מסכת פסחים

‫מסכת פסחים‬

‫בס"ד‬

‫נושאים עיקריים במסכת‪:‬‬
‫פרק א‪:‬‬
‫פרקי ב‪:‬‬

‫פרק ג‪:‬‬

‫פרק ד‪:‬‬

‫פרק ה‪:‬‬

‫פרקי ו‪:‬‬

‫פרקי ז‪:‬‬

‫פרק ח‪:‬‬

‫פרק ט‪:‬‬

‫פרק י‪:‬‬

‫זמן בדיקת חמץ‪ ,‬מקומות שחייבים בבדיקה‪ ,‬מי ששכח לבדוק‪ ,‬עד מתי אוכלים חמץ בערב‬
‫פסח‪ ,‬שריפת תרומה טמאה יחד עם תרומה טהורה‪.‬‬
‫דיני חמץ בשעה החמישית ובשעה השישית‪ ,‬דיני בעור חמץ‪ ,‬חמץ שעבר עליו הפסח‪ ,‬חמץ‬
‫שנפלה עליו מפולת‪ ,‬ישראל האוכל תרומת חמץ בפסח‪ ,‬באיזו מצה יוצא אדם ידי חובתו‬
‫בפסח‪.‬‬
‫דיני תערובות חמץ‪ ,‬דין שאריות בצק בעריבה‪ ,‬דין בצק חרש‪ ,‬כיצד מפרישים חלה בפסח‬
‫מעיסה שנטמאה ? כיצד אופות בפסח ‪ 3‬נשים שיש להם רק תנור אחד‪ ,‬דיני שאור וסידוק‬
‫בערב פסח‪ ,‬ביעור חמץ בערב פסח שחל להיות בשבת‪ ,‬ההולך לדבר מצוה בערב פסח‬
‫ונזכר שלא ביער את החמץ בביתו‪ ,‬דין מי שיצא מירושלים ונזכר שיש בידו קדשים קלים‪.‬‬
‫עשיית מלאכה בערב פסח‪ ,‬המוליך בשביעית פירות ממקום שכלו למקום שלא כלו‪ ,‬דין‬
‫מכירת בהמה לגויים‪ ,‬דין אכילת צלי בלילה הראשון של פסח‪ ,‬הדלקת נר בליל יום כפור‪,‬‬
‫עשית מלאכה בתשעה באב‪ ,‬עשיית מלאכה בערב פסח‪ ,‬ששה דברים שעשו אנשי יריחו‬
‫שלא ברצון חכמים‪ ,‬ששה דברים שעשה חזקיהו המלך‪.‬‬
‫זמני הקרבת קרבן התמיד וקרבן פסח‪ ,‬עשיית אחת מ‪ 4 -‬עבודות קרבן הפסח שלא לשמו‪,‬‬
‫דיני שחיטת הפסח‪ ,‬שחיטת קרבן הפסח או קרבנות אחרים כאשר יש עדין חמץ ברשות‬
‫בעל הקרבן‪ ,‬פעילות שנעשית בעזרה בזמן שחיטת קרבן פסח‪.‬‬
‫פעולות בקרבן פסח שדוחות או אינן דוחות את השבת‪ ,‬מלאכות הקשורות לקרבן פסח‬
‫שאפשר לעשותן בערב שבת‪ ,‬דיני קרבן חגיגה‪ ,‬שחיטת קרבן הפסח וקרבנות אחרים שלא‬
‫לשמם בערב פסח שחל בשבת‪ ,‬השוחט קרבן הפסח בשבת ולאחר השחיטה נמצא שהוא‬
‫פסול‪,‬‬
‫דיני צליית קרבן הפסח‪ ,‬קרבן פסח שסכו אותו בשמן תרומה או בשמן מעשר שני‪ ,‬קרבנות‬
‫שמוקרבים בטומאה‪ ,‬קרבן פסח שנטמא בו הבשר או החלב‪ ,‬מקרים שעושים בהם פסח‬
‫שני‪ ,‬קרבנות שהציץ מכפר עליהם‪ ,‬זמן שריפת קרבן פסח שנטמא או נטמאו הבעלים‪,‬‬
‫החלקים הנאכלים בקרבן פסח‪ ,‬דין שבירת עצם ודין נותר‪ ,‬אבר מהקרבן פסח שיצא חוץ‬
‫למחיצתו‪ ,‬שתי חבורות היושבות בבית אחד‪.‬‬
‫אשה הנמצאת בבית בעלה וכן עבד או יתום ששני אנשים שחטו עבורם קרבן פסח‪ ,‬האומר‬
‫לאחר לשחוט עבורו קרבן פסח‪ ,‬כללים בהתמנות על הפסח‪ ,‬דין זב או זבה שרק בערב פסח‬
‫יהיו טהורים‪ ,‬דין חבורת נשים עבדים וקטנים‪ ,‬דין אונן בערב פסח ודין גר שהתגייר בערב‬
‫פסח‪.‬‬
‫דיני פסח שני‪ ,‬ההבדלים בין פסח ראשון לפסח שני‪ ,‬ההבדל בין פסח מצרים לפסח דורות‪,‬‬
‫דין קרבן שניתן כתמורה לקרבן פסח‪ ,‬מי שהקדיש לפסחו כשבה או כבש בן שנתיים‪,‬‬
‫נתערב קרבן פסח בקרבנות אחרים‪ ,‬אבד קורבן הפסח ולקחו אחר במקומו ואח"כ נמצא‬
‫הראשון‪ ,‬שתי חבורות שנתערבו פסחיהם‪.‬‬
‫דיני ליל הסדר‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת פסחים‬

‫בס"ד‬
‫פרק א'‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫זמן בדיקת חמץ‪ ,‬מקומות שחייבים בבדיקה‪ ,‬מי ששכח לבדוק‪ ,‬עד מתי‬
‫אוכלים חמץ בערב פסח‪ ,‬שריפת תרומה טמאה יחד עם תרומה טהורה‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬מתי בודקים חמץ והיכן בודקים ?‬

‫אַרבָּ עָ ה עָ ָשׂר‪ ,‬בּו ְֹד ִקין אֶ ת הֶ חָ מֵ ץ לְ אוֹר הַ נֵּר‪.‬‬
‫אוֹר לְ ְ‬
‫ִיסין בּ ֹו חָ מֵ ץ‪ ,‬אֵ ין צָ ִרי� בְּ ִדיקָ ה‪.‬‬
‫כָּ ל מָ קוֹם ֶשׁאֵ ין מַ כְ נ ִ‬
‫ִיסין בּ ֹו חָ מֵ ץ‪.‬‬
‫אָמרוּ ְשׁתֵּ י שׁוּרוֹת בַּ מַּ ְרתֵּ ף ? מָ קוֹם ֶשׁמַּ כְ נ ִ‬
‫וְ לָמָּ ה ְ‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ְ :‬שׁתֵּ י שׁוּרוֹת עַ ל ְפּנֵי כָ ל הַ מַּ ְרתֵּ ף‪.‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪ְ :‬שׁתֵּ י שׁוּרוֹת הַ ִחיצוֹנוֹת ֶשׁהֵ ן הָ עֶ לְ יוֹנוֹת‪.‬‬

‫‪ 1‬אור לי"ד בניסן בודקים את החמץ לאור הנר‪.‬‬
‫‪ 2‬מקום שלא נוהגים להכניס שם חמץ אפילו לפעמים‪ ,‬אין צריך בדיקה‪.‬‬
‫‪ 3‬מרתף שמכניסים בו חמץ צריך בדיקה של ‪ 2‬שורות‪.‬‬
‫‪ 3.1‬לאלו שתי שורות הכוונה ?‬
‫‪ 3.1.1‬בית שמאי‪ :‬יש לבדוק ‪ 2‬משטחים על פני כל המרתף )ויש מחלוקת מהן אותם שני משטחים(‪.‬‬
‫‪ 3.1.2‬בית הלל‪ :‬יש לבדוק את ‪ 2‬השורות החיצוניות בלבד )ויש מחלוקת מהן אותן שתי שורות(‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫אין לחשוש שחולדה תעביר חמץ בזמן הבדיקה ממקום שעדיין לא נבדק למקום שנבדק‬

‫משנה ג‪:‬‬

‫מה יעשה מי שלא בדק חמץ אור לי"ד בניסן ?‬

‫וּממָּ קוֹם לְ מָ קוֹם‪,‬‬
‫אֵ ין חו ְֹשׁ ִשׁין ֶשׁמָּ א ג ְֵר ָרה חֻ לְ ָדּה ִמבַּ יִת לְ בַ יִת ִ‬
‫ְדּ ִאם כֵּן‪ ,‬מֵ חָ צֵ ר לְ חָ צֵ ר וּמֵ עִ יר לְ עִ יר‪ ,‬אֵ ין ל ַָדּבָ ר סוֹף‪.‬‬

‫אַרבָּ עָ ה עָ ָשׂר ַשׁח ֲִרית וּבִ ְשׁעַ ת הַ בִּ עוּר‪.‬‬
‫אַרבָּ עָ ה עָ ָשׂר‪ ,‬וּבְ ְ‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬בּו ְֹד ִקין אוֹר ְ‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫אַרבָּ עָ ה עָ ָשׂר‪.‬‬
‫אַרבָּ עָ ה עָ ָשׂר‪ ,‬יִבְ דּוֹק בְּ ְ‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪� :‬א בָ ַדק אוֹר ְ‬
‫אַרבָּ עָ ה עָ ָשׂר‪ ,‬יִבְ דּוֹק בְּ תוֹ� הַ מּוֹעֵ ד‪� .‬א בָ ַדק בְּ תוֹ� הַ מּוֹעֵ ד‪ ,‬יִבְ דּוֹק לְ אַחַ ר הַ מּוֹעֵ ד‪.‬‬
‫�א בָ ַדק בְּ ְ‬
‫וּמַ ה ֶשּׁ ְמּ ַשׁיֵּר‪ַ ,‬ינִּיחֶ נּוּ בְ ִצנְעָ א‪ ,‬כְּ דֵ י ֶשׁ�א ְיהֵ א צָ ִרי� בְּ ִדיקָ ה אַח ֲָריו‪.‬‬

‫‪ 1‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 1.1‬בודקים בליל ארבעה עשר‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם לא בדק‪ ,‬יבדוק בי"ד בבוקר‪ .‬לא בדק‪ ,‬יבדוק בתחילת השעה השישית‪.‬‬
‫‪ 1.3‬לאחר השעה השישית לא יבדוק יותר‪.‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם לא בדק בליל ארבעה עשר‪ ,‬יבדוק למחרת‪.‬‬
‫‪ 2.2‬לא בדק למחרת‪ ,‬יבדוק בחוה"מ‪ .‬לא בדק‪ ,‬יבדוק לאחר החג‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬חמץ שמשיירים לאכילה לאחר הבדיקה בלילה‪ ,‬יניחנו במקום מוצנע‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫עד מתי אוכלים חמץ בערב פסח‪ ,‬ומתי מחויבים בשריפתו ?‬

‫ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר‪ :‬אוֹכְ לִ ין כָּ ל חָ מֵ שׁ‪ ,‬וְ שׂו ְֹר ִפין בִּ ְת ִחלַּת ֵשׁשׁ‪.‬‬
‫אַרבַּ ע‪ ,‬וְ תוֹלִ ין כָּ ל חָ מֵ שׁ‪ ,‬וְ שׂו ְֹר ִפין בִּ ְתחִ לַּת ֵשׁשׁ‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬אוֹכְ לִ ין כָּ ל ְ‬
‫וְ ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ 1‬רבי מאיר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אוכלים חמץ עד סוף השעה החמישית‪.‬‬
‫‪ 1.2‬שורפים את החמץ בתחילת השעה השישית‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי יהודה‪:‬‬
‫‪ 2.1‬עד סוף שעה רביעית‪ ,‬אוכלים חמץ‪.‬‬
‫‪ 2.2‬בשעה החמישית‪ ,‬ממתינים‪ ,‬והחמץ מותר בהנאה‪.‬‬
‫‪ 2.3‬בתחילת שעה שישית‪ ,‬שורפים את החמץ‪.‬‬

‫משנה ה‪ :‬סימן שעשו במקדש כדי לציין עד מתי מותר לאכול חמץ בערב פסח‬

‫ְהוּדה‪ְ :‬שׁתֵּ י חַ לּוֹת ֶשׁל תּו ָֹדה ְפּסוּלוֹת מֻ נָּחוֹת עַ ל גַּ ג הָ ִא ְצ ְטבָ א‪.‬‬
‫וְ עוֹד אָמַ ר ַרבִּ י י ָ‬
‫כָּ ל זְמַ ן ֶשׁמֻּ נָּחוֹת‪ ,‬כָּ ל הָ עָ ם אוֹכְ לִ ים‪.‬‬
‫נ ְִטלָה אַחַ ת‪ ,‬תּוֹלִ ין‪� ,‬א אוֹכְ לִ ין וְ �א שׂו ְֹר ִפין‪.‬‬
‫נ ְִטלוּ ְשׁתֵּ יהֶ ן‪ִ ,‬ה ְת ִחילוּ כָּ ל הָ עָ ם שו ְֹר ִפין‪.‬‬
‫וּתרוּמָ ה כָּ ל חָ מֵ שׁ‪ ,‬וְ שׂו ְֹר ִפין בִּ ְת ִחלַּת ֵשׁשׁ‪.‬‬
‫אַרבַּ ע‪ְ ,‬‬
‫ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר‪ :‬חֻ לִּ ין ֶנאֱכָ לִ ין כָּ ל ְ‬

‫‪ 1‬רבי יהודה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬שתי חלות תודה פסולות‪ ,‬היו מונחות על אצטבא בהר הבית בערב פסח‪.‬‬
‫‪ 1.2‬כל זמן ששתיהן מונחות אפשר לאכול חמץ‪.‬‬
‫‪ 1.3‬לאחר שנטלה אחת‪ ,‬אין אוכלים יותר חמץ‪ ,‬אולם גם אין חייבים לבערו‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת פסחים‬

‫בס"ד‬

‫‪ 1.4‬לאחר שנטלה גם השנייה‪ ,‬חובה לבער את החמץ‪.‬‬
‫‪ 2‬רבן גמליאל )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫חולין אוכלים כל שעה רביעית‪ ,‬תרומה כל שעה חמישית‪ ,‬ושורפים בתחילת שישית‪.‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫שריפת קודשים שנטמאו בטומאה קלה יחד עם קודשים שנטמאו בטומאה חמורה‬

‫ַרבִּ י ֲחנִינָא ְסגַ ן הַ ֹכּ ֲהנִים אוֹמֵ ר‪ִ :‬מימֵ יהֶ ם ֶשׁל ֹכּ ֲהנִים‪� ,‬א נ ְִמנְעוּ ִמלִּ ְשׂרוֹף אֶ ת הַ בָּ ָשׂר ֶשׁנּ ְִטמָ א בִ וְ לַד הַ טֻּ ְמאָה‪,‬‬
‫יפין טֻ ְמאָה עַ ל טֻ ְמאָתוֹ‪.‬‬
‫עִ ם הַ בָּ ָשׂר ֶשׁנּ ְִטמָ א בְ אַב הַ טֻּ ְמאָה‪ ,‬אַף עַ ל ִפּי ֶשׁמּו ִֹס ִ‬
‫הו ִֹסיף ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א וְ אָמַ ר‪ִ :‬מימֵ יהֶ ם ֶשׁל ֹכּ ֲהנִים‪� ,‬א נ ְִמנְעוּ ִמלְּ הַ ְדלִ יק אֶ ת הַ ֶשּׁמֶ ן ֶשׁנּ ְִפסַ ל בִּ ְטבוּל יוֹם‪,‬‬
‫יפין טֻ ְמאָה עַ ל טֻ ְמאָת ֹו‪.‬‬
‫בְּ נֵר ֶשׁנּ ְִטמָ א בִ ְטמֵ א מֵ ת‪ ,‬אַף עַ ל ִפּי ֶשׁמּו ִֹס ִ‬

‫לא נמנעו כהנים מלשרוף בשר קודש שנטמא באב הטומאה עם בשר קודש שהוא‬
‫‪ 1‬רבי חנינא‪:‬‬
‫שלישי לטומאה )אף שע"י כך מעלים את השלישי להיות שני לטומאה(‪.‬‬
‫לא נמנעו כהנים להדליק שמן שנגע בטבול יום ) ונעשה שלישי לטומאה( בנר‬
‫‪ 2‬רבי עקיבא‪:‬‬
‫שנטמא באב הטומאה ) אף שע"י כך השמן יהפוך לראשון לטומאה(‪.‬‬
‫משנה ז‪:‬‬

‫האם מותר לשרוף תרומה טהורה יחד עם תרומה טמאה בשעת ביעור חמץ‬

‫אָמַ ר ַרבִּ י מֵ ִאיר‪ִ :‬מ ִדּבְ ֵריהֶ ם לָמַ ְדנוּ‪ֶ ,‬שׁשּׂו ְֹר ִפין ְתּרוּמָ ה ְטהו ָֹרה עִ ם הַ ְטּמֵ אָה בַ פֶּ סַ ח‪.‬‬
‫אָמַ ר ל ֹו ַרבִּ י יוֹסֵ י‪ :‬אֵ ינָה ִהיא הַ ִמּ ָידה‪.‬‬
‫וּמו ִֹדים ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר וְ ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ ‪ֶ ,‬שׁשּׂו ְֹר ִפין ז ֹו לְ עַ ְצמָ הּ וְ ז ֹו לְ עַ ְצמָ הּ‪.‬‬
‫עַ ל מַ ה ֶנ ֱחלָקוּ ? עַ ל הַ ְתּלוּיָה וְ עַ ל הַ ְטּמֵ אָה‪,‬‬
‫ֶשׁ ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ִ :‬תּ ָשּׂ ֵרף ז ֹו לְ עַ ְצמָ הּ וְ ז ֹו לְ עַ ְצמָ הּ‪.‬‬
‫וְ ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר‪ֶ :‬שׁתֵּ יהֶ ן כְּ אֶ חָ ת‪.‬‬

‫‪ 1‬רבי מאיר‪ :‬מדבריהם של רבי חנינא ורבי עקיבא למדנו שמותר‪.‬‬
‫אין זה דומה )כי אין ללמוד ממאכלים טמאים על תרומה טהורה(‪ ,‬ואסור‪.‬‬
‫‪ 1.1‬ר' יוסי‪:‬‬
‫‪ 2‬רבי אליעזר ורבי יהושע‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אינם חולקים שאסור לשרוף את שניהם יחד‪.‬‬
‫‪ 2.2‬הם חולקים לגבי שריפת תרומה טמאה עם ספק תרומה טמאה‪:‬‬
‫אין לשרוף אותם יחד‪.‬‬
‫‪ 2.2.1‬רבי אליעזר‪:‬‬
‫אפשר לשרוף אותם יחד‪.‬‬
‫‪ 2.2.2‬רבי יהושע‪:‬‬
‫פרק ב‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬
‫מושגים‪:‬‬

‫מעשר ראשון שנטלה תרומתו‪:‬‬

‫דיני חמץ בשעה החמישית ובשעה השישית‪ ,‬דיני בעור חמץ‪ ,‬חמץ שעבר‬
‫עליו הפסח‪ ,‬חמץ שנפלה עליו מפולת‪ ,‬ישראל האוכל תרומת חמץ‬
‫בפסח‪ ,‬באיזו מצה יוצא אדם ידי חובתו בפסח ובאיזו אינו יוצא‪.‬‬
‫מעשר ראשון שהופרשה ממנו תרומת מעשר ע"י הלוי‪ ,‬אולם לא הופרשה ממנו‬
‫תרומה גדולה‪ ,‬כיון שלא התחייבו עדיין הפירות בתרומה גדולה‪ .‬כגון שהקדים‬
‫הלוי ליטול את המעשר לפני מירוח הכרי‪ ,‬כאשר התבואה עדיין בשיבולים‪.‬‬
‫במקרה זה אין חיוב תרומה גדולה‪ ,‬אולם יש חיוב בתרומת מעשר‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬דיני חמץ בשעה החמישית והשישית בערב פסח‬

‫כָּ ל ָשׁעָ ה ֶשׁמֻּ תָּ ר ֶלאֱכוֹל‪,‬‬
‫מַ אֲ כִ יל לַבְּ הֵ מָ ה‪ ,‬לַחַ יָּה וְ לָעוֹפוֹת‪,‬‬
‫וּמוֹכְ ר ֹו ַלנָּכְ ִרי‪ ,‬וּמֻ תָּ ר בַּ ֲהנָאָתוֹ‪.‬‬
‫עָ בַ ר זְמַ נּוֹ‪ ,‬אָסוּר בַּ ֲהנָאָתוֹ‪ ,‬וְ �א י ִַסּיק בּ ֹו ַתּנּוּר וְ כִ ַיריִם‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬אֵ ין בִּ עוּר חָ מֵ ץ אֶ לָּא ְשׂ ֵרפָ ה‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪:‬‬
‫אַף ְמפָ ֵרר וְ ז ֹו ֶרה לָרוּחַ א ֹו מַ ִטּיל ַליָּם‪.‬‬

‫‪ 1‬כל זמן שמותר לכהן לאכול חמץ תרומה )שעה חמישית( יכול ישראל‪:‬‬
‫‪ 1.1‬להאכיל לבהמה‪ ,‬חיה ועוף את החמץ‪.‬‬
‫‪ 1.2‬למוכרו לנכרי‪ ,‬ומותר בהנאתו‪.‬‬
‫‪ 2‬החל מהשעה השישית‪:‬‬
‫החמץ אסור בהנאה‪ ,‬ואין להסיק בו תנור וכיריים‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬באילו צורות ניתן לבער את החמץ ?‬
‫בשריפה בלבד‪.‬‬
‫‪ 1‬רבי יהודה‪:‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אפשר גם לפורר ולזרות לרוח‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת פסחים‬

‫בס"ד‬
‫‪ 2.2‬אפשר גם להשליך לים‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫חמץ שעבר עליו הפסח‬

‫חָ מֵ ץ ֶשׁל נָכְ ִרי ֶשׁעָ בַ ר עָ לָיו הַ פֶּ סַ ח‪ ,‬מֻ תָּ ר בַּ ֲהנָאָה‪.‬‬
‫וְ ֶשׁל י ְִשׂ ָראֵ ל‪ ,‬אָסוּר בַּ ֲהנָאָה‪ֶ .‬שׁ ֶנּאֱמַ ר )שמות יג(‪�" :‬א י ֵָראֶ ה לְ � ְשׂאֹר"‪.‬‬

‫‪ 1‬חמץ של נוכרי שעבר עליו הפסח‪ ,‬מותר בהנאה )והוא הדין באכילה(‪.‬‬
‫‪ 2‬חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח‪ ,‬אסור בהנאה‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫חמץ שניתן כמשכון על הלואה‪ ,‬ואם לא תוחזר ההלוואה בזמן‪ ,‬יהיה המשכון קנוי מעכשיו‬

‫נָכְ ִרי ֶשׁ ִהלְ וָה אֶ ת י ְִשׂ ָראֵ ל עַ ל חֲמֵ צוֹ‪ ,‬אַחַ ר הַ פֶּ סַ ח מֻ תָּ ר בַּ ֲהנָאָה‪.‬‬
‫וְ י ְִשׂ ָראֵ ל ֶשׁ ִהלְ וָה אֶ ת הַ נָּכְ ִרי עַ ל ֲחמֵ צוֹ‪ ,‬אַחַ ר הַ פֶּ סַ ח אָסוּר בַּ ֲהנָאָה‪.‬‬
‫חָ מֵ ץ ֶשׁנּ ְָפלָה עָ לָיו מַ ֹפּלֶת‪ ,‬ה ֲֵרי הוּא כִ ְמבֹעָ ר‪.‬‬
‫ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר‪ :‬כָּ ל ֶשׁאֵ ין הַ ֶכּלֶב יָכוֹל לְ חַ פֵּ שׂ אַח ֲָריו‪.‬‬

‫‪ 1‬אם נכרי הוא המלווה שקבל את החמץ כמשכון‪ ,‬וישראל לא החזיר את ההלוואה‪ ,‬החמץ מותר בהנאה‪.‬‬
‫‪ 2‬אם ישראל הוא המלווה שקבל את חמץ כמשכון‪ ,‬והנכרי לא החזיר את ההלוואה‪ ,‬החמץ אסור בהנאה‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬חמץ שנפלה עליו מפולת‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪ :‬אין צריך לבערו‪.‬‬
‫‪ 2‬רשב"ג‪ :‬אם הכלב אינו יכול לגלותו אין חובה לבערו‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫ישראל האוכל תרומת חמץ בפסח מה דינו ?‬

‫הָ א ֹוכֵל ְתּרוּמַ ת חָ מֵ ץ בַּ פֶּ סַ ח‪,‬‬
‫בְּ שׁ ֹוגֵג‪ְ ,‬מ ַשׁלֵם קֶ ֶרן ָוחֹמֶ שׁ‪.‬‬
‫וּמ ְדּמֵ י עֵ ִצים‪.‬‬
‫לוּמים ִ‬
‫בְּ מֵ זִיד‪ ,‬פָ טוּר ִמ ַתּ ְשׁ ִ‬

‫‪ 1‬בשוגג )שלא ידע שזו תרומה(‪ ,‬משלם קרן וחומש )כדין זר האוכל תרומה בשוגג(‪.‬‬
‫‪ 2‬במזיד )שידע שזו תרומה(‪:‬‬
‫‪ 2.1‬פטור מתשלומי קרן )החמץ בפסח אין לו ערך כספי(‪ ,‬וחומש )כדין מזיד שאכל תרומה(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬פטור אף מדמי עצים להסקת התנור )שחמץ בפסח אסור בהנאה(‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬באיזו מצה יוצא אדם ידי חובתו בפסח ובאיזו אינו יוצא ?‬

‫אָדם יוֹצֵ א בָ הֶ ן יְדֵ י חוֹבָ ת ֹו בַ פֶּ סַ ח‪:‬‬
‫אֵ לּוּ ְדבָ ִרים ֶשׁ ָ‬
‫בַּ ִח ִטּים‪ ,‬בַּ ְשּׂעו ִֹרים‪ ,‬בַּ כּ ְֻסּ ִמין וּבַ ִשּׁיפוֹן וּבְ ִשׁ ֹבּלֶת שׁוּעָ ל‪.‬‬
‫וְ יו ְֹצ ִאין בַּ ְדּמַ אי‪,‬‬
‫ֲשׂר ִראשׁוֹן ֶשׁנּ ְִטּלָה ְתרוּמָ תוֹ‪,‬‬
‫וּבְ מַ ע ֵ‬
‫ֲשׂר ֵשׁנִי וְ הֶ ְקדֵּ שׁ ֶשׁנּ ְִפדּוּ‪,‬‬
‫וּבְ מַ ע ֵ‬
‫וְ הַ ֹכּ ֲהנִים בַּ חַ לָּה וּבַ ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫אֲ בָ ל �א בַ טֶּ בֶ ל‪,‬‬
‫ֲשׂר ִראשׁוֹן ֶשׁ�א נ ְִטּלָה ְתרוּמָ תוֹ‪,‬‬
‫וְ �א בְ מַ ע ֵ‬
‫ֲשׂר ֵשׁנִי וְ הֶ ְקדֵּ שׁ ֶשׁ�א נ ְִפדוּ‪.‬‬
‫וְ �א בְ מַ ע ֵ‬
‫חַ לּוֹת תּו ָֹדה ְוּר ִקיקֵ י ָנזִיר‪,‬‬
‫ע ֲָשׂאָן לְ ע ְֲצמוֹ‪ ,‬אֵ ין יו ְֹצ ִאין בָּ הֶ ן‪.‬‬
‫ע ֲָשׂאָן לִ ְמכּ ֹור בַּ שּׁוּק‪ ,‬יו ְֹצ ִאין בָּ הֶ ן‪.‬‬

