מסכת שקלים
בס"ד
נושאים עיקריים במסכת:
פרק א:
צרכי ציבור שיש לעשותם בחודש אדר ,העונשים שהוטלו על מי שלא הקפיד על
כלאיים ,גבית מחצית השקל ,קרבנות שמקבלים מכותי ומנכרי ,מי חייב להביא
קלבון ומי פטור.
פרק ב:
צורת העברת כספי השקלים למקדש ,אדם שנותן "מחצית השקל" למקדש מכספים
שאינם שלו ,כסף עודף שנאסף לצורך מחצית השקל ,כסף עודף שנאסף לצורך
קרבן ,כסף עודף שנאסף לצרכי עניים ,או פדיון שבויים או קבורת מתים.
פרק ג:
מתי וכיצד תורמים את הלשכה ,זמנים הקובעים למעשר בהמה ,צורת תרומת
הלשכה.
פרק ד:
השימוש שעשו עם השקלים שתרמו לקופות ,השימוש עם שיירי הלשכה ,מה עשו
עם מותר התרומה )הכסף שנותר בקופות( ,הכשרת מותר הקטורת משנה זו להיות
קטורת לשנה הבאה ,נכסים לבדק הבית שיש בתוכם דברים הראויים למזבח או יינות
שמנים ועופות ,קביעת המחיר ליינות ,סלתות ושמנים שהלשכה משלמת לספקים.
פרק ה:
שמותם ותפקידם של 15בעלי תפקידים שהיו במקדש ,מספר הממונים על כספי
המקדש ,סוגי חותמות שהיו במקדש ,תהליך רכישת הנסך ,דיני לשכת חשאין ודיני
לשכת הכלים.
פרק ו:
פרק ז:
פרק ח:
מקום גניזתו של ארון הקודש 13 ,המקומות שהיו משתחווים בהם במקדש ,מקומם
של 13השולחנות שהיו במקדש ,סוגי תרומות שהיו במקדש ,מי שתרם למקדש
מבלי לנקוב בסכום ,כספים שהיו ב 6 -תיבות הנדבה במקדש.
דינם של מעות שנמצאו בירושלים או במקדש ,דין בשר או בהמה שנמצאו .נסכים
שיש להביא עם בהמה שנמצאה יביאו משל ציבור 7 ,תקנות שהתקינו בית דין.
רוק וכלים שנמצאו בירושלים ,סכין וקופיץ שנמצאו בירושלים ,פרוכת של מקדש
שנטמאת ,תיאור עשית פרוכת למקדש ,דיני שריפת בשר קודשי קודשים שנטמא,
מקום הנחת איברי הקרבנות כאשר מעלים אותם למזבח ,דברים הנוהגים רק בזמן
הבית ,ודברים הנוהגים אף שלא בזמן הבית,
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת שקלים doc.
עמוד 1מתוך 19
————זאב לבנוני
מסכת שקלים
בס"ד
פרק א:
הנושאים העקריים בפרק:
מושגים:
מחצית השקל:
קלבון:
השוואת מטבעות:
צרכי ציבור שיש לעשותם בחודש אדר ,העונשים שהוטלו על מי שלא
הקפיד על כלאיים ,גבית מחצית השקל ,קרבנות שמקבלים מכותי
ומנכרי ,מי חייב להביא קלבון ומי פטור.
כל אחד מישראל חייב לתת כל שנה מחצית השקל לצורך קרבנות ציבור .הנתינה מתבצעת החל
מראש חודש אדר ,והיא מיועדת לשנה שמתחילה בראש חודש ניסן .ערך מחצית השקל בכל זמן
צריך להיות כערך מחצית השקל שהיה בזמן התורה .בזמן המשנה ערך שקל שלם היה כערך מחצית
השקל של תורה ,וערך הסלע בזמן המשנה כערך שקל של תורה ,וכשני שקלים של משנה.
מטבע קטנה שערכה 1/48של הסלע או 1/24של השקל .מי שנותן מחצית השקל למקדש נותן גם
קלבון .קלבון הוא הסכום הדרוש כדי לפרוט את השקל לשני חצאי שקלים .יש מחלוקת האם כל מי
שנותן מחצית השקל נותן קלבון ,או רק מי שמצרף 2חצאים יחד עבור 2אנשים נותן קלבון .ההלכה
היא שמי שמביא מחצית השקל במדויק אינו חייב בקלבון .ומי שמביא שקלים שלמים חייב בקלבון.
מחצית השקל של תורה = מחצית הסלע של משנה= שקל של משנה = 24קלבונים
משנה א :צרכי ציבור שיש לעשותם בחודש אדר
בְּ אֶ חָ ד בַּ אֲ ָדר,
מַ ְשׁ ִמיעִ ין עַ ל הַ ְשּׁקָ לִ ים וְ עַ ל הַ כִּ לְ אַיִם.
בַּ ח ֲִמ ָשּׁה עָ ָשׂר בּ ֹו,
קו ִֹרין אֶ ת הַ ְמּגִ לָּה בַּ כְּ ַרכִּ ין,
וּמתַ ְקּנִין אֶ ת הַ ְדּ ָרכִ ים וְ אֶ ת הָ ְרחוֹבוֹת
ְ
וְ אֶ ת ִמ ְקוְ אוֹת הַ מַּ יִם,
וְ עו ִֹשׂין כָּ ל צָ ְרכֵי הָ ַרבִּ ים,
וּמצַ ְיּנִין אֶ ת הַ ְקּבָ רוֹת,
ְ
וְ יו ְֹצ ִאין אַף עַ ל הַ כִּ לְ אָיִם.
1באחד באדר:
1.1מכריזים שיש לתרום מחצית השקל לצורך קרבנות צבור.
1.2מכריזים שיש לנקות את השדות והגינות מכלאיים.
2בחמישה עשר באדר:
2.1קוראים מגילת אסתר בערים המוקפות חומה.
2.2מתקנים את הדרכים והרחבות עבור עולי רגלים.
2.3מנקים את המקואות ומשלימים את שיעורם.
2.4עושים את כל צרכי הרבים.
2.5מציינים את הקברים בסיד.
2.6בי"ד שולח שליחים לבדוק שהוציאו את גידולי הכלאיים.
משנה ב' :העונשים שהוטלו במהלך התקופות השונות על מי שלא הקפיד על כלאיים
ְהוּדה :בָּ ִראשׁ ֹונָה הָ יוּ עו ְֹק ִרין וּמַ ְשׁלִ יכִ ין לִ ְפנֵיהֶ ם.
אָמַ ר ַרבִּ י י ָ
ִמ ֶשּׁ ַרבּוּ עוֹבְ ֵרי עֲבֵ ָרה ,הָ יוּ עו ְֹק ִרין וּמַ ְשׁלִ יכִ ין עַ ל הַ ְדּ ָרכִ ים,
ִה ְת ִקינוּ ֶשׁיְּהוּ מַ ְפ ִק ִירין כָּ ל הַ ָשּדֶ ה ֻכּלָּהּ.
רבי יהודה:
1בתחילה :עקרו השליחים את גידולי הכלאיים והשליכו אותם לפני בעלי השדות.
2כשרבו עוברי עבירה :עקרו את הכלאיים והשליכו אותם בדרכים.
3מאוחר יותר :הפקירו את כל השדה שמצאו בה כלאיים.
משנה ג' :תהליך גבית מחצית השקל
בַּ ח ֲִמ ָשּׁה עָ ָשׂר בּוֹ ,שֻׁ לְ חָ נוֹת הָ יוּ יו ְֹשׁבִ ין בַּ ְמּ ִדינָה.
בְּ עֶ ְשׂ ִרים ַוח ֲִמ ָשּׁה ,י ְָשׁבוּ בַּ ִמּ ְק ָדּשִׁ .מ ֶשּׁיּ ְָשׁבוּ בַּ ִמּ ְק ָדּשִׁ ,ה ְת ִחילוּ לְ מַ ְשׁכֵּן.
אֶ ת ִמי ְממַ ְשׁכְּ נִין ? לְ וִ יִּם וְ י ְִשׂ ְראֵ לִ ים ,גּ ִֵרים ַועֲבָ ִרים ְמשֻׁ ְח ָר ִרים,
וּקטַ נִּים.
אֲ בָ ל �א נ ִָשׁים ַועֲבָ ִדים ְ
כָּ ל קָ טָ ן ֶשׁ ִה ְת ִחיל אָבִ יו לִ ְשׁקוֹל עַ ל יָדוֹ ,שׁוּב אֵ ינ ֹו פּוֹסֵ ק.
וְ אֵ ין ְממַ ְשׁכְּ נִין אֶ ת הַ ֹכּ ֲהנִיםִ ,מ ְפּנֵי ַדּ ְרכֵּי ָשׁלוֹם.
1בחמישה עשר באדר מושיבים חלפנים בירושלים לפרוט ולהחליף מטבעות.
2בעשרים וחמישה באדר מושיבים חלפנים במקדש ,ומתחילים למשכן את מי שלא תרם.
3ממי לוקחים משכון ,וממי לא ?
3.1לוקחים משכון מלויים ,מישראלים ,מגרים ומעבדים כנעניים משוחררים.
3.2אין לוקחים משכון מנשים ,מעבדים כנעניים ומקטנים.
4אב שהתחיל לתת מחצית השקל עבור בנו הקטן ,שוב אינו פוסק מלתת לשנה הבאה.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת שקלים doc.
עמוד 2מתוך 19
————זאב לבנוני
מסכת שקלים
בס"ד
5אין לוקחים משכון מכהנים מפני דרכי שלום.
משנה ד' :האם כהנים חייבים במחצית השקל ?
ְהוּדה :הֵ עִ יד בֶּ ן בּוּכְ ִרי בְּ יַבְ נֶה ,כָּ ל כֹּהֵ ן ֶשׁשּׁוֹקֵ ל אֵ ינ ֹו חוֹטֵ א.
אָמַ ר ַרבִּ י י ָ
אָמַ ר ל ֹו ַרבָּ ן יוֹחָ נָן בֶּ ן זַכַּ אי� :א כִּ י ,אֶ לָּא כָּ ל כֹּהֵ ן ֶשׁאֵ ינ ֹו שׁוֹקֵ ל חוֹטֵ א,
אֶ לָּא ֶשׁהַ ֹכּ ֲהנִים דּו ְֹר ִשׁים ִמ ְק ָרא זֶה לְ עַ ְצמָ ן:
)ויקרא ו( "וְ כָ ל ִמנְחַ ת כֹּהֵ ן כָּ לִ יל ִתּ ְהיֶה �א תֵ אָכֵל",
וּשׁתֵּ י הַ לֶּחֶ ם וְ לֶחֶ ם הַ פָּ נִים ֶשׁלָּנוּ ,הֵ יאָ � ֶנאֱכָ לִ ים ?
הו ִֹאיל וְ עֹמֶ ר ְ
1רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(:
1.1כהן אינו חייב במחצית השקל.
1.2כהן שנתן מחצית השקל אינו חוטא.
2רבן יוחנן בן זכאי:
2.1כהן חייב לתת מחצית השקל.
2.2כהן שלא נותן הוא חוטא.
2.3הכהנים דורשים מהמקרא שהם אינם חייבים במחצית השקל:
2.3.1כתוב שמנחת כהן נשרפת ולא נאכלת.
2.3.2העומר ,שתי הלחם ולחם הפנים נאכלים ע"י כהנים.
2.3.3אם הכהנים מחויבים במחצית השקל ,היה אסור לכהנים לאכול אותם.
2.3.4כיון שהכהנים אוכלים מהם סימן שאינם מחויבים במחצית השקל.
משנה ה' :מי שנותן מחצית השקל למרות שהוא פטור ,האם מקבלים מהם ?
וּקטַ נִּיםִ ,אם ָשׁ ְקלוְּ ,מקַ בְּ לִ ין ִמיּ ָָדן.
אָמרוּ :אֵ ין ְממַ ְשׁכְּ נִין נ ִָשׁים ַועֲבָ ִדים ְ
אַף עַ ל ִפּי ֶשׁ ְ
כּוּתי ֶשׁ ָשּׁ ְקלוּ ,אֵ ין ְמקַ בְּ לִ ין ִמיּ ָָדן.
הַ נָּכְ ִרי וְ הַ ִ
וְ אֵ ין ְמקַ בְּ לִ ין ִמיּ ָָדןִ ,קנֵּי זָבִ ין וְ ִקנֵּי זָבוֹת וְ ִקנֵּי יוֹלְ דוֹת ,וְ חַ טָּ אוֹת וַאֲ ָשׁמוֹת.
אֲ בָ ל נ ְָד ִרים וּנ ְָדבוֹתְ ,מקַ בְּ לִ ין ִמיּ ָָדן.
זֶה הַ כְּ לָל :כָּ ל ֶשׁנּ ִָדּר וְ נ ִָדּבְ ,מקַ בְּ לִ ין ִמיּ ָָדן.
כָּ ל ֶשׁאֵ ין נ ִָדּר וְ נ ִָדּב ,אֵ ין ְמקַ בְּ לִ ין ִמיּ ָָדן.
וְ כֵן הוּא ְמפ ָֹרשׁ עַ ל יְדֵ י עֶ ז ְָראֶ ,שׁ ֶנּאֱמַ ר) :עזרא ד( "�א ָלכֶם וְ ָלנוּ לִ בְ נוֹת בַּ יִת לֵא�הֵ ינו"◌ּ.
1נשים ,עבדים וקטנים ,מקבלים מהם.
2נכרי וכותי אין מקבלים מהם.
כותרת נוספת :כותים ונכרים שמביאים קרבנות האם מקבלים מהם ?
1אם הביאו קני זבים ,קני זבות ,קיני יולדות ,חטאות או אשמות אין מקבלים מהם.
2אם הביאו ,נדרים או נדבות ,מקבלים מהם.
כותרת נוספת :מה מקבלים מכותי ומנכרי ומה לא ?
1כל מה שאפשר לנדב או לנדור למזבח )כגון עולות( ,מקבלים מהם.
2כל מה שאי אפשר לנדור או לנדב למזבח )כגון לבדק הבית( ,אין מקבלים מהם.
3הכלל הזה מפורש בספר עזרא.
משנה ו':
מי חייב להביא קלבון )ראה מושגים( ומי פטור ?
וְ אֵ לּוּ ֶשׁחַ יָּבִ ין בַּ קָּ לְ בּוֹן :לְ וִ יִּם וְ י ְִשׂ ְראֵ לִ ים וְ ג ִֵרים ַועֲבָ ִדים ְמשֻׁ ְח ָר ִרים,
וּקטַ נִּים.
אֲ בָ ל �א ֹכּ ֲהנִים וְ נ ִָשׁים ַועֲבָ ִדים ְ
הַ שּׁוֹקֵ ל עַ ל יְדֵ י כֹּהֵ ן ,עַ ל יְדֵ י ִא ָשּׁה ,עַ ל יְדֵ י עֶ בֶ ד ,עַ ל יְדֵ י קָ טָ ן ,פָּ טוּר.
וְ ִאם ָשׁקַ ל עַ ל יָד ֹו וְ עַ ל יַד ֲחבֵ רוֹ ,חַ יָּב בְּ קָ לְ בּוֹן אֶ חָ ד.
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ רְ :שׁנֵי קָ לְ בּוֹנוֹת.
הַ נּוֹתֵ ן סֶ לַע וְ נוֹטֵ ל ֶשׁקֶ ל ,חַ יָּב ְשׁנֵי קָ לְ בּוֹנוֹת.
