מסכת תענית
בס"ד
נושאים עיקריים במסכת:
פרק א:
פרק ב:
פרק ג:
פרק ד:
הזכרת גשמים ושאלת גשמים ,תעניות אם לא ירדו גשמים.
סדר התפילות בתעניות ,הקלות שהקלו על אנשי המשמר ובית אב שעבדו במקדש ,דיני
ימים שאין מתענים בהם.
תעניות שגוזרים בית דין על צרות אחרות מלבד עצירת גשמים ,מתי מפסיקים להתענות
באמצע היום ,סיפורו של חוני המעגל.
דיני נשיאת כפיים בתעניות במעמדות וביום הכיפורים ,באור ענין המעמדות ,ימים שבהם
אפשרו למשפחות פרטיות לנדב עצים למערכה ,דברים שאירעו לאבותינו בשבעה עשר
בתמוז ובתשעה באב ,דיני תשעה באב ,שמחת טו באב ויום הכפורים.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת תעניתdoc.
עמוד 1מתוך 11
————זאב לבנוני
מסכת תענית
בס"ד
פרק א:
הנושאים העיקריים בפרק:
הזכרת גשמים ושאלת גשמים ,תעניות אם לא ירדו גשמים.
משנה א :מאימתי מזכירים "משיב הרוח ומוריד הגשם" בתפילת שמונה עשרה ?
מֵ אֵ ימָ תַ י מַ זְכִּ ִירין גְּ בוּרוֹת גְּ ָשׁ ִמים?
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ רִ :מיּוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶשׁל הֶ חָ ג.
ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ אוֹמֵ רִ :מיּוֹם טוֹב הָ אַחֲרוֹן ֶשׁל הֶ חָ ג.
אָמַ ר ל ֹו ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ :הו ִֹאיל וְ אֵ ין הַ גְּ ָשׁ ִמים אֶ לָּא ִסימָ ן ְק ָללָה בֶּ חָ ג ,לָמָּ ה מַ זְכִּ יר?
ֶשׁם" ,בְּ ע ֹונָתוֹ.
אָמַ ר ל ֹו ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר :אַף אֲ נִי לא אָמַ ְר ִתּי לִ ְשׁאוֹל ,אֶ לָּא לְ הַ זְכִּ יר "מַ ִשּׁיב הָ רוּחַ וּמו ִֹריד הַ גּ ֶ
אָמַ ר לוִֹ :אם כֵּן ,לְ ע ֹולָם יְהֵ א מַ זְכִּ יר.
1רבי אליעזר )ואין הלכה כמותו( :מיו"ט ראשון של חג הסוכות.
משמיני עצרת )מזכירים וגם שואלים(.
2רבי יהושע:
גשמים בחג הם סימן קללה ,מדוע להזכיר אותם ?
3מקשה ר' יהושע:
עדיין לא מבקשים שירדו ,רק מזכירים כדי לשבח את הקב"ה.
4משיב ר' אליעזר:
5עונה ר' יהושע :אם כן נזכיר גשמים כל השנה.
משנה ב:
התקופה שבה מזכירים גשמים
אֵ ין שׁוֹאֲ לִ ין אֶ ת הַ גְּ ָשׁ ִמים אֶ לָּא סָ מוּ� לַגְּ ָשׁ ִמים.
ְהוּדה אוֹמֵ ר:
ַרבִּ י י ָ
הָ עוֹבֵ ר לִ ְפנֵי הַ תֵּ בָ ה בְּ יוֹם טוֹב הָ אַחֲרוֹן ֶשׁל הֶ חָ ג ,הָ אַ ֲחרוֹן מַ זְכִּ יר ,הָ ִראשׁוֹן אֵ ינ ֹו מַ זְכִּ יר.
בְּ יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶשׁל פֶּ סַ ח ,הָ ִראשׁוֹן מַ זְכִּ יר .הָ אַחֲרוֹן אֵ ינ ֹו מַ זְכִּ יר.
עַ ד אֵ ימָ תַ י שׁוֹאֲ לִ ין אֶ ת הַ גְּ ָשׁ ִמים?
ְהוּדה אוֹמֵ ר :עַ ד ֶשׁ ַיּעֲבר הַ פֶּ סַ ח.
ַרבִּ י י ָ
ֶשׁם מו ֶֹרה וּמַ לְ קוֹשׁ בָּ ִראשׁוֹן".
ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר :עַ ד ֶשׁיֵּצֵ א נִיסָ ןֶ ,שׁ ֶנּאֱמַ ר )יואל ב ,כג(" :וַיּו ֶֹרד ָל ֶכם גּ ֶ
1מזכירים גשמים מיו"ט אחרון של חג הסוכות ,שהוא סמוך לזמן גשמים.
2תנא משמו של ר' יהודה:
2.1משמיני עצרת בתפילת מוסף ,מזכירים גשמים .בשחרית עדיין לא.
2.2ביו"ט ראשון של פסח בשחרית מזכירים ,במוסף כבר לא.
כותרת נוספת :עד מתי שואלים על הגשמים )בברכת השנים( ?
2.3תנא אחר משמו של רבי יהודה )ואין הלכה כמותו( :עד לאחר חג הפסח )כולל חול המועד(.
2.4רבי מאיר )ואין הלכה כמותו( :עד לאחר חודש ניסן.
משנה ג:
מתי מתחילים לשאול על הגשמים ?
בִּ ְשׁל ָשׁה בְּ מַ ְרחֶ ְשׁוָן שׁוֹאֲ לִ ין אֶ ת הַ גְּ ָשׁ ִמים.
ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר:
בְּ ִשׁבְ עָ ה בּוֹ ,ח ֲִמ ָשּׁה עָ ָשר יוֹם אַחַ ר הֶ חָ ג ,כְּ דֵ י ֶשׁיַּגִּ יעַ אַחֲרוֹן ֶשׁבְּ י ְִש ָראֵ ל לִ נְהַ ר ְפּ ָרת.
בג' בחשון.
1תנא קמא )ואין הלכה כמותו(:
2רבן גמליאל:
החל משבעה במר חשון ,כדי לאפשר זמן שבועיים לעולי הרגל ,לחזור לארצם.
משנה ד:
סדרת תעניות ראשונה אם לא התחילו לרדת גשמים
ִהגִּ יעַ ִשׁבְ עָ ה עָ ָשר בְּ מַ ְרחֶ ְשׁוָן וְ לא י ְָרדוּ גְּ ָשׁ ִמים,
ִה ְת ִחילוּ הַ י ְִח ִידים ִמ ְתעַ נִּין ָשׁלשׁ ַתּ ֲענִיּוֹת.
אוֹכְ לִ ין וְ שׁו ִֹתין ִמ ֶשּׁחָ ֵשׁכָ ה,
וּמֻ תָּ ִרין בִּ ְמלָאכָ ה וּבִ ְר ִחיצָ ה וּבְ ִסיכָה ,וּבִ נְעִ ילַת הַ סַּ נ ְָדּל וּבְ תַ ְשׁ ִמישׁ הַ ִמּטָּ ה.
1אם הגיע שבעה עשר במרחשון ולא התחילו לרדת גשמים:
2תלמידי חכמים מתענים 3תעניות )יום שני ,חמישי ושני( ,שבהם חלים הדינים הבאים:
2.1מותר לאכול במהלך הלילה שלפני התענית.
2.2מותר במלאכה ,ברחיצה ,סיכה ,נעילת הסנדל ותשמיש המיטה.
משנה ה :סדרת תעניות שניה אם לא ירדו גשמים
ִהגִּ יעַ ראשׁ חֹדֶ שׁ כִּ ְסלֵו וְ לא י ְָרדוּ גְּ ָשׁ ִמים,
בֵּ ית ִדּין גּ ֹוז ְִרין ָשׁלשׁ ַתּ ֲענִיּ ֹות עַ ל הַ ִצּבּוּר.
אוֹכְ לִ ין וְ שׁו ִֹתין ִמ ֶשּׁחָ ֵשׁכָ ה ,וּמֻ תָּ ִרין בִּ ְמלָאכָ ה וּבִ ְר ִחיצָ ה וּבְ ִסיכָה ,וּבִ נְעִ ילַת הַ סַּ נ ְָדּל וּבְ תַ ְשׁ ִמישׁ הַ ִמּטָּ ה.
אם הגיע ר"ח כסלו ולא ירדו גשמים:
1ב"ד גוזרים 3תעניות על הצבור כולו )שני ,חמישי ושני(.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת תעניתdoc.
עמוד 2מתוך 11
————זאב לבנוני
מסכת תענית
בס"ד
2בתעניות אלה חלים הדינים של סדרת התעניות הראשונה.
משנה ו:
סדרת תעניות שלישית ,ולאחריה סדרה נוספת של 7תעניות
עָ בְ רוּ אֵ לּוּ וְ לא ַנעֲנוּ,
בֵּ ית ִדּין גּ ֹוז ְִרין ָשׁלשׁ ַתּ ֲענִיּוֹת אֲ חֵ רוֹת עַ ל הַ ִצּבּוּר.
אוֹכְ לִ ין וְ שׁו ִֹתין ִמבְּ עוֹד יוֹם,
סוּרין בִּ ְמלָאכָ ה וּבִ ְר ִחיצָ ה וּבְ סִ יכָה ,וּבִ נְעִ ילַת הַ סַּ נ ְָדּל וּבְ תַ ְשׁ ִמישׁ הַ ִמּטָּ ה,
וַאֲ ִ
וְ נ ֹועֲלִ ין אֶ ת הַ מֶּ ְרחֲצָ אוֹת.