‫‪ 1‬יוצאים ידי חובה במצה שנאפתה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬מחיטים‪ ,‬שעורים‪ ,‬כוסמין‪ ,‬שיפון או שיבולת שועל‪.‬‬
‫‪ 1.2‬מתבואת דמאי‪.‬‬
‫‪ 1.3‬ממעשר ראשון שנטלה תרומתו )ראה מושגים(‪.‬‬
‫‪ 1.4‬ממעשר שני והקדש שנפדו ללא נתינת חומש כנדרש‪.‬‬
‫‪ 2‬כהנים יוצאים ידי חובה ממצה שנאפתה מתרומה או חלה‪.‬‬
‫‪ 3‬אין יוצאים ידי חובה ממצה שנאפתה‪:‬‬
‫‪ 3.1‬מתבואת טבל‪.‬‬
‫‪ 3.2‬ממעשר ראשון שנלקח מתבואה שהתחייבה בתרומה גדולה‪ ,‬אך לא הופרשה‪.‬‬
‫‪ 3.3‬ממעשר שני והקדש שנפדו שלא כראוי‪.‬‬
‫‪ 4‬מצה של קרבן תודה‪ ,‬ומצה של קרבן נזיר‪ ,‬האם יכולים לשמש כמצה בפסח ?‪:‬‬
‫‪ 4.1‬אם עשאם לשם קרבן‪ ,‬אין יוצאים בהם ידי חובת מצה‪.‬‬
‫‪ 4.2‬אם עשאם למכירה‪ ,‬יוצאים בהם ידי חובה‪.‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫דיני מרור‬

‫אָדם יוֹצֵ א בָ הֶ ן יְדֵ י חוֹבָ ת ֹו בַ פֶּ סַ ח‪ :‬בַּ ֲחז ֶֶרת וּבָ עֻלְ ִשׁין וּבַ ַתּ ְמכָ א וּבַ חַ ְר ֲחבִ ינָא וּבַ מָּ רוֹר‪.‬‬
‫וְ אֵ לּוּ י ְָרקוֹת ֶשׁ ָ‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת פסחים‬

‫בס"ד‬
‫יו ְֹצ ִאין בָּ הֶ ן בֵּ ין ל ִַחין בֵּ ין יְבֵ ִשׁין‪,‬‬
‫לוּקין וְ �א ְמב ָֻשּׁלִ ין‪.‬‬
‫בוּשׁין וְ �א ְשׁ ִ‬
‫אֲ בָ ל �א כְ ִ‬
‫וּמ ְצטָ ְר ִפין לְ כַ ַזּיִת‪.‬‬
‫ְ‬
‫וְ יו ְֹצ ִאין בַּ קֶּ לַח ֶשׁלָּהֶ ן‪,‬‬
‫ֲשׂר ִראשׁוֹן ֶשׁנּ ְִטּלָה ְתרוּמָ תוֹ‪,‬‬
‫וּבַ ְדּמַ אי‪ ,‬וּבְ מַ ע ֵ‬
‫ֲשׂר ֵשׁנִי וְ הֶ ְקדֵּ ש ֶשׁנּ ְִפדּוּ‪.‬‬
‫וּבְ מַ ע ֵ‬

‫‪ 1‬פרוט סוגי הירקות שיוצאים בהם ידי חובת מרור בפסח‪.‬‬
‫‪ 2‬יוצאים ידי חובה‪ ,‬גם אם הירקות הנ"ל הם לחים וגם אם הם יבשים‪.‬‬
‫‪ 3‬לא יוצאים ידי חובה‪ ,‬אם הם מבושלים‪ ,‬כבושים או שלוקים )מבושלים יותר מדי(‪.‬‬
‫‪ 4‬אפשר לצרף מספר ירקות כדי לקבל שעור כזית‪ ,‬שיוצאים בו ידי חובה‪.‬‬
‫‪ 5‬אפשר להשתמש בסוגי ירקות אלה‪ ,‬גם במקרים הבאים‪:‬‬
‫‪ 5.1‬בקלח שלהם )אפילו כשהוא יבש(‪.‬‬
‫‪ 5.2‬כשהם דמאי‪ ,‬או כשהם מעשר ראשון שנטלה תרומתו‪.‬‬
‫‪ 5.3‬כשהם מעשר שני או הקדש שנפדו‪ ,‬ללא נתינת חומש כנדרש‪.‬‬
‫משנה ז‪:‬‬

‫דברים שאסור לעשותם בפסח מחשש חמץ ודברים אחרים שמותר‬

‫אֵ ין שׁו ִֹרין אֶ ת הַ מֻּ ְרסָ ן ל ַַתּ ְרנְגוֹלִ ים‪,‬‬
‫אֲ בָ ל חוֹלְ ִטין‪.‬‬
‫הָ ִא ָשּׁה �א ִת ְשׁ ֶרה אֶ ת הַ מֻּ ְרסָ ן ֶשׁתּוֹלִ י� בְּ י ָָדה לַמֶּ ְרחָ ץ‪,‬‬
‫אֲ בָ ל ָשׁפָ ה ִהיא בִּ בְ ָשׂ ָרהּ יָבֵ שׁ‪.‬‬
‫אָדם ִח ִטּין וְ ַינִּיחַ עַ ל מַ כָּ ת ֹו בַ פֶּ סַ ח‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁהֵ ן מַ ְח ִמיצוֹת‪.‬‬
‫�א יִלְ עוֹס ָ‬

‫‪ 1‬דיני מורסן )פסולת קמח(‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אין שורים אותו במים כדי לתתו אוכל לתרנגולות‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אפשר לחלוט אותו במים רותחים‪.‬‬
‫‪ 1.3‬אין משרים אותו במים כדי לשפשף בו את הגוף‪.‬‬
‫‪ 1.4‬מותר לשפשף בו את הגוף כשהמורסן יבש‪.‬‬
‫‪ 2‬אין ללעוס חיטים ואח"כ להניחם כרטייה למכה‪ ,‬מחשש שיחמיץ‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬נתינת קמח לתוך מאכל בפסח‬

‫אֵ ין נו ְֹתנִין אֶ ת הַ קֶּ מַ ח לְ תוֹ� הַ ֲחרֹסֶ ת א ֹו לְ תוֹ� הַ חַ ְר ָדּל‪,‬‬
‫וְ ִאם נָתַ ן‪ ,‬יֹאכַ ל ִמיָּד‪,‬‬
‫וְ ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹסֵ ר‪.‬‬
‫אֵ ין ְמבַ ְשּׁלִ ין אֶ ת הַ פֶּ סַ ח‪� ,‬א בְ מַ ְשׁ ִקין וְ �א בְ מֵ י פֵ רוֹת‪,‬‬
‫אֲ בָ ל סָ כִ ין וּמַ ְטבִּ ילִ ין א ֹות ֹו בָ הֶ ן‪.‬‬
‫יצין‪.‬‬
‫מֵ י תַ ְשׁ ִמישׁ ֹו ֶשׁל נ ְַחתּוֹם‪ ,‬י ִָשּׁ ְפכוּ‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁהֵ ן מַ ְח ִמ ִ‬

‫‪ 1‬אין לתת קמח בפסח לתוך חרוסת )תערובת של רסק פירות בחומץ ומים(‪.‬‬
‫‪ 2‬נתינת קמח לתוך חרדל‪:‬‬
‫‪ 2.1‬תנא קמא‪ :‬אין לתת קמח לתוך חרדל אלא אם כן אוכלו מיד‪.‬‬
‫‪ 2.2‬רבי מאיר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬אוסר אף אם אוכלו מיד‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬הכנה ואכילה של בשר קרבן פסח‬
‫‪ 1‬אסור לבשל את הפסח במשקים כל שהם‪.‬‬
‫‪ 2‬מותר לסוך את הפסח במשקים בשעת צלייתו )כגון ביין‪ ,‬שמן או מי פירות(‪.‬‬
‫‪ 3‬מותר להטביל את הפסח במשקים בשעת אכילתו‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬בפסח יש לשפוך את המים שהנחתום משתמש בהם בשעת עבודתו‪.‬‬
‫פרק ג'‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫מושגים‪:‬‬

‫בצק חרש‪:‬‬

‫דיני תערובות חמץ‪ ,‬דין שאריות בצק בעריבה‪ ,‬דין בצק חרש‪ ,‬כיצד‬
‫מפרישים חלה בפסח מעיסה שנטמאה ? כיצד אופות בפסח ‪ 3‬נשים‬
‫שיש להם רק תנור אחד‪ ,‬דיני שאור וסידוק בערב פסח‪ ,‬ביעור חמץ בערב‬
‫פסח שחל להיות בשבת‪ ,‬ההולך לדבר מצוה בערב פסח ונזכר שלא ביער‬
‫את החמץ בביתו‪ ,‬דין מי שיצא מירושלים ונזכר שיש בידו קדשים קלים‪.‬‬

‫בצק שעדיין לא ניכרים בו סימני חימוץ‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬דיני תערובות חמץ‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫בס"ד‬

‫מסכת פסחים‬

‫אֵ לּוּ עוֹבְ ִרין בַּ פֶּ סַ ח‪:‬‬
‫כֻּתָּ ח הַ בַּ בְ לִ י‪ ,‬וְ ֵשׁכָ ר הַ מָּ ִדי‪ ,‬וְ חֹמֶ ץ הָ אֲ דו ִֹמי‪ ,‬וְ זִיתוֹם הַ ִמּ ְצ ִרי‪,‬‬
‫וְ זוֹמָ ן ֶשׁל צַ בָּ עִ ים‪ַ ,‬וע ֲִמלָן ֶשׁל טַ בָּ ִחים‪ ,‬וְ ק ֹולָן ֶשׁל סו ְֹפ ִרים‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬אַף ַתּכְ ִשׁיטֵ י נ ִָשׁים‪.‬‬
‫זֶה הַ כְּ לָל‪:‬‬
‫כָּ ל ֶשׁהוּא ִמ ִמּין ָדּגָן‪ ,‬ה ֲֵרי זֶה עוֹבֵ ר בַּ פֶּ סַ ח‪.‬‬
‫ה ֲֵרי אֵ לּוּ בְ אַזְהָ ָרה‪ ,‬וְ אֵ ין בָּ הֶ ן ִמשּׁוּם כָּ ֵרת‪.‬‬

‫‪ 1‬פרוט תערובות שיש לבערם בערב פסח‪:‬‬
‫‪ 1.1‬פרוט מאכלים במדינות שונות‪ ,‬שמעורב בהם חמץ בכמות שאין בה כדי אכילת פרס‪.‬‬
‫‪ 1.2‬פרוט חומרים שהיו משמשים את בעלי המלאכה‪ ,‬שהם חמץ נוקשה‪.‬‬
‫‪ 1.3‬רבי אליעזר‪:‬אף חומרים המשמשים לטיפולי נשים )שמעורב בהם חמץ נוקשה(‪.‬‬
‫‪ 2‬כלל‪:‬‬
‫‪ 2.1‬חמץ מחמשת מיני דגן‪ ,‬אף שהוא מעורב בדברים נוספים אסור לקיימו בפסח‪.‬‬
‫‪ 2.2‬האוכל אותם עובר על אזהרת "כל מחמצת לא תאכלו"‪ ,‬אבל אין בהם כרת‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫דין שאריות בצק בסדקים של עריבה )כלי שלשים בו בצק(‬

‫בָּ צֵ ק ֶשׁבְּ ִס ְדקֵ י ע ֲֵרבָ ה‪ִ ,‬אם יֵשׁ כַּ ַזּיִת בְּ מָ קוֹם אֶ חָ ד‪ ,‬חַ יָּב לְ בָ עֵ ר‪ .‬וְ ִאם �א‪ ,‬בָּ טֵ ל בְּ ִמעוּטוֹ‪.‬‬
‫וְ כֵן לְ עִ ְניַן הַ טֻּ ְמאָה‪.‬‬
‫ִאם מַ ְק ִפּיד עָ לָיו‪ ,‬חוֹצֵ ץ‪ .‬וְ ִאם רוֹצֶ ה בְ ִקיּוּמוֹ‪ ,‬ה ֲֵרי הוּא כָ ע ֲֵרבָ ה‪.‬‬
‫בָּ צֵ ק הַ חֵ ֵרשׁ‪ִ ,‬אם יֵשׁ כַּ יּוֹצֵ א ב ֹו ֶשׁהֶ ְח ִמיץ‪ ,‬ה ֲֵרי זֶה אָסוּר‪.‬‬

‫‪ 1‬אם יש בו כזית במקום אחד‪ ,‬חייב לבערו לפני פסח‪ ,‬ואם אין בו כזית‪ ,‬הוא בטל בשל מיעוטו‪.‬‬
‫‪ 2‬שארית בצק בעריבה שנגע בהם שרץ בפסח‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם יש בבצק כזית‪ ,‬הבצק נטמא ואין העריבה נטמאת )אוכל אינו מטמא כלים(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם אין בו כזית‪ ,‬הבזק בטל לגבי העריבה )וכאילו נגע בעריבה( והיא נטמאת‪.‬‬
‫‪ 2.3‬אם הוא מקפיד על החמץ ומתכוון לסלקו‪ ,‬העריבה טהורה אפילו בפחות מכזית‪.‬‬
‫‪ 2.4‬אם הוא רוצה שהבצק יישאר בסדק שבעריבה‪ ,‬העריבה נטמאת אפילו יש בו כזית‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬דין בצק חרש )ראה מושגים(‬
‫‪ 1‬אם יש בצק אחר שנילוש יחד אתו והוא כבר חמיץ‪ ,‬יש לבער את הבצק החרש‪.‬‬
‫‪ 2‬אם אין בצק אחר‪ ,‬אם עבר זמן של הליכת מיל‪ ,‬צריך לבערו‪ ,‬אחרת לא‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫כיצד מפרישים חלה בפסח מעיסה שנטמאה ?‬

‫ישׁין חַ לָּה בְ טֻ ְמאָה בְּ יוֹם טוֹב ?‬
‫כֵּיצַ ד מַ ְפ ִר ִ‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪� :‬א ִת ְק ָרא לָהּ ֵשׁם‪ ,‬עַ ד ֶשׁתֵּ אָפֶ ה‪.‬‬
‫ְהוּדה בֶּ ן בְּ תֵ ָירא אוֹמֵ ר‪ַ :‬תּ ִטּיל בַּ צּ ֹונֵן‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ ‪:‬‬
‫�א זֶה הוּא חָ מֵ ץ ֶשׁמֻּ זְהָ ִרים עָ לָיו בְּ "בַ ל י ֵָראֶ ה וּבְ בַ ל יִמָּ צֵ א"‪,‬‬
‫אֶ לָּא מַ ְפ ְר ַשׁתָּ ה וּמַ נִּיחַ תָּ ה עַ ד הָ עֶ ֶרב‪ ,‬וְ ִאם הֶ ח ֱִמיצָ ה‪ ,‬הֶ ח ֱִמיצָ ה‪.‬‬

‫‪ 1‬רבי אליעזר‪:‬‬
‫‪ 1.1‬יש לאפות את העיסה כולה קודם להפרשת חלה )כדי שלא תחמיץ(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬לאחר האפייה יש להפריש חלה לכהן ) וזו חלתו של הכהן ודינה בשריפה(‪.‬‬
‫‪ 1.3‬מניחים את חלת הכהן עד מוצאי יו"ט ושורפים אותה‪.‬‬
‫‪ 2‬ר' יהודה בן בתירא )ואין הלכה כמותו(‪ :‬יש להפריש חלה כדין ולשים אותה במים צוננים‪.‬‬
‫‪ 3‬רבי יהושע )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 3.1‬חמץ של כהן‪ ,‬אין ישראל עובר עליו "בבל יראה ובבל ימצא"‪.‬‬
‫‪ 3.2‬מפריש חלה מן העיסה ומניח אותה בצד עד הערב‪.‬‬
‫‪ 3.3‬ואם החמיצה החלה אין חוששים שהרי אין זה חמץ שלו‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫כיצד אופות בפסח ‪ 3‬נשים שיש להם רק תנור אחד ?‬

‫ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר‪ָ :‬שׁ�שׁ נ ִָשׁים לָשׁוֹת כְּ אַחַ ת וְ אוֹפוֹת בְּ תַ נּוּר אֶ חָ ד‪ ,‬ז ֹו אַחַ ר זוֹ‪.‬‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ָ :‬שׁ�שׁ נ ִָשׁים עו ְֹסקוֹת בַּ בָּ צֵ ק‪ ,‬אַחַ ת ל ָָשׁה וְ אַחַ ת עו ֶֹרכֶת וְ אַחַ ת אוֹפָ ה‪.‬‬
‫נּוּרים ָשׁוִ ין‪.‬‬
‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪� :‬א כָ ל הַ נּ ִָשׁים וְ �א כָ ל הָ עֵ ִצים וְ �א כָ ל הַ ַתּ ִ‬
‫זֶה הַ כְּ ָלל‪ ,‬תָּ פַ ח‪ִ ,‬תּלְ טוֹשׁ בְּ צ ֹונֵן‪.‬‬

‫‪ 1‬רבן גמליאל )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 1.1‬הנשים יכולות ללוש יחד את בצקם‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אח"כ יכולות לאפות זו אחר זו‪) ,‬ולא חוששים לחימוץ בגלל השהיה(‪.‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪ :‬יתכננו את עבודתם בצורה הבאה‪:‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת פסחים‬

‫בס"ד‬

‫‪ 2.1‬הראשונה מתחילה ללוש את בצקה והאחרות ממתינות‪.‬‬
‫‪ 2.2‬כשהראשונה מתחילה לערוך את בצקה )לגלגל את הבצק לעוגות דקות(‪ ,‬השנייה מתחילה ללוש‪.‬‬
‫‪ 2.3‬כשהראשונה מתחילה לאפות‪ ,‬השנייה מתחילה לערוך והשלישית מתחילה ללוש‪.‬‬
‫‪ 3‬רבי עקיבא‪:‬‬
‫‪ 3.1‬זריזות הנשים באפיה‪ ,‬ואיכות העצים ואיכות התנורים שונים ממקום למקום‪.‬‬
‫‪ 3.2‬לכן ראוי לחוש לדברי חכמים‪.‬‬
‫‪ 4‬כשאשה רואה שבצקה מתחיל לתפוח‪ ,‬תכה עליו בידיה במים צוננים כדי למנוע חימצון‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬דיני שאור וסידוק בערב פסח‬

‫ֵשׂאוּר‪ ,‬י ִָשּׂ ֵרף‪ ,‬וְ הָ אוֹכְ ל ֹו פָּ טוּר‪.‬‬
‫ִסדּוּק‪ ,‬י ִָשּׂ ֵרף‪ ,‬וְ הָ אוֹכְ ל ֹו חַ יָּב כָּ ֵרת‪.‬‬
‫אֵ יזֶהוּ ֵשׂאוּר ? כְּ קַ ְרנֵי ֲח ָגבִ ים‪.‬‬
‫ְהוּדה‪.‬‬
‫ִסדּוּק ? ֶשׁנּ ְִתעָ ְרבוּ ְס ָדקָ יו זֶה בָ זֶה‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י י ָ‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬זֶה ָוזֶה הָ אוֹכְ ל ֹו חַ יָּב כָּ ֵרת‪.‬‬
‫אָדם ֶשׁעָ ְמדוּ ַשׂעֲרוֹתָ יו‪.‬‬
‫וְ אֵ יזֶהוּ ֵשׂאוּר ?‪ ,‬כָּ ל ֶשׁ ִהכְ ִסיפוּ פָ נָיו‪ ,‬כְּ ָ‬

‫‪ 1.1‬שאור )בצק שלא החמיץ כל צרכו(‪ ,‬יישרף‪ ,‬והאוכלו פטור מכרת‪.‬‬
‫‪ 2‬סידוק ) בצק שנעשו בו סדקים(‪ ,‬יישרף‪ ,‬והאוכלו‪ ,‬חייב כרת‪.‬‬
‫‪ 3‬סימנים לשאור וסימנים לסידוק‪:‬‬
‫‪ 3.1‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫סדקים דקים כרגלי חגבים‪.‬‬
‫‪ 3.1.1‬שאור‪:‬‬
‫‪ 3.1.2‬סידוק‪ :‬סדקים ללא סדר‪.‬‬
‫‪ 3.2‬חכמים‪:‬‬
‫‪ 3.2.1‬כל סוג של סדקים יש להם דין חמץ גמור‪ ,‬והאוכלו חייב כרת‪.‬‬
‫בצק שפניו החווירו‪.‬‬
‫‪ 3.2.2‬שאור‪:‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫ערב פסח שחל להיות בשבת‪ ,‬מתי יש לבער את החמץ ?‬

‫אַרבָּ עָ ה עָ ָשׂר ֶשׁחָ ל לִ ְהיוֹת בַּ ַשּׁבָּ ת‪ְ ,‬מבַ ע ֲִרים אֶ ת הַ כֹּל ִמלִּ ְפנֵי הַ ַשּׁבָּ ת‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫ְ‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬בִּ זְמַ נָּן‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר בַּ ר צָ דוֹק אוֹמֵ ר‪ְ :‬תּרוּמָ ה ִמלִּ ְפנֵי הַ ַשּׁבָּ ת וְ חֻ לִּ ין בִּ זְמַ נָּן‪.‬‬

‫יש לבער את החמץ לפני כניסת השבת‪.‬‬
‫‪ 1‬רבי מאיר‪:‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪ :‬אפשר לבער בשבת עצמה )מאכילו לבהמה או למי שירצה(‪.‬‬
‫‪ 3‬רבי אלעזר בר צדוק‪:‬‬
‫‪ 3.1‬חמץ שהוא תרומה‪ ,‬יש לבער לפני כניסת השבת‪ ,‬משום שאוכליה מועטים‪.‬‬
‫‪ 3.2‬חמץ חולין‪ ,‬אפשר לבער בשבת עצמה )לתת לבהמות‪ ,‬לכלבים וכד'(‪.‬‬
‫משנה ז‪:‬‬

‫ההולך לדבר מצוה בערב פסח ונזכר שיש לו חמץ בביתו שלא ביערו‬

‫רוּסין בְּ בֵ ית חָ ִמיו‪ ,‬וְ ִנזְכַּ ר ֶשׁיֶּשׁ ל ֹו חָ מֵ ץ בְּ תוֹ� בֵּ יתוֹ‪,‬‬
‫עוּדת אֵ ִ‬
‫הַ ה ֹולֵ� לִ ְשׁחוֹט אֶ ת ִפּ ְסחוֹ‪ ,‬וְ לָמוּל אֶ ת בְּ נוֹ‪ ,‬וְ ֶלאֱכוֹל ְס ַ‬
‫ִאם יָכוֹל ַלחֲזוֹר וּלְ בַ עֵ ר וְ ַלחֲזוֹר לְ ִמ ְצוָתוֹ‪ַ ,‬יחֲזוֹר וִ יבַ עֵ ר‪.‬‬
‫וְ ִאם לָאו‪ְ ,‬מבַ ְטּל ֹו בְ לִ בּוֹ‪.‬‬
‫וּמן הַ מַּ ֹפּלֶת‪,‬‬
‫וּמן הַ ְדּלֵקָ ה‪ִ ,‬‬
‫וּמן הַ לִּ ְס ִטים‪ִ ,‬‬
‫וּמן הַ נָּהָ ר‪ִ ,‬‬
‫לְ הַ ִצּיל ִמן הַ נָּכְ ִרים‪ִ ,‬‬
‫יְבַ טֵּ ל בְּ לִ בּוֹ‪.‬‬
‫וְ לִ ְשׁבּוֹת ְשׁבִ יתַ ת הָ ְרשׁוּת‪ַ ,‬יחֲזוֹר ִמיָּד‪.‬‬

‫‪ 1‬אם הולך לדבר מצוה‪ ,‬כגון‪ :‬לשחוט קרבן הפסח‪ ,‬למול את בנו‪ ,‬להשתתף בסעודת מצוה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אם יש לו שהות לחזור לביתו‪ ,‬לבער את החמץ וגם לקיים אח"כ את המצווה‪ ,‬יחזור‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם אין לו שהות לחזור‪ ,‬מבטל את החמץ בליבו‪.‬‬
‫‪ 2‬אם הולך להציל נפשות‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫• להציל יהודים הנרדפים ע"י אויב‪.‬‬
‫• להציל אנשים משיטפון של נהר‪.‬‬
‫• להציל אנשים משודדים‪ ,‬מדליקה או ממפולת‪.‬‬
‫אינו צריך לחזור‪ ,‬ומבטל את החמץ בליבו‪.‬‬
‫‪ 3‬אם יצא לעשות ערוב תחומין כדי ללכת ‪ 2000‬אמה בשבת שלא לדבר מצוה‪,‬‬
‫חייב לחזור לביתו לבער את החמץ‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬דין מי שיצא מירושלים ונזכר שיש בידו קדשים קלים שלא אכלם‬

‫ירוּשׁ ַליִם וְ ִנזְכַּ ר ֶשׁיֵּשׁ בְּ יָד ֹו בְּ ַשׂר קֹדֶ שׁ‪,‬‬
‫וְ כֵן ִמי ֶשׁיָּצָ א ִמ ָ‬
‫ִאם עָ בַ ר צו ִֹפים‪ ,‬שׂו ְֹרפ ֹו בִ ְמקוֹמוֹ‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת פסחים‬

‫בס"ד‬

‫וְ ִאם לָאו‪ ,‬ח ֹוזֵר וְ שו ְֹרפ ֹו לִ ְפנֵי הַ בִּ ָירה מֵ עֲצֵ י הַ מַּ ֲע ָרכָ ה‪.‬‬
‫וְ עַ ד כַּ מָּ ה הֵ ן ח ֹוז ְִרין ?‬
‫ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר‪ :‬זֶה ָוזֶה בְּ כַ בֵּ יצָ ה‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬זֶה ָוזֶה בְ כַ ַזּיִת‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬בְ ַשׂר קֹדֶ שׁ בְּ כַ ַזּיִת‪ ,‬וְ חָ מֵ ץ בְּ כַ בֵּ יצָ ה‪.‬‬

‫‪ 1‬אם נזכר לאחר שעבר את המקום ששמו צופים‪ ,‬שורף את הבשר במקום שנזכר‪.‬‬
‫‪ 2‬אם לא עבר את צופים‪ ,‬חוזר להר הבית ושורף אותו שם בעזרת עצי המערכה‪.‬‬
‫שיעור הבשר של קודשים קלים ושעור החמץ שעבורם יש לחזור‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬
‫פחות מביצה אינו חוזר בשני המקרים‪.‬‬
‫‪ 1‬רבי מאיר )ואין הלכה במותו(‪:‬‬
‫‪ 2‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬פחות מכזית אינו חוזר בשני המקרים‪.‬‬
‫‪ 3‬חכמים‪:‬‬
‫פחות מכזית לא חוזר‪ ,‬כזית ויותר מכך חוזר‪.‬‬
‫‪ 3.1‬לגבי קודשים קלים‪:‬‬
‫‪ 3.2‬לגבי חמץ‪ :‬עד כביצה אינו חוזר‪ .‬מביצה ומעלה חוזר‪.‬‬
‫פרק ד‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫עשיית מלאכה בערב פסח‪ ,‬המוליך בשביעית פירות ממקום שכלו למקום‬
‫שלא כלו‪ ,‬דין מכירת בהמה לגויים‪ ,‬דין אכילת צלי בלילה הראשון של‬
‫פסח‪ ,‬הדלקת נר בליל יום כפור‪ ,‬עשית מלאכה בתשעה באב‪ ,‬עשיית‬
‫מלאכה בערב פסח‪ ,‬ששה דברים שעשו אנשי יריחו שלא ברצון חכמים‪,‬‬
‫ששה דברים שעשה חזקיהו המלך‪.‬‬

