מסכת שקלים

מרץ 7, 2019 · מועד

‫מסכת שקלים‬

‫בס"ד‬

‫נושאים עיקריים במסכת‪:‬‬
‫פרק א‪:‬‬

‫צרכי ציבור שיש לעשותם בחודש אדר‪ ,‬העונשים שהוטלו על מי שלא הקפיד על‬
‫כלאיים‪ ,‬גבית מחצית השקל‪ ,‬קרבנות שמקבלים מכותי ומנכרי‪ ,‬מי חייב להביא‬
‫קלבון ומי פטור‪.‬‬

‫פרק ב‪:‬‬

‫צורת העברת כספי השקלים למקדש‪ ,‬אדם שנותן "מחצית השקל" למקדש מכספים‬
‫שאינם שלו‪ ,‬כסף עודף שנאסף לצורך מחצית השקל‪ ,‬כסף עודף שנאסף לצורך‬
‫קרבן‪ ,‬כסף עודף שנאסף לצרכי עניים‪ ,‬או פדיון שבויים או קבורת מתים‪.‬‬

‫פרק ג‪:‬‬

‫מתי וכיצד תורמים את הלשכה‪ ,‬זמנים הקובעים למעשר בהמה‪ ,‬צורת תרומת‬
‫הלשכה‪.‬‬

‫פרק ד‪:‬‬

‫השימוש שעשו עם השקלים שתרמו לקופות‪ ,‬השימוש עם שיירי הלשכה‪ ,‬מה עשו‬
‫עם מותר התרומה )הכסף שנותר בקופות(‪ ,‬הכשרת מותר הקטורת משנה זו להיות‬
‫קטורת לשנה הבאה‪ ,‬נכסים לבדק הבית שיש בתוכם דברים הראויים למזבח או יינות‬
‫שמנים ועופות‪ ,‬קביעת המחיר ליינות‪ ,‬סלתות ושמנים שהלשכה משלמת לספקים‪.‬‬

‫פרק ה‪:‬‬

‫שמותם ותפקידם של ‪ 15‬בעלי תפקידים שהיו במקדש‪ ,‬מספר הממונים על כספי‬
‫המקדש‪ ,‬סוגי חותמות שהיו במקדש‪ ,‬תהליך רכישת הנסך‪ ,‬דיני לשכת חשאין ודיני‬
‫לשכת הכלים‪.‬‬

‫פרק ו‪:‬‬

‫פרק ז‪:‬‬
‫פרק ח‪:‬‬

‫מקום גניזתו של ארון הקודש‪ 13 ,‬המקומות שהיו משתחווים בהם במקדש‪ ,‬מקומם‬
‫של ‪ 13‬השולחנות שהיו במקדש‪ ,‬סוגי תרומות שהיו במקדש‪ ,‬מי שתרם למקדש‬
‫מבלי לנקוב בסכום‪ ,‬כספים שהיו ב‪ 6 -‬תיבות הנדבה במקדש‪.‬‬
‫דינם של מעות שנמצאו בירושלים או במקדש‪ ,‬דין בשר או בהמה שנמצאו‪ .‬נסכים‬
‫שיש להביא עם בהמה שנמצאה יביאו משל ציבור‪ 7 ,‬תקנות שהתקינו בית דין‪.‬‬
‫רוק וכלים שנמצאו בירושלים‪ ,‬סכין וקופיץ שנמצאו בירושלים‪ ,‬פרוכת של מקדש‬
‫שנטמאת‪ ,‬תיאור עשית פרוכת למקדש‪ ,‬דיני שריפת בשר קודשי קודשים שנטמא‪,‬‬
‫מקום הנחת איברי הקרבנות כאשר מעלים אותם למזבח‪ ,‬דברים הנוהגים רק בזמן‬
‫הבית‪ ,‬ודברים הנוהגים אף שלא בזמן הבית‪,‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שקלים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪19‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת שקלים‬

‫בס"ד‬
‫פרק א‪:‬‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬
‫מושגים‪:‬‬

‫מחצית השקל‪:‬‬

‫קלבון‪:‬‬

‫השוואת מטבעות‪:‬‬

‫צרכי ציבור שיש לעשותם בחודש אדר‪ ,‬העונשים שהוטלו על מי שלא‬
‫הקפיד על כלאיים‪ ,‬גבית מחצית השקל‪ ,‬קרבנות שמקבלים מכותי‬
‫ומנכרי‪ ,‬מי חייב להביא קלבון ומי פטור‪.‬‬

‫כל אחד מישראל חייב לתת כל שנה מחצית השקל לצורך קרבנות ציבור‪ .‬הנתינה מתבצעת החל‬
‫מראש חודש אדר‪ ,‬והיא מיועדת לשנה שמתחילה בראש חודש ניסן‪ .‬ערך מחצית השקל בכל זמן‬
‫צריך להיות כערך מחצית השקל שהיה בזמן התורה‪ .‬בזמן המשנה ערך שקל שלם היה כערך מחצית‬
‫השקל של תורה‪ ,‬וערך הסלע בזמן המשנה כערך שקל של תורה‪ ,‬וכשני שקלים של משנה‪.‬‬
‫מטבע קטנה שערכה ‪ 1/48‬של הסלע או ‪ 1/24‬של השקל‪ .‬מי שנותן מחצית השקל למקדש נותן גם‬
‫קלבון‪ .‬קלבון הוא הסכום הדרוש כדי לפרוט את השקל לשני חצאי שקלים‪ .‬יש מחלוקת האם כל מי‬
‫שנותן מחצית השקל נותן קלבון‪ ,‬או רק מי שמצרף ‪ 2‬חצאים יחד עבור ‪ 2‬אנשים נותן קלבון‪ .‬ההלכה‬
‫היא שמי שמביא מחצית השקל במדויק אינו חייב בקלבון‪ .‬ומי שמביא שקלים שלמים חייב בקלבון‪.‬‬
‫מחצית השקל של תורה = מחצית הסלע של משנה= שקל של משנה = ‪ 24‬קלבונים‬

‫משנה א‪ :‬צרכי ציבור שיש לעשותם בחודש אדר‬

‫בְּ אֶ חָ ד בַּ אֲ ָדר‪,‬‬
‫מַ ְשׁ ִמיעִ ין עַ ל הַ ְשּׁקָ לִ ים וְ עַ ל הַ כִּ לְ אַיִם‪.‬‬
‫בַּ ח ֲִמ ָשּׁה עָ ָשׂר בּ ֹו‪,‬‬
‫קו ִֹרין אֶ ת הַ ְמּגִ לָּה בַּ כְּ ַרכִּ ין‪,‬‬
‫וּמתַ ְקּנִין אֶ ת הַ ְדּ ָרכִ ים וְ אֶ ת הָ ְרחוֹבוֹת‬
‫ְ‬
‫וְ אֶ ת ִמ ְקוְ אוֹת הַ מַּ יִם‪,‬‬
‫וְ עו ִֹשׂין כָּ ל צָ ְרכֵי הָ ַרבִּ ים‪,‬‬
‫וּמצַ ְיּנִין אֶ ת הַ ְקּבָ רוֹת‪,‬‬
‫ְ‬
‫וְ יו ְֹצ ִאין אַף עַ ל הַ כִּ לְ אָיִם‪.‬‬

‫‪ 1‬באחד באדר‪:‬‬
‫‪ 1.1‬מכריזים שיש לתרום מחצית השקל לצורך קרבנות צבור‪.‬‬
‫‪ 1.2‬מכריזים שיש לנקות את השדות והגינות מכלאיים‪.‬‬
‫‪ 2‬בחמישה עשר באדר‪:‬‬
‫‪ 2.1‬קוראים מגילת אסתר בערים המוקפות חומה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬מתקנים את הדרכים והרחבות עבור עולי רגלים‪.‬‬
‫‪ 2.3‬מנקים את המקואות ומשלימים את שיעורם‪.‬‬
‫‪ 2.4‬עושים את כל צרכי הרבים‪.‬‬
‫‪ 2.5‬מציינים את הקברים בסיד‪.‬‬
‫‪ 2.6‬בי"ד שולח שליחים לבדוק שהוציאו את גידולי הכלאיים‪.‬‬
‫משנה ב'‪ :‬העונשים שהוטלו במהלך התקופות השונות על מי שלא הקפיד על כלאיים‬

‫ְהוּדה‪ :‬בָּ ִראשׁ ֹונָה הָ יוּ עו ְֹק ִרין וּמַ ְשׁלִ יכִ ין לִ ְפנֵיהֶ ם‪.‬‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י י ָ‬
‫ִמ ֶשּׁ ַרבּוּ עוֹבְ ֵרי עֲבֵ ָרה‪ ,‬הָ יוּ עו ְֹק ִרין וּמַ ְשׁלִ יכִ ין עַ ל הַ ְדּ ָרכִ ים‪,‬‬
‫ִה ְת ִקינוּ ֶשׁיְּהוּ מַ ְפ ִק ִירין כָּ ל הַ ָשּדֶ ה ֻכּלָּהּ‪.‬‬

‫רבי יהודה‪:‬‬
‫‪ 1‬בתחילה‪ :‬עקרו השליחים את גידולי הכלאיים והשליכו אותם לפני בעלי השדות‪.‬‬
‫‪ 2‬כשרבו עוברי עבירה‪ :‬עקרו את הכלאיים והשליכו אותם בדרכים‪.‬‬
‫‪ 3‬מאוחר יותר‪ :‬הפקירו את כל השדה שמצאו בה כלאיים‪.‬‬
‫משנה ג'‪ :‬תהליך גבית מחצית השקל‬

‫בַּ ח ֲִמ ָשּׁה עָ ָשׂר בּוֹ‪ ,‬שֻׁ לְ חָ נוֹת הָ יוּ יו ְֹשׁבִ ין בַּ ְמּ ִדינָה‪.‬‬
‫בְּ עֶ ְשׂ ִרים ַוח ֲִמ ָשּׁה‪ ,‬י ְָשׁבוּ בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ‪ִ .‬מ ֶשּׁיּ ְָשׁבוּ בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ‪ִ ,‬ה ְת ִחילוּ לְ מַ ְשׁכֵּן‪.‬‬
‫אֶ ת ִמי ְממַ ְשׁכְּ נִין ? לְ וִ יִּם וְ י ְִשׂ ְראֵ לִ ים‪ ,‬גּ ִֵרים ַועֲבָ ִרים ְמשֻׁ ְח ָר ִרים‪,‬‬
‫וּקטַ נִּים‪.‬‬
‫אֲ בָ ל �א נ ִָשׁים ַועֲבָ ִדים ְ‬
‫כָּ ל קָ טָ ן ֶשׁ ִה ְת ִחיל אָבִ יו לִ ְשׁקוֹל עַ ל יָדוֹ‪ ,‬שׁוּב אֵ ינ ֹו פּוֹסֵ ק‪.‬‬
‫וְ אֵ ין ְממַ ְשׁכְּ נִין אֶ ת הַ ֹכּ ֲהנִים‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ַדּ ְרכֵּי ָשׁלוֹם‪.‬‬

‫‪ 1‬בחמישה עשר באדר מושיבים חלפנים בירושלים לפרוט ולהחליף מטבעות‪.‬‬
‫‪ 2‬בעשרים וחמישה באדר מושיבים חלפנים במקדש‪ ,‬ומתחילים למשכן את מי שלא תרם‪.‬‬
‫‪ 3‬ממי לוקחים משכון‪ ,‬וממי לא ?‬
‫‪ 3.1‬לוקחים משכון מלויים‪ ,‬מישראלים‪ ,‬מגרים ומעבדים כנעניים משוחררים‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אין לוקחים משכון מנשים‪ ,‬מעבדים כנעניים ומקטנים‪.‬‬
‫‪ 4‬אב שהתחיל לתת מחצית השקל עבור בנו הקטן‪ ,‬שוב אינו פוסק מלתת לשנה הבאה‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שקלים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪19‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת שקלים‬

‫בס"ד‬

‫‪ 5‬אין לוקחים משכון מכהנים מפני דרכי שלום‪.‬‬
‫משנה ד'‪ :‬האם כהנים חייבים במחצית השקל ?‬

‫ְהוּדה‪ :‬הֵ עִ יד בֶּ ן בּוּכְ ִרי בְּ יַבְ נֶה‪ ,‬כָּ ל כֹּהֵ ן ֶשׁשּׁוֹקֵ ל אֵ ינ ֹו חוֹטֵ א‪.‬‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י י ָ‬
‫אָמַ ר ל ֹו ַרבָּ ן יוֹחָ נָן בֶּ ן זַכַּ אי‪� :‬א כִּ י‪ ,‬אֶ לָּא כָּ ל כֹּהֵ ן ֶשׁאֵ ינ ֹו שׁוֹקֵ ל חוֹטֵ א‪,‬‬
‫אֶ לָּא ֶשׁהַ ֹכּ ֲהנִים דּו ְֹר ִשׁים ִמ ְק ָרא זֶה לְ עַ ְצמָ ן‪:‬‬
‫)ויקרא ו( "וְ כָ ל ִמנְחַ ת כֹּהֵ ן כָּ לִ יל ִתּ ְהיֶה �א תֵ אָכֵל"‪,‬‬
‫וּשׁתֵּ י הַ לֶּחֶ ם וְ לֶחֶ ם הַ פָּ נִים ֶשׁלָּנוּ‪ ,‬הֵ יאָ � ֶנאֱכָ לִ ים ?‬
‫הו ִֹאיל וְ עֹמֶ ר ְ‬

‫‪ 1‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 1.1‬כהן אינו חייב במחצית השקל‪.‬‬
‫‪ 1.2‬כהן שנתן מחצית השקל אינו חוטא‪.‬‬
‫‪ 2‬רבן יוחנן בן זכאי‪:‬‬
‫‪ 2.1‬כהן חייב לתת מחצית השקל‪.‬‬
‫‪ 2.2‬כהן שלא נותן הוא חוטא‪.‬‬
‫‪ 2.3‬הכהנים דורשים מהמקרא שהם אינם חייבים במחצית השקל‪:‬‬
‫‪ 2.3.1‬כתוב שמנחת כהן נשרפת ולא נאכלת‪.‬‬
‫‪ 2.3.2‬העומר‪ ,‬שתי הלחם ולחם הפנים נאכלים ע"י כהנים‪.‬‬
‫‪ 2.3.3‬אם הכהנים מחויבים במחצית השקל‪ ,‬היה אסור לכהנים לאכול אותם‪.‬‬
‫‪ 2.3.4‬כיון שהכהנים אוכלים מהם סימן שאינם מחויבים במחצית השקל‪.‬‬
‫משנה ה'‪ :‬מי שנותן מחצית השקל למרות שהוא פטור‪ ,‬האם מקבלים מהם ?‬

‫וּקטַ נִּים‪ִ ,‬אם ָשׁ ְקלוּ‪ְ ,‬מקַ בְּ לִ ין ִמיּ ָָדן‪.‬‬
‫אָמרוּ‪ :‬אֵ ין ְממַ ְשׁכְּ נִין נ ִָשׁים ַועֲבָ ִדים ְ‬
‫אַף עַ ל ִפּי ֶשׁ ְ‬
‫כּוּתי ֶשׁ ָשּׁ ְקלוּ‪ ,‬אֵ ין ְמקַ בְּ לִ ין ִמיּ ָָדן‪.‬‬
‫הַ נָּכְ ִרי וְ הַ ִ‬
‫וְ אֵ ין ְמקַ בְּ לִ ין ִמיּ ָָדן‪ִ ,‬קנֵּי זָבִ ין וְ ִקנֵּי זָבוֹת וְ ִקנֵּי יוֹלְ דוֹת‪ ,‬וְ חַ טָּ אוֹת וַאֲ ָשׁמוֹת‪.‬‬
‫אֲ בָ ל נ ְָד ִרים וּנ ְָדבוֹת‪ְ ,‬מקַ בְּ לִ ין ִמיּ ָָדן‪.‬‬

‫זֶה הַ כְּ לָל‪ :‬כָּ ל ֶשׁנּ ִָדּר וְ נ ִָדּב‪ְ ,‬מקַ בְּ לִ ין ִמיּ ָָדן‪.‬‬
‫כָּ ל ֶשׁאֵ ין נ ִָדּר וְ נ ִָדּב‪ ,‬אֵ ין ְמקַ בְּ לִ ין ִמיּ ָָדן‪.‬‬
‫וְ כֵן הוּא ְמפ ָֹרשׁ עַ ל יְדֵ י עֶ ז ְָרא‪ֶ ,‬שׁ ֶנּאֱמַ ר‪) :‬עזרא ד( "�א ָלכֶם וְ ָלנוּ לִ בְ נוֹת בַּ יִת לֵא�הֵ ינו"◌ּ‪.‬‬

‫‪ 1‬נשים ‪,‬עבדים וקטנים‪ ,‬מקבלים מהם‪.‬‬
‫‪ 2‬נכרי וכותי אין מקבלים מהם‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬כותים ונכרים שמביאים קרבנות האם מקבלים מהם ?‬
‫‪ 1‬אם הביאו קני זבים‪ ,‬קני זבות‪ ,‬קיני יולדות‪ ,‬חטאות או אשמות אין מקבלים מהם‪.‬‬
‫‪ 2‬אם הביאו‪ ,‬נדרים או נדבות‪ ,‬מקבלים מהם‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬מה מקבלים מכותי ומנכרי ומה לא ?‬
‫‪ 1‬כל מה שאפשר לנדב או לנדור למזבח )כגון עולות(‪ ,‬מקבלים מהם‪.‬‬
‫‪ 2‬כל מה שאי אפשר לנדור או לנדב למזבח )כגון לבדק הבית(‪ ,‬אין מקבלים מהם‪.‬‬
‫‪ 3‬הכלל הזה מפורש בספר עזרא‪.‬‬
‫משנה ו'‪:‬‬

‫מי חייב להביא קלבון )ראה מושגים( ומי פטור ?‬

‫וְ אֵ לּוּ ֶשׁחַ יָּבִ ין בַּ קָּ לְ בּוֹן‪ :‬לְ וִ יִּם וְ י ְִשׂ ְראֵ לִ ים וְ ג ִֵרים ַועֲבָ ִדים ְמשֻׁ ְח ָר ִרים‪,‬‬
‫וּקטַ נִּים‪.‬‬
‫אֲ בָ ל �א ֹכּ ֲהנִים וְ נ ִָשׁים ַועֲבָ ִדים ְ‬
‫הַ שּׁוֹקֵ ל עַ ל יְדֵ י כֹּהֵ ן‪ ,‬עַ ל יְדֵ י ִא ָשּׁה‪ ,‬עַ ל יְדֵ י עֶ בֶ ד‪ ,‬עַ ל יְדֵ י קָ טָ ן‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫וְ ִאם ָשׁקַ ל עַ ל יָד ֹו וְ עַ ל יַד ֲחבֵ רוֹ‪ ,‬חַ יָּב בְּ קָ לְ בּוֹן אֶ חָ ד‪.‬‬
‫ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר‪ְ :‬שׁנֵי קָ לְ בּוֹנוֹת‪.‬‬
‫הַ נּוֹתֵ ן סֶ לַע וְ נוֹטֵ ל ֶשׁקֶ ל‪ ,‬חַ יָּב ְשׁנֵי קָ לְ בּוֹנוֹת‪.‬‬

