מסכת יומא

מרץ 7, 2019 · מועד

‫מסכת יומא‬

‫בס"ד‬

‫נושאים עיקריים במסכת‪:‬‬
‫פרק א‪:‬‬
‫פרק ב‪:‬‬
‫פרק ג‪:‬‬
‫פרק ד‪:‬‬

‫פרק ה‪:‬‬
‫פרק ו‪:‬‬
‫פרק ז‪:‬‬
‫פרק ח‪:‬‬

‫הכנות שעושים לכהן גדול לפני יום הכפורים ובליל יום הכפורים‪.‬‬
‫ההגרלות שנעשו במקדש ומספר הכהנים שעסקו בהקרבת הקרבנות‬
‫הקרבת קרבן התמיד‪ ,‬הפעולות שקדמו לו ושהיו אחריו‬
‫הגרלת השעירים‪ ,‬קשירת לשון של זהורית על השעירים‪ ,‬וידוי הכהן הגדול על‬
‫השעירים‪ ,‬שחיטת פר של כהן גדול‪ ,‬הכנת המחתה עם הגחלים לצורך הקטרת‬
‫הקטורת‪ ,‬הבדלים בין יום הכפורים ובין ימים רגילים‪.‬‬
‫תיאור הקטרת הקטורת וההזאות של דם הפר ודם השעיר‪.‬‬
‫דינים הקשורים לשעיר המשתלח ולתהליך שילוחו למדבר‪.‬‬
‫סיום עבודת יום הכפורים‪ ,‬סדר הקרבת הקרבנות‪ ,‬בגדי כהן גדול ובגדי כהן הדיוט‪,‬‬
‫שאילה באורים ותומים‪.‬‬
‫העינויים שמחויב בהם אדם ביום הכפורים‪ ,‬ספק פיקוח נפש‪,‬‬
‫צורת הכפרה על עוונות שונים‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת יומא ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת יומא‬

‫בס"ד‬

‫פרק א‬
‫הנושאים העיקריים שבפרק‪ :‬הכנות של כהן גדול לפני יום הכפורים ובליל יום הכפורים‪.‬‬
‫מושגים‪:‬‬

‫תרומת הדשן‪:‬‬

‫העבודה הראשונה שנעשתה בכל בוקר במקדש היא תרומת הדשן‪ .‬בעבודה זו היה הכהן לוקח במחתה‬
‫גחלים מתוך המוקד שעל המזבח‪ ,‬יורד מהמזבח ושם את הגחלים על רצפת העזרה במזרחו של הכבש‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬הכנות שעושים לכהן הגדול לפני יום הכפורים‬

‫ישׁין כּהֵ ן גָּדוֹל ִמבֵּ ית ֹו לְ לִ ְשׁכַּ ת פַּ לְ הֶ ְד ִרין‪,‬‬
‫פּוּרים‪ ,‬מַ ְפ ִר ִ‬
‫ִשׁבְ עַ ת י ִָמים קדֶ ם יוֹם הַ כִּ ִ‬
‫וּמַ ְת ִקינִין ל ֹו כּהֵ ן אַחֵ ר ַתּ ְחתָּ יו‪ֶ ,‬שׁמָּ א ֶיא ֱַרע בּ ֹו ְפּסוּל‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬אַף ִא ָשּׁה אַחֶ ֶרת מַ ְת ִקינִין לוֹ‪ֶ ,‬שׁמָּ א תָּ מוּת ִא ְשׁתּ ֹו‪,‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫ֶשׁ ֶנּאֱמַ ר )ויקרא טז‪ ,‬ו(‪" :‬וְ כִ פֶּ ר בַּ עֲד ֹו וּבְ עַ ד בֵּ יתוֹ"‪ ,‬בֵּ ית ֹו ז ֹו ִא ְשׁתּוֹ‪.‬‬
‫אָמרוּ לוֹ‪ִ :‬אם כֵּן‪ ,‬אֵ ין ל ַָדּבָ ר סוֹף‪.‬‬
‫ְ‬

‫‪ 1‬שבעה ימים קודם יום הכפורים מעבירים אותו ללשכת פלהדרין שבעזרה‪.‬‬
‫‪ 2‬מכינים כהן אחר להיות כהן גדול במקומו‪ ,‬אם יארע לו פסול‪.‬‬
‫‪ 3‬האם מיעדים לכהן הגדול אשה אחרת אם תמות אשתו ?‬
‫מכינים לו גם אשה נוספת‪.‬‬
‫‪ 3.1‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫אם נחשוש למיתה‪ ,‬שמא תמות גם אשתו השנייה‪.‬‬
‫‪ 3.2‬חכמים‪:‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫הכנות שעושה הכהן הגדול בשבעת הימים לפני יום הכפורים‬

‫כָּ ל ִשׁבְ עַ ת הַ יּ ִָמים הוּא זו ֵֹרק אֶ ת הַ ָדּם‪,‬‬
‫טרת‪,‬‬
‫וּמַ ְק ִטיר אֶ ת הַ ְקּ ֶ‬
‫וּמֵ ִטיב אֶ ת הַ נֵּרוֹת‪,‬‬
‫וּמַ ְק ִריב אֶ ת הָ ראשׁ וְ אֶ ת הָ ֶרגֶל‪.‬‬

‫וּשׁאָר כָּ ל הַ יּ ִָמים‪ִ ,‬אם ָרצָ ה לְ הַ ְק ִריב‪ ,‬מַ ְק ִריב‪,‬‬
‫ְ‬
‫ֶשׁכּהֵ ן גָּדוֹל מַ ְק ִריב חֵ לֶק בָּ ראשׁ וְ נוֹטֵ ל חֵ לֶק בָּ ראשׁ‪.‬‬

‫‪ 1‬זורק את הדם של קרבנות התמיד בשחרית ובערבית‪.‬‬
‫‪ 2‬מקטיר את הקטורת על מזבח הזהב בשחרית ובין הערביים‪.‬‬
‫‪ 3‬מטיב את הנרות של המנורה‪.‬‬
‫‪ 4‬מקריב את איברי קרבן התמיד‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬עדיפות שיש לכהן הגדול בכל ימות השנה‪:‬‬
‫‪ 1‬אם רוצה להקריב קרבן כלשהו‪ ,‬אי אפשר למנוע ממנו‪.‬‬
‫‪ 2‬יכול להקריב ראשון כל קרבן שירצה‪ ,‬ונוטל מהקודשים הנאכלים מה שיבחר‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫המשך ההכנות שעושה הכהן הגדול לפני יום הכפורים‬

‫מָ ְסרוּ ל ֹו זְקֵ נִים ִמזִּ ְקנֵי בֵּ ית ִדּין‪ ,‬וְ קו ִֹרין לְ פָ נָיו בְּ סֵ דֶ ר הַ יּוֹם‪,‬‬
‫ישׁי כּהֵ ן גָּדוֹל‪ְ ,‬ק ָרא אַ תָּ ה בְּ ִפי�‪ֶ ,‬שׁמָּ א ָשׁכַ ְחתָּ א ֹו ֶשׁמָּ א לא לָמַ ְדתָּ "‪.‬‬
‫וְ או ְֹמ ִרים לוֹ‪ִ " :‬א ִ‬
‫פּוּרים ַשׁח ֲִרית‪ ,‬מַ ע ֲִמ ִידין אוֹת ֹו בְּ ַשׁעַ ר הַ ִמּז ְָרח‪,‬‬
‫עֶ ֶרב י ֹום הַ כִּ ִ‬
‫וּמַ עֲבִ ִירין לְ פָ נָיו פָּ ִרים וְ אֵ ילִ ים וּכְ בָ ִשים‪ ,‬כְּ דֵ י ֶשׁיְּהֵ א מַ כִּ יר וְ ָרגִ יל בַּ עֲבו ָֹדה‪.‬‬

‫‪ 1‬בכל אחד משבעת ימי ההכנה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬זקנים מחכמי הסנהדרין קוראים לפניו בסדר עבודת יום הכפורים‪.‬‬
‫‪ 1.2‬מבקשים ממנו שיקרא גם בעצמו‪ ,‬כדי שלא יכשל אם שכח או לא למד‪.‬‬
‫‪ 2‬ערב יום הכפורים בשחרית‪ ,‬מעמידים אותו בשער המזרח‪:‬‬
‫מעבירים לפניו פרים‪ ,‬אילים וכבשים‪ ,‬שמקריבים למחרת ביום הכפורים‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫בערב יום הכפורים בסעודה מפסקת מונעים מהכהן הגדול לאכול הרבה‬

‫וּמ ְשׁתֶּ ה‪.‬‬
‫כָּ ל ִשׁבְ עַ ת הַ יּ ִָמים לא הָ יוּ מ ֹונְעִ ין ִממֶּ נּוּ מַ אֲ כָ ל ִ‬
‫ִיחים אוֹת ֹו ֶלאֱכוֹל הַ ְרבֵּ ה‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁהַ מַּ אֲ כָ ל מֵ בִ יא אֶ ת הַ ֵשּׁנָה‪.‬‬
‫ֲשׁכָ ה‪ ,‬לא הָ יוּ מַ נּ ִ‬
‫פּוּרים עִ ם ח ֵ‬
‫עֶ ֶרב יוֹם הַ כִּ ִ‬

‫משנה ה‪ :‬הכנות בערב יום הכפורים שעושה הכהן הגדול‬

‫ְמסָ רוּהוּ ז ְִקנֵי בֵּ ית ִדּין לְ ז ְִקנֵי כְ הֻ נָּה‪ ,‬וְ הֶ עֱלוּהוּ ַלעֲלִ יַּת בֵּ ית אַבְ ִטינָס‪,‬‬
‫וְ ִה ְשׁבִּ יעוּהוּ וְ נ ְִפ ְטרוּ וְ הָ לְ כוּ לָהֶ ם‪.‬‬
‫וּשׁלִ יחַ בֵּ ית ִדּין‪,‬‬
‫ישׁי כּהֵ ן גָּדוֹל‪ ,‬אָנוּ ְשׁלוּחֵ י בֵּ ית ִדּין וְ אַ תָּ ה ְשׁלוּחֵ נוּ ְ‬
‫אָמרוּ לוֹ‪ִ " :‬א ִ‬
‫וְ ְ‬
‫מַ ְשׁבִּ יעִ ין אָנוּ עָ לֶי� בְּ ִמי ֶשׁ ִשּׁכֵּן ְשׁמ ֹו בַּ בַּ יִת הַ זֶּה‪ֶ ,‬שׁלּא ְתּ ַשׁנֶּה ָדּבָ ר ִמכָּ ל מַ ה ֶשּׁאָמַ ְרנוּ לָ�"‪.‬‬
‫הוּא פּו ֵֹרשׁ וּב ֹוכֶה‪ ,‬וְ הֵ ן פּו ְֹר ִשׁין וּבוֹכִ ין‪.‬‬

‫‪ 1‬זקני ב"ד מוסרים אותו לזקני כהנה‪ ,‬להעלותו לעלית בית אבטינס ללמוד את מעשה הקטורת‪.‬‬
‫‪ 2‬משביעים אותו שלא ישנה בעבודת הקטורת מכל מה שלימדוהו )שלא יעשה כדעת הצדוקים(‪.‬‬
‫‪ 3‬הוא פורש ובוכה )שחשדוהו שהוא צדוקי(‪ ,‬והם פורשים ובוכים )שמא חשדו בכשרים(‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת יומא ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫בס"ד‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫מסכת יומא‬
‫במה עוסק הכהן הגדול בליל יום הכפורים ?‬

‫ִאם הָ יָה חָ כָ ם‪ ,‬דּו ֵֹרשׁ‪,‬‬
‫וְ ִאם לָאו‪ַ ,‬תּלְ ִמידֵ י חֲכָ ִמים דּו ְֹר ִשׁין לְ פָ נָיו‪.‬‬
‫וְ ִאם ָרגִ יל לִ ְקרוֹת‪ ,‬קו ֵֹרא‪ ,‬וְ ִאם לָאו‪ ,‬קו ִֹרין לְ פָ נָיו‪.‬‬
‫וּבַ מֶּ ה קו ִֹרין לְ פָ נָיו? בְּ ִאיּוֹב וּבְ עֶ ז ְָרא וּבְ ִדבְ ֵרי הַ יּ ִָמים‪.‬‬
‫יתי לְ פָ נָיו בְּ ָד ִניֵּאל‪.‬‬
‫זְכַ ְריָה בֶּ ן ְקבוּטָ ל אוֹמֵ ר‪ְ :‬פּעָ ִמים הַ ְרבֵּ ה קָ ִר ִ‬

‫‪ 1‬אם יכול הוא לדרוש בדברי הלכה‪ ,‬דורש‪.‬‬
‫‪ 2‬אם אינו יכול לדרוש‪ ,‬תלמידי חכמים דורשים לפניו‪.‬‬
‫‪ 3‬אם אינו יכול לעסוק בדברי הלכה‪ ,‬אך יכול לקרוא בכתבי הקודש‪ ,‬קורא‪.‬‬
‫‪ 4‬אם אינו יודע לקרוא‪ ,‬קוראים לפניו‪.‬‬
‫‪ 5‬באיזה ספרים קוראים לפניו ?‬
‫‪ 5.1‬באיוב‪ ,‬בעזרא ובדברי הימים‪.‬‬
‫‪ 5.2‬זכריה בן קבוטל‪ :‬אני קראתי לפני הכה"ג בדניאל )שחלקו כתוב ארמית(‪.‬‬
‫משנה ז‪:‬‬

‫כיצד מונעים שינה מכהן גדול בליל יום הכפורים ?‬

‫בִּ קֵּ שׁ לְ ִה ְתנ ְַמנֵם‪ִ ,‬פּ ְרחֵ י כְ הֻ נָּה מַ כִּ ין לְ פָ נָיו בְּ אֶ ְצבַּ ע ְצ ָר ָדה‪,‬‬
‫ישׁי כּהֵ ן גָּדוֹל‪ ,‬עֲמד וְ הָ פֵ ג אַחַ ת עַ ל הָ ִר ְצפָּ ה" !‬
‫וְ או ְֹמ ִרים לוֹ‪ִ " :‬א ִ‬
‫יקין אוֹת ֹו עַ ד ֶשׁיַּגִּ יעַ זְמַ ן הַ ְשּׁ ִחיטָ ה‪.‬‬
‫וּמַ ע ֲִס ִ‬

‫‪ 1‬כאשר הכהן הגדול מתנמנם‪:‬‬
‫‪ 1.1‬פרחי כהונה )צעירי הכהנים( מכים לפניו באצבע צרדה כדי להעירו‪.‬‬
‫‪ 1.2‬פרחי כהונה אומרים לו עמוד על הרצפה )ברגליים יחפות( ותתעורר‪.‬‬
‫‪ 2‬מעסיקים אותו בקריאת שירים ומזמורים‪ ,‬עד שמגיע זמן שחיטת התמיד‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬זמן תרומת הדשן‬

‫)ראה מושגים(‬

‫בְּ כָ ל יוֹם תּו ְֹר ִמין אֶ ת הַ ִמּזְבֵּ חַ בִּ ְק ִריאַת הַ גֶּבֶ ר א ֹו סָ מוּ� לוֹ‪ ,‬בֵּ ין לְ פָ נָיו בֵּ ין לְ אַח ֲָריו‪.‬‬
‫פּוּרים‪ ,‬מֵ חֲצוֹת‪,‬‬
‫בְּ יוֹם הַ כִּ ִ‬
‫מוּרה הָ ִראשׁ ֹונָה‪.‬‬
‫וּבָ ְר ָגלִ ים‪ ,‬מֵ אַ ְשׁ ָ‬
‫וְ לא הָ יְתָ ה ְק ִריאַת הַ גֶּבֶ ר מַ גַּ עַ ת‪ ,‬עַ ד ֶשׁהָ יְתָ ה ֲע ָז ָרה ְמלֵאָה ִמיּ ְִש ָראֵ ל‪.‬‬

‫‪ 1‬בימים רגילים הייתה נעשית כשעלה עמוד השחר או סמוך לזמן הזה‪.‬‬
‫‪ 2‬ביום הכפורים‪ ,‬נעשית מחצות הלילה‪.‬‬
‫‪ 3‬ברגלים‪ ,‬מסוף אשמורת ראשונה‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬ברגלים‪ ,‬כבר מעלות השחר‪ ,‬העזרה היתה מלאה באנשים שהביאו קורבנותיהם‬
‫פרק ב‬
‫הנושאים העיקריים שבפרק‪ :‬ההגרלות שנעשו במקדש‪ ,‬מספר הכהנים שעסקו בהקרבת הקרבנות‪.‬‬
‫מושגים‪:‬‬

‫הגרלות במקדש‪:‬‬

‫עבודות במקדש שהיו נעשות ע"י הכהנים נקבעו בהגרלה‪ .‬וכך נעשתה ההגרלה‪ :‬כל מי שהשתתף‬
‫בהגרלה התקבץ סביב הממונה על ההגרלות והוציא אצבע אחת או ‪ 2‬אצבעות סמוכות )שנחשבו‬
‫לאחת(‪,‬ולא הוציא אגודל‪ .‬לאחר שהתקבצו סביבו במעגל‪ ,‬הממונה היה נוטל מצנפת מראשו של אחד‬
‫מהם ונוקב במספר גדול‪ .‬הממונה התחיל לספור מאותו כהן שנלקחה ממנו המצנפת‪ ,‬והכהן שכלה בו‬
‫המספר שנקב הממונה הוא הכהן שזכה בהגרלה‪ .‬במידה וההגרלה הייתה עבור מספר כהנים‪ ,‬אזי הכהן‬
‫שכלה בו המספר הוא הזוכה הראשון‪ .‬הכהן שעומד לימינו הוא הזוכה השני‪ ,‬וכך הלאה ‪ 4.‬הגרלות היו‬
‫במקדש‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬תאור התהליך שהיה בתחילה כדי לקבוע מי הכהן שיזכה בתרומת הדשן‬

‫בָּ ִראשׁ ֹונָה‪ ,‬כָּ ל ִמי ֶשׁרוֹצֶ ה לִ ְתרוֹם אֶ ת הַ ִמּזְבֵּ חַ ‪ ,‬תּו ֵֹרם‪.‬‬
‫אַרבַּ ע אַ מּוֹת זָכָ ה‪.‬‬
‫וּבִ זְמַ ן ֶשׁהֵ ן ְמרֻ בִּ ין‪ָ ,‬ר ִצין וְ עוֹלִ ין בַּ כֶּבֶ שׁ‪ ,‬וְ כָ ל הַ קּוֹדֵ ם אֶ ת ֲחבֵ ר ֹו בְּ ְ‬
‫וְ ִאם הָ יוּ ְשׁנֵיהֶ ם ָשׁוִ ין‪,‬‬
‫יאין אֲ ג ָֻדּל בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ‪.‬‬
‫יאין ? אַחַ ת א ֹו ְשׁ ַתּיִם‪ ,‬וְ אֵ ין מו ִֹצ ִ‬
‫הַ ְממֻ נֶּה אוֹמֵ ר לָהֶ ם‪" :‬הַ ְצבִּ יעוּ" ! וּמָ ה הֵ ן מו ִֹצ ִ‬

‫‪ 1‬כל כהן זכאי היה לתרום‪.‬‬
‫‪ 2‬כאשר כהנים רבים רצו לתרום‪:‬‬
‫הם רצו במעלה הכבש‪ ,‬ומי שהגיע ראשון לתחום המזבח )לתוך ‪ 4‬אמות(‪ ,‬זכה בתרומת הדשן‪.‬‬
‫‪ 3‬אם הגיעו ‪ 2‬כהנים או יותר יחד למזבח‪ ,‬היו עושים הגרלה בין כל הכהנים )ראה מושגים(‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫בטול תחרות הריצה וקביעת גורל גם לתרומת הדשן‬

