מסכת סוכה
בס"ד
הנושאים העיקריים במסכת:
פרק א:
פרק ב:
פרק ג:
פרק ד:
פרק ה:
איזו סוכה כשרה ואיזו פסולה.
סוכה כשרה ופסולה ,דיני אכילה בסוכה.
דיני ארבעת המינים ודיני הלל.
מצוות לולב במקדש כאשר יו"ט ראשון חל בשבת ,מצוות זקיפת ערבה,
מצוות ניסוך המים ,מספר הימים שבהם מקימים כל אחת ממצוות החג.
תיאור שמחת בית השואבה ,תאור חלוקת הקרבנות וקבלת המנות בין כל
המשמרות ברגלים ובשבת.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת סוכה doc.
עמוד 1מתוך 16
————זאב לבנוני
מסכת סוכה
בס"ד
פרק א'
הנושאים העיקריים בפרק:
מושגים:
קינוף:
נקליטי המטה:
דופן עקומה:
אכסדרה:
איזו סוכה כשרה ואיזו פסולה.
ארבעה עמודים העומדים בארבע קצות המיטה ,ועליהם מוטות או חבלים .המשנה דנה במקרה שסדין
מכסה את הקינוף הנמצא בסוכה ,האם אפשר לאכול או לישון תחת הסדין.
2עמודים בקצוות המטה באמצע ,אחד למראשותיה ואחד למרגלותיה ,ועל העמודים יש חבל או מוט.
המשנה דנה במקרה שסדין מכסה את נקליטי המטה הנמצאת בסוכה , ,האם אפשר לאכול או לישון
תחת הסדין ?
אם המרחק בין הסכך לכותל הסוכה קטן מ 4 -אמות ,ומרחק זה מלא בסכך פסול או בתקרה )אבל לא
באויר( ,רואים את הכותל כאילו הוא דופן עקומה והסוכה כשירה.
בניין עמודים המקורה בתקרה והנמצא לפני הבתים המקיפים את החצר.
משנה א :איזו סוכה פסולה ואיזו כשרה ?
סֻ כָּ ה ֶשׁ ִהיא גְּ בוֹהָ ה לְ מַ ְעלָה מֵ עֶ ְש ִרים אַ מָּ ה ְפּסוּלָה.
ְהוּדה מַ כְ ִשׁיר.
ַרבִּ י י ָ
וְ ֶשׁאֵ ינָהּ גְּ בוֹהָ ה ע ֲָש ָרה ְטפָ ִחים,
וְ ֶשׁאֵ ין לָהּ ָשׁלשׁ ְדּפָ נוֹת,
וְ ֶשׁחַ מָּ תָ הּ ְמרֻ בָּ ה ִמ ִצּלָּתָ הְּ ,פּסוּלָה.
סֻ כָּ ה י ְָשׁנָה ,בֵּ ית ַשׁמַּ אי פּו ְֹסלִ ין ,וּבֵ ית ִהלֵּל מַ כְ ִשׁ ִירין.
לשׁים יוֹם.
וְ אֵ יז ֹו ִהיא סֻ כָּ ה י ְָשׁנָה? כָּ ל ֶשׁע ֲָשאָ הּ קדֶ ם לֶחָ ג ְשׁ ִ
אֲ בָ ל ִאם ע ֲָשאָ הּ לְ ֵשׁם חָ ג ,אֲ ִפלּוּ ִמ ְתּ ִחלַּת הַ ָשּׁנָה ,כְּ ֵשׁ ָרה.
1פסול בגובה הסוכה:
1.1תנא קמא :סוכה הגבוהה יותר מ 20 -אמה פסולה.
מכשיר.
1.2רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(:
2סוכה הנמוכה מ 10 -טפחים פסולה.
3סוכה שאין לה 3דפנות פסולה.
4סוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה.
5סוכה ישנה )שנעשתה יותר מ 30 -יום קודם החג(:
5.1אם עשאה סתם )לא לשם סוכה(:
5.1.1בית שמאי פוסלים.
5.1.2בית הלל מכשירים.
5.2אם עשאה לשם סוכה ,כשרה ,אפילו עשאה שנה קודם.
משנה ב' :סוכה שנעשתה תחת האילן או תחת סוכה אחרת
הָ עו ֶֹשה סֻ כָּ ת ֹו תַּ חַ ת הָ ִאילָן ,כְּ ִאלּוּ ֲע ָשאָ הּ בְּ תוֹ� הַ בַּ יִת.
סֻ כָּ ה עַ ל גַּבֵּ י סֻ כָּ ה ,הָ עֶ לְ י ֹונָה כְּ ֵשׁ ָרה ,וְ הַ תַּ ְחתּ ֹונָה ְפּסוּלָה.
יּוּרין בָּ עֶ לְ י ֹונָה ,הַ ַתּ ְחתּ ֹונָה כְּ ֵשׁ ָרה.
ְהוּדה אוֹמֵ רִ :אם אֵ ין ִדּ ִ
ַרבִּ י י ָ
1סוכה שענפי אילן סוככים על הסכך שלה ,פסולה.
2סוכה הנמצאת תחת סוכה אחרת:
2.1אם הסכך של התחתונה חזק ויציב ,התחתונה פסולה.
2.2אם הסכך של התחתונה חלש ואי אפשר לשבת עליה ,התחתונה כשרה )בסכך של העליונה(.
2.3אם הסכך של התחתונה רופף אך אפשר לשבת שם בדוחק:
2.3.1תנא קמא :התחתונה פסולה והעליונה כשרה.
התחתונה כשרה )בסכך של העליונה(.
2.3.2רבי יהודה:
משנה ג' :סוכה שפרשו סדין על הסכך שלה או מתחתיו.
פֵּ ַרס עָ לֶיהָ סָ ִדין ִמ ְפּנֵי הַ חַ מָּ ה ,א ֹו תַּ ְחתֶּ יהָ ִמ ְפּנֵי הַ ְנּ ָשׁר,
א ֹו ֶשׁפֵּ ַרס עַ ל גַּבֵּ י הַ ִקּינוֹףְ ,פּסוּלָה.
אֲ בָ ל פּו ֵֹרס הוּא עַ ל גַּבֵּ י נ ְַקלִ יטֵ י הַ ִמּטָּ ה.
1פרש סדין על הסכך ,או תחת הסכך ,הסוכה פסולה.
2פרש על גבי קינוף )ראה מושגים( הנמצא בסוכה ,אין לאכול או לישון מתחתיו.
3פרש סדין על נקליטי המטה )ראה מושגים( הנמצאת בסוכה ,אפשר לשבת מתחת לסדין.
משנה ד' :דין סכך שמעורב בו גם סכך כשר וגם ענפי עץ
ִה ְדלָה עָ לֶיהָ אֶ ת הַ גֶּפֶ ן וְ אֶ ת הַ ְדּלַעַ ת וְ אֶ ת הַ ִקּסּוֹם ,וְ ִסכֵּ� עַ ל גַּבָּ הְּ ,פּסוּלָה.
וְ ִאם הָ יָה ִסכּוּ� הַ ְרבֵּ ה מֵ הֶ ן,
א ֹו ֶשׁ ְקּצָ צָ ן ,כְּ ֵשׁ ָרה.
אָרץ ,אֵ ין ְמסַ כְּ כִ ים בּוֹ,
זֶה הַ כְּ לָל :כָּ ל ֶשׁהוּא ְמקַ בֵּ ל טֻ ְמאָה וְ אֵ ין גִּ דּוּל ֹו ִמן הָ ֶ
אָרץְ ,מסַ כְּ כִ ין בּוֹ.
וְ כָ ל ָדּבָ ר ֶשׁאֵ ינ ֹו ְמקַ בֵּ ל טֻ ְמאָה וְ גִּ דּוּל ֹו ִמן הָ ֶ
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת סוכה doc.
עמוד 2מתוך 16
————זאב לבנוני
מסכת סוכה
בס"ד
1הדלה גפן או דלעת או קסום על גבי הסכך ,או תחת הסכך:
1.1אם הסכך הכשר מרובה מענפי הגפן או הדלעת ,הסוכה כשרה.
1.2אם ענפי הגפן או הדלעת מרובים מהסכך:
1.2.1אם חתך את הענפים מהגפן או הקסום ,ונענע אותם ,הסוכה כשרה.
1.2.2אחרת הסוכה פסולה.
2כלל סיכום לסכך כשר או פסול:
2.1דבר המקבל טומאה ,או דבר שאין גידולו מהקרקע פסול לסכך.
2.2דבר שאינו מקבל טומאה ושגידולו מן הארץ כשר לסכך.
משנה ה' :חבילות קש ,חבילות עצים וחבילות זרדים שמשתמשים בהם לסכך או לדפנות
חֲבִ ילֵי קַ שׁ ַוחֲבִ ילֵי עֵ ִצים ַוחֲבִ ילֵי ז ְָר ִדין ,אֵ ין ְמסַ כְּ כִ ין בָּ הֶ ן.
וְ ֻכלָּן ֶשׁ ִה ִתּ ָירן כְּ ֵשׁרוֹת.
וְ ֻכלָּן כְּ ֵשׁרוֹת ל ְַדּפָ נוֹת.
1אין מסככים בהם.
2אם התיר את החבילות ,אפילו לאחר שהניח אותם על הסכך ,הסוכה כשרה.
3כל הדברים שפוסלים לסכך ,כשרים לדפנות.
משנה ו':
סיכוך בנסרים
ְהוּדה.
ְמסַ כְּ כִ ין בַּ נְּסָ ִרים; ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י י ָ
וְ ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹסֵ ר.
אַרבָּ עָ ה ְטפָ ִחים ,כְּ ֵשׁ ָרה,
נָתַ ן עָ לֶיהָ נֶסֶ ר ֶשׁהוּא ָרחָ ב ְ
ִישׁן תַּ ְחתָּ יו.
וּבִ לְ בַ ד ֶשׁלּא י ָ
1נסרים שרוחבם פחות מ 4 -טפחים )ויותר מ 3 -טפחים(:
1.1רבי יהודה :מותר לסכך בהם.
1.2רבי מאיר )ואין הלכה במותו( :אסור לסכך בהם.
2דין נסר שרוחבו יותר מ 4 -אמות) ,וכן כל סכך פסול( ,שמונח בצד דופן הסוכה:
2.1הסוכה כשרה.
2.2אין לישון תחת הנסר ,אלא תחת הסכך הכשר.
משנה ז':
הכשרת תקרת נסרים לא מטויחת ,כאשר רוחב הנסרים קטן מ 4 -טפחים
ִתּ ְק ָרה ֶשׁאֵ ין עָ לֶיהָ מַ ֲעזֵיבָ ה,
ְהוּדה אוֹמֵ ר:
ַרבִּ י י ָ
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִריםְ :מפַ ְקפֵּ ק וְ נוֹטֵ ל אַחַ ת ִמבִּ ְנתַּ יִם.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִריםְ :מפַ ְקפֵּ ק א ֹו נוֹטֵ ל אַחַ ת ִמבִּ ְנתַּ יִם.
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר :נוֹטֵ ל אַחַ ת ִמבִּ ְנתַּ יִם ,וְ אֵ ינ ֹו ְמפַ ְקפֵּ ק.
1רבי יהודה:
1.1בית שמאי )ואין הלכה כמותו(:
1.1.1מנענע )"מפקפק"( את כל הנסרים.
1.1.2נוטל נסר אחד מתוך כל שנים ,ושם במקומו סכך כשר.
1.2בית הלל :או מנענע או נוטל נסר אחד מתוך כל שניים ושם סכך כשר במקומו.
2רבי מאיר )ואין הלכה כמותו (:
2.1אין מחלוקת בנושא הזה בין בית הלל לבית שמאי.
2.2הכל מודים שיש להוציא נסר אחד מתוך כל שנים נסרים ולשים במקומו סכך כשר.
2.3נענוע בלבד אינו מספיק.
משנה ח :סכך שמורכב משיפודי ברזל או ארוכות המיטה וגם מסכך כשר
פוּדין א ֹו בַּ אֲ רוּכוֹת הַ ִמּטָּ ה,
הַ ְמקָ ֶרה סֻ כָּ ת ֹו בַּ ְשּׁ ִ
ִאם יֵשׁ ֶרוַח בֵּ ינֵיהֶ ן כְּ מוֹתָ ן ,כְּ ֵשׁ ָרה.
הַ חוֹטֵ ט בַּ גּ ִָדישׁ ַלעֲשׁוֹת בּ ֹו סֻ כָּ ה ,אֵ ינָהּ סֻ כָּ ה.
1אם יש רווח בין השיפודים ) או בין המוטות( ,לפחות כמותם ,וסכך כשר ביניהם ,הסוכה כשרה.