עָ בְ רוּ אֵ לּוּ וְ לא ַנעֲנוּ ,בֵּ ית ִדּין גּ ֹוז ְִרין ֲעלֵיהֶ ם עוֹד ֶשׁבַ ע,
ֶשׁהֵ ן ְשׁלשׁ עֶ ְש ֵרה ַתּ ֲענִיּוֹת עַ ל הַ ִצּבּוּר.
ה ֲֵרי אֵ לּוּ יְתֵ רוֹת עַ ל הָ ִראשׁוֹנוֹתֶ ,שׁבָּ אֵ לּוּ מַ ְת ִריעִ ין וְ נ ֹועֲלִ ין אֶ ת הַ חֲנוּיוֹת.
ישׁי מֻ תָּ ִרין ִמ ְפּנֵי כְּ בוֹד הַ ַשּׁבָּ ת.
ֲשׁכָ ה ,וּבַ ח ֲִמ ִ
בַּ ֵשּׁנִי מַ ִטּין עִ ם ח ֵ
1אם עברו 3התעניות של הסדרה השניה ולא ירדו גשמים:
1.1בית דין גוזרים על הצבור כולו 3תעניות נוספות )שני ,חמישי ושני( ,בתעניות אלה:
1.1.1מתחילים את הצום כשמחשיך) ,כמו ביום כפור ובתשעה באב(.
1.1.2אסורים במלאכה ,ברחיצה ,בסיכה ,בנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה.
1.1.3נועלים את המרחצאות החמים.
2אם גם תעניות אלו לא נענו ,ב"ד גוזרים 7תעניות נוספות )יחד 13על הציבור( ובהם:
2.1נוהגים כמו בתעניות הקודמות .ובנוסף לזה:
2.1.1מריעים ותוקעים בשופרות.
2.1.2חנויות שאינן מוכרות צרכי אוכל נועלים.
2.1.3בימי שני פותחים מעט לעת ערב חנויות שמוכרות צרכי אוכל.
2.1.4בימי חמישי פותחים כל היום מפני כבוד השבת חנויות שמוכרות צרכי אוכל.
משנה ז:
כיצד מתנהגים אם לא יורדים גשמים גם לאחר 7התעניות האחרונות ?
עָ בְ רוּ אֵ לּוּ וְ לא ַנעֲנוּ,
ִשּׂוּאין,
רוּסין וּבְ נ ִ
ְממַ ע ֲִטין בְּ מַ ָשּׂא וּמַ תָּ ן ,בְּ בִ ְניָן וּבִ נ ְִטיעָ ה ,בְּ אֵ ִ
ְזוּפין לַמָּ קוֹם.
אָדם הַ נּ ִ
אָדם ַל ֲחבֵ רוֹ ,כִּ בְ נֵי ָ
וּבִ ְשׁ ִאילַת ָשׁלוֹם בֵּ ין ָ
וּמ ְתעַ נִּים עַ ד ֶשׁיֵּצֵ א נִיסָ ן.
הַ י ְִח ִידים ח ֹוז ְִרים ִ
יָצָ א נִיסָ ן וְ י ְָרדוּ גְּ ָשׁ ִמיםִ ,סימָ ן ְק ָללָהֶ ,שׁ ֶנּאֱמַ ר) :שמואל א' יב ,יז( "הֲלא ְק ִצירִ -ח ִטּים הַ יּוֹם" וְ גוֹמֵ ר.
1ממעטים במשא ומתן.
2ממעטים בבנין של שמחה ובנטיעה של שמחה.
3ממעטים בארוסין ובנשואין.
4ממעטים בשאילת שלום בין אדם לחבירו.
5תלמידי חכמים חוזרים להתענות בשני וחמישי עד לאחר תקופת ניסן.
כותרת נוספת :אם ירדו גשמים לאחר תקופת ניסן סימן קללה הוא.
פרק ב'
הנושאים העיקריים בפרק:
מושגים:
משמרות ובתי אב של כהנים:
מגילת תענית:
סדר התפילות בתעניות ,הקלות שהקלו על אנשי המשמר
ואנשי בית אב שעבדו במקדש ,דיני ימים שאין מתענים בהם.
הכהנים נחלקו ל 24משמרות כהונה .כל שבוע היה עובד משמר אחר .כל משמר נחלק
ל 6 -בתי אב .בכל יום עבד בית אב אחר ,ובשבת עבד כל המשמר .בפרקנו יש דיון על
חובתם של אנשי המשמר ואנשי בית האב להתענות בתעניות ציבור.
ספר הכולל את כל הימים שנעשו בהם ניסים לישראל בימי בית שני .חכמים תקנו שלא
להתאבל ולא לשאת הספדים בימים אלה .יש ימים שלגביהם כתוב" :דלא למספד" ,ויש
ימים שלגביהם כתוב" :דלא להתענות בהון" .משנה ח' דנה בפרטי דינים הקשורים
לימים אלה .מגילת תענית בטלה ואין נוהגים על פיה ,חוץ מימי פורים וחנוכה שאסורים
בתענית ובהספד.
משנה א :סדר התפילה בשבע תעניות אחרונות
סֵ דֶ ר ַתּ ֲענִיּוֹת כֵּיצַ ד?
יאין אֶ ת הַ תֵּ בָ ה לִ ְרחוֹבָ הּ ֶשׁל עִ יר.
מו ִֹצ ִ
וְ נו ְֹתנִין אֵ פֶ ר מַ ְקלֶה עַ ל גַּ בֵּ י הַ תֵּ בָ ה ,וּבְ ראשׁ הַ ָנּ ִשיא ,וּבְ ראשׁ אַב בֵּ ית ִדּין.
וְ כָ ל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד נוֹתֵ ן בְּ ראשׁוֹ.
בּוּשׁין:
הַ זָּקֵ ן ֶשׁבָּ הֶ ן אוֹמֵ ר לִ ְפנֵיהֶ ן ִדּבְ ֵרי כִ ִ
ְשׁי נִי ְנוֵה:
"אַחֵ ינוּ ,לא ֶנאֱמַ ר בְּ אַנ ֵ
ֱלהים אֶ ת ַשקָּ ם וְ אֶ ת ַתּ ֲענִיתָ ם" ,אֶ לָּא )יונה ג ,י(:
" ַויּ ְַרא הָ א ִ
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת תעניתdoc.
עמוד 3מתוך 11
————זאב לבנוני
בס"ד
מסכת תענית
ֲשיהֶ ם ,כִּ יָ -שׁבוּ ִמ ַדּ ְרכָּ ם הָ ָרעָ ה".
ֱלהים אֶ ת-מַ ע ֵ
" ַויּ ְַרא הָ א ִ
וּבַ קַּ בָּ לָה הוּא אוֹמֵ ר) :יואל ב ,יג( "וְ ִק ְרעוּ לְ בַ בְ כֶם וְ אַל-בִּ גְ דֵ יכֶם".
1מוציאים את ארון הקודש לרחובה של העיר.
2נותנים אפר שריפה על גבי הארון ,על ראשו של הנשיא ,ועל ראשו של אב בית דין.
3כל שאר העם ,כל אחד היה נותן אפר שריפה על ראשו.
4הזקן שבהם )והוא גם חכם( ,היה אומר לפניהם דברי כיבושים:
4.1לא השק והתענית מועילים אלא החזרה בתשובה.
4.2וגם אומר להם דברי כבושים מהנביאים.
משנה ב:
המשך סדר התפילה בשבע תעניות אחרונות
עָ ְמדוּ בִּ ְת ִפלָּה.
מו ִֹר ִידין לִ ְפנֵי הַ תֵּ בָ ה זָקֵ ן וְ ָרגִ יל,
וְ יֶשׁ ל ֹו בָּ נִים וּבֵ ית ֹו ֵריקָ ם ,כְּ דֵ י ֶשׁיְּהֵ א לִ בּ ֹו ָשׁלֵם בַּ ְתּ ִפלָּה.
אַרבַּ ע בְּ ָרכוֹתְ :שׁמ ֹונֶה עֶ ְש ֵרה ֶשׁבְּ כָ ל יוֹם ,וּמו ִֹסיף ֲעלֵיהֶ ן עוֹד ֵשׁשׁ.
וְ אוֹמֵ ר לִ ְפנֵיהֶ ם עֶ ְש ִרים וְ ְ
1לאחר דברי הכיבושים ,עמדו להתפלל ובחרו שליח ציבור שהיו לו התכונות הבאות:
1.1היה זקן ורגיל בסדר התפילה.
1.2יש לו בנים שפרנסתם עליו ואין לו במה לפרנסם.
2שליח הצבור היה אומר לפניהם 24ברכות שהם 18רגילות ו 6-נוספות.
משנה ג:
פרוט 6הברכות הנוספות שהיו מוסיפים ב 7-התעניות
וְ אֵ לּוּ הֵ ן:
זִכְ רוֹנוֹת וְ שׁוֹפָ רוֹת,
אתי ַו ַיּ ֲע ֵננִי",
"אֶ ל-ה' בַּ צָּ ָרתָ ה לִּ י קָ ָר ִ
"אֶ ָשּׂא עֵ ינַי אֶ ל-הֶ הָ ִרים" וְ גוֹ',
אתי� ה'",
"ממַּ עֲמַ ִקּים ְק ָר ִ
ִ
"תּ ִפלָּה לְ עָ נִי כִ יַ -יעֲטף".