‫ֲשה ֶשׁהָ יוּ ְשׁ ֵניהֶ ם ָשׁוִ ין וְ ָר ִצין וְעוֹלִ ין בַּ ֶכּבֶ שׁ‪,‬‬
‫מַ ע ֶ‬
‫וְ ָדחַ ף אֶ חָ ד מֵ הֶ ן אֶ ת ֲחבֵ רוֹ‪ ,‬וְ נָפַ ל וְ נ ְִשׁבְּ ָרה ַרגְ לוֹ‪.‬‬
‫וְ כֵיוָן ֶשׁ ָראוּ בֵּ ית ִדּין ֶשׁבָּ ִאין לִ ידֵ י סַ כָּ נָה‪ִ ,‬ה ְת ִקינוּ ֶשׁלּא יְהוּ תּו ְֹר ִמין אֶ ת הַ ִמּזְבֵּ חַ אֶ לָּא בַּ פַּ יִס‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת יומא ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת יומא‬

‫בס"ד‬
‫אַרבָּ עָ ה ְפּיָס ֹות הָ יוּ ָשׁם‪ ,‬וְ זֶה הַ פַּ יִס הָ ִראשׁוֹן‪.‬‬
‫ְ‬

‫‪ 1‬תאור תרומת הדשן קודם שהוחלט שזה יהיה רק ע"י הגרלה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬שני כהנים רצו במעלה הכבש כדי להגיע ראשונים למזבח‪.‬‬
‫‪ 1.2‬דחף אחד את חברו ונפל ונשברה רגלו‪.‬‬
‫‪ 2‬התקינו שתרומת הדשן תעשה ע"י הגרלה בלבד ללא ריצה על הכבש‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ 4 :‬הגרלות נעשו בעבודת המקדש ותרומת הדשן היא הראשונה‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫מה זכו בהגרלה השניה ?‬

‫הַ פַּ יִס הַ ֵשּׁנִי‪:‬‬
‫וּמי ְמ ַד ֵשּׁן אֶ ת הַ ְמּנו ָֹרה‪,‬‬
‫ִימי‪ִ ,‬‬
‫ִמי שׁוֹחֵ ט‪ִ ,‬מי זו ֵֹרק‪ִ ,‬מי ְמ ַד ֵשּׁן ִמזְבֵּ חַ הַ ְפּנ ִ‬
‫וּמי מַ ֲעלֶה אֵ בָ ִרים ַל ֶכּבֶ שׁ‪:‬‬
‫ִ‬
‫וּשׁתֵּ י הַ ְדּפָ נוֹת‪ ,‬וְ הַ ְקּ ָרבַ יִם‪,‬‬
‫וּשׁתֵּ י הַ יּ ַָדיִם‪ ,‬הָ עקֶ ץ וְ הָ ֶרגֶל‪ ,‬הֶ חָ זֶה וְהַ גּ ֵָרה‪ְ ,‬‬
‫הָ ראשׁ וְ הָ ֶרגֶל‪ְ ,‬‬
‫וְ הַ סּלֶת‪ ,‬וְ הַ ֲחבִ ִתּין‪ ,‬וְ הַ ַיּיִן‪.‬‬
‫לשׁה עָ ָשר כּ ֲהנִים זָכוּ בּוֹ‪.‬‬
‫ְשׁ ָ‬
‫אָמַ ר בֶּ ן עַ זַּאי לִ ְפנֵי ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א ִמשּׁוּם ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ ‪:‬‬
‫דֶּ ֶר� ִהלּוּכ ֹו הָ יָה קָ ֵרב‪.‬‬

‫‪ 1‬הכהן הראשון )זה שהמספר של ההגרלה כלה בו(‪ ,‬זכה בשחיטת התמיד‪.‬‬
‫‪ 2‬הכהן השני זכה בזריקת הדם‪.‬‬
‫‪ 3‬הכהן השלישי זכה בדישון מזבח הקטורת שבהיכל‪.‬‬
‫‪ 4‬הכהן הרביעי זכה בדישון המנורה‪.‬‬
‫‪ 5‬העלאת איברי קרבן התמיד למזבח‪:‬‬
‫‪ 5.1‬הכהן החמישי זכה להעלות למזבח את הראש והרגל האחורית הימנית של קרבן התמיד‪.‬‬
‫‪ 5.2‬הכהן השישי זכה בהעלאת ‪ 2‬הרגליים הקדמיות )"הידיים"(‪.‬‬
‫‪ 5.3‬הכהן השביעי זכה בהעלאת העוקץ )החלק האחורי של האליה( והרגל האחורית השמאלית‪.‬‬
‫‪ 5.4‬הכהן השמיני זכה בהעלאת שומן החזה‪ ,‬הצוואר עם ‪ 2‬צלעות מימין ו‪ 2 -‬משמאל‪.‬‬
‫‪ 5.5‬הכהן התשיעי זכה בהעלאת ‪ 2‬הדפנות‪ ,‬השדרה‪ ,‬הטחול והכבד‪.‬‬
‫‪ 5.6‬הכהן העשירי זכה בהעלאת הקרביים והכרעיים‪.‬‬
‫‪ 6‬זכיות נוספות בהגרלת קרבן התמיד‪:‬‬
‫‪ 6.1‬הכהן האחד עשרה זכה בהעלאת הסולת של מנחת התמיד‪.‬‬
‫‪ 6.2‬הכהן השנים עשרה זכה בהעלאת מנחת חביתין של כהן גדול‪.‬‬
‫‪ 6.3‬הכהן השלושה עשר זכה בהעלאת רביעית ההין יין נסך לתמיד‪.‬‬
‫‪ 7‬ס"ה באותה הגרלה זכו ‪ 13‬כהנים‪.‬‬
‫‪ 8‬בן עזאי )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 8.1‬האיברים שהכבש מקדים אותם בהליכתו הם שמוקרבים ראשונה‪.‬‬
‫‪ 8.2‬הסדר הוא‪ :‬הראש והרגל‪ ,‬החזה והגרה‪ ,‬שתי הידיים‪ ,‬שתי הדפנות‪ ,‬העוקץ והרגל‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫מה הגרילו בפיס השלישי ובפיס הרביעי ?‬

‫טרת בּוֹאוּ וְ הָ ִפיסוּ"‪.‬‬
‫ישׁי‪" ,‬ח ֲָד ִשׁים ל ְַקּ ֶ‬
‫הַ פַּ יִס הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫וְ הָ ְרבִ יעִ י‪" ,‬ח ֲָד ִשׁים עִ ם י ְָשׁנִים‪ִ ,‬מי מַ ֲעלֶה אֵ בָ ִרים ִמן הַ ֶכּבֶ שׁ ל ִַמּזְבֵּ חַ "‪.‬‬

‫‪ 1‬בפיס השלישי הממונה מכריז שרק מי שלא זכה בקטורת מימיו מוזמן להשתתף‪.‬‬
‫‪ 2‬בפיס הרביעי הממונה מכריז‪:‬‬
‫‪ 2.1‬גם מי שזכה כבר בעבודה זו מוזמן להשתתף‪.‬‬
‫‪ 2.2‬הגרילו בין הכהנים מי יעלה את האיברים מהכבש למזבח‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬כמה כהנים השתתפו בהקרבת קרבן התמיד ?‬

‫תָּ ִמיד קָ ֵרב בְּ ִת ְשׁעָ ה‪ ,‬בַּ ע ֲָש ָרה‪ ,‬בְּ אַחַ ד עָ ָשר‪ ,‬בִּ ְשׁנֵים עָ ָשר‪ ,‬לא פָּ חוֹת וְ לא יוֹתֵ ר‪.‬‬
‫כֵּיצַ ד? עַ ְצמ ֹו‪ ,‬בְּ ִת ְשׁעָ ה‪.‬‬
‫בֶּ חָ ג‪ ,‬בְּ יַד אֶ חָ ד ְצלו ִֹחית ֶשׁל מַ יִם‪ ,‬ה ֲֵרי כָ אן ֲע ָש ָרה‪.‬‬
‫וּשׁ ַניִם בְּ י ָָדם ְשׁנֵי גִּ ז ְֵרי עֵ ִצים‪.‬‬
‫בֵּ ין הָ עַ ְרבַּ יִם‪ ,‬בְּ אַחַ ד עָ ָשר‪ :‬הוּא עַ ְצמ ֹו בְּ ִת ְשׁעָ ה‪ְ ,‬‬
‫וּשׁ ַניִם בְּ י ָָדם ְשׁנֵי בָּ ִזכֵּי לְ ב ֹונָה ֶשׁל לֶחֶ ם הַ פָּ נִים‪.‬‬
‫וּבַ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬בְּ אַחַ ד עָ ָשר‪ :‬הוּא עַ ְצמ ֹו בְּ ִת ְשׁעָ ה‪ְ ,‬‬
‫וּבַ ַשּׁבָּ ת ֶשׁבְּ תוֹ� הֶ חָ ג‪ ,‬בְּ יַד אֶ חָ ד ְצלו ִֹחית ֶשׁל מַ יִם‪.‬‬

‫בקרבן התמיד‪ ,‬היו עסוקים מינימום ‪ 9‬כהנים ומקסימום ‪.12‬‬
‫‪ 1‬בקרבן עצמו‪ ,‬מנחתו ונסכיו השתתפו ‪ 9‬כהנים )משנה ג(‪.‬‬
‫‪ 2‬בחג הסוכות בחול המועד‪ ,‬נוסף כהן שהחזיק צלוחית מים )ס"ה ‪ 10‬כהנים(‪.‬‬
‫‪ 3‬ביום חול בין הערביים‪ 11 ,‬כהנים‪ :‬לקרבן עצמו ‪ ,9‬ו‪ 2 -‬שהביאו ‪ 2‬גזירי עץ למזבח‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת יומא ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת יומא‬

‫בס"ד‬

‫‪ 4‬בשבת בתמיד של שחר‪ 11 ,‬כהנים‪ .‬לקרבן עצמו ‪ ,9‬ו‪ 2 -‬שהביאו בזיכי הלבונה ללחם הפנים‪.‬‬
‫‪ 5‬בשבת בחג הסוכות בתמיד של שחר‪ ,‬נוסף כהן שהחזיק צלוחית מים )ס"ה ‪ 12‬כהנים(‪.‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫כמה כהנים עסקו בהקרבת איל ?‬

‫אַיִל קָ ֵרב בְּ אַחַ ד עָ ָשר‪:‬‬
‫הַ בָּ ָשר‪ ,‬בַּ ח ֲִמ ָשּׁה‪,‬‬
‫הַ ְקּ ָרבַ יִם וְ הַ סּלֶת וְ הַ ַיּיִן‪ :‬בִּ ְשׁ ַניִם ְשׁ ַניִם‪.‬‬

‫האיל קרב ב‪ 11 -‬כהנים‪:‬‬
‫‪ 1‬חמישה כהנים ראשונים כמו בקרבן התמיד‪.‬‬
‫‪ 2‬שני כהנים נשאו את הקרביים )ולא כהן אחד(‪.‬‬
‫‪ 3‬שני כהנים נשאו את הסולת של מנחת התמיד )ולא כהן אחד(‪.‬‬
‫‪ 4‬שני כהנים נשאו את היין לנסך של הקרבן )ולא כהן אחד(‪.‬‬
‫משנה ז‪:‬‬

‫מספר הכהנים שעסקו בהקרבת פר‬

‫אַרבָּ עָ ה‪:‬‬
‫פַּ ר קָ ֵרב בְּ עֶ ְש ִרים וְ ְ‬
‫הָ ראשׁ וְ הָ ֶרגֶל‪ :‬הָ ראשׁ בְּ אֶ חָ ד‪ ,‬וְ הָ ֶרגֶל בִּ ְשׁ ַניִם‪.‬‬
‫הָ עקֶ ץ וְ הָ ֶרגֶל‪ :‬הָ עקֶ ץ בִּ ְשׁ ַניִם‪ ,‬וְ הָ ֶרגֶל בִּ ְשׁ ַניִם‪.‬‬
‫לשׁה‪.‬‬
‫הֶ חָ זֶה וְהַ גּ ֵָרה‪ :‬הֶ חָ זֶה בְּ אֶ חָ ד‪ ,‬וְ הַ גּ ֵָרה בִּ ְשׁ ָ‬
‫ְשׁתֵּ י הַ יּ ַָדיִם בִּ ְשׁ ַניִם‪.‬‬
‫ְשׁתֵּ י הַ ְדּפָ נוֹת בִּ ְשׁ ַניִם‪.‬‬
‫לשׁה‪.‬‬
‫לשׁה ְשׁ ָ‬
‫הַ ְקּ ָרבַ יִם וְ הַ סּלֶת וְ הַ ַיּיִן‪ ,‬בִּ ְשׁ ָ‬
‫מוּרים? בְּ קָ ְרבְּ נוֹת צִ בּוּר‪.‬‬
‫בַּ מֶּ ה ְדּבָ ִרים אֲ ִ‬
‫אֲ בָ ל בְּ קָ ְרבַּ ן י ִָחיד‪ִ ,‬אם ָרצָ ה לְ הַ ְק ִריב‪ ,‬מַ ְק ִריב‪.‬‬
‫הֶ ְפ ֵשׁטָ ן וְ נִתּוּחָ ן ֶשׁל אֵ לּוּ וָאֵ לּוּ ָשׁוִ ין‪.‬‬

‫‪ 1‬עשרים וארבעה כהנים עסקו בהקרבתו‪.‬‬
‫‪ 1.1‬כהן אחד העלה את הראש‪.‬‬
‫‪ 2 1.2‬כהנים העלו את הרגל האחורית הימנית‪.‬‬
‫‪ 2 1.3‬כהנים העלו את העוקץ )החלק האחורי של האליה(‪.‬‬
‫‪ 2 1.4‬כהנים העלו את הרגל האחורית השמאלית‪.‬‬
‫‪ 1.5‬כהן אחד העלה את שומן החזה‪.‬‬
‫‪ 3 1.6‬כהנים העלו את הגרה‪.‬‬
‫‪ 2 1.7‬כהנים העלו את הרגליים הקדמיות)"הידיים"(‪.‬‬
‫‪ 2 1.8‬כהנים העלו את הדפנות‪.‬‬
‫‪ 3 1.9‬כהנים העלו את הקרביים‪.‬‬
‫‪ 3 1.10‬כהנים העלו את הסולת‪.‬‬
‫‪ 3 1.11‬כהנים העלו את היין לנסך‪.‬‬
‫‪ 2‬בקורבנות היחיד‪ ,‬אם רצה‪ ,‬יכול כהן אחד לעשות את כל העבודה לבדו‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬הפשט וניתוח של קרבנות ציבור וקרבנות יחיד‪ ,‬כשרים בזר ואין צריכים הגרלה‬
‫פרק ג‬
‫הנושאים העיקריים שבפרק‪ :‬הקרבת קרבן התמיד‪ ,‬הפעולות שקדמו לו ושהיו אחריו‪.‬‬
‫מושגים‪:‬‬

‫בגדי הכהן הגדול‪:‬‬

‫בכל השנה עבד הכהן הגדול ב‪ 8 -‬בגדים‪ ,‬והם‪ :‬כתונת‪ ,‬מכנסים‪ ,‬מצנפת‪ ,‬אבנט‪ ,‬מעיל‪ ,‬חושן‪ ,‬אפוד‬
‫וציץ‪ .‬הבגדים הללו נקראים בגדי זהב כיון שבארבעה מהם היה זהב‪ .‬בחושן‪ ,‬באפוד‪ ,‬במעיל ובציץ‪.‬‬
‫ביום הכפורים היו עבודות שהיו מיוחדות לאותו יום ועבודות שאינם מיוחדות לאותו יום‪ .‬כשעשה את‬
‫העבודות המיוחדות ליום הכפורים לבש בגדי לבן‪ ,‬והם הבגדים שלא היה בהם זהב‪ .‬דהיינו‪ :‬כתונת‬
‫מכנסיים‪ ,‬אבנט ומצנפת‪ .‬בגדי לבן הם גם הבגדים שעבד בהם כהן הדיוט כל השנה‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬זמן שחיטת קרבן התמיד‬

‫אָמַ ר לָהֶ ם הַ ְממֻ נֶּה‪ְ " :‬צאוּ ְוּראוּ‪ִ ,‬אם ִהגִּ יעַ זְמַ ן הַ ְשּׁ ִחיטָ ה"‪.‬‬
‫ִאם ִהגִּ יעַ ‪ ,‬הָ רוֹאֶ ה אוֹמֵ ר‪ :‬ב"◌ּ◌ַ ְרקַ אי"!‬
‫מַ ִתּ ְתיָא בֶּ ן ְשׁמוּאֵ ל אוֹמֵ ר‪" :‬הֵ ִאיר ְפּנֵי כָּ ל הַ ִמּז ְָרח"‪" .‬עַ ד ֶשׁבְּ חֶ בְ רוֹן" ? וְ הוּא אוֹמֵ ר‪" :‬הֵ ן"‪.‬‬

‫‪ 1‬הממונה אומר לכהנים לעלות למקום גבוה כדי לראות היטב את עלות השחר‪.‬‬
‫‪ 2‬החל ממתי אפשר לשחוט את התמיד ?‬
‫‪ 2.1‬תנא קמא )ואין הלכה כמותו(‪ :‬כשהרואה אומר‪" :‬ברקאי" )האיר השחר(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬מתניה בן שמואל‪ :‬אפשר לשחוט רק לאחר שהרואה אומר‪:‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת יומא ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת יומא‬

‫בס"ד‬

‫‪" 2.2.1‬האיר כל המזרח‪,‬‬
‫‪ 2.2.2‬וכשואלים אותו‪ :‬עד שבחברון‪ ,‬הוא עונה "הן" ‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫מדוע היה צריך להקפיד לראות היטב את עלות השחר ?‬

‫וְ לָמָּ ה הֻ ְצ ְרכוּ לְ כָ �?‬
‫ֶשׁפַּ עַ ם אַחַ ת עָ לָה ְמאוֹר הַ לְּ בָ נָה‪ ,‬וְ ִדמּוּ ֶשׁהֵ ִאיר הַ ִמּז ְָרח‪ ,‬וְ ָשׁחֲטוּ אֶ ת הַ תָּ ִמיד‪,‬‬
‫וְ הו ִֹציאוּהוּ לְ בֵ ית הַ ְשּׂ ֵרפָ ה‪.‬‬
‫הו ִֹרידוּ כּהֵ ן גָּדוֹל לְ בֵ ית הַ טְּ בִ ילָה‪.‬‬

‫זֶה הַ כְּ לָל הָ יָה בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ‪ :‬כָּ ל הַ מֵּ ִסי� אֶ ת ַרגְ לָיו‪ ,‬טָ עוּן ְטבִ ילָה‪ ,‬וְ כָ ל הַ מַּ ִטּיל מַ יִם‪ ,‬טָ עוּן ִקדּוּשׁ י ַָדיִם וְ ַרגְ ַליִם‪.‬‬

‫מעשה שהיה‪:‬‬
‫‪ 1‬פעם אחת עלתה הלבנה בשחר וחשבו שזו זריחה‪ ,‬ושחטו את התמיד‪.‬‬
‫‪ 2‬אח"כ היו צריכים להוציאו לבית השריפה‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬לאחר שהאיר כל המזרח ירד הכהן לטבול לפני השחיטה‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬כהן העובד במקדש‪ ,‬טעון טבילה אם עושה צרכיו‪,‬‬
‫וטעון קידוש ידיים ורגליים אם מטיל מימיו‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫דיני חיוב טבילה במקדש ביום רגיל וביום הכפורים‬

‫אָדם נִכְ נָס ָל ֲעז ָָרה ָלעֲבו ָֹדה אֲ ִפלּוּ טָ הוֹר‪ ,‬עַ ד ֶשׁיּ ְִטבּל‪.‬‬
‫אֵ ין ָ‬
‫וּמקַ דֵּ שׁ בּ ֹו בַּ יּוֹם‪,‬‬
‫דּוּשׁין‪ ,‬טוֹבֵ ל כּהֵ ן גָּדוֹל ְ‬
‫חָ מֵ שׁ ְטבִ ילוֹת ַוע ֲָש ָרה ִק ִ‬
‫וְ ֻכלָּן בַּ קּדֶ שׁ עַ ל בֵּ ית הַ פַּ ְרוָה‪ ,‬חוּץ ִמזּ ֹו בִּ לְ בָ ד‪.‬‬

