין טַ בְ לָא ְמרֻ בַּ עַ ת‪,‬‬
‫מו ִֹצ ִ‬
‫כְּ דֵ י ֶשׁיְהֵ א נ ְִשׂכָּ ר אֶ ת הַ זָּוִ יוֹת‪.‬‬

‫‪ 1‬השטחים שלהלן נחשבים לעיבורה של עיר אם אינם מרוחקים מהעיר יותר מ‪ 70 -‬אמה ושני‬
‫שליש האמה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬בית היוצא או בית הנכנס מחוץ לשורת הבתים האחרונה של העיר‪.‬‬
‫‪ 1.2‬מגדלים )"פגום"( הבולטים מחוץ לחומת העיר‪.‬‬
‫‪ 1.3‬מחיצות של בתים הרוסים )"גדודיות"( שגובהם לפחות ‪ 10‬טפחים‪.‬‬
‫‪ 1.4‬גשרים שיש מעליהם או מתחתם בית דירה‪.‬‬
‫‪ 1.5‬בנינים הנמצאים מעל קברים "נפשות"‪ ,‬ושומר בית הקברות דר בהם לפעמים‪.‬‬
‫‪ 2‬מותחים קווים ישרים מחוץ לעיבורה של העיר‪ ,‬כך שנוצר רבוע או מלבן‪ ,‬התוחם את העיר‪.‬‬
‫‪ 3‬בצורה כזו מתווספות זוויות לתחום העיר וממנו מודדים ‪ 2000‬אמה‪.‬‬
‫משנה ב'‪ :‬האם נותנים לעיר בנוסף לעיבורה גם קרפף ?‬

‫נו ְֹתנִין קַ ְרפֵּ ף לָעִ יר‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫אָמרוּ "קַ ְרפֵּ ף"‪ ,‬אֶ לָּא בֵ ין ְשׁתֵּ י ֲעיָרוֹת‪,‬‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪� :‬א ְ‬
‫ִאם יֵשׁ לָז ֹו ִשׁבְ עִ ים אַ מָּ ה וְ ִשׁ ַיריִם‪ ,‬וְ לָז ֹו ִשׁבְ עִ ים אַ מָּ ה וְ ִשׁ ַיר ִים‪ ,‬עו ֶֹשׂה קַ ְרפֵּ ף לִ ְשׁתֵּ יהֶ ן לִ ְהיוֹתָ ן כְּ אֶ חָ ת‪.‬‬

‫‪ 1‬ר' מאיר‪ :‬נותנים לעיר קרפף )ראה מושגים(‪.‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬ב‪ 2-‬ערים‪ ,‬שהמרחק ביניהם פחות מ‪ 2 -‬קרפפים‪ ,‬נותנים לכל אחת קרפף‪ ,‬והן נחשבות לעיר‬
‫אחת‪.‬‬
‫‪ 2.2‬כאשר מדובר בעיר אחת בלבד אין נותנים לה קרפף‪.‬‬
‫משנה ג'‪ 3 :‬כפרים העומדים בצורת משולש ובין האמצעי והשניים האחרים יש פחות מ‪ 2000 -‬אמה‬

‫�שׁה כְ פָ ִרים הַ ְמּשֻׁ לּ ִָשׁין‪,‬‬
‫וְ כֵן ְשׁ ָ‬
‫וּשׁלִ ישׁ‪,‬‬
‫ְאַרבָּ עִ ים וְ אֶ חָ ד ְ‬
‫ִאם יֵשׁ בֵּ ין ְשׁ ַניִם הַ ִחיצ ֹונִים מֵ אָה ו ְ‬
‫עָ ָשׂה אֶ ְמצָ עִ י אֶ ת ְשׁל ְָשׁתָּ ן לִ ְהיוֹתָ ן כְּ אֶ חָ ד‪.‬‬

‫‪ 1‬רואים את הכפר האמצעי כאילו הוא נמצא על הקו המחבר בין ‪ 2‬הכפרים החיצוניים‪:‬‬
‫‪ 2‬אם לאחר מכן המרחק בין הכפר האמצעי וכל אחד מהכפרים החיצוניים הוא פחות מ‪2 -‬קרפפים‬
‫רואים את שלושתם כאילו הם כפר אחד‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫בס"ד‬

‫מסכת עירובין‬

‫משנה ד'‪ :‬צורת המדידה של ‪ 2000‬אמה של תחום שבת‬

‫ישּׁים אַ מָּ ה‪� ,‬א פָ חוֹת וְ �א יוֹתֵ ר‪.‬‬
‫אֵ ין מו ְֹד ִדין אֶ לָּא בְ חֶ בֶ ל ֶשׁל ח ֲִמ ִ‬
‫וְ �א י ְִמדּוֹד אֶ לָּא כְ ֶנגֶד לִ בּוֹ‪.‬‬
‫הָ יָה מוֹדֵ ד וְ ִהגִּ יעַ לְ גַ יְא א ֹו לְ גָדֵ ר‪ ,‬מַ בְ לִ יע ֹו וְ ח ֹוזֵר לְ ִמּ ָדּתוֹ‪.‬‬
‫ִהגִּ יעַ לְ הָ ר‪ ,‬מַ בְ לִ יע ֹו וְ ח ֹוזֵר לְ ִמ ָדּתוֹ‪ ,‬וּבִ לְ בַ ד ֶשׁ�א יֵצֵ א חוּץ ל ְַתּחוּם‪.‬‬
‫ִאם אֵ ינ ֹו יָכ ֹול לְ הַ בְ לִ יעוֹ‪,‬‬
‫בָּ ז ֹו אָמַ ר ַרבִּ י דו ְֹסתַ אי בַּ ר ַרבִּ י ַינַּאי ִמשּׁוּם ַרבִּ י מֵ ִאיר‪ָ :‬שׁמַ עְ ִתּי ֶשׁ ְמּקַ ְדּ ִרין בֶּ הָ ִרים‪.‬‬

‫‪ 1‬מודדים בחבל של ‪ 50‬אמה‪ .‬לא פחות ולא יותר‪.‬‬
‫‪ 2‬המודדים אוחזים את החבל כנגד ליבם )בשטח מישורי(‪.‬‬
‫‪ 3‬כאשר מגיעים לגיא שאינו רחב ‪ 50‬אמה‪ ,‬מודדים משפה לשפה ואין יורדים לתוך הגיא‪.‬‬
‫‪ 4‬כאשר מגיעים לגדר‪ ,‬מגביהים את החבל מעליו‪.‬‬
‫‪ 5‬כאשר מגיעים להר‪:‬‬
‫‪ 5.1‬אם אפשר להעמיד כלונס בצד זה של ההר וכלונס בצד זה של ההר‪ ,‬ולמתוח חבל מעליהם‪,‬‬
‫עושים כך‪.‬‬
‫‪ 5.2‬כאשר אפשר לסטות ימינה או שמאלה מהגיא‪ ,‬מהגדר או מההר‪ ,‬ולבצע את המדידה שם‪:‬‬
‫‪ 5.2.1‬אם הסטיה היא עדיין בתוך תחום שבת‪ ,‬אפשר לבצע את המדידה שם ואח"כ לחזור‪.‬‬
‫‪ 5.2.2‬אם הסטיה היא מחוץ לתחום שבת אין לבצע את הסטיה‪.‬‬
‫‪ 6‬כאשר אין אפשרות למדוד בתוך תחום שבת את הגיא‪ ,‬או את ההר‪ ,‬מקדרים )ראה מושגים( בהרים‬
‫או בגאיות‪.‬‬
‫משנה ה'‪ :‬דינים נוספים בנושא מדידת תחום שבת‬

‫אֵ ין מו ְֹד ִדין אֶ לָּא ִמן הַ מֻּ ְמחֶ ה‪.‬‬
‫וּמעֵ ט לְ מָ קוֹם אַחֵ ר‪ ,‬שׁו ְֹמעִ ין לִ ְמקוֹם ֶשׁ ִרבָּ ה‪.‬‬
‫ִרבָּ ה לְ מָ קוֹם אֶ חָ ד ִ‬
‫וּמעֵ ט לְ אַחֵ ר‪ ,‬שׁו ְֹמעִ ין לַמַּ ְרבֶּ ה‪.‬‬
‫ִרבָּ ה לְ אֶ חָ ד ִ‬
‫אֲ ִפלּוּ עֶ בֶ ד‪ ,‬אֲ ִפלּוּ ִשׁ ְפחָ ה‪ֶ ,‬נאֱמָ נִין לוֹמַ ר‪" :‬עַ ד כָּ אן ְתּחוּם ַשׁבָּ ת"‪,‬‬
‫אָמרוּ חֲכָ ִמים אֶ ת הַ ָדּבָ ר לְ הַ ְח ִמיר אֶ לָּא לְ הָ קֵ ל‪.‬‬
‫ֶשׁ�א ְ‬

‫‪ 1‬מדידת תחום שבת נעשית רק ע"י מומחה הבקי במדידות קרקע‪.‬‬
‫‪ 2‬כאשר מודדים בשתי קרנות של צלע מסוימת‪ ,‬לדוגמא‪ :‬בקרן מזרחית דרומית‪ ,‬ובקרן מזרחית‬
‫צפונית‪ ,‬ויצא התחום בצד אחד ארוך יותר מאשר בצד האחר‪ ,‬קובעים את התחום על פי הצד‬
‫הארוך יותר‪.‬‬
‫‪ 3‬מדדו שנים את התחום בזה אחר זה‪ ,‬ונמצא תחומו של אחד מרובה משל חברו‪ ,‬קובעים את התחום‬
‫על פי המרובה‪.‬‬
‫‪ 4‬עבד או שפחה נאמנים לומר שראו היכן קבע המומחה את תחום שבת‪.‬‬
‫‪ 5‬בענין תחום שבת הולכים לקולה ולא לחומרה‪.‬‬
‫משנה ו'‪:‬‬

‫עיר של יחיד שהפכה לעיר של רבים )ראה מושגים( ועיר של רבים שהפכה לעיר של יחיד‬

‫ֲשׂת ֶשׁל ַרבִּ ים‪ְ ,‬מעָ ְרבִ ין אֶ ת ֻכּלָּהּ‪.‬‬
‫עִ יר ֶשׁל י ִָחיד וְ ַנע ֵ‬
‫ֲשׂת ֶשׁל י ִָחיד‪ ,‬אֵ ין ְמעָ ְרבִ ין אֶ ת ֻכּלָּהּ‪,‬‬
‫וְ ֶשׁל ַרבִּ ים וְ ַנע ֵ‬
‫ְהוּדה‪.‬‬
‫יוּרים‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י י ָ‬
‫יהוּדה‪ֶ ,‬שׁיֶשׁ בָּ הּ ח ֲִמ ִשּׁים ִדּ ִ‬
‫אֶ לָּא ִאם כֵּן עָ ָשׂה חוּצָ ה לָהּ כְּ עִ יר ח ֲָד ָשׁה ֶשׁבִּ ָ‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ָ :‬שׁ�שׁ חֲצֵ רוֹת ֶשׁל ְשׁנֵי בָ ִתּים‪.‬‬

‫‪ 1‬עיר של יחיד שהפכה לעיר של רבים‪ ,‬יכולים כל דיירי הבתים לערב )כדרך שערבו כשהיתה עיר‬
‫של יחיד(‪.‬‬
‫‪ 2‬עיר של רבים שהפכה להיות עיר של יחיד‪:‬‬
‫‪ 2.1‬יש לשייר אזור ששאר בני העיר אינם מערבים אתו‪) .‬כדרך שעשו כשהייתה עיר של רבים(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬גודל האזור שיש לשייר‪:‬‬
‫כגודל העיר "חדשה" שהייתה ביהודה‪ ,‬שהיו בה ‪ 50‬דיירים‪.‬‬
‫‪ 2.2.1‬רבי יהודה‪:‬‬
‫כגודל ‪ 3‬חצרות שיש בכל אחת ‪ 2‬בתים‪.‬‬
‫‪ 2.2.2‬רבי שמעון‪:‬‬
‫משנה ז'‪ :‬מי שנמצא בערב שבת בין השמשות מחוץ לעיר בצידה האחד‪ ,‬ואמר לבנו לערב עבורו‬
‫בצידה השני‬

‫ִמי ֶשׁהָ יָה בַ ִמּז ְָרח וְ אָמַ ר לִ בְ נ ֹו‪" :‬עָ ֵרב לִ י בַ מַּ ע ֲָרב"‪ ,‬בַּ מַּ ע ֲָרב וְ אָמַ ר לִ בְ נ ֹו‪" :‬עָ ֵרב לִ י בַ ִמּז ְָרח"‪,‬‬
‫ִאם יֵשׁ הֵ ימֶ נּוּ וּלְ בֵ ית ֹו אַלְ פַּ יִם אַ מּוֹת‪ ,‬וּלְ עֵ רוּב ֹו יוֹתֵ ר ִמכָּ אן‪ ,‬מֻ תָּ ר לְ בֵ ית ֹו וְ אָסוּר לְ עֵ רוּבוֹ‪.‬‬
‫לְ עֵ רוּב ֹו אַלְ פַּ יִם אַ מָּ ה וּלְ בֵ ית ֹו יוֹתֵ ר ִמכָּ אן‪ ,‬אָסוּר לְ בֵ ית ֹו וּמֻ תָּ ר לְ עֵ רוּבוֹ‪.‬‬
‫בּוּרהּ ֶשׁל עִ יר‪� ,‬א עָ ָשׂה וְ �א כְ לוּם‪.‬‬
‫הַ נּוֹתֵ ן אֶ ת עֵ רוּב ֹו בְּ עִ ָ‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫מסכת עירובין‬

‫בס"ד‬

‫נְתָ נ ֹו חוּץ ל ְַתּחוּם‪ ,‬אֲ ִפלּוּ אַ מָּ ה אַחַ ת‪ ,‬מַ ה ֶשׁנּ ְִשׂכַּ ר הוּא מַ ְפ ִסיד‪.‬‬

‫‪ 1‬אם המרחק ממקומו לביתו קטן מ‪ 2000 -‬אמה והמרחק ממקומו לעירובו גדול מ‪ 2000 -‬אמה‪,‬‬
‫תחום שבת שלו נמדד מביתו ולא מערובו‪.‬‬
‫‪ 2‬אם המרחק ממקומו לביתו גדול מ‪ 2000 -‬אמה והמרחק ממקומו לעירובו קטן מ‪ 2000 -‬אמה‪,‬‬
‫תחום שבת שלו נמדד מערובו‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬הנותן ערובו בתוך עיבור העיר )ראה מושגים( או מחוץ לתחום העיר‬
‫‪ 1‬הנותן ערובו בתוך עיבור העיר לא שיפר את מצבו כיון שממילא עיבור העיר הוא חלק מתחום‬
‫העיר‪.‬‬
‫‪ 2‬מי שנתן ערובו מחוץ לתחום העיר‪:‬‬
‫‪ 2.1‬יכול ללכת ‪ 2000‬אמה ממקום ערובו‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אינו יכול להתרחק מערובו יותר מ‪ 2000 -‬אמה גם אם הם מסתימים באמצע עירו‪.‬‬
‫משנה ח'‪ :‬תחום שבת של עיר אחת הכולל בתוכו עיר אחרת או כולל רק את חלקה‬

‫ְשׁי עִ יר גְּ ד ֹולָה ְמהַ לְּ כִ ין אֶ ת כָּ ל ִעיר ְקטַ נָּה‪,‬‬
‫אַנ ֵ‬
‫ְשׁי עִ יר ְקטַ נָּה ְמהַ לְּ כִ ין אֶ ת כָּ ל עִ יר גְּ ד ֹולָה‪.‬‬
‫וְ אֵ ין אַנ ֵ‬

‫כֵּיצַ ד ?‬
‫ִמי ֶשׁהָ יָה בְ עִ יר גְּ ד ֹולָה וְ נָתַ ן אֶ ת עֵ רוּב ֹו בְ עִ יר ְקטַ נָּה‪ ,‬בִּ עִ יר ְקטַ נָּה וְ נָתַ ן אֶ ת עֵ רוּב ֹו בְ עִ יר גְּ ד ֹולָה‪,‬‬
‫ְמהַ לֵּ� אֶ ת ֻכּלָּהּ וְ חוּצָ ה לָהּ אַלְ פַּ יִם אַ מָּ ה‪.‬‬
‫וְ ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪ :‬אֵ ין ל ֹו אֶ לָּא ִמ ְמּקוֹם עֵ רוּב ֹו אַלְ פַּ יִם אַ מָּ ה‪.‬‬

