מלחמה ושלום – תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים וכשלונן ביישוב משברי נישואים.

דצמבר 12, 2019 · מאת יוסף שרעבי · גירושין

‫© משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬
‫(דצמבר ‪1446–1351 ,)2016‬‬

‫"מלחמה ושלום"‪:‬‬
‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים וכשלונן ביישוב‬
‫משברי נישואים‬
‫יוסף שרעבי*‬

‫המאמר דן בעילת התביעה לשלום‪-‬בית בפסיקתם של בתי‪-‬הדין הרבניים‪,‬‬
‫בהתפתחותה‪ ,‬בתמורות שחלו בה‪ ,‬ובכשליה בהשגת תכליתה העיקרית –‬
‫יישוב משברי נישואים‪.‬‬
‫בחלק הראשון הדיון מתמקד בהתפתחות התביעה ומעמדה מאז הוקמו‬
‫בתי‪-‬הדין הרבניים לפני קרוב למאה שנים‪ .‬החלק השני מתמקד בניתוח‬
‫הגישות הקיימות בקרב הדיינים ביחס אליה‪ :‬גישת הזכות המשפטית‪ ,‬גישת‬
‫האמת המשפטית‪ ,‬הגישה הפרגמטית וגישת ההפרדה בין תפקידי הרב‬
‫והדיין‪ .‬חלק מן הגישות נוטות יותר לנוקשות פורמליסטית ושואפות‬
‫לאידיאת הזוגיות על‪-‬פי ההלכה‪ ,‬ואילו אחרות הן גמישות וריאליסטיות‬
‫יותר‪ ,‬ונוטות לפרגמטיות ולהשלמה עם פירוק הנישואים ביתר קלות‪ .‬חרף‬
‫האמור‪ ,‬המסקנה העולה מניתוח הגישות השונות היא שאף לא אחת מהן –‬
‫גם לא מאלה שניחנו ביתר גמישות – מצליחה לצקת תוכן מהותי בתביעות‬
‫שלום‪-‬בית ולקדם באופן ממשי את שיקום הנישואים במסגרת ההליכים‬
‫המשפטיים בבתי‪-‬הדין הרבניים‪ ,‬עד כדי כך שבקבלת תביעות אלה לא נותר‬
‫אלא שימור טכני וחלול של מסגרת הנישואים‪.‬‬
‫בחלק השלישי נידונים מרכיביה המשפטיים השונים של תביעת שלום‪-‬‬
‫בית‪ .‬שלום‪-‬בית‪ ,‬כאידיאה של היחסים הזוגיים‪ ,‬קיבל במסורת ההלכתית‬
‫חיזוקים משפטיים לכל אורך השנים‪ ,‬ובמסגרת השיפוט הרבני במדינת‪-‬‬
‫ישראל הוא השלים את ההתמרה (הטרנספורמציה) המשפטית הסופית שלו‬
‫לכלל עילת תביעה משפטית לכל דבר ועניין‪ .‬עילה זו נבחנת במאמר מכמה‬
‫______________‬

‫*‬

‫דוקטור למשפטים ומוסמך לדיינות‪ .‬המאמר מבוסס על הפרק השמיני בעבודת הדוקטור שלי 'שלום‬
‫בית'‪ :‬התערבות ביישוב משברי נישואין ובמניעתם בהלכה ובמשפט (חיבור לשם קבלת התואר‬
‫"דוקטור לפילוסופיה"‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן – הפקולטה למשפטים‪ ,‬התשע"ג)‪ ,‬שנכתבה בהנחייתו‬
‫של פרופ' עמיחי רדזינר‪ .‬גרסה קודמת של המאמר הוצגה בשנת תשע"ג לפני המשתתפים בתוכנית‬
‫"זכויות אדם והיהדות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' ידידיה שטרן‪ ,‬פרופ' שחר‬
‫ליפשיץ ופרופ' חנוך דגן‪.‬‬
‫‪1351‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫היבטים‪ :‬מהות העילה וייחודיותה‪ ,‬מרכיביה (כגון היסוד הנפשי וקביעת‬
‫האשם)‪ ,‬המבחנים שפותחו לבחינתה (כגון כנות התביעה והסיכויים לשיקום‬
‫הנישואים)‪ ,‬הסעדים הקשורים אליה ומנגנוני הטיפול בה (ובכלל זה גורמי‬
‫הסיוע הטיפולי שליד בתי‪-‬הדין)‪ .‬כל זאת בהקשר של המצב המשפטי בדיני‬
‫המשפחה בישראל‪ ,‬אופי התפקוד המוסדי של בתי‪-‬הדין הרבניים והתמורות‬
‫החברתיות שחלו בעשורים האחרונים‪.‬‬
‫‬‫בחלק הרביעי נידונות סוגיות מפורטות בפסיקת בתי הדין הרבניים‬
‫בנושאים הבאים‪ :‬מרידה‪ ,‬מזונות אישה‪ ,‬החלטות‪-‬ביניים‪ ,‬צווים וסעדים‬
‫זמניים‪ ,‬עיכוב פירוק שיתוף‪ ,‬תביעות חלופיות‪ ,‬תנאים והסכמים לשלום‪-‬בית‪,‬‬
‫העדר סיכוי לשלום‪-‬בית ופירוד ממושך‪ ,‬ושיקולים מיוחדים בתביעות‬
‫שלום‪-‬בית‪.‬‬
‫בחלק האחרון נעשה ניסיון להציג מבט כולל המעריך את מצבן הנוכחי‬
‫של תביעות שלום‪-‬הבית ואת המגמות המסתמנות בהתפתחותן‪ .‬בחלק זה‬
‫מנותחות ארבע קבוצות של גורמים שהובילו למצב הנוכחי‪ :‬גורמים דתיים‬
‫(היבט ערכי; יראת הוראה)‪ ,‬גורמים מערכתיים (התמורות במוסד בית‪-‬הדין‬
‫הרבני; מאבקי הסמכות עם בתי‪-‬המשפט)‪ ,‬גורמים חברתיים (פערי התפיסה‬
‫בין הדיינים לבין ציבור המתדיינים; פעולה מול סביבה לעומתית) וגורמים‬
‫הליכיים (משפטיזציה; שלב הגעת הסכסוך לבית‪-‬הדין; טבעו של מעשה‬
‫הפסיקה לעומת טבעה של החקיקה; השימוש המניפולטיבי שנעשה בהליך‬
‫זה על‪-‬ידי הצדדים ובאי‪-‬כוחם)‪.‬‬
‫לנוכח הדיון המצביע על כשלונה – הן המובנה הן המעשי – של‬
‫התביעה בהשגת תכליתה‪ ,‬המאמר עומד על הצורך בחשיבה מחדש על‬
‫נחיצותן ותרומתן של תביעות שלום‪-‬בית ועל שינוי מן היסוד בדרך הטיפול‬
‫בהן‪.‬‬

‫מבוא‬
‫פרק א‪:‬‬

‫הגדרתן והתפתחותן של תביעות שלום‪-‬בית‬
‫‪" .1‬שלום‪-‬בית" כ"ענייני נישואים" של יהודים בישראל‬
‫‪ .2‬התפתחותו של מוסד התביעה לשלום‪-‬בית‬
‫‪ .3‬סירוב לגירושים ותביעה לשלום‪-‬בית‬

‫פרק ב‪:‬‬

‫מאפייני הפסיקה בתביעות שלום‪-‬בית‬
‫‬‫‪ .1‬גישות בבתי‪-‬הדין כלפי תביעת שלום בית‬
‫(א) גישה ראשונה – שלום‪-‬בית כזכות משפטית‬
‫(ב) גישה שנייה – קביעת האמת המשפטית‬
‫(ג) גישה שלישית – פרגמטיזם‬
‫(ד) גישה רביעית – הדיין כרב‬

‫‪1352‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫הבדלים בין ארבע הגישות‬
‫מאפיינים ייחודיים בפסיקה בתביעות שלום‪-‬בית‬
‫הבדלים מגדריים בתביעות שלום‪-‬בית‬
‫חידושים בהליכים ובפסיקה בתביעות לשלום‪-‬בית‬
‫תביעת גירושים כנגד טענת שלום‪-‬בית‬
‫תחליפי פסיקה ונסיונות גישור ותיווך של בית‪-‬הדין‬

‫פרק ג‪:‬‬

‫רכיבים עיקריים בפסיקה בתביעות שלום‪-‬בית‬
‫‪ .1‬היסוד הנפשי בתביעת שלום‪-‬בית והערכת הסיכויים לשיקום‬
‫הנישואים‬
‫‬‫‪ .2‬מבחנים לקביעת כנות התביעה לשלום בית‬
‫‪ .3‬מבחנים לקביעת הסיכויים לשלום‪-‬בית‬
‫‪ .4‬מרכיב האשם בתביעות שלום‪-‬בית‬
‫‪ .5‬סעדים אפשריים בתביעה לשלום‪-‬בית‬

‫פרק ד‪:‬‬

‫פסיקת בתי‪-‬הדין הרבניים בנושא שלום‪-‬בית – סוגיות מפורטות‬
‫‪ .1‬מרכיב שלום‪-‬הבית בתביעה להכרזת מורדת‬
‫(א) מרידה מחמת ריב‬
‫(ב) מרידה מחמת מאיסות‬
‫(ג) מרידה הדדית‬
‫‪ .2‬מזונות אישה‬
‫‪ .3‬החלטות‪-‬ביניים‪ ,‬צווים וסעדים זמניים‬
‫(א) סדרי הדין‬
‫(ב) צו עיכוב יציאה מהארץ‬
‫(ג) צו מניעה נגד קשר עם מאהב או מאהבת‬
‫(ד) צו הפרדה‬
‫(ה) צווים ביחס לתנאי המגורים‬
‫‪ .4‬עיכוב פירוק שיתוף‬
‫(א) מדור ספציפי‬
‫‪ .5‬תביעות חלופיות והחלפת טענות‬
‫‪ .6‬תנאים והסכמים לשלום‪-‬בית‬
‫‪ .7‬העדר סיכוי לשלום‪-‬בית ופירוד ממושך‬
‫‪ .8‬שיקולים מיוחדים בתביעות שלום‪-‬בית‬
‫(א) שלום‪-‬בית על רקע אלימות בין בני‪-‬הזוג‬
‫‬‫(ב) שיקולים של טובת הילד בתביעות שלום בית‬

‫פרק ה‪:‬‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים – הערכה ומגמות‬
‫‪ .1‬יראת הוראה‬
‫‪ .2‬משפטיזציה‬
‫‪ .3‬ההיבט הערכי‬
‫‪1353‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫‪ .4‬מאבקי הסמכות‬
‫‪ .5‬תפקודו של בית‪-‬הדין בחברה מודרנית‬
‫סיכום‬

‫מבוא‬
‫אם מנקודת‪-‬מבט ליברלית ההגבלות ההלכתיות החלות על החופש להתגרש עשויות‬
‫להיות בלתי‪-‬מובנות‪ 1,‬כפייה אקטיבית של בן‪-‬זוג לחיות עם בן‪-‬זוגו באמצעות הליך‬
‫משפטי היא פעולה שבמבט ראשון נראית כנוגדת את השכל הישר‪( 2‬הגם שניתן להבין‬
‫את ההיגיון בקיומם של הסדרים משפטיים שונים שתפקידם לייצר אווירה של שיתוף‪-‬‬
‫פעולה ואמון‪ ,‬ואשר מהווים תשתית ליחסי נישואים תקינים)‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬בבתי‪-‬הדין‬
‫הרבניים בישראל הוכרה – ככל הנראה לראשונה במסורת ההלכתית – תביעה לשלום‪-‬‬
‫בית כעילת תביעה משפטית לכל דבר ועניין‪ .‬ניסוחם של פסקי‪-‬דין בעניין זה מצביעים‬
‫על כך שבית‪-‬הדין רואה את עצמו כמוסמך לחייב בן‪-‬זוג לשוב לחיים משותפים באופן‬
‫מלא עם בן‪-‬זוגו‪ .‬תביעת שלום‪-‬הבית‪ ,‬כפי שהתפתחה בתשעים ושש השנים האחרונות‪,‬‬
‫צריכה מעתה להיבחן לאור העקרונות והדינים שהתגבשו במסורת ההלכתית לאורך‬
‫השנים בנושא ההתערבות המשפטית ביישוב משברי נישואים‪.‬‬
‫חרף העובדה שהדרך לפסיקה ישירה של בית‪-‬הדין הקובעת כי בני‪-‬הזוג חייבים‬
‫לחזור לחיות יחדיו בשלום היא ארוכה ובעלת סיכוי נמוך‪ ,‬הסעדים הזמניים הכרוכים‬
‫בתביעה כזו – כגון צו למדור ספציפי‪ ,‬מזונות אישה‪ ,‬צו עיכוב יציאה מהארץ ועוד –‬
‫______________‬
‫‪1‬‬

‫עם זאת‪ ,‬עיכוב הגירושים לתקופה של חודשים אחדים‪ ,‬במיוחד כאשר יש לבני‪-‬הזוג ילדים‬
‫משותפים‪ ,‬הוא אקט שעשוי להתקבל במדינות ליברליות שאימצו את משטר הגירושים ללא אשם‪,‬‬
‫שכן עיכוב לזמן קצר אינו נתפס כפגיעה ממשית בחופש להתגרש‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪KATHARINA :‬‬
‫‪BOELE-WOELKI ET AL., PRINCIPLES OF EUROPEAN FAMILY LAW REGARDING DIVORCE‬‬
‫‪AND MAINTENANCE BETWEEN FORMER SPOUSES 33, principle 1:5 (European Family Law‬‬
‫)‪( Series 7, 2004‬עיקרון זה קובע שאם בתחילת הליכי הגירושים יש לבני‪-‬הזוג ילדים מתחת לגיל‬

‫‪2‬‬

‫שש‪-‬עשרה‪ ,‬והם הסכימו על כל תוצאות הגירושים בהתאם לעיקרון ‪( 1:6‬ראו שם‪ ,‬בעמ' ‪ ,)37‬אזי‬
‫נדרשת תקופת המתנה של שלושה חודשים לשם חשיבה נוספת על הגירושים‪ .‬אם אין הסכמה‬
‫ביניהם‪ ,‬תידרש תקופת המתנה של שישה חודשים‪ .‬אם לבני‪-‬הזוג אין ילדים מתחת לגיל שש‪-‬עשרה‪,‬‬
‫לא תידרש תקופת המתנה‪ ,‬אלא אם כן אין הסכמה על תוצאות הגירושים‪ ,‬שאז תידרש תקופת המתנה‬
‫של שלושה חודשים)‪.‬‬
‫אריאל רוזן‪-‬צבי דיני המשפחה בישראל בין קודש לחול ‪ ,)1990( 429‬ניסח זאת בצורה חדה‪…" :‬צו‬
‫שיפוטי אינו מהווה תחליף לא לכושר העמידה של בני הזוג ולא ליחסי הקרבה שחלפו‪-‬עברו מן הקן‬
‫המשפחתי‪ .‬ללא חינוך הדרגתי רב‪-‬שנים ועזרה מקצועית מראש או ללא אוטוריטה של הדיין‬
‫המבוססת על שלמות חברתית‪-‬קהילתית‪ ,‬עידוד סביבתי‪ ,‬סיפוק דתי ותגמולים חברתיים‪ ,‬נהפך שלום‬
‫הבית לקלישאה ריקה מכל תוכן‪ .‬טענה זו הופכת להיות מקלטו של הנבל ברשות התורה‪".‬‬