1לויים ,ישראלים ,גרים ועבדים משוחררים ,חייבים בקלבון.
2כהנים ,נשים ,עבדים וקטנים אינם חייבים בקלבון.
3מי שנותן שקל שלם עבורו ,וגם עבור כהן או אשה או עבד משוחרר או קטן ,פטור מקלבון.
4מי שנותן שקל שלם עבורו ועבור חברו:
4.1תנא קמא :חייב בקלבון אחד.
4.2רבי מאיר )ואין הלכה כמותו( :חייב בשני קלבונים.
5הנותן סלע )ראה מושגים( ,ולוקח עודף שקל ,חייב שני קלבונים )עבור 2חילופים(.
משנה ז':
מי חייב להביא קלבון ומי פטור ?
הַ שּׁוֹקֵ ל עַ ל יְדֵ י עָ נִי ,וְ עַ ל יְדֵ י ְשׁכֵנוֹ ,וְ עַ ל יְדֵ י בֶּ ן עִ ירוֹ ,פָּ טוּר.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת שקלים doc.
עמוד 3מתוך 19
————זאב לבנוני
מסכת שקלים
בס"ד
וְ ִאם ִהלְ וָם ,חַ יָּב.
ֲשׂר בְּ הֵ מָ ה.
טוּרין ִממַ ע ֵ
אַחין וְ הַ שֻּׁ תָּ ִפין ֶשׁחַ יָּבִ ין בַּ קָּ לְ בּוֹןְ ,פּ ִ
הָ ִ
טוּרין ִמן הַ קָּ לְ בּוֹן.
וּכְ ֶשׁחַ יָּבִ ין בְּ מַ ע ֲַשׂר בְּ הֵ מָ הְ ,פּ ִ
וְ כַ מָּ ה הוּא קָ לְ בּוֹן ? מָ עָ ה כֶּסֶ ףִ ,דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאירַ .וחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים :חֵ ִצי.
1הנותן מחצית השקל עבורו וגם עבור עני ,או גם עבור שכן ,או עבור בן עירו:
1.1אם נתן עבורם בתורת מתנה ,פטור מקלבון )עבור מתנה לא חייבו חכמים בקלבון(.
1.2אם נתן עבורם בתורת הלוואה ,חייב בקלבון.
2האחים שירשו את נכסי אביהם וחזרו ונהיו שותפים ,ונותנים יחד מחצית השקל:
2.1חייבים בקלבון )כדין שאר שותפים(.
2.2פטורים ממעשר בהמה )כדין שותפים(.
3האחים שירשו את נכסי אביהם ולא חלקו עדיין את הירושה:
3.1חייבים במעשר בהמה.
3.2פטורים מקלבון )כדין אב הנותן מנכסיו עבור בניו(.
4כמה הוא קלבון שמוסיפים לשקל ?
4.1רבי מאיר )ואין הלכה כמותו( :מעה כסף.
חצי מעה )אחד חלקי 48בסלע(.
4.2חכמים:
פרק ב
הנושאים העקריים בפרק:
מושגים:
תרומת הלשכה:
דרכון:
צורת העברת כספי השקלים למקדש ,אדם שנותן "מחצית השקל"
למקדש מכספים שאינם שלו ,כסף עודף שנאסף לצורך מחצית השקל,
כסף עודף שנאסף לצורך קרבן ,כסף עודף שנאסף לצרכי עניים או
פדיון שבויים או קבורת מתים.
את הכסף שאספו מ"מחצית השקל" הביאו למקדש ,ושמו אותו בלשכה מיוחדת .היו ממלאים
מלשכה זו שלוש פעמים בשנה ל 3 -קופות ,שמהם היו קונים קרבנות ציבור .את הקופות היו
ממלאים בראש חודש ניסן ,לפני חג השבועות ולפני חג הסוכות .העברת הכסף לקופות נקראת
תרומת הלשכה .כשהיו תורמים את הכסף היו מתכוונים לתרום גם על מה שנמצא בידי השליחים
שעדיין לא הספיקו להגיע למקדש ,כדי שיהיה גם להם חלק בקרבנות הצבור.
מטבע של זהב שערכו 2סלעים או 4שקלים של משנה.
משנה א :צורת העברת כספי השקלים למקדש ,ומה הדין אם הכסף נגנב או אבד בדרך
ְמצָ ְר ִפין ְשׁקָ לִ ים לְ ַד ְרכּוֹנוֹת ִמ ְפּנֵי מַ שּוֹי הַ דֶּ ֶר�.
כְּ ֵשׁם ֶשׁהָ יוּ שׁוֹפָ רוֹת בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ ,כָּ � הָ יוּ שׁוֹפָ רוֹת בַּ ְמּ ִדינָה.
בְּ נֵי הָ עִ יר ֶשׁ ָשּׁלְ חוּ אֶ ת ִשׁ ְקלֵיהֶ ן וְ נִגְ נְבוּ א ֹו ֶשׁאָבָ דוּ,
ִאם נ ְִת ְרמָ ה הַ ְתּרוּמָ ה ,נ ְִשׁבָּ עִ ין לַגִּ זְבָּ ִרים.
וְ ִאם לָאו ,נ ְִשׁבָּ עִ ין לִ בְ נֵי הָ עִ יר ,וּבְ נֵי הָ עִ יר שׁו ְֹקלִ ין ַתּ ְחתֵּ יהֶ ן.
נ ְִמצָ אוּ ,א ֹו ֶשׁהֶ ֱחזִירוּם הַ גַּ נָּבִ ים ,אֵ לּוּ וָאֵ לּוּ ְשׁקָ לִ ים,
וְ אֵ ין עוֹלִ ין לָהֶ ן לְ ָשׁנָה הַ בָּ אָה.
1לצורך העברת הכסף לירושלים ,מותר להחליף את השקלים שנגבו לדרכונות
2במקדש ובכל עיר היו תבות לקבלת הכסף ,שנקראו שופרות.
3אם נגנבו השקלים לאחר שנתרמה תרומת הלשכה,
נשבעים השליחים לגבאי ההקדש שלא פשעו בכסף ונפטרים.
4אם השקלים נגנבו או אבדו לפני שנתרמה תרומת הלשכה:
4.1נשבעים השליחים לבני העיר ,ובני העיר צריכים לתרום מחדש.
4.2אם הוחזרו או נמצאו השקלים הישנים לאחר שנתרמו כספים חדשים:
4.2.1כל השקלים ,גם החדשים וגם הישנים ,ניתנים למקדש.
4.2.2כל השקלים ,גם החדשים וגם הישנים ,אינם עולים לשקלי השנה הבאה.
)ראה מושגים(.
משנה ב' :אדם שנותן "מחצית השקל" למקדש מכספים שאינם שלו
וּשׁקָ ל ֹו עַ ל יְדֵ י עַ ְצמוֹ,
הַ נּוֹתֵ ן ִשׁ ְקל ֹו ַל ֲחבֵ ר ֹו לִ ְשׁקֹל עַ ל יָדוְֹ ,
ִאם נ ְִת ְרמָ ה ְתּרוּמָ ה ,מָ עַ ל.
הַ שּׁוֹקֵ ל ִשׁ ְקל ֹו ִמ ְמּעוֹת הֶ ְקדֵּ שׁ,
ִאם נ ְִת ְרמָ ה ְתרוּמָ ה וְ קָ ְרבָ ה הַ בְּ הֵ מָ ה ,מָ עַ ל.
ֲשׂר ֵשׁנִיִ ,מ ְדּמֵ י ְשׁבִ יעִ ית ,יֹאכַ ל כְּ נֶגְ ָדּן.
ִמ ְדּמֵ י מַ ע ֵ
1העושה את חברו שליח לתת עבורו "מחצית השקל" והשליח נתן עבור עצמו:
אם נתרמה כבר הלשכה מעל השליח )שכל העומד להגבות כאילו גבוי ,והכסף שייך להקדש(.
2מי שנותן "מחצית השקל" מכספי הקדש שיש ברשותו:
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת שקלים doc.
עמוד 4מתוך 19
————זאב לבנוני
בס"ד
מסכת שקלים
2.1כל עוד לא קנו מכספים אלה בהמה לקרבן ,לא מעל )המוציא מהקדש להקדש לא מעל(.
2.2לאחר שקנו בכספים אלה בהמה לקרבן ,מעל) ,שלא משכנו אותו על מחצית השקל(.
3מי שנתן "מחצית השקל" מכספי מעשר שני ,או מכספי שביעית ,יעשה את הדברים הבאים:
3.1יחלל על מחצית שקל אחר את דמי המעשר השני או את דמי השביעית:
3.1.1אם נתן ממעשר שני ,יקנה בכסף זה אוכל ויאכלם בירושלים.
3.1.2אם נתן מכספי שביעית ,יקנה בכסף פירות ויאכלם בקדושת שביעית.
משנה ג' :האוסף מעות לצורך "מחצית השקל" או לצורך חטאת ,מה דין העודף ,אם נשאר ?
הַ ְמכַ נֵּס מָ עוֹת וְ אָמַ ר" :ה ֲֵרי אֵ לּוּ לְ ִשׁ ְקלִ י",
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :מוֹתָ ָרן נ ְָדבָ ה.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :מוֹתָ ָרן חֻ לִּ ין.
" ֶשׁאָבִ יא מֵ הֶ ן לְ ִשׁ ְקלִ י"ָ ,שׁוִ ין ֶשׁמּוֹתָ ָרן חֻ לִּ ין.
"אֵ לּוּ לְ חַ טָּ את"ָ ,שׁוִ ין ֶשׁהַ מּוֹתָ ר נ ְָדבָ ה.
" ֶשׁאָבִ יא מֵ הֶ ן לְ חַ טָּ את"ָ ,שׁוִ ין ֶשׁהַ מּוֹתָ ר חֻ לִּ ין.
1אם אמר "הרי מעות אלו לשקלי" ,ונשאר עודף:
1.1בית שמאי :העודף ינתן לעולות נדבה.
1.2בית הלל :העודף חולין.
2אם אמר "ממעות אלו אביא את שקלי" ,מודים בית שמאי לבית הלל ,שהעודף חולין.
3אם אמר" :הרי מעות לחטאת" ,מודים בית הלל לבית שמאי שהעודף ינתן לעולות נדבה.
4אם אמר" :ממעות אלה אביא קרבן חטאת" ,מודים בית שמאי לבית הלל שהעודף חולין.
משנה ד' :הסבר ההבדל במשנה הקודמת אם אמר "הרי מעות אלו לשקלי" או אמר " הרי מעות אלו
לחטאת" ?
אָמַ ר ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן :מַ ה בֵּ ין ְשׁקָ לִ ים לְ חַ טָּ את ?
ְשׁקָ לִ ים יֵשׁ לָהֶ ם ִקצְ בָ ה ,וְ חַ טָּ את אֵ ין לָהּ ִק ְצבָ ה.
ְהוּדה אוֹמֵ ר :אַף לִ ְשׁקָ לִ ים אֵ ין לָהֶ ן ִק ְצבָ ה,
ַרבִּ י י ָ
ֶשׁכְּ ֶשׁעָ לוּ י ְִשׂ ָראֵ ל ִמן הַ גּ ֹולָה הָ יוּ שׁו ְֹקלִ ים ַדּ ְרכּוֹנוֹת,
חָ זְרוּ לִ ְשׁקוֹל ְסלָעִ ים,
חָ זְרוּ לִ ְשׁקוֹל ְטבָ עִ ין,
וּבִ ְקּשׁוּ לִ ְשׁקֹל ִדּינ ִָרים.
אָמַ ר ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן:
אַף עַ ל ִפּי כֵן ,יַד ֻכּלָּן ָשׁוָה.
אֲ בָ ל חַ טָּ את ,זֶה מֵ בִ יא בְּ סֶ לַע ,וְ זֶה מֵ בִ יא בִּ ְשׁ ַתּיִם ,וְ זֶה מֵ בִ יא בְּ ָשׁ�שׁ.
)מסביר את דעתם של בית הלל במשנה הקודמת(.
1רבי שמעון:
1.1מחצית השקל הסכום קבוע וידוע מראש ,וסביר שלא רצה להוסיף.
1.2בחטאת ערך הקרבן אינו מוגדר מראש וסביר שיחד את כל הכסף לחטאת.
2רבי יהודה:
2.1גם לשקלים אין קצבה .במהלך הדורות ערכו השתנה כדלהלן:
2.1.1כשעלו ישראל מהגולה נתנו עבור מחצית השקל דרכון )ראה מושגים(.
2.1.2לאחר מכן ,נתנו סלע ) 2שקלים של משנה ,שהוא שקל של תורה(.
2.1.3אח"כ נתנו חצי סלע )"טבעין" ,שהוא חצי שקל של תורה(.
2.1.4אח"כ ביקשו לתת דינר )חצי שקל של משנה( ולא הסכים בית הדין לכך.
2.2רבי שמעון :למרות השינוי בערך של מחצית השקל במהלך הדורות:
2.2.1ל"מחצית השקל" ,כולם נתנו את אותו מטבע.
2.2.2לקרבן חטאת ,כל אחד יכול היה לתת כמה שירצה.
משנה ה' :מעות שנאספו לצורך קרבן ,ונשאר מהם עודף .מה דינו ?
מוֹתַ ר ְשׁקָ לִ ים ,חֻ לִּ ין.
מוֹתַ ר ע ֲִשׂ ִירית הָ אֵ פָ ה ,מוֹתַ ר ִקנֵּי זָבִ יןִ ,קנֵּי זָבוֹתִ ,קנֵּי יוֹלְ דוֹת ,וְ חַ טָּ אוֹת וַאֲ ָשׁמוֹת ,מו ְֹת ֵריהֶ ן נ ְָדבָ ה.
זֶה הַ כְּ לָל :כָּ ל ֶשׁהוּא בָּ א לְ ֵשׁם חַ טָּ את וּלְ ֵשׁם אַ ְשׁמָ ה ,מוֹתָ ָרן נ ְָדבָ ה.
מוֹתַ ר ע ֹולָה ,לָע ֹולָה.
מוֹתַ ר ִמנְחָ ה ,ל ִַמּנְחָ ה.
מוֹתַ ר ְשׁל ִָמים ,ל ְַשּׁל ִָמים.
מוֹתַ ר פֶּ סַ ח ,ל ְַשּׁל ִָמים.
מוֹתַ ר ְנז ִִיריםַ ,ל ְנּז ִִירים .מוֹתַ ר ָנזִירַ ,לנּ ְָדבָ ה.
מוֹתַ ר ֲע ִניִּיםָ ,ל ֲע ִניִּים .מוֹתַ ר עָ נִי ,לְ אוֹת ֹו עָ נִי.
מוֹתַ ר ְשׁבוּיִים ,ל ְַשּׁבוּיִים .מוֹתַ ר ָשׁבוּי ,לְ אוֹת ֹו ָשׁבוּי.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת שקלים doc.
עמוד 5מתוך 19
————זאב לבנוני
מסכת שקלים
בס"ד
מוֹתַ ר הַ מֵּ ִתים ,לַמֵּ ִתים .מוֹתַ ר הַ מֵּ ת ,לְ יו ְֹר ָשׁיו.
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר :מוֹתַ ר הַ מֵּ ת ,יְהֵ א מֻ נָּח עַ ד ֶשׁ ָיּבֹא אֵ לִ יָּהוּ.
ַרבִּ י נָתָ ן אוֹמֵ ר :מוֹתַ ר הַ מֵּ ת בּ ֹונִין ל ֹו נֶפֶ שׁ עַ ל ִקבְ ר ֹו.