‫‪ 1‬אדם נכנס לעזרה רק לאחר שטבל‪.‬‬
‫‪ 2‬כהן גדול ביום הכפורים טבל חמש טבילות‪ ,‬ורחץ ידיו ורגליו ‪ 10‬פעמים‪.‬‬
‫‪ 3‬כל הטבילות טבל על בית הפרווה בעזרה‪ ,‬חוץ מהראשונה שהייתה מחוץ לעזרה‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫תאור עבודת הכהן הגדול בתחילת יום הכפורים‬

‫פֵּ ְרסוּ סָ ִדין ֶשׁל בּוּץ בֵּ ינ ֹו לְ בֵ ין הָ עָ ם‪.‬‬
‫פָּ ַשׁט י ַָרד וְ טָ בַ ל‪ ,‬עָ לָה וְ נ ְִס ַתּפַּ ג‪.‬‬
‫הֵ בִ יאוּ ל ֹו בִּ גְ דֵ י זָהָ ב‪ ,‬וְ לָבַ שׁ וְ ִקדֵּ שׁ י ָָדיו וְ ַרגְ לָיו‪.‬‬
‫הֵ בִ יאוּ ל ֹו אֶ ת הַ תָּ ִמיד‪.‬‬
‫ְק ָרצוֹ‪ ,‬וּמֵ ֵרק אַחֵ ר ְשׁ ִחיטָ ה עַ ל יָדו‪.‬‬
‫ִקבֵּ ל אֶ ת הַ ָדּם וּז ְָרקוֹ‪.‬‬
‫טרת ֶשׁל ַשׁחַ ר‪,‬‬
‫נִכְ נַס לְ הַ ְק ִטיר ְק ֶ‬
‫וּלְ הֵ ִטיב אֶ ת הַ נֵּרוֹת‪,‬‬
‫וּלְ הַ ְק ִריב אֶ ת הָ ראשׁ וְ אֶ ת הָ אֵ בָ ִרים‬
‫וְ אֶ ת הַ ֲחבִ ִתּין וְ אֶ ת הַ ַיּיִן‪.‬‬

‫‪ 1‬הטבילה הראשונה ולבישת בגדי הקודש‪:‬‬
‫‪ 1.1‬יצרו מחיצה בינו ובין העם בעזרת סדין‪.‬‬
‫‪ 1.2‬פשט בגדי חול שלו‪ ,‬טבל טבילה ראשונה והתנגב‪,‬‬
‫‪ 1.3‬לבש את בגדי הזהב )ראה מושגים(‪ ,‬רחץ )"קדש"( ידיו ורגליו לכבוד הבגדים שלבש‪.‬‬
‫‪ 2‬שחיטת התמיד וזריקת הדם‪:‬‬
‫‪ 2.1‬הביאו לכהן את הכבש של קרבן התמיד‪.‬‬
‫‪ 2.2‬קרצו )שחיטה ברוב ‪ 2‬סימנים בלבד(‪ ,‬ומסרו לכהן אחר לסיים את השחיטה‪.‬‬
‫‪ 2.3‬קבל את הדם וזרקו על המזבח‪.‬‬
‫‪ 3‬המשך העבודות‪:‬‬
‫‪ 3.1‬נכנס להיכל להקטיר קטורת על מזבח הזהב‪.‬‬
‫‪ 3.2‬הטיב את הנרות‪.‬‬
‫‪ 3.3‬הקריב את הראש ושאר האיברים של עולת התמיד‪.‬‬
‫‪ 3.4‬הקריב את מנחת החביתין‪ ,‬וניסך את היין על המזבח‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬זמן הקטרת הקטורת‬

‫טרת ֶשׁל ַשׁחַ ר הָ יְתָ ה ְק ֵרבָ ה בֵּ ין ָדּם לָאֵ בָ ִרים‪.‬‬
‫ְק ֶ‬
‫ֶשׁל בֵּ ין הָ עַ ְרבַּ יִם‪ ,‬בֵּ ין אֵ בָ ִרים ַלנְּסָ כִ ים‪.‬‬
‫ִאם הָ יָה כּהֵ ן גָּדוֹל זָקֵ ן א ֹו ִא ְס ְטנִיס‪,‬‬
‫ְמחַ ִמּין ל ֹו חַ ִמּין וּמַ ִטּילִ ין לְ תוֹ� הַ צּ ֹונֵן‪ ,‬כְּ דֵ י ֶשׁתָּ פוּג ִצנָּתָ ן‪.‬‬

‫‪ 1‬קטורת של שחר‪ ,‬נעשתה בין שחיטת תמיד של שחר‪ ,‬ובין הקרבת איבריו‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת יומא ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת יומא‬

‫בס"ד‬

‫‪ 2‬קטורת של בין הערביים‪ ,‬נעשתה בין הקרבת איבריו של תמיד‪ ,‬להקרבת נסכיו‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬חימום המים של המקוה‬
‫אם הכהן הגדול הוא זקן או איסטניס‪:‬‬
‫‪ 1‬מכינים מטילי ברזל חמים מערב יום כפורים‪.‬‬
‫‪ 2‬מטילים אותם לתוך מי המקווה ביום הכפורים כדי לחמם את המים‪.‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫טבילה וקידוש ידיים ורגליים לאחר הקרבת קרבן התמיד‬

‫הֱבִ יאוּהוּ לְ בֵ ית הַ פַּ ְרוָה‪ ,‬וּבַ קּדֶ שׁ הָ יְתָ ה‪.‬‬
‫פֵּ ְרסוּ סָ ִדין ֶשׁל בּוּץ בֵּ ינ ֹו לְ בֵ ין הָ עָ ם‪.‬‬
‫ִקדֵּ שׁ י ָָדיו וְ ַרגְ לָיו‪ ,‬וּפָ ַשׁט‪.‬‬
‫ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר‪ :‬פָּ ַשׁט‪ִ ,‬קדֵּ שׁ י ָָדיו וְ ַרגְ לָיו‪.‬‬
‫י ַָרד וְ טָ בַ ל‪ ,‬עָ לָה וְ נ ְִס ַתּפַּ ג‪.‬‬
‫הבִ יאוּ ל ֹו בִּ גְ דֵ י לָבָ ן‪ ,‬לָבַ שׁ וְ ִקדֵּ שׁ יָדָ יו וְ ַרגְ לָיו‪.‬‬

‫‪ 1‬הביאו את הכהן הגדול לבית הפרווה שעל גבה היה מקווה טבילה‪.‬‬
‫‪ 2‬יצרו מחיצה בינו ובין העם בעזרת סדין‪.‬‬
‫‪ 3‬קידוש ידיים ורגלים לכבוד הבגדים‪:‬‬
‫‪ 3.1‬תנא קמא‪ :‬תחילה קידש ידיו ורגליו‪ ,‬ואח"כ פשט את הבגדים‪.‬‬
‫‪ 3.2‬רבי מאיר )ואין הלכה כמותו(‪ :‬תחילה פשט את הבגדים ואח"כ קידש ידיו ורגליו‪.‬‬
‫‪ 4‬טבל )טבילה שניה(‪ ,‬עלה והתנגב‪.‬‬
‫‪ 5‬לבש בגדי לבן‪.‬‬
‫‪ 6‬קידש ידיו ורגליו לכבוד הבגדים שלבש‪.‬‬
‫משנה ז‪:‬‬

‫עלותם של בגדי הלבן שלבש הכהן הגדול‬

‫לוּסין ֶשׁל ְשׁנֵים עָ ָשר מָ נֶה‪,‬‬
‫בַּ ַשּׁחַ ר הָ יָה לוֹבֵ שׁ ְפּ ִ‬
‫וּבֵ ין הָ עַ ְרבַּ יִם ִהנ ְְדּוִ ין ֶשׁל ְשׁמנֶה מֵ אוֹת זוּז‪ִ ,‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪:‬‬
‫בַּ ַשּׁחַ ר הָ יָה לוֹבֵ שׁ ֶשׁל ְשׁמ ֹונָה עָ ָשר מָ נֶה‪,‬‬
‫לשׁים מָ נֶה‪.‬‬
‫וּבֵ ין הָ עַ ְרבַּ יִם ֶשׁל ְשׁנֵים עָ ָשר מָ נֶה‪ ,‬הַ כּל ְשׁ ִ‬
‫אֵ לּוּ ִמ ֶשּׁל ִצבּוּר‪.‬‬
‫וְ ִאם ָרצָ ה לְ הו ִֹסיף‪ ,‬מו ִֹסיף ִמ ֶשּׁלּוֹ‪.‬‬

‫‪ 1.1‬רבי מאיר‪:‬‬
‫‪ 1.1.1‬בשחר לבש בגדי לבן מהעיר פילוסין שערכם שנים עשר מנה‪.‬‬
‫‪ 1.1.2‬בין הערביים לבש בגדי לבן שבאו מהודו‪ ,‬שערכם שמונה מנה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬חכמים‪:‬‬
‫‪ 1.2.1‬בשחר לבש בגדי לבן שערכם שמונה עשרה מנה‪.‬‬
‫‪ 1.2.2‬בין הערביים לבש בגדי לבן שערכם שנים עשר מנה‪.‬‬
‫‪ 1.2.3‬ס"ה ערך הבגדים ‪ 30‬מנה‪.‬‬
‫‪ 2‬עלות הבגדים שולמה משל הקדש‪.‬‬
‫‪ 3‬אם רוצה הכהן לקנות בגדים יקרים יותר )בין לרבי מאיר ובין לחכמים(‪ ,‬מוסיף משלו‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬וידוי הכהן הגדול על פרו‬

‫בָּ א ל ֹו אֵ צֶ ל פָּ רוֹ‪ ,‬וּפָ ר ֹו הָ יָה עוֹמֵ ד בֵּ ין הָ אוּלָם וְ ל ִַמּזְבֵּ חַ ‪,‬‬
‫ראשׁ ֹו ל ַָדּרוֹם וּפָ נָיו לַמַּ ע ֲָרב‪.‬‬
‫וְ הַ כּהֵ ן עוֹמֵ ד בַּ ִמּז ְָרח וּפָ נָיו לַמַּ ע ֲָרב‪,‬‬
‫וּמ ְתוַדֶּ ה‪ .‬וְ כָ � הָ יָה אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫וְ סוֹמֵ � ְשׁתֵּ י י ָָדיו עָ לָיו ִ‬
‫יתי‪.‬‬
‫אתי לְ פָ נֶי�‪ ,‬אֲ נִי וּבֵ ִ‬
‫יתי פָּ ַשׁעְ ִתּי חָ טָ ִ‬
‫"אָ נָּא הַ ֵשּׁם‪ ,‬עָ וִ ִ‬
‫יתי‪,‬‬
‫אתי לְ פָ נֶי�‪ ,‬אֲ נִי וּבֵ ִ‬
‫יתי וְ ֶשׁפָּ ַשׁעְ ִתּי וְ ֶשׁחָ טָ ִ‬
‫אָ נָּא הַ ֵשּׁם‪ ,‬כַּ פֶּ ר נָא ָל ֲעוֹנוֹת וְ ל ְַפּ ָשׁעִ ים וְ ַלחֲטָ ִאים‪ֶ ,‬שׁעָ וִ ִ‬
‫משׁה עַ בְ דֶּ � )ויקרא טז‪ ,‬ל(‪" :‬כִּ י בַ יּוֹם הַ זֶּה יְכַ פֵּ ר ֲעלֵיכֶ ם" וְ גוֹ'‪.‬‬
‫כַּ כָּ תוּב בְּ תו ַֹרת ֶ‬
‫וְ הֵ ן ע ֹונִין אַח ֲָריו‪" :‬בָּ רוּ� ֵשׁם כְּ בוֹד מַ לְ כוּת ֹו לְ ע ֹולָם וָעֶ ד"‪.‬‬

‫‪ 1‬הלך הכהן הגדול אל הפר שלו‪ ,‬שעמד בין האולם והמזבח בצפון העזרה‪.‬‬
‫‪ 2‬כיוון עמידתו של הפר מצפון לדרום‪ ,‬וראשו מסובב למערב‪.‬‬
‫‪ 3‬הכהן הגדול אחוריו למזרח ופניו למערב‪.‬‬
‫‪ 4‬סומך ‪ 2‬ידיו על הפר‪ ,‬ואומר את הווידוי על עצמו ועל בני ביתו‪.‬‬
‫‪ 5‬הכהנים והעם כששמעו את השם המפורש‪ ,‬אמרו‪" :‬ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬הכהן הגדול ניגש לבצע את ההגרלה בין ‪ 2‬השעירים‬

‫בָּ א ל ֹו לְ ִמז ְַרח הָ ֲעז ָָרה‪ ,‬לִ ְצפוֹן הַ ִמּזְבֵּ ח‪,‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת יומא ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫בס"ד‬

‫מסכת יומא‬

‫ימינ ֹו וְ ראשׁ בֵּ ית אָב ִמ ְשּׂמאלוֹ‪.‬‬
‫הַ ְסּגַ ן ִמ ִ‬
‫וְ ָשׁם ְשׁנֵי ְשעִ ִירים‪ ,‬וְ קַ לְ ִפּי הָ יְתָ ה ָשׁם וּבָ הּ ְשׁנֵי גו ָֹרלוֹת‪.‬‬
‫ֶשׁל אֶ ְשׁכְּ רוֹעַ הָ יוּ‪ַ ,‬וע ֲָשאָן בֶּ ן גַּ ְמלָא ֶשׁל זָהָ ב‪ ,‬וְ הָ יוּ מַ זְכִּ ִירין א ֹות ֹו לִ ְשׁבָ ח‪.‬‬

‫‪ 1‬לאחר סיום הווידוי‪ ,‬עבר הכהן הגדול למזרח העזרה מצפון המזבח‪.‬‬
‫‪ 2‬מימינו סגנו‪ ,‬ומשמאלו ראש בית אב של אותו יום‪.‬‬
‫‪ 3‬במקום שבו עמד‪ ,‬היו ‪ 2‬השעירים וקלפי שבה היו הגורלות‪.‬‬
‫‪ 4‬הגורלות היו עשויים בתחילה מעץ ובן גמלא עשאן זהב‪ ,‬והזכירו אותו לשבח על כך‪.‬‬
‫משנה י‪:‬‬

‫שמות האנשים שהזכירו אותם לטובה כיוון שחידשו דבר במקדש‬

‫בֶּ ן קָ ִטין עָ ָשה ְשׁנֵים עָ ָשר ַדּד לַכִּ יּוֹר‪ֶ ,‬שׁלּא הָ יוּ ל ֹו אֶ לָּא ְשׁ ַניִם‪.‬‬
‫וְ אַף הוּא עָ ָשה מוּכְ נִי לַכִּ יּוֹר‪,‬‬
‫ֶשׁלּא י ְִהיוּ מֵ ימָ יו נ ְִפסָ לִ ין בְּ לִ ינָה‪.‬‬
‫פּוּרים ֶשׁל זָהָ ב‪.‬‬
‫מֻ נְבַּ ז הַ מֶּ לֶ� הָ יָה עו ֶֹשה כָּ ל ְידוֹת הַ כֵּלִ ים ֶשׁל יוֹם הַ כִּ ִ‬
‫ִהילְ נִי ִאמּ ֹו עָ ְשתָ ה נִבְ ֶר ֶשׁת ֶשׁל זָהָ ב עַ ל ִפּ ְתח ֹו ֶשׁל הֵ יכָ ל‪.‬‬
‫וְ אַף ִהיא עָ ְשתָ ה טַ בְ לָא ֶשׁל זָהָ ב‪ֶ ,‬שׁפָּ ָר ַשׁת סוֹטָ ה כְּ תוּבָ ה עָ לֶיהָ ‪.‬‬
‫נִיקָ נוֹר‪ַ ,‬נעֲשׁוּ נ ִִסּים לְ ַדלְ תוֹתָ יו‪,‬‬
‫וְ הָ יוּ מַ ְזכִּ ִירין אוֹת ֹו לִ ְשׁבָ ח‪.‬‬

‫‪ 1‬בן קטין‪:‬‬
‫‪ 1.1‬עשה ‪ 12‬ברזים לכיור במקום ‪ 2‬שהיו בו לפני כן‪.‬‬
‫‪ 1.2‬עשה גלגל עץ שבעזרתו שיקעו את הכיור בבור מים‪.‬‬
‫‪ 1.3‬וע"י כך מי הכיור לא היו נפסלים בלינה‪.‬‬
‫‪ 2‬מונבז המלך" ציפה בזהב את כל ידיות הכלים שהשתמשו בהם ביום הכפורים‪.‬‬
‫‪ 3‬הילני אמו של מונבז המלך‪:‬‬
‫‪ 3.1‬עשתה נברשת של זהב שקבעוה על פתחו של ההיכל‪.‬‬
‫‪ 3.2‬הכינה טבלה של זהב שעליה כתובה פרשת סוטה‪.‬‬
‫‪ 4‬ניקנור‪ :‬הביא דלתות לשערי המקדש ונעשה בהם נס‪.‬‬
‫‪ 5‬את כל אלה הזכירו לטובה על המעשים שעשו‪.‬‬
‫משנה יא‪ :‬שמות אנשים שהזכירו אותם לגנאי‬

‫וְ אֵ לּוּ לִ גְ נַאי‪:‬‬
‫ֲשה לֶחֶ ם הַ פָּ נִים‪.‬‬
‫ֶשׁל בֵּ ית גַּ ְרמוּ‪ ,‬לא ָרצוּ לְ לַמֵּ ד עַ ל מַ ע ֵ‬
‫טרת‪.‬‬
‫ֲשה הַ ְקּ ֶ‬
‫ֶשׁל בֵּ ית אַבְ ִטינָס‪ ,‬לא ָרצוּ לְ לַמֵּ ד עַ ל מַ ע ֵ‬
‫הֻ ג ַָרס בֶּ ן לֵוִ י הָ יָה יוֹדֵ עַ פֶּ ֶרק בַּ ִשּׁיר וְ לא ָרצָ ה לְ לַמֵּ ד‪.‬‬
‫ֲשה הַ כְּ תָ ב‪.‬‬
‫בֶּ ן קַ ְמצָ ר לא ָרצָ ה לְ לַמֵּ ד עַ ל מַ ע ֵ‬
‫עַ ל הָ ִראשׁ ֹונִים ֶנאֱמַ ר‪) :‬משלי י‪ ,‬ז( " ֵזכֶר צַ ִדּיק לִ בְ ָרכָה"‪,‬‬
‫וְ עַ ל אֵ לּוּ ֶנאֱמַ ר‪) :‬שם( "וְ ֵשׁם ְר ָשׁעִ ים י ְִרקָ ב"‪.‬‬

‫ידעו לאפות את לחם הפנים‪ ,‬ולא רצו ללמד זאת לאחרים‪.‬‬
‫‪ 1.1‬בית גרמו‪:‬‬
‫ידעו ליצר עשן קטורת שמיתמר ישר‪ ,‬ולא רצו ללמד זאת לאחרים‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בית אבטינס‪:‬‬
‫ידע להנעים קולו בזמר‪ ,‬ולא רצה ללמד זאת לאחרים‪.‬‬
‫‪ 1.3‬הגרס בן לוי‪:‬‬
‫ידע לכתוב בצורה מיוחדת‪ ,‬ולא רצה ללמד זאת לאחרים‪.‬‬
‫‪ 1.4‬בן קמצר‪:‬‬
‫‪ 2‬על אלה שהוזכרו לטובה נאמר‪" :‬זכר צדיק לברכה"‪.‬‬
‫‪ 3‬על אלה שהוזכרו לגנאי נאמר‪" :‬ושם רשעים ירקב"‪.‬‬
‫פרק ד‬
‫הנושאים העיקריים שבפרק‪ :‬הגרלת השעירים‪ ,‬קשירת לשון של זהורית על השעירים‪ ,‬וידוי הכהן‬
‫הגדול על השעירים‪ ,‬שחיטת פר של כהן גדול‪ ,‬הכנת המחתה עם‬
‫הגחלים לצורך הקטרת הקטורת‪ ,‬הבדלים בין יום הכפורים ובין ימים‬
‫רגילים‪,‬‬
‫משנה א‪ :‬תאור ביצוע ההגרלה לגבי ‪ 2‬השעירים ע"י הכהן הגדול‬

