הריון בסיכון גבוה – מדריך הלכתי רפואי

מרץ 19, 2019 · מאת הרב גבריאל גולדמן והרב מנחם בורשטיין · צהר מא - התשע"ז · פיזיולוגיה

‫יאופר יתכלה ךירדמ ‪ -‬הובג ןוכיסב ןוירה‬

‫הרב גבריאל גולדמן‬
‫והרב מנחם בורשטין‬

‫הריון בסיכון גבוה ‪ -‬מדריך‬
‫∗‬
‫הלכתי רפואי‬
‫‪ ‬הקדמה — הגדרות וגורמי סיכון ‪‬‬
‫הסתכנות לאישה ולעובר‪ :‬הסתכנות כדי‬
‫להרות; טיפול לצורך העובר שעלול לסכן‬
‫את האם ‪ ‬שמירת הריון‪ :‬הלכות ‪ ‬מחלה‬
‫ממארת במהלך הריון‪ :‬מחלה ממארת‬
‫— הדרכה רפואית ראשונית; הלכות ‪‬‬
‫יחסי אישות בהריון‪ :‬מבוא רפואי; הלכות‬
‫‪ ‬חילול שבת להצלת העובר ולהצלת‬
‫המעוברת‪ :‬עקרונות הלכתיים; פרטי‬
‫הלכות ‪ ‬הריון רב־עוברי והפחתת עוברים‪:‬‬
‫רקע רפואי; עקרונות הלכתיים; הלכות‬

‫∗‬

‫מאמר זה הנו עיבוד מקוצר של פרק מתוך ספר פוע"ה‪ ,‬כרך ג‪ ,‬שעתיד להתפרסם אי"ה בעוד כשנה‪ ,‬ובו‬
‫יובא רקע רפואי מפורט שאין כאן המקום להביאו‪ .‬אנו מבקשים להודות לד"ר שרון מסלוביץ' — מומחה‬
‫במיילדות וגינקולוגיה‪ ,‬מנהל מחלקת מיון נשים ויולדות ורופא להריון בסיכון גבוה בבית החולים "ליס"‬
‫ליולדות שבמרכז הרפואי "סוראסקי" (איכילוב) — על שעיין בטיוטת הפרק ועל הערותיו‪ ,‬ששולבו‬
‫במאמר‪ .‬וכן לפרופ' שמחה יגל‪ ,‬מנהל האגף למיילדות וגינקולוגיה במרכזים הרפואיים "הדסה"‪ ,‬ולד"ר‬
‫חגית דאום‪ ,‬רופאת נשים במחלקת נשים ויולדות בבית החולים "הדסה" הר הצופים‪ ,‬על שקראו גם הם‬
‫את הפרק ועל הערותיהם‪ ,‬שאף הן שולבו במאמר‪.‬‬
‫המאמר נכתב בשיתוף מלא עם הרב אריה כץ‪ ,‬רב משיב במכון פוע"ה‪ ,‬המשמש גם עורך משנה של ספר‬
‫פוע"ה‪.‬‬
‫הערת העורך‪ :‬ראוי להעיר הערה כללית וחשובה‪ ,‬המובאת על ידי העורכים בתחילת כל כרך של ספר‬
‫פוע"ה‪ ,‬ונכונה גם ביחס למאמר זה‪" :‬ענייני הרפואה והעצות הבריאותיות השונות המופיעים בספר זה‬
‫הם בבחינת מידע והכוונה כללית בלבד‪ ,‬ואין לראות בהם תחליף להדרכה רפואית ומקצועית אישית‪.‬‬
‫כך גם לגבי פסקי ההלכה הכתובים בספר‪ ,‬שהם מידע והכוונה כללית בלבד‪ ,‬ואינם תחליף לפסיקה‬
‫הלכתית אישית‪ .‬כמו כן‪ ,‬המידע המשפטי המובא בספר מהווה מידע כללי בלבד ואינו תחליף למידע‬
‫משפטי מקצועי ומוסמך"‪.‬‬

‫‪137‬‬

‫צהר מא התשע"ז ‪ ‬ןיטשרוב םחנמ ברהו ןמדלוג לאירבג ברה‬

‫‪1‬‬

‫הקדמה ‪ -‬הגדרות וגורמי סיכון‬

‫הגדרה — הריון בסיכון גבוה הוא הריון שיש בו חשד לסיכון יתר לאישה‪ ,‬לעובר או‬
‫לשניהם‪.‬‬
‫הגורמים להריון בסיכון גבוה קשורים לעתים לעברה הרפואי של האישה‪ ,‬לגורמי סיכון‬
‫במשפחה‪ ,‬לקרבת משפחה בין בני הזוג או לגורמי סיכון סביבתיים‪ .‬לפעמים מתפתחים‬
‫גורמי סיכון במהלך ההריון ללא קשר לגורמי הסיכון הידועים מראש או לרקע האישי‬
‫של המשפחה‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫להלן דוגמאות למצבים של האישה שעלולים לגרום הריון בסיכון גבוה‪:‬‬
‫‪ .1‬גיל האישה ההרה — מתחת לגיל ‪ 17‬או מעל לגיל ‪.40‬‬

‫‪ .2‬מחלות אימהיות כרוניות‪ ,‬כגון סוכרת; יתר לחץ דם; מחלת הנפילה (כפיון‪ ,‬אפילפסיה‬
‫[‪ ;)]Epilepsy‬מחלות לב; מחלת כליות כרונית; מחלת ריאות כרונית; הפרעות‬
‫אנדוקריניות (הורמונליות); טרשת נפוצה; הפרעות המטולוגיות‪ ,‬כגון קרישיות יתר‬
‫בדם; נשאות של איידס; מחלת נפש; התמכרות לסמים או לאלכוהול; אישה לאחר‬
‫‪3‬‬
‫השתלת אבר; תת־משקל קיצוני או עודף משקל קיצוני (‪ BMI<18‬או ‪.)BMI>30‬‬
‫‪ .3‬היסטוריה מיילדותית או גינקולוגית‪ ,‬כגון אישה שהפילה בעבר הפלות חוזרות;‪ 4‬מות‬
‫עובר תוך רחמי; לידת פג; הריון בעבר עם סוכרת הריונית או רעלת הריון או טרום‬
‫רעלת הריון; ניתוחים קיסריים בעבר;‪ 5‬ליקוי במבנה הרחם‪.‬‬
‫‪ .4‬מצבי סיכון המתפתחים או מתגלים במהלך הריון‪ ,‬כגון הריון רב־עוברי; אישה שנחשפה‬
‫למחלה זיהומית חריפה העלולה לפגוע בעובר; רעלת הריון בדרגה בינונית ומעלה;‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬
‫‪3‬‬

‫‪4‬‬
‫‪5‬‬

‫להבנת הרקע הרפואי ודרכי הטיפול‪ ,‬ראה‪ :‬מרים סטופרד הריון מושלם (התשנ"ז)‪ ,‬עמ' ‪;201-196‬‬
‫הרב ברוך פינקלשטיין ומיכל פינקלשטיין בשעה טובה (התשס"ב)‪ ,‬נספח א‪" :‬אותות אזהרה בתקופת‬
‫ההריון"‪ ,‬עמ' ‪" ;263‬הריון בסיכון גבוה" אתר משרד הבריאות (‪.)www.health.gov.il‬‬
‫בכתיבת הרשימה נעזרנו בד"ר שרון מסלוביץ'‪.‬‬
‫הנוסחה לחישוב משקל תקין ביחס לגובה באמצעות מדד מסת גוף (‪ )BMI — Body Mass Index‬היא‪:‬‬
‫חילוק משקל האדם בריבוע גובהו‪ .‬מדד מסת גוף תקין הוא בין ‪ 18.5‬ל־‪ ;25‬מדד מסת גוף מתחת ל־‪18.5‬‬
‫נחשב תת־משקל‪ ,‬מעל ‪ 25‬נחשב משקל עודף‪ ,‬ומעל ‪ 30‬נחשב השמנת יתר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לאישה שגובהה‬
‫‪ 160‬ס"מ ומשקלה ‪ 60‬ק"ג‪ ,‬יש מדד מסת גוף ‪ ,23.4‬והוא נחשב תקין‪ .‬אם היא שוקלת ‪ 65‬ק"ג‪ ,‬מדד מסת‬
‫הגוף שלה הוא ‪ ,25.4‬כלומר יש לה מעט משקל עודף‪ .‬אם היא שוקלת ‪ 80‬ק"ג‪ ,‬מדד מסת הגוף שלה‬
‫הוא ‪ ,31.2‬ונחשב השמנת יתר‪.‬‬
‫הערת ד"ר שרון מסלוביץ'‪ :‬כלומר‪ ,‬שלוש הפלות טבעיות לפני השבוע ה־‪ ,12‬או שתי הפלות טבעיות‬
‫שלפחות אחת מהן אחרי השבוע ה־‪ ,12‬או הפלה טבעית אחת אחרי השבוע ה־‪.16‬‬
‫הערת ד"ר שרון מסלוביץ'‪ :‬שני ניתוחים בחתך גבוה בגוף הרחם או שלושה ניתוחים בחתך נמוך בגובה‬
‫צוואר הרחם‪.‬‬

‫‪138‬‬

‫יאופר יתכלה ךירדמ ‪ -‬הובג ןוכיסב ןוירה‬

‫סוכרת הריונית; ִשליית פתח; אי־ספיקת צוואר הרחם; אי־ספיקת ִשליה; סיכון מוגבר‬
‫לעובר בעל מום; האטה בגדילה תוך רחמית (‪.)IUGR‬‬
‫מעקב הריון — אישה בהריון בסיכון גבוה תעבור בדרך כלל בדיקות מעקב קפדניות יותר‬
‫מאישה שהריונה אינו בסיכון גבוה‪ .‬גם הריון בסיכון נמוך יכול להפוך להריון בסיכון‬
‫גבוה‪ ,‬ולכן יש חשיבות במעקב הריון מסודר בכל הריון‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫הסתכנות לאישה ולעובר‬
‫הסתכנות כדי להרות‬

‫א‪ .‬אישה שהריון עלול לסכן את חייה‪ ,‬כגון שאינה בריאה‪ ,‬פטורה מלהיכנס להריון‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫הואיל וחשש פיקוח נפש דוחה מצוות אחרות‪.‬‬
‫ב‪ .‬ככלל‪ ,‬אסור לאישה להסתכן ולהרות בניגוד להוראות רופא‪ ,‬ואין לבסס אי־ציות‬
‫לרופא על סמך מקרים בודדים שבהם הרתה אישה בניגוד להוראות רופא ולא קרה‬
‫לה כל רע‪ 8.‬יש מי שכתב שאם אין לאישה ילדים‪ ,‬והיא רוצה להרות בכל מחיר כדי‬
‫שיהיה לה שם ושארית בארץ‪ ,‬וטוענת שללא ילד אין משמעות לחייה — מותר לה‬
‫להסתכן‪ ,‬כיוון שלדעתו יש איסור להסתכן רק אם לדעת הרופאים אין לה סיכוי‬
‫לחיות אם תיכנס להריון או שהסיכויים שלה לחיות קלושים מאוד‪ 9.‬ויש שהתירו‬
‫‪10‬‬
‫להסתכן במצב כזה אם יש צורך גדול מאוד והסיכון מועט‪.‬‬

‫‪ 6‬פרק נט בכרך השלישי בספר פוע"ה יוקדש לנושא "צומות בהריון"‪ ,‬ופרק ס יוקדש ל"בדיקות בהריון"‪.‬‬
‫‪ 7‬וראה שו"ת ציץ אליעזר‪ ,‬חלק ט‪ ,‬סימן נא‪ ,‬שער ב (הובא גם אצל הרב אברהם שטיינברג הלכות רופאים‬
‫ורפואה‪ ,‬התשל"ח‪ ,‬עמ' קמג‪ ,‬הלכה לח)‪ ,‬שאין הבעל רשאי לעכב את השימוש באמצעי מניעה אם‬
‫נשקפת סכנה לחיי האישה‪.‬‬
‫‪ 8‬שו"ת ציץ אליעזר‪ ,‬שם‪ .‬יש לציין שלעתים הרופאים מחמירים בדבריהם לא על סמך עובדות רפואיות‬
‫מבוססות אלא מחשש לתביעות משפטיות ולכן חששותיהם מוגזמים‪ .‬לפיכך כדאי לקבל חוות דעת‬
‫מכמה רופאים מומחים ונאמנים למסורת‪ .‬ברור שאם האישה כבר הסתכנה בעבר בהריונות או‬
‫שמחלתה גלויה וידועה‪ ,‬יש להתחשב בכך‪.‬‬
‫‪ 9‬הרב משה שטרנבוך‪ ,‬שו"ת תשובות והנהגות‪ ,‬חלק א‪ ,‬סימן תתפה‪ .‬טעמו‪ :‬הסתכנות כזו אינה נובעת‬
‫מזלזול ואי־הכרה בערך החיים‪ ,‬אלא דווקא מתוך הרצון להוסיף חיים לעולם ומתוך ההכרה שאם אינה‬
‫יכולה להוליד ילדים‪ ,‬חייה אינם חיים‪.‬‬
‫‪ 10‬הרב יצחק זילברשטיין שיעורי תורה לרופאים (התשע"ב)‪ ,‬חלק ד‪ ,‬סימן ריט‪ ,‬בשם הרב יוסף שלום‬
‫אלישיב; הרב אליהו בקשי־דורון "האם מותר לאשה להסתכן ללדת ילדים?" ברכה לאברהם ‪( 297‬הרב‬
‫יצחק שטיינברג עורך‪ ,‬התשס"ח)‪ .‬במקרה שנדון שם היה חשש לגירושין עקב חוסר האפשרות של‬
‫האישה ללדת‪ ,‬והרב הוסיף שם שאם הסיכון יותר מ־‪ ,50%‬אסור לה להרות לפי שמתחייבת בנפשה‪.‬‬
‫וראה שיעורי תורה לרופאים‪ ,‬שם‪ ,‬סימן רכג‪ ,‬שהתיר לאישה להרות למרות שהריון עלול לסכן אותה‬
‫עד כדי ספק פיקוח נפש‪ ,‬על סמך דברי שו"ת בנין ציון‪ ,‬סימן קלז‪ ,‬שדן במקרה שבו אישה הסתכנה‬
‫רבות בכל פעם שילדה‪ ,‬והרופאים הזהירוה שלא תשמש יותר עם בעלה שמא תתעבר ותמות‪ ,‬והתיר‬
‫לה לשמש כיוון שבשעת התשמיש עדיין אין פיקוח נפש ורק יש לחוש לסכנה שעלולה לבוא לאחר זמן‪,‬‬

‫‪139‬‬

‫צהר מא התשע"ז ‪ ‬ןיטשרוב םחנמ ברהו ןמדלוג לאירבג ברה‬

‫ג‪ .‬אישה שיש לה ילדים רבים‪ ,‬אסור לה להסתכן בהריון אפילו אם הסיכון קל‪ ,‬מפני‬
‫שאם תמות חבה לאחרים‪ ,‬לילדיה שלה‪ 11.‬ויש מי שכתב שייתכן שמותר לה להסתכן‬
‫‪12‬‬
‫קצת כדי ללדת ילד נוסף‪ ,‬ושתשאל שאלת חכם‪.‬‬
‫ד‪ .‬למעשה‪ ,‬יש לאסור על אישה להרות אם הריון או לידה עלולים לסכן אותה‪ ,‬אלא‬
‫אם כן שני רופאים מומחים הסכימו לאפשר לה להרות והם מוכנים ללוותה במהלך‬
‫‪13‬‬
‫ההריון והלידה‪.‬‬