ְ
ְהוּדה אוֹמֵ ר :לא הָ יָה צָ ִרי� לוֹמַ ר זִכְ רוֹנוֹת וְ שׁוֹפָ רוֹת ,אֶ לָּא אוֹמֵ ר ַתּ ְחתֵּ יהֶ ן:
ַרבִּ י י ָ
אָרץ ,דֶּ בֶ ר כִּ י -י ְִהיֶה" וְ גוֹ',
"רעָ ב כִּ י-י ְִהיֶה בָ ֶ
ָ
"אֲ ֶשׁר הָ יָה ְדּבַ ר-ה' אֶ ל י ְִר ְמיָהוּ עַ לִ -דּבְ ֵרי הַ בַּ צָּ רוֹת",
וְ אוֹמֵ ר חו ְֹתמֵ יהֶ ן.
1תנא קמא:
1.1שתי הראשונות הם הברכות של זיכרונות ושופרות הנאמרות בראש השנה.
1.2מוסיף עוד 4ברכות.
2רבי יהודה:
2.1אין אומרים את הברכות של זיכרונות ושופרות.
2.2אומרים במקומם שתי ברכות אחרות.
2.3שליח צבור אומר אחר כל ברכה את חתימתה כמו שמופיע במשנה הבאה.
משנה ד:
פרוט החתימה שחתמו בהם בכל אחת מ 6 -הברכות הנוספות.
עַ ל הָ ִראשׁ ֹונָה הוּא אוֹמֵ ר:
" ִמי ֶשׁעָ נָה אֶ ת אַבְ ָרהָ ם בְּ הַ ר הַ מּו ִֹריָּה ,הוּא ַי ֲענֶה אֶ ְתכֶם וְ י ְִשׁמַ ע בְּ קוֹל צַ עֲקַ ְתכֶם הַ יּוֹם הַ זֶּה.
בָּ רוּ� אַ תָּ ה ה' גּוֹאֵ ל י ְִש ָראֵ ל".
עַ ל הַ ְשּׁ ִניָּה הוּא אוֹמֵ ר:
" ִמי ֶשׁעָ נָה אֶ ת אֲ בוֹתֵ ינוּ עַ ל יַם סוּף ,הוּא ַי ֲענֶה אֶ ְתכֶם וְ י ְִשׁמַ ע קוֹל צַ עֲקַ ְתכֶם הַ יּוֹם הַ זֶּה.
בָּ רוּ� אַ תָּ ה ה' ז ֹוכֵר הַ נּ ְִשׁכָּ חוֹת".
ישׁית הוּא אוֹמֵ ר:
עַ ל הַ ְשּׁלִ ִ
" ִמי ֶשׁעָ נָה אֶ ת יְהוֹשֻׁ עַ בַּ גִּ לְ גָּל ,הוּא ַי ֲענֶה אֶ ְתכֶם וְ י ְִשׁמַ ע קוֹל צַ עֲקַ ְתכֶם הַ יּוֹם הַ זֶּה.
בָּ רוּ� אַ תָּ ה ה' שׁוֹמֵ עַ ְתּרוּעָ ה".
עַ ל הָ ְרבִ יעִ ית הוּא אוֹמֵ ר:
" ִמי ֶשׁעָ נָה אֶ ת ְשׁמוּאֵ ל בַּ ִמּ ְצפָּ ה ,הוּא ַי ֲענֶה אֶ ְתכֶם וְ י ְִשׁמַ ע בְּ קוֹל צַ עֲקַ ְתכֶם הַ יּוֹם הַ זֶּה.
בָּ רוּ� אַ תָּ ה ה' שׁוֹמֵ עַ ְצעָ קָ ה".
ישׁית הוּא אוֹמֵ ר:
עַ ל הַ ח ֲִמ ִ
" ִמי ֶשׁעָ נָה אֶ ת אֵ לִ יָּהוּ בְּ הַ ר הַ כַּ ְרמֶ ל ,הוּא ַי ֲענֶה אֶ ְתכֶם וְ י ְִשׁמַ ע בְּ קוֹל צַ עֲקַ ְת ֶכם הַ יּוֹם הַ זֶּה.
בָּ רוּ� אַ תָּ ה ה' שׁוֹמֵ עַ ְתּ ִפלָּה".
עַ ל הַ ִשּׁ ִשּׁית הוּא אוֹמֵ ר:
" ִמי ֶשׁעָ נָה אֶ ת י ֹונָה ִמ ְמּעֵ י הַ ָדּגָה ,הוּא ַי ֲענֶה אֶ ְתכֶם וְ י ְִשׁמַ ע בְּ קוֹל צַ עֲקַ ְתכֶם הַ יּוֹם הַ זֶּה.
בָּ רוּ� אַ תָּ ה ה' הָ ע ֹונֶה בְּ עֵ ת צָ ָרה".
עַ ל הַ ְשּׁבִ יעִ ית הוּא אוֹמֵ ר:
ירוּשׁ ַליִם ,הוּא ַי ֲענֶה אֶ ְתכֶם וְ י ְִשׁמַ ע בְּ קוֹל צַ עֲקַ ְתכֶם הַ יּוֹם הַ זֶּה.
ָ
" ִמי ֶשׁעָ נָה אֶ ת ָדּוִ ד וְ אֶ ת ְשׁלמה בְּ נ ֹו בִּ
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת תעניתdoc.
עמוד 4מתוך 11
————זאב לבנוני
מסכת תענית
בס"ד
אָרץ".
בָּ רוּ� אַ תָּ ה ה' הַ ְמ ַרחֵ ם עַ ל הָ ֶ
1בברכת "ראה בענינו" מתחילים להאריך בתפילה וחותם " :מי שענה את אברהם"…
2פרוט שאר החתימות על ששת הברכות שנאמרו במשנה הקודמת.
משנה ה:
ספור מנהג הברכות ב 7התעניות במקומם של רבי חלפתא ורבי חנניה בן תרדיון
ֲשה בִּ ימֵ י ַרבִּ י ֲחל ְַפתָ א וְ ַרבִּ י ֲח ַנ ְניָה בֶּ ן ְתּ ַר ְדיוֹן,
מַ ע ֶ
ֶשׁעָ בַ ר אֶ חָ ד לִ ְפנֵי הַ תֵּ בָ ה וְ גָמַ ר אֶ ת הַ בְּ ָרכָ ה ֻכּלָּהּ ,וְ לא עָ נוּ אַח ֲָריו "אָמֵ ן".
" ִתּ ְקעוּ הַ כּ ֲהנִיםְ ,תּקָ עוּ!
ִמי ֶשׁעָ נָה אֶ ת אַבְ ָרהָ ם אָבִ ינוּ בְּ הַ ר הַ מּו ִֹריָּה ,הוּא ַי ֲענֶה אֶ ְתכֶם וְ י ְִשׁמַ ע בְּ קוֹל צַ עֲקַ ְתכֶם הַ יּ ֹום הַ זֶּה.
הָ ִריעוּ בְּ נֵי אַהֲרן ,הָ ִריעוּ!
ִמי ֶשׁעָ נָה אֶ ת אֲ בוֹתֵ ינוּ עַ ל יַם סוּף ,הוּא ַי ֲענֶה אֶ ְתכֶם וְ י ְִשׁמַ ע בְּ קוֹל צַ עֲקַ ְתכֶם הַ יּוֹם הַ זֶּה".
אָמרוּ :לא הָ יִינוּ נ ֹו ֲהגִ ין כֵּן ,אֶ לָּא בְּ ַשׁעַ ר הַ ִמּז ְָרח וּבְ הַ ר הַ בַּ יִת
וּכְ ֶשׁבָּ א ָדּבָ ר אֵ צֶ ל חֲכָ ִמיםְ ,
1לאחר ששליח הציבור סיים ברכת גואל ישראל:
1.1ענו הציבור" :ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" )כמו במקדש(.
1.2ולא אמרו" :אמן".
2לאחר ברכת זיכרונות:
2.1השמש קרא ":תקעו כהנים ,תקעו".
2.2שליח הציבור אמר" :מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה..
2.3תקעו בשופר )ויש אומרים שתקעו קודם שאמר שליח הציבור "מי שענה לאברהם.("…
3לאחר זיכרונות:
3.1אמר השמש" :הריעו בני אהרון הריעו" )תרועה ולא תקיעה(,
3.2ושליח הציבור אמר" :מי שענה את אבותינו על ים סוף("…
3.3הריעו ) ,ויש אומרים שהריעו קודם שאמר שליח הציבור "מי שענה את אבותינו("…
4וכך חזרו ותקעו או הריעו לאחר כל הברכות שהוסיפו.
5חכמים חלקו על המנהג הזה ,וקבעו לומר אמן אחר הברכה ,ולא "ברוך שם כבוד."…
משנה ו:
הקלות שהקלו בתעניות על אנשי המשמר ואנשי בית אב שעבדו במקדש
ְשׁי בֵּ ית אָב לא הָ יוּ ִמ ְתעַ נִּין כְּ לָל.
ימין .וְ אַנ ֵ
ְשׁי ִמ ְשׁמָ ר ִמ ְתעַ נִּין וְ לא מַ ְשׁלִ ִ
ָשׁלשׁ ַתּ ֲענִיּוֹת הָ ִראשׁוֹנוֹת ,אַנ ֵ
ימין.
ְשׁי בֵּ ית אָב ִמ ְתעַ נִּין וְ לא מַ ְשׁלִ ִ
ימין ,וְ אַנ ֵ
ְשׁי ִמ ְשׁמָ ר ִמ ְתעַ נִּין וּמַ ְשׁלִ ִ
ָשׁלשׁ ְשׁנִיּוֹת ,אַנ ֵ
ימיןִ .דּבְ ֵרי ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ .
ֶשׁבַ ע אַחֲרוֹנוֹת ,אֵ לּוּ וָאֵ לּוּ ִמ ְתעַ נִּין וּמַ ְשׁלִ ִ
ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים:
ָשׁלשׁ ַתּ ֲענִיּוֹת הָ ִראשׁ ֹונוֹת ,אֵ לּוּ וָאֵ לּוּ לא הָ יוּ ִמ ְתעַ נִּין כְּ לָל.
ְשׁי בֵּ ית אָב לא הָ יוּ ִמ ְתעַ נִּין כְּ לָל.
ימין ,וְ אַנ ֵ
ְשׁי ִמ ְשׁמָ ר ִמ ְתעַ נִּין וְ לא מַ ְשׁלִ ִ
ָשׁלשׁ ְשׁנִיּוֹת ,אַנ ֵ
ימין.
ְשׁי בֵּ ית אָב ִמ ְתעַ נִּין וְ לא מַ ְשׁלִ ִ
ימין ,וְ אַנ ֵ
ְשׁי ִמ ְשׁמָ ר ִמ ְתעַ נִּין וּמַ ְשׁלִ ִ
ֶשׁבַ ע אַחֲרוֹנוֹת ,אַנ ֵ
1רבי יהושע:
1.1בסדרה של 3התעניות הראשונות שגזרו על הצבור:
1.1.1אנשי המשמר מתחילים את התענית אולם אינם מסיימים אותה.
1.1.2אנשי בית אב לא היו מתענים כלל.
1.2בסדרה של 3התעניות השניות שגזרו על הצבור:
1.2.1אנשי המשמר משלימים את כל התענית.
1.2.2אנשי בית אב מתחילים אך לא משלימים.
1.3בסדרה של 7תעניות :גם אנשי בית אב וגם אנשי משמר משלימים את כל התענית.
2חכמים:
2.1בסדרה הראשונה של תעניות :גם אנשי משמר וגם אנשי בית אב לא היו מתענים.
2.2בסדרה השניה של תעניות:
אנשי משמר מתחילים ולא משלימים ,אנשי בית אב לא מתענים כלל.
2.3בסדרה של 7התעניות:
אנשי משמר מתחילים ומשלימים ,אנשי בית אב מתחילים ולא משלימים.
משנה ז:
הבדלים לגבי שתיית יין ,בין אנשי משמר ואנשי בית אב של כהנים
ְשׁי ִמ ְשׁמָ ר מֻ תָּ ִרים לִ ְשׁתּוֹת ַייִן בַּ לֵּילוֹת ,אֲ בָ ל לא בַּ יּ ִָמים.
אַנ ֵ
ְשׁי בֵּ ית אָב ,לא בַּ יּ ֹום וְ לא בַּ ַלּ ְילָה.
וְ אַנ ֵ
וּמלְּ כַ בֵּ ס,
סוּרין ִמלְּ סַ פֵּ ר ִ
ְשׁי מַ עֲמָ ד אֲ ִ
ְשׁי ִמ ְשׁמָ ר וְ אַנ ֵ
אַנ ֵ
ישׁי מֻ תָּ ִרין ִמ ְפּנֵי כְּ בוֹד הַ ַשּׁבָּ ת.
וּבַ ח ֲִמ ִ
1אנשי משמר רשאים לשתות בלילה אך לא ביום.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת תעניתdoc.
עמוד 5מתוך 11
————זאב לבנוני
מסכת תענית
בס"ד
2אנשי בית אב אינם רשאים לשתות יין גם ביום וגם בלילה.
כותרת נוספת :דיני תספורת לגבי אנשי משמר ואנשי מעמד שהיו במקדש
1אסורים להסתפר ולכבס בגדיהם בארבעת הימים הראשונים של השבוע.
2מותרים ביום החמישי )מפני כבוד השבת(.
משנה ח :דינים הקשורים לימים שאין מתענים בהם או אין סופדים בהם על פי מגילת תענית
"דּלָא לְ ִמ ְספַּ ד",
כָּ ל הַ כָּ תוּב בִּ ְמגִ לַּת ַתּ ֲע ִנית ְ
לְ פָ נָיו אָסוּר ,לְ אַח ֲָריו מֻ תָּ ר.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :לְ פָ נָיו וּלְ אַח ֲָריו אָסוּר.
"דּלָא לְ ִה ְתעַ נָּאָה בְּ הוֹן",
ְ
לְ פָ נָיו וּלְ אַח ֲָריו מֻ תָּ ר.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :לְ פָ נָיו אָסוּר ,לְ אַחֲ ָריו מֻ תָּ ר.
1יום שכתוב לגביו במגילה "דלא למספד":
1.1תנא קמא :ביום שלפניו גם כן אסור להספיד .ביום שלאחריו מותר.
1.2רבי יוסי :גם ביום שלפניו וגם ביום שלאחריו אסור להספיד.
2יום שכתוב לגביו "דלא להתענות בהון" )לא להתענות בהם(:
2.1תנא קמא :ביום שלפניו ,וביום שאחריו ,מותר להתענות.
2.2רבי יוסי :ביום שלפניו אסור ,וביום שאחריו מותר.
-
משנה ט :האם אפשר להתחיל תענית ביום חמישי בשבוע ?
ישׁיֶ ,שׁלּא לְ הַ ְפ ִקיעַ הַ ְשּׁעָ ִרים.
אֵ ין גּ ֹוז ְִרין ַתּ ֲענִית עַ ל הַ ִצּבּוּר בַּ ְתּ ִחלָּה בַּ ח ֲִמ ִ
ישׁי וְ ֵשׁנִי,
אֶ לָּא ָשׁלשׁ ַתּ ֲענִיּוֹת הָ ִראשׁוֹנוֹתֵ ,שׁנִי ַוח ֲִמ ִ
ישׁי.
ישׁי ֵשׁנִי ַוח ֲִמ ִ
וְ ָשׁלשׁ ְשׁנִיּוֹת ,ח ֲִמ ִ
ישׁי ,כָּ � לא ְשׁנִיּוֹת וְ לא אַחֲרוֹנוֹת.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :כְּ ֵשׁם ֶשׁאֵ ין הָ ִראשׁוֹנוֹת בַּ ח ֲִמ ִ
1תנא קמא:
1.1בשלוש התעניות הראשונות ,אין מתחילים ביום חמישי ,כדי לא להפקיע מחירים לקראת השבת.
1.2את התעניות השניות שגוזרים על הצבור אפשר להתחיל גם ביום חמישי.
2רבי יוסי:
גם את התעניות הראשונות וגם את השניות מתחילים תמיד מיום שני.
משנה י:
ימים שאין גוזרים בהם תעניות על הצבור
פּוּרים.
אֵ ין גּ ֹוז ְִרין ַתּ ֲענִית עַ ל הַ ִצּבּוּר בְּ ראשׁ חֹדֶ שׁ ,בַּ ֲחנֻכָּ ה וּבַ ִ
יקין; ִדּבְ ֵרי ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל.
וְ ִאם ִה ְת ִחילוּ ,אֵ ין מַ ְפ ִס ִ
ימין.
יקין ,מוֹדֶ ה הָ יָה ֶשׁאֵ ין מַ ְשׁלִ ִ
אָמַ ר ַרבִּ י מֵ ִאיר :אַף עַ ל ִפּי ֶשׁאָמַ ר ַרבָּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אֵ ין מַ ְפ ִס ִ
וְ כֵן ִתּ ְשׁעָ ה בְּ אָב ֶשׁחָ ל לִ ְהיוֹת בְּ עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת.
1אין גוזרים תענית על הצבור בר"ח ,בחנוכה ובפורים.
2אם גזרו תענית ואחת התעניות חלה בימים אלה:
אם התחילו אין מפסיקים.
2.1רבן גמליאל:
2.2רבי מאיר בשם רבן גמליאל )ואין הלכה כמותו(:
2.2.1למרות שלא מפסיקים ,אין משלימים את התענית עד הערב.
2.2.2אם חל תשעה באב בערב שבת אין משלימים את התענית עד הערב.
פרק ג'
הנושאים העיקריים בפרק:
תעניות שגוזרים בית דין על צרות אחרות מלבד עצירת גשמים,
מתי מפסיקים להתענות באמצע היום ,סיפורו של חוני המעגל.
מושגים:
אבן הטועים :אבן גדולה היתה בירושלים ואבן הטועים שמה .כל מי שמצא מציאה בירושלים עמד עליה והכריז:
"מציאה מצאתי" ,ובאים המאבדים ונותנים סימנים ומקבלים את האבידה.
הלל הגדול :הכוונה לתהילים קלו" ,הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו"…
משנה א :צרות שונות שלגביהם נוהגים מיד כמו ב 7 -תעניות האחרונות של עצירת גשמים
סֵ דֶ ר ַתּ ֲענִיּוֹת אֵ לּוּ הָ אָמוּר ,בִּ ְרבִ יעָ ה ִראשׁ ֹונָה.
אֲ בָ ל ְצמָ ִחים ֶשׁ ָשּׁנוּ ,מַ ְת ִריעִ ין ֲעלֵיהֶ ם ִמיָּד.
צּרת.