‫מושגים‪:‬‬

‫עשיית מלאכה בערב פסח‪ :‬בערב פסח נאסרה מלאכה כבר מחצות היום‪ ,‬כיון שזמן זה מיועד להקרבת קרבן הפסח‪ ,‬ואין‬
‫זה נאה שיהא קרבנו של אדם קרב והוא עסוק במלאכתו‪ .‬יש מקומות שנהגו לא לעשות‬
‫מלאכה בערב פסח אף לפני חצות היום‪ ,‬ויש שנהגו לעשות‪.‬‬
‫מספר פרושים ניתנו לביטוי הזה המופיע במשנה ח‪ .‬ר' יהודה מפרש שלא היו אומרים "ברוך‬
‫כורכים את שמע‪:‬‬
‫שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקריאת שמע‪ .‬ר' מאיר מפרש‪ ,‬שלא היו מפסיקים בין תיבה‬
‫לתיבה בפסוק של שמע ישראל כדי לכוון יפה‪.‬‬
‫קציר וגדיש לפני העומר‪ :‬יש אסור לקצור בארץ ישראל מחמשת מיני דגן לפני שקצרו את מה שמיועד לקרבן העומר‪.‬‬
‫בכל אופן התירו חכמים לקצור תבואה שאינה משובחת‪ ,‬כגון תבואה משדה שלחין שזקוק‬
‫להשקאה‪ ,‬אף לפני שקצרו את קציר העומר‪ .‬אולם גם מתבואה שאינה משובחת לא התירו‬
‫לעשות גדיש‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬כיצד יש לנהוג לגבי עשיית מלאכה בערב פסח עד חצות היום ?‬

‫ְמקוֹם ֶשׁ ָנּ ֲהגוּ ַלעֲשׂוֹת ְמלָאכָ ה בְּ ע ְֲרבֵ י ְפסָ ִחים עַ ד חֲצוֹת‪ ,‬עו ִֹשׂין‪.‬‬
‫ְמק ֹום ֶשׁ ָנּ ֲהגוּ ֶשׁ�א ַלעֲשׂוֹת‪ ,‬אֵ ין עו ִֹשׂין‪.‬‬
‫הַ ה ֹולֵ� ִמ ְמּקוֹם ֶשׁעו ִֹשׂין לִ ְמקוֹם ֶשׁאֵ ין עו ִֹשׂין‪ ,‬א ֹו ִמ ְמּקוֹם ֶשׁאֵ ין עו ִֹשׂין לִ ְמקוֹם ֶשׁעו ִֹשׂין‪,‬‬
‫נו ְֹתנִין עָ לָיו חֻ ְמ ֵרי מָ קוֹם ֶשׁיָּצָ א ִמ ָשּׁם‪ ,‬וְ חֻ ְמ ֵרי מָ קוֹם ֶשׁהָ לַ� לְ ָשׁם‪.‬‬
‫אָדם‪ִ ,‬מ ְפּנֵי הַ מַּ חֲ�קֶ ת‪.‬‬
‫וְ אַל י ְַשׁ ֶנּה ָ‬

‫‪ 1‬כל מקום שומר על מנהגיו‪:‬‬
‫‪ 1.1‬מקום שנהגו לעשות מלאכה‪ ,‬יכולים להמשיך ולעשות‪.‬‬
‫‪ 1.2‬מקום שנוהגים לא לעשות מלאכה‪ ,‬אין עושים מלאכה‪.‬‬
‫‪ 2‬ההולך ממקום שעושים מלאכה למקום שאין עושים‪ ,‬או להיפך‪ ,‬יחמיר על עצמו ולא יעשה מלאכה‪.‬‬
‫‪ 3‬אל ישנה אדם ממנהג המקום שבא אליו‪ ,‬כדי שלא תהיה מחלוקת‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫המוליך בשביעית פירות ממקום שכלו לחיה בשדה‪ ,‬למקום שלא כלו‪ .‬וכן להיפך‬

‫כַּ יּוֹצֵ א בוֹ‪,‬‬
‫הַ מּוֹלִ י� פֵּ רוֹת ְשׁבִ יעִ ית ִמ ְמּקוֹם ֶשׁכָּ לוּ לִ ְמקוֹם ֶשׁ�א כָ לוּ‪ ,‬א ֹו ִמ ְמּקוֹם ֶשׁ�א כָ לוּ לִ ְמקוֹם ֶשׁכָּ לוּ‪,‬‬
‫חַ יָּב לְ בָ עֵ ר‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬או ְֹמ ִרים ל ֹו‪" :‬צֵ א וְ הָ בֵ א לָ� אַף אָ תָּ ה"‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 2‬רבי יהודה‪:‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫צריך לבער )שמחמיר על עצמו חומרות שני המקומות(‪.‬‬
‫אם יש ‪ 3‬מינים בחבית אחת ואחד המינים כלה‪ ,‬צריך לבער מין זה מהחבית‪.‬‬

‫דין מכירת בהמה לגויים‬

‫ְמקוֹם ֶשׁ ָנּ ֲהגוּ לִ ְמכּוֹר בְּ הֵ מָ ה ַדקָּ ה לַגּ ֹויִם‪ ,‬מוֹכְ ִרין‪ְ .‬מקוֹם ֶשׁ ָנּ ֲהגוּ ֶשׁ�א לִ ְמכּוֹר‪ ,‬אֵ ין מוֹכְ ִרין‪.‬‬
‫וּבְ כָ ל מָ קוֹם אֵ ין מוֹכְ ִרין לָהֶ ם בְּ הֵ מָ ה גַ סָּ ה‪,‬‬
‫בוּרין‪.‬‬
‫וּשׁ ִ‬
‫וּסיָחִ ים ְשׁל ִֵמים ְ‬
‫ֲעגָלִ ים ְ‬
‫בוּרה‪.‬‬
‫ְהוּדה מַ ִתּיר בַּ ְשּׁ ָ‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫בֶּ ן בְּ תֵ ָירה מַ ִתּיר בַּ סּוּס‪.‬‬

‫‪ 1‬מכירת בהמה דקה‪:‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת פסחים‬

‫בס"ד‬

‫‪ 1.1‬במקום שנהגו למכור‪ ,‬מותר להמשיך ולמכור‪.‬‬
‫‪ 1.2‬במקום שנהגו שלא למכור‪ ,‬אסור למכור‪.‬‬
‫‪ 2‬בכל מקום אין מוכרים בהמה גסה‪.‬‬
‫‪ 3‬מכירת עגלים וסייחים שבורים‪:‬‬
‫‪ 3.1‬תנא קמא‪ :‬אין למכור‪.‬‬
‫עגלים וסייחים שבורים מותר למכור‪.‬‬
‫‪ 3.2‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 4‬מכירת סוסים לגויים‪:‬‬
‫‪ 4.1.1‬תנא קמא‪ :‬אין למכור‪.‬‬
‫מותר למכור‪.‬‬
‫‪ 4.1.2‬בן בתירא )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫דין אכילת צלי בלילה הראשון של פסח‬

‫ְמקוֹם ֶשׁ ָנּ ֲהגוּ ֶלאֱכוֹל צָ לִ י בְּ לֵילֵי ְפסָ ִחים‪ ,‬אוֹכְ לִ ין‪.‬‬
‫ְמקוֹם ֶשׁ ָנּ ֲהגוּ ֶשׁ�א ֶלאֱכוֹל‪ ,‬אֵ ין אוֹכְ לִ ין‪.‬‬

‫יקין‪.‬‬
‫יקין‪ְ .‬מקוֹם ֶשׁ ָנּ ֲהגוּ ֶשׁ�א לְ הַ ְדלִ יק‪ ,‬אֵ ין מַ ְדלִ ִ‬
‫פּוּרים‪ ,‬מַ ְדלִ ִ‬
‫ְמקוֹם ֶשׁ ָנּ ֲהגוּ לְ הַ ְדלִ יק אֶ ת הַ נֵּר בְּ לֵילֵי יוֹם הַ כִּ ִ‬
‫יקין בְּ בָ תֵּ י כְ נ ִֵסיּוֹת וּבְ בָ תֵּ י ִמ ְד ָרשׁוֹת‪ ,‬וּבִ ְמבוֹאוֹת הָ אֲ פֵ לִ ים‪ ,‬וְ עַ ל גַּ בֵּ י הַ חוֹלִ ים‪.‬‬
‫וּמַ ְדלִ ִ‬

‫‪ 1‬במקום שנהגו לאכול‪ ,‬מותר‪,‬‬
‫‪ 2‬במקום שנהגו שלא לאכול )נראה כאילו אוכל קרבן פסח מחוץ לירושלים(‪ ,‬אסור‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬דין הדלקת נר בליל יום כפור‬
‫‪ 1‬במקום שנהגו להדליק‪ ,‬מותר‪ ,‬במקום שנהגו שלא להדליק‪ ,‬אסור‪.‬‬
‫‪ 2‬בבתי כנסיות‪ ,‬בבתי מדרשות‪ ,‬ובכל מקום שיש צורך באור‪ ,‬ואצל חולים‪ ,‬מותר להדליק נר‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬דין עשית מלאכה בתשעה באב‬

‫ְמקוֹם ֶשׁ ָנּ ֲהגוּ ַלעֲשׂוֹת ְמלָאכָ ה בְּ ִת ְשׁעָ ה בְ אָב‪ ,‬עו ִֹשׂין‪ְ .‬מקוֹם ֶשׁ ָנּ ֲהגוּ ֶשׁ�א ַלעֲשׂוֹת ְמלָאכָ ה‪ ,‬אֵ ין עו ִֹשׂין‪.‬‬
‫וּבְ כָ ל מָ קוֹם‪ַ ,‬תּלְ ִמידֵ י חֲכָ ִמים בְּ טֵ לִ ים‪.‬‬
‫אָדם עַ ְצמ ֹו ַתּלְ ִמיד חָ כָ ם‪.‬‬
‫ֲשׂה ָ‬
‫ַרבָּ ן ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר‪ :‬לְ ע ֹולָם ַיע ֶ‬
‫יהוּדה הָ יוּ עו ִֹשׂין ְמלָאכָ ה בְ עַ ְרבֵ י ְפסָ ִחים עַ ד חֲצוֹת‪,‬‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬בִּ ָ‬
‫וּבַ גָּלִ יל �א הָ יוּ עו ִֹשׂין כָּ ל עִ קָּ ר‪.‬‬
‫וְ הַ ַלּ ְילָה‪,‬‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹס ִרין‪,‬‬
‫וּבֵ ית ִה ֵלּל מַ ִתּ ִירין עַ ד הָ נֵץ הַ חַ מָּ ה‪.‬‬

‫‪ 1‬במקום שנהגו לעשות‪ ,‬מותר‪ .‬במקום שנהגו שלא לעשות‪ ,‬אסור‪.‬‬
‫‪ 2‬תלמידי חכמים בטלים ממלאכה גם במקום שנהגו לעשות מלאכה‪.‬‬
‫ראוי לאדם להחמיר על עצמו כמו תלמידי חכמים‪.‬‬
‫‪ 3‬רבן שמעון בן גמליאל‪:‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬המשך דין עשיית מלאכה בערב פסח‬
‫‪ 1‬ביהודה מותר לעשות מלאכה עד חצות היום‪.‬‬
‫‪ 2‬בגליל אסור‪.‬‬
‫‪ 3‬לגבי עשיית מלאכה בגליל בליל הארבעה עשר בניסן‪:‬‬
‫‪ 3.1‬בית שמאי‪ :‬אוסרים‪.‬‬
‫‪ 3.2‬בית הלל‪ :‬מותר עד הנץ החמה‪.‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫עשיית מלאכות בערב פסח עד חצות אף במקום שלא נהגו לעשות כן‪.‬‬

‫אַרבָּ עָ ה עָ ָשׂר‪.‬‬
‫אַרבָּ עָ ה עָ ָשׂר‪ ,‬גּ ֹו ְמ ָרהּ בְּ ְ‬
‫ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר‪ :‬כָּ ל ְמלָאכָ ה ֶשׁ ִה ְת ִחיל בָּ הּ קֹדֶ ם לְ ְ‬
‫אַרבָּ עָ ה עָ ָשׂר‪ ,‬אַף עַ ל ִפּי ֶשׁיָּכוֹל לְ ג ְָמ ָרהּ‪.‬‬
‫אֲ בָ ל �א י ְַת ִחיל בָּ הּ בַּ ְתּ ִחלָּה בְ ְ‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ָ :‬שׁ�שׁ אֻ מָּ נִיּוֹת עו ִֹשׂין ְמלָאכָ ה בְ עַ ְרבֵ י ְפסָ ִחים עַ ד חֲצוֹת‪ ,‬וְ אֵ לּוּ הֵ ן‪:‬‬
‫הַ חַ יּ ִָטים‪ ,‬וְ הַ סַּ פָּ ִרים וְ הַ כּוֹבְ ִסין‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י בַּ ר ְיהוּדָ ה אוֹמֵ ר‪ :‬אַף הָ ַר ְצעָ נִים‪.‬‬

‫‪ 1‬רבי מאיר‪:‬‬
‫‪ 1.1‬מלאכה שהיא לצורך המועד וגם התחילו אותה לפני ארבעה עשר בניסן‪ ,‬מותר‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם לא התחיל את המלאכה קודם ארבעה עשר‪ ,‬אף שיכול לסיימה עד חצות‪ ,‬אסור‬
‫‪ 2‬חכמים‪ :‬לבעלי מלאכה הבאים מותר להתחיל מלאכה ולסיימה בערב פסח לפני חצות‪:‬‬
‫‪ 2.1‬חייטים‪.‬‬
‫‪ 2.2‬ספרים‪.‬‬
‫‪ 2.3‬כובסים‪.‬‬
‫‪ 3‬רבי יוסי )ואין הלכה כמותו(‪:‬אף רצענים‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת פסחים‬

‫בס"ד‬
‫משנה ז‪:‬‬

‫מלאכות נוספות שאפשר לעשותם בערב פסח‬

‫אַרבָּ עָ ה עָ ָשׂר‪.‬‬
‫מו ִֹשׁיבִ ין שׁוֹבָ כִ ין ל ַַתּ ְרנְגוֹלִ ים בְּ ְ‬
‫וְ תַ ְרנְג ֹולֶת ֶשׁבָּ ְרחָ ה‪ ,‬מַ ֲחז ִִירין אוֹתָ הּ לִ ְמק ֹומָ הּ‪.‬‬
‫וְ ִאם מֵ תָ ה‪ ,‬מו ִֹשׁיבִ ין אַחֶ ֶרת ַתּ ְחתֶּ יהָ ‪.‬‬
‫אַרבָּ עָ ה עָ ָשׂר‪,‬‬
‫גּו ְֹר ִפין ִמ ַתּחַ ת ַרגְ לֵי בְ הֵ מָ ה בְ ְ‬
‫וּבַ מּוֹעֵ ד‪ְ ,‬מסַ לְּ ִקין ל ְַצּ ָד ִדין‪.‬‬
‫יאין כֵּלִ ים ִמבֵּ ית הָ אֻ מָּ ן‪ ,‬אַף עַ ל ִפּי ֶשׁאֵ ינָם לְ צ ֶֹר� הַ מּוֹעֵ ד‪.‬‬
‫וּמבִ ִ‬
‫מוֹלִ יכִ ין ְ‬

‫‪ 1‬מותר לתת ביצים תחת התרנגולת )"שובכין"( לדגור עליהם‪.‬‬
‫‪ 2‬תרנגולת שהושיבוה בערב פסח לדגור על ביצים וברחה‪ ,‬מותר להחזירה אף בחול המועד‪.‬‬
‫‪ 3‬אם מתה הדוגרת מותר להושיב אחרת במקומה )יש אומרים שמותר אף במועד עצמו(‪.‬‬
‫‪ 4‬גריפת זבל מתחת רגלי הבהמה‪:‬‬
‫‪ 4.1‬בערב פסח אפשר לגרוף את הזבל לאשפה שבחוץ‪.‬‬
‫‪ 4.2‬בחול המועד אפשר רק לסלקו לקרן זווית של הרפת‪.‬‬
‫‪ 5‬מותר להוליך בערב פסח‪ ,‬כלים לתיקון אצל האומן‪ ,‬וכן להחזירם ממנו‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬ששה דברים שעשו אנשי יריחו שלא ברצון חכמים‬

‫ְשׁי י ְִריח ֹו‪,‬‬
‫ִשׁ ָשּׁה ְדבָ ִרים עָ שׂוּ אַנ ֵ‬
‫�שׁה �א ִמחוּ בְ ָי ָדם‪.‬‬
‫�שׁה ִמחוּ בְ י ָָדם‪ ,‬וְ עַ ל ְשׁ ָ‬
‫עַ ל ְשׁ ָ‬
‫וְ אֵ לּוּ הֵ ן ֶשׁ�א ִמחוּ בְ י ָָדם‪:‬‬
‫מַ ְרכִּ יבִ ין ְדּקָ לִ ים כָּ ל הַ יּוֹם‪,‬‬
‫וְ כו ְֹרכִ ין אֶ ת ְשׁמַ ע‪,‬‬
‫וְ קו ְֹצ ִרין ְוגו ְֹד ִשׁין לִ ְפנֵי הָ עֹמֶ ר‪ ,‬וְ �א ִמחוּ בְ י ָָדם‪.‬‬
‫וְ אֵ לּוּ ֶשׁ ִמּחוּ בְ י ָָדם‪:‬‬
‫מַ ִתּ ִירין גַּ ְמזִיּוֹת ֶשׁל הֶ ְקדֵּ שׁ‪,‬‬
‫וְ אוֹכְ לִ ין ִמ ַתּחַ ת הַ נ ְָשׁ ִרים בַּ ַשּׁבָּ ת‪,‬‬
‫וּמחוּ בְ י ָָדם חֲכָ ִמים‪.‬‬
‫וְ נו ְֹתנִין פֵּ אָה ַל ָיּ ָרק‪ִ ,‬‬

‫‪ 1‬על ‪ 3‬מיחו בהם ועל ‪ 3‬לא מיחו בהם‪.‬‬
‫‪ 2‬שלושה דברים שעשו ולא מיחו בידם‪:‬‬
‫‪ 2.1‬הרכיבו דקלים בערב פסח כדי להשביחם‪.‬‬
‫‪ 2.2‬היו כורכים את שמע )ראה מושגים(‪.‬‬
‫‪ 2.3‬עושים גדיש מהתבואה שקצרו לפני הבאת העומר )ראה מושגים(‪.‬‬
‫‪ 3‬שלושה דברים עשו ומיחו בידם‪:‬‬
‫‪ 3.1‬התירו לעצמם להנות מענפים רכים שצמחו בחרובים ובשקמים של הקדש‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אכלו פרות שנמצאו תחת האילן בשבת על אף שלא ידעו אם בשבת נפלו או לפני שבת‪.‬‬
‫‪ 3.3‬נתנו פאה אף מירקות שפטורים מהפאה‪) ,‬וע"י כך מפקיעים אותם ממעשרות(‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬דברים שעשה חזקיהו המלך‪ ,‬על שלושה הודו לו ועל שלושה לא הודו לו‬

‫�שׁה �א הוֹדוּ לוֹ‪.‬‬
‫�שׁה הוֹדוּ לוֹ‪ ,‬וְ עַ ל ְשׁ ָ‬
‫ִשׁ ָשּׁה ְדבָ ִרים עָ ָשׂה ִחז ְִקיָּה הַ מֶּ לֶ�‪ ,‬עַ ל ְשׁ ָ‬
‫גּ ֵַרר עַ ְצמוֹת אָבִ יו עַ ל ִמטָּ ה ֶשׁל ֲחבָ לִ ים‪ ,‬וְ הוֹדוּ לוֹ‪.‬‬
‫כִּ ַתּת נְחַ שׁ הַ ְנּח ֶֹשׁת‪ ,‬וְ הוֹדוּ לוֹ‪.‬‬
‫ָגּנַז סֵ פֶ ר ְרפוּאוֹת‪ ,‬וְ הוֹדוּ לוֹ‪.‬‬
‫�שׁה �א הוֹדוּ לוֹ‪,‬‬
‫עַ ל ְשׁ ָ‬
‫ִקצַּ ץ ְדּלָתוֹת ֶשׁל הֵ יכָ ל וְ ִשׁגְּ ָרן לְ מֶ לֶ� אַ שּׁוּר‪ ,‬וְ �א הוֹדוּ לוֹ‪.‬‬
‫סָ תַ ם מֵ י גִ יחוֹן הָ עֶ לְ יוֹן‪ ,‬וְ �א הוֹדוּ לוֹ‪.‬‬
‫עִ בַּ ר נִיסָ ן בְּ נִיסָ ן‪ ,‬וְ �א הוֹדוּ לוֹ‪:‬‬

‫‪ 1‬ששה דברים עשה חזקיהו המלך‪ .‬שלושה הסכימו חכמים ושלושה לא הסכימו‪.‬‬
‫‪ 2‬שלושה דברים שהסכימו אתו חכמים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬גרר עצמות אביו אחז ולא קברו בצורה נאה )כדי שיהיה לו כפרה בביזיונו(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬שבר את נחש הנחושת שעשה משה )כיוון שהפך לעבודה זרה(‪.‬‬
‫‪ 2.3‬גנז ספר רפואות )עשו בהתאם לכתוב בספר ולא סמכו על הקב"ה(‪.‬‬
‫‪ 3‬שלושה דברים שלא הסכימו אתו חכמים‪:‬‬
‫‪ 3.1‬שלח את ציפוי הזהב מדלתות ההיכל למלך אשור )היה לו לבטוח בה'(‬
‫‪ 3.2‬מנע את מימי הגיחון ממלך אשור )והנביא הבטיחו שה' יושיעו מאשור(‪.‬‬
‫‪ 3.3‬עיבר חודש ניסן ב ‪ 30‬באדר‪) ,‬וזה למעשה היה כבר ראשון בניסן(‪.‬‬
‫פרק ה‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת פסחים‬

‫בס"ד‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫זמני הקרבת קרבן התמיד וקרבן פסח‪ ,‬עשיית אחת מ‪ 4 -‬עבודות קרבן‬
‫הפסח שלא לשמו‪ ,‬דיני שחיטת הפסח‪ ,‬שחיטת קרבן הפסח או קרבנות‬
‫אחרים כאשר יש עדין חמץ ברשות בעל הקרבן‪ ,‬פעילות שנעשית בעזרה‬
‫בזמן שחיטת קרבן פסח‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬זמני הקרבת קרבן התמיד וקרבן פסח‬

‫תָּ ִמיד נ ְִשׁחָ ט בִּ ְשׁמ ֹונֶה וּמֶ חֱצָ ה וְ קָ ֵרב בְּ תֵ ַשׁע וּמֶ חֱצָ ה‪.‬‬
‫בְּ עַ ְרבֵ י ְפסָ חִ ים‪ ,‬נ ְִשׁחָ ט בְּ ֶשׁבַ ע וּמֶ חֱצָ ה‪ ,‬וְ קָ ֵרב בִּ ְשׁמ ֹונֶה וּמֶ חֱצָ ה‪ ,‬בֵּ ין בַּ חֹל‪ ,‬בֵּ ין בַּ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫חָ ל עֶ ֶרב פֶּ סַ ח לִ ְהיוֹת בְּ עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת‪ ,‬נ ְִשׁחָ ט בְּ ֵשׁשׁ וּמֶ חֱצָ ה וְ קָ ֵרב בְּ ֶשׁבַ ע וּמֶ חֱצָ ה‪,‬‬
‫וְ הַ פֶּ סַ ח אַח ֲָריו‪.‬‬

‫‪ 1‬זמני קרבן התמיד )של בין הערביים(‪:‬‬
‫‪ 1.1‬בכל ימות השנה‪ :‬שוחטים אותו לאחר ‪ 8.5‬שעות )זמניות(‪ ,‬ומסיימים להקריבו עד ‪ 9.5‬שעות‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בערב פסח שלא בערב שבת‪ :‬שוחטים לאחר ‪ 7.5‬שעות‪ ,‬ומסיימים להקריבו עד ‪ 8.5‬שעות‪.‬‬
‫‪ 1.3‬בערב פסח שחל להיות בערב שבת‪ :‬שוחטים לאחר ‪ 6.5‬שעות‪ ,‬ומסיימים להקריבו עד ‪ 7.5‬שעות‪.‬‬
‫‪ 2‬הפסח נשחט לאחר סיום הקרבת קרבן התמיד‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫עשיית אחת מ‪ 4 -‬עבודות קרבן הפסח שלא לשמו‬

‫הַ פֶּ סַ ח ֶשׁ ְשּׁחָ ט ֹו ֶשׁ�א לִ ְשׁמוֹ‪,‬‬
‫וְ ִקבֵּ ל וְ ִהלֵּ� וְ ז ַָרק ֶשׁ�א לִ ְשׁמוֹ‪,‬‬
‫א ֹו לִ ְשׁמ ֹו וְ ֶשׁ�א לִ ְשׁמוֹ‪,‬‬
‫א ֹו ֶשׁ�א לִ ְשׁמ ֹו וְ לִ ְשׁמוֹ‪,‬‬
‫פָּ סוּל‪.‬‬
‫כֵּיצַ ד לִ ְשׁמ ֹו וְ ֶשׁ�א לִ ְשׁמ ֹו ? לְ ֵשׁם פֶּ סַ ח וּלְ ֵשׁם ְשׁל ִָמים‪.‬‬
‫ֶשׁ�א לִ ְשׁמ ֹו וְ לִ ְשׁמ ֹו ? לְ ֵשׁם ְשׁל ִָמים וּלְ ֵשׁם פֶּ סַ ח‪.‬‬

‫‪ 1‬עשה אחת מכל העבודות האלה בקרבן פסח‪:‬‬
‫• שחט אותו שלא לשמו‪,‬‬
‫• קבל או הוליך או זרק שלא לשמו‪,‬‬
‫• עשה עבודות אלה בתחילה לשמו ואח"כ שלא לשמו‪.‬‬
‫• עשה מלאכות אלא בתחילה שלא לשמו ואח"כ לשמו‪,‬‬
‫הקרבן פסול‪.‬‬
‫‪ 2‬דוגמא לשמו ושלא לשמו‪ ,‬כגון‪ :‬תחילה לשם פסח‪ ,‬ואח"כ לשם שלמים‪.‬‬
‫‪ 3‬דוגמא שלא לשמו ולשמו‪ ,‬כגון‪ :‬תחילה לשם שלמים‪ ,‬ואח"כ לשם פסח‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫דיני שחיטת הפסח‬

