מסכת ראש השנה
בס"ד
נושאים עיקריים במסכת
פרק א:
פרק ב:
פרק ג:
פרק ד:
4ראשי שנים לנושאים שונים 4 ,זמנים שבהם נידון העולם ,דיני שליחים היוצאים
להודיע על קידוש החודש ,דיני עדים המעידים על חידוש החודש .עדים הפסולים מדרבנן
לעדות
בדיקת העדים שהעידו על חידוש החודש ,השאת משואות להודיע על קידוש החודש,
צורת קידוש החודש ע"י ב"ד .הגזירה שגזר רבן גמליאל על רבי יהושע ,אנשים נוספים
שחכמים הקלו עליהם כשיצאו בשבת מחוץ לתחום.
קידוש החודש ע"י בית דין ,דיני שופר.
הלכות תקיעת שופר ,סדר אמירת מלכויות זיכרונות ושופרות ,תקנות רבן יוחנן בן זכאי ,דיני
עדות החודש.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת ראש השנה doc.
עמוד 1מתוך 11
————זאב לבנוני
מסכת ראש השנה
בס"ד
פרק א'
הנושאים העקריים בפרק:
4ראשי שנים לנושאים שונים 4 ,זמנים שבהם נידון העולם ,דיני שליחים
היוצאים להודיע על קידוש החודש ,דיני עדים המעידים על חידוש
החודש .עדים הפסולים מדרבנן לעדות
מושגים:
שליחים היוצאים להודיע על חידוש החודש:
לאחר שבית דין קידשו את החודש ,היו מודיעים את הדבר לכל תפוצות
ישראל .תחילה עשו זאת ע"י הדלקת משואות במקומות גבוהים .אם
החודש היה חסר )בן 29יום( ,היו מדליקים משואות ביום שלושים בערב,
להודיע שהיום שעבר היה ראש חודש .אם החודש היה מלא לא היו
מודיעים כלל .לאחר שקלקלו הכותים ,והדליקו משואות גם כאשר לא
היה צריך ,התקינו שיהיו שלוחים יוצאים לכל המקומות הרחוקים בארץ
ובחו"ל כדי להודיע על מועד קידוש החודש.
משנה א 4 :ראשי שנים לנושאים שונים
אשׁי ָשׁנִים הֵ ם :בְּ אֶ חָ ד בְּ נִיסָ ן ,ראשׁ הַ ָשּׁנָה ל ְַמּלָכִ ים וְ ָל ְרגָלִ ים.
אַרבָּ עָ ה ָר ֵ
ְ
בְּ אֶ חָ ד בֶּ אֱלוּל ,ראשׁ הַ ָשּׁנָה לְ מַ ע ֲַשר בְּ הֵ מָ ה.
ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר וְ ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן או ְֹמ ִרים :בְּ אֶ חָ ד בְּ ִת ְשׁ ֵרי.
בְּ אֶ חָ ד בְּ ִת ְשׁ ֵרי ,ראשׁ הַ ָשּׁנָה ל ַָשּׁנִים ,וְ ל ְַשּׁ ִמ ִטּין ,וְ לַיּוֹבְ לוֹתַ ,לנּ ְִטיעָ ה ,וְ ַלי ְָרקוֹת.
בְּ אֶ חָ ד בִּ ְשׁבָ ט ,ראשׁ הַ ָשּׁנָה ל ִָאילָן ,כְּ ִדבְ ֵרי בֵּ ית ַשׁמַּ אי.
בֵּ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :בַּ ח ֲִמ ָשּׁה עָ ָשר בּוֹ.
1אחד בניסן ראש השנה לנושאים הבאים:
1.1למלכים ,שכל פעם שמגיע ראש חודש ניסן מונים שנה נוספת למלכותם.
1.2לרגלים ,שפסח נחשב ראשון לרגלים ,כיון שהוא מגיע לאחר ראש חודש ניסן.
2ראש השנה למעשר בהמה:
2.1.1תנא קמא :באחד באלול.
2.1.2רבי אליעזר ורבי שמעון :באחד בתשרי.
3באחד בתשרי ראש השנה לנושאים הבאים:
3.1למלכי העולם ,כל פעם שמגיע אחד בתשרי מונים שנה נוספת למלכותם.
3.2לשמיטים ,דהינו ששנת השמיטה מתחילה מר"ח תשרי.
3.3ליובלות ,שהיובל מתחיל מר"ח תשרי.
3.4לנטיעה ,בכל פעם שמגיע אחד בתשרי מסתימת שנת ערלה.
3.5לירקות ,שאין מעשרים מירקות שנלקטו לפני תשרי על ירקות שנלקטו לאחר תשרי.
4ראש השנה לאילן )שאין מעשרים מפירות של קודם ר"ה על פירות שלאחר ר"ה( :
4.1.1בית שמאי :באחד בשבט.
4.1.2בית הלל :ב 15 -בשבט.
משנה ב:
4זמנים שבהם נידון העולם
אַרבָּ עָ ה ְפּ ָר ִקים הָ ע ֹולָם נִדּוֹן:
בְּ ְ
בַּ פֶּ סַ ח עַ ל הַ ְתּבוּאָה,
בָּ עֲצֶ ֶרת עַ ל פֵּ רוֹת הָ ִאילָן,
בְּ ראשׁ הַ ָשּׁנָה כָּ ל בָּ אֵ י הָ ע ֹולָם עוֹבְ ִרין לְ פָ נָיו כִּ בְ נֵי מָ רוֹן,
ֲשיהֶ ם".
ֶשׁ ֶנּאֱמַ ר )תהלים לג ,טו(" :הַ יּצֵ ר יַחַ ד לִ בָּ ם ,הַ מֵּ בִ ין אֶ ל-כָּ ל-מַ ע ֵ
וּבֶ חָ ג ,נִדּ ֹונִין עַ ל הַ מַּ יִם.
1בפסח נידון על התבואה ,אם תהיה שנה מבורכת או לא.
2בשבועות ,נידון על פרות האילן אם יהיו בשפע או לא.
3בראש השנה כל באי עולם נידונים על מעשיהם.
4בחג הסוכות נידונים על הגשמים אם נתברך בהם או לא.
משנה ג:
חודשים שבהם יוצאים שליחים להודיע באיזה יום התקדש החודש
לוּחים יו ְֹצ ִאין:
עַ ל ִשׁ ָשּׁה ח ֳָד ִשׁים הַ ְשּׁ ִ
עַ ל נִיסָ ן ִמ ְפּנֵי הַ פֶּ סַ ח.
עַ ל אָב ִמ ְפּנֵי הַ ַתּ ֲענִית.
עַ ל אֱלוּל ִמ ְפּנֵי ראשׁ הַ ָשּׁנָה.
עַ ל ִתּ ְשׁ ֵרי ִמ ְפּנֵי ַתּקָּ נַת הַ מּ ֹועֲדוֹת.
עַ ל כִּ ְס ֵלו ִמ ְפּנֵי ֲחנֻכָּ ה.
פּוּרים.
וְ עַ ל אֲ ָדר ִמ ְפּנֵי הַ ִ
וּכְ ֶשׁהָ יָה בֵּ ית הַ ִמּ ְק ָדּשׁ קַ יָּם ,יו ְֹצ ִאין אַף עַ ל ִאיָּר ִמ ְפּנֵי פֶּ סַ ח קָ טָ ן.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת ראש השנה doc.
עמוד 2מתוך 11
————זאב לבנוני
בס"ד
מסכת ראש השנה
1בניסן ,כדי שידעו מתי פסח.
2באב ,כדי שידעו מתי תענית ט' באב.
3באלול ,כדי שידעו מתי ראש השנה.
4בתשרי ,כדי שידעו מתי יום הכפורים ומתי סוכות.
5בכסלו ,כדי שידעו מתי חנוכה.
6באדר ,כדי שידעו מתי פורים.
7כשבית המקדש היה קיים ,היו יוצאים גם על אייר ,כדי שידעו מתי חל פסח שני.
משנה ד:
חודשים שמותר לעדים לחלל שבת כדי לבוא ולהעיד על חידוש הלבנה
עַ ל ְשׁנֵי ח ֳָד ִשׁים ְמחַ לְּ לִ ין אֶ ת הַ ַשּׁבָּ ת:
סוּריָא ,וּבָ הֶ ן ְמתַ ְקּנִין אֶ ת הַ מּ ֹועֲדוֹת.