אַרבָּ עִ ים יוֹם ,מַ ְת ִריעִ ין ֲעלֵיהֶ ם ִמיָּדִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁ ִהיא מַ כַּ ת בַּ ֶ
ֶשׁם ְ
ֶשׁם לְ ג ֶ
וְ כֵן ֶשׁפָּ ְסקוּ גְּ ָשׁ ִמים בֵּ ין גּ ֶ
1סדר התעניות שנשנו בפרקים הקודמים נוהג כאשר לא החלו גשמים ראשונים בזמן.
2במקרים הבאים נוהגים מיד כמו ב 7 -האחרונות של עצירת גשמים:
2.1ירדו גשמים בעיתם וצמחו הזרעים ,אולם אח"כ נשתנה צבעם לרעה.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת תעניתdoc.
עמוד 6מתוך 11
————זאב לבנוני
מסכת תענית
בס"ד
2.2ירדו גשמים ראשונים בעונתם ,אולם הייתה הפסקה בין הגשמים יותר מ 40 -יום.
משנה ב:
המשך מקרים שבהם מתענים ,מתפללים ותוקעים כבר בתעניות ראשונות
י ְָרדוּ ל ְַצּמָ ִחין ,אֲ בָ ל לא י ְָרדוּ ל ִָאילָן,
ל ִָאילָן וְ לא ל ְַצּמָ ִחים,
יחין וְ ל ְַמּעָ רוֹת ,מַ ְת ִריעִ ין ֲעלֵיהֶ ן ִמיָּד.
ָלזֶה וְ ָלזֶה אֲ בָ ל לא לַבּוֹרוֹת ל ִַשּׁ ִ
1ירדו גשמים מועטים שמועילים לצמחים אך לא לעצים.
2ירדו גשמים רבים מדי ,שמועלים אמנם לעצים ,אולם אינם מועילים לצמחים.
3ירדו גשמים שטובים לצמחים ולעצים ,אולם אינם מספיקים למלא את בורות המים.
משנה ג:
המשך מקרים שבהם מתענים ,מתפללים ותוקעים כבר בתעניות ראשונות
וְ כֵן עִ יר ֶשׁלּא י ְָרדוּ עָ לֶיהָ גְּ ָשׁ ִמים ,כַּ כָּ תוּב )עמוס ד ,ז(:
"וְ ִה ְמטַ ְר ִתּי עַ ל-עִ יר אֶ חָ ת וְ עַ ל-עִ יר אַחַ ת לא אַ ְמ ִטיר ,חֶ לְ קָ ה אַחַ ת ִתּמָּ טֵ ר" וְ ג ֹו',
אוֹתָ הּ הָ עִ יר ִמ ְתעַ נָּה וּמַ ְת ַרעַ ת ,וְ כָ ל ְסבִ יבוֹתֶ יהָ ִמ ְתעַ נּוֹת וְ לא מַ ְת ִריעוֹת.
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר :מַ ְת ִריעוֹת וְ לא ִמ ְתעַ נּוֹת
עיר שלא ירדו בה גשמים ,למרות שבסביבותיה ירדו:
אותה עיר מתענה ותוקעת ,אולם הערים שסביבותיה מתענות ולא תוקעות.
1תנא קמא:
סביבותיה תוקעות ולא מתענות.
2רבי עקיבא:
משנה ד:
מקרים נוספים שבהם מתפללים ותוקעים כמו ב 7-תעניות אחרונות.
וְ כֵן עִ יר ֶשׁיֶּשׁ בָּ הּ דֶּ בֶ ר א ֹו מַ פּלֶת,
אוֹתָ הּ הָ עִ יר ִמ ְתעַ נָּה וּמַ ְת ַרעַ ת .וְ כָ ל ְסבִ יבוֹתֶ יהָ ִמ ְתעַ נּוֹת וְ לא מַ ְת ִריעוֹת.
ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א אוֹמֵ ר :מַ ְת ִריעוֹת וְ לא ִמ ְתעַ נּוֹת.
אֵ יזֶהוּ דֶּ בֶ ר?
עִ יר הַ מּו ִֹציאָה חֲמֵ שׁ מֵ אוֹת ַרגְ לִ י ,וְ י ְָצאוּ ִממֶּ נָּה ְשׁל ָשׁה מֵ ִתים בִּ ְשׁל ָשׁה י ִָמים זֶה אַחַ ר זֶה ,ה ֲֵרי זֶה דֶּ בֶ ר.
פָּ חוֹת ִמכָּ אן ,אֵ ין זֶה דֶּ בֶ ר.
1עיר שיש בה דבר או מפולת:
1.1תנא קמא :אותה עיר מתענה ותוקעת ,אולם הערים שסביבותיה מתענות ולא תוקעות.
1.2רבי עקיבא :סביבותיה תוקעות ולא מתענות.
2מה נחשב לדבר ?
2.1עיר שיש בה 500גברים ,ומת כל יום אחד אחד בשלושה ימים רצופים.
2.2אם מתו 2אנשים ב 3 -ימים ,או 3אנשים ב 2 -ימים ,אין זה נקרא דבר.
משנה ה :צרות נוספות שבהם מתענים ותוקעים בכל מקום שבו הם קורים.
עַ ל אֵ לּוּ מַ ְת ִריעִ ין בְּ כָ ל מָ קוֹם:
אַרבֶּ ה וְ עַ ל הֶ חָ ִסיל וְ עַ ל חַ יָּה ָרעָ ה וְ עַ ל הַ חֶ ֶרב.
עַ ל הַ ִשּׁ ָדּפוֹן וְ עַ ל הַ ֵיּ ָרקוֹן ,עַ ל הָ ְ
מַ ְת ִריעִ ין עָ לֶיהָ ִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁ ִהיא מַ כָּ ה ְמהַ ֶלּכֶת.
1פרוט סוגי הצרות:
1.1שידפון )התייבשות התבואה ע"י רוח או שרב(.
1.2ירקון )מחלה של התבואה ,שמצהיבה ומתיבשת(.
1.3מכת ארבה.
1.4חיה רעה שטורפת בני אדם.
1.5גיסות שעוברים ממקום למקום )"חרב"(.
2מתריעים על צרות אלה בכל מקום ששומעים עליהם ,כי צרות אלה עוברים ממקום למקום.
משנה ו:
ספורי מעשיות על תעניות שגזרו בעקבות צרות
ירוּשׁ ַליִם לְ עָ ֵריהֶ ם ,וְ ָגזְרוּ ַתּ ֲענִית עַ ל ֶשׁנּ ְִראָה כִּ ְמלא ִפּי תַ נּוּר ִשׁ ָדּפוֹן בְּ אַ ְשׁ ְקלוֹן.
ֲשה ֶשׁיּ ְָרדוּ זְקֵ נִים ִמ ָ
מַ ע ֶ
וְ עוֹד ָגּזְרוּ ַתּ ֲענִית,
עַ ל ֶשׁאָכְ לוּ זְאֵ בִ ים ְשׁנֵי ִתינוֹקוֹת בְּ עֵ בֶ ר הַ יּ ְַרדֵּ ן.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :לא עַ ל ֶשׁאָכְ לוּ אֶ לָּא עַ ל ֶשׁנּ ְִראוּ.
1גזרו תענית בגלל שבאשקלון הייתה תבואה שדופה בכמות שראוי היה לאפות בה תנור מלא בפת.
2גזרו תענית על מקרה נוסף:
2.1תנא קמא :זאבים שאכלו 2תינוקות.
2.2רבי יוסי :זאבים שנראו בעיר )ולא שאכלו בני אדם(.
משנה ז:
צרות עליהם מתריעים אף בשבת
עַ ל אֵ לּוּ מַ ְת ִריעִ ין בַּ ַשּׁבָּ ת:
עַ ל עִ יר ֶשׁ ִה ִקּיפוּהָ גּ ֹויִם א ֹו נָהָ ר,
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת תעניתdoc.
עמוד 7מתוך 11
————זאב לבנוני
בס"ד
מסכת תענית
וְ עַ ל ְס ִפינָה הַ ִמּטָּ ֶרפֶ ת בַּ יָּם.
ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר :לְ עֶ ז ְָרה וְ לא לִ ְצעָ קָ ה.
ִשׁ ְמעוֹן הַ תֵּ ימָ נִי אוֹמֵ ר :אַף עַ ל הַ דֶּ בֶ ר.
וְ לא הוֹדוּ ל ֹו חֲכָ ִמים.
1תנא קמא :על המקרים הבאים אם הם באים בשבת ,צועקים בתפילת עננו:
1.1על מצור ששמים גויים על עיר.
1.2על נהר שעולה על גדותיו ומאיים להציף את העיר.
1.3על ספינה העומדת לטבוע בים סוער.
2רבי יוסי :על כל המקרים הנ"ל מזעיקים עזרת בני אדם ,אולם לא צועקים בתפילת עננו.
3התרעה על דבר:
3.1שמעון התימני :על דבר מתריעים בשבת.
אין מתריעים בשבת.
3.2חכמים:
משנה ח :ספורו של חוני המעגל כשלא ירדו גשמים
עַ ל כָּ ל צָ ָרה ֶשׁלּא תָּ בא עַ ל הַ ִצּבּוּר ,מַ ְת ִריעִ ין עָ לֶיהָ ; חוּץ מֵ רב גְּ ָשׁ ִמים.
אָמרוּ ל ֹו לְ ח ֹונִי הַ ְמעַ גֵּלִ " :ה ְתפַּ לֵּל ֶשׁיּ ְֵרדוּ גְּ ָשׁ ִמים".
ֲשה ֶשׁ ְ
מַ ע ֶ
נּוּרי ְפסָ ִחים ,בִּ ְשׁבִ יל ֶשׁלּא יִמּוֹקוּ".
