מסכת חגיגה

מרץ 7, 2019 · מועד

‫מסכת חגיגה‬

‫בס"ד‬

‫הנושאים העיקריים במסכת‪:‬‬
‫פרק א‪:‬‬
‫פרק ב‪:‬‬

‫פרק ג‪:‬‬

‫מצות ראיה וקרבנות הרגל‪.‬‬
‫נושאים שאין דורשים בהם ברבים‪ ,‬נושאים שמן הראוי לא לחקור בהם‪ ,‬מחלוקת לגבי‬
‫סמיכת ידיים על הקרבן ביו"ט‪ ,‬דיני קרבנות הרגל‪ ,‬טומאת ידיים וטומאת בגדים‪ ,‬רמות‬
‫שונות של טומאת בגדים‪.‬‬
‫חומרות של קודשים שאין בתרומה וחומרות בתרומה שאין בקודשים‪ ,‬מקרים שעמי הארץ‬
‫נאמנים לומר שלא טמאו כליהם‪ ,‬דיני עם הארץ בשעת הרגל‪ ,‬טבילת כלי המקדש לאחר‬
‫הרגל‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת חגיגה‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪7‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת חגיגה‬

‫בס"ד‬
‫פרק א'‪:‬‬
‫הנושאים העקריים בפרק‪:‬‬

‫===‬

‫מושגים‪:‬‬

‫קרבנות הרגל‪:‬‬

‫טומטום‪:‬‬
‫אנדרוגינוס‪:‬‬

‫מצות ראיה וקרבנות הרגל‪.‬‬

‫שלושה סוגי קרבנות היו חייבים עולי הרגל‪:‬‬
‫שהוא קרבן עולה‪.‬‬
‫עולת ראיה‪:‬‬
‫שהוא קרבן שלמים‪.‬‬
‫שלמי חגיגה‪:‬‬
‫שהוא קרבן שלמים‪.‬‬
‫שלמי שמחה‪:‬‬
‫אין ניכרים בו‪ ,‬לא סימני זכר ולא סימני נקבה‪.‬‬
‫שיש לו גם סימני זכר וגם סימני נקבה‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬מי פטור ממצוות ראיה ברגל ?‬

‫הַ כּל חַ יָּבִ ין בָּ ְר ִאיָּה‪,‬‬
‫חוּץ מֵ חֵ ֵרשׁ‪ ,‬שׁוֹטֶ ה‪ ,‬וְ קָ טָ ן‪ ,‬וְ טֻ ְמטוּם‪ ,‬וְ אַנ ְְדּרוֹגִ ינוֹס‪,‬‬
‫וְ נ ִָשׁים‪ַ ,‬ועֲבָ ִדים ֶשׁאֵ ינָם ְמשֻׁ ְח ָר ִרים‪,‬‬
‫הַ ִחגֵּר‪ ,‬וְ הַ סּוּמָ א‪ ,‬וְ הַ ח ֹולֶה‪ ,‬וְ הַ זָּקֵ ן‪,‬‬
‫וּמי ֶשׁאֵ ינ ֹו יָכוֹל ַלעֲלוֹת בְּ ַרגְ לָיו‪.‬‬
‫ִ‬
‫ירוּשׁ ַליִם לְ הַ ר הַ בַּ יִת; ִדּבְ ֵרי בֵּ ית ַשׁמַּ אי‪.‬‬
‫אֵ יזֶהוּ קָ טָ ן? כָּ ל ֶשׁאֵ ינ ֹו יָכוֹל לִ ְרכּוֹב עַ ל כְּ תֵ פָ יו ֶשׁל אָבִ יו‪ ,‬וְ ַלעֲלוֹת ִמ ָ‬
‫ירוּשׁ ַליִם לְ הַ ר הַ בַּ יִת‪ֶ ,‬שׁ ֶנּאֱמַ ר )שמות כג‪ ,‬יד(‪:‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪ :‬כָּ ל ֶשׁאֵ ינ ֹו יָכוֹל ֶלאֱחוֹז בְּ יָד ֹו ֶשׁל אָבִ יו‪ ,‬וְ ַלעֲלוֹת ִמ ָ‬
‫"שׁלשׁ ְרגָלִ ים"‪.‬‬
‫ָ‬

‫‪ 1‬כולם חייבים חוץ מ‪:‬‬
‫‪ 1.1‬חרש )ואפילו מדבר(‪ ,‬שוטה וקטן‪ ,‬טומטום )ראה מושגים( ואנדרוגינוס )ראה מושגים(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬נשים ועבדים )עבריים(‪.‬‬
‫‪ 1.3‬חיגר‪ ,‬סומא )אפילו בעין אחת(‪ ,‬חולה וזקן‪.‬‬
‫‪ 1.4‬מי שאינו יכול ללכת ברגליו )מירושלים לעזרה(‪.‬‬
‫‪ 2‬מי נחשב לקטן )שפטור ממצוות ראיה( ?‬
‫‪ 2.1‬בית שמאי‪ :‬קטן שאינו יכול לרכב על כתפי אביו בעלותו מירושלים להר הבית‪.‬‬
‫‪ 2.2‬בית הלל‪ :‬קטן שאינו יכול לאחוז בידיו של אביו בעלותו מירושלים להר הבית‪.‬‬
‫משנה ב'‪ :‬השווי המינימלי של עולת ראיה ושל שלמי חגיגה‬

‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ :‬הָ ְר ִאיָּה ‪ְ -‬שׁתֵּ י כֶסֶ ף‪ַ ,‬ו ֲחגִ יגָה ‪ -‬מָ עָ ה ֶכּסֶ ף‪.‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪ :‬הָ ְר ִאיָּה ‪ -‬מָ עָ ה כֶּסֶ ף‪ַ ,‬ו ֲחגִ יגָה ‪ְ -‬שׁתֵּ י כֶסֶ ף‪.‬‬

‫‪ 1.1‬בית שמאי‪ :‬עולת ראיה‪ 2 ,‬מעות כסף ושלמי חגיגה‪ ,‬מעה אחת כסף‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בית הלל‪ :‬עולת ראיה‪ ,‬מעה אחת כסף ושלמי חגיגה‪ 2 ,‬מעות כסף‪.‬‬
‫משנה ג'‪ :‬מאיזה כסף קונים את הקרבנות הבאים במועד ?‬

‫ֲשר‪.‬‬
‫ע ֹולוֹת בַּ מּוֹעֵ ד בָּ אוֹת ִמן הַ חֻ לִּ ין‪ ,‬וְ הַ ְשּׁל ִָמים ִמן הַ מַּ ע ֵ‬
‫יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶשׁל פֶּ סַ ח‪ ,‬בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ִ :‬מן הַ חֻ לִּ ין‪.‬‬
‫ֲשר‪.‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪ִ :‬מן הַ מַּ ע ֵ‬