2אם אין רווח ביניהם לפחות כמותם ,הסוכה פסולה.
כותרת נוספת :המוציא עומרים מתוך הגדיש ,החלל שנוצר אינו כשר לסוכה.
משנה ט :דיני דפנות וסכך
לשׁה ְטפָ ִחיםְ ,פּסוּלָה.
הַ ְמ ַשׁלְ ֵשׁל ְדּפָ נוֹת ִמלְ מַ ְעלָה לְ מַ טָּ הִ ,אם גְּ בוֹהָ ה ִמן הָ אָ ֶרץ ְשׁ ָ
אָרץ ע ֲָש ָרה ְטפָ ִחים ,כְּ ֵשׁ ָרה.
ִמלְּ מַ טָּ ה לְ מַ ְעלָהִ ,אם גְּ בוֹהָ ה ִמן הָ ֶ
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :כְּ ֵשׁם ֶשׁ ִמּלְּ מַ טָּ ה לְ מַ ְעלָה ע ֲָש ָרה ְטפָ ִחים ,כָּ � ִמלְ מַ ְעלָה לְ מַ טָּ ה ע ֲָש ָרה ְטפָ ִחים.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת סוכה doc.
עמוד 3מתוך 16
————זאב לבנוני
מסכת סוכה
בס"ד
לשׁה ְטפָ ִחיםְ ,פּסוּלָה.
ִה ְר ִחיק אֶ ת הַ ִסּכּוּ� ִמן הַ ְדּפָ נוֹת ְשׁ ָ
1גובה הפתח בין הרצפה לדפנות:
1.1תנא קמא:
1.1.1אם המרחק בין הרצפה לדפנות גדול מ 3 -טפחים ,הסוכה פסולה.
1.1.2אם גובה הדפנות מהקרקע הוא 10טפחים הסוכה כשרה.
1.2רבי יוסי )ואין הלכה כמותו( :אם גובה הדופן הוא 10טפחים לא משנה מקומו.
2אם בין הסכך והדפנות יש אויר של יותר מ 3טפחים ,הסוכה פסולה.
משנה י:
דופן עקומה
אַרבַּ ע אַ מּוֹתְ ,פּסוּלָה.
בַּ יִת ֶשׁנּ ְִפחַ ת וְ ִסכֵּ� עַ ל גַּבָּ יוִ ,אם יֵשׁ ִמן הַ כּתֶ ל ל ִַסּכּוּ� ְ
וְ כֵן חָ צֵ ר ֶשׁ ִהיא מֻ קֶּ פֶ ת אַכְ סַ ְד ָרה.
אַרבַּ ע אַ מּ ֹות ְפּסוּלָה.
סֻ כָּ ה גְּ ד ֹולָהֶ ,שׁ ִה ִקּיפוּהָ בְּ ָדבָ ר ֶשׁאֵ ין ְמסַ כְּ כִ ים בּוִֹ ,אם יֵשׁ תַּ ְחתָּ יו ְ
1שלוש דוגמאות לסוכה פסולה בגלל דופן עקומה )ראה מושגים(:
1.1בית שגגו פתוח באמצע ,ובין קצה הפתח והגג מפרידה תקרה של 4אמות ,הסוכה פסולה.
1.2חצר המוקפת אכסדרה )ראה מושגים( ,ורוחב גג האכסדרה הוא 4אמות ,הסוכה פסולה.
1.3סוכה שיש לה צמוד לדפנות סכך פסול ברוחב של 4אמות הסוכה פסולה.
משנה יא' :סוכה שדפנותיה משופעות
הָ עו ֶֹשה סֻ כָּ ת ֹו כְּ ִמין ְצ ִריף,
א ֹו ֶשׁ ְסּמָ כָ הּ לַכּתֶ לַ ,רבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר פּ ֹוסֵ לִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁאֵ ין לָהּ ַגּג .וַחֲ כָ ִמים מַ כְ ִשׁ ִירין.
מַ חֲצֶ לֶת קָ ִנים גְּ ד ֹולָה,
ע ֲָשאָ הּ לִ ְשׁכִ יבָ הְ ,מקַ בֶּ לֶת טֻ ְמאָה וְ אֵ ין ְמסַ כְּ כִ ין בָּ הּ;
לְ ִסכּוּ�ְ ,מסַ כְּ כִ ין בָּ הּ וְ אֵ ינָהּ ְמקַ בֶּ לֶת טֻ ְמאָה.
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר :אַחַ ת ְקטַ נָּה וְ אַחַ ת גְּ ד ֹולָה,
ע ֲָשאָ הּ לִ ְשׁכִ יבָ הְ ,מקַ בֶּ לֶת טֻ ְמאָה וְ אֵ ין ְמסַ כְּ כִ ין בָּ הּ ,לְ ִסכּוּ�ְ ,מסַ כְּ כִ ין בָּ הּ וְ אֵ ינָהּ ְמקַ בֶּ לֶת טֻ ְמאָה.
1סוכה שאין לה גג ,כגון:
• סוכה ששתי דפנותיה משופעות זו כנגד זו )"צריף"( ,והן משמשות גם כסכך ,פסולה.
• סוכה שדופן שלה מונחת בשיפוע על הקיר והיא משמשת גם כסכך,
1.1רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו( :פוסל ,כיון שאין לה גג.
מכשירים.
1.2חכמים:
כותרת נוספת :דין מחצלת לשמש כסכך
1תנא קמא:
1.1מחצלת גדולה:
1.1.1אם עשאה לשכיבה ,פסולה.
1.1.2עם עשאה סתם ,כשרה לסכך )כיון שסתמה עשויה לסכך(.
1.2מחצלת קטנה:
1.2.1עשאה סתם ,פסולה לסכך )כיון שסתמה עשויה לשכיבה(.
1.2.2עשאה במיוחד לסכך ,כשרה.
2רבי אליעזר:
2.1אין הבדל בין מחצלת קטנה למחצלת גדולה.
2.2אם עשאה לשכיבה )דהיינו שעשאה סתם( ,מקבלת טומאה ופסולה לסכך.
2.3אם עשאה לסכך ,אינה מקבלת טומאה וראויה לסכך.
פרק ב'
נושאים עקריים בפרק :סוכה כשרה וסוכה פסולה ,דיני אכילה בסוכה.
מושגים:
סוכה מדובללת:
סוכה שענפי הסכך אינם מסודרים יפה זה לצד זה .אלא ענף אחד עולה וענף אחד יורד ,ומשום כך
חמתה מרובה מצילתה .אולם אם היו הענפים מסודרים יפה הייתה צילתה מרובה מחמתה.
משנה א' :דין שינה תחת המיטה בסוכה
הַ יּ ֵָשׁן תַּ חַ ת הַ ִמּטָּ ה בַּ סֻּ כָּ ה ,לא יָצָ א יְדֵ י חוֹבָ תוֹ.
אָמרוּ לָנוּ ָדּבָ ר.
ְשׁ ִנים תַּ חַ ת הַ ִמּטָּ ה בִּ ְפנֵי הַ זְּ קֵ ִנים ,וְ לא ְ
ְהוּדה :נ ֹו ֲהגִ ין הָ יִינוֶּ ,שׁהָ יִינוּ י ֵ
אָמַ ר ַרבִּ י י ָ
ֲשה בְּ טָ בִ י עַ בְ דּ ֹו ֶשׁל ַרבָּ ן ַגּ ְמלִ יאֵ לֶ ,שׁהָ יָה י ֵָשׁן ַתּחַ ת הַ ִמּטָּ ה,
אָמַ ר ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן :מַ ע ֶ
וְ אָמַ ר לָהֶ ן ַרבָּ ן ַגּ ְמלִ יאֵ ל לַזְּ קֵ ִנים:
טוּרין ִמן הַ סֻּ כָּ ה; לְ ִפיכָ � י ֵָשׁן הוּא תַּ חַ ת הַ ִמּטָּ ה".
" ְר ִאיתֶ ם טָ בִ י עַ בְ ִדּיֶ ,שׁהוּא תַּ לְ ִמיד חָ כָ ם וְ יוֹדֵ עַ ֶשׁעֲבָ ִדים ְפּ ִ
וּלְ ִפי ַדּ ְרכֵּנוּ לָמַ ְדנוֶּ ,שׁהַ יּ ֵָשׁן תַּ חַ ת הַ ִמּטָּ ה לא יָצָ א יְדֵ י חוֹבָ תוֹ.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת סוכה doc.
עמוד 4מתוך 16
————זאב לבנוני
מסכת סוכה
בס"ד
1תנא קמא :הישן תחת המיטה בסוכה ,לא יצא ידי חובתו.
2רבי יהודה )ואין הלכה כמותו( :מביא ראיה לכך שיצא ידי חובתו.
מספר מעשה:
3רבי שמעון:
3.1טבי עבדו של רבן גמליאל ישן תחת המיטה בסוכה.
3.2רבן גמליאל אמר לזקנים:
טבי תלמיד חכם וידע שנשים ועבדים פטורים ממצוות סוכה.
3.3מסיפור המעשה לומדים שהישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו.
משנה ב' :סוכה הנשענת על מוטות המיטה כך שאם יזיזו את המיטה כל הסכך יזוז עמה
הַ סּוֹמֵ � סֻ כָּ ת ֹו בְּ כַ ְרעֵ י הַ ִמּטָּ ה כְּ ֵשׁ ָרה.
ְהוּדה אוֹמֵ רִ :אם אֵ ינָהּ יְכ ֹולָה ַל ֲעמוֹד בִּ ְפנֵי עַ ְצמָ הּ ְפּסוּלָה.
ַרבִּ י י ָ
סֻ כָּ ה הַ ְמדֻ בְ ֶללֶת,
וְ ֶשׁ ִצּ ָלּתָ הּ ְמרֻ בָּ ה מֵ חַ מָּ תָ הּ ,כְּ ֵשׁ ָרה.
הַ ְמעֻבָּ ה כְּ ִמין בַּ יִת ,אַף עַ ל ִפּי ֶשׁאֵ ין הַ כּוֹכָ בִ ים נִ ְר ִאים ִמתּוֹכָ הּ ,כְּ ֵשׁ ָרה.
הסוכה כשרה.
1תנא קמא:
הסוכה פסולה.
2רבי יהודה:
כותרת נוספת :כמות הסכך וסידורו בסוכה
1סוכה מדובללת )ראה מושגים( כשרה.
2סוכה שצילתה מרובה מחמתה כשרה.
3סוכה שהסכך שלה עבה ואין רואים מתוכה את הכוכבים ,כשרה.
משנה ג:
דין סוכה שאינה בנויה על הקרקע
הָ עו ֶֹשה סֻ כָּ ת ֹו בְּ ראשׁ הָ ֲע ָגלָה א ֹו בְּ ראשׁ הַ ְסּ ִפינָה ,כְּ ֵשׁ ָרה ,וְ עוֹלִ ין לָהּ בְּ יוֹם טוֹב.
בְּ ראשׁ הָ ִאילָן א ֹו עַ ל גַּבֵּ י ָגּמָ ל ,כְּ ֵשׁ ָרה ,וְ אֵ ין עוֹלִ ין לָהּ בְּ יוֹם טוֹב.
אָדם וְ אַחַ ת בָּ ִאי ָלן ,כְּ ֵשׁ ָרה ,וְ אֵ ין עוֹלִ ין לָהּ בְּ יוֹם טוֹב.
אָדם ,א ֹו ְשׁ ַתּיִם בִּ ידֵ י ָ
ְשׁתַּ יִם בָּ ִאילָן וְ אַחַ ת בִּ ידֵ י ָ
אָדם וְ אַחַ ת בָּ ִאילָן ,כְּ ֵשׁ ָרה ,וְ עוֹלִ ין לָהּ בְּ יוֹם טוֹב.
ָשׁלשׁ בִּ ידֵ י ָ
זֶה הַ כְּ ָלל :כָּ ל ֶשׁנִּ טַּ ל הָ ִאילָן וִ יכ ֹולָה ַל ֲעמוֹד בִּ ְפנֵי עַ ְצמָ הּ ,כְּ ֵשׁ ָרה ,וְ עוֹלִ ין לָהּ בְּ יוֹם טוֹב.
1.1סוכה על גבי עגלה או ספינה כשרה ,ומותר להיכנס אליה ביו"ט.
1.2סוכה על גבי אילן או על גבי גמל ,כשרה ,ואסור להיכנס לתוכה ביו"ט.
2סוכה שחלק מדפנותיה על הקרקע וחלק על האילן:
2.1אם 2דפנות או רק דופן אחת על הקרקע ,הסוכה כשרה אך אסור להיכנס אליה ביו"ט.