‫‪ 1‬עיר קטנה הנמצאת כולה בתוך תחום שבת של עיר גדולה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬נחשבת הקטנה לאנשי העיר הגדולה כ‪ 4 -‬אמות בלבד‪.‬‬
‫‪ 1.2‬משלימים את תחומה של הגדולה ל ‪ 2000‬אמה מחוץ לגבול הקטנה‪.‬‬
‫‪ 2‬אנשי עיר שתחום שבת שלהם כלה באמצע עיר אחרת )"עיר קטנה שכלה תחומה בתוך עיר‬
‫גדולה"(‪:‬‬
‫‪ 2.1‬יכולים ללכת רק עד סוף תחומם‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אינם יכולים ללכת את כל העיר האחרת‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬אדם גר בעיר אחת ונותן ערובו בעיר אחרת‪ ,‬והמרחק מעירו לערוב הוא פחות מ‪-‬‬
‫‪ 2000‬אמה‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪ :‬כל העיר האחרת נחשבת כ‪ 4 -‬אמות בלבד‪ ,‬ויכול להמשיך ללכת עד ‪ 2000‬אמה‪.‬‬
‫יש לו ממקום עירובו רק ‪ 2000‬אמה לכל צד‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' עקיבא )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫משנה ט'‪ :‬דין נותן ערוב בתוך מערה או על גב מערה‬

‫אַמַ ר לָהֶ ן ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א‪ִ :‬אי אַ תֶּ ם מו ִֹדים לִ י בְּ נוֹתֵ ן עֵ רוּב ֹו בַ ְמּעָ ָרה‪ֶ ,‬שׁאֵ ין ל ֹו ִמ ְמּקוֹם עֵ רוּב ֹו אֶ לָּא אַלְ פַּ יִם אַ מָּ ה ?‬
‫יוּרין‪,‬‬
‫אָמרוּ ל ֹו‪ :‬אֵ ימָ תַ י ? בִּ זְמַ ן ֶשׁאֵ ין בָּ הּ ִדּ ִ‬
‫ְ‬
‫יוּרין‪,‬‬
‫אֲ בָ ל יֶשׁ בָּ הּ ִדּ ִ‬
‫ְמהַ לֵּ� אֶ ת ֻכּלָּהּ וְ חוּצָ ה לָהּ אַלְ פַּ יִם אַ מָּ ה‪.‬‬
‫נ ְִמצָ א קַ ל תּוֹכָ הּ מֵ עַ ל גַּ בָּ הּ‪.‬‬
‫אָמרוּ‪ ,‬נו ְֹתנִין ל ֹו אַלְ פַּ יִם‪ֶ ,‬שׁאֲ ִפלּוּ סוֹף ִמ ָדּת ֹו כָּ לֶה בַ ְמ ְ ָע ָרה‪.‬‬
‫וְ לַמּוֹדֵ ד ֶשׁ ְ‬

‫הנותן ערובו במערה )ואפילו שטחה גדול(‪ ,‬יש לו רק‬

‫‪ 1.1‬רבי עקיבא )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2000‬אמה ממקום הערוב‪.‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬מודים לר' עקיבא במערה שאינה ראויה לדיור‪.‬‬
‫‪ 2.2‬במערה הראויה לדיור‪:‬‬
‫‪ 2.2.1‬כל שטח המערה נחשב ל‪ 4 -‬אמות בלבד‪.‬‬
‫‪ 2.2.2‬יכול ללכת עוד ‪ 2000‬אמה מגבולות החיצוניים של המערה‪.‬‬
‫‪ 2.3‬הנותן ערוב בתוך המערה יכול ללכת יותר מאשר נותן את הערוב על גבי המערה‪.‬‬
‫‪ 2.4‬אם הערוב הוא מחוץ למערה ו‪ 2000 -‬אמה נגמרים באמצע המערה‪ ,‬אינו יכול ללכת את‬
‫כולה‪.‬‬
‫פרק ו'‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫ערוב חצרות כאשר אחד מבני החצר הוא נכרי או מי שאינו מכיר בערוב‪,‬‬
‫דין צדוקי לעניין ערוב חצרות‪ ,‬שכח אחד או יותר מדיירי החצר לערב‪,‬‬
‫ביטול רשותו של אדם לשאר דיירי החצר‪ ,‬אנשי מבוי שהייתה להם‬
‫שותפות עסקית במאכל מסוים‪ ,‬מספר חבורות שדרו באולם אחד גדול‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫מסכת עירובין‬

‫בס"ד‬

‫כיצד עושים ערוב חצרות ? האחים שנזונים משלחן אביהם וגרים באותה‬
‫חצר‪ ,‬מספר חצרות הפתוחות זו לזו ופתוחות למבוי‪ ,‬דיני ערוב של ‪2‬‬
‫חצרות הנמצאות זו לפנים מזו‪.‬‬
‫משנה א‪ :‬ערוב חצרות‪ ,‬כאשר אחד מבני החצר הוא נכרי או מי שאינו מכיר בערוב‬

‫הַ ָדּר עִ ם הַ נָּכְ ִרי בֶ חָ צֵ ר‪ ,‬א ֹו עִ ם ִמי ֶשׁאֵ ינ ֹו מוֹדֶ ה בָ עֵ רוּב‪ ,‬ה ֲֵרי זֶה אוֹסֵ ר עָ לָיו ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר בֶּ ן ַי ֲעקֹב אוֹמֵ ר‪ :‬לְ ע ֹולָם אֵ ינ ֹו א ֹוסֵ ר‪ ,‬עַ ד ֶשׁיְהוּ ְשׁנֵי י ְִשׂ ְראֵ לִ ים או ְֹס ִרין זֶה עַ ל זֶה‪.‬‬

‫‪ 1‬רבי מאיר‪ :‬לישראל אסור להוציא מביתו לחצר או להכניס מהחצר לביתו‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי אליעזר בן יעקב‪:‬‬
‫‪ 2.1‬הגזירה הזו היא רק כאשר יש לפחות ‪ 2‬ישראלים ששותפים בחצר‪.‬‬
‫‪ 2.2‬כאשר רק ישראלי אחד שותף בחצר עם הנכרי‪ ,‬הישראלי יכול לטלטל בחצר‪.‬‬
‫משנה ב'‪ :‬האם צדוקי הוא כנכרי לעניין ערוב חצרות ?‬

‫ירוּשׁ ַליִם‪,‬‬
‫דוּקי אֶ חָ ד ֶשׁהָ יָה ָדר עִ מָּ נוּ בַּ מָּ בוֹי בִּ ָ‬
‫ֲשׂה בִ ְצ ִ‬
‫אָמַ ר ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל‪ :‬מַ ע ֶ‬
‫וְ אָמַ ר לָנוּ אַ בָּ א‪" :‬מַ הֲרוּ וְ הו ִֹציאוּ אֶ ת כָּ ל הַ כֵּלִ ים לַמָּ בוֹי עַ ד ֶשׁ�א יו ִֹציא וְ ֶיאֱסוֹר ֲעלֵיכֶם"‪.‬‬
‫הוּדה אוֹמֵ ר בְּ לָשׁוֹן אַחֵ ר‪" :‬מַ הֲרוּ ַועֲשׂוּ צָ ְרכֵיכֶם בַּ מָּ בוֹי עַ ד ֶשׁ�א יו ִֹציא וְ ֶיאֱסוֹר ֲעלֵיכֶם"‪.‬‬
‫ַרבִּ י ְי ָ‬

‫ספור על צדוקי שהיה לו מבוי משותף עם משפחתו של רבן גמליאל‪:‬‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪ :‬רבן גמליאל אמר לבניו‪:‬‬
‫‪ 1.1‬מהרו והוציאו את הכלים למבוי קודם כניסת השבת כדי לתפוס בו חזקה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬שאם יוציא הצדוקי את כליו תחילה‪ ,‬ולמרות שביטל להם את רשותו‪ ,‬יכול לחזור בו‬
‫מביטולו‪.‬‬
‫‪ 1.3‬שצדוקי אינו כנכרי‪ ,‬ומספיק שיבטל את רשותו בחצר‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' יהודה‪ :‬רבן גמליאל אמר לבניו בלשון אחרת‪:‬‬
‫‪ 2.1‬מהרו לסיים מעשיכם במבוי קודם שתחשך‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אחרי שתחשך לא תוכלו יותר להשתמש בחצר‪.‬‬
‫‪ 2.3‬שצדוקי הוא כמו נכרי ואין מועיל בו ביטול רשות‪.‬‬
‫משנה ג'‪ :‬שכח אחד מדיירי החצר לערב‪ ,‬וביטל להם את רשותו בחצר‬

‫ְשׁי חָ צֵ ר ֶשׁ ָשּׁכַ ח אֶ חָ ד מֵ הֶ ן וְ �א עֵ ֵרב‪,‬‬
‫אַנ ֵ‬
‫וּמלְּ הו ִֹציא ל ֹו וְ לָהֶ ם‪,‬‬
‫בֵּ ית ֹו אָסוּר ִמלְּ הַ כְ נִיס ִ‬
‫וְ ֶשׁלָּהֶ ם מֻ תָּ ִרין ל ֹו וְ לָהֶ ם‪.‬‬
‫נ ְָתנוּ ל ֹו ְרשׁוּתָ ן‪,‬‬
‫סוּרין‪.‬‬
‫הוּא מֻ תָּ ר וְ הֵ ן אֲ ִ‬

‫הָ יוּ ְשׁ ַניִם‪,‬‬
‫או ְֹס ִרין זֶה עַ ל זֶה‪,‬‬
‫ֶשׁאֶ חָ ד נוֹתֵ ן ְרשׁוּת וְ נוֹטֵ ל ְרשׁוּת‪ְ ,‬שׁ ַניִם נו ְֹתנִים ְרשׁוּת‪ ,‬וְ אֵ ין נו ְֹטלִ ין ְרשׁוּת‪.‬‬

‫‪ 1‬אם ביטל את רשותו בחצר‪ ,‬ולא את רשותו בבית‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אסור לו ולשאר הדיירים‪ ,‬להוציא מביתו לחצר ומהחצר לביתו‪.‬‬
‫‪ 1.2‬מותר לו ולשאר הדיירים‪ ,‬להוציא מביתם לחצר ומהחצר לביתם‪.‬‬
‫‪ 2‬אם שאר דיירי החצר ביטלו לו את רשותם בחצר )ולא את רשותם בבית(‪:‬‬
‫‪ 2.1‬הוא מותר להכניס ולהוציא מביתו לחצר אך לא מביתם‪.‬‬
‫‪ 2.2‬הם אסורים להכניס והוציא מביתם לחצר וגם מביתו לחצר‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬שכחו ‪ 2‬דיירי החצר לערב עם כולם‬
‫‪ 1‬אם שאר בני החצר ביטלו לשניים את רשותם בחצר‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אין הביטול מועיל כי הם עדיין אוסרים זה על זה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אסור להם להוציא ולהכניס מבתיהם לחצר‪.‬‬
‫‪ 2‬כלל‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אחד שלא עירב‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬יכול לבטל את רשותו לרבים והרבים יכולים לבטל את רשותם לו‪.‬‬
‫‪ 2.2‬שניים שלא עירבו‪:‬‬
‫‪ 2.2.1‬יכולים לבטל את רשותם לרבים‪ ,‬והרבים אינם יכולים לבטל את רשותם ל‪ 2 -‬שלא עירבו‪.‬‬
‫משנה ד'‪ :‬אדם שרוצה לבטל את רשותו לדיירי החצר מתי עליו לעשות זאת ?‬

‫מֵ אֵ ימָ תַ י נו ְֹתנִין ְרשׁוּת ?‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ִ :‬מבְּ עוֹד יוֹם‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫מסכת עירובין‬

‫בס"ד‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל א ֹו ְמ ִרים‪ִ :‬מ ֶשּׁחָ ֵשׁיכָ ה‪.‬‬

‫ִמי ֶשׁנָּתַ ן ְרשׁוּת ֹו וְ הו ִֹציא‪,‬‬
‫בֵּ ין בְּ שׁ ֹוגֵג בֵּ ין בְּ מֵ זִיד‪ ,‬ה ֲֵרי זֶה אוֹסֵ ר‪ִ .‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬בְּ מֵ זִיד‪ ,‬אוֹסֵ ר‪.‬בְּ שׁ ֹוגֵג‪ ,‬אֵ ינ ֹו אוֹסֵ ר‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫עליו לבטל בערב שבת מבעוד יום‪.‬‬
‫‪ 1‬בית שמאי‪:‬‬
‫יכול לבטל רשותו אף לאחר חשיכה‪.‬‬
‫‪ 2‬בית הלל‪:‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬ביטל את רשותו בחצר ואח"כ הוציא את כליו לשם‬
‫אם הוציא קודם שהוציאו הדיירים האחרים‪:‬‬
‫‪ 1‬ר' מאיר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬בין אם הוציא במזיד ובין אם הוציא בשוגג אוסר עליהם‪.‬‬
‫הוציא במזיד אוסר עליהם את השימוש בחצר‪ ,‬הוציא בשוגג אינו אוסר‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי יהודה‪:‬‬
‫משנה ה'‪ :‬אנשי מבוי שהייתה להם שותפות עסקית במאכל מסוים‬

‫בַּ עַ ל הַ בַּ יִת ֶשׁהָ יָה שֻׁ תָּ ף לִ ְשׁ ֵכנָיו‪ָ ,‬לזֶה בַ ַייִן וְ ָלזֶה בַ ַייִן‪ ,‬אֵ ינָם ְצ ִריכִ ים לְ עָ ֵרב‪.‬‬
‫ָלזֶה בַ ַייִן וְ ָלזֶה בַ ֶשּׁמֶ ן‪ְ ,‬צ ִריכִ ים לְ עָ ֵרב‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ :‬אֶ חָ ד זֶה וְ אֶ חָ ד זֶה‪ ,‬אֵ ינָם ְצ ִריכִ ים לְ עָ ֵרב‪.‬‬

‫‪ 1‬אם כולם שותפים ביין שנמצא בכלי אחד‪ ,‬השיתוף מועיל‪ ,‬ואינם צריכים שיתוף נוסף‪.‬‬
‫‪ 2‬אם חלק מהדיירים שותפים עם מספר דיירים ביין ועם דיירים אחרים בשמן‪:‬‬
‫‪ 2.1‬תנא קמא‪ :‬צריכים לעשות שיתוף אחר‪.‬‬
‫‪ 2.2‬ר' שמעון )ואין הלכה כמות(‪ :‬גם שיתוף כזה מועיל‪.‬‬
‫משנה ו'‪:‬‬
‫?‬

‫‪ 5‬חבורות )לאו דוקה ‪ (5‬שדרו באולם אחד המחולק ע"י מחיצות כיצד עושים ערוב חצרות‬

‫חָ מֵ שׁ ֲחבוּרוֹת ֶשׁ ָשּׁבְ תוּ בִ ְט ַר ְקלִ ין אֶ חָ ד‪,‬‬
‫בוּרה‪.‬‬
‫בוּרה ַו ֲח ָ‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ :‬עֵ רוּב לְ כָ ל ֲח ָ‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪ :‬עֵ רוּב אֶ חָ ד לְ ֻכ ָלּן‪.‬‬
‫בוּרה‪.‬‬
‫בוּרה ַו ֲח ָ‬
‫וּמו ִֹדים‪ ,‬בִּ זְמַ ן ֶשׁ ִמּ ְקצָ תָ ן ְשׁרוּיִין בַּ ח ֲָד ִרים א ֹו בָ עֲלִ יוֹת‪ֶ ,‬שׁהֵ ן ְצ ִריכִ ין עֵ רוּב לְ כָ ל ֲח ָ‬

‫‪ 1‬כאשר המחיצות אינן מגיעות עד התקרה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬בית שמאי‪ :‬כל חבורה בנפרד צריכה לתת פת לערוב חצרות‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בית הלל‪ :‬מספיק שאחת מהחבורות תיתן פת עבור כולם‪.‬‬
‫‪ 2‬כאשר המחיצות מגיעות עד התקרה‪ ,‬מודים בית הלל שכל חבורה צריכה לתת פת בנפרד לערוב‬
‫חצרות‪.‬‬
‫משנה ז'‪:‬‬

‫האחים שנזונים משלחן אביהם‪ ,‬וכל אחד מהם וכן אביהן גרים בנפרד באותה חצר‬

‫ישׁנִים בְּ בָ תֵּ יהֶ ם‪,‬‬
‫אַחין הַ שֻּׁ תָּ ִפין ֶשׁהָ יוּ אוֹכְ לִ ין עַ ל שֻׁ לְ חַ ן אֲ בִ יהֶ ם וִ ֵ‬
‫הָ ִ‬
‫ְצ ִריכִ ין עֵ רוּב לְ כָ ל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד‪.‬‬
‫לְ ִפיכָ � ִאם ָשׁכַ ח אֶ חָ ד מֵ הֶ ם וְ �א עֵ ֵרב‪ְ ,‬מבַ טֵּ ל אֶ ת ְרשׁוּתוֹ‪.‬‬
‫אֵ ימָ תַ י ? בִּ זְמַ ן ֶשׁמּוֹלִ יכִ ין עֵ רוּבָ ן בְּ מָ קוֹם אַחֵ ר‪,‬‬
‫אֲ בָ ל ִאם הָ יָה עֵ רוּב בָּ א אֶ ְצלָן‪,‬‬
‫יוּרין בֶּ חָ צֵ ר‪ ,‬אֵ ינָן ְצ ִריכִ ין לְ עָ ֵרב‪.‬‬
‫א ֹו ֶשׁאֵ ין עִ מָּ הֶ ן ִדּ ִ‬