‫ְשׁחָ ט ֹו ֶשׁ�א לְ אוֹכְ לָיו וְ ֶשׁ�א לִ ְמנוּיָיו‪,‬‬
‫ָלע ֲֵרלִ ים וְ ל ְַטמֵ ִאים‪,‬‬
‫פָּ סוּל‪.‬‬
‫לְ אוֹכְ לָיו וְ ֶשׁ�א לְ אוֹכְ לָיו‪,‬‬
‫לִ ְמנוּיָיו וְ ֶשׁ�א לִ ְמנוּיָיו‪,‬‬
‫לַמּוּלִ ים וְ ָלע ֲֵרלִ ים‪,‬‬
‫ל ְַטּמֵ ִאים וְ ל ְַטּהו ִֹרים‪,‬‬
‫כָּ ֵשׁר‪.‬‬
‫ְשׁחָ ט ֹו קֹדֶ ם חֲצוֹת‪ ,‬פָּ סוּל‪ִ ,‬משּׁוּם ֶשׁ ֶנּ ֱאמַ ר )שמות יב(‪" :‬בֵּ ין הָ עַ ְרבָּ יִם"‪.‬‬
‫ְשׁחָ ט ֹו קֹדֶ ם לַתָּ ִמיד‪ ,‬כָּ ֵשׁר‪ ,‬וּבִ לְ בַ ד ֶשׁיְּהֵ א אֶ חָ ד ְממָ ֵרס בְּ ָדמוֹ‪ ,‬עַ ד ֶשׁ ִיּזּ ֵָרק ַדּם הַ תָּ ִמיד‪.‬‬
‫וְ ִאם ִנז ְַרק‪ ,‬כָּ ֵשׁר‪.‬‬

‫‪ 1‬שחט את הפסח לשם‪:‬‬
‫• אלה שאינם יכולים לאכלו‪ ,‬או שאינם מנויים עליו‪,‬‬
‫• לערלים או לטמאים הפסולים לאכילת קרבן הפסח‪,‬‬
‫הקרבן פסול‪.‬‬
‫‪ 2‬שחט את הפסח לשם‪:‬‬
‫• מי שאינו יכול לאכול כזית‪ ,‬וגם לשם מי שיכול לאכול כזית‪.‬‬
‫• מי שלא נמנה על הפסח‪ ,‬וגם לשם מי שנמנה עליו‪.‬‬
‫• מולים וגם לשם ערלים‪.‬‬
‫• טמאים וגם לשם טהורים‪.‬‬
‫הקרבן כשר‪.‬‬
‫‪ 3‬שחט את הפסח קודם חצות היום‪ ,‬הקרבן פסול‪.‬‬
‫‪ 4‬שחט את הפסח קודם לתמיד‪:‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת פסחים‬

‫בס"ד‬

‫‪ 4.1‬צריך לבחוש את דם הפסח עד לאחר שייזרק דם התמיד )שלא ייקרש(‪.‬‬
‫‪ 4.2‬אם נזרק דם הפסח לפני שנזרק דם התמיד‪ ,‬בדיעבד הפסח כשר‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫שחיטת קרבן הפסח או קרבנות אחרים כאשר יש עדין חמץ ברשות בעל הקרבן‬

‫הַ שּׁוֹחֵ ט אֶ ת הַ פֶּ סַ ח עַ ל הֶ חָ מֵ ץ‪ ,‬עוֹבֵ ר בְּ �א תַ ֲע ֶשׂה‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬אַף הַ תָּ ִמיד‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫אַרבָּ עָ ה עָ ָשר‪ ,‬לִ ְשׁמ ֹו חַ יָּב‪ ,‬וְ ֶשׁ�א לִ ְשׁמ ֹו פָּ טוּר‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ :‬הַ פֶּ סַ ח בְּ ְ‬
‫וּשׁאָר כָּ ל הַ זְּ בָ ִחים‪ ,‬בֵּ ין לִ ְשׁמָ ן וּבֵ ין ֶשׁ�א לִ ְשׁמָ ן‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫ְ‬
‫וּבַ מּוֹעֵ ד‪,‬‬
‫לִ ְשׁמ ֹו‪ ,‬פָּ טוּר‪ ,‬וְ ֶשׁ�א לִ ְשׁמ ֹו‪ ,‬חַ יָּב‪,‬‬
‫וּשׁאָר כָּ ל הַ זְּ בָ ִחים‪ ,‬בֵּ ין לִ ְשׁמָ ן וּבֵ ין ֶשׁ�א לִ ְשׁמָ ן‪ ,‬חַ יָּב‪,‬‬
‫ְ‬
‫חוּץ ִמן הַ חַ טָּ את ֶשׁ ְשּׁחָ טָ הּ ֶשׁ�א לִ ְשׁמָ הּ‪.‬‬

‫השוחט את הפסח בערב פסח כאשר יש חמץ ברשותו‪ ,‬עובר בלא תעשה‪.‬‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬
‫אף השוחט את קרבן התמיד בערב פסח כשיש חמץ ברשותו‪ ,‬עובר בלא תעשה‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי יהודה‪:‬‬
‫השוחט את הפסח בערב פסח ויש חמץ ברשותו‪:‬‬
‫‪ 3‬רבי שמעון‪:‬‬
‫‪ 3.1‬אם שחטו לשם פסח‪ ,‬חייב )עובר על לאו(‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אם שחטו שלא לשם פסח‪ ,‬פטור‪.‬‬
‫‪ 4‬השוחט קרבנות אחרים בערב פסח‪ ,‬כאשר יש עדיין חמץ ברשותו‪ ,‬פטור‪.‬‬
‫‪ 5‬השוחט את קרבן הפסח בחג הפסח עצמו ועדיין חמץ ברשותו‪:‬‬
‫‪ 5.1‬שחטו לשם פסח‪ ,‬פטור‪.‬‬
‫‪ 5.2‬שחטו שלא לשם פסח )אלא לשם קרבן אחר(‪ ,‬חייב‪.‬‬
‫‪ 6‬השוחט קרבנות אחרים בפסח עצמו ועדיין חמץ ברשותו‪:‬‬
‫‪ 6.1‬בכל הקרבנות‪ ,‬חוץ מחטאת‪ ,‬בין אם שחטן לשמן ובין אם שחטן שלא לשמן‪ ,‬חייב‪.‬‬
‫‪ 6.2‬בקרבן חטאת ששחטה שלא לשמה‪ ,‬פטור‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬פעילות שנעשית בעזרה בזמן שחיטת קרבן פסח‬

‫הַ פֶּ סַ ח נ ְִשׁחָ ט בְּ ָשׁ�שׁ כִּ תּוֹת‪ֶ ,‬שׁ ֶנּאֱמַ ר )שמות יב(‪" :‬וְ ָשׁחֲטוּ אֹת ֹו כֹּל ְקהַ ל ע ֲַדת י ְִשׂ ָראֵ ל"‪ ,‬קָ הָ ל וְ עֵ ָדה וְ י ְִשׂ ָראֵ ל‪.‬‬
‫נִכְ נְסָ ה כַּ ת הָ ִראשׁ ֹונָה‪ ,‬נ ְִתמַ לֵּאת הָ ֲעז ָָרה‪,‬‬
‫ָנעֲלוּ ַדלְ תוֹת הָ ֲעז ָָרה‪ .‬תָּ ְקעוּ וְ הֵ ִריעוּ וְ תָ ְקעוּ‪.‬‬
‫הַ ֹכּ ֲהנִים עו ְֹמ ִדים שׁוּרוֹת שוּרוֹת‪ ,‬וּבִ ידֵ יהֶ ם בָּ זִיכֵי כֶסֶ ף וּבָ זִיכֵי זָהָ ב‪.‬‬
‫שׁוּרה ֶשׁ ֻכּלָּהּ זָהָ ב‪ ,‬זָהָ ב‪� .‬א הָ יוּ ְמעו ָֹרבִ ין‪.‬‬
‫שׁוּרה ֶשׁ ֻכּלָּה כֶּסֶ ף‪ ,‬כֶּסֶ ף‪ ,‬וְ ָ‬
‫ָ‬
‫וְ �א הָ יוּ לַבָּ זִיכִ ין שׁוּ ַליִם‪ֶ ,‬שׁמָּ א ַינִּיחוּם וְ י ְִק ַרשׁ הַ ָדּם‪.‬‬

‫‪ 1‬הצבור ששוחט את הפסח נחלק ל‪ 3-‬כתות‪.‬‬
‫‪ 2‬כשנכנסה כת ראשונה והתמלאה העזרה‪,‬‬
‫נועלים את הדלתות‪ ,‬והכהנים תוקעים ומריעים ותוקעים‪.‬‬
‫‪ 3‬הכהנים עומדים שורות שורות‪ .‬בידיהם בזיכי )כפות גדולות( כסף ובזיכי זהב‪.‬‬
‫‪ 4‬שורה שיש בה בזיכי כסף‪ ,‬כולה בזיכי כסף‪.‬‬
‫‪ 5‬שורה שיש בה בזיכי זהב‪ ,‬כולה בזיכי זהב‪.‬‬
‫‪ 6‬לבזיכים לא היו שוליים מלמטה כדי שלא יוכלו להניחם על הרצפה‪ ,‬וייקרש הדם אם ישכחום‪.‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫המשך תאור הפעילות בעזרה בזמן שחיטת קרבן הפסח‬

‫ָשׁחַ ט י ְִשׂ ָראֵ ל וְ ִקבֵּ ל הַ כֹּהֵ ן‪,‬‬
‫נו ְֹתנ ֹו ַל ֲחבֵ ר ֹו ַו ֲחבֵ ר ֹו ַל ֲחבֵ רוֹ‪,‬‬
‫וּמקַ בֵּ ל אֶ ת הַ מָּ לֵא וּמַ ֲחזִיר אֶ ת הָ ֵריקָ ן‪.‬‬
‫ְ‬
‫כֹּהֵ ן הַ קָּ רוֹב אֵ צֶ ל הַ ִמּזְבֵּ חַ ‪ ,‬זו ְֹרק ֹו ז ְִריקָ ה אַחַ ת כְּ ֶנגֶד הַ יְסוֹד‪.‬‬

‫‪ 1‬ישראל שוחט את הבהמה‪ ,‬וכהן מקבל בבזיך את הדם מצוואר הבהמה‪.‬‬
‫‪ 2‬הכהן מעביר את הבזיך לחברו הכהן‪ ,‬וחברו לחברו‪ ,‬וכך הלאה דרך כל שורת הכהנים‪.‬‬
‫‪ 3‬כל כהן מקבל כלי מלא דם ומחזיר כלי ריק‪.‬‬
‫‪ 4‬כהן העומד קרוב למזבח‪ ,‬זורק את הדם על המזבח כנגד יסוד המזבח‪.‬‬
‫משנה ז‪:‬‬

‫המשך תאור הפעילות הקשורה לשחיטת קרבן הפסח‬

‫י ְָצתָ ה כַּ ת ִראשׁ ֹונָה וְ נִכְ נְסָ ה כַּ ת ְשׁ ִניָּה‪.‬‬
‫ישׁית‪.‬‬
‫י ְָצתָ ה ְשׁ ִניָּה‪ ,‬נִכְ נְסָ ה ְשׁלִ ִ‬
‫ישׁית‪.‬‬
‫ֲשׂה הַ ְשּׁ ִניָּה וְ הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫ֲשׂה הָ ִראשׁ ֹונָה‪ ,‬כָּ � מַ ע ֵ‬
‫כְּ מַ ע ֵ‬
‫קָ ְראוּ אֶ ת הַ הַ לֵּל‪.‬‬
‫ִאם גּ ְָמרוּ‪ָ ,‬שׁנוּ‪ ,‬וְ ִאם ָשׁנוּ‪ִ ,‬שׁלֵּשׁוּ‪,‬‬
‫אַף עַ ל ִפּי ֶשׁ�א ִשׁלְּ שׁוּ ִמימֵ יהֶ ם‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫בס"ד‬

‫מסכת פסחים‬

‫ישׁית‪� ,‬א ִהגִ יעַ לְ "אָהַ בְ ִתּי כִּ י י ְִשׁמַ ע ה'"‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁעַ מָּ הּ מֻ עָ ִטין‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ִ :‬מימֵ יהֶ ם ֶשׁל כַּ ת ְשׁלִ ִ‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ 1‬כשמסיימת הכת הראשונה את הפעילות בעזרה‪ ,‬היא יוצאת ונכנסת כת שניה‪.‬‬
‫‪ 2‬כמעשה כת ראשונה כך מעשה כת שניה ושלישית‪.‬‬
‫‪ 3‬בכל זמן השחיטה והקרבת הפסח‪ ,‬הלוויים קוראים את ההלל‪.‬‬
‫‪ 4‬אם גמרו לקרוא את ההלל‪ ,‬ועדיין לא הסתימה ההקרבה‪ ,‬קוראים פעם שניה‪,‬‬
‫ואם צריך גם פעם שלישית‪.‬‬
‫‪ 5‬מעולם לא קרה שיקראו הלוויים פעם שלישית‪.‬‬
‫‪ 6‬ר' יהודה‪ :‬כולם הזדרזו להיכנס עם כת ראשונה או שניה‪ ,‬ורק מועטים נשארו לכת השלישית‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬המשך תאור הפעולות הקשורות לשחיטת הפסח‬

‫ֲשׂהוּ בַ ַשּׁבָּ ת‪,‬‬
‫ֲשׂהוּ בַ חֹל‪ ,‬כָּ � מַ ע ֵ‬
‫כְּ מַ ע ֵ‬
‫יחים אֶ ת הָ ֲעז ָָרה ֶשׁ�א בִ ְרצוֹן חֲכָ ִמים‪.‬‬
‫אֶ לָּא ֶשׁהַ ֹכּ ֲהנִים ְמ ִד ִ‬

‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬כּוֹס הָ יָה ְממַ לֵּא ִמ ַדּם הַ ַתּעֲרוֹבוֹת‪ ,‬ז ְָרק ֹו ז ְִריקָ ה אַחַ ת עַ ל גַּ בֵּ י הַ ִמּזְבֵּ חַ ‪,‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫וְ �א הוֹדוּ ל ֹו חֲכָ ִמים‪.‬‬

‫‪ 1‬הפעולות הנעשות בקרבן הפסח ביום חול‪ ,‬נעשות גם כאשר ערב פסח חל בשבת‪.‬‬
‫‪ 2‬גם בשבת שטפו את העזרה לאחר סיום הקרבת הפסחים‪ ,‬אולם שלא ברצון חכמים‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬אסוף כוס דם מהרצפה וזריקתו על המזבח‪:‬‬
‫‪ 1‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬מתיר לזרוק אותו על המזבח‪.‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪ :‬אוסר לזרוק את הדם‪ .‬כיוון שהדם הכשר מתבטל לדם התמצית שעל הרצפה ופסול למזבח‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬תאור הפעולות בקרבן לאחר זריקת הדם‬

‫מּוּדים‪,‬‬
‫יטין ? אֻ נ ְְקלָיוֹת ֶשׁל בַּ ְרזֶל הָ יוּ ְקבוּעִ ים בַּ כְּ תָ לִ ים וּבָ עַ ִ‬
‫כֵּיצַ ד תּוֹלִ ין וּמַ ְפ ִשׁ ִ‬
‫ֶשׁבָּ הֶ ן תּוֹלִ ין וּמַ ְפ ִשׁיטִ ין‪.‬‬
‫וְ כָ ל ִמי ֶשׁאֵ ין ל ֹו מָ קוֹם לִ ְתלוֹת וּלְ הַ ְפ ִשׁיט‪,‬‬
‫מַ ְקלוֹת ַדּ ִקּים ֲחל ִָקים הָ יוּ ָשׁם‪ ,‬וּמַ נִיחַ עַ ל כְּ תֵ פ ֹו וְ עַ ל כֶּתֶ ף ֲחבֵ רוֹ‪ ,‬וְ ת ֹולֶה וּמַ ְפ ִשׁיט‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫אַרבָּ עָ ה עָ ָשׂר ֶשׁחָ ל לִ ְהיוֹת בַּ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬מַ נִּיחַ יָד ֹו עַ ל כֶּתֶ ף ֲחבֵ רוֹ‪ ,‬וְ יַד ֲחבֵ ר ֹו עַ ל כְּ תֵ פוֹ‪,‬‬
‫ְ‬
‫וְ ת ֹולֶה וּמַ ְפ ִשׁיט‪.‬‬

‫‪ .1‬היו תולים את הקרבן על אונקליות של ברזל )ווים שראשיהם כפופים( הקבועים בכתלים‪.‬‬
‫‪ .2‬ומפשיטים את הקרבן מעורו‪.‬‬
‫‪ .3‬אם לא הספיקו האונקליות לכל הקרבנות‪:‬‬
‫מניח ‪ 2‬מקלות דקים וחלקים על כתפו וכתף חברו‪ ,‬ותולה עליהם את הקרבן ומפשיטו‪.‬‬
‫‪ .4‬אם ארבעה עשר בניסן חל בשבת‪ ,‬האם אפשר לטלטל את המקלות הדקים ?‬
‫‪ .4.1‬חכמים‪ :‬אפשר‪.‬‬
‫‪ .4.2‬ר' אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ .4.2.1‬אוסר את הטלטול‪.‬‬
‫‪ .4.2.2‬בעל הקרבן מניח ידו השמאלית על כתף חברו הימנית‪ ,‬וחברו על כתפו‪.‬‬
‫‪ .4.2.3‬תולים את הפסח על זרועותיהם‪ ,‬ומפשיטים אותו‪.‬‬
‫משנה י‪ :‬המשך תאור הפעולות בקרבן לאחר זריקת הדם‬

‫מוּריו‪,‬‬
‫ְק ָרע ֹו וְ הו ִֹציא אֵ ָ‬
‫נְתָ נ ֹו בַ מָּ גִ יס‪,‬‬
‫וְ ִה ְק ִט ָירן עַ ל גַּ בֵּ י הַ ִמּזְבֵּ חַ ‪.‬‬
‫י ְָצתָ ה כַּ ת ִראשׁ ֹונָה וְ י ְָשׁבָ ה לָהּ בְּ הַ ר הַ בַּ יִת‪,‬‬
‫ְשׁ ִניָּה בַ חֵ יל‪,‬‬
‫ישׁית בִּ ְמקוֹמָ הּ עוֹמֶ דֶ ת‪.‬‬
‫וְ הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫חָ ֵשׁכָ ה‪ ,‬י ְָצאוּ וְ צָ לוּ אֶ ת ִפּ ְסחֵ יהֶ ן‪.‬‬

‫‪ 1‬לאחר הפשטת העור‪ ,‬קורע את הקרבן ומנקה אותו‪.‬‬
‫‪ 2‬מוציא את החלקים הקרבים על גבי המזבח )"אמוריו"(‪ ,‬ונותן אותם בקערה )"מגיס"(‪.‬‬
‫‪ 3‬הכהן מקטיר את החלקים על גבי המזבח‪.‬‬
‫‪ 4‬אם ערב פסח חל להיות בשבת‪) ,‬ואינם יכולים לטלטל את הפסח לבתיהם(‪:‬‬
‫‪ 4.1‬כת ראשונה לאחר שסיימה‪ ,‬יוצאת מהעזרה ומחכה בהר הבית עד לחשכה‪.‬‬
‫‪ 4.2‬כת שניה לאחר שסיימה‪ ,‬יוצאת ומחכה בחיל‪.‬‬
‫‪ 4.3‬כת שלישית‪ ,‬נשארת לעמוד במקומה בעזרה‪.‬‬
‫‪ 5‬לאחר החשכה לוקח כל אחד את קרבנו לביתו כדי לצלות אותו‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת פסחים‬

‫בס"ד‬
‫פרק ו‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫פעולות בקרבן פסח שדוחות או אינן דוחות את השבת‪ ,‬מלאכות‬
‫הקשורות לקרבן פסח שאפשר לעשותן בערב שבת‪ ,‬דיני קרבן חגיגה‪,‬‬
‫שחיטת קרבן הפסח וקרבנות אחרים שלא לשמם בערב פסח שחל‬
‫בשבת‪ ,‬השוחט את קרבן הפסח בשבת‪ ,‬פעמים שהוא חייב חטאת‬
‫ופעמים שהוא פטור מחטאת‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬פעולות בקרבן פסח שדוחות או אינן דוחות את השבת‬

‫אֵ לּוּ ְדבָ ִרים בַּ פֶּ סַ ח דּוֹחִ ין אֶ ת הַ ַשּׁבָּ ת‪:‬‬
‫וּמחוּי ְק ָרבָ יו‪ ,‬וְ הֶ ְקטֵ ר ֲחלָבָ יו‪,‬‬
‫ְשׁ ִחיטָ ת ֹו‪ ,‬וּז ְִריקַ ת ָדּמ ֹו‪ִ ,‬‬
‫אֲ בָ ל ְצלִ יָּת ֹו ַוה ֲָדחַ ת ְק ָרבָ יו‪ ,‬אֵ ינָן דּו ִֹחין אֶ ת הַ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫הַ ְרכָּ בָ ת ֹו ַו ֲהבָ אָת ֹו ִמחוּץ ל ְַתּחוּם‪ַ ,‬וח ֲִתיכַ ת יַבַּ לְ תּוֹ‪,‬‬
‫אֵ ין דּו ִֹחין אֶ ת הַ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬דּו ִֹחין‪.‬‬

‫‪ 1‬פעולות שדוחות את השבת‪:‬‬
‫‪ 1.1‬שחיטת הפסח )זמנה קבוע ל יד בניסן(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬זריקת דמו )זמנה קבוע ל יד ניסן(‪.‬‬
‫‪ 1.3‬ניקוי המעיים של הפסח מהפרש שבתוכם )שלא יסריחו(‪.‬‬
‫‪ 1.4‬הקטרת החלבים על גבי המזבח )עיקר מצוותה ביום(‪.‬‬
‫‪ 2‬פעולות שאינן דוחות את השבת )אפשר לדחותם למוצאי שבת(‪:‬‬
‫‪ 2.1‬צליית הפסח‪.‬‬
‫‪ 2.2‬שטיפה במים של הקרביים של הקרבן משיירי הפרש‪.‬‬
‫‪ 3‬לגבי הפעולות הבאות‪:‬‬
‫• הרכבת הקרבן על כתפיו להוליכו דרך רשות הרבים‪,‬‬
‫• הבאת הקרבן מחוץ לתחום‪,‬‬
‫• חיתוך יבלת לחה בקרבן‪.‬‬
‫אין דוחים את השבת‪.‬‬
‫‪ 3.1‬תנא קמא‪:‬‬
‫דוחים את השבת‪.‬‬
‫‪ 3.2‬רבי אליעזר‪:‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫דיון לגבי המלאכות שאסורות משום שבות אך מותר לעשותם בקרבן פסח בשבת‬

‫אָמַ ר ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר‪ַ :‬והֲ�א ִדין הוּא‪ :‬מָ ה ִאם ְשׁ ִחיטָ ה ֶשׁ ִהיא ִמשּׁוּם ְמלָאכָ ה‪ ,‬דּוֹחָ ה אֶ ת הַ ַשּׁבָּ ת‪,‬‬
‫אֵ לּוּ ֶשׁהֵ ן ִמשּׁוּם ְשׁבוּת‪� ,‬א י ְִדחוּ אֶ ת הַ ַשּׁבָּ ת ?‬
‫אָסרוּ ב ֹו ִמשּׁוּם ְשׁבוּת‪.‬‬
‫אָמַ ר ל ֹו ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ ‪ :‬יוֹם טוֹב יוֹכִ יחַ ‪ֶ ,‬שׁ ִה ִתּירוּ ב ֹו ִמשּׁוּם ְמלָאכָ ה‪ ,‬וְ ְ‬
‫אָמַ ר ל ֹו ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר‪ :‬מַ ה זֶּה‪ ,‬יְהוֹשֻׁ עַ ? מָ ה ְראָיָה ְרשׁוּת ל ִַמּ ְצוָה ?‬
‫הֵ ִשׁיב ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א וְ אָמַ ר‪ :‬הַ זָּאָה תוֹכִ יחַ ‪ֶ ,‬שׁ ִהיא ִמ ְצוָה וְ ִהיא ִמשּׁוּם ְשׁבוּת וְ אֵ ינָהּ דּוֹחָ ה אֶ ת הַ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫אַף אַ תָּ ה אַל ִתּ ְתמָ הּ עַ ל אֵ לּוּ‪ֶ ,‬שׁאַף עַ ל ִפּי ֶשׁהֵ ן ִמ ְצוָה וְ הֵ ן ִמשּׁוּם ְשׁבוּת‪� ,‬א י ְִדחוּ אֶ ת הַ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫אָמַ ר ל ֹו ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר‪ :‬וְ עָ לֶיהָ אֲ נִי ָדן‪ ,‬וּמָ ה ִאם ְשׁ ִחיטָ ה ֶשׁ ִהיא ִמשּׁוּם ְמלָאכָ ה‪ ,‬דּוֹחָ ה אֶ ת הַ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫הַ זָּאָה ֶשׁ ִהיא ִמשּׁוּם ְשׁבוּת‪ ,‬אֵ ינ ֹו ִדין ֶשׁדּוֹחָ ה אֶ ת הַ ַשּׁבָּ ת ?‬
‫אָמַ ר ל ֹו ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א‪ :‬א ֹו ִחלּוּף‪ ,‬מָ ה ִאם הַ זָּאָה ֶשׁ ִהיא ִמשּׁוּם ְשׁבוּת‪ ,‬אֵ ינָהּ דּוֹחָ ה אֶ ת הַ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫ְשׁ ִחיטָ ה ֶשׁהִ יא ִמשּׁוּם ְמלָאכָ ה‪ ,‬אֵ ינ ֹו ִדין ֶשׁ�א ִת ְדחֶ ה אֶ ת הַ ַשּׁבָּ ת ?‬
‫אָמַ ר ל ֹו ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר‪ :‬ע ֲִקיבָ א‪ ,‬עָ קַ ְרתָּ מַ ה ֶשּׁכָּ תוּב בַּ תּו ָֹרה‪" :‬בֵּ ין הָ עַ ְרבַּ יִם‪ …‬בְּ מ ֹועֲד ֹו"‪ ,‬בֵּ ין בַּ חֹל בֵּ ין בַּ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫אַמַ ר ל ֹו‪ַ :‬רבִּ י‪ ,‬הָ בֵ א לִ י מוֹעֵ ד לָאֵ לּוּ כַּ מּוֹעֵ ד ל ְַשּׁ ִחיטָ ה‪.‬‬
‫כְּ לָל אָמַ ר ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א‪ :‬כָּ ל ְמלָאכָ ה ֶשׁאֶ ְפ ָשׁר ַלעֲשׂוֹתָ הּ מֵ עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת‪ ,‬אֵ ינָהּ דּוֹחָ ה אֶ ת הַ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫ְשׁ ִחיטָ ה ֶשׁ ִאי אֶ ְפ ָשׁר ַלעֲשׂוֹתָ הּ מֵ עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת‪ ,‬דּוֹחָ ה אֶ ת הַ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬

‫‪ 1‬רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 1.1‬הרכבת הקרבן‪ ,‬הבאתו וחיתוך יבלתו מותרים בשבת שהרי הן רק איסורי שבות‪.‬‬
‫‪ 1.2‬לומד את זה מקל וחומר‪ ,‬שאפילו שחיטת הפסח מותרת בשבת למרות שהיא אב מלאכה‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי יהושע‪:‬‬
‫‪ 2.1‬מביא ראיה מיו"ט שאין פה קל וחומר‪.‬‬
‫‪ 2.2‬לכן מלאכות אלה אפילו שהן רק שבות אסורות בשבת‪.‬‬
‫‪ 3‬כלל אמר רבי עקיבא‪:‬‬
‫‪ 3.1‬מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת‪ ,‬אינה דוחה את השבת )אפילו איסורה רק שבות(‪.‬‬
‫‪ 3.2‬שחיטה שאי אפשר לעשותה מערב שבת דוחה את השבת‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫מתי מביאים קרבן חגיגה )הבא יחד עם קרבן פסח(‬

