מסכת חגיגה
בס"ד
הנושאים העיקריים במסכת:
פרק א:
פרק ב:
פרק ג:
מצות ראיה וקרבנות הרגל.
נושאים שאין דורשים בהם ברבים ,נושאים שמן הראוי לא לחקור בהם ,מחלוקת לגבי
סמיכת ידיים על הקרבן ביו"ט ,דיני קרבנות הרגל ,טומאת ידיים וטומאת בגדים ,רמות
שונות של טומאת בגדים.
חומרות של קודשים שאין בתרומה וחומרות בתרומה שאין בקודשים ,מקרים שעמי הארץ
נאמנים לומר שלא טמאו כליהם ,דיני עם הארץ בשעת הרגל ,טבילת כלי המקדש לאחר
הרגל.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת חגיגהdoc.
עמוד 1מתוך 7
————זאב לבנוני
מסכת חגיגה
בס"ד
פרק א':
הנושאים העקריים בפרק:
===
מושגים:
קרבנות הרגל:
טומטום:
אנדרוגינוס:
מצות ראיה וקרבנות הרגל.
שלושה סוגי קרבנות היו חייבים עולי הרגל:
שהוא קרבן עולה.
עולת ראיה:
שהוא קרבן שלמים.
שלמי חגיגה:
שהוא קרבן שלמים.
שלמי שמחה:
אין ניכרים בו ,לא סימני זכר ולא סימני נקבה.
שיש לו גם סימני זכר וגם סימני נקבה.
משנה א :מי פטור ממצוות ראיה ברגל ?
הַ כּל חַ יָּבִ ין בָּ ְר ִאיָּה,
חוּץ מֵ חֵ ֵרשׁ ,שׁוֹטֶ ה ,וְ קָ טָ ן ,וְ טֻ ְמטוּם ,וְ אַנ ְְדּרוֹגִ ינוֹס,
וְ נ ִָשׁיםַ ,ועֲבָ ִדים ֶשׁאֵ ינָם ְמשֻׁ ְח ָר ִרים,
הַ ִחגֵּר ,וְ הַ סּוּמָ א ,וְ הַ ח ֹולֶה ,וְ הַ זָּקֵ ן,
וּמי ֶשׁאֵ ינ ֹו יָכוֹל ַלעֲלוֹת בְּ ַרגְ לָיו.
ִ
ירוּשׁ ַליִם לְ הַ ר הַ בַּ יִת; ִדּבְ ֵרי בֵּ ית ַשׁמַּ אי.
אֵ יזֶהוּ קָ טָ ן? כָּ ל ֶשׁאֵ ינ ֹו יָכוֹל לִ ְרכּוֹב עַ ל כְּ תֵ פָ יו ֶשׁל אָבִ יו ,וְ ַלעֲלוֹת ִמ ָ
ירוּשׁ ַליִם לְ הַ ר הַ בַּ יִתֶ ,שׁ ֶנּאֱמַ ר )שמות כג ,יד(:
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :כָּ ל ֶשׁאֵ ינ ֹו יָכוֹל ֶלאֱחוֹז בְּ יָד ֹו ֶשׁל אָבִ יו ,וְ ַלעֲלוֹת ִמ ָ
"שׁלשׁ ְרגָלִ ים".
ָ
1כולם חייבים חוץ מ:
1.1חרש )ואפילו מדבר( ,שוטה וקטן ,טומטום )ראה מושגים( ואנדרוגינוס )ראה מושגים(.
1.2נשים ועבדים )עבריים(.
1.3חיגר ,סומא )אפילו בעין אחת( ,חולה וזקן.
1.4מי שאינו יכול ללכת ברגליו )מירושלים לעזרה(.
2מי נחשב לקטן )שפטור ממצוות ראיה( ?
2.1בית שמאי :קטן שאינו יכול לרכב על כתפי אביו בעלותו מירושלים להר הבית.
2.2בית הלל :קטן שאינו יכול לאחוז בידיו של אביו בעלותו מירושלים להר הבית.
משנה ב' :השווי המינימלי של עולת ראיה ושל שלמי חגיגה
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :הָ ְר ִאיָּה ְ -שׁתֵּ י כֶסֶ ףַ ,ו ֲחגִ יגָה -מָ עָ ה ֶכּסֶ ף.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :הָ ְר ִאיָּה -מָ עָ ה כֶּסֶ ףַ ,ו ֲחגִ יגָה ְ -שׁתֵּ י כֶסֶ ף.
1.1בית שמאי :עולת ראיה 2 ,מעות כסף ושלמי חגיגה ,מעה אחת כסף.
1.2בית הלל :עולת ראיה ,מעה אחת כסף ושלמי חגיגה 2 ,מעות כסף.
משנה ג' :מאיזה כסף קונים את הקרבנות הבאים במועד ?
ֲשר.
ע ֹולוֹת בַּ מּוֹעֵ ד בָּ אוֹת ִמן הַ חֻ לִּ ין ,וְ הַ ְשּׁל ִָמים ִמן הַ מַּ ע ֵ
יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶשׁל פֶּ סַ ח ,בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִריםִ :מן הַ חֻ לִּ ין.
ֲשר.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִריםִ :מן הַ מַּ ע ֵ
1עולות ,מביאים מכסף חולין .שלמי שמחה ,יכולים לבא גם מכסף מעשר שני.
2שלמי חגיגה שמביאים ביו"ט ראשון של פסח )וגם בשאר החגים(:
2.1בית שמאי :באים רק מחולין.
2.2בית הלל :אפשר גם ממעות מעשר שני) ,מלבד 2מעות כסף שחייבות לבא מחולין(.