2.2אם 3מדפנותיה על הקרקע ודופן אחת באילן ,מותר אף להיכנס אליה ביו"ט.
3כלל סיכום לגבי סוכה שחלק מדפנותיה על הקרקע וחלק על האילן:
אם ילקח האילן ותוכל הסוכה לעמוד על דפנותיה שבקרקע,
הסוכה כשרה ומותר להיכנס לתוכה ביו"ט.
משנה ד' :סוכה שהאילנות משמשים לה כדפנות )והסכך לא נשען עליהם( ,כשרה
הָ עו ֶֹשה סֻ כָּ ת ֹו בֵּ ין הָ ִאילָנוֹת ,וְ הָ ִאילָנוֹת ְדּפָ נוֹת לָהּ כְּ ֵשׁ ָרה.
טוּרין ִמן הַ סֻּ כָּ ה.
ְשׁלוּחֵ י ִמ ְצוָה ְפּ ִ
טוּרין ִמן הַ סֻּ כָּ ה.
וּמ ַשׁ ְמּ ֵשׁיהֶ ן ְפּ ִ
חוֹלִ ין ְ
אוֹכְ לִ ין וְ שׁו ִֹתין ע ֲַראי חוּץ לַסֻּ כָּ ה.
כותרת נוספת :מי הם הפטורים מסוכה
1שלוחי מצווה פטורים ממצוות סוכה.
2חולים ומשמשיהם פטורים ממצוות סוכה.
3אכילת עראי ושתית עראי מותרים מחוץ לסוכה.
משנה ה' :סיפורי מעשה לגבי אכילת עראי בסוכות
ֲשה וְ הֵ בִ יאוּ ל ֹו לְ ַרבָּ ן יוֹחָ נָן בֶּ ן זַכַּ אי לִ ְטעוֹם אֶ ת הַ תַּ בְ ִשׁיל,
מַ ע ֶ
אָמרוּ" :הַ עֲלוּם לַסֻּ כָּ ה".
וּלְ ַרבָּ ן ַגּ ְמלִ יאֵ ל ְשׁתֵּ י כוֹתָ בוֹת ְוּדלִ י ֶשׁל מַ יִם ,וְ ְ
וּכְ ֶשׁנּ ְָתנוּ ל ֹו לְ ַרבִּ י צָ דוֹק אכֶל פָּ חוֹת ִמכַּ בֵּ יצָ ה ,נְ טָ ל ֹו בַּ מַּ פָּ ה וַאֲ כָ ל ֹו חוּץ לַסֻּ כָּ ה וְ לא בֵּ ַר� אַחֲ ָריו.
1הביאו לרבן יוחנן בן זכאי תבשיל לטעום ממנו ,ובקש לעשות זאת בסוכה.
2הביאו לרבן גמליאל 2תמרות ודלי מים ובקש לאכול ולשתות בסוכה.
3הביאו לרבי צדוק אוכל פחות מכביצה ,ואכלו מחוץ לסוכה.
משנה ו':
מספר הסעודות שחייב אדם לאכול בסוכה במהלך חג הסוכות
אָדם ֶלאֱכוֹל בַּ סֻּ כָּ ה ,אַחַ ת בַּ יּוֹם וְ אַחַ ת בַּ ַלּ ְילָה.
אַרבַּ ע עֶ ְש ֵרה ְסעוּדוֹת חַ יָּב ָ
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ רְ :
ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים:
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת סוכה doc.
עמוד 5מתוך 16
————זאב לבנוני
מסכת סוכה
בס"ד
אֵ ין ל ַָדּבָ ר ִק ְצבָ ה ,חוּץ ִמלֵּילֵי יוֹם טוֹב ִראשׁוֹן ֶשׁל הֶ חָ ג בִּ לְ בַ ד.
וְ עוֹד אָמַ ר ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶרִ :מי ֶשׁלּא אָכַ ל לֵילֵי יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ,י ְַשׁלִ ים בְּ לֵילֵי יוֹם טוֹב הָ אַחֲ רוֹן.
לוּמין,
ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים :אֵ ין ל ַָדּבָ ר תַּ ְשׁ ִ
"מ ֻעוָּת לא-יוּכַ ל לִ ְתקן ,וְ חֶ ְסרוֹן לא-יוּכַ ל לְ ִהמָּ נוֹת".
עַ ל זֶה ֶנ ֱאמַ ר )קהלת א ,טו(ְ :
1רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו( 14 :סעודות ,אחת ביום ואחת בלילה בכל יום.
חובה רק בליל יו"ט ראשון ,בשאר הזמן אם אינו רוצה לאכול כלל ,אינו חייב.
1.1חכמים:
2אם לא אכל בליל יו"ט ראשון האם יכול להשלים בליל יו"ט אחרון ?
יכול להשלים.
2.1רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו(:
אין אפשרות להשלים.
2.2חכמים:
משנה ז':
אדם שרק חלק מגופו נמצא בסוכה בשעה שהוא אוכל
ִמי ֶשׁהָ יָה ראשׁ ֹו וְ רֻ בּ ֹו בַּ סֻּ כָּ ה ,וְ שֻׁ לְ חָ נ ֹו בְּ תוֹ� הַ בַּ יִת:
בֵּ ית ַשׁמַּ אי פּו ְֹסלִ ין,
וּבֵ ית ִהלֵּל מַ כְ ִשׁ ִירין.
אָמרוּ לָהֶ ן בֵּ ית ִהלֵּל לְ בֵ ית ַשׁמַּ אי:
ְ
ֲשה ? ֶשׁהָ לְ כוּ ז ְִקנֵי בֵּ ית ַשׁמַּ אי וְ ז ְִקנֵי בֵּ ית ִהלֵּל לְ בַ קֵּ ר אֶ ת ַרבִּ י יוֹחָ נָן בֶּ ן הַ חו ָֹר ִני,
לא כָּ � הָ יָה מַ ע ֶ
אָמרוּ ל ֹו ָדּבָ ר ?
וּמצָ אוּהוּ ֶשׁהָ יָה יו ֵֹשׁב ראשׁ ֹו וְ רֻ בּ ֹו בַּ סֻּ כָּ ה וְ שֻׁ לְ חָ נ ֹו בְּ תוֹ� הַ בַּ יִת ,וְ לא ְ
ְ
אָמרוּ לָהֶ ן בֵּ ית ַשׁמַּ אי:
ְ
אָמרוּ לוִֹ :אם ֵכּן הָ יִיתָ נוֹהֵ ג ,לא ִקיּ ְַמתָּ ִמ ְצוַת סֻ כָּ ה ִמיָּמֶ י�.
ִמ ָשּׁם ְראָיָה ? אַף הֵ ם ְ
1אם ראשו ורובו בתוך הסוכה אך שולחנו בתוך הבית )בין בסוכה גדולה ובין בסוכה קטנה(:
1.1בית שמאי :לא יצא ידי חובתו.
1.2בית הלל :יצא ידי חובתו.
2בית הלל :מביאים ראיה לדבריהם מר' יוחנן בן החורני ,שישב ראשו ורובו בסוכה.
אין ראיה מר' יוחנן בן החורני ,שאם עשה כך לא קיים מצוות סוכה.
3בית שמאי:
משנה ח' :נשים ,קטנים ועבדים כנעניים פטורים ממצוות סוכה.
טוּרים ִמן הַ סֻּ כָּ ה.
וּקטַ ִנּיםְ ,פּ ִ
נ ִָשׁים ַועֲבָ ִדים ְ
קָ טָ ן ֶשׁאֵ ינ ֹו צָ ִרי� לְ ִאמּ ֹו ,חַ יָּב בַּ סֻּ כָּ ה.
וּפחֵ ת אֶ ת הַ מַּ ֲעזֵיבָ ה וְ ִסכֵּ� עַ ל גַּבֵּ י הַ ִמּטָּ ה בִּ ְשׁבִ יל הַ קָּ טָ ן.
ֲשה וְ יָלְ ָדה כַּ לָּת ֹו ֶשׁל ַשׁמַּ אי הַ זָּקֵ ןִ ,
מַ ע ֶ
כותרת נוספת :דין חינוך למצוות סוכה לגבי קטן
1קטן שאינו צריך לאמו שתטפל בו כשהוא ניעור משנתו:
מחויב בסוכה מדין חינוך.
1.1חכמים:
1.2מעשה בשמאי הזקן שעשה סוכה אף לתינוק שרק נולד.
משנה ט :כל שבעת ימי החג עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי
אָדם עו ֶֹשה סֻ כָּ ת ֹו ְקבַ ע וּבֵ ית ֹו ע ֲַראי.
כָּ ל ִשׁבְ עַ ת הַ יּ ִָמים ָ
י ְָרדוּ גְּ ָשׁ ִמים ,מֵ אֵ ימָ תַ י מֻ תָּ ר לְ פַ נּוֹת? ִמ ֶשּׁ ִתּ ְס ַרח הַ ִמּ ְקפָּ ה.
מָ ְשׁלוּ מָ ָשׁל :לְ מָ ה הַ ָדּבָ ר דּוֹמֶ ה? לְ עֶ בֶ ד ֶשׁבָּ א לִ ְמזוֹג כּוֹס לְ ַרבּוֹ ,וְ ָשׁפַ � ל ֹו ִקיתּוֹן עַ ל פָּ נָיו.
כל שבעת הימים ידאג אדם שעיקר דירתו תהיה בסוכה ,וביתו ישמש לו כדירת עראי.
כותרת נוספת :ירידת גשמים בסוכות
1אם התבשיל יכול להתקלקל ,מותר לפנות את הכלים מהסוכה.
2גשם שיורד בסוכות דומה לאדם שמזג לרבו כוס וזה האחרון שפך את הכוס על פניו.
פרק ג
הנושאים העיקריים בפרק:
מושגים:
יום הנף:
דיני ארבעת המינים ודיני הלל
בזמן המקדש ,ביום ששה עשר בניסן אסור היה לאכול מהתבואה החדשה קודם הקרבת מנחת העומר
)הנפת העומר( .לאחר שהוקרב העומר אפשר היה לאכול מהתבואה החדשה כבר באותו יום .לאחר שחרב
המקדש נאסרה התבואה כחדשה בכל יום ששה עשר בניסן ,שהוא "יום הנף".
משנה א :דיני לולב
לוּלָב הַ ָגּזוּל וְ הַ יָּבֵ שׁ ,פָּ סוּל.
ֶשׁל אֲ ֵשׁ ָרה וְ ֶשׁל ִעיר הַ נִּ ַדּחַ ת ,פָּ סוּל.
נ ְִקטַ ם ראשׁוִֹ ,נ ְפ ְרצוּ עָ לָיו ,פָּ סוּל.
נ ְִפ ְרדוּ עָ לָיו ,כָּ ֵשׁר.
ְהוּדה אוֹמֵ ר :יאגְ דֶ נּוּ ִמלְ מַ ְעלָה.
ַרבִּ י י ָ
ִצנֵּי הַ ר הַ בַּ ְרזֶל ,כְּ ֵשׁרוֹת.
לשׁה ְטפָ ִחים כְּ דֵ י לְ ַנ ֲענֵעַ בּ ֹו ,כָּ ֵשׁר.
לוּלָב ֶשׁיֶּשׁ בּ ֹו ְשׁ ָ
1לולב פסול במקרים הבאים:
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת סוכה doc.
עמוד 6מתוך 16
————זאב לבנוני
בס"ד
מסכת סוכה
1.1לולב גזול או יבש.
1.2לולב של אילן ששימש כאשרה או שצמח בעיר הנידחת.
1.3לולב שנקצץ חלקו העליון.
1.4לולב שנשרו עליו מהשדרה המרכזית.
2לולב שעליו נפרדו זה מזה )אך לא נתלשו(:
2.1תנא קמא :כשר.
כשר רק אם יאגדם עם שדרת הלולב.
2.2רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(:
3לולב שצמח בהר הברזל כשר.
4לולב שיש לו 3טפחים ועוד טפח כדי לנענע בו )ס"ה 4טפחים( ,כשר.
משנה ב' :דיני הדס
ֲה ַדס הַ ָגּזוּל וְ הַ יָּבֵ שׁ ,פָּ סוּל.
ֶשׁל אֲ ֵשׁ ָרה וְ ֶשׁל ִעיר הַ נִּ ַדּחַ ת ,פָּ סוּל.
נ ְִקטַ ם ראשׁוִֹ ,נ ְפ ְרצוּ עָ לָיו
א ֹו ֶשׁהָ יוּ ֲענָבָ יו ְמרֻ בּוֹת מֵ עָ לָיו פָּ סוּל.
וְ ִאם ִמעֲטָ ן כָּ ֵשׁר.
וְ אֵ ין ְממַ ע ֲִטין בְּ יוֹם טוֹב.