‫‪ 1‬לויים‪ ,‬ישראלים‪ ,‬גרים ועבדים משוחררים‪ ,‬חייבים בקלבון‪.‬‬
‫‪ 2‬כהנים‪ ,‬נשים‪ ,‬עבדים וקטנים אינם חייבים בקלבון‪.‬‬
‫‪ 3‬מי שנותן שקל שלם עבורו‪ ,‬וגם עבור כהן או אשה או עבד משוחרר או קטן‪ ,‬פטור מקלבון‪.‬‬
‫‪ 4‬מי שנותן שקל שלם עבורו ועבור חברו‪:‬‬
‫‪ 4.1‬תנא קמא‪ :‬חייב בקלבון אחד‪.‬‬
‫‪ 4.2‬רבי מאיר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬חייב בשני קלבונים‪.‬‬
‫‪ 5‬הנותן סלע )ראה מושגים(‪ ,‬ולוקח עודף שקל‪ ,‬חייב שני קלבונים )עבור ‪ 2‬חילופים(‪.‬‬
‫משנה ז'‪:‬‬

‫מי חייב להביא קלבון ומי פטור ?‬

‫הַ שּׁוֹקֵ ל עַ ל יְדֵ י עָ נִי‪ ,‬וְ עַ ל יְדֵ י ְשׁכֵנוֹ‪ ,‬וְ עַ ל יְדֵ י בֶּ ן עִ ירוֹ‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שקלים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪19‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת שקלים‬

‫בס"ד‬

‫וְ ִאם ִהלְ וָם‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫ֲשׂר בְּ הֵ מָ ה‪.‬‬
‫טוּרין ִממַ ע ֵ‬
‫אַחין וְ הַ שֻּׁ תָּ ִפין ֶשׁחַ יָּבִ ין בַּ קָּ לְ בּוֹן‪ְ ,‬פּ ִ‬
‫הָ ִ‬
‫טוּרין ִמן הַ קָּ לְ בּוֹן‪.‬‬
‫וּכְ ֶשׁחַ יָּבִ ין בְּ מַ ע ֲַשׂר בְּ הֵ מָ ה‪ְ ,‬פּ ִ‬
‫וְ כַ מָּ ה הוּא קָ לְ בּוֹן ? מָ עָ ה כֶּסֶ ף‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪ַ .‬וחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬חֵ ִצי‪.‬‬

‫‪ 1‬הנותן מחצית השקל עבורו וגם עבור עני‪ ,‬או גם עבור שכן‪ ,‬או עבור בן עירו‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אם נתן עבורם בתורת מתנה‪ ,‬פטור מקלבון )עבור מתנה לא חייבו חכמים בקלבון(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם נתן עבורם בתורת הלוואה‪ ,‬חייב בקלבון‪.‬‬
‫‪ 2‬האחים שירשו את נכסי אביהם וחזרו ונהיו שותפים‪ ,‬ונותנים יחד מחצית השקל‪:‬‬
‫‪ 2.1‬חייבים בקלבון )כדין שאר שותפים(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬פטורים ממעשר בהמה )כדין שותפים(‪.‬‬
‫‪ 3‬האחים שירשו את נכסי אביהם ולא חלקו עדיין את הירושה‪:‬‬
‫‪ 3.1‬חייבים במעשר בהמה‪.‬‬
‫‪ 3.2‬פטורים מקלבון )כדין אב הנותן מנכסיו עבור בניו(‪.‬‬
‫‪ 4‬כמה הוא קלבון שמוסיפים לשקל ?‬
‫‪ 4.1‬רבי מאיר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬מעה כסף‪.‬‬
‫חצי מעה )אחד חלקי ‪ 48‬בסלע(‪.‬‬
‫‪ 4.2‬חכמים‪:‬‬
‫פרק ב‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬

‫מושגים‪:‬‬

‫תרומת הלשכה‪:‬‬

‫דרכון‪:‬‬

‫צורת העברת כספי השקלים למקדש‪ ,‬אדם שנותן "מחצית השקל"‬
‫למקדש מכספים שאינם שלו‪ ,‬כסף עודף שנאסף לצורך מחצית השקל‪,‬‬
‫כסף עודף שנאסף לצורך קרבן‪ ,‬כסף עודף שנאסף לצרכי עניים או‬
‫פדיון שבויים או קבורת מתים‪.‬‬

‫את הכסף שאספו מ"מחצית השקל" הביאו למקדש‪ ,‬ושמו אותו בלשכה מיוחדת‪ .‬היו ממלאים‬
‫מלשכה זו שלוש פעמים בשנה ל‪ 3 -‬קופות‪ ,‬שמהם היו קונים קרבנות ציבור‪ .‬את הקופות היו‬
‫ממלאים בראש חודש ניסן‪ ,‬לפני חג השבועות ולפני חג הסוכות‪ .‬העברת הכסף לקופות נקראת‬
‫תרומת הלשכה‪ .‬כשהיו תורמים את הכסף היו מתכוונים לתרום גם על מה שנמצא בידי השליחים‬
‫שעדיין לא הספיקו להגיע למקדש‪ ,‬כדי שיהיה גם להם חלק בקרבנות הצבור‪.‬‬
‫מטבע של זהב שערכו ‪ 2‬סלעים או ‪ 4‬שקלים של משנה‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬צורת העברת כספי השקלים למקדש‪ ,‬ומה הדין אם הכסף נגנב או אבד בדרך‬

‫ְמצָ ְר ִפין ְשׁקָ לִ ים לְ ַד ְרכּוֹנוֹת ִמ ְפּנֵי מַ שּוֹי הַ דֶּ ֶר�‪.‬‬
‫כְּ ֵשׁם ֶשׁהָ יוּ שׁוֹפָ רוֹת בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ‪ ,‬כָּ � הָ יוּ שׁוֹפָ רוֹת בַּ ְמּ ִדינָה‪.‬‬
‫בְּ נֵי הָ עִ יר ֶשׁ ָשּׁלְ חוּ אֶ ת ִשׁ ְקלֵיהֶ ן וְ נִגְ נְבוּ א ֹו ֶשׁאָבָ דוּ‪,‬‬
‫ִאם נ ְִת ְרמָ ה הַ ְתּרוּמָ ה‪ ,‬נ ְִשׁבָּ עִ ין לַגִּ זְבָּ ִרים‪.‬‬
‫וְ ִאם לָאו‪ ,‬נ ְִשׁבָּ עִ ין לִ בְ נֵי הָ עִ יר‪ ,‬וּבְ נֵי הָ עִ יר שׁו ְֹקלִ ין ַתּ ְחתֵּ יהֶ ן‪.‬‬
‫נ ְִמצָ אוּ‪ ,‬א ֹו ֶשׁהֶ ֱחזִירוּם הַ גַּ נָּבִ ים‪ ,‬אֵ לּוּ וָאֵ לּוּ ְשׁקָ לִ ים‪,‬‬
‫וְ אֵ ין עוֹלִ ין לָהֶ ן לְ ָשׁנָה הַ בָּ אָה‪.‬‬

‫‪ 1‬לצורך העברת הכסף לירושלים‪ ,‬מותר להחליף את השקלים שנגבו לדרכונות‬
‫‪ 2‬במקדש ובכל עיר היו תבות לקבלת הכסף‪ ,‬שנקראו שופרות‪.‬‬
‫‪ 3‬אם נגנבו השקלים לאחר שנתרמה תרומת הלשכה‪,‬‬
‫נשבעים השליחים לגבאי ההקדש שלא פשעו בכסף ונפטרים‪.‬‬
‫‪ 4‬אם השקלים נגנבו או אבדו לפני שנתרמה תרומת הלשכה‪:‬‬
‫‪ 4.1‬נשבעים השליחים לבני העיר‪ ,‬ובני העיר צריכים לתרום מחדש‪.‬‬
‫‪ 4.2‬אם הוחזרו או נמצאו השקלים הישנים לאחר שנתרמו כספים חדשים‪:‬‬
‫‪ 4.2.1‬כל השקלים‪ ,‬גם החדשים וגם הישנים‪ ,‬ניתנים למקדש‪.‬‬
‫‪ 4.2.2‬כל השקלים‪ ,‬גם החדשים וגם הישנים‪ ,‬אינם עולים לשקלי השנה הבאה‪.‬‬

‫)ראה מושגים(‪.‬‬

‫משנה ב'‪ :‬אדם שנותן "מחצית השקל" למקדש מכספים שאינם שלו‬

‫וּשׁקָ ל ֹו עַ ל יְדֵ י עַ ְצמוֹ‪,‬‬
‫הַ נּוֹתֵ ן ִשׁ ְקל ֹו ַל ֲחבֵ ר ֹו לִ ְשׁקֹל עַ ל יָדוֹ‪ְ ,‬‬
‫ִאם נ ְִת ְרמָ ה ְתּרוּמָ ה‪ ,‬מָ עַ ל‪.‬‬
‫הַ שּׁוֹקֵ ל ִשׁ ְקל ֹו ִמ ְמּעוֹת הֶ ְקדֵּ שׁ‪,‬‬
‫ִאם נ ְִת ְרמָ ה ְתרוּמָ ה וְ קָ ְרבָ ה הַ בְּ הֵ מָ ה‪ ,‬מָ עַ ל‪.‬‬
‫ֲשׂר ֵשׁנִי‪ִ ,‬מ ְדּמֵ י ְשׁבִ יעִ ית‪ ,‬יֹאכַ ל כְּ נֶגְ ָדּן‪.‬‬
‫ִמ ְדּמֵ י מַ ע ֵ‬

‫‪ 1‬העושה את חברו שליח לתת עבורו "מחצית השקל" והשליח נתן עבור עצמו‪:‬‬
‫אם נתרמה כבר הלשכה מעל השליח )שכל העומד להגבות כאילו גבוי‪ ,‬והכסף שייך להקדש(‪.‬‬
‫‪ 2‬מי שנותן "מחצית השקל" מכספי הקדש שיש ברשותו‪:‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שקלים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪19‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫בס"ד‬

‫מסכת שקלים‬

‫‪ 2.1‬כל עוד לא קנו מכספים אלה בהמה לקרבן‪ ,‬לא מעל )המוציא מהקדש להקדש לא מעל(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬לאחר שקנו בכספים אלה בהמה לקרבן‪ ,‬מעל‪) ,‬שלא משכנו אותו על מחצית השקל(‪.‬‬
‫‪ 3‬מי שנתן "מחצית השקל" מכספי מעשר שני‪ ,‬או מכספי שביעית‪ ,‬יעשה את הדברים הבאים‪:‬‬
‫‪ 3.1‬יחלל על מחצית שקל אחר את דמי המעשר השני או את דמי השביעית‪:‬‬
‫‪ 3.1.1‬אם נתן ממעשר שני‪ ,‬יקנה בכסף זה אוכל ויאכלם בירושלים‪.‬‬
‫‪ 3.1.2‬אם נתן מכספי שביעית‪ ,‬יקנה בכסף פירות ויאכלם בקדושת שביעית‪.‬‬
‫משנה ג'‪ :‬האוסף מעות לצורך "מחצית השקל" או לצורך חטאת‪ ,‬מה דין העודף‪ ,‬אם נשאר ?‬

‫הַ ְמכַ נֵּס מָ עוֹת וְ אָמַ ר‪" :‬ה ֲֵרי אֵ לּוּ לְ ִשׁ ְקלִ י"‪,‬‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ :‬מוֹתָ ָרן נ ְָדבָ ה‪.‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪ :‬מוֹתָ ָרן חֻ לִּ ין‪.‬‬
‫" ֶשׁאָבִ יא מֵ הֶ ן לְ ִשׁ ְקלִ י"‪ָ ,‬שׁוִ ין ֶשׁמּוֹתָ ָרן חֻ לִּ ין‪.‬‬
‫"אֵ לּוּ לְ חַ טָּ את"‪ָ ,‬שׁוִ ין ֶשׁהַ מּוֹתָ ר נ ְָדבָ ה‪.‬‬
‫" ֶשׁאָבִ יא מֵ הֶ ן לְ חַ טָּ את"‪ָ ,‬שׁוִ ין ֶשׁהַ מּוֹתָ ר חֻ לִּ ין‪.‬‬

‫‪ 1‬אם אמר "הרי מעות אלו לשקלי"‪ ,‬ונשאר עודף‪:‬‬
‫‪ 1.1‬בית שמאי‪ :‬העודף ינתן לעולות נדבה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בית הלל‪ :‬העודף חולין‪.‬‬
‫‪ 2‬אם אמר "ממעות אלו אביא את שקלי"‪ ,‬מודים בית שמאי לבית הלל‪ ,‬שהעודף חולין‪.‬‬
‫‪ 3‬אם אמר‪" :‬הרי מעות לחטאת"‪ ,‬מודים בית הלל לבית שמאי שהעודף ינתן לעולות נדבה‪.‬‬
‫‪ 4‬אם אמר‪" :‬ממעות אלה אביא קרבן חטאת"‪ ,‬מודים בית שמאי לבית הלל שהעודף חולין‪.‬‬
‫משנה ד'‪ :‬הסבר ההבדל במשנה הקודמת אם אמר "הרי מעות אלו לשקלי" או אמר " הרי מעות אלו‬
‫לחטאת" ?‬

‫אָמַ ר ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן‪ :‬מַ ה בֵּ ין ְשׁקָ לִ ים לְ חַ טָּ את ?‬
‫ְשׁקָ לִ ים יֵשׁ לָהֶ ם ִקצְ בָ ה‪ ,‬וְ חַ טָּ את אֵ ין לָהּ ִק ְצבָ ה‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬אַף לִ ְשׁקָ לִ ים אֵ ין לָהֶ ן ִק ְצבָ ה‪,‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫ֶשׁכְּ ֶשׁעָ לוּ י ְִשׂ ָראֵ ל ִמן הַ גּ ֹולָה הָ יוּ שׁו ְֹקלִ ים ַדּ ְרכּוֹנוֹת‪,‬‬
‫חָ זְרוּ לִ ְשׁקוֹל ְסלָעִ ים‪,‬‬
‫חָ זְרוּ לִ ְשׁקוֹל ְטבָ עִ ין‪,‬‬
‫וּבִ ְקּשׁוּ לִ ְשׁקֹל ִדּינ ִָרים‪.‬‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן‪:‬‬
‫אַף עַ ל ִפּי כֵן‪ ,‬יַד ֻכּלָּן ָשׁוָה‪.‬‬
‫אֲ בָ ל חַ טָּ את‪ ,‬זֶה מֵ בִ יא בְּ סֶ לַע‪ ,‬וְ זֶה מֵ בִ יא בִּ ְשׁ ַתּיִם‪ ,‬וְ זֶה מֵ בִ יא בְּ ָשׁ�שׁ‪.‬‬

‫)מסביר את דעתם של בית הלל במשנה הקודמת(‪.‬‬
‫‪ 1‬רבי שמעון‪:‬‬
‫‪ 1.1‬מחצית השקל הסכום קבוע וידוע מראש‪ ,‬וסביר שלא רצה להוסיף‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בחטאת ערך הקרבן אינו מוגדר מראש וסביר שיחד את כל הכסף לחטאת‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי יהודה‪:‬‬
‫‪ 2.1‬גם לשקלים אין קצבה‪ .‬במהלך הדורות ערכו השתנה כדלהלן‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬כשעלו ישראל מהגולה נתנו עבור מחצית השקל דרכון )ראה מושגים(‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬לאחר מכן‪ ,‬נתנו סלע )‪ 2‬שקלים של משנה‪ ,‬שהוא שקל של תורה(‪.‬‬
‫‪ 2.1.3‬אח"כ נתנו חצי סלע )"טבעין"‪ ,‬שהוא חצי שקל של תורה(‪.‬‬
‫‪ 2.1.4‬אח"כ ביקשו לתת דינר )חצי שקל של משנה( ולא הסכים בית הדין לכך‪.‬‬
‫‪ 2.2‬רבי שמעון‪ :‬למרות השינוי בערך של מחצית השקל במהלך הדורות‪:‬‬
‫‪ 2.2.1‬ל"מחצית השקל"‪ ,‬כולם נתנו את אותו מטבע‪.‬‬
‫‪ 2.2.2‬לקרבן חטאת‪ ,‬כל אחד יכול היה לתת כמה שירצה‪.‬‬
‫משנה ה'‪ :‬מעות שנאספו לצורך קרבן‪ ,‬ונשאר מהם עודף‪ .‬מה דינו ?‬

‫מוֹתַ ר ְשׁקָ לִ ים‪ ,‬חֻ לִּ ין‪.‬‬
‫מוֹתַ ר ע ֲִשׂ ִירית הָ אֵ פָ ה‪ ,‬מוֹתַ ר ִקנֵּי זָבִ ין‪ִ ,‬קנֵּי זָבוֹת‪ִ ,‬קנֵּי יוֹלְ דוֹת‪ ,‬וְ חַ טָּ אוֹת וַאֲ ָשׁמוֹת‪ ,‬מו ְֹת ֵריהֶ ן נ ְָדבָ ה‪.‬‬
‫זֶה הַ כְּ לָל‪ :‬כָּ ל ֶשׁהוּא בָּ א לְ ֵשׁם חַ טָּ את וּלְ ֵשׁם אַ ְשׁמָ ה‪ ,‬מוֹתָ ָרן נ ְָדבָ ה‪.‬‬
‫מוֹתַ ר ע ֹולָה‪ ,‬לָע ֹולָה‪.‬‬
‫מוֹתַ ר ִמנְחָ ה‪ ,‬ל ִַמּנְחָ ה‪.‬‬
‫מוֹתַ ר ְשׁל ִָמים‪ ,‬ל ְַשּׁל ִָמים‪.‬‬
‫מוֹתַ ר פֶּ סַ ח‪ ,‬ל ְַשּׁל ִָמים‪.‬‬
‫מוֹתַ ר ְנז ִִירים‪ַ ,‬ל ְנּז ִִירים‪ .‬מוֹתַ ר ָנזִיר‪ַ ,‬לנּ ְָדבָ ה‪.‬‬
‫מוֹתַ ר ֲע ִניִּים‪ָ ,‬ל ֲע ִניִּים‪ .‬מוֹתַ ר עָ נִי‪ ,‬לְ אוֹת ֹו עָ נִי‪.‬‬
‫מוֹתַ ר ְשׁבוּיִים‪ ,‬ל ְַשּׁבוּיִים‪ .‬מוֹתַ ר ָשׁבוּי‪ ,‬לְ אוֹת ֹו ָשׁבוּי‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שקלים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪19‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת שקלים‬

‫בס"ד‬

‫מוֹתַ ר הַ מֵּ ִתים‪ ,‬לַמֵּ ִתים‪ .‬מוֹתַ ר הַ מֵּ ת‪ ,‬לְ יו ְֹר ָשׁיו‪.‬‬
‫ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר‪ :‬מוֹתַ ר הַ מֵּ ת‪ ,‬יְהֵ א מֻ נָּח עַ ד ֶשׁ ָיּבֹא אֵ לִ יָּהוּ‪.‬‬
‫ַרבִּ י נָתָ ן אוֹמֵ ר‪ :‬מוֹתַ ר הַ מֵּ ת בּ ֹונִין ל ֹו נֶפֶ שׁ עַ ל ִקבְ ר ֹו‪.‬‬