‫טיפול לצורך העובר שעלול לסכן את האם‬
‫ה‪ .‬מעוברת אינה חייבת לסכן את עצמה כדי להציל את עוברה‪ .‬גם לדעות הפוסקים‬
‫שאדם חייב להכניס את עצמו לסיכון מועט כדי להציל את חיי חברו‪ 14,‬אין אדם חייב‬
‫להכניס את עצמו אפילו לסיכון מועט כדי להציל עובר‪ 15.‬ויש מי שהורה שאם מדובר‬
‫בסיכון מועט‪ ,‬וההצלה לעובר היא ודאית‪ ,‬המעוברת מחויבת להסתכן כדי להציל‬
‫‪16‬‬
‫אותו‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬

‫‪15‬‬

‫‪16‬‬

‫ובמקרה כזה הולכים אחר הרוב שלא תמות‪ .‬והוא הוסיף טעם נוסף להיתר — מדין ספק ספקא‪ :‬שמא‬
‫לא תתעבר‪ ,‬ואם תתעבר‪ ,‬שמא תינצל‪ .‬דוגמאות נוספות למקרים שהאישה יכולה להסתכן בהם בכניסה‬
‫להריון מובאות בשיעורי תורה לרופאים‪ ,‬שם‪ ,‬סימן רכ וסימן רכב‪ ,‬והוסיף (שם‪ ,‬סימן רכב) שאם מותר‬
‫לאישה להרות‪ ,‬מותר גם לרופא לתת לה הורמונים כדי לסייע לה בכך‪.‬‬
‫הרב יצחק זילברשטיין סיכם (שיעורי תורה לרופאים‪ ,‬שם‪ ,‬סימן ריט) מה יהיה הדין (לפי רמת הסיכון)‬
‫כשיש חשש לדיכאון במניעת ההריון והצורך בו מוגדר כצורך גדול (למשל אם אין עדיין ילדים)‪ :‬א‪.‬‬
‫יותר מ־‪ 50%‬סיכון — אסור להרות; ב‪ .‬אם הסיכון מועט — ודאי שיש מקום להתיר הריון; ג‪ .‬בין שתי‬
‫רמות סיכון אלו — פעמים יש להתיר ופעמים יש לאסור‪.‬‬
‫הוראה בעל פה של הרב יעקב אריאל בפגישתו עם רבני מכון פוע"ה (י"ז בכסלו התשס"ב)‪ .‬ההוראה‬
‫המקורית של הרב הייתה לאישה שיש לה שבעה ילדים‪ ,‬והוא פסק שאסור לה להסתכן אפילו אם יש‬
‫רק ‪ 5%‬סיכון חיים‪ ,‬אף על פי שככלל מותר לאישה להרות גם אם יש בכך סיכון מסוים‪.‬‬
‫הרב יצחק זילברשטיין תורת היולדת (התשמ"ג)‪ ,‬פרק ס‪ ,‬סעיף ג‪ .‬וכעין זה בשיעורי תורה לרופאים‬
‫(לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)10‬חלק ב‪ ,‬סימן קיג‪.‬‬
‫הוראה בעל פה של הרב מרדכי אליהו לרב מנחם בורשטין‪.‬‬
‫ראה‪ :‬בית יוסף‪ ,‬חושן משפט‪ ,‬סימן תכו; סמ"ע‪ ,‬שם‪ ,‬ס"ק ב; פתחי תשובה‪ ,‬שם‪ ,‬ס"ק ב‪ .‬סיכום והרחבה‬
‫מובאים אצל הרב אברהם סופר נשמת אברהם (מהדורה שנייה מורחבת‪ ,‬התשס"ז)‪ ,‬חלק ד‪ ,‬חושן משפט‪,‬‬
‫סימן תכו‪ ,‬עמ' רי‪-‬רכ; שיעורי תורה לרופאים (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)10‬חלק ב‪ ,‬סימן קיד; הרב אברהם פרי כי תצא‬
‫למלחמה (התשע"ה)‪ ,‬עמ' ‪.190-185‬‬
‫הרב שלמה זלמן אויערבך‪ ,‬דבריו הובאו אצל הרב יהושע ישעיה נויבירט שמירת שבת כהלכתה‬
‫(מהדורה שלישית‪ ,‬מתוקנת ומורחבת‪ ,‬התש"ע)‪ ,‬פרק לו‪ ,‬הע' ד; נשמת אברהם (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)14‬חלק א‪,‬‬
‫אורח חיים‪ ,‬סימן של‪ ,‬עמ' תקיג; שיעורי תורה לרופאים (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)10‬חלק ב‪ ,‬סימן רכא‪ .‬הוא למד‬
‫מהרמב"ם (משנה תורה‪ ,‬אישות‪ ,‬פרק כא‪ ,‬הלכה יא) שאם אינה חייבת לצער עצמה ממאכל‪ ,‬קל וחומר‬
‫שאינה חייבת להסתכן‪ .‬וניתן להוסיף על דבריו‪ ,‬שאם כך במניקה‪ ,‬קל וחומר במעוברת‪.‬‬
‫הרב יצחק זילברשטיין בשם הרב יוסף שלום אלישיב‪ .‬דבריו הובאו בנשמת אברהם (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)15‬עמ'‬
‫תקיב‪.‬‬

‫‪140‬‬

‫יאופר יתכלה ךירדמ ‪ -‬הובג ןוכיסב ןוירה‬

‫ו‪ .‬מותר למעוברת להיכנס לסיכון מועט כדי להציל את עוברה‪ ,‬אולם אין לה להסתכן‬
‫‪17‬‬
‫סיכון גדול כדי להצילו‪.‬‬
‫ז‪ .‬מעוברת מחוסרת הכרה שמצבה מידרדר ונראה שאין סיכוי להציל את חייה‪ ,‬מבחינה‬
‫עקרונית אסור לנתחה כדי להציל את עוברה‪ ,‬ואפילו אם הסכימה לכך מראש אין‬
‫בהסכמתה ממש‪ .‬כיוון שחייה קודמים לחיי העובר‪ ,‬אסור להציל את העובר על ידי‬
‫סיכון או קיצור חיי האם‪ 18.‬למעשה‪ ,‬אם השארת המצב כפי שהוא עלולה לסכן את‬
‫‪19‬‬
‫האם‪ ,‬מותר לנתחה לצורכה וממילא גם לנסות ולהציל את העובר‪.‬‬
‫‪20‬‬

‫שמירת הריון‬

‫פעמים רבות רופא קובע שהמשך שגרת החיים היום־יומית של אישה מעוברת עלול‬
‫למנוע מהעובר את האפשרות להתפתח כראוי‪ ,‬ועלול אף לגרום להפסקת ההריון‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬לרופאים יש נטייה להורות לאישה לשכב במיטה בכל מקרה של דמם בתחילת‬
‫ההריון‪ .‬נשים רבות נשמעות להוראת הרופא ונכנסות למצב שנקרא "שמירת הריון"‪,‬‬
‫התובע מהן לעתים להפסיק לעבוד מחוץ לבית‪ ,‬להפחית את העבודה בבית‪ ,‬לשכב זמן‬
‫רב במיטה‪ ,‬להפחית או אף להפסיק את הטיפול בילדיה ובמשפחתה וכדומה‪.‬‬
‫ברור ששמירת הריון אינה פעולה פשוטה כלל‪ ,‬מכמה וכמה בחינות‪ .‬ראשית‪ ,‬היא‬
‫דורשת הקרבה רבה מצד האישה ומצד משפחתה‪ .‬מבחינה בריאותית שכיבה ממושכת‬
‫עלולה לגרום תופעות לוואי שליליות לאישה‪ .‬מלבד הקושי הרב ששמירת הריון גורמת‬
‫לאישה ולמשפחתה‪ ,‬ההגבלות המרובות שגורם ההריון ה"שמור" לאישה ולמשפחתה‬
‫עלולות לצמצם את מספר הילדים שייוולדו לבני הזוג‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬יש להתחשב גם‬
‫בבעיות הפרנסה ששמירת ההריון גורמת לאישה ולמשפחתה‪ 21,‬וכן את ההשלכות‬
‫הכלכליות הציבוריות על המשק מכך שנשים צעירות ועובדות פורשות מעבודתן למשך‬
‫תקופות ארוכות‪ .‬לכן יש לבחון את התועלת שבשמירת ההריון לאור השלכותיה השונות‬

‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬

‫‪20‬‬
‫‪21‬‬

‫שיעורי תורה לרופאים (לעיל‪ ,‬הע' ‪ .)15‬כך גם מוכח מדברי הרב שלמה זלמן אויערבך‪ ,‬המובאים‬
‫בשמירת שבת כהלכתה (לעיל‪ ,‬הע' ‪.)15‬‬
‫ראה רמ"א‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬סימן של‪ ,‬סעיף ה‪.‬‬
‫שיעורי תורה לרופאים (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)10‬חלק ד‪ ,‬סימן רלג; הובא גם בבשבילי הרפואה ז (התשמ"ה)‪ ,‬עמ'‬
‫צט‪-‬קו‪ .‬וראה שם שכתב שאם הזיהום פגע בקרום המוח והאישה נחשבת טרפה וגם נוטה למות‪ ,‬מותר‬
‫לפי שיטות מסוימות לנתחה‪ ,‬וצריך עיון למעשה‪.‬‬
‫בכתיבת הפרק על שמירת ההריון וההלכות הקשורות לה נעזרנו במאמרו של הרב יצחק רונס "חובת‬
‫האשה בשמירת הריון" תחומין כד ‪( 228‬התשס"ד)‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי משלם במצבים מסוימים קצבה לאישה הנעדרת מעבודתה עקב צורך‬
‫בשמירת הריון‪ .‬לפרטים מדויקים אפשר לפנות למוסד לביטוח לאומי‪.‬‬

‫‪141‬‬

‫צהר מא התשע"ז ‪ ‬ןיטשרוב םחנמ ברהו ןמדלוג לאירבג ברה‬

‫שהוזכרו לעיל‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לבחון באופן פרטני את הסוגים השונים של שמירת הריון‬
‫‪22‬‬
‫המוצעים לנשים על יתרונותיהם וחסרונותיהם‪.‬‬
‫ההוראות הרפואיות‪ 23‬המקובלות לשמירת הריון הן‪:‬‬
‫‪ .1‬לידה מוקדמת בעבר‪.‬‬
‫‪ .2‬מחלות אימהיות — יתר לחץ דם; רעלת הריון‪ ,‬עם או בלי בצקת; מחלות לב או מחלות‬
‫במערכת הנשימה‪.‬‬
‫‪ .3‬סיבות ִשלייתיות — דמם בשליש השני או השלישי להריון בעקבות היפרדות ִשליה או‬
‫ִשליית פתח‪.‬‬
‫‪ .4‬סיבות עובריות — הריון רב־עוברי או פיגור בגדילה תוך רחמית‪.‬‬
‫ההוראה הרפואית לאישה הנדרשת לשמירת הריון עשויה להיות אחת מן ההוראות‬
‫האלה‪ :‬שכיבה מוחלטת בבית חולים; שכיבה מוחלטת בבית; הגבלה על רמת הפעילות‬
‫הגופנית בבית; הגבלות על עומס העבודה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש פרוטוקולים המשלבים עם‬
‫שמירת ההריון גם טיפולים תרופתיים‪.‬‬
‫במקרים של חשש להפלה‪ ,‬ההמלצות הטיפוליות כללו את ההוראות הבאות‪ :‬הימנעות‬
‫ממתן פרוגסטרון; מנוחה סבירה; פעילות גופנית בינונית מבוקרת (שחייה‪ ,‬הליכה‪,‬‬
‫התעמלות); המשך עבודה באופן מבוקר;‪ 24‬הימנעות מיחסי אישות;‪ 25‬מניע פסיכולוגי‬
‫— עידוד לאישה שיש לה סיכוי סביר להמשיך את ההריון באופן תקין; קשר רציף עם‬
‫הרופא המטפל‪.‬‬
‫מחקרים שונים בדקו את יעילותה של שמירת הריון‪ .‬כמה מהם לא מצאו בה תועלת‪,‬‬
‫והמסקנה של חלק מהם הייתה שהשימוש הנרחב בהמלצה לשמירת הריון לא היה‬
‫מוצדק‪ ,‬וגרם לעלות גבוהה ללא הוכחת תועלת‪ 26.‬תוצאות מחקרים אחרים הראו שאף‬

‫‪22‬‬

‫‪23‬‬
‫‪24‬‬

‫‪25‬‬
‫‪26‬‬

‫הערת ד"ר שרון מסלוביץ'‪ :‬ברוב רובם של המקרים אין כל תועלת בשמירת הריון ואין לה כל יתרון‬
‫מוכח‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬שמירת הריון גורמת גם דיכאון‪ ,‬דילול שרירי גפיים‪ ,‬הפחתת נפח הריאה וקושי רב‬
‫בתפקוד לאחר הלידה‪.‬‬
‫הנתונים הרפואיים נלקחו ממאמרם של חנה קטן והרב יואל קטן "שמירת הריון — היבטים רפואיים‬
‫והלכתיים" ספר אסיא יג ‪( 371‬התש"ע) [=אסיא עג‪-‬עד ‪( 118‬ניסן התשס"ד)]‪.‬‬
‫מחקרים הראו שעבודה כשלעצמה כנראה אינה משפיעה על מהלך ההריון ולא על תוצאותיו‪ ,‬אולם‬
‫עבודה מאומצת גורמת סיכון מוגבר ללידה מוקדמת‪ ,‬ללידת יילודים שמשקלם נמוך ולרעלת הריון;‬
‫עבודה במשמרות מעלה את הסיכון להפלה וללידה מוקדמת; ומתח בעבודה מעלה את הסיכון לרעלת‬
‫הריון אך לא להפלות (על פי מאמרם של חנה קטן והרב יואל קטן [לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,]23‬עמ' ‪.)377‬‬
‫פירוט והרחבה מובאים בהמשך המאמר בפרק "יחסי אישות בהריון"‪.‬‬
‫‪ 1,432‬רופאי משפחה באנגליה התבקשו לענות על שאלונים לגבי טיפולים בדימום בהריון מוקדם‪.‬‬
‫‪ 96%‬מהם כתבו שבמקרים של דימום חזק כדאי לדרוש מהאישה לשכב‪ ,‬אך רק ‪ 17%‬מהם חשבו‬
‫שדרישה זו אכן חיונית‪ ,‬וכ־‪ 32%‬ענו שלדעתם השכיבה אינה משנה את תוצאות ההריון (על פי מאמרם‬

