מסכת מגילה

מרץ 7, 2019 · מועד

‫מסכת מגילה‬

‫הנושאים העיקריים במסכת‪:‬‬
‫פרק א‪:‬‬
‫פרק ב‪:‬‬
‫פרק ג‪:‬‬
‫פרק ד‪:‬‬

‫זמני קריאת המגילה‪ .‬סידרת משניות המתחילות במשפט‪" :‬אין בין" דבר אחד לדבר אחר‬
‫אלא"‪ ,…‬הקדמה או דחיה של אירועים החלים בשבת‪ .‬דיני פורים בשנה מעוברת‪.‬‬
‫דיני קריאת המגילה‪ ,‬דיני כתיבת המגילה‪ ,‬בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר‪ ,‬דברים‬
‫שמצוותם ביום ודברים שמצוותם בלילה‪.‬‬
‫דיני מכירה של דברים שבקדושה‪ ,‬דיני ביכ"נ שחרב‪ ,‬דיני ‪ 4‬פרשיות‪ ,‬דיני קריאה בתורה‪.‬‬
‫דיני קריאת מגילה‪ ,‬דיני קריאה בתורה‪ ,‬נושאים שעושים אותם רק בעשרה‪ ,‬דיני קריאה‬
‫ותרגום בתורה ובנביא‪ ,‬העדפות שנותנים למי שמפטיר בנביא‪ ,‬הפסולים לנשיאת כפיים‪,‬‬
‫דיני תפילה‪ ,‬קטעים שיש דיון אם מפטירים בהם או לא‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת מגילה ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪11‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת מגילה‬
‫פרק א'‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬
‫מושגים‪:‬‬

‫יום הכניסה‪:‬‬
‫עצי כהנים והעם‪:‬‬

‫זמני קריאת המגילה‪ .‬סידרת משניות המתחילות במשפט‪" :‬אין בין דבר‬
‫אחד לדבר אחר‪ ,‬אלא"‪ ,…‬הקדמה או דחיה של אירועים החלים בשבת‪.‬‬
‫דיני פורים בשנה מעוברת‪.‬‬

‫יום שני או יום חמישי שבהם בני הכפרים מתכנסים בעירות גדולות‪.‬‬
‫כשעלו ישראל מהגולה לא מצאו עצים בלשכת העצים כדי להכין את המערכות על המזבח‪.‬‬
‫עמדו מספר משפחות ונדבו עצים שלהם לעצי המערכה‪ .‬כאות הוקרה לפועלם‪ ,‬קבעו שאפילו‬
‫לשכה מלאה עצים‪ ,‬יוכלו משפחות אלה לנדב עצים למערכה‪ .‬נקבעו ‪ 9‬ימים בשנה שבהם‬
‫שמונה משפחות ינדבו עצים למזבח‪ .‬בחלק מימים אלה הצטרפו למשפחות המנדבות‪ ,‬כהנים‬
‫שנדבו גם הם עצים שלהם‪ .‬עצים המובאים ב‪ 9 -‬ימים אלה נקראים‪" :‬עצי כהנים והעם"‪.‬‬

‫מצורע מוסגר ומצורע מוחלט‪:‬‬

‫מצורע מוסגר הוא ספק מצורע‪ ,‬ומסגירים אותו כדי לבדוק אם הוא מצורע או‬
‫לא‪ .‬מצורע מוחלט הוא מצורע ודאי‪ ,‬שניהם מוסגרים מחוץ למחנה‪ ,‬אולם‬
‫דיניהם שונים‪.‬‬

‫נדר ונדבה‪:‬‬

‫האומר‪" :‬הרי עלי עולה" או "הרי עלי שלמים" וכד'‪ ,‬זה נדר‪ .‬באמירה זו הוא‬
‫מתחייב באחריות הקרבן ואם אבדה הבהמה חייב להביא אחרת‪ .‬האומר "הרי‬
‫זו עולה" או "הרי זו שלמים" וכד'‪ ,‬זה נדבה‪ .‬אם אבדה הבהמה אינו חייב‬
‫להביא אחרת במקומה‪.‬‬

‫כהן המשמש וכהן שעבר ממשיחותו‪:‬‬

‫אם ארע פסול לכהן גדול‪ ,‬היו ממנים כהן גדול אחר תחתיו‪ .‬כשעבר הפסול‪,‬‬
‫חזר הכהן הראשון לעבודתו‪ .‬הכהן הראשון נקרא "כהן המשמש" והכהן השני‬
‫נקרא "כהן שעבר ממשיחותו" או בקיצור "כהן שעבר"‪.‬‬

‫כהן מרובה בגדים‪:‬‬

‫מימי המלך יאשיהו לא היה שמן משחה‪ ,‬והכהן הגדול התחנך לכהונתו ע"י‬
‫שהוסיפו לו ‪ 4‬בגדים‪ ,‬ולכן הוא נקרא כהן מרובה בגדים‪.‬‬

‫במה גדולה ובמה קטנה‪:‬‬

‫כשהוקם המשכן נאסר להקריב בבמות בכל מקום אלא רק במשכן‪ .‬כשעברו את הירדן בימי‬
‫יהושע והביאו את הארון לגלגל‪ ,‬הואיל והארון הלך עמהם למלחמות ולא היה בתוך המשכן‪,‬‬
‫הותר להקריב על במות מחוץ למשכן בנוסף לבמה שהיתה במשכן‪ .‬כשבאו לשילה והעמידו‬
‫במשכן את הארון‪ ,‬שוב נאסרו במות מחוץ למשכן‪ .‬לאחר שחרבה שילה והוקם המשכן בנוב‬
‫ואח"כ בגבעון‪ ,‬שוב הותרו הבמות הפרטיות עד שהוקם המקדש בירושלים‪ ,‬ואז נאסרו הבמות‬
‫עולמית‪ .‬הבמה שהיתה במשכן נקראת במה גדולה והבמות שנעשו במקומות אחרים מחוץ‬
‫למשכן נקראות במות קטנות‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬זמני קריאת המגילה‬

‫אַרבָּ עָ ה עָ ָשר‪ ,‬בַּ ח ֲִמ ָשּׁה עָ ָשר‪ ,‬לא פָּ חוֹת וְ לא יוֹתֵ ר‪.‬‬
‫ְמגִ לָּה נ ְִק ֵראת בְּ אַחַ ד עָ ָשר‪ ,‬בִּ ְשׁנֵים עָ ָשר‪ ,‬בִּ ְשׁל ָשׁה עָ ָשר‪ ,‬בְּ ְ‬
‫כְּ ַרכִּ ין הַ מֻּ קָּ ִפין חוֹמָ ה ִמימוֹת יְהוֹשֻׁ עַ בִּ ן נוּן‪ ,‬קו ִֹרין בַּ ח ֲִמ ָשּׁה עָ ָשר‪.‬‬
‫אַרבָּ עָ ה עָ ָשר‪,‬‬
‫כְּ פָ ִרים ַו ֲעיָרוֹת גְּ דוֹלוֹת‪ ,‬קו ִֹרין בְּ ְ‬
‫ימין לְ יוֹם הַ כְּ נִיסָ ה‪.‬‬
‫אֶ לָּא ֶשׁהַ כְּ פָ ִרים מַ ְק ִדּ ִ‬

‫‪ 1‬הזמנים האפשריים לקריאת המגילה הם‪ :‬יא'‪ ,‬יב'‪ ,‬יג'‪ ,‬יד'‪ ,‬טו' באדר‪.‬‬
‫‪ 2‬כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון מיועדים לקרוא ב‪ :‬טו' באדר‪.‬‬
‫‪ 3‬עיירות גדולות מיועדות לקרוא ב‪ :‬יד' אדר‪.‬‬
‫‪ 4‬כפרים‪:‬‬
‫‪ 4.1‬אם יד' חל ביום שני או חמישי‪ ,‬קוראים ב‪ :‬יד'‪.‬‬
‫‪ 4.2‬אחרת‪ ,‬מקדימים את הקריאה ליום שני או חמישי )"יום הכניסה"( שלפני יד'‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫פרוט הזמנים האפשריים לקריאת המגילה‬

‫משנה ג‪:‬‬

‫איזו עיר נחשבת לעיר גדולה לגבי קריאת המגילה ?‬

‫כֵּיצַ ד?‬
‫אַרבָּ עָ ה עָ ָשר בַּ ֵשּׁנִי‪ ,‬כְּ פָ ִרים ַו ֲעיָרוֹת גְּ דוֹלוֹת קו ִֹרין בּ ֹו בַּ יּוֹם‪ ,‬וּמֻ קָּ פוֹת חוֹמָ ה לְ מָ חָ ר‪.‬‬
‫חָ ל לִ ְהיוֹת יוֹם ְ‬
‫ימין לְ יוֹם הַ כְּ נִיסָ ה‪ַ ,‬ו ֲעיָרוֹת גְּ דוֹלוֹת קו ִֹרין בּ ֹו בַּ יּוֹם‪ ,‬וּמֻ קָּ פוֹת חוֹמָ ה לְ מָ חָ ר‪.‬‬
‫ישׁי א ֹו בָּ ְרבִ יעִ י‪ ,‬כְּ פָ ִרים מַ ְק ִדּ ִ‬
‫חָ ל לִ ְהיוֹת בַּ ְשּׁלִ ִ‬
‫ישׁי‪ ,‬כְּ פָ ִרים ַו ֲעיָרוֹת גְּ דוֹלוֹת קו ִֹרין בּ ֹו בַּ יּוֹם‪ ,‬וּמֻ קָּ פוֹת חוֹמָ ה לְ מָ חָ ר‪.‬‬
‫חָ ל לִ ְהיוֹת בַּ ח ֲִמ ִ‬
‫ימין לְ יוֹם הַ כְּ נִיסָ ה‪ַ ,‬ו ֲעיָרוֹת גְּ דוֹלוֹת וּמֻ קָּ פוֹת חוֹמָ ה קו ִֹרין בּ ֹו בַּ יּוֹם‪.‬‬
‫חָ ל לִ ְהיוֹת עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת‪ ,‬כְּ פָ ִרים מַ ְק ִדּ ִ‬
‫ימין וְ קו ִֹרין לְ יוֹם הַ כְּ נִיסָ ה‪ ,‬וּמֻ קָּ פוֹת חוֹמָ ה לְ מָ חָ ר‪.‬‬
‫חָ ל לִ ְהיוֹת בַּ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬כְּ פָ ִרים ַו ֲעיָרוֹת גְּ דוֹלוֹת מַ ְק ִדּ ִ‬
‫ימין לְ יוֹם הַ כְּ נִיסָ ה‪ַ ,‬ו ֲעיָרוֹת גְּ דוֹלוֹת קו ִֹרין בּ ֹו בַּ יּוֹם‪ ,‬וּמֻ קָּ פוֹת חוֹמָ ה לְ מָ חָ ר‪.‬‬
‫חָ ל לִ ְהיוֹת אַחַ ר הַ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬כְּ פָ ִרים מַ ְק ִדּ ִ‬
‫אֵ יז ֹו ִהיא עִ יר גְּ ד ֹו ָלה?‬
‫כָּ ל ֶשׁיֶּשׁ בָּ הּ ע ֲָש ָרה בַּ ְט ָלנִים‪ .‬פָּ חוֹת ִמכָּ אן‪ ,‬ה ֲֵרי זֶה כְּ פָ ר‪.‬‬