משנה ד' :באיזה בשר אפשר לצאת ידי חובה של שלמי שמחה )בנוסף לחולין( ?
י ְִש ָראֵ ל יו ְֹצ ִאין יְדֵ י חוֹבָ תָ ן בַּ נּ ְָד ִרים וּבַ נּ ְָדבוֹת וּבְ מַ ע ֲַשר בְּ הֵ מָ ה,
וְ הַ כּ ֲהנִים בַּ חַ טָּ אוֹת וּבָ אֲ ָשׁמוֹת וּבַ בְּ כוֹר וּבֶ חָ זֶה וּבַ שּׁוֹק,
אֲ בָ ל לא בָּ עוֹפוֹת וְ לא בַּ ְמּנָחוֹת.
בבשר נדרים ונדבות שנדרו כל השנה ,ובמעשר בהמה.
1ישראלים:
2כהנים:
2.1בבשר חטאות ואשמות שמביאים אתם עולי הרגל )ובשרם נאכל לכהנים(.
2.2בקרבן בכור )שבשרו נאכל לכהנים( ,ובחזה ושוק שמקבלים הכהנים מקרבנות השלמים.
3אין יוצאים ידי חובה בבשר עוף ,ולא נותרות מקרבנות מנחות )כיון שאינו בשר(.
משנה ה' :כמות הקרבנות שיש להביא ברגל
ִמי ֶשׁיֶּשׁ ל ֹו אוֹכְ לִ ים ְמרֻ בִּ ים וּנְכָ ִסים מֻ עָ ִטים ,מֵ בִ יא ְשׁל ִָמים ְמרֻ בִּ ים וְ עוֹלוֹת מֻ עָ טוֹת.
וּשׁל ִָמים מֻ עָ ִטין.
נְכָ ִסים ְמרֻ בִּ ים וְ אוֹכְ לִ ין מֻ עָ ִטין ,מֵ בִ יא עוֹלוֹת ְמרֻ בּוֹת ְ
וּשׁתֵּ י כֶסֶ ף.
זֶה ָוזֶה מֻ עָ ט ,עַ ל זֶה ֶנאֱמַ ר :מָ עָ ה כֶּ סֶ ף ְ
"אישׁ כְּ מַ ְתּנַת יָד ֹו כְּ בִ ְרכַּ ת ה' אֱלהֶ י� אֲ ֶשׁר נָתַ ן לָ�".
זֶה ָוזֶה ְמרֻ בִּ ים ,עַ ל זֶה ֶנאֱמַ ר )דברים טז ,יז(ִ :
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת חגיגהdoc.
עמוד 2מתוך 7
————זאב לבנוני
מסכת חגיגה
בס"ד
1מי שבני ביתו מרובים ונכסיו מועטים :מרבה בשלמי חגיגה ,וממעיט בעולות ראיה.
2מי שבני ביתו מועטים ונכסיו מרובים :מרבה בעולות ,וממעיט בשלמי חגיגה.
3מי שבני ביתו מועטים ונכסיו מועטים:
מביא עולת ראיה במעה כסף )משנה ב'( ושלמי חגיגה ב 2 -מעות כסף.
4מי שבני ביתו מרובים ונכסיו מרובים :מרבה גם בעולות ,וגם בשלמי חגיגה.
משנה ו':
הזמן המתאים להביא עולות ראיה ושלמי חגיגה
ִמי ֶשׁלּא חַ ג בְּ יוֹם טוֹב הָ ִראשׁוֹן ֶשׁל הֶ חָ ג -ח ֹוגֵג אֶ ת כָּ ל הָ ֶרגֶל ,וְ יוֹם טוֹב הָ אַחֲרוֹן ֶשׁל הֶ חָ ג.
עָ בַ ר הָ ֶרגֶל וְ לא חַ ג -אֵ ינ ֹו חַ יָּב בְּ אַח ֲָריוּתוֹ.
"מ ֻעוָּת לא-יוּכַ ל לִ ְתקן ,וְ חֶ ְסרוֹן לא-יוּכַ ל לְ ִהמָּ נוֹת".
עַ ל זֶה ֶנאֱמַ ר )קהלת א ,טו(ְ :
1מי שלא הביא ביו"ט ראשון של חג:
יכול להביא בשאר ימות החג ,ובחג הסוכות :יכול להביא גם בשמיני עצרת.
2מי שלא הביא בכל ימות החג אין לו תקנה.
משנה ז':
על מי נאמר מעוות לא יוכל לתקון ?
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן ְמנ ְַסיָא אוֹמֵ ר :אֵ יזֶהוּ ְמ ֻעוָּת ֶשׁאֵ ינ ֹו יָכוֹל לִ ְתקוֹן? זֶה הַ בָּ א עַ ל הָ עֶ ְרוָה וְ הוֹלִ יד ִממֶּ נָּה מַ ְמזֵר.
ִאם תּאמַ ר בְּ ג ֹונֵב וְ ג ֹוזֵל ,יָכוֹל הוּא לְ הַ ֲחזִיר ֹו וִ יתַ קֵּ ן.
ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן בֶּ ן יוֹחַ אי אוֹמֵ ר :אֵ ין קו ִֹרין ְמ ֻעוָּת אֶ לָּא לְ ִמי ֶשׁהָ יָה ְמתֻ קָּ ן בַּ ְתּ ִחלָּה וְ נ ְִתעַ וַּת ,וְ אֵ י ֶזה? זֶה ַתּלְ ִמיד חָ כָ ם
הַ פּו ֵֹרשׁ ִמן הַ תּו ָֹרה.
1רבי שמעון בן מנסיא :זה הבא על הערווה והוליד ממנה ממזר.