עַ ל נִיסָ ן וְ עַ ל ִתּ ְשׁ ֵריֶ ,שׁבָּ הֶ ן הַ ְשּׁלוּחִ ין יו ְֹצ ִאין לְ ְ
וּכְ ֶשׁהָ יָה בֵּ ית הַ ִמּ ְק ָדּשׁ קַ יָּםְ ,מחַ לְּ לִ ין אַף עַ ל ֻכּלָּן ִמ ְפּנֵי ַתּקָּ נַת הַ קָּ ְרבָּ ן.
1לאחר החורבן :בניסן ותשרי בלבד ,שבהם תלויים כל המועדות.
2בזמן המקדש :מותר היה לחלל את השבת על כל חודש ,כדי להקריב קרבן מוסף בזמנו.
משנה ה :תנאים שבהם מותר לעדים לחלל את השבת כדי להודיע על ראש חודש
בֵּ ין ֶשׁנּ ְִראָה בַּ עֲלִ יל בֵּ ין ֶשׁלּא נ ְִראָה בַּ עֲלִ ילְ ,מחַ לְּ לִ ין עָ לָיו אֶ ת הַ ַשּׁבָּ ת.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ רִ :אם נ ְִראָה בַּ עֲלִ יל ,אֵ ין ְמחַ לְּ לִ ין עָ לָיו אֶ ת הַ ַשּׁבָּ ת.
1תנא קמא :בין שהירח נראה בברור ובין שלא נראה בברור.
אם הירח נראה בבירור אין מחללים את השבת.
2רבי יוסי )ואין הלכה כמותו(:
משנה ו:
ספור מעשה על עדים שבאו להעיד על ראית חידוש הלבנה
אַרבָּ עִ ים זוּג,
ֲשה ֶשׁעָ בְ רוּ יוֹתֵ ר מֵ ְ
מַ ע ֶ
וְ עִ כְּ בָ ן ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א בְּ לוּד.
ָשׁלַח ל ֹו ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ לִ :אם ְמעַ ֵכּב אַ תָּ ה אֶ ת הָ ַרבִּ ים ,נ ְִמצֵ אתָ מַ כְ ִשׁילָן לֶעָ ִתיד לָבא.
40 1זוגות עדים הלכו להעיד על חידוש הלבנה.
2כשעברו בלוד ,עיכבן רבי עקיבא ,כיוון שלא היה בהם צורך.
3רבן גמליאל :אין לעכב עדים כיוון שבפעם הבאה ימנעו מלבוא ולהעיד.
משנה ז:
דין קרובי משפחה לעדות החודש
אָב וּבְ נ ֹו ֶשׁ ָראוּ אֶ ת הַ חֹדֶ שׁ ,יֵלְ כוּ .לא ֶשׁ ִמּ ְצטָ ְר ִפין זֶה עִ ם זֶה,
אֶ לָּא ֶשׁ ִאם יִפָּ סֵ ל אֶ חָ ד מֵ הֶ ן ,י ְִצטָ ֵרף הַ ֵשּׁנִי עִ ם אַחֵ ר.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן אוֹמֵ ר :אָב וּבְ נ ֹו וְ כָ ל הַ ְקּרוֹבִ ין ,כְּ ֵשׁ ִרין לְ עֵ דוּת הַ חֹדֶ שׁ.
אָמַ ר ַרבִּ י יוֹסֵ י:
ירוּשׁ ַליִם הוּא וּבְ נ ֹו וְ עַ בְ דּ ֹו ְמשֻׁ ְח ָרר,
ֲשה בְּ טוֹבִ יָּה הָ רוֹפֵ אֶ ,שׁ ָראָה אֶ ת הַ חֹדֶ שׁ בִּ ָ
מַ ע ֶ
וְ ִקבְּ לוּ הַ כּ ֲהנִים א ֹות ֹו וְ אֶ ת בְּ נוֹ ,וּפָ ְסלוּ אֶ ת עַ בְ דּוֹ.
וּכְ ֶשׁבָּ אוּ לִ ְפנֵי בֵּ ית ִדּיןִ ,קבְּ לוּ אוֹת ֹו וְ אֶ ת עַ בְ דּ ֹו וּפָ ְסלוּ אֶ ת בְּ נוֹ.
1אב ובנו שראו את הלבנה בחידושה:
1.1חכמים:
1.1.1ילכו שניהם ,למרות שאינם מצטרפים יחד לעדות החודש.
1.1.2אם יפסל אחד מהם בבדיקות ב"ד ,עדין יכול השני להצטרף עם עד אחר.
כשרים להצטרף כעדות אחת לעדות החודש.
1.2רבי שמעון )ואין הלכה כמותו(:
2רבי יוסי:
2.1מעשה בטוביה הרופא שבא להעיד יחד עם בנו ועבדו המשוחרר:
2.1.1בית דין של כהנים קבל את טוביה ובנו כעדות כשרה ופסלו את עבדו.
2.1.2בית דין הגדול קבלו את טוביה ועבדו ופסלו את בנו.
משנה ח :עדים הפסולים מדרבנן לעדות )מלבד עבדים כנעניים שפסולים מדאורייתא(
אֵ לּוּ הֵ ן הַ ְפּסוּלִ ין:
הַ ְמ ַשחֵ ק בְּ קֻּ בְ יָא ,וּמַ לְ וֵי בְ ִרבִּ ית ,וּמַ ְפ ִריחֵ י י ֹונִים ,וְ ס ֹוח ֲֵרי ְשׁבִ יעִ יתַ ,ועֲבָ ִדים.
זֶה הַ כְּ לָל :כָּ ל עֵ דוּת ֶשׁאֵ ין הָ ִא ָשּׁה כְּ ֵשׁ ָרה לָהּ ,אַף הֵ ן אֵ ינָן כְּ ֵשׁ ִרים לָהּ.
1עדים הפסולים לעדות החודש:
1.1משחק בקובייה )על מנת להרויח כספים ,ואין לו התעסקות אחרת(.
1.2מלווה בריבית) ,גם הלווה וגם המלווה ,ואפילו הריבית היא רק דרבנן(.
1.3מפריחי יונים) ,ומי שיונתו תקדים את יונת חבירו יזכה בסכום כסף(.
1.4סוחרים ביבול של שביעית.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת ראש השנה doc.
עמוד 3מתוך 11
————זאב לבנוני
בס"ד
מסכת ראש השנה
1.5עבדים כנעניים )פסולים מדאורייתא(.
כל עדות שהאשה אינה כשרה לה גם אלו אינם כשרים לה.
2כלל:
משנה ט :דוגמאות לחילול שבת שמותר לעשותו כדי להודיע על מולד הלבנה
ִמי ֶשׁ ָראָה אֶ ת הַ חֹדֶ שׁ וְ אֵ ינ ֹו יָכוֹל לְ הַ לֵּ�,
מוֹלִ יכִ ין אוֹת ֹו עַ ל הַ חֲמ ֹור ,אֲ ִפלּוּ בַּ ִמּטָּ ה.
וְ ִאם צוֹדֶ ה לָהֶ ם ,לו ְֹק ִחין בְּ י ָָדם מַ ְקלוֹת.
וְ ִאם הָ יְתָ ה דֶּ ֶר� ְרחוֹקָ ה ,לו ְֹק ִחין בְּ י ָָדם ְמזוֹנוֹת.
ֶשׁעַ ל מַ ֲהלַ� ַל ְילָה וָיוֹםְ ,מחַ לְּ לִ ין אֶ ת הַ ַשּׁבָּ ת וְ יו ְֹצ ִאין לְ עֵ דוּת הַ חֹדֶ שׁ,
ֶשׁ ֶנּאֱמַ ר )ויקרא כג ,ד(" :אֵ לֶּה מ ֹועֲדֵ י ה'…אֲ ֶשׁרְִ ◌ּ◌ -ק ְראוּ אתָ ם בְּ מ ֹוע ֲָדם".
1אם העד שראה את חידוש הלבנה אינו יכול ללכת בעצמו:
1.1מותר לשאת אותו לבית דין .ואפילו על מיטה ואפילו על חמור.
1.2מותר לשאת מקלות כדי להתגונן מפני אורבים שבדרך.
1.3מותר לקחת מזונות אם הדרך רחוקה.
2חילול שבת כאשר המרחק לבית דין גדול:
2.1יוצאים לדרך אם המרחק לבית הדין ,קטן מזמן הליכה של יום ולילה.
2.2אם המרחק גדול מיום ולילה אין יוצאים.
פרק ב'
הנושאים העיקריים בפרק:
בדיקת העדים שהעידו על חידוש החודש ,השאת משואות להודיע על
קידוש החודש ,צורת קידוש החודש ע"י ב"ד ,הבדיקות שעשה רבן
גמליאל לעדי החודש .הגזירה שגזר רבן גמליאל על רבי יהושע ,אנשים
נוספים שחכמים הקלו עליהם כשיצאו בשבת מחוץ לתחום.