‫‪ 1‬עולות‪ ,‬מביאים מכסף חולין‪ .‬שלמי שמחה‪ ,‬יכולים לבא גם מכסף מעשר שני‪.‬‬
‫‪ 2‬שלמי חגיגה שמביאים ביו"ט ראשון של פסח )וגם בשאר החגים(‪:‬‬
‫‪ 2.1‬בית שמאי‪ :‬באים רק מחולין‪.‬‬
‫‪ 2.2‬בית הלל‪ :‬אפשר גם ממעות מעשר שני‪) ,‬מלבד ‪ 2‬מעות כסף שחייבות לבא מחולין(‪.‬‬
‫משנה ד'‪ :‬באיזה בשר אפשר לצאת ידי חובה של שלמי שמחה )בנוסף לחולין( ?‬

‫י ְִש ָראֵ ל יו ְֹצ ִאין יְדֵ י חוֹבָ תָ ן בַּ נּ ְָד ִרים וּבַ נּ ְָדבוֹת וּבְ מַ ע ֲַשר בְּ הֵ מָ ה‪,‬‬
‫וְ הַ כּ ֲהנִים בַּ חַ טָּ אוֹת וּבָ אֲ ָשׁמוֹת וּבַ בְּ כוֹר וּבֶ חָ זֶה וּבַ שּׁוֹק‪,‬‬
‫אֲ בָ ל לא בָּ עוֹפוֹת וְ לא בַּ ְמּנָחוֹת‪.‬‬

‫בבשר נדרים ונדבות שנדרו כל השנה‪ ,‬ובמעשר בהמה‪.‬‬

‫‪ 1‬ישראלים‪:‬‬
‫‪ 2‬כהנים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬בבשר חטאות ואשמות שמביאים אתם עולי הרגל )ובשרם נאכל לכהנים(‪.‬‬
‫‪ 2.2‬בקרבן בכור )שבשרו נאכל לכהנים(‪ ,‬ובחזה ושוק שמקבלים הכהנים מקרבנות השלמים‪.‬‬
‫‪ 3‬אין יוצאים ידי חובה בבשר עוף‪ ,‬ולא נותרות מקרבנות מנחות )כיון שאינו בשר(‪.‬‬
‫משנה ה'‪ :‬כמות הקרבנות שיש להביא ברגל‬

‫ִמי ֶשׁיֶּשׁ ל ֹו אוֹכְ לִ ים ְמרֻ בִּ ים וּנְכָ ִסים מֻ עָ ִטים‪ ,‬מֵ בִ יא ְשׁל ִָמים ְמרֻ בִּ ים וְ עוֹלוֹת מֻ עָ טוֹת‪.‬‬
‫וּשׁל ִָמים מֻ עָ ִטין‪.‬‬
‫נְכָ ִסים ְמרֻ בִּ ים וְ אוֹכְ לִ ין מֻ עָ ִטין‪ ,‬מֵ בִ יא עוֹלוֹת ְמרֻ בּוֹת ְ‬
‫וּשׁתֵּ י כֶסֶ ף‪.‬‬
‫זֶה ָוזֶה מֻ עָ ט‪ ,‬עַ ל זֶה ֶנאֱמַ ר‪ :‬מָ עָ ה כֶּ סֶ ף ְ‬
‫"אישׁ כְּ מַ ְתּנַת יָד ֹו כְּ בִ ְרכַּ ת ה' אֱלהֶ י� אֲ ֶשׁר נָתַ ן לָ�"‪.‬‬
‫זֶה ָוזֶה ְמרֻ בִּ ים‪ ,‬עַ ל זֶה ֶנאֱמַ ר )דברים טז‪ ,‬יז(‪ִ :‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת חגיגה‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪7‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת חגיגה‬

‫בס"ד‬

‫‪ 1‬מי שבני ביתו מרובים ונכסיו מועטים‪ :‬מרבה בשלמי חגיגה‪ ,‬וממעיט בעולות ראיה‪.‬‬
‫‪ 2‬מי שבני ביתו מועטים ונכסיו מרובים‪ :‬מרבה בעולות‪ ,‬וממעיט בשלמי חגיגה‪.‬‬
‫‪ 3‬מי שבני ביתו מועטים ונכסיו מועטים‪:‬‬
‫מביא עולת ראיה במעה כסף )משנה ב'( ושלמי חגיגה ב‪ 2 -‬מעות כסף‪.‬‬
‫‪ 4‬מי שבני ביתו מרובים ונכסיו מרובים‪ :‬מרבה גם בעולות‪ ,‬וגם בשלמי חגיגה‪.‬‬
‫משנה ו'‪:‬‬

‫הזמן המתאים להביא עולות ראיה ושלמי חגיגה‬

‫ִמי ֶשׁלּא חַ ג בְּ יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶשׁל הֶ חָ ג ‪ -‬ח ֹוגֵג אֶ ת כָּ ל הָ ֶרגֶל‪ ,‬וְ יוֹם טוֹב הָ אַחֲרוֹן ֶשׁל הֶ חָ ג‪.‬‬
‫עָ בַ ר הָ ֶרגֶל וְ לא חַ ג ‪ -‬אֵ ינ ֹו חַ יָּב בְּ אַח ֲָריוּתוֹ‪.‬‬
‫"מ ֻעוָּת לא‪-‬יוּכַ ל לִ ְתקן‪ ,‬וְ חֶ ְסרוֹן לא‪-‬יוּכַ ל לְ ִהמָּ נוֹת"‪.‬‬
‫עַ ל זֶה ֶנאֱמַ ר )קהלת א‪ ,‬טו(‪ְ :‬‬

‫‪ 1‬מי שלא הביא ביו"ט ראשון של חג‪:‬‬
‫יכול להביא בשאר ימות החג‪ ,‬ובחג הסוכות‪ :‬יכול להביא גם בשמיני עצרת‪.‬‬
‫‪ 2‬מי שלא הביא בכל ימות החג אין לו תקנה‪.‬‬
‫משנה ז'‪:‬‬

‫על מי נאמר מעוות לא יוכל לתקון ?‬

‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן ְמנ ְַסיָא אוֹמֵ ר‪ :‬אֵ יזֶהוּ ְמ ֻעוָּת ֶשׁאֵ ינ ֹו יָכוֹל לִ ְתקוֹן? זֶה הַ בָּ א עַ ל הָ עֶ ְרוָה וְ הוֹלִ יד ִממֶּ נָּה מַ ְמזֵר‪.‬‬
‫ִאם תּאמַ ר בְּ ג ֹונֵב וְ ג ֹוזֵל‪ ,‬יָכוֹל הוּא לְ הַ ֲחזִיר ֹו וִ יתַ קֵּ ן‪.‬‬
‫ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן יוֹחַ אי אוֹמֵ ר‪ :‬אֵ ין קו ִֹרין ְמ ֻעוָּת אֶ לָּא לְ ִמי ֶשׁהָ יָה ְמתֻ קָּ ן בַּ ְתּ ִחלָּה וְ נ ְִתעַ וַּת‪ ,‬וְ אֵ י ֶזה? זֶה ַתּלְ ִמיד חָ כָ ם‬
‫הַ פּו ֵֹרשׁ ִמן הַ תּו ָֹרה‪.‬‬