זה לא נאמר על גונב או גוזל שהרי יכול להחזיר את מה שגנב או גזל.
2רבי שמעון בר יוחאי :זה תלמיד חכם הפורש מן התורה ,שהיה מתוקן בתחילה ונתעוות.
משנה ח':
3סוגי אסמכתאות שמביאים מהתורה להלכות שונות
הֶ תֵּ ר נ ְָד ִרים פּו ְֹר ִחין בָּ אֲ וִ יר ,וְ אֵ ין לָהֶ ם עַ ל מַ ה ֶשּׁיּ ְִסמכוּ.
ִהלְ כוֹת ַשׁבָּ תֲ ,חגִ יגוֹת וְ הַ ְמּעִ ילוֹת ,ה ֲֵרי הֵ ם כַּ ה ֲָר ִרים הַ ְתּלוּיִן בְּ ַשע ֲָרהֶ ,שׁהֵ ן ִמ ְק ָרא מֻ עָ ט ַו ֲהלָכוֹת ְמרֻ בּוֹת.
הַ ִדּינִין וְ הָ עֲבוֹדוֹת ,הַ ְטּהָ רוֹת וְהַ טֻּ ְמאוֹת ַוע ֲָריוֹת ,יֵשׁ לָהֶ ן עַ ל מַ ה ֶשּׁיּ ְִסמכוּ.
הֵ ן הֵ ן גּוּפֵ י תו ָֹרה.
1התרת נדרים אין להם על מה להסתמך אלא על תורה שבעל פה.
2הלכות שבת ,חגיגה ומעילה ,יש להם רמזים דקים בתורה ,כמו הרים התלויים בשערה.
3דיני ממונות ,דיני קרבנות ,טומאה וטהרה ודיני עריות ,נלמדים ממקראות מפורשים בתורה.
4כל 3הסוגים ללא הבדל ,כולם גופי תורה הם.
פרק ב'
הנושאים העיקריים בפרק:
מושגים
תקופת הזוגות:
יום טבוח:
נושאים שאין דורשים בהם ברבים ,נושאים שמן הראוי לא לחקור בהם,
מחלוקת לגבי סמיכת ידיים על הקרבן ביו"ט ,דיני קרבנות הרגל ,טומאת
ידיים וטומאת בגדים ,רמות שונות של טומאת בגדים.
תקופה שבה בראש הסנהדרין עמדו שניים ,אחד היה נשיא הסנהדרין והאחר היה אב בית דין .במסכת
אבות נזכרים 5זוגות שהיו לאחר תקופתו של אנטיגונוס איש סוכו .במשנה ב' בפרקנו מובא שכל
אחד מהזוגות האלה היה חלוק בתוכו לגבי שאלת הסמיכה על גבי קרבן ביו"ט.
הוא היום הראשון לאחר חג השבועות .הוא נקרא כך בשל הקרבנות הרבים שהביאו באותו יום .בכל
אחד משלושת הרגלים הביאו עולי הרגל קרבנות של עולת ראיה ,שלמי חגיגה ,וקרבנות נוספים שאין
מקריבים אותם ביו"ט עצמו .בפסח וסוכות הקריבו את הקרבנות הנוספים בימי חול המועד ,אולם בחג
השבועות שהוא יום אחד בלבד ,שמשו הימים שלאחריו להקרבת אותם קרבנות .כאשר שבועות חל
בשבת ,אף עולות ושלמי חגיגה הוקרבו רק למחרת .כיון שכך ביום שלאחר שבועות הקריבו קרבנות
רבים .בשל הקרבנות הרבים ביום זה ,הוא נחשב קצת יו"ט .בימי בית שני הייתה מחלוקת עם
הצדוקים ,שטענו שחג שבועות יחול תמיד ביום ראשון ,וכדי להוציא מדעתם של הצדוקים נקבעו
דינים מיוחדים להראות שאם יום טבוח חל אחר השבת נוהגים בו כיום חול.
משנה א :נושאים שאין דורשים בהם ברבים
אשׁית בִּ ְשׁ ַניִם,
ֲשה בְ ֵר ִ
לשׁה ,וְ לא בְּ מַ ע ֵ
אֵ ין דּו ְֹר ִשׁין בָּ ע ֲָריוֹת בִּ ְשׁ ָ
וְ לא בַּ מֶּ ְרכָּ בָ ה בְּ י ִָחיד ,אֶ לָּא ִאם כֵּן הָ יָה חָ כָ ם וּמֵ בִ ין ִמ ַדּעְ תּוֹ.
אַרבָּ עָ ה ְדּבָ ִריםָ ,ראוּי ל ֹו כְּ ִאלּוּ לא בָּ א לָע ֹולָם .מַ ה לְּ מַ ְעלָה ,מַ ה לְּ מַ טָּ ה,
כָּ ל הַ ִמּ ְס ַתּכֵּל בְּ ְ
מַ ה לְּ פָ נִים וּמַ ה לְּ אָחוֹר.
וְ כָ ל ֶשׁלּא חָ ס עַ ל כְּ בוֹד קוֹנוָֹ ,ראוּי ל ֹו ֶשׁלּא בָּ א לָע ֹולָם.
1אין דורשים בנושאים של עריות בפני שלושה ,אלא בפחות מכך.
2אין דורשים במעשה בראשית בפני שניים ,אלא בפחות מכך.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת חגיגהdoc.
עמוד 3מתוך 7
————זאב לבנוני
מסכת חגיגה
בס"ד
3במעשה מרכבה מותר לדרוש :
רק בפני אחד ורק אם הוא חכם ומבין דברים שנאמרים לו ברמיזה.