‫ימין וְ לא ְמאַח ֲִרין‪.‬‬
‫אָמרוּ‪ :‬מַ ְק ִדּ ִ‬
‫בְּ אֵ לּוּ ְ‬
‫ימין‪.‬‬
‫אֲ בָ ל זְמַ ן עֲצֵ י כ ֲהנִים‪ ,‬וְ ִת ְשׁעָ ה בְּ אָב‪ַ ,‬ו ֲחגִ יגָה‪ ,‬וְהַ ְקהֵ ל‪ְ ,‬מאַח ֲִרין וְ לא מַ ְק ִדּ ִ‬
‫ימין וְ לא ְמאַח ֲִרין‪ ,‬מֻ תָּ ִרין בְּ הֶ ְספֵּ ד וּבְ תַ ֲענִיּוֹת וּמַ תָּ נוֹת לָאֶ בְ י ֹונִים‪.‬‬
‫אָמרוּ‪ :‬מַ ְק ִדּ ִ‬
‫אַף עַ ל ִפּי ֶשׁ ְ‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת מגילה ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪11‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת מגילה‬
‫ישׁי‪.‬‬
‫ְהוּדה‪ :‬אֵ ימָ תַ י ? ְמקוֹם ֶשׁנִּכְ נ ִָסין בַּ ֵשּׁנִי וּבַ ח ֲִמ ִ‬
‫אָמַ ר ַרבִּ י י ָ‬
‫ישׁי‪ ,‬אֵ ין קו ִֹרין אוֹתָ הּ אֶ לָּא בִּ זְמַ נָּהּ‪.‬‬
‫אֲ בָ ל ְמקוֹם ֶשׁאֵ ין נִכְ נ ִָסין לא בַּ ֵשּׁנִי וְ לא בַּ ח ֲִמ ִ‬

‫‪ 1‬עיר שיש בה לפחות ‪ 10‬בטלנים )שבטלים ממלאכתם ונמצאים תמיד בבית הכנסת(‪.‬‬
‫‪ 2‬פחות מ ‪ 10‬בטלנים נחשבת לכפר‪.‬‬
‫‪ 3‬בעיר כזו מקדימים לקרוא במגילה אם זמן קריאתה חל בשבת‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬יש אירועים שאם הם חלים בשבת‪ ,‬מקדימים אותם ויש שמאחרים אותם‪.‬‬
‫‪ 1‬קריאת מגילה מקדימים‪.‬‬
‫‪ 2‬אירועים שמאחרים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬יום שנקבע לנדבת "עצי כהנים והעם" )ראה מושגים(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬תשעה באב‪.‬‬
‫‪ 2.3‬שלמי חגיגה של שלושת הרגלים‪ ,‬אם הרגל חל בשבת‪.‬‬
‫‪ 2.4‬זמן הקהל )שמתקיים במוצאי יו"ט ראשון של סוכות(‪ ,‬אם הוא חל בשבת‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬דינים הקשורים לימים שקריאת המגילה הוקדמה אליהם‬
‫‪ 1‬ימים אלה מותרים בהספד ותענית‪.‬‬
‫‪ 2‬נותנים באותם ימים מתנות לאביונים‪.‬‬
‫‪ 3‬תנאי שהוסיף רבי יהודה להקדמת הקריאה‪:‬‬
‫‪ 3.1‬הכפרים מקדימים אם הם נוהגים להתכנס לעיירות גדולות בימי שני וחמישי‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אם לא נוהגים להתכנס‪ ,‬אין מקדימים‪ ,‬אלא קוראים בהם ב‪ :‬יד'‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫דיני פורים בשנה מעוברת‬

‫קָ ְראוּ אֶ ת הַ ְמּגִ לָּה בַּ אֲ ָדר הָ ִראשׁוֹן וְ נ ְִתעַ בְּ ָרה הַ ָשּׁנָה‪ ,‬קו ִֹרין אוֹתָ הּ בַּ אֲ ָדר הַ ֵשּׁנִי‪.‬‬
‫אֵ ין בֵּ ין אֲ ָדר הָ ִראשׁוֹן לַאֲ ָדר הַ ֵשּׁנִי‪ ,‬אֶ לָּא ְק ִריאַת הַ ְמּגִ לָּה וּמַ תָּ נוֹת לָאֶ בְ י ֹונִים‪.‬‬

‫‪ 1‬קראו באדר ראשון ואח"כ עיברו את השנה צריכים לחזור ולקרוא באדר שני‪.‬‬
‫‪ 2‬ההבדל בין אדר ראשון ואדר שני בשנה מעוברת‪:‬‬
‫‪ 2.1‬באדר שני קוראים מגילה ונותנים מתנות לאביונים‪ ,‬ובאדר ראשון לא‪.‬‬
‫‪ 2.2‬בשאר הדברים נוהגים בשניהם בשווה )אסורים בהספד ותענית(‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬הבדל בין שבת ליו"ט והבדל בין שבת ליום כפור‬

‫אֵ ין בֵּ ין יוֹם טוֹב ַל ַשּׁבָּ ת אֶ לָּא אכֶל נֶפֶ שׁ בִּ לְ בַ ד‪.‬‬
‫אָדם וְ זֶה זְדוֹנ ֹו בְּ כָ ֵרת‪.‬‬
‫פּוּרים‪ ,‬אֶ לָּא ֶשׁזֶּה זְדוֹנ ֹו בִּ ידֵ י ָ‬
‫אֵ ין בֵּ ין ַשׁבָּ ת לְ יוֹם הַ כִּ ִ‬

‫‪ 1‬הבדל בין יו"ט לשבת‪:‬‬
‫ביו"ט מותר לעשות מלאכה לצורך אוכל נפש‪ ,‬בשבת לא‪.‬‬
‫‪ 2‬הבדל בין שבת ויום כפור‪:‬‬
‫‪ 2.1‬העושה מלאכה בשבת במזיד חייב סקילה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬העושה מלאכה במזיד ביום כפור חייב כרת )בידי שמיים(‪.‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫הבדל בין מי שמודר הנאה מחבירו למי שמודר ממנו מאכל‬

‫אֵ ין בֵּ ין הַ מֻּ ָדּר ֲהנָאָה מֵ ֲחבֵ ר ֹו לַמֻּ ָדּר ִממֶּ נּוּ מַ אֲ כָ ל‪,‬‬
‫אֶ לָּא ְדּ ִריסַ ת הָ ֶרגֶל וְ כֵלִ ים ֶשׁאֵ ין עו ִֹשין בָּ הֶ ן אכֶל נֶפֶ שׁ‪.‬‬

‫אֵ ין בֵּ ין נ ְָד ִרים לִ נ ְָדבוֹת‪ ,‬אֶ לָּא ֶשׁהַ נּ ְָד ִרים חַ יָּב בְּ אַח ֲָריוּתָ ן‪ ,‬וּנ ְָדבוֹת אֵ ינ ֹו חַ יָּב בְּ אַח ֲָריוּתָ ן‪.‬‬

‫‪ 1‬המודר הנאה מחבירו אסור לו להכנס לרשותו‪ ,‬והמודר מאכל מחבירו מותר לו‪.‬‬
‫‪ 2‬המודר הנאה מחבירו אסור לו לשאול ממנו כלים שאינם לצורך אכילה‪ ,‬והמודר מאכל מותר לו‪.‬‬
‫הבדל בין נדר לנדבה )ראה מושגים(‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬
‫‪ 1‬נדר )"האומר הרי עלי"‪ ,(…‬חייב באחריותו )אם אבד או נגנב(‪.‬‬
‫‪ 2‬נדבה )האומר‪" :‬הרי זה"‪ (…‬אינו חייב באחריותו‪.‬‬
‫משנה ז‪:‬‬

‫הבדל בין זב הרואה ‪ 2‬ראיות לזב הרואה ‪ 3‬ראיות‬

‫אֵ ין בֵּ ין זָב הָ רוֹאֶ ה ְשׁתֵּ י ְר ִאיּוֹת לְ רוֹאֶ ה ָשׁלשׁ אֶ לָּא קָ ְרבָּ ן‪.‬‬

‫וּפ ִרימָ ה‪.‬‬
‫צרע מֻ ֲחלָט‪ ,‬אֶ לָּא ְפּ ִריעָ ה ְ‬
‫צרע מֻ ְסגָּר לִ ְמ ָ‬
‫אֵ ין בֵּ ין ְמ ָ‬
‫אֵ ין בֵּ ין טָ הוֹר ִמתּוֹ� הֶ ְסגֵּר לְ טָ הוֹר ִמתּוֹ� הֶ ְחלֵט‪ ,‬אֶ לָּא ִתּגְ לַחַ ת וְ ִצפּ ֳִרים‪.‬‬

‫‪ 1‬הרואה ‪ 3‬ראיות מביא קרבן ביום השמיני‪ .‬הרואה ‪ 2‬ראיות רק סופר ‪ 7‬נקיים‪.‬‬
‫הבדל בין מצורע מוסגר ומצורע מוחלט )ראה מושגים(‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬
‫‪ 1‬מצורע מוחלט‪ ,‬בגדיו פרומים וראשו פרוע‪ ,‬מצורע מוסגר אינו פורע ואינו פורם‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת מגילה ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪11‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת מגילה‬
‫כותרת מוספת‪ :‬הבדל בין מצורע מוסגר שנטהר למצורע מוחלט שנטהר‬
‫‪ 1‬מצורע מוחלט מתגלח ומביא ‪ 2‬ציפורים‪ ,‬מצורע מוסגר‪ ,‬אינו מתגלח ואינו מביא ‪ 2‬ציפורים‪.‬‬
‫משנה ח‪ :‬הבדל בין ספרי תנ"ך לתפילין ומזוזות‬