1הדס פסול במקרים הבאים:
1.1הדס גזול או יבש.
1.2הדס ששימש כאשרה או שצמח בעיר הנידחת.
1.3הדס שנקצץ חלקו העליון.
1.4הדס שנשרו עליו.
2הדס מרובה ענבים )פירות ההדס(:
2.1אם ענביו מרובים מעליו ,פסול.
2.2אם לאחר מיעוט הענבים ,עליו מרובים מענביו ,ההדס כשר.
2.3אסור למעט את הענבים ביו"ט.
משנה ג' :דיני ערבה
ע ֲָרבָ ה גְּ זוּלָה וִ יבֵ ָשׁהְ ,פּסוּלָה.
ֶשׁל אֲ ֵשׁ ָרה וְ ֶשׁל ִעיר הַ נִּ ַדּחַ תְ ,פּסוּלָה.
ראשׁהִּ ,נ ְפ ְרצוּ עָ לֶיהָ ,
ָ
נ ְִקטַ ם
וְ הַ צַּ ְפצָ פָ הְ ,פּסוּלָה.
מוּשׁה ,וְ ֶשׁנּ ְָשׁרוּ ִמ ְקצָ ת עָ לֶיהָ ,וְ ֶשׁל בַּ עַ ל ,כְּ ֵשׁ ָרה.
כְּ ָ
1ערבה פסולה במקרים הבאים:
1.1ערבה גזולה או יבשה.
1.2ערבה ששימשה כאשרה או שצמחה בעיר הנידחת.
1.3ערבה שנקצץ חלקה העליון ,או ערבה שנשרו עליה.
2צפצפה פסולה לשמש כערבה.
3בכל המקרים הבאים ערבה כשרה:
3.1ערבה נובלת.
3.2ערבה שנשרו מקצת עליה.
3.3ערבה שגדלה על מי גשמים ולא על גדות הנחל.
משנה ד' :דיני 4המינים
ַרבִּ י י ְִשׁמָ עֵ אל אוֹמֵ ר:
וּשׁתֵּ י ע ֲָרב ֹות ,לוּלָב אֶ חָ ד וְ אֶ ְתרוֹג אֶ חָ ד.
לשׁה הֲ ַד ִסּים ְ
ְשׁ ָ
טוּמים וְ אֶ חָ ד אֵ ינ ֹו ָקטוּם.
אֲ ִפלּוּ ְשׁ ַניִם ְק ִ
טוּמים.
ַרבִּ י טַ ְרפוֹן אוֹמֵ ר :אֲ ִפלּוּ ְשׁל ְָשׁתָּ ן ְק ִ
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר :כְּ ֵשׁם ֶשׁלּוּלָב אֶ חָ ד וְ אֶ ְתרוֹג אֶ חָ ד ,כָּ � ֲה ַדס אֶ חָ ד ַוע ֲָרבָ ה אַחַ ת.
1ארבע המינים כוללים:
1.1רבי ישמעאל:
שלושה הדסים 2 ,ערבות ,לולב אחד ,אתרוג אחד.
2כמה הדסים יכולים להיות קטומים בראשם ?
2.1רבי ישמעאל )ואין הלכה כמותו( :אפילו שני הדסים קטומים ואחד אינו קטום.
2.2רבי טרפון :אפילו שלושת ההדסים קטומים ,כשר.
לולב ,אתרוג ,הדס וערבה :אחד מכל סוג.
2.3רבי עקיבא )ואין הלכה כמותו(:
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת סוכה doc.
עמוד 7מתוך 16
————זאב לבנוני
מסכת סוכה
בס"ד
משנה ה' :דיני אתרוג:
אֶ ְתרוֹג הַ ָגּזוּל וְ הַ יָּבֵ שׁ ,פָּ סוּל.
ֶשׁל אֲ ֵשׁ ָרה וְ ֶשׁל ִעיר הַ נִּ ַדּחַ ת ,פָּ סוּל.
ֶשׁל עָ ְרלָה ,פָּ סוּלֶ .שׁל ְתּרוּמָ ה ְטמֵ אָה ,פָּ סוּל.
ֶשׁל ְתּרוּמָ ה ְטהו ָֹרה לא יִטּל ,וְ ִאם נָטַ ל כָּ ֵשׁר.
ֶשׁל ְדּמַ אי,
בֵּ ית ַשׁמַּ אי פּו ְֹסלִ ין ,וּבֵ ית ִהלֵּל מַ כְ ִשׁ ִירין.
ירוּשׁ ַליִם,
ָ
ֲשר ֵשׁ ִני בִּ
ֶשׁל מַ ע ֵ
לא יִטּל ,וְ ִאם נָטַ ל ,כָּ ֵשׁר.
1האתרוג פסול בכל אחד מהמקרים הבאים:
1.1אתרוג גזול או יבש.
1.2אתרוג שגדל על עץ ששימש כאשרה ,או שצמח בעיר הנידחת.
1.3אתרוג שנקטף בשנות הערלה של העץ ,או אתרוג של תרומה טמאה.
2אתרוג של תרומה טהורה:
לכתחילה לא ייטול .בדיעבד ,אם נטל ,כשר.
3אתרוג של דמאי:
3.1בית שמאי :האתרוג פסול.
3.2בית הלל :האתרוג כשר.
4אתרוג של מעשר שני בירושלים:
לכתחילה לא ייטול .בדיעבד ,אם נטל ,כשר.
משנה ו':
המשך דיני אתרוג
עָ לְ תָ ה ֲח ָזזִית עַ ל רֻ בּוִֹ ,נ ְטּלָה ִפּ ְטמָ תוֹ ,נִ ְקלַף ,נִ ְס ַדּק ,נִ קַּ ב וְ חָ סַ ר כָּ ל ֶשׁהוּא ,פָּ סוּל.
עָ לְ תָ ה ֲח ָזזִית עַ ל ִמעוּטוִֹ ,נטַּ ל עֻ ְקצוֹ ,נִ קַּ ב וְ לא חָ סַ ר כָּ ל ֶשׁהוּא ,כָּ ֵשׁר.
כּוּשׁי ,פָּ סוּל.
אֶ ְתרוֹג הַ ִ
וְ הַ יָּרק כְּ כַ ְר ִתי,
ְהוּדה פּוֹסֵ ל.
ַרבִּ י מֵ ִאיר מַ כְ ִשׁיר ,וְ ַרבִּ י י ָ
1בכל אחד מהמקרים הבאים האתרוג פסול:
1.1עלתה חזזית )כמין אבעבועות דקות ( על רוב צד אחד של האתרוג.
1.2נטלה פטמתו )הגבעול שבראש האתרוג(.
1.3התקלפה קליפתו העליונה הדקה.
1.4נסדק לאורכו משני צדדיו.
1.5נעשה בו נקב כך שחסר ממנו משהו.
2בכל המקרים הבאים האתרוג כשר:
2.1עלתה חזזית רק במקום אחד.
2.2ניטל ממנו עוקצו )הגבעול שעליו הוא תלוי על העץ(.
2.3נעשה בו נקב מבלי שחסר ממנו משהו.
3אתרוג שצבעו שחור )במקום שרוב האתרוגים אינם שחורים( ,פסול.
4אתרוג שהוא ירוק כחציר:
4.1רבי יהודה פוסל.
4.2רבי מאיר )ואין הלכה כמותו( :מכשיר.
משנה ז':
גודלו של האתרוג
ִשׁעוּר אֶ ְתרוֹג הַ קָּ טָ ן,
ְהוּדה אוֹמֵ ר :כַּ בֵּ יצָ ה.
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר :כָּ אֱגוֹזַ .רבִּ י י ָ
וּבַ גָּדוֹל,
ְהוּדה.
כְּ דֵ י ֶשׁיּאחֵ ז ְשׁ ַניִם בְּ יָד ֹו אַחַ ת; ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י י ָ
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :אֲ ִפלּוּ אֶ חָ ד בִּ ְשׁתֵּ י י ָָדיו.
1מהו הגודל המינימלי ?
1.1רבי מאיר )ואין הלכה כמותו( :לא פחות מאגוז.
1.2רבי יהודה :לא פחות מכביצה.
2מהו הגודל המקסימלי ?
גודל כזה שיכול לאחוז שני אתרוגים ביד אחת.
2.1רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(:
2.2רבי יוסי :אין לאתרוג שיעור מקסימלי.
משנה ח' :החומרים בהם יש לאגוד את הלולב עם ההדסים והערבות
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת סוכה doc.
עמוד 8מתוך 16
————זאב לבנוני
מסכת סוכה
בס"ד
ְהוּדה.
אֵ ין אוֹגְ ִדין אֶ ת הַ לּוּלָב אֶ לָּא בְּ ִמינוֹ; ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י י ָ
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר :אֲ ִפלּוּ בִּ ְמ ִשׁיחָ ה.
ְרוּשׁ ַליִםֶ ,שׁהָ יוּ אוֹגְ ִדין אֶ ת לוּלְ בֵ יהֶ ן בְּ גִ ימ ֹו ִניּוֹת ֶשׁל זָהָ ב.
ְשׁי י ָ
ֲשה בְּ אַנ ֵ
אָמַ ר ַרבִּ י מֵ ִאיר :מַ ע ֶ
אָמרוּ לוֹ :בְּ ִמינ ֹו הָ יוּ אוֹגְ ִדין אוֹת ֹו ִמלְּ מַ טָּ ה.
ְ
אפשר לאגוד רק בחוט של הלולב ,ההדס או הערבה.
1רבי יהודה )ואין הלכה כמותו (:
2רבי מאיר :אפשר לאגדו בכל חומר.
3ספור מעשה :אנשי ירושלים שהיו אוגדים את הלולב בחוט של זהב.
3.1רבי מאיר :מכאן ראיה לדברי.
3.2חכמים:
3.2.1אגדו את הלולב במינו במקום שאוחזים אותו.
3.2.2חוטי הזהב היו רק מלמעלה.
משנה ט' :באלו קטעים באמירת ההלל יש לנענע בלולב ?
וְ הֵ יכָ ן הָ יוּ ְמנ ְַענ ְִעין ?
בְּ "הוֹדוּ לַה'" ְתּ ִחלָּה וָסוֹף ,וּבְ "אָ נָּא ה' הו ִֹשׁיעָ ה נָּא"ִ .דּבְ ֵרי בֵּ ית ִהלֵּל.
וּבֵ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :אַף בְּ "אָ נָּא ה' הַ ְצלִ יחָ ה נָא".
ִיתי בְּ ַרבָּ ן ַגּ ְמלִ יאֵ ל וּבְ ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ ,
אָמַ ר ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א :צוֹפֶ ה הָ י ִ
ֶשׁכָּ ל הָ עָ ם הָ יוּ ְמנ ְַענְ ִעין אֶ ת לוּלְ בֵ יהֶ ן ,וְ הֵ ן לא נ ְִענְ עוּ אֶ לָּא בְּ "אָ נָּא ה' הו ִֹשׁיעָ ה נָּא".
ִמי ֶשׁבָּ א בַּ דֶּ ֶר� וְ לא הָ יָה בְּ יָד ֹו לוּלָב לִ טּוֹל ,לִ כְ ֶשׁיִּכָּ נֵס לְ בֵ ית ֹו ,יִטּל עַ ל שֻׁ לְ חָ נוֹ.
לא נָטַ ל ַשׁח ֲִרית ,יִטּל בֵּ ין הָ עַ ְרבַּ יִםֶ ,שׁכָּ ל הַ יּוֹם כָּ ֵשׁר לַלּוּלָב.
1בית הלל :יש לנענע בקטעים הבאים:
" 1.1הודו לה'" שבתחילת המזמור ,ו"הודו לה'" שבסופו.
1.2ב"אנא ה' הושיעה נא".
2בית שמאי )ואין הלכה כמותם ( :מנענעים אף ב"אנא ה' הצליחה נא".
3רבי עקיבא מביא ראיה לדברי בית הלל:
3.1כל העם נענעו אף ב"אנא ה' הצליחה נא".
3.2רבן גמליאל ורבי יהושע נענעו רק ב"אנא ה' הושיעה נא".
כותרת נוספת :מהו זמן נטילת לולב ?
1מי שבא מהדרך ולא היה לו לולב ,ייטול כשיגיע לביתו.
2שכח והתחיל לאכול ,יפסיק מאכילתו ויטול לולב.
3לא נטל בשחרית ,ייטול בהמשך היום ,שכל היום כשר ללולב.
משנה י':
מי שאינו יודע לקרוא את ההלל ואחרים מקריאים לו
ִמי ֶשׁהָ יָה עֶ בֶ ד א ֹו ִא ָשּׁה א ֹו ָקטָ ן מַ ְק ִרין אוֹת ֹו ,ע ֹונֶה אַח ֲֵריהֶ ן מַ ה ֶשּׁהֵ ן או ְֹמ ִרין,
וּת ִהי ל ֹו ְמאֵ ָרה !