כותרת נוספת :דברים שמן הראוי לא לחקור בהם
1מה למעלה מהרקיע ,ומה למטה מן הארץ.
2מה היה לפני בריאת העולם ,ומה יהיה באחרית ימות עולם.
כותרת נוספת :כל שעובר עבירה בסתר )לא חס על כבוד קונו( ,ראוי לו שלא בא לעולם.
משנה ב:
מחלוקת של כל אחד מחמשת זוגות התנאים לגבי סמיכת ידיים על הקרבן ביו"ט
משנה ג:
כיצד נוהגים בקרבנות הרגל שצריכים סמיכה
יוֹסֵ י בֶּ ן יוֹעֶ זֶר אוֹמֵ רֶ :שׁלּא לִ ְסמוֹ� .יוֹסֵ י בֶּ ן יוֹחָ נָן אוֹמֵ ר :לִ ְסמוֹ�.
אַרבֵּ לִ י אוֹמֵ ר :לִ ְסמוֹ�.
יְהוֹשֻׁ עַ בֶּ ן ְפּ ַר ְחיָה אוֹמֵ רֶ :שׁלּא לִ ְסמוֹ� .נ ִַתּאי הָ ְ
ְהוּדה בֶּ ן טַ בַּ אי אוֹמֵ רֶ :שׁלּא לִ ְסמוֹ�ִ .שׁ ְמעוֹן בֶּ ן ָשׁטָ ח אוֹמֵ ר :לִ ְסמוֹ�.
י ָ
ְשׁמַ עְ יָה אוֹמֵ ר :לִ ְסמוֹ� .אַבְ טַ לְ יוֹן אוֹמֵ רֶ :שׁלּא לִ ְסמוֹ�.
וּמנַחֵ ם לא נ ְֶחלְ קוּ .יָצָ א ְמנַחֵ ם ,נִכְ נַס ַשׁמַּ איַ .שׁמַּ אי אוֹמֵ רֶ :שׁלּא לִ ְסמוֹ�ִ .הלֵּל אוֹמֵ ר :לִ ְסמוֹ�.
ִהלֵּל ְ
וּשׁ ִנ ִיּים לָהֶ ם אֲ בוֹת בֵּ ית ִדּין.
יאיםְ ,
הָ ִראשׁ ֹונִים הָ יוּ נ ְִש ִ
יאין ְשׁל ִָמים וְ אֵ ין סו ְֹמכִ ין ֲעלֵיהֶ ם ,אֲ בָ ל לא עוֹלוֹת.
בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִריםְ :מבִ ִ
יאין ְשׁל ִָמים וְ עוֹלוֹת וְ סו ְֹמכִ ין ֲעלֵיהֶ ם.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִריםְ :מבִ ִ
1בית שמאי:
1.1קרבן שלמים יש להביא ביו"ט אבל צריך לסמוך עליו בערב יו"ט.
1.2קרבן עולה אין להביא ביו"ט אלא בשאר ימות החג ואז גם לסמוך עליו.
2בית הלל :גם שלמים וגם עולות מביאים ביו"ט ואפשר גם לסמוך עליהם.
משנה ד:
מתי שוחטים עולות ראיה בעצרת )חג השבועות( ?
עֲצֶ ֶרת ֶשׁחָ לָה לִ ְהיוֹת בְּ עֶ ֶרב ַשׁבָּ ת ,בֵּ ית ַשׁמַּ אי או ְֹמ ִרים :יוֹם ְטבוֹחַ אַחַ ר הַ ַשּׁבָּ ת.
וּבֵ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים :אֵ ין יוֹם ְטבוֹחַ אַחַ ר הַ ַשּׁבָּ ת.
וּמו ִֹדים ֶשׁ ִאם חָ לָה לִ ְהיוֹת בַּ ַשּׁבָּ תֶ ,שׁיּוֹם ְטבוֹחַ אַחַ ר הַ ַשּׁבָּ ת.
וְ אֵ ין כּהֵ ן גָּדוֹל ִמ ְתלַבֵּ ש בְּ ֵכלָיו,
וּמֻ תָּ ִרין בְּ הֶ ְספֵּ ד וּבְ תַ ֲענִית,
ֶשׁלּא לְ קַ יֵּם ִדּבְ ֵרי הָ או ְֹמ ִרין :עֲצֶ ֶרת אַחַ ר הַ ַשּׁבָּ ת.
1אם עצרת חל ביום שישי:
1.1בית שמאי :שחיטת העולות ביום ראשון )שהוא יום טבוח ,ראה מושגים(.
1.2בית הלל :שחיטת העולות ביום שישי )בחג עצמו(.
2אם עצרת חל בשבת:
2.1שחיטת העולות ביום ראשון )אף לדעת בית הלל(.
2.1.1כהן גדול אינו מתלבש בבגדיו הנאים באותו יום ראשון.
2.1.2מותר באותו יום להתענות ולהספיד.
2.2כל זה עושים כדי להכחיש דעתם של צדוקים)שאומרים שעצרת חל תמיד אחר השבת(.
משנה ה :דינים הקשורים לטהרת ידיים לגבי רמות שונות של קדושה
ֲשר וְ ל ְַתּרוּמָ ה.
נו ְֹטלִ ין ַליּ ַָדיִם לַחֻ לִּ ין וְ לַמַּ ע ֵ
וְ לַקּדֶ שׁ מַ ְטבִּ ילִ ין.
וְ לַחַ טָּ אתִ ,אם נ ְִט ְמאוּ י ָָדיו -נ ְִטמָ א גּוּפוֹ.
1יש לנטול ידיים במקרים הבאים:
לאכילת פת חולין ,לאכילת פת מעשר שני ולאכילת כל דבר של תרומה ונגיעה בתרומה.