‫‪142‬‬

‫יאופר יתכלה ךירדמ ‪ -‬הובג ןוכיסב ןוירה‬

‫בהריונות של הפריה חוץ־גופית לא היה צורך במנוחה במיטה לאחר החזרת העוברים‪.‬‬
‫מחקר אחר בדק את השפעת שמירת ההריון על הבעל‪ ,‬והתברר בו שנגרמו בעיות רבות‬
‫בקשר בין בני הזוג‪ ,‬לעתים גם לטווח הארוך‪.‬‬
‫מסקנת החוקרים הייתה שבמקום המלצה על הגבלה ניכרת בפעילותה של האישה‬
‫והפסקת עבודתה מחוץ לבית ובבית‪ ,‬ראוי רק להמליץ להפסיק פעילות פיזית חריגה‬
‫בעבודה ובמקומות אחרים‪ ,‬ולהקפיד על תזונה ומנוחה מתאימות‪ .‬כך החשש מלידה‬
‫מוקדמת ומבעיות אחרות ירד במידה ניכרת מבלי לשנות את אורח חייה של האישה‬
‫ההרה ושל בני משפחתה‪.‬‬

‫הלכות‬
‫כתב הרמב"ם בהלכות דעות (משנה תורה‪ ,‬דעות‪ ,‬פרק ד‪ ,‬הלכה א)‪:‬‬
‫הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא‪ ,‬שהרי אי אפשר שיבין או‬
‫ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה‪ ,‬לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים‬
‫המאבדין את הגוף‪ ,‬ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים‪.‬‬
‫ובמקום אחר (שם‪ ,‬רוצח ושמירת הנפש‪ ,‬פרק יא‪ ,‬הלכה ה) כתב‪:‬‬
‫הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת נפשות וכל העובר עליהן ואמר‪:‬‬
‫"הריני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי בכך" או "איני מקפיד על כך" — מכין אותו‬
‫מכת מרדות‪.‬‬
‫א‪ .‬ככלל‪ ,‬אדם צריך לשמור את גופו מסכנות וממחלות‪ ,‬להנהיג את עצמו באופן הבריא‬
‫והבטוח ביותר שיוכל‪ ,‬ואסור לו להכניס את עצמו למצבים מסוכנים‪.‬‬

‫של חנה קטן והרב יואל קטן [לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,]23‬עמ' ‪ .)374‬ובהע' ‪ 8‬שם הוסיפו שיש נטייה לומר לנשים‬
‫בתחילת הריונן לשכב כדי "לשמור על ההריון"‪ ,‬בעיקר מסיבות פסיכולוגיות‪ ,‬על מנת שלא תרגשנה‬
‫ייסורי מצפון אם תפלנה אחר כך‪.‬‬
‫נחקרה גם קבוצה גדולה של נשים שלא הקפידו על הוראות הרופאים לצאת לשמירת הריון מסיבות‬
‫שונות — הצורך לטפל בבני הבית‪ ,‬חוסר תמיכה של המשפחה בהקפדה על שמירת ההריון‪ ,‬החשש‬
‫לאבד את מקום העבודה‪ ,‬אי־הנוחות בביצוע שמירת ההריון ועוד‪ .‬בסיום ההריון נצפו לקבוצה זו‬
‫תוצאות זהות לתוצאות קבוצת הבקרה שהקפידה על שמירת ההריון כפי שנתבקשה (שם)‪.‬‬

‫‪143‬‬

‫צהר מא התשע"ז ‪ ‬ןיטשרוב םחנמ ברהו ןמדלוג לאירבג ברה‬

‫‪27‬‬

‫ב‪ .‬בכלל זה‪ ,‬אישה מעוברת צריכה לשמור על עצמה‪ ,‬ובמידת האפשר גם על עוברה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬אישה חולת סוכרת צריכה לשמור על איזון המלחים בגופה כל הזמן‪ ,‬ובפרט‬
‫‪28‬‬
‫לקראת הריונה ובמהלכו‪.‬‬
‫ג‪ .‬במקרים שונים מותר לאדם להיכנס למצבים מסוכנים ולסמוך על כך ש"מן השמים‬
‫‪30‬‬
‫ירחמו"‪ 29‬וש"שֹמר פתאים ה' " (תהילים קטז‪ ,‬ו)‪.‬‬
‫ד‪ .‬לרוב הדעות אין להסתמך על הכלל "ׂשמר פתאים ה' " כשנשקפת לאדם סכנה‬
‫‪31‬‬
‫בהסתברות גבוהה‪.‬‬
‫ה‪ .‬מכל מקום ניתן לסמוך על הכלל "שֹמר פתאים ה' " כשהסכנה נגרמת מהמשך שגרת‬
‫‪32‬‬
‫חיים רגילה‪.‬‬
‫ו‪ .‬מותר לאדם להסתכן לשם פרנסה‪ 33.‬במקרים מסוימים — בעיקר במקרים קלים של‬
‫שמירת הריון — הימנעות משמירת הריון על מנת להמשיך לתפקד בבית ולהשתכר‬
‫מעבודה עשויה להיכלל בכלל זה‪.‬‬
‫האשה כל זמן שהיא מניקה‪ …‬מוסיפין לה על מזונותיה יין ודברים שיפין לחלב‪.‬‬
‫פסקו לה מזונות הראויות לה והרי היא מתאוה לאכול יתר או לאכול מאכלות‬
‫אחרות מפני חלי התאווה שיש לה בבטנה‪ ,‬הרי זו אוכלת משלה כל מה שתרצה‬
‫ואין הבעל יכול לעכב ולומר שאם תאכל יתר מדאי או תאכל מאכל רע ימות‬
‫‪34‬‬
‫הוולד‪ ,‬מפני שצער גופה קודם‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫‪28‬‬

‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬

‫ראה הרב יצחק זילברשטיין בשם הרב יוסף שלום אלישיב‪ ,‬בספר אסותא (הרב אליקום דבורקס עורך‪,‬‬
‫התשס"ו)‪ ,‬סימן מו‪ ,‬עמ' קעד‪ ,‬שגם בעוברים יש מצוות "לא תעמד על דם רעך" (ויקרא יט‪ ,‬טז)‪ ,‬ולכן‬
‫מצווה להצילם‪ .‬ראה גם להלן בפרק "חילול שבת להצלת העובר ולהצלת המעוברת"‪ ,‬שמותר אפילו‬
‫לחלל שבת לצורך הצלת העובר‪.‬‬
‫האיזון הקפדני בתחילת ההריון חשוב כדי למנוע מומים בעובר‪ ,‬כגון מומי שלד ומומי לב‪ .‬האיזונים‬
‫בשליש השני ובשליש השלישי מטרתם ליצור סביבה פחות "סוכרתית" לעובר‪ .‬הסביבה הסוכרתית‬
‫מסוכנת לעובר ועלולה לגרום לו צבירת משקל‪ .‬יש לציין כי בסוכרת מסוג ‪ ,I‬הנקראת גם "סוכרת‬
‫נעורים"‪ ,‬הרכיב המשפחתי התורשתי בדרך כלל זניח לעומת זה שבסוכרת מסוג ‪ ,II‬אשר בדרך כלל גם‬
‫מופיעה בגיל מבוגר יותר (הערתה של ד"ר חגית דאום)‪.‬‬
‫יבמות יב ע"ב; שם מב ע"א; שם ק ע"ב; כתובות לט ע"א; עבודה זרה יח ע"א; נדה מה ע"א‪.‬‬
‫וראה‪ :‬שבת קכט ע"ב; יבמות י"ב ע"ב; שם מב ע"א; שם ק ע"ב; כתובות לט ע"א; עבודה זרה ל ע"ב; נדה‬
‫לא ע"א; שם מה ע"א‪.‬‬
‫ראה‪ :‬משנה תורה‪ ,‬רוצח ושמירת הנפש‪ ,‬פרק יא‪ ,‬הלכה י; שולחן ערוך‪ ,‬חושן משפט‪ ,‬סימן תכז‪ ,‬סעיף‬
‫ט‪.‬‬
‫ראה‪ :‬הרב אלחנן וסרמן קובץ שיעורים‪ ,‬חלק א (התשכ"ד)‪ ,‬כתובות‪ ,‬אות קלו; הרב איסר יהודה אונטרמן‬
‫שבט מיהודה (התשמ"ד)‪ ,‬חלק א‪ ,‬שער א‪ ,‬סימן יט‪.‬‬
‫בבא מציעא קיב ע"א‪ .‬וראה שו"ת נודע ביהודה‪ ,‬מהדורא תניינא‪ ,‬יורה דעה‪ ,‬סימן י‪.‬‬
‫משנה תורה‪ ,‬אישות‪ ,‬פרק כא‪ ,‬הלכה יא‪.‬‬

‫‪144‬‬

‫יאופר יתכלה ךירדמ ‪ -‬הובג ןוכיסב ןוירה‬

‫ז‪ .‬חייו של אדם‪ ,‬ואפילו צרכיו הבסיסיים‪ ,‬קודמים לחיי חברו‪ 35.‬לכן‪ ,‬שמירת האישה על‬
‫שגרת חייה הבסיסית‪ ,‬כגון טיפול מינימלי בעצמה‪ ,‬בבית ובילדים‪ ,‬קודמת לחובתה‬
‫לשמור על הריונה‪ 36.‬לפי זה‪ ,‬אין לראות את האישה כאחראית לנזק שעלול להיגרם‬
‫לעובר‪ ,‬כיוון שהיא לא עשתה מעשה מכוון להזיק‪ ,‬אלא המשיכה בשגרת חייה ותו‬
‫לא‪ 37.‬ויש פוסקים שנראה מדבריהם שאסור לאישה להתנהג באופן העלול לסכן את‬
‫‪38‬‬
‫העובר‪ ,‬אפילו לצורך גופה‪.‬‬
‫ח‪ .‬לדעה הראשונה בהלכה הקודמת‪ ,‬אין הבעל יכול לכוף את אשתו להיות רתוקה‬
‫למיטתה לצורך שמירת הריון‪ .‬כמו כן‪ ,‬הבעל אינו יכול לכופה שתחזור לעבודתה ולא‬
‫תישאר בביתה‪ ,‬כיוון שמדובר בגופה של האישה‪ 39.‬ברור ששיתוף פעולה בין האיש‬
‫לאשתו בנושא כזה הוא חיוני ומועיל‪ ,‬ובדרך כלל גם הכרחי‪.‬‬
‫ט‪ .‬בכל מקרה יש צורך בהכרעה אישית‪ ,‬המשקללת גורמים נוספים שעשויים להיות‬
‫בעלי משקל בפסיקה‪ ,‬כגון מערכת היחסים בין בני הזוג ומצבם הכלכלי והמשפחתי‪.‬‬
‫י‪ .‬אם האישה צריכה להימנע ממאמץ לצורך שמירת ההריון‪ ,‬ובני הזוג אסורים זה לזו‪,‬‬
‫גם אם היא מוגדרת רק כחולה שאין בו סכנה‪ ,‬בכל זאת בעלה חייב לעזור לה‪ .‬החשש‬
‫הוא‪ ,‬שאם אין מי שיסייע לה‪ ,‬וגם הבעל לא יוכל לסייע לה‪ ,‬היא עלולה לעשות את‬
‫‪40‬‬
‫המאמץ בעצמה ולסכן את העובר‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫‪36‬‬

‫‪37‬‬

‫‪38‬‬

‫‪39‬‬
‫‪40‬‬

‫בבא מציעא סב ע"א‪ .‬וראה נדרים פ ע"ב‪ ,‬שנחלקו תנאים אם כביסה לאדם קודמת לחיי אחרים או לא‪.‬‬
‫וראה בית שמואל‪ ,‬שולחן ערוך‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן פ‪ ,‬ס"ק טו‪ ,‬שמחלוקת הפוסקים להלן תלויה במחלוקת‬
‫תנאים זו‪.‬‬
‫משנה תורה‪ ,‬אישות‪ ,‬פרק כא‪ ,‬הלכה יא; מובא כדעה ראשונה בשולחן ערוך‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן פ‪ ,‬סעיף‬
‫יב‪ .‬הפוסקים הללו כתבו זאת למניקה אך נראה שקל וחומר גם למעוברת כיוון שמעמדו של העובר‬
‫פחות ממעמדו של תינוק שכבר נולד‪ .‬וראה הגהות מהרי"מ לשולחן ערוך‪ ,‬שם‪ ,‬שכתב שהרמב"ם‬
‫התייחס למעוברת‪.‬‬
‫אף על פי שיש מצווה להציל עוברים‪ ,‬ואפילו מחללים שבת לצורך כך (כפי שהובא לעיל‪ ,‬הע' ‪,)27‬‬
‫עדיין האישה אינה פועלת באופן אקטיבי נגד העובר אלא רק לא נזהרת‪ ,‬ואין ודאות שבהכרח תהיה‬
‫לכך השפעה רעה על העובר‪.‬‬
‫הגהת הראב"ד למשנה תורה‪ ,‬אישות‪ ,‬פרק כא‪ ,‬הלכה יא; טור‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן פ; דעה שנייה בשולחן‬
‫ערוך‪ ,‬שם‪ ,‬סעיף יב; חלקת מחוקק‪ ,‬שם‪ ,‬ס"ק כב‪ .‬הפוסקים הללו עסקו בדין מניקה‪ ,‬וראה תורת היולדת‬
‫(לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)12‬פרק ס‪ ,‬הע' א‪ ,‬שהשווה דין מעוברת לדין מניקה בהקשר זה‪ .‬אמנם בראשית דבריו כתב‬
‫בשם הרב יוסף שלום אלישיב סברה נוספת להקל במעוברת‪ ,‬שמאחר והעובר יונק את חייו מאמו‪ ,‬ובלי‬
‫קבלת חיים ממנה אין לו חיים משלו‪ ,‬היא אינה חייבת לסבול כדי לתת לו חיים‪ .‬וכן מתבאר מהגהות‬
‫מהרי"מ על השולחן ערוך‪ ,‬שם‪ ,‬שאין הפוסקים הללו חולקים בדין מעוברת כיוון שהעובר אינו חשוב‬
‫נפש‪.‬‬
‫ראה משנה תורה ושולחן ערוך (לעיל‪ ,‬הע' ‪.)36‬‬
‫על פי שו"ת רדב"ז‪ ,‬חלק ד‪ ,‬סימן ב; הובא בפתחי תשובה‪ ,‬יורה דעה‪ ,‬סימן קצה‪ ,‬ס"ק טו‪.‬‬

‫‪145‬‬

‫צהר מא התשע"ז ‪ ‬ןיטשרוב םחנמ ברהו ןמדלוג לאירבג ברה‬

‫יא‪ .‬פשוט וברור שאסור לשקר בתיאור מצבה של האישה כדי לשכנע את הרופא שיש‬
‫צורך רפואי בשמירת הריון וכך לקבל ממנו אישור שלא להגיע לעבודה או לקבל‬
‫תגמולי ביטוח לאומי‪ .‬אין שום היתר לשקר גם אם המטרה היא להקל על האישה‪.‬‬
‫יש בכך איסור גזל‪ ,‬ואם הדבר מנומק ב"טענות דתיות" כביכול‪ ,‬כגון כדי שבעלה יוכל‬
‫‪41‬‬
‫ללמוד יותר תורה ולא יצטרך לעזור בבית‪ ,‬עלול להיות בכך גם חשש לחילול השם‪.‬‬