‫ַשּׁם"‪ ,‬וְ אֶ חָ ד כָּ תוּב עָ לָיו‪ַ " :‬ל ֲעזָאזֵל"‪.‬‬
‫טָ ַרף בַּ קַּ לְ ִפּי וְהֶ ֱעלָה ְשׁנֵי גו ָֹרלוֹת‪ .‬אֶ חָ ד כָּ תוּב עָ לָיו‪" :‬ל ֵ‬
‫ימינוֹ‪ ,‬וְ ראשׁ בֵּ ית אָב ִמ ְשּׂמאלוֹ‪.‬‬
‫הַ ְסּגַ ן ִמ ִ‬
‫ישׁי כּהֵ ן גָּדוֹל‪ ,‬הַ גְ בַּ הּ י ְִמינְ�" !‬
‫ימינוֹ‪ ,‬הַ ְסּגַ ן אוֹמֵ ר לוֹ‪ִ " :‬א ִ‬
‫ִאם ֶשׁל ֵשׁם עָ לָה בִּ ִ‬
‫ישׁי כּהֵ ן גָּדוֹל‪ ,‬הַ גְ בַּ הּ ְשמאלְ �"!‬
‫וְ ִאם ֶשׁל ֵשׁם עָ לָה בִּ ְשמאלוֹ‪ ,‬ראשׁ בֵּ ית אָב אוֹמֵ ר ל ֹו‪ִ " :‬א ִ‬
‫נְתָ נָן עַ ל ְשׁנֵי הַ ְשּׂעִ ִירים וְ אוֹמֵ ר‪" :‬לַה' חַ טָּ את"‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ְִשׁמָ עֵ אל אוֹמֵ ר‪ :‬לא הָ יָה צָ ִרי� לוֹמַ ר‪" :‬חַ טָּ את"‪ ,‬אֶ לָּא "לַה'"‪.‬‬
‫וְ הֵ ן ע ֹונִין אַח ֲָריו‪" :‬בָ רוּ� ֵשׁם כְּ בוֹד מַ לְ כוּת ֹו לְ ע ֹולָם וָעֶ ד"‪.‬‬

‫‪ 1‬נענע את הקלפי והוציא מתוכה שני גורלות‪ .‬על אחד כתוב‪" :‬לשם"‪ ,‬ועל השני‪" :‬לעזאזל"‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת יומא ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת יומא‬

‫בס"ד‬

‫‪ 2‬בזמן ההגרלה סגן הכהנים עמד לימינו של הכהן הגדול וראש בית אב לשמאלו‪.‬‬
‫‪ 3‬לגבי הגורל שכתוב עליו "לשם"‪:‬‬
‫‪ 3.1‬אם הגורל היה ביד ימין‪ ,‬סגן הכהן הגדול אומר לו‪" :‬הגבה ימינך"‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אם הגורל היה ביד שמאל‪ ,‬סגן הכהן הגדול אומר לו‪" :‬הגבה שמאלך"‪.‬‬
‫‪ 4‬נתן את הגורל שבימינו על השעיר שלימינו‪ ,‬ואת הגורל שבשמאלו על השעיר שלשמאלו‪.‬‬
‫‪ 5‬כשהוא נותן את הגורל שכתוב עליו "לשם" הוא אומר‪:‬‬
‫‪ 5.1‬תנא קמא‪" :‬לשם חטאת"‪.‬‬
‫"לשם"‪.‬‬
‫‪ 5.2‬רבי ישמעאל‪:‬‬
‫‪ 6‬כשהכהנים והעם שמעו את השם המפורש‪ ,‬אמרו‪" :‬ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫קשירת לשון של זהורית ל‪ 2 -‬השעירים‪,‬‬

‫קָ ַשׁר לָשׁוֹן ֶשׁל זְהו ִֹרית בְּ ראשׁ ָשעִ יר הַ ִמּ ְשׁ ַתּלֵּחַ ‪,‬‬
‫וְ הֶ ע ֱִמיד ֹו כְּ ֶנגֶד בֵּ ית ִשׁלּוּחוֹ‪,‬‬
‫וְ ַלנּ ְִשׁחָ ט כְּ ֶנגֶד בֵּ ית ְשׁ ִחיטָ תוֹ‪.‬‬

‫וּמ ְתוַדֶּ ה‪.‬‬
‫בָּ א ל ֹו אֵ צֶ ל פָּ ר ֹו ְשׁ ִניָּה‪ ,‬וְ סוֹמֵ � ְשׁתֵּ י י ָָדיו עָ לָיו ִ‬
‫דשׁי�‪.‬‬
‫יתי וּבְ נֵי אַהֲרן עַ ם ְק ֶ‬
‫אתי לְ פָ נֶי�‪ ,‬אֲ נִי וּבֵ ִ‬
‫יתי פָּ ַשׁעְ ִתּי חָ טָ ִ‬
‫וְ כָ � הָ יָה אוֹמֵ ר‪" :‬אָ נָּא הַ ֵשּׁם‪ ,‬עָ וִ ִ‬
‫אָ נָּא הַ ֵשּׁם‪ ,‬כַּ פֶּ ר נָא ָל ֲעוֹנוֹת וְ ל ְַפּ ָשׁעִ ים וְ ַלחֲטָ ִאים‪,‬‬
‫יתי וּבְ נֵי אַהֲרן עַ ם ְקדו ֶֹשׁי�‪,‬‬
‫אתי לְ פָ נֶי�‪ ,‬אֲ נִי וּבֵ ִ‬
‫יתי וְ ֶשׁפָּ ַשׁעְ ִתּי וְ ֶשׁחָ טָ ִ‬
‫ֶשׁעָ וִ ִ‬
‫משׁה עַ בְ דֶּ � )ויקרא טז‪ ,‬ל(‪:‬‬
‫כַּ כָּ תוּב בְּ תו ַֹרת ֶ‬
‫"כִּ י‪-‬בַ יּוֹם הַ זֶּה יְכַ פֵּ ר ֲעלֵיכֶם לְ טַ הֵ ר אֶ ְתכֶם‪ִ ,‬מכּל חַ טּאתֵ יכֶם לִ ְפנֵי ה' ִתּ ְטהָ רוּ"‪.‬‬
‫וְ הֵ ן ע ֹונִין אַח ֲָריו‪" :‬בָּ רוּ� ֵשׁם כְּ בוֹד מַ לְ כוּת ֹו לְ ע ֹולָם וָעֶ ד"‪.‬‬

‫‪ 1‬לשעיר המשתלח‪:‬‬
‫‪ 1.1‬קשר הכהן הגדול לשון של זהורית בין קרניו‪.‬‬
‫‪ 1.2‬העמידו מול השער שממנו היה משתלח לעזאזל‪.‬‬
‫‪ 2‬לשעיר הנשחט קשר לשון של זהורית בצווארו‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬ווידוי הכהן הגדול על חטאיו וחטאי אחיו הכהנים‬
‫‪ 3‬בא פעם שניה אל פרו‪:‬‬
‫‪ 3.1‬סמך ידיו עליו‪ ,‬והתוודה על עוונותיו ועוונות אחיו הכהנים‪.‬‬
‫‪ 3.2‬כשהכהנים והעם שמעו את השם המפורש‪ ,‬אמרו‪":‬ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫שחיטת הפר של הכהן הגדול‪,‬‬

‫וְקבֵּ ל בַּ ִמּז ְָרק אֶ ת ָדּמוֹ‪,‬‬
‫ְשׁחָ ט ֹו ִ‬
‫וּנְתָ נ ֹו לְ ִמי ֶשׁהוּא ְממָ ֵרס בּ ֹו עַ ל הָ רוֹבֵ ד הָ ְרבִ יעִ י ֶשׁבַּ הֵ יכָ ל‪ ,‬כְּ דֵ י ֶשׁלּא י ְִק ַרשׁ‪.‬‬
‫נָטַ ל מַ ְחתָּ ה וְ עָ לָה לְ ראשׁ הַ ִמּזְבֵּ ח‪,‬‬
‫ִימיּוֹת‪,‬‬
‫וּפנָּה גֶּחָ לִ ים אֵ ילָ� וְ אֵ ילָ�‪ ,‬וְ חוֹתֶ ה ִמן הַ ְמעֻכָּ לוֹת הַ ְפּנ ִ‬
‫ִ‬
‫וְ י ַָרד וְ ִהנִּיחָ הּ עַ ל הָ רוֹבֵ ד הָ ְרבִ יעִ י ֶשׁבָּ ֲעז ָָרה‪.‬‬

‫‪ 1‬שחט הכהן הגדול את פרו וקבל את הדם במזרק‪.‬‬
‫‪ 2‬נתן את המזרק עם הדם לכהן אחר למרס בו )לנער את הדם ולערבבו(‪.‬‬
‫‪ 3‬הכהן הממרס עמד על הרובד )שורת אבנים( הרביעית שמחוץ להיכל‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬הכנת המחתה עם הגחלים לצורך הקטרת הקטורת‬
‫‪ 1‬נטל הכהן מחתה ועלה לראש המזבח‪.‬‬
‫‪ 2‬אסף גחלים מעוכלות ונתנם במחתה וירד מהמזבח‪.‬‬
‫‪ 3‬הניח את המחתה עם הגחלים על הרובד הרביעי ליד הממרס‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫הבדלים בין יום הכפורים ובין ימים רגילים לגבי הקטרת הקטורת‬

‫וּמעָ ֶרה בְּ תוֹ� ֶשׁל זָהָ ב‪,‬‬
‫בְּ כָ ל יוֹם הָ יָה חוֹתֶ ה בְּ ֶשׁל כֶּסֶ ף ְ‬
‫וְ הַ יּוֹם חוֹתֶ ה בְּ ֶשׁל זָהָ ב וּבָ הּ הָ יָה מַ כְ נִיס‪.‬‬
‫לשׁת קַ בִּ ין‪,‬‬
‫וּמעָ ֶרה בְּ תוֹ� ֶשׁל ְשׁ ֶ‬
‫אַרבַּ עַ ת קַ בִּ ין‪ְ ,‬‬
‫בְּ כָ ל יוֹם חוֹתֶ ה בְּ ֶשׁל ְ‬
‫לשׁת קַ בִּ ין וּבָ הּ הָ יָה מַ כְ נִיס‪.‬‬
‫וְ הַ יּוֹם חוֹתֶ ה בְּ ֶשׁל ְשׁ ֶ‬
‫לשׁת קַ בִּ ין‪,‬‬
‫וּמעָ ֶרה בְּ תוֹ� ֶשׁל ְשׁ ֶ‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ :‬בְּ כָ ל יוֹם חוֹתֶ ה בְּ ֶשׁל ְסאָה ְ‬
‫לשׁת קַ בִּ ין‪ ,‬וּבָ הּ הָ יָה מַ כְ נִיס‪.‬‬
‫וְ הַ יּוֹם חוֹתֶ ה בְּ ֶשׁל ְשׁ ֶ‬
‫בְּ כָ ל יוֹם הָ יְתָ ה כְּ בֵ ָדה‪ ,‬וְ הַ יּוֹם קַ לָּה‪.‬‬
‫בְּ כָ ל יוֹם הָ יְתָ ה י ָָדהּ ְקצָ ָרה‪ ,‬וְ הַ יּוֹם אֲ רֻ כָּ ה‪.‬‬
‫בְּ כָ ל יוֹם הָ יָה זְהָ בָ הּ יָרק‪ ,‬וְ הַ יּוֹם אָדם; ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י ְמנַחֵ ם‪.‬‬
‫וּפ ַרס בֵּ ין הָ עַ ְרבַּ יִם‪ ,‬וְ הַ יּוֹם מו ִֹסיף ְמלא חָ ְפנָיו‪.‬‬
‫בְּ כָ ל יוֹם מַ ְק ִריב ְפּ ַרס בְּ ַשׁח ֲִרית ְ‬
‫בְּ כָ ל יוֹם הָ יְתָ ה ַדּקָּ ה‪ ,‬וְ הַ יּוֹם ַדּקָּ ה ִמן הַ ַדּקָּ ה‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת יומא ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת יומא‬

‫בס"ד‬

‫‪ 1‬הבדלים בטיב המחתה שחותה בה גחלים‪:‬‬
‫‪ 1.1‬ביום רגיל היה חותה במחתה של כסף ושופך את הגחלים לתוך מחתה של זהב‪.‬‬
‫‪ 1.2‬ביום הכפורים‪ ,‬היה חותה במחתה של זהב ובה היה נכנס לקודש‪.‬‬
‫‪ 2‬הבדל בגודל המחתה‪:‬‬
‫‪ 2.1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬ביום רגיל חותה במחתה של ‪ 4‬קבין ושופך למחתה של ‪ 3‬קבין‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬ביום הכפורים חותה במחתה של ‪ 3‬קבין ובה היה נכנס‪.‬‬
‫‪ 2.2‬רבי יוסי )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2.2.1‬ביום רגיל חותה במחתה של ‪ 6‬קבין ושופך למחתה של ‪ 3‬קבין‪.‬‬
‫‪ 2.2.2‬ביום כפור חותה בשל ‪ 3‬קבין ובה היה נכנס‪.‬‬
‫‪ 3‬הבדל במשקל המחתה‪:‬‬
‫‪ 3.1‬ביום רגיל המחתה הייתה כבדה )דופנה עבה(‪.‬‬
‫‪ 3.2‬ביום הכפורים‪ ,‬המחתה הייתה קלה )דופנה דק(‪.‬‬
‫‪ 4‬הבדל בידית המחתה‪:‬‬
‫‪ 4.1‬ביום רגיל ידית המחתה הייתה קצרה‪.‬‬
‫‪ 4.2‬ביום הכפורים ידית המחתה ארוכה‪.‬‬
‫‪ 5‬רבי מנחם‪ :‬הבדל בצבע הזהב‪:‬‬
‫‪ 5.1‬ביום רגיל צבע הזהב של המחתה שבה היה נכנס לקודש היה צהוב‪.‬‬
‫‪ 5.2‬ביום הכפורים צבע הזהב היה אדום‪.‬‬
‫‪ 6‬הבדל במספר הפעמים שהיו מקטירים קטורת‪:‬‬
‫‪ 6.1‬ביום רגיל מקטירים פעמיים‪ ,‬חצי מנה בבקר וחצי בנה בין הערביים‪.‬‬
‫‪ 6.2‬ביום הכפורים מוסיפים‪ ,‬קטורת מלוא חופניו שנכנסים אתה לקודש הקודשים‪.‬‬
‫‪ 6.3‬הבדל באיכות סממני הקטורת‪:‬‬
‫‪ 7‬ביום רגיל שחיקת סממני הקטורת הייתה ברמה של "דקה"‪.‬‬
‫‪ 8‬ביום הכפורים השחיקה הייתה ברמה של "דקה מן הדקה"‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬הבדלים נוספים שהיו במקדש בין יום הכפורים לשאר הימים‬

‫בְּ כָ ל יוֹם כּ ֲהנִים עוֹלִ ים בְּ ִמז ְָרח ֹו ֶשׁל ֶכּבֶ שׁ וְ יו ְֹר ִדין בְּ מַ ע ֲָרב ֹו‪,‬‬
‫וְ הַ יּוֹם כּהֵ ן גָּדוֹל ע ֹולֶה בָּ אֶ ְמצַ ע וְ יו ֵֹרד בָּ אֶ ְמצַ ע‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬לְ ע ֹולָם כּהֵ ן גָּדוֹל ע ֹולֶה בָּ אֶ ְמצַ ע וְ יו ֵֹרד בָּ אֶ ְמצַ ע‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫בְּ כָ ל יוֹם כּהֵ ן גָּדוֹל ְמקַ דֵּ שׁ י ָָדיו וְ ַרגְ לָיו ִמן הַ כִּ יּוֹר‪ ,‬וְ הַ יּוֹם ִמן הַ ִקּיתוֹן ֶשׁל זָהָ ב‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬לְ ע ֹולָם כּהֵ ן גָּדוֹל ְמקַ דֵּ שׁ י ָָדיו וְ ַרגְ לָיו ִמן הַ ִקּיתוֹן ֶשׁל זָהָ ב‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ 1‬הבדל בעליה ובירידה של הכהנים בכבש המזבח‪:‬‬
‫‪ 1.1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 1.1.1‬ביום רגיל כהנים עולים במזרח הכבש‪ ,‬ויורדים במערבו‪.‬‬
‫‪ 1.1.2‬ביום הכפורים כהן גדול עולה באמצע הכבש‪ ,‬וגם יורד באמצעו‪.‬‬
‫תמיד כהן גדול עולה באמצע ויורד באמצע‪.‬‬
‫‪ 1.2‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2‬הבדל בקידוש ידיים ורגליים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬ביום רגיל כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מהכיור‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬ביום הכפורים כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מקיתון )כד( של זהב‪.‬‬
‫תמיד כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מקיתון של זהב‪.‬‬
‫‪ 2.2‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫מספר המערכות שהיו על המזבח‬

‫אַרבַּ ע מַ ע ֲָרכוֹת‪ ,‬וְ הַ יּוֹם חָ מֵ שׁ; ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫בְּ כָ ל יוֹם הָ יוּ ָשׁם ְ‬
‫אַרבַּ ע‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ :‬בְּ כָ ל יוֹם ָשׁלשׁ‪ ,‬וְ הַ יּוֹם ְ‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬בְּ כָ ל יוֹם ְשׁ ַתּיִם‪ ,‬וְ הַ יּוֹם ָשׁלשׁ‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫בכל יום היו ‪ 4‬מערכות וביום כפור ‪.5‬‬

‫‪ 1‬רבי מאיר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2‬רבי יוסי‪:‬‬
‫‪ 2.1‬בכל יום היו ‪ 3‬מערכות )מערכה גדולה‪ ,‬מערכה של קטורת‪ ,‬מערכה לקיום האש(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬ביום הכפורים היו ‪ 4‬מערכות )מערכה נוספת לקטורת שמיוחדת ליום הכפורים(‪.‬‬
‫‪ 3‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬בכל יום היו ‪ 2‬מערכות וביום כפור ‪.3‬‬
‫====‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת יומא ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫בס"ד‬

‫מסכת יומא‬

‫פרק ה‬
‫הנושאים העיקריים שבפרק‪ :‬תיאור הקטרת הקטורת וההזאות של דם הפר ודם השעיר‬
‫משנה א‪ :‬תאור הקטרת הקטורת בקודש הקודשים ע"י הכהן הגדול‬