1עודף שנשאר מכסף שהיה מיועד ל" -מחצית השקל" ,הולך לחולין.
2העודף של מעות המיועדים לקרבנות הבאים:
• עשירית האיפה סולת.
• קני זבים וזבות וקני יולדות ) 2תורים או 2בני יונה(.
• חטאת ואשם.
הולך לנדבה ,דהיינו לקנית עולות למזבח.
3כלל:
3.1העודף ממעות שנאספו לקרבן הבא משום חטא או אשם ,הולך לעולות נדבה.
3.2בעודף של כספים שנאספו לעולה יביא עולה אחרת.
3.3בעודף של מנחה יביא קרבן מנחה.
3.4בעודף של שלמים יביא קרבן שלמים.
3.5בעודף של קרבן פסח יביא קרבן שלמים.
3.6העודף של קרבנות של נזירים עניים ,ינתן לקרבנות נזירים אחרים.
3.7בעודף של קרבן נזיר מסוים יקנו עולה לנדבה.
כותרת נוספת :העודף ממעות שנאספו לצרכי עניים ,פדיון שבויים וקבורת מתים ,מה דינו ?
1העודף של צורכי עניים ,ינתן לעניים אחרים.
2העודף של צרכי עני מסוים ,ינתן לאותו עני.
3העודף של פדיון שבויים ,ינתן לפדיון שבויים אחרים.
4העודף של פדיון שבוי מסוים ,ינתן לאותו שבוי.
5העודף של צורכי קבורת מתים ,ינתן לקבורת מתים אחרים.
6העודף של צורכי קבורת מת מסוים:
6.1תנא קמא :ינתן ליורשיו.
6.2רבי מאיר )ואין הלכה כמותו( :אין משתמשים בו.
6.3רבי נתן )ואין הלכה כמותו( :בונים מצבה )"נפש"( לקברו.
פרק ג'
הנושאים העקריים בפרק:
מתי וכיצד תורמים את הלשכה ,זמנים הקובעים למעשר בהמה ,צורת
תרומת הלשכה.
משנה א' :מתי תורמים את הלשכה )ראה מושגים פרק ב( ?
�שׁה ְפּ ָר ִקים בַּ ָשּׁ ָנה ,תּו ְֹר ִמין אֶ ת הַ לִּ ְשׁכָּ ה:
בִּ ְשׁ ָ
בִּ ְפרוֹס הַ פֶּ סַ ח ,בִּ ְפרוֹס עֲצֶ ֶרת ,בִּ ְפרוֹס הֶ חָ ג,
וְ הֵ ן גְּ ָרנוֹת לְ מַ ע ֲַשׂר בְּ הֵ מָ הִ ,דּבְ ֵרי ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א.
בֶּ ן עַ זַאי אוֹמֵ ר :בְּ עֶ ְשׂ ִרים וְ ִת ְשׁעָ ה בַּ אֲ ָדר ,וּבְ אֶ חָ ד בְּ ִסיוָן ,וּבְ עֶ ְשׂ ִרים וְ ִת ְשׁעָ ה בְּ אָב.
ַרבִּ י אֶ לְ עָ ָזר וְ ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן או ְֹמ ִרים :בְּ אֶ חָ ד בְּ נִיסָ ן ,בְּ אֶ חָ ד בְּ ִסיוָן ,בְּ עֶ ְשׂ ִרים וְ ִת ְשׁעָ ה בֶּ אֱלוּל.
אָמרוּ בְּ אֶ חָ ד בְּ ִת ְשׁ ֵרי ?
אָמרוּ בְּ עֶ ְשׂ ִרים וְ ִת ְשׁעָ ה בֶּ אֱלוּל ,וְ �א ְ
ִמ ְפּנֵי מָ ה ְ
ִמ ְפּנֵי ֶשׁהוּא יוֹם טוֹב ,וְ ִאי אֶ ְפ ָשׁר לְ עַ ֵשּׂר בְּ יוֹם טוֹב ,לְ ִפיכָ � ִה ְק ִדּימוּהוּ לְ עֶ ְשׂ ִרים וְ ִת ְשׁעָ ה בֶּ אֱלוּל.
1שלוש פעמים בשנה תורמים את הלשכה .ואלו מועדי התרומה:
15 1.1יום לפני חג הפסח.
15 1.2יום לפני חג השבועות.
15 1.3יום לפני חג הסוכות.
כותרת נוספת :זמנים הקובעים למעשר בהמה
1שלושה זמנים קובעים למעשר בהמה:
1.1רבי עקיבא :שלושת הזמנים לתרומת הלשכה הם גם הזמנים למעשר בהמה.
1.2בן עזאי :הזמנים למעשר בהמה הם:
1.2.1כט' באדר.
1.2.2אחד בסיון.
1.2.3עשרים ותשעה באב.
1.3רבי אלעזר ורבי שמעון:
1.3.1ר"ח ניסן.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת שקלים doc.
עמוד 6מתוך 19
————זאב לבנוני
בס"ד
מסכת שקלים
1.3.2ר"ח סיון.
1.3.3עשרים ותשעה באלול.
2רבי אליעזר ורבי שמעון לא אמרו אחד בתשרי ,מפני שאי אפשר לעשר ביו"ט.
משנה ב' :כיצד תורמים את הלשכה ?
בְּ ָשׁ�שׁ קֻ פּוֹת ֶשׁל ָשׁ�שׁ ָשׁ�שׁ ְס ִאין תּו ְֹר ִמין אֶ ת הַ לִּ ְשׁכָּ ה,
וְ כָ תוּב בָּ הֶ ן :אל"ף ,בי"ת ,גימ"ל.
ַרבִּ י י ְִשׁמָ עֵ אל אוֹמֵ רְ :י ָונִית כָּ תוּב בָּ הֶ ן :אלפ"א ,בית"א ,גמל"א.
אֵ ין הַ תּו ֵֹרם נִכְ נָס �א בְּ פַ ְרגּוֹד חָ פוּת,
וְ �א בְּ ִמנְעָ ל ,וְ �א בְּ סַ נ ְָדּל ,וְ �א בִּ ְת ִפלִּ ין ,וְ �א בְּ קָ ִמיעַ ,
ֹאמרוּ ִמ ְתּרוּמַ ת הַ לִּ ְשׁכָּ ה הֶ ע ֱִשׁיר.
ֹאמרוּ מֵ ֲעוֹן הַ לִּ ְשׁכָּ ה הֶ ֱענִי ,א ֹו ֶשׁמָּ א ַיע ֲִשׁיר ,וְ י ְ
ֶשׁמָּ א ַי ֲענִי ,וְ י ְ
אָדם צָ ִרי� לָצֵ את יְדֵ י הַ בְּ ִריּוֹת ,כְּ דֶ ֶר� ֶשׁצָּ ִרי� לָצֵ את יְדֵ י הַ מָּ קוֹםֶ ,שׁ ֶנּאֱמַ ר :
לְ ִפי ֶשׁ ָ
אָדם".
ֱ�הים וְ ָ
וּמצָ א חֵ ן וְ ֵשׂכֶל טוֹב בְּ עֵ ינֵי א ִ
וּמיּ ְִשׂ ָראֵ ל" ,וְ אוֹמֵ ר) :משלי ג( " ְ
)במדבר לב( "וִ ְהיִיתֶ ם נ ְִקיִים מֵ ְי ָי ִ
1תורמים את הלשכה ל 3-סלים )"קופות"( שכל אחת מכילה 3סאים.
2סימון של הקופות הוא:
2.1תנא קמא :מסומנות באותיות :א,ב,ג.
מסומנות באותיות :אלפא ,ביתא ,גמא.
2.2רבי ישמעאל:
3התורם נכנס בבגדים שאין בהם שוליים מקופלים או ביטנה.
4התורם לא יכנס בנעלים ,בסנדלים ,בתפילין או בקמיע.
5נוקטים בזהירות הזו כדי:
5.1שאם התורם יהיה עני ,לא יאמרו מעוון הלשכה נהיה עני.
5.2שאם יהיה עשיר ,לא יאמרו מהשקלים שגנב מהלשכה נהיה עשיר.
6צריך אדם להזהר לא להיות חשוד בעיני הבריות כשם שהוא נזהר במעשיו כלפי שמים.
משנה ג' :מעניני תרומת הלשכה
ֶשׁל בֵּ ית ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל הָ יָה נִכְ נָס וְ ִשׁ ְקל ֹו בֵּ ין אֶ ְצבְּ עוֹתָ יו,
וְ זו ְֹרק ֹו לִ ְפנֵי הַ תּו ֵֹרם,
וְ הַ תּו ֵֹרם ִמ ְתכַּ וֵּן וְ ד ֹוחֲק ֹו לַקֻּ פָּ ה.
אֵ ין הַ תּו ֵֹרם תּו ֵֹרם עַ ד ֶשׁיֹּאמַ ר לָהֶ ם :אֶ ְתרֹם ? וְ הֵ ן או ְֹמ ִרים ל ֹוְ " :תּרֹם"ְ " ,תּרֹם"ְ " ,תּרֹם"ָ ,שׁ�שׁ ְפּעָ ִמים.
1שליח של רבן גמליאל כשהיה מביא את השקלים למקדש נהג כך:
1.1היה בא ביום שבו היו תורמים את הלשכה.
1.2היה זורק את הכסף לפני התורם.
1.3התורם היה דוחף את השקלים לקופה שלתוכה נותנים את השקלים מהלשכה.
2התורם את הלשכה ,פונה אל השומרים לפני שנכנס:
2.1אומר להם" :האתרום מהלשכה" ?
2.2הם עונים לו" :תרום ,תרום ,תרום".
משנה ד' :המשך תאור צורת תרומת הלשכה
וּמחַ פֶּ ה בִּ ְקטַ בְ לָאוֹת,
תָּ ַרם אֶ ת הָ ִראשׁ ֹונָה ְ
וּמחַ פֶּ ה בִּ ְקטַ בְ לָאוֹת.
ְשׁ ִניָּהְ ,
ישׁית� ,א הָ יָה ְמחַ פֶּ ה,
ְשׁלִ ִ
ֶשׁמָּ א י ְִשׁכַּ ח וְ י ְִתרֹם ִמן הַ ָדּבָ ר הַ תָּ רוּם.
תָּ ַרם אֶ ת הָ ִראשׁ ֹונָה לְ ֵשׁם אֶ ֶרץ י ְִשׂ ָראֵ ל,
וּשׁ ִנ ָיּה לְ שׁוּם כְּ ַרכִּ ים הַ מֻּ קָּ ִפין לָהּ,
ְ
ישׁית ,לְ שׁוּם בָּ בֶ ל וּלְ שׁוּם מָ ַדי וּלְ שׁוּם ְמ ִדינוֹת הָ ְרחוֹקוֹת.
וְ הַ ְשּׁלִ ִ
1לאחר תרומת הלשכה בפעם הראשונה ,מכסה בכיסוי של עור את השקלים שנשארו.
2לאחר תרומת הלשכה בפעם השניה ,מכסה את השקלים בכיסוי של עור.
3לאחר תרומת הלשכה בפעם השלישית לא היה מכסה יותר.
4מכסים בפעם הראשונה והשנייה כדי שלא לתרום מהשקלים שכבר תרמו מהם.
5לשם מי נתרמת כל אחת מהתרומות:
5.1התרומה הראשונה היא לשם תושבי ארץ ישראל.
5.2התרומה השניה היא לשם המקומות הסמוכים לארץ ישראל.
5.3התרומה השלישית ,היא לשם בבל ומדי ,והמקומות הרחוקים מארץ ישראל.
פרק ד'
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת שקלים doc.
עמוד 7מתוך 19
————זאב לבנוני
מסכת שקלים
בס"ד
הנושאים העקריים בפרק:
מושגים:
שומרי ספיחים בשביעית:
שיירי הלשכה:
מותר התרומה:
כבש פרה אדומה:
כבש שעיר המשתלח:
קיץ המזבח:
מותר נסכים:
מותר הקטורת
השימוש שעשו בשקלים שתרמו לקופות ,השימוש בשיירי הלשכה ,מה
עשו עם מותר התרומה )הכסף שנותר בקופות( ,הכשרת מותר
הקטורת משנה זו להיות קטורת לשנה הבאה ,נכסים לבדק הבית שיש
בתוכם דברים הראויים למזבח או יינות שמנים ועופות ,קביעת המחיר
ליינות ,סלתות ,ושמנים שהלשכה משלמת לספקים.
קרבן העומר ושתי הלחם באים מהתבואה החדשה שגדלה בארץ ישראל .בשנת השמיטה
השתמשו בתבואה שגדלה מספיחים עבור קרבנות אלו .היה צורך לשמור על הספיחים האלה
כדי שהבהמות לא יאכלו אותם ,וכדי להודיע לבני האדם שהם לצורך המקדש .שומרים אלה
היו נקראים שומרי ספיחים בשביעית ,ונשכרו למלאכתם ע"י בית דין.
לאחר שתרמו את הקופות מהלשכה ,נשאר עדיין כסף בלשכה .כסף זה נקרא שיירי הלשכה.
כשהתחילה שנה חדשה ,צריך להשתמש בשקלים החדשים .הכסף משנה קודמת שנשאר
בקופות כשמתחילה שנה חדשה ,נקרא מותר התרומה.
עשו כבש משופע ,מהר הבית להר המשחה ,שעליו היו מעבירים את הפרה האדומה ,מחשש
לקבר התהום.
עשו כבש מהעזרה עד לחוץ לעיר ,כדי להוציא על כבש זה את השעיר המשתלח ואת
משלחו .עשו זאת כדי להגן על המשלח ,כיון שאנשים היו תולשים את שערו כדי שימהר
לשלח את השעיר ולא ישהה את עוונותיהם של ישראל.
עולות שמביאים כאשר אין עולות חובה או נדבה להקריב על המזבח.
גזברי ההקדש היו קונים יין ,שמן וסולת למקדש .אם התחיבו הספקים לתת 3סאים עבור
סלע ,והוזלו המוצרים ונמכרים 4סאים בסלע ,חייבים הם לתת 4סאים בסלע .ואותה הסאה
היא מותר הנסכים .כמו כן כאשר הספקים מספקים את הסחורה ,צריכים הם לתת מנה
גדושה ,אולם כאשר מקריבים ,מקריבים מנה מחוקה .הגודש גם הוא מותר הנסכים.
פעמים בכל יום היו מקטירים קטורת .בתחילת השנה הכינו 368מנות לכל השנה 365 ,מנות
עבור ימות השנה ,חצי מנה לבוקר וחצי מנה לערב 3 .מנות נוספות הכינו עבור הכהן הגדול
שהיה מכניס קטורת ביום הכפורים לקודש הקודשים .בכל שנה היה נשאר עודף ,כיון שהכהן
הכניס קטורת רק מה שנכנס ל"מלוא חפניו" .בנוסף בשנה רגילה היו רק 354ימים .עודף
הקטורת שנשאר בסוף השנה נקרא מותר הקטורת.
משנה א' :מה עשו בשקלים שתרמו מהלשכה לקופות ?
הַ ְתּרוּמָ ה מֶ ה הָ יוּ עו ִֹשׂין בָּ הּ ?
לו ְֹק ִחין בָּ הּ ְתּ ִמ ִידין וּמוּסָ ִפין וְ נ ְִסכֵּיהֶ ם,
וּשׁתֵּ י הַ לֶּחֶ ם וְ לֶחֶ ם הַ פָּ נִים,
הָ עֹמֶ ר ְ
וְ כָ ל קָ ְרבְּ נוֹת הַ ִצּבּוּר.