‫‪ 1‬אם יש דיירים נוספים באותה חצר‪ ,‬והערוב הכללי מונח אצל אחד מהדיירים הנוספים‪:‬‬
‫‪ 1.1‬כל אחד מהאחים בנפרד צריך לתת פת לצורך הערוב‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם שכח אחד מהאחים ולא ערב‪ ,‬צריך הוא לבטל רשותו לאחרים‪.‬‬
‫‪ 2‬אם הערוב הכללי של כל דיירי החצר‪ ,‬מונח אצל אביהם‪ ,‬או שאין דיירים נוספים באותה חצר‪:‬‬
‫אינם צריכים לתת פת לצורך הערוב‪.‬‬
‫משנה ח'‪ 5 :‬חצרות )לאו דוקה ‪ (5‬הפתוחות זו לזו ופתוחות למבוי‬

‫וּפתוּחוֹת לַמָּ בוֹי‪,‬‬
‫חָ מֵ שׁ חֲצֵ רוֹת ְפּתוּחוֹת ז ֹו לָז ֹו ְ‬
‫עֵ ְרבוּ בַ חֲצֵ רוֹת וְ �א נ ְִשׁ ַתּ ְתּפוּ בַ מָּ בוֹי‪,‬‬
‫סוּרין בַּ מָ בוֹי‪.‬‬
‫מֻ תָּ ִרין בַּ חֲצֵ רוֹת וַאֲ ִ‬
‫וְ ִאם נ ְִשׁ ַתּ ְתּפוּ בַּ מָ בוֹי‪,‬‬
‫מֻ תָּ ִרין כָּ אן וְ כָ אן‪.‬‬
‫ְשׁכַ ח אֶ חָ ד ִמבְּ נֵי חָ צֵ ר וְ �א עֵ ֵרב‪,‬‬
‫עֵ ְרבוּ בַ חֲצֵ רוֹת וְ נ ְִשׁ ַתּ ְתּפוּ בַ מָּ בוֹי‪ ,‬ו ָ‬
‫מֻ תָּ ִרין כָּ אן וְ כָ אן‪.‬‬
‫ִמבְּ נֵי מָ בוֹי וְ �א נ ְִשׁ ַתּתֵּ ף‪,‬‬
‫סוּרין בַּ מָּ בוֹי‪,‬‬
‫מֻ תָּ ִרין בַּ חֲצֵ רוֹת וַאֲ ִ‬
‫ֶשׁהַ מָּ בוֹי ַלחֲצֵ רוֹת כֶּחָ צֵ ר לַבָּ ִתּים‪.‬‬

‫ערבו החצרות כל אחת בפני עצמה וכולן יחד‪ ,‬אך לא עשו שיתוף מבואות‪:‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫מסכת עירובין‬

‫בס"ד‬

‫‪ 1.1‬כולם מותרים לטלטל בחצרות‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אסורים במבוי‪.‬‬
‫‪ 2‬השתתפו כולם במבוי‪ ,‬וכל חצר ערבה לעצמה‪ ,‬ולא ערבו החצרות זו עם זו‪:‬‬
‫כולם מותרים גם בחצרות וגם במבוי‪.‬‬
‫‪ 3‬ערבו החצרות כל אחת בפני עצמה וכולן יחד‪ ,‬ועשו שיתוף מבואות‪ ,‬אך שכח אחד מבני חצר‬
‫לערב בחצרו‪:‬‬
‫מותרים כולם לטלטל גם במבוי וגם בחצרות‪.‬‬
‫‪ 4‬ערבו החצרות כל אחת בפני עצמה וכולן יחד‪ ,‬ועשו שיתוף מבואות‪ ,‬ושכח אחד מבני המבוי‬
‫להשתתף‪:‬‬
‫מותרים בחצרות אך אסורים במבוי‪.‬‬
‫‪ 5‬כשם שאסור להוציא מהבתים לחצר בלא ערוב‪ ,‬כך אסור להוציא מהחצר למבוי בלא שיתוף‪.‬‬
‫משנה ט'‪ :‬דיני ערוב של ‪ 2‬חצרות הנמצאות זו לפנים מזו‬

‫ְשׁתֵּ י חֲצֵ רוֹת ז ֹו לִ ְפנִים ִמזּוֹ‪,‬‬
‫סוּרה‪.‬‬
‫ִימית מֻ תֶּ ֶרת וְ הַ ִחיצ ֹונָה אֲ ָ‬
‫ִימית וְ �א עֵ ְרבָ ה הַ ִחיצ ֹונָה‪ ,‬הַ ְפּנ ִ‬
‫עֵ ְרבָ ה הַ ְפּנ ִ‬
‫ִימית‪ְ ,‬שׁתֵּ יהֶ ן אֲ סוּרוֹת‪.‬‬
‫הַ ִחיצ ֹונָה וְ �א הַ ְפּנ ִ‬
‫עֵ ְרבָ ה ז ֹו לְ עַ ְצמָ ה וְ ז ֹו לְ עַ ְצמָ ה‪ ,‬ז ֹו מֻ תֶּ ֶרת בִּ ְפנֵי עַ ְצמָ הּ‪ ,‬וְ ז ֹו מֻ תֶּ ֶרת בִּ ְפנֵי עַ ְצמָ הּ‪.‬‬
‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹסֵ ר הַ ִחיצ ֹונָה‪ֶ ,‬שׁ ְדּ ִריסַ ת הָ ֶרגֶל או ְֹס ַרתָּ הּ‪,‬‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬אֵ ין ְדּ ִריסַ ת הָ ֶרגֶל או ְֹס ַרתָּ הּ‪.‬‬

‫‪ 1‬ערבה הפנימית לעצמה ולא ערבה החיצונית‪:‬‬
‫‪ 1.1‬פנימית מותרת לעצמה וחיצונית אסורה‪.‬‬
‫‪ 2‬ערבה חיצונית לעצמה ולא ערבה פנימית‪ ,‬שתיהן אסורות‪.‬‬
‫‪ 3‬ערבה פנימית לעצמה וחיצונית לעצמה‪:‬‬
‫‪ 3.1‬תנא קמא‪ :‬כל אחת מותרת רק בחצירה‪.‬‬
‫‪ 3.2‬ר' עקיבא )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫החיצונית אסורה והפנימית מותרת‪ ,‬כיוון שפנימית יש לה דריסת רגל בחיצונית‪.‬‬
‫‪ 3.3‬חכמים‪) :‬ואין הלכה כמותם(‪:‬‬
‫‪ 3.4‬אפילו ערבה רק החיצונית‪ ,‬החיצונית מותרת‪.‬‬
‫‪ 3.5‬דריסת רגל של פנימית האסורה בחיצונית אינה אוסרת את החיצונית‪.‬‬
‫משנה י'‪:‬‬

‫המשך דיני ‪ 2‬חצרות‪ ,‬זו לפנים מזו‬

‫סוּרה‪.‬‬
‫ִימית מֻ תֶּ ֶרת וְ הַ ִחיצ ֹונָה אֲ ָ‬
‫ָשׁכַ ח אֶ חָ ד ִמן הַ ִחיצ ֹונָה וְ �א עֵ ֵרב‪ ,‬הַ ְפּנ ִ‬
‫ִימית וְ �א עֵ ֵרב‪ְ ,‬שׁתֵ יהֶ ן אֲ סוּרוֹת‪.‬‬
‫ִמן הַ ְפּנ ִ‬
‫נ ְָתנוּ עֵ רוּבָ ן בְּ מָ קוֹם אֶ חָ ד‪,‬‬
‫ִימית בֵּ ין ִמן הַ ִחיצ ֹונָה‪ ,‬וְ �א עֵ ֵרב‪ְ ,‬שׁתֵּ יהֶ ן אֲ סוּרוֹת‪.‬‬
‫וְ ָשׁכַ ח אֶ חָ ד‪ ,‬בֵּ ין ִמן הַ ְפּנ ִ‬
‫וְ ִאם הָ יוּ ֶשׁל י ְִח ִידים‪,‬‬
‫אֵ ינָן ְצ ִריכִ ין לְ עָ ֵרב‪.‬‬

‫‪ 1‬ערבה כל חצר לעצמה‪ ,‬ושכח אחד מהחיצונית ולא ערב‪:‬‬
‫‪ 1.1‬פנימית מותרת לעצמה‪ ,‬וחיצונית אסורה‪.‬‬
‫‪ 2‬ערבה כל חצר לעצמה‪ ,‬ושכח אחד מהפנימית לתת ערובו‪ ,‬שתיהן אסורות‪.‬‬
‫‪ 3‬ערבו ‪ 2‬החצרות יחד ונתנו את הערוב בחיצונית‪") ,‬במקום אחד"(‪:‬‬
‫אם שכח אחד )בין מהפנימית ובין מהחיצונית( לתת ערובו‪ ,‬שתיהן אסורות‪.‬‬
‫‪ 4‬אם בכל חצר יש רק דייר אחד‪:‬‬
‫‪ 4.1‬אינן צריכות לערב זו עם זו‪.‬‬
‫‪ 4.2‬כל אחד מטלטל בחצר שלו בלבד‪.‬‬
‫פרק ז'‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬

‫מושגים‬

‫מזון ‪ 2‬סעודות‪:‬‬

‫ערוב ב‪ 2-‬חצרות הסמוכות זו לזו‪ ,‬ערוב ב‪ 2-‬גזוזטראות הסמוכות זו לזו‪,‬‬
‫כיצד יכול אחד מבני המבוי לזכות את כל בני המבוי בשיתוף המבוי ?‬
‫דיני המזון המשמש לשיתוף מבואות או לערוב חצרות‪ ,‬דין נותן כסף‬
‫לחנוני ע"מ שיקנה עבורו יין או פת לצורך ערוב‪.‬‬

‫זו הכמות שיש להניח עבור אדם לשם שיתוף מבואות או לשם ערוב חצרות‪ .‬הכמות של ‪2‬‬
‫סעודות היא ‪ 18‬גרוגרת‪ ,‬שהיא כ‪ 6-‬ביצים בינונית‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 20‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫בס"ד‬

‫מסכת עירובין‬

‫משנה א‪ :‬ערוב ב‪ 2-‬חצרות הסמוכות זו לזו ויש חלון בכותל שביניהם‬

‫אַרבָּ עָ ה‪ ,‬בְּ תוֹ� ע ֲָשׂ ָרה‪,‬‬
‫אַרבָּ עָ ה עַ ל ְ‬
‫חַ לּוֹן ֶשׁבֵּ ין ְשׁתֵּ י חֲצֵ רוֹת‪ְ ,‬‬
‫ְמעָ ְרבִ ין ְשׁ ַניִם‪,‬‬
‫וְ ִאם ָרצוּ‪ְ ,‬מעָ ְרבִ ין אֶ חָ ד‪.‬‬
‫ֲשׂ ָרה‪,‬‬
‫אַרבָּ עָ ה‪ ,‬א ֹו לְ מַ עְ לָה מֵ ע ָ‬
‫אַרבָּ עָ ה עַ ל ְ‬
‫פָּ חוּת מֵ ְ‬
‫ְמעָ ְרבִ ין ְשׁ ַניִם וְ אֵ ין ְמעָ ְרבִ ין אֶ חָ ד‪.‬‬

‫‪ 1‬אם החלון הוא לפחות ארבע על ארבע טפחים‪ ,‬והוא בתוך ‪ 10‬טפחים מהקרקע‪:‬‬
‫‪ 1.1‬כל חצר יכולה לערב לעצמה‪ ,‬ואינם יכולים לטלטל מחצר לחברתה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם רצו‪ ,‬יכולים לערב יחד באחת החצרות‪ ,‬ויוכלו גם לטלטל ביניהם‪.‬‬
‫‪ 2‬אם החלון הוא פחות מארבע על ארבע‪ ,‬או שהוא גבוה מ‪ 10 -‬טפחים‪:‬‬
‫אינם יכולים לערב יחד‪ ,‬אלא כל חצר צריכה לערב לעצמה‪.‬‬
‫משנה ב'‪ :‬דיני ערוב של ‪ 2‬חצרות הסמוכות זו לזו וביניהם כותל ללא חלון‬

‫אַרבָּ עָ ה‪,‬‬
‫כֹּתֶ ל ֶשׁבֵּ ין ְשׁתֵּ י חֲצֵ רוֹת ָגּבוֹהַּ ע ֲָשׂ ָרה וְ ָרחָ ב ְ‬
‫ְמעָ ְרבִ ין ְשׁ ַניִם וְ אֵ ין ְמעָ ְרבִ ין אֶ חָ ד‪.‬‬
‫הָ יוּ בְ רֹאשׁ ֹו פֵ רוֹת‪,‬‬
‫אֵ לּוּ עוֹלִ ין ִמכָּ אן וְ אוֹכְ לִ ין‪ ,‬וְ אֵ לּוּ עוֹלִ ין ִמכָּ אן‪ ,‬וְ אוֹכְ לִ ין‪,‬‬
‫וּבִ לְ בַ ד ֶשׁ�א יו ִֹרידוּ לְ מָ טָּ ה‪.‬‬
‫נ ְִפ ַרץ הַ כֹּתֶ ל עַ ד עֶ ֶשׂר אַ מּוֹת‪,‬‬
‫ְמעָ ְרבִ ין ְשׁ ַניִם‪ ,‬וְ ִאם ָרצוּ ְמעָ ְרבִ ין אֶ חָ ד‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא כַּ פֶּ תַ ח‪.‬‬
‫יוֹתֵ ר ִמכָּ אן‪ְ ,‬מעָ ְרבִ ין אֶ חָ ד וְ אֵ ין ְמעָ ְרבִ ין ְשׁ ַניִם‪.‬‬

‫‪ 1‬אם הכותל גבוה ‪ 10‬טפחים מהקרקע ורחב ארבעה טפחים‪:‬‬
‫‪ 1.1‬כל חצר מערבת לעצמה‪ ,‬ואינם יכולים לערב יחד‪.‬‬
‫‪ 2‬אם יש על גב הכותל פרות‪:‬‬
‫‪ 2.1‬כל אחד מאנשי החצרות יכול לעלות לראש הכותל ולאכול שם מהפרות‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אסור להוריד את הפרות מהכותל לחצר‪.‬‬
‫‪ 3‬אם נפרץ הכותל בפרצה שאורכה קטן מ‪ 10-‬אמות‪:‬‬
‫‪ 3.1‬כל חצר יכולה לערב לעצמה‪ ,‬ואם רצו יכולים לערב ערוב משותף לשתיהן‪.‬‬
‫‪ 4‬אם נפרץ הכותל למעלה מ‪ 10-‬אמות‪ ,‬חייבים לעשות ערוב משותף‪.‬‬
‫משנה ג'‪ :‬ערוב של ‪ 2‬חצרות הסמוכות זו לזו‪ ,‬וביניהם חריץ בעומק של ‪ 10‬טפחים וברוחב של ‪.4‬‬

‫אַרבַּ ע‪ְ ,‬מעָ ְרבִ ין ְשׁ ַניִם וְ אֵ ין ְמעָ ְרבִ ין אֶ חָ ד‪,‬‬
‫חָ ִריץ ֶשׁבֵּ ין ְשׁתֵּ י חֲצֵ רוֹת‪ ,‬עָ מוֹק ע ֲָשׂ ָרה וְ ָרחָ ב ְ‬
‫אֲ ִפלּוּ מָ לֵא קַ שׁ א ֹו תֶ בֶ ן‪.‬‬
‫מָ לֵא עָ פָ ר‪ ,‬א ֹו ְצרוֹרוֹת‪ְ ,‬מעָ ְרבִ ין אֶ חָ ד‪ ,‬וְ אֵ ין ְמעָ ְרבִ ין ְשׁ ַניִם‪.‬‬

‫‪ 1‬כל חצר עושה ערוב לעצמה ולא מספיק ערוב אחד לשתיהן‪.‬‬
‫‪ 2‬אפילו אם החריץ מלא קש או תבן כל חצר עושה ערוב לעצמה‪.‬‬
‫‪ 3‬אם החריץ מלא בעפר או באבנים‪ ,‬צריכים ערוב אחד לשתיהן‪.‬‬

‫משנה ד'‪ :‬המשך ‪ 2‬חצרות וחריץ עמוק ‪ 10‬ורחב ‪ 4‬וכן ‪ 2‬מרפסות המרוחקות ביניהם יותר מ ‪ 4‬טפחים‬

‫אַרבָּ עָ ה ְטפָ ִחים‪ ,‬וְ כֵן ְשׁתֵּ י גְ זֻז ְְט ָראוֹת ז ֹו כְ ֶנגֶד זוֹ‪,‬‬
‫נָתַ ן עָ לָיו נֶסֶ ר ֶשׁהוּא ָרחָ ב ְ‬
‫ְמעָ ְרבִ ין ְשׁ ַניִם‪ ,‬וְ ִאם ָרצוּ ְמעָ ְרבִ ין אֶ חָ ד‪.‬‬
‫פָּ חוּת ִמכָּ אן‪ְ ,‬מעָ ְרבִ ין ְשׁ ַניִם וְ אֵ ין ְמעָ ְרבִ ין אֶ חָ ד‪.‬‬