משנה א :בדיקת נאמנותם של עדי החודש
ִאם אֵ ינָן מַ כִּ ִירין אוֹת ֹוְ ,מ ַשׁלְּ ִחין אַחֵ ר עִ מּ ֹו לְ הַ עִ ידוֹ.
אָדם.
בָּ ִראשׁ ֹונָה ,הָ יוּ ְמקַ בְּ לִ ין עֵ דוּת הַ חֹדֶ שׁ ִמכָּ ל ָ
ִמ ֶשּׁ ִקּלְ ְקלוּ הַ ִמּינִין,
ִה ְת ִקינוּ ֶשׁלּא יְהוּ ְמקַ בְּ לִ ין אֶ לָּא ִמן הַ מַּ כִּ ִירים.
1עד שאינו מוכר לבית דין ,שולחים אתו 2עדים נוספים שיעידו שנאמן הוא.
2בתחילה קבלו עדות החודש מכל אדם.
2.1לאחר מכן ,קלקלו הצדוקים ושלחו עדי שקר להעיד על חידוש החודש.
2.2התקינו שיקבלו עדות החודש רק מעדים המוכרים לבית הדין כנאמנים.
משנה ב' :צורת ההודעה על קידוש החודש לכל תפוצות ישראל
יאין מַ שּׂוּאוֹת.
בָּ ִראשׁ ֹו ָנה ,הָ יוּ מַ ִשּׂ ִ
כּוּתים,
ִמ ֶשּׁ ִקּלְ ְקלוּ הַ ִ
לוּחין יו ְֹצ ִאין.
ִה ְת ִקינוּ ֶשׁיְּהוּ ְשׁ ִ
1בתחילה היו משיאים משואות על ההרים הגבוהים להודיע על חידוש החודש.
1.1לאחר מכן ,קלקלו הכותים והשיאו משואות גם כשלא היה צריך.
1.2התקינו שיהיו שליחים יוצאים להודיע על מועד קידוש החודש.
משנה ג' :תאור צורת השאת המשואות )כשהחודש היה חסר(
יאין מַ שּׂוּאוֹת?
כֵּיצַ ד הָ יוּ מַ ִשּׂ ִ
ְערת ֶשׁל ִפּ ְשׁתָּ ן ,וְ כו ֵֹר� בִּ ְמ ִשׁיחָ ה,
יאין כְּ ֻלנְסָ אוֹת ֶשׁל אֶ ֶרז אֲ רֻ כִּ ין ,וְ קָ נִים ַועֲצֵ י ֶשׁמֶ ן וּנ ֶ
ְמבִ ִ
וְ ע ֹולֶה לְ ראשׁ הָ הָ ר וּמַ ִצּית בָּ הֶ ן אֶ ת הָ אוּר ,וּמוֹלִ י� וּמֵ בִ יא וּמַ ֲעלֶה וּמו ִֹריד,
עַ ד ֶשׁהוּא רוֹאֶ ה אֶ ת ֲחבֵ ר ֹו ֶשׁהוּא עו ֶֹשה כֵּן בְּ ראשׁ הָ הָ ר הַ ֵשּׁנִי;
ישׁי.
וְ כֵן בְּ ראשׁ הָ הָ ר הַ ְשּׁלִ ִ
משנה ד' :המקומות שמהם היו משיאים את המשואות
יאין מַ שּׂוּאוֹת?
וּמֵ אַיִן הָ יוּ מַ ִשּׂ ִ
וּמגְ ִר ִפּינָא לְ חַ וְ ָרן ,וּמֵ חַ וְ ָרן לְ בֵ ית בִּ לְ ִתּין.
וּמסַּ ְר ְטבָ א לִ גְ ִר ִפּינָאִ ,
מֵ הַ ר הַ ִמּ ְשׁחָ ה לְ סַ ְר ְטבָ אִ ,
וּמבֵּ ית בִּ לְ ִתּין לא זָזוּ ִמ ָשּׁם ,אֶ לָּא מוֹלִ י� וּמֵ בִ יא וּמַ ֲעלֶה וּמו ִֹריד,
ִ
דוּרת הָ אֵ שׁ.
עַ ד ֶשׁהָ יָה רוֹאֶ ה כָּ ל הַ גּ ֹולָה לְ פָ נָיו כִּ ְמ ַ
משנה ה' :תאור קבלת עדי המולד בירושלים
ירוּשׁ ַליִם ,וּבֵ ית יַעְ זֵק הָ יְתָ ה נ ְִק ֵראת ,וּלְ ָשׁם כָּ ל הָ עֵ ִדים ִמ ְתכַּ נּ ְִסים,
חָ צֵ ר גְּ ד ֹולָה הָ יְתָ ה בִּ ָ
וּבֵ ית ִדּין בּו ְֹד ִקין אוֹתָ ם ָשׁם.
וּסעוּדוֹת גְּ דוֹלוֹת עו ִֹשין לָהֶ ם בִּ ְשׁבִ יל ֶשׁיְּהוּ ְרגִ ילִ ין לָבא.
ְ
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת ראש השנה doc.
עמוד 4מתוך 11
————זאב לבנוני
מסכת ראש השנה
בס"ד
בָּ ִראשׁ ֹונָה לא הָ יוּ ָזזִין ִמ ָשּׁם כָּ ל הַ יּוֹם.
ִה ְת ִקין ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל הַ זָּקֵ ןֶ ,שׁיְּהוּ ְמהַ לְּ כִ ין אַלְ פַּ יִם אַ מָּ ה לְ כָ ל רוּחַ .
וְ לא אֵ לּוּ בִּ לְ בַ ד,
אֶ לָּא אַף הַ חֲכָ מָ ה הַ בָּ אָה לְ ַילֵּד,
וּמן הַ מַּ פּלֶת,
וּמן הַ נָּהָ ר ִ
וּמן הַ גַּ יִס ִ
וְ הַ בָּ א לְ הַ ִצּיל ִמן הַ ְדּלֵקָ הִ ,
ְשׁי הָ עִ יר ,וְ יֵשׁ לָהֶ ם אַלְ פַּ יִם אַ מָּ ה לְ כָ ל רוּחַ .
ה ֲֵרי אֵ לּוּ כְּ אַנ ֵ
1כל העדים שהגיעו לירושלים לתת עדות ,התכנסו בירושלים בחצר גדולה ,ובית יעזק שמה.
2בית הדין היו בודקים אותם שם.
3בית דין עשו להם סעודות גדולות כדי שיהיו מעוניינים לבוא ולהעיד.
4אם באו העדים בשבת:
4.1בתחילה ,היו העדים נשארים באותה חצר ולא יוצאים משם כל השבת.
4.2התקין רבן גמליאל הזקן ,שיהיה להם 2000אמה מחוץ לעיר כמו לבני העיר.
כותרת נוספת :אנשים נוספים שגם להם תיקנו תחום שבת כמו שאר בני העיר.
1מיילדת שבאה מחוץ לתחום בשבת כדי ליילד.
2הבא מחוץ לתחום בשבת להציל מדלקה שפרצה.
3הבא מחוץ לתחום להציל מאויב שבא להתנפל על ישוב ספר.
4הבא להציל מנהר שעלה על גדותיו והציף את העיר.
5הבא מחוץ לתחום להציל ממפולת.
משנה ו':
צורת בדיקת העדים
כֵּיצַ ד בּו ְֹד ִקין אֶ ת הָ עֵ ִדים?
זוּג ֶשׁבָּ א ִראשׁוֹן ,בּו ְֹד ִקין אוֹת ֹו ִראשׁוֹן,
ִיסין אֶ ת הַ גָּדוֹל ֶשׁבָּ הֶ ן ,וְ או ְֹמ ִרים לוֹ:
וּמַ כְ נ ִ
"אֱמר ,כֵּיצַ ד ָר ִאיתָ אֶ ת הַ לְּ בָ נָה ,לִ ְפנֵי הַ חַ מָּ ה א ֹו לְ אַחַ ר הַ חַ מָּ ה? לִ ְצפ ֹונָהּ א ֹו לִ ְדרוֹמָ הּ?
כַּ מָּ ה הָ יָה ָגּבוֹהַּ וּלְ אַיִן הָ יָה נוֹטֶ ה? וְכַ מָּ ה הָ יָה ָרחָ ב" ?
ִאם אָמַ ר" :לִ ְפנֵי הַ חַ מָּ ה" לא אָמַ ר כְּ לוּם.
ִיסים אֶ ת הַ ֵשּׁנִי וּבו ְֹד ִקין אוֹתוֹ.