‫הו ִֹציאוּ ל ֹו אֶ ת הַ כַּ ף וְ אֶ ת הַ מַּ ְחתָּ ה‪,‬‬
‫וְ חָ פַ ן ְמלא חָ ְפנָיו וְ נָתַ ן לְ תוֹ� הַ כַּ ף‪.‬‬
‫הַ גָּדוֹל לְ ִפי ָגּ ְדלוֹ‪ ,‬וְ הַ קָּ טָ ן לְ ִפי קָ ְטנ ֹו‪ .‬וְ כָ � הָ יְתָ ה ִמ ָדּתָ הּ‪.‬‬
‫ימינ ֹו וְ אֶ ת הַ כַּ ף בִּ ְשמאלוֹ‪.‬‬
‫נָטַ ל אֶ ת הַ מַּ ְחתָּ ה בִּ ִ‬
‫הָ יָה ְמהַ לֵּ� בַּ הֵ יכָ ל‪ ,‬עַ ד ֶשׁמַּ גִּ יעַ לְ בֵ ין ְשׁתֵּ י הַ פָּ רכוֹת‪ ,‬הַ מַּ בְ ִדּילוֹת בֵּ ין הַ קּדֶ שׁ וּבֵ ין קדֶ שׁ הַ קֳּ ָד ִשׁים‪,‬‬
‫וּבֵ ינֵיהֶ ן אַ מָּ ה‪.‬‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ :‬לא הָ יְתָ ה ָשׁם אֶ לָּא פָּ רכֶת אַחַ ת בִּ לְ בַ ד‪,‬‬
‫ֶשׁ ֶנּאֱמַ ר )שמות כו‪ ,‬לג(‪" :‬וְ ִהבְ ִדּילָה הַ פָּ רכֶת ָלכֶם בֵּ ין הַ קּדֶ שׁ וּבֵ ין קדֶ שׁ הַ קֳּ ָד ִשׁים"‪.‬‬
‫ִימית ִמן הַ צָּ פוֹן‪.‬‬
‫הַ ִחיצ ֹונָה הָ יְתָ ה ְפּרוּפָ ה ִמן הַ ָדּרוֹם‪ ,‬וְ הַ ְפּנ ִ‬
‫ְמהַ לֵּ� בֵּ ינֵיהֶ ן‪ ,‬עַ ד ֶשׁמַּ גִּ יעַ לַצָּ פוֹן‪.‬‬
‫ִהגִּ יעַ לַצָּ פוֹן‪ ,‬הוֹפֵ � פָּ נָיו ל ַָדּרוֹם‪ְ ,‬מהַ לֵּ� לִ ְשמאל ֹו עִ ם הַ פָּ רכֶת‪ ,‬עַ ד ֶשׁהוּא מַ גִּ יעַ לָאָרוֹן‪.‬‬
‫ִהגִּ יעַ לָאָרוֹן‪ ,‬נוֹתֵ ן אֶ ת הַ מַּ ְחתָּ ה בֵּ ין ְשׁנֵי הַ בַּ ִדּים‪.‬‬
‫טרת עַ ל גַּ בֵּ י גֶּחָ לִ ים‪,‬‬
‫צָ בַ ר אֶ ת הַ ְקּ ֶ‬
‫וְ נ ְִתמַ לָּא כָּ ל הַ בַּ יִת כֻּלּ ֹו עָ ָשׁן‪.‬‬
‫יָצָ א וּבָ א ל ֹו בְּ דֶ ֶר� בֵּ ית כְּ נִיסָ תוֹ‪,‬‬
‫וּמ ְתפַּ לֵּל ְתּ ִפלָּה ְקצָ ָרה בַּ בַּ יִת הַ ִחיצוֹן‪,‬‬
‫ִ‬
‫וְ לא הָ יָה מַ אֲ ִרי� בִּ ְת ִפלָּתוֹ‪ֶ ,‬שׁלּא לְ הַ בְ עִ ית אֶ ת י ְִש ָראֵ ל‪.‬‬

‫‪ 1‬הוציאו לו כף של זהב ריקה מלשכת הכלים‪ ,‬ומחתה מלאה קטורת מלשכת בית אבטינס‪.‬‬
‫‪ 2‬חפן מלוא חופניו קטורת מהמחתה ונתנה לתוך הכף‪.‬‬
‫‪ 3‬ולא הייתה מידה קבועה‪ ,‬אלא מלא חופניו של הכהן זו מידתה‪.‬‬
‫‪ 4‬לקח את המחתה של הגחלים מהרובד הרביעי בימינו‪ ,‬ואת הכף עם הקטורת בשמאלו‪.‬‬
‫‪ 5‬נכנס להיכל לכיוון ‪ 2‬הפרוכות שמבדילות בין ההיכל ובין קודש הקודשים‪.‬‬
‫‪ 6‬המרחק בין הפרוכות היה אמה‪.‬‬
‫‪ 7‬רבי יוסי אומר‪ :‬הייתה שם רק פרוכת אחת‪.‬‬
‫‪ 8‬הפרוכת החיצונית‪ ,‬ראשה היה פתוח בצד דרום‪.‬‬
‫‪ 9‬הפרוכת הפנימית ראשה היה פתוח בצד צפון‪.‬‬
‫‪ 10‬נכנס מצד דרום אל בין ‪ 2‬הפרוכות‪ ,‬הלך ביניהם ויצא לקודש הקודשים מצד צפון‪.‬‬
‫‪ 11‬הלך בקודש הקודשים לכיוון דרום כשהפרוכת לשמאלו‪ ,‬עד שהגיע למקום ארון העדות‪.‬‬
‫‪ 12‬הניח את המחתה של הגחלים מול בין הבדים של הארון‪.‬‬
‫‪ 13‬חפן חזרה את הקטורת מהכף אל תוך חופניו‪ ,‬ונתנה על גבי הגחלים שבמחתה‪.‬‬
‫‪ 14‬המתין שם עד שהתמלא הבית עשן‪.‬‬
‫‪ 15‬יצא חזרה אל ההיכל בדרך שנכנס‪.‬‬
‫‪ 16‬בהגיעו להיכל התפלל תפילה קצרה על עם ישראל‪.‬‬
‫‪ 17‬לא האריך בתפילתו שלא להפחיד את העם‪ ,‬ויצא מההיכל לעזרה‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫תאור הנחת המחתה עם הגחלים בקודש הקודשים‬

‫ִמ ֶשּׁנִּטַּ ל הָ אָרוֹן‪,‬‬
‫וּשׁ ִתיָּה הָ יְתָ ה נ ְִק ֵראת‪,‬‬
‫יאים ִראשׁ ֹונִים‪ְ ,‬‬
‫אֶ בֶ ן הָ יְתָ ה ָשׁם ִמימוֹת נְבִ ִ‬
‫אָרץ ָשׁלשׁ אֶ ְצבָּ עוֹת‪ ,‬וְ עָ לֶיהָ הָ יָה נוֹתֵ ן‪.‬‬
‫גְּ בוֹהָ ה ִמן הָ ֶ‬

‫‪ 1‬אבן היתה בקודש הקודשים מימות נביאים ראשונים ו"שתיה" שמה‪.‬‬
‫‪ 2‬גובה האבן ‪ 3‬אצבעות‪.‬‬
‫‪ 3‬בבית שני על אותה אבן הניח הכהן את המחתה עם הגחלים ונתן לתוכה את הקטורת‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫תאור ההזאות של דם הפר בקודש הקודשים‬

‫נָטַ ל אֶ ת הַ ָדּם ִמ ִמּי ֶשׁהָ יָה ְממָ ֵרס בּוֹ‪,‬‬
‫נִכְ נַס לִ ְמקוֹם ֶשׁנִּכְ נַס‪ ,‬וְ עָ מַ ד בִּ ְמקוֹם ֶשׁעָ מַ ד‪,‬‬
‫וְ ִהזָּה ִממֶּ נּוּ אַחַ ת לְ מַ עְ לָה וְ ֶשׁבַ ע לְ מַ טָּ ה‪,‬‬
‫וְ לא הָ יָה ִמ ְתכַּ וֵּן לְ הַ זּוֹת לא לְ מַ עְ לָה וְ לא לְ מַ טָּ ה אֶ לָּא כְּ מַ ְצלִ יף‪.‬‬
‫וְ כָ � הָ יָה מ ֹונֶה‪:‬‬
‫אַרבַּ ע‪ ,‬אַחַ ת וְ חָ מֵ שׁ‪ ,‬אַחַ ת ו ֵָשׁשׁ‪ ,‬אַחַ ת ו ֶָשׁבַ ע"‪.‬‬
‫וּשׁ ַתּיִם‪ ,‬אַחַ ת וְ ָשׁלשׁ‪ ,‬אַחַ ת וְ ְ‬
‫"אַחַ ת‪ ,‬אַחַ ת וְ אַחַ ת‪ ,‬אַחַ ת ְ‬
‫יָצָ א וְ ִהנִּיח ֹו עַ ל כַּ ן הַ זָּהָ ב ֶשׁבַּ הֵ יכָ ל‪.‬‬

‫‪ 1‬לאחר שסיים תפילתו הקצרה‪ ,‬נטל את המזרק עם דם הפר ממי שהיה ממרס בו‪.‬‬
‫‪ 2‬חזר לקודש הקודשים למקום שהיה בשעת הקטרת הקטורת‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת יומא ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת יומא‬

‫בס"ד‬

‫‪ 3‬הזה מן הדם הזאה אחת כלפי מעלה ו‪ 7 -‬הזאות כלפי מטה‪.‬‬
‫‪ 4‬לא התכוון להזות על חודה העליון של הכפורת ולא על עובייה‪.‬‬
‫‪ 5‬התכוון להצליף באוויר כנגד הפרוכת‪.‬‬
‫‪ 6‬כשמנה את ההזאות‪ ,‬לראשונה מנה אחת‪ ,‬לאחרות הזכיר גם את הראשונה‪.‬‬
‫‪ 7‬כשסיים להזות יצא מקודש הקודשים והניח את המזרק עם שארית הדם על כן הזהב שבהיכל‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫תאור הזאת דם השעיר בקודש הקודשים‬

‫הֵ בִ יאוּ ל ֹו אֶ ת הַ ָשּׂעִ יר‪,‬‬
‫וְקבֵּ ל בַּ ִמּז ְָרק אֶ ת ָדּמוֹ‪.‬‬
‫ְשׁחָ ט ֹו ִ‬
‫נִכְ נַס לִ ְמקוֹם ֶשׁנִּכְ נַס‪ ,‬וְ עָ מַ ד בִּ ְמקוֹם ֶשׁעָ מַ ד‪,‬‬
‫וְ ִהזָּה ִממֶּ נּוּ אַחַ ת לְ מַ עְ לָה וְ ֶשׁבַ ע לְ מַ טָּ ה‪ ,‬וְ לא הָ יָה ִמ ְתכַּ וֵּן לְ הַ זּוֹת לא לְ מַ עְ לָה וְ לא לְ מַ טָּ ה‪ ,‬אֶ לָּא כְּ מַ ְצלִ יף‪.‬‬
‫וּשׁ ַתּיִם‪ ,‬וְ כוּ'"‪.‬‬
‫וְ כָ � הָ יָה מ ֹונֶה‪" :‬אַחַ ת‪ ,‬אַחַ ת וְ אַחַ ת‪ ,‬אַחַ ת ְ‬
‫יָצָ א וְ ִהנִּיח ֹו עַ ל כַּ ן הַ ֵשּׁנִי ֶשׁהָ יָה בַּ הֵ יכָ ל‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬לא הָ יָה ָשׁם אֶ לָּא כַּ ן אֶ חָ ד בִּ לְ בַ ד‪ .‬נָטַ ל ַדּם הַ פָּ ר וְ ִהנִּיחַ ַדּם הַ ָשּׂעִ יר‪,‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫וְ ִהזָּה ִממֶּ נּוּ עַ ל הַ פָּ רכֶת ֶשׁכְּ ֶנגֶד הָ אָרוֹן ִמבַּ חוּץ‪,‬‬
‫אַחַ ת לְ מַ עְ לָה וְ ֶשׁבַ ע לְ מַ טָּ ה‪ ,‬וְ לא הָ יָה ִמ ְתכַּ וֵּן וְ כוּ'‪ .‬וְ כָ � הָ יָה מ ֹונֶה‪ ,‬וְ כוּ'‪.‬‬
‫נָטַ ל ַדּם הַ ָשּׂעִ יר וְ ִהנִּיחַ ַדּם הַ פָּ ר‪,‬‬
‫וְ ִהזָּה ִממֶּ נּוּ עַ ל הַ פָּ רכֶת ֶשׁכְּ ֶנגֶד הָ אָרוֹן ִמבַּ חוּץ‪ ,‬אַחַ ת לְ מַ עְ לָה וְ ֶשׁבַ ע לְ מַ טָּ ה‪ ,‬וְ כוּ'‪.‬‬
‫עֵ ָרה ַדּם הַ פָּ ר לְ תוֹ� ַדּם הַ ָשּׂעִ יר‪ ,‬וְ נָתַ ן אֶ ת הַ מָּ לֵא בָּ ֵריקָ ן‪.‬‬

‫‪ 1‬לאחר שהניח את שארית דם הפר על הכן יצא לעזרה‪.‬‬
‫‪ 2‬הביאו לו את השעיר שעלה עליו הגורל להשם‪.‬‬
‫‪ 3‬שחטו וקבל במזרק את דמו‪.‬‬
‫‪ 4‬נכנס עם המזרק לקודש הקודשים‪.‬‬
‫‪ 5‬הזה את הדם כמו שהזה את דם הפר )אחת למעלה‪ ,‬ו‪ 7 -‬למטה(‪.‬‬
‫‪ 6‬יצא מקודש הקודשים והניח את המזרק עם שארית הדם על כן‪.‬‬
‫‪ 7‬על איזה כן הניח את המזרק עם דם השעיר ?‬
‫‪ 7.1‬תנא קמא‪ 2 :‬כנים היו שם והניח את דם השעיר על הכן השני‪.‬‬
‫‪ 7.2‬רבי יהודה‪:‬‬
‫‪ 7.2.1‬כן אחד היה שם‪.‬‬
‫‪ 7.2.2‬לקח את המזרק עם דם הפר מהכן‪ ,‬והניח במקומו את המזרק עם דם השעיר‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬הזאת דם הפר ודם השעיר בהיכל‬
‫‪ 1‬הלך הכהן הגדול עם דם הפר אל הפרוכת בצד של ההיכל‪ ,‬כנגד הארון מבחוץ‪.‬‬
‫‪ 2‬הזה הזאה אחת בכוון מעלה ו‪ 7 -‬הזאות בכוון מטה‪,‬‬
‫‪ 3‬לא התכוון להזות למעלה או למטה אלא להצליף כלפי מעלה וכלפי מטה‪.‬‬
‫‪ 4‬חזר והניח את שארית דם הפר ולקח את שארית דם השעיר‪.‬‬
‫‪ 5‬הזה מדם השעיר אל מול הפרוכת שבהיכל‪ ,‬כשם שהזה מדם הפר‪.‬‬
‫‪ 6‬ערבב יחד את שאריות הדמים שהיו בשני המזרקים‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬הזאת הדם על קרנות מזבח הזהב‬

‫"וְ יָצָ א אֶ ל‪-‬הַ ִמּזְבֵּ ח אֲ ֶשׁר לִ ְפנֵי‪-‬ה'" )ויקרא טז‪ ,‬יח( זֶה ִמזְבַּ ח הַ זָּהָ ב‪.‬‬
‫ִה ְת ִחיל ְמחַ טֵּ א וְ יו ֵֹרד‪.‬‬
‫מֵ הֵ יכָ ן הוּא מַ ְת ִחיל? ִמקֶּ ֶרן ִמז ְָר ִחית‪ְ -‬צפ ֹונִית‪ְ ,‬צפ ֹונִית‪-‬מַ ֲע ָרבִ ית‪ ,‬מַ ע ֲָרבִ ית‪ְ -‬דּרו ִֹמית‪ְ ,‬דּרו ִֹמית‪ִ -‬מז ְָר ִחית‪,‬‬
‫ִימי‪.‬‬
‫ְמקוֹם ֶשׁהוּא מַ ְת ִחיל בַּ חַ טָּ את עַ ל ִמזְבֵּ חַ הַ ִחיצוֹן‪ִ ,‬מ ָשּׁם הָ יָה גּוֹמֵ ר עַ ל ִמזְבֵּ חַ הַ ְפּנ ִ‬
‫וּמחַ טֵּ א‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬בִּ ְמקוֹמ ֹו הָ יָה עוֹמֵ ד ְ‬
‫וְ עַ ל ֻכּלָּן הָ יָה נוֹתֵ ן ִמלְּ מַ טָּ ה לְ מַ עְ לָה‪ ,‬חוּץ ִמזּ ֹו ֶשׁהָ יְתָ ה לְ פָ נָיו‪ֶ ,‬שׁעָ לֶיהָ הָ יָה נוֹתֵ ן ִמלְ מַ עְ לָה לְ מַ טָּ ה‪.‬‬

‫‪ 1‬הלך הכהן הגדול להזות את השאריות על מזבח הזהב שבהיכל‪.‬‬
‫‪ 2‬הזה על קרנות המזבח מלמעלה למטה לפי הסדר הבא‪:‬‬
‫‪ 2.1‬על קרן מזרחית צפונית‪.‬‬
‫‪ 2.2‬על קרן צפונית מערבית‪.‬‬
‫‪ 2.3‬על קרן מערבית דרומית‪.‬‬
‫‪ 2.4‬על קרן דרומית מזרחית‪.‬‬
‫‪ 3‬מהקרן שבה התחיל להזות במזבח שבעזרה‪ ,‬בקרן זו גמר במזבח שבהיכל‪.‬‬
‫‪ 4‬כיצד היה מזה‪:‬‬
‫‪ 4.1‬תנא קמא‪ :‬עמד ליד כל קרן והזה עליה מלמעלה למטה‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת יומא ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת יומא‬

‫בס"ד‬

‫‪ 4.2‬רבי אליעזר‪:‬‬
‫‪ 4.2.1‬עמד בקרן מזרחית צפונית )שבא התחיל את ההזאות( ומשם הזה על כל הקרנות‪.‬‬
‫‪ 4.2.2‬על כל הקרנות הזה מלמטה למעלה‪.‬‬
‫‪ 4.2.3‬על קרן שעומד לידה הזה מלמעלה למטה‪.‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫סיום ההזאות על מזבח הזהב ושפיכת שאריות הדמים‬

‫ִהזָּה עַ ל טָ הֳר ֹו ֶשׁל ִמזְבֵּ חַ ֶשׁבַ ע ְפּעָ ִמים‪,‬‬
‫וּשׁי ֵָרי הַ ָדּם הָ יָה שׁוֹפֵ � עַ ל יְסוֹד מַ ע ֲָרבִ י ֶשׁל ִמזְבֵּ חַ הַ ִחיצוֹן‪,‬‬
‫ְ‬
‫וְ ֶשׁל ִמזְבֵּ חַ הַ ִחיצוֹן הָ יָה שׁוֹפֵ � עַ ל יְסוֹד ְדּרו ִֹמי‪.‬‬
‫אֵ לּוּ וָאֵ לּוּ ִמ ְתעָ ְרבִ ין בָּ אַ מָּ ה וְ יו ְֹצ ִאין לְ נַחַ ל ִק ְדרוֹן‪,‬‬
‫וְ נ ְִמכָּ ִרין לַגַּ ָנּנִין לְ זֶבֶ ל‪ ,‬וּמ ֹועֲלִ ין בָּ הֶ ן‪.‬‬

‫‪ 1‬לאחר סיום ההזאות על קרנות מזבח הזהב‪ ,‬הזה על החלק העליון של המזבח ‪ 7‬פעמים‪.‬‬
‫‪ 2‬הדם שנשאר‪:‬‬
‫‪ 2.1‬לאחר הזאה על מזבח הזהב‪ ,‬שפכו בנקב המערבי שהיה ביסוד של המזבח‪.‬‬
‫‪ 2.2‬לאחר הזאה על מזבח החיצון‪ ,‬שפכו בנקב הדרומי שהיה ביסוד של המזבח‪.‬‬
‫‪ 3‬שאריות הדם בשני הנקבים התערבבו באמת המים שבעזרה‪ ,‬והמשיכו לנחל קדרון‪.‬‬
‫‪ 4‬שאריות הדם היו נמכרים לגננים‪ ,‬והנהנה מהם ללא תשלום מעל בהקדש‪.‬‬
‫משנה ז‪:‬‬