2יש לטבול ידיים במקוה אם רוצים לאכול קודשים )כגון בשר שלמים(.
3כשהידיים טמאות ,יש לטבול את כל הגוף ,אם רוצים לנגוע במי חטאת של אפר פרה אדומה.
משנה ו:
הטובל לשם דבר קל אין מועילה לו טבילתו לדבר חמור
ֲשר.
הַ טּוֹבֵ ל לַחֻ לִּ ין וְהֻ ֲחזַק לַחֻ לִּ ין ,אָסוּר לַמַּ ע ֵ
ֲשר ,אָסוּר ל ְַתּרוּמָ ה.
ֲשר וְ הֻ ֲחזַק לַמַּ ע ֵ
טָ בַ ל לַמַּ ע ֵ
טָ בַ ל ל ְַתּרוּמָ ה וְ הֻ ֲחזַק ל ְַתּרוּמָ ה ,אָסוּר לַקּדֶ שׁ.
טָ בַ ל לַקּדֶ שׁ וְ הֻ ֲחזַק לַקּדֶ שׁ ,אָסוּר לַחַ טָּ את.
טָ בַ ל לֶחָ מוּר ,מֻ תָּ ר לַקַּ ל.
טָ בַ ל וְ לא הֻ ֲחזַק ,כְּ ִאלּוּ לא טָ בַ ל.
1הטובל כדי להיות מוחזק לאכול חולין בטהרה ,אסור לו לנגוע בידיו במעשר שני.
2הטובל כדי להיות מוחזק לאכול מעשר שני בטהרה ,אסור לו לנגוע בידיו בתרומה.
3הטובל כדי להיות מוחזק לאכול תרומה בטהרה ,אסור לו לנגוע בידיו בקודשים.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת חגיגהdoc.
עמוד 4מתוך 7
————זאב לבנוני
מסכת חגיגה
בס"ד
4הטובל כדי להיות מוחזק לאכול קודשים בטהרה ,אסור לו לנגוע במי חטאת.
5טבל להיות מוחזק לקדושה חמורה ,מותר לנגוע בקדושה פחותה.
6טבל ללא כוונה מיוחדת ,לא מועילה לו הטבילה )אלא לאכילת חולין בטהרה(.
משנה ז:
רמות שונות של טומאת בגדים
רוּשׁין.
אָרץ ִמ ְד ָרס ל ְַפּ ִ
בִּ גְ דֵ י עַ ם הָ ֶ
רוּשׁין ִמ ְד ָרס לְ אוֹכְ לֵי ְתרוּמָ ה.
בִּ גְ דֵ י ְפּ ִ
בִּ גְ דֵ י אוֹכְ לֵי ְתרוּמָ ה ִמ ְד ָרס לַקּדֶ שׁ.
בִּ גְ דֵ י קדֶ שׁ ִמ ְד ָרס לַחַ טָּ את.
יוֹסֵ י בֶּ ן יוֹעֶ זֶר הָ יָה חָ ִסיד ֶשׁבַּ כְּ הֻ נָּה ,וְ הָ יְתָ ה ִמ ְטפַּ ְחתּ ֹו ִמ ְד ָרס לַקּדֶ שׁ.
יוֹחָ נָן בֶּ ן גּ ְֻדגְּ ָדא הָ יָה א ֹוכֵל עַ ל טַ ה ֲַרת הַ קּדֶ שׁ כָּ ל יָמָ יו ,וְ הָ ְיתָ ה ִמ ְטפַּ ְחתּ ֹו ִמ ְד ָרס לַחַ טָּ את.
1בגדי עם הארץ מטמאים טומאת מדרס את הפרושים.
2בגדי פרושים מטמאים טומאת מדרס את אוכלי מעשר שני.
3בגדי אוכלי מעשר שני מטמאים טומאת מדרס את אוכלי תרומה.
4בגדי אוכלי תרומה מטמאים טומאת מדרס את אוכלי קודשים.
5בגדי קודשים מטמאים טומאת מדרס את מי שעוסקים במי חטאת.
6יוסי בן יועזר:
6.1היה נזהר מאוד מכל טומאה לצורך אכילת תרומה.
6.2המפית ששימשה אותו בסעודה הייתה טמאה טומאת מדרס לאוכלי קודשים.
7יוחנן בן גודגדה:
8אכל חולין בטהרה של קודשים.
9המפית ששמשה אותו בסעודה הייתה טמאה טומאת מדרס לעוסקים במי חטאת.
פרק ג
הנושאים העיקריים בפרק:
מושגים
אונן:
מחוסר כיפורים:
שעת הגתות:
שעת הבדים:
חומרות של קודשים שאין בתרומה וחומרות בתרומה שאין בקודשים,
מקרים שעמי הארץ נאמנים לומר שלא טמאו כליהם ,דיני עם הארץ
בשעת הרגל ,טבילת כלי המקדש לאחר הרגל.
מי שמת לו אחד מקרוביו שהוא חייב להתאבל עליו ,כל יום המיתה הוא נקרא אונן מהתורה ואסור
לו לאכול בקודשים .בלילה לאחר יום המיתה ,הוא אונן מדרבנן ,וגזרו חכמים שגם אז לא יאכל
קודשים.
ישנם אנשים טמאים שאחר שטבלו והעריב שמשם ,עדיין חייבים הם להביא קרבן למחרת .כגון :זב
או מצורע לאחר שטבלו ,צריכים הם להביא למחרת קרבן לכפרה .אנשים אלה נקראים מחוסרי
כפרה גם לאחר הטבילה והערב שמש ,קודם שהביאו את קרבנם.
הוא הזמן שבו דורכים ענבים בגת.