יחים בַּ ְשּׁבִ יעִ ית ,נו ְֹטלִ ין ְשׂכָ ָרן ִמ ְתּרוּמַ ת הַ לִּ ְשׁכָּ ה.
שׁו ְֹמ ֵרי ְס ִפ ִ
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :אַף הָ רוֹצֶ ה ִמ ְתנַדֵּ ב שׁוֹמֵ ר ִחנָּם.
אָמרוּ ל ֹו :אַף אַ תָּ ה אוֹמֵ רֶ ,שׁאֵ ינָן בָּ ִאין אֶ לָּא ִמ ֶשּׁל ִצבּוּר.
ְ
1קנו בכסף את הקרבנות הבאים:
1.1כבשים לעולת התמיד שהקריבו בכל יום.
1.2קרבנות לקרבן מוסף של שבתות ,ראשי חודשים ומועדים.
1.3מנחות ונסכים הקרבים עם הקרבנות הנ"ל.
1.4מנחת העומר שמביאים ב -ט"ז בניסן.
1.5שתי הלחם שמביאים בחג השבועות.
1.6לחם הפנים ששמים על השולחנות בכל שבת.
1.7כל שאר קרבנות הצבור ,כולל מה שנדרש עבור הקטורת.
2האם השתמשו בתרומת הלשכה כתשלום לשומרי ספיחים בשביעית ?
2.1תנא קמא :השתמשו.
2.2רבי יוסי )ואין הלכה כמותו( :שומרי ספיחים שמרו על הספיחים בחינם.
אם זה יהיה בחינם ,השומר זוכה בספיחים ,ואין זה קרבן ציבור.
2.3חכמים:
משנה ב' :המשך פרוט דברים הבאים מתרומת הלשכה ,ודברים הבאים משיירי הלשכה
פָּ ָרה וְ ָשׂעִ יר הַ ִמּ ְשׁ ַתּלֵּחַ וְ לָשׁוֹן ֶשׁל זְהו ִֹרית ,בָּ ִאין ִמ ְתּרוּמַ ת הַ לִ ְשׁכָּ ה.
ֶכּבֶ שׁ פָּ ָרה ,וְ ֶכבֶ שׁ ָשׂעִ יר הַ ִמּ ְשׁ ַתּלֵּחַ ,וְ לָשׁוֹן ֶשׁבֵּ ין קַ ְרנָיו,
וּמגְ ְדּלוֹתֶ יהָ ,וְ כָ ל צָ ְרכֵי הָ עִ יר ,בָּ ִאין ִמ ְשּׁי ֵָרי הַ לִּ ְשׁכָּ ה.
וְ אַ מַּ ת הַ מַּ יִם ,וְ חוֹמַ ת הָ עִ יר ִ
אַ בָּ א ָשׁאוּל אוֹמֵ רֶ :כּבֶ שׁ פָּ ָרהֹ ,כּ ֲהנִים גְּ דוֹלִ ים עו ִֹשׂין אוֹת ֹו ִמ ֶשּׁל עַ ְצמָ ן.
1מתרומת הלשכה הביאו גם:
1.1פרה אדומה ,ושעיר המשתלח ,וחוט תולעת השני שמשליחים לתוך שריפת הפרה.
2דברים הבאים משיירי הלשכה:
2.1כבש פרה )ראה מושגים( ,וכבש שעיר המשתלח )ראה מושגים(.
2.2לשון של זהורית שהיו קושרים בין קרניו של השעיר המשתלח.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת שקלים doc.
עמוד 8מתוך 19
————זאב לבנוני
בס"ד
מסכת שקלים
2.3תקון של אמת המים העוברת בעזרה.
2.4תיקון של חומת העיר ומגדליה.
2.5כל צרכי העיר הנוספים.
3לגבי עשיית הכבש להעברת הפרה האדומה ,יש מחלוקת:
3.1תנא קמא :גם זה בא משיירי הלשכה.
כהנים גדולים בונים אותו מכספם.
3.2אבא שאול )ואין הלכה כמותו(:
משנה ג' :מה עושים בשיירי הלשכה לאחר שעשו אתם את המוזכר במשנה הקודמת ?
מוֹתַ ר ְשׁי ֵָרי הַ לִּ ְשׁכָּ ה מֶ ה הָ יוּ עו ִֹשׂין בָּ הֶ ן ?
וּסלָתוֹת ,וְ הַ ָשּׂכָ ר לַהֶ ְקדֵּ שִׁ ,דּבְ ֵרי ַרבִּ י י ְִשׁמָ עֵ אל.
לו ְֹק ִחין בָּ הֶ ן יֵינוֹתְ ,שׁמָ נִים ְ
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר :אֵ ין ִמ ְשׂ ַתּכְּ ִרין ִמ ֶשּׁל הֶ ְקדֵּ שׁ וְ �א ִמ ֶשּׁל ֲע ִניִּים.
1רבי ישמעאל )ואין הלכה כמותו( :קונים בהם יין ,שמן וסולת ומוכרים ,והרווח להקדש.
אין עושים מסחר במעות הקדש ולא במעות עניים.
2רבי עקיבא:
משנה ד' :מה עושים במותר התרומה )עודף הכסף בקופות( שנשאר משנה הישנה ?
מוֹתַ ר ְתּרוּמָ ה מֶ ה הָ יוּ עו ִֹשׂין בָּ הּ ?
ִרקּוּעֵ י זָהָ ב ִצפּוּי לְ בֵ ית קָ ְד ֵשׁי הַ קֳּ דָ ִשׁים.
ַרבִּ י י ְִשׁמָ עֵ אל אוֹמֵ ר :מוֹתַ ר הַ פֵּ רוֹת לְ קַ יִץ הַ ִמּזְבֵּ חַ ,וּמוֹתַ ר הַ ְתּרוּמָ ה לִ כְ לֵי ָשׁ ֵרת.
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר :מוֹתַ ר הַ ְתּרוּמָ ה לְ קַ יִץ הַ ִמּזְבֵּ חַ ,וּמוֹתַ ר נְסָ כִ ים לִ כְ לֵי ָשׁ ֵרת.
ַרבִּ י ֲח ַנ ְניָא ְסגַ ן הַ ֹכּ ֲהנִים אוֹמֵ ר :מוֹתַ ר נְסָ כִ ים לְ קַ יִץ הַ ִמּזְבֵּ חַ ,וּמוֹתַ ר הַ ְתּרוּמָ ה לִ כְ לֵי ָשׁ ֵרת.
זֶה ָו ֶזה �א הָ יוּ מו ִֹדים בַּ פֵּ רוֹת.
1תנא קמא :קונים בו ריקועי זהב ,ציפוי לקירות לתקרה ולרצפה של קודש הקודשים.
2רבי ישמעאל:
2.1ממכירת היין והשמן והסולת שקונים ממותר שיירי הלשכה ,מביאים עולות לקיץ המזבח )ראה
מושגים(.
2.2מותר התרומה )ראה מושגים( ,עושים ממנו כלי שרת.
3רבי עקיבא:
3.1מותר התרומה לקיץ המזבח )ראה מושגים(.
3.2ממכירת מותר נסכים )ראה מושגים( ,קונים כלי שרת.
4רבי חנינא:
4.1ממכירת מותר נסכים קונים עולות לקיץ המזבח )ראה מושגים(.
4.2ממותר התרומה עושים לכלי שרת.
אסור לעשות מסחר בכספי הקדש )בניגוד לר' ישמעאל במשנה
5רבי חנינא ורבי עקיבא:
הקודמת(.
משנה ה' :כיצד מכשירים את מותר הקטורת משנה זו ,להיות קטורת של השנה הבאה ?
מוֹתַ ר הַ ְקּט ֶֹרת מֶ ה הָ יוּ עו ִֹשׂין בָּ הּ ?
ישׁין ִממֶּ נָּה ְשׂכַ ר הָ אֻ מָּ ִנין,
מַ ְפ ִר ִ
וּמחַ לְּ לִ ין אוֹתָ הּ עַ ל ְשׂכַ ר הָ אֻ מָּ נִין,
ְ
וְ נו ְֹתנִין אוֹתָ הּ לָאֻ מָּ נִין בִּ ְשׂכָ ָרן,
וְ ח ֹוז ְִרין וְ לו ְֹק ִחין אוֹתָ הּ ִמ ְתּרוּמָ ה ח ֲָד ָשׁה.
ִאם בָּ א הֶ חָ ָדשׁ בִּ זְמַ נּוֹ,
לו ְֹק ִחין אוֹתָ הּ ִמ ְתּרוּמָ ה ח ֲָד ָשׁה .וְ ִאם לָאוִ ,מן הַ יּ ְָשׁנָה.
1מפרישים מעות מתרומת הלשכה ,בערך של מותר הקטורת.
2ומזכים את הכסף למפטמי הקטורת )"האומנין"( ,עבור עבודתם ,וע"י כך המעות יוצאות לחולין.
3מחללים את מותר הקטורת על המעות שזכו בהם מפטמי הקטורת.
4מותר הקטורת יצא לחולין ,וניתן למפטמי הקטורת ,והמעות חזרו לקדושתם הישנה.
5חוזרים וקונים את מותר הקטורת מהתרומה של השנה החדשה.
6אם השקלים החדשים באו בזמנם )לפני ראש חודש ניסן(:
קונים את מותר הקטורת מהשקלים החדשים.
7אם עדיין לא הגיעו השקלים החדשים ?
קונים אותה במעות התרומה הישנה.
משנה ו':
המקדיש נכסיו לבדק הבית ,ויש בתוכם דברים הראויים למזבח.
הַ מַּ ְק ִדּישׁ נְכָ סָ יו וְ הָ יוּ בָּ הֶ ן ְדּבָ ִרים ְראוּיִין לְ קָ ְרבְּ נוֹת הַ ִצּבּוּרִ ,ינּ ְָתנוּ לָאֻ מָּ נִין בִּ ְשׂכָ ָרןִ ,דּבְ ֵרי ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א.
אָמַ ר ל ֹו בֶּ ן ֲעזַאי :אֵ ינָהּ ִהיא הַ ִמּ ָדּה,
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת שקלים doc.
עמוד 9מתוך 19
————זאב לבנוני
מסכת שקלים
בס"ד
וּמחַ לְּ לִ ין אוֹתָ ן עַ ל מָ עוֹת הָ אֻ מָּ נִין,
ישׁין מֵ הֶ ן ְשׂכַ ר הָ אֻ מָּ נִיןְ ,
אֶ לָּא מַ ְפ ִר ִ
וְ נו ְֹתנִין אוֹתָ ן לָאֻ מָּ נִין בִּ ְשׂכָ ָרן,
וְ ח ֹוז ְִרין וְ לו ְֹק ִחין אוֹתָ ן ִמ ְתּרוּמָ ה ח ֲָד ָשׁה.
1רבי עקיבא )ואין הלכה כמותו(:
1.1נותנים את הנכסים לאומנים בשכר עבודתם.
1.2אח"כ חוזרים וקונים את הנכסים מהם מהתרומה כחדשה.
2בן עזאי:
2.1התהליך שלך כאן רבי עקיבא שונה מהתהליך שנוקטים במותר הקטורת .אלא:
2.1.1מפרישים שכר מתרומת הלשכה ,בערך של הנכסים הראויים למזבח.
2.1.2מזכים כסף זה לאומנים ,וע"י כך המעות יוצאות לחולין.
2.1.3מחללים את הנכסים הראויים למזבח על מעות אלה.
2.1.4הנכסים יוצאים לחולין וניתנים לאומנים ,והמעות חוזרות לקדושתם הישנה.
2.1.5חוזרים וקונים את הנכסים מיד האומנים בכסף של התרומה החדשה ,וראויים הם לעלות למזבח.
משנה ז':
המקדיש נכסיו לבדק הבית ויש בתוכם בהמות הראויות לקרבנות
הַ מַּ ְק ִדּישׁ נְכָ סָ יו וְ הָ יְתָ ה בָּ הֶ ן בְּ הֵ מָ ה ְראוּיָה לְ גַ בֵּ י הַ ִמּזְבֵּ חַ ,זְכָ ִרים וּנְקֵ בוֹת,
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר:
זְכָ ִרים יִמָּ כְ רוּ לְ צָ ְרכֵי עוֹלוֹת ,וּנְקֵ בוֹת יִמָּ כְ רוּ לְ צָ ְרכֵי זִבְ חֵ י ְשׁל ִָמים,
ְוּדמֵ יהֶ ן י ְִפּלוּ עִ ם ְשׁאָר נְכָ ִסים לְ בֶ דֶ ק הַ בָּ יִת.
ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ ר:
זְכָ ִרים עַ ְצמָ ן יִקָּ ְרבוּ עוֹלוֹת,
וּנְקֵ בוֹת יִמָּ כְ רוּ לְ צָ ְרכֵי זִבְ חֵ י ְשׁל ִָמים ,וְ יָבִ יא בִּ ְדמֵ יהֶ ן עוֹלוֹת,
וּשׁאָר נְכָ ִסים י ְִפּלוּ לְ בֶ דֶ ק הַ בָּ יִת.
ְ
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר:
רוֹאֶ ה אֲ נִי אֶ ת ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר ִמ ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ ,
ֶשׁ ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר ִה ְשׁוָה אֶ ת ִמ ָדּתוֹ ,וְ ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ חָ לַק.
אָמַ ר ַרבִּ י פַּ ְפּיַס:
ָשׁמַ עְ ִתּי כְּ ִדבְ ֵרי ְשׁנֵיהֶ ן,
ֶשׁהַ מַּ ְק ִדּישׁ בְּ פֵ רוּשׁ ,כְּ ִדבְ ֵרי ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר.
מּק ִדּישׁ ְסתָ ם ,כְּ ִדבְ ֵרי ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ .
וְ הַ ְ
1רבי אליעזר:
1.1זכרים ימכרו למי שזקוק לעולות ,נקבות למי שצריך שלמים.
1.2הכסף ילך לבדק הבית.
2רבי יהושע )ואין הלכה כמותו(:
2.1הזכרים עצמם יוקרבו כעולות.
2.2הנקבות ,ימכרו למי שצריך שלמים ,ובדמיהם יקנו עולות.
2.3שאר הנכסים ילכו לצרכי בדק הבית.
נראים לו דברי רבי אליעזר יותר מדברי רבי יהושע.
3רבי עקיבא:
3.1שרבי אליעזר קבע הלכה שווה לכל הנכסים ,שכולם לבדק הבית.
3.2ורבי יהושע קבע הלכה מסוימת לבהמות והלכה שונה לשאר נכסים.
4רבי פפיס :יש מקרים שההלכה כרבי אליעזר ,ויש מקרים שההלכה כרבי יהושע:
4.1אם אומר אדם בפרוש" :בהמתי ונכסי להקדש" ,הלכה כר' אליעזר.
4.2אם אומר סתם" :כל רכושי להקדש" ,הלכה כר' עקיבא.
משנה ח' :המקדיש נכסיו לבדק הבית ויש בהם יינות ,שמנים ועופות
הַ מַּ ְק ִדּישׁ נְכָ ִסים וְ הָ יוּ בָּ הֶ ן ְדּבָ ִרים ְראוּיִין עַ ל גַּ בֵּ י הַ ִמּזְבֵּ חַ ,יֵינוֹתְ ,שׁמָ נִים וְ עוֹפוֹת,
ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר אוֹמֵ ר :יִמָּ כְ רוּ לְ צָ ְרכֵי אוֹת ֹו הַ ִמּין וְ יָבִ יא בִּ ְדמֵ יהֶ ן עוֹלוֹת,
וּשׁאָר נְכָ ִסים י ְִפּלוּ לְ בֶ דֶ ק הַ בָּ יִת,
ְ
רבי אלעזר:
1יינות ,שמנים ועופות )תורים ובני יונה(:
1.1ימכרו למי שצריך אותם לצורך קרבן.