ְ
ִאם הָ יָה גָּ דוֹל מַ ְק ֶרא אוֹת ֹו ,ע ֹונֶה אַח ֲָריו" :הַ לְ לוּיָהּ".
1אם עבד ,אשה או קטן מקריאים לו:
1.1יחזור אחריהם כל מילה ומילה )כיון שאינם יכולים להוציאו ידי חובה(.
1.2תבוא עליו קללה שאינו יודע לקרוא בעצמו.
2אם גדול מקריא לו ,עונה "הללויה" על כל ענין שהוא מקריא לו.
משנה יא' :מנהגים שונים בקריאת ההלל
ְמקוֹם ֶשׁ ָנּ ֲהגוּ לִ כְ פּוֹל ,יִכְ פּל ,לִ ְפשׁוֹט ,י ְִפשׁט,
לְ בָ ֵר� אַחֲ ָריו יְבָ ֵר� ,אַחֲ ָריו ,הַ כּל כְּ ִמ ְנהַ ג הַ ְמּ ִדינָה.
יעית ,נוֹתֵ ן ל ֹו אֶ ְתרוֹג בְּ מַ תָּ נָה,
הַ לּוֹקֵ חַ לוּלָב מֵ ֲחבֵ ר ֹו בַּ ְשּׁבִ ִ
יעית.
לְ ִפי ֶשׁאֵ ין ַר ַשּׁאי לְ ל ְָקח ֹו בַּ ְשּׁבִ ִ
1לגבי המנהג לכפול את הפסוקים האחרונים בהלל:
1.1מקום שנהגו לכפול ,יש להמשיך ולכפול.
1.2מקום שנהגו שלא לכפול ,יש להמשיך שלא לכפול.
2לגבי ברכת "יהללוך" שלאחר ההלל:
2.1מקום שנהגו לברך ,יש להמשיך ולברך.
2.2מקום שנהגו שלא לברך ,יש להמשיך ולא לברך.
כותרת נוספת :מי שקונה 4מינים מעם הארץ בשביעית
1יבקש שיתן לו את האתרוג במתנה )האתרוג נלקט בשביעית(.
2אסור לעשות סחורה בפירות שביעית )אבל הלולב חנט כבר בשנה השישית(.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת סוכה doc.
עמוד 9מתוך 16
————זאב לבנוני
מסכת סוכה
בס"ד
משנה יב' :מספר הימים שנוטלים 4מינים בסוכות
בָּ ִראשׁ ֹונָה הָ יָה לוּלָב ִנטָּ ל בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ ִשׁבְ עָ ה ,וּבַ ְמּ ִדינָה יוֹם אֶ חָ ד.
ִמ ֶשּׁחָ ַרב בֵּ ית הַ ִמּ ְק ָדּשׁ ִה ְת ִקין ַרבָּ ן יוֹחָ נָן בֶּ ן זַכַּ איֶ ,שׁיְּהֵ א לוּלָב נִ טָּ ל בַּ ְמּ ִדינָה ִשׁבְ עָ הֵ ,זכֶר ל ִַמּ ְק ָדּשׁ,
וְ ֶשׁיְּהֵ א יוֹם הָ נֵף כֻּלּ ֹו אָסוּר.
היו נוטלים במקדש 7ימים .בשאר המקומות רק ביום הראשון.
1.1בזמן המקדש:
2כשחרב המקדש ,התקין רבן יוחנן בן זכאי שנוטלים לולב בכל מקום 7ימים.
כותרת נוספת :תקנה נוספת של רבן יוחנן בן זכאי
1ביום הנף )ראה מושגים( ,לא יאכלו כל היום מהתבואה החדשה.
משנה יג' :מניעת טלטול של 4המינים בזמן המקדש ביו"ט שחל בשבת
יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶשׁל הֶ חָ ג ֶשׁחָ ל לִ ְהיוֹת בַּ ַשּׁבָּ ת,
כָּ ל הָ עָ ם מוֹלִ יכִ ין אֶ ת לוּלְ בֵ יהֶ ן לְ בֵ ית הַ כְּ נֶסֶ ת.
ימין וּבָ ִאין ,כָּ ל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד מַ כִּ יר אֶ ת ֶשׁלּוֹ ,וְ נו ְֹטל ֹו.
לַמָּ חֳ ָרת מַ ְשׁכִּ ִ
אָדם יוֹצֵ א יְדֵ י חוֹבָ ת ֹו בְּ יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶשׁל הֶ חָ ג ,בְּ לוּלָב ֹו ֶשׁל חֲבֵ רוֹ,
אָמרוּ חֲ כָ ִמים :אֵ ין ָ
ִמ ְפּנֵי ֶשׁ ְ
אָדם יוֹצֵ א יְדֵ י חוֹבָ ת ֹו בְּ לוּלָב ֹו ֶשׁל חֲבֵ רוֹ.
וּשׁאָר יְמוֹת הֶ חָ גָ ,
ְ
1בערב שבת כל העם הוליכו לולביהם לבית הכנסת.
2למחרת כשבאו לבית הכנסת ,כל אחד הכיר את לולבו ונטלו.
כותרת נוספת :יציאת ידי חובה בלולב שלך ביום הראשון
1ביו"ט ראשון אדם יוצא ידי חובה רק ב 4-המינים שלו )"ולקחתם לכם ביום הראשון"(.
2בשאר הימים ,גם ב 4-מינים של חבירו.
משנה יד' :שכח והוציא את 4המינים מרשות לרשות ביו"ט שחל להיות בשבת
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶשׁל הֶ חָ ג ֶשׁחָ ל לִ ְהיוֹת בַּ ַשּׁבָּ ת,
וְ ָשׁכַ ח וְ הו ִֹציא אֶ ת הַ לּוּלָב לִ ְרשׁוּת הָ ַרבִּ ים ,פָּ טוּר,
ִמ ְפּנֵי ֶשׁהו ִֹציא ֹו בִּ ְרשׁוּת.
1אם הוציא ,לפני שקיים את המצווה ,פטור מקרבן.
2פטור ,כיוון שנטלו ברשות כדי לקיים את המצווה.
משנה טו' :האם מותר )בזמן המקדש( להחזיר את הלולב למים בשבת וביו"ט ?
ִירתּוּ לַמַּ יִם בַּ ַשּׁבָּ ת.
וּמיַּד בַּ ֲעלָהּ ,וּמַ ֲחז ַ
ְמקַ בֶּ לֶת ִא ָשּׁה ִמיַּד בְּ נָהּ ִ
ְהוּדה אוֹמֵ ר:
ַרבִּ י י ָ
יפין.
יפין ,וּבַ מּוֹעֵ ד מַ חֲלִ ִ
בַּ ַשּׁבָּ ת מַ ֲחז ִִירין ,בְּ יוֹם טוֹב מו ִֹס ִ
קָ טָ ן הַ יּוֹדֵ עַ לְ ַנ ֲענֵעַ ,חַ יָּב בַּ לּוּלָב.
1תנא קמא :מותר לאשה לקבל את הלולב מיד בנה או בעלה ולהחזירו למים בשבת.
2רבי יהודה:
2.1בשבת ,מותר להחזיר למים ,אבל לא להוסיף מים.
2.2ביו"ט שלא בשבת ,מותר גם להוסיף מים ,אך לא להחליף את המים.
2.3בחול המועד שלא בשבת ,מותר גם להחליף את המים.
כותרת נוספת :ילד קטן שיודע לנענע בלולב יש לחנכו למצווה לולב.
פרק ד'
הנושאים העיקריים בפרק:
מושגים
מצוות זקיפת ערבה על המזבח:
מצוות ניסוך המים:
מצוות לולב במקדש כאשר יו"ט ראשון חל בשבת ,מצוות זקיפת ערבה,
מצוות ניסוך המים ,מספר הימים שבהם מקימים כל אחת ממצוות החג.
בכל יום משבעת ימי חג הסוכות היתה מצוה של זקיפת ערבה בצידי המזבח .מצוה זו
היא הלכה למשה מסיני .הצדוקים כפרו במצוה זו כיון שאינה כתובה בתורה .לפיכך
קבעו חכמים שאם חל יום שביעי של חג ביום שבת ,מצות ערבה תדחה שבת .ליקוט
הערבות וזקיפתם לצד המזבח מתואר במשנה ה'.
בכל יום משבעת ימי חג הסוכות היתה מצוה של ניסוך המים על גבי המזבח בזמן
הקרבת קרבן התמיד .מצוה זו היא הלכה למשה מסיני ,והצדוקים כפרו בה .מצוה זו
נעשתה בחגיגיות מופגנת ,כדי להכחיש דעותיהם של הצדוקים .את המים היו מביאים
ממי השילוח .הבאת המים וניסוכם על המזבח מתואר במשניות ט ,י.
משנה א' :הקדמה למשניות הבאות:
לוּ ָלב ַוע ֲָרבָ הִ ,שׁ ָשּׁה וְ ִשׁבְ עָ ה.
הַ הַ לֵּל וְ הַ ִשּׂ ְמחָ הְ ,שׁמ ֹונָה.
סֻ כָּ ה וְ נִסּוּ� הַ מַּ יִםִ ,שׁבְ עָ ה.
וְ הֶ חָ לִ ילֲ ,ח ִמ ָשּׁה וְ ִשׁ ָשּׁה.
מספר הימים בהם מקיימים כל אחת ממצוות החג
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת סוכה doc.
עמוד 10מתוך 16
————זאב לבנוני
בס"ד
משנה ב:
מסכת סוכה
מספר הימים שבהם מקיימים מצוות לולב בזמן המקדש
לוּלָב ִשׁבְ עָ ה ,כֵּיצַ ד ?
יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶשׁל הֶ חָ ג ֶשׁחָ ל לִ ְהי ֹות בַּ ַשּׁבָּ ת ,לוּלָב ִשׁבְ עָ ה.
וּשׁאָר כָּ ל הַ יּ ִָמיםִ ,שׁ ָשּׁה.
ְ
1אם יו"ט ראשון חל בשבת ,מצוות לולב 7ימים.
2אם יו"ט חל לא בשבת ,מצוות לולב 6ימים.
משנה ג' :מספר הימים שמקיימים מצוות זקיפת ערבה בצידי המזבח בזמן המקדש
ע ֲָרבָ ה ִשׁבְ עָ הֵ ,כּיצַ ד ?
יעי ֶשׁל ע ֲָרבָ ה ֶשׁחָ ל לִ ְהיוֹת בַּ ַשּׁבָּ ת ,ע ֲָרבָ ה ִשׁבְ עָ ה;
יוֹם ְשׁבִ ִ
וּשׁאָר כָּ ל הַ יּ ִָמיםִ ,שׁ ָשּׁה.
ְ
1אם יום שביעי של החג חל בשבת ,מצוות ערבה 7ימים.
2אם יום שביעי של החג חל שלא בשבת ,מצוות ערבה 6ימים.
משנה ד' :מצוות לולב במקדש כאשר יו"ט ראשון חל בשבת
ִמ ְצוַת לוּלָב ֵכּיצַ ד ?
יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶשׁל הֶ חָ ג ֶשׁחָ ל לִ ְהיוֹת בַּ ַשּׁבָּ ת ,מוֹלִ יכִ ין אֶ ת לוּלְ בֵ יהֶ ן לְ הַ ר הַ בַּ יִת,
וְ הַ חַ ָזּ ִנין ְמקַ בְּ לִ ין מֵ הֶ ן
יחין אֶ ת ֶשׁלָּהֶ ן בַּ לִּ ְשׁכָּ ה.
וְ סו ְֹד ִרין א ֹותָ ן עַ ל גַּב הָ ִא ְצ ְטבָ א ,וְ הַ זְּ קֵ ִנים מַ ִנּ ִ
וּמל ְַמּ ִדים אוֹתָ ם לוֹמַ ר" :כָּ ל ִמי ֶשׁמַּ גִּ יעַ לוּלָבִ י בְּ יָדוֹ ,ה ֲֵרי הוּא ל ֹו בְּ מַ תָּ נָה".
ְ
ימין וּבָ ִאין ,וְ הַ חַ ָזּ ִנין זו ְֹר ִקין אוֹתָ ם לִ ְפנֵיהֶ ם,
לְ מָ חָ ר מַ ְשׁכִּ ִ
וְ הֵ ן ְמחַ ְטּ ִפין וּמַ כִּ ין ִאישׁ אֶ ת חֲבֵ רוֹ.