‫אֵ ימָ תַ י מֵ בִ יא ֲחגִ יגָה עִ מּ ֹו ?‬
‫בִּ זְמַ ן ֶשׁהוּא בָ א בַּ חֹל‪ ,‬בְּ טָ ה ֳָרה וּבְ מֻ עָ ט‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת פסחים‬

‫בס"ד‬

‫יאין עִ מּ ֹו ֲחגִ יגָה‪.‬‬
‫וּבִ זְמַ ן ֶשׁהוּא בָ א בַּ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬בִּ ְמרֻ בֶּ ה וּבְ טֻ ְמאָה‪ ,‬אֵ ין ְמבִ ִ‬

‫‪ 1‬מביאים קרבן חגיגה אם מתקיימים שלושת התנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ 1.1‬כערב פסח חל בימות החול‪.‬‬
‫‪ 1.2‬רוב הצבור טהורים‪.‬‬
‫‪ 1.3‬בקרבן הפסח אין כדי שביעה של כל מנוייו‪.‬‬
‫‪ 2‬אין מביאים קרבן חגיגה אם אחד מהתנאים הנ"ל אינו מתקיים‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫דיני קרבן חגיגה‬

‫וּמן הַ נְּקֵ בוֹת‪.‬‬
‫וּמן הָ עִ זִּ ים‪ִ ,‬מן הַ זְּ כָ ִרים ִ‬
‫ֲחגִ יגָה הָ יְתָ ה בָ אָה ִמן הַ צֹּאן‪ִ ,‬מן הַ בָּ קָ ר‪ִ ,‬מן הַ כְּ בָ ִשׂים ִ‬
‫וְ ֶנ ֱא ֶכלֶת לִ ְשׁנֵי י ִָמים וְ ַל ְילָה אֶ חָ ד‪.‬‬

‫‪ 1‬קרבן חגיגה בא מהצאן‪ ,‬מהבקר‪ ,‬מהכבשים‪ ,‬מהעזים‪ ,‬מזכרים או מנקבות‪.‬‬
‫‪ 2‬קרבן חגיגה נאכל לשני ימים )ארבעה עשר וחמישה עשר(‪ ,‬ולילה שביניהם‪.‬‬

‫משנה ה‪ :‬שחיטת קרבן הפסח וקרבנות אחרים שלא לשמם בערב פסח שחל בשבת‬

‫הַ פֶּ סַ ח ֶשׁ ְשּׁחָ ט ֹו ֶשׁ�א לִ ְשׁמ ֹו בַ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬חַ יָּב עָ לָיו חַ טָּ את‪.‬‬
‫וּשׁאָר כָּ ל הַ זְּ בָ ִחים ֶשׁ ְשּׁחָ טָ ן לְ ֵשׁם פֶּ סַ ח‪ִ ,‬אם אֵ ינָן ְראוּיִין‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫ְ‬
‫וְ ִאם ְראוּ ִיין הֵ ן‪ַ :‬רבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר ְמחַ יֵּב חַ טָּ את‪ ,‬וְ ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ פּוֹטֵ ר‪.‬‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר‪ :‬מָ ה ִאם הַ פֶּ סַ ח ֶשׁהוּא מֻ תָּ ר לִ ְשׁמוֹ‪ ,‬כְּ ֶשׁ ִשּׁנָּה אֶ ת ְשׁמוֹ‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫סוּרין לִ ְשׁמָ ן‪ ,‬כְּ ֶשׁ ִשּׁנָּה אֶ ת ְשׁמָ ן‪ ,‬אֵ ינ ֹו ִדין ֶשׁ ְיּהֵ א חַ יָּב ?‬
‫זְבָ ִחים ֶשׁהֵ ן אֲ ִ‬
‫אָמַ ר ל ֹו ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ ‪� :‬א‪ִ ,‬אם אָמַ ְרתָּ בַּ פֶּ סַ ח‪ֶ ,‬שׁ ִשּׁנָּהוּ לְ ָדבָ ר אָסוּר‪ֹ ,‬תּאמַ ר בַּ זְּ בָ ִחים‪ֶ ,‬שׁ ִשּׁנָּן לְ ָדבָ ר הַ מֻּ תָּ ר‪.‬‬
‫מוּרי ִצבּוּר יוֹכִ יחוּ‪ֶ ,‬שׁהֵ ן מֻ תָּ ִרין לִ ְשׁמָ ן‪ ,‬וְ הַ שּׁוֹחֵ ט לִ ְשׁמָ ן‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫אָמַ ר ל ֹו ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר‪ :‬אֵ ֵ‬
‫מוּרי ִצבּוּר ֶשׁיֶּשׁ לָהֶ ן ִק ְצבָ ה‪ ,‬תֹּאמַ ר בַּ פֶּ סַ ח‪ֶ ,‬שׁאֵ ין ל ֹו ִק ְצבָ ה ?‬
‫אָמַ ר ל ֹו ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ ‪� :‬א‪ִ ,‬אם אָמַ ְרתָּ בְּ אֵ ֵ‬
‫מוּרי ִצבּוּר‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר‪ :‬אַף הַ שּׁוֹחֵ ט לְ ֵשׁם אֵ ֵ‬

‫‪ 1‬שחט את הפסח בשבת שלא לשמו חייב חטאת‪.‬‬
‫‪ 2‬שחט זבחים אחרים )כגון שלמים( בשבת לשם פסח‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם הקרבנות לא היו ראויים לקרבן פסח‪ ,‬כגון שהיו בקר או נקבות‪ ,‬חייב חטאת‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם הקרבנות ראויים לקרבן פסח‪:‬‬
‫מחייב חטאת‪.‬‬
‫‪ 2.2.1‬ר' אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2.2.2‬ר' יהושע‪ :‬פוטר מחטאת‪.‬‬
‫‪ 2.2.3‬גם רבי יהושע וגם רבי אליעזר מביאים ראיות לטענתם‪.‬‬
‫‪ 2.3‬רבי מאיר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬השוחט בשבת בשוגג זבחים אחרים לשם תמידים או מוספים‪,‬‬
‫פטור מחטאת )שבת נדחית לגבי קרבנות ציבור שקבוע להם זמן(‪.‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫השוחט את קרבן הפסח בשבת‪ ,‬פעמים שהוא חייב חטאת ופעמים שהוא פטור מחטאת‪.‬‬

‫ְשׁחָ ט ֹו ֶשׁ�א לְ אוֹכְ לָיו וְ ֶשׁ�א לִ ְמנוּיָיו‪ָ ,‬לע ֲֵרלִ ין וְ ל ְַטּמֵ ִאין‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫לְ אוֹכְ לָיו וְ ֶשׁ�א לְ אוֹכְ לָיו‪ ,‬לִ ְמנוּיָיו וְ ֶשׁ�א לִ ְמנוּיָיו‪ ,‬לַמּוּלִ ין וְ ָלע ֲֵרלִ ין‪ ,‬ל ְַטּהו ִֹרים וְ ל ְַטּמֵ ִאים‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫ְשׁחָ ט ֹו וְ נ ְִמצָ א בַ עַ ל מוּם‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫ְשׁחָ ט ֹו וְ נ ְִמצָ א ְט ֵרפָ ה בַ סֵּ תֶ ר‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫ְשׁחָ ט ֹו וְ נו ַֹדע ֶשׁמָּ ְשׁכוּ הַ בְּ עָ לִ ים אֶ ת י ָָדם‪,‬‬
‫א ֹו ֶשׁמֵּ תוּ א ֹו ֶשׁנּ ְִט ְמאוּ‪,‬‬
‫פָּ טוּר‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁ ָשּׁחַ ט בִּ ְרשׁוּת‪.‬‬

‫‪ 1‬אם הפסח נפסל כיוון ששחט אותו לשם אנשים שאינם יכולים לאכלו‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫• לחולים שאינם יכולים לאכול כזית ממנו או לאלה שלא נמנו עליו‪.‬‬
‫• לערלים או טמאים‪ ,‬הפסולים לקרבן פסח‪.‬‬
‫חייב חטאת‪.‬‬
‫‪ 2‬אם שחט גם לשם אלה שיכולים לאכול ממנו‪ ,‬וגם לאלה שאינם יכולים לאכול ממנו‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫• לאלה שאינם יכולים לאכול כזית וגם לאלה שיכולים‪.‬‬
‫• למי שלא נמנה על הפסח וגם למי שנמנה עליו‪.‬‬
‫• לערלים וגם למולים‪.‬‬
‫• לטמאים וגם לטהורים‪.‬‬
‫פטור מחטאת‪.‬‬
‫‪ 3‬שחט את הפסח ונמצא בו מום גלוי שלא בדקו כראוי‪ ,‬חייב חטאת‪.‬‬
‫‪ 4‬שחט את הפסח ונמצא פסול‪ ,‬אך אי אפשר היה לדעת שהוא פסול‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫• שלאחר השחיטה נמצא טרפה במקום נסתר‪.‬‬
‫• שלאחר השחיטה נודע שהבעלים משכו ידם מקרבן זה ונמנו על קרבן אחר‪.‬‬
‫• שמתו הבעלים או נטמאו‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת פסחים‬

‫בס"ד‬

‫פטור מקרבן חטאת )שנחשב לאנוס ולא לשוגג(‪.‬‬
‫פרק ז‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫דיני צליית קרבן הפסח‪ ,‬קרבן פסח שסכו אותו בשמן תרומה או בשמן‬
‫מעשר שני‪ ,‬קרבנות שמוקרבים בטומאה‪ ,‬קרבן פסח שנטמא בו הבשר או‬
‫החלב‪ ,‬מקרים שעושים בהם פסח שני‪ ,‬קרבנות שהציץ מכפר עליהם‪ ,‬זמן‬
‫שריפת קרבן פסח שנטמא או נטמאו הבעלים‪ ,‬החלקים הנאכלים בקרבן‬
‫פסח‪ ,‬דין שבירת עצם ודין נותר‪ ,‬אבר מהקרבן פסח שיצא חוץ למחיצתו‪,‬‬
‫שתי חבורות היושבות בבית אחד‪.‬‬

‫מושגים‪:‬‬

‫זו טומאה החבויה במקום לא ידוע ונטמא אדם ממנה ללא ידיעתו‪ ,‬ואח"כ נמצא המת‪ .‬המשנה דנה‬
‫טומאת התהום‪:‬‬
‫במי שהקריב קרבן פסח או קרבן נזיר‪ ,‬ואח"כ נודע לו שנטמא בטומאת התהום‪ ,‬האם הציץ מכפר‬
‫על קרבנותיו‪.‬‬
‫זה הגיד הסמוך לעצם‪ .‬גיד זה אסור לאכילה מדאוריתא‪ .‬ישנו גיד נוסף שסמוך לבשר‪ .‬הוא אסור‬
‫גיד הנשה‪:‬‬
‫לאכילה מדרבנן‪ .‬לגבי דין נותר‪ ,‬גיד הנשה הסמוך לעצם‪ ,‬אינו נחשב לנותר כיון שאסור באכילה‪ .‬גיד‬
‫הנשה הסמוך לבשר‪ ,‬נחשב לנותר כיון שנאסר רק מדרבנן‪.‬‬
‫קרבן הבא בטומאה‪ :‬אם רוב הקהל טמאים טומאת מת‪ ,‬או שהכהנים או כלי השרת טמאים טומאת מת‪ ,‬עושים את הפסח‬
‫במועדו‪ ,‬ואינם נדחים לפסח שני‪ .‬הדבר נכון גם לקרבנות אחרים שזמנם קבוע‪ ,‬שקרבים אפילו‬
‫בטומאה‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬כיצד צולים את קרבן הפסח ?‬

‫כֵּיצַ ד צוֹלִ ין אֶ ת הַ פֶּ סַ ח ?‬
‫יאין ַשׁפּוּד ֶשׁל ִרמּוֹן‪ ,‬תּ ֹו ֲחב ֹו ִמתּוֹ� ִפּיו עַ ד בֵּ ית נְקוּבָ תוֹ‪,‬‬
‫ְמבִ ִ‬
‫וְ נוֹתֵ ן אֶ ת כְּ ָרעָ יו וְ אֶ ת בְּ נֵי מֵ עָ יו לְ תוֹכוֹ‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י יוֹסֵ י הַ גְּ לִ ילִ י‪.‬‬
‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪ :‬כְּ ִמין בִּ שּׁוּל הוּא זֶה‪ ,‬אֶ לָּא תוֹלִ ין חוּצָ ה ל ֹו‪.‬‬

‫‪ 1‬תוחבים שפוד של עץ רמון דרך הפה‪ ,‬לתוך גוף הקרבן ותולים אותו בתנור כדי לצלותו‪.‬‬
‫‪ 2‬לגבי הכרעיים ובני המעיים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬רבי יוסי הגלילי )ואין הלכה כמותו(‪ :‬נותן אותם לתוך גוף הקרבן וצולה הכל יחד‪.‬‬
‫‪ 2.2‬רבי עקיבא‪:‬‬
‫‪ 2.2.1‬אם הכרעיים ובני המעיים הם בתוך הגוף זה נראה כבישול‪.‬‬
‫‪ 2.2.2‬אלא תולים אותם לצלייה על שיפוד ליד קרבן הפסח‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫המשך דיני צליית קרבן הפסח‬

‫אַסכְּ לָא‪.‬‬
‫אֵ ין צוֹלִ ין אֶ ת הַ פֶּ סַ ח �א עַ ל הַ ַשּׁפּוּד וְ �א עַ ל הָ ְ‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י צָ דוֹק‪:‬‬
‫אַסכְּ לָא‪.‬‬
‫וּצלֵה לָנוּ אֶ ת הַ פֶּ סַ ח עַ ל הָ ְ‬
‫ֲשׂה בְּ ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל ֶשׁאָמַ ר לְ טָ בִ י עַ בְ דּוֹ‪ ,‬צֵ א ְ‬
‫מַ ע ֶ‬
‫נָגַ ע בְּ חַ ְרס ֹו ֶשׁל ַתּנּוּר‪ ,‬י ְִקלוֹף אֶ ת ְמקוֹמוֹ‪.‬‬
‫נָטַ ף מֵ ָר ְטבּ ֹו עַ ל הַ חֶ ֶרס וְ חָ זַר עָ לָיו‪ ,‬יִטּוֹל אֶ ת ְמקוֹמוֹ‪.‬‬
‫נָטַ ף מֵ ָר ְטבּ ֹו עַ ל הַ ֹסּלֶת‪ ,‬י ְִקמוֹץ אֶ ת ְמקוֹמ ֹו‪.‬‬

‫‪ 1‬אין צולים את קרבן הפסח על שיפוד של מתכת‪.‬‬
‫‪ 2‬אין צולים את הפסח על טס של מתכת )"אסכלה"(‪ ,‬אלא אם כן‪:‬‬
‫‪] 2.1‬האסכלה מנוקבת וחום האש עובר דרך החורים וצולה את הבשר‪.‬‬
‫‪ 2.2‬הבשר אינו נוגע באסכלה‪[.‬‬
‫‪ 3‬רבי צדוק‪ :‬ספור מעשה ברבן גמליאל שאמר לטבי עבדו לצלות את הפסח על האסכלה )המנוקבת(‪.‬‬
‫‪ 4‬אם הפסח נוגע בדפנות התנור והוא נצלה מהדופן‪ ,‬יש לקלוף את הבשר שנגע בתנור‪.‬‬
‫‪ 5‬אם נטף רוטב על התנור ונצלה וחזר חזרה על הפסח‪ ,‬יקלוף מהבשר שעליו נפל הרוטב וישרוף אותו‪.‬‬
‫‪ 6‬אם נטף הרוטב על הסולת הרותחת‪ ,‬ונצלה מחמת הסולת‪ ,‬ייטול מלא קומץ מהסולת וישרוף אותו‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫דין קרבן פסח שסכו אותו בשמן תרומה‬

‫סָ כ ֹו בְ ֶשׁמֶ ן ְתּרוּמָ ה‪:‬‬
‫בוּרת ֹכּ ֲהנִים‪ ,‬יֹאכֵלוּ‪.‬‬
‫ִאם ֲח ַ‬
‫ִאם י ְִשׂ ָראֵ ל‪ִ :‬אם חַ י הוּא‪ ,‬י ְִדיחֶ נּוּ‪.‬‬
‫וְ ִאם צָ לִ י הוּא‪ ,‬י ְִקלוֹף אֶ ת הַ ִחיצוֹן‪.‬‬

‫ירוּשׁ ַליִם‪.‬‬
‫בוּרה‪ֶ ,‬שׁאֵ ין פּו ִֹדין מַ ֲע ֵשׂר ֵשׁנִי בִ ָ‬
‫ֲשׂנּוּ ָד ִמים עַ ל בְּ נֵי ֲח ָ‬
‫ֲשׂר ֵשׁנִי‪� ,‬א ַיע ֶ‬
‫סָ כ ֹו בְ ֶשׁמֶ ן ֶשׁל מַ ע ֵ‬

‫‪ 1‬אם החבורה שנמנתה עליו היא חבורת כהנים‪ ,‬יאכלוהו רגיל‪.‬‬
‫‪ 2‬אם המנויים הם ישראלים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם סכו אותו קודם שנצלה‪ ,‬אפשר לשטוף את השמן מעליו‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם סכו אותו לאחר צלייתו‪) ,‬בעודו חם(‪ ,‬יש לקלוף את הקליפה החיצונית של הבשר‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת פסחים‬

‫בס"ד‬

‫כותרת נוספת‪ :‬דין קרבן פסח שסכו אותו בשמן של מעשר שני‬
‫אין לחייב את החבורה שאוכלת את הקרבן במחיר השמן‪ ,‬כי אין פודים מעשר שני בירושלים‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫קרבנות שמוקרבים בטומאה‬

‫)ראה מושגים(‬

‫ח ֲִמ ָשּׁה ְדבָ ִרים בָּ ִאין בְּ טֻ ְמאָה וְ אֵ ינָן ֶנאֱכָ לִ ין בְּ טֻ ְמאָה‪:‬‬
‫אשׁי ח ֳָד ִשׁים‪.‬‬
‫וּשׁעִ ֵירי ָר ֵ‬
‫וּשׁתֵּ י הַ לֶּחֶ ם‪ ,‬וְ לֶחֶ ם הַ פָּ נִים‪ ,‬וְ זִבְ חֵ י ַשׁלְ מֵ י ִצבּוּר‪ְ ,‬‬
‫הָ עֹמֶ ר‪ְ ,‬‬
‫הַ פֶּ סַ ח ֶשׁבָּ א בְ טֻ ְמאָה‪,‬‬
‫ֶנאֱכָ ל בְּ טֻ ְמאָה‪ֶ ,‬שׁ�א בָ א ִמ ְתּ ִחלָּת ֹו אֶ לָּא לַאֲ כִ ילָה‪.‬‬

‫‪ 1‬קרבנות ציבור‪:‬‬
‫‪ 1.1‬חמישה קרבנות ציבור מוקרבים אפילו בטומאה‪ ,‬אך אין נאכלים בטומאה‪:‬‬
‫‪ 1.1.1‬מנחת העומר שמקריבים ב‪-‬ט"ז בניסן‪.‬‬
‫‪ 1.1.2‬שתי הלחם שמביאים בחג השבועות‪.‬‬
‫‪ 1.1.3‬לחם הפנים‪.‬‬
‫‪ 1.1.4‬שני כבשי עצרת שבאים יחד עם לחם הפנים‪.‬‬
‫‪ 1.1.5‬שעירי ראשי חדשים ושאר המועדות‪.‬‬
‫‪ 1.2‬במושג טומאה הכוונה שהכוהנים טמאים או שכלי השרת טמאים‪.‬‬
‫‪ 2‬קרבן פסח שבא בטומאה‪,‬‬
‫‪ 2.1‬נאכל בטומאה‪ ,‬שכל מטרת קרבן הפסח היא אכילתו‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬קרבן פסח שנטמא בו הבשר או החלב‬

‫נ ְִטמָ א הַ בָּ ָשׂר וְ הַ חֵ לֶב קַ יָם‪ ,‬אֵ ינ ֹו זו ֵֹרק אֶ ת הַ ָדּם‪.‬‬
‫נ ְִטמָ א הַ חֵ לֶב וְ הַ בָּ ָשׂר קַ יָּם‪ ,‬זו ֵֹרק אֶ ת הַ ָדּם‪.‬‬
‫וּבַ מֻּ ְק ָדּ ִשׁין אֵ ינ ֹו כֵן‪,‬‬
‫אֶ לָּא אַף עַ ל ִפּי ֶשׁנּ ְִטמָ א הַ בָּ ָשר וְ הַ חֵ לֶב קַ יָּם‪ ,‬זו ֵֹרק אֶ ת הַ ָדּם‪.‬‬

‫‪ 1‬אם נטמא הבשר‪ ,‬ולא נטמא החלב‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אין זורקים את הדם על המזבח‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אין אוכלים את הפסח‪.‬‬
‫‪ 2‬אם נטמא החלב ולא נטמא הבשר‪:‬‬
‫‪ 2.1‬זורקים את הדם על המזבח‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אוכלים את הבשר‪.‬‬
‫‪ 3‬לגבי קרבנות אחרים‪:‬‬
‫אם נטמא הבשר ולא נטמא החלב‪:‬‬
‫‪ 3.1‬זורקים את הדם על המזבח‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אין אוכלים את הבשר‪.‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫מתי עושים פסח ראשון ומתי פסח שני במקרה של טומאה ?‬

‫נ ְִטמָ א הַ קָּ הָ ל א ֹו רֻ בּוֹ‪ ,‬א ֹו ֶשׁהָ יוּ הַ ֹכּ ֲהנִים ְטמֵ ִאים וְ הַ קָּ הָ ל טְ הו ִֹרים‪ ,‬יֵעָ ֶשׂה בְ טֻ ְמאָה‪.‬‬
‫נ ְִטמָ א ִמעוּט הַ קָּ הָ ל‪ ,‬הַ ְטּהו ִֹרין עו ִֹשׂין אֶ ת הָ ִראשׁוֹן‪ ,‬וְ הַ ְטּמֵ ִאין עו ִֹשׂין אֶ ת הַ ֵשּׁנִי‪.‬‬

‫‪ 1‬מקריבים פסח ראשון במקרה של טומאה באחד מהאפשרויות הבאות‪:‬‬
‫‪ 1.1‬הקהל כולו או רובו טמא‪.‬‬
‫‪ 1.2‬הכהנים טמאים‪ ,‬אפילו אם הקהל טהור‪.‬‬
‫‪ 1.3‬כלי השרת טמאים‪.‬‬
‫‪ 2‬אם נטמא מעוט הקהל‪:‬‬
‫‪ 2.1‬הטהורים עושים פסח ראשון‪.‬‬
‫‪ 2.2‬הטמאים עושים פסח שני‪.‬‬
‫משנה ז‪:‬‬

‫קרבנות שהציץ מכפר עליהם‬

‫הַ פֶּ סַ ח ֶשׁ ִנּז ְַרק ָדּמוֹ‪ ,‬וְ אַחַ ר כָּ � נו ַֹדע ֶשׁהוּא טָ מֵ א‪ ,‬הַ ִצּיץ ְמ ַרצֶּ ה‪.‬‬
‫נ ְִטמָ א הַ גּוּף‪ ,‬אֵ ין הַ ִצּיץ ְמ ַרצֶּ ה‪,‬‬
‫אָמרוּ‪ :‬הַ ָנּזִיר וְ עו ֶֹשׂה פֶ סַ ח‪,‬‬
‫ִמ ְפּנֵי ֶשׁ ְ‬
‫הַ ִצּיץ ְמ ַרצֶּ ה עַ ל טֻּ ְמאַת הַ ָדּם‪,‬‬
‫וְ אֵ ין הַ ִצּיץ ְמ ַרצֶּ ה עַ ל טֻּ ְמאַת הַ גּוּף‪.‬‬
‫נ ְִטמָ א טֻ ְמאַת הַ ְתּהוֹם‪ ,‬הַ ִצּיץ ְמ ַרצֶּ ה‪.‬‬

‫‪ 1‬קרבן הפסח שנזרק דמו על המזבח ואח"כ נודע שנטמא הבשר לאחר השחיטה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬הציץ מכפר על הקרבן שיהיה כשר‪.‬‬
‫‪ 1.2‬מי שהקריב את הפסח פטור מפסח שני‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת פסחים‬

‫בס"ד‬

‫‪ 2‬אם לאחר שנזרק דמו נודע שקודם לכן הבעלים היו טמאי מת )"נטמא הגוף"(‪:‬‬
‫‪ 2.1‬הציץ אינו מכפר‪ ,‬והמקריב חייב בפסח שני‪.‬‬
‫‪ 3‬המקריב קרבן פסח‪ ,‬או נזיר שהשלים את ימי נזירותו והביא קרבנותיו‪ ,‬ונודע להם‪:‬‬
‫‪ 3.1‬שקודם לכן נטמא הדם או בשר הקרבן‪ ,‬הציץ מכפר‪.‬‬
‫‪ 3.2‬שקודם לכן נטמא גופם בטומאת מת‪ ,‬הציץ אינו מכפר‪.‬‬
‫‪ 3.3‬שקודם לכן נטמא גופם בטומאת התהום )ראה מושגים(‪ ,‬הציץ מכפר‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬היכן שורפים את קרבן הפסח שנטמא או נפסל ב"נותר" ?‬

‫נ ְִטמָ א ָשׁלֵם א ֹו רֻ בּוֹ‪ ,‬שׂו ְֹר ִפין אוֹת ֹו לִ ְפנֵי הַ בִּ ָירה מֵ עֲצֵ י הַ מַּ ע ֲָרכָ ה‪.‬‬
‫נ ְִטמָ א ִמעוּטוֹ‪ ,‬וְ הַ נּוֹתָ ר‪,‬‬
‫שׂו ְֹר ִפין אוֹת ֹו בְ חַ ְצרוֹתֵ יהֶ ן א ֹו עַ ל גַּ גּוֹתֵ יהֶ ן מֵ עֲצֵ י עַ ְצמָ ן‪.‬‬
‫הַ צַּ יְקָ נִין שׂו ְֹרפִ ין אוֹת ֹו לִ ְפנֵי הַ בִּ ָירה‪ ,‬בִּ ְשׁבִ יל לֵהָ נוֹת מֵ עֲצֵ י הַ מַּ ע ֲָרכָ ה‪.‬‬

‫‪ 1‬נטמא כולו או רובו‪ ,‬שורפים אותו בעצי המערכה בהר הבית‪.‬‬
‫‪ 2‬נטמא מיעוטו או נפסל כ"נותר" )שלא אכלוהו בזמן(‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אפשר לשרפו בכל העיר )ירושלים(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬מי ששורף אותו‪ ,‬משתמש בעצים הפרטיים שלו‪.‬‬
‫‪ 2.3‬לקמצנים )"ציקנים"(‪ ,‬התירו חכמים לשרוף בהר הבית בעצי המערכה‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬זמן שריפת קרבן פסח שנטמא‪ ,‬או נטמאו הבעלים‬

‫הַ פֶּ סַ ח ֶשׁיָּצָ א א ֹו ֶשׁנּ ְִטמָ א‪ ,‬י ִָשּׂ ֵרף ִמיָּד‪.‬‬
‫צוּרת ֹו וְ י ִָשּׂ ֵרף בְּ ִשׁ ָשּׁה עָ ָשׂר‪.‬‬
‫נ ְִט ְמאוּ הַ בְּ עָ לִ ים א ֹו ֶשׁמֵּ תוּ‪ְ ,‬תּ ֻעבַּ ר ָ‬
‫ַרבִּ י יוֹחָ נָן בֶּ ן בְּ רוֹקָ ה אוֹמֵ ר‪ :‬אַף זֶה י ִָשּׂ ֵרף ִמ ָיּד‪ ,‬לְ ִפי ֶשׁאֵ ין ל ֹו אוֹכְ לִ ין‪.‬‬