‫מחלה ממארת במהלך הריון‬
‫אבחון מחלה ממארת פתאומית במהלך הריון עלול לגרום הלם מסוים לבני הזוג בכלל‬
‫ולאישה בפרט‪ .‬הקושי עלול להתגבר כיוון שצריך לקבל החלטות גורליות בזמן קצר‬
‫מאוד יחסית‪ ,‬וביניהן — האם להמשיך את ההריון‪ .‬לכן יש צורך בתמיכה נפשית ומעשית‬
‫לבני הזוג מצד בני משפחה וחברים‪ ,‬וכן בליווי רפואי‪ .‬אפשר ורצוי להיעזר גם בגורמים‬
‫מקצועיים נוספים העשויים לסייע‪ ,‬כגון עובד סוציאלי או פסיכולוג‪ .‬תמיכה משולבת —‬
‫משפחתית‪ ,‬חברתית‪ ,‬מקצועית ורפואית — עשויה לסייע לבני הזוג בכלל ולאישה בפרט‪,‬‬
‫‪42‬‬
‫הן מצד התמיכה עצמה הן בקבלת החלטות‪.‬‬
‫‪43‬‬

‫מחלה ממארת ‪ -‬הדרכה רפואית ראשונית‬

‫כאשר מחלת הסרטן אובחנה במהלך הריון והאישה נזקקת לטיפול כימותרפי‪ ,‬חשוב‬
‫מאוד לדון עם הרופא בנימוקים בעד ונגד המשך ההריון‪ .‬השיקולים שבהם יש לדון‬
‫קשורים לגיל ההריון בזמן אבחון המחלה‪ ,‬למצבה הבריאותי של האישה בזמן אבחון‬
‫המחלה ויכולתה להמשיך ולשאת את העובר‪ ,‬לצורך בבדיקות הדמיה (פעמים רבות לא‬
‫ניתן לבצע אותן בזמן ההריון)‪ ,‬ולאופי הטיפול הנדרש‪.‬‬
‫אפשר לבצע ניתוחים מסוימים במהלך הריון‪ ,‬כגון ניתוח שד‪ .‬אפשר לתת תרופות‬
‫כימיות מסוימות בהריון (בעיקר בשלבים מתקדמים יותר שלו) בשילוב השגחה על מצב‬
‫האישה‪ ,‬ולעתים ניתן לדחות את תחילת הטיפול הכימותרפי עד לאחר הלידה‪ .‬דחיית‬
‫הטיפול הכימותרפי תלויה בסוג הסרטן שבו לקתה האישה‪ ,‬בהיקף התפשטות המחלה‪,‬‬

‫‪ 41‬על פי שו"ת איגרות משה‪ ,‬חושן משפט‪ ,‬חלק ב‪ ,‬סימן ל‪ .‬ראה בהרחבה במאמרם של חנה קטן והרב יואל‬
‫קטן (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)23‬עמ' ‪.380‬‬
‫‪ 42‬על קבלת תמיכה מבני משפחה נעיר שיש לשקול מראש כיצד ישולבו בני משפחה כך שיוכלו לסייע‬
‫לבני הזוג מבלי שיהיו עליהם לנטל‪.‬‬
‫‪ 43‬על פי החוברת מיניות ופוריות האשה (התשע"ד)‪ ,‬עמ' ‪ .28‬לאחרונה יצאה לאור חוברת חדשה שנכתבה‬
‫על ידי האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף מכון פוע"ה חיי אישות וזוגיות — מדריך לאישה הדתית שחלתה‬
‫בסרטן ולבעלה (התשע"ו)‪.‬‬

‫‪146‬‬

‫יאופר יתכלה ךירדמ ‪ -‬הובג ןוכיסב ןוירה‬

‫בהתקדמות ההריון ובסוג הכימותרפיה שהיא אמורה לקבל‪ .‬יש לדבר עם הרופא‬
‫על ההריון ולהיות מודעים לחלוטין לכל הסיכונים והאלטרנטיבות בטרם מתקבלות‬
‫החלטות כלשהן‪ .‬אחד השיקולים החשובים בשלב זה הוא האפשרות להריון נוסף‬
‫בעתיד‪ .‬לעתים לא יתאפשר הריון לאחר טיפולים במחלת הסרטן עקב פגיעה בשחלות‪.‬‬

‫הלכות‬
‫א‪ .‬הימנעות מטיפול באם כדי להציל את העובר — אישה מעוברת חולה שהמשך ההריון‬
‫עלול לסכן אותה‪ ,‬והיא רוצה להמשיך את ההריון למרות הסיכון או להימנע מקבלת‬
‫טיפולים העלולים לפגוע בעובר עצמו‪ — 44‬שומעים לה‪ ,‬ואין זה גדר מאבד עצמו‬
‫‪45‬‬
‫לדעת‪ ,‬כיוון שאינה עושה מעשה בידיים אלא רק ב"שב ואל תעשה"‪.‬‬
‫ב‪ .‬טיפול לצורך האם שעלול לסכן את העובר — אישה הזקוקה לטיפול מציל חיים שעלול‬
‫לסכן את העובר‪ ,‬כגון טיפול כימותרפי או הקרנתי לאישה הסובלת ממחלה ממארת‪,‬‬
‫מותר ואף מצווה שתעבור את הטיפול כיוון שחייה קודמים לחיי העובר‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם במקרה כזה‪ ,‬התועלת לאישה מטיפול תרופתי או מהקרנות מעטה‪ ,‬ולעומת זאת‬
‫הנזק לעובר עלול להיות גדול מאוד‪ ,‬יש מי שכתב שיש להסביר זאת לאישה ואולי‬
‫תוותר על הטיפול‪ ,‬אך אם בכל זאת תדרוש לקיים את הטיפול — יש לעשותו‪ ,‬כיוון‬
‫שחייה קודמים‪ 46.‬לדעתו‪ ,‬אפילו אם לא ניתן להציל את האם על ידי הטיפולים אלא‬
‫רק להאריך את חייה‪ ,‬מותר לתת לה את הטיפול אף על פי שהוא עלול לפגוע בעובר‬
‫או לגרום הפלה‪ ,‬כיוון שאין היא חייבת להקריב את חיי השעה שלה למענו‪ 47.‬ויש מי‬
‫שכתב שבתנאים כאלה אין שומעים לאישה לתת לה טיפול כימותרפי או הקרנתי‪ ,‬גם‬

‫‪44‬‬
‫‪45‬‬

‫‪46‬‬

‫‪47‬‬

‫יש כאן שני מצבים שלפעמים חופפים — המשך ההריון שעלול לסכן את האישה מצד עצמו‪ ,‬והימנעות‬
‫מטיפולים מצילי חיים כדי שלא לפגוע בעובר‪.‬‬
‫שו"ת ציץ אליעזר‪ ,‬חלק ט‪ ,‬סימן נא‪ ,‬שער ג‪ ,‬בסיכום אות יז; שיעורי תורה לרופאים (לעיל‪ ,‬הע' ‪,)10‬‬
‫חלק ד‪ ,‬סימן רלג; שו"ת תשובות והנהגות‪ ,‬חלק ב‪ ,‬סימן תשלז‪ .‬אמנם ראה שם‪ ,‬חלק ד‪ ,‬סימן שכג‪,‬‬
‫שהתיר להימנע מטיפול מציל חיים לאישה שיהרוג את העובר רק כיוון שהאישה לא תחיה בכל מקרה‪,‬‬
‫והטיפולים יאריכו את חייה רק במעט‪.‬‬
‫הרב יצחק זילברשטיין "סמים לגוסס; כימותרפיה למעוברת; הוצאת בת מרשות אמה" תחומין כג‬
‫‪( 213‬התשס"ג)‪ ,‬עמ' ‪ ;218-216‬שיעורי תורה לרופאים (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)10‬חלק ד‪ ,‬סימן רכא‪ .‬הוא הוסיף‬
‫שאפשר להחשיב את העובר כרודף אם בגללו לא תוכל האם לקבל את הטיפול הרפואי המלא‬
‫להצלתה; "טיפול כימותרפי באישה בהריון (חילופי מכתבים)" תחומין כד ‪( 117‬התשס"ד)‪ ,‬עמ' ‪123-‬‬
‫‪( 121‬מכתבו של הרב זילברשטיין)‪.‬‬
‫שיעורי תורה לרופאים (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)46‬סימן רל; תורת היולדת (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)12‬פרק ס‪ ,‬סעיף ב‪ ,‬בשם‬
‫הרב יוסף שלום אלישיב‪ ,‬כיוון שהעובר אין לו חיים משלו אלא יונק את חייו מאמו‪ ,‬לכן אין היא חייבת‬
‫להעניק לו חיים‪ .‬טעם נוסף‪ :‬כיוון שההקרנות והטיפולים הבאים לסייע לאם פוגעים בעובר באופן עקיף‬
‫(בגרמא) ולא באופן ישיר‪.‬‬

‫‪147‬‬

‫צהר מא התשע"ז ‪ ‬ןיטשרוב םחנמ ברהו ןמדלוג לאירבג ברה‬

‫אם היא מבקשת זאת‪ ,‬כיוון שטיפול כזה כמעט לא יועיל לה אבל הוא עלול להזיק‬
‫‪48‬‬
‫מאוד לעובר‪.‬‬
‫ד‪ .‬כאשר אין מדובר בסכנת חיים‪ ,‬אולם האישה סובלת וזקוקה לתרופות העלולות לסכן‬
‫את העובר‪ ,‬יש שהתירו לה לקחת את התרופות ויש שאסרו‪ 49.‬למעשה יש לבדוק כל‬
‫מקרה לגופו‪ ,‬עד כמה התרופות חיוניות ועד כמה הן עלולות לפגוע בעובר‪.‬‬

‫יחסי אישות בהריון‬
‫ברור שמצוות עונה וחיוב קיום יחסי אישות חלים גם בזמן ההריון‪ .‬ההתייחסות להלן‬
‫היא למקרים שבהם קיום יחסי אישות בהריון עלול לסכן את ההריון‪ ,‬לגרום לידת פגים‬
‫‪50‬‬
‫או אפילו הפלה‪.‬‬
‫תנו רבנן‪ :‬שלשה חדשים הראשונים — תשמיש קשה לאשה וקשה לוָ לד‪ ,‬אמצעיים‬
‫— קשה לאשה ויפה לולד‪ ,‬אחרונים — יפה לאשה ויפה לולד‪ ,‬שמתוך כך נמצא‬
‫הולד מלובן ומזורז (נדה לא ע"א)‪.‬‬
‫‪51‬‬

‫מבוא רפואי‬

‫מדורי דורות היה מקובל להמליץ על מיעוט ביחסי אישות או הימנעות מהם בזמן הריון‪.‬‬
‫כבר היפוקרטס מזכיר שיחסי אישות עלולים לגרום הפלות‪ ,‬והחששות והאזהרות מפני‬
‫קיום יחסי אישות בהריון נמשכו עד הדורות האחרונים‪ 52.‬הועלו השערות שונות על‬

‫‪48‬‬
‫‪49‬‬

‫‪50‬‬
‫‪51‬‬

‫‪52‬‬

‫"טיפול כימותרפי באישה בהריון (חילופי מכתבים)" (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)46‬עמ' ‪( 127-123 ,121-117‬מכתביו‬
‫של הרב אליהו בקשי־דורון)‪.‬‬
‫ראה תורת היולדת (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)12‬פרק ס‪ ,‬סעיף א‪ ,‬ובהע' א‪ ,‬שמדבריו עולה שמחלוקת הרמב"ם‬
‫והראב"ד (לעיל‪ ,‬ליד ציון הע' ‪ )38‬נכונה גם לגבי נטילת תרופות למעוברת הסובלת מכאבים חזקים‪.‬‬
‫אמנם בסוף דבריו הוסיף סיבה נוספת להקל‪ ,‬שכאבים חזקים עלולים להיות סכנת נפשות‪ .‬וראה לעיל‪,‬‬
‫שיש סוברים שבמעוברת כולם מודים שצער האם קודם לחיי העובר‪.‬‬
‫לנושאים נוספים בעניין קיום יחסי אישות בהריון‪ ,‬ראה ספר פוע"ה‪ ,‬כרך שני (עתיד להתפרסם השנה)‪ ,‬פרק כו‪.‬‬
‫המבוא מבוסס על אנציקלופדיה הלכתית רפואית (מהדורה חדשה‪ ,‬מורחבת‪ ,‬מעודכנת ומתוקנת‪,‬‬
‫אברהם שטינברג עורך‪ ,‬התשס"ו)‪ ,‬כרך ג‪ ,‬ערך הריון‪ ,‬עמ' ‪ ;12-11‬נשמת אברהם (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)14‬אבן‬
‫העזר‪ ,‬סימן עו‪ ,‬עמ' רצז‪ .‬לסיכום הדעות הרפואיות השונות‪ ,‬ראה בת שבע הרשקוביץ ואלחנן בראון‬
‫"תשמיש בהריון — חז"ל מול חכמי יוון לאור המחקר החדש" ספר אסיא ח ‪( 99‬התשנ"ה) [= אסיא מה‪-‬מו‬
‫‪( 83‬טבת התשמ"ט)]‪ .‬תודה לפרופ' מיכאל שימל‪ ,‬מנהל טיפול נמרץ יילודים (פגייה) במרכז הרפואי‬
‫"שערי צדק"‪ ,‬שעבר על מבוא רפואי זה ואישר אותו‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬חז"ל לא פטרו מחיוב עונה (דהיינו‪ ,‬קיום יחסי אישות) בזמן ההריון‪ ,‬ואפילו המליצו על‬
‫כך בשלושת החודשים האחרונים להריון כמעשה המועיל לאם ולעובר‪ .‬ראה הציטוט המובא לעיל‪.‬‬
‫מבחינה מדעית אפשר להסביר כך את המלצת חכמינו‪ :‬חומר שנקרא פרוסטוגלנדין ‪ D‬נמצא בתוך נוזל‬
‫הזרע וגורם התכווצויות של הרחם‪ ,‬והוא עשוי להכשיר את הרחם לקראת ההתכווצויות שלה במהלך‬
‫הלידה‪ .‬בשלבים מוקדמים התכווצויות כאלה עלולות לפגוע בהריון הצעיר‪ ,‬בפרט בהריונות רגישים‪.‬‬

‫‪148‬‬

‫יאופר יתכלה ךירדמ ‪ -‬הובג ןוכיסב ןוירה‬

‫נזקים שעלולים להיגרם עקב יחסי אישות בהריון‪ ,‬כגון התכווצויות מוקדמות של הרחם‬
‫ובעקבותיהן לידת פגים‪ ,‬הפלות‪ ,‬פקיעת מי שפיר מוקדמת ודימומים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬רוב החוקרים לא מצאו כל נזק רפואי ביחסי אישות לאורך כל ההריון‪ ,‬בתנאי‬
‫שמהלך ההריון תקין לחלוטין‪.‬‬
‫במקרים של התכווצויות רחם מוקדמות במהלך ההריון וחשש מהפלה או מלידת פגים‪,‬‬
‫יש חשש בקיום יחסי אישות‪ .‬הקפדה מיוחדת נצרכת אם מדובר בהריון בסיכון גבוה‪ ,‬או‬
‫אם בעבר היו הפלות חוזרות או לידת פגים‪ .‬יש לחשוש מקיום יחסי אישות גם במקרים‬
‫שבהם פקעו קרומי השפיר‪ ,‬או אם יש זיהום תוך־רחמי או ִשליית פתח‪.‬‬
‫במקרים של הריון בסיכון גבוה‪ ,‬הסיבות שעלולות לגרום דימום או הפלה בעקבות חיי‬
‫אישות הן‪ :‬פרוסטוגלנדינים בנוזל הזרע עלולים לגרום התכווצויות של הרחם; המאמץ‬
‫הגופני לאישה‪ ,‬בעיקר במצבי חולשה; השיא המיני של האישה‪.‬‬
‫כששוקלים קיום יחסי אישות בהריון במצבים מורכבים כאלה‪ ,‬יש לשקול כל מקרה‬
‫לגופו ולהעריך את המתח והנזק העלולים להיות כרוכים בקיום יחסי אישות לעומת‬
‫הקושי בהיעדרם‪ .‬בכל מקרה יש צורך באישור רפואי להצעות שלהלן‪.‬‬