וּכְ ֶשׁ ָראוּ בֵּ ית ִדּין ֶשׁבָּ אוּ לִ ידֵ י סַ כָּ נָהִ ,ה ְת ִקינוּ ֶשׁיְּהֵ א כָּ ל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד נוֹטֵ ל בְּ בֵ יתוֹ.
1בתחילה:
1.1האנשים היו מביאים את לולביהם למקדש בערב שבת.
1.2סדרני המקדש קבלו מהם את הלולבים.
1.3את לולבי הזקנים שמו בלשכה מיוחדת ,ואת השאר על גבי אצטבה.
1.4בית דין מלמדים את כולם לאמר" :כל מי שמגיע לולבי לידו הרי הוא לו במתנה".
1.5למחרת כשבאים למקדש ,הסדרנים זורקים להם את לולביהם.
1.6האנשים היו מכים איש את רעהו ,כיון שכל אחד רצה לקבל את לולבו.
2כשראו בית דין שבאים לידי סכנה:
התקינו שלא יביאו את הלולב למקדש אלא כל אחד ייטול את הלולב בשבת בביתו.
משנה ה' :תאור מצוות זקיפת ערבה על המזבח
ִמ ְצוַת ע ֲָרבָ ה כֵּיצַ ד ?
ירוּשׁ ַליִם וְ נִ ְק ָרא "מוֹצָ א".
מָ קוֹם הָ יָה לְ מַ טָּ ה ִמ ָ
וּמל ְַקּ ִטין ִמ ָשּׁם מֻ ְרבִּ יּוֹת ֶשׁל ע ֲָרבָ ה,
יו ְֹר ִדין לְ ָשׁם ְ
פוּפין עַ ל גַּבֵּ י הַ ִמּזְבֵּ חַ .
אשׁיהֶ ן כְּ ִ
וּבָ ִאין וְ זו ְֹק ִפין אוֹתָ ן בְּ ִצדֵּ י הַ ִמּזְבֵּ חַ ,וְ ָר ֵ
תָּ ְקעוּ וְ הֵ ִריעוּ וְ תָ ְקעוּ.
יפין אֶ ת הַ ִמּזְבֵּ חַ פַּ עַ ם אַחַ ת ,וְ או ְֹמ ִרים" :אָ נָּא ה' הו ִֹשׁיעָ ה נָּא ,אָ נָּא ה' הַ ְצלִ יחָ ה נָא".
בְּ כָ ל יוֹם מַ ִקּ ִ
ְהוּדה אוֹמֵ ר" :אֲ ִני וָה ֹו הו ִֹשׁיעָ ה נָּא".
ַרבִּ י י ָ
יפין אֶ ת הַ ִמּזְבֵּ חַ ֶשׁבַ ע ְפּעָ ִמים.
וְ אוֹת ֹו הַ יּוֹם מַ ִקּ ִ
יפי לָ�ִ ,מזְבֵּ חַ " !
יפי לָ�ִ ,מזְבֵּ חַ ! ִ
בְּ ָשׁעַ ת ְפּ ִט ָירתָ ן ,מָ ה הֵ ן או ְֹמ ִרים ? " ִ
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר" :לְ יָהּ וְ לָ� ִמזְבֵּ חַ ! לְ יָהּ וְ לָ� ִמזְבֵּ חַ " !
1קטפו ערבות ממקום שנקרא מוצא ,הנמצא בקרבת ירושלים.
2בכל יום מימות החג היו יורדים לשם וקוטפים ענפים גבוהים ) 11אמה( של ערבה.
3חוזרים למקדש וזוקפים אותם בצידי המזבח ,וראשיהם כפופים על המזבח.
4בעת שהביאו את הערבות ,תקעו והריעו ותקעו.
5לאחר שהניחו את הערבות:
5.1בכל יום הקיפו פעם אחת את המזבח בלולביהם.
5.2בשעת ההקפה אומרים:
5.2.1תנא קמא" :אנא ה' הושיעה נא ,אנא ה' הצליחה נא"
5.3רבי יהודה" :אני והו הושיעה נא".
6ביום השביעי הקיפו אותו 7פעמים.
7בסיום ההקפות היו אומרים:
7.1תנא קמא" :יופי לך מזבח ,יופי לך מזבח".
ליה ולך מזבח ,ליה ולך מזבח".
7.2רבי אליעזר:
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת סוכה doc.
עמוד 11מתוך 16
————זאב לבנוני
בס"ד
משנה ו':
מסכת סוכה
מצוות ערבות על המזבח בשבת
ֲשהוּ בַּ ַשּׁבָּ ת ,אֶ ָלּא ֶשׁהָ יוּ ְמל ְַקּ ִטין אוֹתָ ן מֵ עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת
ֲשהוּ בַּ חֹל כָּ � מַ ע ֵ
כְּ מַ ע ֵ
יחים אוֹתָ ן בְּ גִ יגִ יּוֹת ֶשׁל זָהָ ב ,כְּ דֵ י ֶשׁלּא יִכְ משׁוּ.
וּמַ ִנּ ִ
ַרבִּ י יוֹחָ נָן בֶּ ן בְּ רוֹקָ ה אוֹמֵ ר:
יאין ,וְ חוֹבְ ִטין אוֹתָ ן בַּ קַּ ְרקַ ע בְּ ִצדֵּ י הַ ִמּזְבֵּ חַ ,
ח ֲִריּוֹת ֶשׁל ֶדּקֶ ל הָ יוּ ְמבִ ִ
וְ אוֹת ֹו הַ יּוֹם נ ְִק ָרא" :יוֹם ִחבּוּט חֲ ִריּוֹת".
1כשם שנהגו עם הערבות בחול כך נהגו בשבת .אלא:
1.1שלקטו ערבות מערב שבת ,עבור שבת.
1.2הניחו אותם מערב שבת בגיגיות של זהב מלאות מים ,כדי שלא יתייבשו.
2כותרת נוספת :רבי יוחנן בן ברוקה :הביאו ענפי דקל ולא ערבות
2.1רבי יוחנן בן ברוקה )ואין הלכה כמותו(:
2.1.1לא הביאו ערבות אלא ענפים של דקל.
2.1.2חבטו את ענפי הדקל בצידי המזבח.
2.1.3ויום השביעי נקרא יום חיבוט חריות ולא יום שביעי של ערבה.
משנה ז':
ביום השביעי לאחר הקפת המזבח ,התינוקות התירו את הלולבים ואכלו את האתרוגים.
ִמיָּד הַ ִתּינוֹקוֹת שׁו ְֹמ ִטין אֶ ת לוּלְ בֵ יהֶ ן וְ אוֹכְ לִ ין אֶ ְתר ֹוגֵיהֶ ן.
משנה ח' :חייבים בהלל ובקרבנות שלמי שמחה 8ימים ,כולל שמיני עצרת.
הַ הַ לֵּל וְ הַ ִשּׂ ְמחָ ה ְשׁמ ֹונָהֵ ,כּיצַ ד ?
אָדם בַּ הַ לֵּל וּבַ ִשּׂ ְמחָ ה וּבִ כְ בוֹד יוֹם טוֹב הָ אַחֲ רוֹן ֶשׁל הֶ חָ ג ,כִּ ְשׁאָר כָּ ל יְמוֹת הֶ חָ ג.
ְמלַמֵּ דֶ ,שׁחַ יָּב ָ
סֻ כָּ ה ִשׁבְ עָ ה ,כֵּיצַ ד ?
ָגּמַ ר ִמ ֶלּאֱכוֹל ,לא י ִַתּיר סֻ כָּ תו,
אֲ בָ ל מו ִֹריד אֶ ת הַ כֵּלִ ים ִמן הַ ִמּ ְנחָ ה וּלְ מַ ְעלָהִ ,מ ְפּנֵי כְּ בוֹד יוֹם טוֹב הָ אַחֲ רוֹן ֶשׁל הֶ חָ ג.
כותרת נוספת :מספר הימים שחייבים במצוות סוכה
1חייבים בסוכה 7ימים.
2כשגומרים סעודה אחרונה ביום השביעי לא מפרקים את הסוכה.
3לאחר מנחה קטנה ,מכניסים מהסוכה לבית את הכלים הנאים ,לכבוד החג האחרון.
משנה ט' :תאור מצוות ניסוך המים
נִסּוּ� הַ מַּ יִם ֵכּיצַ ד ?
לשׁת לֻגִּ ים ,הָ יָה ְממַ לֵּא ִמן הַ ִשּׁילוֹחַ .
ְצלו ִֹחית ֶשׁל זָהָ ב מַ ֲחזֶקֶ ת ְשׁ ֶ
ִהגִּ יעוּ לְ ַשׁעַ ר הַ מַּ יִם ,תָּ ְקעוּ וְ הֵ ִריעוּ וְ תָ ְקעוּ.
עָ לָה בַּ כֶּבֶ שׁ וּפָ נָה לִ ְשמאל ֹו,
ְשׁנֵי ְספָ לִ ים ֶשׁל ֶכּסֶ ף הָ יוּ ָשׁם.
ְהוּדה אוֹמֵ רֶ :שׁל ִסיד הָ יוּ ,אֶ לָּא ֶשׁהָ יוּ מֻ ְשׁחָ ִרין ְפּנֵיהֶ ם ִמ ְפּנֵי הַ ַיּיִן.
ַרבִּ י י ָ
וּמנֻקָּ בִ ין כְּ ִמין ְשׁנֵי חֹטָ ִמין ַדּ ִקּין .אֶ חָ ד ְמעֻבֶּ ה וְ אֶ חָ ד ַדּק ,כְּ דֵ י ֶשׁיְּהוּ ְשׁנֵיהֶ ם כָּ לִ ין בְּ בַ ת אַחַ ת.
ְ
מַ ע ֲָרבִ י ֶשׁל מַ יִםִ ,מז ְָר ִחי ֶשׁל ַייִן.
עֵ ָרה ֶשׁל מַ יִם לְ תוֹ� ֶשׁל ַייִן ,וְ ֶשׁל ַייִן לְ תוֹ� מַ יִם ,יָצָ א.
ְהוּדה אוֹמֵ ר :בַּ לּג הָ יָה ְמנַסֵּ � כָּ ל ְשׁמ ֹונָה.
ַרבִּ י י ָ
וְ ל ְַמנַסֵּ � או ְֹמ ִרים לוֹ" :הַ גְ בַּ הּ י ְָד�" !
ֶשׁפַּ עַ ם אַחַ ת נִ סֵּ � אֶ חָ ד עַ ל גַּבֵּ י ַרגְ לָיוְ ,וּר ָגמוּהוּ כָּ ל הָ עָ ם בְּ אֶ ְתר ֹוגֵיהֶ ן.
1ממלאים בצלוחית של זהב 3לוגים מים ממימי השילוח.
2כשהגיעו לשער המים )שבדרום הר הבית( ,תקעו ,הריעו ותקעו.
3הכהן שזכה בניסוך המים עלה בכבש לראש המזבח ,ופנה לקרן דרומית מערבית.
4בקרן זו היו 2ספלים:
4.1תנא קמא :של כסף היו.
4.2רבי יהודה :של סיד היו ,ומושחרים היו ,שפעמים טעו ושפכו את היין בספל של המים.
5בכל ספל היה נקב .נקב עבה בשל יין ,ונקב דק בשל מים .כדי שיציאת שניהם תסתיים יחד.
6הספל המערבי היה מיועד למים והמזרחי ליין.
7אם טעה ושפך את היין לספל של יין וכן להיפך ,יצא ידי חובה.
8כמה לוגים של מים היה מנסך ,וכמה ימים נסכו את המים ?
8.1תנא קמא :היה מנסך 3לוגים במשך שבעה ימים
8.2רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(:
8.2.1היה מנסך לוג אחד של מים.
8.2.2ניסוך המים היה גם ביום השמיני )שמונה ימים(.
9ביקשו מהמנסך שיגביה ידו כדי שיראו שהוא מנסך לתוך הספל.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת סוכה doc.
עמוד 12מתוך 16
————זאב לבנוני
מסכת סוכה
בס"ד
10פעם אחת ניסך אחד )צדוקי( על רגליו ,ורגמו אותו הקהל באתרוגיהם.
משנה י':
תאור מצוות ניסוך המים בשבת
ֲשהוּ בַּ ַשּׁבָּ ת,
ֲשהוּ בַּ חֹל ,כָּ � מַ ע ֵ
כְּ מַ ע ֵ
אֶ לָּא ֶשׁהָ יָה ְממַ לֵּא מֵ עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת חָ בִ ית ֶשׁל זָהָ ב ֶשׁאֵ ינָהּ ְמ ֻקדֶּ ֶשׁת ִמן הַ ִשּׁילוֹחַ ,
וּמַ ִנּיחָ הּ בַּ לִּ ְשׁכָּ ה.