הוא הזמן שבו עוצרים את הזיתים בבית הבד.
משנה א :חומרות שיש בקודשים ואין בתרומה
חֹמֶ ר בַּ קּדֶ שׁ ִמבַּ ְתּרוּמָ ה:
ֶשׁמַּ ְטבִּ ילִ ין כֵּלִ ים בְּ תוֹ� כֵּלִ ים ל ְַתּרוּמָ ה ,אֲ בָ ל לא לַקּדֶ שׁ.
אֲ חו ַֹריִם וְ תוֹ� וּבֵ ית הַ ְצּבִ יטָ ה -בַּ ְתּרוּמָ ה ,אֲ בָ ל לא בַּ קּדֶ שׁ.
הַ נּו ֵֹשא אֶ ת הַ ִמּ ְד ָרס -נו ֵֹשא אֶ ת הַ ְתּרוּמָ ה ,אֲ בָ ל לא אֶ ת הַ קּדֶ שׁ.
בִּ גְ דֵ י אוֹכְ לֵי ְתרוּמָ ה ִמ ְד ָרס לַקּדֶ שׁ.
וּמ ַנגֵּב וּמַ ְטבִּ יל וְ אַחַ ר כָּ � קו ֵֹשׁר ,וּבַ ְתּרוּמָ ה קו ֵֹשׁר וְ אַחַ ר כָּ � מַ ְטבִּ יל.
לא כְּ ִמ ַדּת הַ קּדֶ שׁ ִמ ַדּת הַ ְתּרוּמָ הֶ ,שׁבַּ קּדֶ ש מַ ִתּיר ְ
1הטבלת כלי בתוך כלי אחר ,מכשירה אותו לשימוש בתרומה ,אך לא לשימוש בקודשים.
2אחד מחלקי הכלי הבאים ,כשהוא נטמא בטומאה דרבנן:
• אחורי הכלי כשיש לו בית קיבול.
• חלל הפנימי של הכלי.
• בית האחיזה של הכלי )שקע בדופן האחורית של הכלי ,או בידית הנשיאה של הכלי(.
לא מטמא את שאר הכלי.
2.1לגבי תרומה:
מטמא את כל הכלי.
2.2לגבי קודשים:
3הנושא את המדרס )כלי שהזב טימא אותו בטומאת מדרס(:
3.1יכול לשאת גם תרומה מבלי לנגוע בה )כגון בתוך כלי חרס(.
3.2אינו יכול לשאת קודשים )אפילו בלי שיגע בהם(.
4בגדי אוכלי תרומה ,מטמאים טומאת מדרס את האוכלים קודשים.
5הטבלת בגד שיש בו קשר או שהוא לח:
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת חגיגהdoc.
עמוד 5מתוך 7
————זאב לבנוני
בס"ד
מסכת חגיגה
5.1בקודשים ,חייב לפתוח את הקשר וכן לנגב את הבגד ,לפני הטבלתו.
5.2בתרומה ,אין צורם להתיר את הקשר ויכול אף לקשור ואח"כ להטביל.
|
משנה ב:
המשך חומרות שיש בקודשים ואין בתרומה
כֵּלִ ים הַ נִּגְ מָ ִרין בְּ טַ ה ֲָרהְ ,צ ִריכִ ין ְטבִ ילָה לַקּדֶ שׁ ,אֲ בָ ל לא ל ְַתּרוּמָ ה.
הַ כְּ לִ י ְמצָ ֵרף מַ ה ֶשּׁבְּ תוֹכ ֹו לַקּדֶ שׁ ,אֲ בָ ל לא ל ְַתּרוּמָ ה.
ישׁי בַּ ְתּרוּמָ ה.
הָ ְרבִ יעִ י בַּ קּדֶ שׁ פָּ סוּל ,וְ הַ ְשּׁלִ ִ
וּבַ ְתּרוּמָ הִ :אם נ ְִטמֵ את אַחַ ת ִמיּ ָָדיוֲ ,חבֶ ְרתָּ הּ ְטהו ָֹרה.
וּבַ קּדֶ שׁ ,מַ ְטבִּ יל ְשׁתֵּ יהֶ ןֶ .שׁהַ יָּד ְמטַ מָּ א אֶ ת ֲחבֶ ְרתָּ הּ בַּ קּדֶ שׁ ,אֲ בָ ל לא בַּ ְתּרוּמָ ה.
1כלים שנזהר בהם האומן )שהוא גם חבר(שלא יטמאו לאחר שנגמרה מלאכתם :
1.1צריכים בכל זאת טבילה לשימוש בקודשים.
1.2אינם צריכים טבילה לשימוש בתרומה.
2אם יש בתוך הכלי מספר חתיכות של אוכל ונגעה טומאה באחת מהן:
2.1הכלי מצרף את כל החתיכות להיות כחתיכה אחת לגבי קודשים וכולם טמאות.
2.2הכלי אינו מצרפם לגבי תרומה .חתיכה אחת טמאה והשאר טהורות.
3בקודש ,יש דרגה של "רביעי לטומאה" .בתרומה ,יש רק "שלישי לטומאה".
4אם נטמאת יד אחת )בטומאה דרבנן(:
4.1לגבי תרומה ,השנייה עדיין טהורה.
4.2לגבי קודשים גם השנייה טמאה ,וצריך להטביל שתיהן.
משנה ג:
המשך חומרות שיש בקודשים ואין בתרומה
אוֹכְ לִ ין אכָ לִ ים נְגוּבִ ין בְּ י ַָדיִם ְמסֹאָבוֹת בַּ ְתּרוּמָ ה ,אֲ בָ ל לא בַּ קּדֶ שׁ.