‫‪ 1‬רבי שמעון בן מנסיא‪ :‬זה הבא על הערווה והוליד ממנה ממזר‪.‬‬
‫זה לא נאמר על גונב או גוזל שהרי יכול להחזיר את מה שגנב או גזל‪.‬‬
‫‪ 2‬רבי שמעון בר יוחאי‪ :‬זה תלמיד חכם הפורש מן התורה‪ ,‬שהיה מתוקן בתחילה ונתעוות‪.‬‬
‫משנה ח'‪:‬‬

‫‪ 3‬סוגי אסמכתאות שמביאים מהתורה להלכות שונות‬

‫הֶ תֵּ ר נ ְָד ִרים פּו ְֹר ִחין בָּ אֲ וִ יר‪ ,‬וְ אֵ ין לָהֶ ם עַ ל מַ ה ֶשּׁיּ ְִסמכוּ‪.‬‬
‫ִהלְ כוֹת ַשׁבָּ ת‪ֲ ,‬חגִ יגוֹת וְ הַ ְמּעִ ילוֹת‪ ,‬ה ֲֵרי הֵ ם כַּ ה ֲָר ִרים הַ ְתּלוּיִן בְּ ַשע ֲָרה‪ֶ ,‬שׁהֵ ן ִמ ְק ָרא מֻ עָ ט ַו ֲהלָכוֹת ְמרֻ בּוֹת‪.‬‬
‫הַ ִדּינִין וְ הָ עֲבוֹדוֹת‪ ,‬הַ ְטּהָ רוֹת וְהַ טֻּ ְמאוֹת ַוע ֲָריוֹת‪ ,‬יֵשׁ לָהֶ ן עַ ל מַ ה ֶשּׁיּ ְִסמכוּ‪.‬‬
‫הֵ ן הֵ ן גּוּפֵ י תו ָֹרה‪.‬‬

‫‪ 1‬התרת נדרים אין להם על מה להסתמך אלא על תורה שבעל פה‪.‬‬
‫‪ 2‬הלכות שבת‪ ,‬חגיגה ומעילה‪ ,‬יש להם רמזים דקים בתורה‪ ,‬כמו הרים התלויים בשערה‪.‬‬
‫‪ 3‬דיני ממונות‪ ,‬דיני קרבנות‪ ,‬טומאה וטהרה ודיני עריות‪ ,‬נלמדים ממקראות מפורשים בתורה‪.‬‬
‫‪ 4‬כל ‪ 3‬הסוגים ללא הבדל‪ ,‬כולם גופי תורה הם‪.‬‬
‫פרק ב'‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬
‫מושגים‬

‫תקופת הזוגות‪:‬‬
‫יום טבוח‪:‬‬

‫נושאים שאין דורשים בהם ברבים‪ ,‬נושאים שמן הראוי לא לחקור בהם‪,‬‬
‫מחלוקת לגבי סמיכת ידיים על הקרבן ביו"ט‪ ,‬דיני קרבנות הרגל‪ ,‬טומאת‬
‫ידיים וטומאת בגדים‪ ,‬רמות שונות של טומאת בגדים‪.‬‬

‫תקופה שבה בראש הסנהדרין עמדו שניים‪ ,‬אחד היה נשיא הסנהדרין והאחר היה אב בית דין‪ .‬במסכת‬
‫אבות נזכרים ‪ 5‬זוגות שהיו לאחר תקופתו של אנטיגונוס איש סוכו‪ .‬במשנה ב' בפרקנו מובא שכל‬
‫אחד מהזוגות האלה היה חלוק בתוכו לגבי שאלת הסמיכה על גבי קרבן ביו"ט‪.‬‬
‫הוא היום הראשון לאחר חג השבועות‪ .‬הוא נקרא כך בשל הקרבנות הרבים שהביאו באותו יום‪ .‬בכל‬
‫אחד משלושת הרגלים הביאו עולי הרגל קרבנות של עולת ראיה‪ ,‬שלמי חגיגה‪ ,‬וקרבנות נוספים שאין‬
‫מקריבים אותם ביו"ט עצמו‪ .‬בפסח וסוכות הקריבו את הקרבנות הנוספים בימי חול המועד‪ ,‬אולם בחג‬
‫השבועות שהוא יום אחד בלבד‪ ,‬שמשו הימים שלאחריו להקרבת אותם קרבנות‪ .‬כאשר שבועות חל‬
‫בשבת‪ ,‬אף עולות ושלמי חגיגה הוקרבו רק למחרת‪ .‬כיון שכך ביום שלאחר שבועות הקריבו קרבנות‬
‫רבים‪ .‬בשל הקרבנות הרבים ביום זה‪ ,‬הוא נחשב קצת יו"ט‪ .‬בימי בית שני הייתה מחלוקת עם‬
‫הצדוקים‪ ,‬שטענו שחג שבועות יחול תמיד ביום ראשון‪ ,‬וכדי להוציא מדעתם של הצדוקים נקבעו‬
‫דינים מיוחדים להראות שאם יום טבוח חל אחר השבת נוהגים בו כיום חול‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬נושאים שאין דורשים בהם ברבים‬

‫אשׁית בִּ ְשׁ ַניִם‪,‬‬
‫ֲשה בְ ֵר ִ‬
‫לשׁה‪ ,‬וְ לא בְּ מַ ע ֵ‬
‫אֵ ין דּו ְֹר ִשׁין בָּ ע ֲָריוֹת בִּ ְשׁ ָ‬
‫וְ לא בַּ מֶּ ְרכָּ בָ ה בְּ י ִָחיד‪ ,‬אֶ לָּא ִאם כֵּן הָ יָה חָ כָ ם וּמֵ בִ ין ִמ ַדּעְ תּוֹ‪.‬‬
‫אַרבָּ עָ ה ְדּבָ ִרים‪ָ ,‬ראוּי ל ֹו כְּ ִאלּוּ לא בָּ א לָע ֹולָם‪ .‬מַ ה לְּ מַ ְעלָה‪ ,‬מַ ה לְּ מַ טָּ ה‪,‬‬
‫כָּ ל הַ ִמּ ְס ַתּכֵּל בְּ ְ‬
‫מַ ה לְּ פָ נִים וּמַ ה לְּ אָחוֹר‪.‬‬
‫וְ כָ ל ֶשׁלּא חָ ס עַ ל כְּ בוֹד קוֹנוֹ‪ָ ,‬ראוּי ל ֹו ֶשׁלּא בָּ א לָע ֹולָם‪.‬‬

‫‪ 1‬אין דורשים בנושאים של עריות בפני שלושה‪ ,‬אלא בפחות מכך‪.‬‬
‫‪ 2‬אין דורשים במעשה בראשית בפני שניים‪ ,‬אלא בפחות מכך‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת חגיגה‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪7‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת חגיגה‬