‫שּׁוּרית‪.‬‬
‫וּמזוּזוֹת אֵ ינָן נִכְ תָּ בוֹת אֶ לָּא אַ ִ‬
‫וּת ִפלִּ ין ְ‬
‫וּמזוּזוֹת‪ ,‬אֶ לָּא ֶשׁהַ ְסּפָ ִרים נִכְ תָּ בִ ין בְּ כָ ל לָשׁוֹן‪ְ ,‬‬
‫אֵ ין בֵּ ין ְספָ ִרים לִ ְת ִפלִּ ין ְ‬
‫ַרבָּ ן ִשׁ ְמע ֹון בֶּ ן גַּ ְמלִ יאֵ ל אוֹמֵ ר‪ :‬אַף בַּ ְסּפָ ִרים לא ִה ִתּירוּ ֶשׁיִּכָּ ְתבוּ אֶ לָּא ְי ָונִית‪.‬‬

‫‪ 1‬תפילין ומזוזות מותר לכתבם רק בכתב הקודש ובלשון הקודש‪.‬‬
‫‪ 2‬ספרי תנ"ך‪:‬‬
‫‪ 2.1‬תנא קמא )ואין הלכה כמותו(‪ .‬נכתבים בכל לשון‪.‬‬
‫‪ 2.2‬רבן שמעון בן גמליאל‪ :‬נכתבים באשורית וגם בכתב יווני ובלשון יוונית‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬הבדל בין כהן גדול משוח בשמן המשחה לכהן גדול מרובה בגדים‬

‫)ראה מושגים(‬

‫אֵ ין בֵּ ין כּהֵ ן מָ שׁוּחַ בְּ ֶשׁמֶ ן הַ ִמּ ְשׁחָ ה לִ ְמרֻ בֶּ ה בְּ ג ִָדים‪ ,‬אֶ לָּא פַּ ר הַ בָּ א עַ ל כָּ ל הַ ִמּ ְצוֹת‪.‬‬
‫פּוּרים ַוע ֲִש ִירית הָ אֵ יפָ ה‪.‬‬
‫אֵ ין בֵּ ין כּהֵ ן ְמ ַשׁמֵּ שׁ לְ כהֵ ן ֶשׁעָ בַ ר‪ ,‬אֶ לָּא פַּ ר יוֹם הַ כִּ ִ‬

‫‪ 1‬כאשר כהן הורה בטעות היתר לעצמו בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת‪:‬‬
‫‪ 1.1‬כהן גדול משוח מביא פר על חטאתו‪.‬‬
‫‪ 1.2‬כהן גדול מרובה בגדים )ראה מושגים(‪ ,‬מביא כשבה או שעירה כדין כהן הדיוט שחטא בשגגה‪.‬‬
‫הבדל בין כהן משמש לכהן שעבר ממשיחותו )ראה מושגים(‬
‫כותרת נוספת‪:‬‬
‫‪ 1‬כהן משמש‪ ,‬מקריב פר יום הכפורים וכהן שעבר לא‪.‬‬
‫‪ 2‬כהן משמש‪ ,‬מקריב מנחת חביתין כל יום וכהן שעבר לא‪.‬‬
‫משנה י‪:‬‬

‫הבדל בין במה גדולה לבמה קטנה‬

‫)ראה מושגים(‬

‫אֵ ין בֵּ ין בָּ מָ ה גְּ ד ֹולָה לְ בָ מָ ה ְקטַ נָּה אֶ לָּא ְפּסָ ִחים‪.‬‬
‫זֶה הַ כְּ לָל‪ :‬כָּ ל ֶשׁהוּא נ ִָדּר וְ נ ִָדּב‪ ,‬קָ ֵרב בַּ בָּ מָ ה‪ ,‬וְ כָ ל ֶשׁאֵ ינ ֹו לא נ ִָדּר וְ לא נ ִָדּב‪ ,‬אֵ ינ ֹו קָ ֵרב בַּ בָּ מָ ה‪.‬‬

‫‪ 1‬קרבן פסח יש להקריב רק בבמה גדולה‪.‬‬
‫רק קרבנות של נדר או נדבה הותרו בבמה קטנה‪.‬‬
‫‪ 2‬כלל‪:‬‬

‫משנה יא‪ :‬השוואה בין הזמן של משכן שילה לזמן של המקדש בירושלים‬

‫רוּשׁ ַליִם‪ ,‬אֶ לָּא ֶשׁבְּ ִשׁילה‪ ,‬אוֹכְ לִ ים קָ ָד ִשׁים קַ לִּ ים וּמַ ע ֲֵשר ֵשׁנִי בְּ כָ ל הָ רוֹאֶ ה‪,‬‬
‫אֵ ין בֵּ ין ִשׁילה לִ י ָ‬
‫ירוּשׁ ַליִם לִ ְפנִים ִמן הַ חוֹמָ ה‪.‬‬
‫ָ‬
‫וּבִ‬
‫וְ כָ אן וְ כָ אן‪ ,‬קָ ְד ֵשׁי קָ ָד ִשׁים ֶנאֱכָ לִ ים לִ ְפנִים ִמן הַ ְקּלָעִ ים‪.‬‬
‫ְרוּשׁ ַליִם‪ ,‬אֵ ין אַח ֲֶריהָ הֶ תֵּ ר‪.‬‬
‫וּקדֻ ַשּׁת י ָ‬
‫ְקדֻ ַשּׁת ִשׁילה‪ ,‬יֵשׁ אַח ֲֶריהָ הֶ תֵּ ר‪ְ ,‬‬

‫‪ 1‬קדשים קלים ומעשר שני‪:‬‬
‫‪ 1.1‬בזמן משכן שילה מותר היה לאכלם בכל מקום שמשם רואים את שילה‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בזמן המקדש מותר היה לאכלם רק בתוך החומות‪.‬‬
‫‪ 2‬קודשי קודשים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬בשני המקומות‪ ,‬נאכלים לפנים מן הקלעים )במשכן לפנים מקלעי המשכן‪ ,‬במקדש בתוך חומות‬
‫העזרה(‪.‬‬
‫‪ 3‬בנושא היתר הבמות לאחר החורבן‪:‬‬
‫‪ 3.1‬כשחרבה שילה הותרו שוב הבמות‪.‬‬
‫‪ 3.2‬כשחרב המקדש לא הותרו הבמות יותר‪.‬‬
‫פרק ב‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬
‫מושגים‪:‬‬

‫שומרת יום כנגד יום‪:‬‬
‫פר כהן גדול שחטא‪:‬‬
‫פר העלם דבר של ציבור‪:‬‬
‫וידוי מעשר‪:‬‬

‫דיני קריאת המגילה‪ ,‬דיני כתיבת המגילה‪ ,‬בן עיר שהלך לכרך ובן כרך‬
‫שהלך לעיר‪ ,‬דברים שמצוותם ביום ודברים שאפשר לעשותם בלילה‪.‬‬

‫אשה הרואה דם לאחר ‪ 7‬ימי נידתה‪ ,‬בתוך ‪ 11‬ימים שבין נידה לנידה‪ ,‬צריכה לשמור יום אחד‬
‫בטהרה כנגד היום שבו ראתה‪ .‬היא טובלת למחרת היום הטמא‪ ,‬ואם לא תראה דם היא‬
‫טהורה לערב‪.‬‬
‫אם כהן גדול שנמשח חטא בשגגה הוא מביא לכפר על חטאתו פר‪ ,‬ולא כבשה או שעירה‬
‫כמו אדם רגיל‪.‬‬
‫הוא קרבן חטאת אותו מביאים הסנהדרין והציבור‪ ,‬במקרה שהסנהדרין טעו בפסיקת הלכה‪,‬‬
‫והתירו עשיית דבר אסור שהעונש עליו במזיד הוא כרת או מיתת בית דין‪.‬‬
‫הוא נוסח הנאמר לאחר השלמת ביעור המעשרות‪ ,‬הנעשה בשנה הרביעית ובשנה השביעית‬
‫למניין שנות השמיטה‪.‬וחובת אמירתו נחשבת כמצוות עשה מדאורייתא‪ .‬הווידוי אינו הודאה‬
‫על חטאים‪ ,‬ומשמעותו הכרזה על סיום הפרשת המעשרות‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת מגילה ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪11‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת מגילה‬
‫משנה א‪ :‬דיני קריאת המגילה‬

‫הַ קּו ֵֹרא אֶ ת הַ ְמּגִ לָּה לְ מַ ְפ ֵרעַ ‪ ,‬לא יָצָ א‪.‬‬
‫ְק ָראָ הּ עַ ל פֶּ ה‪,‬‬
‫ְק ָראָ הּ ַתּ ְרגּוּם‪ ,‬בְּ כָ ל לָשׁוֹן‪ ,‬לא יָצָ א‪.‬‬
‫אֲ בָ ל קו ִֹרין אוֹתָ הּ לַלּ ֹועֲזוֹת בְּ לַעַ ז‪.‬‬
‫שּׁוּרית‪ ,‬יָצָ א‪.‬‬
‫וְ הַ לּוֹעֵ ז ֶשׁ ָשּׁמַ ע אַ ִ‬

‫‪ 1‬הקורא את המגילה למפרע )קריאת קטעים מאוחרים לפני קריאת קטעים מוקדמים(‪ ,‬לא יצא‪.‬‬
‫‪ 2‬הקורא את המגילה בעל פה לא יצא‪.‬‬
‫‪ 3‬הקורא את המגילה בארמית )תרגום(‪ ,‬או בשפה זרה שאינו מבינה לא יצא‪.‬‬
‫‪ 4‬אפשר לקרוא בלשון זרה אם מבינים אותה‪.‬‬
‫‪ 5‬הקורא בלשון הקודש‪") ,‬אשורית"(‪ ,‬אפילו אינו מבינה‪ ,‬יצא ידי חובה‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫המשך דיני קריאת המגילה‬

‫וּמ ְתנ ְַמנֵם‪ ,‬יָצָ א‪.‬‬
‫ְק ָראָ הּ סֵ רוּגִ ין ִ‬
‫הָ יָה כּו ְֹתבָ הּ‪ ,‬דּו ְֹר ָשׁהּ וּמַ גִּ יהָ הּ‪,‬‬
‫ִאם כִּ וֵּן לִ בּ ֹו‪ ,‬יָצָ א‪ .‬וְ ִאם לָאו‪ ,‬לא יָצָ א‪.‬‬