‫‪1354‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫שכיחים מאוד‪ .‬סעדים אלה‪ ,‬אשר תביעת שלום‪-‬הבית משמשת מצע לבקשתם‪ 3,‬הפכו‬
‫במהרה את תביעת שלום‪-‬הבית לכלי משפטי שכיח בניהול הליכי הגירושים ובמאבקי‬
‫הכוח בין בני‪-‬הזוג‪ ,‬שכן אין כמעט מגבלה בהגשתה‪ 4.‬בן‪-‬הזוג הנתבע – שלרוב מבין כי‬
‫הנישואים תמו למעשה והוא כבר מוכן לכך מבחינה נפשית‪ 5,‬ואשר פעמים רבות אף‬
‫מעוניין בעצמו בגירושים – עושה לא אחת (באמצעות מייצגו) שימוש טפלולי‬
‫(מניפולטיבי) בתביעת שלום‪-‬הבית‪ ,‬בדרך‪-‬כלל כדי להשיג הישגים רכושיים‪ 6‬ולהשתמש‬
‫בתביעה ובסעדיה כקלף‪-‬מיקוח‪ .‬גם לבתי‪-‬הדין יש הניעות ושיקולים‪ ,‬גלויים וסמויים‪,‬‬
‫______________‬
‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫ראו להלן חלק ב‪(1‬ג)‪ ,‬שבו ציינתי את הגישה הרואה בתביעת שלום‪-‬בית רק מצע לבקשת סעדים‬
‫שונים‪ .‬ראו גם ס' ‪ 2‬בתוספת הראשונה לתקנות הדיינים (אגרות)‪ ,‬התשי"ז‪ ,1957-‬שממנו עולה כי‬
‫התפיסה של המחוקק היא שתביעה לשלום‪-‬בית היא בגדר תביעה עיקרית‪ .‬אך כפי הנראה אין זאת‬
‫אלא תפיסה מבנית טכנית המועתקת מסדר הדין של המשפט הכללי‪ ,‬שבו נדרשת תביעה עיקרית‬
‫לשם ניהול הליכי‪-‬ביניים וקבלת סעדים במסגרתם (ראו גם את האמור בה"ש ‪ 51‬להלן)‪ .‬להבחנה בין‬
‫תביעה כהליך עיקרי ועצמאי לבין בקשה בכתב כהליך שטפל לו ראו אורי גורן סוגיות בסדר דין‬
‫אזרחי ‪( 486‬מהדורה עשירית‪ .)2009 ,‬הד לחלחולה של תפיסה זו לפסיקת בתי‪-‬הדין ראו ערעור‬
‫(גדול) ‪ 6350-22-1‬פלונית נ' פלוני (פורסם באתר דעת‪ ,)28.1.2007 ,‬שבו הרב דיכובסקי מגדיר את‬
‫תביעת שלום‪-‬הבית כתביעה עיקרית כמו תביעת גירושים‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם מפסק‪-‬דין זה עולה כי אין‬
‫צורך בתביעה פורמלית‪ ,‬וכי די כאמור בבקשה במהלך הדיון‪ .‬השוו ערעור (גדול) ‪,323397786-21-1‬‬
‫הדין והדיין ‪ ,)2007( 5 ,18‬המצטט את דברי בית‪-‬הדין האזורי בתיק (אזורי ת"א) ‪,323397786-22-1‬‬
‫הדין והדיין ‪ ,)2007( 5 ,18‬אשר ביטל את הצו למדור ספציפי שניתן על‪-‬ידיו בעבר‪ ,‬בין היתר מן‬
‫הנימוק שלא הוגשה מעולם תביעה או בקשה פורמלית לשלום‪-‬בית‪ .‬בית‪-‬הדין הגדול לא קיבל נימוק‬
‫פרוצדורלי ופורמלי זה‪ ,‬והחזיר רטרואקטיבית את הצו למדור ספציפי שבוטל‪.‬‬
‫ראו את דבריו של בית‪-‬הדין בתיק (אזורי נת') ‪ 2108-13-1‬פלונית נ' פלוני (פורסם באתר דעת‪,‬‬
‫‪" 🙂 3.8.2008‬הנחת יסוד היא שכל בן זוג רשאי לתבוע שלום בית‪ .‬כל עוד הוא לא מסכל ומונע את‬
‫השלום ותביעת השלום היא מהפה ולחוץ‪".‬‬
‫בעובדה שהמשבר בין בני‪-‬הזוג הגיע למצב שבו שניהם מבינים כי עליהם להתגרש אין משום הוכחה‬
‫שאין כל סיכוי לשלום‪-‬בית‪ .‬המציאות מוכיחה כי גם לאחר גירושים בני‪-‬זוג עשויים להשלים ולחזור‬
‫לחיות יחדיו‪ .‬ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬את תיאורו של אוריאל לביא עטרת דבורה חלק ב‪ ,‬סימן פח (התשס"ט)‪:‬‬
‫"הגיעו לבית דיננו כמה מקרים של זוגות שהתגרשו‪ ,‬ובסמוך לאחר סידור הגט החליטו לחזור לגור‬
‫יחד‪ ,‬בלא שנישאו מחדש בחו"ק‪ ".‬תופעה זו זוכה לאחרונה בתשומת‪-‬לב גם בתקשורת הישראלית‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את תוכנית הטלוויזיה "בטבעת זו ‪ :2‬פרק ‪ :2‬גירושין" ‪)21.6.2011( nana 10‬‬
‫‪ .ring.nana10.co.il/Article/?ArticleID=809367‬מכאן שהמאמצים לשלום‪-‬בית ולעיכוב הגירושים‬
‫אינם בלתי‪-‬יעילים או מנוגדים לראייה מפוכחת של המציאות‪ .‬אומנם‪ ,‬ייתכן שמקרים אלה מתרחשים‬
‫דווקא בין בני‪-‬זוג שהתגרשו בהסכמה‪ ,‬ולא עברו דרך שלב של מלחמה נקמנית ביניהם‪ ,‬אך אין‬
‫הכרח שכך הדבר‪ .‬אדרבה‪ ,‬לעיתים דווקא הדינמיקה של הגירושים מאפשרת התחלה מחדש (ראו‬
‫בבלי‪ ,‬כתובות פא‪ ,‬ע"א; רש"י‪ ,‬כתובות פא‪ ,‬ע"ב‪ ,‬ד"ה "משום איבה")‪ .‬אם כן‪ ,‬אף שלעיתים אין מנוס‬
‫מגירושים כדי "לאתחל" את היחסים‪ ,‬הדבר מוכיח שיש גרעין בריא ביחסי בני‪-‬הזוג‪ ,‬ועל‪-‬כן יש‬
‫מקום לנסות לשכנע את בני‪-‬הזוג להפיח חיים ביחסיהם גם מבלי להתגרש‪ ,‬כל עוד אחד הצדדים לא‬
‫התייאש לגמרי ומבקש זאת מבית‪-‬הדין‪.‬‬
‫‬‫‬‫ראו על כך רוזן‪-‬צבי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,2‬בעמ' ‪ 281 ,121–108‬ו ‪ ;429‬אריאל רוזן צבי "ההלכה והמציאות‬
‫החילונית" דת‪ ,‬ליברליזם‪ ,‬משפחה וחברה ‪( 108–106 ,89‬אריאל פורת עורך‪.)2001 ,‬‬
‫‪1355‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫בעצם מתן האפשרות הבלתי‪-‬מוגבלת כמעט להגיש תביעה לשלום‪-‬בית ובמתן סעדים‬
‫שונים‪ .‬תביעת שלום‪-‬בית היא אם כן תביעה שכיחה ושימושית‪ ,‬אשר טרם נידונה‬
‫ביסודיות‪.‬‬
‫במאמר זה ארצה לבחון את התפתחות הפסיקה של בתי‪-‬הדין הרבניים בתביעות‬
‫שלום‪-‬בית‪ ,‬את התמורות שחלו בה ואת גבולותיה‪ .‬כמו‪-‬כן אבקש לבחון היכן כל אלה‬
‫מצויים על רצף המסורת ההלכתית והתפיסות שביסודם של עקרונות ההתערבות‬
‫המשפטית במשברי נישואים בהלכה‪ .‬ברקע הדיון בפסיקת בתי‪-‬הדין בתביעות שלום‪-‬‬
‫בית ובאמצעים המשפטיים המסייעים בידם להביא לידי שיקום הנישואים תעמוד‬
‫השאלה עד כמה בתי‪-‬הדין אכן מצליחים בפסיקתם להביא לידי יישוב משברי נישואים‪.‬‬
‫מבחינה עובדתית התשובה לשאלה זו ברורה למדי – שיעור ההצלחה נמוך מאוד‪.‬‬
‫הסקירה והדיון בהתפתחותה של הפסיקה יצביעו על הסיבות לכשלונן של תביעות‬
‫שלום‪-‬הבית‪ ,‬כפי שהן מתנהלות כיום‪ ,‬בהשגת תכליתן העיקרית – יישוב משברי‬
‫נישואים‪.‬‬
‫מסקנות המאמר יעוררו את השאלה אם במציאות המשפטית והחברתית במדינת‪-‬‬
‫ישראל יש הצדקה הלכתית להמשך קיומה של האפשרות להגיש תביעת שלום‪-‬בית‪.‬‬
‫שאלה זו מחייבת דיון נפרד‪ ,‬שאני מקווה לערוך במקום אחר‪.‬‬
‫***‬
‫על‪-‬פי דוחות סטטיסטיים של הנהלת בתי‪-‬הדין הרבניים מן השנים האחרונות‪ 7,‬כ‪–3%-‬‬
‫‪ 5%‬מכלל התביעות לשלום‪-‬בית מתקבלות על‪-‬ידי בתי‪-‬הדין‪ 8.‬מספר התביעות לשלום‪-‬‬
‫בית המוגשות במדינת‪-‬ישראל הוא כאלף בשנה‪ ,‬והיחס בין תביעות גירושים ביוזמת צד‬
‫אחד לתביעות שלום‪-‬בית ביוזמת צד אחד הוא אחת לשמונה בקירוב‪ 9.‬יש בנתונים אלה‬
‫______________‬
‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫ראו את הפרסומים השנתיים "הנהלת בתי הדין הרבניים – סיכום שנת‪ "…‬מן השנים ‪,2015–2004‬‬
‫וכן נתונים סטטיסטיים נוספים‪ ,‬באתר בתי‪-‬הדין הרבניים – ‪www.rbc.gov.il/Publications/‬‬
‫‪ Pages/default.aspx‬השוו נשים ומשפחה בישראל – דו‪-‬שנתון סטטיסטי (המרכז לקידום מעמד‬
‫האשה ע"ש רות ועמונאל רקמן‪ ,‬הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪,2009 ,2007 ,2005 ,‬‬
‫‪.)2016 ,2014‬‬
‫‬‫‬‫‬‫קבלת תביעה לשלום בית היא זמנית מטבעה (ראו להלן תת פרק ב‪ ,)3‬ופעמים רבות בית הדין עצמו‬
‫קוצב את תקופת הניסיון להשגת שלום‪-‬בית‪ ,‬אשר לעיתים נעשה בלוויית טיפול ולעיתים בלוויית‬
‫הסכם‪ .‬ראו להלן ה"ש ‪.130‬‬
‫יש קושי רב בהסקת מסקנות מדויקות ומפורטות מהנתונים הסטטיסטיים הללו‪ .‬להערכתי‪ ,‬מספר‬
‫התביעות לשלום‪-‬בית גדול בהרבה‪ ,‬שכן תביעה לשלום‪-‬בית – להבדיל מבקשות לסעדים הנובעים‬
‫מן הדרישה לשלום‪-‬בית (שהגשתן אינה דורשת בהכרח תביעה ראשית לשלום‪-‬בית) – מתקבלת‬
‫בבית‪-‬הדין על‪-‬פי בקשה בעל‪-‬פה של בן‪-‬הזוג הנתבע בתביעת גירושים‪ ,‬ואין צורך בתביעה בכתב‪.‬‬
‫כך על‪-‬פי תק' לב(‪ )2‬לתקנות הדיון בבתי‪-‬הדין הרבניים בישראל‪ ,‬התשנ"ג‪ .1993-‬ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬ערעור‬
‫(גדול) ‪ 2139-64-1‬פלונית נ' פלוני (פורסם בפסקדין‪ ;)2.12.2007 ,‬אליאב שוחטמן סדר הדין בבית‬
‫הדין הרבני כרך ב ‪ .)2011( 653–651‬תקנה זו מאמצת את הגישה ההלכתית העקרונית שלפיה אין‬