פּוּרים ְצ ִריכִ ין טְ בִ ילָה לַקּדֶ שׁ ,אֲ בָ ל לא ל ְַתּרוּמָ ה.
וּמחֻ סַּ ר כִּ ִ
הָ א ֹונֵן ְ
1אכילת מאכלים יבשים בידיים טמאות:
1.1תרומה שלא הוכשרה לקבל טומאה )ע"י מים( ,מותר לאכלה בידיים טמאות.
1.2קודשים שלא הוכשרו לקבל טומאה ,אסור לאכלם בידיים טמאות.
2אונן )ראה מושגים( ,ומחוסר כיפורים )ראה מושגים(:
2.1חייבים בטבילה לאכילת קודשים )אונן אף לאחר סיום אנינותו ,ומחוסר כיפורים אף לאחר הבאת
קרבנותיו(
2.2אוכלים תרומה ללא טבילה.
משנה ד:
חומרות שיש בתרומה ואין בקודשים
חֹמֶ ר בַּ ְתּרוּמָ ה,
ֶשׁבִּ יהוּדָ ה ֶנאֱמָ נִים עַ ל טַ ה ֲַרת ַייִן ו ֶָשׁמֶ ן כָּ ל יְמוֹת הַ ָשּׁנָה,
וּבְ ָשׁעַ ת הַ גִּ תּוֹת וְ הַ בַּ ִדּים אַף עַ ל הַ ְתּרוּמָ ה.
עָ בְ רוּ הַ גִּ תּוֹת וְ הַ בַּ ִדּים וְ הֵ בִ יאוּ ל ֹו חָ בִ ית ֶשׁל ַייִן ֶשׁל ְתּרוּמָ ה,
לא יְקַ בְּ ֶלנָּה ִממֶּ נּו .אֲ בָ ל מַ נִּיחָ הּ לְ גַ ת הַ בָּ אָה.
וְ ִאם אָמַ ר לוִֹ :ה ְפ ַר ְשׁ ִתּי לְ תוֹכָ הּ ְרבִ יעִ ית קדֶ שׁ ֶ -נאֱמָ ן.
כַּ דֵּ י ַייִן וְ כַ דֵּ י ֶשׁמֶ ן הַ ְמדֻ מָּ עוֹת,
ֶנאֱמָ נִין ֲעלֵיהֶ ם בְּ ָשׁעַ ת הַ גִּ תּוֹת וְ הַ בַּ ִדּים ,וְ קדֶ ם לַגִּ תּוֹת ִשׁבְ עִ ים יוֹם.
1עמי הארץ ביהודה שאומרים ששמרו יין ושמן בטהרת קודשים:
1.1לגבי קודש :נאמנים כל השנה.
בשעת הגיתות והבדים )ראה מושגים( נאמנים ,ובשאר השנה אינם נאמנים.
1.2לגבי תרומה:
2עם הארץ שהביא לחבר כדי יין או שמן לאחר שעת הגיתות והבדים:
2.1לא יקבל ממנו.
2.2עם הארץ יכול לחזור ולהביאה בעונת הגיתות והבדים הבאה.
3חבית של עם הארץ שמעורב בה תרומה וקודש ,נאמן על הקודש וגם על התרומה כל השנה.
4כדי יין או שמן של עם הארץ ,שיש בהם טבל )שנחשב לתרומה וחולין שמעורבים יחד(,
בזמן הגיתות והבדים וכן עד 70יום קודם לכן ,הוא נאמן גם על טהרת הכדים.
משנה ה :קולה נוספת שיש בקודשים ואין בתרומה
ִמן הַ מּו ִֹדיעִ ית וְ לִ ְפנִיםֶ ,נאֱמָ נִין עַ ל כְּ לֵי חֶ ֶרסִ .מן הַ מּו ִֹדיעִ ית וְ לַחוּץ ,אֵ ין ֶנאֱמָ נִים.
כֵּיצַ ד? הַ קַּ ָדּר ֶשׁהוּא מ ֹוכֵר הַ ְקּדֵ רוֹת ,נִכְ נַס לִ ְפנִים ִמן הַ מּו ִֹדיעִ ית,
הוּא הַ קַּ ָדּר וְ הֵ ן הַ ְקּדֵ רוֹת וְ הֵ ן הַ לּו ְֹק ִחיםֶ ,נאֱמָ ן.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת חגיגהdoc.
עמוד 6מתוך 7
————זאב לבנוני
מסכת חגיגה
בס"ד
יָצָ א -אֵ ינ ֹו ֶנאֱמָ ן.
1קדר עם הארץ המביא כלי חרס קטנים ממודיעין ולפנים ,למקום שהוא בין מודיעין לירושלים:
נאמן לומר שהכלים טהורים לגבי קודש אבל אינו נאמן לגבי תרומה.
2התנאים הנדרשים כדי שיהיה קדר עם הארץ נאמן:
2.1הקדר עצמו מוכר את הקדרות שלו .אחר אינו נאמן על קדירותיו.
2.2רק על הקדירות שהביא עמו נאמן .אינו נאמן לצרף עמהן קדירות של קדר אחר.
2.3נאמן רק אצל הלקוחות שראו אותו מביא את הכלים.
3אם הקדר חזר עם כליו מן המודיעין ולחוץ והתרחק מירושלים ,אינו נאמן על כליו.
משנה ו:
מקרים שבהם עמי הארץ נאמנים לומר שלא טמאו את כליהם
הַ גַּ בָּ ִאין ֶשׁנִּכְ נְסוּ לְ תוֹ� הַ בַּ יִת,
וְ כֵן הַ גַּ נָּבִ ים ֶשׁהֶ ֱחזִירוּ אֶ ת הַ כֵּלִ ים,
ֶנאֱמָ נִין לוֹמַ ר :לא נָגַ עְ נוּ.