נ ְִשׁ ְפּכָ ה א ֹו ִנ ְתגַּלְּ תָ ה ,הָ יָה ְממַ לֵּא ִמן הַ כִּ יּוֹר,
ֶשׁהַ ַיּיִן וְ הַ מַּ יִם הַ ְמּגֻלִּ ין ְפּסוּלִ ים לְ גַבֵּ י הַ ִמּזְבֵּ חַ .
1כמו שניסכו את המים בימי חול כך ניסכו אותם בשבת.
2בערב שבת היו ממלאים בחבית של זהב מים ממימי השילוח.
3חבית זו לא נתקדשה לעבודת המקדש.
4את החבית הניחו בלשכה ולמחרת הכהן מילא מהחבית את צלוחית במים.
5אם נשפכה החבית או שהוסר המכסה שלה ,היו ממלאים בצלוחית מים מהכיור.
6מים או יין שהיו מגולים במהלך הלילה פסולים למזבח.
פרק ה'
הנושאים העיקריים בפרק:
מושגים:
משמרות כהונה:
24טבעות:
תאור שמחת בית השואבה ,תאור חלוקת הקרבנות וקבלת המנות בין
כל המשמרות ברגלים ובשבת.
הכהנים נחלקו ל 24-משמרות .בכל שבוע עבד במקדש משמר אחד .משמר זה היה מקריב את
הקרבנות ומקבל את המנות המגיעות לכהנים .לקראת שבת הגיע המשמר של השבוע הבא ,וביום
ראשון חזר המשמר היוצא לביתו .בשבת עצמה עבדו 2המשמרות ,הם היו מתחלקים שווה בשווה
בהקרבת הקרבנות ובקבלת המנות .כמו כן היו חולקים ביניהם את לחם הפנים של השבוע החולף
שהיה נאכל בשבת.
ברגלים היו עובדים כל המשמרות יחד והיו שווים בהקרבת הקרבנות ובקבלת המנות .אם הרגל חל
סמוך לשבת ,דהינו ביום ראשון או ביום שישי ,היו כל המשמרות עובדים במקדש יומיים רצופים .גם
במקרה זה חלקו כל המשמרות ביניהם את לחם הפנים שהיה נאכל בשבת.
לכל משמר הייתה טבעת מיוחדת שהיתה משמשת להכנסת צואר הבהמה לפני השחיטה .הטבעת
הייתה פתוחה בצד אחד .לצורך השחיטה היו מפנים את הפתח של הטבעת כלפי מעלה ,מכניסים
את ראש הבהמה לתוך הטבעת והופכים את הפתח כלפי מטה .במשנה ח' מסופר שבמשמר של
בלגה הטבעת הייתה קבועה וע"י כך אי אפשר היה לשחוט שם בהמות.
משנה א' :הימים שבהם ניגנו בחליל ובכלי נגינה אחרים בסוכות
הֶ חָ לִ ילֲ ,ח ִמ ָשּׁה וְ ִשׁ ָשּׁה.
זֶהוּ הֶ חָ לִ יל ֶשׁל בֵּ ית הַ שּׁוֹאֵ בָ ה,
ֶשׁאֵ ינ ֹו דּוֹחֶ ה לא אֶ ת הַ ַשּׁבָּ ת וְ לא אֶ ת יוֹם טוֹב.
אָמרוּ :כָּ ל ִמי ֶשׁלּא ָראָה ִש ְמחַ ת בֵּ ית הַ שּׁוֹאֵ בָ ה ,לא ָראָה ִש ְמחָ ה ִמיָּמָ יו.
ְ
1פעמים השתמשו בהם 5ימים ופעמים 6ימים.
2בחליל היו מנגנים בשמחת בית השואבה.
3חליל זה אינו דוחה לא שבת ולא יו"ט.
4אמרו שכל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו.
משנה ב' :תאור שמחת בית השואבה
בְּ מוֹצָ אֵ י יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶשׁל הֶ חָ ג ,י ְָרדוּ לְ עֶ ז ְַרת נ ִָשׁים,
וּמתַ ְקּ ִנין ָשׁם ִתּקּוּן גָּדוֹל.
ְ
אשׁיהֶ ן,
אַרבָּ עָ ה ְספָ לִ ים ֶשׁל זָהָ ב בְּ ָר ֵ
וּמנוֹרוֹת ֶשׁל זָהָ ב הָ יוּ ָשׁם ,וְ ְ
ְ
אַרבָּ עָ ה סֻ לָּמוֹת לְ כָ ל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד,
וְ ְ
אַרבָּ עָ ה ְיל ִָדים ִמ ִפּ ְרחֵ י כְ הֻ נָּה ,וּבִ ידֵ יהֶ ם כַּ ִדּים ֶשׁל ֶשׁמֶ ן ֶשׁל מֵ אָה וְ עֶ ְש ִרים לגֶ ,שׁהֵ ן מַ ִטּילִ ין לְ כָ ל סֵ פֶ ל וָסֵ פֶ ל.
וְ ְ
1במוצאי יו"ט ראשון כהנים ולוויים ירדו מעזרה שלהם לעזרת נשים.
2התקינו גזוזטראות בעזרת נשים כדי שנשים תשבנה למעלה ,וגברים למטה.
3מנורות של זהב היו בעזרת נשים ,ובכל מנורה היו 4ספלי זהב.
4ליד כל ספל היה סולם.
5לכל סולם היה עולה ילד ובידיו 30לוג שמן כדי ליתנם לתוך הספל.
משנה ג' :המשך תאור שמחת בית השואבה
יקין,
יעין ,וּבָ הֶ ן הָ יוּ מַ ְדלִ ִ
ִמבְּ לָאֵ י ִמכְ נְסֵ י כ ֲה ִנים וּמֵ הֶ ְמ ָינֵיהֶ ן ,מֵ הֶ ן הָ יוּ מַ ְפ ִק ִ
ירוּשׁ ַליִם ֶשׁאֵ ינָהּ ְמ ִא ָירה מֵ אוֹר בֵּ ית הַ שּׁוֹאֵ בָ ה.
ָ
וְ לא הָ יְתָ ה חָ צֵ ר בִּ
1ממכנסיהם ואבנטיהם הבלויים של הכהנים ,היו עושים פתילות להדלקת הנרות.
2כשהדליקו את הנרות ,היה האור מגיע לכל החצרות של ירושלים.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת סוכה doc.
עמוד 13מתוך 16
————זאב לבנוני
בס"ד
מסכת סוכה
משנה ד' :המשך תאור שמחת בית השואבה
ֲשה ,הָ יוּ ְמ ַר ְקּ ִדים לִ ְפנֵיהֶ ם בַּ אֲ בוּקוֹת ֶשׁל אוֹר ֶשׁבִּ ידֵ יהֶ ן ,וְ או ְֹמ ִרים לִ ְפנֵיהֶ ן ִדּבְ ֵרי ִשׁירוֹת וְ ִת ְשׁבָּ חוֹת.
ְשׁי מַ ע ֶ
ח ֲִס ִידים וְ אַנ ֵ
וְ הַ לְ וִ יִּם בְּ כִ נּוֹרוֹת וּבִ נְבָ לִ ים וּבִ ְמ ִצלְ תַּ יִם וּבַ חֲצו ְֹצרוֹת ,וּבִ כְ לֵי ִשׁיר בְּ לא ִמ ְספָּ ר,
עַ ל ֲחמֵ שׁ עֶ ְש ֵרה מַ עֲלוֹת הַ יּו ְֹרדוֹת מֵ עֶ ז ְַרת י ְִש ָראֵ ל לְ עֶ ז ְַרת נ ִָשׁים ,כְּ ֶנגֶד ֲח ִמ ָשּׁה עָ ָשר ִשׁיר הַ מַּ עֲלוֹת ֶשׁבַּ ְתּ ִהלִּ ים,
ֶשׁ ֲעלֵיהֶ ן לְ וִ יִּם עו ְֹמ ִדין בִּ כְ לֵי ִשׁיר וְ או ְֹמ ִרים ִשׁ ָירה.
וּשׁתֵּ י חֲצו ְֹצרוֹת בִּ ידֵ יהֶ ן.
וְ עָ ְמדוּ ְשׁנֵי כ ֲה ִנים בְּ ַשׁעַ ר הָ עֶ לְ יוֹןֶ ,שׁיּו ֵֹרד מֵ עֶ ז ְַרת י ְִש ָראֵ ל לְ עֶ ז ְַרת נ ִָשׁיםְ ,
קָ ָרא הַ ֶגּבֶ רָ ,תּ ְקעוּ וְ הֵ ִריעוּ וְ תָ ְקעוּ.
ִהגִּ יעוּ לְ מַ ֲעלָה ע ֲִש ִירית ,תָּ ְקעוּ וְ הֵ ִריעוּ וְ תָ ְקעוּ.
ִהגִּ יעוּ ָל ֲעז ָָרהָ ,תּ ְקעוּ וְ הֵ ִריעוּ וְ תָ ְקעוּ.
יעין לְ ַשׁעַ ר הַ יּוֹצֵ א ל ִַמּז ְָרח.
הָ יוּ תּו ְֹק ִעין וְ הוֹלְ כִ ין ,עַ ד ֶשׁמַּ גִ ִ
אָמרוּ:
ִהגִּ יעוּ לְ ַשׁעַ ר הַ יּוֹצֵ א ל ִַמּז ְָרח ,הָ ְפכוּ ְפּנֵיהֶ ן לַמַּ ע ֲָרב ,וְ ְ
וּפנֵיהֶ ם קֵ ְדמָ ה ,וְ הֵ מָּ ה ִמ ְשׁתַּ ֲחוִ ים קֵ ְדמָ ה ל ַָשּׁמֶ שׁ .וְ אָנוּ לְ יָהּ עֵ ינֵינוּ".
"אֲ בוֹתֵ ינוּ ֶשׁהָ יוּ בַּ מָּ קוֹם הַ זֶּה ,אֲ ח ֵֹריהֶ ם אֶ ל-הֵ יכַ ל ה' ְ
ְהוּדה אוֹמֵ ר :הָ יוּ שׁ ֹו ִנין וְ א ֹו ְמ ִרים :אָנוּ לְ יָהּ ,וּלְ יָהּ עֵ ינֵינוּ.
ַרבִּ י י ָ
1חסידים ואנשי מעשה רקדו לפני העם עם אבוקות של אור ,ואמרו שירות ותשבחות.
2הלווים ניגנו בכלי נגינה רבים ,על 15המדרגות שירדו מעזרת ישראל לעזרת נשים.
3חמש עשרה המעלות היו מכוונות כנגד חמש עשרה שירי המעלות שבתהילים.
4שני כהנים עמדו על המדרגה העליונה ליד שער ניקנור ,ושתי חצוצרות בידיהם.
4.1כשעלה השחר תקעו והריעו ותקעו.
4.2ירדו שני הכהנים עד למדרגה העשירית ,תקעו הריעו ותקעו.
4.3כשהגיעו לרצפת העזרה ,תקעו הריעו ותקעו.
4.4התקדמו תוך כדי התקיעות לכיוון שער המזרח ,היוצא מעזרת נשים.
5כשהגיעו שני הכהנים לשער המזרח ,הפכו כל היוצאים פניהם כלפי מערב ואמרו:
5.1תנא קמא:
" 5.1.1אבותינו אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה ,והמה משתחווים קדמה לשמש".
" 5.1.2ואנו ליה עיננו".
5.2רבי יהודה" :ואנו ליה משתחווים ועיננו ליה מייחלות".
משנה ה' :מספר התקיעות שהיו תוקעים במקדש
וּשׁמ ֹונֶה.
אַרבָּ ִעים ְ
יפין עַ ל ְ
אֵ ין פּ ֹו ֲח ִתין מֵ עֶ ְש ִרים וְ אַחַ ת ְתּ ִקיעוֹת בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ ,וְ אֵ ין מו ִֹס ִ
בְּ כָ ל יוֹם הָ יוּ ָשׁם עֶ ְש ִרים וְ אַחַ ת ְתּ ִקיעוֹת בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ:
ָשׁלשׁ לִ ְפ ִתיחַ ת ְשׁעָ ִרים,
וְ תֵ ַשׁע לְ תָ ִמיד ֶשׁל ַשׁחַ ר,
וְ תֵ ַשׁע לְ תָ ִמיד ֶשׁל בֵּ ין הָ עַ ְרבַּ יִם.
יפין עוֹד תֵּ ַשׁע.
וּבַ מּוּסָ ִפין הָ יוּ מו ִֹס ִ
יפין עוֹד ֵשׁשָׁ :שׁלשׁ לְ הַ בְ ִטיל הָ עָ ם ִמ ְמּלָאכָ ה ,וְ ָשׁלשׁ לְ הַ בְ ִדּיל בֵּ ין קדֶ שׁ לְ חֹל.