‫‪ 1‬קרבן פסח שיצא מחוץ לחומות ירושלים‪ ,‬או שנטמא‪ ,‬יישרף מיד‪.‬‬
‫‪ 2‬אם נטמאו הבעלים או שמתו‪:‬‬
‫‪ 2.1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬משאירים את הקרבן בלילה כדי שתשתנה צורתו וגם יהיה נותר‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬יישרף רק ב‪ 16 -‬בניסן‪.‬‬
‫‪ 2.2‬רבי יוחנן בן ברוקה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬יישרף מיד‪.‬‬
‫משנה י‪:‬‬

‫זמן שריפת הנותר בקרבן פסח‬

‫הָ עֲצָ מוֹת‪ ,‬וְ הַ גִּ ִידין‪ ,‬וְ הַ נּוֹתָ ר‪ ,‬י ִָשּׂ ְרפוּ בְ ִשׁ ָשּׁה עָ ָשׂר‪.‬‬
‫חָ ל ִשׁ ָשּׁה עָ ָשׂר לִ ְהיוֹת בַּ ַשּׁבָּ ת‪,‬‬
‫י ִָשּׂ ְרפוּ בְּ ִשׁבְ עָ ה עָ ָשׂר‪,‬‬
‫לְ ִפי ֶשׁאֵ ינָן דּו ִֹחין �א אֶ ת הַ ַשּׁבָּ ת וְ �א אֶ ת יוֹם טוֹב‪.‬‬

‫‪ 1‬ב טז בניסן שורפים את‪:‬‬
‫‪ 1.1‬העצמות )שיש בהם מוח הראוי לאכילה(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬הגידים )גיד הנשה הסמוך לבשר(‪.‬‬
‫‪ 1.3‬בשר הקרבן שנותר‪.‬‬
‫‪ 2‬חל טז בניסן בשבת‪:‬‬
‫‪ 2.1‬יישרף הנותר ב‪ -‬יז בניסן‪.‬‬
‫‪ 2.2‬מצוות שריפת הנותר לא דוחה שבת ויו"ט‪.‬‬
‫משנה יא‪ :‬מהם החלקים הנאכלים בגדי של קרבן פסח ?‬

‫כָּ ל הַ ֶנּאֱכָ ל בְּ שׁוֹר הַ גָּדוֹל‪ ,‬יֵאָכֵל בִּ גְ ִדי הָ ַר�‪,‬‬
‫חוּסים‪.‬‬
‫אשׁי כְ נָפַ יִם וְ הַ ְסּ ִ‬
‫וְ ָר ֵ‬

‫אַרבָּ עִ ים‪.‬‬
‫הַ שּׁוֹבֵ ר אֶ ת הָ עֶ צֶ ם בַּ פֶּ סַ ח הַ טָּ הוֹר‪ ,‬ה ֲֵרי זֶה לוֹקֶ ה ְ‬
‫אַרבָּ עִ ים‪.‬‬
‫אֲ בָ ל הַ מּו ִֹתיר בַּ טָּ הוֹר וְ הַ שּׁוֹבֵ ר בַּ טָּ מֵ א‪ ,‬אֵ ינ ֹו לוֹקֶ ה אֶ ת הָ ְ‬

‫‪ 1‬כל מה שניתן להיאכל בשור מבוגר נחשב כאוכל גם בגדי צעיר‪ ,‬וזה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬ראשי הכנפיים‪.‬‬
‫‪ 1.2‬הסחוסים )תנוכי האוזניים‪ ,‬החזה‪ ,‬הצלעות הקטנות(‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬דין שבירת עצם ודין נותר‬
‫‪ 1‬השובר עצם בקרבן טהור חייב מלקות‪.‬‬
‫‪ 2‬המותיר בשר בקרבן פסח‪ ,‬אינו לוקה‪.‬‬
‫‪ 3‬השובר עצם בקרבן טמא פטור ממלקות‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת פסחים‬

‫בס"ד‬

‫משנה יב‪ :‬אבר מקרבן פסח שיצא חוץ למחיצתו‬

‫אֵ בֶ ר ֶשׁיָּצָ א ִמ ְקצָ תוֹ‪,‬‬
‫חוֹתֵ � עַ ד ֶשׁמַּ גִּ יעַ לָעֶ צֶ ם‪,‬‬
‫וְ ק ֹולֵף עַ ד ֶשׁמַּ גִּ יעַ לַפֶּ ֶרק‪,‬‬
‫וְ חוֹתֵ �‪.‬‬
‫וּבַ מֻּ ְק ָדּ ִשׁין‪,‬‬
‫קוֹצֵ ץ בַּ קּו ִֹפיץ‪,‬‬
‫ֶשׁאֵ ין בּ ֹו ִמשּׁוּם ְשׁבִ ַירת הָ עֶ צֶ ם‪.‬‬
‫ִמן הָ אֲ גַ ף וְ לִ ְפנִים‪ ,‬כְּ לִ ְפנִים‪,‬‬
‫ִמן הָ אֲ גַ ף וְ לַחוּץ‪ ,‬כְּ לַחוּץ‪.‬‬
‫הַ חַ לּוֹנוֹת‪ ,‬וְ עוֹבִ י הַ חוֹמָ ה‪ ,‬כְּ לִ ְפנִים‪.‬‬

‫‪ 1‬אבר מן הפסח שיצא מקצתו מחוץ לחומת ירושלים או חוץ למקום חבורתו‪:‬‬
‫‪ 1.1‬חותך את הבשר שיצא עד העצם‪.‬‬
‫‪ 1.2‬את שאר הבשר קולף עד הפרק של אותו עצם‪.‬‬
‫‪ 1.3‬וחותך את העצם שיצא‪.‬‬
‫‪ 1.4‬את הבשר שלא יצא אוכל ושאר הבשר והעצם טעון שריפה‪.‬‬
‫‪ 2‬שאר קודשים שיצאו חוץ לירושלים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬חותך את החלק שיצא בקופיץ )סכין גדולה(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אין בשאר הקודשים את האיסור של שבירת עצם‪.‬‬
‫‪ 3‬ממקום שהדלת‪ /‬שער בחומה נסגר עליו ולפנים החומה‪ ,‬נקרא פנים החומה‪.‬‬
‫‪ 4‬מחוץ לסגירת הדלת‪ /‬שער נקרא חוץ לחומה‪.‬‬
‫‪ 5‬החלונות שבחומת ירושלים ועובי החומה נחשבים כפנים ירושלים‪.‬‬
‫‪ 6‬החלונות ועובי הכתלים שבבית נחשבים כפנים לעניין אכילת הפסח‪.‬‬
‫משנה יג‪ :‬כיצד נוהגות ‪ 2‬חבורות היושבות בבית אחד וכל אחת אוכלת את פסחה ?‬

‫ְשׁתֵּ י ֲחבוּרוֹת ֶשׁהָ יוּ אוֹכְ לוֹת בְּ בַ יִת אֶ חָ ד‪,‬‬
‫אֵ לּוּ הו ְֹפכִ ין אֶ ת ְפּנֵיהֶ ם הֵ ילָ� וְ אוֹכְ לִ ין‪ ,‬וְ אֵ לּוּ הו ְֹפכִ ין אֶ ת ְפּנֵיהֶ ם הֵ ילָ� וְ אוֹכְ לִ ין‪,‬‬
‫וְ הַ מֵּ חַ ם בָּ אֶ ְמצַ ע‪.‬‬
‫וּכְ ֶשׁהַ ַשּׁמָּ שׁ עוֹמֵ ד לִ ְמזוֹג‪,‬‬
‫קוֹפֵ ץ אֶ ת ִפּיו‬
‫וּמַ ֲחזִיר אֶ ת פָּ נָיו‪,‬‬
‫בוּרת ֹו‪ ,‬וְ א ֹוכֵל‪.‬‬
‫עַ ד ֶשׁמַּ גִּ יעַ אֵ צֶ ל ֲח ָ‬
‫וְ הַ כַּ ָלּה‪ ,‬הוֹפֶ כֶת פָּ נֶיהָ וְ א ֹו ֶכלֶת‪.‬‬

‫‪ 1‬האנשים בכל חבורה יכולים לכוון פניהם לכל כיוון שירצו‪ ,‬ואינם חייבים לכוון פניהם זה לזה‪.‬‬
‫‪ 2‬מותר להשתמש במיחם אחד שנמצא בין ‪ 2‬החבורות‪.‬‬
‫‪ 3‬כיצד על השמש המוזג ל‪ 2-‬החבורות להתנהג בשעת אכילת הפסח ?‬
‫‪ 3.1‬סוגר את פיו ולא אוכל )אפילו מה שבפיו( כשהוא משמש את החבורה שאינה חבורתו‪.‬‬
‫‪ 3.2‬עליו לכוון פניו אל החבורה שאליה הוא משתייך‪.‬‬
‫‪ 3.3‬הוא ממשיך לאכול רק כאשר הוא חוזר לשרת את חבורתו‪.‬‬
‫‪ 4‬כלה שאכלה מקצת הארוחה בכיוון מסוים‪ ,‬יכולה לכוון פניה לצד אחר בהמשך הארוחה‪.‬‬
‫פרק ח‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬

‫מושגים‪:‬‬

‫זב שראה ראיה אחת‪:‬‬
‫זב שראה שתי ראיות‪:‬‬
‫זב שראה שלוש ראיות‪:‬‬
‫זבה‪:‬‬

‫אשה הנמצאת בבית בעלה וכן עבד או יתום ששני אנשים שחטו עבורם‬
‫קרבן פסח‪ ,‬האומר לאחר לשחוט עבורו קרבן פסח‪ ,‬כללים בהתמנות על‬
‫הפסח‪ ,‬דין זב או זבה שרק בערב פסח יהיו טהורים‪ ,‬דין חבורת נשים‪,‬‬
‫עבדים וקטנים‪ ,‬דין אונן בערב פסח ודין גר שהתגייר בערב פסח‪.‬‬

‫דינו כבעל קרי שטמא עד הערב‪.‬‬
‫ראה שתי ראיות ביום אחד או ביומיים רצופים‪ ,‬מונה שבעה ימים נקיים‪ ,‬טובל ביום השביעי‬
‫ואוכל קודשים בערב‪.‬‬
‫זב שראה שלוש ראיות ביום אחד‪ ,‬ביומיים או בשלושה ימים רצופים מונה שבעה ימים נקיים‬
‫רצופים‪ ,‬טובל ביום השביעי‪ ,‬ומביא קרבנו ביום השמיני‪.‬‬
‫אשה שראתה דם ב‪ 11-‬הימים שבין סוף הנידה הקודמת לתחילת הנידה הבאה‪ ,‬חלים עליה‬
‫דיני זיבה‪ .‬סוף הנידה הקודמת נגמרים מדאורייתא ‪ 7‬ימים לאחר שהתחילה לראות דם‪ .‬מהיום‬
‫השמיני מתחילים ימי זיבה‪ ,‬וחלים עליה דיני זיבה‪ .‬אם ראתה בימי הזיבה דם יום אחד‪ ,‬נקראת‬
‫"שומרת יום כנגד יום"‪ .‬צריכה לשמור יום אחד נקי‪ ,‬וטובלת ביום הזה‪ ,‬ואם לא ראתה בו דם‬
‫טהורה בערב‪ .‬אם ראתה דם יומיים רצופים גם כן נקראת "שומרת יום כנגד יום"‪ .‬צריכה‬
‫לשמור את היום השלישי נקי‪ ,‬וטובלת בו‪ .‬ואם לא ראתה בו דם‪ ,‬טהורה בערב‪ .‬אם ראתה דם‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת פסחים‬

‫בס"ד‬

‫אונן‪:‬‬
‫ליקוט עצמות‪:‬‬

‫‪ 3‬ימים רצופים נקראת "זבה גמורה"‪ .‬צריכה לספרו ‪ 7‬ימים נקיים‪ .‬ביום השביעי טובלת וביום‬
‫השמיני מביאה את קרבנה‪.‬‬
‫מי שמת לו מת שהוא חייב להתאבל עליו‪ ,‬כל יום המיתה הוא אונן מדאורייתא‪ .‬בלילה‬
‫שלאחריו הוא אונן מדרבנן‪ .‬כמו כן‪ ,‬מי ששמע שמועה שמת בעבר אחד מקרוביו שהוא חייב‬
‫להתאבל עליו‪ ,‬נחשב לאונן מדרבנן ביום שמעו‪.‬‬
‫הייתה תקופה שבה קברו את המת תחילה בקבר עראי ואח"כ )לאחר שנה בדרך כלל( היו‬
‫אוספים את העצמות וקוברים אותם בקבר קבוע‪ .‬ביום ליקוט העצמות של אביו או אמו‪,‬‬
‫הבנים נחשבים אוננים מדרבנן‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬אדם ששני אנשים שחטו עבורו קרבן פסח‬

‫הָ ִא ָשּׁה בִּ זְמַ ן ֶשׁ ִהיא בְּ בֵ ית בַּ עְ לָהּ‪ָ ,‬שׁחַ ט עָ לֶיהָ בַּ עְ לָה וְ ָשׁחַ ט עָ לֶיהָ אָבִ יהָ ‪,‬‬
‫תֹּאכַ ל ִמ ֶשּׁל בַּ עְ לָהּ‪.‬‬
‫הָ לְ כָ ה ֶרגֶל ִראשׁוֹן ַלעֲשׂוֹת בְּ בֵ ית אָבִ יהָ ‪,‬‬
‫ָשׁחַ ט עָ לֶיהָ אָבִ יהָ וְ ָשׁחַ ט עָ לֶיהָ בַּ עְ לָהּ‪ ,‬תֹּאכַ ל בִּ ְמקוֹם ֶשׁ ִהיא רוֹצָ ה‪.‬‬
‫יָתוֹם ֶשׁ ָשּׁחֲטוּ עָ ָליו אַ פּ ְֹטרוֹפְּ ִסים‪ ,‬יֹאכַ ל בִּ ְמקוֹם ֶשׁהוּא רוֹצֶ ה‪.‬‬
‫עֶ בֶ ד ֶשׁל ְשׁנֵי שֻׁ תָּ ִפין‪� ,‬א יֹאכַ ל ִמ ֶשּׁל ְשׁנֵיהֶ ן‪.‬‬
‫ִמי ֶשׁחֶ ְצי ֹו עֶ בֶ ד וְ חֶ ְצי ֹו בֶ ן ח ֹו ִרין‪� ,‬א יֹאכַ ל ִמ ֶשּׁל ַרבּ ֹו‪.‬‬

‫‪ 1‬אשה שגם אביה וגם בעלה שחטו עבורה את הפסח‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אם לא גילתה דעתה שרוצה ללכת לבית אביה‪ ,‬תאכל משל בעלה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם ברגל הראשון אחר החתונה הלכה לאכול בבית אביה‪:‬‬
‫תאכל במקום שהיא אומרת שהיא רוצה‪.‬‬
‫‪ 2‬יתום ששחטו עבורו שני אפוטרופוסים‪ ,‬יאכל במקום שהוא רוצה‪.‬‬
‫‪ 3‬עבד כנעני של שני שותפים ששניהם שחטו עבורו את הפסח‪:‬‬
‫‪ 3.1‬אם שני השותפים מקפידים שלא ייהנו זה מזה‪ ,‬העבד אינו יכול לאכול מפסחו של אף אחד‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אם שני השותפים אינם מקפידים אחד על השני‪ ,‬יאכל היכן שירצה‪.‬‬
‫‪ 4‬מי שחציו עבד וחציו בן חורין )כגון ‪ 2‬שותפים בעבד שאחד מהם שיחררו(‪,‬‬
‫לא יאכל משל רבו )יש להניח שרבו לא חישב את חלק החירות של העבד על פסחו(‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫האומר לעבדו לשחוט עבורו קרבן פסח ולא ברור אם התכוון לגדי או לטלה‬

‫וּשׁחוֹט עָ לַי אֶ ת הַ פֶּ סַ ח"‪,‬‬
‫הָ אוֹמֵ ר לְ עַ בְ דּ ֹו‪" :‬צֵ א ְ‬
‫ָשׁחַ ט גְּ ִדי‪ ,‬יֹאכַ ל‪ָ .‬שׁחַ ט טָ לֶה‪ ,‬יֹאכַ ל‪.‬‬
‫ָשׁחַ ט גְּ ִדי וְ טָ לֶה‪ ,‬יֹאכַ ל ִמן הָ ִראשׁוֹן‪.‬‬
‫ֲשׂה ?‬
‫ָשׁכַ ח מָ ה אָמַ ר ל ֹו ַרבּוֹ‪ ,‬כֵּיצַ ד ַיע ֶ‬
‫ִי ְשׁחוֹט טָ לֶה וּגְ ִדי וְ יֹאמַ ר‪:‬‬
‫ִאם גְּ ִדי אָמַ ר לִ י ַרבִּ י‪ ,‬גְּ ִדי ֶשׁל ֹו וְ טָ לֶה ֶשׁלִ י‪.‬‬
‫וְ ִאם טָ לֶה אָמַ ר לִ י ַרבִּ י‪ ,‬הַ טָּ לֶה ֶשׁלּ ֹו וּגְ ִדי ֶשׁלִּ י‪.‬‬
‫ָשׁכַ ח ַרבּ ֹו מָ ה אָמַ ר לוֹ‪ְ ,‬שׁנֵיהֶ ם י ְֵצאוּ לְ בֵ ית הַ ְשּׂ ֵרפָ ה‪,‬‬
‫טוּרין ִמ ַלּעֲשׂוֹת פֶּ סַ ח ֵשׁנִי‪.‬‬
‫וּפ ִ‬
‫ְ‬

‫‪ 1‬אם האדון לא פרש מה לשחוט‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אם העבד שחט גדי‪ ,‬יאכל האדון גדי‪ .‬שחט טלה‪ ,‬יאכל האדון טלה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם שחט העבד גם גדי וגם טלה‪ ,‬יאכל העבד את מה ששחט ראשונה‪.‬‬
‫‪ 2‬אם פרש האדון מה לשחוט‪ ,‬ושכח העבד ולא שכח האדון‪:‬‬
‫‪ 2.1‬ישחט גם גדי וגם טלה ויתנה ויאמר‪:‬‬
‫‪" 2.1.1‬אם גדי אמר לי רבי‪ ,‬הרי גדי שלו וטלה שלי"‪.‬‬
‫‪" 2.1.2‬אם טלה אמר לי רבי‪ ,‬הרי טלה שלו וגדי שלי"‪.‬‬
‫‪ 2.1.3‬לאחר שיברר אצל האדון מה ביקש לשחוט‪ ,‬ייתן לאדון את פסחו וייקח לעצמו את הפסח האחר‪.‬‬
‫‪ 3‬אם שכח העבד )ועשה כתנאי כנדרש(‪ ,‬וגם האדון שכח מה ביקש‪:‬‬
‫‪ 3.1‬גם הטלה וגם הגדי‪ ,‬ירעו עד שיסתאבו‪ ,‬ויצאו לבית השחיטה‪.‬‬
‫‪ 3.2‬לגבי חיוב בפסח שני‪:‬‬
‫‪ 3.2.1‬אם האדון שכח לאחר זריקת הדם )של פסח ראשון(‪ ,‬שניהם פטורים מפסח שני‪.‬‬
‫‪ 3.2.2‬אם האדון שכח לפני זריקת הדם‪ ,‬שניהם חייבים בפסח שני )לא היו ראויים לקיים פסח ראשון(‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫האומר לבניו הריני שוחט את הפסח על מי שיעלה ראשון לירושלים‬

‫ירוּשׁ ַליִם‪,‬‬
‫האוֹמֵ ר לְ בָ נָיו‪ :‬ה ֲֵרינִי שׁוֹחֵ ט אֶ ת הַ פֶּ סַ ח עַ ל ִמי ֶשׁ ַיּ ֲעלֶה ִמכֶּם ִראשׁוֹן לִ ָ‬
‫וּמ ַזכֶּה אֶ ת אֶ חָ יו עִ מּוֹ‪.‬‬
‫כֵּיוָן ֶשׁ ִהכְ נִיס הָ ִראשׁוֹן רֹאשׁ ֹו וְ רֻ בּוֹ‪ ,‬זָכָ ה בְ חֶ לְ ק ֹו ְ‬
‫לְ ע ֹולָם נ ְִמנִין עָ לָיו‪ ,‬עַ ד ֶשׁיְּהֵ א ב ֹו כַ ַזּיִת לְ כָ ל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד‪.‬‬
‫נ ְִמנִין וּמו ְֹשׁכִ ין אֶ ת יְדֵ יהֶ ן ִממֶּ נּוּ‪ ,‬עַ ד ֶשׁיּ ְִשׁחוֹט‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ :‬עַ ד ֶשׁ ִיּזְרוֹק עָ לָיו אֶ ת הַ ָדּם‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 20‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת פסחים‬

‫בס"ד‬

‫‪ 1‬הבן שהכניס ראשו ורובו ראשון לירושלים‪ ,‬זכה בפסח‪.‬‬
‫‪ 2‬מי שזכה בפסח מזכה גם את שאר אחיו עמו‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬כללים בהתמנות על הפסח‬
‫‪ 1‬כל עוד נשאר לכל מנוי יותר מכזית מקרבן הפסח‪ ,‬אפשר לצרף מנויים נוספים‪.‬‬
‫‪ 2‬עד מתי אפשר להימנות על הפסח ? וכן למשוך את ידיהם ממנו ?‬
‫‪ 2.1‬תנא קמא‪ :‬עד שעת השחיטה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬ר' שמעון )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2.2.1‬להימנות אפשר עד שחיטה‪.‬‬
‫‪ 2.2.2‬למשוך ידיהם ממנו עד זריקת הדם‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫אחד מבני החבורה שמינה אחרים בחלקו בקרבן פסח שלא מדעת שאר בני החבורה‬

‫הַ ְממַ נֶּה עִ מּ ֹו אֲ חֵ ִרים בְּ חֶ לְ קוֹ‪,‬‬
‫בוּרה לִ תֵּ ן ל ֹו אֶ ת ֶשׁלּוֹ‪,‬‬
‫ַר ָשּׁ ִאין בְּ נֵי ֲח ָ‬
‫וְ הוּא א ֹוכֵל ִמ ֶשּׁלּ ֹו‪ ,‬וְ הֵ ן אוֹכְ לִ ין ִמ ֶשּׁלָּהֶ ן‪.‬‬

‫יכולים בני החבורה לומר לזה שמינה אחרים‪:‬‬
‫‪ 1‬קח את חלקך ותקים לך חבורה נפרדת עם אלה שמינית אותם‪.‬‬
‫‪ 2‬הם אוכלים בחבורתם‪ ,‬והוא אוכל עם האחרים שמינה בחלק הפסח שלו‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬דין זב או זבה שרק בערב פסח יהיו טהורים‬

‫זָב ֶשׁ ָראָה ְשׁתֵּ י ְר ִאיּוֹת‪ ,‬שׁ ֹוח ֲִטין עָ לָיו בַּ ְשּׁבִ יעִ י‪.‬‬
‫ָראָה ָשׁ�שׁ‪ ,‬שׁ ֹוח ֲִטין עָ לָיו בַּ ְִשּׁ ִמינִי ֶשׁלּוֹ‪.‬‬
‫שׁוֹמֶ ֶרת יוֹם כְּ ֶנגֶד יוֹם‪ ,‬שׁ ֹוח ֲִטין עָ לֶיהָ בַּ ֵשּׁנִי ֶשׁלָּהּ‪.‬‬
‫ישׁי‪.‬‬
‫ָראֲ תָ ה ְשׁנֵי י ִָמים‪ ,‬שׁ ֹוח ֲִטין עָ לֶיהָ בַ ְשּׁלִ ִ‬
‫וְ הַ זָּבָ ה‪ ,‬שׁ ֹוח ֲִטין עָ לֶיהָ בַּ ְשּׁ ִמינִי‪.‬‬

‫‪ 1‬שוחטים את הפסח עבור זב או זבה במקרים הבאים‪:‬‬
‫‪ 1.1‬זב שראה שתי ראיות )ראה מושגים(‪ ,‬ויום השביעי לטהרתו הוא ערב פסח‪.‬‬
‫‪ 1.2‬זב שראה שלוש ראיות )ראה מושגים(‪ ,‬ויום השמיני שלו הוא ערב פסח )אף שלא הביא עדיין את‬
‫קרבנו(‪.‬‬
‫‪ 1.3‬שומרת יום כנגד יום )ראה מושגים(‪:‬‬
‫‪ 1.3.1‬אם ראתה יום אחד בלבד וערב פסח חל ביום השני‪.‬‬
‫‪ 1.3.2‬אם ראתה שני ימים רצופים וערב פסח חל ביום השלישי‪.‬‬
‫‪ 1.4‬זבה גמורה שערב פסח חל ביום השמיני לטהרתה )אף שלא הביאה עדיין את קרבנה(‪.‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫אנשים שאפשר למנות אותם על קרבן פסח ובלבד שלא יהיו המנויים היחידים‬

‫הָ א ֹונֵן‪,‬‬
‫וְ הַ ְמפַ קֵּ חַ אֶ ת הַ גָּל‪,‬‬
‫סוּרים‪,‬‬
‫וְ כֵן ִמי ֶשׁ ִהבְ ִטיחוּהוּ לְ הו ִֹציא ֹו ִמבֵּ ית הָ אֲ ִ‬
‫וְ הַ ח ֹולֶה וְ הַ זָּקֵ ן ֶשׁהֵ ן יְכוֹלִ ין ֶלאֱכ ֹול כַּ ַזּיִת‪,‬‬
‫שׁ ֹוח ֲִטין ֲעלֵיהֶ ן‪.‬‬
‫עַ ל ֻכּלָּן‪ ,‬אֵ ין שׁ ֹוח ֲִטין ֲעלֵיהֶ ן בִּ ְפנֵי עַ ְצמָ ן‪ֶ ,‬שׁמָּ א יָבִ יאוּ אֶ ת הַ פֶּ סֶ ח לִ ידֵ י ְפסוּל‪.‬‬
‫טוּרין ִמ ַלּעֲשׂוֹת פֶּ סַ ח ֵשׁנִי‪,‬‬
‫לְ ִפיכָ � ִאם אֵ ַרע בָּ הֶ ן ְפּסוּל‪ְ ,‬פּ ִ‬
‫חוּץ ִמן הַ ְמפַ קֵּ חַ בַּ גַּ ל ֶשׁהוּא טָ מֵ א ִמ ְתּ ִחלָת ֹו‪.‬‬