‫בס"ד‬

‫‪ 3‬במעשה מרכבה מותר לדרוש ‪:‬‬
‫רק בפני אחד ורק אם הוא חכם ומבין דברים שנאמרים לו ברמיזה‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬דברים שמן הראוי לא לחקור בהם‬
‫‪ 1‬מה למעלה מהרקיע‪ ,‬ומה למטה מן הארץ‪.‬‬
‫‪ 2‬מה היה לפני בריאת העולם‪ ,‬ומה יהיה באחרית ימות עולם‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬כל שעובר עבירה בסתר )לא חס על כבוד קונו(‪ ,‬ראוי לו שלא בא לעולם‪.‬‬
‫משנה ב‪:‬‬

‫מחלוקת של כל אחד מחמשת זוגות התנאים לגבי סמיכת ידיים על הקרבן ביו"ט‬

‫משנה ג‪:‬‬

‫כיצד נוהגים בקרבנות הרגל שצריכים סמיכה‬

‫יוֹסֵ י בֶּ ן יוֹעֶ זֶר אוֹמֵ ר‪ֶ :‬שׁלּא לִ ְסמוֹ�‪ .‬יוֹסֵ י בֶּ ן יוֹחָ נָן אוֹמֵ ר‪ :‬לִ ְסמוֹ�‪.‬‬
‫אַרבֵּ לִ י אוֹמֵ ר‪ :‬לִ ְסמוֹ�‪.‬‬
‫יְהוֹשֻׁ עַ בֶּ ן ְפּ ַר ְחיָה אוֹמֵ ר‪ֶ :‬שׁלּא לִ ְסמוֹ�‪ .‬נ ִַתּאי הָ ְ‬
‫ְהוּדה בֶּ ן טַ בַּ אי אוֹמֵ ר‪ֶ :‬שׁלּא לִ ְסמוֹ�‪ִ .‬שׁ ְמעוֹן בֶּ ן ָשׁטָ ח אוֹמֵ ר‪ :‬לִ ְסמוֹ�‪.‬‬
‫י ָ‬
‫ְשׁמַ עְ יָה אוֹמֵ ר‪ :‬לִ ְסמוֹ�‪ .‬אַבְ טַ לְ יוֹן אוֹמֵ ר‪ֶ :‬שׁלּא לִ ְסמוֹ�‪.‬‬
‫וּמנַחֵ ם לא נ ְֶחלְ קוּ‪ .‬יָצָ א ְמנַחֵ ם‪ ,‬נִכְ נַס ַשׁמַּ אי‪ַ .‬שׁמַּ אי אוֹמֵ ר‪ֶ :‬שׁלּא לִ ְסמוֹ�‪ִ .‬הלֵּל אוֹמֵ ר‪ :‬לִ ְסמוֹ�‪.‬‬
‫ִהלֵּל ְ‬
‫וּשׁ ִנ ִיּים לָהֶ ם אֲ בוֹת בֵּ ית ִדּין‪.‬‬
‫יאים‪ְ ,‬‬
‫הָ ִראשׁ ֹונִים הָ יוּ נ ְִש ִ‬
‫יאין ְשׁל ִָמים וְ אֵ ין סו ְֹמכִ ין ֲעלֵיהֶ ם‪ ,‬אֲ בָ ל לא עוֹלוֹת‪.‬‬
‫בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ְ :‬מבִ ִ‬
‫יאין ְשׁל ִָמים וְ עוֹלוֹת וְ סו ְֹמכִ ין ֲעלֵיהֶ ם‪.‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪ְ :‬מבִ ִ‬

‫‪ 1‬בית שמאי‪:‬‬
‫‪ 1.1‬קרבן שלמים יש להביא ביו"ט אבל צריך לסמוך עליו בערב יו"ט‪.‬‬
‫‪ 1.2‬קרבן עולה אין להביא ביו"ט אלא בשאר ימות החג ואז גם לסמוך עליו‪.‬‬
‫‪ 2‬בית הלל‪ :‬גם שלמים וגם עולות מביאים ביו"ט ואפשר גם לסמוך עליהם‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫מתי שוחטים עולות ראיה בעצרת )חג השבועות( ?‬

‫עֲצֶ ֶרת ֶשׁחָ לָה לִ ְהיוֹת בְּ עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת‪ ,‬בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים‪ :‬יוֹם ְטבוֹחַ אַחַ ר הַ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪ :‬אֵ ין יוֹם ְטבוֹחַ אַחַ ר הַ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫וּמו ִֹדים ֶשׁ ִאם חָ לָה לִ ְהיוֹת בַּ ַשּׁבָּ ת‪ֶ ,‬שׁיּוֹם ְטבוֹחַ אַחַ ר הַ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫וְ אֵ ין כּהֵ ן גָּדוֹל ִמ ְתלַבֵּ ש בְּ ֵכלָיו‪,‬‬
‫וּמֻ תָּ ִרין בְּ הֶ ְספֵּ ד וּבְ תַ ֲענִית‪,‬‬
‫ֶשׁלּא לְ קַ יֵּם ִדּבְ ֵרי הָ או ְֹמ ִרין‪ :‬עֲצֶ ֶרת אַחַ ר הַ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬

‫‪ 1‬אם עצרת חל ביום שישי‪:‬‬
‫‪ 1.1‬בית שמאי‪ :‬שחיטת העולות ביום ראשון )שהוא יום טבוח‪ ,‬ראה מושגים(‪.‬‬
‫‪ 1.2‬בית הלל‪ :‬שחיטת העולות ביום שישי )בחג עצמו(‪.‬‬
‫‪ 2‬אם עצרת חל בשבת‪:‬‬
‫‪ 2.1‬שחיטת העולות ביום ראשון )אף לדעת בית הלל(‪.‬‬
‫‪ 2.1.1‬כהן גדול אינו מתלבש בבגדיו הנאים באותו יום ראשון‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬מותר באותו יום להתענות ולהספיד‪.‬‬
‫‪ 2.2‬כל זה עושים כדי להכחיש דעתם של צדוקים)שאומרים שעצרת חל תמיד אחר השבת(‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬דינים הקשורים לטהרת ידיים לגבי רמות שונות של קדושה‬

‫ֲשר וְ ל ְַתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫נו ְֹטלִ ין ַליּ ַָדיִם לַחֻ לִּ ין וְ לַמַּ ע ֵ‬
‫וְ לַקּדֶ שׁ מַ ְטבִּ ילִ ין‪.‬‬
‫וְ לַחַ טָּ את‪ִ ,‬אם נ ְִט ְמאוּ י ָָדיו ‪ -‬נ ְִטמָ א גּוּפוֹ‪.‬‬

‫‪ 1‬יש לנטול ידיים במקרים הבאים‪:‬‬
‫לאכילת פת חולין‪ ,‬לאכילת פת מעשר שני ולאכילת כל דבר של תרומה ונגיעה בתרומה‪.‬‬
‫‪ 2‬יש לטבול ידיים במקוה אם רוצים לאכול קודשים )כגון בשר שלמים(‪.‬‬
‫‪ 3‬כשהידיים טמאות‪ ,‬יש לטבול את כל הגוף‪ ,‬אם רוצים לנגוע במי חטאת של אפר פרה אדומה‪.‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫הטובל לשם דבר קל אין מועילה לו טבילתו לדבר חמור‬