‫הָ יְתָ ה כְּ תוּבָ ה בְּ סַ ם וּבְ סִ ְק ָרא וּבְ קוֹמוֹס וּבְ קַ נְקַ נְתּוֹם‪,‬‬
‫עַ ל הַ ְנּיָר וְ עַ ל הַ ִדּ ְפ ְתּ ָרא‪ ,‬לא יָצָ א‪,‬‬
‫שּׁוּרית עַ ל הַ סֵּ פֶ ר וּבִ ְדיוֹ‪.‬‬
‫עַ ד ֶשׁ ְתּהֵ א כְּ תוּבָ ה אַ ִ‬

‫‪ 1‬קרא את המגילה עם הפסקות )"סרוגין"(‪ ,‬או כשהוא מתנמנם‪ ,‬יצא ידי חובה‪.‬‬
‫‪ 2‬קרא את פסוקי המגילה תוך כדי העתקתם למקום אחר‪ ,‬או כדי להסביר מה שקרא‪ ,‬או כדי להגיהה‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם כיוון בקריאה לצאת ידי חובתו‪ ,‬יצא‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם לא כיוון לא יצא‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬דיני כתיבת המגילה‬
‫‪ 1‬במקרים הבאים לא יצא חובת קריאה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬המגילה כתובה בסם )מין אדמה כתומה(‪ ,‬או בסיקרא )מין צבע אדום(‪ ,‬או בקומוס )שרף אילן(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬כתובה בקנקנתום )צבע הנעשה ממים שיש בהם חומרי נחושת(‪.‬‬
‫‪ 1.3‬כתובה על נייר‪ ,‬או על דיפתרא )עור שאינו מעובד כל צרכו(‪.‬‬
‫‪ 2‬יוצאים ידי חובה רק אם הכתב הוא אשורית‪ ,‬כתוב על קלף‪ ,‬ובדיו שמתקיים‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫כיצד קורא בן עיר שהלך לכרך )מוקף חומה(‪ ,‬ובן כרך שהלך לעיר ?‬

‫בֶּ ן עִ יר ֶשׁהָ לַ� לִ כְ ַר� וּבֶ ן כְּ ַר� ֶשׁהָ לַ� לָעִ יר‪ִ ,‬אם עָ ִתיד ַלחֲזוֹר לִ ְמקוֹמ ֹו‪ ,‬קו ֵֹרא כִּ ְמקוֹמוֹ; וְ ִאם לָאו‪ ,‬קו ֵֹרא ִעמָּ הֶ ן‪.‬‬
‫אָדם אֶ ת הַ ְמּגִ לָּה וְ יוֹצֵ א בָּ הּ יְדֵ י חוֹבָ ת ֹו ?‬
‫מֵ הֵ יכָ ן קו ֵֹרא ָ‬
‫ַרבִּ י מֵ ִאיר אוֹמֵ ר‪ֻ :‬כּלָּהּ‪.‬‬
‫ְהוּדי"‪.‬‬
‫"אישׁ י ִ‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬מֵ ִ‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫ַרבִּ י יוֹסֵ י אוֹמֵ ר‪ :‬מֵ " אַחַ ר הַ ְדּבָ ִרים הָ אֵ לֶּה"‪.‬‬

‫‪ 1‬בן כרך שהלך לעיר‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אם מתעתד לחזור למקומו‪ ,‬בליל ‪ 14‬קודם שיעלה עמוד השחר‪ ,‬קורא כמקומו )ב‪ -‬חמישה עשר(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אם מתכוון להיות ב‪ 14-‬בעיר‪) ,‬להיות פרוז באותו יום(‪ ,‬קורא עמהם )בארבע עשר(‪.‬‬
‫‪ 2‬בן עיר להלך לכרך‪:‬‬
‫‪ 2.1‬אם מתכוון לחזור לעירו קודם ליל ‪ 15‬קורא כמקומו )ב‪-‬ארבעה עשר(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬אם מתכוון להשאר בכרך ב‪) 15-‬להיות מוקף באותו יום( קורא עמהם )בחמישה עשר(‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬כמה צריך לקרוא במגילה כדי לצאת ידי חובה ?‬
‫‪ 1‬רבי מאיר‪ :‬כל המגילה‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬מ"איש יהודי" עד סוף המגילה‪.‬‬
‫מ"אחר הדברים האלה‪ ,‬גידל המלך"‪ …‬עד סוף המגילה‪.‬‬
‫‪ 3‬רבי יוסי )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫מי כשר לקרוא את המגילה )ולהוציא אחרים ידי חובתם( ?‬

‫הַ כּל כְּ ֵשׁ ִרין לִ ְקרוֹת אֶ ת הַ ְמּגִ לָּה‪ ,‬חוּץ מֵ חֵ ֵרשׁ‪ ,‬שׁוֹטֶ ה וְ קָ טָ ן‪.‬‬
‫ְהוּדה מַ כְ ִשׁיר בַּ קָּ טָ ן‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫אֵ ין קו ִֹרין אֶ ת הַ ְמּגִ לָּה‪ ,‬וְ לא מָ לִ ין‪,‬‬
‫וְ לא טוֹבְ לִ ין וְ לא מַ זִּ ין‪.‬‬
‫וְ כֵן שׁוֹמֶ ֶרת יוֹם כְּ ֶנגֶד יוֹם לא ִתּ ְטבּל‪ ,‬עַ ד ֶשׁ ָתּנֵץ הַ חַ מָּ ה‪.‬‬
‫וְ ֻכלָּן ֶשׁעָ שׁוּ ִמ ֶשּׁעָ לָה עַ מּוּד הַ ַשּׁחַ ר‪ ,‬כָּ ֵשׁר‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת מגילה ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪11‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת מגילה‬
‫כולם כשרים לקרוא חוץ מחרש )ואפילו מדבר(‪ ,‬שוטה וקטן‪.‬‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬
‫גם קטן שהגיע לחינוך כשר לקרוא את המגילה‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי יהודה‪:‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬דברים שאין לעשותם לפני הנץ החמה‪ ,‬ואם עשאם שעלה עמוד השחר‪ ,‬יצא בדיעבד‪.‬‬
‫‪ 1‬קריאת מגילה‪ ,‬וברית מילה ביום השמיני‪.‬‬
‫‪ 2‬טמאים שצריכים לטבול ביום‪ ,‬והזאת מי אפר הפרה על מי שנטמא בטומאת מת‪.‬‬
‫‪ 3‬טבילת שומרת יום כנגד יום )ראה מושגים(‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬מצוות שזמנם במהלך כל היום‬

‫כָּ ל הַ יּוֹם כָּ ֵשׁר לִ ְק ִריאַת הַ ְמּגִ לָּה‪ ,‬וְ לִ ְק ִריאַת הַ הַ לֵּל‪,‬‬
‫וְ לִ ְת ִקיעַ ת שׁוֹפָ ר‪ ,‬וְ לִ נ ְִטילַת לוּלָב‪,‬‬
‫וְ לִ ְת ִפלַּת הַ מּוּסָ ִפין וְ לַמּוּסָ פִ ין‪,‬‬
‫וּלְ וִ דּוּי הַ פָּ ִרים‪,‬‬
‫ֲשר‪,‬‬
‫וּלְ וִ דּוּי הַ מַּ ע ֵ‬
‫פּוּרים‪,‬‬
‫וּלְ וִ דּוּי יוֹם הַ כִּ ִ‬
‫לִ ְס ִמיכָ ה‪ ,‬לִ ְשׁ ִחיטָ ה‪,‬‬
‫ָשׁה‪,‬‬
‫לִ ְתנוּפָ ה‪ ,‬לְ הַ גּ ָ‬
‫לִ ְק ִמיצָ ה וּלְ הַ ְקטָ ָרה‪,‬‬
‫לִ ְמלִ יקָ ה‪ ,‬וּלְ קַ בָּ לָה‪ ,‬וּלְ הַ ָזּיָה‪,‬‬
‫וּלְ הַ ְשׁקָ יַת סוֹטָ ה‪ ,‬וְ ַלע ֲִריפַ ת הָ עֶ גְ לָה‪,‬‬
‫צרע‪.‬‬
‫וּלְ טַ ה ֲַרת הַ ְמ ָ‬

‫‪ 1‬קריאת המגילה וקריאת ההלל במועדים‪.‬‬
‫‪ 2‬תקיעת שופר בראש השנה ונטילת לולב בסוכות‪.‬‬
‫‪ 3‬תפילת מוסף והקרבת קרבן מוסף‪.‬‬
‫‪ 4‬ווידוי על פר הכהן הגדול שחטא‪ ,‬או וידוי על פר העלם דבר של ציבור )ראה מושגים(‪.‬‬
‫‪ 5‬וידוי מעשר של שנה רביעית או שביעית )ראה מושגים(‪.‬‬
‫‪ 6‬וידוי הכהן הגדול ביום הכפורים על עוונות בני ישראל‪.‬‬
‫‪ 7‬סמיכת ידיים על ראש הקרבן לפני השחיטה‪ ,‬ושחיטת בהמת הקרבן‪.‬‬
‫‪ 8‬הנפת העומר והנפת האימורים של הקרבן‪.‬‬
‫‪ 9‬הגשה של קרבן המנחה לקרן מערבית דרומית‪.‬‬
‫‪ 10‬קמיצת מלוא הקומץ מהמנחה והקטרתו‪.‬‬
‫‪ 11‬מליקת קרבן העוף‪ ,‬לקבלת דם הקרבן במזרק‪ ,‬ולזריקת הדם על המזבח‪.‬‬
‫‪ 12‬השקיית הסוטה‪ ,‬ולעריפת עגלה כשנמצא חלל בשדה‪.‬‬
‫‪ 13‬פעולות שעושה המצורע ביום טהרתו‪.‬‬
‫משנה ו‪ :‬דברים שכשר לעשותם כל הלילה‬
‫כָּ ל הַ ַלּ ְילָה כָּ ֵשׁר לִ ְק ִצ ַירת הָ עמֶ ר‪ ,‬וּלְ הֶ ְקטֵ ר ֲחלָבִ ים וְ אֵ בָ ִרים‪.‬‬
‫זֶה הַ כְּ לָל‪:‬‬
‫ָדּבָ ר ֶשׁ ִמּ ְצוָת ֹו בַּ יּוֹם‪ ,‬כָּ ֵשׁר כָּ ל הַ יּוֹם‪ָ .‬דּבָ ר ֶשׁ ִמּ ְצוָת ֹו בַּ ַלּ ְילָה‪ ,‬כָּ ֵשׁר כָּ ל הַ ַלּ ְילָה‪.‬‬