ירוּשׁ ַליִם ֶנאֱמָ נִין עַ ל הַ קּדֶ שׁ,
וּבִ ָ
וּבְ ָשׁעַ ת הָ ֶרגֶל אַף עַ ל הַ ְתּרוּמָ ה.
1גובי מיסים שנכנסו לבית לגבות משכון ,נאמנים לומר שנגעו רק במה שלקחו.
2גנבים שגנבו כלי חרס ,והחזירום ,נאמנים לומר שלא נגעו בחלל הפנימי של הכלים.
3נאמנותם של עמי הארץ בירושלים:
3.1נאמנים לומר על כלי חרס שהם טהורים לקודש.
3.2בשעת הרגל ,נאמנים גם לגבי תרומה.
משנה ז:
יין או עיסה של חנווני חבר שנגעו בהם עמי הארץ ברגל ונשתייר מהם לאחר הרגל
הַ פּוֹתֵ חַ אֶ ת חָ בִ ית ֹו וְ הַ מַּ ְת ִחיל בְּ עִ סָּ תוֹ ,עַ ל גַּ ב הָ ֶרגֶל,
ְהוּדה אוֹמֵ ר :יִגְ מר.
ַרבִּ י י ָ
ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִרים :לא יִגְ מר.
ִמ ֶשּׁעָ בַ ר הָ ֶרגֶל הָ יוּ מַ עֲבִ ִירין עַ ל טַ ה ֲַרת הָ ֲעז ָָרה.
עָ בַ ר הָ ֶרגֶל בְּ יוֹם ִשׁ ִשּׁי ,לא הָ יוּ מַ עֲבִ ִיריןִ ,מ ְפּנֵי כְּ בוֹד הַ ַשּׁבָּ ת.
ישׁיֶ ,שׁאֵ ין הַ כּ ֲהנִים ְפּנוּיִין.
ְהוּדה אוֹמֵ ר :אַף לא בְּ יוֹם ח ֲִמ ִ
ַרבִּ י י ָ
1רבי יהודה )ואין הלכה כמותו( :יכול לאחר הרגל למכור את הנותר בחזקת טהור.
2חכמים :אין להמשיך למכור את מה שנשתייר בחזקת טהור.
כותרת נוספת :טבילת כלי המקדש לאחר הרגל משום טומאת עמי הארץ שנגעו בהם ברגל
1לאחר הרגל מטבילים את כלי המקדש )מעבירים אותם ממקומם(.
2אם יו"ט אחרון היה ביום חמישי :היו מטבילים את הכלים רק ביום ראשון.
3אם יו"ט אחרון היה ביום רביעי:
3.1תנא קמא :מטבילים את הכלים ביום חמישי.
מטבילים את הכלים רק ביום ראשון.
3.2רבי יהודה )ואין הלכה כמותו(:
משנה ח :המשך באור הטבלת כלי המקדש לאחר הרגל
כֵּיצַ ד מַ עֲבִ ִירים עַ ל טַ ה ֲַרת הָ ֲעז ָָרה?
מַ ְטבִּ ילִ ין אֶ ת הַ כֵּלִ ים ֶשׁהָ יוּ בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ,
וּתטַ ְמּאוּהוּ.
וְ או ְֹמ ִרין לָהֶ םִ :ה ָזּהֲרוּ ֶשׁלּא ִתּגְּ עוּ בַּ שֻּׁ לְ חָ ן )וּבַ ְמּנו ָֹרה( ְ
ישׁיםֶ ,שׁ ִאם נ ְִט ְמאוּ הָ ִראשׁ ֹונִים יָבִ יאוּ ְשׁ ִניִּים ַתּ ְחתֵּ יהֶ ן.
וּשׁלִ ִ
כָּ ל הַ כֵּלִ ים ֶשׁהָ יוּ בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ ,יֵשׁ לָהֶ ם ְשׁ ִניִּים ְ
כָּ ל הַ כֵּלִ ים ֶשׁהָ יוּ בַּ ִמּ ְק ָדּשׁ ְטעוּנִין טְ בִ ילָה,
וּמזְבַּ ח הַ ְנּח ֶֹשׁתִ ,מ ְפּנֵי ֶשׁהֵ ן כַּ קַּ ְרקַ ע; ִדּבְ ֵרי ַרבִּ י אֱלִ יעֶ זֶר.
חוּץ ִמ ִמּזְבַּ ח הַ זָּהָ ב ִ
ַוחֲכָ ִמים או ְֹמ ִריםִ :מ ְפּנֵי ֶשׁהֵ ן ְמצֻ ִפּין.
1לאחר הרגל היו מטבילים את כל הכלים שבמקדש.
2בשעת הרגל היו מזהירים את הכהנים עמי הארץ ,שלא לנגוע בשולחן.
3לכל כלי במקדש היו עוד אחד או שנים נוספים כרזרבה.
4כל כלי המקדש טעונים טבילה לאחר הרגל.
5לגבי מזבח הזהב ומזבח הנחושת:
6רבי אליעזר :לא היו מטבילים אותם כיון שהם נחשבים כקרקע.
7חכמים :המזבחות היו מצופים זהב ונחושת ולכן:
7.1פרוש אחד :הטבילו אותם בגלל הציפוי.
7.2פרוש אחר :הציפוי בטל לגביהם ולא הטבילו אותם.
————————————————————————————————————————————–:Eארכיוןזמנילבנון -חוזר ושונהמסכת חגיגהdoc.
עמוד 7מתוך 7
————זאב לבנוני