‫ֲשר‪.‬‬
‫הַ טּוֹבֵ ל לַחֻ לִּ ין וְהֻ ֲחזַק לַחֻ לִּ ין‪ ,‬אָסוּר לַמַּ ע ֵ‬
‫ֲשר‪ ,‬אָסוּר ל ְַתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫ֲשר וְ הֻ ֲחזַק לַמַּ ע ֵ‬
‫טָ בַ ל לַמַּ ע ֵ‬
‫טָ בַ ל ל ְַתּרוּמָ ה וְ הֻ ֲחזַק ל ְַתּרוּמָ ה‪ ,‬אָסוּר לַקּדֶ שׁ‪.‬‬
‫טָ בַ ל לַקּדֶ שׁ וְ הֻ ֲחזַק לַקּדֶ שׁ‪ ,‬אָסוּר לַחַ טָּ את‪.‬‬
‫טָ בַ ל לֶחָ מוּר‪ ,‬מֻ תָּ ר לַקַּ ל‪.‬‬
‫טָ בַ ל וְ לא הֻ ֲחזַק‪ ,‬כְּ ִאלּוּ לא טָ בַ ל‪.‬‬

‫‪ 1‬הטובל כדי להיות מוחזק לאכול חולין בטהרה‪ ,‬אסור לו לנגוע בידיו במעשר שני‪.‬‬
‫‪ 2‬הטובל כדי להיות מוחזק לאכול מעשר שני בטהרה‪ ,‬אסור לו לנגוע בידיו בתרומה‪.‬‬
‫‪ 3‬הטובל כדי להיות מוחזק לאכול תרומה בטהרה‪ ,‬אסור לו לנגוע בידיו בקודשים‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת חגיגה‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪7‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת חגיגה‬

‫בס"ד‬

‫‪ 4‬הטובל כדי להיות מוחזק לאכול קודשים בטהרה‪ ,‬אסור לו לנגוע במי חטאת‪.‬‬
‫‪ 5‬טבל להיות מוחזק לקדושה חמורה‪ ,‬מותר לנגוע בקדושה פחותה‪.‬‬
‫‪ 6‬טבל ללא כוונה מיוחדת‪ ,‬לא מועילה לו הטבילה )אלא לאכילת חולין בטהרה(‪.‬‬
‫משנה ז‪:‬‬

‫רמות שונות של טומאת בגדים‬

‫רוּשׁין‪.‬‬
‫אָרץ ִמ ְד ָרס ל ְַפּ ִ‬
‫בִּ גְ דֵ י עַ ם הָ ֶ‬
‫רוּשׁין ִמ ְד ָרס לְ אוֹכְ לֵי ְתרוּמָ ה‪.‬‬
‫בִּ גְ דֵ י ְפּ ִ‬
‫בִּ גְ דֵ י אוֹכְ לֵי ְתרוּמָ ה ִמ ְד ָרס לַקּדֶ שׁ‪.‬‬
‫בִּ גְ דֵ י קדֶ שׁ ִמ ְד ָרס לַחַ טָּ את‪.‬‬
‫יוֹסֵ י בֶּ ן יוֹעֶ זֶר הָ יָה חָ ִסיד ֶשׁבַּ כְּ הֻ נָּה‪ ,‬וְ הָ יְתָ ה ִמ ְטפַּ ְחתּ ֹו ִמ ְד ָרס לַקּדֶ שׁ‪.‬‬
‫יוֹחָ נָן בֶּ ן גּ ְֻדגְּ ָדא הָ יָה א ֹוכֵל עַ ל טַ ה ֲַרת הַ קּדֶ שׁ כָּ ל יָמָ יו‪ ,‬וְ הָ ְיתָ ה ִמ ְטפַּ ְחתּ ֹו ִמ ְד ָרס לַחַ טָּ את‪.‬‬

‫‪ 1‬בגדי עם הארץ מטמאים טומאת מדרס את הפרושים‪.‬‬
‫‪ 2‬בגדי פרושים מטמאים טומאת מדרס את אוכלי מעשר שני‪.‬‬
‫‪ 3‬בגדי אוכלי מעשר שני מטמאים טומאת מדרס את אוכלי תרומה‪.‬‬
‫‪ 4‬בגדי אוכלי תרומה מטמאים טומאת מדרס את אוכלי קודשים‪.‬‬
‫‪ 5‬בגדי קודשים מטמאים טומאת מדרס את מי שעוסקים במי חטאת‪.‬‬
‫‪ 6‬יוסי בן יועזר‪:‬‬
‫‪ 6.1‬היה נזהר מאוד מכל טומאה לצורך אכילת תרומה‪.‬‬
‫‪ 6.2‬המפית ששימשה אותו בסעודה הייתה טמאה טומאת מדרס לאוכלי קודשים‪.‬‬
‫‪ 7‬יוחנן בן גודגדה‪:‬‬
‫‪ 8‬אכל חולין בטהרה של קודשים‪.‬‬
‫‪ 9‬המפית ששמשה אותו בסעודה הייתה טמאה טומאת מדרס לעוסקים במי חטאת‪.‬‬
‫פרק ג‬
‫הנושאים העיקריים בפרק‪:‬‬
‫מושגים‬

‫אונן‪:‬‬

‫מחוסר כיפורים‪:‬‬
‫שעת הגתות‪:‬‬
‫שעת הבדים‪:‬‬

‫חומרות של קודשים שאין בתרומה וחומרות בתרומה שאין בקודשים‪,‬‬
‫מקרים שעמי הארץ נאמנים לומר שלא טמאו כליהם‪ ,‬דיני עם הארץ‬
‫בשעת הרגל‪ ,‬טבילת כלי המקדש לאחר הרגל‪.‬‬

‫מי שמת לו אחד מקרוביו שהוא חייב להתאבל עליו‪ ,‬כל יום המיתה הוא נקרא אונן מהתורה ואסור‬
‫לו לאכול בקודשים‪ .‬בלילה לאחר יום המיתה‪ ,‬הוא אונן מדרבנן‪ ,‬וגזרו חכמים שגם אז לא יאכל‬
‫קודשים‪.‬‬
‫ישנם אנשים טמאים שאחר שטבלו והעריב שמשם‪ ,‬עדיין חייבים הם להביא קרבן למחרת‪ .‬כגון‪ :‬זב‬
‫או מצורע לאחר שטבלו‪ ,‬צריכים הם להביא למחרת קרבן לכפרה‪ .‬אנשים אלה נקראים מחוסרי‬
‫כפרה גם לאחר הטבילה והערב שמש‪ ,‬קודם שהביאו את קרבנם‪.‬‬
‫הוא הזמן שבו דורכים ענבים בגת‪.‬‬
‫הוא הזמן שבו עוצרים את הזיתים בבית הבד‪.‬‬