וְ אַחַ ר כָּ � הָ יוּ מַ כְ נ ִ
ִאם נ ְִמ ְצאוּ ִדּבְ ֵריהֶ ם ְמ ֻכ ָוּנִים ,עֵ דוּתָ ן קַ יֶּמֶ ת.
אשׁי ְדבָ ִרים.
וּשׁאָר כָּ ל הַ זּוּגוֹת שׁ ֹואֲ לִ ין אוֹתָ ם ָר ֵ
ְ
לא ֶשׁהָ יוּ ְצ ִריכִ ין לָהֶ ן ,אֶ לָּא כְּ דֵ י ֶשׁלּא י ְֵצאוּ בְּ פַ חֵ י נֶפֶ שׁ ,בִּ ְשׁבִ יל ֶשׁיְּהוּ ְרגִ ילִ ים לָבא.
1זוג עדים שבא ראשון בודקים אותו ראשון.
2לגבי כל זוג עדים ,בודקים תחילה את הגדול שבהם ואח"כ את השני.
3שואלים אותו מספר שאלות כדי לאמת את עדותו.
4אם דבריו סותרים את מה שידוע לחכמים ,עדותו בטלה.
5אח"כ מכניסים את השני ובודקים גם אותו.
6אם עדותם מותאמת ,היו מקדשים ע"פ עדותם את החודש.
7את שאר העדים שהגיעו בודקים בצורה שטחית.
8בדקו אותם כדי שלא יצטערו שבאו ,ויהיו מוכנים לבוא להעיד שוב .
משנה ז':
צורת קידוש החודש ע"י בית דין
ראשׁ בֵּ ית ִדּין אוֹמֵ רְ " :מקֻ ָדּשׁ"! וְ כָ ל הָ עָ ם ע ֹונִין אַח ֲָריוְ " :מקֻ ָדּשְׁ ,מקֻ ָדּשׁ"!
בֵּ ין ֶשׁנּ ְִראָה בִּ זְמַ נּ ֹו ,בֵּ ין ֶשׁלּא נ ְִראָה בִּ זְמַ נּ ֹוְ ,מקַ ְדּ ִשׁין אוֹתוֹ.
ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר בַּ ר צָ דוֹק אוֹמֵ רִ :אם לא נ ְִראָה בִּ זְמַ נּ ֹו ,אֵ ין ְמקַ ְדּ ִשׁין אוֹתוֶֹ ,שׁכְּ בָ ר ִק ְדּשׁוּהוּ ָשׁמַ יִם.
1ראש בית הדין אומר" :מקודש" ,והעם עונים אחריהם "מקודש מקודש".
2האם מקדשים כל חודש או רק אם הירח נראה בליל השלושים )"בזמנו"( ?
2.1תנא קמא )ואין הלכה כמותו( :מקדשים כל חודש.
2.2רבי אליעזר בר צדוק :מקדשים רק כאשר הירח נראה בזמנו.
משנה ח' :תאור הבדיקות שהיה עושה רבן גמליאל לעדי החודש
ְדּמוּת צוּרוֹת לְ בָ נוֹת הָ יוּ ל ֹו לְ ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל ,בַּ טַּ בְ לָא וּבַ כּתֶ ל בַּ עֲלִ יָּתוֹ,
ֶשׁבָּ הֶ ן מַ ְראֶ ה אֶ ת הַ הֶ ְדיוֹטוֹת ,וְ אוֹמֵ ר" :הֲכָ זֶה ָר ִאיתָ א ֹו כָּ זֶה" ?
אָמרוְּ " :ר ִאינוּהוּ ַשׁח ֲִרית בַּ ִמּז ְָרח וְ עַ ְרבִ ית בַּ מַּ ע ֲָרב".
ֲשה ֶשׁבָּ אוּ ְשׁ ַניִם וְ ְ
מַ ע ֶ
נוּרי" :עֵ דֵ י ֶשׁקֶ ר הֵ ם"!
אָמַ ר ַרבִּ י יוֹחָ נָן בֶּ ן ִ
כְּ ֶשׁבָּ אוּ לְ יַבְ נֶה ִקבְּ לָן ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל.
אָמרוְּ " :ר ִאינוּהוּ בִּ זְמַ נּ ֹו" ,וּבְ לֵיל עִ בּוּר ֹו לא נ ְִראָה;
וְ עוֹד בָּ אוּ ְשׁ ַניִם וְ ְ
וְ ִקבְּ לָן ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת ראש השנה doc.
עמוד 5מתוך 11
————זאב לבנוני
בס"ד
מסכת ראש השנה
אָמַ ר ַרבִּ י דּ ֹוסָ א בֶּ ן הַ ְרכִּ ינַס:
"עֵ דֵ י ֶשׁקֶ ר הֵ ן! הֵ יאָ � ְמעִ ִידים עַ ל הָ ִא ָשּׁה ֶשׁ ָיּל ָָדה ,וּלְ מָ חָ ר כְּ ֵרסָ הּ בֵּ ין ִשׁנֶּיהָ "?
אָמַ ר ל ֹו ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ " :רוֹאֶ ה אֲ נִי אֶ ת ְדּבָ ֶרי�".
1ציורים שונים היו לו לרבן גמליאל בעליתו ,ושם חקר את העדים.
2סיפורי מעשה לגבי עדים שחקר אותם רבן גמליאל:
"ראינו את הלבנה בשחרית במזרח ,ובערבית ראינוה במערב":
2.1אמרו העדים:
"עדי שקר הם".
2.1.1רבי יוחנן בן נורי:
2.1.2רבן גמליאל קיבלם.
"ראינו את הלבנה בליל שלושים ,ובליל שלושים ואחד לא ראינוה":
2.2אמרו העדים:
2.2.1רבן גמליאל קבלם.
2.2.2ר' דוסא בן הרקינס:
2.2.2.1עדי שקר הם.
2.2.2.2כי זה דומה למי שמעיד שהאשה ילדה ולמחרת היא עדיין בהריון.
2.2.3ר' יהושע :הסכים עם ר' דוסא.
משנה ט' :הגזירה שגזר רבן גמליאל על רבי יהושע ,וקבלת הדין ע"י רבי יהושע
ָשׁלַח ל ֹו ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל:
פּוּרים ֶשׁחָ ל לִ ְהיוֹת בְּ חֶ ְשׁבּ ֹונָ�".
"גּ ֹוז ְֵרנִי עָ לֶי� ֶשׁתָּ בא אֶ ְצלִ י בְּ מַ קֶּ לְ � וּבְ מָ עוֹתֶ י� ,בְּ יוֹם הַ כִּ ִ
וּמצָ א ֹו ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א מֵ צַ ר,
הָ לַ� ְ
אָמַ ר לוֹ :יֶשׁ לִ י לִ לְ מוֹדֶ ,שׁכָּ ל מַ ה ֶשּׁעָ ָשה ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל עָ שׁוּיֶ ,שׁ ֶנּאֱמַ ר )ויקרא כג ,ד(:
"אֵ לֶּה מ ֹועֲדֵ י ה' ִמ ְק ָראֵ י קדֶ שׁ ,אֲ ֶשׁרִ -תּ ְק ְראוּ אתָ ם".
בֵּ ין בִּ זְמַ נָּן ,בֵּ ין ֶשׁלּא בִּ זְמַ נָּן ,אֵ ין לִ י מ ֹועֲדוֹת אֶ לָּא אֵ לּוּ.
בָּ א ל ֹו אֵ צֶ ל ַרבִּ י דּוֹסָ א בֶּ ן הַ ְרכִּ ינַס,
אָמַ ר לוִֹ " :אם בָּ ִאין אָנוּ לָדוּן אַחַ ר בֵּ ית ִדּינ ֹו ֶשׁל ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל,
משׁה וְ עַ ד עַ כְ ָשׁיו.
ְצ ִריכִ ין אָנוּ לָדוּן אַחַ ר כָּ ל בֵּ ית ִדּין וּבֵ ית ִדּין ֶשׁעָ מַ ד ִמימוֹת ֶ
משׁה וְ אַהֲרן נ ַָדב וַאֲ בִ יהוּא וְ ִשׁבְ עִ ים ִמזִּ ְקנֵי י ְִש ָראֵ ל",
ֶשׁ ֶנּאֱמַ ר )שמות כד ,ט(ַ " :ויַּעַ ל ֶ
וְ לָמָּ ה לא נ ְִתפָּ ְרשׁוּ ְשׁמוֹתָ ן ֶשׁל זְקֵ נִים?
לשׁה ֶשׁעָ ְמדוּ בֵּ ית ִדּין עַ ל י ְִש ָראֵ ל,
וּשׁ ָ
אֶ לָּא לְ לַמֵּ דֶ ,שׁכָּ ל ְשׁל ָשׁה ְ
משׁה.