‫‪ 1‬קציר העומר במוצאי יו"ט של פסח‪.‬‬
‫‪ 2‬חלבים ואיברים של קרבנות שדמם נזרק ביום‪ ,‬מצוה להעלותם על המזבח באותו יום ובלילה שאחריו‪.‬‬
‫‪ 3‬כלל‪:‬‬
‫‪ 3.1‬דבר שמצוותו ביום כשר כל היום‪.‬‬
‫‪ 3.2‬דבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה‪.‬‬
‫פרק ג‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫דיני מכירה של דברים שבקדושה‪ ,‬דיני ביכ"נ שחרב‪ ,‬דיני ‪ 4‬פרשיות‪ ,‬דיני‬
‫קריאה בתורה‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬דיני מכירה של דברים שבקדושה‬

‫בְּ נֵי הָ עִ יר ֶשׁמָּ כְ רוּ ְרחוֹבָ הּ ֶשׁל עִ יר‪ ,‬לו ְֹק ִחין בְּ ָדמָ יו בֵּ ית הַ כְּ נֶסֶ ת‪.‬‬
‫בֵּ ית הַ כְּ נֶסֶ ת‪ ,‬לו ְֹק ִחין תֵּ בָ ה‪.‬‬
‫תֵּ בָ ה‪ ,‬לו ְֹק ִחין ִמ ְטפָּ חוֹת‪.‬‬
‫ִמ ְטפָּ חוֹת‪ ,‬לו ְֹק ִחין סְ פָ ִרים‪.‬‬
‫ְספָ ִרים‪ ,‬לו ְֹק ִחין תּו ָֹרה‪.‬‬
‫אֲ בָ ל ִאם מָ כְ רוּ תּו ָֹרה‪ ,‬לא י ְִקחוּ ְספָ ִרים‪ְ .‬ספָ ִרים‪ ,‬לא י ְִקחוּ ִמ ְטפָּ חוֹת‪ִ .‬מ ְטפָּ חוֹת‪ ,‬לא י ְִקחוּ תֵּ בָ ה‪.‬‬
‫תֵּ בָ ה‪ ,‬לא י ְִקחוּ בֵּ ית הַ כְּ נֶסֶ ת‪ .‬בֵּ ית הַ כְּ נֶסֶ ת‪ ,‬לא י ְִקחוּ אֶ ת הָ ְרחוֹב‪.‬‬
‫וְ כֵן בְּ מו ְֹת ֵריהֶ ן‪.‬‬
‫ְהוּדה‪.‬‬
‫אֵ ין מוֹכְ ִרין אֶ ת ֶשׁל ַרבִּ ים ַליּ ִָחיד‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁמּו ִֹר ִידין אוֹת ֹו ִמ ְקּדֻ ָשּׁת ֹו‪ִ .‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י י ָ‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת מגילה ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪11‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת מגילה‬
‫אָמרוּ לוֹ‪ִ :‬אם כֵּן‪ ,‬אַף לא מֵ עִ יר גְּ ד ֹולָה לְ עִ יר ְקטַ נָּה‪.‬‬
‫ְ‬

‫‪ 1‬אם מוכרים את רחובה של עיר )שמתפללים שם בתעניות ומועדות( אפשר לקנות בכסף בית כנסת‪.‬‬
‫‪ 2‬אם מוכרים בית כנסת‪ ,‬אפשר לקנות בכסף ארון קודש‪.‬‬
‫‪ 3‬אם מוכרים ארון קודש‪ ,‬אפשר לקנות מטפחות לספרי תורה‪.‬‬
‫‪ 4‬אם מוכרים מטפחות‪ ,‬אפשר לקנות נביאים וכתובים‪.‬‬
‫‪ 5‬אם מוכרים נביאים וכתובים‪ ,‬אפשר לקנות ספר תורה‪.‬‬
‫‪ 6‬אין לקנות דבר פחות קדוש תמורת דבר קדוש שמכרו )כגון‪ :‬למכור ספר תורה ולקנות רחובה של‬
‫עיר‪ ,‬וכד'(‪.‬‬
‫‪ 7‬אם נשאר כסף מהמכירה לאחר הקניה‪ ,‬גם בו צריך לקנות דבר קדוש יותר ממה שנמכר‪.‬‬
‫‪ 8‬האם מותר למכור בית כנסת של רבים ליחיד ?‬
‫‪ 8.1‬רבי יהודה‪ :‬אין מוכרים‪.‬‬
‫‪ 8.2‬חכמים‪ :‬מותר למכור‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫דיני מכירת בית כנסת‬

‫אֵ ין מוֹכְ ִרין בֵּ ית הַ כְּ נֶסֶ ת‪ ,‬אֶ לָּא עַ ל ְתּ ַנאי‪ֶ ,‬שׁ ִאם י ְִרצוּ ַי ֲחזִירוּהוּ‪ִ .‬דּבְ ֵרי ַרבִּ י מֵ ִאיר‪.‬‬
‫אַרבָּ עָ ה ְדּבָ ִרים‪ :‬לַמֶּ ְרחָ ץ‪ ,‬וְ ַלבּ ְֻר ְס ִקי‪ ,‬וְ ל ְַטּבִ ילָה וּלְ בֵ ית הַ מַּ יִם‪.‬‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬מוֹכְ ִרים אוֹת ֹו ִמ ְמכַּ ר ע ֹולָם‪ ,‬חוּץ מֵ ְ‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪:‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫ֲשה‪.‬‬
‫מוֹכְ ִרין אוֹת ֹו לְ ֵשׁם חָ צֵ ר‪ ,‬וְ הַ לּוֹקֵ חַ ‪ ,‬מַ ה ֶשּׁיּ ְִרצֶ ה ַיע ֶ‬

‫אפשר למכור רק על תנאי שאם ירצו יבטלו את המכירה‪.‬‬
‫‪ 1‬רבי מאיר )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪ :‬מותר למכור בית כנסת מכירה מוחלטת חוץ מאשר לדברים הבאים‪:‬‬
‫לבית מרחץ‪ ,‬לבורסקי )בית עיבוד עורות(‪ ,‬למקום טבילה‪ ,‬ולבית שימוש למי רגליים‪.‬‬
‫‪ 3‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫‪ 3.1‬כדי שתפקע קדושתו צריך למכור אותו לשם חצר‪.‬‬
‫‪ 3.2‬לאחר המכירה לשם חצר‪ ,‬יכול הלוקח לעשות בו כל שימוש שירצה‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫דיני בית כנסת שחרב‬

‫ְהוּדה‪ :‬בֵּ ית הַ כְּ נֶסֶ ת ֶשׁחָ ַרב‪ ,‬אֵ ין מַ ְס ִפּ ִידין בְּ תוֹכוֹ‪,‬‬
‫וְ עוֹד אָמַ ר ַרבִּ י י ָ‬
‫וְ אֵ ין מַ ְפ ִשׁילִ ין בְּ תוֹכ ֹו ֲחבָ לִ ים‪ ,‬וְ אֵ ין פּו ְֹר ִשין לְ תוֹכ ֹו ְמצוּדוֹת‪,‬‬
‫וְ אֵ ין שׁו ְֹט ִחין עַ ל גַּ גּ ֹו פֵּ רוֹת‪ ,‬וְ אֵ ין עו ִֹשין אוֹת ֹו קַ פַּ נ ְַדּ ְריָא‪ֶ ,‬שׁ ֶנּאֱמַ ר‪:‬‬
‫)ויקרא כו‪ ,‬לא( " ַוה ֲִשׁמּו ִֹתי אֶ ת‪ִ -‬מ ְק ְדּ ֵשׁיכֶם"‪ְ ,‬קדֻ ָשּׁתָ ן אַף כְּ ֶשׁהֵ ן שׁוֹמֵ ִמין‪.‬‬
‫עָ לוּ בּ ֹו ע ֲָשבִ ים‪ ,‬לא י ְִתלשׁ‪ִ ,‬מ ְפּנֵי עַ גְ מַ ת נֶפֶ שׁ‪.‬‬

‫‪ 1‬רבי יהודה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬אין מספידים בתוכו הספד יחיד‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אין עוסקים בו בשזירת חבלים ובמלאכות אחרות‪.‬‬
‫‪ 1.3‬אין פורסים בתוכו רשתות לצוד חיות ועופות‪.‬‬
‫‪ 1.4‬אין שוטחים על גגו פרות ליבוש‪.‬‬
‫‪ 1.5‬אין עושים אותו קפנדריה )קיצור דרך ממקום למקום(‪.‬‬
‫‪ 1.6‬אם צמחו בו עשבים‪ ,‬לא יתלשם ‪ ,‬כדי שתהא עוגמת נפש לרואים את העשבים‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫‪ 4‬פרשיות שקוראים בהם מפטיר מיוחד החל מר"ח אדר‬

‫ראשׁ חֹדֶ שׁ אֲ ָדר ֶשׁחָ ל לִ ְהיוֹת בַּ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬קו ִֹרין בְּ פָ ָר ַשׁת ְשׁקָ לִ ים‪.‬‬
‫יקין לְ ַשׁבָּ ת אַחֶ ֶרת‪.‬‬
‫ימין לְ ֶשׁעָ בַ ר וּמַ ְפ ִס ִ‬
‫חָ ל לִ ְהיוֹת בְּ תוֹ� הַ ַשּׁבָּ ת‪ ,‬מַ ְק ִדּ ִ‬
‫בַּ ְשּׁ ִניָּה‪" ,‬זָכוֹר"‪,‬‬
‫ישׁית‪" ,‬פָּ ָרה אֲ דֻ מָּ ה"‪,‬‬
‫בַּ ְשּׁלִ ִ‬
‫בָּ ְרבִ יעִ ית‪" ,‬הַ חֹדֶ שׁ הַ זֶּה ָלכֶם"‪,‬‬
‫ישׁית‪ ,‬ח ֹוז ְִרין לִ כְ ִס ְד ָרן‪.‬‬
‫בַּ ח ֲִמ ִ‬
‫פּוּרים‪,‬‬
‫אשׁי ח ֳָד ִשׁים‪ ,‬בַּ ֲחנֻכָּ ה וּבַ ִ‬
‫יקין‪ :‬בְּ ָר ֵ‬
‫לַכּל מַ ְפ ִס ִ‬
‫בַּ ַתּ ֲענִיּוֹת‪ ,‬וּבַ מַּ עֲמָ דוֹת‪,‬‬
‫פּוּרים‪.‬‬
‫וּבְ יוֹם הַ כִּ ִ‬