‫משנה א‪ :‬חומרות שיש בקודשים ואין בתרומה‬

‫חֹמֶ ר בַּ קּדֶ שׁ ִמבַּ ְתּרוּמָ ה‪:‬‬
‫ֶשׁמַּ ְטבִּ ילִ ין כֵּלִ ים בְּ תוֹ� כֵּלִ ים ל ְַתּרוּמָ ה‪ ,‬אֲ בָ ל לא לַקּדֶ שׁ‪.‬‬
‫אֲ חו ַֹריִם וְ תוֹ� וּבֵ ית הַ ְצּבִ יטָ ה ‪ -‬בַּ ְתּרוּמָ ה‪ ,‬אֲ בָ ל לא בַּ קּדֶ שׁ‪.‬‬
‫הַ נּו ֵֹשא אֶ ת הַ ִמּ ְד ָרס ‪ -‬נו ֵֹשא אֶ ת הַ ְתּרוּמָ ה‪ ,‬אֲ בָ ל לא אֶ ת הַ קּדֶ שׁ‪.‬‬
‫בִּ גְ דֵ י אוֹכְ לֵי ְתרוּמָ ה ִמ ְד ָרס לַקּדֶ שׁ‪.‬‬
‫וּמ ַנגֵּב וּמַ ְטבִּ יל וְ אַחַ ר כָּ � קו ֵֹשׁר‪ ,‬וּבַ ְתּרוּמָ ה קו ֵֹשׁר וְ אַחַ ר כָּ � מַ ְטבִּ יל‪.‬‬
‫לא כְּ ִמ ַדּת הַ קּדֶ שׁ ִמ ַדּת הַ ְתּרוּמָ ה‪ֶ ,‬שׁבַּ קּדֶ ש מַ ִתּיר ְ‬

‫‪ 1‬הטבלת כלי בתוך כלי אחר‪ ,‬מכשירה אותו לשימוש בתרומה‪ ,‬אך לא לשימוש בקודשים‪.‬‬
‫‪ 2‬אחד מחלקי הכלי הבאים‪ ,‬כשהוא נטמא בטומאה דרבנן‪:‬‬
‫• אחורי הכלי כשיש לו בית קיבול‪.‬‬
‫• חלל הפנימי של הכלי‪.‬‬
‫• בית האחיזה של הכלי )שקע בדופן האחורית של הכלי‪ ,‬או בידית הנשיאה של הכלי(‪.‬‬
‫לא מטמא את שאר הכלי‪.‬‬
‫‪ 2.1‬לגבי תרומה‪:‬‬
‫מטמא את כל הכלי‪.‬‬
‫‪ 2.2‬לגבי קודשים‪:‬‬
‫‪ 3‬הנושא את המדרס )כלי שהזב טימא אותו בטומאת מדרס(‪:‬‬
‫‪ 3.1‬יכול לשאת גם תרומה מבלי לנגוע בה )כגון בתוך כלי חרס(‪.‬‬
‫‪ 3.2‬אינו יכול לשאת קודשים )אפילו בלי שיגע בהם(‪.‬‬
‫‪ 4‬בגדי אוכלי תרומה‪ ,‬מטמאים טומאת מדרס את האוכלים קודשים‪.‬‬
‫‪ 5‬הטבלת בגד שיש בו קשר או שהוא לח‪:‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת חגיגה‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪7‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫בס"ד‬

‫מסכת חגיגה‬

‫‪ 5.1‬בקודשים‪ ,‬חייב לפתוח את הקשר וכן לנגב את הבגד‪ ,‬לפני הטבלתו‪.‬‬
‫‪ 5.2‬בתרומה‪ ,‬אין צורם להתיר את הקשר ויכול אף לקשור ואח"כ להטביל‪.‬‬
‫|‬

‫משנה ב‪:‬‬

‫המשך חומרות שיש בקודשים ואין בתרומה‬

‫כֵּלִ ים הַ נִּגְ מָ ִרין בְּ טַ ה ֲָרה‪ְ ,‬צ ִריכִ ין ְטבִ ילָה לַקּדֶ שׁ‪ ,‬אֲ בָ ל לא ל ְַתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫הַ כְּ לִ י ְמצָ ֵרף מַ ה ֶשּׁבְּ תוֹכ ֹו לַקּדֶ שׁ‪ ,‬אֲ בָ ל לא ל ְַתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫ישׁי בַּ ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫הָ ְרבִ יעִ י בַּ קּדֶ שׁ פָּ סוּל‪ ,‬וְ הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫וּבַ ְתּרוּמָ ה‪ִ :‬אם נ ְִטמֵ את אַחַ ת ִמיּ ָָדיו‪ֲ ,‬חבֶ ְרתָּ הּ ְטהו ָֹרה‪.‬‬
‫וּבַ קּדֶ שׁ‪ ,‬מַ ְטבִּ יל ְשׁתֵּ יהֶ ן‪ֶ .‬שׁהַ יָּד ְמטַ מָּ א אֶ ת ֲחבֶ ְרתָּ הּ בַּ קּדֶ שׁ‪ ,‬אֲ בָ ל לא בַּ ְתּרוּמָ ה‪.‬‬

‫‪ 1‬כלים שנזהר בהם האומן )שהוא גם חבר(שלא יטמאו לאחר שנגמרה מלאכתם ‪:‬‬
‫‪ 1.1‬צריכים בכל זאת טבילה לשימוש בקודשים‪.‬‬
‫‪ 1.2‬אינם צריכים טבילה לשימוש בתרומה‪.‬‬
‫‪ 2‬אם יש בתוך הכלי מספר חתיכות של אוכל ונגעה טומאה באחת מהן‪:‬‬
‫‪ 2.1‬הכלי מצרף את כל החתיכות להיות כחתיכה אחת לגבי קודשים וכולם טמאות‪.‬‬
‫‪ 2.2‬הכלי אינו מצרפם לגבי תרומה‪ .‬חתיכה אחת טמאה והשאר טהורות‪.‬‬
‫‪ 3‬בקודש‪ ,‬יש דרגה של "רביעי לטומאה"‪ .‬בתרומה‪ ,‬יש רק "שלישי לטומאה"‪.‬‬
‫‪ 4‬אם נטמאת יד אחת )בטומאה דרבנן(‪:‬‬
‫‪ 4.1‬לגבי תרומה‪ ,‬השנייה עדיין טהורה‪.‬‬
‫‪ 4.2‬לגבי קודשים גם השנייה טמאה‪ ,‬וצריך להטביל שתיהן‪.‬‬
‫משנה ג‪:‬‬