ה ֲֵרי הוּא כְּ בֵ ית ִדּינ ֹו ֶשׁל ֶ
נָטַ ל מַ ְקל ֹו וּמָ עוֹתָ יו בְּ יָדוֹ ,וְ הָ לַ� לְ יַבְ נֶה אֵ צֶ ל ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל,
פּוּרים לִ ְהיוֹת בְּ חֶ ְשׁבּוֹנוֹ.
בְּ יוֹם ֶשׁחָ ל יוֹם הַ כִּ ִ
עָ מַ ד ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל וּנ ְָשׁק ֹו עַ ל ראשׁוֹ,
אָמַ ר לוֹ" :בּוֹא בְּ ָשׁלוֹםַ ,רבִּ י וְ תַ לְ ִמ ִידי! ַרבִּ י בְּ חָ כְ מָ ה ,וְ תַ לְ ִמ ִידי ֶשׁ ִקּבַּ לְ תָּ אֶ ת ְדּבָ ַרי".
1רבן גמליאל גזר על רבי יהושע:
שיבוא אליו במקלו ובמעותיו ביום הכפורים שחל ע"פ חשבונו )של ר' יהושע(.
2רבי עקיבא מצא את רבי יהושע מצטער על הגזרה שגזר עליו רבן גמליאל.
3אמר רבי עקיבא לרבי יהושע:
3.1מה שקבע רבן גמליאל הוא הקובע ,בין אם כוון לזמן הנכון ובין אם לא.
4אמר רבי דוסא בן הרכינס לרבי יהושע:
4.1אין לנו לערער על בית דינו של רבן גמליאל.
4.2כשם אין לנו לערער על כל בתי הדין מימות משה רבינו.
5קיים רבי יהושע את הגזירה ,ובא אליו במקלו ומעותיו ביום כפור שחל על פי חשבונו.
6נשקו רבן גמליאל ואמר לו:
"בא בשלום רבי ותלמידי ,רבי בחכמה ,ותלמידי שקבלת את דברי".
פרק ג'
הנושאים העיקריים בפרק:
קידוש החודש ע"י בית דין ,דיני שופר.
משנה א' :קידוש החודש כאשר בית דין עצמו ראה את המולד
ָראוּהוּ בֵּ ית ִדּין וְ כָ ל י ְִש ָראֵ ל; נ ְֶח ְקרוּ הָ עֵ ִדים;
וְ לא ִה ְס ִפּיקוּ לוֹמַ רְ :מקֻ ָדּשׁ ,עַ ד ֶשׁחָ ֵשׁכָ ה ,ה ֲֵרי זֶה ְמ ֻעבָּ ר.
יאמרוְּ " :מקֻ ָדּשְׁ ,מקֻ ָדּשׁ"!
ָראוּהוּ בֵּ ית ִדּין בִּ לְ בַ ד ,יַעַ ְמדוּ ְשׁ ַניִם וְ יָעִ ידוּ בִּ ְפנֵיהֶ ם ,וְ ְ
לשׁה וְ הֵ ן בֵּ ית ִדּין,
ָראוּהוּ ְשׁ ָ
יַעַ ְמדוּ הַ ְשּׁ ַניִם,
יאמרוְּ " :מקֻ ָדּשְׁ ,מקֻ ָדּשׁ"!
וְ יו ִֹשׁיבוּ מֵ חַ בְ ֵריהֶ ם אֵ צֶ ל הַ יּ ִָחיד וְ יָעִ ידוּ בִּ ְפנֵיהֶ ם ,וְ ְ
ֶשׁאֵ ין הַ יּ ִָחיד ֶנאֱמָ ן עַ ל יְדֵ י עַ ְצמוֹ.
1ראו בית דין עצמו את המולד או שראו כל ישראל ,וכן עדים שראו את המולד:
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת ראש השנה doc.
עמוד 6מתוך 11
————זאב לבנוני
מסכת ראש השנה
בס"ד
אם בית דין לא הספיק לומר "מקודש" עד שחשכה ,החודש יהיה מעובר.
2ראו בית דין בלבד את המולד )בליל השלושים(:
שנים מהם ישמשו למחרת כעדים בפני שאר בית הדין ,שיאמר" :מקודש מקודש"..
3ראו 3מאנשי בית הדין את המולד:
3.1ישמשו 2מהם כעדי ראיה,
3.2יצרפו אל הדיין השלישי דיינים נוספים ,ויעידו השניים בפניהם.
3.3דיין יחיד אינו נאמן לומר" :מקודש".
משנה ב' :שופרות הכשרים לתקיעה בראש השנה
כָּ ל הַ שּׁוֹפָ רוֹת כְּ ֵשׁ ִרין ,חוּץ ִמ ֶשּׁל פָּ ָרהִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא קֶ ֶרן.
אָמַ ר ַרבִּ י יוֹסֵ יַ :והֲלא כָּ ל הַ שּׁוֹפָ רוֹת נ ְִק ְראוּ קֶ ֶרןֶ ,שׁ ֶנּאֱמַ ר )יהושע ו ,ה(" :בִּ ְמשׁ� בְּ קֶ ֶרן הַ יּוֹבֵ ל".
1תנא קמא :כל השופרות כשרים חוץ משל שור או פרה.
2רבי יוסי :גם שופר של פרה או שור כשרים.
משנה ג' :מצוה לתקוע בשופר של יעל שהוא פשוט ולא כפוף
שׁוֹפָ ר ֶשׁל ראשׁ הַ ָשּׁנָהֶ ,שׁל יָעֵ ל פָּ שׁוּט,
וּפיו ְמצֻ פֶּ ה זָהָ ב,
ִ
וּשׁתֵּ י חֲצו ְֹצרוֹת ִמן הַ ְצּ ָד ִדין.
ְ
שׁוֹפָ ר מַ אֲ ִרי� ַוחֲצו ְֹצרוֹת ְמקַ ְצּרוֹתֶ ,שׁ ִמּ ְצוַת הַ יּוֹם בַּ שּׁוֹפָ ר.
כותרת נוספת :דין שופר שתוקעים בו במקדש:
1פיו של השופר מצופה זהב )ולא במקום הנחת הפה(.
2שני אנשים עומדים משני צידי השופר ותוקעים בחצוצרות.
3שופר מאריך בתקיעות וחצוצרות מקצרות ,כדי להודיע שמצוות היום בשופר.
משנה ד' :צורת התקיעות בתענית בבית המקדש
פוּפין,
בַּ ַתּ ֲענִיּוֹת ,בְּ ֶשׁל זְכָ ִרים כְּ ִ
וּפיהֶ ן ְמצֻפֶּ ה כֶּסֶ ף,
ִ
וּשׁתֵּ י חֲצו ְֹצר ֹות בָּ אֶ ְמצַ ע.
ְ
שׁוֹפָ ר ְמקַ צֵּ ר ַוחֲצו ְֹצרוֹת מַ אֲ ִריכוֹתֶ ,שׁ ִמּ ְצוַת הַ יּוֹם בַּ חֲצו ְֹצרוֹת.
1תוקעים בשופר של אייל שהוא כפוף.
2פיו של השופר מצופה כסף )ולא במקום הנחת הפה(.
3שנים תוקעים בחצוצרות ,ושנים ,אחד מימינם ואחד משמאלם ,תוקעים בשופרות.
4שופר מקצר בתקיעות וחצוצרות מאריכות ,שמצוות היום לתקוע בחצוצרות.
משנה ה' :השואה בין תקיעת שופר של ראש השנה לתקיעת שופר של יום כפור בשנת היובל
ָשׁוֶה הַ יּוֹבֵ ל לְ ראשׁ הַ ָשּׁנָה ל ְַתּ ִקיעָ ה וְ לַבְּ ָרכוֹת.
ְהוּדה אוֹמֵ ר :בְּ ראשׁ הַ ָשּׁנָה תּו ְֹקעִ ין בְּ ֶשׁל זְכָ ִרים ,וּבַ יּוֹבֵ ל בְּ ֶשׁל יְעֵ לִ ים.
ַרבִּ י י ָ
1בראש השנה וביום כיפור בשנת היובל ,תוקעים בשופר של יעל פשוט.
2ביום כיפור בשנת היובל מתפללים במוסף מלכויות זיכרונות ושופרות כמו בראש השנה.
2.1רבי יהודה:
2.1.1בראש השנה תוקעים בשופר של אייל שהוא כפוף.
2.1.2ביובל תוקעים בשופר של יעל שהוא פשוט.