‫‪ 1‬פרשה ראשונה‪ ,‬פרשת שקלים‪:‬‬
‫‪ 1.1‬חל ר"ח אדר להיות בשבת‪ ,‬קוראים אותה במפטיר‪.‬‬
‫‪ 1.2‬חל ר"ח באמצע השבוע‪:‬‬
‫מקדימים לקרוא בשבת שלפניו‪ ,‬ובשבת שלאחריה קוראים הפטרה רגילה‪.‬‬
‫‪ 2‬בשבת שניה של ארבע פרשיות קוראים פרשת זכור‪.‬‬
‫‪ 3‬בשבת שלישית קוראים פרשת פרה אדומה‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת מגילה ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪11‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת מגילה‬
‫‪ 4‬בשבת רביעית קוראים פרשת החודש הזה‪.‬‬
‫‪ 5‬לאחר שקראו את ארבע הפרשיות חוזרים לסדר ההפטרות הרגיל‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬קריאה בתורה או בהפטרה‪ ,‬בשני‪ ,‬חמישי ושבת‪ ,‬אם חל בהם אירוע מיוחד‪.‬‬
‫‪ 1‬ר"ח‪ ,‬חנוכה או פורים‪ ,‬אם חלים בשבת‪ ,‬קוראים בהפטרה מענינו של יום‪.‬‬
‫‪ 2‬תענית או מעמד )וכן ר"ח‪ ,‬חנוכה או פורים( שחלים בשני או חמישי‪ ,‬קוראים בתורה מעינינו של יום‪.‬‬
‫‪ 3‬יום כפור שחל בשבת קוראים במנחה מעינינו של יום )פרשת עריות(‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬קריאה בתורה בשלושת הרגלים‪ ,‬בראש השנה וביום כפור‬

‫בַּ פֶּ סַ ח קו ִֹרין בְּ פָ ָר ַשׁת מ ֹועֲדוֹת ֶשׁל תּו ַֹרת כּ ֲהנִים‪.‬‬
‫"שׁבְ עָ ה ָשׁבֻעוֹת"‪.‬‬
‫בָּ עֲצֶ ֶרת‪ִ ,‬‬
‫בְּ ראשׁ הַ ָשּׁנָה‪" ,‬בַּ חֹדֶ שׁ הַ ְשּׁבִ יעִ י בְּ אֶ חָ ד ַלחֹדֶ שׁ"‪.‬‬
‫פּוּרים‪" ,‬אַח ֲֵרי מוֹת"‪.‬‬
‫בְּ יוֹם הַ כִּ ִ‬
‫בְּ יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶשׁל הֶ חָ ג‪ ,‬קו ִֹרין בְּ פָ ָר ַשׁת מ ֹועֲדוֹת ֶשׁבְּ תו ַֹרת כּ ֲהנִים‪,‬‬
‫וּבִ ְשׁאָר כָּ ל יְמוֹת הֶ חָ ג‪ ,‬בְּ קָ ְרבְּ נוֹת הֶ חָ ג‪.‬‬

‫משנה ו‪:‬‬

‫פרוט קריאה בתורה בחנוכה‪ ,‬בפורים‪ ,‬בראשי חודשים‪ ,‬במעמדות ובתעניות‬

‫אשׁי חָ ְד ֵשׁיכֶם"‪.‬‬
‫אשׁי ח ֳָד ִשׁים‪" ,‬וּבְ ָר ֵ‬
‫פּוּרים‪ַ " ,‬ויָּבא עֲמָ לֵק"‪ .‬בְּ ָר ֵ‬
‫יאים‪ .‬בַּ ִ‬
‫בַּ ֲחנֻכָּ ה‪ ,‬בַּ נּ ְִש ִ‬
‫וּקלָלוֹת‪.‬‬
‫אשׁית‪ .‬בַּ ַתּ ֲענִיּוֹת‪ ,‬בְּ ָרכוֹת ְ‬
‫ֲשה בְ ֵר ִ‬
‫בַּ מַּ עֲמָ דוֹת‪ ,‬בְּ מַ ע ֵ‬
‫יקין בַּ ְקּלָלוֹת‪ ,‬אֶ לָּא אֶ חָ ד קו ֵֹרא אֶ ת ֻכּלָּן‪.‬‬
‫אֵ ין מַ ְפ ִס ִ‬
‫ישׁי וּבַ ַשּׁבָּ ת בַּ ִמּנְחָ ה קו ִֹרין כְּ ִס ְד ָרן‪,‬‬
‫בַּ ֵשּׁנִי וּבַ ח ֲִמ ִ‬
‫משׁה אֶ ת‪-‬מעֲדֵ י ה' אֶ ל‪-‬בְּ נֵי י ְִש ָראֵ ל"‪,‬‬
‫וְ אֵ ין עוֹלִ ין לָהֶ ם ִמן הַ חֶ ְשׁבּוֹן‪ֶ ,‬שׁ ֶנּאֱמַ ר )ויקרא כג‪ ,‬מד(‪ַ " :‬וי ְַדבֵּ ר ֶ‬
‫ִמ ְצוָתָ ן ֶשׁיְּהוּ קו ִֹרין כָּ ל אֶ חָ ד וְ אֶ חָ ד בִּ זְמַ נּוֹ‪.‬‬

‫‪ 1‬בחנוכה‪ ,‬קוראים פרשת הנשיאים‪ .‬בפורים‪" ,‬ויבא עמלק"‪ .‬בר"ח‪" ,‬ובראשי חודשיכם"‪.‬‬
‫‪ 2‬בכינוס המעמדות‪ ,‬קוראים במעשה בראשית‪ .‬בתעניות‪ ,‬ברכות וקללות שבפרשת בחוקותי‪.‬‬
‫‪ 3‬אין מחלקים את הקטע של הקללות ל‪ 2 -‬קוראים‪.‬‬
‫‪ 4‬בשבת במנחה‪ ,‬בשני ובחמישי בשבוע רגיל‪ ,‬קוראים בפרשת השבוע שיקראו בשבת הקרובה‪.‬‬
‫‪ 5‬בשבת הבאה חוזרים גם על מה שקראו קודם‪.‬‬
‫‪ 6‬יש מצווה לקרא פרשה של כל מועד ביום המועד‪.‬‬
‫פרק ד‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬

‫מושגים‪:‬‬

‫פורסים על שמע‪:‬‬
‫מעמד ומושב‪:‬‬
‫ברכת אבלים‪:‬‬

‫דיני קריאת מגילה‪ ,‬דיני קריאה בתורה‪ ,‬נושאים שעושים אותם רק‬
‫בעשרה‪ ,‬דיני קריאה ותרגום בתורה ובנביא‪ ,‬העדפות שנותנים למי‬
‫שמפטיר בנביא‪ ,‬הפסולים לנשיאת כפיים‪ ,‬דיני תפילה‪ ,‬קטעים שיש דיון‬
‫אם מפטירים בהם או לא‪.‬‬

‫כאשר ישנם עשרה בני אדם שהתפללו ביחידות‪ ,‬יכול אחד מהם לומר קדיש‪ ,‬ברכו‪ ,‬ברכת‬
‫יוצר אור‪ ,‬תפילת עמידה וקדושה‪ .‬המילה "פורס" פירושה "חצי"‪ ,‬דהינו הוא אומר חלק‬
‫מהתפילה ולא את כולה‪ .‬המטרה היא לאמר‪" :‬קדיש"‪" ,‬ברכו" ו"קדושה"‪.‬‬
‫כשהיו נושאים את המת לקבורה‪ ,‬היו יושבים שבע פעמים לבכות על המת‪ .‬בכל פעם היו‬
‫אומרים להם‪" :‬עמדו יקרים עמודו‪ ,‬שבו יקרים שבו"‪ .‬תהליך זה נקרא "מעמד ומושב"‪.‬‬
‫לאחר שסימו את הקבורה‪ ,‬ועמדו בשורה‪ ,‬היו מתאספים ברחובה של העיר ומברכים ברכה‬
‫לאבלים‪ ,‬כעין ניחומים‪ ,‬וחותמים "ברוך מנחם אבלים"‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬דיני קריאת מגילה‬

‫הַ קּו ֵֹרא אֶ ת הַ ְמּגִ לָּה‪ ,‬עוֹמֵ ד וְ יו ֵֹשׁב‪.‬‬
‫ְק ָראָ הּ אֶ חָ ד‪ְ ,‬ק ָראוּהָ ְשׁ ַניִם ‪ -‬יָצָ אוּ‪.‬‬
‫ְמקוֹם ֶשׁ ָנּ ֲהגוּ לְ בָ ֵר�‪ ,‬יְבָ ֵר�; וְ ֶשׁלּא לְ בָ ֵר�‪ ,‬לא יְבָ ֵר�‪.‬‬
‫יפין ֲעלֵיהֶ ן‪.‬‬
‫ישׁי וּבַ ַשּׁבָּ ת בַּ ִמּנְחָ ה קו ִֹרין ְשׁל ָשׁה‪ ,‬אֵ ין פּ ֹו ֲח ִתין וְ אֵ ין מו ִֹס ִ‬
‫בַּ ֵשּׁנִי וּבַ ח ֲִמ ִ‬
‫וְ אֵ ין מַ ְפ ִט ִירין בַּ נָּבִ יא‪.‬‬
‫הַ פּוֹתֵ חַ וְ הַ חוֹתֵ ם בַּ תּו ָֹרה‪ְ ,‬מבָ ֵר� לְ פָ נֶיהָ וּלְ אַח ֲֶריהָ ‪.‬‬

‫‪ 1‬אפשר לקרוא את המגילה בעמידה או בישיבה‪.‬‬
‫‪ 2‬קרא אחד את המגילה או קראו שניים יחד‪ ,‬יצאו ידי חובה‪ ,‬הקוראים והשומעים‪.‬‬
‫‪ 3‬ברכה שלאחר הקריאה )הרב את ריבנו(‪:‬‬
‫‪ 3.1‬מקום שנהגו לברך ברכה זו‪ ,‬ימשיכו לברך‪.‬‬
‫‪ 3.2‬מקום שנהגו שלא לברך‪ ,‬ימשיכו שלא לברך‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬קריאה בתורה בשני וחמישי ובשבת במנחה‬
‫‪ 1‬שלושה אנשים קוראים בתורה‪ ,‬לא פחות ולא יותר‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת מגילה ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪11‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת מגילה‬
‫‪ 2‬אין מפטירים בנביא בזמנים אלה‪.‬‬
‫‪ 3‬הראשון מברך לפני הקריאה והאחרון לאחריה )האמצעי אינו מברך כלל(‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫המשך דיני קריאה בתורה‬