‫‪1356‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫כדי להצביע על מגמה של דחייה כמעט שיטתית של תביעות לשלום‪-‬בית‪ ,‬להבדיל מן‬
‫המגמה בתביעות גירושים‪ 10.‬באשר לסעדים הקשורים לשלום‪-‬בית התמונה שונה לגמרי‪,‬‬
‫והפסיקה דווקא מקבלת בנקל בקשות לסעדים שונים‪ 11.‬מגמה זו קשורה לתהליכים‬
‫המורכבים שעברו דיני המשפחה בעשרות השנים האחרונות‪ ,‬למערכת המשפט הייחודית‬
‫במדינת‪-‬ישראל בתחום זה‪ ,‬לשינויים החברתיים שהתחוללו בחברה היהודית בישראל‪,‬‬
‫וכן למגבלותיו של בית‪-‬הדין ולתמורות שחלו בתפקידיו בתקופה המודרנית‪.‬‬
‫הספרות העיקרית שעל בסיסה ניתן להבין ולנתח את גבולות ההתערבות ביישובם‬
‫ובמניעתם של משברי נישואים בבתי‪-‬הדין הרבניים היא ספרות הפסיקה של בתי‪-‬הדין‪,‬‬
‫ועליה יש להוסיף מאמרים של דיינים שהינם פרי עיבוד – ברמה כזו או אחרת – של‬
‫פסקי‪-‬דין שניתנו על‪-‬ידיהם‪ .‬פסקי‪-‬הדין שבהם עיינתי לצורך מחקר זה מצויים במקורות‬
‫הבאים‪ 23 :‬כרכים של פסקי‪-‬דין רבניים שהינם פרסום רשמי של הנהלת בתי‪-‬הדין‬
‫הרבניים; קבצים של פסקי‪-‬דין רבניים‪ ,‬כגון שורת הדין‪ ,‬דברי משפט‪ ,‬הדין והדיין; ספרי‬
‫שו"ת או מאמרים של דיינים‪ ,‬כגון משפטי שאול‪ ,‬עזר משפט‪ ,‬עדות ביהוסף‪ ,‬עטרת‬
‫דבורה ועוד רבים; וכן מאגרי מידע מקוונים – אתר בתי‪-‬הדין הרבניים‪ ,‬נבו ועוד‪.‬‬
‫אף שלַמושג "שלום‪-‬בית" יש אלפי אזכורים בספרות הפסיקה ובמאמרים שונים‪,‬‬
‫החלטות או פסקי‪-‬דין העוסקים ישירות בנושא זה‪ ,‬ואשר יש בהם ביסוס הלכתי‬
‫משמעותי לעצם החיוב של בני‪-‬זוג לחזור לשלום‪-‬בית‪ ,‬הם מעטים מאוד‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫בפסקי‪-‬דין לא‪-‬מעטים שעניינם תביעת גירושים או עניינים הכרוכים בה‪ ,‬כגון כתובה‪,‬‬
‫ילדים וכדומה‪ ,‬מתוארים הליכים קודמים שהתקיימו בתחילת הסכסוך המשפטי בין בני‪-‬‬
‫הזוג‪ ,‬ביניהם פסיקה לשלום‪-‬בית או למצער נסיונות של בית‪-‬הדין לשכנע את בני‪-‬הזוג‬
‫לקדמו‪ .‬הדבר נכון במיוחד בערעורים‪ ,‬אשר פורסמו‪ ,‬לפחות בעבר‪ ,‬יותר מאשר פסקי‪-‬דין‬
‫של בתי‪-‬הדין האזוריים‪ ,‬ובהם מתוארים ההליכים הקודמים בין בני‪-‬הזוג‪ .‬אלא‬
‫שאזכורים אלה הם בגדר אזכור עובדתי בלבד‪ ,‬שאין בו כדי ללמד על ההצדקות‬
‫ההלכתיות והמשפטיות לפסיקה‪.‬‬
‫______________‬
‫כלל צורך בהגשת תביעה בכתב‪ ,‬וכל בעל‪-‬דין יכול לשטוח את טענותיו בבית‪-‬הדין‪ .‬אלא שבנתונים‬
‫הסטטיסטיים נכללות רק תביעות בכתב המקודדות לפי סוגן במזכירות בתי‪-‬הדין הרבניים בעת‬
‫פתיחת התיק‪ .‬יתר על כן‪ ,‬המציאות הרווחת היא שבית‪-‬הדין עצמו יוזם ושואל את בן‪-‬הזוג הנתבע‬
‫בתביעת גירושים אם הוא מעוניין בשלום‪-‬בית או מדוע הוא מסרב להתגרש‪ ,‬והתשובה המתקבלת‬
‫לשאלה זו ברוב המקרים היא שהוא רוצה להמשיך לחיות עם בן‪-‬זוגו‪.‬‬
‫‪ 10‬לנתוני הגירושים בשנים האחרונות ראו את הפרסומים הסטטיסטיים הנזכרים לעיל בה"ש ‪.7‬‬
‫‪ 11‬שכן אופיים של הסעדים הוא זמני (ראו להלן ליד ה"ש ‪ ,)131–130‬ותכליתם למנוע החמרה בלתי‪-‬‬
‫הפיכה של הסכסוך‪ .‬הסעדים הזמניים יוצרים מעין "הקפאה" של יחסי הצדדים מבחינה אישית‬
‫ורכושית‪ ,‬עד שיתבררו הסיכויים לשלום‪-‬בית‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי נת') ‪ 872663/1‬פלונית נ'‬
‫פלוני (פורסם בתקדין‪…" :)11.3.2013 ,‬ודאי יש זכות לתובע תביעת שלום‪-‬בית אם תתקבל תביעתו‪,‬‬
‫לבקש סעדים מעשיים כדי למנוע מהנתבע לחבל יותר בשלום‪-‬הבית ולעשות מעשים שימנעו ויקשו‬
‫על החזרה לשלום‪-‬בית‪ .‬ולפיכך ודאי חובה על בית הדין לתת סעדים אלו שהם ציוויי עשה ואל‬
‫תעשה כדי לממש תביעת התובע אם תוכר כצודקת‪ ".‬כן ראו לאחרונה אותו ניסוח בדיוק בתיק (אזורי‬
‫נת') ‪ 289554/10‬פלונית נ' פלוני (פורסם באתר בתי‪-‬הדין הרבניים‪.)2.5.2016 ,‬‬
‫‪1357‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫מאידך גיסא‪ ,‬יש כמה סוגיות‪-‬יסוד הקשורות בטבורן לסוגיית שלום‪-‬הבית – כגון דין‬
‫המורדת‪ ,‬מזונות אישה ומדור ספציפי – אשר נידונות תדיר בבתי‪-‬הדין‪ ,‬ואשר יש בהן‬
‫כדי ללמד על גבולות ההתערבות בשלום‪-‬הבית‪ .‬הרחבה נוספת של היריעה בבחינת‬
‫יחסם של בתי‪-‬הדין לסוגיית שלום‪-‬הבית יכולה להתבסס על ניתוח פסקי‪-‬דין שבהם‬
‫נידונות טענותיו של בן‪-‬הזוג הנתבע בתביעות גירושים‪ .‬בחלק מפסקי‪-‬הדין ניתן למצוא‬
‫גם מידה מסוימת של רפלקסיה של הדיינים לגבי ניהול הליך שלום‪-‬הבית‪ ,‬תיאור‬
‫היחסים בין בני‪-‬הזוג והתרשמותו של בית‪-‬הדין מהסיכויים לשלום‪-‬בית‪ 12,‬וכן קביעות‬
‫שונות אשר מוגדרות כאמרות‪-‬אגב אך שיש בהן בהחלט כדי ללמד על הלך‪-‬הרוח‬
‫ותפיסת‪-‬העולם של בית‪-‬הדין‪ ,‬אשר בסופו של דבר באים לידי ביטוי בפסקי‪-‬הדין‪ 13.‬גם‬
‫לדעות המיעוט בפסקי‪-‬הדין יש חשיבות לדיוננו‪.‬‬
‫עובדה מצערת היא שחלק גדול מפסקי‪-‬הדין הרבניים לא נמסרו כלל לפרסום‬
‫מטעמים שונים‪ :‬אם משום שאין בהם חידוש‪ ,‬אם משום שאין בהם נימוקים הראויים‬
‫לפרסום ואם מסיבות מנהליות‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬חלק אחר של פסקי‪-‬הדין הוא בגדר החלטות‪-‬‬
‫ביניים לקוניות שנהוג לא לפרסמן‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬מאחר שאין מדובר במחקר אמפירי‪,‬‬
‫ניתן להעריך כי לאי‪-‬חשיפתם של כל פסקי‪-‬הדין שלא פורסמו אין השפעה מכרעת על‬
‫הבנת המגמות וההתפתחויות בנושא שלום‪-‬הבית בפסיקתם של בתי‪-‬הדין הרבניים‪14.‬‬
‫אני משוכנע‪ ,‬בין היתר עקב שיחות עם דיינים‪ 15‬והיכרות מסוימת ובלתי‪-‬אמצעית של‬
‫______________‬
‫‪12‬‬

‫‪13‬‬

‫‪14‬‬

‫‪15‬‬

‫סוגיה מרכזית נוספת שעשויה לסייע לנו בבחינת גבולות ההתערבות החיצונית במשברי נישואים היא‬
‫סוגיית העדר הסיכוי לשלום‪-‬בית‪ ,‬המופיעה בדרך‪-‬כלל כעילת גירושים‪ ,‬ואף היא נידונה רבות‬
‫בפסיקת בתי‪-‬הדין‪.‬‬
‫כאן המקום להזכיר את הסייג המתבקש באשר לפער המובנה בין התיאור המשפטי (הכולל את‬
‫התרשמות בית‪-‬הדין מכנות התביעה) והדיון המשפטי בפסקי‪-‬הדין לבין המצב האמיתי בין הצדדים‬
‫והסיכוי הממשי לשלום‪-‬בית ביניהם‪ ,‬שמשתקפים לעיתים גם בהתרשמותו של בית‪-‬הדין מעומק‬
‫הסכסוך‪ .‬תופעה מוכרת בפסקי‪-‬דין היא שהנרטיב הננקט מותאם לא פעם לתוצאה המבוקשת (ראו‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬נויה רימלט "כאשר נשים נעשות אלימות" פלילים י ‪ .))2001( 277‬לדוגמות של נקיטת‬
‫מטבעות‪-‬לשון התואמות את העמדות השונות של הדיינים בתביעות שלום‪-‬בית ראו להלן תת‪-‬פרק‬
‫ד‪.7‬‬
‫לדיון בסוג תביעה אחר שבו ייתכן שננקטת מדיניות אי‪-‬פרסום מכּוונת ראו עמיחי רדזינר "'לא‬
‫המדרש עיקר אלא המעשה'‪ :‬על סידור גטין לאחר תביעות נזיקין ועל מדיניות הפרסום של הפסיקה‬
‫הרבנית" משפטים מה ‪ .)2015( 59–53 ,5‬בסוגיה של תביעות שלום‪-‬בית קשה לחשוב על הניעה‬
‫למדיניות כזו‪ ,‬ונראה שהנימוקים והשיקולים מוכרים וגלויים‪ ,‬ורובם ככולם נחשפו בפסקי‪-‬הדין‬
‫שפורסמו‪.‬‬
‫ניתוח רפלקטיבי של דיינים בדבר דרך פסיקתם והתנהלותם אינו שכיח (ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬עזרא בצרי‬
‫"סדר הדין" שיח שושנים ב ‪( 99‬התשנ"ו); שלמה דיכובסקי "דרך השיפוט הראויה בבתי הדין‬
‫הרבניים" תחומין כח ‪( 19‬התשס"ח))‪ ,‬אך הוא רב חשיבות‪ ,‬ועל‪-‬כן אעשה שימוש בחומרים שבהם‬
‫מצוי ניתוח כזה – רובם מאמרים‪ ,‬בעיקר תוצר של כנסים‪ ,‬ומיעוטם פסקי‪-‬דין‪ .‬זאת‪ ,‬לצד הישענותי‬
‫על שיחות שניהלתי בנושא המחקר עם ארבעה דיינים לפחות‪ .‬מקור חשוב נוסף שאסתייע בו הוא‬
‫ספרו של יקותיאל כהן משפט השלום‪ :‬בין שלום וגירושין – היבטים הלכתיים (התשס"ב)‪ ,‬אשר‬
‫מוקדש לנושא שלום‪-‬הבית בבתי‪-‬הדין הרבניים ומבוסס ברובו על פסקי‪-‬דין‪.‬‬

‫‪1358‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫מערכת בתי‪-‬הדין‪ ,‬כי עיון בספרות הפסיקה בפרסומים שהזכרתי יוביל לשרטוט תמונה‬
‫נאמנה של המציאות המשפטית בנושא שלום‪-‬הבית‪16.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬אבקש להעלות סייג נוסף‪ .‬מלבד העובדה שבבתי‪-‬הדין שולטות שתי מסורות‬
‫פסיקה – האשכנזית והספרדית – יש הבדלים במאפייני הפסיקה ובדגשים בין הרכבים‬
‫שונים‪ 17,‬וכן בין דיין לזולתו‪ ,‬שאשתדל לעמוד עליהם במהלך הדיון ככל שיהיה בכך‬
‫לתרום להבנת מגמות הפסיקה בבתי‪-‬הדין‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬בבחינת המגמות וההבדלים בין בתי‪-‬‬
‫הדין יש להביא בחשבון שהיחס המדרגי בין בית‪-‬הדין הרבני הגדול לערעורים לבין‬
‫בתי‪-‬הדין הרבניים האזוריים‪ 18‬אינו דומה ליחס המקובל בין הערכאות האזרחיות‪ ,‬ואף‬
‫היחס לתקדימי פסיקה שונה בתכלית‪ 19.‬לנוכח זאת‪ ,‬ההנחה שתעמוד ברקע הדיון היא‬
‫שאין פסיקה אחידה ומחייבת לכלל בתי‪-‬הדין‪ ,‬ואף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן אין בכך כדי לפטור אותנו‬
‫ממלאכת הניתוח של פסקי‪-‬הדין‪ ,‬ומן הניסיון לעמוד על מאפייניה ומגמותיה של פסיקת‬
‫בתי‪-‬הדין הרבניים בתביעות שלום‪-‬בית‪.‬‬

‫פרק א‪ :‬הגדרתן והתפתחותן של תביעות שלום‪-‬בית‬
‫שאלת שלום‪-‬הבית עולה בצורה זו או אחרת ברוב הדיונים בתביעות‬
‫‬‫המוגשות על‪-‬ידי אחד מבני‪-‬הזוג‪ 21‬על רקע של מריבה או אי‪-‬שביעות‪-‬רצון מבן הזוג או‬
‫גירושים‪20‬‬

‫______________‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬

‫‪18‬‬

‫‪19‬‬
‫‪20‬‬

‫‪21‬‬

‫הנגישות הגוברת של פסקי‪-‬הדין בשנים האחרונות מאפשרת ללמוד טוב יותר את תמונת המצב‬
‫העדכנית‪ ,‬ועל‪-‬כן חלק נכבד מהדוגמות יובאו מפסקי‪-‬דין מן העשור וחצי האחרונים‪.‬‬
‫הבדלים בין הרכבים שונים קיימים לא רק בשיטת הפסיקה‪ ,‬אלא גם בהיבטים נוספים של העבודה‬
‫מול בעלי‪-‬הדין‪ ,‬כגון מידת השימוש באמצעים לא‪-‬שיפוטיים‪ ,‬הסתייעות בגורמים מקצועיים‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫ראו מנחם אלון המשפט העברי – תולדותיו‪ ,‬מקורותיו‪ ,‬עקרונותיו כרך שלישי ‪( 1528–1521‬מהדורה‬
‫שלישית‪ ,‬התשנ"ח); שוחטמן‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,9‬כרך ג‪ ,‬בעמ' ‪ .1371–1357‬כן ראו דיכובסקי‪ ,‬לעיל ה"ש‬
‫‪ ,15‬בעמ' ‪ ;22‬שלמה דיכובסקי "כפיפות בתי הדין האזוריים לבית הדין הגדול" כנסי הדיינים –‬
‫התש"ע‪ ,‬התשע"א ‪( 243‬אברהם צבי שינפלד‪ ,‬שמעון יעקבי ורפי רכס עורכים‪ ,‬התשע"ב)‪.‬‬
‫ראו אלון‪ ,‬שם‪ ,‬כרך ראשון‪ ,‬בעמ' ‪ ;804–797‬זרח ורהפטיג "התקדים במשפט העברי" שנתון המשפט‬
‫העברי ו–ז ‪( 105‬התשל"ט–התש"ם)‪.‬‬
‫ראו תיק (אזורי נת') ‪ ,4907-13-1‬הדין והדיין ‪ ,)2004( 3 ,9‬שבו גורס בית‪-‬הדין כי בפסיקת בית‪-‬‬
‫המשפט למשפחה יש משום "חוסר התייחסות למורכבות של תביעות גירושין‪ ,‬אשר הינן תמיד או‬
‫תדיר כוללות גם סעד של ניסיון לשלום בית‪( ".‬ציטוט זה הוא ניסוח של עורך הדין והדיין‪ ,‬המתמצת‬
‫את פסק‪-‬הדין)‪ .‬ראו גם את האמור לעיל בה"ש ‪ .9‬כן ראו נורית חליף "לחזור הביתה בשלום – על‬
‫התביעה 'לשלום בית' בתחילת תהליך הגירושין" נעמת – הירחון לאשה ולמשפחה ‪( 16‬דצמבר‬
‫‪.)1985‬‬
‫בהתאם לגישה ההלכתית שאין מניעה עקרונית לגירושים בהסכמה‪ ,‬כאשר מוגשת בקשה בהסכמה‬
‫לסידור גט‪ ,‬בית‪-‬הדין אינו מנסה כמעט אף‪-‬פעם להשכין שלום‪-‬בית‪ ,‬אף באותם מקרים שבהם‬
‫הבקשה מוגשת על רקע משבר ביחסי בני‪-‬הזוג אשר מבחינה מעשית ייתכן שניתן ליישבו או לטפל‬
‫‪1359‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫מקשר הנישואים‪ 22,‬ופעמים רבות תביעת שלום‪-‬בית "היא בעצם תגובה לתביעת‬
‫הגירושין"‪ 23.‬עובדה זו מלמדת על השלב המתקדם של משבר הנישואים שבו היא‬
‫מוגשת בדרך‪-‬כלל‪ ,‬ומכאן ההיזקקות הטבעית של בית‪-‬הדין לדון בתביעה ובסעדים‬
‫הנלווים אליה‪.‬‬
‫‬‫בפרק זה אבחן את התפתחותה של תביעת שלום הבית ואת התהליכים שהובילוה‬
‫למצב המתואר לעיל‪ .‬תחילה אדון בשאלות המוסדיות ובהגדרת התביעה לשלום‪-‬בית‪.‬‬
‫לאחר‪-‬מכן אתאר את התפתחות התביעה לשלום‪-‬בית למן כינונם של בתי‪-‬הדין הרבניים‪,‬‬
‫בין היתר מנקודת‪-‬מבטם של בני‪-‬הזוג ושל הליך התביעה‪ ,‬ואפרט כיצד נעשה בה שימוש‬
‫במסגרת ההליך המשפטי‪ .‬בפרק הבא אתמקד בנקודת‪-‬מבטה של פסיקת בתי‪-‬הדין‪.‬‬
‫‪" .1‬שלום‪-‬בית" כ"ענייני נישואים" של יהודים בישראל‬
‫עם הקמתם של בתי‪-‬הדין הרבניים‪ ,‬לפני כתשעים ושש שנים‪ 24,‬הופקדה בידם הסמכות‬
‫בענייני נישואים וגירושים של יהודים בארץ‪-‬ישראל‪ .‬בתי‪-‬הדין‪ ,‬אשר למן הקמתם היוו‬
‫חלק ממערכת משפט מדינתית (לראשונה זה אלפיים שנה)‪ ,‬עברו תמורות הן בהגדרת‬
‫תפקידם‪ ,‬הן בדרכי התמודדותם במציאות חברתית חילונית ומודרנית‪ ,‬והן בפעולתם מול‬
‫סמכות מקבילה או מפקחת של בתי‪-‬המשפט האזרחיים‪.‬‬
‫בתפקידיו המסורתיים של בית‪-‬הדין כמוסד שיפוטי וכמוסד של מנהיגּות דתית‪-‬‬
‫רוחנית וחברתית שולבו שתי זרועות המקיפות יחדיו מכלול‪ :‬אכיפת ההלכה – הן‬
‫בעניינים משפטיים הן בקיום המצוות; והכוונת התנהגות חברתית ראויה – הן ביחס‬
‫לפרט הן בעניינים ציבוריים‪25.‬‬
‫______________‬