משנה ו':
דיני שופר שנסדק
שׁוֹפָ ר ֶשׁנּ ְִס ַדּק וְ ִדבְּ ק ֹו ,פָּ סוּל.
ִדּבֵּ ק ִשׁבְ ֵרי שׁוֹפָ רוֹת ,פָּ סוּל.
וּסתָ מוִֹ ,אם ְמעַ ֵכּב אֶ ת הַ ְתּ ִקיעָ ה ,פָּ סוּל ,וְ ִאם לָאו ,כָּ ֵשׁר.
נִקַּ ב ְ
1שופר שנסדק לאורכו והדביקו אותו בדבק ,או ע"י חימום באש ,פסול.
2שופר שנשבר ,והדביקו את השברים ,ולא היה באף אחד מהם כדי שופר כשר ,השופר פסול.
3שופר שניקב וסתמו אותו )בחתיכה משופר אחר(:
3.1אם ללא הסתימה ,אי אפשר היה לתקוע בשופר ,השופר פסול.
3.2אם ללא הסתימה אפשר היה גם כן לתקוע ,השופר כשר.
משנה ז':
דין קולות פגומים של שופר
הַ תּוֹקֵ עַ לְ תוֹ� הַ בּוֹר ,א ֹו לְ תוֹ� הַ דּוּת ,א ֹו לְ תוֹ� הַ ִפּטָּ ם:
ִאם קוֹל שׁוֹפָ ר ָשׁמַ ע ,יָצָ א,
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת ראש השנה doc.
עמוד 7מתוך 11
————זאב לבנוני
מסכת ראש השנה
בס"ד
וְ ִאם קוֹל ֲהבָ ָרה ָשׁמַ ע ,לא יָצָ א.
וְ כֵן ִמי ֶשׁהָ יָה עוֹבֵ ר אֲ חו ֵֹרי בֵּ ית הַ כְּ נֶסֶ ת ,א ֹו ֶשׁהָ יָה בֵּ ית ֹו סָ מוּ� לְ בֵ ית הַ כְּ נֶסֶ ת,
וְ ָשׁמַ ע קוֹל שׁוֹפָ ר א ֹו קוֹל ְמגִ לָּהִ :אם כִּ וֵּן לִ בּ ֹו ,יָצָ א ,וְ ִאם לָאו ,לא יָצָ א.
אַף עַ ל ִפּי ֶשׁזֶּה ָשׁמַ ע וְ זֶה ָשׁמַ ע ,זֶה כִּ וֵּן לִ בּ ֹו וְ זֶה לא כִּ וֵּן לִ בּוֹ.
1התוקע לתוך בור או דות )בור שקירותיו סביב בנויים מאבן( ,או לתוך חבית של חרס:
1.1אדם העומד מחוץ לבור או לדות או לחבית ,שמע תקיעה ברורה יצא ידי חובה.
1.2אם שמע קול לא ברור ,כעין הד של תקיעה ,לא יצא.
2אדם שעובר מאחורי בית כנסת ושומע קול שופר או קריאת מגילה:
2.1אם כוון ליבו לצאת ידי חובה ,יצא.
2.2אם לא כיוון ליבו לצאת ,לא יצא.
2.3למרות שבשני המקרים האדם שמע את התקיעה ,יש הבדל אם כוון ליבו לצאת או לא כיוון לבו.
משנה ח' :מדרשי אגדה המראים שהכל הולך אחר כוונת הלב
משׁה יָד ֹו וְ ָגבַ ר י ְִש ָראֵ ל" וְ גוֹ' )שמות יז ,יא(,
"וְ הָ יָה כַּ אֲ ֶשׁר י ִָרים ֶ
משׁה עוֹשׁוֹת ִמלְ חָ מָ ה א ֹו שׁוֹבְ רוֹת ִמלְ חָ מָ ה?
וְ כִ י י ָָדיו ֶשׁל ֶ
אֶ לָּא לוֹמַ ר לָ� :כָּ ל זְמַ ן ֶשׁהָ יוּ י ְִש ָראֵ ל ִמ ְס ַתּכְּ לִ ים כְּ לַפֵּ י מַ עְ לָה,
וּמ ַשׁעְ בְּ ִדין אֶ ת לִ בָּ ם לַאֲ בִ יהֶ ם ֶשׁבַּ ָשּׁמַ יִם ,הָ יוּ ִמ ְתגַּ בְּ ִרים ,וְ ִאם לָאו ,הָ יוּ נו ְֹפלִ ין.
ְ
כַּ יּוֹצֵ א בַּ ָדּבָ ר אַ תָּ ה אוֹמֵ ר )במדבר כא ,ח(:
ֲשה לְ � ָש ָרף וְ ִשים אוֹת ֹו עַ לֵ -נס ,וְ הָ יָה כָּ ל-הַ נָּשׁוּ� ,וְ ָראָה אוֹת ֹו וָחָ י".
"ע ֵ
וְ כִ י נָחָ שׁ מֵ ִמית ,א ֹו נָחָ שׁ ְמחַ יֶּה?
וּמ ַשׁעְ בְּ ִדין אֶ ת לִ בָּ ם לַאֲ בִ יהֶ ם ֶשׁבַּ ָשּׁמַ יִם ,הָ יוּ ִמ ְת ַר ְפּ ִאים,
אֶ לָּא בִּ זְמַ ן ֶשׁיּ ְִש ָראֵ ל ִמ ְס ַתּכְּ לִ ין כְּ לַפֵּ י מַ ֲעלָהְ ,
וְ ִאם לָאו ,הָ יוּ נִמּו ִֹקים.
יאין אֶ ת הָ ַרבִּ ים יְדֵ י חוֹבָ תָ ן.
חֵ ֵרשׁ שׁוֹטֶ ה וְ קָ טָ ן ,אֵ ין מו ִֹצ ִ
זֶה הַ כְּ לָל :כָּ ל ֶשׁאֵ ינ ֹו ְמחֻ יָּב בַּ ָדּבָ ר ,אֵ ינ ֹו מו ִֹציא אֶ ת הָ ַרבִּ ים יְדֵ י חוֹבָ תָ ן.
כותרת נוספת :מי יכול להוציא אחרים ידי חובת שופר ,ומי אינו יכול ?
1חרש שוטה וקטן אינם יכולים להוציא אחרים ידי חובה.
מי שאינו מחויב מצד גופו )כגון חרש שוטה וקטן( ,אינו יכול להוציא את האחרים.
2כלל:
=====
פרק ד'
הנושאים העיקריים בפרק:
מושגים:
יום הנפת העומר:
הלכות תקיעת שופר ,סדר אמירת מלכויות זיכרונות ושופרות,
תקנות רבן יוחנן בן זכאי ,דיני עדות החודש.
בזמן המקדש ,בששה עשר בניסן היו מקריבים את קרבן העומר .עד לזמן הקרבת העומר אסור היה
לאכול מהתבואה החדשה של אותה שנה .באותו יום ,מיד לאחר ההקרבה מותר היה לאכול
מהתבואה החדשה .לאחר החורבן התקין רבן יוחנן בן זכאי ,שלא לאכול מהתבואה החדשה ביום
ששה עשר בניסן כולו.
משנה א' :הבדל בתקיעות של ר"ה בזמן המקדש ולאחר החורבן
יוֹם טוֹב ֶשׁל ראשׁ הַ ָשּׁנָה ֶשׁחָ ל לִ ְהיוֹת בַּ ַשּׁבָּ ת,
בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ הָ יוּ תּו ְֹקעִ ים ,אֲ בָ ל לא בַּ ְמּ ִדינָה.
ִמ ֶשּׁחָ ַרב בֵּ ית הַ ִמּ ְק ָדּשׁ,
ִה ְת ִקין ַרבָּ ן יוֹחָ נָן בֶּ ן זַכַּ איֶ ,שׁיְּהוּ תּו ְֹקעִ ין בְּ כָ ל מָ קוֹם ֶשׁיֶּשׁ בּ ֹו בֵּ ית ִדּין.
אָמַ ר ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר :לא ִה ְת ִקין ַרבָּ ן יוֹחָ נָן בֶּ ן זַכַּ אי אֶ לָּא בְּ יַבְ נֶה בִּ לְ בַ ד.
אָמרוּ לוֹ :אֶ חָ ד יַבְ נֶה וְ אֶ חָ ד כָּ ל מָ קוֹם ֶשׁיֶּשׁ בּ ֹו בֵּ ית ִדּין.
ְ
1בזמן המקדש:
1.1אם ר"ה חל בשבת:
1.1.1במקדש היו תוקעים )יש אומרים בכל ירושלים(.
1.1.2בשאר המדינה לא היו תוקעים.