‫מה הדין אם השתבש הסדר של עבודת הכהן הגדול ביום הכפורים ?‬

‫פּוּרים הָ אָמוּר עַ ל הַ סֵּ דֶ ר‪,‬‬
‫ֲשה יוֹם הַ כִּ ִ‬
‫כָּ ל מַ ע ֵ‬
‫ֲשה ַל ֲחבֵ ר ֹו‪ ,‬לא עָ ָשה כְּ לוּם‪.‬‬
‫ִאם ִה ְק ִדּים מַ ע ֶ‬
‫ִה ְק ִדּים ַדּם הַ ָשּׂעִ יר לְ ַדם הַ פָּ ר‪ַ ,‬יחֲזר וְ ַיזֶּה ִמ ַדּם הַ ָשּׂעִ יר לְ אַחַ ר ַדּם הַ פָּ ר‪.‬‬
‫וְ ִאם עַ ד ֶשׁלּא גָּמַ ר אֶ ת הַ מַּ ָתּנוֹת ֶשׁבִּ ְפנִים‪ ,‬נ ְִשׁפַּ � הַ ָדּם‪,‬‬
‫יָבִ יא ָדּם אַחֵ ר וְ ַיחֲזר וְ ַיזֶּה בַּ ְתּ ִחלָּה בִּ ְפנִים‪.‬‬
‫וְ כֵן בַּ הֵ יכָ ל‪ ,‬וְ כֵן בְּ ִמזְבַּ ח הַ זָּהָ ב‪,‬‬
‫ֶשׁ ֻכּלָּן כַּ פָּ ָרה בִּ ְפנֵי עַ ְצמָ ן‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר וְ ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן או ְֹמ ִרים‪ִ :‬מ ְמּקוֹם ֶשׁפָּ סַ ק‪ִ ,‬מ ָשּׁם הוּא מַ ְת ִחיל‪.‬‬

‫‪ 1‬כל עבודות שעובד הכהן הגדול בקודש הקודשים ובהיכל צריכים להיות על הסדר‪.‬‬
‫‪ 2‬אם הקדים פעולה מאוחרת ועשאה מוקדם יותר צריך לחזור ולעשותה על הסדר‪.‬‬
‫‪ 3‬אם הזה תחילה מדם השעיר ואח"כ מדם הפר‪:‬‬
‫‪ 3.1‬אם מדובר בהזאות שבהיכל‪ ,‬יחזור ויזה מדם השעיר‪.‬‬
‫‪] 3.2‬אם מדובר בהזאות שבקודש הקודשים‪ ,‬יחזור וישחט שעיר אחר ויזה מדמו‪[.‬‬
‫‪ 4‬אם נשפך דם הפר או דם השעיר קודם שסיים כל ההזאות‪:‬‬
‫‪ 4.1‬תנא קמא‪ :‬אם לא סיים את ההזאות‪:‬‬
‫‪ 4.1.1‬אם בקודש הקודשים‪ ,‬ישחט בהמה חדשה ויתחיל את ההזאות בקודש הקודשים מחדש‪.‬‬
‫‪ 4.1.2‬אם בהיכל‪ ,‬ישחט בהמה חדשה ויתחיל את ההזאות שבהיכל מחדש‪.‬‬
‫‪ 4.1.3‬אם על מזבח הזהב ‪ ,‬ישחט בהמה חדשה ויתחיל את המתנות על המזבח מחדש‪.‬‬
‫‪ 4.1.4‬כל הזאה מהווה כפרה לעצמה ואם הסתימה‪ ,‬אין צורך לחזור עליה‪.‬‬
‫‪ 4.2‬רבי אליעזר ורבי שמעון )ואין הלכה כמותם(‪:‬‬
‫‪ 4.2.1‬אינו צריך לחזור ולהזות את מה שכבר היזה )כגון‪ :‬אם גמר ‪ 3‬הזהות ממשיך מהרביעית(‪.‬‬
‫‪ 4.2.2‬מביא דם אחר במקום הדם שנשפך‪ ,‬וממשיך את ההזאות ממקום שפסק‪.‬‬
‫פרק ו‬
‫הנושאים העיקריים שבפרק‪ :‬דינים הקשורים לשעיר המשתלח ולתהליך שילוחו למדבר‪.‬‬
‫משנה א‪ :‬דין אחידות בשני השעירים‬

‫פּוּרים‪ִ ,‬מ ְצוָתָ ן ֶשׁיּ ְִהיוּ ְשׁ ֵניהֶ ן ָשׁוִ ין בְּ מַ ְראֶ ה‪ ,‬וּבְ קוֹמָ ה‪ ,‬וּבְ ָד ִמים‪ ,‬וּבִ לְ ִקיחָ תָ ן כְּ אֶ חָ ד‪.‬‬
‫ְשׁנֵי ְשעִ ֵירי יוֹם הַ כִּ ִ‬
‫וְ אַף עַ ל ִפּי ֶשׁאֵ ינָן ָשׁוִ ין‪ ,‬כְּ ֵשׁ ִרין‪ .‬לָקַ ח אֶ חָ ד הַ יּוֹם וְ אֶ חָ ד לְ מָ חָ ר‪ ,‬כְּ ֵשׁ ִרין‪.‬‬
‫ַשּׁנִי‪.‬‬
‫מֵ ת אֶ חָ ד מֵ הֶ ן‪ִ ,‬אם עַ ד ֶשׁלּא ִהגְ ִריל מֵ ת‪ ,‬יִקַּ ח זוּג ל ֵ‬
‫וְ ִאם ִמ ֶשּׁ ִהגְ ִריל מֵ ת‪ ,‬יָבִ יא זוּג אַחֵ ר וְ יַגְ ִריל ֲעלֵיהֶ ם בַּ ְתּ ִחלָּה‪ ,‬וְ יאמַ ר‬
‫ַשּׁם" י ְִתקַ יֵּם ַתּ ְחתָּ יו"‪.‬‬
‫ִאם ֶשׁל ֵשׁם מֵ ת‪" :‬זֶה ֶשׁעָ לָה עָ לָיו הַ גּו ָֹרל "ל ֵ‬
‫וְ ִאם ֶשׁל ֲעזָאזֵל מֵ ת‪" :‬זֶה ֶשׁעָ לָה עָ לָיו הַ גּו ָֹרל " ַל ֲעזָאזֵל" י ְִתקַ יֵּם ַתּ ְחתָּ יו"‪.‬‬
‫וְ הַ ֵשּׁ ִני‪ ,‬י ְִרעֶ ה עַ ד ֶשׁיּ ְִסתָּ אֵ ב וְ יִמָּ כֵר‪ ,‬וְ י ְִפּלוּ ָדּמָ יו לִ נ ְָדבָ ה‪,‬‬
‫ֶשׁאֵ ין חַ טַּ את ִצבּוּר מֵ תָ ה‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬תָּ מוּת‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫ְהוּדה‪ :‬נ ְִשׁפַּ � הַ ָדּם‪ ,‬יָמוּת הַ ִמּ ְשׁ ַתּלֵּחַ ;‬
‫וְ עוֹד אָמַ ר ַרבִּ י י ָ‬
‫מֵ ת הַ ִמּ ְשׁ ַתּלֵּחַ ‪ ,‬י ִָשּׁפֵ � הַ ָדּם‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת יומא ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת יומא‬

‫בס"ד‬

‫‪ 1‬שני השעירים צריכים להיות שווים בנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ 1.1‬בצבעם‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בקומתם‪.‬‬
‫‪ 1.3‬במחיר שמשלמים עבורם‪.‬‬
‫‪ 1.4‬בזמן קנייתם‪.‬‬
‫‪ 2‬בדיעבד‪ ,‬אם אינם שווים באחד מהדברים דלעיל‪ ,‬גם כן כשרים‪.‬‬
‫‪ 3‬אם מת אחד מהשעירים לפני ההגרלה‪ ,‬ייקח שעיר אחר במקומו‪.‬‬
‫‪ 4‬אם מת לאחר ההגרלה‪ ,‬יקנו ‪ 2‬שעירים חדשים ויחזרו על ההגרלה‪.‬‬
‫‪ 4.1‬אם של "שם" מת‪ ,‬יאמר הכהן‪" :‬השעיר שעלה בגורל ל"השם" יהיה תחתיו"‪.‬‬
‫‪ 4.2‬אם של "עזאזל" מת‪ ,‬יאמר הכהן‪" :‬השעיר שעלה בגורל "לעזאזל" יהיה תחתיו"‪.‬‬
‫‪ 5‬מי מ‪ 3 -‬השעירים החיים יישאר לעבודת המקדש ?‬
‫‪ 5.1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 5.1.1‬השני מההגרלה האחרונה ירעה עד שיסתאב ויימכר‪ ,‬ודמיו ילכו לעולות נדבה‪.‬‬
‫‪ 5.1.2‬השעיר הוא חטאת צבור ולכן אין ממיתים אותה‪.‬‬
‫‪ 5.2‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 5.2.1‬ימות השעיר השני מההגרלה הראשונה‪.‬‬
‫‪ 5.2.2‬הצבור יתכפר בזוג החדש‪.‬‬
‫‪ 6‬אם נשפך דם של השעיר הנשחט‪:‬‬
‫‪ 6.1‬יעשו הגרלה חדשה‪.‬‬
‫‪ 6.2‬תנא קמא‪ :‬השעיר שעלה עליו הגורל ל"השם"‪ ,‬יבוא במקום השעיר שנשחט‪.‬‬
‫ימות השעיר השני ויתכפר הצבור בזוג החדש‪.‬‬
‫‪ 6.3‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 7‬אם מת השעיר המשתלח לאחר שנשחט השעיר ל"השם"‪ ,‬ולא הושלמו ההזאות‪:‬‬
‫‪ 7.1‬תישפך שארית הדם‪.‬‬
‫‪ 7.2‬יגרילו הגרלה חדשה ויתכפר הציבור ב‪ 2 -‬השעירים החדשים‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫אמירת הוידוי של הכהן הגדול על השעיר המשתלח‬

‫בָּ א ל ֹו אֵ צֶ ל ָשעִ יר הַ ִמּ ְשׁ ַתּלֵּחַ ‪,‬‬
‫וּמ ְתוַדֶּ ה‪.‬‬
‫וְ סוֹמֵ � ְשׁתֵּ י י ָָדיו עָ לָיו ִ‬
‫וְ כָ � הָ יָה אוֹמֵ ר‪ :‬אָ נָּא הַ ֵשּׁם‪ ,‬עָ ווּ‪ ,‬פָּ ְשׁעוּ‪ ,‬חָ ְטאוּ לְ פָ נֶי� עַ ְמּ� בֵּ ית י ְִש ָראֵ ל‪.‬‬
‫אָ נָּא בַּ ֵשּׁם‪ ,‬כַּ פֶּ ר נָא ָל ֲעוֹנוֹת וְ ל ְַפּ ָשׁ ִעים וְ ַלחֲטָ ִאים‪ֶ ,‬שׁעָ ווּ וְ ֶשׁפָּ ְשׁעוּ וְ ֶשׁחָ ְטאוּ לְ פָ נֶי� עַ ְמּ� בֵּ ית י ְִש ָראֵ ל‪,‬‬
‫משׁה עַ בְ דֶּ �‪ ,‬לֵאמר )ויקרא טז‪ ,‬ל(‪:‬‬
‫כַּ כָּ תוּב בְּ תו ַֹרת ֶ‬
‫"כִּ י‪-‬בַ יּוֹם הַ זֶּה יְכַ פֵּ ר ֲעלֵיכֶם לְ טַ הֵ ר אֶ ְתכֶם‪ִ ,‬מכּל חַ טּאתֵ יכֶם לִ ְפנֵי ה' ִתּ ְטהָ רוּ"‪.‬‬
‫פרשׁ ֶשׁהוּא יוֹצֵ א ִמ ִפּי כּהֵ ן גָּדוֹל‪,‬‬
‫וְ הַ כּ ֲהנִים וְ הָ עָ ם הָ עו ְֹמ ִדים בָּ ֲעז ָָרה‪ ,‬כְּ ֶשׁהָ יוּ שו ְֹמעִ ים ֵשׁם הַ ְמ ָ‬
‫וּמ ְשׁ ַתּחֲוִ ים וְ נו ְֹפלִ ים עַ ל ְפּנֵיהֶ ם‪ ,‬וְ או ְֹמ ִרים‪" :‬בָּ רוּ� ֵשׁם כְּ בוֹד מַ לְ כוּת ֹו לְ ע ֹולָם וָעֶ ד"‪.‬‬
‫הָ יוּ כּו ְֹרעִ ים ִ‬

‫‪ 1‬לאחר שסיים הכהן הגדול את כל ההזאות‪ ,‬בא אל השעיר המשתלח‪ ,‬שעמד בשער המזרח‪.‬‬
‫‪ 2‬סמך ידו עליו והתוודה על עוונות בני ישראל‪.‬‬
‫‪ 3‬כשהכהנים והעם היו שומעים את השם המפורש יוצא מפי כהן גדול‪:‬‬
‫‪ 3.1‬היו כורעים ומשתחווים ונופלים על פניהם‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אומרים‪" :‬ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫מי הוליך את השעיר למדבר ?‬

‫ְמסָ ר ֹו לְ ִמי ֶשׁהָ יָה מוֹלִ יכוֹ‪ .‬הַ כּל כְּ ֵשׁ ִרין לְ הוֹלִ יכוֹ‪,‬‬
‫ִיחין אֶ ת י ְִש ָראֵ ל לְ הוֹלִ יכוֹ‪.‬‬
‫אֶ לָּא ֶשׁעָ שׁוּ הַ כּ ֲהנִים גְּ דוֹלִ ים ְקבַ ע וְ לא הָ יוּ מַ נּ ִ‬
‫ֲשה וְ הוֹלִ יכ ֹו עַ ְר ְסלָא‪ ,‬וְ י ְִש ָראֵ ל הָ יָה‪.‬‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י יוֹסֵ י‪ :‬מַ ע ֶ‬

‫‪ 1‬מסר את השליח למי שהיה מיועד לכך‪ ,‬וכולם כשרים להוליך את השעיר‪.‬‬
‫‪ 2‬נהגו הכהנים הגדולים לא לאפשר לישראלים להוליך את השעיר‪ ,‬אלא רק לכהנים‪.‬‬
‫‪ 3‬רבי יוסי‪ :‬העיד שישראל ששמו ערסלא הוליך פעם את השעיר למדבר‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫תאור הולכת השעיר למדבר‬

‫וְ ֶכבֶ שׁ עָ שׁוּ ל ֹו‪,‬‬
‫ִמ ְפּנֵי הַ בַּ בְ לִ יִּים ֶשׁהָ יוּ ְמתַ לְּ ִשׁים בִּ ְשעָ רוֹ‪,‬‬
‫וְ או ְֹמ ִרים לוֹ‪" :‬טל וָצֵ א‪ ,‬טל וָצֵ א" !‬
‫ְרוּשׁ ַליִם הָ יוּ ְמלַוִּ ין אוֹת ֹו עַ ד סֻ כָּ ה הָ ִראשׁ ֹונָה‪.‬‬
‫יק ֵירי י ָ‬
‫ִמ ִ‬
‫ירוּשׁ ַליִם וְ עַ ד צוּק‪ִ ,‬תּ ְשׁעִ ים ִריס‪ִ ,‬שׁבְ עָ ה וּמֶ חֱצָ ה לְ כָ ל ִמיל‪.‬‬
‫עֶ ֶשר סֻ כּוֹת ִמ ָ‬

‫‪ 1‬עשו כבש מיוחד מהעזרה עד מחוץ לעיר עבור המשלח והשעיר המשתלח‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת יומא ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת יומא‬

‫בס"ד‬

‫‪ 1.1‬עשו את הכבש כיוון שהבבליים היו תולשים בשערו של המשלח כדי שיזדרז‪.‬‬
‫‪ 1.2‬הבבליים היו אומרים לו‪ ,‬קח את השעיר מהר ואל תשהה את עוונותינו אצלנו‪.‬‬
‫‪ 2‬חשובי ירושלים היו מלווים את המשלח עד הסוכה הראשונה‪.‬‬
‫‪ 3‬עשר סוכות היו בדרך מירושלים עד הצוק שבו היו דוחפים את השעיר לעזאזל‪.‬‬
‫‪ 4‬המרחק בין הסוכות בדרך עד לעזאזל‪:‬‬
‫‪ 4.1‬המרחק מירושלים לצוק היה ‪ 90‬ריס‪ 7.5 ,‬ריס לכל מיל‪) .‬שהם ‪ 12‬מיל(‬
‫‪) 4.2‬מירושלים עד לסוכה הראשונה היה מיל‪ .‬מכל סוכה לחברתה גם כן מיל‪(.‬‬
‫‪) 4.3‬מהסוכה האחרונה עד הצוק המרחק היה ‪ 2‬מיל‪(.‬‬
‫משנה ה‪ :‬המשך תאור הולכת השעיר למדבר‬

‫עַ ל כָּ ל סֻ כָּ ה וְ סֻ כָּ ה או ְֹמ ִרים לוֹ‪" :‬ה ֲֵרי מָ זוֹן ַוה ֲֵרי מַ יִם"‪.‬‬
‫וּמלַוִּ ין אוֹת ֹו ִמסֻּ כָּ ה לְ סֻ כָּ ה‪,‬‬
‫ְ‬
‫חוּץ מֵ אַחֲר ֹונָה ֶשׁבָּ הֶ ן‪ֶ ,‬שׁאֵ ינ ֹו מַ גִּ יעַ עִ מּ ֹו לַצּוּק‪ ,‬אֶ לָּא עוֹמֵ ד מֵ ָרחוֹק וְ רוֹאֶ ה אֶ ת מַ ע ֲָשיו‪.‬‬

‫‪ 1‬בכל סוכה הושיבו אנשים ערב יום הכפורים‪.‬‬
‫‪ 2‬כשהגיע המשלח לסוכה‪ ,‬הציעו לו אוכל ומים‪.‬‬
‫‪ 3‬מכל סוכה ליוו את המשלח עד הסוכה הבאה‪.‬‬
‫‪ 4‬מהסוכה האחרונה ליוו את המשלח רק מיל אחד‪ ,‬ומשם ראו את התקדמותו‪.‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫סיום תהליך שליחת השעיר למדבר‬

‫מֶ ה הָ יָה עו ֶֹשה? ח ֹולֵק לָשׁוֹן ֶשׁל זְהו ִֹרית‪,‬‬
‫חֶ ְצי ֹו קָ ַשׁר בַּ סֶּ לַע וְחֶ ְצי ֹו קָ ַשׁר בֵּ ין ְשׁתֵּ י קַ ְרנָיו‪,‬‬
‫ֲשה אֵ בָ ִרים אֵ בָ ִרים‪.‬‬
‫ְוּדחָ פ ֹו לַאֲ חו ָֹריו; וְ הוּא ִמ ְתגַּ לְ גֵּל וְ יו ֵֹרד‪ ,‬וְ לא הָ יָה מַ גִּ יעַ ַלח ֲִצי הָ הָ ר‪ ,‬עַ ד ֶשׁ ַנּע ָ‬
‫בָּ א וְ י ַָשׁב ל ֹו ַתּחַ ת סֻ כָּ ה אַחֲר ֹונָה עַ ד ֶשׁתֶּ ח ֱַשׁ�‪.‬‬
‫וּמֵ אֵ ימָ תַ י ְמטַ מֵּ א בְּ ג ִָדים?‬
‫וּשׁ ַליִם‪.‬‬
‫ִמ ֶשּׁיֵּצֵ א חוּץ לְ חוֹמַ ת יְר ָ‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ִ :‬מ ָשּׁעַ ת ְדּ ִחיָּת ֹו לַצּוּק‪.‬‬

‫‪ 1‬המשלח מחלק את הלשון הזהורית לשניים‪.‬‬
‫‪ 2‬חצי הוא קושר בסלע וחצי קושר בין קרני השעיר‪.‬‬
‫‪ 3‬המשלח דוחף את השעיר לאחוריו‪ ,‬ובנופלו מהסלע השעיר מתפרק איברים איברים‪.‬‬
‫‪ 4‬השליח חוזר ממקום שילוח השעיר אל הסוכה האחרונה וממתין שם עד שתחשך‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬ממתי המשלח מטמא את בגדיו ?‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪ :‬משעה שיוצא מחומות העיר בדרכו למדבר‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי שמעון )ואין הלכה כמותו(‪ :‬משעה שדוחף את השעיר מראש הצוק‪.‬‬
‫משנה ז‪:‬‬