אָמַ ר לָהֶ םְ " :צאוּ וְ הַ כְ נִיסוּ ַתּ ֵ
ִה ְתפַּ לֵּל ,וְ לא י ְָרדוּ גְּ ָשׁ ִמים.
מֶ ה עָ ָשה? עָ ג עוּגָה וְ עָ מַ ד בְּ תוֹכָ הּ ,וְ אָמַ ר לְ פָ נָיו:
" ִרבּוֹנ ֹו ֶשׁל ע ֹולָם ,בָּ נֶי� ָשמוּ ְפּנֵיהֶ ם עָ לַיֶ ,שׁאֲ נִי כְּ בֶ ן בַּ יִת לְ פָ נֶי�.
נ ְִשׁבָּ ע אֲ נִי בְּ ִשׁ ְמ� הַ גָּדוֹלֶ ,שׁאֵ ינִי זָז ִמכָּ אן ,עַ ד ֶשׁ ְתּ ַרחֵ ם עַ ל בָּ נֶי�".
ִה ְת ִחילוּ גְּ ָשׁ ִמים ְמנ ְַטּ ִפין.
וּמעָ רוֹת"ִ .ה ְת ִחילוּ ל ֵֵירד בְּ זַעַ ף.
יחין ְ
אָמַ ר" :לא כָּ � ָשׁאַלְ ִתּי ,אֶ לָּא גִּ ְשׁמֵ י בוֹרוֹת ִשׁ ִ
אָמַ ר" :לא כָּ � ָשׁאַלְ ִתּי ,אֶ לָּא גִּ ְשׁמֵ י ָרצוֹן ,בְּ ָרכָ ה וּנ ְָדבָ ה".
ירוּשׁ ַליִם לְ הַ ר הַ בַּ ִית ִמ ְפּנֵי הַ גְּ ָשׁ ִמים.
י ְָרדוּ כְּ ִת ְקּנָן ,עַ ד ֶשׁיּ ְָצאוּ י ְִש ָראֵ ל ִמ ָ
אָמרוּ לוֹ :כ"◌ּ◌ְ ֵשׁם ֶשׁ ִה ְתפַּ לַּלְ תָּ ֲעלֵיהֶ ם ֶשׁיּ ְֵרדוּ ,כָּ � ִה ְתפַּ לֵּל ֶשׁיֵּלְ כוּ לָהֶ ן".
בָּ אוּ וְ ְ
אָמַ ר לָהֶ ןְ " :צאוּ ְוּראוּ ִאם נ ְִמחֵ ית אֶ בֶ ן הַ טּוֹעִ ים".
ָשׁלַח ל ֹו ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן ָשׁטָ חִ :אלְ מָ לֵא ח ֹונִי אַ תָּ ה ,גּ ֹוז ְֵרנִי עָ לֶי� נִדּוּי .אֲ בָ ל מָ ה אֶ ע ֱֶשה לָ�,
ֶשׁאַ תָּ ה ִמ ְתחַ טֵּ א לִ ְפנֵי הַ מָּ קוֹם וְ עו ֶֹשה לָ� ְרצ ֹונָ� ,כְּ בֵ ן ֶשׁהוּא ִמ ְתחַ טֵּ א עַ ל אָבִ יו וְ עו ֶֹשה ל ֹו ְרצוֹנוֹ.
וְ עָ לֶי� הַ כָּ תוּב אוֹמֵ ר )משלי כג ,כה(" :י ְִשמַ ח-אָבִ י� וְ ִאמֶּ � וְ תָ גֵל י ֹו ַל ְדתֶּ �".
1על כל צרה שבאה על הצבור יש להתענות ולתקוע ,חוץ מאשר על עודף גשמים.
2ספור המעשה של חוני המעגל:
2.1בקשו ממנו שיתפלל שירדו גשמים.
2.2אמר להם לפני שאתפלל ,הכניסו את תנורי הפסח לבתים )כיוון שהיו עשויים מחרס(.
2.3התפלל ולא ירדו גשמים.
2.4חג מעגל ועמד בתוכו ואמר" :ריבונו של עולם …איני זז מכאן עד שתרחם על בניך".
2.5התחילו לרדת טיפות.
2.6אמר" :לא כך ביקשתי" ,אלא גשמים מרובים שימלאו את בורות המים.
2.7התחילו לרדת גשמי זעף.
2.8אמר" :לא כך ביקשתי" אלא גשמי ברכה.
2.9ירדו גשמים כתיקונם ונשטפו המקומות הנמוכים.
2.10עלו אנשים מהמקומות הנמוכים להר הבית.
2.11אמרו לחוני ,התפלל שיפסקו הגשמים.
2.12אמר להם :כל זמן שלא נמחתה אבן הטועים לא מתפללים שיפסקו הגשמים.
3שמעון בן שטח שלח שדר לחוני המעגל:
3.1אמר לו ,מגיע לך שאגזור עליך נידוי ,כיון שאמרת לפני הקב"ה" ,לא כך ביקשתי".
3.2אבל איני גוזר עליך ,כיוון שבן בית אתה לפני המקום והוא עושה רצונך.
משנה ט :התחילו את התענית ואח"כ ירדו גשמים ,מתי מפסיקים ?
הָ יוּ ִמ ְתעַ נִּין וְ י ְָרדוּ לָהֶ ם גְּ ָשׁ ִמים קדֶ ם הָ נֵץ הַ חַ מָּ ה ,לא י ְַשׁלִ ימוּ ,לְ אַחַ ר הָ נֵץ הַ חַ מָּ ה ,י ְַשׁלִ ימוּ.
ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר :קדֶ ם חֲצוֹת ,לא י ְַשׁלִ ימוּ ,לְ אַחַ ר חֲצוֹת ,י ְַשׁלִ ימוּ.
ֲשה ֶשׁ ָגּזְרוּ ַתּ ֲענִית בְּ לוּד וְ י ְָרדוּ לָהֶ ם גְּ ָשׁ ִמים קדֶ ם חֲצוֹת.
מַ ע ֶ
וּשׁתוּ ַועֲשׁוּ יוֹם טוֹב" .וְ י ְָצאוּ וְ אָכְ לוּ וְ ָשׁתוּ וְ עָ שׁוּ יוֹם טוֹב,
אָמַ ר לָהֶ ם ַרבִּ י טַ ְרפוֹןְ " :צאוּ וְ ִאכְ לוּ ְ
וּבָ אוּ בֵּ ין הָ עַ ְרבַּ ִים וְ קָ ְראוּ הַ לֵּל הַ גָּדוֹל.
1תנא קמא )ואין הלכה כמותו(:
1.1אם התחילו לרדת קודם הנץ החמה ,לא ישלימו .לאחר הנץ החמה ,ישלימו.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת תעניתdoc.
עמוד 8מתוך 11
————זאב לבנוני
מסכת תענית
בס"ד
2רבי אליעזר:
2.1אם התחילו גשמים קודם חצות היום לא ישלימו .לאחר חצות ,ישלימו.
3מעשה שגזרו תענית בלוד כיוון שלא ירדו גשמים:
3.1התחלו לרדת גשמים קודם חצות.
3.2אמר להם רבי טרפון :אכלו ושתו ועשו יו"ט.
3.3אכלו ושתו ועשו יו"ט ,ובאו לביכ"נ בין הערביים וקראו הלל הגדול.
====
פרק ד'
הנושאים העיקריים בפרק:
מושגים:
עצי כהנים והעם:
קרבן עצים:
דיני נשיאת כפיים בתעניות במעמדות וביום הכפורים ,באור ענין
המעמדות ,ימים שבהם אפשרו למשפחות פרטיות לנדב עצים למערכה,
דברים שאירעו לאבותינו בשבעה עשר בתמוז ובתשעה באב ,דיני תשעה
באב ,שמחת טו באב ויום הכפורים.
כשעלו ישראל מהגולה לא מצאו עצים בלשכת העצים כדי להכין את המערכות על המזבח .עמדו
מספר משפחות ונדבו עצים שלהם לעצי המערכה .כאות הוקרה לפועלם ,קבעו שאפילו לשכה מלאה
עצים ,יוכלו משפחות אלה לנדב עצים למערכה .נקבעו 9ימים בשנה שבהם שמונה משפחות ינדבו
עצים שלהם למזבח .בחלק מימים אלה הצטרפו למשפחות המנדבות כהנים שנדבו גם הם עצים
שלהם .עצים המובאים ב 9 -ימים אלה נקראים" :עצי כהנים והעם".
בימים של "עצי כהנים והעם" היו המשפחות שנדבו עצים ,מביאות גם קרבן עולה ,הנקרא קרבן עצים.
משנה א :דין נשיאת כפיים בתעניות ,במעמדות וביום הכפורים
אַרבַּ ע ְפּעָ ִמים בַּ יּוֹם
בִּ ְשׁל ָשׁה ְפּ ָר ִקים בַּ ָשּׁנָה ,כּ ֲהנִים נו ְֹש ִאין אֶ ת כַּ פֵּ יהֶ ן ְ
בַּ ַשּׁ ֲח ִרית ,בַּ מּוּסָ ף וּבַ ִמּנְחָ ה וּבִ נְעִ ילַת ְשׁעָ ִרים:
פּוּרים.
בַּ ַתּ ֲענִיּוֹת ,וּבַ מַּ עֲמָ דוֹת ,וּבְ יוֹם הַ כִּ ִ
1בשלושה זמנים בשנה כהנים מברכים ארבע פעמים ביום :בשחרית ,במוסף ,במנחה ובנעילה.