‫‪22‬‬

‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬

‫בו‪ .‬ל שם המחשה מספרית ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את הנתונים המוצגים במכתבו של הרב שמעון יעקובי‬
‫(המנהל בפועל של בתי‪-‬הדין הרבניים) דיווח לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת על יישום‬
‫חוק בתי הדין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין)‪ ,‬התשנ"ה‪knesset.gov.il/ )2016( 9 1995-‬‬
‫‪ .committees/heb/material/data/H08-09-2016_11-16-25_2015.pdf‬בהנחה שחלק מהזוגות‬
‫הפותחים תיק בהסכמה חוזרים בהם או נוטשים את ההליך‪ ,‬ניתן להסיק ברמת ביטחון גבוהה למדי‬
‫שכל הזוגות החפצים להתגרש בהסכמה ומתמידים בבקשתם לגירושים אכן מתגרשים בסופו של‬
‫דבר‪.‬‬
‫להוציא תביעות בגין בגידה מוכחת או עילה מוכחת אחרת המחייבת גירושים‪ ,‬ובוודאי תביעות על‬
‫רקע נישואי‪-‬איסור‪ ,‬שבהן לא תתקבל תביעת שלום‪-‬בית ולרוב אף תידחה על הסף‪ .‬לפסיקה השוללת‬
‫שלום‪-‬בית במקרה של בגידה ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי פ"ת) ‪/3496‬תש"ן ש‪.‬י‪ .‬נ' ש‪.‬ט‪( .‬פורסם בנבו‪,‬‬
‫‪( )23.12.1991‬הרב שלמה עמאר)‪ .‬לפסיקה השוללת שלום‪-‬בית במקרה של נישואי‪-‬איסור ראו‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי חי') ‪ 9579-21-2‬פלוני נ' פלונית (פורסם באתר דעת‪( )19.1.2006 ,‬כהן וגרושה‬
‫שהיו נשואים בנישואים אזרחיים)‪ .‬לגישתם של בתי‪-‬הדין לתביעות שלום‪-‬בית בנישואים אזרחיים‬
‫ראו להלן תת‪-‬פרק ה‪.5‬‬
‫תיק (אזורי נת') ‪ 1411-21-1‬פלוני נ' פלונית (פורסם בפסקדין‪.)4.5.2008 ,‬‬
‫בחודש אדר א התרפ"א‪ .‬הודעה רשמית פורסמה בתאריך ‪ 18.3.1921‬בע"ר ‪ ,1921‬תוס' ‪.245 ,2‬‬
‫לא בלי דעת נוצר פער בין הרטוריקה בספרות האגדה והמחשבה על‪-‬אודות חשיבותו של שלום‪-‬‬
‫הבית מבחינה דתית וחברתית לבין הביטויים ההלכתיים והמשפטיים שלו‪ ,‬שכן דרך‪-‬המלך בקידומו‬

‫‪1360‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫משנותקו התפקידים המשפטיים מאלה הדתיים והחברתיים‪ ,‬בעיקר עם חקיקת חוק‬
‫הדיינים‪ ,‬התשט"ו‪ 26,1955-‬נהפך בית‪-‬הדין לערכאה שיפוטית בלבד‪ ,‬גם אם לא תמיד‬
‫בעיני עצמו‪ 27,‬ואין בידיו כיום כלים מתאימים – וכנראה אף לא כישורים מתאימים‪– 28‬‬
‫למלא את תפקידו המקורי בהשכנת שלום‪-‬בית בין בני‪-‬זוג‪ 29.‬מה שהתפתח עקב כך הוא‬
‫שהשכנת שלום‪-‬בית וקידום ערכים של שלמּות המשפחה עברו במידה רבה תהליך של‬
‫משפטיזציה‪ ,‬אשר ברוב המקרים מחטיא את מטרתם‪ ,‬מרוקנם מתוכן‪ ,‬ולעיתים אף מסכל‬
‫את מימושם‪.‬‬
‫שלום‪-‬בית עשוי להיות נושא לטיפולם של רבני קהילות‪ ,‬שאינם קשורים בתפקידם‬
‫המהותי לערכאה שיפוטית כלשהי‪ ,‬בוודאי לא באופן רשמי‪ .‬תפקיד הרב בקהילה‪,‬‬
‫והעובדה שהוא מכיר את חברי הקהילה‪ 30,‬מאפשרים לו להיות אוזן קשבת בזמן‪-‬אמת‪,‬‬
‫______________‬

‫‪26‬‬

‫‪27‬‬

‫‪28‬‬

‫‪29‬‬
‫‪30‬‬

‫של ערך היא שילוב של התשתית המשפטית‪ ,‬היוצרת יציבות ּוודאות בחיי הנישואים‪ ,‬עם גישה‬
‫מגשרת‪ ,‬שמעצם טיבה אינה פורמלית או בעלת גבולות והגדרות ברורים ומדויקים‪ ,‬ואשר נתונה‬
‫ליוזמות שונות‪ ,‬החל בדרישה המוסרית מבני‪-‬הזוג להתאמץ ולא לפרק את קשר הנישואים‪ ,‬ועד‬
‫פעולות הננקטות על‪-‬ידי הדיינים ועל‪-‬ידי גורמים חברתיים אחרים הפועלים לצד בית‪-‬הדין‬
‫ובהכוונתו‪ .‬בהסברים לפער זה עסקתי בהרחבה בעבודת הדוקטור שלי‪ ,‬לעיל הערת כוכבית‪ ,‬פרק‬
‫שישי‪ ,‬בעמ' ‪.242–235‬‬
‫חוק הדיינים‪ ,‬התשט"ו‪ ,1955-‬ס"ח ‪ .68‬תפקיד הדיין ותפקיד הרב היו צמודים במשך מאות‬
‫שנים ואוחדו בדמותו של רב הקהילה‪ ,‬במיוחד בקרב קהילות אשכנז‪ .‬ראו יעקב כ״ץ מסורת‬
‫ומשבר – החברה היהודית במוצאי ימי‪-‬הביניים ‪( 204–195‬מהדורה שנייה‪ .)1963 ,‬אך לאחר קום‬
‫המדינה‪ ,‬במסגרת הליכי ההסדרה החקיקתית של מערכות המשפט‪ ,‬הוגדרה הפרדה חד‪-‬משמעית בין‬
‫תפקיד הרב לתפקיד הדיין‪ .‬ראו זרח ורהפטיג חוקה לישראל – דת ומדינה ‪ .)1988( 430‬כן ראו את‬
‫דבריו של השופט אהרן ברק בבג"ץ ‪ 732/84‬צבן נ' השר לענייני דתות‪ ,‬פ"ד מ(‪152 ,141 )4‬‬
‫(‪.)1986‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את דבריו של הרב משה מלכה (שכיהן כרב וכראב"ד של העיר פתח‪-‬תקוה‬
‫בשנים ‪ ,)1997–1967‬המצוטטים אצל אברהם שרמן "השכנת שלום‪-‬בית בין בני זוג שאינם שומרים‬
‫טהרת המשפחה" תורה שבעל‪-‬פה מ פט‪ ,‬פט–צ (התשנ"ט)‪ .‬הרב מלכה מציע שהדיינים ינסו‬
‫לברר את שורש הסכסוך לפני הדיון‪ ,‬באופן לא‪-‬פורמלי בלשכתם‪ ,‬וכן יַפנו את בני‪-‬הזוג לרבני‬
‫הקהילה "לפני שבאים לביה"ד כי זה תפקידם של הרבנים לעשות שלום בין אדם לחבירו ובין איש‬
‫לאשתו"‪ .‬ראו גם דברים שאמרו בהקשר זה דיינים שונים – כנס הדיינים – התש"ם ‪78–77 ,41–35‬‬
‫(התשמ"א)‪.‬‬
‫‬‫בתק' ‪ )4(1‬לתקנות הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה)‪ ,‬התשט"ו ‪ ,1955‬מופיעה הדרישה הבאה להסמכת‬
‫אדם ככשיר להתמנות לדיין‪" :‬אורח חייו ואופיו הולמים את מעמדו של דיין בישראל"‪ .‬דרישה זו‬
‫מתייחסת למעמד החברתי ולאורח החיים האישי‪ ,‬ולא למהות התפקיד‪ ,‬ובכל מקרה היא מנוסחת‬
‫באופן כללי‪ ,‬ללא דרישה להתאמה מקצועית לתפקיד השיפוטי‪ .‬גם הוועדה הבוחנת מוסמכת לבחון‬
‫בעיקר ידע‪ ,‬ולא התאמה לשיפוט מבחינת התכונות האישיות (שם‪ ,‬תק' ‪.)8–5‬‬
‫על תפקידו החברתי של רב קהילה בימינו ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬אהרן איזנטל "על רבנים כיועצים ומטפלים"‬
‫הרב בקהילה ‪( 34‬בניהו ברונר עורך‪ ,‬התש"ע)‪.‬‬
‫בשנים האחרונות עלו הצעות חוק שונות שתכליתן להעניק סמכות לרבני ערים לטפל בנושא הגיור‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (סמכות בענייני גיור)‪ ,‬התשע"א‪-‬‬
‫‪ ,2011‬פ‪ ;2892/18/‬הצעת חוק הגיור (הוראת שעה)‪ ,‬התשע"ד‪ ,2014-‬פ‪ ;2361/19/‬החלטה ‪2147‬‬
‫‪1361‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫לעיתים אפילו עוד בראשית הסכסוך‪ ,‬ועל‪-‬אף העדר הכשרה פסיכולוגית הוא יכול לסייע‬
‫לכל‪-‬הפחות באמצעות שיתוף של מחלקת הרווחה המקומית‪ ,‬הפניה לטיפול זוגי או אף‬
‫המלצה לפתיחת הליכים משפטיים – כל זאת בהתאם להתרשמותו מאופי הסכסוך‬
‫ומעומקו‪31.‬‬
‫אלא שתיאור תפקיד כזה עשוי להתאים לקהילות דתיות קטנות‪ ,‬ואין בו כדי לתת‬
‫מענה לכלל הציבור החילוני או אף לקהילה דתית גדולה שבה אין ביכולתו של הרב‬
‫להכיר באופן אישי את רוב חבריה ולהיות ער לכל בעיותיהם‪.‬‬
‫הפרדת תפקידי הדיינות והרבנות הינה התרחשות המאפיינת את התקופה המודרנית‬
‫בכלל ואת מדינת‪-‬ישראל בפרט‪ 32.‬על כך יש להוסיף כי מלבד השחיקה במעמדו של‬
‫בית‪-‬הדין בעיני הציבור עקב תופעת החילון והתפשטותה בחברה הישראלית‪ ,‬החילונית‬
‫והמסורתית כאחד‪ 33,‬תולדה נוספת של אותה תופעה היא אימוץ השקפת‪-‬עולם ליברלית‪,‬‬
‫אשר תפיסתה בנוגע למוסד הנישואים שונה באופן מהותי מן התפיסה הדתית‪34.‬‬
‫______________‬