‫‪ 1‬אנשים אלו‪:‬‬
‫• מי שאונן )ראה מושגים( בערב פסח‪.‬‬
‫• המפנה גל אבנים כדי לבדוק אם יש אדם חי או מת מתחתיו )ואולי יטמא ע"י המת(‪.‬‬
‫• מי שהבטיחו לו להוציאו מבית האסורים בערב פסח )ואולי לא יקימו את ההבטחה(‪.‬‬
‫• חולה וזקן שיכולים לאכול כזית מהפסח‪.‬‬
‫שוחטים עבורם את הפסח )יחד עם בני חבורה אחרים(‪.‬‬
‫‪ 2‬אם החבורה כולה מורכבת מאנשים הנ"ל‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אין שוחטים עליהם את הפסח‪.‬‬
‫‪ 2.2‬חוששים שמה לא יהיה בהם אפילו אחד שיוכל לעשות את הפסח‪.‬‬
‫‪ 3‬אם שחטו עליהם יחד עם חבורת אחרים וארע לאחד מהם פסול ולא יכול לאכול את הפסח‪:‬‬
‫‪ 3.1‬הוא פטור מלעשות פסח שני )בשעת השחיטה היה ראוי לאכול את הפסח(‪.‬‬
‫‪ 3.2‬המפנה גל אבנים‪ ,‬ומצא אדם מת‪ ,‬חייב בפסח שני )כיון שנטמא כשהאהיל על המת(‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת פסחים‬

‫בס"ד‬
‫משנה ז‪:‬‬

‫האם שוחטים פסח עבור אדם יחיד‪ ,‬או עבור אנשים שאינם יכולים לאכול כזית ?‬

‫ְהוּדה‪.‬‬
‫אֵ ין שׁ ֹוח ֲִטין אֶ ת הַ פֶּ סַ ח עַ ל הַ יּ ִָחיד‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י י ָ‬
‫וְ ַרבִּ י י ֹוסֵ י מַ ִתּיר‪.‬‬
‫בוּרה ֶשׁל מֵ אָה ֶשׁאֵ ין יְכוֹלִ ין ֶלאֱכוֹל כַּ ַזּיִת‪ ,‬אֵ ין שׁ ֹוח ֲִטין ֲעלֵיהֶ ן‪.‬‬
‫אֲ ִפלּוּ ֲח ָ‬
‫וּקטַ נִּים‪.‬‬
‫בוּרת נ ִָשׁים ַועֲבָ ִדים ְ‬
‫וְ אֵ ין עו ִֹשׂין ֲח ַ‬

‫‪ 1‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬אין שוחטים עבור יחיד‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי יוסי‪ :‬שוחטים אפילו עבור אדם אחד בלבד‪ ,‬אם הוא יכול לאכול את כולו‪.‬‬
‫‪ 3‬אין שוחטים פסח עבור חבורה )אפילו הם מאה(‪ ,‬כשאין כל אחד מהם יכול לאכול כזית‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬דין חבורת נשים‪ ,‬עבדים וקטנים‬
‫‪ 1‬אין עושים חבורה שמורכבת מנשים ועבדים )מפני הפריצות(‪.‬‬
‫‪ 2‬אין עושים חבורה שמורכבת מעבדים וקטנים )מפני הפריצות(‪.‬‬
‫‪ 3‬אין עושים חבורה שכולה קטנים )אינם בעלי דעת(‪.‬‬
‫‪ 4‬אפשר לעשות חבורה שכולה נשים או שכולה עבדים‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬דין אונן בערב פסח ודין גר שהתגייר בערב פסח‬

‫א ֹונֵן טוֹבֵ ל וְ א ֹוכֵל אֶ ת ִפּ ְסח ֹו לָעֶ ֶרב‪,‬‬
‫אֲ בָ ל �א בַ קֳּ ָד ִשׁים‪.‬‬
‫הַ שּׁוֹמֵ עַ עַ ל מֵ תוֹ‪,‬‬
‫וְ הַ ְמלַקֵּ ט ל ֹו עֲצָ מוֹת‪,‬‬
‫טוֹבֵ ל וְ א ֹוכֵל בַּ קֳּ ָד ִשׁים‪.‬‬
‫גֵּר ֶשׁנּ ְִתגַּ יַּר בְּ עֶ ֶרב פֶּ סַ ח‪,‬‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ :‬טוֹבֵ ל וְ א ֹוכֵל אֶ ת ִפּ ְסח ֹו לָעֶ ֶרב‪.‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪ :‬הַ פּו ֵֹרשׁ ִמן הָ עָ ְרלָה‪ ,‬כְּ פו ֵֹרשׁ ִמן הַ קֶּ בֶ ר‪.‬‬

‫‪ 1‬אונן בערב פסח‪:‬‬
‫‪ 1.1‬טובל בערב ואוכל מן הפסח )בקרבן פסח לא גזרו שלא יוכל ממנו בלילה(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אינו טובל ואינו אוכל בשאר הקודשים )גזירת חכמים(‪.‬‬
‫‪ 2‬השומע בערב פסח‪ ,‬שמת לו מת בעבר שחייב להתאבל עליו‪ ,‬טובל ואוכל בערב גם משאר הקודשים‪.‬‬
‫‪ 3‬מי שלקטו עבורו בערב פסח את עצמות אביו או אמו‪ ,‬טובל ואוכל בערב גם משאר הקודשים‪.‬‬
‫‪ 4‬גר שנתגייר בערב פסח )מל וטבל(‪:‬‬
‫‪ 4.1‬בית שמאי‪ :‬טובל )פעם נוספת לצורך אכילת קודשים( ואוכל מן הפסח‪.‬‬
‫‪ 4.2‬בית הלל‪:‬‬
‫‪ 4.2.1‬לאחר המילה דינו כנוגע במת‪ ,‬וטמא שבעה ימים‪.‬‬
‫‪ 4.2.2‬אינו אוכל מן הפסח‪.‬‬
‫פרק ט‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬

‫מושגים‪:‬‬

‫פסח הבא בטומאה‪:‬‬

‫דיני פסח שני‪ ,‬ההבדלים בין פסח ראשון לפסח שני‪ ,‬ההבדל בין פסח‬
‫מצרים לפסח דורות‪ ,‬דין קרבן שניתן כתמורה לקרבן פסח‪ ,‬מי שהקדיש‬
‫לפסחו כשבה או כבש בן שנתיים‪ ,‬נתערב קרבן פסח בקרבנות אחרים‪,‬‬
‫אבד קורבן הפסח ולקחו אחר במקומו ואח"כ נמצא הראשון‪ ,‬שתי‬
‫חבורות שנתערבו פסחיהם‪.‬‬
‫ראה מושגים בתחילת פרק ג‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬דיני פסח שני‬

‫ֲשׂה אֶ ת הַ ֵשּׁנִי‪.‬‬
‫ִמי ֶשׁהָ יָה טָ מֵ א א ֹו בְ דֶ ֶר� ְרחוֹקָ ה‪ ,‬וְ �א עָ ָשׂה אֶ ת הָ ִראשׁוֹן‪ַ ,‬יע ֶ‬
‫ֲשׂה אֶ ת הַ ֵשּׁנִי‪.‬‬
‫ָשׁגַ ג א ֹו ֶנ ֱאנַס‪ ,‬וְ �א עָ ָשׂה אֶ ת הָ ִראשׁוֹן‪ַ ,‬יע ֶ‬
‫ִאם כֵּן‪ ,‬לָמָּ ה ֶנאֱמַ ר‪" :‬טָ מֵ א" א ֹו ֶשׁהָ יָה "בְ דֶ ֶר� ְרחוֹקָ ה" ?‬
‫ֶשׁאֵ לּוּ ְפּטוּ ִרין ִמן ִהכָּ ֵרת‪ ,‬וְ אֵ לּוּ חַ ָיּבִ ין בַּ ִהכָּ ֵרת‪.‬‬

‫‪ 1‬מי שהיה בערב פסח‪ ,‬טמא או שהיה בדרך רחוקה‪ ,‬ולא עשה את הפסח הראשון‪:‬‬
‫יעשה פסח שני‪.‬‬
‫‪ 2‬מי שלא עשה פסח ראשון בשגגה או שנאנס‪:‬‬
‫‪ 2.1‬יעשה פסח שני‪.‬‬
‫‪ 3‬אם שוגג ואנוס עושים פסח שני למה מפרטים גם טמא ודרך רחוקה ?‬
‫‪ 3.1‬טמא או דרך רחוקה פטורים מכרת‪ ,‬אם לא עשו פסח שני‪.‬‬
‫‪ 3.2‬שוגג או נאנס חייבים כרת‪ ,‬אם הזידו ולא עשו פסח שני‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת פסחים‬

‫בס"ד‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫מהי דרך רחוקה שפוטרת מפסח שני ?‬

‫אֵ יז ֹו ִהיא דֶ ֶר� ְרחוֹקָ ה ? ִמן הַ מּו ִֹדיעִ ים וְ לַחוּץ‪ ,‬וּכְ ִמ ָדּתָ הּ לְ כָ ל רוּחַ ‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬מֵ ִא ְסקֻ פַּ ת הָ ֲעז ָָרה וְ לַחוּץ‪.‬‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י יוֹסֵ י‪ :‬לְ ִפיכָ � נָקוּד עַ ל "ה"' לוֹמַ ר‪� :‬א ִמ ְפּנֵי ֶשׁ ְרחוֹקָ ה ו ַַדּאי‪ ,‬אֶ לָּא מֵ ִא ְסקֻ פַּ ת הָ ֲעז ָָרה וְ לַחוּץ‪.‬‬

‫מרחק מירושלים בכל הכיוונים‪ ,‬כמו המרחק מירושלים למודיעין‪.‬‬
‫‪ 1‬רבי עקיבא‪:‬‬
‫‪ 2‬רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬מי שלא יכול להיכנס לעזרה מחמת קושי כל שהוא‪.‬‬
‫‪ 3‬רבי יוסי )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 3.1‬יש נקוד על האות 'ה' של המלה "רחוקה"‪ ,‬לומר שאין הכוונה רק לריחוק פיזי‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אלא מי שלא יכול להיכנס לעזרה מסיבה כל שהיא‪ ,‬ואפילו הוא מחוץ לאיסקופת העזרה‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫השווה והשונה בין פסח ראשון לפסח שני‬

‫ַשּׁנִי ?‬
‫מַ ה בֵּ ין פֶּ סַ ח ִראשׁוֹן ל ֵ‬
‫הָ ִראשׁוֹן אָסוּר בְ "בַ ל י ֵָראֶ ה" ו"◌ּבַ ל יִמָּ צֵ א"‪ ,‬וְ הַ ֵשּׁנִי‪ ,‬מַ צָּ ה וְ חָ מֵ ץ עִ מּ ֹו בַ בָּ יִת‪.‬‬
‫הָ ִראשׁוֹן טָ עוּן הַ לֵּל בַּ אֲ כִ ילָתוֹ‪ ,‬וְ הַ ֵשּׁנִי אֵ ינ ֹו טָ עוּן הַ לֵּל בַּ אֲ כִ ילָתוֹ‪.‬‬
‫זֶה ָוזֶה טָ עוּן הַ לֵּל בַּ ע ֲִשׂיָּתָ ן‪,‬‬
‫וּמרו ִֹרים‪,‬‬
‫וְ נֶאֶ כָ לִ ין צָ לִ י עַ ל מַ צּוֹת ְ‬
‫וְ דו ִֹחין אֶ ת הַ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬

‫‪ 1‬השונה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬פסח ראשון אסור בבל יראה ובבל ימצא‪ ,‬ובפסח שני מותר שיהיה חמץ בבית‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בפסח ראשון אומרים הלל בשעת אכילתו‪ ,‬ובפסח שני לא‪.‬‬
‫‪ 2‬השווה‪:‬‬
‫‪ 2.1‬בשניהם אומרים הלל בשעת שחיטה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬בשניהם אוכלים את הפסח כשהוא צלוי‪ ,‬יחד עם מצה ומרור‪.‬‬
‫‪ 2.3‬בשניהם קרבן הפסח דוחה את השבת‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫דין זבים וזבות‪ ,‬נידות ויולדות‪ ,‬כאשר קרבן פסח בא בטומאה )ראה מושגים(‬

‫הַ פֶּ סַ ח ֶשׁבָּ א בְ טֻ ְמאָה‪,‬‬
‫�א יֹאכְ לוּ ִממֶּ נּוּ זָבִ ין וְ זָבוֹת נִדּוֹת וְ יוֹלְ דוֹת‪.‬‬
‫טוּרים ִמכָּ ֵרת‪.‬‬
‫וְ ִאם אָכְ לוּ‪ְ ,‬פּ ִ‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר פּוֹטֵ ר אַף עַ ל בִּ יאַת ִמ ְק ָדּשׁ‪.‬‬

‫‪ 1‬אינם אוכלים מקרבן פסח‪.‬‬
‫‪ 2‬אם אכלו פטורים מכרת‪.‬‬
‫‪ 3‬לגבי ביאת מקדש‪:‬‬
‫‪ 3.1‬תנא קמא‪ :‬אינם מותרים להיכנס למקדש‪ ,‬ואם נכנסו חייבים כרת‪.‬‬
‫פטורים מחיוב כרת‪.‬‬
‫‪ 3.2‬רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫משנה ה‪ :‬ההבדל בין פסח מצרים לפסח דורות‬

‫מַ ה בֵּ ין פֶּ סַ ח ִמ ְצ ַריִם לְ פֶ סַ ח דּ ֹורוֹת ?‬
‫פֶּ סַ ח ִמ ְצ ַריִם ִמ ְקח ֹו ִמבֶּ עָ שׂוֹר‪,‬‬
‫וְ טָ עוּן הַ זָּאָה בַּ אֲ ג ַֻדּת אֵ זוֹב‪ ,‬עַ ל הַ מַּ ְשׁקוֹף וְ עַ ל ְשׁתֵּ י ְמזוּזוֹת‪,‬‬
‫וְ נֶאֳ כָ ל בְּ ִחפָּ זוֹן‪ ,‬בְּ ַל ְילָה אֶ חָ ד‪,‬‬
‫וּפֶ סַ ח דּוֹרוֹת נ ֹוהֵ ג כָּ ל ִשׁבְ עָ ה‪.‬‬

‫‪ 1‬בפסח מצרים יעדו את הבהמה לקרבן בעשור לחודש‪ ,‬בפסח דורות לא‪.‬‬
‫‪ 2‬בפסח מצרים מזים באגודה אזוב טבולה בדם‪ ,‬על המשקוף ועל שתי המזוזות‪ ,‬ובפסח דורות לא‪.‬‬
‫‪ 3‬פסח מצרים נאכל בחיפזון‪ ,‬ופסח דורות לא‪.‬‬
‫‪ 4‬פסח מצרים נוהג יום אחד‪ ,‬ופסח דורות ‪ 7‬ימים‪.‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫דין בהמה שניתנה כתמורה לקרבן פסח‬

‫אָמַ ר ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ ‪:‬‬
‫מוּרת הַ פֶּ סַ ח אֵ ינָהּ ְק ֵרבָ ה‪,‬‬
‫וּת ַ‬
‫מוּרת הַ פֶּ סַ ח ְק ֵרבָ ה‪ְ ,‬‬
‫ָשׁמַ עְ ִתּי ֶשׁ ְתּ ַ‬
‫וְ אֵ ין לִ י לְ פָ ֵרשׁ‪.‬‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א‪ :‬אֲ נִי אֲ פָ ֵרשׁ‪:‬‬
‫הַ פֶּ סַ ח ֶשׁנּ ְִמצָ א קֹדֶ ם ְשׁ ִחיטַ ת הַ פֶּ סַ ח‪,‬‬
‫י ְִרעֶ ה עַ ד ֶשׁ ִיּ ְסתָּ אֵ ב‪ ,‬וְ יִמָּ כֵר‪ ,‬וְ יִקַּ ח בְּ ָדמָ יו ְשׁל ִָמים‪,‬‬
‫מוּרתוֹ‪.‬‬
‫וְ כֵן ְתּ ָ‬
‫אַחַ ר ְשׁ ִחיטַ ת הַ פֶּ סַ ח‪,‬‬
‫קָ ֵרב ְשׁל ִָמים‪,‬‬
‫מוּרת ֹו‪.‬‬
‫וְ כֵן ְתּ ָ‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 23‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת פסחים‬

‫בס"ד‬

‫‪ 1‬רבי יהושע‪:‬‬
‫‪ 1.1‬יש בהמה שהיא תמורה לקרבן פסח שקרבה על המזבח‪ ,‬ויש תמורה שאינה קרבה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬איני יודע איזו קרבה ואיזו אינה קרבה‪.‬‬
‫מפרש דבריו של רבי יהושע באופן הבא‪:‬‬
‫‪ 2‬רבי עקיבא‪:‬‬
‫‪ 2.1‬מי שאבד פסחו והפריש קרבן אחר תחתיו‪ ,‬ונמצא הראשון לפני השחיטה‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬הפסח שנמצא ירעה עד שיסתאב‪ ,‬יימכר ויקנה בדמיו שלמים‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬אם המיר את הפסח שנמצא בבהמת חולין‪ ,‬גם היא תרעה עד שתסתאב ויקנה בדמיה שלמים‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם נמצא הראשון לאחר השחיטה‪:‬‬
‫‪ 2.2.1‬הפסח שנמצא קרב על המזבח כקרבן שלמים‪.‬‬
‫‪ 2.2.2‬אם המיר את הפסח שנמצא בבהמת חולין‪ ,‬גם היא תקרב שלמים‪.‬‬
‫משנה ז‪:‬‬

‫מי שהקדיש לפסחו כשבה או כבש בן שנתיים )במקום כבש בן שנה(‬

‫הַ מַּ ְפ ִרישׁ נְקֵ בָ ה לְ ִפסְ ח ֹו‪ ,‬א ֹו זָכָ ר בֶּ ן ְשׁתֵּ י ָשׁנִים‪,‬‬
‫י ְִרעֶ ה עַ ד ֶשׁיּ ְִסתָּ אֵ ב‪,‬‬
‫וְ יִמָּ כֵר‪ ,‬וְ י ְִפּלוּ ָדמָ יו לִ נ ְָדבָ ה‪.‬‬
‫הַ מַּ ְפ ִרישׁ ִפּ ְסח ֹו וָמֵ ת‪,‬‬
‫�א יְבִ יאֶ נּוּ בְ נ ֹו אַח ֲָריו לְ ֵשׁם פֶּ סַ ח‪,‬‬
‫אֶ לָּא לְ ֵשׁם ְשׁל ִָמים‪.‬‬

‫‪ 1‬ירעה עד שיפול בו מום‪.‬‬
‫‪ 2‬יימכר ודמיו יינתנו למקדש לצורך עולות נדבה‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬אם יש לבהמה המיועדת לפסח רק מנוי אחד ומת‬
‫‪ 1‬בנו של המפריש לא יקריב אותו לשם פסח‪.‬‬
‫‪ 2‬בנו יקריב אותו כשלמים‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬אם נתערב קרבן פסח בקרבנות אחרים‪ ,‬מה דין התערובת ?‬

‫הַ פֶּ סַ ח ֶשׁנּ ְִתעָ ַרב בַּ זְּ בָ ִחים‪,‬‬
‫ֻכּלָּן י ְִרעוּ עַ ד ֶשׁיּ ְִסתָּ אֲ בוּ‪ ,‬וְ יִמָּ כְ רוּ‪,‬‬
‫וְ יָבִ יא בִּ ְדמֵ י הַ יָּפֶ ה ֶשׁבָּ הֶ ן ִמ ִמּין זֶה‪ ,‬וּבִ ְד ִ ֵמי הַ יָּפֶ ה ֶשׁבָּ הֶ ן ִמ ִמּין זֶה‪,‬‬
‫וְ י ְַפ ִסיד הַ מּוֹתָ ר ִמבֵּ יתוֹ‪.‬‬
‫נ ְִתעָ ַרב בַּ בְּ כוֹרוֹת‪,‬‬
‫בוּרת ֹכּ ֲהנִים‪ ,‬יֹאכֵלוּ‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ִ :‬אם ֲח ַ‬

‫‪ 1‬אם נתערב בקרבנות מסוגים שונים‪:‬‬
‫‪ 1.1‬ירעו כולם עד שיסתאבו‪ .‬וימכרו‪.‬‬
‫‪ 1.2‬במחיר שיקבל עבור הבהמה היקרה ביותר יש לרכוש תחליף לכל אחד מהקרבנות שנתערבו‪.‬‬
‫‪ 1.3‬את ההפסד שיש לו‪ ,‬יביא משלו‪.‬‬
‫‪ 2‬אם נתערב הפסח בבכורות‪:‬‬
‫אם זו חבורת כהנים‪ ,‬יקריבו את כולם בערב פסח‪ ,‬ויאמרו‪:‬‬
‫‪ 2.1‬רבי שמעון )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬בהמה שהיא פסח תקרב לשם פסח‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬בהמה שהיא בכור תקרב לשם בכור‪.‬‬
‫‪ 2.2‬יאכלו את כל הבהמות עד חצות הלילה‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬חבורה ששלחו אחד מהם לחפש את בהמת הפסח שאבדה‪ ,‬מצאה ושחטה‪ .‬וגם הם שחטו‬
‫פסח חדש‪.‬‬

‫וּשׁחוֹט עָ לֵינוּ"‪ ,‬וְ הָ לַ� וּמָ צָ א וְ ָשׁחַ ט‪ ,‬וְ הֵ ם ל ְָקחוּ וְ ָשׁחֲטוּ‪,‬‬
‫אָמ ָרה לְ אֶ חָ ד‪" :‬צֵ א וּבַ קֵּ שׁ ְ‬
‫בוּרה ֶשׁאָבַ ד ִפּסְ חָ הּ‪ ,‬וְ ְ‬
‫ֲח ָ‬
‫ִאם ֶשׁלּ ֹו נ ְִשׁחַ ט ִראשׁוֹן‪,‬‬
‫הוּא א ֹוכֵל ִמ ֶשּׁלּוֹ‪ ,‬וְ הֵ ם אוֹכְ לִ ים עִ מּ ֹו ִמ ֶשּׁלּוֹ‪,‬‬
‫וְ ִאם ֶשׁלָּהֶ ן נ ְִשׁחַ ט ִראשׁוֹן‪,‬‬
‫הֵ ם אוֹכְ לִ ין ִמ ֶשּׁלָּהֶ ן‪ ,‬וְ הוּא א ֹוכֵל ִמ ֶשּׁלּוֹ‪.‬‬
‫וְ ִאם אֵ ינ ֹו יָדוּעַ אֵ יזֶה מֵ הֶ ן נ ְִשׁחַ ט ִראשׁוֹן‪ ,‬א ֹו ֶשׁ ָשּׁחֲטוּ ְשׁנֵיהֶ ן כְּ אֶ חָ ד‪,‬‬
‫הוּא א ֹוכֵל ִמ ֶשּׁלּוֹ‪ ,‬וְ הֵ ם אֵ ינָם אוֹכְ לִ ים עִ מּוֹ‪,‬‬
‫וְ ֶשׁלָּהֶ ן יֵצֵ א לְ בֵ ית הַ ְשּׂ ֵרפָ ה‪,‬‬
‫טוּרין ִמ ַלּעֲשׂוֹת פֶּ סַ ח ֵשׁנִי‪.‬‬
‫וּפ ִ‬
‫ְ‬
‫אָמַ ר לָהֶ ן‪ִ " :‬אם אֵ חַ ְר ִתּי‪ְ ,‬צאוּ וְ ַשׁחֲטוּ עָ לָי"‪,‬‬
‫הָ לַ� וּמָ צָ א וְ ָשׁחָ ט‪ ,‬וְ הֵ ן ל ְָקחוּ וְ ָשׁחָ טו‪.‬‬
‫ִאם ֶשׁלָּהֶ ן נ ְִשׁחַ ט ִראשׁוֹן‪,‬‬
‫הֵ ן אוֹכְ לִ ין ִמ ֶשּׁלָּהֶ ן‪ ,‬וְ הוּא א ֹוכֵל עִ מָּ הֶ ן‪.‬‬
‫וְ ִאם ֶשׁלּ ֹו נ ְִשׁחַ ט ִראשׁוֹן‪,‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 24‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫בס"ד‬

‫מסכת פסחים‬

‫הוּא א ֹוכֵל ִמ ֶשּׁלּוֹ‪ ,‬וְ הֵ ן אוֹכְ לִ ין ִמ ֶשּׁלָּהֶ ן‪.‬‬
‫וְ ִאם אֵ ינ ֹו יָדוּעַ אֵ יזֶה מֵ הֶ ם נ ְִשׁחַ ט ִראשׁוֹן‪ ,‬א ֹו ֶשׁ ָשּׁחַ טוּ ְשׁנֵיהֶ ם כְּ אֶ חָ ד‪,‬‬
‫הֵ ן אוֹכְ לִ ין ִמ ֶשּׁלָּהֶ ן‪ ,‬וְ הוּא אֵ ינ ֹו אוֹכֵ ל עִ מָּ הֶ ן‪,‬‬
‫וְ ֶשׁלּ ֹו יֵצֵ א לְ בֵ ית הַ ְשּׂ ֵרפָ ה‪,‬‬
‫וּפָ טוּר ִמ ַלּעֲשׂוֹת פֶּ סַ ח ֵשׁנִי‪.‬‬
‫אָמרוּ לוֹ‪,‬‬
‫אָמַ ר לָהֶ ן וְ ְ‬
‫אוֹכְ לִ ין ֻכּלָּם ִמן הָ ִראשׁוֹן‪.‬‬
‫וְ ִאם אֵ ין יָדוּעַ אֵ יזֶה מֵ הֶ ן נ ְִשׁחַ ט ִראשׁוֹן‪,‬‬
‫ְשׁנֵיהֶ ן יו ְֹצ ִאין לְ בֵ ית הַ ְשּׂ ֵרפָ ה‪.‬‬
‫אָמרוּ ל ֹו‪,‬‬
‫�א אָמַ ר לָהֶ ן וְ �א ְ‬
‫אֵ ינָן אַח ֲָר ִאין זֶה ָלזֶה‪.‬‬

‫‪ 1‬אם הפסח שמצא השליח נשחט ראשון‪:‬‬
‫‪ 1.1‬הוא והם אוכלים מהפסח שלו‪.‬‬
‫‪ 1.2‬הפסח שלהם יישרף‪.‬‬
‫‪ 2‬אם שלהם נשחט ראשון‪:‬‬
‫‪ 2.1‬הם אוכלים משלהם‪.‬‬
‫‪ 2.2‬הוא אוכל מהפסח שמצא‪.‬‬
‫‪ 3‬אם אינם יודעים של מי נשחט ראשון‪ ,‬או שנשחטו שני הפסחים באותו זמן‪:‬‬
‫‪ 3.1‬הוא אוכל מהפסח שמצא‪.‬‬
‫‪ 3.2‬הם אינם אוכלים לא משלהם ולא משלו‪.‬‬
‫‪ 3.3‬הפסח שלהם יוצא לבית השריפה‪.‬‬
‫‪ 3.4‬הם פטורים מלעשות פסח שני )חסרה רק ידיעה אבל הפסח נשחט לשמם(‪.‬‬
‫‪ 4‬אם כשיצא לחפש את הפסח אמר להם שאם לא יחזור ייקחו פסח אחר וישחטו גם עבורו‪:‬‬
‫‪ 5‬אם הוא מצא את הפסח ושחטו‪ ,‬וגם הם שחטו פסח אחר‪:‬‬
‫‪ 5.1‬אם שלהם נשחט ראשון‪ ,‬הם והוא אוכלים משלהם‪.‬‬
‫‪ 5.2‬אם הפסח שמצא השליח נשחט ראשון‪:‬‬
‫‪ 5.2.1‬הוא אוכל משלו‪.‬‬
‫‪ 5.2.2‬הם אוכלים משלהם‪.‬‬
‫‪ 5.3‬אם אינם יודעים של מי נשחט ראשון‪ ,‬או שנשחטו שני הפסחים באותו זמן‪:‬‬
‫‪ 5.3.1‬הם אוכלים משלהם‪.‬‬
‫‪ 5.3.2‬הוא אינו אוכל משלהם‪ ,‬ואינו אוכל משלו‪.‬‬
‫‪ 5.3.3‬הפסח שלו יוצא לבית השריפה‪.‬‬
‫‪ 5.3.4‬פטור מלעשות פסח שני‪.‬‬
‫‪ 6‬אם אמר להם שאם לא יחזור ישחטו פסח אחר גם עבורו‪ ,‬וגם הם אמרו לו שישחט את הפסח שימצא‬
‫עבורם‪:‬‬
‫‪ 6.1‬הוא והם אוכלים מהפסח שנשחט ראשונה‪.‬‬
‫‪ 6.2‬אם אינם יודעים של מי נשחט ראשון‪ ,‬או שנשחטו שני הפסחים באותו זמן‪:‬‬
‫‪ 6.2.1‬שני הפסחים יוצאים לבית השריפה‪.‬‬
‫‪ 6.2.2‬הם והוא פטורים מלעשות פסח שני‪.‬‬
‫‪ 7‬יצא ביוזמתו ולא אמר כלום‪ ,‬ומצא את הפסח ושחטו‪ ,‬וגם הם לקחו פסח אחר ושחטו אותו‪:‬‬
‫‪ 7.1‬הוא אוכל משלו‪.‬‬
‫‪ 7.2‬והם אוכלים משלהם‪.‬‬
‫משנה י‪:‬‬