2לאחר חורבן המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי:
2.1תנא קמא :שיתקעו בשופר בשבת רק במקום שיש בו סנהדרין של .23
2.2רבי אלעזר :שיתקעו בשופר בשבת רק במקום שיש סנהדרין גדולה כגון יבנה.
משנה ב' :יתרון נוסף שהיה בירושלים בזמן המקדש על פני יבנה לאחר החורבן
ְרוּשׁ ַליִם יְתֵ ָרה עַ ל יַבְ נֶה,
וְ עוֹד זאת הָ יְתָ ה י ָ
וּקרוֹבָ ה וִ יכ ֹולָה לָבא ,תּו ְֹקעִ ין.
ֶשׁכָּ ל עִ יר ֶשׁ ִהיא רוֹאָה וְ שׁוֹמַ עַ ת ְ
וּבְ יַבְ נֶה לא הָ יוּ תּו ְֹקעִ ין ,אֶ לָּא בְּ בֵ ית ִדּין בִּ לְ בַ ד.
1בירושלים:
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת ראש השנה doc.
עמוד 8מתוך 11
————זאב לבנוני
בס"ד
מסכת ראש השנה
1.1גם בערים סמוכות לה תקעו בר"ה שחל להיות בשבת ,אם התקיימו התנאים הבאים:
1.1.1עיר שרואים ממנה את ירושלים.
1.1.2עיר שיכולה לשמוע את התקיעות שתוקעים בירושלים.
1.1.3עיר שנמצאת בתחום שבת של ירושלים.
1.1.4עיר שאין מניעה מאנשיה לבא לירושלים )כגון שאין מכשול פיזי(.
2ביבנה :רק בה היו תוקעים בר"ה שחל להיות בשבת ,ורק בפני בית דין.
משנה ג' :הבדל בין נטילת לולב בזמן המקדש ולאחר החורבן
בָּ ִראשׁ ֹונָה הָ יָה הַ לּוּלָב נִטָּ ל בַּ ִמּ ְקדָּ שׁ ִשׁבְ עָ ה ,וּבַ ְמּ ִדינָה יוֹם אֶ חָ ד.
ִמ ֶשּׁחָ ַרב בֵּ ית הַ ִמּ ְק ָדּשׁ ִה ְת ִקין ַרבָּ ן יוֹחָ נָן בֶּ ן זַכַּ אי,
ֶשׁיְּהֵ א לוּלָב נִטָּ ל בַּ ְמּ ִדינָה ִשׁבְ עָ הֵ ,זכֶר ל ִַמּ ְק ָדּשׁ.
וְ ֶשׁיְּהֵ א יוֹם הָ נֵף כֻּלּ ֹו אָסוּר.
1בזמן המקדש:
1.1במקדש היה לולב ) 4המינים( ניטל שבעה ימים ,ובשאר המדינה רק ביו"ט ראשון.
1.2אם יום ראשון של החג חל בשבת ,היה לולב ניטל בשבת ,בין במקדש ובין במדינה.
2לאחר החורבן התקין רבן יוחנן בן זכאי:
2.1שלולב יהיה ניטל בכל מקום כל שבעת ימי הסוכות.
) 2.2חכמים אסרו ליטול בשבת ,אפילו ביום ראשון של חג(.
2.3ועוד תקנה התקין שיום הנפת העומר )ראה מושגים( כולו יהיה אסור בתבואה חדשה.
משנה ד' :דיני עדות החודש
בָּ ִראשׁ ֹונָה הָ יוּ ְמקַ בְּ לִ ין עֵ דוּת הַ חֹדֶ שׁ כָּ ל הַ יּוֹם.
פַּ עַ ם אַחַ ת נ ְִשׁתָּ הוּ הָ עֵ ִדים ִמלָּבא,
וְ נ ְִתקַ לְ ְקלוּ הַ לְ וִ יִּם בַּ ִשּׁיר.
ִה ְת ִקינוּ ֶשׁלּא יְהוּ ְמקַ בְּ לִ ין אֶ לָּא עַ ד הַ ִמּנְחָ ה.
וְ ִאם בָּ אוּ עֵ ִדים ִמן הַ ִמּנְחָ ה וּלְ מַ עְ לָה ,נ ֹו ֲהגִ ין אוֹת ֹו הַ יּוֹם קדֶ שׁ וּלְ מָ חָ ר קדֶ שׁ.
ִמ ֶשּׁחָ ַרב בֵּ ית הַ ִמּ ְק ָדּשׁ,
ִה ְת ִקין ַרבָּ ן יוֹחָ נָן בֶּ ן זַכַּ איֶ ,שׁיְּהוּ ְמקַ בְּ לִ ין עֵ דוּת הַ חֹדֶ שׁ כָּ ל הַ יּוֹם.
אָמַ ר ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ בֶּ ן קָ ְרחָ ה :וְ עוֹד זאת ִה ְת ִקין ַרבָּ ן יוֹחָ נָן בֶּ ן זַכַּ אי,
ֶשׁאֲ ִפלּוּ ראשׁ בֵּ ית ִדּין בְּ כָ ל מָ קוֹםֶ ,שׁלּא יְהוּ הָ עֵ ִדים הוֹלְ כִ ין אֶ לָּא לִ ְמקוֹם הַ וַּעַ ד.
1בשלב הראשון :קבלו עדות החודש כל היום.
2פעם קרה שהגיעו העדים בראש השנה סמוך לשקיעה:
2.1שרו הלוויים שיר של חול ,במקום שיר של ר"ה ,בהקרבת תמיד של בין הערביים.
2.2התקינו שיקבלו עדות החודש רק עד זמן הקרבת התמיד של בין הערביים.
2.3אם יבואו העדים מאוחר יותר יהיה אותו יום קודש וגם למחרת קודש )שני ימים ר"ה(.
3לאחר שחרב הבית:
3.1התקין רבן יוחנן בן זכאי ,שיחזרו לקבל עדות חודש תשרי כל היום כולו.
) 3.2אם באו העדים לאחר המנחה נשאר המנהג ,שיהיה אותו יום קודש וגם למחרת קודש(.
3.3רבי יהושע בן קרחה :רבן יוחנן התקין תקנה נוספת:
שהעדים מעידים בפני בית דין ואפילו ראש בית דין לא נמצא שם.
משנה ה' :סדר אמירת מלכויות ,זכרונות ושופרות בתפילת מוסף של ראש השנה
סֵ דֶ ר בְּ ָרכוֹת:
וּקדֻ ַשּׁת הַ ֵשּׁם,
אוֹמֵ ר אָבוֹת וּגְ בוּרוֹת ְ
וְ כ ֹולֵל מַ לְ כִ יּוֹת עִ מָּ הֶ ן ,וְ אֵ ינ ֹו תּוֹקֵ עַ .
ְקדֻ ַשּׁת הַ יּוֹם ,וְ תוֹקֵ עַ .זִכְ רוֹנוֹת ,וְ תוֹקֵ עַ .שׁוֹפָ רוֹת ,וְ תוֹקֵ עַ .
נוּרי.
וְ אוֹמֵ ר עֲבו ָֹדה וְ הו ָֹדאָה וּבִ ְרכַּ ת כּ ֲהנִיםִ ,דּבְ ֵרי ַרבִּ י יוֹחָ נָן בֶּ ן ִ
אָמַ ר ל ֹו ַרבִּ י ע ֲִקיבָ אִ :אם אֵ ינ ֹו תּ ֹוקֵ עַ לַמַּ לְ כִ יּוֹת ,לָמָּ ה הוּא מַ זְכִּ יר?
וּקדֻ ַשּׁת הַ ֵשּׁם ,וְ כ ֹולֵל מַ לְ כִ יּוֹת עִ ם ְקדֻ ַשּׁת הַ יּוֹם ,וְ תוֹקֵ עַ .
אֶ לָּא אוֹמֵ ר אָבוֹת וּגְ בוּרוֹת ְ
זִכְ רוֹנוֹת ,וְ תוֹקֵ עַ ,שׁוֹפָ רוֹת ,וְ תוֹקֵ עַ .
וְ אוֹמֵ ר עֲבו ָֹדה וְ הו ָֹדאָה וּבִ ְרכַּ ת כּ ֲהנִים.
סדר התפילה כך הוא:
1רבי יוחנן בן נורי:
1.1תחילת התפילה :אבות ,גבורות )"אתה גבור"( ,וקדושת השם )"אתה קדוש"(.
1.2מלכיות נאמרה בתוך תפילת קדושת השם ,ואין תוקעים בה.
1.3ממשיכים בקדושת היום )"אתה בחרתנו"( ,ובסיומה תוקעים.