‫הפעולות העשו בפר ובשעיר שנשאר במקדש‬

‫בָּ א ל ֹו אֵ צֶ ל פַּ ר וְ ָשעִ יר הַ נּ ְִש ָר ִפין‪.‬‬
‫מוּריהֶ ן‪,‬‬
‫ְק ָרעָ ן וְ הו ִֹציא אֶ ת אֵ ֵ‬
‫נְתָ נָן בַּ מָּ גִ יס‪ ,‬וְ ִה ְק ִט ָירן עַ ל גַּ בֵּ י הַ ִמּזְבֵּ חַ ‪.‬‬
‫ְקלָעָ ן בַּ ִמּ ְקלָעוֹת וְ הו ִֹציאָן לְ בֵ ית הַ ְשּׂ ֵרפָ ה‪.‬‬
‫וּמֵ אֵ ימָ תַ י ְמטַ ְמּ ִאין בְּ ג ִָדים?‬
‫ִמ ֶשּׁיּ ְֵצאוּ חוּץ לְ חוֹמַ ת הָ ֲעז ָָרה‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר‪ִ :‬מ ֶשּׁיִּצַּ ת הָ אוּר בְּ רֻ בָּ ן‪.‬‬

‫‪ 1‬לאחר שליחת השעיר‪ ,‬חזר הכהן לטפל בפר ובשעיר שכבר היזה את דמם‪.‬‬
‫‪ 2‬קרע את בשרם והוציא את אימוריהם‪) .‬החלקים הקרבים על המזבח(‪.‬‬
‫‪ 3‬נתנם בקערה )"מגיס"( כדי שיקטירו אותם כשיגיע הזמן לכך‪.‬‬
‫‪ 4‬קלע את הפר והשעיר על ‪ 2‬מוטות ושלח אותם ביד אחרים לבית השריפה‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬ממתי העוסקים בהוצאתם לבית השריפה מטמאים בגדים ?‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪ :‬משעה שיוציאום מחוץ לחומות העזרה‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי שמעון )ואין הלכה כמותו(‪ :‬משעה שהאש אוחזת ברובן‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬הכהן הגדול מחכה להמשך העבודות עד שיגידו לו שהגיע השעיר למדבר‬

‫אָמרוּ ל ֹו לְ כהֵ ן גָּדוֹל‪ִ " :‬הגִּ יעַ ָשעִ יר ל ִַמּ ְדבָּ ר"‪.‬‬
‫ְ‬
‫וּמ ַנּיִן הָ יוּ יו ְֹדעִ ין ֶשׁ ִהגִּ יעַ ָשעִ יר ל ִַמּ ְדבָּ ר?‬
‫ִ‬
‫סּוּד ִרין‪ ,‬וְ יו ְֹדעִ ין ֶשׁ ִהגִּ יעַ ָשעִ יר ל ִַמּ ְדבָּ ר‪.‬‬
‫ִיפין בַּ ָ‬
‫וּמנ ִ‬
‫ַדּ ְרכִּ יּוֹת הָ יוּ עו ִֹשין‪ְ ,‬‬
‫לשׁה ִמילִ ין‪.‬‬
‫ירוּשׁ ַליִם וְ עַ ד בֵּ ית ִחדּוּד ֹו ְשׁ ָ‬
‫ְהוּדה‪ַ :‬והֲלא ִסימָ ן גָּדוֹל הָ יָה לָהֶ ם ! ִמ ָ‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י י ָ‬
‫הוֹלְ כִ ין ִמיל‪ ,‬וְ ח ֹוז ְִרין ִמיל‪ ,‬וְ שׁו ִֹהין כְּ דֵ י ִמיל‪ ,‬וְ יו ְֹדעִ ין ֶשׁ ִהגִּ יעַ ָשעִ יר ל ִַמּ ְדבָּ ר‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת יומא ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת יומא‬

‫בס"ד‬

‫ַרבִּ י י ְִשׁמָ עֵ אל אוֹמֵ ר‪ַ :‬והֲלא ִסימָ ן אַחֵ ר הָ יָה לָהֶ ם !‬
‫לָשׁוֹן ֶשׁל זְהו ִֹרית הָ יָה קָ שׁוּר עַ ל ִפּ ְתח ֹו ֶשׁל הֵ יכָ ל‪,‬‬
‫וּכְ ֶשׁ ִהגִּ יעַ ָשעִ יר ל ִַמּ ְדבָּ ר הָ יָה הַ לָּשׁוֹן מַ לְ בִּ ין‪ֶ .‬שׁ ֶנּאֱמַ ר )ישעיה א‪ ,‬יח(‪:‬‬
‫"אם‪-‬י ְִהיוּ חֲטָ אֵ יכֶם כַּ ָשּׁנִים כַּ ֶשּׁלֶג יַלְ בִּ ינוּ"‪.‬‬
‫ִ‬

‫‪ 1‬כשמגיע השעיר למדבר אומרים זאת לכהן הגדול כדי שיוכל להמשיך בעבודתו‪.‬‬
‫‪ 2‬כיצד יודעים שהגיע השעיר למדבר ?‬
‫‪ 2.1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬היו מעמידים צופים)"דרכיות"( בכל הדרך מירושלים עד הצוק‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬כשראה הצופה העומד קרוב לצוק שהמשלח דוחף את השעיר הוא נפנף בסודר לחברו‪.‬‬
‫‪ 2.1.3‬החבר גם כן נפנף בסודר לצופה אחר‪ ,‬וכך עברה הידיעה עד למקדש‪.‬‬
‫‪ 2.2‬רבי יהודה‪:‬‬
‫‪ 2.2.1‬היה להם סימן‪ :‬המרחק מהמקדש עד תחילת המדבר )"בית חידודו"(‪ ,‬הוא ‪ 3‬מיל‪.‬‬
‫‪ 2.2.2‬מלווים את המשלח מיל אחד‪ .‬חוזרים מיל אחד וממתינים מיל אחד‪.‬‬
‫‪ 2.2.3‬אח"כ הכהן הגדול יכול להמשיך בעבודתו‪.‬‬
‫‪ 2.3‬רבי ישמעאל )מתאר נוהג שהיה קודם שקשרו לשון זהורית בקרניו של השעיר(‪:‬‬
‫‪ 2.3.1‬לשון של זהורית היה קשור בפתחו של ההיכל‪.‬‬
‫‪ 2.3.2‬כשהגיע השעיר למדבר היה הלשון מלבין‪.‬‬
‫פרק ז‬
‫הנושאים העיקריים שבפרק‪ :‬סיום עבודת יום הכפורים‪ ,‬סדר הקרבת הקרבנות‪ ,‬בגדי כהן גדול ובגדי‬
‫כהן הדיוט‪ ,‬שאלה באורים ותומים‪.‬‬
‫משנה א‪ :‬קריאה בתורה ע"י הכהן הגדול‬

‫בָּ א ל ֹו כּהֵ ן גָּדוֹל לִ ְקרוֹת‪.‬‬
‫ִאם ָרצָ ה לִ ְקרוֹת בְּ בִ גְ דֵ י בוּץ‪ ,‬קו ֵֹרא‪ ,‬וְ ִאם לא‪ ,‬קו ֵֹרא בְּ ִא ְצ ְטלִ ית לָבָ ן ִמ ֶשּׁלּוֹ‪.‬‬
‫חַ זַּן הַ כְּ נֶסֶ ת נוֹטֵ ל סֵ פֶ ר תּו ָֹרה וְ נו ְֹתנ ֹו לְ ראשׁ הַ כְּ נֶסֶ ת‪ ,‬וְ ראשׁ הַ כְּ נֶסֶ ת נו ְֹתנ ֹו ל ְַסּגַ ן‪ ,‬וְ הַ ְסּגַ ן נו ְֹתנ ֹו לְ כהֵ ן גָּדוֹל‪,‬‬
‫וּמקַ בֵּ ל וְ קו ֵֹרא עוֹמֵ ד‪ ,‬וְ קו ֵֹרא "אַח ֲֵרי מוֹת" וְ "אַ � בֶּ עָ שׁוֹר"‪.‬‬
‫וְ כהֵ ן גָּדוֹל עוֹמֵ ד ְ‬
‫אתי לִ ְפנֵיכֶ ם כָּ תוּב כָּ אן"‪.‬‬
‫וְ ג ֹולֵל סֵ פֶ ר תּו ָֹרה וּמַ נִּיח ֹו בְּ חֵ יקוֹ‪ ,‬וְ אוֹמֵ ר‪" :‬יוֹתֵ ר ִממַּ ה ֶשּׁקָּ ָר ִ‬
‫קוּדים קו ֵֹרא עַ ל פֶּ ה‪.‬‬
‫"וּבֶ עָ שׁוֹר" ֶשׁבְּ חוּמַ שׁ הַ ְפּ ִ‬
‫וּמבָ ֵר� עָ לֶיהָ ְשׁמ ֹונֶה בְּ ָרכוֹת‪:‬‬
‫ְ‬
‫עַ ל הַ תּו ָֹרה‪ ,‬וְ עַ ל הָ עֲבו ָֹדה‪ ,‬וְ עַ ל הַ הו ָֹדאָה‪ ,‬וְ עַ ל ְמ ִחילַת הֶ עָ וֹן‪ ,‬וְ עַ ל הַ ִמּ ְק ָדּשׁ בִּ ְפנֵי עַ ְצמוֹ‪,‬‬
‫ְרוּשׁ ַליִם בִּ ְפנֵי עַ ְצמָ הּ(‪ ,‬וְ עַ ל הַ כּ ֲהנִים בִּ ְפנֵי עַ ְצמָ ן‪,‬‬
‫וְ עַ ל י ְִש ָראֵ ל בִּ ְפנֵי עַ ְצמָ ן‪) ,‬וְ עַ ל י ָ‬
‫וְ עַ ל ְשׁאָר הַ ְתּ ִפלָּה‪.‬‬

‫‪ 1‬לאחר שהודיעו שבא השעיר למדבר‪ .‬ניגש הכהן הגדול לקרוא בתורה‪.‬‬
‫‪ 2‬יכול לקרוא בתורה בבגדי לבן )"בגדי בוץ"( או בחלוק לבן שלו‪.‬‬
‫‪ 3‬שמש בית הכנסת )"חזן הכנסת"( שהיה בהר הבית‪ ,‬נוטל ספר תורה‪.‬‬
‫‪ 4‬מעבירו לראש הכנסת‪ ,‬וזה מעבירו לסגן הכהן הגדול‪ ,‬והסגן מעבירו לכהן הגדול‪.‬‬
‫‪ 5‬הכהן הגדול קורא בעמידה בפרשת "אחרי מות" ואח"כ בפרשת "אך בעשור"‪.‬‬
‫‪ 6‬גולל את הספר ואומר לעם‪" :‬יותר ממה שקראתי‪ ,‬כתוב כאן"‪.‬‬
‫‪ 7‬וקורא בעל פה פרשת "בעשור לחודש השביעי" הכתובה בספר במדבר‪.‬‬
‫‪ 8‬בסיום הקריאה מברך הכהן הגדול שמונה ברכות‪.‬‬
‫‪ 9‬מסיים בתפילה לישועה של עם ישראל‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫קריאת התורה ושריפת הפר והשעיר‬

‫הָ רוֹאֶ ה כּהֵ ן גָּדוֹל כְּ ֶשׁהוּא קו ֵֹרא‪ ,‬אֵ ינ ֹו ר ֹואֶ ה פַּ ר וְ ָשעִ יר הַ נּ ְִש ָר ִפים‪.‬‬
‫וְ הָ רוֹאֶ ה פַּ ר וְ ָשעִ יר הַ נּ ְִש ָר ִפים‪ ,‬אֵ ינ ֹו רוֹאֶ ה כּהֵ ן גָּדוֹל כְּ ֶשׁהוּא קו ֵֹרא‪.‬‬
‫וּמ ֶלאכֶת ְשׁנֵיהֶ ן ָשׁוָה כְּ אַחַ ת‪.‬‬
‫וְ לא ִמ ְפּנֵי ֶשׁאֵ ינ ֹו ַר ַשּׁאי‪ ,‬אֶ לָּא ֶשׁהָ יְתָ ה דֶּ ֶר� ְרחוֹקָ ה‪ְ ,‬‬

‫‪ 1‬הרואה את הכהן הגדול קורא בתורה‪ ,‬לא יכול לראות את שריפת הפר והשעיר‪.‬‬
‫‪ 2‬הרואה את שריפת הפר והשעיר‪ ,‬לא יכול לראות את הכהן הגדול קורא בתורה‪.‬‬
‫‪ 3‬שני הדברים האלה נעשים באותו זמן‪ ,‬ובמרחק גדול זה מזה‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫תהליך החלפת בגדים‬

‫ִאם בְּ בִ גְ דֵ י בוּץ קו ֵֹרא‪ִ ,‬קדֵּ שׁ י ָָדיו וְ ַרגְ לָיו‪,‬‬
‫פָּ ַשׁט י ַָרד וְ טָ בַ ל‪ ,‬עָ לָה וְ נ ְִס ַתּפַּ ג‪.‬‬
‫הֵ בִ יאוּ ל ֹו בִּ גְ דֵ י זָהָ ב‪ ,‬וְ לָבַ שׁ וְ ִקדֵּ שׁ י ָָדיו וְ ַרגְ לָיו‪,‬‬
‫וְ יָצָ א וְ עָ ָשה אֶ ת אֵ יל ֹו וְ אֶ ת אֵ יל הָ עָ ם‪,‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת יומא ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת יומא‬

‫בס"ד‬

‫ימים בְּ נֵי ָשׁנָה; ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר‪.‬‬
‫וְ אֶ ת ִשׁבְ עַ ת כְּ בָ ִשים ְתּ ִמ ִ‬
‫ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר‪ :‬עִ ם תָּ ִמיד ֶשׁל ַשׁחַ ר הָ יוּ ְק ֵרבִ ין‪ ,‬וּפַ ר הָ ע ֹולָה‪,‬‬
‫ֲשה בַּ חוּץ )הָ יוּ ְק ֵרבִ ין( עִ ם תָּ ִמיד ֶשׁל בֵּ ין הָ עַ ְרבַּ יִם‪.‬‬
‫וְ ָשעִ יר הַ ַנּע ֶ‬

‫‪ 1‬אם הכהן הגדול קרא בבגדי לבן מקדש ידיים ורגליים לכבוד הורדת הבגדים‪.‬‬
‫‪) 2‬אם קרא בבגדים שלו‪ ,‬אינו מקדש ידיים ורגליים‪ ,‬כיון שכבר קידש קודם(‪.‬‬
‫‪ 3‬טובל במקווה ומתנגב‪.‬‬
‫‪ 4‬לובש בגדי זהב‪ ,‬ומקדש ידיים ורגליים לכבודם‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬סדר הקרבת הקרבנות‬
‫‪ 1‬רבי אליעזר‪:‬‬
‫‪ 1.1‬תחילה תמיד של שחר ‪ :‬ואח"כ עבודות היום שבבגדי לבן ואח"כ‪:‬‬
‫‪ 1.1.1‬הקריב את אילו ואת איל העם ) שהם עולתו ועולת העם(‬
‫‪] 1.1.2‬וכן את אימורי הפר והשעיר הפנימיים[‬
‫‪ 1.2‬קודם לתמיד של בין הערביים‪:‬‬
‫‪ 1.2.1‬הקריב שבעת הכבשים )של מוספים(‪.‬‬
‫‪] 1.2.2‬וכן פר העולה ושעיר החטאת הנעשה בחוץ[‬
‫‪ 2‬רבי עקיבא‪:‬‬
‫‪ 2.1‬תמיד של שחר‪ .‬ואח"כ‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬פר העולה ושבעה כבשים של מוסף )כולם עולות(‪.‬‬
‫‪] 2.1.2‬ואח"כ הקטרת הקטורת ומתן דם הפר ודם השעיר[‬
‫‪ 2.2‬קודם לתמיד של בין הערביים הקריב את שעיר הנעשה בחוץ )חטאת(‪.‬‬
‫]וכן אילו של כהן גדול‪ ,‬איל העם ואימורי הפר והשעיר הפנימיים[‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫המשך עבודת הכהן הגדול לאחר הקרבת הקרבנות‬

‫ִקדֵּ שׁ י ָָדיו וְ ַרגְ לָיו‪ ,‬וּפָ ַשׁט‪,‬‬
‫וְ י ַָרד וְ טָ בַ ל וְ עָ לָה וְ נ ְִס ַתּפַּ ג‪.‬‬
‫הֵ בִ יאוּ ל ֹו בִּ גְ דֵ י לָבָ ן‪ ,‬וְ לָבַ שׁ‪ ,‬וְ ִקדֵּ שׁ י ָָדיו וְ ַרגְ לָיו‪.‬‬
‫נִכְ נַס לְ הו ִֹציא אֶ ת הַ כַּ ף וְ אֶ ת הַ מַּ ְחתָּ ה‪.‬‬
‫ִקדֵּ שׁ י ָָדיו וְ ַרגְ לָיו וּפָ ַשׁט‪,‬‬
‫וְ י ַָרד וְ טָ בַ ל‪ ,‬עָ לָה וְ נ ְִס ַתּפַּ ג‪.‬‬
‫הֵ בִ יאוּ ל ֹו בִּ גְ דֵ י זָהָ ב וְ לָבַ שׁ‪ ,‬וְ ִקדֵּ שׁ י ָָדיו וְ ַרגְ ָליו‪,‬‬
‫טרת ֶשׁל בֵּ ין הָ עַ ְרבַּ יִם וּלְ הֵ טִ יב אֶ ת הַ נֵּרוֹת‪.‬‬
‫וְ נִכְ נַס לְ הַ ְק ִטיר ְק ֶ‬
‫וְ ִקדֵּ שׁ י ָָדיו וְ ַרגְ לָיו‪ ,‬וּפָ ַשׁט‪.‬‬
‫הֵ בִ יאוּ ל ֹו בִּ גְ דֵ י עַ ְצמוֹ‪ ,‬וְ לָבַ שׁ‪.‬‬

‫וּמלַוִּ ין אוֹת ֹו עַ ד בֵּ יתוֹ‪.‬‬
‫ְ‬
‫וְ יוֹם טוֹב הָ יָה עו ֶֹשה לְ א ֹו ֲהבָ יו‪ ,‬בְּ ָשׁעָ ה ֶשׁיָּצָ א בְּ ָשׁלוֹם ִמן הַ קּדֶ שׁ‪.‬‬

‫‪ 1‬קידש ידיים ורגליים ופשט את בגדי הזהב‪.‬‬
‫‪ 2‬טבל והתנגב‪.‬‬
‫‪ 3‬לבש בגדי לבן וקידש ידיים ורגליים‪.‬‬
‫‪ 4‬נכנס להוציא את הכף והמחתה של הקטורת מקודש הקודשים‪.‬‬
‫‪ 5‬קידש ידיים רגליים ופשט את בגדי הלבן‪.‬‬
‫‪ 6‬טבל והתנגב‪.‬‬
‫‪ 7‬לבש בגדי זהב‪ ,‬וקידש ידיים ורגליים‪.‬‬
‫‪ 8‬נכנס להיכל להקטיר קטורת של בין הערביים‪ ,‬ולהיטיב את הנרות‪.‬‬
‫‪ 9‬קידש ידיים ורגליים‪ ,‬ופשט את בגדי הזהב‪.‬‬
‫‪ 10‬לבש את בגדיו שלו ויצא מהעזרה‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬לאחר שסיים את עבודתו‬
‫‪ 1‬כל העם היו מלווים אותו לביתו‪.‬‬
‫‪ 2‬עשה משתה ויו"ט לאוהביו‪ ,‬שיצא בשלום מהקודש ולא אירע לו פסול‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬בגדי כהן גדול ובגדי כהן הדיוט‬

‫וּמ ְצנֶפֶ ת וְ אַבְ נֵט‪.‬‬
‫וּמכְ נְסַ יִם ִ‬
‫אַרבָּ עָ ה‪ :‬בִּ כְ תֹ נֶת ִ‬
‫כּהֵ ן גָּדוֹל ְמ ַשׁמֵּ שׁ בִּ ְשׁמ ֹונָה כֵּלִ ים‪ ,‬וְ הַ הֶ ְדיוֹט בְּ ְ‬
‫וּמעִ יל ו ִָציץ‪.‬‬
‫מו ִֹסיף עָ לָיו כּהֵ ן גָּדוֹל‪ :‬ח ֶֹשׁן וְ אֵ פוֹד ְ‬
‫אוּרים וְ תֻ ִמּים‪.‬‬
‫בְּ אֵ לּוּ ִנ ְשׁאָלִ ין בְּ ִ‬
‫וְ אֵ ין נ ְִשׁאָלִ ין אֶ לָּא לַמֶּ לֶ� וּלְ בֵ ית ִדּין‪ ,‬וּלְ ִמי ֶשׁהַ ִצּבּוּר צָ ִרי� בּוֹ‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת יומא ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת יומא‬