‫‪ 1‬עודף שנשאר מכסף שהיה מיועד ל‪" -‬מחצית השקל"‪ ,‬הולך לחולין‪.‬‬
‫‪ 2‬העודף של מעות המיועדים לקרבנות הבאים‪:‬‬
‫• עשירית האיפה סולת‪.‬‬
‫• קני זבים וזבות וקני יולדות )‪ 2‬תורים או ‪ 2‬בני יונה(‪.‬‬
‫• חטאת ואשם‪.‬‬
‫הולך לנדבה‪ ,‬דהיינו לקנית עולות למזבח‪.‬‬
‫‪ 3‬כלל‪:‬‬
‫‪ 3.1‬העודף ממעות שנאספו לקרבן הבא משום חטא או אשם‪ ,‬הולך לעולות נדבה‪.‬‬
‫‪ 3.2‬בעודף של כספים שנאספו לעולה יביא עולה אחרת‪.‬‬
‫‪ 3.3‬בעודף של מנחה יביא קרבן מנחה‪.‬‬
‫‪ 3.4‬בעודף של שלמים יביא קרבן שלמים‪.‬‬
‫‪ 3.5‬בעודף של קרבן פסח יביא קרבן שלמים‪.‬‬
‫‪ 3.6‬העודף של קרבנות של נזירים עניים‪ ,‬ינתן לקרבנות נזירים אחרים‪.‬‬
‫‪ 3.7‬בעודף של קרבן נזיר מסוים יקנו עולה לנדבה‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬העודף ממעות שנאספו לצרכי עניים‪ ,‬פדיון שבויים וקבורת מתים‪ ,‬מה דינו ?‬
‫‪ 1‬העודף של צורכי עניים‪ ,‬ינתן לעניים אחרים‪.‬‬
‫‪ 2‬העודף של צרכי עני מסוים‪ ,‬ינתן לאותו עני‪.‬‬
‫‪ 3‬העודף של פדיון שבויים‪ ,‬ינתן לפדיון שבויים אחרים‪.‬‬
‫‪ 4‬העודף של פדיון שבוי מסוים‪ ,‬ינתן לאותו שבוי‪.‬‬
‫‪ 5‬העודף של צורכי קבורת מתים‪ ,‬ינתן לקבורת מתים אחרים‪.‬‬
‫‪ 6‬העודף של צורכי קבורת מת מסוים‪:‬‬
‫‪ 6.1‬תנא קמא‪ :‬ינתן ליורשיו‪.‬‬
‫‪ 6.2‬רבי מאיר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬אין משתמשים בו‪.‬‬
‫‪ 6.3‬רבי נתן )ואין הלכה כמותו(‪ :‬בונים מצבה )"נפש"( לקברו‪.‬‬
‫פרק ג'‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬

‫מתי וכיצד תורמים את הלשכה‪ ,‬זמנים הקובעים למעשר בהמה‪ ,‬צורת‬
‫תרומת הלשכה‪.‬‬

‫משנה א'‪ :‬מתי תורמים את הלשכה )ראה מושגים פרק ב( ?‬

‫�שׁה ְפּ ָר ִקים בַּ ָשּׁ ָנה‪ ,‬תּו ְֹר ִמין אֶ ת הַ לִּ ְשׁכָּ ה‪:‬‬
‫בִּ ְשׁ ָ‬
‫בִּ ְפרוֹס הַ פֶּ סַ ח‪ ,‬בִּ ְפרוֹס עֲצֶ ֶרת‪ ,‬בִּ ְפרוֹס הֶ חָ ג‪,‬‬

‫וְ הֵ ן גְּ ָרנוֹת לְ מַ ע ֲַשׂר בְּ הֵ מָ ה‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א‪.‬‬
‫בֶּ ן עַ זַאי אוֹמֵ ר‪ :‬בְּ עֶ ְשׂ ִרים וְ ִת ְשׁעָ ה בַּ אֲ ָדר‪ ,‬וּבְ אֶ חָ ד בְּ ִסיוָן‪ ,‬וּבְ עֶ ְשׂ ִרים וְ ִת ְשׁעָ ה בְּ אָב‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֶ לְ עָ ָזר וְ ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן או ְֹמ ִרים‪ :‬בְּ אֶ חָ ד בְּ נִיסָ ן‪ ,‬בְּ אֶ חָ ד בְּ ִסיוָן‪ ,‬בְּ עֶ ְשׂ ִרים וְ ִת ְשׁעָ ה בֶּ אֱלוּל‪.‬‬
‫אָמרוּ בְּ אֶ חָ ד בְּ ִת ְשׁ ֵרי ?‬
‫אָמרוּ בְּ עֶ ְשׂ ִרים וְ ִת ְשׁעָ ה בֶּ אֱלוּל‪ ,‬וְ �א ְ‬
‫ִמ ְפּנֵי מָ ה ְ‬
‫ִמ ְפּנֵי ֶשׁהוּא יוֹם טוֹב‪ ,‬וְ ִאי אֶ ְפ ָשׁר לְ עַ ֵשּׂר בְּ יוֹם טוֹב‪ ,‬לְ ִפיכָ � ִה ְק ִדּימוּהוּ לְ עֶ ְשׂ ִרים וְ ִת ְשׁעָ ה בֶּ אֱלוּל‪.‬‬

‫‪ 1‬שלוש פעמים בשנה תורמים את הלשכה‪ .‬ואלו מועדי התרומה‪:‬‬
‫‪ 15 1.1‬יום לפני חג הפסח‪.‬‬
‫‪ 15 1.2‬יום לפני חג השבועות‪.‬‬
‫‪ 15 1.3‬יום לפני חג הסוכות‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬זמנים הקובעים למעשר בהמה‬
‫‪ 1‬שלושה זמנים קובעים למעשר בהמה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬רבי עקיבא‪ :‬שלושת הזמנים לתרומת הלשכה הם גם הזמנים למעשר בהמה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בן עזאי‪ :‬הזמנים למעשר בהמה הם‪:‬‬
‫‪ 1.2.1‬כט' באדר‪.‬‬
‫‪ 1.2.2‬אחד בסיון‪.‬‬
‫‪ 1.2.3‬עשרים ותשעה באב‪.‬‬
‫‪ 1.3‬רבי אלעזר ורבי שמעון‪:‬‬
‫‪ 1.3.1‬ר"ח ניסן‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שקלים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪19‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫בס"ד‬

‫מסכת שקלים‬

‫‪ 1.3.2‬ר"ח סיון‪.‬‬
‫‪ 1.3.3‬עשרים ותשעה באלול‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי אליעזר ורבי שמעון לא אמרו אחד בתשרי‪ ,‬מפני שאי אפשר לעשר ביו"ט‪.‬‬
‫משנה ב'‪ :‬כיצד תורמים את הלשכה ?‬

‫בְּ ָשׁ�שׁ קֻ פּוֹת ֶשׁל ָשׁ�שׁ ָשׁ�שׁ ְס ִאין תּו ְֹר ִמין אֶ ת הַ לִּ ְשׁכָּ ה‪,‬‬
‫וְ כָ תוּב בָּ הֶ ן‪ :‬אל"ף‪ ,‬בי"ת‪ ,‬גימ"ל‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ְִשׁמָ עֵ אל אוֹמֵ ר‪ְ :‬י ָונִית כָּ תוּב בָּ הֶ ן‪ :‬אלפ"א‪ ,‬בית"א‪ ,‬גמל"א‪.‬‬
‫אֵ ין הַ תּו ֵֹרם נִכְ נָס �א בְּ פַ ְרגּוֹד חָ פוּת‪,‬‬
‫וְ �א בְּ ִמנְעָ ל‪ ,‬וְ �א בְּ סַ נ ְָדּל‪ ,‬וְ �א בִּ ְת ִפלִּ ין‪ ,‬וְ �א בְּ קָ ִמיעַ ‪,‬‬
‫ֹאמרוּ ִמ ְתּרוּמַ ת הַ לִּ ְשׁכָּ ה הֶ ע ֱִשׁיר‪.‬‬
‫ֹאמרוּ מֵ ֲעוֹן הַ לִּ ְשׁכָּ ה הֶ ֱענִי‪ ,‬א ֹו ֶשׁמָּ א ַיע ֲִשׁיר‪ ,‬וְ י ְ‬
‫ֶשׁמָּ א ַי ֲענִי‪ ,‬וְ י ְ‬
‫אָדם צָ ִרי� לָצֵ את יְדֵ י הַ בְּ ִריּוֹת‪ ,‬כְּ דֶ ֶר� ֶשׁצָּ ִרי� לָצֵ את יְדֵ י הַ מָּ קוֹם‪ֶ ,‬שׁ ֶנּאֱמַ ר ‪:‬‬
‫לְ ִפי ֶשׁ ָ‬
‫אָדם"‪.‬‬
‫ֱ�הים וְ ָ‬
‫וּמצָ א חֵ ן וְ ֵשׂכֶל טוֹב בְּ עֵ ינֵי א ִ‬
‫וּמיּ ְִשׂ ָראֵ ל"‪ ,‬וְ אוֹמֵ ר‪) :‬משלי ג( " ְ‬
‫)במדבר לב( "וִ ְהיִיתֶ ם נ ְִקיִים מֵ ְי ָי ִ‬

‫‪ 1‬תורמים את הלשכה ל‪ 3-‬סלים )"קופות"( שכל אחת מכילה ‪ 3‬סאים‪.‬‬
‫‪ 2‬סימון של הקופות הוא‪:‬‬
‫‪ 2.1‬תנא קמא‪ :‬מסומנות באותיות‪ :‬א‪,‬ב‪,‬ג‪.‬‬
‫מסומנות באותיות‪ :‬אלפא‪ ,‬ביתא‪ ,‬גמא‪.‬‬
‫‪ 2.2‬רבי ישמעאל‪:‬‬
‫‪ 3‬התורם נכנס בבגדים שאין בהם שוליים מקופלים או ביטנה‪.‬‬
‫‪ 4‬התורם לא יכנס בנעלים‪ ,‬בסנדלים‪ ,‬בתפילין או בקמיע‪.‬‬
‫‪ 5‬נוקטים בזהירות הזו כדי‪:‬‬
‫‪ 5.1‬שאם התורם יהיה עני‪ ,‬לא יאמרו מעוון הלשכה נהיה עני‪.‬‬
‫‪ 5.2‬שאם יהיה עשיר‪ ,‬לא יאמרו מהשקלים שגנב מהלשכה נהיה עשיר‪.‬‬
‫‪ 6‬צריך אדם להזהר לא להיות חשוד בעיני הבריות כשם שהוא נזהר במעשיו כלפי שמים‪.‬‬
‫משנה ג'‪ :‬מעניני תרומת הלשכה‬

‫ֶשׁל בֵּ ית ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל הָ יָה נִכְ נָס וְ ִשׁ ְקל ֹו בֵּ ין אֶ ְצבְּ עוֹתָ יו‪,‬‬
‫וְ זו ְֹרק ֹו לִ ְפנֵי הַ תּו ֵֹרם‪,‬‬
‫וְ הַ תּו ֵֹרם ִמ ְתכַּ וֵּן וְ ד ֹוחֲק ֹו לַקֻּ פָּ ה‪.‬‬
‫אֵ ין הַ תּו ֵֹרם תּו ֵֹרם עַ ד ֶשׁיֹּאמַ ר לָהֶ ם‪ :‬אֶ ְתרֹם ? וְ הֵ ן או ְֹמ ִרים ל ֹו‪ְ " :‬תּרֹם"‪ְ " ,‬תּרֹם"‪ְ " ,‬תּרֹם"‪ָ ,‬שׁ�שׁ ְפּעָ ִמים‪.‬‬

‫‪ 1‬שליח של רבן גמליאל כשהיה מביא את השקלים למקדש נהג כך‪:‬‬
‫‪ 1.1‬היה בא ביום שבו היו תורמים את הלשכה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬היה זורק את הכסף לפני התורם‪.‬‬
‫‪ 1.3‬התורם היה דוחף את השקלים לקופה שלתוכה נותנים את השקלים מהלשכה‪.‬‬
‫‪ 2‬התורם את הלשכה‪ ,‬פונה אל השומרים לפני שנכנס‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אומר להם‪" :‬האתרום מהלשכה" ?‬
‫‪ 2.2‬הם עונים לו‪" :‬תרום‪ ,‬תרום‪ ,‬תרום"‪.‬‬
‫משנה ד'‪ :‬המשך תאור צורת תרומת הלשכה‬

‫וּמחַ פֶּ ה בִּ ְקטַ בְ לָאוֹת‪,‬‬
‫תָּ ַרם אֶ ת הָ ִראשׁ ֹונָה ְ‬
‫וּמחַ פֶּ ה בִּ ְקטַ בְ לָאוֹת‪.‬‬
‫ְשׁ ִניָּה‪ְ ,‬‬
‫ישׁית‪� ,‬א הָ יָה ְמחַ פֶּ ה‪,‬‬
‫ְשׁלִ ִ‬
‫ֶשׁמָּ א י ְִשׁכַּ ח וְ י ְִתרֹם ִמן הַ ָדּבָ ר הַ תָּ רוּם‪.‬‬
‫תָּ ַרם אֶ ת הָ ִראשׁ ֹונָה לְ ֵשׁם אֶ ֶרץ י ְִשׂ ָראֵ ל‪,‬‬
‫וּשׁ ִנ ָיּה לְ שׁוּם כְּ ַרכִּ ים הַ מֻּ קָּ ִפין לָהּ‪,‬‬
‫ְ‬
‫ישׁית‪ ,‬לְ שׁוּם בָּ בֶ ל וּלְ שׁוּם מָ ַדי וּלְ שׁוּם ְמ ִדינוֹת הָ ְרחוֹקוֹת‪.‬‬
‫וְ הַ ְשּׁלִ ִ‬

‫‪ 1‬לאחר תרומת הלשכה בפעם הראשונה‪ ,‬מכסה בכיסוי של עור את השקלים שנשארו‪.‬‬
‫‪ 2‬לאחר תרומת הלשכה בפעם השניה‪ ,‬מכסה את השקלים בכיסוי של עור‪.‬‬
‫‪ 3‬לאחר תרומת הלשכה בפעם השלישית לא היה מכסה יותר‪.‬‬
‫‪ 4‬מכסים בפעם הראשונה והשנייה כדי שלא לתרום מהשקלים שכבר תרמו מהם‪.‬‬
‫‪ 5‬לשם מי נתרמת כל אחת מהתרומות‪:‬‬
‫‪ 5.1‬התרומה הראשונה היא לשם תושבי ארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ 5.2‬התרומה השניה היא לשם המקומות הסמוכים לארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ 5.3‬התרומה השלישית‪ ,‬היא לשם בבל ומדי‪ ,‬והמקומות הרחוקים מארץ ישראל‪.‬‬
‫פרק ד'‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שקלים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪19‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת שקלים‬

‫בס"ד‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬

‫מושגים‪:‬‬

‫שומרי ספיחים בשביעית‪:‬‬

‫שיירי הלשכה‪:‬‬
‫מותר התרומה‪:‬‬
‫כבש פרה אדומה‪:‬‬
‫כבש שעיר המשתלח‪:‬‬
‫קיץ המזבח‪:‬‬
‫מותר נסכים‪:‬‬

‫מותר הקטורת‬

‫השימוש שעשו בשקלים שתרמו לקופות‪ ,‬השימוש בשיירי הלשכה‪ ,‬מה‬
‫עשו עם מותר התרומה )הכסף שנותר בקופות(‪ ,‬הכשרת מותר‬
‫הקטורת משנה זו להיות קטורת לשנה הבאה‪ ,‬נכסים לבדק הבית שיש‬
‫בתוכם דברים הראויים למזבח או יינות שמנים ועופות‪ ,‬קביעת המחיר‬
‫ליינות‪ ,‬סלתות‪ ,‬ושמנים שהלשכה משלמת לספקים‪.‬‬

‫קרבן העומר ושתי הלחם באים מהתבואה החדשה שגדלה בארץ ישראל‪ .‬בשנת השמיטה‬
‫השתמשו בתבואה שגדלה מספיחים עבור קרבנות אלו‪ .‬היה צורך לשמור על הספיחים האלה‬
‫כדי שהבהמות לא יאכלו אותם‪ ,‬וכדי להודיע לבני האדם שהם לצורך המקדש‪ .‬שומרים אלה‬
‫היו נקראים שומרי ספיחים בשביעית‪ ,‬ונשכרו למלאכתם ע"י בית דין‪.‬‬
‫לאחר שתרמו את הקופות מהלשכה‪ ,‬נשאר עדיין כסף בלשכה‪ .‬כסף זה נקרא שיירי הלשכה‪.‬‬
‫כשהתחילה שנה חדשה‪ ,‬צריך להשתמש בשקלים החדשים‪ .‬הכסף משנה קודמת שנשאר‬
‫בקופות כשמתחילה שנה חדשה‪ ,‬נקרא מותר התרומה‪.‬‬
‫עשו כבש משופע‪ ,‬מהר הבית להר המשחה‪ ,‬שעליו היו מעבירים את הפרה האדומה‪ ,‬מחשש‬
‫לקבר התהום‪.‬‬
‫עשו כבש מהעזרה עד לחוץ לעיר‪ ,‬כדי להוציא על כבש זה את השעיר המשתלח ואת‬
‫משלחו‪ .‬עשו זאת כדי להגן על המשלח‪ ,‬כיון שאנשים היו תולשים את שערו כדי שימהר‬
‫לשלח את השעיר ולא ישהה את עוונותיהם של ישראל‪.‬‬
‫עולות שמביאים כאשר אין עולות חובה או נדבה להקריב על המזבח‪.‬‬
‫גזברי ההקדש היו קונים יין‪ ,‬שמן וסולת למקדש‪ .‬אם התחיבו הספקים לתת ‪ 3‬סאים עבור‬
‫סלע‪ ,‬והוזלו המוצרים ונמכרים ‪ 4‬סאים בסלע‪ ,‬חייבים הם לתת ‪ 4‬סאים בסלע‪ .‬ואותה הסאה‬
‫היא מותר הנסכים‪ .‬כמו כן כאשר הספקים מספקים את הסחורה‪ ,‬צריכים הם לתת מנה‬
‫גדושה‪ ,‬אולם כאשר מקריבים‪ ,‬מקריבים מנה מחוקה‪ .‬הגודש גם הוא מותר הנסכים‪.‬‬
‫פעמים בכל יום היו מקטירים קטורת‪ .‬בתחילת השנה הכינו ‪ 368‬מנות לכל השנה‪ 365 ,‬מנות‬
‫עבור ימות השנה‪ ,‬חצי מנה לבוקר וחצי מנה לערב‪ 3 .‬מנות נוספות הכינו עבור הכהן הגדול‬
‫שהיה מכניס קטורת ביום הכפורים לקודש הקודשים‪ .‬בכל שנה היה נשאר עודף‪ ,‬כיון שהכהן‬
‫הכניס קטורת רק מה שנכנס ל"מלוא חפניו"‪ .‬בנוסף בשנה רגילה היו רק ‪ 354‬ימים‪ .‬עודף‬
‫הקטורת שנשאר בסוף השנה נקרא מותר הקטורת‪.‬‬