1.2בכסף יקנו עולות.
2שאר הנכסים ילכו לבדק הבית.
משנה ט' :קביעת המחיר ליינות ,סלתות ושמנים שהלשכה משלמת לספקים
�שׁים יוֹםְ ,מ ַשׁע ֲִרין אֶ ת הַ לִּ ְשׁכָּ ה.
אַחַ ת לִ ְשׁ ִ
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת שקלים doc.
עמוד 10מתוך 19
————זאב לבנוני
מסכת שקלים
בס"ד
אַרבַּ ע.
אַרבַּ ע ,עָ ְמדוּ ִמ ָשּׁ�שׁ ,יְסַ פֵּ ק מֵ ְ
כָּ ל הַ ְמקַ בֵּ ל עָ לָיו לְ סַ פֵּ ק ְסלָתוֹת מֵ ְ
אַרבַּ ע,
אַרבַּ ע ,יְסַ פֵּ ק מֵ ְ
ִמ ָשּׁ�שׁ וְ עָ ְמדוּ מֵ ְ
ֶשׁיַּד הֶ ְקדֵּ שׁ עַ ל הָ עֶ לְ י ֹונָה.
וְ ִאם ִה ְתלִ יעָ ה ֹסלֶתִ ,ה ְתלִ יעָ ה לוֹ.
וְ ִאם הֶ ְח ִמיץ ַייִן ,הֶ ְח ִמיץ לוֹ.
וְ אֵ ינ ֹו ְמקַ בֵּ ל אֶ ת ְמעוֹתָ יו ,עַ ד ֶשׁיְּהֵ א הַ ִמּזְבֵּ חַ ְמ ַרצֶּ ה.
1אחת ל 30 -יום נקבע המחיר עם הספקים.
2במהלך ה 30 -יום ,יד ההקדש על העליונה .דהינו:
2.1אם נקבע מחיר של 4סאים בסלע ,והתייקר ל 3 -סאים בסלע ,יספק .4
2.2אם נקבע מחיר של 3סאים בסלע והוזל ל 4 -סאים בסלע ,יספק .4
3אם נמצאו תולעים בסולת לפני שהוקרבה כמנחה ,הסוחר חייב לתת אחרת במקומה.
4אם החמיץ היין לפני שהוקרב כנסך ,הסוחר חייב לתת אחר במקומו.
5המעות שמקבל הסוחר אינן נחשבות כמעותיו ,עד לאחר שהוקרבו המוצרים על גבי המזבח.
פרק ה'
הנושאים העקריים בפרק:
מושגים:
מנחת נסכים:
•
•
•
•
•
חותם:
שמותם ותפקידם של 15בעלי תפקידים שהיו במקדש ,מספר הממונים
על כספי המקדש ,סוגי חותמות שהיו במקדש ,תהליך רכישת הנסך,
דיני לשכת חשאין ודיני לשכת הכלים.
זו מנחה שהיתה באה יחד עם קרבן עולה ,קרבן שלמים ,חטאת ואשם של מצורע .מנחת נסכים כוללת:
סולת בלולה בשמן ויין לנסך .כמות השמן והיין שיש להביא אינה שווה בכל הקרבנות .הכמות תלויה בעיקר
בסוג הבהמה שאותה מקריבים .ישנם מספר סוגי נסכים:
נסך הבא עם כבש או עז ,כולל עשרון סולת בלול ברביעית ההין שמן ,ויין לנסך רביעית ההין.
נסך הבא עם איל ,כולל 2עשרונים סולת ,בלולים בשלישית ההין שמן ,ויין לנסך שלישית ההין.
נסך הבא עם פר או עגל ,כולל 3עשרונים סולת ,בלולים בחצי ההין שמן ,ויין לנסך חצי ההין.
נסך מצורע עשיר לאחר שנתרפא וטהר ,מביא 2כבשים וכבשה ,ומנחת נסכים הכוללת 3 :עשרונים
סולת ,בלול בתשעה לוגין שמן ,תשעה לוגין יין ולוג שמן נוסף.
נסך מצורע עני לאחר שנתרפא וטהר ,מביא כבש אחד ,ומנחת נסכים של כבש ,ולוג נוסף של שמן.
זה פתק עליו רשום סוג הנסך שהמקריב צריך .את מנחת הנסכים היו קונים במקדש .תהליך הקניה מתואר
במשניות ד-ה:
משנה א' :פרוט שמותם ותפקידם של 15בעלי תפקידים שהיו במקדש,
אֵ לּוּ הֵ ן הַ ְממֻ נִּין ֶשׁהָ יוּ בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ:
יוֹחָ נָן בֶּ ן ִפּנְחָ ס עַ ל הַ חוֹתָ מוֹת ,אֲ ִחיָּה עַ ל הַ נְּסָ כִ ים ,מַ ִתּ ְתיָה בֶּ ן ְשׁמוּאֵ ל עַ ל הַ ְפּיָסוֹתְ ,פּתַ ְחיָה עַ ל הַ ִקּנִּין.
ְפּתַ ְחיָה ,זֶה מָ ְר ְדּכָ יָ .למָּ ה נ ְִק ָרא ְשׁמ ֹו ְפּתַ ְחיָה ? ֶשׁהָ יָה פּוֹתֵ חַ בִּ ְדבָ ִרים וְ דו ְֹר ָשׁן ,וְ יוֹדֵ עַ ִשׁבְ עִ ים לָשׁוֹן.
יחין ,גְּ בִ ינֵי כָּ רוֹז ,בֶּ ן גֶּבֶ ר עַ ל נְעִ ילַת ְשׁעָ ִרים,
בֶּ ן אֲ ִחיָּה עַ ל ח ֹולֵי מֵ עַ יִם ,נְחוּ ְניָא חוֹפֵ ר ִשׁ ִ
ֲשׂה לֶחֶ ם הַ פָּ נִים,
אַרזָה עַ ל הַ ִצּלְ צָ ל ,הֻ גְ ַרס בֶּ ן לֵוִ י עַ ל הַ ִשּׁיר ,בֵּ ית גַּ ְרמוּ עַ ל מַ ע ֵ
בֶּ ן בֵּ בָ י עַ ל הַ פָּ ִקיעַ ,בֶּ ן ְ
וּפנְחָ ס עַ ל הַ מַּ לְ בּוּשׁ.
ֲשׂה הַ ְקּט ֶֹרת ,אֶ לְ עָ זָר עַ ל הַ פָּ רוֹכ ֹותִ ,
בֵּ ית אַבְ ִטינָס עַ ל מַ ע ֵ
משנה ב' :פרוט מספר הממונים על כספי המקדש
וּמ ִשּׁבְ עָ ה אֲ מַ ְרכָּ לִ ין,
�שׁה גִּ זְבָּ ִרין ִ
אֵ ין פּ ֹוח ֲִתין ִמ ְשּׁ ָ
וְ אֵ ין עו ִֹשׂין ְשׂ ָר ָרה עַ ל הַ ִצּבּוּר בְּ מָ מוֹן פָּ חוּת ִמ ְשּׁ ַניִם,
חוּץ ִמבֶּ ן אֲ ִחיָּה ֶשׁעַ ל ח ֹולֵי מֵ עַ יִם ,וְ אֶ לְ עָ זָר ֶשׁעַ ל הַ פָּ רוֹכ ֹותֶ ,שׁאוֹתָ ן ִקבְּ לוּ רוֹב הַ ִצּבּוּר ֲעלֵיהֶ ן.
1על ממון ההקדש )"הגזברים"(היו ממונים לפחות .3
2על אוצרות בית המקדש )"אמרכלין"( היו ממונים לפחות .7
3חיוב כספים שמטילים על הציבור לא יעשה בפחות מ.2 -
3.1ב 2מקרים הסתפקו בממונה יחיד ,כיוון שרוב הציבור הסכים לכך:
3.1.1בן אחיה שהיה ממונה יחיד על תרופות לחולי מעיים במקדש.
3.1.2אלעזר שעל הפרוכות ,שהיה ממונה יחיד על קנית דברים הנדרשים לעשית פרוכות.
משנה ג' :סוגי חותמות שהיו במקדש
אַרבָּ עָ ה חוֹתָ מוֹת הָ יוּ בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ ,וְ כָ תוּב ֲעלֵיהֶ ן" :עֵ גֶל"" ,זָכָר"" ,גְּ ִדי"" ,חוֹטֵ א".
ְ
בֶּ ן עַ זַּאי אוֹמֵ ר :ח ֲִמ ָשּׁה הָ יוּ ,וַאֲ ָר ִמית כָּ תוּב ֲעלֵיהֶ ן" :עֵ גֶל"" ,זָכָ ר"" ,גְּ ִדי"" ,חוֹטֵ א ַדּל" ,ו"◌ְחוֹטֵ א עָ ִשׁיר".
וּקטַ נִּים ,זְכָ ִרים וּנְקֵ בוֹת.
"עֵ גֶל" ְמ ַשׁמֵּ שׁ עִ ם נ ְִסכֵּי בָּ קָ ר ,גְּ דוֹלִ ים ְ
וּקטַ נִּים ,זְכָ ִרים וּנְקֵ בוֹת ,חוּץ ִמ ֶשּׁל אֵ ילִ ים.
"גְּ ִדי" ְמ ַשׁמֵּ שׁ עִ ם נ ְִסכֵּי צֹאן ,גְּ דוֹלִ ים ְ
"זָכָ ר" ְמ ַשׁמֵּ שׁ עִ ם נ ְִסכֵּי אֵ ילִ ים בִּ לְ בָ ד.
"חוֹטֵ א" ְמ ַשׁמֵּ שׁ עִ ם נ ְִסכֵּי ָשׁ�שׁ בְּ הֵ מוֹת ֶשׁל ְמצו ָֹרעִ ין.
1תנא קמא :היו 4סוגי חותמות ,ואלה שמותם:
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת שקלים doc.
עמוד 11מתוך 19
————זאב לבנוני
מסכת שקלים
בס"ד
עגל ,זכר ,גדי ,חוטא.
2בן עזאי :היו 5סוגים של חותמות ,והיו כתובים בשפה ארמית .ואלה שמותם:
עגל ,זכר ,גדי ,חוטא דל וחוטא עשיר.
3המשמעות של כל אחד מהסוגים:
3.1עגל :מיועד לנסכים של בקר ,בין גדולים ובין קטנים ,בין זכרים ובין נקבות.
3.2גדי :מיועד לנסכים של כבש ועז ,בין גדולים בין קטנים ,בין זכרים ובין נקבות.
חוץ מאיל ,שהוא כבש הגדול מ 13 -חודש ,וקטן משנתיים.
3.3זכר :מיועד לנסכים של איל.
3.4חותם שכתוב עליו "חוטא" .מיועד לנסכים של מצורע עשיר.
משנה ד' :תהליך רכישת הנסך
ִמי ֶשׁהוּא ְמבַ קֵּ שׁ נְסָ כִ ים ,ה ֹולֵ� ל ֹו אֵ צֶ ל יוֹחָ נָן ֶשׁהוּא ְממֻ נֶּה עַ ל הַ חוֹתָ מוֹת,
וּמקַ בֵּ ל ִממֶּ נּוּ חוֹתָ ם.
נוֹתֵ ן ל ֹו מָ עוֹת ְ
בָּ א ל ֹו אֵ צֶ ל אֲ ִחיָּה ֶשׁהוּא ְממֻ נֶּה עַ ל הַ נְּסָ כִ ים,
וּמקַ בֵּ ל ִממֶּ נּוּ נְסָ כִ ים.
וְ נוֹתֵ ן ל ֹו חוֹתָ ם ְ
וְ לָעֶ ֶרב בָּ ִאין זֶה אֵ צֶ ל זֶה,
וּמקַ בֵּ ל כְּ נֶגְ ָדּן מָ עוֹת.
וַאֲ ִחיָּה מו ִֹציא אֶ ת החוֹתָ מוֹתְ ,
וְ ִאם הו ִֹתירוּ ,הו ִֹתירוּ לַהֶ ְקדֵּ שׁ.
וְ ִאם פָּ חֲתוּ ,הָ יָה ְמ ַשׁלֵּם יוֹחָ נָן ִמבֵּ יתוֶֹ ,שׁיַּד הֶ ְקדֵּ שׁ עַ ל הָ עֶ לְ י ֹונָה.
1שלב ראשון :קנית חותם )ראה מושגים(.
1.1הקונה הולך אל יוחנן הממונה על החותמות.
1.2נותן לו מעות ומקבל ממנו חותם.
2שלב שני :קבלת הנסך.
2.1הקונה הולך אל אחיה הממונה על הנסכים.
2.2נותן לו את החותם ומקבל את הנסך.
3החלפת החותמות במעות בין אחיה ויוחנן:
3.1בערב יוחנן ואחיה נפגשים.
3.2אחיה נותן ליוחנן את החותמות ומקבל תמורתם מעות.
3.3אם יש עודף של מעות ,הם ניתנים להקדש )לאחיה(.
3.4אם יש חוסר במעות ,יוחנן משלם מכספו.
משנה ה' :מי שאבד לו חותם
ִמי ֶשׁאָבַ ד ִממֶּ נּוּ חוֹתָ מוֹ ,מַ ְמ ִתּינִין ל ֹו עַ ד הָ עֶ ֶרב.
ִאם מו ְֹצ ִאין ל ֹו כְּ דֵ י חוֹתָ מוֹ ,נו ְֹתנִין לוֹ .וְ ִאם לָאו� ,א הָ יָה לוֹ.
וְ ֵשׁם הַ יּוֹם כָּ תוּב ֲעלֵיהֶ ן ִמ ְפּנֵי הָ ַרמָּ ִאין.
1מודיע על כך ליוחנן הממונה על החותמות ,וממתין עד הערב.
2בערב ,כאשר יוחנן ואחיה מחליפים ביניהם חותמות במעות:
2.1אם נשאר עודף של מעות בסכום של החותם ,נותנים למאבד את הנסכים.
2.2אם לא נשאר עודף ,לא מקבל המאבד דבר.
3על כל חותם כתוב היה התאריך בו נמכר ,מחשש לרמאות.
4רק בתאריך הרשום על החותם אפשר היה לקבל את הנסכים.
משנה ו':
דיני לשכת חשאין ודיני לשכת הכלים
ֲשׁ ִאים ,וְ אַחַ ת ,לִ ְשׁכַּ ת הַ כֵּלִ ים,
ְשׁתֵּ י לְ ָשׁכוֹת הָ יוּ בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ :אַחַ ת ,לִ ְשׁכַּ ת ח ָ
ֲשׁ ִאים:
לִ ְשׁכַּ ת ח ָ
ֲשׁאי.
י ְִראֵ י חֵ ְטא נו ְֹתנִים לְ תוֹכָ הּ בַּ ח ֲַשׁאיַ ,ו ֲע ִניִּים בְּ נֵי טוֹבִ ים ִמ ְתפַּ ְרנ ְִסים ִמתּוֹכָ הּ בַּ ח ַ
לִ ְשׁכַּ ת הַ כֵּלִ ים:
כָּ ל ִמי ֶשׁהוּא ִמ ְתנַדֵּ ב כֶּלִ י ,זו ְֹרק ֹו לְ תוֹכָ הּ.