1.4תפילת זכרונות )"אתה זוכר מעשי עולם"( ,ותוקעים.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת ראש השנה doc.
עמוד 9מתוך 11
————זאב לבנוני
מסכת ראש השנה
בס"ד
1.5תפילת שופרות )"אתה נגלת בענן כבודך"( ותוקעים.
1.6מסיימים בתפילת עבודה )"רצה"( ,הודאה )"מודים"( ,ושים שלום.
2רבי עקיבא:
2.1מתחילים בתפילת אבות ,גבורות ,וקדושת השם.
2.2ממשיכים בקדושת היום )"אתה בחרתנו"( ,ובתוכה מלכויות ותוקעים.
2.3זיכרונות ותוקעים ,שופרות ותוקעים.
2.4עבודה ,הודאה ושים שלום.
משנה ו':
מספר הפסוקים שאומרים במלכויות ,זכרונות ושופרם ,ומקורם של הפסוקים
אֵ ין פּ ֹוח ֲִתין מֵ עֶ ֶשר מַ לְ כִ יּוֹת ,מֵ ע ֲָש ָרה זִכְ רוֹנוֹת ,מֵ ע ֲָש ָרה שׁוֹפָ רוֹת.
נוּרי אוֹמֵ רִ :אם אָמַ ר ָשׁלשׁ ָשׁלשׁ ִמ ֻכּלָּן ,יָצָ א.
ַרבִּ י יוֹחָ נָן בֶּ ן ִ
אֵ ין מַ זְכִּ ִירין זִכְ רוֹן מַ לְ כוּת וְ שׁוֹפָ ר ֶשׁל פֻּ ְרעָ נוּת.
מַ ְת ִחיל בַּ תּו ָֹרה וּמַ ְשׁלִ ים בַּ נָּבִ יא.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ רִ :אם ִה ְשׁלִ ים בַּ תּו ָֹרה יָצָ א.
1תנא קמא :אין פוחתים מעשרה פסוקים למלכויות ,מעשרה לזכרונות ומעשרה לשופרות.
אם אומרים 3פסוקים לכל אחד ,גם כן יצא ידי חובה.
2רבי יוחנן בן נורי:
3אין אומרים פסוקים שיש בהם פורענות.
4סדר הפסוקים:
4.1תנא קמא הפסוקים הראשונים מהתורה ,אח"כ מהכתובים ולבסוף מהנביאים.
4.2רבי יוסי :גם הפסוק האחרון צריך להיות מהתורה .אך אם סיים בנביא ,בדיעבד יצא.
משנה ז:
בראש השנה תוקעים בתפילת מוסף .בימים שאומרים הלל אומרים אותו בשחרית
הָ עוֹבֵ ר לִ ְפנֵי הַ תֵּ בָ ה בְּ יוֹם טוֹב ֶשׁל ראשׁ הַ ָשּׁנָה ,הַ ֵשּׁנִי מַ ְת ִקיעַ .
וּבְ ָשׁעַ ת הַ הַ לֵּל ,הָ ִראשׁוֹן מַ ְק ֶרא אֶ ת הַ הַ לֵּל.
משנה ח :איסור חילול יו"ט עבור מצוות שופר ,אפילו באיסורים דרבנן
שׁוֹפָ ר ֶשׁל ראשׁ הַ ָשּׁנָה ,אֵ ין מַ עֲבִ ִירין עָ לָיו אֶ ת הַ ְתּחוּם,
וְ אֵ ין ְמפַ ְקּ ִחין עָ לָיו אֶ ת הַ גַּ ל,
לא עוֹלִ ין בָּ ִאילָן,
וְ לא רוֹכְ בִ ין עַ ל גַּ בֵּ י בְּ הֵ מָ ה,
וְ לא ָשׁ ִטין עַ ל ְפּנֵי הַ מַּ יִם.
ֲשה.
וְ אֵ ין חו ְֹתכִ ין אוֹת ֹו ,בֵּ ין בְּ ָדבָ ר ֶשׁהוּא ִמשּׁוּם ְשׁבוּת ,וּבֵ ין בְּ ָדבָ ר ֶשׁהוּא ִמשּׁוּם לא תַ ע ֶ
אֲ בָ ל ִאם ָרצָ ה לִ תֵּ ן לְ תוֹכ ֹו מַ יִם א ֹו ַייִן ,יִתֵּ ן.
אֵ ין ְמעַ כְּ בִ ין אֶ ת הַ ִתּינוֹקוֹת ִמלִּ ְתקוֹעַ ,אֲ בָ ל ִמ ְתעַ ְסּ ִקין עִ מָּ הֶ ן עַ ד ֶשׁיִּלְ ְמדוּ.
וְ הַ ִמּ ְתעַ סֵּ ק ,לא יָצָ א.
וְ הַ שּׁוֹמֵ עַ ִמן הַ ִמּ ְתעַ סֵּ ק ,לא יָצָ א.
1אין עושים את הדברים הבאים לצורך שופר ביו"ט:
1.1אין יוצאים חוץ לתחום כדי להביא שופר.
1.2אין להזיז אבנים ביו"ט כדי להוציא שופר שנמצא תחתיהם.
1.3אין עולים על אילן כדי להוריד שופר.
1.4אין לרכב על בהמה כדי לשמוע קול שופר.
1.5אין לשוט על פני המים כדי לשמוע קול שופר.
1.6אין חותכים שופר כדי לתקנו לתקיעות) .בין אם האסור דרבנן ובין דאורייתא(.
2מותר לתת מים או יין לתוך השופר כדי שיהיה קולו צלול יותר.
כותרת נוספת :התעסקות בשופר ביו"ט כדי ללמוד לתקוע
1מותר ללמד ביו"ט את הילדים לתקוע .
2המתלמד לתקוע לא יוצא ידי חובה בקולות שהוא משמיע.
3מי ששומע ממתלמד לא יוצא ידי חובה.
משנה ט :מנין הקולות ושיעורן
סֵ דֶ ר ְתּ ִקיעוֹת:
ָשׁלשׁ ֶשׁל ָשׁלשׁ ָשׁלשׁ.
ִשׁעוּר ְתּ ִקיעָ ה ,כְּ ָשׁלשׁ ְתּרוּעוֹת.
ִשׁעוּר ְתּרוּעָ ה ,כְּ ָשׁלשׁ יַבָּ בוֹת.
תָּ קַ ע בָּ ִראשׁ ֹונָה וּמָ ַשׁ� בַּ ְשּׁ ִניָּה כִּ ְשׁ ַתּיִם ,אֵ ין בְּ יָד ֹו אֶ לָּא אַחַ ת.
ִמי ֶשׁבֵּ ַר� וְ אַחַ ר כָּ � נ ְִתמַ נָּה ל ֹו שׁוֹפָ ר ,תּוֹקֵ עַ וּמֵ ִריעַ וְ תוֹקֵ עַ ָשׁלשׁ ְפּעָ ִמים.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת ראש השנה doc.
עמוד 10מתוך 11
————זאב לבנוני
בס"ד
מסכת ראש השנה
כְּ ֵשׁם ֶשׁ ְשּׁלִ יחַ ִצבּוּר חַ יָּב ,כָּ � כָּ ל י ִָחיד וְ י ִָחיד חַ יָּב.
ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ רְ :שׁלִ יחַ ִצבּוּר מו ִֹציא אֶ ת הָ ַרבִּ ים יְדֵ י חוֹבָ תָ ן.
1תוקעים 3פעמים :ראשונה למלכויות ,שניה לזכרונות ושלישית לשופרות.
2בכל פעם ,תוקעים 3קולות תקיעה תרועה ותקיעה.
3שיעורי התקיעות:
3.1כל התקיעות )שש במספר( כשעור 3התרועות.
3.2שעור תרועה כשיעור 3קולות תכופים וקצרים.
3.3אם התוקע משך את התקיעה שלאחר התרועה זמן כפול מהנדרש:
3.3.1אין זה מועיל לתרועה הבאה.
3.3.2צריך לחזור ולתקוע תקיעה לפני התרועה הבאה.
4התפלל מלכויות ,זכרונות ושופרות ,ורק אח"כ נזדמן לו שופר ,תוקע ומריע ותוקע 3פעמים.
כותרת נוספת :את מי שליח הצבור מוציא ידי חובה בתפילתו ?
1תנא קמא :אינו מוציא ידי חובה את מי שיודע להתפלל ,אלא רק את מי שאינו יודע.
מוציא ידי חובה ,גם את מי שיודע וגם את מי שאינו יודע.
2רבן גמליאל:
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת ראש השנה doc.
עמוד 11מתוך 11
————זאב לבנוני