‫משנה א'‪ :‬מה עשו בשקלים שתרמו מהלשכה לקופות ?‬

‫הַ ְתּרוּמָ ה מֶ ה הָ יוּ עו ִֹשׂין בָּ הּ ?‬
‫לו ְֹק ִחין בָּ הּ ְתּ ִמ ִידין וּמוּסָ ִפין וְ נ ְִסכֵּיהֶ ם‪,‬‬
‫וּשׁתֵּ י הַ לֶּחֶ ם וְ לֶחֶ ם הַ פָּ נִים‪,‬‬
‫הָ עֹמֶ ר ְ‬
‫וְ כָ ל קָ ְרבְּ נוֹת הַ ִצּבּוּר‪.‬‬
‫יחים בַּ ְשּׁבִ יעִ ית‪ ,‬נו ְֹטלִ ין ְשׂכָ ָרן ִמ ְתּרוּמַ ת הַ לִּ ְשׁכָּ ה‪.‬‬
‫שׁו ְֹמ ֵרי ְס ִפ ִ‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ :‬אַף הָ רוֹצֶ ה ִמ ְתנַדֵּ ב שׁוֹמֵ ר ִחנָּם‪.‬‬
‫אָמרוּ ל ֹו‪ :‬אַף אַ תָּ ה אוֹמֵ ר‪ֶ ,‬שׁאֵ ינָן בָּ ִאין אֶ לָּא ִמ ֶשּׁל ִצבּוּר‪.‬‬
‫ְ‬

‫‪ 1‬קנו בכסף את הקרבנות הבאים‪:‬‬
‫‪ 1.1‬כבשים לעולת התמיד שהקריבו בכל יום‪.‬‬
‫‪ 1.2‬קרבנות לקרבן מוסף של שבתות‪ ,‬ראשי חודשים ומועדים‪.‬‬
‫‪ 1.3‬מנחות ונסכים הקרבים עם הקרבנות הנ"ל‪.‬‬
‫‪ 1.4‬מנחת העומר שמביאים ב‪ -‬ט"ז בניסן‪.‬‬
‫‪ 1.5‬שתי הלחם שמביאים בחג השבועות‪.‬‬
‫‪ 1.6‬לחם הפנים ששמים על השולחנות בכל שבת‪.‬‬
‫‪ 1.7‬כל שאר קרבנות הצבור‪ ,‬כולל מה שנדרש עבור הקטורת‪.‬‬
‫‪ 2‬האם השתמשו בתרומת הלשכה כתשלום לשומרי ספיחים בשביעית ?‬
‫‪ 2.1‬תנא קמא‪ :‬השתמשו‪.‬‬
‫‪ 2.2‬רבי יוסי )ואין הלכה כמותו(‪ :‬שומרי ספיחים שמרו על הספיחים בחינם‪.‬‬
‫אם זה יהיה בחינם‪ ,‬השומר זוכה בספיחים‪ ,‬ואין זה קרבן ציבור‪.‬‬
‫‪ 2.3‬חכמים‪:‬‬
‫משנה ב'‪ :‬המשך פרוט דברים הבאים מתרומת הלשכה‪ ,‬ודברים הבאים משיירי הלשכה‬

‫פָּ ָרה וְ ָשׂעִ יר הַ ִמּ ְשׁ ַתּלֵּחַ וְ לָשׁוֹן ֶשׁל זְהו ִֹרית‪ ,‬בָּ ִאין ִמ ְתּרוּמַ ת הַ לִ ְשׁכָּ ה‪.‬‬
‫ֶכּבֶ שׁ פָּ ָרה‪ ,‬וְ ֶכבֶ שׁ ָשׂעִ יר הַ ִמּ ְשׁ ַתּלֵּחַ ‪ ,‬וְ לָשׁוֹן ֶשׁבֵּ ין קַ ְרנָיו‪,‬‬
‫וּמגְ ְדּלוֹתֶ יהָ ‪ ,‬וְ כָ ל צָ ְרכֵי הָ עִ יר‪ ,‬בָּ ִאין ִמ ְשּׁי ֵָרי הַ לִּ ְשׁכָּ ה‪.‬‬
‫וְ אַ מַּ ת הַ מַּ יִם‪ ,‬וְ חוֹמַ ת הָ עִ יר ִ‬
‫אַ בָּ א ָשׁאוּל אוֹמֵ ר‪ֶ :‬כּבֶ שׁ פָּ ָרה‪ֹ ,‬כּ ֲהנִים גְּ דוֹלִ ים עו ִֹשׂין אוֹת ֹו ִמ ֶשּׁל עַ ְצמָ ן‪.‬‬

‫‪ 1‬מתרומת הלשכה הביאו גם‪:‬‬
‫‪ 1.1‬פרה אדומה‪ ,‬ושעיר המשתלח‪ ,‬וחוט תולעת השני שמשליחים לתוך שריפת הפרה‪.‬‬
‫‪ 2‬דברים הבאים משיירי הלשכה‪:‬‬
‫‪ 2.1‬כבש פרה )ראה מושגים(‪ ,‬וכבש שעיר המשתלח )ראה מושגים(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬לשון של זהורית שהיו קושרים בין קרניו של השעיר המשתלח‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שקלים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪19‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫בס"ד‬

‫מסכת שקלים‬

‫‪ 2.3‬תקון של אמת המים העוברת בעזרה‪.‬‬
‫‪ 2.4‬תיקון של חומת העיר ומגדליה‪.‬‬
‫‪ 2.5‬כל צרכי העיר הנוספים‪.‬‬
‫‪ 3‬לגבי עשיית הכבש להעברת הפרה האדומה‪ ,‬יש מחלוקת‪:‬‬
‫‪ 3.1‬תנא קמא‪ :‬גם זה בא משיירי הלשכה‪.‬‬
‫כהנים גדולים בונים אותו מכספם‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אבא שאול )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫משנה ג'‪ :‬מה עושים בשיירי הלשכה לאחר שעשו אתם את המוזכר במשנה הקודמת ?‬

‫מוֹתַ ר ְשׁי ֵָרי הַ לִּ ְשׁכָּ ה מֶ ה הָ יוּ עו ִֹשׂין בָּ הֶ ן ?‬
‫וּסלָתוֹת‪ ,‬וְ הַ ָשּׂכָ ר לַהֶ ְקדֵּ שׁ‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י י ְִשׁמָ עֵ אל‪.‬‬
‫לו ְֹק ִחין בָּ הֶ ן יֵינוֹת‪ְ ,‬שׁמָ נִים ְ‬
‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪ :‬אֵ ין ִמ ְשׂ ַתּכְּ ִרין ִמ ֶשּׁל הֶ ְקדֵּ שׁ וְ �א ִמ ֶשּׁל ֲע ִניִּים‪.‬‬

‫‪ 1‬רבי ישמעאל )ואין הלכה כמותו(‪ :‬קונים בהם יין ‪ ,‬שמן וסולת ומוכרים‪ ,‬והרווח להקדש‪.‬‬
‫אין עושים מסחר במעות הקדש ולא במעות עניים‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי עקיבא‪:‬‬
‫משנה ד'‪ :‬מה עושים במותר התרומה )עודף הכסף בקופות( שנשאר משנה הישנה ?‬

‫מוֹתַ ר ְתּרוּמָ ה מֶ ה הָ יוּ עו ִֹשׂין בָּ הּ ?‬
‫ִרקּוּעֵ י זָהָ ב ִצפּוּי לְ בֵ ית קָ ְד ֵשׁי הַ קֳּ דָ ִשׁים‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ְִשׁמָ עֵ אל אוֹמֵ ר‪ :‬מוֹתַ ר הַ פֵּ רוֹת לְ קַ יִץ הַ ִמּזְבֵּ חַ ‪ ,‬וּמוֹתַ ר הַ ְתּרוּמָ ה לִ כְ לֵי ָשׁ ֵרת‪.‬‬
‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪ :‬מוֹתַ ר הַ ְתּרוּמָ ה לְ קַ יִץ הַ ִמּזְבֵּ חַ ‪ ,‬וּמוֹתַ ר נְסָ כִ ים לִ כְ לֵי ָשׁ ֵרת‪.‬‬
‫ַרבִּ י ֲח ַנ ְניָא ְסגַ ן הַ ֹכּ ֲהנִים אוֹמֵ ר‪ :‬מוֹתַ ר נְסָ כִ ים לְ קַ יִץ הַ ִמּזְבֵּ חַ ‪ ,‬וּמוֹתַ ר הַ ְתּרוּמָ ה לִ כְ לֵי ָשׁ ֵרת‪.‬‬
‫זֶה ָו ֶזה �א הָ יוּ מו ִֹדים בַּ פֵּ רוֹת‪.‬‬

‫‪ 1‬תנא קמא‪ :‬קונים בו ריקועי זהב‪ ,‬ציפוי לקירות לתקרה ולרצפה של קודש הקודשים‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי ישמעאל‪:‬‬
‫‪ 2.1‬ממכירת היין והשמן והסולת שקונים ממותר שיירי הלשכה‪ ,‬מביאים עולות לקיץ המזבח )ראה‬
‫מושגים(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬מותר התרומה )ראה מושגים(‪ ,‬עושים ממנו כלי שרת‪.‬‬
‫‪ 3‬רבי עקיבא‪:‬‬
‫‪ 3.1‬מותר התרומה לקיץ המזבח )ראה מושגים(‪.‬‬
‫‪ 3.2‬ממכירת מותר נסכים )ראה מושגים(‪ ,‬קונים כלי שרת‪.‬‬
‫‪ 4‬רבי חנינא‪:‬‬
‫‪ 4.1‬ממכירת מותר נסכים קונים עולות לקיץ המזבח )ראה מושגים(‪.‬‬
‫‪ 4.2‬ממותר התרומה עושים לכלי שרת‪.‬‬
‫אסור לעשות מסחר בכספי הקדש )בניגוד לר' ישמעאל במשנה‬
‫‪ 5‬רבי חנינא ורבי עקיבא‪:‬‬
‫הקודמת(‪.‬‬
‫משנה ה'‪ :‬כיצד מכשירים את מותר הקטורת משנה זו‪ ,‬להיות קטורת של השנה הבאה ?‬

‫מוֹתַ ר הַ ְקּט ֶֹרת מֶ ה הָ יוּ עו ִֹשׂין בָּ הּ ?‬
‫ישׁין ִממֶּ נָּה ְשׂכַ ר הָ אֻ מָּ ִנין‪,‬‬
‫מַ ְפ ִר ִ‬
‫וּמחַ לְּ לִ ין אוֹתָ הּ עַ ל ְשׂכַ ר הָ אֻ מָּ נִין‪,‬‬
‫ְ‬
‫וְ נו ְֹתנִין אוֹתָ הּ לָאֻ מָּ נִין בִּ ְשׂכָ ָרן‪,‬‬
‫וְ ח ֹוז ְִרין וְ לו ְֹק ִחין אוֹתָ הּ ִמ ְתּרוּמָ ה ח ֲָד ָשׁה‪.‬‬
‫ִאם בָּ א הֶ חָ ָדשׁ בִּ זְמַ נּוֹ‪,‬‬
‫לו ְֹק ִחין אוֹתָ הּ ִמ ְתּרוּמָ ה ח ֲָד ָשׁה‪ .‬וְ ִאם לָאו‪ִ ,‬מן הַ יּ ְָשׁנָה‪.‬‬

‫‪ 1‬מפרישים מעות מתרומת הלשכה‪ ,‬בערך של מותר הקטורת‪.‬‬
‫‪ 2‬ומזכים את הכסף למפטמי הקטורת )"האומנין"(‪ ,‬עבור עבודתם‪ ,‬וע"י כך המעות יוצאות לחולין‪.‬‬
‫‪ 3‬מחללים את מותר הקטורת על המעות שזכו בהם מפטמי הקטורת‪.‬‬
‫‪ 4‬מותר הקטורת יצא לחולין‪ ,‬וניתן למפטמי הקטורת‪ ,‬והמעות חזרו לקדושתם הישנה‪.‬‬
‫‪ 5‬חוזרים וקונים את מותר הקטורת מהתרומה של השנה החדשה‪.‬‬
‫‪ 6‬אם השקלים החדשים באו בזמנם )לפני ראש חודש ניסן(‪:‬‬
‫קונים את מותר הקטורת מהשקלים החדשים‪.‬‬
‫‪ 7‬אם עדיין לא הגיעו השקלים החדשים ?‬
‫קונים אותה במעות התרומה הישנה‪.‬‬
‫משנה ו'‪:‬‬

‫המקדיש נכסיו לבדק הבית‪ ,‬ויש בתוכם דברים הראויים למזבח‪.‬‬

‫הַ מַּ ְק ִדּישׁ נְכָ סָ יו וְ הָ יוּ בָּ הֶ ן ְדּבָ ִרים ְראוּיִין לְ קָ ְרבְּ נוֹת הַ ִצּבּוּר‪ִ ,‬ינּ ְָתנוּ לָאֻ מָּ נִין בִּ ְשׂכָ ָרן‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א‪.‬‬
‫אָמַ ר ל ֹו בֶּ ן ֲעזַאי‪ :‬אֵ ינָהּ ִהיא הַ ִמּ ָדּה‪,‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שקלים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪19‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת שקלים‬

‫בס"ד‬

‫וּמחַ לְּ לִ ין אוֹתָ ן עַ ל מָ עוֹת הָ אֻ מָּ נִין‪,‬‬
‫ישׁין מֵ הֶ ן ְשׂכַ ר הָ אֻ מָּ נִין‪ְ ,‬‬
‫אֶ לָּא מַ ְפ ִר ִ‬
‫וְ נו ְֹתנִין אוֹתָ ן לָאֻ מָּ נִין בִּ ְשׂכָ ָרן‪,‬‬
‫וְ ח ֹוז ְִרין וְ לו ְֹק ִחין אוֹתָ ן ִמ ְתּרוּמָ ה ח ֲָד ָשׁה‪.‬‬

‫‪ 1‬רבי עקיבא )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 1.1‬נותנים את הנכסים לאומנים בשכר עבודתם‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אח"כ חוזרים וקונים את הנכסים מהם מהתרומה כחדשה‪.‬‬
‫‪ 2‬בן עזאי‪:‬‬
‫‪ 2.1‬התהליך שלך כאן רבי עקיבא שונה מהתהליך שנוקטים במותר הקטורת‪ .‬אלא‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬מפרישים שכר מתרומת הלשכה‪ ,‬בערך של הנכסים הראויים למזבח‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬מזכים כסף זה לאומנים‪ ,‬וע"י כך המעות יוצאות לחולין‪.‬‬
‫‪ 2.1.3‬מחללים את הנכסים הראויים למזבח על מעות אלה‪.‬‬
‫‪ 2.1.4‬הנכסים יוצאים לחולין וניתנים לאומנים‪ ,‬והמעות חוזרות לקדושתם הישנה‪.‬‬
‫‪ 2.1.5‬חוזרים וקונים את הנכסים מיד האומנים בכסף של התרומה החדשה‪ ,‬וראויים הם לעלות למזבח‪.‬‬
‫משנה ז'‪:‬‬

‫המקדיש נכסיו לבדק הבית ויש בתוכם בהמות הראויות לקרבנות‬

‫הַ מַּ ְק ִדּישׁ נְכָ סָ יו וְ הָ יְתָ ה בָּ הֶ ן בְּ הֵ מָ ה ְראוּיָה לְ גַ בֵּ י הַ ִמּזְבֵּ חַ ‪ ,‬זְכָ ִרים וּנְקֵ בוֹת‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫זְכָ ִרים יִמָּ כְ רוּ לְ צָ ְרכֵי עוֹלוֹת‪ ,‬וּנְקֵ בוֹת יִמָּ כְ רוּ לְ צָ ְרכֵי זִבְ חֵ י ְשׁל ִָמים‪,‬‬
‫ְוּדמֵ יהֶ ן י ְִפּלוּ עִ ם ְשׁאָר נְכָ ִסים לְ בֶ דֶ ק הַ בָּ יִת‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫זְכָ ִרים עַ ְצמָ ן יִקָּ ְרבוּ עוֹלוֹת‪,‬‬
‫וּנְקֵ בוֹת יִמָּ כְ רוּ לְ צָ ְרכֵי זִבְ חֵ י ְשׁל ִָמים‪ ,‬וְ יָבִ יא בִּ ְדמֵ יהֶ ן עוֹלוֹת‪,‬‬
‫וּשׁאָר נְכָ ִסים י ְִפּלוּ לְ בֶ דֶ ק הַ בָּ יִת‪.‬‬
‫ְ‬
‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫רוֹאֶ ה אֲ נִי אֶ ת ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר ִמ ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ ‪,‬‬
‫ֶשׁ ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר ִה ְשׁוָה אֶ ת ִמ ָדּתוֹ‪ ,‬וְ ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ חָ לַק‪.‬‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י פַּ ְפּיַס‪:‬‬
‫ָשׁמַ עְ ִתּי כְּ ִדבְ ֵרי ְשׁנֵיהֶ ן‪,‬‬
‫ֶשׁהַ מַּ ְק ִדּישׁ בְּ פֵ רוּשׁ‪ ,‬כְּ ִדבְ ֵרי ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר‪.‬‬
‫מּק ִדּישׁ ְסתָ ם‪ ,‬כְּ ִדבְ ֵרי ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ ‪.‬‬
‫וְ הַ ְ‬

‫‪ 1‬רבי אליעזר‪:‬‬
‫‪ 1.1‬זכרים ימכרו למי שזקוק לעולות‪ ,‬נקבות למי שצריך שלמים‪.‬‬
‫‪ 1.2‬הכסף ילך לבדק הבית‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי יהושע )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2.1‬הזכרים עצמם יוקרבו כעולות‪.‬‬
‫‪ 2.2‬הנקבות‪ ,‬ימכרו למי שצריך שלמים‪ ,‬ובדמיהם יקנו עולות‪.‬‬
‫‪ 2.3‬שאר הנכסים ילכו לצרכי בדק הבית‪.‬‬
‫נראים לו דברי רבי אליעזר יותר מדברי רבי יהושע‪.‬‬
‫‪ 3‬רבי עקיבא‪:‬‬
‫‪ 3.1‬שרבי אליעזר קבע הלכה שווה לכל הנכסים‪ ,‬שכולם לבדק הבית‪.‬‬
‫‪ 3.2‬ורבי יהושע קבע הלכה מסוימת לבהמות והלכה שונה לשאר נכסים‪.‬‬
‫‪ 4‬רבי פפיס‪ :‬יש מקרים שההלכה כרבי אליעזר‪ ,‬ויש מקרים שההלכה כרבי יהושע‪:‬‬
‫‪ 4.1‬אם אומר אדם בפרוש‪" :‬בהמתי ונכסי להקדש"‪ ,‬הלכה כר' אליעזר‪.‬‬
‫‪ 4.2‬אם אומר סתם‪" :‬כל רכושי להקדש"‪ ,‬הלכה כר' עקיבא‪.‬‬
‫משנה ח'‪ :‬המקדיש נכסיו לבדק הבית ויש בהם יינות‪ ,‬שמנים ועופות‬