‫‪ 1‬הניח על החריץ או בין המרפסות קרש רחב לפחות ‪ 4‬טפחים‪:‬‬
‫יכולה כל חצר‪ ,‬וכן כל מרפסת‪ ,‬לערב לעצמה‪ ,‬ויכולים גם לערב יחד‪.‬‬
‫‪ 2‬אם הקרש אינו רחב ‪ 4‬טפחים‪:‬‬
‫כל חצר וכן כל מרפסת מערבת לעצמה ואינן יכולות לערב יחד‪.‬‬
‫משנה ה'‪ :‬ערוב של שתי חצרות וביניהם מתבן בגובה של ‪ 10‬טפחים וברוחב של ‪4‬‬

‫מַ ְתבֵּ ן ֶשׁבֵּ ין ְִשׁתֵּ י חֲצֵ רוֹת ָגּבוֹהַּ ע ֲָשׂ ָרה ְטפָ ִחים‪,‬‬
‫ְמעָ ְרבִ ין ְשׁ ַניִם וְ אֵ ין ְמעָ ְרבִ ין אֶ חָ ד‪.‬‬
‫אֵ לּוּ מַ אֲ כִ ילִ ין ִמכָּ אן וְ אֵ לּוּ מַ אֲ כִ ילִ ין ִמכָּ אן‪.‬‬
‫ֲשׂ ָרה ְטפָ ִחים‪ְ ,‬מעָ ְרבִ ין אֶ חָ ד וְ אֵ ין ְמעָ ְרבִ ין ְשׁ ַניִם‪.‬‬
‫נ ְִתמַ עַ ט הַ תֶּ בֶ ן מֵ ע ָ‬

‫‪ 1‬כל חצר צריכה לערב לעצמה ואינן יכולות לערב יחד‪.‬‬
‫‪ 2‬הבהמות של כל חצר יכולות לאכול בשבת מהתבן בצד שלהן‪.‬‬
‫‪ 3‬אם לפני כניסת השבת פחת גובה המתבן מ‪ 10 -‬טפחים‪ ,‬חייבים בערוב משותף ל‪ 2-‬החצרות‪.‬‬
‫משנה ו'‪:‬‬

‫כיצד יכול אחד מבני המבוי לזכות את כל בני המבוי בשיתוף המבוי ?‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫מסכת עירובין‬

‫בס"ד‬

‫ֵכּיצַ ד ִמ ְשׁ ַתּ ְתּ ִפין בַּ מָּ בוֹי ?‬
‫מַ נִּיחַ אֶ ת הֶ חָ בִ ית וְ אוֹמֵ ר‪" :‬ה ֲֵרי ז ֹו לְ כָ ל בְּ נֵי הַ מָּ בוֹי"‪,‬‬
‫וּמ ַזכֶּה לָהֶ ן עַ ל יְדֵ י בְ נ ֹו וּבִ תּ ֹו הַ גְּ דוֹלִ ים וְ עַ ל יְדֵ י עַ בְ דּ ֹו וְ ִשׁ ְפחָ ת ֹו הָ עִ בְ ִרים וְ עַ ל יְדֵ י ִא ְשׁתּוֹ‪,‬‬
‫ְ‬
‫אֲ בָ ל אֵ ינ ֹו ְמ ַזכֶּה �א עַ ל יְדֵ י בְ נ ֹו וּבִ תּ ֹו הַ ְקּטַ נִּים‪ ,‬וְ �א עַ ל יְדֵ י עַ בְ ד ֹו וְ ִשׁ ְפחָ ת ֹו הַ כְּ ַנ ֲע ִנים‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁי ָָדן כְּ יָד ֹו‪.‬‬

‫‪ 1‬מניח אחד מבני המבוי חבית )של יין או של שמן או של מזון אחר(‪ ,‬ואומר‪:‬‬
‫" הרי זו לכל בני המבוי"‪.‬‬
‫‪ 2‬מזכה לבני המבוי את החבית ע"י בנו ובתו הגדולים‪ ,‬או עבדו ושפחתו העבריים‪ ,‬או אשתו‪.‬‬
‫‪ 3‬אינו יכול לזכות ע"י בנו או בתו הקטנים‪ ,‬או עבדו ושפחתו הכנעניים‪ ,‬שהם נחשבים כידו‪.‬‬
‫משנה ז'‪:‬‬

‫מתי וכיצד מוסיפים מזון לשם שיתוף מבואות או לשם ערוב חצרות ?‬

‫נ ְִתמַ עֵ ט הָ א ֹוכֵל‪,‬‬
‫וּמ ַזכֶּה‪,‬‬
‫מו ִֹסיף ְ‬
‫וְ אֵ ין צָ ִרי� לְ הו ִֹדיעַ ‪.‬‬
‫נִתּו ְֹספוּ ֲעלֵיהֶ ם‪,‬‬
‫מו ִֹסיף וּ ְמ ַז ֶכּה‪,‬‬
‫וְ צָ ִרי� לְ הו ִֹדיעַ ‪.‬‬

‫‪ 1‬נתמעט המזון המונח לשם שיתוף מבואות‪:‬‬
‫‪ 1.1‬מוסיף מזון ומזכה אותו לכל בני המבוי ע"י אחר‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אין צורך להודיע לדיירי המבוי שהוסיף מזון‪.‬‬
‫‪ 2‬נוספו דיירים במבוי‪:‬‬
‫‪ 2.1‬מוסיף מזון‪ ,‬ומזכה ע"י אחר‪.‬‬
‫‪ 2.2‬צריך להודיע לדיירים הנוספים ששיתפם במבוי‪.‬‬
‫משנה ח'‪ :‬שיעור המזון הנדרש לשם שיתוף מבואות או ערוב חצרות‬

‫כַּ מָּ ה הוּא ִשׁעוּר ֹו ?‬
‫בִּ זְמַ ן ֶשׁהֵ ן ְמרֻ בִּ ין‪ְ ,‬מזוֹן ְשׁתֵּ י ְסעוּדוֹת לְ ֻכלָּם‪.‬‬
‫בִּ זְמַ ן ֶשׁהֵ ן מֻ עָ ִטין‪,‬‬
‫כַּ גְּ ר ֹוג ֶֶרת‪ ,‬לְ הוֹצָ אַת ַשׁבָּ ת לְ כָ ל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד‪.‬‬

‫‪ 1‬אם משתתפי המבוי הם רבים )‪ 18‬דיירים ומעלה(‪,‬‬
‫מספיק לתת כמות של ‪ 2‬סעודות )ראה מושגים( ל ‪ 18-‬אנשים‪.‬‬
‫‪ 2‬אם משתתפי המבוי הם מועטים )פחות מ‪ 18 -‬דיירים(‪,‬‬
‫יש לתת גרוגרת לכל אדם‪ ,‬שהוא שיעור הוצאת אוכל בשבת‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬המשך דיני כמויות הנדרשות לשיתוף מבואות וערוב חצרות‬

‫מוּרים ? בִּ ְת ִחלַּת עֵ רוּב‪.‬‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י י ֹוסֵ י‪ ,‬בַּ מֶּ ה ְדבָ ִרים אֲ ִ‬
‫אֲ בָ ל בִּ ְשׁי ֵָרי עֵ רוּב‪ ,‬כָּ ל ֶשׁהוּא‪.‬‬

‫אָמרוּ לְ עָ ֵרב בַּ חֲצֵ רוֹת‪ ,‬אֶ לָּא כְ דֵ י ֶשׁ�א לְ ַשׁכַּ ח אֶ ת הַ ִתּינוֹקוֹת‪.‬‬
‫וְ �א ְ‬

‫‪ 1‬רבי יוסי‪:‬‬
‫‪ 1.1‬הכמות הנדרשת לערוב היא דווקא בזמן הנחת הערוב )בערב שבת(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם נתמעט הערוב לאחר כניסת השבת‪ ,‬ונשאר אפילו כל שהוא אין צורך להוסיף‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬אם עשו שיתוף מבואות‪ ,‬עושים גם ערוב חצרות כדי שלא תשתכח תורת ערוב‬
‫חצרות מהתינוקות‪.‬‬
‫משנה י'‪:‬‬

‫באיזה מזון אפשר לעשות שיתוף מבואות וערוב חצרות ?‬

‫וּמן הַ מֶּ לַח‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר‪.‬‬
‫וּמ ְשׁ ַתּ ְתּ ִפין‪ ,‬חוּץ ִמן הַ מַּ יִם ִ‬
‫בַּ כֹּל ְמעָ ְרבִ ין ִ‬
‫ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר ‪ :‬כִּ כָּ ר הוּא עֵ רוּב‪.‬‬
‫אֲ ִפלּוּ מַ אֲ פֵ ה ְסאָה וְ ִהיא ְפרוּסָ ה‪ ,‬אֵ ין ְמעָ ְרבִ ין בָּ הּ‪.‬‬
‫כִּ כָּ ר בָּ ִאסָּ ר וְ הוּא ָשׁלֵם‪ְ ,‬מעָ ְרבִ ין בּ ֹו‪.‬‬

‫‪ 1‬רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬מערבים בכל מזון חוץ ממלח ומים‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' יהושע‪:‬‬
‫‪ 2.1‬בערוב חצרות צריך כיכר לחם שלם‪ ,‬ולא פרוסה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אין מערבים בפרוסה ואפילו היא עשויה מסאה שלימה‪.‬‬
‫‪ 2.3‬ככר שלם אפילו נאפה רק מקמח שקונים באיסר אחד‪ ,‬מערבים בו‪.‬‬
‫משנה יא'‪ :‬דין נותן כסף לחנוני ע"מ שיקנה עבורו יין או פת לצורך ערוב‬

‫אָדם מָ עָ ה לַחֶ ְנ ָונִי וְ ַלנּ ְַחתּוֹם כְּ ֵדי ֶשׁ ִי ְזכֶּה ל ֹו עֵ רוּב‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר‪.‬‬
‫נוֹתֵ ן ָ‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪� :‬א זָכוּ ל ֹו ְמעוֹתָ יו‪,‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫מסכת עירובין‬

‫בס"ד‬

‫אָדם‪ֶ ,‬שׁזָּכוּ ל ֹו ְמעוֹתָ יו‪,‬‬
‫וּמו ִֹדים בִּ ְשׁאָר כָּ ל ָ‬
‫ָאָדם אֶ לָּא ִמ ַדּעְ תּוֹ‪.‬‬
‫ֶשׁאֵ ין ְמעָ ְרבִ ין ל ָ‬
‫ְהוּדה‪:‬‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י י ָ‬
‫חוּמין‪,‬‬
‫מוּרים ? בְּ עֵ רוּבֵ י ְת ִ‬
‫בַּ מֶּ ה ְדבָ ִרים אֲ ִ‬
‫אֲ בָ ל בְּ עֵ רוּבֵ י חֲצֵ רוֹת‪ְ ,‬מעָ ְרבִ ין לְ ַדעְ תּ ֹו וְ ֶשׁ�א לְ ַדעְ תּוֹ‪,‬‬
‫ָאָדם ֶשׁ�א בְּ פָ נָיו‪.‬‬
‫ָאָדם ֶשׁ�א בְּ פָ נָיו‪ ,‬וְ אֵ ין חָ בִ ין ל ָ‬
‫לְ ִפי ֶשׁזָּכִ ין ל ָ‬

‫‪ 1‬רבי אליעזר‪ :‬יכול החנווני בתמורה למעות‪ ,‬לזכות לאדם יין או פת לטובת הערוב או השיתוף‪.‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬המעות לא קנו את האוכל ולכן לא זיכה החנווני לבעל המעות את האוכל לטובת הערוב‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם נתן לאחד משכניו מעות לקנות יין או פת כדי לזכותו בערוב‪ ,‬זכה לו הערוב‪.‬‬
‫‪ 3‬רבי יהודה‪:‬‬
‫‪ 3.1‬בערובי תחומים‪" ,‬אין מערבים לאדם שלא מדעתו"‪) .‬ולכן החנווני לא יכול לזכות לו(‪.‬‬
‫‪ 3.2‬בערובי חצרות מערבים לאדם אף שלא מדעתו )כיון שאינו מפסיד שום דבר(‪.‬‬
‫‪ 3.3‬זוכים לאדם שלא בפניו )בערוב חצרות(‪ ,‬ואין חבים לו אלא בפניו )בערובי תחומים(‪.‬‬
‫פרק ח‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬

‫מושגים‬

‫חולית הבור‪:‬‬
‫בית שער‪:‬‬

‫עירוב תחומים עבור אחרים‪ ,‬שיעור המזון שיש להניח לצורך ערוב‬
‫תחומים‪ ,‬כניסה לבית הנגוע בצרעת‪ ,‬אכילת אוכל טמא בשיעור‬
‫של ½ פרס‪ ,‬דיני עירוב בבתים עם מרפסות‪ ,‬מקומות שאין להניח‬
‫בהם ערוב חצרות‪ ,‬ערוב חצרות כאשר אחד הדיירים עזב את ביתו‬
‫לשבת‪ ,‬ערוב חצרות בבור מים ואמת מים המשותפים לשתי‬
‫חצרות‪ ,‬שפיכת מים מהבית לחצר‪.‬‬

‫כאשר חופרים בור מוציאים את העפר ושמים אותו מסביב לבור‪ ,‬העפר מסביב לבור נקרא‬
‫חולית הבור‪.‬‬
‫בית הסמוך לשער החצר ואינו מיועד למגורים אלא שהשומר יושב בו‪.‬‬
‫פרוש נוסף‪ :‬הכוונה לשער העיר שהיה בעבר מבנה גדול ובו מספר חדרים‪ .‬המבנה הזה אינו‬
‫מיועד למגורים אלא לצרכי שמירה וטפול בנכנסים וביוצאים מהעיר‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬כיצד משתף אדם ערובי תחומים עבור אחרים ?‬

‫חוּמין ?‬
‫כֵּיצַ ד ִמ ְשׁ ַתּ ְתּ ִפין בַּ ְתּ ִ‬
‫מַ נִּיחַ אֶ ת הֶ חָ בִ ית וְ אוֹמֵ ר‪" :‬ה ֲֵרי זֶה לְ כָ ל בְּ נֵי עִ ִירי‪,‬‬
‫לְ כָ ל ִמי ֶשׁ ֵילֵ� לְ בֵ ית הָ אֵ בֶ ל א ֹו לְ בֵ ית הַ ִמּ ְשׁתֶּ ה"‪.‬‬
‫וְ כָ ל ֶשׁ ִקּבֵּ ל עָ לָיו ִמבְּ עוֹד יוֹם‪ ,‬מֻ תָּ ר‪.‬‬
‫ִמ ֶשּׁתֶּ ְח ַשׁ�‪ ,‬אָסוּר‪,‬‬
‫ֶשׁאֵ ין ְמעָ ְרבִ ין ִמ ֶשּׁתֶּ ְח ַשׁ�‪.‬‬

‫‪ .1‬מניח אדם חבית של מזון )או מזון ללא חבית( במקום שרוצה לשבות שם ואומר‪:‬‬
‫"הערוב הזה יהיה לכל אנשי העיר הרוצים ללכת לכיוון הזה"‪.‬‬
‫‪ .2‬דוגמות לערוב תחומים שיש בהם דבר מצוה‪:‬‬
‫‪ .2.1‬ללכת לניחום אבלים‪.‬‬
‫‪ .2.2‬ללכת לסעודת מצוה‪.‬‬
‫‪ .3‬מי שנודע לו בערב שבת על הערוב‪ ,‬יכול לצאת מחוץ לתחום‪.‬‬
‫‪ .4‬מי שנודע לו רק בשבת שנעשה ערוב‪ ,‬אינו יכול לצאת מחוץ לתחום‪.‬‬
‫‪ .5‬לאחר חשכה אין עושים ערוב תחומים‪.‬‬
‫משנה ב'‪ :‬מהו שיעור המזון שיש להניח לצורך ערוב תחומים ?‬

‫כַּ מָּ ה הוּא ִשׁעוּר ֹו ?‬
‫ְמזוֹן ְשׁתֵּ י ְסעוּדוֹת לְ כָ ל אֶ חָ ד‪.‬‬
‫ְמזוֹנ ֹו ַלחֹל וְ �א ל ַַשּׁבָּ ת‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬ל ַַשּׁבָּ ת וְ �א ַלחֹל‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫וְ זֶה ָוזֶה ִמ ְתכַּ וְּ נִין לְ הָ קֵ ל‪.‬‬
‫אַרבַּ ע ְס ִאין בַּ סֶּ לַע‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹחָ נָן בֶּ ן בְּ רוֹקָ ה אוֹמֵ ר ‪ִ :‬מכִּ כָּ ר בַּ פֻּ נ ְְדּי ֹון מֵ ְ‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ְ :‬שׁתֵּ י יָדוֹת לַכִּ כָּ ר ִמ ָשּׁ�שׁ לַקַּ ב‪.‬‬
‫חֶ ְציָהּ לְ בַ יִת הַ ְמנֻגָּע‪,‬‬
‫ַוח ֲִצי חֶ צְ יָהּ לִ ְפסוֹל אֶ ת הַ גְּ וִ יָה‪.‬‬