‫‪31‬‬

‫‪32‬‬

‫‪33‬‬

‫‪34‬‬

‫של הממשלה ה‪" 33-‬מותבי גיור מקומיים" (‪ .)2.11.2014‬נראה כי מלבד העובדה שההצעות‬
‫וההחלטה מבטאות רצון להקל ולזרז את הליכי הגיור‪ ,‬יש בהן הכרה בתפקידו הקהילתי של הרב‪,‬‬
‫בהינתן שהמחוקק מתייחס לגיור כאל סוג של קליטה חברתית בקהילה‪ .‬לרב העיר יש יכולת פיקוח‬
‫טובה יותר‪ ,‬באמצעות רבני השכונות‪ ,‬על ליוויו וקליטתו של המתגייר בקהילה‪ .‬בכך הרב ממלא‪ ,‬לצד‬
‫תפקידו הדתי‪ ,‬גם תפקיד חברתי אשר לבית‪-‬הדין – לנוכח מעמדו ותפקודיו – אין כיום הכלים או‬
‫היכולת למלא‪.‬‬
‫מצב קרוב למציאות ששררה בעבר הוא מה שקורה בבתי‪-‬הדין הפרטיים במגזר החרדי‪ ,‬הנהנים‬
‫מהכרה בסמכותם ההלכתית והדתית מצד הציבור החרדי‪ .‬תפקידי הרב ותפקידי הדיין בבתי‪-‬הדין‬
‫הללו עשויים להיות חופפים במקרים רבים‪ ,‬להבדיל מהמצב בבתי‪-‬הדין הממלכתיים ובציבור הרחב‪.‬‬
‫ראו ורהפטיג חוקה לישראל‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ;26‬אליאב שוחטמן "הרבנות הראשית ובתי הדין הרבניים"‬
‫הרבנות הראשית לישראל – שבעים שנה לייסודה‪ ,‬תרפ"א–תנש"א‪ :‬סמכותה‪ ,‬פעולותיה‪ ,‬תולדותיה‬
‫כרך א ‪( 234–229 ,229‬איתמר ורהפטיג ושמואל כ"ץ עורכים‪ ,‬התשס"ב)‪ .‬כן ראו בג"ץ צבן‪ ,‬לעיל‬
‫ה"ש ‪.26‬‬
‫תופעה שבולטת במיוחד בקרב בני הדורות השני והשלישי של אזרחי המדינה‪ ,‬אשר הוריהם או הורי‬
‫הוריהם ניהלו בדרך‪-‬כלל אורח חיים דתי בארצות מוצאם‪ ,‬בעיקר בקרב בני עדות המזרח‪ .‬ראו‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬משה שוקד "מצוות מול מסורת‪ :‬מגמות בדתיות עדות המזרח" מגמות כח ‪;)1984( 250‬‬
‫נסים ליאון "המסורתיות המזרחית כהד לקיום היהודי בעולם האסלאם" אקדמות כג ‪( 129‬התשס״ט)‪.‬‬
‫על ההגדרות הסוציולוג יות של "דתי"‪" ,‬חילוני" ו"מסורתי"‪ ,‬ועל יחסו של כל אחד מאלה להלכה‬
‫לעומת יחסו לממסד הדתי‪ ,‬ראו חזקי שוהם "'דת'‪' ,‬חילוניות' ו'מסורת' במחשבה הציבורית‬
‫בישראל" עיונים בתקומת ישראל ‪.)2014( 29 ,24‬‬
‫להבדיל מן התפיסה הדתית‪ ,‬שלפיה תכליותיו של מוסד הנישואים הן המשך קיום העולם‪ ,‬פרייה‬
‫ורבייה‪ ,‬הצלה מן החטא והגשמת תכלית אלוהית‪ ,‬התפיסה הרווחת כיום בחברה בנוגע למוסד‬
‫הנישואים מייחסת חשיבות ראשונה במעלה לקשר הרגשי ולרומנטיקה בין בני‪-‬הזוג הנשואים‪ .‬על‬
‫התמורות ביחס למרכיב האהבה בנישואים ראו מרילין יאלום תולדות הרעיה (אירית מילר מתרגמת‪,‬‬
‫‪ ;)2005‬יובל מרין "על התמורות בקשר בין אהבה לנישואין – השלכות משפטיות ומגדריות"‬
‫משפטים על אהבה ‪( 227‬ארנה בן‪-‬נפתלי וחנה נוה עורכות‪STEPHANIE COONTZ, ;)2005 ,‬‬
‫)‪.MARRIAGE, A HISTORY: HOW LOVE CONQUERED MARRIAGE 15, 145 (2005‬‬

‫‪1362‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫תופעה נוספת‪ ,‬שהיא ככל הנראה תוצאתה של הראשונה‪ ,‬היא העלייה החדה בשיעור‬
‫הגירושים‪35.‬‬
‫עקב כך נוצר לדעתי עיוות ביחס להשכנת שלום‪-‬בית‪ ,‬שכן דווקא בעבר הייתה‬
‫ההתערבות המשפטית מהותית‪ ,‬ועניינה היה לסכל מוקדי סכסוך ולאפשר חיים תקינים‪,‬‬
‫ואילו משנות התשעים ואילך‪ 36‬ההתייחסות הינה כמעט טכנית ונטולת שאיפות להסדרה‬
‫מהותית של כלל יחסי בני‪-‬הזוג‪ ,‬כלומר‪ ,‬ההתמקדות היא בעיקר במניעת גירושים ללא‬
‫הסכמה באמצעות הענקת סעדים משפטיים שונים‪ .‬התרחש מעבר מהסתכלות מעשית‬
‫המחוברת לחיים ולערכי המשפחה לעבר הסתכלות פורמליסטית אשר מנותקת כמעט‬
‫מהמציאות‪ ,‬עד כדי כך שבית‪-‬הדין הגדול פוסק במקרה של בני‪-‬זוג פרודים במשך‬
‫ארבעים שנה כי אין בכך כדי להצדיק את הגירושים‪ ,‬וכי יש "להחזיר התיק לביה"ד‬
‫האזורי שיקבע אם האשה עדין ממתינה מכח הפגיעה בה וממתינה להסדר שלום או‬
‫שהיא משוכנעת שהמשפחה נהרסה והיא אינה מעוניינת יותר בשלו"ב ולא חפצה בו‬
‫ואולי אפילו כועסת ורוצה להנקם או שרוצה לשפר מעמדה ולקבל זכויות שאינן מגיעים‬
‫לה"‪ 37.‬כפי שאראה בהמשך‪ ,‬קיימות גם גישות אחרות בבתי‪-‬הדין‪ ,‬ובכלל זה בבית‪-‬הדין‬
‫הגדול‪ 38,‬אך ראוי לבחון מהם הגורמים לצמיחתה של הגישה הנזכרת ולאחיזתה הניכרת‬
‫בפסיקתם של בתי‪-‬הדין‪.‬‬
‫שינוי משמעותי אחר שיש לתת לו את הדעת הוא היחס למוסד הנישואים‪ ,‬מעבר‬
‫לשאלת החופש להשתחרר מקשר הנישואים‪ .‬לנוכח חלק מהתפיסות שהיו מקובלות‬
‫בתקופת חז"ל כלפי מוסד הנישואים‪ 39,‬ניתן להבין את התפיסה ששלום‪-‬בית מהותי‬
‫______________‬
‫‪35‬‬

‫‪36‬‬
‫‪37‬‬

‫‪38‬‬
‫‪39‬‬

‫לנתונים בישראל ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל מס' ‪65‬‬
‫לוח ‪( )2014( 3.1‬להלן‪ :‬שנתון סטטיסטי לישראל (‪ .))2014‬ביחס למדינות ה‪ OECD-‬ראו הלשכה‬
‫המרכזית לסטטיסטיקה פני החברה בישראל – דוח מס' ‪ 4‬תיבה ‪ .)2011( 1.1‬לניתוח המגמה ראו‬
‫נורית דוברין גירושין בישראל – היקף הגיר ושין וגורמים המשפיעים על הסיכויים להתגרש (הלשכה‬
‫המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬דצמבר ‪.www.cbs.gov.il/publications/tec13.pdf )2005‬‬
‫ראו להלן תת‪-‬פרק א‪ ,2‬העוסק בהבחנה בין התקופות השונות בהתפתחותה של תביעת שלום‪-‬הבית‪.‬‬
‫ראו ערעור (גדול) ‪ 1782-21-1‬פלונית נ' פלוני (פורסם בתקדין‪ ,)18.2.2009 ,‬בנימוקי הרב חגי‬
‫איזירר‪ .‬לביקורת על פסק‪-‬דין זה ראו שלמה דיכובסקי "מציאות של הלכה בצד מציאות עובדתית"‬
‫תחומין לא ‪( 312 ,304‬התשע"א)‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬אבישלום וסטרייך הזכות לגירושין‪ :‬גירושין ללא אשם במסורת היהודית פרק שישי‬
‫(‪.)2014‬‬
‫למשל‪ ,‬אלה הרואות בנישואים הגשמה של תכליות חברתיות‪ ,‬כגון המשכיות העולם וקיומו (ראו‪:‬‬
‫‪JEREMY COHEN, "BE FERTILE AND INCREASE, FILL THE EARTH AND MASTER IT": THE‬‬
‫)‪ ;ANCIENT AND MEDIEVAL CAREER OF A BIBLICAL TEXT 124–157 (1989‬עדיאל שרמר זכר‬

‫ונקבה בראם – הנישואים בשלהי ימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד ‪308–304 ,41–37‬‬
‫(התשס"ד)) או הקמת משק‪-‬בית שיהווה יחידת ייצור חברתית בסיסית התורמת לכלל החברה‬
‫()‪ ;)MICHAEL L. SATLOW, JEWISH MARRIAGE IN ANTIQUITY 12–21 (2001‬או אלה הרואות‬
‫בנישואים אמצעי להגשמת תכליות דתיות‪ ,‬כגון מניעת חטא (בבלי‪ ,‬יבמות סג‪ ,‬ע"א–ע"ב; בבלי‪,‬‬
‫קידושין כט‪ ,‬ע"ב; בבלי‪ ,‬קידושין ל‪ ,‬ע"א‪ .‬ראו גם‪DAVID BIALE, EROS AND THE JEWS: FROM :‬‬
‫‪1363‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫עשוי להתמקד ביציבות היחסים ובהעדר מריבות – מטרה שלשם השגתה אכן ניתן‬
‫להסתייע גם באמצעים משפטיים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬תפיסת הנישואים המודרנית מתמקדת‬
‫בטיב הקשר הזוגי‪ ,‬בעיקר בהיבט הרגשי‪ .‬אמצעים משפטיים אינם מתאימים להשכנת‬
‫שלום‪-‬בית מסוג זה‪ ,‬שהרי אי‪-‬אפשר לצוות על אהבת בן‪-‬הזוג‪ ,‬ומשום כך גם אי‪-‬אפשר‬
‫להסתפק בשלום‪-‬בית כמובנו בתפיסת חז"ל‪ .‬לכן בפסיקה של בית‪-‬הדין הרבני שתקבע‬
‫כי "על הצדדים לחיות יחדיו בשלום" – אף אם בעקבותיה יקבע בית‪-‬הדין תנאים‬
‫לשלום‪-‬בית או ייחתם הסכם שיוביל להפסקת המריבות ולייצוב הנישואים – לא יהיה‬
‫לרוב משום מענה הולם לציפיות הצדדים‪.‬‬
‫‬‫חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)‪ ,‬התשי"ג ‪( 1953‬להלן‪ :‬חוק שיפוט‬
‫בתי‪-‬דין רבניים)‪ ,‬קובע בסעיף הראשון כי "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל‬
‫אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים"‪ .‬תביעות לשלום‪-‬‬
‫בית סווגו הן על‪-‬ידי בתי‪-‬הדין‪ 40‬ובתי‪-‬המשפט‪ 41‬והן על‪-‬ידי מלומדים‪ 42‬כחלק מ"עניני‬
‫נישואין" המוגדרים בחוק‪ ,‬ומכאן שהסמכות הייחודית בעניין זה נתונה לבתי‪-‬הדין‬
‫הרבניים‪ 43.‬לפי סעיף ‪ 2‬לחוק יש לדון בתביעות אלה לפי דין תורה בלבד‪ ,‬ואכן אין ולּו‬
‫פסק‪-‬דין אחד של ערכאה אזרחית בישראל שעניינה הישיר הוא פסיקה לשלום‪-‬בית‪( .‬אין‬
‫להסיק מכך שלפסיקתה של הערכאה האזרחית אין כל השפעה על הליכי שלום‪-‬בית‪.‬‬
‫אדרבה‪ ,‬ניתן למצוא השפעה עקיפה לא‪-‬מועטה של בתי‪-‬המשפט על הליכי שלום‪-‬בית‬
‫באמצעות פסיקה בתביעות בין בני‪-‬זוג המצויות בסמכותם‪ ,‬וכמובן באמצעות ההליך של‬
‫______________‬

‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬

‫‪43‬‬

‫)‪ )BIBLICAL ISRAEL TO CONTEMPORARY AMERICA 48–50 (1997‬או מימושה של תוכנית‬
‫אלוהית (שרמר‪ ,‬לעיל בהערה זו‪ ,‬פרק עשירי‪ ,‬בעמ' ‪ 299‬ואילך)‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי ת"א) ‪/9650‬מד ר‪.‬מ‪ .‬נ' נ‪.‬מ‪( .‬פורסם בנבו‪ ;)24.12.1984 ,‬שלמה דיכובסקי‬
‫"סמכות בתי הדין הרבניים בראי פסיקת בתי הדין" דיני ישראל י–יא‪ ,‬ט‪ ,‬יד (‪.)1984‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בד"ם ‪ 1/50‬סידיס נ' יו"ר ההוצל"פ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬פ"ד ח ‪( )1954( 1020‬השופט אגרנט);‬
‫בר"ע (מחוזי ת"א) ‪ 68/96‬פלוני נ' אלמונים (פורסם בתקדין‪( )25.9.1996 ,‬סגן הנשיא פורת)‪.‬‬
‫ראו משה זילברג המעמד האישי בישראל ‪( 348‬מהדורה רביעית‪ ;)1965 ,‬רוזן‪-‬צבי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪,2‬‬
‫בעמ' ‪ ;113–112‬מנשה שאוה הדין האישי בישראל כרך ראשון ‪ ,225‬ה"ש ‪( 1‬מהדורה רביעית‬
‫מורחבת‪ ;)2001 ,‬מנשה שאוה "היחס בין סמכותו של בית‪-‬המשפט לענייני משפחה לבין סמכותו של‬
‫בית‪-‬הדין הרבני" הפרקליט מד ‪ ;)1998( 71–70 ,44‬אלישע שינבוים "סמכות בתי‪-‬דין רבניים בעניני‬
‫נשואין וגירושין בראי הפסיקה" דיני ישראל ד ‪.)1973( 144 ,143‬‬
‫‬‫בית‪-‬הדין אף סבור כי יש לו סמכות בין‪-‬לאומית בתביעות שלום בית – ראו ערעור (גדול) ‪9498-64-‬‬
‫‪ 1‬פלונית נ' פלוני (פורסם באתר בתי‪-‬הדין הרבניים‪ – )17.6.2008 ,‬ואכן אין זה מפתיע לנוכח אופייה‬
‫האקסטריטוריאלי של ההלכה‪ .‬בית‪-‬הדין סבור כי סמכותו מוקנית לו לא מכוח החוק‪ ,‬או לפחות לא‬
‫רק מכוח החוק‪ ,‬ועל‪-‬כן כעיקרון יש לו סמכות אקסטריטוריאלית בכל נושא הנידון לפניו‪ .‬ראו‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬את דבריו של בית‪-‬הדין הגדול בערעור (גדול) ‪/4485‬ס"ג כ‪ .‬צ‪ .‬נ' כ‪ .‬ח‪( .‬פורסם בנבו‪,‬‬
‫‪" :)2.3.2003‬תקנות הדיון מבוססות על המשפט העברי‪ ,‬ומשפט זה אינו מכיר בגבולות‬
‫טריטוריאליים להחלת הדין העברי‪ ".‬לנוכח עמדה זו‪ ,‬המובעת בפסק‪-‬דין זה ובאחרים‪ ,‬בית‪-‬הדין‬
‫אינו נרתע ממתן סעד כאשר אין בית‪-‬דין אחר בחוץ‪-‬לארץ שיכול לעשות זאת‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬
‫שוחטמן‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,9‬כרך א‪ ,‬בעמ' ‪ .250–247‬ראו גם אשר מעוז "סמכותם האקסטרא‪-‬‬
‫טריטוריאלית של בתי הדין הרבניים" הפרקליט לח ‪.)1988( 81‬‬