‫הַ מַּ ְק ִדּישׁ נְכָ ִסים וְ הָ יוּ בָּ הֶ ן ְדּבָ ִרים ְראוּיִין עַ ל גַּ בֵּ י הַ ִמּזְבֵּ חַ ‪ ,‬יֵינוֹת‪ְ ,‬שׁמָ נִים וְ עוֹפוֹת‪,‬‬
‫ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר אוֹמֵ ר‪ :‬יִמָּ כְ רוּ לְ צָ ְרכֵי אוֹת ֹו הַ ִמּין וְ יָבִ יא בִּ ְדמֵ יהֶ ן עוֹלוֹת‪,‬‬
‫וּשׁאָר נְכָ ִסים י ְִפּלוּ לְ בֶ דֶ ק הַ בָּ יִת‪,‬‬
‫ְ‬

‫רבי אלעזר‪:‬‬
‫‪ 1‬יינות‪ ,‬שמנים ועופות )תורים ובני יונה(‪:‬‬
‫‪ 1.1‬ימכרו למי שצריך אותם לצורך קרבן‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בכסף יקנו עולות‪.‬‬
‫‪ 2‬שאר הנכסים ילכו לבדק הבית‪.‬‬

‫משנה ט'‪ :‬קביעת המחיר ליינות‪ ,‬סלתות ושמנים שהלשכה משלמת לספקים‬

‫�שׁים יוֹם‪ְ ,‬מ ַשׁע ֲִרין אֶ ת הַ לִּ ְשׁכָּ ה‪.‬‬
‫אַחַ ת לִ ְשׁ ִ‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שקלים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪19‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת שקלים‬

‫בס"ד‬

‫אַרבַּ ע‪.‬‬
‫אַרבַּ ע‪ ,‬עָ ְמדוּ ִמ ָשּׁ�שׁ‪ ,‬יְסַ פֵּ ק מֵ ְ‬
‫כָּ ל הַ ְמקַ בֵּ ל עָ לָיו לְ סַ פֵּ ק ְסלָתוֹת מֵ ְ‬
‫אַרבַּ ע‪,‬‬
‫אַרבַּ ע‪ ,‬יְסַ פֵּ ק מֵ ְ‬
‫ִמ ָשּׁ�שׁ וְ עָ ְמדוּ מֵ ְ‬
‫ֶשׁיַּד הֶ ְקדֵּ שׁ עַ ל הָ עֶ לְ י ֹונָה‪.‬‬
‫וְ ִאם ִה ְתלִ יעָ ה ֹסלֶת‪ִ ,‬ה ְתלִ יעָ ה לוֹ‪.‬‬
‫וְ ִאם הֶ ְח ִמיץ ַייִן‪ ,‬הֶ ְח ִמיץ לוֹ‪.‬‬
‫וְ אֵ ינ ֹו ְמקַ בֵּ ל אֶ ת ְמעוֹתָ יו‪ ,‬עַ ד ֶשׁיְּהֵ א הַ ִמּזְבֵּ חַ ְמ ַרצֶּ ה‪.‬‬

‫‪ 1‬אחת ל‪ 30 -‬יום נקבע המחיר עם הספקים‪.‬‬
‫‪ 2‬במהלך ה‪ 30 -‬יום‪ ,‬יד ההקדש על העליונה‪ .‬דהינו‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם נקבע מחיר של ‪ 4‬סאים בסלע‪ ,‬והתייקר ל‪ 3 -‬סאים בסלע‪ ,‬יספק ‪.4‬‬
‫‪ 2.2‬אם נקבע מחיר של ‪ 3‬סאים בסלע והוזל ל‪ 4 -‬סאים בסלע‪ ,‬יספק ‪.4‬‬
‫‪ 3‬אם נמצאו תולעים בסולת לפני שהוקרבה כמנחה‪ ,‬הסוחר חייב לתת אחרת במקומה‪.‬‬
‫‪ 4‬אם החמיץ היין לפני שהוקרב כנסך‪ ,‬הסוחר חייב לתת אחר במקומו‪.‬‬
‫‪ 5‬המעות שמקבל הסוחר אינן נחשבות כמעותיו‪ ,‬עד לאחר שהוקרבו המוצרים על גבי המזבח‪.‬‬
‫פרק ה'‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬

‫מושגים‪:‬‬

‫מנחת נסכים‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חותם‪:‬‬

‫שמותם ותפקידם של ‪ 15‬בעלי תפקידים שהיו במקדש‪ ,‬מספר הממונים‬
‫על כספי המקדש‪ ,‬סוגי חותמות שהיו במקדש‪ ,‬תהליך רכישת הנסך‪,‬‬
‫דיני לשכת חשאין ודיני לשכת הכלים‪.‬‬

‫זו מנחה שהיתה באה יחד עם קרבן עולה‪ ,‬קרבן שלמים‪ ,‬חטאת ואשם של מצורע‪ .‬מנחת נסכים כוללת‪:‬‬
‫סולת בלולה בשמן ויין לנסך‪ .‬כמות השמן והיין שיש להביא אינה שווה בכל הקרבנות‪ .‬הכמות תלויה בעיקר‬
‫בסוג הבהמה שאותה מקריבים‪ .‬ישנם מספר סוגי נסכים‪:‬‬
‫נסך הבא עם כבש או עז‪ ,‬כולל עשרון סולת בלול ברביעית ההין שמן‪ ,‬ויין לנסך רביעית ההין‪.‬‬
‫נסך הבא עם איל‪ ,‬כולל ‪ 2‬עשרונים סולת‪ ,‬בלולים בשלישית ההין שמן‪ ,‬ויין לנסך שלישית ההין‪.‬‬
‫נסך הבא עם פר או עגל‪ ,‬כולל ‪ 3‬עשרונים סולת‪ ,‬בלולים בחצי ההין שמן‪ ,‬ויין לנסך חצי ההין‪.‬‬
‫נסך מצורע עשיר לאחר שנתרפא וטהר‪ ,‬מביא ‪ 2‬כבשים וכבשה‪ ,‬ומנחת נסכים הכוללת‪ 3 :‬עשרונים‬
‫סולת‪ ,‬בלול בתשעה לוגין שמן‪ ,‬תשעה לוגין יין ולוג שמן נוסף‪.‬‬
‫נסך מצורע עני לאחר שנתרפא וטהר‪ ,‬מביא כבש אחד‪ ,‬ומנחת נסכים של כבש‪ ,‬ולוג נוסף של שמן‪.‬‬
‫זה פתק עליו רשום סוג הנסך שהמקריב צריך‪ .‬את מנחת הנסכים היו קונים במקדש‪ .‬תהליך הקניה מתואר‬
‫במשניות ד‪-‬ה‪:‬‬

‫משנה א'‪ :‬פרוט שמותם ותפקידם של ‪ 15‬בעלי תפקידים שהיו במקדש‪,‬‬

‫אֵ לּוּ הֵ ן הַ ְממֻ נִּין ֶשׁהָ יוּ בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ‪:‬‬
‫יוֹחָ נָן בֶּ ן ִפּנְחָ ס עַ ל הַ חוֹתָ מוֹת‪ ,‬אֲ ִחיָּה עַ ל הַ נְּסָ כִ ים‪ ,‬מַ ִתּ ְתיָה בֶּ ן ְשׁמוּאֵ ל עַ ל הַ ְפּיָסוֹת‪ְ ,‬פּתַ ְחיָה עַ ל הַ ִקּנִּין‪.‬‬
‫ְפּתַ ְחיָה‪ ,‬זֶה מָ ְר ְדּכָ י‪ָ .‬למָּ ה נ ְִק ָרא ְשׁמ ֹו ְפּתַ ְחיָה ? ֶשׁהָ יָה פּוֹתֵ חַ בִּ ְדבָ ִרים וְ דו ְֹר ָשׁן‪ ,‬וְ יוֹדֵ עַ ִשׁבְ עִ ים לָשׁוֹן‪.‬‬
‫יחין‪ ,‬גְּ בִ ינֵי כָּ רוֹז‪ ,‬בֶּ ן גֶּבֶ ר עַ ל נְעִ ילַת ְשׁעָ ִרים‪,‬‬
‫בֶּ ן אֲ ִחיָּה עַ ל ח ֹולֵי מֵ עַ יִם‪ ,‬נְחוּ ְניָא חוֹפֵ ר ִשׁ ִ‬
‫ֲשׂה לֶחֶ ם הַ פָּ נִים‪,‬‬
‫אַרזָה עַ ל הַ ִצּלְ צָ ל‪ ,‬הֻ גְ ַרס בֶּ ן לֵוִ י עַ ל הַ ִשּׁיר‪ ,‬בֵּ ית גַּ ְרמוּ עַ ל מַ ע ֵ‬
‫בֶּ ן בֵּ בָ י עַ ל הַ פָּ ִקיעַ ‪ ,‬בֶּ ן ְ‬
‫וּפנְחָ ס עַ ל הַ מַּ לְ בּוּשׁ‪.‬‬
‫ֲשׂה הַ ְקּט ֶֹרת‪ ,‬אֶ לְ עָ זָר עַ ל הַ פָּ רוֹכ ֹות‪ִ ,‬‬
‫בֵּ ית אַבְ ִטינָס עַ ל מַ ע ֵ‬

‫משנה ב'‪ :‬פרוט מספר הממונים על כספי המקדש‬

‫וּמ ִשּׁבְ עָ ה אֲ מַ ְרכָּ לִ ין‪,‬‬
‫�שׁה גִּ זְבָּ ִרין ִ‬
‫אֵ ין פּ ֹוח ֲִתין ִמ ְשּׁ ָ‬
‫וְ אֵ ין עו ִֹשׂין ְשׂ ָר ָרה עַ ל הַ ִצּבּוּר בְּ מָ מוֹן פָּ חוּת ִמ ְשּׁ ַניִם‪,‬‬
‫חוּץ ִמבֶּ ן אֲ ִחיָּה ֶשׁעַ ל ח ֹולֵי מֵ עַ יִם‪ ,‬וְ אֶ לְ עָ זָר ֶשׁעַ ל הַ פָּ רוֹכ ֹות‪ֶ ,‬שׁאוֹתָ ן ִקבְּ לוּ רוֹב הַ ִצּבּוּר ֲעלֵיהֶ ן‪.‬‬

‫‪ 1‬על ממון ההקדש )"הגזברים"(היו ממונים לפחות ‪.3‬‬
‫‪ 2‬על אוצרות בית המקדש )"אמרכלין"( היו ממונים לפחות ‪.7‬‬
‫‪ 3‬חיוב כספים שמטילים על הציבור לא יעשה בפחות מ‪.2 -‬‬
‫‪ 3.1‬ב ‪ 2‬מקרים הסתפקו בממונה יחיד‪ ,‬כיוון שרוב הציבור הסכים לכך‪:‬‬
‫‪ 3.1.1‬בן אחיה שהיה ממונה יחיד על תרופות לחולי מעיים במקדש‪.‬‬
‫‪ 3.1.2‬אלעזר שעל הפרוכות‪ ,‬שהיה ממונה יחיד על קנית דברים הנדרשים לעשית פרוכות‪.‬‬
‫משנה ג'‪ :‬סוגי חותמות שהיו במקדש‬

‫אַרבָּ עָ ה חוֹתָ מוֹת הָ יוּ בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ‪ ,‬וְ כָ תוּב ֲעלֵיהֶ ן‪" :‬עֵ גֶל"‪" ,‬זָכָר"‪" ,‬גְּ ִדי"‪" ,‬חוֹטֵ א"‪.‬‬
‫ְ‬
‫בֶּ ן עַ זַּאי אוֹמֵ ר‪ :‬ח ֲִמ ָשּׁה הָ יוּ‪ ,‬וַאֲ ָר ִמית כָּ תוּב ֲעלֵיהֶ ן‪" :‬עֵ גֶל"‪" ,‬זָכָ ר"‪" ,‬גְּ ִדי"‪" ,‬חוֹטֵ א ַדּל"‪ ,‬ו"◌ְחוֹטֵ א עָ ִשׁיר"‪.‬‬
‫וּקטַ נִּים‪ ,‬זְכָ ִרים וּנְקֵ בוֹת‪.‬‬
‫"עֵ גֶל" ְמ ַשׁמֵּ שׁ עִ ם נ ְִסכֵּי בָּ קָ ר‪ ,‬גְּ דוֹלִ ים ְ‬
‫וּקטַ נִּים‪ ,‬זְכָ ִרים וּנְקֵ בוֹת‪ ,‬חוּץ ִמ ֶשּׁל אֵ ילִ ים‪.‬‬
‫"גְּ ִדי" ְמ ַשׁמֵּ שׁ עִ ם נ ְִסכֵּי צֹאן‪ ,‬גְּ דוֹלִ ים ְ‬
‫"זָכָ ר" ְמ ַשׁמֵּ שׁ עִ ם נ ְִסכֵּי אֵ ילִ ים בִּ לְ בָ ד‪.‬‬
‫"חוֹטֵ א" ְמ ַשׁמֵּ שׁ עִ ם נ ְִסכֵּי ָשׁ�שׁ בְּ הֵ מוֹת ֶשׁל ְמצו ָֹרעִ ין‪.‬‬

‫‪ 1‬תנא קמא‪ :‬היו ‪ 4‬סוגי חותמות‪ ,‬ואלה שמותם‪:‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שקלים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪19‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת שקלים‬

‫בס"ד‬

‫עגל‪ ,‬זכר‪ ,‬גדי‪ ,‬חוטא‪.‬‬
‫‪ 2‬בן עזאי‪ :‬היו ‪ 5‬סוגים של חותמות‪ ,‬והיו כתובים בשפה ארמית‪ .‬ואלה שמותם‪:‬‬
‫עגל‪ ,‬זכר‪ ,‬גדי‪ ,‬חוטא דל וחוטא עשיר‪.‬‬
‫‪ 3‬המשמעות של כל אחד מהסוגים‪:‬‬
‫‪ 3.1‬עגל‪ :‬מיועד לנסכים של בקר‪ ,‬בין גדולים ובין קטנים‪ ,‬בין זכרים ובין נקבות‪.‬‬
‫‪ 3.2‬גדי‪ :‬מיועד לנסכים של כבש ועז‪ ,‬בין גדולים בין קטנים‪ ,‬בין זכרים ובין נקבות‪.‬‬
‫חוץ מאיל‪ ,‬שהוא כבש הגדול מ‪ 13 -‬חודש‪ ,‬וקטן משנתיים‪.‬‬
‫‪ 3.3‬זכר‪ :‬מיועד לנסכים של איל‪.‬‬
‫‪ 3.4‬חותם שכתוב עליו "חוטא"‪ .‬מיועד לנסכים של מצורע עשיר‪.‬‬
‫משנה ד'‪ :‬תהליך רכישת הנסך‬

‫ִמי ֶשׁהוּא ְמבַ קֵּ שׁ נְסָ כִ ים‪ ,‬ה ֹולֵ� ל ֹו אֵ צֶ ל יוֹחָ נָן ֶשׁהוּא ְממֻ נֶּה עַ ל הַ חוֹתָ מוֹת‪,‬‬
‫וּמקַ בֵּ ל ִממֶּ נּוּ חוֹתָ ם‪.‬‬
‫נוֹתֵ ן ל ֹו מָ עוֹת ְ‬
‫בָּ א ל ֹו אֵ צֶ ל אֲ ִחיָּה ֶשׁהוּא ְממֻ נֶּה עַ ל הַ נְּסָ כִ ים‪,‬‬
‫וּמקַ בֵּ ל ִממֶּ נּוּ נְסָ כִ ים‪.‬‬
‫וְ נוֹתֵ ן ל ֹו חוֹתָ ם ְ‬
‫וְ לָעֶ ֶרב בָּ ִאין זֶה אֵ צֶ ל זֶה‪,‬‬
‫וּמקַ בֵּ ל כְּ נֶגְ ָדּן מָ עוֹת‪.‬‬
‫וַאֲ ִחיָּה מו ִֹציא אֶ ת החוֹתָ מוֹת‪ְ ,‬‬
‫וְ ִאם הו ִֹתירוּ‪ ,‬הו ִֹתירוּ לַהֶ ְקדֵּ שׁ‪.‬‬
‫וְ ִאם פָּ חֲתוּ‪ ,‬הָ יָה ְמ ַשׁלֵּם יוֹחָ נָן ִמבֵּ יתוֹ‪ֶ ,‬שׁיַּד הֶ ְקדֵּ שׁ עַ ל הָ עֶ לְ י ֹונָה‪.‬‬

‫‪ 1‬שלב ראשון‪ :‬קנית חותם )ראה מושגים(‪.‬‬
‫‪ 1.1‬הקונה הולך אל יוחנן הממונה על החותמות‪.‬‬
‫‪ 1.2‬נותן לו מעות ומקבל ממנו חותם‪.‬‬
‫‪ 2‬שלב שני‪ :‬קבלת הנסך‪.‬‬
‫‪ 2.1‬הקונה הולך אל אחיה הממונה על הנסכים‪.‬‬
‫‪ 2.2‬נותן לו את החותם ומקבל את הנסך‪.‬‬
‫‪ 3‬החלפת החותמות במעות בין אחיה ויוחנן‪:‬‬
‫‪ 3.1‬בערב יוחנן ואחיה נפגשים‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אחיה נותן ליוחנן את החותמות ומקבל תמורתם מעות‪.‬‬
‫‪ 3.3‬אם יש עודף של מעות‪ ,‬הם ניתנים להקדש )לאחיה(‪.‬‬
‫‪ 3.4‬אם יש חוסר במעות‪ ,‬יוחנן משלם מכספו‪.‬‬

‫משנה ה'‪ :‬מי שאבד לו חותם‬

‫ִמי ֶשׁאָבַ ד ִממֶּ נּוּ חוֹתָ מוֹ‪ ,‬מַ ְמ ִתּינִין ל ֹו עַ ד הָ עֶ ֶרב‪.‬‬
‫ִאם מו ְֹצ ִאין ל ֹו כְּ דֵ י חוֹתָ מוֹ‪ ,‬נו ְֹתנִין לוֹ‪ .‬וְ ִאם לָאו‪� ,‬א הָ יָה לוֹ‪.‬‬
‫וְ ֵשׁם הַ יּוֹם כָּ תוּב ֲעלֵיהֶ ן ִמ ְפּנֵי הָ ַרמָּ ִאין‪.‬‬

‫‪ 1‬מודיע על כך ליוחנן הממונה על החותמות‪ ,‬וממתין עד הערב‪.‬‬
‫‪ 2‬בערב‪ ,‬כאשר יוחנן ואחיה מחליפים ביניהם חותמות במעות‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם נשאר עודף של מעות בסכום של החותם‪ ,‬נותנים למאבד את הנסכים‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם לא נשאר עודף‪ ,‬לא מקבל המאבד דבר‪.‬‬
‫‪ 3‬על כל חותם כתוב היה התאריך בו נמכר‪ ,‬מחשש לרמאות‪.‬‬
‫‪ 4‬רק בתאריך הרשום על החותם אפשר היה לקבל את הנסכים‪.‬‬
‫משנה ו'‪:‬‬