�שׁים יוֹם ,גִּ זְבָּ ִרין פּו ְֹת ִחין אוֹתָ הּ.
וְ אַחַ ת לִ ְשׁ ִ
ִיחין אוֹתוֹ.
וְ כָ ל כְּ לִ י ֶשׁמּו ְֹצ ִאין בּ ֹו צ ֶֹר� לְ בֶ דֶ ק הַ בַּ יִת ,מַ נּ ִ
וְ הַ ְשּׁאָר ,נ ְִמכָּ ִרין בִּ ְדמֵ יהֶ ן וְ נו ְֹפלִ ין לְ לִ ְשׁכַּ ת בֶּ דֶ ק הַ בַּ ִית.
1שתי לשכות היו במקדש :לשכת חשאין ולשכת כלים.
2לשכת חשאים:
2.1יראי חטא היו נותנים צדקה לתוכה בחשאי.
2.2עניים בני טובים ,נוטלים משם בחשאי מפני הבושה.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת שקלים doc.
עמוד 12מתוך 19
————זאב לבנוני
מסכת שקלים
בס"ד
3לשכת הכלים:
3.1כל מי שמנדב כלי זורקו לשם.
3.2אחת ל 30 -יום גזברים פותחים את הלשכה ובודקים את הכלים:
3.2.1אם הכלי יכול לשמש לצורכי בדק הבית ,נותנים אותו לצורך שימושו.
3.2.2אם הכלי אינו שימושי לבדק הבית ,מוכרים אותו ודמיו ניתנים ללשכת קדשי בדק הבית.
פרק ו'
הנושאים העקריים בפרק:
מושגים:
שש קופות נדבה:
מקום גניזתו של ארון הקודש 13 ,המקומות שהיו משתחווים בהם
במקדש ,מקומם של 13השולחנות שהיו במקדש ,סוגי תרומות שהיו
במקדש ,מי שתרם למקדש מבלי לנקוב בסכום ,כספים שהיו ב 6 -תיבות
הנדבה במקדש.
שש קופות מיוחדות היו במקדש ,שהיו קונים בהם עולות נדבה .על הקופות היה כתוב" :מותר
חטאת"" ,מותר אשם"" ,מותר קיני זבים וזבות ויולדות" ,מותר קרבנות נזיר" ,מותר אשם מצורע",
"נדבה" .אם הפריש אדם מעות לצורך קנית בהמה לחטאת ,ולאחר הקניה נשאר עודף מעות ,נותן
אותם לקופה שכתוב עליה "מותר חטאת" .בצורה דומה "מותר אשם" וכד'.מי שנדב דבר למזבח
באופן סתמי ,נותן לקופה שרשום עליה "נדבה"
משנה א :נושאים שיפורטו במשניות הבאות של הפרק
�שׁה עָ ָשׂר שֻׁ לְ חָ נוֹתְ ,שׁ�שׁ עֶ ְשׂ ֵרה ִה ְשׁ ַתּ ֲחוָיוֹת ,הָ יוּ בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ.
�שׁה עָ ָשׂר שׁוֹפָ רוֹתְ ,שׁ ָ
ְשׁ ָ
אַרבַּ ע עֶ ְשׂ ֵרה.
ֶשׁל בֵּ ית ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל וְ ֶשׁל בֵּ ית ַרבִּ י ֲח ַנ ְניָא ְסגַ ן הַ ֹכּ ֲה ִנים ,הָ יוּ ִמ ְשׁ ַתּחֲוִ ין ְ
וְ הֵ יכָ ן הָ יְתָ ה יְתֵ ָרה ? כָּ ֶנגֶד ִדּיר הָ עֵ ִציםֶ ,שׁכֵּן מָ ס ֶֹרת בְּ י ָָדם מֵ אֲ בוֹתֵ יהֶ ם ֶשׁ ָשּׁם הָ אָרוֹן נִגְ נַז.
משנה ב' :מעשה הקשור במקום גניזתו של ארון הקודש לאחר חורבן בית ראשון
ֲשׂה בְּ כֹהֵ ן אֶ חָ ד ֶשׁהָ יָה ִמ ְתעַ סֵּ ק ,וְ ָראָה הָ ִר ְצפָּ ה ֶשׁ ִהיא ְמשֻׁ נָּה מֵ חֲבֵ רוֹתֶ יהָ .
מַ ע ֶ
בָּ א וְ אָמַ ר ַל ֲחבֵ רוֹ.
�א ִה ְס ִפּיק לִ גְ מֹר אֶ ת הַ ָדּבָ ר עַ ד ֶשׁיּ ְָצתָ ה נ ְִשׁמָ תוֹ,
וְ י ְָדעוּ בְ ִיחוּד ֶשׁ ָשּׁם הָ אָרוֹן נִגְ נַז.
1כהו אחד שהיה עסוק במלאכתו ,ראה שרצפה במקום מסוים שונה מחברותיה.
2ספר את הדבר לחבירו.
3לא הספיק לגמור את דבריו ויצאה נשמתו.
4הבינו כולם ששם נגנז הארון )ולכן הרצפה שונה(.
משנה ג' :פרוט 13המקומות שהיו משתחווים בהם במקדש
וְ הֵ יכָ ן הָ יוּ ִמ ְשׁ ַתּחֲוִ ים ?
�שׁה עָ ָשׂר ְשׁעָ ִרים.
וּשׁ ַתּיִם בַּ מַּ ע ֲָרב ,כְּ ֶנגֶד ְשׁ ָ
אַרבַּ ע בַּ ָדּרוֹםָ ,שׁ�שׁ בַּ ִמּז ְָרחְ ,
אַרבַּ ע בַּ צָּ פוֹן ,וְ ְ
ְ
ְשׁעָ ִרים ְדּרו ִֹמיִּים ְסמוּכִ ין לַמַּ ע ֲָרבַ :שׁעַ ר הָ עֶ לְ יוֹןַ ,שׁעַ ר הַ דֶּ לֶקַ ,שׁעַ ר הַ בְּ כוֹרוֹתַ ,שׁעַ ר הַ מָּ יִם.
וְ לָמָּ ה נ ְִק ָרא ְשׁמ ֹו ַשׁעַ ר הַ מַּ יִם ?
ִיסין ְצל ֹו ִחית ֶשׁל מַ יִם ֶשׁל נִסּוּ� בֶּ חָ ג.
ֶשׁבּ ֹו מַ כְ נ ִ
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר בֶּ ן ַי ֲעקֹב אוֹמֵ ר :בּ ֹו הַ מַּ יִם ְמפַ כִּ ים ַוע ֲִת ִידין לִ ְהיוֹת יו ְֹצ ִאין ִמ ַתּחַ ת ִמ ְפ ַתּן הַ בַּ יִת.
לְ עֻמָּ תָ ן בַּ צָּ פוֹן ְסמוּכִ ין לַמַּ ֲע ָרבַ :שׁעַ ר יְכָ ְניָהַ ,שׁעַ ר קָ ְרבָּ ןַ ,שׁעַ ר נ ִָשׁיםַ ,שׁעַ ר הַ ִשּׁיר.
וְ לָמָּ ה נ ְִק ָרא ְשׁמ ֹו ַשׁעַ ר יְכָ ְניָה ? ֶשׁבּ ֹו יָצָ א יְכָ ְניָה בְּ גָלוּתוֹ.
ימינ ֹו וְ אֶ חָ ד בִּ ְשׂמֹאלוֹ.
בַּ ִמּז ְָרחַ :שׁעַ ר נִיקָ נוֹר ,וּ ְשׁנֵי ִפּ ְשׁ ְפּ ִשׁין הָ יוּ ל ֹו :אֶ חָ ד בִּ ִ
וּשׁ ַניִם בַּ מַּ ע ֲָרב ֶשׁ�א הָ יָה לָהֶ ם ֵשׁם.
ְ
משנה ד' :פרוט מקומם של 13השלחנות שהיו במקדש
�שׁה עָ ָשׂר שֻׁ לְ חָ נוֹת הָ יוּ בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ:
ְשׁ ָ
יחין אֶ ת הַ ְקּ ָרבַ יִם.
ְשׁמ ֹונֶה ֶשׁל ַשׁיִשׁ בְּ בֵ ית הַ ִמּ ְטבְּ חַ יִםֶ ,שׁ ֲעלֵיהֶ ן ְמ ִד ִ
וּשׁ ַניִם בְּ מַ ע ֲַרב הַ ֶכּבֶ שׁ:
ְ
אֶ חָ ד ֶשׁל ַשׁיִשׁ וְ אֶ חָ ד ֶשׁל כֶּסֶ ף .עַ ל ֶשׁל ַשׁיִשׁ הָ יוּ נו ְֹתנִים אֶ ת הָ אֵ בָ ִרים ,עַ ל ֶשׁל כֶּסֶ ף כְּ לֵי ָשׁ ֵרת.
וּשׁ ַניִם בָּ אוּלָם ִמבִּ ְפנִים עַ ל פֶּ תַ ח הַ בַּ יִת:
ְ
יציאָת ֹו,
אֶ חָ ד ֶשׁל ַשׁיִשׁ וְ אֶ חָ ד ֶשׁל זָהָ ב .עַ ל ֶשׁל ַשׁיִשׁ נו ְֹתנִין לֶחֶ ם הַ פָּ נִים בִּ כְ נִיסָ תוֹ ,וְ עַ ל ֶשׁל זָהָ ב בִּ ִ
ֶשׁמַּ עֲלִ ין בַּ קֹּדֶ שׁ וְ �א מו ִֹר ִידין.
וְ אֶ חָ ד ֶשׁל זָהָ ב ִמבִּ ְפנִיםֶ ,שׁעָ לָיו לֶחֶ ם הַ פָּ נִים תָּ ִמיד.
משנה ה' :סוגי תיבות )"שופרות"( שהיו במקדש
�שׁה עָ ָשׂר שׁוֹפָ רוֹת הָ יוּ בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ ,וְ כָ תוּב ֲעלֵיהֶ ם:
ְשׁ ָ
יקין"ִ " ,קנִּין" וְ "ג ֹו ְזלֵי ע ֹולָה"" ,עֵ ִצים" ,ו"◌ּלְ ב ֹונָה"" ,זָהָ ב לַכַּ פּ ֶֹרת"ִ .שׁ ָשּׁה" ,לִ נ ְָדבָ ה".
" ִתּ ְקלִ ין חַ ְד ִתּין" ְו" ִת ְקלִ ין עַ ִתּ ִ
" ִתּ ְקלִ ין חַ ְד ִתּין"ֶ ,שׁבְּ כָ ל ָשׁנָה וְ ָשׁנָה.
יקין"ִ ,מי ֶשׁ�א ָשׁקַ ל אֶ ְשׁתָּ קַ ד ,שׁוֹקֵ ל לְ ָשׁנָה הַ בָּ אָה.
"עַ ִתּ ִ
" ִקנִּין" ,הֵ ם תּו ִֹרים .וְ "ג ֹו ְזלֵי ע ֹולָה" ,הֵ ן בְּ נֵי י ֹונָה.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת שקלים doc.
עמוד 13מתוך 19
————זאב לבנוני
מסכת שקלים
בס"ד
ְהוּדה.
וְ ֻכלָּן עוֹלוֹתִ ,דּבְ ֵרי ַרבִּ י י ָ
ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִריםִ " :קנִּין" ,אֶ חָ ד חַ טָּ את וְ אֶ חָ ד ע ֹולָה .וְ "ג ֹו ְזלֵי ע ֹולָה"ֻ ,כּלָּן עוֹלוֹת.
1שלוש עשרה תיבות בצורת שופר היו במקדש ,והיה כתוב עליהם:
"תקלים חדשים" )שקלים חדשים(" ,תקלין עתיקין" )שקלים ישנים(,
"קינים"" ,גוזלי עולה"" ,עצים"" ,לבונה"" ,זהב לכפורת"" ,נדבה" ) 6תיבות(.
2שקלים חדשים :עבור שקלים חדשים של שנה נוכחית.
עבור שקלים שלא ניתנו בשנים קודמות.
" 3שקלים ישנים":
4קינים :עבור קיני יונים ,שהם תורים גדולות .ותיבת גוזלי עולה הם בני יונה קטנים.
4.1רבי יהודה :תיבת הקינים ותיבת גוזלי עולה ,הם קיני נדבה ,שקונים בהם עולות.
4.2חכמים:
4.2.1תיבת הקינים מיועדת לקיני חובה ,וקונים בהם קן אחד שיש בו אחד לחטאת ואחד לעולה
" 4.2.2גוזלי עולות" :עבור גוזלות יונים של נדר או נדבה ,וקונים בהם עולות.
משנה ו':
מי שתרם למקדש מבלי לנקוב בסכום ,מה יתן ?
הָ אוֹמֵ ר" :ה ֲֵרי עָ לַי עֵ ִצים"� ,א י ְִפחוֹת ִמ ְשּׁנֵי גִּ ז ְִרין.
"לְ ב ֹונָה"� ,א י ְִפחוֹת ִמקֹּמֶ ץ.
"זָהָ ב"� ,א י ְִפחוֹת ִמ ִדּינַר זָהָ ב,
ִשׁ ָשּׁה "לִ נ ְָדבָ ה"ְ ,נ ָדבָ ה מֶ ה הָ יוּ עו ִֹשׂין בָּ הּ ?
ַשּׁם ,וְ הָ עוֹרוֹת ַל ֹכּ ֲהנִים.
לו ְֹק ִחין בָּ הּ עוֹלוֹת ,הַ בָּ ָשׂר ל ֵ
זֶה ִמ ְד ָרשׁ ָדּ ַרשׁ יְה ֹוי ָָדע כֹּהֵ ן גָּדוֹל" :אָ ָשׁם הוּא אָ שֹׁם אָ ַשׁם ַליְי"◌ָ)ויקרא ה(.
ַשּׁם ,וְ הָ עוֹרוֹת ַל ֹכּ ֲהנִים.
וּמשּׁוּם אַ ְשׁמָ הִ ,ילָּקַ ח בּ ֹו עוֹלוֹת ,הַ בָּ ָשׂר ל ֵ
זֶה הַ כְּ לָל :כָּ ל ֶשׁהוּא בָּ א ִמשּׁוּם חֵ ְטא ִ
נ ְִמ ְצאוּ ְשׁנֵי כְּ תוּבִ ים קַ יּ ִָמים:
אָ ָשׁם לַה' ,וְ אָ ָשׁם ַל ֹכּ ֲהנִים ,וְ אוֹמֵ ר) :מלכים ב יב( "כֶּסֶ ף אָ ָשׁם וְ כֶסֶ ף חַ טָּ אוֹת �א יוּבָ א בֵּ ית ה' ַל ֹכּ ֲהנִים י ְִהיוּ".
1האומר "הרי עלי עצים" ,לא יפחות משני גזרי עצים שהיו עורכים על המזבח.
2האומר "הרי עלי לבונה" ,לא יפחות מקומץ לבונה.
3האומר "הרי עלי זהב" ,לא יפחות מדינר זהב.
כותרת נוספת :מה עשו בכספים שהיו ב 6 -תבות הנדבה במקדש ?
1קונים בהמות המיועדות לעולה .הבשר נשרף כולו .העור ניתן לכהנים.
2מדרש שדרש יהוידע כהן גדול וממנו לומדים את הכלל:
2.1כסף שנותר מקורבנות שהופרשו לחטאת או אשם יילקחו בו עולות שבהם:
2.1.1הבשר נשרף כולו על המזבח.