‫יפין ֲעלֵיהֶ ן‪,‬‬
‫אַרבָּ עָ ה‪ ,‬אֵ ין פּ ֹוח ֲִתין מֵ הֶ ן וְ אֵ ין מו ִֹס ִ‬
‫אשׁי ח ֳָד ִשׁים וּבְ חֻ לּ ֹו ֶשׁל מוֹעֵ ד קו ִֹרין ְ‬
‫בְּ ָר ֵ‬
‫וְ אֵ ין מַ ְפ ִט ִירין בַּ נָּבִ יא‪.‬‬
‫הַ פּוֹתֵ חַ וְ הַ חוֹתֵ ם בַּ תּו ָֹרה‪ְ ,‬מבָ ֵר� לְ פָ נֶיהָ וּלְ אַח ֲֶריהָ ‪.‬‬
‫אַרבָּ עָ ה‪.‬‬
‫זֶה הַ כְּ לָל‪ :‬כָּ ל ֶשׁיֶּשׁ בּ ֹו מוּסָ ף וְ אֵ ינ ֹו יוֹם טוֹב‪ ,‬קו ִֹרין ְ‬
‫פּוּרים‪ִ ,‬שׁ ָשּׁה‪ .‬בַּ ַשּׁבָּ ת‪ִ ,‬שׁבְ עָ ה‪.‬‬
‫בְּ יוֹם טוֹב‪ ,‬ח ֲִמ ָשּׁה‪ .‬בְּ יוֹם הַ כִּ ִ‬
‫יפין ֲעלֵיהֶ ן‪.‬‬
‫אֵ ין פּ ֹוח ֲִתין מֵ הֶ ן‪ ,‬אֲ בָ ל מו ִֹס ִ‬
‫וּמַ ְפ ִט ִירין בַּ נָּבִ יא‪.‬‬
‫הַ פּוֹתֵ חַ וְ הַ חוֹתֵ ם בַּ תּו ָֹרה‪ְ ,‬מבָ ֵר� לְ פָ נֶיהָ וּלְ אַח ֲֶריהָ ‪.‬‬

‫‪ 1‬בר"ח ובחול המועד‪:‬‬
‫‪ 1.1‬ארבעה אנשים קוראים בתורה‪ .‬לא פחות ולא יותר‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אין מפטירים בנביא‪.‬‬
‫‪ 1.3‬הקורא הראשון מברך לפני הקריאה והאחרון לאחריה‪.‬‬
‫יום שיש בו תפילת מוסף ואינו יו"ט קוראים ארבעה אנשים בתורה‪.‬‬
‫‪ 2‬כלל‪:‬‬
‫‪ 3‬ביו"ט קוראים חמישה בתורה‪ ,‬ביום כפור קוראים ששה‪ ,‬ובשבת שבעה‪.‬‬
‫‪ 4‬ביו"ט‪ ,‬ביום כפור ובשבת‪:‬‬
‫‪ 4.1‬אין מפחיתים ממספר הקוראים הנדרש‪ ,‬אולם אפשר להוסיף‪.‬‬
‫‪ 4.2‬מפטירים בנביא‪.‬‬
‫‪ 4.3‬הקורא הראשון מברך לפני הקריאה והאחרון לאחריה )האמצעיים אינם מברכים כלל(‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫נושאים שעושים אותם רק בעשרה‬

‫אֵ ין פּו ְֹר ִסין עַ ל " ְשׁמַ ע"‪ ,‬וְ אֵ ין עוֹבְ ִרין לִ ְפנֵי הַ תֵּ בָ ה‪ ,‬וְ אֵ ין נו ְֹש ִאין אֶ ת כַּ פֵּ יהֶ ם‪,‬‬
‫וְ אֵ ין קו ִֹרין בַּ תּו ָֹרה‪ ,‬וְ אֵ ין מַ ְפ ִט ִירין בַּ נָּבִ יא‪,‬‬
‫וְ אֵ ין עו ִֹשין מַ עֲמָ ד וּמו ָֹשׁב‪ ,‬וְ אֵ ין או ְֹמ ִרים בִּ ְרכַּ ת אֲ בֵ לִ ים וְ תַ נְחוּמֵ י אֲ בֵ לִ ים וּבִ ְרכַּ ת חֲתָ נִים‪,‬‬
‫ֲש ָרה‪.‬‬
‫וְ אֵ ין ְמז ְַמּנִין בַּ ֵשּׁם‪ ,‬פָּ חוֹת מֵ ע ָ‬
‫וּבַ קַּ ְרקָ עוֹת‪ִ ,‬תּ ְשׁעָ ה וְ כהֵ ן‪,‬‬
‫אָדם כַּ יּוֹצֵ א בָ הֶ ן‪.‬‬
‫וְ ָ‬

‫‪ 1‬פורסים על שמע )ראה מושגים(‪ ,‬עוברים לפני התיבה לומר שמונה עשרה‪ ,‬וברכת כהנים‪.‬‬
‫‪ 2‬קריאה בתורה‪ ,‬והפטרה בנביא‪.‬‬
‫‪ 3‬מעמד ומושב )ראה מושגים(‪ ,‬ברכת אבלים )ראה מושגים(‪ ,‬עשית שורה לאבלים‪ ,‬וברכת חתנים )שבע ברכות(‪.‬‬
‫‪ 4‬הזכרת שם ה' בזימון )"נברך אלוקינו"(‪.‬‬
‫‪ 5‬עשית שומה לקרקעות‪ :‬נעשית בעשרה כאשר אחד מהם כהן‪.‬‬
‫‪ 6‬עשית שומה לאדם‪ :‬נעשית בעשרה כאשר אחד מהם כהן‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫דיני קריאה ותרגום בתורה ובנביא‬

‫סוּקים‪.‬‬
‫הַ קּו ֵֹרא בַּ תּו ָֹרה‪ ,‬לא י ְִפחֹת ִמ ְשּׁל ָשׁה ְפּ ִ‬
‫לא י ְִק ָרא ל ְַמתֻ ְרגְּ מָ ן יוֹתֵ ר ִמפָּ סוּק אֶ חָ ד‪,‬‬
‫וּבַ נָּבִ יא‪ְ ,‬שׁל ָשׁה‪.‬‬
‫הָ יוּ ְשׁל ְָשׁתָּ ן ָשׁלשׁ פָּ ָר ִשׁיּוֹת‪ ,‬קו ִֹרין אֶ חָ ד אֶ חָ ד‪.‬‬
‫ְמ ַדלְּ גִ ין בַּ נָּבִ יא‪ ,‬וְ אֵ ין ְמ ַדלְּ גִ ין בַּ תּו ָֹרה‪.‬‬
‫וְ עַ ד כַּ מָּ ה הוּא ְמ ַדלֵּג? עַ ד כְּ דֵ י ֶשׁלּא י ְִפסֹק הַ ְמתֻ ְרגְּ מָ ן‪.‬‬

‫‪ 1‬הקורא בתורה לא יפחות מ‪ 3 -‬פסוקים‪.‬‬
‫‪ 2‬דיני תרגום‪:‬‬
‫קוראים פסוק פסוק ומתרגמים‪.‬‬
‫‪ 2.1‬בתורה‪:‬‬
‫אפשר לקרוא לכל היותר ‪ 3‬פסוקים רצופים ואח"כ תרגום‪.‬‬
‫‪ 2.2‬בנביא‪:‬‬
‫‪ 2.3‬אם ‪ 3‬הפסוקים בנביא הם פרשיות נפרדות‪ ,‬יש לקרוא פסוק פסוק ולתרגם‪.‬‬
‫‪ 3‬קריאה בדילוג‪:‬‬
‫‪ 3.1‬בתורה אין מדלגים‪ ,‬בנביא מותר לדלג‪.‬‬
‫אפשר לדלג‪ ,‬רק אם גלילת הספר למקום החדש תסתיים קודם סיום התרגום‪.‬‬
‫‪ 3.2‬בנביא‪:‬‬
‫משנה ה‪ :‬העדפות שנותנים למי שמפטיר בנביא‬

‫הַ מַּ ְפ ִטיר בַּ נָּבִ יא‪ ,‬הוּא פּו ֵֹרס עַ ל " ְשׁמַ ע"‪,‬‬
‫וְ הוּא עוֹבֵ ר לִ ְפנֵי הַ תֵּ בָ ה‪,‬‬
‫וְ הוּא נו ֵֹשא אֶ ת כַּ פָּ יו‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת מגילה ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪11‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת מגילה‬
‫וְ ִאם הָ יָה קָ טָ ן‪ ,‬אָבִ יו א ֹו ַרבּ ֹו עוֹבְ ִרין עַ ל יָדוֹ‪.‬‬

‫‪ 1‬הוא פורס על שמע )ראה מושגים(‪.‬‬
‫‪ 2‬הוא עובר לפני התיבה )בחזרת הש"ץ בתפילת עמידה להוציא את הצבור ב"קדושה"(‪.‬‬
‫‪ 3‬הוא נושא את כפיו )אם הוא כהן(‪.‬‬
‫‪ 4‬אם הוא קטן‪ ,‬אביו או רבו עושים את כל הנ"ל במקומו‪.‬‬