‫בס"ד‬

‫‪ 1‬כהן הדיוט משמש בקודש ב‪ 4 -‬בגדים והם‪ :‬כותנת‪ ,‬מכנסיים‪ ,‬אבנט ומצנפת‪.‬‬
‫‪ 2‬כהן גדול מוסיף ולובש ‪ 4‬בגדים נוספים והם‪ :‬חושן‪ ,‬אפוד‪ ,‬מעיל וציץ‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬שאלה באורים ותומים‬
‫‪ 1‬כאשר שואלים באורים ותומים‪ ,‬הכהן הגדול לבוש בכל ‪ 8‬הבגדים‪.‬‬
‫‪ 2‬שואלים באורים ותומים עבור מלך‪ ,‬עבור בית דין ועבור מי שהצבור צריכים לו‪.‬‬
‫פרק ח‬
‫הנושאים העיקריים שבפרק‪ :‬עינויים שחייבים בהם ביום הכפורים‪ ,‬ספק פיקוח נפש‪,‬‬
‫צורת הכפרה על עוונות שונים‪.‬‬
‫מושגים‬

‫העלם אחד‪ :‬אדם שעבר בשגגה על שני איסורים או יותר כיון שלא ידע שהיום הוא יום שבת או יום כפורים הרי שעבר‬
‫על האיסורים האלה בהעלם אחד‪ .‬לגבי קרבן חטאת שיש להביא במקרה זה יש הבדל אם ‪ 2‬האיסורים הם‬
‫מאותו סוג או לא‪ .‬לדוגמא אכילה ושתיה ביום הכפורים שהם מאותו סוג של איסור‪ ,‬חייב עליהם חטאת‬
‫אחת‪ ,‬לעומת אכילה ועשית מלאכה ביום הכפורים שהם ‪ 2‬איסורים שונים‪ ,‬חייב עליהם ‪ 2‬חטאות‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬עינויים שחייבים בהם ביום הכפורים‬

‫פּוּרים אָסוּר בַּ אֲ כִ ילָה וּבִ ְשׁ ִתיָּה וּבִ ְר ִחיצָ ה וּבְ סִ יכָ ה‪ ,‬וּבִ נְעִ ילַת הַ סַּ נ ְָדּל וּבְ תַ ְשׁ ִמיש הַ ִמּטָּ ה‪.‬‬
‫יוֹם הַ כִּ ִ‬
‫וְ הַ מֶּ לֶ� וְ הַ כַּ לָּה י ְִרחֲצוּ אֶ ת ְפּנֵיהֶ ם‪ ,‬וְ הַ חַ יָּה ִתּנְעל אֶ ת הַ סַּ נ ְָדּל; ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר‪,‬‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹס ִרין‪.‬‬

‫‪ 1‬עינוי מאכילה ושתיה‪.‬‬
‫‪ 2‬עינוי מרחצה‪.‬‬
‫‪ 3‬עינוי מסיכה‪.‬‬
‫‪ 4‬עינוי מנעילת הסנדל )נעילת נעלי עור(‪.‬‬
‫‪ 5‬עינוי מתשמיש המיטה‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬הקלות בעינויים שניתנו למלך‪ ,‬ליולדת ולכלה‬
‫‪ 1‬רבי אליעזר‪:‬‬
‫‪ 1.1‬מלך וכלה )ב‪ 30-‬ימים לאחר הנישואים(‪ ,‬יכולים לרחוץ פניהם‪.‬‬
‫‪ 1.2‬ליולדת מותר לנעול נעלי עור‪.‬‬
‫‪ 1.3‬חכמים )ואין הלכה כמותם(‪ :‬אוסרים גם במלך‪ ,‬גם בכלה וגם ביולדת‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫שיעור האכילה והשתיה שמתחייבים בהם כרת ביום הכפורים‬

‫הָ א ֹוכֵל כְּ כוֹתֶ בֶ ת הַ גַּ סָּ ה כָּ מוֹהָ וּכְ ְגַרעִ ינָתָ הּ‪,‬‬
‫וְ הַ שּׁוֹתֶ ה ְמלא לֻגְ מָ יו‪ ,‬חַ יָּב‪.‬‬
‫כָּ ל הָ אכָ לִ ין ִמ ְצטָ ְר ִפין לְ כַ כּוֹתֶ בֶ ת‪,‬‬
‫וְ כָ ל הַ מַּ ְשׁ ִקין ִמ ְצטָ ְר ִפין לִ ְמלא לֻגְ מָ יו‪.‬‬
‫הָ א ֹוכֵל וְ שׁוֹתֶ ה‪ ,‬אֵ ין ִמ ְצטָ ְר ִפין‪.‬‬

‫‪ 1‬שעור אכילה‪ :‬נפח של כותבת הגסה )תמרה גדולה( עם גרעינה‪.‬‬
‫‪ 2‬שעור שתיה‪ :‬מידת מלוא לוגמיו‪.‬‬
‫‪ 3‬מאכלים שונים שכל אחד מהם פחות מהשיעור‪ ,‬מצטרפים יחד‪.‬‬
‫‪ 4‬משקים שונים שכל אחד מהם פחות מהשיעור האסור‪ ,‬מצטרפים יחד‪.‬‬
‫‪ 5‬אוכל ומשקה שכל אחד מהם פחות מהשיעור האסור אינם מצטרפים‪.‬‬
‫משנה ג'‪ :‬דין מי שעבר על איסורים שונים ביום הכפורים‬

‫אָכַ ל וְ ָשׁתָ ה בְּ הֶ עְ לֵם אֶ חָ ד‪ ,‬אֵ ינ ֹו חַ יָּב אֶ לָּא חַ טָּ את אַחַ ת‪.‬‬
‫אָכַ ל וְ עָ ָשה ְמלָאכָ ה‪ ,‬חַ יָּב ְשׁתֵּ י חַ טָּ אוֹת‪.‬‬

‫אָכַ ל אכָ לִ ין ֶשׁאֵ ינָן ְראוּיִין לַאֲ כִ ילָה‪ ,‬וְ ָשׁתָ ה מַ ְשׁ ִקין ֶשׁאֵ ינָן ְראוּיִין לִ ְשׁ ִתיָּה‪ ,‬וְ ָשׁתָ ה ִציר א ֹו מֻ ְריָס‪ ,‬פָּ טוּר‪.‬‬

‫‪ 1‬אכל ושתה בהעלם אחד )ראה מושגים(‪ ,‬חייב חטאת אחת‪.‬‬
‫‪ 2‬אכל ועשה מלאכה בהעלם אחד‪ ,‬חייב בשתי חטאות‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬אכל דבר שאינו ראוי לאכילה או שתה משקה שאינו ראוי לשתיה‪ ,‬פטור מכרת‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫חינוך ילדים להתענות ביום הכפורים‬

‫פּוּרים‪,‬‬
‫הַ ִתּינוֹקוֹת‪ ,‬אֵ ין ְמעַ נִּין אוֹתָ ן בְּ יוֹם הַ כִּ ִ‬
‫אֲ בָ ל ְמחַ נְּכִ ין אוֹתָ ם לִ ְפנֵי ָשׁנָה וְ לִ ְפנֵי ְשׁנָתַ יִם‪ ,‬בִּ ְשׁבִ יל ֶשׁיּ ְִהיוּ ְרגִ ילִ ין בַּ ִמּ ְצוֹת‪.‬‬

‫‪ 1‬אין מחנכים את הקטנים להתענות קודם הגיל שקבעו חכמים‪.‬‬
‫‪ 2‬מחנכים את הקטנים לצום מספר שעות‪ ,‬שנה או שנתיים קודם חיובם )בר מצוה ובת מצוה(‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת יומא ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת יומא‬

‫בס"ד‬
‫משנה ה‪ :‬דין מעוברת וחולה ביום הכפורים‬

‫ֻעבְּ ָרה ֶשׁהֵ ִריחָ ה‪ ,‬מַ אֲ כִ ילִ ין אוֹתָ הּ עַ ד ֶשׁתָּ ִשׁיב נ ְַפ ָשׁהּ‪.‬‬
‫יאין;‬
‫ח ֹולֶה‪ ,‬מַ אֲ כִ ילִ ין אוֹת ֹו עַ ל ִפּי בְּ ִק ִ‬
‫יאין‪ ,‬מַ אֲ כִ ילִ ין אוֹת ֹו עַ ל ִפּי עַ ְצמוֹ‪ ,‬עַ ד ֶשׁיּאמַ ר" " ַדּי"‪.‬‬
‫וְ ִאם אֵ ין ָשׁם בְּ ִק ִ‬

‫‪ 1‬מעוברת שמתאוה לאכול‪ ,‬ואם לא תאכל‪ ,‬היא וולדה מסתכנים‪ ,‬יש להאכילה כרצונה‪.‬‬
‫‪ 2‬האכלת חולה‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם רופאים קובעים שסכנה היא לחולה לצום‪ ,‬יש להאכילו‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם אין רופאים והחולה אומר שהוא חייב לאכול‪ ,‬יש להאכילו‪.‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫האכלת אדם במאכלים אסורים במצב של פקוח נפש‬

‫ִמי ֶשׁאָחֲז ֹו בֻּלְ מוֹס‪ ,‬מַ אֲ כִ ילִ ין אוֹת ֹו אֲ ִפלּוּ ְדּבָ ִרים ְטמֵ ִאים עַ ד ֶשׁיֵּאוֹרוּ עֵ ינָיו‪.‬‬
‫ִמי ֶשׁנּ ְָשׁכ ֹו ֶכּלֶב שׁוֹטֶ ה‪,‬‬
‫אֵ ין מַ אֲ כִ ילִ ין אוֹת ֹו מֵ חֲצַ ר כָּ בֵ ד ֶשׁלּ ֹו‪.‬‬
‫וְ ַרבִּ י מַ ְתיָא בֶּ ן חָ ָרשׁ מַ ִתּיר‪.‬‬
‫וְ עוֹד אָמַ ר ַרבִּ י מַ ְתיָא בֶּ ן חָ ָרשׁ‪ :‬הַ חו ֵֹשׁש בִּ גְ ר ֹונ ֹו‪ ,‬מַ ִטּילִ ין ל ֹו סַ ם בְּ תוֹ� ִפּיו בַּ ַשּׁבָּ ת‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא ְספֵ ק נְפָ שׁוֹת‪,‬‬
‫וְ כָ ל ְספֵ ק נְפָ שׁוֹת דּוֹחֶ ה אֶ ת הַ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬

‫‪ 1‬מי שנמצא בסכנת רעב‪ ,‬מותר להאכילו אפילו בדברים אסורים עד שתחלוף הסכנה‪.‬‬
‫‪ 2‬אדם שנשכו כלב שוטה‪:‬‬
‫‪ 2.1‬תנא קמא‪ :‬אין להאכילו מיותרת הכבד של הכלב‪ ,‬כיון שרפואה זו מפוקפקת‪.‬‬
‫‪ 2.2‬רבי מתיא בן חרש‪ :‬מותר להאכילו מיותרת הכבד של הכלב‪.‬‬
‫‪ , 3‬עוד מוסיף רבי מתיא בן חרש‪:‬‬
‫‪ 3.1‬החושש בפיו או בשיניו בשבת‪ ,‬מותר לתת לו תרופה‪ ,‬משום סכנת נפשות‪.‬‬
‫‪ 3.2‬כל ספק סכנת נפשות‪ ,‬דוחה את השבת‪.‬‬
‫משנה ז‪:‬‬

‫האם מותר לסלק מפולת כשיש חשש שמישהו קבור תחתיה ?‬

‫ִמי ֶשׁנּ ְָפלָה עָ לָיו מַ פּלֶת‪,‬‬
‫סָ פֵ ק הוּא ָשׁם‪ ,‬סָ פֵ ק אֵ ינ ֹו ָשׁם‪ ,‬סָ פֵ ק חַ י‪ ,‬סָ פֵ ק מֵ ת‪,‬‬
‫סָ פֵ ק נָכְ ִרי‪ ,‬סָ פֵ ק י ְִש ָראֵ ל‪ְ ,‬מפַ ְקּ ִחין עָ לָיו אֶ ת הַ גַּ ל‪.‬‬
‫ְמצָ אוּהוּ חַ י‪ְ ,‬מפַ ְקּ ִחין עָ לָיו‪,‬‬
‫וְ ִאם מֵ ת‪ַ ,‬ינִּיחוּהוּ‪.‬‬

‫‪ 1‬אם יש ספק שמישהו קבור תחת המפולת מותר לסלקה‪.‬‬
‫‪ 2‬אם יש ספק אם הוא חי או שכבר מת‪ ,‬מותר לסלקה‪.‬‬
‫‪ 3‬אם יש ספק אם נפלה המפולת על נכרי או ישראל‪ ,‬מותר לסלקה‪.‬‬
‫‪ 4‬לאחר שמצאו את האדם‪:‬‬
‫‪ 4.1‬אם הוא חי ממשיכים לסלק את המפולת‪.‬‬
‫‪ 4.2‬אם הוא מת‪ ,‬מפסיקים‪ ,‬ומניחים אותו שם‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬כיצד מכפרים על עוונות מסוגים שונים ?‬

‫חַ טָּ את וְ אָ ָשׁם ו ַַדּאי ְמכַ ְפּ ִרין‪.‬‬
‫פּוּרים ְמכַ ְפּ ִרין עִ ם הַ ְתּשׁוּבָ ה‪.‬‬
‫ִמיתָ ה וְ יוֹם הַ כִּ ִ‬
‫ֲשה‪,‬‬
‫ֲשה וְ עַ ל לא תַ ע ֶ‬
‫ְתּשׁוּבָ ה ְמכַ פֶּ ֶרת עַ ל עֲבֵ רוֹת קַ לּוֹת‪ ,‬עַ ל ע ֵ‬
‫פּוּרים וִ יכַ פֵּ ר‪.‬‬
‫וְ עַ ל הַ חֲמוּרוֹת ִהיא תּ ֹולָה‪ ,‬עַ ד ֶשׁיָּבוֹא יוֹם הַ כִּ ִ‬

‫‪ 1‬קרבן חטאת או אשם ודאי‪ ,‬מכפרים על אותם עוונות שהם באים עליהם‪.‬‬
‫‪ 2‬מיתה מכפרת על חטאים שאדם שב עליהם בתשובה לפני מותו‪.‬‬
‫‪ 3‬יום כפור מכפר על חטאים שאדם שב בתשובה עליהם ביום כפור‪.‬‬
‫‪ 4‬תשובה )לבדה( מכפרת על עבירות קלות שהן‪:‬‬
‫‪ 4.1‬זדון במצות עשה או לאו הניתק לעשה‪.‬‬
‫‪] 4.2‬על שגגה במצוות לא תעשה שיש עמה מלקות[‪.‬‬
‫‪ 5‬על עבירות חמורות‪:‬‬
‫‪ 5.1‬תשובה תולה )מגינה על החוטא מפני העונש(‪.‬‬
‫‪ 5.2‬יום הכפורים מכפר‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬מגבלות של חזרה בתשובה‬

‫יקין בְּ יָד ֹו ַלעֲשׁ ֹות ְתּשׁוּבָ ה‪.‬‬
‫הָ אוֹמֵ ר‪" :‬אֶ חֱטָ א וְ אָ שׁוּב"‪" ,‬אֶ חֱטָ א וְ אָ שׁוּב" אֵ ין מַ ְס ִפּ ִ‬
‫פּוּרים ְמכַ פֵּ ר‪.‬‬
‫פּוּרים ְמכַ פֵּ ר"‪ ,‬אֵ ין יוֹם הַ כִּ ִ‬
‫"אֶ חֱטָ א וְ יוֹם הַ כִּ ִ‬
‫פּוּרים ְמכַ פֵּ ר‪.‬‬
‫אָדם לַמָּ קוֹם‪ ,‬יוֹם הַ כִּ ִ‬
‫עֲבֵ רוֹת ֶשׁבֵּ ין ָ‬
‫פּוּרים ְמכַ פֵּ ר‪ ,‬עַ ד ֶשׁיּ ְַרצֶּ ה אֶ ת ֲחבֵ רוֹ‪.‬‬
‫אָדם ַל ֲחבֵ ר ֹו‪ ,‬אֵ ין יוֹם הַ כִּ ִ‬
‫עֲבֵ רוֹת ֶשׁבֵּ ין ָ‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת יומא ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫בס"ד‬

‫מסכת יומא‬

‫אֶ ת ז ֹו ָדּ ַרשׁ ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר בֶּ ן ֲעז ְַריָה‪:‬‬
‫"מכּל חַ טּאתֵ יכֶם לִ ְפנֵי ה' ִתּ ְטהָ רוּ" )ויקרא טז‪ ,‬ל(‪:‬‬
‫ִ‬
‫פּוּרים ְמכַ פֵּ ר‪.‬‬
‫אָדם לַמָּ קוֹם‪ ,‬יוֹם הַ כִּ ִ‬
‫עֲבֵ רוֹת ֶשׁבֵּ ין ָ‬
‫פּוּרים ְמכַ פֵּ ר‪ ,‬עַ ד ֶשׁיּ ְַרצֶּ ה אֶ ת ֲחבֵ רוֹ‪.‬‬
‫אָדם ַל ֲחבֵ ר ֹו‪ ,‬אֵ ין יוֹם הַ כִּ ִ‬
‫עֲבֵ רוֹת ֶשׁבֵּ ין ָ‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א‪:‬‬
‫אַ ְשׁ ֵריכֶם י ְִש ָראֵ ל ! לִ ְפנֵי ִמי אַ תֶּ ם ִמטַּ ה ֲִרין ? ִמי ְמטַ הֵ ר אֶ ְתכֶם ? אֲ בִ יכֶם ֶשׁבַּ ָשּׁמַ יִם‪,‬‬
‫וּטהַ ְרתֶּ ם"‪,‬‬
‫ֶשׁ ֶנּאֱמַ ר )יחזקאל לו‪ ,‬כה(‪" :‬וְ ז ַָר ְק ִתּי ֲעלֵיכֶם מַ יִם ְטהו ִֹרים ְ‬
‫"מ ְקוֵה י ְִש ָראֵ ל ה'"‪ ,‬מַ ה ִמּ ְקוֶה ְמטַ הֵ ר אֶ ת הַ ְטּמֵ ִאים‪ ,‬אַף הַ קָּ דוֹשׁ בָּ רוּ� הוּא ְמטַ הֵ ר אֶ ת‬
‫וְ אוֹמֵ ר )ירמיה יז‪ ,‬יג(‪ִ :‬‬
‫י ְִש ָראֵ ל‪.‬‬

‫‪ 1‬מי שחוטא ומסתמך על התשובה שיעשה‪ ,‬אין מאפשרים לו מהשמים לעשות תשובה‪.‬‬
‫‪ 2‬מי שחוטא ומסתמך על יום הכפורים‪ ,‬אין מסייעים לו מהשמים שיום הכפורים יכפר לו‪.‬‬
‫‪ 3‬יום הכפורים מכפר על עבירות שבין אדם למקום‪.‬‬
‫‪ 4‬על עבירות שבין אדם לחבירו‪ ,‬אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו‪.‬‬
‫‪ 5‬דרשה של רבי אלעזר בן עזריה על כך ש‪:‬‬
‫‪ 5.1‬שיום כפור מכפר רק על עבירות שבין אדם למקום‪.‬‬
‫‪ 5.2‬עבירות שבין אדם לחברו יום כפור מכפר רק אם ירצה את חברו‪.‬‬
‫‪ 6‬דרשת רבי עקיבא על הזכות של ישראל שהקב"ה בעצמו מטהר אותם‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת יומא ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 20‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)