וּבְ עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת הָ יוּ מו ִֹס ִ
וּשׁמ ֹונֶה:
אַרבָּ ִעים ְ
עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת ֶשׁבְּ תוֹ� הֶ חָ ג הָ יוּ ָשׁם ְ
ָשׁלשׁ לִ ְפ ִתיחַ ת ְשׁעָ ִריםָ ,שׁלשׁ לְ ַשׁעַ ר הָ עֶ לְ יוֹן ,וְ ָשׁלשׁ לְ ַשׁעַ ר הַ תַּ ְחתּוֹן,
וְ ָשׁלשׁ לְ ִמלּוּי הַ מַּ יִם ,וְ ָשׁלשׁ עַ ל גַּבֵּ י הַ ִמּזְבֵּ חַ ,
תֵּ ַשׁע לְ תָ ִמיד ֶשׁל ַשׁחַ ר,
וְ תֵ ַשׁע לְ תָ ִמיד ֶשׁל בֵּ ין הָ עַ ְרבַּ יִם,
וְ תֵ ַשׁע לַמּוּסָ ִפין,
ָשׁלשׁ לְ הַ בְ ִטיל אֶ ת הָ עָ ם ִמן הַ ְמּלָאכָ ה ,וְ ָשׁלשׁ לְ הַ בְ ִדּיל בֵּ ין קדֶ שׁ לְ חֹל.
1המספר המינימלי היה ,21והמקסימלי .48
2ביום רגיל היו תוקעים 21תקיעות באופן הבא:
2.1שלוש תקיעות לפתיחת שערי המזרח בבקר.
2.2תשע תקיעות כשהיו מנסכים את נסכי קרבן התמיד של שחר.
2.3תשע תקיעות כשהיו מנסכים את נסכי קרבן התמיד של בין הערביים.
3בימים שיש בהם קרבן מוסף ,הוסיפו עוד 9תקיעות בשעת ניסוך היין )ס"ה .(30
4בערב שבת ,הוסיפו עוד 6תקיעות באופן הבא:
שלוש תקיעות להפסיק את העם ממלאכה ,ושלוש להודיע שנכנסה שבת.
5ערב שבת שבתוך החג היו תוקעים 48תקיעות האופן הבא:
5.1שלוש תקיעות לפתיחת שערים בבקר.
5.2שלוש על מדרגות שער העליון בתחילת ההליכה לשאיבת המים מהשילוח.
5.3שלוש בשער המזרח היוצא מהעזרה.
5.4שלוש בחזרה משאיבת המים כשהגיעו לעזרת נשים.
5.5שלוש בשעה שזקפו את הערבה בצידי המזבח.
5.6תשע לתמיד של שחר.
5.7תשע לתמיד של בין הערביים.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת סוכה doc.
עמוד 14מתוך 16
————זאב לבנוני
מסכת סוכה
בס"ד
5.8תשע לקרבן מוסף.
5.9שלוש תקיעות להפסיק את העם ממלאכתם ,ושלוש להודיע שנכנסה שבת.
משנה ו':
תאור חלוקת קרבנות המוסף של חג הסוכות בין 24המשמרות
לשׁה עָ ָשר פָּ ִרים וְ אֵ ילִ ים ְשׁ ַניִם וְ ָש ִעיר אֶ חָ ד.
יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶשׁל הֶ חָ ג ,הָ יוּ ָשׁם ְשׁ ָ
אַרבָּ עָ ה עָ ָשר כְּ בָ ִשים לִ ְשׁמ ֹונָה ִמ ְשׁמָ רוֹת.
נ ְִשׁתַּ יְּרוּ ָשׁם ְ
בַּ יּוֹם הָ ִראשׁוֹןִ ,שׁ ָשּׁה מַ ְק ִריבִ ין ְשׁ ַניִם ְשׁ ַניִם ,וְ הַ ְשּׁאָר אֶ חָ ד אֶ חָ ד.
בַּ ֵשּׁ ִניֲ ,ח ִמ ָשּׁה מַ ְק ִריבִ ין ְשׁ ַניִם ְשׁ ַניִם ,וְ הַ ְשּׁאָר אֶ חָ ד אֶ חָ ד.
אַרבָּ עָ ה מַ ְק ִריבִ ין ְשׁ ַניִם ְשׁ ַניִם ,וְ הַ ְשּׁאָר אֶ חָ ד אֶ חָ ד.
ישׁיְ ,
בַּ ְשּׁלִ ִ
לשׁה מַ ְק ִריבִ ין ְשׁ ַניִם ְשׁ ַניִם ,וְ הַ ְשּׁאָר אֶ חָ ד אֶ חָ ד.
יעיְ ,שׁ ָ
בָּ ְרבִ ִ
ישׁיְ ,שׁ ַניִם מַ ְק ִריבִ ין ְשׁ ַניִם ְשׁ ַניִם ,וְ הַ ְשּׁאָר אֶ חָ ד אֶ חָ ד.
בַּ ֲח ִמ ִ
בַּ ִשּׁ ִשּׁי ,אֶ חָ ד מַ ְק ִריב ְשׁ ַניִם ,וְ הַ ְשּׁאָר אֶ חָ ד אֶ חָ ד.
יעיֻ ,כּלָּן ָשׁוִ ין.
בַּ ְשּׁבִ ִ
בַּ ְשּׁ ִמי ִני ,חָ זְרוּ לַפַּ יִס כְּ בָ ְרגָ לִ ים.
אָמרוִּ " :מי ֶשׁ ִה ְק ִריב פָּ ִרים הַ יּוֹם ,לא י ְַק ִריב לְ מָ חָ ר" ,אֶ לָּא ח ֹוז ְִרין חֲ לִ ילָה.
ְ
1בכל יום 2משמרות הקריבו איל כל אחת .משמר שלישי הקריב שעיר.
2שאר 21המשמרות התחלקו ביניהם בהקרבת הפרים והכבשים בצורה הבאה:
2.1ביום הראשון :פר אחד 13 ,משמרות 2 .כבשים 6 ,משמרות .כבש אחד 2 ,משמרות.
פר אחד 12 ,משמרות 2 .כבשים 5 ,משמרות .כבש אחד 4 ,משמרות.
2.2ביום השני:
2.3ביום השלישי :פר אחד 11 ,משמרות 2 .כבשים 4 ,משמרות .כבש אחד 6 ,משמרות.
פר אחד 10 ,משמרות 2 .כבשים 3 ,משמרות .כבש אחד 8 ,משמרות.
2.4ביום הרביעי:
פר אחד 9 ,משמרות 2 .כבשים 2 ,משמרות .כבש אחד 10 ,משמרות.
2.5ביום החמישי:
פר אחד 8 ,משמרות 2 .כבשים 1 ,משמר .כבש אחד 12 ,משמרות.
2.6ביום השישי:
כבש אחד 14 ,משמרות.
פר אחד 7 ,משמרות.
2.7ביום השביעי:
2.8בשמיני עצרת חזרו לעשות פיס לגבי הקרבת קרבנות החג.
3לגבי הקרבת הפרים :מי שהקריב ביום מסוים פר ,היה בעדיפות נמוכה לזכות בהקרבת פר נוספת.
משנה ז':
חלוקת הקרבת הקרבנות וקבלת המנות בשלושת הרגלים
מוּרי הָ ְרגָ לִ ים וּבְ ִחלּוּק לֶחֶ ם הַ פָּ ִנים.
לשׁה ְפּ ָר ִקים בַּ ָשּׁנָה הָ יוּ כָּ ל הַ ִמּ ְשׁמָ ר ֹות ָשׁוִ ין ,בְּ אֵ ֵ
בִּ ְשׁ ָ
בָּ עֲצֶ ֶרת או ְֹמ ִרים לוֹ" :הֵ ילָ� מַ צָּ ה ,הֵ ילָ� חָ מֵ ץ".
ִמ ְשׁמָ ר ֶשׁזְּ מַ נּ ֹו קָ בוּעַ ,
הוּא מַ ְק ִריב ְתּ ִמ ִידין,
וּשׁאָר קָ ְרבְּ נוֹת ִצבּוּר.
נ ְָד ִרים וּנ ְָדב ֹות ְ
וּמַ ְק ִריב אֶ ת הַ כּל.
ַשּׁבָּ ת ,בֵּ ין ִמלְּ פָ נֶיהָ בֵּ ין לְ אַח ֲֶריהָ ,
יוֹם טוֹב הַ סָּ מוּ� ל ַ
הָ יוּ כָּ ל הַ ִמּ ְשׁמָ רוֹת ָשׁוִ ין בְּ ִחלּוּק לֶחֶ ם הַ פָּ ִנים.
1בשלושת הרגלים כל המשמרות היו שווים בהקרבת קרבנות הרגלים ,וקבלת חלק מלחם הפנים.
1.1אם חג השבועות חל בשבת ,קיבלה כל משמרת:
1.2מנה מלחם הפנים )"מצה"(.
1.3מנה משתי הלחם )"חמץ"( הבאות מהתבואה החדשה.
2משמר שזמנו לעבוד בשבוע שחל בו הרגל הקריב את הקרבנות הבאים:
2.1תמיד של שחר ותמיד של בן הערביים.
2.2נדרים ונדבות שהביאו האנשים באותו שבוע למקדש.
2.3קרבנות צבור.
2.4קרבנות שאינם באים מחמת הרגל )כגון קיץ המזבח ,שמקריבים כאשר המזבח בטל(.
3אם הרגל חל ביום ראשון או ביום ששי:
כל המשמרות שנשארו בשבת קבלו מלחם הפנים שווה בשווה.
משנה ח :המשך תאור חלוקת לחם הפנים בין המשמרות
חָ ל לִ ְהיוֹת יוֹם אֶ חָ ד לְ הַ ְפ ִסיק בִּ ְנתַּ יִם,
ִמ ְשׁמָ ר ֶשׁזְּ מַ נּ ֹו קָ בוּעַ ,הָ יָה נוֹטֵ ל עֶ ֶשר חַ לּוֹת,
וְ הַ ִמּ ְתעַ כֵּב נוֹטֵ ל ְשׁתַּ יִם.
וּבִ ְשׁאָר יְמוֹת הַ ָשּׁנָה,
הַ נִּכְ נָס נוֹטֵ ל ֵשׁשׁ ,וְ הַ יּוֹצֵ א נוֹטֵ ל ֵשׁשׁ.
ְהוּדה אוֹמֵ ר :הַ נִּ כְ נָס נוֹטֵ ל ֶשׁבַ ע ,וְ הַ יּוֹצֵ א נוֹטֵ ל חָ מֵ שׁ.
ַרבִּ י י ָ
הַ נִּכְ נ ִָסין חוֹלְ ִקין בַּ צָּ פוֹן ,וְ הַ יּו ְֹצ ִאין בַּ ָדּרוֹם.
בִּ לְ גָּה לְ ע ֹולָם ח ֹולֶקֶ ת בַּ ָדּרוֹם,
וְ טַ בַּ ְעתָּ הּ ְקבוּעָ ה ,וְ חַ לּ ֹונָהּ ְסתוּמָ ה.
1אם בין שבת ויו"ט מפריד יום של חול ,וכל מהמשמרות נמצאים בשל כך גם בשבת:
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת סוכה doc.
עמוד 15מתוך 16
————זאב לבנוני
בס"ד
מסכת סוכה
1.1המשמרות הקבועות לאותה שבת ,נוטלים 10חלות )מלחם הפנים(.
1.2שאר המשמרות שנמצאים בשבת בגלל הסמיכות לרגל ,נוטלים 2חלות בלבד.
2כיצד היו חולקים את לחם הפנים בשבת רגילה שאין בה יו"ט ?
2.1תנא קמא :המשמר הנכנס והמשמר היוצא כל אחד מקבל 6חלות.
2.2רבי יהודה :המשמר הנכנס מקבל 7חלות והמשמר היוצא מקבל 5חלות.
3מקום חלוקת לחם הפנים בין כהני כל משמרת:
3.1המשמר הנכנס חולק בצפון העזרה )במקום המיועד לשחיטת קדשי הקודשים(.
3.2המשמר היוצא חולק בדרום העזרה.
כותרת נוספת :קנסות שהטילו על המשמר ששמו בלגה:
3.3משמר זה חלק את לחם הפנים בין כהניו תמיד בדרום.
3.4הטבעת המיוחדת לשחיטת הקרבן של משמר זה ,הייתה סגורה.
3.5החלון המיועד לגניזת הסכין של משמר זה היה סתום )לכל משמר חלון משלו(.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת סוכה doc.
עמוד 16מתוך 16
————זאב לבנוני