‫המשך חומרות שיש בקודשים ואין בתרומה‬

‫אוֹכְ לִ ין אכָ לִ ים נְגוּבִ ין בְּ י ַָדיִם ְמסֹאָבוֹת בַּ ְתּרוּמָ ה‪ ,‬אֲ בָ ל לא בַּ קּדֶ שׁ‪.‬‬
‫פּוּרים ְצ ִריכִ ין טְ בִ ילָה לַקּדֶ שׁ‪ ,‬אֲ בָ ל לא ל ְַתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫וּמחֻ סַּ ר כִּ ִ‬
‫הָ א ֹונֵן ְ‬

‫‪ 1‬אכילת מאכלים יבשים בידיים טמאות‪:‬‬
‫‪ 1.1‬תרומה שלא הוכשרה לקבל טומאה )ע"י מים(‪ ,‬מותר לאכלה בידיים טמאות‪.‬‬
‫‪ 1.2‬קודשים שלא הוכשרו לקבל טומאה‪ ,‬אסור לאכלם בידיים טמאות‪.‬‬
‫‪ 2‬אונן )ראה מושגים(‪ ,‬ומחוסר כיפורים )ראה מושגים(‪:‬‬
‫‪ 2.1‬חייבים בטבילה לאכילת קודשים )אונן אף לאחר סיום אנינותו‪ ,‬ומחוסר כיפורים אף לאחר הבאת‬
‫קרבנותיו(‬
‫‪ 2.2‬אוכלים תרומה ללא טבילה‪.‬‬
‫משנה ד‪:‬‬

‫חומרות שיש בתרומה ואין בקודשים‬

‫חֹמֶ ר בַּ ְתּרוּמָ ה‪,‬‬
‫ֶשׁבִּ יהוּדָ ה ֶנאֱמָ נִים עַ ל טַ ה ֲַרת ַייִן ו ֶָשׁמֶ ן כָּ ל יְמוֹת הַ ָשּׁנָה‪,‬‬
‫וּבְ ָשׁעַ ת הַ גִּ תּוֹת וְ הַ בַּ ִדּים אַף עַ ל הַ ְתּרוּמָ ה‪.‬‬
‫עָ בְ רוּ הַ גִּ תּוֹת וְ הַ בַּ ִדּים וְ הֵ בִ יאוּ ל ֹו חָ בִ ית ֶשׁל ַייִן ֶשׁל ְתּרוּמָ ה‪,‬‬
‫לא יְקַ בְּ ֶלנָּה ִממֶּ נּו‪ .‬אֲ בָ ל מַ נִּיחָ הּ לְ גַ ת הַ בָּ אָה‪.‬‬
‫וְ ִאם אָמַ ר לוֹ‪ִ :‬ה ְפ ַר ְשׁ ִתּי לְ תוֹכָ הּ ְרבִ יעִ ית קדֶ שׁ ‪ֶ -‬נאֱמָ ן‪.‬‬
‫כַּ דֵּ י ַייִן וְ כַ דֵּ י ֶשׁמֶ ן הַ ְמדֻ מָּ עוֹת‪,‬‬
‫ֶנאֱמָ נִין ֲעלֵיהֶ ם בְּ ָשׁעַ ת הַ גִּ תּוֹת וְ הַ בַּ ִדּים‪ ,‬וְ קדֶ ם לַגִּ תּוֹת ִשׁבְ עִ ים יוֹם‪.‬‬

‫‪ 1‬עמי הארץ ביהודה שאומרים ששמרו יין ושמן בטהרת קודשים‪:‬‬
‫‪ 1.1‬לגבי קודש‪ :‬נאמנים כל השנה‪.‬‬
‫בשעת הגיתות והבדים )ראה מושגים( נאמנים‪ ,‬ובשאר השנה אינם נאמנים‪.‬‬
‫‪ 1.2‬לגבי תרומה‪:‬‬
‫‪ 2‬עם הארץ שהביא לחבר כדי יין או שמן לאחר שעת הגיתות והבדים‪:‬‬
‫‪ 2.1‬לא יקבל ממנו‪.‬‬
‫‪ 2.2‬עם הארץ יכול לחזור ולהביאה בעונת הגיתות והבדים הבאה‪.‬‬
‫‪ 3‬חבית של עם הארץ שמעורב בה תרומה וקודש‪ ,‬נאמן על הקודש וגם על התרומה כל השנה‪.‬‬
‫‪ 4‬כדי יין או שמן של עם הארץ‪ ,‬שיש בהם טבל )שנחשב לתרומה וחולין שמעורבים יחד(‪,‬‬
‫בזמן הגיתות והבדים וכן עד ‪ 70‬יום קודם לכן‪ ,‬הוא נאמן גם על טהרת הכדים‪.‬‬
‫משנה ה‪ :‬קולה נוספת שיש בקודשים ואין בתרומה‬

‫ִמן הַ מּו ִֹדיעִ ית וְ לִ ְפנִים‪ֶ ,‬נאֱמָ נִין עַ ל כְּ לֵי חֶ ֶרס‪ִ .‬מן הַ מּו ִֹדיעִ ית וְ לַחוּץ‪ ,‬אֵ ין ֶנאֱמָ נִים‪.‬‬
‫כֵּיצַ ד? הַ קַּ ָדּר ֶשׁהוּא מ ֹוכֵר הַ ְקּדֵ רוֹת‪ ,‬נִכְ נַס לִ ְפנִים ִמן הַ מּו ִֹדיעִ ית‪,‬‬
‫הוּא הַ קַּ ָדּר וְ הֵ ן הַ ְקּדֵ רוֹת וְ הֵ ן הַ לּו ְֹק ִחים‪ֶ ,‬נאֱמָ ן‪.‬‬
‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת חגיגה‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪7‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

‫מסכת חגיגה‬

‫בס"ד‬
‫יָצָ א ‪ -‬אֵ ינ ֹו ֶנאֱמָ ן‪.‬‬

‫‪ 1‬קדר עם הארץ המביא כלי חרס קטנים ממודיעין ולפנים‪ ,‬למקום שהוא בין מודיעין לירושלים‪:‬‬
‫נאמן לומר שהכלים טהורים לגבי קודש אבל אינו נאמן לגבי תרומה‪.‬‬
‫‪ 2‬התנאים הנדרשים כדי שיהיה קדר עם הארץ נאמן‪:‬‬
‫‪ 2.1‬הקדר עצמו מוכר את הקדרות שלו‪ .‬אחר אינו נאמן על קדירותיו‪.‬‬
‫‪ 2.2‬רק על הקדירות שהביא עמו נאמן‪ .‬אינו נאמן לצרף עמהן קדירות של קדר אחר‪.‬‬
‫‪ 2.3‬נאמן רק אצל הלקוחות שראו אותו מביא את הכלים‪.‬‬
‫‪ 3‬אם הקדר חזר עם כליו מן המודיעין ולחוץ והתרחק מירושלים‪ ,‬אינו נאמן על כליו‪.‬‬
‫משנה ו‪:‬‬