‫הלכות‬
‫א‪ .‬גם אם יש מצבים רפואיים מורכבים בהריון‪ ,‬וההמלצה הרפואית בהם היא להימנע‬
‫מקיום יחסי אישות‪ — 53‬כגון שהאישה בהריון בסיכון גבוה ומבחינה רפואית אסור‬
‫לבני הזוג לקיים יחסי אישות רגילים‪ ,‬מחשש להתכווצויות של הרחם עד כדי סיכון‬
‫להפלה — אפשר בכל זאת להתייעץ עם הרופא המטפל על האפשרות לקיים יחסי‬
‫אישות שמידת הסיכון הרפואי בהם מזערית‪ ,‬באופן שאפשר להתירו על פי ההלכה‬
‫בקרבה גופנית בין בני הזוג‪.‬‬
‫במצבי דחק‪ ,‬ושיכולים לענות במידה מסוימת על הצורך ִ‬
‫אופן קיום יחסי האישות במקרים כאלה הוא מגע חיצוני‪ ,‬כך שלא תהיה ביאה גמורה‬
‫‪55‬‬
‫עם חדירה אלא שהזרע יישפך בפתח הנרתיק‪ 54,‬ואין זה נחשב הוצאת זרע לבטלה‪.‬‬
‫במקרים שבהם משתמשים בשיטה זו‪ ,‬יש להקפיד על כמה כללים נוספים כדי לצמצם‬
‫את הסיכון להתכווצויות של הרחם‪ 56:‬יש לבחור תנוחה שנוחה לאישה ללא מאמץ‬

‫‪53‬‬
‫‪54‬‬
‫‪55‬‬
‫‪56‬‬

‫או אם הרופאים מאפשרים קיום חיי אישות רק באמצעות שימוש בקונדום‪ ,‬האסור על פי ההלכה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מעבר לשפתיים‪.‬‬
‫הרב שלמה אבינר "מניעת לידה מוקדמת עקב יחסי אישות" אסיא פא‪-‬פב ‪( 105‬אדר א' התשס"ח)‪.‬‬
‫ההנחיות אושרו על ידי פרופ' הווארד כרפ‪ ,‬רופא בכיר במחלקת גינקולוגיה ואחראי מרפאת הפלות‬
‫חוזרות במרכז הרפואי "שיבא — תל השומר"‪ ,‬במפגש עם רבני פוע"ה (א' בניסן התשס"א)‪ .‬פרופ' כרפ‬

‫‪149‬‬

‫צהר מא התשע"ז ‪ ‬ןיטשרוב םחנמ ברהו ןמדלוג לאירבג ברה‬

‫מצדה; רצוי שהאישה לא תגיע לשיא‪ ,‬כיוון ששיא כזה עלול לעורר התכווצויות‬
‫של הרחם; מיד לאחר סיום יחסי האישות האישה צריכה לקום ולשטוף את עצמה‬
‫משאריות נוזל הזרע‪.‬‬
‫ב‪ .‬מותר ואפילו ראוי לשמש באופן כזה אם בני הזוג מנועים מבחינה רפואית מקיום‬
‫יחסי אישות כדרך כל הארץ במשך תקופות ארוכות‪ .‬מפני שבמקרים כאלה‪ ,‬אם בני‬
‫הזוג לא ישמשו כלל‪ ,‬עלול להיווצר מתח רב וצער גדול לבני הזוג עד כדי חשש‬
‫לסיכון שלום הבית‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬בהתנזרות מוחלטת גם מתגבר החשש להוצאת זרע‬
‫לבטלה‪ .‬לכן‪ ,‬הסתמכות על היתר כזה בשעת דחק גדולה כזו עשויה לצמצם את‬
‫הסיכון להוצאת זרע לבטלה ולאפשר רגיעה ושלום בית‪.‬‬
‫ג‪ .‬במקרים של חשש להפלה או ללידה מוקדמת‪ ,‬כגון במשפחות שבהן התרחשה לידת‬
‫פגים חוזרת בסמיכות רבה לקיום יחסי אישות‪ ,‬ולדעת הרופאים הפתרון שהוצע לעיל‬
‫לקיום חיי אישות מסוכן מדי‪ ,‬ואילו הימנעות מקיום יחסי אישות תגרום פרישה קשה‬
‫וממושכת‪ ,‬יש לפנות למורה הוראה כדי לקבל פסיקה אישית‪ ,‬כיוון שיש שהתירו‬
‫‪57‬‬
‫במצבים כאלה להשתמש בקונדום‪.‬‬

‫חילול שבת להצלת העובר ולהצלת המעוברת‬
‫נאמר בגמרא (יומא פה ע"ב)‪:‬‬
‫חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫וכתב הרמב"ן‪:‬‬
‫ובהלכות גדולות נמי אשה עוברה דידעינן דאי לא אכלה מתעקר ולדה‪ ,‬אף על‬
‫גב דאמרינן ספק בן קיימא הוא ספק נפל — שפיר דמי למיתן לה‪ …‬לענין שמירת‬
‫הורה שיחסי אישות כאלו יכולים להוות תחליף להמלצה לשימוש בקונדום‪ ,‬ובהחלט עשויים למנוע את‬
‫החשש מהתכווצויות והפלות‪ .‬ההנחיות אושרו גם על ידי פרופ' מיכאל שימל‪.‬‬
‫‪ 57‬הרב יהושע נויבירט (דבריו הובאו בנשמת אברהם [לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,]14‬אבן העזר‪ ,‬עמ' רצז‪-‬רחצ) והרב‬
‫שלמה אבינר (לעיל‪ ,‬הע' ‪ )55‬התירו במקרים כאלה לשמש דווקא עם קונדום מחורר‪ .‬יש לברר את‬
‫הפרטים הטכניים לגבי השימוש בקונדום מחורר כדי שלא לקרוע אותו‪.‬‬
‫כיוון שבכל זאת קונדום עלול להיקרע כשמחוררים אותו‪ ,‬וקריעה כזו עלולה לסכן את העובר‪ ,‬הרב‬
‫יעקב אריאל הורה לרבני פוע"ה‪ ,‬שיש מקום לדון להתיר במקרי דחק שבהם בני הזוג לא יוכלו לקיים‬
‫יחסי אישות במשך תקופה ארוכה (יותר מחודשיים)‪ ,‬אפילו שימוש בקונדום רגיל‪ ,‬כיוון שחירור‬
‫הקונדום הוא רק סניף להקל‪ .‬לדבריו‪ ,‬עד חודשיים מדובר בפרישה ארוכה אך סבירה‪ ,‬כיוון שגם לאחר‬
‫לידה יש זוגות הנאסרים כחודשיים‪ .‬היתרו מוגבל עד החודש התשיעי‪ ,‬כיוון שלידה מוקדמת בחודש‬
‫התשיעי בדרך כלל אינה מסוכנת כל כך‪.‬‬
‫‪ 58‬כתבי רבנו משה בן נחמן (מהדורת שעוועל‪ ,‬התשכ"ד)‪ ,‬כרך ב — תורת האדם‪ ,‬שער המיחוש‪ :‬עניין‬
‫הסכנה‪ ,‬עמ' כח‪-‬כט‪.‬‬

‫‪150‬‬

‫יאופר יתכלה ךירדמ ‪ -‬הובג ןוכיסב ןוירה‬

‫מצות מחללין עליו‪ .‬אמרה תורה‪ :‬חלל עליו שבת אחת שמא ישמור שבתות‬
‫הרבה‪ .‬הלכך אפילו בהצלת עובר פחות מבן ארבעים יום‪ ,‬שאין לו חיות כלל —‬
‫מחללין עליו‪.‬‬

‫עקרונות הלכתיים‬
‫‪59‬‬

‫א‪ .‬מחללים שבת כדי להציל עוברים ברחם אמם‪ ,‬ואפילו כדי להציל עובר פחות מבן‬
‫ארבעים יום‪ 60.‬ואף על פי שעובר אינו בכלל "נפש"‪ ,‬מכל מקום שייך בו הדין שנאמר‬
‫בפיקוח נפש בשבת — "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" (יומא פה‬
‫‪62‬‬
‫ע"ב)‪ 61.‬גם אם מתה האישה‪ ,‬מחללים שבת לצורך יילוד העובר והצלתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש מי שכתב שדווקא אם יש ודאי פיקוח נפש מחללים שבת להצלת העובר‪ ,‬אך אם‬
‫מדובר בספק פיקוח נפש — אין מחללים עליו שבת‪ 63.‬אולם פוסקים רבים חלקו עליו‬
‫‪64‬‬
‫וכתבו שמחללים שבת גם בספק פיקוח נפש של עוברים‪.‬‬

‫‪59‬‬

‫‪60‬‬

‫‪61‬‬
‫‪62‬‬

‫‪63‬‬

‫‪64‬‬

‫הלכות גדולות‪ ,‬סימן יג‪ ,‬הלכות יום הכיפורים; תורת האדם (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ;)58‬חידושי הרמב"ן‪ ,‬נדה מד ע"ב;‬
‫חידושי הרשב"א‪ ,‬שם; חידושי הריטב"א‪ ,‬שם; חידושי הר"ן‪ ,‬נדה מד ע"א; וכך משמע מהטור‪ ,‬אורח חיים‪,‬‬
‫ריש סימן תריז‪ .‬אמנם יש ראשונים שפסקו שאין לחלל שבת לצורך עובר‪ ,‬ראה‪ :‬תורת האדם‪ ,‬שם‪ ,‬בשם יש‬
‫אומרים; הריטב"א‪ ,‬שם‪ ,‬בשם יש אומרים; הר"ן יומא ג ע"ב בדפי הרי"ף; רא"ש‪ ,‬יומא‪ ,‬פרק ח‪ ,‬סימן יג‪ ,‬בשם‬
‫יש אומרים‪ .‬וכן למד העמק שאלה‪ ,‬שאילתא קסז‪ ,‬יז‪ ,‬בדעת תוספות‪ ,‬נדה מד ע"א‪ ,‬ד"ה איהו‪ .‬אך כבר כתב‬
‫הרא"ש‪ ,‬שם‪" :‬ולא ידעתי מה צורך לכל אלו הדקדוקים‪ ,‬דלא משכחת סכנת עובר בלא סכנת עוברה‪ ,‬ולא‬
‫סכנת עוברה בלא סכנת עובר‪ ,‬דהמפלת בחזקת סכנה"‪ .‬וכן כתב הר"ן‪ ,‬שם‪ ,‬וכן משמע מרש"י‪ ,‬יומא פב‬
‫ע"א‪ ,‬ד"ה עוברה‪" :‬ואם אינה אוכלת — שניהן מסוכנין"‪ .‬וראה שו"ת ציץ אליעזר‪ ,‬חלק יא‪ ,‬סימן מג‪ ,‬שאפילו‬
‫אם ברור שאין סכנה לאם‪ ,‬הלכה כפוסקים שמחללים שבת לצורך הצלת העובר‪ .‬וכן משמע מביאור הלכה‪,‬‬
‫סימן של‪ ,‬סוף ד"ה או ספק; משו"ת שבט הלוי‪ ,‬חלק ג‪ ,‬לז; ומשמירת שבת כהלכתה (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)15‬פרק לו‪,‬‬
‫סעיף ב‪ .‬וראה סיכום הדברים גם בנשמת אברהם (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)14‬אורח חיים‪ ,‬סימן של‪ ,‬סעיף ‪ ,5‬עמ' תקלב‪.‬‬
‫תורת האדם (לעיל‪ ,‬הע' ‪ .)58‬וכן פסקו למעשה‪ :‬ביאור הלכה (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ;)59‬שו"ת ציץ אליעזר (לעיל‪,‬‬
‫הע' ‪ ;)59‬שמירת שבת כהלכתה (לעיל‪ ,‬הע' ‪ .)59‬אמנם בשער הציון‪ ,‬סימן תריז‪ ,‬ס"ק א‪ ,‬דייק מלשון רש"י‬
‫(לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)59‬שאפשר שדווקא לאחר ארבעים יום‪ ,‬ונשאר בצריך עיון‪ .‬והרב משה הררי מקראי קודש‬
‫— יום הכיפורים (מהדורה שלישית‪ ,‬התשע"ד)‪ ,‬פרק ט‪ ,‬הע' כג‪ ,‬הביא בשם הרב מרדכי אליהו והרב שאול‬
‫ישראלי‪ ,‬שאפשר לסמוך על בדיקת דם לעניין זה‪.‬‬
‫תורת האדם (לעיל‪ ,‬הע' ‪.)58‬‬
‫אפילו לדעות הסוברות שאין מחללים שבת לצורך הצלת העובר‪ ,‬אם מתה האישה המעוברת ואפשר‬
‫ליילד את העובר — מחללים שבת לצורך הצלתו כיוון שהוא נחשב כבר כיילוד "המונח בקופסה"‪ ,‬או‬
‫כחי שדלת ננעלה בפניו; ראה תוספות‪ ,‬נדה מד ע"א‪ ,‬ד"ה איהו; תורת האדם (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ;)58‬חידושי‬
‫הריטב"א‪ ,‬נדה מד ע"ב‪.‬‬
‫העמק שאלה‪ ,‬וזאת הברכה‪ ,‬שאילתא קסז‪ ,‬אות יז‪ .‬טעמו‪ :‬ביומא פה ע"ב מבואר שהטעם "חלל עליו‬
‫שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" אינו שייך בספק פיקוח נפש אלא רק בוודאי‪ ,‬ואילו הטעם‬
‫שממנו לומדים לחלל שבת גם במקום ספק‪ ,‬הוא מהכתוב "וחי בהם" (ויקרא יח‪ ,‬ה) — ששייך רק במי‬
‫שחי כבר ולא בעוברים‪.‬‬
‫שו"ת מהרי"ט‪ ,‬חלק א‪ ,‬סימן צז; שולחן ערוך הרב‪ ,‬קונטרס אחרון‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬סימן שו‪ ,‬סעיף כט; שו"ת‬
‫ציץ אליעזר‪ ,‬חלק יא‪ ,‬סימן מג; הרב מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מליובאוויטש) "אם מחללין שבת על‬