‫‪1364‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫בקשה ליישוב סכסוך‪ ).‬אף שאין חולק על הפרשנות הנזכרת‪ ,‬איני סבור שהיא האפשרות‬
‫הפרשנית היחידה‪ ,‬אך לצורך הדיון נניח כי לבית‪-‬הדין הרבני אכן נתונה סמכות ייחודית‬
‫בתביעות שלום‪-‬בית‪.‬‬
‫‪ .2‬התפתחותו של מוסד התביעה לשלום‪-‬בית‬
‫לנוכח ההבחנה לעיל בין שלום‪-‬בית מהותי לבין שלום‪-‬בית טכני‪-‬מסגרתי‪ ,‬ולפי השלב‬
‫שבו מוגשת בדרך‪-‬כלל תביעת שלום‪-‬בית‪ ,‬ניתן להסיק כי אין כמעט מקרים שבהם בן‪-‬‬
‫זוג עותר ראשון ביוזמתו להשבת שלום‪-‬הבית כפשוטו‪ 44.‬עם זאת‪ ,‬גם במצב של סכסוך‬
‫מתקדם שמגיע לידי כך שבן‪-‬הזוג עוזב את הבית‪ ,‬תכלית התביעה לשלום‪-‬בית מצד בן‪-‬‬
‫הזוג שנשאר בבית עשויה להיות השבה הביתה של בן‪-‬הזוג העוזב‪ ,‬כדי להמשיך את חיי‬
‫הנישואים ולשקמם‪ .‬מכל מקום‪ ,‬רוב תביעות שלום‪-‬הבית באות על רקע משבר שהגיע‬
‫לכלל רצון בגירושים מצד אחד מבני‪-‬הזוג‪ ,‬בין שבן‪-‬הזוג התובע שלום‪-‬בית מגיש ראשון‬
‫את תביעתו לבית‪-‬הדין ובין שהוא רק מגיב באמצעותה על תביעת הגירושים של בן‪-‬זוגו‪.‬‬
‫תביעת שלום‪-‬הבית עברה שינויים והתפתחויות למן הקמתם של בתי‪-‬הדין הרבניים‪,‬‬
‫ובן‪-‬זוג שעותר בתביעת שלום‪-‬בית עושה בה שימוש כבכל אמצעי משפטי אחר העומד‬
‫לרשותו‪ ,‬דהיינו‪ ,‬כפי שהוא מבין את התאמתה לצרכיו ובהתאם למשמעותה המשפטית‬
‫בעת הגשתה‪ .‬סקירה וניתוח של פסקי‪-‬הדין הרבניים מיום הקמתם של בתי‪-‬הדין הרבניים‬
‫ועד היום מצביעים על כמה תקופות או שלבים בהתפתחות מעמדה של תביעת שלום‪-‬‬
‫הבית‪ ,‬הגם שהם אינם נפרדים לגמרי זה מזה‪ 45.‬להלן תיאורם‪:‬‬
‫• התקופה הראשונה – מייסודם של בתי‪-‬הדין הרבניים בשנת ‪ 1921‬ועד ראשית שנות‬
‫החמישים – מתאפיינת במיסודם ובביסוסם של בתי‪-‬הדין הרבניים האזוריים‪ 46‬ושל‬
‫בית‪-‬הדין הגדול לערעורים‪ 47.‬בתקופה זו עסקו כפי הנראה בתי‪-‬הדין בהשכנת‬
‫______________‬
‫‪44‬‬

‫‪45‬‬
‫‪46‬‬

‫‪47‬‬

‫לדוגמה של מקרה חריג ראו תיק (אזורי נת') ‪ 977087-2‬פלוני נ' פלונית (פורסם בפסקדין‪,‬‬
‫‪ ,)18.1.2016‬שבו נידונה תביעה לשלום‪-‬בית של הבעל לאחר ארבעים ושש שנות נישואים‪ .‬האישה‪,‬‬
‫שעזבה את הבית אך לא תבעה גירושים‪ ,‬טענה כי יש לדחות את תביעת הבעל (את תביעותיה בענייני‬
‫הרכוש היא הגישה לבית‪-‬המשפט לענייני משפחה)‪ ,‬וטענתה התקבלה בפסק‪-‬הדין‪.‬‬
‫חלק מהתהליכים התרחשו בחפיפה מסוימת‪ ,‬ויש שהחלו וטרם הסתיימו‪ ,‬כך שמדובר בעצם בתיאור‬
‫המאפיינים הבולטים של שלבי ההתפתחות של מוסד תביעת שלום‪-‬הבית בקווים כלליים בלבד‪.‬‬
‫על התפתחות סדרי הדין בבתי‪-‬הדין הרבניים בתחילת דרכם ועל הסדרתם כמוסדות שיפוט ראו‬
‫עמיחי רדזינר "ראשיתן של תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים‪ :‬תקנות תש"ג" דיני ישראל כה ‪185‬‬
‫(התשס״ח ); עמיחי רדזינר "על ראשיתן של תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים‪' :‬סדרי המשפטים'‪,‬‬
‫תרפ"א" מחקרי משפט כה ‪.)2009( 37‬‬
‫הקמתו של בית‪-‬הדין הגדול לערעורים הייתה בגדר חידוש בעולמו של המשפט העברי‪ .‬ראו על כך‬
‫אלון‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,18‬כרך ראשון‪ ,‬בעמ' ‪ ;669–667‬זרח ורהפטיג "תקנות הרבנות הראשית" הרבנות‬
‫הראשית לישראל – שבעים שנה לייסודה‪ ,‬תרפ"א–תנש"א‪ :‬סמכותה‪ ,‬פעולותיה‪ ,‬תולדותיה כרך א‬
‫‪( 92–87 ,85‬איתמר ורהפטיג ושמואל כ"ץ עורכים‪ ,‬התשס"ב); עמיחי רדזינר "הרב עוזיאל‪ ,‬רבנות‬
‫תל‪-‬אביב–יפו ובית‪-‬הדין הגדול לערעורים‪ :‬מחזה בארבע מערכות" מחקרי משפט כא ‪.)‬2004( 129‬‬
‫‪1365‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫שלום‪-‬בית באותו אופן ובאותה דרך שבהם נהגו בתי‪-‬דין לפניהם‪ 48,‬אך במה שקשור‬
‫לתביעות שלום‪-‬בית נראה שלא הייתה קיימת עילת תביעה ישירה שכותרתה "תביעה‬
‫לשלום‪-‬בית" ככל שמדובר בתקופה הסמוכה להקמת בתי‪-‬הדין‪ .‬התביעות‬
‫המשפטיות הקרובות ביותר לתביעת שלום‪-‬בית היו בעיקר תביעות למזונות אישה‪49,‬‬
‫ולעומתן‪ ,‬מצד גברים‪ ,‬תביעה להכרזת האישה כמורדת‪ 50,‬שעיקרה הפסד זכויותיה‬
‫הכספיות‪.‬‬
‫‬‫• התקופה השנייה – לא עלה בידי לאתר אימתי הוגשה לראשונה תביעת שלום בית‬
‫כתביעה עצמאית ונפרדת‪ 51,‬אך ניתן לשער שהדבר התרחש בראשית שנות‬
‫החמישים של המאה הקודמת‪ ,‬שבהן התגבשה והתמסדה "הגישה המשפטית"‪ 52.‬כך‬
‫עולה מפסקי‪-‬דין אחדים מתקופה זו שבהם ציין בית‪-‬הדין במסגרת תיאור העובדות‬
‫כי אחד מבני‪-‬הזוג הגיש תביעה או בקשה‪ 53‬לשלום‪-‬בית‪ 54.‬התביעה לשלום‪-‬בית‪,‬‬
‫______________‬
‫‪48‬‬

‫‪49‬‬

‫‪50‬‬

‫‪51‬‬

‫‪52‬‬

‫‪53‬‬

‫‪54‬‬

‫ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬תיק (אזורי י‪-‬ם) ‪( 304‬לא פורסם‪ ,‬א' שבט תרפ"ג) (ניסוח "תנאי שלום" בין בני‪-‬הזוג);‬
‫תיק (אזורי י‪-‬ם) ‪( 352‬לא פורסם‪ ,‬כ"ה אלול תרפ"ג) (תיאור נסיונות של בית‪-‬הדין להשלים בין בני‪-‬‬
‫הזוג – לנוכח כשלונם של הנסיונות הללו פסק בית‪-‬הדין הגדול‪ ,‬בערעור (גדול) ‪( 7141/1/84‬לא‬
‫פורסם‪ ,‬ט"ו תמוז תרפ"ד)‪ ,‬כי הבעל חייב לגרש)‪ .‬צילומים של תיקים אלה מגנזך המדינה הועברו‬
‫לעיוני על‪-‬ידי פרופ' עמיחי רדזינר‪ .‬הרב הרצוג מתייחס לשלום‪-‬בית בכמה מקומות בפסקיו‪ ,‬אך‬
‫בהקשר של חוסר סיכוי לשלום‪-‬בית כעילה לגירושים‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬יצחק אייזיק הלוי הרצוג פסקים‬
‫וכתבים כרך ז‪ ,‬סימנים קלג–קלד (‪ ;)1996‬שם‪ ,‬כרך ח‪ ,‬סימנים קסא‪ ,‬קסט‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור (גדול) ‪ ,1/35/705‬פד"ר – אוסף ורהפטיג א צא (התש"ה); תיק (אזורי ת"א)‬
‫‪/4237‬תשי"ב‪ ,‬פד"ר א ‪( 341 ,340‬התשי"ג)‪ ,‬שם נכתב‪" :‬ביום כ"א בתמוז תשי"א הטיל ביה"ד על‬
‫הצדדים להשלים ביניהם‪ ,‬וניתן פס"ד זמני למזונות‪".‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור (גדול) ‪ ,1/37/705‬פד"ר – אוסף ורהפטיג ב צג (התש"ו)‪ .‬היו מקרים שבהם‬
‫אחד מבני‪-‬הזוג דרש בבית‪-‬הדין שבן‪-‬זוגו יחזור הביתה לחיי הנישואים‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור (גדול)‬
‫‪ ,1/39/705‬פד"ר – אוסף ורהפטיג ב צז (התש"ה)‪.‬‬
‫בנוסח הראשון של תקנות הדיינים (אגרות)‪ ,‬התשי"ז‪ ,1957-‬ק"ת ‪ ,1584 ,1580‬מופיע המונח "שלום‪-‬‬
‫בית" בס' ‪ 2‬לתוספת הראשונה כסעיף לתשלום אגרה‪ ,‬ומוגדר כבקשה‪ ,‬ולא כתביעה‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬תת‪-‬‬
‫סעיף בעניין מזונות מופיע תחת סעיף שלום‪-‬הבית‪ ,‬ומוכיח את מרכזיותו של עניין המזונות במצב‬
‫שבו מתקיימת מסגרת הנישואים‪ .‬רק בתקנות הדיינים (אגרות) (תיקון)‪ ,‬התשמ"ג‪ ,1983-‬ק"ת ‪,537‬‬
‫הוגדר "שלום‪-‬בית" כתביעה שבצידה צווים נלווים‪.‬‬
‫יש להניח כי הדבר קשור לתהליכי המיסוד של בתי‪-‬הדין כחלק ממערכת המשפט בישראל‪ ,‬במיוחד‬
‫לאחר חקיקתו של חוק שיפוט בתי‪-‬דין רבניים (נישואין וגירושין) בשנת ‪ 1953‬וחקיקתם של חוקים‬
‫נוספים בהמשך‪.‬‬
‫אף שמבחינה משפטית תכלית הבקשה היא בדרך‪-‬כלל קבלת סעד בדומה לזה המבוקש בתביעה‬
‫בהליך העיקרי (כעיקרון היחס הוא של סעד‪-‬ביניים וסעד קבוע – ראו גורן‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,3‬בעמ' ‪–69‬‬
‫‪ 73‬ו‪ ,)527–526-‬בקשה לשלום‪-‬בית יכולה עדיין להתפרש כשונה באופן מהותי מתביעה‪ ,‬שכן‬
‫בבקשה לשלום‪-‬בית בן‪-‬הזוג מבקש מבית‪-‬הדין לסייע לו לשכנע את בן‪-‬זוגו או ללחוץ עליו לחזור‬
‫לשלום‪-‬בית או לפנות לטיפול מקצועי במשבר ביניהם‪ ,‬ואין לראותה כתביעה משפטית לחיובו‬
‫בשלום‪-‬בית‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי ת"א) ‪/2921‬תשי"ב‪ ,‬פד"ר א ‪( 239‬התשי"ג); תיק (אזורי ת"א)‬
‫‪/4715‬תשי"ד‪ ,‬פד"ר א ‪( 142‬התשט"ו); תיק (אזורי י‪-‬ם) ‪/98‬תשי"ג‪ ,‬פד"ר א ‪( 193‬התשט"ו)‪.‬‬

‫‪1366‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫כעילת תביעה משפטית‪ ,‬נוצרה כנראה בעקבות שני תהליכים‪ .‬התהליך הראשון היה‬
‫הפיכת בתי‪-‬הדין הרבניים במדינת‪-‬ישראל למוסדות שיפוטיים בהגדרתם‬
‫המצומצמת‪ ,‬ושלילת תפקידיהם כמנהיגּות רוחנית ודתית או כסוכנים חברתיים‪55.‬‬
‫כתוצאה מכך נוצר צורך בהכנסת הטיפול בשלום‪-‬הבית לתבנית משפטית‪ ,‬כדי‬
‫שבית‪-‬הדין יהיה מוסמך לעסוק בו במסגרת תפקידו השיפוטי הלגיטימי‪ .‬התהליך‬
‫השני‪ ,‬המשלים את התהליך הראשון‪ ,‬היה יצירת תשתית לסעדים שונים הניתנים‬
‫במהלך הנישואים שתכליתם שימור הנישואים או ליתר דיוק עיכוב הגירושים‪.‬‬
‫נראה כי גם התפתחות זו הושפעה מן התפיסה המשפטית הכללית שלפיה‬
‫תכליתה של תביעה היא בקשת סעדים המסדירים את הזכויות המשפטיות של‬
‫הצדדים‪.‬‬
‫• התקופה השלישית – תקופה זו‪ ,‬שהחלה בשלהי שנות השבעים‪ ,‬מתאפיינת‬
‫בהתגברות המאבק בין הערכאות‪ ,‬המערב לא רק את הערכאות עצמן‪ .‬בתי‪-‬הדין‬
‫החלו לחוש כי סמכותם הולכת ונשחקת על‪-‬ידי בית‪-‬המשפט העליון‪ ,‬ואף בעלי‪-‬‬
‫הדין החלו לנצל את כפל הערכאות לקידום האינטרסים שלהם בהתאם לדרכי‬
‫הפסיקה השונות בכל ערכאה‪ .‬תביעת שלום‪-‬בית ממלאת תפקיד משמעותי במאבק‬
‫ערכאות זה‪ ,‬שכן היא מאפשרת רכישת סמכות בבית‪-‬הדין‪ ,‬ובית‪-‬הדין אף מוצא בה‬
‫מצע נרחב לתפיסת סמכות בעניינים רכושיים‪ ,‬תוך הגדרתם כחלק מענייני שלום‪-‬‬
‫הבית‪ .‬מאבק סמכויות זה יעמוד מעתה ברקע התביעות לשלום‪-‬בית ובכלל‪ ,‬גם אם‬
‫במידה משתנה‪.‬‬
‫• התקופה הרביעית – שנות השמונים והתשעים מתאפיינות בעלייה במספר תביעות‬
‫הגירושים ובשיעור הגירושים‪ 56,‬בעליית מספרם של עורכי‪-‬הדין‪ 57‬ובריבוי ההליכים‬
‫המשפטיים‪ 58.‬תביעת שלום‪-‬בית מסייעת לבן‪-‬הזוג לצבור נקודות יתרון במאבקי‬
‫______________‬
‫‪ 55‬ראו לעיל ה"ש ‪.32‬‬
‫‪ 56‬ראו שנתון סטטיסטי לישראל (‪ ,)2014‬לעיל ה"ש ‪ ,35‬לוח ‪ .3.1‬מתברר שהתהליכים העולמיים‬
‫שהחלו בשנות השבעים – שעיקרם מעבר למשטר של גירושים ללא אשם ועליית העילה של‬
‫התמוטטות הנישואים או חוסר הסיכוי לפיוס (ראו‪Shahar Lifshitz, The Liberal Transformation :‬‬
‫;)‪of Spousal Law: Past, Present and Future, 13 THEORETICAL INQUIRIES L. 15 (2012‬‬
‫‪MARY ANN GLENDON, THE TRANSFORMATION OF FAMILY LAW: STATE, LAW, AND‬‬
‫)‪ – )FAMILY IN THE UNITED STATES AND WESTERN EUROPE (1989‬לא פסחו על החברה‬