‫משנה ו‪:‬‬

‫דיני קטן בתפילה‬

‫וּמתַ ְרגֵּם‪ ,‬אֲ בָ ל אֵ ינ ֹו פּו ֵֹרס עַ ל " ְשׁמַ ע"‪,‬‬
‫קָ טָ ן‪ ,‬קו ֵֹרא בַּ תּו ָֹרה ְ‬
‫וְ אֵ ינ ֹו עוֹבֵ ר לִ ְפנֵי הַ תֵּ בָ ה‪ ,‬וְ אֵ ינ ֹו נו ֵֹשא אֶ ת כַּ פָּ יו‪.‬‬
‫וּמתַ ְרגֵּם‪ ,‬אֲ בָ ל אֵ ינ ֹו קו ֵֹרא בַּ תּו ָֹרה‪,‬‬
‫פּוֹחֵ חַ ‪ ,‬פּו ֵֹרס עַ ל ְשׁמַ ע ְ‬
‫וְ אֵ ינ ֹו עוֹבֵ ר לִ ְפנֵי הַ תֵּ בָ ה וְ אֵ ינ ֹו נו ֵֹשא אֶ ת כַּ פָּ יו‪.‬‬
‫וּמתַ ְרגֵּם‪.‬‬
‫סוּמָ א‪ ,‬פּו ֵֹרס עַ ל ְשׁמַ ע ְ‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬כָּ ל ֶשׁלּא ָראָה ְמאוֹרוֹת ִמיָּמָ יו‪ ,‬אֵ ינ ֹו פּו ֵֹרס עַ ל ְשׁמַ ע‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ 1‬יכול לקרוא בתורה ויכול לתרגם‪ ,‬ואינו פורס על שמע‪.‬‬
‫‪ 2‬אינו עובר לפני התיבה‪ ,‬ואינו נושא את כפיו )אם הוא כהן(‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬דיני אדם שבגדיו קרועים )"פוחח"( לגבי תפילה בציבור‬
‫‪ 1‬מותר לו לפרוס על שמע‪ ,‬מותר לו לתרגם‪ ,‬ואינו קורא בתורה‪.‬‬
‫‪ 2‬אינו עובר לפני התיבה‪ ,‬ואינו נושא את כפיו‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬דיני עוור בתפילה‬
‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬
‫מותר לו לפרוס על שמע‪ ,‬ומותר לו לתרגם‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬עוור מלידה אינו פורס על שמע‪.‬‬
‫משנה ז‪:‬‬

‫פסולים לנשיאת כפיים‬

‫מוּמין‪ ,‬לא י ִָשּׂא אֶ ת כַּ פָּ יו‪.‬‬
‫כּהֵ ן ֶשׁיֶּשׁ בְּ י ָָדיו ִ‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬אַף ִמי ֶשׁהָ יוּ י ָָדיו ְצבוּעוֹת ִא ְס ִטיס וּפוּאָה‪ ,‬לא י ִָשּׂא אֶ ת כַּ פָּ יו‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁהָ עָ ם ִמ ְס ַתּכְּ לִ ין בּוֹ‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ 1‬תנא קמא‪:‬‬
‫‪ 2‬רבי יהודה‪:‬‬

‫כהן שיש בידיו מום לא ישא כפיו‪.‬‬
‫גם מי שידיו צבועות לא יישא כפיו‪ ,‬מפני שזה מסיח את דעתו של הציבור‪.‬‬

‫משנה ח‪ :‬דברים המחשידים את האדם או שיש בהם סכנה‬

‫הָ אוֹמֵ ר‪" :‬אֵ ינִי עוֹבֵ ר לִ ְפנֵי הַ תֵּ בָ ה בִּ ְצבוּעִ ין"‪ ,‬אַף בִּ לְ בָ נִים לא ַיעֲבר‪.‬‬
‫ב"◌ּ◌ְסַ נ ְָדּל אֵ ינִי עוֹבֵ ר" אַף יָחֵ ף לא ַיעֲבר‪.‬‬
‫הָ עו ֶֹשה ְתּ ִפלָּת ֹו ֲע ֻגלָּה‪ ,‬סַ כָּ נָה וְ אֵ ין בָּ הּ ִמ ְצוָה‪.‬‬
‫נְתָ נָהּ עַ ל ִמ ְצח ֹו א ֹו עַ ל פַּ ס יָד ֹו‪ ,‬ה ֲֵרי ז ֹו דֶּ ֶר� הַ ִמּינוּת‪.‬‬
‫ִצפָּ ן זָהָ ב‪ ,‬וּנְתָ נָהּ עַ ל בֵּ ית אֻ נ ְְקלִ י ֶשׁלּ ֹו‪ ,‬ה ֲֵרי ז ֹו דֶּ ֶר� הַ ִחיצ ֹונִים‪.‬‬

‫‪ 1‬חשד של אפיקורסות‪:‬‬
‫‪ 1.1‬מי שאינו רוצה לעבור לפני התיבה בבגדים צבועים ‪ ,‬יש למנוע ממנו לעבור גם בבגדים אחרים‪.‬‬
‫‪ 1.2‬מי שאינו רוצה לעבור לפני התיבה כשהוא נעול בסנדלים‪ ,‬יש למנוע ממנו לעבור גם יחף‪.‬‬
‫‪ 2‬מי שעושה תפילין של ראש בצורה עגולה‪ ,‬יש בזה סכנה ואינו מקיים בתפילין אלה מצווה‪.‬‬
‫‪ 3‬חשד למינות )שאינו מודה בתורה שבע"פ(‪:‬‬
‫מי שמניח תפילין של ראש על המצח‪ ,‬ומי שמניח תפילין של יד על פס היד )בין כף היד למרפק(‪.‬‬
‫‪ 4‬חשד להליכה בדרך חיצונים )שאינם הולכים אחר דעת חכמים(‪:‬‬
‫מי שמצפה את התפילין שלו בזהב‪ ,‬ומי שמניח תפילין של יד על השרוול ולא על בשר הזרוע‪.‬‬
‫משנה ט‪ :‬המשך דברים שמחשידים את האדם‬

‫הָ אוֹמֵ ר‪" :‬יְבָ ְרכוּ� טוֹבִ ים" ה ֲֵרי ז ֹו דֶּ ֶר� הַ ִמּינוּת‪.‬‬
‫"עַ ל קַ ן ִצפּוֹר יַגִּ יעוּ ַרחֲמֶ י�"‪ ,‬ו"◌ְעַ ל טוֹב ִי ָזּכֵר ְשׁמֶ �"‪" ,‬מו ִֹדים מו ִֹדים" ְמ ַשׁ ְתּ ִקין אוֹתוֹ‪.‬‬
‫הַ ְמכַ נֶּה בָּ ע ֲָריוֹת‪ְ ,‬מ ַשׁ ְתּ ִקין אוֹתוֹ‪.‬‬
‫אַרמָ יוּתָ א"‪,‬‬
‫וּמזּ ְַרעָ � לא ִתתֵּ ן לְ אַעְ בָּ ָרא בְּ ְ‬
‫"וּמזּ ְַרעֲ� לא‪ִ -‬תתֵּ ן לְ הַ עֲבִ יר לַמּלֶ�" )ויקרא יח‪ ,‬כא(‪ִ " :‬‬
‫הָ אוֹמֵ ר‪ִ :‬‬
‫ְמ ַשׁ ְתּ ִקין אוֹת ֹו בִּ ְנזִיפָ ה‪.‬‬

‫‪ 1‬מי שאומר לקב"ה‪" :‬יברכוך טובים"‪ ,‬זו דרך מינות )כאילו הקב"ה אינו אלוה לרשעים(‪.‬‬
‫‪ 2‬אמירות שאם אדם אומר אותם משתקים אותו‪:‬‬
‫‪" 2.1‬על קן ציפור יגיעו רחמיך" )וכן תחוס גם עלינו(‪.‬‬
‫‪" 2.2‬על טוב יזכר שמך" )ועל הרע לא ייזכר שמו(‪.‬‬
‫‪" 2.3‬מודים מודים" )שנראה כמתייחס לשתי רשויות(‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת מגילה ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪11‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת מגילה‬
‫‪ 2.4‬מי שאומר שבפרשת עריות אין הכונה לערווה ממש אלא לכינוי גנאי‪.‬‬
‫‪ 2.5‬מי שמתרגם "ומזרעך לא תתן להעביר למולך"‪" :‬לא תבוא על גויה להוליד ממנה בן לע"ז"‪:‬‬
‫משתקים אותו בנזיפה )כי עוקר את הפרוש האמיתי(‬
‫משנה י‪:‬‬

‫פרשיות בתורה שקוראים ומתרגמים‪ ,‬אחרות שלא מתרגמים‪ ,‬ואלה שלא קוראים כלל‪.‬‬

‫ֲשה ְראוּבֵ ן נ ְִק ָרא וְ לא ִמ ַתּ ְרגֵּם‪.‬‬
‫מַ ע ֵ‬
‫וּמ ַתּ ְרגֵּם‪.‬‬
‫ֲשה תָּ מָ ר נ ְִק ָרא ִ‬
‫מַ ע ֵ‬
‫וּמ ַתּ ְרגֵּם‪,‬‬
‫ֲשה עֵ גֶל הָ ִראשׁוֹן נ ְִק ָרא ִ‬
‫מַ ע ֵ‬
‫וְ הַ ֵשּׁנִי נ ְִק ָרא וְ לא ִמ ַתּ ְרגֵּם‪.‬‬
‫אַמנוֹן‪ ,‬לא נ ְִק ָר ִאין וְ לא ִמ ַתּ ְרגְּ ִמין‪.‬‬
‫ֲשה ָדוִ ד וְ ְ‬
‫בִּ ְרכַּ ת כּ ֲהנִים‪ ,‬מַ ע ֵ‬
‫אֵ ין מַ ְפ ִט ִירין בַּ מֶּ ְרכָּ בָ ה‪ ,‬וְ ַרבִּ י יְהוּדָ ה מַ ִתּיר‪.‬‬
‫רוּשׁ ַליִם"‪.‬‬
‫ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ :‬אֵ ין מַ ְפ ִט ִירין בְּ "הו ַֹדע אֶ ת‪ְ -‬י ָ‬

‫‪ 1‬מעשה ראובן‪ ,‬קוראים ולא מתרגמים‪.‬‬
‫‪ 2‬מעשה יהודה ותמר‪ ,‬קוראים ומתרגמים‪.‬‬
‫‪ 3‬קטע ראשון של מעשה העגל )"וירא העם כי בושש משה לבא‪ ,("…‬קוראים ומתרגמים‪.‬‬
‫‪ 4‬קטע שני של מעשה העגל )מה שסיפר אהרון למשה(‪ ,‬קוראים ולא מתרגמים‪.‬‬
‫‪ 5‬ברכת כהנים‪ ,‬ומעשה אמנון ודוד‪ ,‬לא קוראים ולא מתרגמים‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬קטעים שיש דיון אם מפטירים בהם או לא‬
‫‪ 1‬מעשה מרכבה‪:‬‬
‫‪ 1.1‬תנא קמא )ואין הלכה כמותו(‪ :‬אין מפטירים‪.‬‬
‫‪ 1.2‬רבי יהודה‪ :‬מפטירים במעשה מרכבה‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי אליעזר‪ :‬אין מפטירים בספר יחזקאל בקטע המתחיל "הודע את ירושלים"‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת מגילה ‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪11‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)