2שלושת הזמנים הם :תעניות ,מעמדות ויום הכפורים.
משנה ב:
באור ענין המעמדות
אֵ לּוּ הֵ ן הַ מַּ עֲמָ דוֹת?
לְ ִפי ֶשׁ ֶנּאֱמַ ר )במדבר כח ,ב(" :צַ ו אֶ ת-בְּ נֵי י ְִש ָראֵ ל וְ אָמַ ְר ָתּ אֲ לֵיהֶ ם ,אֶ ת-קָ ְרבָּ נִי ל ְַח ִמי".
אָדם קָ ֵרב ,וְ הוּא אֵ ינ ֹו עוֹמֵ ד עַ ל גַּ בָּ יו?
וְ כִ י הֵ יאָ � קָ ְרבָּ נ ֹו ֶשׁל ָ
אַרבָּ עָ ה ִמ ְשׁמָ רוֹת.
יאים הָ ִראשׁ ֹונִים עֶ ְש ִרים וְ ְ
ִה ְת ִקינוּ נְבִ ִ
ירוּשׁ ַליִם ֶשׁל כּ ֲהנִיםֶ ,שׁל לְ וִ יִּם וְ ֶשׁל י ְִש ָראֵ לִ ים.
ָ
וּמ ְשׁמָ ר הָ יָה מַ עֲמָ ד בִּ
עַ ל כָּ ל ִמ ְשׁמָ ר ִ
ירוּשׁ ַליִם.
ִהגִּ יעַ זְמַ ן הַ ִמּ ְשׁמָ ר ַלעֲלוֹת ,כּ ֲהנִים וּלְ וִ יִּם עוֹלִ ים לִ ָ
אשׁית.
ֲשה בְ ֵר ִ
וְ י ְִש ָראֵ ל ֶשׁבְּ אוֹת ֹו ִמ ְשׁמָ רִ ,מ ְתכַּ נּ ְִסין לְ עָ ֵריהֶ ן וְ קו ְֹר ִאין בְּ מַ ע ֵ
1יש מצווה על כל ישראל להקריב קרבן תמיד.
2לא יתכן שאדם יקריב קרבן ולא יעמוד בעזרה בזמן ההקרבה.
3לכן תיקנו נביאים ראשונים:
24 3.1משמרות של כהנים 24 ,משמרות של לווים ,ו 24מעמדות של כל ישראל.
3.2בכל שבוע:
3.2.1עבד במקדש משמר אחד של כהנים ומשמר אחד של לויים.
3.2.2וכן היו במקדש נציגים של מעמד אחד של ישראלים.
4כשהגיע השבוע של המשמר לעבוד:
4.1כהנים ,לוויים של אותו משמר ,ונציגי הישראלים של אותו מעמד עולים לירושלים.
4.2שאר מעמד הישראלים מתכנסים בעריהם וקוראים במעשה בראשית.
משנה ג:
סדר התענית והקריאה בתורה של כל מעמד בשבוע שלו
ישׁי.
אַרבָּ עָ ה י ִָמים בַּ ָשּׁבוּעַ ִ ,מיּוֹם ֵשׁנִי וְ עַ ד יוֹם ח ֲִמ ִ
ְשׁי הַ מַּ עֲמָ ד הָ יוּ ִמ ְתעַ נִּין ְ
וְ אַנ ֵ
וְ לא הָ יוּ ִמ ְתעַ נִּין עֶ ֶרב ַשׁבָּ תִ ,מ ְפּנֵי כְּ בוֹד הַ ַשּׁבָּ ת.
וְ לא בְּ אֶ חָ ד בַּ ַשּׁבָּ ת ,כְּ דֵ י ֶשׁלּא י ְֵצאוּ ִמ ְמּנוּחָ ה וָענֶג ,לִ יגִ יעָ ה וְ תַ ֲענִית וְ יָמוּתוּ.
אשׁית" וְ "י ְִהי ָר ִקיעַ " .בַּ ֵשּׁנִי" ,י ְִהי ָר ִקיעַ " וְ "יִקָּ ווּ הַ מַּ יִם".
בַּ יּוֹם הָ ִראשׁוֹן" ,בְּ ֵר ִ
ישׁי" ,יִקָּ ווּ הַ מַּ יִם" וְ "י ְִהי ְמארת" .בָּ ְרבִ יעִ י" ,י ְִהי ְמארת" וְ "י ְִשׁ ְרצוּ הַ מַּ יִם".
בַּ ְשּׁלִ ִ
אָרץ"ַ " ,ו ְיכֻלּוּ הַ ָשּׁמַ יִם".
אָרץ" .בַּ ִשּׁ ִשּׁי" ,תּוֹצֵ א הָ ֶ
ישׁי" ,י ְִשׁ ְרצוּ הַ מַּ יִם" וְ "תּוֹצֵ א הָ ֶ
בַּ ח ֲִמ ִ
פָּ ָר ָשׁה גְּ ד ֹולָה ,קו ִֹרין אוֹתָ הּ בִּ ְשׁ ַניִם ,וְ הַ ְקּטַ נָּה ,בְּ י ִָחיד.
בַּ ַשּׁח ֲִרית וּבַ מּוּסָ ף.
וּבַ ִמּנְחָ ה ,נִכְ נ ִָסין וְ קו ִֹרין עַ ל ִפּיהֶ ן ,כְּ קו ִֹרין אֶ ת ְשׁמַ ע.
עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת בַּ ִמּנְחָ ה לא הָ יוּ נִכְ נ ִָסיןִ ,מ ְפּנֵי כְּ בוֹד הַ ַשּׁבָּ ת.
1אנשי המעמד היו מתענים בשבוע שלהם מיום שני עד יום חמישי.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת תעניתdoc.
עמוד 9מתוך 11
————זאב לבנוני
מסכת תענית
בס"ד
2לא התענו בערב שבת מפני כבוד השבת.
3לא התענו ביום ראשון מחשש למעבר חד מדי מעונג לצום.
4בכל יום מימות השבוע היו קוראים בתורה קטע שעיקרו מעשה הבריאה באותו יום.
5צורת הקריאה בתורה:
3 5.1אנשים עולים לקרוא כל יום.
5.2כאשר יש פרשה גדולה) יותר מ 3 -פסוקים( קוראים בה 2אנשים.
5.3כאשר יש פרשה קטנה ) 3פסוקים( ,רק אחד קורא אותה.
5.4קריאה בתורה היתה בתפילת שחרית וכן בתפילת מוסף בימים שיש מוסף.
5.5בתפילת מנחה:
5.5.1נכנסו לבית הכנסת ,לא מביאים ספר תורה אלא קוראים על פה.
5.5.2ביום ו' לא נכנסו לביכ"נ ולא קראו ,כדי שיוכלו לעסוק בצרכי השבת.
משנה ד:
דיני התפילות של אנשי המעמד שהיו בירושלים
כָּ ל יוֹם ֶשׁיֶּשׁ בּ ֹו הַ לֵּל ,אֵ ין בּ ֹו מַ עֲמָ ד בַּ ַשּׁח ֲִרית.
קָ ְרבַּ ן מוּסָ ף ,אֵ ין בּ ֹו בַּ נְּעִ ילָה.
קָ ְרבַּ ן עֵ ִצים ,אֵ ין בּ ֹו בַּ ִמּנְחָ ה; ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א.
אָמַ ר ל ֹו בֶּ ן עַ זַּאי :כָּ � הָ יָה ַרבִּ י יְהוֹשֻׁ עַ שׁ ֹונֶה :קָ ְרבַּ ן מוּסָ ף ,אֵ ין בּ ֹו בַּ ִמּנְחָ ה .קָ ְרבַּ ן עֵ ִצים ,אֵ ין בּ ֹו בַּ נְּעִ ילָה.
חָ זַר ַרבִּ י ע ֲִקיבָ א לִ ְהיוֹת שׁ ֹונֶה כְּ בֶ ן עַ זַּאי.
1ימים שאומרים בהם הלל ,אנשי מעמד לא קראו בתורה ולא אמרו תחינות בשחרית.
2רבי עקיבא:
2.1ימים שיש בהם קרבן מוסף אין בהם מעמד ,במוסף ,במנחה ,ואף לא בנעילה.
2.2בימים שיש בהם קרבן עצים )ראה מושגים( ,אין מעמד במנחה אבל יש מעמד בנעילה.
3בן עזאי בשם רבי יהושע:
3.1ימים שיש בהם מוסף ,אין בו מעמד במנחה אבל יש בו מעמד בנעילה.
3.2ימים שיש בהם קרבן עצים ,אין בהם מעמד אפילו בנעילה.
4חזר רבי עקיבא מדעתו וקיבל את דברי בן עזאי.
משנה ה 9 :ימים שבהם אפשרו ל 8-משפחות לנדב עצים למערכה )עצי כהנים והעם(
זְמַ ן עֲצֵ י כ ֲהנִים וְ הָ עָ ם ִתּ ְשׁעָ ה:
ְהוּדה.
ְהוּדה .בְּ עֶ ְש ִרים בְּ תַ מּוּז ,בְּ נֵי ָדוִ ד בֶּ ן י ָ
אָרח בֶּ ן י ָ
בְּ אֶ חָ ד בְּ ִניסָ ן ,בְּ נֵי ַ
בַּ ח ֲִמ ָשּׁה בְּ אָב ,בְּ נֵי פַ ְרעשׁ בֶּ ן יְהוּדָ ה .בְּ ִשׁבְ עָ ה בּ ֹו ,בְּ נֵי י ֹונ ָָדב בֶּ ן ֵרכָ ב.