‫‪151‬‬

‫צהר מא התשע"ז ‪ ‬ןיטשרוב םחנמ ברהו ןמדלוג לאירבג ברה‬

‫ג‪ .‬אין מחללים שבת לצורך חיי שעה של עובר‪ ,‬דהיינו כשניתן רק להאריך את משך‬
‫ההריון אך יודעים בבירור שלא ייוולד חי‪ 65.‬כיוצא בזה‪ ,‬יש מי שכתב שאין מחללים‬
‫‪66‬‬
‫שבת לצורך הצלת עובר פגוע שידוע שיהיה חסר דעת או חסר יכולת לקיים מצוות‪.‬‬
‫‪67‬‬

‫ד‪ .‬מחללים שבת להציל עובר‪ ,‬אפילו אם הוריו מחללים שבת‪.‬‬

‫פרטי הלכות‬
‫ה‪ .‬אישה מעוברת שיש לה דימום משמעותי‪ ,‬או חום גבוה שאינה יודעת את מקורו‪ ,‬או‬
‫חולשה כללית הקרובה לעילפון‪ ,‬או לחץ דם גבוה‪ 68,‬או שיש לה צירים לפני החודש‬
‫התשיעי — צריכה לקבל טיפול רפואי מידי‪ ,‬ומותר לחלל שבת לצורך כך‪.‬‬
‫ו‪ .‬אישה שאינה מרגישה את תנועות העובר גם לאחר מנוחה ואכילת דברים מתוקים‪,‬‬
‫‪69‬‬
‫צריכה להגיע מיד למרכז רפואי קרוב‪ ,‬ומותר לחלל שבת לצורך כך‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫‪66‬‬
‫‪67‬‬

‫‪68‬‬

‫‪69‬‬

‫ספק סכנת נפשות" הלכה ורפואה ד [עמ'] קטז (הרב משה הרשלר עורך‪ ,‬התשמ"ה); הרב שלמה זלמן‬
‫אויערבך‪ ,‬דבריו הובאו בנשמת אברהם (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)14‬אורח חיים‪ ,‬סימן של‪ ,‬עמ' תקלג‪.‬‬
‫שולחן ערוך הרב‪ ,‬שם‪ ,‬ושו"ת ציץ אליעזר‪ ,‬שם‪ ,‬הביאו ראיה מדברי הרמב"ן והר"ן (נדה מד ע"ב)‪ ,‬שהביאו‬
‫הוכחה שמחללים שבת לצורך פיקוח נפש של עוברים מהגמרא (ערכין ז ע"ב) הדנה במפורש על חילול‬
‫שבת במקרים של ספק‪ .‬לדעת "שולחן ערוך הרב"‪ ,‬שו"ת ציץ אליעזר והרבי מליובאוויטש‪ ,‬אחרי שנלמד‬
‫מהכתוב "וחי בהם" שצריך לחלל שבת גם בספק פיקוח נפש‪ ,‬גם שאר הלימודים נדרשים אף על מקרי ספק‪.‬‬
‫ראה גם‪ :‬הרב אברהם שרמן "טיפולים רפואיים במצבי פיקוח נפש ובמצבי סכנה צפויים" תורה שבעל‬
‫פה לג [עמ'] פב (התשנ"ב); עטרת שלמה‪ ,‬חלק ז (התשס"ב)‪ ,‬עמ' קמח‪-‬קסב‪.‬‬
‫שבט מיהודה (לעיל‪ ,‬הע' ‪ )32‬שער ה — "בדין פיקוח נפשו של עובר ובדיני רודף"‪ ,‬עמ' שנב‪-‬שנג; הרב‬
‫שלמה זלמן אויערבך‪ ,‬דבריו הובאו בנשמת אברהם (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)14‬אורח חיים‪ ,‬סימן של‪ ,‬עמ' תקלג;‬
‫הרב שלמה פישר בפגישתו עם רבני פוע"ה (י"ב בכסלו התשס"ד)‪ .‬טעמם‪ :‬הלימוד לחלל שבת לצורך‬
‫הצלת נפשות נלמד מהכתוב "וחי בהם"‪ ,‬ולימוד זה כולל גם חיי שעה‪ .‬אולם‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬עובר‬
‫אינו בגדר "חי"‪ ,‬וחילול שבת להצלתו נלמד מדין "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה"‪,‬‬
‫וכשמדובר בהצלה לחיי שעה‪ ,‬סברה זו אינה קיימת‪ .‬גם הפוסקים שחלקו על שיטת "העמק שאלה"‬
‫(הובאו בהלכה הקודמת) הסכימו בהלכה זו שאין לחלל שבת לצורך חיי שעה של עובר‪.‬‬
‫ראה שו"ת באהלה של תורה‪ ,‬חלק א‪ ,‬סימן קטז‪.‬‬
‫שו"ת שבט הלוי‪ ,‬חלק ח‪ ,‬סימן סז‪ ,‬אות א‪ .‬טעמו‪ :‬אף שהטעם להתיר חילול שבת להצלת עוברים הוא‬
‫רק מחמת הסברה "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" (ואין הוא כלול בגדר "וחי בהם"‪,‬‬
‫כדלעיל)‪ ,‬ולפי מצבו בהווה נראה שלא ישמור שבתות הרבה‪ ,‬בכל זאת מחללים שבת להצלתו כיוון‬
‫שייתכן שהילד שייוולד יחזור בתשובה‪.‬‬
‫הרב שמחה בונם ליזרסון בשבילי בית הרפואה (התש"ע)‪ ,‬פרק ה‪ ,‬סעיף ז‪ ,‬כתב שלחץ דם גבוה למעוברת‬
‫המצדיק חילול שבת הוא כשערכי דמה עלו ביותר מ־‪ 30‬מ"מ כספית‪ ,‬דהיינו‪ ,‬דיאסטולי (‪ )diastolic‬מעל‬
‫‪ 100‬מ"מ כספית או סיסטולי (‪ )systolic‬מעל ‪ 150‬מ"מ‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא הוסיף שכך הדין גם במעוברת‬
‫שחשה כאב ראש חזק שאינו מרפה גם אחרי נטילת כדור הרגעה‪ ,‬או שחשה טשטוש בראייתה‪ ,‬כיוון‬
‫שסימנים כאלה מעלים חשש לרעלת הריון‪.‬‬
‫הרב שלום יוסף גלבר והרב יצחק מרדכי רובין ארחות שבת (התשס"ג)‪ ,‬כרך ב‪ ,‬פרק כ‪ ,‬סעיף ח‪ ,‬הע' ח‪.‬‬

‫‪152‬‬

‫יאופר יתכלה ךירדמ ‪ -‬הובג ןוכיסב ןוירה‬

‫ז‪ .‬מותר לחלל שבת לצורך אישה מעוברת אם הדבר נחוץ לצורך הרגעתה הנפשית‪.‬‬
‫הטעם‪ :‬כיוון שהצורך הנפשי של מעוברת ויולדת חיוני כל כך עד שהוא מהווה גורם‬
‫‪70‬‬
‫הלכתי המתיר חילול שבת‪.‬‬
‫ח‪ .‬אישה שהיו לה צירים מוקדמים מאוד‪ ,‬ולכן נזקקת לבדיקת מוניטור בביתה‪ ,‬מותר‬
‫לבצע בדיקה כזו גם בשבת‪ .‬הטעם‪ :‬כיוון שבדיקה כזו חיונית בשבת‪ ,‬וגם אילו הייתה‬
‫‪71‬‬
‫בבית החולים מותר היה לבצע אותה‪.‬‬
‫ט‪ .‬מעוברת הזקוקה לתרופות בשבת מפני החשש לבריאותה או לבריאות העובר‪,‬‬
‫תתייעץ עם רופא אם אפשר לקחת את התרופות לפני שבת ולאחריה‪ ,‬ואם אין‬
‫אפשרות כזו — מותרת לקחת תרופות כאלה גם בשבת‪ ,‬אבל לא תרופות אחרות‬
‫‪72‬‬
‫שהיא זקוקה להם בשל מיחוש אחר שהיא חשה‪ ,‬כגון כאב שיניים קל וכדומה‪.‬‬
‫י‪ .‬יש מי שהתיר לחלל שבת על ידי שיחת טלפון כדי לשכנע אישה הרה שלא להפיל‬
‫את עוברה באותה שבת‪ ,‬ועליו להתקשר בשינוי‪ ,‬כגון להרים את שפופרת הטלפון‬
‫‪73‬‬
‫בשינוי‪.‬‬
‫‪74‬‬

‫הריון רב־עוברי והפחתת עוברים‬
‫‪75‬‬

‫רקע רפואי‬

‫אחוז ההריונות מרובי העוברים מכלל ההריונות בארץ הוא ‪ ,2.4%‬ומהם פחות מ־‪1%‬‬
‫של שלישיות‪ .‬באופן כללי‪ ,‬בהריון רב־עוברי ובלידה כזו סיבוכים שכיחים יותר‪ ,‬וביניהם‬
‫הסיבוכים הבאים‪:‬‬

‫‪70‬‬

‫‪71‬‬

‫‪72‬‬
‫‪73‬‬
‫‪74‬‬

‫‪75‬‬

‫הרב שלמה דיכובסקי "הרגעת יולדת ומעוברת" תחומין כג ‪( 237‬התשס"ג)‪ .‬ראייתו מעוברה שהריחה‬
‫ביום הכיפורים‪ ,‬שאם לא נתיישבה דעתה לאחר שלוחשים לה באוזנה שיום הכיפורים היום‪ ,‬מאכילים‬
‫אותה עד שתתיישב דעתה אף על פי שייתכן שמבחינה רפואית אינה צריכה לאכול‪ ,‬כיוון שקיימת‬
‫השפעה פסיכוסומטית של הנפש על הגוף‪.‬‬
‫הרב יהושע נויבירט בפגישתו עם רבני פוע"ה (כ"ט בטבת התשס"ב)‪ .‬לדבריו‪ ,‬אף על פי שיכולה‬
‫להתאשפז ואז היא עצמה לא תבצע חילולי שבת‪ ,‬בסופו של דבר עלולים להיעשות חילולי שבת רבים‬
‫יותר בשבילה‪ ,‬ומלבד זאת עדיף לאישה שתשהה מעט ככל האפשר בבתי חולים‪.‬‬
‫שמירת שבת כהלכתה (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)15‬פרק לו‪ ,‬סעיף א‪.‬‬
‫הרב יוסף שלום אלישיב "חילול שבת כדי למנוע הפסקת הריון" ספר אסיא יב ‪=[ 279‬אסיא נט‪-‬ס ‪95‬‬
‫(אייר התשנ"ז)]‪.‬‬
‫הביטוי הרפואי המוכר לפעולה זו הוא "דילול עוברים"‪ ,‬אך לאחרונה ניכרת מגמה בין הרופאים לשנות‬
‫את הביטוי ל"הפחתת עוברים"‪ .‬הסיבה לכך היא‪ ,‬שהמילה דילול מעוררת קונוטציה שלילית ביחס לבני‬
‫אדם‪ ,‬ונראית מתאימה יותר ביחס לצמחים או לבעלי חיים‪.‬‬
‫הרקע הרפואי מבוסס על מאמרו של הרב אליהו האיתן "הפחתת עוברים" אמונת עתיך ‪[ 99‬עמ'] ‪93‬‬
‫(התשע"ג)‪ .‬הנתונים הרפואיים נאספו במשך השנים מרופאים וממקורות שונים‪ .‬תודה לד"ר דן ולסקי‪,‬‬
‫רופא בכיר ביחידה לאולטרה־סאונד והריון בסיכון שבמרכז הרפואי "הדסה" הר הצופים‪ ,‬על אימות‬

‫‪153‬‬

‫צהר מא התשע"ז ‪ ‬ןיטשרוב םחנמ ברהו ןמדלוג לאירבג ברה‬

‫‪ .1‬הסיכון לאיבוד הריון בתחילתו — בהריון של עובר יחיד יש כ־‪ 15%‬הפלות בתחילת‬
‫ההריון‪ ,‬ובהריון של תאומים יש סיכון הגבוה פי ‪ 1.5‬מן הסיכון בהריון של עובר יחיד‪.‬‬
‫לגבי הריון של שלישייה אין נתונים ברורים‪ ,‬אבל ההערכה היא שיש סיכון הגבוה פי‬
‫‪ 2‬מן הסיכון בהריון של עובר יחיד‪.‬‬
‫‪ .2‬הסיכון לתמותת העובר בשליש השלישי של ההריון — בהריון של עובר יחיד (בארץ)‪:‬‬
‫בערך ‪ 1‬ל־‪ 1,000‬לידות‪ .‬בהריון רב־עוברי‪ :‬הסיכון גבוה פי ‪.11-7‬‬
‫‪ .3‬הסיכון ללידה מוקדמת מאוד (לפני השבוע ה־‪ — 76)34‬בהריון של עובר יחיד (בארץ)‪:‬‬
‫‪ ;7%-6%‬בהריון של תאומים‪ :‬כשליש מן ההריונות מסתיימים בלידה מוקדמת;‬
‫ובהריון של שלישייה‪ 100%-94% :‬מכלל ההריונות מסתיימים בלידה מוקדמת‪.‬‬
‫‪ .4‬הסיכונים בלידה מוקדמת — עלייה בשכיחות של פגיעות שונות ביילודים‪ ,‬כגון עיוורון‪,‬‬
‫חירשות‪ ,‬פגיעות שכליות ומוטוריות ועוד‪ .‬ככל שהלידה מוקדמת יותר‪ ,‬הסיכון‬
‫לפגיעה ביילוד עולה‪.‬‬
‫‪ .5‬אחוזי השכיחות של מומים ביילודים‪ ,‬שלא נוצרו מחמת לידה מוקדמת — ביילודים‬
‫‪77‬‬
‫יחידים יש ‪ 3%-2%‬מומים‪ ,‬ומעט יותר מכך ביילודים מהריון רב־עוברי‪.‬‬
‫‪ .6‬שיתוק מוחין (‪ — )CP‬בהריון של שלישייה יש עלייה בשכיחות מקרים של שיתוק‬
‫‪78‬‬
‫מוחין בהריון או בלידה‪ ,‬ככל הנראה פי ‪ 12‬יותר מבהריון של עובר יחיד‪.‬‬
‫‪ .7‬רעלת הריון — הריון רב־עוברי מגדיל פי ‪ 3-2‬בערך את הסיכון לרעלת הריון של האם‪.‬‬
‫יש שתי גישות רפואיות לגבי השלב שבו כדאי להפחית עוברים כאשר יש צורך בכך‪:‬‬
‫‪ .1‬מיעוט הרופאים ימליץ על הפחתת העוברים עד השבוע ה־‪ 10‬של ההריון כדי להפחית‬
‫את הסיכון להפלת כל העוברים‪ .‬יתרון נוסף להפחתה בשלב זה הוא שההורים בדרך‬
‫כלל עדיין פחות קשורים לעובריהם‪ .‬הפחתת עוברים בשלב כזה תתבצע בדרך כלל‬
‫בדיקור העובר דרך הנרתיק או בשאיבת תוכן שק ההריון‪.‬‬
‫הנתונים ועדכונם‪ .‬הרקע הרפואי הועבר גם לעיונו של פרופ' יצחק בליקשטיין — רופא בכיר באגף נשים‬