‫דיני לשכת חשאין ודיני לשכת הכלים‬

‫ֲשׁ ִאים‪ ,‬וְ אַחַ ת‪ ,‬לִ ְשׁכַּ ת הַ כֵּלִ ים‪,‬‬
‫ְשׁתֵּ י לְ ָשׁכוֹת הָ יוּ בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ‪ :‬אַחַ ת‪ ,‬לִ ְשׁכַּ ת ח ָ‬
‫ֲשׁ ִאים‪:‬‬
‫לִ ְשׁכַּ ת ח ָ‬
‫ֲשׁאי‪.‬‬
‫י ְִראֵ י חֵ ְטא נו ְֹתנִים לְ תוֹכָ הּ בַּ ח ֲַשׁאי‪ַ ,‬ו ֲע ִניִּים בְּ נֵי טוֹבִ ים ִמ ְתפַּ ְרנ ְִסים ִמתּוֹכָ הּ בַּ ח ַ‬
‫לִ ְשׁכַּ ת הַ כֵּלִ ים‪:‬‬
‫כָּ ל ִמי ֶשׁהוּא ִמ ְתנַדֵּ ב כֶּלִ י‪ ,‬זו ְֹרק ֹו לְ תוֹכָ הּ‪.‬‬
‫�שׁים יוֹם‪ ,‬גִּ זְבָּ ִרין פּו ְֹת ִחין אוֹתָ הּ‪.‬‬
‫וְ אַחַ ת לִ ְשׁ ִ‬
‫ִיחין אוֹתוֹ‪.‬‬
‫וְ כָ ל כְּ לִ י ֶשׁמּו ְֹצ ִאין בּ ֹו צ ֶֹר� לְ בֶ דֶ ק הַ בַּ יִת‪ ,‬מַ נּ ִ‬
‫וְ הַ ְשּׁאָר‪ ,‬נ ְִמכָּ ִרין בִּ ְדמֵ יהֶ ן וְ נו ְֹפלִ ין לְ לִ ְשׁכַּ ת בֶּ דֶ ק הַ בַּ ִית‪.‬‬

‫‪ 1‬שתי לשכות היו במקדש‪ :‬לשכת חשאין ולשכת כלים‪.‬‬
‫‪ 2‬לשכת חשאים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬יראי חטא היו נותנים צדקה לתוכה בחשאי‪.‬‬
‫‪ 2.2‬עניים בני טובים‪ ,‬נוטלים משם בחשאי מפני הבושה‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שקלים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪19‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת שקלים‬

‫בס"ד‬

‫‪ 3‬לשכת הכלים‪:‬‬
‫‪ 3.1‬כל מי שמנדב כלי זורקו לשם‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אחת ל‪ 30 -‬יום גזברים פותחים את הלשכה ובודקים את הכלים‪:‬‬
‫‪ 3.2.1‬אם הכלי יכול לשמש לצורכי בדק הבית‪ ,‬נותנים אותו לצורך שימושו‪.‬‬
‫‪ 3.2.2‬אם הכלי אינו שימושי לבדק הבית‪ ,‬מוכרים אותו ודמיו ניתנים ללשכת קדשי בדק הבית‪.‬‬
‫פרק ו'‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬

‫מושגים‪:‬‬

‫שש קופות נדבה‪:‬‬

‫מקום גניזתו של ארון הקודש‪ 13 ,‬המקומות שהיו משתחווים בהם‬
‫במקדש‪ ,‬מקומם של ‪ 13‬השולחנות שהיו במקדש‪ ,‬סוגי תרומות שהיו‬
‫במקדש‪ ,‬מי שתרם למקדש מבלי לנקוב בסכום‪ ,‬כספים שהיו ב‪ 6 -‬תיבות‬
‫הנדבה במקדש‪.‬‬

‫שש קופות מיוחדות היו במקדש‪ ,‬שהיו קונים בהם עולות נדבה‪ .‬על הקופות היה כתוב‪" :‬מותר‬
‫חטאת"‪" ,‬מותר אשם"‪" ,‬מותר קיני זבים וזבות ויולדות"‪ ,‬מותר קרבנות נזיר"‪ ,‬מותר אשם מצורע"‪,‬‬
‫"נדבה"‪ .‬אם הפריש אדם מעות לצורך קנית בהמה לחטאת‪ ,‬ולאחר הקניה נשאר עודף מעות‪ ,‬נותן‬
‫אותם לקופה שכתוב עליה "מותר חטאת"‪ .‬בצורה דומה "מותר אשם" וכד'‪.‬מי שנדב דבר למזבח‬
‫באופן סתמי‪ ,‬נותן לקופה שרשום עליה "נדבה"‬

‫משנה א‪ :‬נושאים שיפורטו במשניות הבאות של הפרק‬

‫�שׁה עָ ָשׂר שֻׁ לְ חָ נוֹת‪ְ ,‬שׁ�שׁ עֶ ְשׂ ֵרה ִה ְשׁ ַתּ ֲחוָיוֹת‪ ,‬הָ יוּ בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ‪.‬‬
‫�שׁה עָ ָשׂר שׁוֹפָ רוֹת‪ְ ,‬שׁ ָ‬
‫ְשׁ ָ‬
‫אַרבַּ ע עֶ ְשׂ ֵרה‪.‬‬
‫ֶשׁל בֵּ ית ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל וְ ֶשׁל בֵּ ית ַרבִּ י ֲח ַנ ְניָא ְסגַ ן הַ ֹכּ ֲה ִנים‪ ,‬הָ יוּ ִמ ְשׁ ַתּחֲוִ ין ְ‬
‫וְ הֵ יכָ ן הָ יְתָ ה יְתֵ ָרה ? כָּ ֶנגֶד ִדּיר הָ עֵ ִצים‪ֶ ,‬שׁכֵּן מָ ס ֶֹרת בְּ י ָָדם מֵ אֲ בוֹתֵ יהֶ ם ֶשׁ ָשּׁם הָ אָרוֹן נִגְ נַז‪.‬‬

‫משנה ב'‪ :‬מעשה הקשור במקום גניזתו של ארון הקודש לאחר חורבן בית ראשון‬

‫ֲשׂה בְּ כֹהֵ ן אֶ חָ ד ֶשׁהָ יָה ִמ ְתעַ סֵּ ק‪ ,‬וְ ָראָה הָ ִר ְצפָּ ה ֶשׁ ִהיא ְמשֻׁ נָּה מֵ חֲבֵ רוֹתֶ יהָ ‪.‬‬
‫מַ ע ֶ‬
‫בָּ א וְ אָמַ ר ַל ֲחבֵ רוֹ‪.‬‬
‫�א ִה ְס ִפּיק לִ גְ מֹר אֶ ת הַ ָדּבָ ר עַ ד ֶשׁיּ ְָצתָ ה נ ְִשׁמָ תוֹ‪,‬‬
‫וְ י ְָדעוּ בְ ִיחוּד ֶשׁ ָשּׁם הָ אָרוֹן נִגְ נַז‪.‬‬

‫‪ 1‬כהו אחד שהיה עסוק במלאכתו‪ ,‬ראה שרצפה במקום מסוים שונה מחברותיה‪.‬‬
‫‪ 2‬ספר את הדבר לחבירו‪.‬‬
‫‪ 3‬לא הספיק לגמור את דבריו ויצאה נשמתו‪.‬‬
‫‪ 4‬הבינו כולם ששם נגנז הארון )ולכן הרצפה שונה(‪.‬‬
‫משנה ג'‪ :‬פרוט ‪ 13‬המקומות שהיו משתחווים בהם במקדש‬

‫וְ הֵ יכָ ן הָ יוּ ִמ ְשׁ ַתּחֲוִ ים ?‬
‫�שׁה עָ ָשׂר ְשׁעָ ִרים‪.‬‬
‫וּשׁ ַתּיִם בַּ מַּ ע ֲָרב‪ ,‬כְּ ֶנגֶד ְשׁ ָ‬
‫אַרבַּ ע בַּ ָדּרוֹם‪ָ ,‬שׁ�שׁ בַּ ִמּז ְָרח‪ְ ,‬‬
‫אַרבַּ ע בַּ צָּ פוֹן‪ ,‬וְ ְ‬
‫ְ‬
‫ְשׁעָ ִרים ְדּרו ִֹמיִּים ְסמוּכִ ין לַמַּ ע ֲָרב‪ַ :‬שׁעַ ר הָ עֶ לְ יוֹן‪ַ ,‬שׁעַ ר הַ דֶּ לֶק‪ַ ,‬שׁעַ ר הַ בְּ כוֹרוֹת‪ַ ,‬שׁעַ ר הַ מָּ יִם‪.‬‬
‫וְ לָמָּ ה נ ְִק ָרא ְשׁמ ֹו ַשׁעַ ר הַ מַּ יִם ?‬
‫ִיסין ְצל ֹו ִחית ֶשׁל מַ יִם ֶשׁל נִסּוּ� בֶּ חָ ג‪.‬‬
‫ֶשׁבּ ֹו מַ כְ נ ִ‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר בֶּ ן ַי ֲעקֹב אוֹמֵ ר‪ :‬בּ ֹו הַ מַּ יִם ְמפַ כִּ ים ַוע ֲִת ִידין לִ ְהיוֹת יו ְֹצ ִאין ִמ ַתּחַ ת ִמ ְפ ַתּן הַ בַּ יִת‪.‬‬
‫לְ עֻמָּ תָ ן בַּ צָּ פוֹן ְסמוּכִ ין לַמַּ ֲע ָרב‪ַ :‬שׁעַ ר יְכָ ְניָה‪ַ ,‬שׁעַ ר קָ ְרבָּ ן‪ַ ,‬שׁעַ ר נ ִָשׁים‪ַ ,‬שׁעַ ר הַ ִשּׁיר‪.‬‬
‫וְ לָמָּ ה נ ְִק ָרא ְשׁמ ֹו ַשׁעַ ר יְכָ ְניָה ? ֶשׁבּ ֹו יָצָ א יְכָ ְניָה בְּ גָלוּתוֹ‪.‬‬
‫ימינ ֹו וְ אֶ חָ ד בִּ ְשׂמֹאלוֹ‪.‬‬
‫בַּ ִמּז ְָרח‪ַ :‬שׁעַ ר נִיקָ נוֹר‪ ,‬וּ ְשׁנֵי ִפּ ְשׁ ְפּ ִשׁין הָ יוּ ל ֹו‪ :‬אֶ חָ ד בִּ ִ‬
‫וּשׁ ַניִם בַּ מַּ ע ֲָרב ֶשׁ�א הָ יָה לָהֶ ם ֵשׁם‪.‬‬
‫ְ‬

‫משנה ד'‪ :‬פרוט מקומם של ‪ 13‬השלחנות שהיו במקדש‬

‫�שׁה עָ ָשׂר שֻׁ לְ חָ נוֹת הָ יוּ בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ‪:‬‬
‫ְשׁ ָ‬
‫יחין אֶ ת הַ ְקּ ָרבַ יִם‪.‬‬
‫ְשׁמ ֹונֶה ֶשׁל ַשׁיִשׁ בְּ בֵ ית הַ ִמּ ְטבְּ חַ יִם‪ֶ ,‬שׁ ֲעלֵיהֶ ן ְמ ִד ִ‬
‫וּשׁ ַניִם בְּ מַ ע ֲַרב הַ ֶכּבֶ שׁ‪:‬‬
‫ְ‬
‫אֶ חָ ד ֶשׁל ַשׁיִשׁ וְ אֶ חָ ד ֶשׁל כֶּסֶ ף‪ .‬עַ ל ֶשׁל ַשׁיִשׁ הָ יוּ נו ְֹתנִים אֶ ת הָ אֵ בָ ִרים‪ ,‬עַ ל ֶשׁל כֶּסֶ ף כְּ לֵי ָשׁ ֵרת‪.‬‬
‫וּשׁ ַניִם בָּ אוּלָם ִמבִּ ְפנִים עַ ל פֶּ תַ ח הַ בַּ יִת‪:‬‬
‫ְ‬
‫יציאָת ֹו‪,‬‬
‫אֶ חָ ד ֶשׁל ַשׁיִשׁ וְ אֶ חָ ד ֶשׁל זָהָ ב‪ .‬עַ ל ֶשׁל ַשׁיִשׁ נו ְֹתנִין לֶחֶ ם הַ פָּ נִים בִּ כְ נִיסָ תוֹ‪ ,‬וְ עַ ל ֶשׁל זָהָ ב בִּ ִ‬
‫ֶשׁמַּ עֲלִ ין בַּ קֹּדֶ שׁ וְ �א מו ִֹר ִידין‪.‬‬
‫וְ אֶ חָ ד ֶשׁל זָהָ ב ִמבִּ ְפנִים‪ֶ ,‬שׁעָ לָיו לֶחֶ ם הַ פָּ נִים תָּ ִמיד‪.‬‬

‫משנה ה'‪ :‬סוגי תיבות )"שופרות"( שהיו במקדש‬

‫�שׁה עָ ָשׂר שׁוֹפָ רוֹת הָ יוּ בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ‪ ,‬וְ כָ תוּב ֲעלֵיהֶ ם‪:‬‬
‫ְשׁ ָ‬
‫יקין"‪ִ " ,‬קנִּין" וְ "ג ֹו ְזלֵי ע ֹולָה"‪" ,‬עֵ ִצים"‪ ,‬ו"◌ּלְ ב ֹונָה"‪" ,‬זָהָ ב לַכַּ פּ ֶֹרת"‪ִ .‬שׁ ָשּׁה‪" ,‬לִ נ ְָדבָ ה"‪.‬‬
‫" ִתּ ְקלִ ין חַ ְד ִתּין" ְו" ִת ְקלִ ין עַ ִתּ ִ‬
‫" ִתּ ְקלִ ין חַ ְד ִתּין"‪ֶ ,‬שׁבְּ כָ ל ָשׁנָה וְ ָשׁנָה‪.‬‬
‫יקין"‪ִ ,‬מי ֶשׁ�א ָשׁקַ ל אֶ ְשׁתָּ קַ ד‪ ,‬שׁוֹקֵ ל לְ ָשׁנָה הַ בָּ אָה‪.‬‬
‫"עַ ִתּ ִ‬
‫" ִקנִּין"‪ ,‬הֵ ם תּו ִֹרים‪ .‬וְ "ג ֹו ְזלֵי ע ֹולָה"‪ ,‬הֵ ן בְּ נֵי י ֹונָה‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שקלים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪19‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת שקלים‬

‫בס"ד‬

‫ְהוּדה‪.‬‬
‫וְ ֻכלָּן עוֹלוֹת‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י י ָ‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ִ " :‬קנִּין"‪ ,‬אֶ חָ ד חַ טָּ את וְ אֶ חָ ד ע ֹולָה‪ .‬וְ "ג ֹו ְזלֵי ע ֹולָה"‪ֻ ,‬כּלָּן עוֹלוֹת‪.‬‬

‫‪ 1‬שלוש עשרה תיבות בצורת שופר היו במקדש‪ ,‬והיה כתוב עליהם‪:‬‬
‫"תקלים חדשים" )שקלים חדשים(‪" ,‬תקלין עתיקין" )שקלים ישנים(‪,‬‬
‫"קינים"‪" ,‬גוזלי עולה"‪" ,‬עצים"‪" ,‬לבונה"‪" ,‬זהב לכפורת"‪" ,‬נדבה" )‪ 6‬תיבות(‪.‬‬
‫‪ 2‬שקלים חדשים‪ :‬עבור שקלים חדשים של שנה נוכחית‪.‬‬
‫עבור שקלים שלא ניתנו בשנים קודמות‪.‬‬
‫‪" 3‬שקלים ישנים"‪:‬‬
‫‪ 4‬קינים‪ :‬עבור קיני יונים‪ ,‬שהם תורים גדולות‪ .‬ותיבת גוזלי עולה הם בני יונה קטנים‪.‬‬
‫‪ 4.1‬רבי יהודה‪ :‬תיבת הקינים ותיבת גוזלי עולה‪ ,‬הם קיני נדבה‪ ,‬שקונים בהם עולות‪.‬‬
‫‪ 4.2‬חכמים‪:‬‬
‫‪ 4.2.1‬תיבת הקינים מיועדת לקיני חובה‪ ,‬וקונים בהם קן אחד שיש בו אחד לחטאת ואחד לעולה‬
‫‪" 4.2.2‬גוזלי עולות"‪ :‬עבור גוזלות יונים של נדר או נדבה‪ ,‬וקונים בהם עולות‪.‬‬
‫משנה ו'‪:‬‬

‫מי שתרם למקדש מבלי לנקוב בסכום‪ ,‬מה יתן ?‬

‫הָ אוֹמֵ ר‪" :‬ה ֲֵרי עָ לַי עֵ ִצים"‪� ,‬א י ְִפחוֹת ִמ ְשּׁנֵי גִּ ז ְִרין‪.‬‬
‫"לְ ב ֹונָה"‪� ,‬א י ְִפחוֹת ִמקֹּמֶ ץ‪.‬‬
‫"זָהָ ב"‪� ,‬א י ְִפחוֹת ִמ ִדּינַר זָהָ ב‪,‬‬

‫ִשׁ ָשּׁה "לִ נ ְָדבָ ה"‪ְ ,‬נ ָדבָ ה מֶ ה הָ יוּ עו ִֹשׂין בָּ הּ ?‬
‫ַשּׁם‪ ,‬וְ הָ עוֹרוֹת ַל ֹכּ ֲהנִים‪.‬‬
‫לו ְֹק ִחין בָּ הּ עוֹלוֹת‪ ,‬הַ בָּ ָשׂר ל ֵ‬
‫זֶה ִמ ְד ָרשׁ ָדּ ַרשׁ יְה ֹוי ָָדע כֹּהֵ ן גָּדוֹל‪" :‬אָ ָשׁם הוּא אָ שֹׁם אָ ַשׁם ַליְי"◌ָ)ויקרא ה(‪.‬‬
‫ַשּׁם‪ ,‬וְ הָ עוֹרוֹת ַל ֹכּ ֲהנִים‪.‬‬
‫וּמשּׁוּם אַ ְשׁמָ ה‪ִ ,‬ילָּקַ ח בּ ֹו עוֹלוֹת‪ ,‬הַ בָּ ָשׂר ל ֵ‬
‫זֶה הַ כְּ לָל‪ :‬כָּ ל ֶשׁהוּא בָּ א ִמשּׁוּם חֵ ְטא ִ‬
‫נ ְִמ ְצאוּ ְשׁנֵי כְּ תוּבִ ים קַ יּ ִָמים‪:‬‬
‫אָ ָשׁם לַה'‪ ,‬וְ אָ ָשׁם ַל ֹכּ ֲהנִים‪ ,‬וְ אוֹמֵ ר‪) :‬מלכים ב יב( "כֶּסֶ ף אָ ָשׁם וְ כֶסֶ ף חַ טָּ אוֹת �א יוּבָ א בֵּ ית ה' ַל ֹכּ ֲהנִים י ְִהיוּ"‪.‬‬

‫‪ 1‬האומר "הרי עלי עצים"‪ ,‬לא יפחות משני גזרי עצים שהיו עורכים על המזבח‪.‬‬
‫‪ 2‬האומר "הרי עלי לבונה"‪ ,‬לא יפחות מקומץ לבונה‪.‬‬
‫‪ 3‬האומר "הרי עלי זהב"‪ ,‬לא יפחות מדינר זהב‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬מה עשו בכספים שהיו ב‪ 6 -‬תבות הנדבה במקדש ?‬
‫‪ 1‬קונים בהמות המיועדות לעולה‪ .‬הבשר נשרף כולו‪ .‬העור ניתן לכהנים‪.‬‬
‫‪ 2‬מדרש שדרש יהוידע כהן גדול וממנו לומדים את הכלל‪:‬‬
‫‪ 2.1‬כסף שנותר מקורבנות שהופרשו לחטאת או אשם יילקחו בו עולות שבהם‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬הבשר נשרף כולו על המזבח‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬והעורות לכהנים‪.‬‬
‫פרק ז'‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬
‫מושגים‪:‬‬