ְהוּדה,
ֲש ָרה בּ ֹו ,בְּ נֵי ְסנָאָה בֶּ ן בִּ ְני ִָמין; בַּ ח ֲִמ ָשּׁה עָ ָשר בּ ֹו ,בְּ נֵי זַתּוּא בֶּ ן י ָ
בַּ ע ָ
וְ עִ מָּ הֶ ם כּ ֲהנִים וּלְ וִ יִּם ,וְ כָ ל ִמי ֶשׁטָּ עָ ה בְּ ִשׁבְ טוֹ ,וּבְ נֵי גּ ֹונְבֵ י עֶ לִ י ,בְּ נֵי קו ְֹצעֵ י ְק ִציעוֹת.
ְהוּדה.
ְהוּדה .בְּ עֶ ְש ִרים בֶּ אֱלוּל ,בְּ נֵי עָ ִדין בֶּ ן י ָ
בְּ עֶ ְש ִרים בּ ֹו ,בְּ נֵי פַ חַ ת מוֹאָב בֶּ ן י ָ
בְּ אֶ חָ ד בְּ טֵ בֵ תָ ,שׁבוּ בְּ נֵי פַ ְרעשׁ ְשׁ ִניָּה.
בְּ אֶ חָ ד בְּ טֵ בֵ ת ,לא הָ יָה בּ ֹו מַ עֲמָ דֶ ,שׁהָ יָה בּ ֹו הַ לֵּל וְ קָ ְרבַּ ן מוּסָ ף וְ קָ ְרבַּ ן עֵ ִצים.
משנה ו:
חמישה דברים שארעו לאבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמישה בתשעה באב
ח ֲִמ ָשּׁה ְדּבָ ִרים אֵ ְרעוּ אֶ ת אֲ בוֹתֵ ינוּ בְּ ִשׁבְ עָ ה עָ ָשר בְּ תַ מּוּזַ ,וח ֲִמ ָשּׁה בְּ ִת ְשׁעָ ה בְּ אָב.
בְּ ִשׁבְ עָ ה עָ ָשר בְּ תַ מּוּז ,נ ְִשׁ ַתּבְּ רוּ הַ לּוּחוֹת ,וּבָ טַ ל הַ תָּ ִמיד ,וְ הָ בְ ְקעָ ה הָ עִ יר,
וְ ָש ַרף אַ פָּ ְס ְטמוֹס אֶ ת הַ תּו ָֹרה ,וְ הֶ ע ֱִמיד צֶ לֶם בַּ הֵ יכָ ל.
ָאָרץ,
בְּ ִת ְשׁעָ ה בְּ אָב :נִגְ זַר עַ ל אֲ בוֹתֵ ינוּ ֶשׁלּא יִכָּ נְסוּ ל ֶ
וְ חָ ַרב הַ בַּ יִת בָּ ִראשׁ ֹונָה וּבַ ְשּׁ ִניָּה,
וְ נִלְ כְּ ָדה בֶּ תֵּ ר ,וְ נ ְֶח ְר ָשׁה הָ עִ יר.
ִמ ֶשּׁנִּכְ נָס אָבְ ,ממַ ע ֲִטין בְּ ִש ְמחָ ה.
1חמישה דברים שאירעו בשבעה עשר בתמוז:
1.1נשברו הלוחות ,ובטל התמיד בימי המצור על ירושלים ,והובקעה החומה בירושלים.
1.2שרף אפסטמוס את התורה ,והועמד צלם בהיכל.
2חמישה דברים שאירעו בתשעה באב:
2.1נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ.
2.2חרב בית המקדש הראשון ,וחרב בית המקדש השני.
2.3נלכדה ביתר בימי מלחמות בר כוכבא ,ונחרשה ירושלים.
כותרת נוספת :משנכנס אב ממעטים בשמחה.
משנה ז:
דיני תשעה באב ושבוע שחל בו תשעה באב
וּמלְּ כַ בֵּ ס,
ַשׁבָּ ת ֶשׁחָ ל ִתּ ְשׁעָ ה בְּ אָב לִ ְהיוֹת בְּ תוֹכָ הּ ,אָסוּר ִמלְּ סַ פֵּ ר ִ
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת תעניתdoc.
עמוד 10מתוך 11
————זאב לבנוני
בס"ד
מסכת תענית
ישׁי מֻ תָּ ִרין ִמ ְפּנֵי כְּ בוֹד הַ ַשּׁבָּ ת.
וּבַ ח ֲִמ ִ
אָדם ְשׁנֵי תַ בְ ִשׁילִ ין ,לא יאכַ ל בָּ ָשר וְ לא י ְִשׁתֶּ ה ַייִן.
עֶ ֶרב ִתּ ְשׁעָ ה בְּ אָב ,לא יאכַ ל ָ
ַרבָּ ן ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר :י ְַשׁנֶּה.
ְהוּדה ְמחַ יֵּב בִּ כְ ִפיַּת הַ ִמּטָּ ה .וְלא הוֹדוּ ל ֹו ֲחכָ ִמים.
ַרבִּ י י ָ
1שבוע שחל בו תשעה באב:
1.1אסור להסתפר בו ,ואסור לכבס בו.
1.2אם חל תשעה באב ביום שישי ,מותר להסתפר ולכבס ביום חמישי.
2ערב תשעה באב:
2.1תנא קמא:
בסעודה מפסקת אין לאכול 2תבשילים ,ואין לאכול בשר ולא לשתות יין.
ישנה ממנהגו ודי בכך.
2.2רבי שמעון) :ואין הלכה כמותו(:
3שכיבה על המיטה או על הארץ בתשעה באב:
יש להפוך את המטה כדי שישכב על הרצפה.
3.1רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(:
אין צורך לשכב על הרצפה.
3.2חכמים:
משנה ח :משנת סיום למסכת ,העוסקת בשמחת טו' באב ויום הכפורים
פּוּרים,
אָמַ ר ַרבָּ ן ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל :לא הָ יוּ י ִָמים טוֹבִ ים לְ י ְִש ָראֵ ל ,כַּ ח ֲִמ ָשּׁה עָ ָשר בְּ אָב וּכְ יוֹם הַ כִּ ִ
ְרוּשׁ ַליִם יו ְֹצאוֹת בִּ כְ לֵי לָבָ ן ְשׁאוּלִ יןֶ ,שׁלּא לְ בַ יֵּשׁ אֶ ת ִמי ֶשׁאֵ ין לוֹ;
ֶשׁבָּ הֶ ן בְּ נוֹת י ָ
כָּ ל הַ כֵּלִ ים ְטעוּנִין ְטבִ ילָה.
ְרוּשׁ ַליִם יו ְֹצאוֹת וְ חוֹלוֹת בַּ כְּ ָר ִמים.
וּבְ נוֹת י ָ
וּמֶ ה הָ יוּ או ְֹמרוֹת ? "בחוּרָ ,שא נָא עֵ ינֶי� ְוּראֵ ה ,מָ ה אַ תָּ ה בּו ֵֹרר לָ�.
אַל ִתּתֵּ ן עֵ ינֶי� בַּ נּוֹי ,תֵּ ן עֵ ינֶי� בַּ ִמּ ְשׁפָּ חָ ה".
"שׁקֶ ר הַ חֵ ן וְהֶ בֶ ל הַ יּפִ יִ ,א ָשּׁה י ְִראַת-ה' ִהיא ִת ְתהַ לָּל" )משלי לא ,ל(.
ֶ
ֲשיהָ ".
"תּנוּ-לָהּ ִמ ְפּ ִרי יָדֶ יהָ ,וִ יהַ לְ לוּהָ בַ ְשּׁעָ ִרים מַ ע ֶ
וְ אוֹמֵ ר )שם שם ,לא(ְ :
"צאֶ ינָה ְוּראֶ ינָה בְּ נוֹת ִציּוֹן בַּ מֶּ לֶ� ְשׁלמה,
וְ כֵן הוּא אוֹמֵ ר )שיר השירים ג ,יא(ְ :
בַּ עֲטָ ָרה ֶשׁעִ ְטּ ָרה-ל ֹו ִאמּ ֹו בְּ יוֹם חֲתֻ נָּת ֹו וּבְ יוֹם ִש ְמחַ ת לִ בּוֹ".
"בְּ יוֹם חֲתֻ נָּת ֹו" ,זֶה מַ ַתּן תּו ָֹרה" ,וּבְ יוֹם ִש ְמחַ ת לִ בּוֹ" ,זֶה בִּ ְניַן בֵּ ית הַ ִמּ ְק ָדּשֶׁ ,שׁיִּבָּ נֶה בִּ ְמהֵ ָרה בְּ יָמֵ ינוּ אָמֵ ן.
1רבן שמעון בן גמליאל :לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכפורים.
2בימים אלה:
2.1בנות ירושלים שואלות בגדי לבן מחברותיהן)גם מי שיש לה בגדים(.
2.2הבגדים ששאלו צריכים טבילה.
2.3בנות ירושלים יוצאות לרקוד בכרמים.
2.4מי שאין לו אישה בא לשם ביום זה לבחור לו אשה.
2.5הבנות אומרות לו" :אל תתן עיניך בנוי ,תן עינך במשפחה".
3יום הכיפורים הוא יום שמחת לבו של הקב"ה ,ושמחת לבו ,זה בנין בית המקדש.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת תעניתdoc.
עמוד 11מתוך 11
————זאב לבנוני