‫‪ .1‬מזון שאדם אוכל בשתי סעודות לכל אחד מהמשתתפים בערוב‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 23‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫בס"ד‬

‫מסכת עירובין‬

‫‪ .1.1‬רבי מאיר‪ :‬מזון ‪ 2‬סעודות לכל אדם‪ ,‬כפי שאוכל אדם ביום חול‪.‬‬
‫‪ .1.2‬רבי יהודה‪ :‬מזון ‪ 2‬סעודות לכל אדם כפי שאוכל אדם בשבת‪.‬‬
‫גם רבי מאיר וגם רבי יהודה כוונתם שיש לשים את הארוחה הפחות גדולה‪.‬‬
‫ככר לחם העשויה מ‪ 1/4 -‬קו חיטים )כ‪ 6 -‬ביצים(‪.‬‬
‫‪ .1.3‬רבי יוחנן בן ברוקה‪:‬‬
‫‪ .1.4‬רבי שמעון‪ :‬ככר לחם העשויה מ‪ 2/9-‬קב חיטים )כ‪ 5-‬ו‪ 1/3 -‬ביצה(‪.‬‬
‫הנכנס לבית הנגוע בצרעת נטמא אם שהה בבית כדי אכילת פרס‪) ,‬שהוא חצי ככר‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬
‫לחם(‬
‫האוכל אוכל טמא בשיעור של ½ פרס נפסל מלאכול בתרומה עד שיטבול‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬
‫משנה ג'‪ :‬בית עם ‪ 2‬קומות‪ ,‬ולדיירי הקומה העליונה יש מרפסת משותפת דרכה נכנסים לחצר‪,‬‬
‫ובקומה התחתונה נכנסים ישירות לחצר‪ ,‬וכל קומה ערבה לעצמה ‪ ,‬ולא ערבו יחד‬

‫ְשׁי מַ ְרפֶּ סֶ ת ֶשׁ ָשּׁכְ חוּ וְ �א עֵ ְרבוּ‪,‬‬
‫ְשׁי חָ צֵ ר וְ אַנ ֵ‬
‫אַנ ֵ‬
‫כָּ ל ֶשׁ ָגּבוֹהַּ ע ֲָשׂ ָרה ְטפָ ִחים‪ ,‬לַמַּ ְרפֶּ סֶ ת‪.‬‬
‫פָּ חוּת ִמכָּ אן‪ ,‬לֶחָ צֵ ר‪.‬‬
‫חֻ לְ יַת הַ בּוֹר וְ הַ סֶּ לַע‪ ,‬גְּ בו ִֹהים ע ֲָשׂ ָרה ְטפָ ִחים‪ ,‬לַמַּ ְרפֶּ סֶ ת‪.‬‬
‫פָּ חוּת ִמכָּ אן‪ ,‬לֶחָ צֵ ר‪.‬‬
‫מוּרים ? בִּ ְסמוּכָ ה‪ .‬אֲ בָ ל בְּ מֻ ְפ ֶלגֶת‪ ,‬אֲ ִפלּוּ גְ בוֹהָ ה ע ֲָשׂ ָרה ְטפָ ִחים‪ ,‬לֶחָ צֵ ר‪.‬‬
‫בַּ מֶ ה ְדבָ ִרים אֲ ִ‬
‫אַרבָּ עָ ה ְטפָ חִ ים‪.‬‬
‫וְ אֵ יז ֹו ִהיא ְסמוּכָ ה ? כָּ ל ֶשׁאֵ י ָנהּ ְרחוֹקָ ה ְ‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫]דיירי קומה ראשונה מותרים להוציא ולהכניס מביתם לחצר[‪.‬‬
‫]דיירי קומה שניה מותרים להוציא ולהכניס מביתם למרפסת[‪.‬‬
‫דבר גבוה הנמצא בחצר )כגון עמוד או חולית הבור(‪:‬‬
‫‪ .3.1‬אם הוא גבוה ‪ 10‬טפחים ומעלה הוא לשימוש של אנשי המרפסת ואסורים לאנשי החצר‪.‬‬
‫‪ .3.2‬אם הוא נמוך מ‪ 10 -‬טפחים הוא מיועד גם לשימוש אנשי החצר‪ ,‬ולכן שניהם אסורים‪.‬‬
‫חולית הבור או סלע )ראה מושגים(‪:‬‬
‫אם הם גבוהים יותר מ ‪ 10‬טפחים הם שייכים למרפסת ואסורים לאנשי החצר‪.‬‬
‫אפ הם נמוכים מ ‪ 10‬טפחים הם שייכים אף לאנשי חצר ושניהם אסורים‪.‬‬
‫כאשר חפץ גבוה ‪ 10‬טפחים שייך למרפסת הכוונה רק אם הוא סמוך למרפסת‪.‬‬
‫סמוך למרפסת‪ ,‬הכוונה קרוב למרפסת פחות מ ‪ 4‬טפחים‪.‬‬

‫משנה ד'‪ :‬היכן אפשר והיכן אי אפשר להניח ערוב חצרות ?‬

‫הַ נוֹתֵ ן אֶ ת עֵ רוּב ֹו בְּ בֵ ית ַשׁעַ ר‪ ,‬אַכְ סַ ְד ָרה וּמַ ְרפֶּ סֶ ת‪ ,‬אֵ ינ ֹו עֵ רוּב‪,‬‬
‫וְ הַ ָדּר ָשׁם‪ ,‬אֵ ינ ֹו אוֹסֵ ר עָ לָיו‪.‬‬
‫בְּ בֵ ית הַ תֶּ בֶ ן וּבְ בֵ ית הַ בָּ קָ ר‪ ,‬וּבְ בֵ ית הָ עֵ ִצים וּבְ בֵ ית הָ אוֹצָ רוֹת‪ ,‬ה ֲֵרי זֶה עֵ רוּב‪.‬‬
‫וְ הַ ָדּר ָשׁם‪ ,‬אוֹסֵ ר עָ לָיו‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ִ :‬אם יֵשׁ ָשׁם ְתּ ִפיסַ ת יָד ֶשׁל בַּ עַ ל הַ בַּ יִת‪ ,‬אֵ ינ ֹו אוסר עליו‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬

‫אי אפשר להניח במקום שאינו מיועד למגורים‪ .‬כגון‪:‬‬
‫‪ .1.1‬בבית שער‪.‬‬
‫‪ .1.2‬באכסדרה )אזור מקורה לפני הכניסה לבית(‪.‬‬
‫‪ .1.3‬במרפסת‪.‬‬
‫מי שגר במקום שאינו מיועד למגורים )כגון בדוגמאות דלעיל(‪ ,‬ולא ערב‪ ,‬אינו אוסר על אנשי‬
‫החצר‪.‬‬
‫אפשר להניח ערוב במקומות שרק לפעמים גרים שם‪ .‬כגון‪:‬‬
‫‪ .3.1‬בבית המשמש לאחסון תבן‪.‬‬
‫‪ .3.2‬ברפת‪.‬‬
‫‪ .3.3‬בבנין המשמש לשמירת עצים‪.‬‬
‫‪ .3.4‬במחסן תבואות‪.‬‬
‫מי שגר במקום שלפעמים גרים שם )כגון בדוגמאות דלעיל(‪ ,‬ולא ערב‪ ,‬אוסר על שאר דיירי‬
‫החצר‪.‬‬
‫רבי יהודה‪ :‬בעל הבית שהשכיר בית באותה חצר‪ ,‬והשאיר לעצמו זכות להשתמש בבית‪:‬‬
‫השוכר אינו צריך לעשות אתו ערוב‪.‬‬

‫משנה ה'‪ :‬ערוב חצרות כאשר אחד הדיירים עזב את ביתו לשבת‬

‫הַ מַּ נִּיחַ אֶ ת בֵּ ית ֹו וְ הָ לַ� לִ ְשׁבּוֹת בְּ עִ יר אַחֶ ֶרת‪,‬‬
‫אֶ חָ ד נָכְ ִרי וְ אֶ חָ ד י ְִשׂ ָראֵ ל‪ ,‬ה ֲֵרי זֶה אוֹסֵ ר‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬אֵ ינ ֹו אוֹסֵ ר‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 24‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫בס"ד‬

‫מסכת עירובין‬

‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ :‬נָכְ ִרי‪ ,‬אוֹסֵ ר‪ ,‬י ְִשׂ ָראֵ ל‪ ,‬אֵ ינ ֹו אוֹסֵ ר‪ֶ ,‬שׁאֵ ין דֶּ ֶר� י ְִשׂ ָראֵ ל לָבוֹא בַ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ :‬אֲ ִפלּוּ ִהנִּיחַ אֶ ת בֵּ ית ֹו וְ הָ לַ� לִ ְשׁבּוֹת אֵ צֶ ל בִּ תּ ֹו בְּ אוֹתָ הּ הָ עִ יר‪ ,‬אֵ ינ ֹו אוֹסֵ ר‪ֶ ,‬שׁכְּ בָ ר ִה ִסּיעַ ִמלִּ בּ ֹו‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫‪.4‬‬

‫רבי מאיר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬הדייר אוסר על שאר בני החצר בין אם הוא ישראל ובין אם‬
‫הוא נכרי‪.‬‬
‫רבי יהודה‪ :‬הדייר אינו אוסר עליהם בין אם הוא ישראל ובין אם הוא נכרי‪.‬‬
‫ר' יוסי‪:‬‬
‫‪ .3.1‬אם הדייר הוא נכרי‪ ,‬הוא אוסר על הדיירים האחרים אם לא שכרו ממנו את רשותו‬
‫בחצר‪.‬‬
‫‪ .3.2‬אם הדייר הוא ישראל‪ ,‬הוא אינו אוסר עליהם‪ ,‬שאין דרכו ל ישראל לחזור בשבת‪.‬‬
‫רבי שמעון‪ :‬אפילו הלך הישראל להתארח אצל ביתו הגרה באותה העיר‪ ,‬אינו אוסר על אנשי‬
‫חצרו‪.‬‬

‫משנה ו'‪:‬‬

‫בור מים שחציו בחצר אחת וחציו בחצר אחרת‪ ,‬כיצד ימלאו ממנו דיירי החצרות מים ?‬

‫בּוֹר ֶשׁבֵּ ין ְשׁתֵּ י חֲצֵ רוֹת‪,‬‬
‫אֵ ין ְממַ לְ ִאין ִממֶּ נּוּ בַ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬אֶ לָּא ִאם כֵּן עָ שׂוּ ל ֹו ְמ ִחיצָ ה גְ בוֹהָ ה ע ֲָשׂ ָרה ְטפָ ִחים‪,‬‬
‫בֵּ ין ִמלְ מַ עְ לָה‪ ,‬בֵּ ין ִמלְּ מַ טָּ ה‪ ,‬בֵּ ין ִמתּוֹ� אָגְ נוֹ‪.‬‬
‫ַרבָּ ן ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ִ :‬מלְ מַ טָּ ה‪.‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪ִ :‬מלְ מַ עְ לָה‪.‬‬
‫ְהוּדה‪� :‬א ְתהֵ א ְמ ִחיצָ ה גְּ ד ֹולָה ִמן הַ כֹּתֶ ל ֶשׁבֵּ י ֵניהֶ ם‪.‬‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ 1‬צריך שתהא מחיצה בגובה ‪ 10‬טפחים בין החצרות וממוקמת באמצע בור המים‪.‬‬
‫‪ 2‬תנא קמא‪ :‬המחיצה מתירה לשאוב‪:‬‬
‫‪ 2.1‬בין שהמחיצה מעל המים‪.‬‬
‫‪ 2.2‬בין שהמחיצה בתוך המים‪.‬‬
‫‪ 2.3‬ובין שהמחיצה משפת הבור עד למים‪.‬‬
‫‪ 3‬רבן שמעון בן גמליאל‪:‬‬
‫‪ 3.1‬בית שמאי‪ :‬המחיצה צריכה להיות מתחת לגובה המים‪.‬‬
‫‪ 3.2‬בית הלל‪ :‬המחיצה יכולה להיות אף מעל המים‪.‬‬
‫אם הכותל שמפריד בין ‪ 2‬החצרות עובר על גבי הבור אין צורך במחיצה נוספת‬
‫‪ 4‬רבי יהודה‪:‬‬
‫לבור‪.‬‬
‫משנה ז'‪:‬‬

‫כיצד שואבים בשבת מים מאמת המים העוברת בחצר ?‬

‫אַ מַּ ת הַ מַּ יִם ֶשׁ ִהיא עוֹבֶ ֶרת בֶּ חָ צֵ ר‪,‬‬
‫אֵ ין ְממַ לְ ִאין הֵ ימֶ נָּה בַ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬אֶ ָלּא ִאם כֵּן עָ שׂוּ לָהּ ְמ ִחיצָ ה גְ בוֹהָ ה ע ֲָשׂ ָרה ְטפָ ִחים‪ ,‬בַּ כְּ נִיסָ ה וּבַ י ְִציאָה‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬כֹּתֶ ל ֶשׁעַ ל גַּ בָּ הּ ִתּדּוֹן ִמשּׁוּם ְמ ִחיצָ ה‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫ֲשׂה בְ אַ מָּ ה ֶשׁל אָבֵ ל‪ֶ ,‬שׁהָ יוּ ְממַ לְּ ִאין ִממֶּ נָּה עַ ל ִפּי ְזקֵ נִים בַּ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫ְהוּדה‪ :‬מַ ע ֶ‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י י ָ‬
‫אָמרוּ ל ֹו‪ִ :‬מ ְפּנֵי ֶשׁ�א הָ יָה בָ הּ כַּ ִשּׁעוּר‪.‬‬
‫ְ‬

‫‪] 1‬אם האמה אינה עמוקה ‪ 10‬טפחים או שאינה רחבה ‪ 4‬טפחים‪ ,‬מותר לשאוב מתוכה[‪.‬‬
‫‪ 2‬אם האמה עמוקה ‪ 10‬טפחים ורחבה ‪:4‬‬
‫‪ 2.1‬תנא קמא‪ :‬יש לעשות מחיצה גבוהה ‪ 10‬טפחים לרוחב האמה‪ ,‬במקום שהאמה נכנסת‪ ,‬וכן‬
‫במקום שהאמה יוצאת‪ ,‬וע"י כך יכולים לשאוב מתוכה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬רבי יהודה‪ :‬כותל החצר העובר סביב לחצר והעובר על גבי האמה‪ ,‬מספיק כדי שאפשר יהיה‬
‫לשאוב ‪ ,‬ואין צורך במחיצות נוספות‪.‬‬
‫‪ 3‬מעשה באמה שהיית עוברת בעיר אבל ואנשי העיר היו ממלאים ממנה מים‪:‬‬
‫‪ 3.1‬רבי יהודה‪ :‬מכאן ראיה שאין צורך במחיצה מיוחדת לאמה ומספיק המחיצה של החצר‪.‬‬
‫כנראה שהאמה בעיר אבל לא הייתה עמוקה ‪ 10‬טפחים או רחבה ‪.4‬‬
‫‪ 3.2‬חכמים‪:‬‬
‫משנה ח'‪ :‬שאיבת מים בשבת מנחל דרך חור במרפסת שמעליו‬

‫גְּ זֻז ְְט ָרא ֶשׁ ִהיא לְ מַ עְ לָה ִמן הַ מַּ יִם‪,‬‬
‫אֵ ין ְממַ לְ ִאין הֵ ימֶ נָּה בַ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬אֶ לָּא ִאם כֵּן עָ שׂוּ לָהּ ְמ ִחיצָ ה גְ בוֹהָ ה ע ֲָשׂ ָרה ְטפָ ִחים‪,‬‬
‫בֵּ ין ִמלְ מַ עְ לָה בֵּ ין ִמלְ מַ טָּ ה‪.‬‬
‫וְ כֵן ְשׁתֵּ י גְ זֻז ְְט ָראוֹת ז ֹו לְ מַ עְ לָה ִמזּוֹ‪.‬‬
‫עָ שוּ לָעֶ לְ י ֹונָה וְ �א עָ שׂוּ ל ַַתּ ְחתּ ֹונָה‪ְ ,‬שׁתֵּ יהֶ ן אֲ סוּרוֹת עַ ד ֶשׁיְעָ ֵרבוּ‪.‬‬

‫‪ 1‬מותר לשאוב מים מהנהר אם עשו מחיצה בגובה ‪ 10‬טפחים סביב לחור‪.‬‬
‫‪ 2‬המחיצה יכולה להיות מעל החור שבמרפסת או מתחתיו‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 25‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫מסכת עירובין‬