‫בישראל חרף שיטת המשפט הדתית הנוהגת בה בדיני נישואים וגירושים‪ .‬ההשפעות ניכרו הן בעלייה‬
‫בשיעור הגירושים עקב ההצדקות הליברליות של פירוק נישואים ללא אשם והן במסר העקרוני של‬
‫העצמת ערך האוטונומיה של הפרט‪.‬‬
‫‪ 57‬ראו שנתון סטטיסטי לישראל (‪ ,)2014‬לעיל ה"ש ‪ ,35‬לוח ‪ .11.2‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בשנת ‪ 1990‬היו ‪10,697‬‬
‫עורכי‪-‬דין‪ ,‬לעומת ‪( 23,127‬כלומר‪ ,‬יותר מפי שניים) בשנת ‪ .2000‬יש להניח שגורם זה השפיע גם‬
‫בתקופה שלאחר‪-‬מכן‪ ,‬שכן בשנת ‪ 2013‬הגיע מספר עורכי‪-‬הדין ל‪.55,175-‬‬
‫‪ 58‬ראו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סטטיסטיקה משפטית לג ‪( 35 ,20‬לוח ‪ .)1993( )1‬התופעה‬
‫התגברה ביתר שאת עם הקמת בתי‪-‬המשפט לענייני משפחה בשנת ‪ .1995‬ראו את דבריו של שלמה‬
‫דיכובסקי "בתי הדין הרבניים ובתי המשפט האזרחיים‪ :‬הרהורים על תחומי החיכוך שביניהם בענייני‬
‫‪1367‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫הרכוש בהליכי הגירושים‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בתחילת שנות השמונים מוכרת לראשונה‬
‫הזכות למדור ספציפי‪ 59,‬שבכוחה לנטרל למעשה תביעה לפירוק שיתוף שמגיש הצד‬
‫שכנגד‪ ,‬והיא מוגשת תדיר לשם קבלת סעדים וכקלף‪-‬מיקוח‪ 60.‬הקמת בתי‪-‬המשפט‬
‫לענייני משפחה באמצע שנות התשעים והתגברות מאבק הסמכויות נתנו אף הן את‬
‫אותותיהן באופן השימוש בתביעות שלום‪-‬בית‪.‬‬
‫• התקופה החמישית – בתקופה זו‪ ,‬מסוף שנות התשעים ועד היום‪ ,‬מחריפות התופעות‬
‫שתוארו לעיל‪ ,‬במיוחד אלה שהחלו בתקופה שקדמה לה‪ .‬השימוש הטפלולי ההולך‬
‫וגובר בסעדים הנלווים לתביעות שלום‪-‬בית מוביל לעיוות חריג בשימוש בהן‪61,‬‬
‫להימשכות הליכים בין בני‪-‬זוג ועקב כך לסבל של בני‪-‬הזוג וילדיהם‪ ,‬וכמובן‬
‫להכבדה על בתי‪-‬הדין‪ ,‬אשר כבר מודעים היטב לטקטיקות של הצדדים‪ .‬מצב זה יצר‬
‫תמריץ לבתי‪-‬הדין להרחיב את פיתוחם וניצולם של מבחני כנות‪ 62‬ואמצעים‬
‫נוספים‪ 63‬שמטרתם סינון ומיון של תביעות שלום‪-‬בית‪ ,‬צמצום השימוש הטפלולי‬
‫בכפל הערכאות והכרעה מהירה ותכליתית בתיקי גירושים‪ .‬דומה שהתפכחות‬
‫מסוימת שהתרחשה בתקופה זו הובילה למציאות של השנים האחרונות‪ ,‬שבהן‬
‫כמעט כל תביעות שלום‪-‬הבית נדחות בסופו של דבר‪ ,‬לעומת התקופות הקודמות‪,‬‬
‫שבהן התקבלו תביעות רבות יותר לשלום‪-‬בית‪.‬‬
‫‪ .3‬סירוב לגירושים ותביעה לשלום‪-‬בית‬
‫לפי תקנות הדיון בבתי‪-‬הדין הרבניים בישראל‪ ,‬הנתבע בתביעת גירושים אינו חייב‬
‫______________‬

‫‪59‬‬

‫‪60‬‬

‫‪61‬‬

‫‪62‬‬

‫‪63‬‬

‫משפחה" מאזני משפט ד ‪ ,)2005( 266–265 ,262 ,261‬בדבר ההחמרה בהתנגשות בין הערכאות‪,‬‬
‫במיוחד לאחר הקמתם של בתי‪-‬המשפט לענייני משפחה‪.‬‬
‫כך לפי עדותו של הרב דיכובסקי בערעור (גדול) ‪ ,030567978-21-1‬הדין והדיין ‪ .)2008( 9 ,21‬עם‬
‫זאת‪ ,‬יש לציין כי צווי עיקול על דירות בתביעות שלום‪-‬בית ניתנו כבר קודם לכן – ראו להלן בתת‪-‬‬
‫פרק ד‪.4‬‬
‫ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬את דבריו של הרב דיכובסקי בתיק (אזורי ת"א) ‪/12830‬תשמ"א ד‪.‬מ‪ .‬נ' ד‪.‬ד‪( .‬פורסם‬
‫בנבו‪" :)25.9.1984 ,‬זהו תרגיל די מצוי בבתי הדין לטעון כביכול 'לשלום בית'‪ ,‬כשהכוונה האמיתית‬
‫היא ל'בית שלם'‪".‬‬
‫דומה שאין עוד תביעה משפטית שהתחבולה בה שקופה ונפוצה כל‪-‬כך‪ .‬על היחס לתחבולות‬
‫ולהערמות דיוניות במשפט העברי ראו דניאל חדד תחבולה והערמה משפטית במשפט העברי פרק ה‬
‫(חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה"‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן – הפקולטה למשפטים‪,‬‬
‫התשע"ד)‪.‬‬
‫ראו דיון מפורט במבחני הכנות שפותחו בבתי‪-‬הדין להלן בתת‪-‬פרק ג‪ .2‬אציין כאן רק את מאמרו של‬
‫אברהם אטלס "תום לב – הבסיס בתביעה לשלו"ב" שורת הדין ה קלא (התשנ"ט)‪ ,‬שצוטט לאחר‪-‬‬
‫מכן בכמה פסקי‪-‬דין‪.‬‬
‫כגון חיוב בהוצאות – ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי י‪-‬ם) ‪ 754405/6‬פלונית נ' פלוני (פורסם באתר דעת‪,‬‬
‫‪ .)4.12.2011‬בחיוב זה נעשה שימוש כבר בעבר – ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור (גדול) תשל"ד‪ ,49/‬פד"ר י ‪3‬‬
‫(התשל"ה)‪ .‬באשר לסמכות לחייב בהוצאות משפט על‪-‬פי ההלכה ראו שוחטמן‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,9‬כרך ג‪,‬‬
‫בעמ' ‪ 1206‬ואילך‪ ,‬ובמיוחד בעמ' ‪ 1220–1219‬ו‪.1230–1226-‬‬

‫‪1368‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫להגיש כתב תשובה לתביעה‪ ,‬אך הוא רשאי לעשות כן‪ 64.‬לנוכח התרבות המשפטית‬
‫בישראל וסדר הדין האזרחי בבתי‪-‬המשפט‪ ,‬בפועל מוגשים כתבי תשובה במקרים רבים‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬בדיון עצמו הנתבע נדרש להשיב על טענות התובע‪ ,‬ולענות אם הוא מוכן‬
‫להתגרש‪ ,‬ואם לא – מה הסיבה לסירובו‪.‬‬
‫אפשר לתאר שלושה סוגים של תשובה מצד הנתבע לתביעת הגירושים‪ :‬הסכמה‬
‫להתגרש‪ ,‬בדרך‪-‬כלל בתנאים מסוימים‪ 65,‬או סירוב להתגרש עד שיוסדרו ענייני‬
‫הרכוש;‪ 66‬סירוב להתגרש‪ ,‬לעיתים תוך תקיפת עילת הגירושים של בן‪-‬הזוג‪ ,‬אך פעמים‬
‫גם ללא נימוק‪ 67,‬מה שמעיד פעמים רבות על חוסר מוכנּות נפשית לגירושים;‪68‬‬
‫התנגדות להתגרש עקב רצון אמיתי להמשיך בחיים המשותפים עם בן‪-‬הזוג‪ ,‬המקבילה‬
‫למעשה לתביעה שכנגד לשלום‪-‬בית‪69.‬‬
‫במקביל לכך מצויים סוגים דומים של טענות אף בתביעה עצמאית‪ 70‬לשלום‪-‬בית‪71:‬‬
‫תביעה שנעדרת רצון אמיתי לשלום‪-‬בית ואשר תכליתה השגת הישגים רכושיים‪ 72‬או‬
‫______________‬
‫‪64‬‬
‫‪65‬‬
‫‪66‬‬