2.1.2והעורות לכהנים.
פרק ז'
הנושאים העקריים בפרק:
מושגים:
מנחת חביתין:
דינם של מעות שנמצאו בירושלים או במקדש ,דין בשר או בהמה
שנמצאו .נסכים שיש להביא עם בהמה שנמצאה יביאו משל ציבור7 ,
תקנות שהתקינו בית דין.
כהן גדול הקריב כל יום מנחה ,הנקראת מנחת חביתין .מנחה זו הביא משלו .המנחה הייתה עשירית
האיפה סולת ,מחציתה הקריב בבקר ומחציתה בערב .הכהן היה מביא עשרון שלם בבקר ,ומחלקו
לשנים .מכל חצי עשרון הכין 6חלות מצות 6 .חלות הקריב בבקר ואת ה 6 -הנותרות הקריב בערב.
אם מת הכהן הגדול באמצע היום לאחר שהקריב את המחצית הראשונה בבקר ,ומינו כהן אחר
במקומו באותו יום ,הוא אינו משתמש במחצית המנחה שנותרה ,אלא מביא עשרון שלם ומחלקו
לשניים ,ומכין מאחד החצאים 6חלות ומקריבם .המחצית השניה של הכהן שמת והמחצית השניה
של הכהן שהחליפו אינם מוקרבים ,אלא מונחים עד שיפסלו בלינה וישרפו .אם לא מינו כהן אחר,
מקריבים עבור מנחת חביתין של הערב ,עשרון שלם ,הבא משל צבור.
משנה א' :דינם של מעות שנמצאו בין 2סוגים שונים של שופרות
מָ עוֹת ֶשׁנּ ְִמ ְצאוּ בֵּ ין הַ ְשׁקָ לִ ים לִ נ ְָדבָ ה:
קָ רוֹב ל ְַשּׁקָ לִ ים ,י ְִפּלוּ ל ְַשּׁקָ לִ יםַ ,לנּ ְָדבָ ה ,י ְִפּלוּ ַלנּ ְָדבָ ה ,מֶ חֱצָ ה לְ מֶ חֱצָ ה ,י ְִפּלוּ ַלנּ ְָדבָ ה.
בֵּ ין עֵ ִצים לִ לְ ב ֹונָה:
קָ רוֹב לָעֵ ִצים ,י ְִפּלוּ לָעֵ ִצים ,לַלְּ ב ֹונָה ,י ְִפּלוּ לַלְּ ב ֹונָה ,מֶ חֱצָ ה לְ מֶ חֱצָ ה ,י ְִפּלוּ לַלְּ ב ֹונָה.
בֵּ ין ִקנִּין לְ ג ֹו ְזלֵי ע ֹולָה:
קָ רוֹב ל ִַקּנִּין ,י ְִפּלוּ ל ִַקּנִּין .לְ ג ֹו ְזלֵי ע ֹולָה ,י ְִפּלוּ לְ ג ֹו ְזלֵי ע ֹולָה ,מֶ חֱצָ ה לְ מֶ חֱצָ ה ,י ְִפּלוּ לְ ג ֹו ְזלֵי ע ֹולָה.
ֲשׂר ֵשׁנִי:
בֵּ ין חֻ לִּ ין לְ מַ ע ֵ
ֲשׂר ֵשׁנִי.
ֲשׂר ֵשׁנִי ,מֶ חֱצָ ה לְ מֶ חֱצָ ה ,י ְִפּלוּ לְ מַ ע ֵ
ֲשׂר ֵשׁנִי ,י ְִפּלוּ לְ מַ ע ֵ
קָ רוֹב לַחֻ לִּ ין ,י ְִפּלוּ לַחֻ לִּ ין ,לְ מַ ע ֵ
זֶה הַ כְּ לָל :הוֹלְ כִ ים אַחַ ר הַ קָּ רוֹב ,לְ הָ קֵ ל .מֶ חֱצָ ה לְ מֶ חֱצָ ה ,לְ הַ ְח ִמיר.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת שקלים doc.
עמוד 14מתוך 19
————זאב לבנוני
בס"ד
מסכת שקלים
1נמצאו בין שופר של שקלים לשופר של נדבה:
1.1אם קרוב לאחד מהם יותר מאשר לאחר ,ינתן לקרוב.
1.2אם באמצע ,ינתנו לנדבה.
2נמצאו בין שופר של עצים לשופר של לבונה:
2.1אם קרוב לאחד מהם יותר מאשר לאחר ,ינתן לקרוב.
2.2אם באמצע ,ינתנו ללבונה.
3נמצאו בין שופר של קינים לשופר של גוזלי עולה:
3.1אם קרוב לאחד מהם יותר מאשר לאחר ,ינתן לקרוב.
3.2אם באמצע ,ינתנו לגוזלי עולה.
4נמצאו בביתו של אדם ,בין קופה של חולין לקופה של מעשר שני:
4.1אם קרוב לאחד מהם יותר מאשר לאחר ,ינתן לקרוב.
4.2אם באמצע ,ינתנו למעשר שני.
5כלל מסכם:
5.1אם קרוב לאחד מהם ינתן לו ,ואפילו אם ע"י כך הולכים להקל.
5.2אם באמצע ,ינתן למי שמעותיו חמורות יותר.
משנה ב' :דין מעות שנמצאות בירושלים
ֲשׂר.
מָ עוֹת ֶשׁנּ ְִמ ְצאוּ לִ ְפנֵי ס ֹוח ֲֵרי בְּ הֵ מָ ה ,לְ ע ֹולָם מַ ע ֵ
בְּ הַ ר הַ בַּ יִת ,חֻ לִּ ין.
ֲשׂר.
ירוּשׁ ַליִם :בִּ ְשׁעַ ת הָ ֶרגֶל ,מַ ע ֵ
ָ
בִּ
וּבִ ְשׁאָר כָּ ל יְמוֹת הַ ָשּׁנָה ,חֻ לִּ ין.
1נמצאו המעות בשווקים של סוחרי בהמות ,דינם כמעשר שני.
2נמצאו בהר הבית ,דינם כחולין.
3נמצאו בירושלים ,אך לא בשווקים של סוחרי בהמות ,ולא בהר הבית:
3.1בשעת הרגל ,נחשבים כמעשר שני.
3.2לא בשעת הרגל ,נחשבים כחולין.
משנה ג' :דין בשר שנמצא
בָּ ָשׂר ֶשׁנּ ְִמצָ א בָּ ֲעז ָָרה:
אֵ בָ ִרים ,עוֹלוֹתַ .וח ֲִתיכוֹת ,חַ טָּ אוֹת.
בִּ ירוּ ָשׁ ַליִם ,זִבְ חֵ י ְשׁל ִָמים.
צוּרת ֹו וְ יֵצֵ א לְ בֵ ית הַ ְשּׂ ֵרפָ ה.
זֶה ָוזֶה ְתּ ֻעבַּ ר ָ
נ ְִמצָ א בַּ גְּ בוּלִ ין:
אֵ בָ ִרים ,נְבֵ לוֹת .ח ֲִתיכוֹת ,מֻ תָּ רוֹת.
וּבִ ְשׁעַ ת הָ ֶרגֶל ֶשׁהַ בָּ ָשׂר ְמרֻ בֶּ ה ,אַף אֵ בָ ִרים מֻ תָּ ִרין.
1אם נמצא בעזרה:
1.1אם הבשר חתוך לאיברים ,הוא שייך לקרבן עולה.
1.2אם הבשר חתוך לחתיכות הראויות לאכילה ,חזקתו שהוא של חטאת או אשם.
2אם נמצא בירושלים מחוץ לעזרה ,חזקתו שהוא מזבחי שלמים.
3בין אם נמצא העזרה ובין אם נמצא מחוץ לעזרה:
3.1מניחים אותו עד שתעובר צורתו ,ויפסל משום נותר.
3.2ושורפים אותו.
4אם הבשר נמצא באחד מערי ישראל )"בגבולין"(:
4.1אם הוא חתוך לאיברים ,דינו כנבלה .אם הוא חתוך לחתיכות ,דינו כחולין.
4.2בשעת הרגל ,אף אם הבשר חתוך לאיברים מותר לאכול ולא חוששים שזה נבלה.
משנה ד' :דין בהמה שנמצאה
ירוּשׁ ַליִם וְ עַ ד ִמגְ ַדּל עֵ דֶ ר ,וּכְ ִמ ָדּתָ הּ לְ כָ ל רוּחַ :
בְּ הֵ מָ ה ֶשׁנּ ְִמצֵ את ִמ ָ
זְכָ ִרים ,עוֹלוֹת .נְקֵ בוֹת ,זִבְ חֵ י ְשׁל ִָמים.
�שׁים יוֹם.
ְהוּדה אוֹמֵ ר :הָ ָראוּי לִ ְפסָ ִחיםְ ,פּסָ ִחים ,קֹדֶ ם ל ֶָרגֶל ְשׁ ִ
ַרבִּ י י ָ
אם נמצאה בירושלים וסביבתה ,כמרחק של ירושלים ממגדל עדר:
1.1תנא קמא :זכרים יש להקריב כעולות ,נקבות כשלמים.
1.2רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(:
אם הבהמה ראויה לקרבן פסח ונמצאה 30יום קודם החג ,יקריבוה כקרבן פסח.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת שקלים doc.
עמוד 15מתוך 19
————זאב לבנוני
מסכת שקלים
בס"ד
משנה ה' :תקנת חכמים שאת הנסכים שיש להביא עם הבהמה שנמצאה יביאו משל ציבור
בָּ ִראשׁ ֹונָה הָ יוּ ְממַ ְשׁכְּ נִין אֶ ת מו ְֹצאֶ יהָ ,עַ ד ֶשׁהוּא מֵ בִ יא נְסָ כֶיהָ .
ִיחין אוֹתָ הּ וּבו ְֹר ִחין.
חָ זְרוּ לִ ְהיוֹת מַ נּ ִ
ִה ְת ִקינוּ בֵּ ית ִדּין ֶשׁיְּהוּ ְנסָ כֶיהָ בָּ ִאין ִמ ֶשּׁל ִצבּוּר.
1בראשונה מי שמצא בהמה:
היו ממשכנים אותו עד שהביא גם את נסכיה.
2כשראו הבריות שיש להם הפסד ממון ,התעלמו מהבהמה שנמצאה.
3התקינו שיהיו הנסכים באים משל ציבור.
משנה ו':
7תקנות התקינו בית דין ו 4-מהם מנויות במשנתנו
אָמַ ר ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹןִ :שׁבְ עָ ה ְדּבָ ִרים ִה ְת ִקינוּ בֵּ ית ִדּין ,וְ זֶה אֶ חָ ד מֵ הֶ ן,
נָכְ ִרי ֶשׁ ִשּׁלַּח ע ֹולָת ֹו ִמ ְמּ ִדינַת הַ יָּם וְ ִשׁלַּח עִ מָּ הּ נְסָ כִ יםְ ,ק ֵרבִ ין ִמ ֶשׁלּ ֹו ,וְ ִאם לָאוְ ,ק ֵרבִ ין ִמ ֶשּׁל ִצבּוּר.
וְ כֵן ֵגּר ֶשׁמֵּ ת וְ ִהנִּיחַ זְבָ ִחים:
ִאם יֵשׁ ל ֹו נְסָ כִ יםְ ,ק ֵרבִ ין ִמ ֶשּׁלּוֹ .וְ ִאם לָאוְ ,ק ֵרבִ ין ִמ ֶשּׁל ִצבּוּר.
וּתנַאי בֵּ ית ִדּין הוּא עַ ל כֹּהֵ ן גָּדוֹל ֶשׁמֵּ ת,
ְ
ֶשׁ ְתּהֵ א ִמנְחָ ת ֹו ְק ֵרבָ ה ִמ ֶשּׁל ִצבּוּר.
ַרבִּ י יְה ָוּדה אוֹמֵ רִ :מ ֶשּׁל יו ְֹר ִשׁין.
וּשׁלֵמָ ה הָ יְתָ ה ְק ֵרבָ ה.
ְ
1תקנה ראשונה :המוצא בהמה בירושלים ובסביבתה ,נסכיה ינתנו משל ציבור.
נוכרי ששלח עולתו לבית המקדש:
2תקנה שניה:
2.1אם שלח גם את דמי נסכיה ,מקריבים את הנסכים ששלח.
2.2אם לא שלח נסכים ,מביאים משל צבור.
3תקנה שלישית :גר שמת והשאיר קרבנות:
3.1אם השאיר גם נסכים ,יקריבו את נסכיו.
3.2אם לא השאיר נסכים יביאו נסכים משל צבור.
4תקנה רביעית:
4.1כהן גדול שמת לאחר שהקריב בבקר חצי ראשון של מנחת חביתין )ראה מושגים(:
מנחת חביתין של הערב באה משל ציבור.
4.2תנא קמא:
מנחת חביתין של הערב באה משל יורשיו של הכהן.
4.3ר' יהודה:
4.4במקום חצי עשרון השני של מנחת חביתין שהיו מקריבים בערב ,מקריבים עשרון שלם.
משנה ז':
פרוט 3תקנות נוספות שתיקנו בית דין
עַ ל הַ מֶּ לַח וְ עַ ל הָ עֵ ִציםֶ ,שׁיּ ְִהיוּ הַ ֹכּ ֲהנִים נֵאו ִֹתים בָּ הֶ ן,
וְ עַ ל הַ פָּ ָרהֶ ,שׁ�א יְהוּ מ ֹו ֲעלִ ין בְּ אֶ ְפ ָרהּ,
וְ עַ ל הַ ִקּנִּין הַ ְפּסוּלוֹתֶ ,שׁיְּהוּ בָּ אוֹת ִמ ֶשּׁל ִצבּוּר.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :הַ ְמסַ פֵּ ק אֶ ת הַ ִקּ ִנּיןְ ,מסַ פֵּ ק אֶ ת הַ ְפּסוּלוֹת.
1תקנה חמישית :בשר קרבנות הניתן לכהנים:
1.1יכולים למלוח אותו במלח של הקדש.
1.2יכולים להשתמש בעצים של הקדש לצורך בישולו.
2תקנה שישית :אין מעילה באפר פרה אדומה.
3תקנה שביעית :אם נמצאו קינים פסולות )שמהם מקריבים אחד לחטאת ואחד לעולה(:
3.1תנא קמא :בית דין קונים במקומם קינים אחרות מכספי תרומת הלשכה.
3.2רבי יוסי :מי שמספק להקדש את הקינים חייב לספק אחרים אם נפסלו.
פרק ח
הנושאים העקריים בפרק:
מושגים:
דרגות בטומאה:
רוק וכלים שנמצאו בירושלים ,סכין וקופיץ שנמצאו בירושלים ,פרוכת
של מקדש שנטמאת ,תיאור עשית פרוכת למקדש ,דיני שריפת בשר
קודשי קודשים שנטמא ,מקום הנחת איברי הקרבנות כאשר מעלים
אותם למזבח ,דברים הנוהגים רק בזמן הבית ,ודברים הנוהגים אף שלא
בזמן הבית,
המת הוא אבי אבות הטומאה .מה שנטמא ע"י המת הוא אב הטומאה .ישנם אבות טומאה נוספים
והם :שרץ מת ,נבלה ,זב ומצורע .הנוגע באב הטומאה נעשה ראשון לטומאה .מה שנטמא מראשון
לטומאה ,הוא שני לטומאה ,וכך הלאה ,שלישי לטומאה ורביעי לטומאה .כל הדרגות מתחת לאב
הטומאה נקראות גם ולד הטומאה.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת שקלים doc.