‫ויולדות‪ ,‬מנהל מרפאת הריון בסיכון גבוה במרכז הרפואי "קפלן"‪ ,‬ועורך ספר בנושא הריון רב־עוברי (‪I.‬‬
‫‪BLICKSTEIN & L.G. KEITH [EDS], MULTIPLE PREGNANCY: EPIDEMIOLOGY, GESTATION,‬‬
‫]‪ — )AND PRENATAL OUTCOME [2005‬והערותיו שובצו בגוף הפרק‪.‬‬

‫‪ 76‬הזמנים המצוינים כאן הם לפי המניין הרפואי המקובל‪ ,‬שמתחיל מהווסת האחרונה שלפני ההריון‪,‬‬
‫כשבועיים לפני זמן העיבור בפועל‪.‬‬
‫‪ 77‬הערת פרופ' יצחק בליקשטיין‪ :‬שכיחות המומים היא כמעט פי ‪ ,2‬אך רק בעוברים חד־זיגוטיים‪ ,‬דהיינו‬
‫תאומים זהים שמקורם בביצית מופרית אחת‪.‬‬
‫‪ 78‬הערת פרופ' יצחק בליקשטיין‪ :‬בהריון של שלישייה הסיכון הוא פי ‪ ,20‬ובהריון של תאומים הסיכון הוא‬
‫פי ‪.6‬‬

‫‪154‬‬

‫יאופר יתכלה ךירדמ ‪ -‬הובג ןוכיסב ןוירה‬

‫‪ .2‬רוב הרופאים יעדיפו להפחית את מספר העוברים קרוב יותר לשבוע ה־‪ 13‬כדי‬
‫לבדוק את מצב בריאות העוברים לפני ההפחתה‪ ,‬וכדי שלא להפחית עובר בריא‬
‫ולהשאיר עובר פגוע‪ .‬יתרון נוסף להפחתה בשלב זה הוא‪ ,‬שבחלק קטן מהמקרים‬
‫נפסקת התפתחותו של אחד העוברים ומתרחשת הפלה ספונטנית‪ ,‬וכך ניתן לחסוך‬
‫את ההפחתה‪ .‬הפחתת עוברים בשלב כזה תתבצע בדרך כלל בדיקור של לב העובר‬
‫דרך הבטן‪.‬‬
‫יש הבדל בין הריון של תאומים ובין הריון שהתחיל עם שלושה עוברים והפחיתו אותו‬
‫לשניים‪ :‬הריון של תאומים מסתיים לרוב סביב השבוע ה־‪ ,37‬הריון של שלישייה מסתיים‬
‫לרוב סביב השבוע ה־‪ ,34‬והריון של שלושה עוברים שהופחתו לשניים מסתיים בין‬
‫השבוע ה־‪ 34‬לשבוע ה־‪.37‬‬
‫לגבי הריון של תאומים‪ ,‬יש הסכמה כמעט מוחלטת בין הרופאים שאין להמליץ על‬
‫הפחתה‪ ,‬מלבד במקרים חריגים‪.‬‬
‫לגבי הריון של שלישייה‪ ,‬בעבר הייתה מחלוקת בין הרופאים אם עדיף להשאיר את‬
‫שלושת העוברים או להפחיתם לשניים‪ .‬כיום יש נטייה גורפת להמליץ על הפחתה‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫נטייה זו נובעת מהסיכון הגדול ללידת פגים ולסיבוכי הריון‪.‬‬
‫לגבי רביעייה ומעלה‪ ,‬יש הסכמה כמעט מוחלטת בין הרופאים שיש להפחיתם לשניים‬
‫ולא להשאיר שלושה עוברים‪ ,‬כיוון שגם כאן יש הבדל בין הריון שהתחיל בשלושה‬
‫עוברים‪ ,‬שגם הוא כרוך בסיכונים‪ ,‬כפי שפורט לעיל‪ ,‬להריון שהתחיל בארבעה עוברים‬
‫והופחת לשלושה‪ ,‬שהסיכונים בו גדולים יותר‪ .‬הפחתה מרביעייה לשלישייה כרוכה‬
‫בכ־‪ 7%‬סיכון לאיבוד ההריון כולו‪ ,‬ומלבד סיכון זה עדיין נשארים בעינם הסיכונים‬
‫שבהריון של שלישייה‪ .‬אמנם הפחתה לשני עוברים כרוכה בסיכון של אחוז אחד נוסף‪,‬‬
‫היינו ‪ ,8%‬לאיבוד ההריון כולו‪ ,‬אך אם ההפחתה מצליחה‪ ,‬כל ההריון ממשיך בצורה‬
‫בטוחה יותר‪ ,‬כמעט כמו הריון של תאומים‪.‬‬
‫מבחינה הלכתית יש לבחון כמובן כל מקרה לגופו‪ ,‬בעיקר את הסיכון הרפואי לעומת‬
‫הסיכוי ללדת בבריאות את כל העוברים‪ ,‬וכן את רצונם של בני הזוג‪.‬‬

‫‪ 79‬כמו כן‪ ,‬אין להתעלם מן העובדה שפעמים רבות לאחר הלידה יש צורך באשפוז התינוקות בפגייה‬
‫למשך תקופה מסוימת‪ ,‬ובמדינת ישראל יש עומס רב בפגיות‪.‬‬

‫‪155‬‬

‫צהר מא התשע"ז ‪ ‬ןיטשרוב םחנמ ברהו ןמדלוג לאירבג ברה‬

‫עקרונות הלכתיים‬
‫א‪ .‬אם יש סכנה לאם‪ ,‬בוודאי מותר להפיל את כל העוברים או כמה מהם כדי להצילה‪,‬‬
‫‪80‬‬
‫כיוון שחייה קודמים לחייהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם אין סכנה לאם אלא סכנה לכמה מהעוברים או כולם‪ ,‬גם אז מותר להרוג כמה‬
‫מהם כדי להציל את הנותרים‪ ,‬משום שללא פעולה כזו כולם ימותו‪ ,‬ואם כן הם בגדר‬
‫גברא קטילא‪ ,‬או משום שלכל עובר יש דין רודף לגבי שאר העוברים‪ 81.‬ויש מי שכתב‬
‫שאף על פי שהעוברים מסכנים זה את זה‪ ,‬אסור להפחית מהם‪ ,‬כיוון שאין כאן רודף‬
‫‪82‬‬
‫ונרדף אלא כל העוברים באותו מצב‪ ,‬ואין דוחים נפש מפני נפש‪.‬‬
‫ג‪ .‬ככלל‪ ,‬כאשר מותר להפחית עוברים מחשש למיתת כולם‪ ,‬יש חובה לעשות כן כדי‬
‫להציל כמה מהם‪ 83.‬ויש מי שכתב שאף שראוי להפחית עוברים כשיש חשש שימותו‬
‫כולם‪ ,‬אין בזה חיוב‪ ,‬ורשאי אדם לסמוך על רחמי שמים ולא להפחית‪ .‬ואף שבפיקוח‬
‫נפש ממש צריך לנהוג על פי דרכי הרפואה ואסור לסמוך על רחמי ה' אלא להימנע‬
‫‪84‬‬
‫מן הצורך לפקח את הנפש‪ ,‬בעובר אין חיוב גמור של הצלה כמו באדם‪.‬‬
‫ד‪ .‬בהריון של ארבעה עוברים או יותר הנטייה הכללית של הפוסקים היא‪ ,‬שיש לבצע‬
‫הפחתת עוברים כיוון שהסיכון לעוברים הוא גדול מאוד‪ .‬אמנם בעבר נולדו רביעיות‬

‫‪80‬‬
‫‪81‬‬

‫‪82‬‬
‫‪83‬‬
‫‪84‬‬

‫משנה‪ ,‬אהלות ז‪ ,‬ו; משנה תורה‪ ,‬רוצח ושמירת הנפש‪ ,‬פרק א‪ ,‬הלכה ט; שולחן ערוך‪ ,‬חושן משפט‪ ,‬סימן‬
‫תכה‪ ,‬סעיף ב‪.‬‬
‫שו"ת ציץ אליעזר‪ ,‬חלק כ‪ ,‬סימן ב; הרב שלמה זלמן אויערבך‪ ,‬דבריו הובאו בנשמת אברהם (לעיל‪ ,‬הע'‬
‫‪ )14‬חושן משפט‪ ,‬סימן תכה‪ ,‬עמ' קסח; הרב יוסף שלום אלישיב‪ ,‬דבריו הובאו שם‪ ,‬וכן שם‪ ,‬אבן העזר‪,‬‬
‫סימן א‪ ,‬עמ' ל‪ ,‬וכן הורה לרבני פוע"ה בפגישתו עמם (ט"ו בכסלו התשס"ב); הרב יצחק זילברשטיין‬
‫ופנחס אושר "דילול עוברים — שו"ת" ספר אסיא ח ‪( 7‬התשנ"ה) [=אסיא מה‪-‬מו ‪( 62‬טבת התשמ"ט)]‪,‬‬
‫וכן בשיעורי תורה לרופאים (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)10‬חלק ד סימן רמה‪ ,‬וכן הורה בתשובה בעל פה לרב אליהו‬
‫האיתן (כ' בכסלו התשס"ה); הרב חיים דוד הלוי "על דילול עוברים והמעמד ההלכתי של עוברים‬
‫במבחנה" ספר אסיא ח ‪( 4‬התשנ"ה) [=אסיא מז‪-‬מח ‪( 14‬כסלו התש"ן)]; שו"ת מים חיים‪ ,‬סימן סא; שו"ת‬
‫מעשה חושב‪ ,‬חלק ג‪ ,‬סימן ז; שו"ת תשובות והנהגות‪ ,‬חלק ג‪ ,‬סימן שנח‪ ,‬וכתב שהסכים לזה גם הרב‬
‫שמואל הלוי וואזנר; הרב מרדכי אליהו "השמדת ביציות ודילול עוברים" תחומין יא ‪( 272‬התש"ן)‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;273‬הנ"ל‪ ,‬שו"ת הרב הראשי (התשמ"ח‪-‬התשמ"ט)‪ ,‬סימן קצו‪ ,‬וכן הורה בתשובה בעל פה לרב‬
‫אליהו האיתן; הרב שלמה דיכובסקי "העדפות בפיקוח נפש" מלילות א ‪( 345‬התשנ"ח)‪ ,‬וכן הורה בעל‬
‫פה לרב מנחם בורשטין; הרב יעקב אריאל‪ ,‬הרב אפרים גרינבלט‪ ,‬הרב אשר וייס והרב אביגדר נבנצל‬
‫בתשובה לשאלת הרב מנחם בורשטין (י"ב באייר התש"ס)‪ .‬הרב דוב ליאור אמר לרב מנחם בורשטין‪,‬‬
‫שאם תימצא שיטה של הפחתת עוברים בגרמא‪ ,‬עדיף להפחיתם בגרמא‪ .‬על כך יש להעיר שאם שיטה‬
‫של הפחתה בגרמא מסכנת יותר את האם או את שאר העוברים‪ ,‬אין להשתמש בה‪.‬‬
‫תשובת הרב מנשה קליין לשאלת הרב מנחם בורשטין (סיוון התשס"ג)‪.‬‬
‫הרב מרדכי אליהו‪ ,‬בהוראה בעל פה לרב אליהו האיתן; הובאה במאמרו (לעיל‪ ,‬הע' ‪ .)75‬כך משמע גם‬
‫מתשובת הרב אפרים גרינבלט (לעיל‪ ,‬הע' ‪.)81‬‬
‫הרב אשר וייס (לעיל‪ ,‬הע' ‪.)81‬‬

‫‪156‬‬

‫יאופר יתכלה ךירדמ ‪ -‬הובג ןוכיסב ןוירה‬

‫של ילדים בריאים‪ ,‬אך כיוון שהסיכון הוא גדול מאוד‪ ,‬ויש חשש לאיבוד כל העוברים‪,‬‬
‫‪85‬‬
‫מסתבר שניתן להחיל דין רודף על כל אחד מהעוברים כלפי האחרים‪.‬‬
‫ה‪ .‬בהריון של שלישייה הנטייה הכללית היא להימנע מהפחתה ולנסות להציל את כל‬
‫העוברים‪ 86.‬יש לבחון בזהירות את מצבה הרפואי של האם‪ ,‬ועד כמה ניתן לשער‬
‫שתוכל להחזיק את ההריון עד מצב שבו יוכלו העוברים לשרוד בפגייה‪ 87.‬אמנם אם‬
‫האם סובלת מבעיות רפואיות שבעטיין יש חשש שלא תוכל להחזיק את העוברים‪,‬‬
‫ייתכן שיש לשקול בזהירות את האפשרות להפחתה גם בשלישייה‪ ,‬כדי שלא לאבד‬
‫‪88‬‬
‫את כל העוברים‪.‬‬
‫ו‪ .‬כשיש רביעייה וכבר ברור שצריך להפחית עוברים‪ ,‬הרופאים ממליצים בדרך כלל‬
‫על הפחתה לשניים‪ ,‬כיוון שיש סיכוי גדול יותר להצלת העוברים בהפחתה לתאומים‬
‫וכיוון שהעומס בפגיות רב‪ .‬מבחינה הלכתית במצב כזה אפשר לקבל את ההמלצה‬
‫הרפואית על הפחתה לתאומים כיוון שאפשר להגדיר מראש את העוברים כנפלים‪,‬‬
‫‪89‬‬
‫וכיוון שבשלישייה יש סיכון גדול יותר למומים עובריים עקב הפגות‪.‬‬