‫מנחת חביתין‪:‬‬

‫דינם של מעות שנמצאו בירושלים או במקדש‪ ,‬דין בשר או בהמה‬
‫שנמצאו‪ .‬נסכים שיש להביא עם בהמה שנמצאה יביאו משל ציבור‪7 ,‬‬
‫תקנות שהתקינו בית דין‪.‬‬

‫כהן גדול הקריב כל יום מנחה‪ ,‬הנקראת מנחת חביתין‪ .‬מנחה זו הביא משלו‪ .‬המנחה הייתה עשירית‬
‫האיפה סולת‪ ,‬מחציתה הקריב בבקר ומחציתה בערב‪ .‬הכהן היה מביא עשרון שלם בבקר‪ ,‬ומחלקו‬
‫לשנים‪ .‬מכל חצי עשרון הכין ‪ 6‬חלות מצות‪ 6 .‬חלות הקריב בבקר ואת ה‪ 6 -‬הנותרות הקריב בערב‪.‬‬
‫אם מת הכהן הגדול באמצע היום לאחר שהקריב את המחצית הראשונה בבקר‪ ,‬ומינו כהן אחר‬
‫במקומו באותו יום‪ ,‬הוא אינו משתמש במחצית המנחה שנותרה‪ ,‬אלא מביא עשרון שלם ומחלקו‬
‫לשניים‪ ,‬ומכין מאחד החצאים ‪ 6‬חלות ומקריבם‪ .‬המחצית השניה של הכהן שמת והמחצית השניה‬
‫של הכהן שהחליפו אינם מוקרבים‪ ,‬אלא מונחים עד שיפסלו בלינה וישרפו‪ .‬אם לא מינו כהן אחר‪,‬‬
‫מקריבים עבור מנחת חביתין של הערב‪ ,‬עשרון שלם‪ ,‬הבא משל צבור‪.‬‬

‫משנה א'‪ :‬דינם של מעות שנמצאו בין ‪ 2‬סוגים שונים של שופרות‬

‫מָ עוֹת ֶשׁנּ ְִמ ְצאוּ בֵּ ין הַ ְשׁקָ לִ ים לִ נ ְָדבָ ה‪:‬‬
‫קָ רוֹב ל ְַשּׁקָ לִ ים‪ ,‬י ְִפּלוּ ל ְַשּׁקָ לִ ים‪ַ ,‬לנּ ְָדבָ ה‪ ,‬י ְִפּלוּ ַלנּ ְָדבָ ה‪ ,‬מֶ חֱצָ ה לְ מֶ חֱצָ ה‪ ,‬י ְִפּלוּ ַלנּ ְָדבָ ה‪.‬‬
‫בֵּ ין עֵ ִצים לִ לְ ב ֹונָה‪:‬‬
‫קָ רוֹב לָעֵ ִצים‪ ,‬י ְִפּלוּ לָעֵ ִצים‪ ,‬לַלְּ ב ֹונָה‪ ,‬י ְִפּלוּ לַלְּ ב ֹונָה‪ ,‬מֶ חֱצָ ה לְ מֶ חֱצָ ה‪ ,‬י ְִפּלוּ לַלְּ ב ֹונָה‪.‬‬
‫בֵּ ין ִקנִּין לְ ג ֹו ְזלֵי ע ֹולָה‪:‬‬
‫קָ רוֹב ל ִַקּנִּין‪ ,‬י ְִפּלוּ ל ִַקּנִּין‪ .‬לְ ג ֹו ְזלֵי ע ֹולָה‪ ,‬י ְִפּלוּ לְ ג ֹו ְזלֵי ע ֹולָה‪ ,‬מֶ חֱצָ ה לְ מֶ חֱצָ ה‪ ,‬י ְִפּלוּ לְ ג ֹו ְזלֵי ע ֹולָה‪.‬‬
‫ֲשׂר ֵשׁנִי‪:‬‬
‫בֵּ ין חֻ לִּ ין לְ מַ ע ֵ‬
‫ֲשׂר ֵשׁנִי‪.‬‬
‫ֲשׂר ֵשׁנִי‪ ,‬מֶ חֱצָ ה לְ מֶ חֱצָ ה‪ ,‬י ְִפּלוּ לְ מַ ע ֵ‬
‫ֲשׂר ֵשׁנִי‪ ,‬י ְִפּלוּ לְ מַ ע ֵ‬
‫קָ רוֹב לַחֻ לִּ ין‪ ,‬י ְִפּלוּ לַחֻ לִּ ין‪ ,‬לְ מַ ע ֵ‬
‫זֶה הַ כְּ לָל‪ :‬הוֹלְ כִ ים אַחַ ר הַ קָּ רוֹב‪ ,‬לְ הָ קֵ ל‪ .‬מֶ חֱצָ ה לְ מֶ חֱצָ ה‪ ,‬לְ הַ ְח ִמיר‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שקלים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪19‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫בס"ד‬

‫מסכת שקלים‬

‫‪ 1‬נמצאו בין שופר של שקלים לשופר של נדבה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אם קרוב לאחד מהם יותר מאשר לאחר‪ ,‬ינתן לקרוב‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם באמצע‪ ,‬ינתנו לנדבה‪.‬‬
‫‪ 2‬נמצאו בין שופר של עצים לשופר של לבונה‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם קרוב לאחד מהם יותר מאשר לאחר‪ ,‬ינתן לקרוב‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם באמצע‪ ,‬ינתנו ללבונה‪.‬‬
‫‪ 3‬נמצאו בין שופר של קינים לשופר של גוזלי עולה‪:‬‬
‫‪ 3.1‬אם קרוב לאחד מהם יותר מאשר לאחר‪ ,‬ינתן לקרוב‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אם באמצע‪ ,‬ינתנו לגוזלי עולה‪.‬‬
‫‪ 4‬נמצאו בביתו של אדם‪ ,‬בין קופה של חולין לקופה של מעשר שני‪:‬‬
‫‪ 4.1‬אם קרוב לאחד מהם יותר מאשר לאחר‪ ,‬ינתן לקרוב‪.‬‬
‫‪ 4.2‬אם באמצע‪ ,‬ינתנו למעשר שני‪.‬‬
‫‪ 5‬כלל מסכם‪:‬‬
‫‪ 5.1‬אם קרוב לאחד מהם ינתן לו‪ ,‬ואפילו אם ע"י כך הולכים להקל‪.‬‬
‫‪ 5.2‬אם באמצע‪ ,‬ינתן למי שמעותיו חמורות יותר‪.‬‬
‫משנה ב'‪ :‬דין מעות שנמצאות בירושלים‬

‫ֲשׂר‪.‬‬
‫מָ עוֹת ֶשׁנּ ְִמ ְצאוּ לִ ְפנֵי ס ֹוח ֲֵרי בְּ הֵ מָ ה‪ ,‬לְ ע ֹולָם מַ ע ֵ‬
‫בְּ הַ ר הַ בַּ יִת‪ ,‬חֻ לִּ ין‪.‬‬
‫ֲשׂר‪.‬‬
‫ירוּשׁ ַליִם‪ :‬בִּ ְשׁעַ ת הָ ֶרגֶל‪ ,‬מַ ע ֵ‬
‫ָ‬
‫בִּ‬
‫וּבִ ְשׁאָר כָּ ל יְמוֹת הַ ָשּׁנָה‪ ,‬חֻ לִּ ין‪.‬‬

‫‪ 1‬נמצאו המעות בשווקים של סוחרי בהמות‪ ,‬דינם כמעשר שני‪.‬‬
‫‪ 2‬נמצאו בהר הבית‪ ,‬דינם כחולין‪.‬‬
‫‪ 3‬נמצאו בירושלים‪ ,‬אך לא בשווקים של סוחרי בהמות‪ ,‬ולא בהר הבית‪:‬‬
‫‪ 3.1‬בשעת הרגל‪ ,‬נחשבים כמעשר שני‪.‬‬
‫‪ 3.2‬לא בשעת הרגל‪ ,‬נחשבים כחולין‪.‬‬
‫משנה ג'‪ :‬דין בשר שנמצא‬

‫בָּ ָשׂר ֶשׁנּ ְִמצָ א בָּ ֲעז ָָרה‪:‬‬
‫אֵ בָ ִרים‪ ,‬עוֹלוֹת‪ַ .‬וח ֲִתיכוֹת‪ ,‬חַ טָּ אוֹת‪.‬‬
‫בִּ ירוּ ָשׁ ַליִם‪ ,‬זִבְ חֵ י ְשׁל ִָמים‪.‬‬
‫צוּרת ֹו וְ יֵצֵ א לְ בֵ ית הַ ְשּׂ ֵרפָ ה‪.‬‬
‫זֶה ָוזֶה ְתּ ֻעבַּ ר ָ‬
‫נ ְִמצָ א בַּ גְּ בוּלִ ין‪:‬‬
‫אֵ בָ ִרים‪ ,‬נְבֵ לוֹת‪ .‬ח ֲִתיכוֹת‪ ,‬מֻ תָּ רוֹת‪.‬‬
‫וּבִ ְשׁעַ ת הָ ֶרגֶל ֶשׁהַ בָּ ָשׂר ְמרֻ בֶּ ה‪ ,‬אַף אֵ בָ ִרים מֻ תָּ ִרין‪.‬‬

‫‪ 1‬אם נמצא בעזרה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אם הבשר חתוך לאיברים‪ ,‬הוא שייך לקרבן עולה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם הבשר חתוך לחתיכות הראויות לאכילה‪ ,‬חזקתו שהוא של חטאת או אשם‪.‬‬
‫‪ 2‬אם נמצא בירושלים מחוץ לעזרה‪ ,‬חזקתו שהוא מזבחי שלמים‪.‬‬
‫‪ 3‬בין אם נמצא העזרה ובין אם נמצא מחוץ לעזרה‪:‬‬
‫‪ 3.1‬מניחים אותו עד שתעובר צורתו‪ ,‬ויפסל משום נותר‪.‬‬
‫‪ 3.2‬ושורפים אותו‪.‬‬
‫‪ 4‬אם הבשר נמצא באחד מערי ישראל )"בגבולין"(‪:‬‬
‫‪ 4.1‬אם הוא חתוך לאיברים‪ ,‬דינו כנבלה‪ .‬אם הוא חתוך לחתיכות‪ ,‬דינו כחולין‪.‬‬
‫‪ 4.2‬בשעת הרגל‪ ,‬אף אם הבשר חתוך לאיברים מותר לאכול ולא חוששים שזה נבלה‪.‬‬
‫משנה ד'‪ :‬דין בהמה שנמצאה‬

‫ירוּשׁ ַליִם וְ עַ ד ִמגְ ַדּל עֵ דֶ ר‪ ,‬וּכְ ִמ ָדּתָ הּ לְ כָ ל רוּחַ ‪:‬‬
‫בְּ הֵ מָ ה ֶשׁנּ ְִמצֵ את ִמ ָ‬
‫זְכָ ִרים‪ ,‬עוֹלוֹת‪ .‬נְקֵ בוֹת‪ ,‬זִבְ חֵ י ְשׁל ִָמים‪.‬‬
‫�שׁים יוֹם‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬הָ ָראוּי לִ ְפסָ ִחים‪ְ ,‬פּסָ ִחים‪ ,‬קֹדֶ ם ל ֶָרגֶל ְשׁ ִ‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫אם נמצאה בירושלים וסביבתה‪ ,‬כמרחק של ירושלים ממגדל עדר‪:‬‬
‫‪ 1.1‬תנא קמא‪ :‬זכרים יש להקריב כעולות‪ ,‬נקבות כשלמים‪.‬‬
‫‪ 1.2‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫אם הבהמה ראויה לקרבן פסח ונמצאה ‪ 30‬יום קודם החג‪ ,‬יקריבוה כקרבן פסח‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שקלים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪19‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת שקלים‬

‫בס"ד‬

‫משנה ה'‪ :‬תקנת חכמים שאת הנסכים שיש להביא עם הבהמה שנמצאה יביאו משל ציבור‬

‫בָּ ִראשׁ ֹונָה הָ יוּ ְממַ ְשׁכְּ נִין אֶ ת מו ְֹצאֶ יהָ ‪ ,‬עַ ד ֶשׁהוּא מֵ בִ יא נְסָ כֶיהָ ‪.‬‬
‫ִיחין אוֹתָ הּ וּבו ְֹר ִחין‪.‬‬
‫חָ זְרוּ לִ ְהיוֹת מַ נּ ִ‬
‫ִה ְת ִקינוּ בֵּ ית ִדּין ֶשׁיְּהוּ ְנסָ כֶיהָ בָּ ִאין ִמ ֶשּׁל ִצבּוּר‪.‬‬

‫‪ 1‬בראשונה מי שמצא בהמה‪:‬‬
‫היו ממשכנים אותו עד שהביא גם את נסכיה‪.‬‬
‫‪ 2‬כשראו הבריות שיש להם הפסד ממון‪ ,‬התעלמו מהבהמה שנמצאה‪.‬‬
‫‪ 3‬התקינו שיהיו הנסכים באים משל ציבור‪.‬‬
‫משנה ו'‪:‬‬

‫‪ 7‬תקנות התקינו בית דין ו‪ 4-‬מהם מנויות במשנתנו‬

‫אָמַ ר ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן‪ִ :‬שׁבְ עָ ה ְדּבָ ִרים ִה ְת ִקינוּ בֵּ ית ִדּין‪ ,‬וְ זֶה אֶ חָ ד מֵ הֶ ן‪,‬‬
‫נָכְ ִרי ֶשׁ ִשּׁלַּח ע ֹולָת ֹו ִמ ְמּ ִדינַת הַ יָּם וְ ִשׁלַּח עִ מָּ הּ נְסָ כִ ים‪ְ ,‬ק ֵרבִ ין ִמ ֶשׁלּ ֹו‪ ,‬וְ ִאם לָאו‪ְ ,‬ק ֵרבִ ין ִמ ֶשּׁל ִצבּוּר‪.‬‬
‫וְ כֵן ֵגּר ֶשׁמֵּ ת וְ ִהנִּיחַ זְבָ ִחים‪:‬‬
‫ִאם יֵשׁ ל ֹו נְסָ כִ ים‪ְ ,‬ק ֵרבִ ין ִמ ֶשּׁלּוֹ‪ .‬וְ ִאם לָאו‪ְ ,‬ק ֵרבִ ין ִמ ֶשּׁל ִצבּוּר‪.‬‬
‫וּתנַאי בֵּ ית ִדּין הוּא עַ ל כֹּהֵ ן גָּדוֹל ֶשׁמֵּ ת‪,‬‬
‫ְ‬
‫ֶשׁ ְתּהֵ א ִמנְחָ ת ֹו ְק ֵרבָ ה ִמ ֶשּׁל ִצבּוּר‪.‬‬
‫ַרבִּ י יְה ָוּדה אוֹמֵ ר‪ִ :‬מ ֶשּׁל יו ְֹר ִשׁין‪.‬‬
‫וּשׁלֵמָ ה הָ יְתָ ה ְק ֵרבָ ה‪.‬‬
‫ְ‬

‫‪ 1‬תקנה ראשונה‪ :‬המוצא בהמה בירושלים ובסביבתה‪ ,‬נסכיה ינתנו משל ציבור‪.‬‬
‫נוכרי ששלח עולתו לבית המקדש‪:‬‬
‫‪ 2‬תקנה שניה‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם שלח גם את דמי נסכיה‪ ,‬מקריבים את הנסכים ששלח‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם לא שלח נסכים‪ ,‬מביאים משל צבור‪.‬‬
‫‪ 3‬תקנה שלישית‪ :‬גר שמת והשאיר קרבנות‪:‬‬
‫‪ 3.1‬אם השאיר גם נסכים‪ ,‬יקריבו את נסכיו‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אם לא השאיר נסכים יביאו נסכים משל צבור‪.‬‬
‫‪ 4‬תקנה רביעית‪:‬‬
‫‪ 4.1‬כהן גדול שמת לאחר שהקריב בבקר חצי ראשון של מנחת חביתין )ראה מושגים(‪:‬‬
‫מנחת חביתין של הערב באה משל ציבור‪.‬‬
‫‪ 4.2‬תנא קמא‪:‬‬
‫מנחת חביתין של הערב באה משל יורשיו של הכהן‪.‬‬
‫‪ 4.3‬ר' יהודה‪:‬‬
‫‪ 4.4‬במקום חצי עשרון השני של מנחת חביתין שהיו מקריבים בערב‪ ,‬מקריבים עשרון שלם‪.‬‬
‫משנה ז'‪:‬‬

‫פרוט ‪ 3‬תקנות נוספות שתיקנו בית דין‬

‫עַ ל הַ מֶּ לַח וְ עַ ל הָ עֵ ִצים‪ֶ ,‬שׁיּ ְִהיוּ הַ ֹכּ ֲהנִים נֵאו ִֹתים בָּ הֶ ן‪,‬‬
‫וְ עַ ל הַ פָּ ָרה‪ֶ ,‬שׁ�א יְהוּ מ ֹו ֲעלִ ין בְּ אֶ ְפ ָרהּ‪,‬‬
‫וְ עַ ל הַ ִקּנִּין הַ ְפּסוּלוֹת‪ֶ ,‬שׁיְּהוּ בָּ אוֹת ִמ ֶשּׁל ִצבּוּר‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ :‬הַ ְמסַ פֵּ ק אֶ ת הַ ִקּ ִנּין‪ְ ,‬מסַ פֵּ ק אֶ ת הַ ְפּסוּלוֹת‪.‬‬

‫‪ 1‬תקנה חמישית‪ :‬בשר קרבנות הניתן לכהנים‪:‬‬
‫‪ 1.1‬יכולים למלוח אותו במלח של הקדש‪.‬‬
‫‪ 1.2‬יכולים להשתמש בעצים של הקדש לצורך בישולו‪.‬‬
‫‪ 2‬תקנה שישית‪ :‬אין מעילה באפר פרה אדומה‪.‬‬
‫‪ 3‬תקנה שביעית‪ :‬אם נמצאו קינים פסולות )שמהם מקריבים אחד לחטאת ואחד לעולה(‪:‬‬
‫‪ 3.1‬תנא קמא‪ :‬בית דין קונים במקומם קינים אחרות מכספי תרומת הלשכה‪.‬‬
‫‪ 3.2‬רבי יוסי‪ :‬מי שמספק להקדש את הקינים חייב לספק אחרים אם נפסלו‪.‬‬
‫פרק ח‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬

‫מושגים‪:‬‬

‫דרגות בטומאה‪:‬‬

‫רוק וכלים שנמצאו בירושלים‪ ,‬סכין וקופיץ שנמצאו בירושלים‪ ,‬פרוכת‬
‫של מקדש שנטמאת‪ ,‬תיאור עשית פרוכת למקדש‪ ,‬דיני שריפת בשר‬
‫קודשי קודשים שנטמא‪ ,‬מקום הנחת איברי הקרבנות כאשר מעלים‬
‫אותם למזבח‪ ,‬דברים הנוהגים רק בזמן הבית‪ ,‬ודברים הנוהגים אף שלא‬
‫בזמן הבית‪,‬‬