‫בס"ד‬

‫שאיבת מים מנחל דרך חור העובר ב ‪ 2-‬מרפסות‪ ,‬זו מעל גבי זו‪ ,‬הנמצאות מעל הנחל‬
‫‪ 1‬יש לעשות מחיצה בגובה ‪ 10‬טפחים סביב לחור שבכל אחת מהמרפסות‪.‬‬
‫‪ 2‬אם עשו מחיצה רק לאחת המרפסות‪ ,‬אף אחת מהן לא יכולה לשאוב מים מהחור שבמרפסתה‪.‬‬
‫משנה ט'‪ :‬שפיכת מים מהבית לחצר ששטחה קטן מ ‪ 4‬על ‪ 4‬אמות‪ ,‬והמים יוצאים אח"כ לרשות‬
‫הרבים‪.‬‬

‫אַרבַּ ע אַ מּוֹת‪,‬‬
‫חָ צֵ ר ֶשׁ ִהיא ְפחוּתָ ה מֵ ְ‬
‫אֵ ין שׁו ְֹפכִ ין בְּ תוֹכָ הּ מַ יִם בַּ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬אֶ לָּא ִאם כֵּן עָ שׂוּ לָהּ עוּקָ ה מַ ֲחזֶקֶ ת סָ אתַ יִם ִמן הַ נֶּקֶ ב וּלְ מַ טָּ ה‪,‬‬
‫בֵּ ין ִמבַּ חוּץ‪ ,‬בֵּ ין ִמבִּ ְפנִים‪,‬‬
‫אֶ לָּא ֶשׁ ִמּבַּ חוּץ צָ ִרי� לִ ְקמוֹר‪,‬‬
‫ִמבִּ ְפנִים אֵ ין צָ ִרי� לִ ְקמוֹר‪.‬‬

‫‪ 1‬אפשר לשפוך מים בחצר רק אם עשו בור בחצר כדי שהמים יתנקזו בבור‪.‬‬
‫‪ 2‬נפח הבור צריך להיות לפחות סאתיים )כ‪ 26 -‬ליטרים(‪.‬‬
‫‪ 3‬אם יש נקב בשפת הבור דרכו יוצאים המים לרשות הרבים‪ ,‬צריך נפח סאתיים עד גובה הנקב‪.‬‬
‫‪ 4‬מיקום הבור וכיסויו‪:‬‬
‫‪ 4.1‬אפשר לעשות את הבור בתוך החצר או ברשות הרבים צמוד לחצר‪.‬‬
‫‪ 4.1.1‬אם עושים את הבור ברשות הרבים יש צורך לכסותו )"לקמור"(‪.‬‬
‫‪ 4.1.2‬אם עושים את הבור בחצר‪ ,‬אין צורך לכסותו‪.‬‬
‫משנה י'‪:‬‬

‫שפיכת מים מהבית לתעלה בחצר‪ ,‬היוצאת לרשות הרבים‬

‫אַרבַּ ע אַ מּוֹת בִּ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים‪ ,‬שׁו ְֹפכִ ין לְ תוֹכ ֹו מַ יִם בַּ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר בֶּ ן ַי ֲעקֹב אוֹמֵ ר‪ :‬בִּ יב ֶשׁהוּא קָ מוּר ְ‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬אֲ ִפלּוּ גַ ג א ֹו חָ צֵ ר מֵ אָה אַ מָּ ה‪� ,‬א י ְִשׁפּוֹ� עַ ל ִפּי הַ בִּ יב‪,‬‬
‫אֲ בָ ל שׁוֹפֵ � ִמגַּ ג לְ גַ ג‪ ,‬וְ הַ מַּ יִם יו ְֹר ִדין לַבִּ יב‪.‬‬
‫אַרבַּ ע אַ מּוֹת‪.‬‬
‫הֶ חָ צֵ ר וְ הָ אַכְ סַ ְד ָרה ִמצְ טָ ְר ִפין לְ ְ‬

‫‪ 1‬רבי אליעזר‪ :‬אם המים יוצאים לשטח מכוסה שגודלו לפחות ‪ 4‬על ‪ 4‬אמות‪:‬‬
‫מותר לשפוך מים לתעלה‪ ,‬אף שהם יוצאים אח"כ לרשות הרבים‪.‬‬
‫‪ 1.1‬חכמים‪:‬‬
‫‪ 1.1.1‬אסור לשפוך מים לתעלה‪.‬‬
‫‪ 1.1.2‬מותר לשפוך מים על הגג או בחצר אפילו אם המים יכנסו אח"כ לתעלה שמובילה לרשות‬
‫הרבים‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬שטח החצר ושטח האכסדרה מצטרפים לשטח הנדרש של ‪ 4‬על ‪ 4‬אמות‪ ,‬כדי‬
‫שאפשר יהיה לשפוך עליהם מים ישירות‬
‫משנה יא'‪ :‬שפיכת מים מתוך בתים הנמצאים סביב חצר שאין לה ‪ 4‬על ‪ 4‬אמות‬

‫וּמ ְקצָ תָ ן �א עָ שׂוּ עוּקָ ה‪,‬‬
‫וְ כֵן ְשׁתֵּ י ְדיוּטָ אוֹת ז ֹו כְ ֶנגֶד זוֹ‪ִ ,‬מ ְקצָ תָ ן עָ שׂוּ עוּקָ ה ִ‬
‫אֶ ת ֶשׁעָ שׂוּ עוּקָ ה‪ ,‬מֻ תָּ ִרין‪.‬‬
‫סוּרין‪.‬‬
‫וְ אֶ ת ֶשׁ�א עָ שׂוּ עוּקָ ה‪ ,‬אֲ ִ‬

‫‪ 1‬אם חלק מהבתים עשו בור בחצר שמכיל סאתיים וחלק אחר לא עשו‪:‬‬
‫‪] 1.1‬אם כל דיירי החצר עשו ביניהם ערוב חצרות‪ ,‬יכולים כולם לשפוך מים לחצר[‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם לא עשו ערוב חצרות‪:‬‬
‫‪ 1.2.1‬אלה שעשו בור יכולים לשפוך את המים בביתם והמים נשפכים החוצה לחצר‪.‬‬
‫‪ 1.2.2‬אלה שלא עשו בור בחצר‪ ,‬אינם יכולים לשפוך אפילו בביתם‪ ,‬אם המים יוצאים אח"כ‬
‫לחצר‪.‬‬
‫פרק ט‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬

‫מושגים‬

‫קרפיפות‪:‬‬

‫טלטול על גגות או בין חצרות או בין קרפיפות‪ ,‬דיני חצר‪ ,‬בית או מבוי‬
‫שנפרצו לרשות הרבים‪ ,‬טלטול מתחת לגשר הנמצא על גבי בתים‪,‬‬
‫שיתוף מבואות במבוי המפולש משני צדדיו‪ .‬דברים שמותר לעשות‬
‫במקדש ולא במדינה‪.‬‬

‫מגרשים לשמירת עצים‪.‬‬

‫משנה א'‪ :‬טלטול על גגות‪ ,‬בתוך חצרות או בקרפיפות )ראה מושגים(‬

‫כָּ ל גַּ גּוֹת הָ עִ יר‪ְ ,‬רשׁוּת אַחַ ת‪ ,‬וּבִ לְ בַ ד ֶשׁ�א יְהֵ א גַ ג ָגּבוֹהַּ ע ֲָשׂ ָרה א ֹו נָמוֹ� ע ֲָשׂ ָרה‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬כָּ ל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד ְרשׁוּת בִּ ְפנֵי עַ ְצמוֹ‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ :‬אֶ חָ ד גַּ גּוֹת וְ אֶ חָ ד חֲצֵ רוֹת וְ אֶ חָ ד קַ ְרפֵּ יפוֹת‪ְ ,‬רשׁוּת אַחַ ת לְ כֵלִ ים ֶשׁ ָשּׁבְ תוּ לְ תוֹכָ ן‪,‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 26‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫בס"ד‬

‫מסכת עירובין‬

‫וְ �א לְ כֵלִ ים ֶשׁ ָשּׁבְ תוּ בְ תוֹ� הַ בַּ יִת‪.‬‬

‫‪ 1‬ר' מאיר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫אם אין הפרש של ‪ 10‬טפחים בין גג לגג‪ ,‬הן כולן רשות אחת ומותר לטלטל ביניהם‪.‬‬
‫‪ 2‬חכמים )ואין הלכה כמותם(‪ :‬כל גג וגג רשות עצמאית היא‪ ,‬ואין לטלטל בין הגגות ללא ערוב‪.‬‬
‫‪ 3‬רבי שמעון‪:‬‬
‫‪ 3.1‬גגות חצרות וקרפיפות נחשבים לרשות אחת לנושא טלטול בשבת‪.‬‬
‫‪ 3.2‬מותר לטלטל ביניהם‪ ,‬אפילו שיש הבדלי גבהים ביניהם‪.‬‬
‫‪ 3.3‬אסור להוציא ללא ערוב מהבית לגג או לחצר או לקרפף של בית אחר‪ ,‬וכן להפך‪.‬‬
‫משנה ב'‪ :‬טלטול בין גג קטן הנכנס לתוך גג גדול או בין חצר קטנה הנכנסת לתוך חצר גדולה‬
‫ויש מעקה סביב לשתיהן‪ ,‬בצורה כזו‪:‬‬

‫גַּ ג גָּדוֹל סָ מוּ� לְ קָ טָ ן‪ ,‬הַ גָּדוֹל מֻ תָּ ר וְ הַ קָּ טָ ן אָסוּר‪.‬‬
‫סוּרה‪,‬‬
‫חָ צֵ ר גְּ ד ֹולָה ֶשׁנּ ְִפ ְרצָ ה לִ ְקטַ נָּה‪ ,‬הַ גְּ ד ֹולָה מֻ תֶּ ֶרת‪ ,‬וְ הַ ְקּטַ נָּה אֲ ָ‬
‫ִמ ְפּנֵי ֶשׁ ִהיא כְ ִפ ְתחָ הּ ֶשׁל גְּ ד ֹולָה‪.‬‬

‫חָ צֵ ר ֶשׁנּ ְִפ ְרצָ ה לִ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים‪ ,‬הַ מַּ כְ נִיס ִמתּוֹכָ הּ לִ ְרשׁוּת הַ י ִָחיד‪ ,‬א ֹו מֵ ְרשׁוּת הַ י ִָחיד לְ תוֹכָ הּ‪ ,‬חַ יָב‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר‪.‬‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ִ :‬מתּוֹכָ ה לִ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים‪ ,‬א ֹו מֵ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים לְ תוֹכָ הּ‪ ,‬פָּ טוּר‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁ ִהיא כַ כַּ ְר ְמלִ ית‪.‬‬

‫‪ 1‬מהבית של הגג הגדול מותר להעלות לגג שלו דברים‪.‬‬
‫‪ 2‬מהבית של הגג הקטן אסור להעלות לגג שלו דברים‪.‬‬
‫‪ 3‬מהבית של החצר הגדולה מותר להוציא ולהביא אליה וממנה דברים )אם ערבו אנשי החצר(‪.‬‬
‫‪ 4‬מהבית של החצר הקטנה אסור להוציא ולהביא אליה וממנה דברים )אף אם ערבו אנשי החצר(‪.‬‬
‫‪ 5‬הכניסה לחצר הקטנה זה כמו פתח עבור הגדולה‪ ,‬אך לא להיפך‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬חצר שנפרצה לרשות הרבים‪ ,‬כך שהפרצה גדולה מ‪ 10-‬אמות‬
‫‪ 1‬רבי אליעזר‪ :‬דינה כרשות הרבים‪ ,‬והמוציא או המכניס מרשות היחיד אליה‪ ,‬חייב‪.‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪ :‬דינה ככרמלית‪ ,‬והמוציא או המכניס מרשות היחיד אליה פטור )אבל אסור(‪.‬‬
‫משנה ג'‪ :‬דין חצר‪ ,‬בית או מבוי שנפרצו בשבת‬

‫חָ צֵ ר ֶשׁנּ ְִפ ְרצָ ה לִ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים ִמ ְשּׁתֵּ י רוּחוֹתֶ יהָ ‪,‬‬
‫וְ כֵן בַּ יִת ֶשׁנּ ְִפ ַרץ ִמ ְשּׁתֵּ י רוּחוֹתָ יו‪,‬‬
‫וְ כֵן מָ בוֹי ֶשׁנּ ְִטּלוּ קוֹרוֹתָ יו א ֹו לְ חָ יָיו‪,‬‬
‫ְהוּדה‪.‬‬
‫סוּרין לֶעָ ִתיד לָבוֹא‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י י ָ‬
‫מֻ תָּ ִרין בְּ אוֹתָ הּ ַשׁבָּ ת וַאֲ ִ‬
‫סוּרין לְ אוֹתָ הּ ַשׁבָּ ת‪.‬‬
‫סוּרין לֶעָ ִתיד לָב ֹוא‪ ,‬אֲ ִ‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ִ :‬אם מֻ תָּ ִרין לְ אוֹתָ הּ ַשׁבָּ ת‪ ,‬מֻ תָּ ִרין לֶעָ ִתיד לָבוֹא‪ .‬וְ ִאם אֲ ִ‬

‫‪ 1‬בכל אחד מהמקרים הבאים‪:‬‬
‫‪ 1.1‬חצר שנפרצה בשתי צלעותיה בקרן זווית שלה‪,‬‬
‫‪ 1.2‬בית שנפרץ בשני קירותיו בקרן זווית שלו‪,‬‬
‫‪ 1.3‬מבוי שנפלה קורתו או לחיו‪,‬‬
‫‪ 2‬ר' יהודה )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2.1‬באותה שבת ממשיכים להשתמש בהם כאילו לא נפרצו‪.‬‬
‫‪ 2.2‬בשבתות הבאות אסורים בשימוש‪.‬‬
‫‪ 3‬ר' יוסי‪ :‬כשם שאסורים בשבתות הבאות אסורים גם בשבת זו‪.‬‬

‫משנה ד'‪ :‬טלטול מתחת גשר הנשען על בתים הנמצאים משני צידי רשות הרבים‪ ,‬או על גבי שני‬
‫קירות‬

‫ְהוּדה‪.‬‬
‫הַ בּ ֹונֶה עֲלִ יָה עַ ל גַּ בֵּ י ְשׁנֵי בָ ִתּים‪ ,‬וְ כֵן גְּ ָשׁ ִרים הַ ְמפֻ לּ ִָשׁים‪ְ ,‬מטַ לְ ְטלִ ין ַתּ ְחתֵּ יהֶ ן בַּ ַשּׁבָּ ת‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י י ָ‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹס ִרין‪.‬‬
‫ְהוּדה‪ְ :‬מעָ ְרבִ ין לְ מָ בוֹי הַ ְמפֻ לָּשׁ‪ַ .‬וחֲכָ ִמים או ְֹס ִרין‪.‬‬
‫וְ עוֹד אָמַ ר ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ 1‬ר' יהודה‪ :‬מותר )אומרים "פי תקרה יורד וסותם" ב‪ 2-‬הצדדים האחרים(‪.‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪ :‬אסור לטלטל )אין אומרים פי תקרה יורד וסותם(‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬האם עושים שיתוף מבואות במבוי המפולש משני צדדיו ?‬
‫‪ 1‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬עושים )לאחר הוספת לחי וקורה ב‪ 2-‬הצדדים(‪.‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬לא עושים )צריך לעשות בצדו האחד צורת הפתח(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אפשר לעשות שיתוף מבואות אם בצד אחד יש "צורת הפתח"‪ ,‬ובצד שני לחי או קורה‪.‬‬
‫פרק י'‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 27‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫מסכת עירובין‬

‫בס"ד‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬

‫הוצאת תפילין בשבת ממקום שאינו משתמר‪ ,‬הולכת חבית מים‬
‫ברשות הרבים‪ ,‬כיצד לנהוג בספר שחציו התגלגל מחוץ לרשות‬
‫שנמצא בו ? דין אדם העומד ברשות אחת ורוצה לעשות פעולה‬
‫ברשות אחרת )לשתות‪ ,‬לטלטל‪ ,‬להשתין וכד'(‪ ,‬שימוש בחולית‬
‫הבור או באשפה גבוהה בשבת‪ ,‬שימוש באילן בשבת‪ ,‬סגירת מבנה‬
‫בדבר ארעי בשבת‪ ,‬עמידה ברשות אחת ופתיחת דלת ברשות‬
‫אחרת‪ ,‬דיני מלאכות שיכולות להתפרש כמוסיף על הבניין‪ ,‬פעולות‬
‫שיש הבדל אם עשאם במקדש או במדינה‪ ,‬הוצאת שרץ טמא מן‬
‫המקדש בשבת‪.‬‬