‫שתי חבורות שנתערבו פסחיהם‪ ,‬כיצד ינהגו ?‬

‫ְשׁתֵּ י ֲחבוּרוֹת ֶשׁנּ ְִתעָ ְרבוּ ִפ ְסחֵ יהֶ ן‪,‬‬
‫אֵ לּוּ מו ְֹשׁכִ ין לָהֶ ם אֶ חָ ד וְ אֵ לּוּ מו ְֹשׁכִ ין לָהֶ ן אֶ חָ ד‪,‬‬
‫אֶ חָ ד מֵ אֵ לּוּ בָּ א ל ֹו אֵ צֶ ל אֵ לּוּ‪ ,‬וְ אֶ חָ ד מֵ אֵ לּוּ בָּ א ל ֹו אֵ צֶ ל אֵ לּוּ‪,‬‬
‫וְ כָ � הֵ ם או ְֹמ ִרים‪:‬‬
‫" ִאם ֶשׁלָּנוּ הוּא הַ פֶּ סַ ח הַ זֶּה‪ ,‬יָדֶ י� ְמשׁוּכוֹת ִמ ֶשּׁלָּ� וְ נ ְִמנֵיתָ עַ ל ֶשׁלָּנוּ‪,‬‬
‫וְ ִאם ֶשׁ ָלּ� הוּא הַ פֶּ סַ ח הַ זֶּה‪ ,‬יָדֵ ינוּ ְמשׁוּכוֹת ִמ ֶשּׁלָּנוּ וְ נ ְִמנִינוּ עַ ל ֶשׁלָּ�"‪.‬‬
‫וְ כֵן חָ מֵ שׁ ֲחבוּרוֹת ֶשׁלּ ח ֲִמ ָשּׁה ח ֲִמ ָשּׁה‪ ,‬וְ ֶשׁל ע ֲָשׂ ָרה ע ֲָשׂ ָרה‪,‬‬
‫ֲבוּרה‪ ,‬וְ כֵן הֵ ם או ְֹמ ִרים‪.‬‬
‫בוּרה ַוח ָ‬
‫מו ְֹשׁכִ ין לָהֶ ן אֶ חָ ד ִמכָּ ל ֲח ָ‬

‫‪ 1‬כל חבורה לוקחת פסח אחד‪.‬‬
‫‪ 2‬כל חבורה שולחת נציג אחד לחבורה השנייה‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 25‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת פסחים‬

‫בס"ד‬

‫‪ 3‬כל חבורה אומרת לנציג של החבורה השנייה שנמצא אצלה‪:‬‬
‫‪" 3.1‬אם הפסח שאצלנו הוא שלנו‪ ,‬תבטל את המינוי שלך בפסח שלך ותצטרף אלינו"‪.‬‬
‫‪" 3.2‬אם הפסח שאצלנו הוא שלך‪ ,‬אנחנו מבטלים את המינוי שלנו ומצטרפים אליך"‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬בצורה דומה עושים גם חמש חבורות של חמישה אנשים או עשר חבורות של עשרה‬
‫אנשים‬
‫משנה יא‪ :‬שנים שנתערבו פסחיהם ועל כל פסח מנוי רק אחד‪ .‬כיצד ינהגו ?‬

‫ְשׁ ַניִם ֶשׁנּ ְִתעָ ְרבוּ ִפ ְסחֵ יהֶ ם‪,‬‬
‫זֶה מו ֵֹשׁ� ל ֹו אֶ חָ ד‪ ,‬וְ זֶה מו ֵֹשׁ� ל ֹו אֶ חָ ד‪,‬‬
‫זֶה ְממַ נֶּה עִ מּ ֹו אֶ חָ ד ִמן הַ שּׁוּק‪ ,‬וְ זֶה ְממַ נֶּה עִ מּ ֹו אֶ חָ ד ִמן הַ שּׁוּק‪,‬‬
‫זֶה בָ א אֵ צֶ ל זֶה‪ ,‬וְ זֶה בָ א אֵ צֶ ל זֶה‪,‬‬
‫וְ כָ � הֵ ם או ְֹמ ִרים‪:‬‬
‫" ִאם ֶשׁלִּ י הוּא פֶּ סַ ח זֶה‪,‬‬
‫יָדֶ י� ְמשׁוּכוֹת ִמ ֶשּׁלָּ� וְ נ ְִמנֵיתָ עַ ל ֶשׁלִּ י‪.‬‬
‫וְ ִאם ֶשׁלָּ� הוּא פֶּ סַ ח זֶה‪,‬‬
‫יתי עַ ל ֶשׁלָּ�"‪.‬‬
‫י ַָדי ְמשׁוּכוֹת ִמ ֶשּׁלִּ י וְ נ ְִמ ֵנ ִ‬

‫‪ 1‬כל אחד מושך לו פסח אחד‪.‬‬
‫‪ 2‬כל אחד מהם ממנה עמו אחד מהשוק‪.‬‬
‫‪ 3‬מכל זוג‪ ,‬המנוי המקורי עובר לזוג השני‪.‬‬
‫‪ 4‬וכך אומר כל אחד מהמנויים המקוריים לחברו מהשוק‪:‬‬
‫‪" 4.1‬אם הפסח שלנו כעת הוא הפסח המקורי שלי"‪:‬‬
‫"משוך ידיך מהפסח שנמנית עם חברך ותימנה על הפסח שלי"‪.‬‬
‫‪" 4.2‬אם הפסח שלנו כעת הוא של חברך ונמנית עליו כראוי"‪,‬‬
‫"אני מסתלק מהמנוי של הפסח שלי ואתמנה אתך על הפסח שלך"‪.‬‬
‫====‬

‫פרק י‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫דיני ליל הסדר‬

‫מושגים‪:‬‬

‫העושה אחת מ‪ 4 -‬מלאכות הקשורות להקרבת הקרבן )שחיטה‪ ,‬קבלת הדם‪ ,‬הולכת הדם למזבח‪ ,‬זריקת הדם‬
‫פגול‪:‬‬
‫על המזבח(‪ ,‬במחשבה לאכול את הבשר לאחר הזמן המיועד לאכילתו‪ ,‬או לזרוק את הדם או להקריב את‬
‫האימורים שלא בזמנם‪ ,‬פוסל את הקרבן ועושהו "פיגול"‪.‬‬
‫ברכת השיר‪ :‬שתי דעות נאמרו לגבי מהותה של ברכה זו‪ .‬יש אומרים שהכוונה לקטע‪" :‬יהללוך ה' אלוקינו כל מעשיך‬
‫וכו'"‪ ,‬שבה מסיימים את אמירת ההלל בכל פעם שאומרים אותו‪ ,‬וחותמים ברוך אתה ה' מלך מהולל‬
‫בתשבחות‪ .‬ויש אומרים שהכוונה לתפילת "נשמת כל חי" שאומרים אותה בשבתות אחרי פסוקי דזמרה‪.‬‬
‫זה כינוי לקערת צדקה שהיו מחלקים ממנה כל יום אוכל לעניים אורחים העוברים ממקום למקום‪.‬‬
‫תמחוי‪:‬‬

‫משנה א‪ :‬דיני סדר ליל הפסח‬

‫אָדם עַ ד ֶשׁתֶּ ְח ַשׁ�‪.‬‬
‫עַ ְרבֵ י ְפסָ ִחים סָ מוּ� ל ִַמּנְחָ ה‪� ,‬א יֹאכַ ל ָ‬
‫וַאֲ ִפלּוּ עָ נִי ֶשׁבְּ י ְִשׂ ָראֵ ל‪� ,‬א יֹאכַ ל עַ ד ֶשׁיָּסֵ ב‪.‬‬
‫אַרבָּ עָ ה כוֹסוֹת ֶשׁל ַייִן‪ ,‬וַאֲ ִפלּוּ ִמן הַ ַתּ ְמחוּי‪.‬‬
‫וְ �א י ְִפחֲתוּ ל ֹו מֵ ְ‬

‫‪ 1‬בערב פסח‪ ,‬מזמן של חצי שעה לפני מנחה קטנה‪ ,‬לא יתחיל לאכול‪ ,‬כדי שיאכל מצה בערב לתיאבון‪.‬‬
‫‪ 2‬יש לאכול בהסיבה בליל הסדר‪ ,‬ואפילו עני שבישראל‪.‬‬
‫‪ 3‬עני המתפרנס מהתמחוי )ראה מושגים( לא יפחתו לו גבאי צדקה פחות מ ‪ 4‬כוסות של יין‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫סדר הברכות בכוס של קידוש‬

‫מָ זְגוּ ל ֹו כוֹס ִראשׁוֹן‪,‬‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ְ :‬מבָ ֵר� עַ ל הַ יּוֹם‪ ,‬וְ אַחַ ר כָּ � ְמבָ ֵר� עַ ל הַ ַיּיִן‪.‬‬
‫וּבֵ ית ִה ֵלּל או ְֹמ ִרים‪ְ :‬מבָ ֵר� עַ ל הַ ַיּיִן‪ ,‬וְ אַחַ ר כָּ � ְמבָ ֵר� עַ ל הַ יּוֹם‪.‬‬

‫‪ 1‬בית שמאי )ואין הלכה כמותם(‪:‬‬
‫מברך תחילה על היום )"אשר בחר בנו‪ ("…‬ואח"כ על היין )"בורא פרי הגפן"(‪.‬‬
‫‪ 2‬בית הלל‪ :‬מברך תחילה על היין ואח"כ מברך על היום‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫סדר ליל הסדר‬

‫הֵ בִ יאוּ לְ פָ נָיו‪,‬‬
‫ְמטַ בֵּ ל בַּ ֲחז ֶֶרת‪,‬‬
‫עַ ד ֶשׁמַּ גִּ יעַ לְ פַ ְרפֶּ ֶרת הַ פַּ ת‪.‬‬
‫הֵ בִ יאוּ לְ פָ נָיו מַ צָּ ה ַו ֲחז ֶֶרת ַו ֲחרֹסֶ ת‬
‫וּשׁנֵי תַ בְ ִשׁילִ ין‪,‬‬
‫ְ‬
‫אַף עַ ל ִפּי ֶשׁאֵ ין ֲחרֹסֶ ת ִמ ְצוָה‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 26‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת פסחים‬

‫בס"ד‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר בְּ ַרבִּ י צָ דוֹק אוֹמֵ ר‪ִ :‬מ ְצוָה‪.‬‬
‫יאים לְ פָ נָיו גּוּפ ֹו ֶשׁל פֶּ סַ ח‪.‬‬
‫וּבַ ִמּ ְק ָדּשׁ הָ יוּ ְמבִ ִ‬

‫‪ 1‬מביאים מיני ירקות אחרי הקידוש‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אוכל אותם בטיבול )ואם יש לו רק חזרת מטבל בה(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אוכל אותם קודם שמגיע למרור שלאחר המצה )"פרפרת הפת"(‪.‬‬
‫‪ 2‬מביאים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬מצה למצוות מצה‪ ,‬חזרת למצוות מרור‪ ,‬חרוסת לטיבול המרור‪.‬‬
‫‪ 2.2‬ושני תבשילים‪ ,‬אחד זכר לקרבן פסח ואחד זכר לקרבן חגיגה‪.‬‬
‫‪ 3‬האם החרוסת היא מצוה בפני עצמה ?‬
‫‪ 3.1‬תנא קמא‪ :‬אינה מצוה‪.‬‬
‫‪ 3.2‬רבי אליעזר‪:‬מצוה‪.‬‬
‫‪ 4‬בזמן המקדש‪ ,‬היו מביאים גופו של קרבן פסח הצלוי יחד עם המצה והמרור‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫המשך תאור סדר ליל פסח‬

‫מָ זְגוּ ל ֹו כוֹס ֵשׁנִי‪,‬‬
‫וְ כָ אן הַ בֵּ ן שׁוֹאֵ ל אָבִ יו‪ .‬וְ ִאם אֵ ין ַדּעַ ת בַּ בֵּ ן‪ ,‬אָבִ יו ְמל ְַמּד ֹו‪:‬‬
‫מַ ה נּ ְִשׁ ַתּנָּה הַ ַלּ ְילָה הַ זֶּה ִמכָּ ל הַ לֵּילוֹת ? ֶשׁבְּ כָ ל הַ לֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְ לִ ין חָ מֵ ץ וּמַ צָּ ה‪ ,‬הַ ַלּ ְילָה הַ זֶּה כֻּלּ ֹו מַ צָּ ה ?‬
‫ֶשׁבְּ כָ ל הַ לֵּילוֹת אָ נּוּ אוֹכְ לִ ין ְשׁאָר י ְָרקוֹת‪ ,‬הַ ַלּ ְילָה הַ זֶּה מָ רוֹר ?‬
‫וּמב ָֻשּׁל‪ ,‬הַ ַלּ ְילָה הַ זֶּה כֻּלּ ֹו צָ לִ י ?‬
‫ֶשׁבְּ כָ ל הַ לֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְ לִ ין בָּ ָשׂר צָ לִ י‪ָ ,‬שׁלוּק‪ְ ,‬‬
‫ֶשׁבְּ כָ ל הַ לֵּילוֹת אָנוּ מַ ְטבִּ ילִ ין פַּ עַ ם אַחַ ת‪ ,‬הַ ַלּ ְי ָלה הַ זֶּה ְשׁתֵּ י ְפעָ ִמים ?‬
‫וּלְ ִפי ַדעְ תּ ֹו ֶשׁלּ בֵּ ן‪ ,‬אָבִ יו ְמל ְַמּדוֹ‪.‬‬
‫וּמסַ יֵּם בְּ ֶשׁבַ ח‪,‬‬
‫מַ ְת ִחיל בִּ גְ נוּת ְ‬
‫וְ דו ֵֹרשׁ מֵ "אֲ ַר ִמּי אוֹבֵ ד אָבִ י"‪ ,‬עַ ד ֶשׁיִּגְ מוֹר כָּ ל הַ פָּ ָר ָשׁה ֻכלָּהּ‪.‬‬

‫‪ 1‬מוזגים כוס שני של ארבע כוסות‪.‬‬
‫‪ 2‬לאחר מזיגה זו הבן שואל "מה נשתנה"‪ ,‬ואם אינו יודע אביו מלמדו‪.‬‬
‫‪ 3‬פרוט ‪ 4‬השאלות של "מה נשתנה"‪.‬‬
‫‪ 4‬האב מבאר לבן את ענין יציאת מצרים‪ ,‬בהתאם ליכולת תפיסתו של הבן‪.‬‬
‫‪ 5‬הלימוד לבן מתחיל בגנותם של עם ישראל‪ ,‬ומסיים בשבחם‪.‬‬
‫‪ 6‬יש לבאר לבן את הקטע "ארמי אובד אבי"‪ ,‬על פי המדרש‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬הדברים שיש לומר בליל הסדר‬

‫ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל הָ יָה אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫�שׁה ְדבָ ִרים אֵ לּוּ בַ פֶּ סַ ח‪� ,‬א יָצָ א יְדֵ י חוֹבָ תוֹ‪ ,‬וְ אֵ לּוּ הֵ ן‪ :‬פֶּ סַ ח‪ ,‬מַ צָּ ה‪ ,‬וּמָ רוֹר‪.‬‬
‫כָּ ל ֶשׁ�א אָמַ ר ְשׁ ָ‬
‫פֶּ סַ ח‪ ,‬עַ ל שׁוּם ֶשׁפָּ סַ ח הַ מָּ קוֹם עַ ל בָּ תֵּ י אֲ בוֹתֵ ינוּ בְ ִמ ְצ ָריִם‪.‬‬
‫מַ צָּ ה‪ ,‬עַ ל שׁוּם ֶשׁ ִנּגְ אֲ לוּ אֲ בוֹתֵ ינוּ ִמ ִמּ ְצ ָריִם‪.‬‬
‫מָ רוֹר‪ ,‬עַ ל שׁוּם ֶשׁמֵּ ְררוּ הַ ִמּ ְצ ִרים אֶ ת חַ יֵּי אֲ בוֹתֵ ינוּ בְ ִמ ְצ ָריִם‪.‬‬
‫אָדם לִ ְראוֹת אֶ ת עַ ְצמ ֹו כְּ ִאלּוּ הוּא יָצָ א ִמ ִמּ ְצ ַריִם‪,‬‬
‫בְּ כָ ל דּוֹר וָדוֹר‪ ,‬חַ יָּב ָ‬
‫אתי ִמ ִמּ ְִצ ָריִם"‪.‬‬
‫ֶשׁ ֶנּאֱמַ ר‪) :‬שמות יג(‪" ,‬וְ ִהגַּ ְדתָּ לְ בִ נְ� בַּ יּ ֹום הַ הוּא לֵאמֹר‪ ,‬בַּ עֲבוּר זֶה עָ ָשׂה ה' לִ י בְּ צֵ ִ‬
‫לְ ִפיכָ � אֲ נ ְַחנוּ חַ יָּבִ ין לְ הוֹדוֹת‪ ,‬לְ הַ לֵּל‪ ,‬לְ ַשׁבֵּ חַ ‪ ,‬לְ פָ אֵ ר‪ ,‬לְ רוֹמֵ ם‪ ,‬לְ הַ דֵּ ר‪ ,‬לְ בָ ֵר�‪ ,‬לְ עַ לֵּה‪ ,‬וּלְ קַ לֵּס‪ ,‬לְ ִמי ֶשׁעָ ָשׂה לַאֲ בוֹתֵ ינוּ וְ לָנוּ‬
‫וּמ ִשּׁעְ בּוּד‬
‫אֶ ת כָּ ל הַ נּ ִִסּים הָ אֵ לּוּ‪ :‬הו ִֹציאָנוּ מֵ עַ בְ דוּת לְ חֵ רוּת‪ִ ,‬מיָּגוֹן לְ ִשׂ ְמחָ ה‪ ,‬וּמֵ אֵ בֶ ל לְ יוֹם טוֹב‪ ,‬וּמֵ אֲ פֵ לָה לְ אוֹר גָּדוֹל‪ִ ,‬‬
‫לִ גְ אֻ לָּה‪ .‬וְ נֹאמַ ר לְ פָ נָיו‪ ,‬הַ לְ לוּיָהּ‪.‬‬

‫‪ 1‬רבן גמליאל‪ :‬חובה לפרש בליל הסדר טעמם של שלושה דברים‪ :‬פסח‪ ,‬מצה ומרור‪.‬‬
‫‪ 2‬אדם חייב לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצריים‪.‬‬
‫‪ 3‬יש להוסיף ולומר תפילת הודעה כהקדמה לאמירת ההלל‪.‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫אמירת ההלל וסיום ההגדה קודם הארוחה‬

‫עַ ד הֵ יכָ ן הוּא אוֹמֵ ר ?‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ :‬עַ ד "אֵ ם הַ בָּ נִים ְשׁמֵ חָ ה"‪.‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪ :‬עַ ד "חַ לּ ִָמישׁ לְ מַ עְ יְנ ֹו מָ יִם"‪.‬‬
‫וְ חוֹתֵ ם בִּ גְ אֻ לָּה‪.‬‬
‫ַרבִּ י טַ ְרפוֹן אוֹמֵ ר‪" :‬אֲ ֶשׁר גְּ אָלָנוּ וְ גָאַל אֶ ת אֲ בוֹתֵ ינוּ ִמ ִמּ ְצ ַריִם"‪ ,‬וְ �א הָ יָה חוֹתֵ ם‪.‬‬
‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪" :‬כֵּן ה' אֱ�הֵ ינוּ וֵא�הֵ י אֲ בוֹתֵ ינוּ יַגִּ יעֵ נוּ לְ מ ֹוע ֲִדים וְ לִ ְרגָלִ ים אֲ חֵ ִרים‪ ,‬הַ בָּ ִאים לִ ְק ָראתֵ נוּ לְ ָשׁלוֹם‪,‬‬
‫וּמן הַ ְפּסָ ִחים" כו'‪ ,‬עַ ד "בָּ רוּ� אַ תָּ ה ה'‪ ,‬גָּאַל י ְִשׂ ָראֵ ל"‪.‬‬
‫ְשׂמֵ ִחים בְּ בִ ְניַן עִ ֶיר� וְ ָשׂ ִשׂים בַּ עֲבוֹדָ תֶ �‪ ,‬וְ נֹאכַ ל ָשׁם ִמן הַ זְּ בָ ִחים ִ‬

‫‪ 1‬איזה חלק מההלל אומרים קודם הסעודה ?‬
‫‪ 1.1‬בית שמאי‪ :‬עד "אם הבנים שמחה" )מזמור אחד(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בית הלל‪ :‬עד "חלמיש למעינו מים" )‪ 2‬מזמורים(‪.‬‬
‫‪ 2‬מסיים את ההגדה קודם הסעודה בברכת הגאולה‪ .‬ונחלקו בה‪:‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 27‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫בס"ד‬

‫מסכת פסחים‬

‫‪ 2.1‬רבי טרפון אומר‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬מברך‪" :‬ברוך אתה‪ …‬שגאלנו וגאל את אבותינו ממצרים והגיענו לזמן הזה"‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬ולא חותם בברכה )ואין הלכה כמותו(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬רבי עקיבא אומר‪ :‬מוסיף בקשה נוספת‪:‬‬
‫‪" 2.2.1‬כן ה' אלוקים‪ …‬יגיענו למועדים ורגלים אחרים‪"…‬‬
‫והיה חותם בברכה‪" :‬ברוך אתה ה' גאל ישראל"‪.‬‬
‫משנה ז‪ :‬כוס שלישית וכוס רביעית‬
‫ישׁי‪ְ ,‬מבָ ֵר� עַ ל ְמזוֹנוֹ‪.‬‬
‫מָ זְגוּ ל ֹו כוֹס ְשׁלִ ִ‬
‫ְרבִ יעִ י‪ ,‬גוֹמֵ ר עָ לָיו אֶ ת הַ הַ לֵּל‪ ,‬וְ אוֹמֵ ר עָ לָיו בִּ ְרכַּ ת הַ ִשּׁיר‪.‬‬
‫בֵּ ין הַ כּוֹס ֹות הַ לָּלוּ‪ִ ,‬אם רוֹצֶ ה לִ ְשׁתּוֹת‪ ,‬י ְִשׁתֶּ ה‪.‬‬
‫ישׁי לִ ְרבִ יעִ י‪� ,‬א י ְִשׁתֶּ ה‪.‬‬
‫בֵּ ין ְשׁלִ ִ‬

‫‪ 1‬מוזגים כוס שלשית ומברכים עליה ברכת המזון‪.‬‬
‫‪ 2‬מוזגים כוס רביעית‪:‬‬
‫‪ 2.1‬מסיימים על כוס זו את ההלל‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אומרים עליו גם את ברכת השיר )ראה מושגים(‪.‬‬
‫‪ 3‬שתיה יין נוסף בין הכוסות‪:‬‬
‫‪ 3.1‬בין כוס שניה לשלישית‪ ,‬אפשר לשתות‪.‬‬
‫‪ 3.2‬בין שלישית לרביעית אין לשתות‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬דיני סיום אכילת קרבן פסח‬

‫אֵ ין מַ ְפ ִט ִירין אַחַ ר הַ פֶּ סַ ח אֲ ִפיקוֹמָ ן‪.‬‬

‫י ְָשׁנוּ ִמ ְקצָ תָ ן‪ ,‬יֹאכֵלוּ‪ֻ .‬כּלָּן‪� ,‬א יֹאכֵ לוּ‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ :‬נ ְִתנ ְַמנְמוּ‪ ,‬יֹאכֵלוּ‪ .‬נ ְִר ְדּמוּ‪� ,‬א יֹא ֵכלוּ‪.‬‬

‫‪ 1‬אין אוכלים אחר קרבן פסח אפיקומן )פרפראות ומיני מתיקה(‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬דין חבורה שנרדמה לאחר התחלת אכילת קרבן פסח‬
‫‪ 1‬תנא קמא )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 1.1‬ישנו קצתם יכולים להמשיך לאכול מהפסח‪.‬‬
‫‪ 1.2‬ישנו כולם לא ימשיכו לאכול מהפסח‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי יוסי‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם המסובים נמנמו‪ ,‬יכולים להמשיך ולאכול‪.‬‬
‫אם נרדמו )יש אומרים כולם ויש אומרים אפילו מקצתם( ממש‪ ,‬לא ימשיכו לאכול‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬דינים שונים באכילת קרבן פסח‬

‫הַ פֶּ סַ ח אַחַ ר חֲצוֹת‪ְ ,‬מטַ מֵּ א אֶ ת הַ יּ ָָדיִם‪.‬‬
‫הַ ִפּגּוּל וְ הַ נּוֹתָ ר‪ְ ,‬מטַ ְמ ִאין אֶ ת הַ יּ ָָדיִם‪.‬‬
‫בֵּ ַר� בִּ ְרכַּ ת הַ פֶּ סַ ח‪ ,‬פָּ טַ ר אֶ ת ֶשׁל זֶבַ ח‪.‬‬
‫בֵּ ַר� אֶ ת ֶשׁל זֶבַ ח‪� ,‬א פָ טַ ר אֶ ת ֶשׁל פֶּ סַ ח‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י י ְִשׁמָ עֵ אל‪.‬‬
‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪� :‬א ז ֹו פוֹטֶ ֶרת זוֹ‪ ,‬וְ �א ז ֹו פוֹטֶ ֶרת ז ֹו‪.‬‬

‫‪ 1‬קרבן הפסח לאחר חצות ליל הסדר‪ ,‬מטמא את הידיים כנותר )לא להלכה(‪.‬‬
‫‪ 2‬פגול ונותר מטמאים את הידיים )גזרת חכמים(‪.‬‬
‫‪ 3‬קרבן פסח וקרבן חגיגה‪ ,‬ברך על אחד מהם האם מוציא ידי חובה את השני ?‬
‫‪ 3.1‬רבי ישמעאל )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 3.1.1‬ברכת הפסח פוטרת את אכילת חגיגה )"זבח"(‪.‬‬
‫‪ 3.1.2‬ברך על קרבן חגיגה תחילה‪ ,‬לא פטר את הברכה על הפסח‪.‬‬
‫‪ 3.2‬רבי עקיבא‪ :‬ברכות הללו )על אכילת חגיגה ועל אכילת הפסח(‪ ,‬אינן פוטרות זו את זו‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת פסחים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 28‬מתוך ‪28‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