‫המת הוא אבי אבות הטומאה‪ .‬מה שנטמא ע"י המת הוא אב הטומאה‪ .‬ישנם אבות טומאה נוספים‬
‫והם‪ :‬שרץ מת‪ ,‬נבלה‪ ,‬זב ומצורע‪ .‬הנוגע באב הטומאה נעשה ראשון לטומאה‪ .‬מה שנטמא מראשון‬
‫לטומאה‪ ,‬הוא שני לטומאה‪ ,‬וכך הלאה‪ ,‬שלישי לטומאה ורביעי לטומאה‪ .‬כל הדרגות מתחת לאב‬
‫הטומאה נקראות גם ולד הטומאה‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שקלים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪19‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫בס"ד‬

‫מסכת שקלים‬

‫אב הטומאה מטמא אדם וכלים להיות ראשון לטומאה‪ .‬ראשון לטומאה מטמא רק אוכלים ומשקים‬
‫להיות שני לטומאה‪ .‬שני לטומאה מטמא רק תרומה וקודשים להיות שלישי לטומאה‪ .‬שלישי‬
‫לטומאה מטמא רק קודשים להיות רביעי לטומאה‪.‬‬
‫חכמים גזרו על משקים שנטמאו אפילו ע"י ולד הטומאה )ראשון ושני לטומאה(‪ ,‬שמטמאים הם אדם‬
‫גזירת משקים‪:‬‬
‫וכלים להיות ראשון לטומאה‪ ,‬כמו שמטמא אב הטומאה‪ .‬הגזירה היא משום משקים של זה וזבה‪,‬‬
‫כגון רוק שלהם שהוא אב הטומאה‪.‬‬
‫עליה וירידה למקווה‪ :‬במקוואות מסוימות‪ ,‬במיוחד במקוואות גדולות‪ ,‬הייתה הבחנה בין הדרך שיורדת לבית הטבילה לבין‬
‫הדרך שעולה ממנה‪ ,‬וזאת כדי שלא יגעו הטהורים העולים מהמקווה בטמאין היורדין אליה‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬דין רוק שנמצא בירושלים‬

‫ירוּשׁ ַליִם‪ ,‬טְ הו ִֹרין‪ ,‬חוּץ ִמ ֶשּׁל שׁוּק הָ עֶ לְ יוֹן‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫כָּ ל הָ רֻ ִקּין הַ נּ ְִמצָ ִאים בִּ ָ‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫בִּ ְשׁאָר יְמוֹת הַ ָשּׁנָה‪ֶ :‬שׁבָּ אֶ ְמצַ ע‪ְ ,‬טמֵ ִאין וְ ֶשׁבַּ ְצּ ָד ִדין‪ְ ,‬טהו ִֹרין‪.‬‬
‫וּבִ ְשׁעַ ת הָ ֶרגֶל‪ֶ :‬שׁבָּ אֶ ְמצַ ע‪ְ ,‬טהו ִֹרין‪ ,‬וְ ֶשׁבַּ ְצּ ָד ִדין‪ְ ,‬טמֵ ִאין‪ֶ ,‬שׁ ִמּ ְפּנֵי ֶשׁהֵ ן מֻ עָ ִטין ִמ ְס ַתּלְּ ִקין ל ְַצּ ָד ִדין‪.‬‬

‫‪ 1‬רבי מאיר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 1.1‬בירושלים אין חוששים לרוק של זב או זבה כי הולכים אחר הרוב‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בשוק העליון )בירושלים( שמצויים שם כובסים נוכרים‪ ,‬הרוק טמא‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי יוסי‪:‬‬
‫‪ 2.1‬כל ימות השנה מלבד ימות הרגל‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬רוק שנמצא באמצע הדרך טמא )שרוב העם הולכים שם(‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬רוק שבצידי הדרך טהור )הטהורים שנזהרים הולכים שם(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬בימות הרגל‪:‬‬
‫‪ 2.2.1‬רוק שנמצא באמצע הדרך‪ ,‬טהור )רוב העם טהורים(‪.‬‬
‫‪ 2.2.2‬רוק שבצידי הדרך‪ ,‬טמא‪ .‬מפני שהטמאים מועטים והולכים בצידי הדרך‪.‬‬
‫משנה ב'‪ :‬דין כלים שנמצאים בירושלים‬

‫ירוּשׁ ַליִם‪ :‬דֶּ ֶר� י ְִרי ָדה לְ בֵ ית הַ ְטּבִ ילָה ְטמֵ ִאין‪ ,‬דֶּ ֶר� עֲלִ יָּה‪ְ ,‬טהו ִֹרין‪,‬‬
‫ָ‬
‫כָּ ל הַ כֵּלִ ים הַ נּ ְִמצָ ִאים בִּ‬
‫ֶשׁ�א כְּ דֶ ֶר� י ְִר ָידתָ ן עֲלִ יָּתָ ן‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ֻ :‬כּלָּן ְטהו ִֹרין‪ ,‬חוּץ ִמן הַ סַּ ל וְ הַ מַּ גְ ֵרפָ ה וְ הַ ְמּ ִרצָּ ה הַ ְמי ֻחָ ִדין ל ְַקּבָ רוֹת‪.‬‬

‫‪ .1‬רבי מאיר‪) :‬ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ .1.1‬כלים שנמצאים בדרך הירידה לבית הטבילה )ראה מושגים( טמאים‪.‬‬
‫‪ .1.2‬כלים שנמצאים בדרך העלייה מבית הטבילה )וכן בכל העיר( טהורים‪.‬‬
‫‪ .1.3‬דרך הירידה למקווה שונה מדרך העלייה מהמקווה‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי יוסי‪ :‬כל הכלים טהורים‪ ,‬חוץ מהכלים הבאים שמשתמשים בהם בליקוט עצמות‪:‬‬
‫‪ .2.1‬סל שמשתמשים בו לליקוט עצמות‪.‬‬
‫‪ .2.2‬מגרפה שמקבצים אתה את העצמות המפוזרות‪.‬‬
‫‪ .2.3‬מריצה )שהוא מכשיר ברזל(‪ ,‬שמנפצים בו אבנים לצורך קבורה‪.‬‬
‫משנה ג'‪ :‬דין סכין לשחיטת בהמות‪ ,‬וקופיץ לקצוץ בשר ועצמות‪ ,‬שנמצאו בירושלים‬

‫סַ כִּ ין‪,‬‬
‫אַרבָּ עָ ה עָ ָשׂר‪ ,‬שׁוֹחֵ ט בָּ הּ ִמיָּד‪.‬‬
‫ֶשׁנּ ְִמצֵ את בְּ ְ‬
‫�שׁה עָ ָשׂר‪ ,‬שׁ ֹונֶה וּמַ ְטבִּ יל‪.‬‬
‫בִּ ְשׁ ָ‬
‫וְ קו ִֹפיץ‪,‬‬
‫בֵּ ין בָּ זֶה וּבֵ ין בָּ זֶה שׁ ֹונֶה וּמַ טְ בִּ יל‪.‬‬
‫אַרבָּ עָ ה עָ ָשׂר לִ ְהיוֹת בְּ ַשׁבָּ ת‪ ,‬שׁוֹחֵ ט בָּ הּ ִמיָּד‪.‬‬
‫חָ ל ְ‬
‫בַּ ח ֲִמ ָשּׁה עָ ָשׂר‪ ,‬שׁוֹחֵ ט בָּ הּ ִמיָּד‪.‬‬
‫שׁוּרה לְ סַ כִּ ין‪ ,‬ה ֲֵרי ז ֹו כַּ סַּ כִּ ין‪.‬‬
‫נ ְִמצֵ את ְק ָ‬

‫‪ 1‬סכין‬
‫‪ 1.1‬נמצאת בארבעה עשר בניסן‪ ,‬מותר לשחוט בה את קרבן פסח או קרבנות אחרים‪.‬‬
‫‪ 1.2‬נמצאת בשלושה עשר בניסן‪ ,‬יש להטבילה מספק לפני שמשתמשים בה‪.‬‬
‫‪ 2‬קופיץ‪:‬‬
‫‪ 2.1‬בין אם מצאה בשלושה עשר ובין אם בארבע עשר ) שחל ביום חול( יש להטבילה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬מצאה בארבעה עשר שחל להיות בשבת‪ ,‬יכול להשתמש בה מיד‪.‬‬
‫‪ 2.3‬מצאה בחמישה עשר יכול להשתמש בה מיד‪.‬‬
‫‪ 2.4‬אם הקופיץ קשורה לסכין‪ ,‬דינה כסכין‪ .‬מותר להשתמש בה גם בארבעה עשר שחל ביום חול‪.‬‬
‫משנה ד'‪ :‬דין פרוכת של מקדש שנטמאת‬

‫ִיסין אוֹתָ הּ ִמיָּד‪.‬‬
‫פָּ ֹרכֶת ֶשׁנּ ְִטמֵ את בִּ וְ לַד הַ טֻּ ְמאָה‪ ,‬מַ ְטבִּ ילִ ין אוֹתָ הּ בִּ ְפנִים וּמַ כְ נ ִ‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שקלים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪19‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת שקלים‬

‫בס"ד‬

‫וְ אֶ ת ֶשׁנּ ְִטמֵ את בְּ אַב הַ טֻּ ְמאָה‪ ,‬מַ ְטבִּ ילִ ין אוֹתָ הּ בַּ חוּץ‪,‬‬
‫וְ שׁו ְֹט ִחין אוֹתָ הּ בַּ חֵ יל‪.‬‬
‫וְ ִאם הָ יְתָ ה ח ֲָד ָשׁה‪ ,‬שׁו ְֹט ִחין אוֹתָ הּ עַ ל גַּ ג הָ ִא ְצטַ בָּ א‪ ,‬כְּ דֵ י ֶשׁיּ ְִראוּ הָ עָ ם אֶ ת ְמלַאכְ תָּ הּ ֶשׁ ִהיא נָאָה‪.‬‬

‫‪ 1‬אם נטמאת בוולד הטומאה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אפשר להטבילה במקוה שבעזרה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אפשר להחזירה מיד למקומה )טומאתה רק מדרבנן‪ ,‬ואינה צריכה הערב שמש(‪.‬‬
‫‪ 2‬אם נטמאת באב הטומאה‪:‬‬
‫‪ 2.1‬מטבילים אותה מחוץ לעזרה )טומאתה מדאורייתא(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬יש לחכות עד שיעריב שמשה‪.‬‬
‫‪ 3‬היכן שוטחים אותה ליבוש?‬
‫‪ 3.1‬פרוכת ישנה‪ ,‬שוטחים אותה בחיל )בין סורג לעזרת נשים(‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אם הפרוכת חדשה‪:‬‬
‫‪ 3.3‬שוטחים אותה על האצטבא )אכסדרה של עמודים( שהייתה בהר הבית‪) ,‬להראות את יופייה(‪.‬‬
‫משנה ה'‪ :‬תאור עשית פרוכת למקדש‬

‫ַרבָּ ן ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר ִמשּׁוּם ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן הַ ְסּגָן‪:‬‬
‫חוּטין‪.‬‬
‫אַרבָּ עָ ה ִ‬
‫ִימין ֶנא ֱֶרגֶת‪ ,‬וְ עַ ל כָּ ל נִימָ א וְ נִימָ א עֶ ְשׂ ִרים וְ ְ‬
‫וּשׁ ַתּיִם נ ִ‬
‫פָּ ֹרכֶת עָ בְ יָהּ טֶ פַ ח‪ ,‬וְ עַ ל ִשׁבְ עִ ים ְ‬
‫ֲשׂית‪.‬‬
‫וּשׁתֵּ י ִרבּוֹא ַנע ֵ‬
‫וּמ ְשּׁמ ֹונִים ְ‬
‫אַרבָּ עִ ים אַ מָּ ה וְ ָר ְחבָּ הּ עֶ ְשׂ ִרים אַ מָּ ה‪ִ ,‬‬
‫אָרכָּ הּ ְ‬
‫ְ‬
‫וּשׁ ַתּיִם עו ִֹשׂין בְּ כָ ל ָשׁנָה‪,‬‬
‫ְ‬
‫וּשׁ�שׁ מֵ אוֹת ֹכּ ֲהנִים מַ ְטבִּ ילִ ין אוֹתָ הּ‪.‬‬
‫ְ‬

‫משנה ו'‪:‬‬

‫דיני שריפת בשר קודשי קודשים שנטמא‬

‫בְּ ַשׂר קָ ְד ֵשׁי קָ ָד ִשׁים ֶשׁנּ ְִטמָ א‪ ,‬בֵּ ין בְּ אַב הַ טֻּ ְמאָה‪ ,‬בֵּ ין בִּ וְ לַד הַ טֻּ ְמאָה‪ ,‬בֵּ ין בִּ ְפ ִנים‪ ,‬בֵּ ין בַּ חוּץ‪,‬‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ :‬הַ כֹּל י ִָשּ ֵרף בִּ ְפנִים‪ ,‬חוּץ ִמ ֶשּׁנּ ְִטמָ א בְּ אַב הַ טֻּ ְמאָה בַּ חוּץ‪.‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪ :‬הַ כֹּל י ִָשּ ֵרף בַּ חוּץ‪ ,‬חוּץ ִמ ֶשּׁנּ ְִטמָ א בִּ וְ לַד הַ טֻּ ְמאָה בִּ ְפנִים‪.‬‬

‫‪ 1‬בית שמאי‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אם נטמא מחוץ לעזרה באב הטומאה )ראה מושגים(‪ ,‬יישרף מחוץ לעזרה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בכל מקרה אחר‪ ,‬ישרף בתוך העזרה‪.‬‬
‫‪ 2‬בית הלל‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם נטמא בולד הטומאה )ראה מושגים( בתוך העזרה‪ ,‬יישרף בתוך העזרה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬בכל מקרה אחר ישרף מחוץ לעזרה‪.‬‬
‫משנה ז'‪:‬‬

‫המשך דיני שריפת בשר קודשי קודשים שנטמא‬

‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫אֶ ת ֶשׁנּ ְִטמָ א בְּ אַב הֻ טֻּ ְמאָה‪ ,‬בֵּ ין בִּ פְ נִים בֵּ ין בַּ חוּץ‪ ,‬י ִָשּ ֵרף בַּ חוּץ‪.‬‬
‫וְ אֶ ת ֶשׁנּ ְִטמָ א בִּ וְ לַד הַ טֻּ ְמאָה‪ ,‬בֵּ ין בִּ ְפנִים בֵּ ין בַּ חוּץ‪ ,‬י ִָשּ ֵרף בִּ ְפנִים‪.‬‬
‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪ְ :‬מקוֹם טֻ ְמאָת ֹו‪ָ ,‬שׁם ְשׂ ֵרפָ תו‪.‬‬

‫‪ 1‬רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אם נטמא באב הטומאה‪ ,‬בין אם נטמא בעזרה ובין אם נטמא מחוץ לעזרה‪ ,‬יישרף בחוץ‪.‬‬
‫‪ 1.2‬נטמא בוולד הטומאה‪ ,‬בין בפנים ובין בחוץ‪ ,‬יישרף בפנים‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי עקיבא‪:‬‬
‫‪ 2.1‬במקום שנטמא שם ישרף )בין נטמא באב הטומאה ובין נטמא בוולד הטומאה(‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬אם נטמא מחוץ לעזרה ישרף בחוץ‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬אם נטמא בתוך המקדש ישרף בעזרה‪.‬‬
‫משנה ח'‪ :‬היכן מניחים את איברי הקרבנות כאשר מעלים אותם למזבח ?‬

‫אֵ בָ ֵרי הַ תָּ ִמיד‪ ,‬נ ִָתּנִין מֵ ח ֲִצי ֶכּבֶ שׁ וּלְ מַ טָּ ה בַּ ִמּז ְָרח‪,‬‬
‫וְ ֶשׁל מוּסָ ִפין נִתָּ נִין מֵ ח ֲִצי ֶכּבֶ שׁ וּלְ מַ טָּ ה בַּ מַּ ע ֲָרב‪,‬‬
‫אשׁי ח ֳָד ִשׁים נִתָּ נִין עַ ל כַּ ְרכֹּב הַ ִמּזְבֵּ חַ ִמלְּ מַ עְ לָה‪,‬‬
‫וְ ֶשׁל ָר ֵ‬

‫כּוּרים‪ ,‬אֵ ין נ ֹו ֲהגִ ין אֶ לָּא בִּ ְפנֵי הַ בַּ יִת‪,‬‬
‫הַ ְשּׁקָ לִ ים וְהַ בִּ ִ‬
‫אֲ בָ ל מַ ע ֲַשׂר ָדּגָן וּמַ ע ֲַשׂר בְּ הֵ מָ ה וְ הַ בְּ כוֹרוֹת‪ ,‬נ ֹו ֲהגִ ין בֵּ ין בִּ ְפנֵי הַ בַּ יִת בֵּ ין ֶשׁ�א בִּ ְפנֵי הַ בַּ יִת‪.‬‬
‫כּוּרים‪ ,‬ה ֲֵרי זֶה קֹדֶ שׁ‪.‬‬
‫הַ מַּ ְק ִדּישׁ ְשׁקָ לִ ים וּבִ ִ‬
‫כּוּרים קֹדֶ שׁ"‪ ,‬אֵ ינָן קֹדֶ שׁ‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ :‬הָ אוֹמֵ ר‪" :‬בִּ ִ‬

‫‪ 1‬איברי קרבן התמיד ניתנים בחצי התחתון של כבש המזבח‪ ,‬בצידו המזרחי‪.‬‬
‫‪ 2‬איברי קורבנות מוסף‪:‬‬
‫‪ 2.1‬מלבד בראשי חדשים‪ ,‬ניתנים בחצי הכבש בתחתון‪ ,‬בצידו המערבי‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שקלים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪19‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫בס"ד‬

‫מסכת שקלים‬

‫‪ 2.2‬בראשי חודשים‪ ,‬ניתנים על כרכב המזבח )בין קרנות המזבח‪ ,‬מקום הלוך רגלי הכהנים(‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬דברים הנוהגים רק בזמן הבית‪ ,‬ודברים הנוהגים אף שלא בזמן הבית‬
‫‪ 1‬דין מחצית השקל ודין ביכורים נוהג רק בזמן הבית‪.‬‬
‫‪ 2‬דיני תרומות ומעשרות‪ ,‬מעשר בהמה ובכורות נוהג אף שלא בזמן הבית‪.‬‬
‫‪] 3‬חכמים ביטלו מעשר בהמה שלא בזמן הבית‪ ,‬מחשש שיכשלו בקיומו[‪.‬‬
‫‪ 4‬הקדיש שקלים שלא בזמן הבית‪:‬‬
‫‪ 4.1‬שקליו הם קודש‪.‬‬
‫‪ 4.2‬יש לגנזם או להשליכם לים המלח‪.‬‬
‫‪ 5‬הקדיש ביכורים שלא בזמן הבית‪:‬‬
‫‪ 5.1‬תנא קמא )ואין הלכה כמותו(‪ :‬חלה עליהם קדושה )ומניח את הביכורים עד שירקבו(‪.‬‬
‫‪ 5.2‬רבי שמעון‪ :‬אין שם ביכורים עליהם‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת שקלים ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪19‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)