‫טלטול פחות פחות מ‪ 4-‬אמות‪:‬‬

‫זו שיטה של טלטול ברשות הרבים הנהוגה בשעת הדחק‪ .‬בשיטה זו הולכים פחות‬
‫מ‪ 4 -‬אמות ועוצרים‪ .‬ושוב הולכים פחות מ‪ 4-‬אמות ועוצרים וחוזר חלילה‪ .‬דהיינו‬
‫אין בשום מקרה טלטול רצוף של ‪ 4‬אמות‪.‬‬
‫כשחופרים בור מניחים סביבו את העפר שמוציאים מהבור‪ .‬עפר זה נקרא חולית‬
‫הבור‪.‬‬
‫רחבה שמאחורי הבית המיועדת לשמירת פרות‪.‬‬
‫פיזור מלח‪ .‬היו בוזקים מלח על הכבש במקדש בשבת כדי שלא יחליקו עליו‪ .‬והיו‬
‫בוזקים גם מלח במדינה‪ ,‬ואסרו חכמים לבזוק מלח במדינה והתירו במקדש‪.‬‬
‫באר מים חיים‪ .‬היה בה צורך לבני הגולה כשהיו עולים לרגל לירושלים‪ .‬התירו‬
‫להשתמש בה ביו"ט לטובת בני הגולה‪) .‬לאחר שהתירוה‪ ,‬כבר לא אסרו אותה‬
‫יותר(‪.‬‬

‫מושגים‬

‫חוליית הבור‪:‬‬
‫מוקצה‪:‬‬
‫בזיקת מלח‪:‬‬
‫באר הקר‪:‬‬

‫משנה א'‪ :‬כיצד יש לנהוג כאשר מוצאים בשבת תפילין במקום שאינו משתמר ?‬

‫הַ מּוֹצֵ א ְת ִפלִּ ין‪ ,‬מַ כְ נִיסָ ן זוּג זוּג‪.‬‬
‫ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר‪ְ :‬שׁ ַניִם ְשׁ ַניִם‪.‬‬
‫מוּרים ? בַּ י ְָשׁנוֹת‪,‬‬
‫בַּ מֶ ה ְדבָ ִרים אֲ ִ‬
‫אֲ בָ ל בַּ ח ֲָדשׁוֹת‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫וּמבִ יאָן‪.‬‬
‫ְמצָ אָן ְצבָ ִתים א ֹו כְ ִריכוֹת‪ ,‬מַ ְח ִשׁי� ֲעלֵיהֶ ן ְ‬
‫וּבַ סָּ כָּ נָה‪ְ ,‬מכַ סָּ ן וְ ה ֹולֵ� ל ֹו‪.‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬

‫תנא קמא‪:‬‬
‫‪ .1.1‬מניח תפילין של ראש ותפילין של יד‪ ,‬ומכניסם כך לחצר המשתמרת‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אם יש יותר מזוג אחד‪ ,‬לאחר שהכניס את הראשון‪ ,‬מניח את השני ומכניסו‪ ,‬וכך הלאה‪.‬‬
‫יכול להניח ‪ 2‬זוגות בבת אחת )‪ 2‬של ראש ו ‪ 2‬של יד(‪.‬‬
‫רבן גמליאל‪) ,‬ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫ההיתר להכניס את התפילין הוא רק אם הם ישנות‪.‬‬
‫אם התפילן חדשות )בתים בלי רצועות‪ ,‬או רצועות לא קשורות(‪ ,‬פטור מלהכניסם‪.‬‬
‫אם יש הרבה זוגות )"צבתים"( או תפילין בודדות הכרוכות יחד )"כריכיות"( ולא יספיק‬
‫להכניסם‪:‬‬
‫ממתין במקום התפילין עד שיחשיך‪ ,‬ומביא את כולם למקום המשתמר‪.‬‬
‫אם זו שעת גזירה‪ ,‬שהמלכות גוזרת שלא להניח תפילין‪:‬‬
‫מכסה את התפילין בקש או בתבן ורשאי לעזוב את המקום‪.‬‬
‫]אם ישנה סכנת ליסטים‪ ,‬לוקח את התפילין כולם ומוליכם פחות פחות מ‪ 4-‬אמות‪[.‬‬

‫משנה ב'‪ :‬המשך דין מוצא תפילין במקום שאינם משתמרות‪ ,‬וירא להישאר שם מפני ליסטים‬

‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ :‬נו ְֹתנָן ַל ֲחבֵ רוֹ‪ַ ,‬ו ֲחבֵ ר ֹו ַל ֲחבֵ רוֹ‪ ,‬עַ ד ֶשׁמַּ גִּ יעַ לֶחָ צֵ ר הַ ִחיצ ֹונָה‪.‬‬
‫וְ כֵן בְּ נוֹ‪ ,‬נו ְֹתנ ֹו ַל ֲחבֵ רוֹ‪ַ ,‬ו ֲחבֵ ר ֹו ַל ֲחבֵ רוֹ‪ ,‬אֲ ִפלּוּ מֵ אָה‪.‬‬
‫אָדם חָ בִ ית ַל ֲחבֵ רוֹ‪ַ ,‬ו ֲחבֵ ר ֹו ַלחֲבֵ רוֹ‪,‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬נוֹתֵ ן ָ‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫אֲ ִפלּוּ חוּץ ל ְַתּחוּם‪.‬‬
‫אָמרוּ ל ֹו‪� :‬א ְתהַ לֵּ� ז ֹו יוֹתֵ ר מֵ ַרגְ לֵי בְ עָ לֶיהָ ‪.‬‬
‫ְ‬

‫‪ 1‬רבי שמעון‪:‬‬
‫‪ 1.1‬יכול להעביר את התפילין לחבירו שעומד ב‪ 4 -‬אמות שלו‪ ,‬וחבירו לחבירו עד שיגיעו לחצר‬
‫המשתמרת‪.‬‬
‫‪ 1.2‬חולק על השיטה של "פחות פחות מ‪ 4 -‬אמות"‪.‬‬
‫‪ 1.3‬גם את בנו הנולד בשדה בשבת‪ ,‬יכול להעביר בשיטה של "נותן לחבירו‪ ,‬וחבירו לחבירו"‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬הולכת חבית מים ברשות הרבים‬
‫‪ 1‬רבי יהודה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אפשר להעביר את החבית בשיטה של "נותן לחבירו וחבירו לחבירו"‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 28‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫מסכת עירובין‬

‫בס"ד‬

‫‪ 1.2‬אפשר להעביר את החבית בצורה זו גם מחוץ לתחום‪ ,‬אם המים והחבית הן הפקר‪.‬‬
‫‪ 2‬יש חולקים‪) ,‬ואין הלכה כמותם(‪ :‬כשם שלבעלים יש רק ‪ 2000‬אימה ממקום שביתתם‪ ,‬כך גם‬
‫לחבית‪.‬‬
‫משנה ג'‪ :‬קורא בספר )הכתוב כמגילה(‪ ,‬ומתגלגל ראשו האחד של הספר מחוץ לרשות שנמצא בו‬
‫הָ יָה קו ֵֹרא בַ סֵּ פֶ ר עַ ל הָ ִא ְסקֻ פָּ ה‪ ,‬נ ְִתגַּ לְ גַּ ל הַ סֵּ פֶ ר ִמיָדוֹ‪ ,‬גּוֹלְ ל ֹו אֶ ְצלוֹ‪.‬‬
‫הָ יָה קו ֵֹרא בְ רֹאשׁ הַ ַגּג וְ נ ְִתגַּ לְ גָּל הַ סֵּ פֶ ר ִמיָדוֹ‪,‬‬
‫ֲשׂ ָרה ְטפָ ִחים‪ ,‬גּוֹלְ ל ֹו אֶ ְצלוֹ‪.‬‬
‫עַ ד ֶשׁ�א הַ גִּ יעַ ַלע ָ‬
‫ִמ ֶשּׁ ִהגִּ יעַ ַלע ֲָשׂ ָרה ְטפָ ִחים‪ ,‬ה ֹו ְפכ ֹו עַ ל הַ כְּ תָ ב‪.‬‬
‫אָרץ אֶ לָּא כִ ְמ�א מַ חַ ט‪ ,‬גּוֹלְ ל ֹו אֶ ְצל ֹו‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬אֲ ִפלּוּ אֵ ין ְמסֻ לָּק ִמן הָ ֶ‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫אָרץ עַ ְצמ ֹו‪ ,‬גּוֹלְ ל ֹו אֶ ְצלוֹ‪,‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ :‬אֲ ִפילוּ בָ ֶ‬
‫ֶשׁאֵ ין לְ � ָדבָ ר ִמשּׁוּם ְשׁבוּת ע ֹומֵ ד בִּ ְפנֵי כִ ְתבֵ י הַ ֹקּדֶ שׁ‪.‬‬

‫‪ .1‬אם הקורא עומד על האיסקופה )מפתן הבית(‪ ,‬מותר לו לגלול את הספר חזרה אליו‪.‬‬
‫‪ .2‬אם הקורא עומד על הגג‪:‬‬
‫‪ .2.1‬אם החלק שנתגלגל גבוה יותר מ‪ 10 -‬טפחים מהקרקע גוללו חזרה‪.‬‬
‫‪ .2.2‬אם החלק שהתגלגל נמוך מ‪ 10 -‬טפחים מהקרקע‪:‬‬
‫‪ .2.2.1‬תנא קמא‪ :‬הופך את הספר על הכתב ומשאירו שם עד מוצאי שבת‪.‬‬
‫‪ .2.2.2‬רבי יהודה‪ :‬כל עוד הספר אינו נוגע בקרקע מחזירו אצלו‪.‬‬
‫‪ .2.2.3‬רבי שמעון )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ .2.2.3.1‬אפילו החלק שנפל נוגע בארץ‪ ,‬יכול לגלול את הספר חזרה‪.‬‬
‫‪ .2.2.3.2‬בזיון כתבי הקדש דוחה אסור דרבנן )אסור שבות של גלילת הספר(‪.‬‬
‫משנה ד'‪ :‬בליטה מחוץ לחלון בכותל הפונה לרשות הרבים‪ ,‬ונמצאת למעלה מ‪ 10 -‬טפחים מהארץ‬

‫זִיז ֶשׁלִּ ְפנֵי חַ לּוֹן‪ ,‬נו ְֹתנִין עָ לָיו וְ נו ְֹטלִ ין ִממֶּ נּוּ בַ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬

‫וּמטַ לְ טֵ ל בִּ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים‪,‬‬
‫אָדם בִּ ְרשׁוּת הַ י ִָחיד ְ‬
‫עוֹמֵ ד ָ‬
‫וּמטַ לְ טֵ ל בִּ ְרשׁוּת הַ י ִָחיד‪,‬‬
‫בִּ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים ְ‬
‫אַרבַּ ע אַ מּוֹת‪.‬‬
‫וּבִ לְ בַ ד ֶשׁ�א יו ִֹציא חוּץ מֵ ְ‬

‫מותר להוציא דברים מהבית ולהניח עליה וכן להיפך‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬דין אדם העומד ברשות אחת ומטלטל בתוך רשות אחרת‬
‫‪ .1‬העומד ברשות היחיד מותר לו לטלטל חפץ בתוך רשות הרבים‪.‬‬
‫‪ .2‬העומד ברשות הרבים‪ ,‬יכול לטלטל חפץ בתוך רשות היחיד‪.‬‬
‫‪ .3‬אם הוא ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים יזהר לטלטל פחות מ‪ 4-‬אמות‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬דין עומד ברשות היחיד ומשתין או רוקק לרשות הרבים וכן להיפך‬

‫אָדם בִּ ְרשׁוּת הַ י ִָחיד וְ י ְַשׁ ִתּין בִּ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים‪ ,‬בִּ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים וְ י ְַשׁ ִתּין בִּ ְרשׁוּת הַ י ִָחיד‪,‬‬
‫�א ַיעֲמוֹד ָ‬
‫וְ כֵן �א יָרוֹק‪.‬‬
‫אַרבַּ ע אַ מּוֹת עַ ד ֶשׁיָרוֹק‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬אַף ִמ ֶשּׁנּ ְִתלַשׁ רֻ קּ ֹו בְּ ִפיו‪� ,‬א יְהַ לֵּ� ְ‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ .1‬לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין לרשות הרבים וכן להיפך‪.‬‬
‫‪ .2‬לא ירוק אדם מרשות הרבים לרשות היחיד וכן להיפך‪.‬‬
‫‪ .3‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬אין ללכת ‪ 4‬אמות ברשות הרבים עם רוק בפה המוכן כבר‬
‫ליריקה‪.‬‬
‫משנה ו‪ :‬אדם העומד ברשות אחת ורוצה לשתות ברשות אחרת‬

‫אָדם בִּ ְרשׁוּת הַ י ִָחיד וְ י ְִשׁתֶּ ה בִ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים‪ ,‬בִּ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים וְ י ְִשׁתֶּ ה בִ ְרשׁוּת הַ י ִָחיד‪,‬‬
‫�א ַיעֲמוֹד ָ‬
‫אֶ לָּא ִאם כֵּן ִהכְ נִיס רֹאשׁ ֹו וְ רֻ בּ ֹו לִ ְמקוֹם ֶשׁהוּא שׁוֹתֶ ה‪.‬‬
‫וְ כֵן בַּ גַּ ת‪.‬‬
‫אָדם ִמן הַ מַּ זְחֵ ילָה לְ מַ טָּ ה מֵ ע ֲָשׁ ָרה ְטפָ ִחים‪.‬‬
‫ק ֹולֵט ָ‬
‫וּמן הַ ִצּנּוֹר‪ִ ,‬מכָּ ל מָ קוֹם שׁוֹתֶ ה‪.‬‬
‫ִ‬

‫‪ .1‬אם עומד ברשות היחיד יכול לשתות ברשות הרבים‪ ,‬רק אם יכניס לשם את ראשו ורובו‪.‬‬
‫‪ .2‬אם עומד ברשות הרבים יכול לשתות ברשות היחיד‪ ,‬רק אן יכניס לשם את ראשו ורובו‪.‬‬
‫‪ .3‬הרוצה לשתות יין מהגת שתיית ארעי מבלי לעשר‪ ,‬צריך להכניס ראשו ורובו לתוך הגת‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬קליטת מים הנופלים מהגג‪ ,‬ע"י אדם העומד ברשות הרבים‬
‫‪ .1‬אם הם נופלים ממרזב הצמוד לגג‪ ,‬מותר לקלוט אותם כשהם למטה מ‪ 10-‬טפחים מעל הקרקע‪.‬‬
‫‪ .2‬אם הם נופלים מצינור המרוחק מהגג‪ ,‬מותר לקבל אותם ישירות מהצינור‪.‬‬
‫משנה ז‪:‬‬

‫שימוש בבור שחולייתו )ראה מושגים( גבוהה עשרה טפחים‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 29‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫מסכת עירובין‬

‫בס"ד‬

‫בּוֹר בִּ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים‪ ,‬וְ חֻ לְ יָת ֹו גְ בוֹהָ ה ע ֲָשׂ ָרה ְטפָ ִחים‪ ,‬חַ לּוֹן ֶשׁעַ ל גַּ בָּ יו ְממַ לְ ִאין הֵ ימֶ נּוּ בַ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫אַ ְשׁפָּ ה בִ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים גְּ בוֹהָ ה ע ֲָשׂ ָרה ְטפָ ִחים‪ ,‬חַ לּוֹן ֶשׁעַ ל גַּ בָּ הּ שׁו ְֹפכִ ין לְ תוֹכָ הּ מַ יִם בַּ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬

‫חלון בית שנמצא מעל הבור )שחולייתו גבוהה מ‪ 10 -‬טפחים(‪:‬‬
‫אפשר למלא מים מהבור ולהביאם לבית )שניהם רשות היחיד(‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬שימוש באשפה של רבים שגובהה ‪ 10‬טפחים‪:‬‬
‫חלון בית שנמצא על גבי האשפה‪:‬‬
‫אפשר לשפוך בשבת מים )או חומר אחר( מהבית לאשפה‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬שימוש באילן בשבת‬

‫אָרץ‪,‬‬
‫ִאילָן ֶשׁהוּא מֵ סֵ � עַ ל הָ ֶ‬
‫�שׁה ְטפָ ִחים‪ְ ,‬מטַ לְ ְטלִ ין ַתּ ְחתָּ יו‪.‬‬
‫אָרץ ְשׁ ָ‬
‫ִאם אֵ ין נוֹפ ֹו ָגּבוֹהַּ ִמן הָ ֶ‬
‫�שׁה טְ פָ ִחים‪,‬‬
‫אָרץ ְשׁ ָ‬
‫ָשׁ ָר ָשׁיו גְּ בו ִֹהין ִמן הָ ֶ‬
‫�א י ֵֵשׁב ֲעלֵיהֶ ן‪.‬‬
‫הַ דֶּ לֶת ְשׁבַּ מֻּ ְקצֶ ה ַוח ֲָד ִקים ֶשׁבַּ ִפּ ְרצָ ה וּמַ חֲצָ לוֹת‪,‬‬
‫אָרץ‪.‬‬
‫אֵ ין נ ֹועֲלִ ין בָּ הֶ ן‪ ,‬אֶ לָּא ִאם כֵּן גְּ בו ִֹהים ִמן הָ ֶ‬