‫מקרים שבהם עמי הארץ נאמנים לומר שלא טמאו את כליהם‬

‫הַ גַּ בָּ ִאין ֶשׁנִּכְ נְסוּ לְ תוֹ� הַ בַּ יִת‪,‬‬
‫וְ כֵן הַ גַּ נָּבִ ים ֶשׁהֶ ֱחזִירוּ אֶ ת הַ כֵּלִ ים‪,‬‬
‫ֶנאֱמָ נִין לוֹמַ ר‪ :‬לא נָגַ עְ נוּ‪.‬‬
‫ירוּשׁ ַליִם ֶנאֱמָ נִין עַ ל הַ קּדֶ שׁ‪,‬‬
‫וּבִ ָ‬
‫וּבְ ָשׁעַ ת הָ ֶרגֶל אַף עַ ל הַ ְתּרוּמָ ה‪.‬‬

‫‪ 1‬גובי מיסים שנכנסו לבית לגבות משכון‪ ,‬נאמנים לומר שנגעו רק במה שלקחו‪.‬‬
‫‪ 2‬גנבים שגנבו כלי חרס‪ ,‬והחזירום‪ ,‬נאמנים לומר שלא נגעו בחלל הפנימי של הכלים‪.‬‬
‫‪ 3‬נאמנותם של עמי הארץ בירושלים‪:‬‬
‫‪ 3.1‬נאמנים לומר על כלי חרס שהם טהורים לקודש‪.‬‬
‫‪ 3.2‬בשעת הרגל‪ ,‬נאמנים גם לגבי תרומה‪.‬‬
‫משנה ז‪:‬‬

‫יין או עיסה של חנווני חבר שנגעו בהם עמי הארץ ברגל ונשתייר מהם לאחר הרגל‬

‫הַ פּוֹתֵ חַ אֶ ת חָ בִ ית ֹו וְ הַ מַּ ְת ִחיל בְּ עִ סָּ תוֹ‪ ,‬עַ ל גַּ ב הָ ֶרגֶל‪,‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬יִגְ מר‪.‬‬
‫ַרבִּ י י ָ‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ :‬לא יִגְ מר‪.‬‬

‫ִמ ֶשּׁעָ בַ ר הָ ֶרגֶל הָ יוּ מַ עֲבִ ִירין עַ ל טַ ה ֲַרת הָ ֲעז ָָרה‪.‬‬
‫עָ בַ ר הָ ֶרגֶל בְּ יוֹם ִשׁ ִשּׁי‪ ,‬לא הָ יוּ מַ עֲבִ ִירין‪ִ ,‬מ ְפּנֵי כְּ בוֹד הַ ַשּׁבָּ ת‪.‬‬
‫ישׁי‪ֶ ,‬שׁאֵ ין הַ כּ ֲהנִים ְפּנוּיִין‪.‬‬
‫ְהוּדה אוֹמֵ ר‪ :‬אַף לא בְּ יוֹם ח ֲִמ ִ‬
‫ַרבִּ י י ָ‬

‫‪ 1‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪ :‬יכול לאחר הרגל למכור את הנותר בחזקת טהור‪.‬‬
‫‪ 2‬חכמים‪ :‬אין להמשיך למכור את מה שנשתייר בחזקת טהור‪.‬‬
‫כותרת נוספת‪ :‬טבילת כלי המקדש לאחר הרגל משום טומאת עמי הארץ שנגעו בהם ברגל‬
‫‪ 1‬לאחר הרגל מטבילים את כלי המקדש )מעבירים אותם ממקומם(‪.‬‬
‫‪ 2‬אם יו"ט אחרון היה ביום חמישי‪ :‬היו מטבילים את הכלים רק ביום ראשון‪.‬‬
‫‪ 3‬אם יו"ט אחרון היה ביום רביעי‪:‬‬
‫‪ 3.1‬תנא קמא‪ :‬מטבילים את הכלים ביום חמישי‪.‬‬
‫מטבילים את הכלים רק ביום ראשון‪.‬‬
‫‪ 3.2‬רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(‪:‬‬
‫משנה ח‪ :‬המשך באור הטבלת כלי המקדש לאחר הרגל‬

‫כֵּיצַ ד מַ עֲבִ ִירים עַ ל טַ ה ֲַרת הָ ֲעז ָָרה?‬
‫מַ ְטבִּ ילִ ין אֶ ת הַ כֵּלִ ים ֶשׁהָ יוּ בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ‪,‬‬
‫וּתטַ ְמּאוּהוּ‪.‬‬
‫וְ או ְֹמ ִרין לָהֶ ם‪ִ :‬ה ָזּהֲרוּ ֶשׁלּא ִתּגְּ עוּ בַּ שֻּׁ לְ חָ ן )וּבַ ְמּנו ָֹרה( ְ‬
‫ישׁים‪ֶ ,‬שׁ ִאם נ ְִט ְמאוּ הָ ִראשׁ ֹונִים יָבִ יאוּ ְשׁ ִניִּים ַתּ ְחתֵּ יהֶ ן‪.‬‬
‫וּשׁלִ ִ‬
‫כָּ ל הַ כֵּלִ ים ֶשׁהָ יוּ בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ‪ ,‬יֵשׁ לָהֶ ם ְשׁ ִניִּים ְ‬
‫כָּ ל הַ כֵּלִ ים ֶשׁהָ יוּ בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ ְטעוּנִין טְ בִ ילָה‪,‬‬
‫וּמזְבַּ ח הַ ְנּח ֶֹשׁת‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁהֵ ן כַּ קַּ ְרקַ ע; ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר‪.‬‬
‫חוּץ ִמ ִמּזְבַּ ח הַ זָּהָ ב ִ‬
‫ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים‪ִ :‬מ ְפּנֵי ֶשׁהֵ ן ְמצֻ ִפּין‪.‬‬

‫‪ 1‬לאחר הרגל היו מטבילים את כל הכלים שבמקדש‪.‬‬
‫‪ 2‬בשעת הרגל היו מזהירים את הכהנים עמי הארץ‪ ,‬שלא לנגוע בשולחן‪.‬‬
‫‪ 3‬לכל כלי במקדש היו עוד אחד או שנים נוספים כרזרבה‪.‬‬
‫‪ 4‬כל כלי המקדש טעונים טבילה לאחר הרגל‪.‬‬
‫‪ 5‬לגבי מזבח הזהב ומזבח הנחושת‪:‬‬
‫‪ 6‬רבי אליעזר‪ :‬לא היו מטבילים אותם כיון שהם נחשבים כקרקע‪.‬‬
‫‪ 7‬חכמים‪ :‬המזבחות היו מצופים זהב ונחושת ולכן‪:‬‬
‫‪ 7.1‬פרוש אחד‪ :‬הטבילו אותם בגלל הציפוי‪.‬‬
‫‪ 7.2‬פרוש אחר‪ :‬הציפוי בטל לגביהם ולא הטבילו אותם‪.‬‬

‫‪————————————————————————————————————————————–‬‬‫‪:E‬ארכיוןזמנילבנון ‪ -‬חוזר ושונהמסכת חגיגה‪doc.‬‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪7‬‬
‫‪ ————‬זאב לבנוני‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)