‫‪85‬‬

‫‪86‬‬

‫‪87‬‬

‫‪88‬‬

‫‪89‬‬

‫שו"ת ציץ אליעזר (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ;)81‬הרב שלמה זלמן אויערבך (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ;)81‬הרב יוסף שלום אלישיב‬
‫(לעיל‪ ,‬הע' ‪ ;)81‬הרב חיים דוד הלוי (לעיל‪ ,‬הע' ‪ .)81‬כך משמע גם מתשובות הפוסקים האחרים שהתירו‬
‫הפחתת עוברים מחשש סיכון כל ההריון‪ ,‬וכפי שהובא לעיל לגבי הסיכון הרפואי בהריון של רביעייה‪.‬‬
‫הרב יוסף שלום אלישיב (לעיל‪ ,‬הע' ‪ .)81‬הסיבה הפשוטה היא‪ ,‬כיוון שבשלישייה יש סיכוי סביר יותר‬
‫שייוולדו תינוקות בריאים בסופו של דבר‪ ,‬גם אם הם ייוולדו מוקדם ויצטרכו לשהות בפגייה‪ .‬ראה גם‬
‫הרב חיים דוד הלוי (לעיל‪ ,‬הע' ‪ .)81‬וראה גם שחלק מהפוסקים שהוזכרו לעיל התירו דווקא ברביעייה‬
‫ולא התייחסו לשלישייה‪.‬‬
‫הרופאים מזכירים בהקשר זה את השבוע ה־‪ 32‬להריון‪ ,‬שכן יש בו הבשלה ריאתית ולאחר מכן יש‬
‫סיכויים טובים להישרדות; נכון שגם בשבועות מוקדמים יותר יש סיכויים רבים להישרדות‪ ,‬אך גם‬
‫עלולים להיווצר מומים בשכיחות גבוהה יחסית‪.‬‬
‫אמנם כאן מתעוררת שאלה של חלוקת משאבים‪ ,‬כיוון שעומס גדול על הפגיות עלול בסופו של דבר‬
‫למנוע מעוברים אחרים לקבל טיפול מתאים‪ .‬הרב יעקב אריאל אמר לרבני פוע"ה (בפגישתם בי"ז‬
‫בכסלו התשס"ב)‪ ,‬שהתחשבות בעומס של הפגיות‪ ,‬שעלול לעתים למנוע מהן לקבל פגים נוספים‪ ,‬היא‬
‫שיקול הלכתי‪ ,‬שהרי גם במחלקות לטיפול נמרץ יש להסתפק עד כמה להשקיע בחולה סופני‪ ,‬שכן הוא‬
‫עשוי לתפוס את מקומו של מי שיוכל להינצל ולהמשיך לחיות על ידי הטיפול הנמרץ‪ .‬אך כשיש "חולה‬
‫לפנינו" — האישה והשלישייה — המגמה לכתחילה היא לנסות ולהציל את כולם‪.‬‬
‫שו"ת תשובות והנהגות (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ;)81‬הרב חיים דוד הלוי (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ;)81‬הרב יוסף שלום אלישיב‪,‬‬
‫בפגישתו הנ"ל (לעיל‪ ,‬הע' ‪ )81‬עם רבני פוע"ה; הרב יצחק זילברשטיין‪ ,‬בתשובתו הנ"ל (לעיל‪ ,‬הע' ‪)81‬‬
‫לרב אליהו האיתן‪.‬‬
‫פרופ' יצחק בליקשטיין אמר בפגישתו עם רבני פוע"ה (ו' בניסן התשע"א)‪ ,‬שהגורמים המשפיעים‬
‫ביותר על מסוגלות האישה להחזיק הריון של שלישייה הם — אם האישה כבר ילדה בעבר וגובהה‪ ,‬כי‬
‫לאישה גבוהה שכבר ילדה יש סיכוי טוב יותר להחזיק שלישייה לאורך זמן‪.‬‬
‫הרב אפרים גרינבלט (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ;)81‬הרב זלמן נחמיה גולדברג בפגישתו עם רבני פוע"ה (כ"ב בתמוז‬
‫התשס"ד)‪.‬‬

‫‪157‬‬

‫צהר מא התשע"ז ‪ ‬ןיטשרוב םחנמ ברהו ןמדלוג לאירבג ברה‬

‫ז‪ .‬אם יש עובר בריא ועובר חולה‪ ,‬ומחלת העובר החולה חמורה מאוד והמשך ההריון‬
‫שלו מסכן את העובר הבריא‪ ,‬ומבחינה רפואית יש סיכוי טוב להמשך ההריון של‬
‫העובר הבריא‪ ,‬והסיכון בהפחתה קטן יחסית לסיכויי ההישרדות של העובר הבריא‬
‫— מותר להפחית את העובר החולה כדי להציל את העובר הבריא‪ 90.‬חיוב פיקוח נפש‬
‫לצורך העובר הוא מפני שהוא עשוי להיות בר קיימא‪ ,‬ולכן יש לו גדר פיקוח נפש‬
‫ואפילו מחללים שבת בשבילו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬עובר שאינו עתיד לחיות‪ ,‬אין לו גדר‬
‫פיקוח נפש‪ 91.‬בכל מקרה‪ ,‬יש לבחון את כלל הפרטים של העוברים וכן את מצבה‬
‫הבריאותי והנפשי של האם‪.‬‬

‫הלכות‬
‫את מי להפחית?‬
‫ח‪ .‬ככלל‪ ,‬כיוון שפעולת ההפחתה היא פעולה פולשנית העלולה לסכן את ההריון כולו‪,‬‬
‫‪92‬‬
‫יש להעדיף להפחית את העובר שהסיכון בהפחתתו קטן יותר מבחינה רפואית‪.‬‬
‫ט‪ .‬למרות האמור בהלכה הקודמת‪ ,‬אם יש עוברים חלשים ופגומים שסיכויי הישרדותם‬
‫נמוכים ממילא‪ 93,‬מותר להפחית אותם כדי להציל את האחרים‪ ,‬כי כך מגדילים את‬
‫‪94‬‬
‫הסיכוי להצלת נפשות‪.‬‬
‫י‪.‬‬

‫בהפחתת עוברים אין הבדל או העדפה בין זכרים לנקבות‪ .‬דיני קדימה לא נאמרו‬
‫בעובר‪ 95.‬אם יש להורים רק זכרים או רק נקבות ורוצים להפחית כך שייוולדו להם‬

‫‪90‬‬

‫הרב נחום אליעזר רבינוביץ "בין עובר לעובר" תחומין יז ‪( 340‬התשנ"ז); הנ"ל‪ ,‬שו"ת שיח נחום‪ ,‬סימן‬
‫קטז‪ .‬בשו"ת דבר חברון‪ ,‬חלק א‪ ,‬סימן ט‪ ,‬התיר הפחתת שני עוברים פגומים עקב תסמונת מעבר דם בין‬
‫עוברים (‪ )TTTS‬כדי להציל את העובר השלישי‪.‬‬
‫הרב נחום אליעזר רבינוביץ (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)90‬על פי דברי הרמב"ן‪ ,‬תורת האדם (לעיל‪ ,‬הע' ‪.)58‬‬
‫הרב שלמה זלמן אויערבך (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ;)81‬הרב יעקב אריאל והרב אשר וייס בתשובתם הנ"ל (לעיל‪,‬‬
‫הע' ‪.)81‬‬
‫אם עובר זה ממילא לא יוכל לחיות על פי המדדים הרפואיים‪ ,‬והוא מכביד על שאר העוברים‪ ,‬ייתכן‬
‫שניתן להחיל רק עליו דין רודף כיוון שאם יפחיתו עוברים אחרים הוא לא יוכל לחיות‪ ,‬אך אם יפחיתו‬
‫אותו‪ ,‬הם יוכלו לחיות‪ .‬דין זה דומה לדעתו של רבי יהודה לגבי הסגרת שבע בן בכרי ליואב בן צרויה‬
‫— הואיל והוא והם נהרגים‪ ,‬יסגירוהו כדי שהם יינצלו (תוספתא [ליברמן]‪ ,‬תרומות ז‪ ,‬כ; וכעין זה גם‬
‫ברש"י‪ ,‬סנהדרין עב ע"ב‪ ,‬ד"ה יצא ראשו)‪ ,‬אלא ששם מדובר שייחדוהו להם‪ ,‬וכאן הרופאים מייחדים‬
‫אותו כיוון שהסיכוי לחיותו קלוש‪ .‬טעם נוסף להתיר הוא‪ ,‬שהעוברים אינם מוגדרים "נפש"‪ ,‬ולכן גם אם‬
‫בבני אדם אסור להציל אחד על חשבון אחר‪ ,‬כאן‪ ,‬שאינם בגדר "נפש"‪ ,‬מותר‪ .‬ראה גם הרפואה והלכותיה‬
‫חלק א (בהוצאת המכון לחקר הרפואה בהלכה‪ ,‬התשנ"ח)‪ ,‬עמ' א‪-‬ח‪.‬‬
‫שו"ת מעשה חושב (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ;)81‬הרב אשר וייס‪ ,‬בתשובתו הנ"ל (לעיל‪ ,‬הע' ‪.)81‬‬
‫שיעורי תורה לרופאים (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)10‬חלק ד‪ ,‬סימן רמו‪ ,‬וכן הורה הרב יצחק זילברשטיין בתשובתו‬
‫הנ"ל (לעיל‪ ,‬הע' ‪ )81‬לרב אליהו האיתן; הרב אשר וייס בתשובתו הנ"ל (לעיל‪ ,‬הע' ‪.)81‬‬

‫‪91‬‬
‫‪92‬‬
‫‪93‬‬

‫‪94‬‬
‫‪95‬‬

‫‪158‬‬

‫יאופר יתכלה ךירדמ ‪ -‬הובג ןוכיסב ןוירה‬

‫‪96‬‬

‫מהמין השני — אין איסור בדבר‪.‬‬
‫מתי לבצע את הפחתת העוברים?‬

‫יא‪ .‬מכיוון שמבחינה רפואית עדיף לבצע את ההפחתה אחרי ‪ 40‬יום‪ ,‬גם מבחינה‬
‫‪97‬‬
‫הלכתית יש לנהוג כן‪.‬‬
‫יב‪ .‬אסור להפחית עוברים בשבת‪ ,‬אלא אם כן יש פיקוח נפש לאם או לעובר‪ .‬במקרה‬
‫‪98‬‬
‫כזה יש הכרח לבצע את ההפחתה באותה שבת דווקא‪.‬‬
‫הרופא‬
‫‪99‬‬

‫יג‪ .‬כשיש היתר לבצע הפחתת עוברים‪ ,‬מותר שגם רופא גוי יבצע זאת‪ .‬ויש מי שכתב‬
‫‪100‬‬
‫שעדיף לבצע את הפחתת העוברים על ידי רופא ישראל דווקא‪.‬‬
‫‪101‬‬

‫יד‪ .‬יש מי שכתב שעדיף שהרופא שאבחן את הצורך בהפחתה הוא זה שיבצע אותה‪.‬‬
‫האם הפחתת עוברים אוסרת את האישה?‬

‫‪ 96‬שיעורי תורה לרופאים (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)10‬וכן הורה הרב יצחק זילברשטיין בתשובתו הנ"ל (לעיל‪ ,‬הע' ‪;)81‬‬
‫הרב יעקב אריאל בתשובתו הנ"ל (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)81‬ובלבד שמבחינה רפואית כל העוברים שקולים‪.‬‬
‫הרב מנחם בורשטין שאל את הרב שמואל הלוי וואזנר על זוג שהיו להם שני בנים והאישה הרתה‬
‫רביעייה — שני בנים ושתי בנות‪ .‬מבחינה רפואית בקושי הצליחה האם להחזיק תאומים בהריון הקודם‪,‬‬
‫והרופאים הסכימו שיש הכרח להפחית עוברים ולהשאיר תאומים‪ .‬הזוג שאל כמה רבנים שהורו להם‬
‫להשאיר בן ובת‪ ,‬אך הרב וואזנר התיר להם להשאיר את שתי הבנות‪ ,‬אם הסיכון בהפחתה זהה בכל‬
‫מקרה‪.‬‬
‫‪ 97‬הרב שלמה זלמן אויערבך‪ ,‬דבריו הובאו בנשמת אברהם (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)14‬אורח חיים‪ ,‬סימן של‪ ,‬עמ'‬
‫תקלג; שם‪ ,‬חושן משפט‪ ,‬סימן תכה‪ ,‬עמ' קסח‪ .‬הרב מרדכי אליהו (במאמרו‪ ,‬לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,81‬עמ' ‪)274‬‬
‫כתב שאמנם מותר לבצע את ההפחתה בכל שלב‪ ,‬אך עדיף לבצע זאת לפני יום ה־‪.40‬‬
‫‪ 98‬יש סוברים שעצם הריגת העובר בשבת היא איסור תורה של נטילת נשמה בשבת; ראה פרי מגדים‪,‬‬
‫אורח חיים‪ ,‬סימן שכח‪ ,‬משבצות זהב‪ ,‬ס"ק א‪ .‬וראה שבת קז ע"ב‪ ,‬שהמדלדל עובר במעי בהמה בשבת‬
‫חייב משום עוקר דבר מגידולו‪ ,‬וכתבו הרמב"ן‪ ,‬הרשב"א והריטב"א‪ ,‬שבת שם‪ ,‬שהכוונה היא שחייב‬
‫משום נטילת נשמה‪ ,‬ושכן משמע מהרמב"ם‪ ,‬משנה תורה‪ ,‬שבת‪ ,‬פרק יא‪ ,‬הלכה א‪ .‬אמנם בתוספות‪,‬‬
‫עבודה זרה כו ע"א‪ ,‬ד"ה סבר‪ ,‬פירשו שהכוונה שחייב משום תולדה של גוזז‪ ,‬ובמאירי‪ ,‬שבת שם‪ ,‬כתב‬
‫בשם גדולי המפרשים‪ ,‬שהוא עוקר דבר מגידולו‪ ,‬שהוא תולדה של קוצר‪ ,‬ואין בכך נטילת נשמה שכן‬
‫עובר אינו "נפש"‪ .‬וראה עוד מנחת חינוך‪ ,‬מוסך השבת‪ ,‬מלאכת הקוצר; נשמת אברהם (לעיל‪ ,‬הע' ‪,)14‬‬
‫אורח חיים‪ ,‬סימן של‪ ,‬עמ' תקמג‪ ,‬סעיף ‪.19‬‬
‫‪ 99‬שו"ת ציץ אליעזר (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ;)81‬שו"ת מים חיים (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ;)81‬הרב מרדכי אליהו (לעיל‪ ,‬הע' ‪.)81‬‬
‫ודווקא כשצריך בוודאות לבצע הפחתה‪ ,‬אך אם מבצעים הפחתה רק מחמת הספק‪ ,‬לא יבצע זאת רופא גוי‪.‬‬
‫‪ 100‬נשמת אברהם (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)14‬חושן משפט‪ ,‬סימן תכה‪ ,‬עמ' קסח‪ ,‬על פי הסוברים שגם כשיש היתר‬
‫הלכתי להפלה מלאכותית‪ ,‬יש לבצעה על ידי רופא ישראל דווקא ולא על ידי רופא גוי‪.‬‬
‫‪ 101‬שו"ת ציץ אליעזר (לעיל‪ ,‬הע' ‪ ,)81‬על פי שו"ת מהר"ם שיק‪ ,‬יורה דעה‪ ,‬סימן קנה‪ .‬טעמו‪ :‬מי שלא ראה‬
‫את הדברים בעצמו‪ ,‬אין לו אותה ודאות מוחלטת שיש לרופא שאבחן את המקרה וראה את הנתונים‬
‫בעצמו‪.‬‬

‫‪159‬‬

‫צהר מא התשע"ז ‪ ‬ןיטשרוב םחנמ ברהו ןמדלוג לאירבג ברה‬

‫טו‪ .‬הפחתת עוברים המתבצעת דרך דופן הבטן אינה אוסרת את האישה‪ ,‬כיוון שאין‬
‫דימום מהרחם‪ ,‬וגם אין טומאת לידה כי העובר נספג בתוך הרחם‪ .‬אם בכל זאת‬
‫נגרם דימום‪ ,‬דינו ככל דימום‪ ,‬על פי כללי הטהרה הרגילים‪.‬‬
‫טז‪ .‬הפחתת עוברים המתבצעת בדיקור דרך הנרתיק פוצעת קלות את האישה‪ .‬לכן‪ ,‬אם‬
‫יש דימום לאחר הפחתת העוברים‪ ,‬מסתבר שהדימום נגרם כתוצאה מהדיקור‪ ,‬ודינו‬
‫‪102‬‬
‫כדם מכה שאינו אוסר‪.‬‬

‫‪ 102‬האפשרות לתלות את הדימום במכה מוגבלת ליומיים הראשונים שמיד לאחר הדיקור‪ ,‬ובדימום קל‬
‫בלבד‪ .‬בדימום הנמשך מעבר לכך — במשך הדימום או בכמותו — יש לברר אצל רופא אם עדיין סביר‬
‫לתלות את הדימום בפעולה הרפואית שהאישה עברה‪.‬‬

‫‪160‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)