‫אילן שענפיו סוככים על שטח מסביבו‪ ,‬וראשי הענפים מגיעים לארץ פחות מ ‪ 3‬טפחים‪:‬‬
‫כל השטח מתחתיו הוא רשות היחיד‪ ,‬ומותר לטלטל מתחת לאילן‪.‬‬
‫‪ .1‬אילן ששורשיו בולטים מעל פני הקרקע יותר מ‪ 3 -‬טפחים‪:‬‬
‫‪ .1.1‬דין השורשים כדין האילן עצמו‪ ,‬ואין לשבת על השורשים בשבת‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬סגירת מבנה בדבר ארעי‬
‫דלת של מוקצה )ראה מושגים(‪ ,‬ערימת קוצים )"חדקים"( שסותמת פירצה‪ ,‬ומחצלת של קנים‪:‬‬
‫אין נועלים בהם את הפתח בשבת‪ ,‬אלא אם כן הם גבוהים קצת מהקרקע‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬אדם העומד ברשות אחת )יחיד או רבים(‪ ,‬ורוצה לפתוח מנעול הנמצא ברשות אחרת‬

‫אָדם בִּ ְרשׁוּת הַ י ִָחיד‪ ,‬וְ י ְִפ ַתּח בִּ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים‪,‬‬
‫�א ַיעֲמוֹד ָ‬
‫בִּ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים‪ ,‬וְ י ְִפ ַתּח בִּ ְרשׁוּת הַ י ִָחיד‪,‬‬
‫אֶ לָּא ִאם כֵּן עָ ָשׂה ְמ ִחיצָ ה גְ בוֹהָ ה ע ֲָשׂ ָרה ְטפָ ִחים‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫אָמרוּ ל ֹו‪:‬‬
‫ְ‬
‫ִיחין אֶ ת הַ מַּ ְפתֵּ חַ בְּ חַ לּוֹן ֶשׁעַ ל גַּ בֵּ י הַ פֶּ תַ ח‪.‬‬
‫ירוּשׁ ַליִם‪ֶ ,‬שׁהָ יוּ נ ֹועֲלִ ין וּמַ נּ ִ‬
‫ֲשׂה בְ שׁוּק ֶשׁל פַּ טָּ ִמין ֶשׁהָ יָה בִ ָ‬
‫מַ ע ֶ‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י א ֹומֵ ר‪ :‬שׁוּק ֶשׁל צַ מָּ ִרים הָ יָה‪.‬‬

‫‪ .1‬רבי מאיר‪:‬‬
‫‪ .1.1‬העומד ברשות היחיד לא יפתח מנעול הנמצא ברשות הרבים )וגם המפתח ברשות‬
‫הרבים(‪.‬‬
‫‪ .1.2‬העומד ברשות הרבים ורוצה לפתוח מנעול הנמצא ברשות היחיד ) וגם המפתח ברשות‬
‫היחיד(‪:‬‬
‫‪ .1.2.1‬אם יש מחיצה גבוהה ‪ 10‬טפחים‪ ,‬והוא בתוכה‪ ,‬יכול לפתוח‪.‬‬
‫‪ .1.2.2‬אם אין מחיצה‪ ,‬לא יפתח‪.‬‬
‫‪ .2‬חכמים‪:‬‬
‫‪ .2.1‬שוק של פטמים היה בירושלים )שהוא רשות הרבים(‪ ,‬והיו נועלים את חנויותיהם‬
‫ומניחים את המפתח בחלון על גבי הפתח )רשות היחיד(‪.‬‬
‫‪ .2.2‬מותר לעמוד ברשות הרבים ולנעול ברשות היחיד‪.‬‬
‫‪ .3‬רבי יוסי‪ :‬השוק בירושלים היה של מוכרי צמר‪ ,‬ולא של מפטמי בהמות‪.‬‬
‫משנה י‪:‬‬

‫נעילת דלת בשבת ע"י נגר )בריח או יתד( שיש בראשו כדור עבה )"גלוסטרה"(‬

‫ֶנגֶר ֶשׁיֵשׁ בְּ רֹאשׁ ֹו גְ ל ְֻס ְט ָרא‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹסֵ ר‪,‬‬
‫וְ ַרבִּ י יוֹסֵ י מַ ִתּיר‪.‬‬
‫אָסרוּ לָהֶ ן‪.‬‬
‫ֲשׂה בִ כְ נֶסֶ ת ֶשׁבִּ ְטבֶ ְריָא ֶשׁהָ יוּ נ ֹו ֲהגִ ין בּ ֹו הֶ תֵּ ר‪ ,‬עַ ד ֶשׁבָּ א ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל וְ הַ זְּ קֵ נִים וְ ְ‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר‪ :‬מַ ע ֶ‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ִ :‬איסוּר ָנ ֲהגוּ בָ הּ‪ .‬בָּ א ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל וְ הַ זְּ קֵ נִים וִ ִה ִתּירוּ לָהֶ ן‪.‬‬

‫‪ .1‬רבי אליעזר‪ :‬אוסר שימוש ביתד כזה )נראה כמוסיף על הבנין(‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי יוסי‪ :‬מתיר‪.‬‬
‫‪ .3‬מעשה בבית כנסת שבטבריה שהשתמשו ביתד מהסוג הזה‪:‬‬
‫‪ .3.1‬רבי אליעזר‪ :‬בתחילה התירו את השימוש ביתד‪ ,‬עד שבא רבן גמליאל וזקנים ואסרו‬
‫שימוש זה‪.‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 30‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫בס"ד‬
‫‪ .3.2‬רבי יוסי‪:‬‬

‫מסכת עירובין‬
‫בתחילה אסרו‪ ,‬עד שבאו רבן גמליאל וזקנים והתירו‪.‬‬

‫משנה יא‪ :‬המשך דין נגר בשבת‬

‫ֶנגֶּר הַ נִּגְ ָרר‪,‬‬
‫נ ֹועֲלִ ים בּ ֹו בַ ִמּ ְק ָדּשׁ‪ ,‬אֲ בָ ל �א בַ ְמּ ִדינָה‪.‬‬
‫וְ הַ מֻּ נָּח‪,‬‬
‫כָּ אן וְ כָ אן אָסוּר‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬הַ מֻּ נָּח‪ ,‬מֻ תָּ ר בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ‪ ,‬וְ הַ נִּגְ ָרר‪ ,‬בַּ ְמּ ִדינָה‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ .1‬תנא קמא )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ .1.1‬נגר הקשור בדלת ונגרר על הארץ‪:‬‬
‫‪ .1.1.1‬מותר לנעול אתו במקדש‪.‬‬
‫‪ .1.1.2‬אסור לנעול אתו במדינה )מחוץ למקדש(‪.‬‬
‫‪ .1.2‬נגר המונח על הקרקע‪ ,‬ואינו קשור‪ ,‬אסור לנעול אתו גם במקדש‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי יהודה‪:‬‬
‫‪ .2.1‬נגר מונח‪ ,‬מותר במקדש ואסור במדינה‪.‬‬
‫‪ .2.2‬נגר נגרר מותר בכל מקום‪.‬‬
‫משנה יב‪ :‬החזרה בשבת של ציר עליון או תחתון שנשמט מדלת של ארון‬

‫מַ ֲחז ִִירין ִציר הַ ַתּ ְחתּוֹן בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ‪ ,‬אֲ בָ ל �א בַ ְמּ ִדי ָנה‪.‬‬
‫וְ הָ עֶ לְ יוֹן‪ ,‬כָּ אן וְ כָ אן אָסוּר‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬הָ עֶ לְ יוֹן‪ ,‬בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ‪ ,‬וְ הַ ַתּ ְחתּוֹן‪ ,‬בַּ ְמּ ִדינָה‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ .1‬תנא קמא‪:‬‬
‫במקדש מותו להחזירו‪ ,‬במדינה אסור‪.‬‬
‫‪ .1.1‬נשמט הציר התחתון‪:‬‬
‫‪ .1.2‬נשמט הציר העליון‪ :‬אסור להחזירו‪ ,‬לא במקדש ולא במדינה‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי יהודה‪ :‬ציר עליון מותר במקדש בלבד‪ .‬ציר תחתון מותר בכל מקום‪.‬‬
‫משנה יג‪ :‬פעולות נוספות שיש הבדל אם עשאם במקדש או מחוץ למקדש‬

‫מַ ֲחז ִִירין ְר ִטיָה בַ ִמּ ְק ָדּשׁ‪ ,‬אֲ בָ ל �א בַ ְמּ ִדינָה‪.‬‬
‫ִאם בַּ ְתּ ִחלָּה‪ ,‬כָּ אן וְ כָ אן אָסוּר‪.‬‬
‫קו ְֹשׁ ִרין נִימָ א בַ ִמּ ְק ָדּשׁ‪ ,‬אֲ בָ ל �א בַ ְמּ ִדינָה‪.‬‬
‫ִאם בַּ ְתּ ִחלָּה‪ ,‬כָּ אן וְ כָ אן אָסוּר‪.‬‬
‫חו ְֹתכִ ין יַבֶּ לֶת בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ‪ ,‬אֲ בָ ל �א בַ ְמּ ִדינָה‪.‬‬
‫וְ ִאם בַּ כֶּלִ י‪ ,‬כָּ אן וְ כָ אן אָסוּר‪.‬‬

‫‪ .1‬החזרת רטייה )תחבושת עם משחה( בשבת‪:‬‬
‫‪ .1.1‬אם הרטייה הייתה על היד קודם השבת‪) ,‬כגון‪ :‬כהן שהוריד את הרטייה כדי לעבוד(‪:‬‬
‫במקדש מותר‪ ,‬במדינה אסור‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אם הרטייה לא הייתה קודם השבת‪ ,‬אף במקדש אסור‪.‬‬
‫‪ .2‬קשירת נימה )מיתר בכלי נגינה( בשבת‪:‬‬
‫‪ .2.1‬אם הנימה הייתה קשורה קודם השבת ונקרעה‪) ,‬כגון‪ :‬לוי שמנגן בכינור במקדש(‪:‬‬
‫במקדש מותר‪ ,‬במדינה אסור‪.‬‬
‫‪ .2.2‬אם הנימה לא הייתה קשורה קודם השבת‪ ,‬אסור אף במקדש‪.‬‬
‫‪ .3‬חיתוך יבלת שמעכבת את העבודה במקדש‪:‬‬
‫‪ .3.1‬חיתוך ע"י שינוי )כגון‪ :‬ביד או בשיניים(‪:‬‬
‫במקדש מותר )כדי שהכהן לא יחשב לבעל מום(‪ ,‬במדינה אסור‪.‬‬
‫‪ .3.2‬חיתוך בכלי‪ ,‬אסור אף במקדש‪.‬‬
‫משנה יד‪ :‬המשך מלאכות שמותרות בשבת במקדש ואסורות במדינה‬

‫כֹּהֵ ן ֶשׁלָּקָ ה בְ אֶ ְצבָּ עוֹ‪ ,‬כּו ֵֹר� עָ לֶיהָ ג ִֶמי בַ ִמּ ְק ָדּשׁ‪ ,‬אֲ בָ ל �א בַ ְמּ ִדינָה‪.‬‬
‫ִאם לְ הו ִֹציא ָדם‪ ,‬כָּ אן וְ כָ אן אָסוּר‪.‬‬
‫בּ ֹוז ְִקין מֶ לַח עַ ל גַּ בֵּ י הַ כֶּבֶ שׁ בִּ ְשׁבִ יל ֶשׁ�א ַיחֲלִ יקוּ‪,‬‬
‫וּמבּוֹר הַ גָּדוֹל בַּ גַּ לְּ גַּ ל בַּ ַשּׁבָּ ת‪,‬‬
‫וּממַ לְ ִאים ִמבּוֹר הַ גּ ֹולָה ִ‬
‫ְ‬
‫וּמבְּ אֵ ר הַ קַּ ר בְּ יוֹם טוֹב‪.‬‬
‫ִ‬

‫‪ .1‬כריכת גמי על מכה‪:‬‬
‫‪ .1.1‬במקדש לכהן מותר )כדי שיוכל לעבוד(‪ ,‬במדינה אסור‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אם מטרת הגמי היא להוציא דם‪ ,‬גם במקדש אסור‪.‬‬
‫‪ .2‬בזיקת מלח )ראה מושגים(‪:‬‬
‫‪—————————————————————————————————————————————‬‬

‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 31‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬

‫בס"ד‬

‫מסכת עירובין‬

‫‪ .2.1‬מותר לבזוק מלח על הכבש שעולים בו במזבח‪.‬‬
‫‪ .2.2‬אסור לעשות את זה במדינה‪.‬‬
‫‪ .3‬מילוי מים מבורות ע"י גלגל‪:‬‬
‫‪ .3.1‬מותר למלא מבור הגולה‪ ,‬ומבור הגדול )שני בארות במקדש(‪.‬‬
‫‪ .3.2‬מבורות מים אחרים אסור‪.‬‬
‫‪ .4‬מילוי מים ביו"ט מבארות‪ ,‬ע"י גלגל‪:‬‬
‫‪ .4.1‬מותר להעלות מים מ"באר הקר" )ראה מושגים(‪.‬‬
‫‪ .4.2‬מבארות אחרים אסור‪.‬‬
‫משנה טו‪ :‬הוצאת שרץ טמא מן המקדש בשבת‬

‫ֶשׁ ֶרץ ֶשׁנּ ְִמצָ א בַ ִמּ ְק ָדשׁ‪ ,‬כֹּהֵ ן מו ִֹציא ֹו בְ הֶ ְמיָנוֹ‪,‬‬
‫ֶשׁ�א לְ ַשׁהוֹת אֶ ת הַ טֻּ ְמאָה‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י יוֹחָ נָן בֶּ ן בְּ רוֹקָ א‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬בִּ ְצבַ ת ֶשׁל עֵ ץ‪,‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫ֶשׁ�א לְ ַרבּוֹת אֶ ת הַ טֻּ ְמאָה‪.‬‬
‫יאין אוֹת ֹו ?‬
‫מֵ הֵ יכָ ן מו ִֹצ ִ‬
‫וּמבֵּ ין הָ אוּלָם וְ ל ִַמּזְבֵּ חַ ‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן ַננָּס‪.‬‬
‫וּמן הָ אוּלָם‪ִ ,‬‬
‫ִמן הַ הֵ יכָ ל‪ִ ,‬‬
‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫יאין אוֹתוֹ‪,‬‬
‫מָ קוֹם ֶשׁחַ יָּבִ ין עַ ל זְדוֹנ ֹו כָ ֵרת וְ עַ ל ִשׁגְ גָת ֹו חַ טָּ את‪ִ ,‬מ ָשּׁם מו ִֹצ ִ‬
‫וּשׁאָר כָּ ל הַ ְמּקוֹמוֹת‪ ,‬כּו ִֹפין עָ לָיו ְפּסַ כְ תֵּ ר‪.‬‬
‫ְ‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ :‬מָ קוֹם ֶשׁ ִה ִתּירוּ לְ � חֲכָ ִמים‪ִ ,‬מ ֶשּׁלְּ � נ ְָתנוּ ָל�‪ֶ ,‬שׁ�א ִה ִתּירוּ לְ � אֶ לָּא ִמשּׁוּם ְשׁבוּת‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬

‫‪.4‬‬

‫רבי יוחנן בן ברוקה )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ .1.1‬כהן מוציא את השרץ בהמיינו) אבנטו(‪.‬‬
‫‪ .1.2‬עדיף לטמא את האבנט ולא להשהות את הטומאה במקדש‪.‬‬
‫רבי יהודה‪:‬‬
‫‪ .2.1‬מוציא את השרץ בצוות של עץ )שאינו נטמא(‪.‬‬
‫‪ .2.2‬עדיף לא להרבות את הטומאה )של האבנט(‪,‬אפילו אם הטומאה תשהה במקדש‪.‬‬
‫מאלו מקומות במקדש מותר להוציא את השרץ בשבת ?‬
‫‪ .3.1‬רבי שמעון בן ננס‪:‬‬
‫‪ .3.1.1‬מההיכל‪ ,‬מהאולם ומבין האולם והמזבח שבעזרה‪.‬‬
‫‪ .3.1.2‬משאר המקומות אסור להוציא שרץ מת בשבת‪.‬‬
‫‪ .3.2‬רבי עקיבא‪:‬‬
‫‪ .3.2.1‬ממקום‪ ,‬שאם אדם נכנס לשם הוא חייב על זדונו כרת ועל שיגגתו חטאת‪.‬‬
‫‪ .3.2.2‬משאר המקומות‪ ,‬כופה עליו סיר גדול )"פסכטר"(‪ ,‬עד שתצא שבת‪.‬‬
‫רבי שמעון )אמירה כללית שלא נוגעת דווקא למשנתנו(‪:‬‬
‫‪ .4.1‬חכמים התירו רק איסורי דרבנן‪ ,‬כגון שבות במקדש‪.‬‬
‫‪ .4.2‬איסורי דאורייתא לא התירו חכמים )כגון קשירת מיתר במקדש(‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫זאב לבנוני‬

‫עמוד ‪ 32‬מתוך ‪32‬‬

‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת עירובין‪doc.‬‬