עמוד 16מתוך 19
————זאב לבנוני
בס"ד
מסכת שקלים
אב הטומאה מטמא אדם וכלים להיות ראשון לטומאה .ראשון לטומאה מטמא רק אוכלים ומשקים
להיות שני לטומאה .שני לטומאה מטמא רק תרומה וקודשים להיות שלישי לטומאה .שלישי
לטומאה מטמא רק קודשים להיות רביעי לטומאה.
חכמים גזרו על משקים שנטמאו אפילו ע"י ולד הטומאה )ראשון ושני לטומאה( ,שמטמאים הם אדם
גזירת משקים:
וכלים להיות ראשון לטומאה ,כמו שמטמא אב הטומאה .הגזירה היא משום משקים של זה וזבה,
כגון רוק שלהם שהוא אב הטומאה.
עליה וירידה למקווה :במקוואות מסוימות ,במיוחד במקוואות גדולות ,הייתה הבחנה בין הדרך שיורדת לבית הטבילה לבין
הדרך שעולה ממנה ,וזאת כדי שלא יגעו הטהורים העולים מהמקווה בטמאין היורדין אליה.
משנה א :דין רוק שנמצא בירושלים
ירוּשׁ ַליִם ,טְ הו ִֹרין ,חוּץ ִמ ֶשּׁל שׁוּק הָ עֶ לְ יוֹןִ ,דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר.
כָּ ל הָ רֻ ִקּין הַ נּ ְִמצָ ִאים בִּ ָ
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר:
בִּ ְשׁאָר יְמוֹת הַ ָשּׁנָהֶ :שׁבָּ אֶ ְמצַ עְ ,טמֵ ִאין וְ ֶשׁבַּ ְצּ ָד ִדיןְ ,טהו ִֹרין.
וּבִ ְשׁעַ ת הָ ֶרגֶלֶ :שׁבָּ אֶ ְמצַ עְ ,טהו ִֹרין ,וְ ֶשׁבַּ ְצּ ָד ִדיןְ ,טמֵ ִאיןֶ ,שׁ ִמּ ְפּנֵי ֶשׁהֵ ן מֻ עָ ִטין ִמ ְס ַתּלְּ ִקין ל ְַצּ ָד ִדין.
1רבי מאיר )ואין הלכה כמותו(:
1.1בירושלים אין חוששים לרוק של זב או זבה כי הולכים אחר הרוב.
1.2בשוק העליון )בירושלים( שמצויים שם כובסים נוכרים ,הרוק טמא.
2רבי יוסי:
2.1כל ימות השנה מלבד ימות הרגל:
2.1.1רוק שנמצא באמצע הדרך טמא )שרוב העם הולכים שם(.
2.1.2רוק שבצידי הדרך טהור )הטהורים שנזהרים הולכים שם(.
2.2בימות הרגל:
2.2.1רוק שנמצא באמצע הדרך ,טהור )רוב העם טהורים(.
2.2.2רוק שבצידי הדרך ,טמא .מפני שהטמאים מועטים והולכים בצידי הדרך.
משנה ב' :דין כלים שנמצאים בירושלים
ירוּשׁ ַליִם :דֶּ ֶר� י ְִרי ָדה לְ בֵ ית הַ ְטּבִ ילָה ְטמֵ ִאין ,דֶּ ֶר� עֲלִ יָּהְ ,טהו ִֹרין,
ָ
כָּ ל הַ כֵּלִ ים הַ נּ ְִמצָ ִאים בִּ
ֶשׁ�א כְּ דֶ ֶר� י ְִר ָידתָ ן עֲלִ יָּתָ ןִ ,דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ רֻ :כּלָּן ְטהו ִֹרין ,חוּץ ִמן הַ סַּ ל וְ הַ מַּ גְ ֵרפָ ה וְ הַ ְמּ ִרצָּ ה הַ ְמי ֻחָ ִדין ל ְַקּבָ רוֹת.
.1רבי מאיר) :ואין הלכה כמותו(:
.1.1כלים שנמצאים בדרך הירידה לבית הטבילה )ראה מושגים( טמאים.
.1.2כלים שנמצאים בדרך העלייה מבית הטבילה )וכן בכל העיר( טהורים.
.1.3דרך הירידה למקווה שונה מדרך העלייה מהמקווה.
.2רבי יוסי :כל הכלים טהורים ,חוץ מהכלים הבאים שמשתמשים בהם בליקוט עצמות:
.2.1סל שמשתמשים בו לליקוט עצמות.
.2.2מגרפה שמקבצים אתה את העצמות המפוזרות.
.2.3מריצה )שהוא מכשיר ברזל( ,שמנפצים בו אבנים לצורך קבורה.
משנה ג' :דין סכין לשחיטת בהמות ,וקופיץ לקצוץ בשר ועצמות ,שנמצאו בירושלים
סַ כִּ ין,
אַרבָּ עָ ה עָ ָשׂר ,שׁוֹחֵ ט בָּ הּ ִמיָּד.
ֶשׁנּ ְִמצֵ את בְּ ְ
�שׁה עָ ָשׂר ,שׁ ֹונֶה וּמַ ְטבִּ יל.
בִּ ְשׁ ָ
וְ קו ִֹפיץ,
בֵּ ין בָּ זֶה וּבֵ ין בָּ זֶה שׁ ֹונֶה וּמַ טְ בִּ יל.
אַרבָּ עָ ה עָ ָשׂר לִ ְהיוֹת בְּ ַשׁבָּ ת ,שׁוֹחֵ ט בָּ הּ ִמיָּד.
חָ ל ְ
בַּ ח ֲִמ ָשּׁה עָ ָשׂר ,שׁוֹחֵ ט בָּ הּ ִמיָּד.
שׁוּרה לְ סַ כִּ ין ,ה ֲֵרי ז ֹו כַּ סַּ כִּ ין.
נ ְִמצֵ את ְק ָ
1סכין
1.1נמצאת בארבעה עשר בניסן ,מותר לשחוט בה את קרבן פסח או קרבנות אחרים.
1.2נמצאת בשלושה עשר בניסן ,יש להטבילה מספק לפני שמשתמשים בה.
2קופיץ:
2.1בין אם מצאה בשלושה עשר ובין אם בארבע עשר ) שחל ביום חול( יש להטבילה.
2.2מצאה בארבעה עשר שחל להיות בשבת ,יכול להשתמש בה מיד.
2.3מצאה בחמישה עשר יכול להשתמש בה מיד.
2.4אם הקופיץ קשורה לסכין ,דינה כסכין .מותר להשתמש בה גם בארבעה עשר שחל ביום חול.
משנה ד' :דין פרוכת של מקדש שנטמאת
ִיסין אוֹתָ הּ ִמיָּד.
פָּ ֹרכֶת ֶשׁנּ ְִטמֵ את בִּ וְ לַד הַ טֻּ ְמאָה ,מַ ְטבִּ ילִ ין אוֹתָ הּ בִּ ְפנִים וּמַ כְ נ ִ
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת שקלים doc.
עמוד 17מתוך 19
————זאב לבנוני
מסכת שקלים
בס"ד
וְ אֶ ת ֶשׁנּ ְִטמֵ את בְּ אַב הַ טֻּ ְמאָה ,מַ ְטבִּ ילִ ין אוֹתָ הּ בַּ חוּץ,
וְ שׁו ְֹט ִחין אוֹתָ הּ בַּ חֵ יל.
וְ ִאם הָ יְתָ ה ח ֲָד ָשׁה ,שׁו ְֹט ִחין אוֹתָ הּ עַ ל גַּ ג הָ ִא ְצטַ בָּ א ,כְּ דֵ י ֶשׁיּ ְִראוּ הָ עָ ם אֶ ת ְמלַאכְ תָּ הּ ֶשׁ ִהיא נָאָה.
1אם נטמאת בוולד הטומאה:
1.1אפשר להטבילה במקוה שבעזרה.
1.2אפשר להחזירה מיד למקומה )טומאתה רק מדרבנן ,ואינה צריכה הערב שמש(.
2אם נטמאת באב הטומאה:
2.1מטבילים אותה מחוץ לעזרה )טומאתה מדאורייתא(.
2.2יש לחכות עד שיעריב שמשה.
3היכן שוטחים אותה ליבוש?
3.1פרוכת ישנה ,שוטחים אותה בחיל )בין סורג לעזרת נשים(.
3.2אם הפרוכת חדשה:
3.3שוטחים אותה על האצטבא )אכסדרה של עמודים( שהייתה בהר הבית) ,להראות את יופייה(.
משנה ה' :תאור עשית פרוכת למקדש
ַרבָּ ן ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר ִמשּׁוּם ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן הַ ְסּגָן:
חוּטין.
אַרבָּ עָ ה ִ
ִימין ֶנא ֱֶרגֶת ,וְ עַ ל כָּ ל נִימָ א וְ נִימָ א עֶ ְשׂ ִרים וְ ְ
וּשׁ ַתּיִם נ ִ
פָּ ֹרכֶת עָ בְ יָהּ טֶ פַ ח ,וְ עַ ל ִשׁבְ עִ ים ְ
ֲשׂית.
וּשׁתֵּ י ִרבּוֹא ַנע ֵ
וּמ ְשּׁמ ֹונִים ְ
אַרבָּ עִ ים אַ מָּ ה וְ ָר ְחבָּ הּ עֶ ְשׂ ִרים אַ מָּ הִ ,
אָרכָּ הּ ְ
ְ
וּשׁ ַתּיִם עו ִֹשׂין בְּ כָ ל ָשׁנָה,
ְ
וּשׁ�שׁ מֵ אוֹת ֹכּ ֲהנִים מַ ְטבִּ ילִ ין אוֹתָ הּ.
ְ
משנה ו':
דיני שריפת בשר קודשי קודשים שנטמא
בְּ ַשׂר קָ ְד ֵשׁי קָ ָד ִשׁים ֶשׁנּ ְִטמָ א ,בֵּ ין בְּ אַב הַ טֻּ ְמאָה ,בֵּ ין בִּ וְ לַד הַ טֻּ ְמאָה ,בֵּ ין בִּ ְפ ִנים ,בֵּ ין בַּ חוּץ,
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :הַ כֹּל י ִָשּ ֵרף בִּ ְפנִים ,חוּץ ִמ ֶשּׁנּ ְִטמָ א בְּ אַב הַ טֻּ ְמאָה בַּ חוּץ.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :הַ כֹּל י ִָשּ ֵרף בַּ חוּץ ,חוּץ ִמ ֶשּׁנּ ְִטמָ א בִּ וְ לַד הַ טֻּ ְמאָה בִּ ְפנִים.
1בית שמאי:
1.1אם נטמא מחוץ לעזרה באב הטומאה )ראה מושגים( ,יישרף מחוץ לעזרה.
1.2בכל מקרה אחר ,ישרף בתוך העזרה.
2בית הלל:
2.1אם נטמא בולד הטומאה )ראה מושגים( בתוך העזרה ,יישרף בתוך העזרה.
2.2בכל מקרה אחר ישרף מחוץ לעזרה.
משנה ז':
המשך דיני שריפת בשר קודשי קודשים שנטמא
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר:
אֶ ת ֶשׁנּ ְִטמָ א בְּ אַב הֻ טֻּ ְמאָה ,בֵּ ין בִּ פְ נִים בֵּ ין בַּ חוּץ ,י ִָשּ ֵרף בַּ חוּץ.
וְ אֶ ת ֶשׁנּ ְִטמָ א בִּ וְ לַד הַ טֻּ ְמאָה ,בֵּ ין בִּ ְפנִים בֵּ ין בַּ חוּץ ,י ִָשּ ֵרף בִּ ְפנִים.
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ רְ :מקוֹם טֻ ְמאָת ֹוָ ,שׁם ְשׂ ֵרפָ תו.
1רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(:
1.1אם נטמא באב הטומאה ,בין אם נטמא בעזרה ובין אם נטמא מחוץ לעזרה ,יישרף בחוץ.
1.2נטמא בוולד הטומאה ,בין בפנים ובין בחוץ ,יישרף בפנים.
2רבי עקיבא:
2.1במקום שנטמא שם ישרף )בין נטמא באב הטומאה ובין נטמא בוולד הטומאה(:
2.1.1אם נטמא מחוץ לעזרה ישרף בחוץ.
2.1.2אם נטמא בתוך המקדש ישרף בעזרה.
משנה ח' :היכן מניחים את איברי הקרבנות כאשר מעלים אותם למזבח ?
אֵ בָ ֵרי הַ תָּ ִמיד ,נ ִָתּנִין מֵ ח ֲִצי ֶכּבֶ שׁ וּלְ מַ טָּ ה בַּ ִמּז ְָרח,
וְ ֶשׁל מוּסָ ִפין נִתָּ נִין מֵ ח ֲִצי ֶכּבֶ שׁ וּלְ מַ טָּ ה בַּ מַּ ע ֲָרב,
אשׁי ח ֳָד ִשׁים נִתָּ נִין עַ ל כַּ ְרכֹּב הַ ִמּזְבֵּ חַ ִמלְּ מַ עְ לָה,
וְ ֶשׁל ָר ֵ
כּוּרים ,אֵ ין נ ֹו ֲהגִ ין אֶ לָּא בִּ ְפנֵי הַ בַּ יִת,
הַ ְשּׁקָ לִ ים וְהַ בִּ ִ
אֲ בָ ל מַ ע ֲַשׂר ָדּגָן וּמַ ע ֲַשׂר בְּ הֵ מָ ה וְ הַ בְּ כוֹרוֹת ,נ ֹו ֲהגִ ין בֵּ ין בִּ ְפנֵי הַ בַּ יִת בֵּ ין ֶשׁ�א בִּ ְפנֵי הַ בַּ יִת.
כּוּרים ,ה ֲֵרי זֶה קֹדֶ שׁ.
הַ מַּ ְק ִדּישׁ ְשׁקָ לִ ים וּבִ ִ
כּוּרים קֹדֶ שׁ" ,אֵ ינָן קֹדֶ שׁ.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר :הָ אוֹמֵ ר" :בִּ ִ
1איברי קרבן התמיד ניתנים בחצי התחתון של כבש המזבח ,בצידו המזרחי.
2איברי קורבנות מוסף:
2.1מלבד בראשי חדשים ,ניתנים בחצי הכבש בתחתון ,בצידו המערבי.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת שקלים doc.
עמוד 18מתוך 19
————זאב לבנוני
בס"ד
מסכת שקלים
2.2בראשי חודשים ,ניתנים על כרכב המזבח )בין קרנות המזבח ,מקום הלוך רגלי הכהנים(.
כותרת נוספת :דברים הנוהגים רק בזמן הבית ,ודברים הנוהגים אף שלא בזמן הבית
1דין מחצית השקל ודין ביכורים נוהג רק בזמן הבית.
2דיני תרומות ומעשרות ,מעשר בהמה ובכורות נוהג אף שלא בזמן הבית.
] 3חכמים ביטלו מעשר בהמה שלא בזמן הבית ,מחשש שיכשלו בקיומו[.
4הקדיש שקלים שלא בזמן הבית:
4.1שקליו הם קודש.
4.2יש לגנזם או להשליכם לים המלח.
5הקדיש ביכורים שלא בזמן הבית:
5.1תנא קמא )ואין הלכה כמותו( :חלה עליהם קדושה )ומניח את הביכורים עד שירקבו(.
5.2רבי שמעון :אין שם ביכורים עליהם.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת שקלים doc.
עמוד 19מתוך 19
————זאב לבנוני