‫‪67‬‬
‫‪68‬‬
‫‪69‬‬
‫‪70‬‬

‫‪71‬‬

‫‪72‬‬

‫ראו תק' לד לתקנות הדיון בבתי‪-‬הדין הרבניים בישראל; שוחטמן‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,9‬כרך א‪ ,‬בעמ' ‪–349‬‬
‫‪.351‬‬
‫תנאים כספיים בעיקר – ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי ת"א) ‪ ,011387222-21-1‬הדין והדיין ‪7 ,24‬‬
‫(‪ ;)2009‬תיק (אזורי ת"א) ‪ ,112154849-21-1‬הדין והדיין ‪.)2009( 7 ,24‬‬
‫בחלק מן המקרים סיבת הסירוב להתגרש אינה מוסתרת כלל‪ ,‬ובן‪-‬הזוג הסרבן מצהיר גלויות כי אין‬
‫הוא מוכן להתגרש כל עוד לא הוסדרו ענייני הרכוש‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור (גדול) ‪,23605900-21-1‬‬
‫הדין והדיין ‪ ;)2009( 3 ,24‬תיק (אזורי ת"א) ‪ ,025154386-21-3‬הדין והדיין ‪ .)2009( 6 ,24‬ברוב‬
‫המקרים תביעת שלום‪-‬בית היא כאמור כיסוי טקטי למניע זה‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי ת"א) ‪ ,307426676-21-1‬הדין והדיין ‪ ;)2005( 3 ,18‬תיק (אזורי ת"א)‬
‫‪ 9217-21-2‬פלונית נ' פלוני (פורסם באוצר המשפט‪.)29.5.2007 ,‬‬
‫ראו להלן תת‪-‬פרק ב‪.3‬‬
‫‬‫‬‫ראו תיק ‪ ,1411-21-1‬לעיל ה"ש ‪ ,23‬שבו קובע בית הדין כי תביעת שלום בית‪ ,‬גם כאשר היא‬
‫מוגשת באופן נפרד‪ ,‬היא בעצם תגובה על תביעת הגירושים‪.‬‬
‫עיקר ההבדל בין תשובה לתביעת גירושים לבין תביעת שלום‪-‬בית נעוץ אפוא בטיבו של ההליך‪ ,‬ולא‬
‫במהות הטענה‪ .‬כלומר‪ ,‬בתביעת שלום‪-‬בית התובע רשאי לבקש סעדים במסגרת תביעתו‪ ,‬להבדיל‬
‫מתשובה לתביעת גירושים‪ ,‬אשר אין חובה להגישה כלל‪ ,‬אלא אם כן בית‪-‬הדין יאשרה כתביעת‪-‬נגד‪,‬‬
‫שיכולה לעלות אף בעל‪-‬פה בשעת הדיון‪ .‬ראו תק' כו(‪ ,)5‬לב ו‪-‬לד לתקנות הדיון בבתי‪-‬הדין‬
‫הרבניים‪ .‬ראו גם את הדיון בתת‪-‬פרק ב‪ 1‬להלן‪.‬‬
‫‬‫‬‫באשר לתגובת הנתבע‪ ,‬ככל הידוע לי לא מתועדים בפסקי הדין מקרים שבהם הוגשה לבית הדין‬
‫תביעת שלום‪-‬בית (להבדיל‪ ,‬למשל‪ ,‬מתביעת מזונות לפי ס' ‪ 4‬לחוק שיפוט בתי‪-‬דין רבניים) אף שבן‪-‬‬
‫הזוג הנתבע אינו מעוניין כלל בגירושים‪ .‬במקרה כזה בן‪-‬זוג המעוניין להניע תהליך של שלום‪-‬בית‬
‫לא ימצא בהליך המשפטי – או בכלים המצויים בבית‪-‬הדין – מזור לבקשתו‪ ,‬ועליו לחפשו בהליך‬
‫טיפולי‪.‬‬
‫גם אם זה טיבה של התביעה‪ ,‬אין בכך כדי להביא בהכרח לידי חיוב גירושים‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בערעור‬
‫(גדול) ‪ ,051778991-21-1‬הדין והדיין ‪ ,)2004( 4 ,10‬קבע בית‪-‬הדין כי חרף חוות‪-‬הדעת של יועץ‬
‫הנישואים שאין סיכוי לשלום‪-‬בית‪ ,‬ושתביעת האישה היא רק בשל דאגתה לעתידה הכלכלית‪ ,‬אין‬
‫עילה לחייבה בגירושים‪ .‬במקרה אחר‪ ,‬בתיק (אזורי חי') ‪ ,005470158-21-1‬הדין והדיין ‪6 ,22‬‬
‫(‪ ,)1995‬לא חייב בית‪-‬הדין בגירושים בני‪-‬זוג שהיו נשואים חמישים שנה ופרודים במשך תשע שנים‪,‬‬
‫‪1369‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫נקמה;‪ 73‬תביעה הנובעת מחוסר מוכנּות נפשית להתגרש או לוותר על הנישואים; תביעה‬
‫הנובעת מרצון כן ואמיתי לשקם את הנישואים‪ ,‬אף אם לעיתים הוא אינו בר‪-‬מימוש‪.‬‬
‫ברור כי סירוב לגירושים שונה באופן מהותי מרצון לחזור לחיים משותפים‪ .‬הסירוב‬
‫יכול לנבוע מרגשות נקמה‪ ,‬מאי‪-‬השלמה עם יוזמתו של בן‪-‬הזוג התובע גירושים‪ ,‬או‬
‫כחלק ממאבק כוחות לשם השגת הישגים ממוניים או כאלה הקשורים לילדים‪ .‬במצב‬
‫היפותטי נטול שיקולים טקטיים ונעדר מרכיב רגשי או כוחני‪ ,‬נתבע המבין כי בן‪-‬זוגו‬
‫אינו חפץ בהמשך חיי הנישואים לא היה מסרב לגירושים‪ ,‬ולכל‪-‬היותר היה מנסה להניאו‬
‫מתביעתו בדרך של שכנוע או עידוד לפנות לטיפול‪ ,‬גם אם נעשה כבר ניסיון‪ ,‬עובר‬
‫להליך המשפטי‪ ,‬להניע הליך של שלום‪-‬בית‪ ,‬אם באופן עצמאי ואם על‪-‬ידי פנייה‬
‫לקבלת ייעוץ וטיפול‪ .‬אולם התהליך שקרה בפועל הוא ששני הסוגים הראשונים של‬
‫הטענות הומרו עם הזמן בסוג השלישי‪ ,‬שאמור להיות מטבעו שכיח פחות בשלב מתקדם‬
‫של משבר הנישואים‪ ,‬אך טמונים בחובו יתרונות משפטיים רבים יותר‪ .‬בסירוב לא‪-‬‬
‫מנומק להתגרש‪ ,‬ואפילו בהסכמה לגירושים תוך הצבת תנאים‪ ,‬הנתבע מסַ ּכן את עצמו‬
‫בהוראה של בית‪-‬הדין להסיר את תנאיו או לקבל את תביעת הגירושים‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫טענת שלום‪-‬בית מאפשרת לנתבע להסתיר את כוונתו האמיתית ולהרוויח בכך יתרון‬
‫טקטי בהליכים המשפטיים ובמשא‪-‬ומתן לגירושים שבין הצדדים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬טענת‬
‫שלום‪-‬בית מאירה את הטוען באור חיובי ומוסרי יותר בעיני בית‪-‬הדין‪ 74,‬המעניק משקל‬
‫רב לערך של שלום‪-‬בית ושמירת חיי הנישואים‪ .‬טענה מסוג זה‪ ,‬תחת טענות משני‬
‫הסוגים הראשונים‪ ,‬עשויה בסופו של דבר להביא לידי הסרת לחץ אפשרי עליו מצד בית‪-‬‬
‫הדין להתגרש‪ ,‬ואף לידי צמצום הסיכון לפסיקה המחייבת גירושים‪75.‬‬
‫______________‬
‫אף שנקבע כי אין סיכוי לשלום‪-‬בית‪ ,‬בין היתר משום שהבעל חי עם אישה אחרת‪ ,‬וכי האישה רוצה‬
‫להישאר נשואה רק בשביל לקבל פנסיה כאלמנתו‪ .‬לדיון בעילת חוסר סיכוי לשלום‪-‬בית כעילת‬
‫גירושים ראו להלן תת‪-‬פרק ד‪.7‬‬
‫‪ 73‬ראו ערעור (גדול) ‪ ,051550960-21-1‬הדין והדיין ‪ ,)2001( 11 ,2‬שבו נידון מקרה של בני‪-‬זוג שהיו‬
‫פרודים במשך תשע שנים‪ ,‬והבעל חי עם נשים אחרות‪ .‬בית‪-‬הדין פסק כי אף אם תביעת האישה‬
‫לשלום‪-‬בית נובעת מנקמנות‪ ,‬אין לחייבה בגירושים‪ .‬אך אפשר שפסיקה זו קשורה דווקא להתנהגות‬
‫הבעל‪ .‬ראו גם את הדיון להלן בתת‪-‬פרק ה‪ 3‬בדבר יחסו של בית‪-‬הדין לבני‪-‬זוג שבגדו או ביצעו‬
‫עברות דתיות אחרות‪.‬‬
‫‬‫‪ 74‬ניסיון להציג תדמית מוסרית בעיני בית המשפט מוכר גם בנסיבות אחרות‪ ,‬כפי שפורסם לא‬
‫אחת בתקשורת‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬יצחק טסלר ואריק בנדר "אורבך נגד עבריינים שמתחזים‬
‫לדתיים" ‪ ;www.nrg.co.il/online/1/ART2/215/978.html 25.2.2011 nrg‬קובי נחשוני "'כיפות על‬
‫עבריינים – יש שופטים שמושפעים מזה'" ‪www.ynet.co.il/articles/0,7340,L- 13.5.2012 ynet‬‬
‫‪.4228413,00.html‬‬
‫‪ 75‬כאשר בית‪-‬הדין משוכנע שהנתבע מסכים להתגרש‪ ,‬החשש מגט מעושה שלא כדין פוחת מנקודת‪-‬‬
‫מבטו של בית‪-‬הדין‪ ,‬וזוהי סיבה נוספת מבחינת הנתבע לא לחשוף את הסכמתו להתגרש‪ .‬אך יש‬
‫להבחין עדיין בין הסכמה עקרונית להתגרש לבין הדרישה לרצון בעת נתינת הגט‪ ,‬שהיא לב‪-‬ליבו של‬
‫החשש בגט מעושה‪ .‬ראו דוד יוסף מישלוב גט מרצון וגט מעושה‪ ,‬בישראל ובגויים‪ ,‬כדין ושלא כדין‬
‫– מחקר הלכתי‪ ,‬ספרותי והיסטורי בס פרות התנאית והאמוראית לרבדיה ויישומיה בפסקי הגאונים‬
‫‪1370‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫פרק ב‪ :‬מאפייני הפסיקה בתביעות שלום‪-‬בית‬
‫בראשית הדברים ראוי להבהיר כי המושג "תביעה לשלום‪-‬בית" הוא ביסודו יציר‪-‬‬
‫כלאיים המערבב שפה משפטית עם שפה דתית‪ 76,‬וכך יש להבין את הפסיקה המחייבת‬
‫לחזור לשלום‪-‬בית על ניסוחיה השונים‪ ,‬כגון‪" :‬החלטנו‪ …‬לחייב את הבעל לחזור לחיי‬
‫שלום עם אשתו"‪" ,77‬על הבעל להשלים עם אשתו"‪" 78,‬על הבעל לחזור לשלום בית"‪79.‬‬
‫"על הבעל לחזור לשוב ולגור עם אשתו בשלום בית כמנהג המשפחות הכשרות‬
‫בישראל"‪" 80,‬על האשה א׳ לחזור לבעלה לחיי שלום וחיי משפחה תקינים"‪ 81‬או "'על‬
‫הצדדים להשלים ביניהם ולחיות חיי שלום‪ 82"'.‬משמעם של ניסוחים אלה הוא חובה‬
‫דתית‪ ,‬ולא בהכרח חיוב משפטי‪ ,‬שהרי ברור לכל שאי‪-‬אפשר לאכוף פסיקה כזו‬
‫באמצעות גופי האכיפה של מדינה מודרנית‪ ,‬כגון משטרה או הוצאה לפועל‪ .‬מכל מקום‪,‬‬
‫ניתן לראות מגמה של שימוש הולך ופוחת בניסוחים הנזכרים ושימוש שכיח יותר‬
‫בניסוח לקוני ומשפטי‪ ,‬כגון "תביעת שלום‪-‬הבית מתקבלת"‪83.‬‬
‫______________‬

‫‪76‬‬

‫‪77‬‬
‫‪78‬‬
‫‪79‬‬
‫‪80‬‬
‫‪81‬‬
‫‪82‬‬
‫‪83‬‬

‫והראשונים ‪( 243–241 ,88‬חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה"‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן –‬
‫המחלקה לתלמוד‪ ,‬התשס"ב)‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬תביעת שלום‪-‬בית היא למעשה בגדר דבר והיפוכו‪ ,‬שכן תביעה משפטית מעצם הגדרתה‬
‫מעידה על קונפליקט‪ :‬התובע דורש זכות המגיעה לו מן הנתבע‪ ,‬ואילו הנתבע סובר שהוא פטור‬
‫מלספק לתובע את דרישתו‪ .‬לפי זה‪ ,‬תביעת שלום‪-‬בית היא דרישה לא‪-‬הגיונית בעליל‪ ,‬שכן בן‪-‬הזוג‬
‫התובע דורש למעשה מבן‪-‬זוגו לנהל עימו חיים משותפים‪ ,‬באהבה ובשיתוף‪-‬פעולה‪ ,‬ואילו בן‪-‬הזוג‬
‫הנתבע סובר שהוא פטור מלעשות כך‪ .‬לפיכך פסיקת שלום‪-‬בית בתביעה כזו היא חסרת תוכן ממשי‪,‬‬
‫שכן גם אם בית‪-‬הדין יצווה על בן‪-‬הזוג הנתבע לחזור לחיים משותפים עם בן‪-‬זוגו‪ ,‬כל עוד אין רצון‬
‫מצידו אין סיכוי לשלום‪-‬בית‪ ,‬ואם יש רצון‪ ,‬אזי התביעה מיותרת‪ .‬ראו את דבריו הנכוחים של הרב‬
‫מייזלס בתיק ‪ ,872663/1‬לעיל ה"ש ‪" :11‬תביעה לשלום‪-‬בית בהגדרתה ובמהותה היא תביעה‬
‫מחוספסת‪ ,‬והתמודדות בית הדין כאשר דן בה אינה פשוטה‪ .‬ראשית‪ ,‬הכותרת 'תביעה לשלום‪-‬בית'‬
‫יש בה פרדוקסליות‪ ,‬היות שכל תביעה במהותה היא פתיחת חזית על ידי צד אחד כנגד הצד השני‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬שלום‪-‬בית מבטא את ההיפך‪ ,‬דהיינו סיום המשבר בין הצדדים‪ .‬שנית‪ ,‬שלום‪-‬בית לא‬
‫ניתן לתבוע‪ ,‬כפי שלא ניתן להגיש תביעה לאהבה‪ .‬זה מסוג הדברים שכדי ליצור אותם צריך שיתוף‬
‫פעולה של לבו ורגשותיו של הצד השני‪ .‬הדבר ברור שלעולם שלום‪-‬בית לא יוכל להתבסס ללא‬
‫אהבה בין בני הזוג‪ ,‬ולא ניתן לפסוק חיוב על מה שמסור ללב‪".‬‬
‫תיק (אזורי חי') שכז‪ ,4865/‬פד"ר ז ‪( 194 ,187‬התשכ"ח)‪.‬‬
‫תיק (אזורי י‪-‬ם) ‪/98‬תש"ך‪ ,‬פד"ר ד ‪( 65 ,60‬התש"ך)‪.‬‬
‫אזכור של דעת המיעוט בפסק‪-‬הדין של בית‪-‬הדין האזורי בירושלים מיום ‪ 20.6.2011‬בתיק (אזורי‬
‫ת"א) ‪ 756347/1‬פלוני נ' פלונית‪ ,‬פס' ‪( 7‬פורסם בתקדין‪.)11.3.2015 ,‬‬
‫ציטוט מפסק‪-‬הדין של בית‪-‬הדין האזורי בתל‪-‬אביב מיום י"ז באייר תשנ"ט (‪ )3.5.1999‬בערעור‬
‫(גדול) ‪ 5007-64-1‬פלוני נ' פלונית‪ ,‬פס' א לפסק‪-‬דינו של הרב שרמן (פורסם בתקדין‪.)19.7.1999 ,‬‬
‫ערעור (גדול) תשכ"ו‪ ,6/‬פד"ר ו ‪( 329 ,325‬התשכ"ז)‪.‬‬
‫ראו תיק ‪/2921‬תשי"ב‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,54‬בעמ' ‪.240‬‬
‫תיק (אזורי נת') ‪ 869248-1‬פלונית נ' פלוני (פורסם בפסקדין‪ .)5.10.2013 ,‬ראו גם את דבריו של הרב‬
‫‪1371‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫בהקשר זה ייאמר כי בפסיקת גירושים ניסוח החיוב דומה לניסוחים הנזכרים‪ ,‬אלא‬
‫שלהבדיל משלום‪-‬בית‪ ,‬לקיום החובה הדתית להתגרש גובשו עם השנים סנקציות‬
‫ואמצעי אכיפה‪ 84,‬עד שהיטשטשו הגבולות בינה לבין חיוב משפטי‪ ,‬שכן אכיפת‬
‫הפסיקה‪ ,‬לפי אחת התפיסות הרווחות‪ ,‬היא המאפיין המעשי העיקרי של הגדרת חיוב‬
‫כמשפטי‪ 85.‬מבחינת ההלכה עצמה‪ ,‬מנגנוני אכיפה אינם זרים לה אף בעניינים דתיים‪,‬‬
‫שכן בית‪-‬הדין רשאי ואף חייב לאכוף את קיום המצוות‪ ,‬כפי שהזכרתי בפרק הקודם‪.‬‬
‫מכאן מובן מדוע פסקי‪-‬הדין הרבניים כוללים ניסוחים של מצווה או המלצה‪ ,‬אשר‬
‫מקומם לא יכירם בפסקי‪-‬דין של ערכאה אזרחית‪86.‬‬
‫כדי להבין את מאפייני הפסיקה‪ ,‬אדון תחילה באופן כללי (בתת‪-‬פרקים ב‪ 1‬ו‪-‬ב‪)2‬‬
‫בגישות השונות לתביעה לשלום‪-‬בית בקרב הדיינים‪ ,‬ולאחר‪-‬מכן אנתח באופן מפורט‬
‫את מאפייניה הייחודיים של התביעה לשלום‪-‬בית בפסיקתם של בתי‪-‬הדין הרבניים‪.‬‬
‫‪ .1‬גישות בבתי‪-‬הדין כלפי תביעת שלום‪-‬בית‬
‫בקרב דייני בתי‪-‬הדין הרבניים רווחות כמה גישות באשר למהותה של תביעת שלום‪-‬‬
‫הבית ובאשר ליחס הראוי כלפיה‪ .‬השוני בין הגישות נובע מהבדלים בהבנה ההלכתית‬
‫והמשפטית של אופי התביעה‪ ,‬במסורת הלימוד והפסיקה‪ ,‬בתפיסת התפקיד של הדיין‪,‬‬
‫במזגו השיפוטי‪ ,‬ובהבנת התכלית המבוקשת בקיומן של תביעות שלום‪-‬בית‪ .‬ניתן לעמוד‬
‫על גישות אלה על‪-‬ידי עיון בשלושה סוגים של פסקי‪-‬דין העוסקים בתביעות שלום‪-‬בית‪.‬‬
‫סוג אחד הוא פסקי‪-‬דין העוסקים בהרחבה במהותה של תביעת שלום‪-‬הבית‪ .‬פסקי‪-‬דין‬
‫אלה ספורים‪ ,‬אך חשיבותם רבה בשל החשיפה החלקית או המלאה של השיקולים‬
‫שמאחורי העמדה המובעת בהם על‪-‬ידי הדיינים‪ ,‬וכן בשל הרפלקסיה העצמית‪ 87‬על‬
‫עבודת הדיינים ועל תפיסת תפקידם בקידום שלום‪-‬בית‪ .‬בפסקי‪-‬דין אלה אתמקד בדיון‬
‫להלן‪ .‬בסוג השני של פסקי‪-‬דין שעניינם תביעת שלום‪-‬בית יש התייחסות משנית בלבד‪,‬‬
‫וקצרה בדרך‪-‬כלל‪ ,‬למהות התביעה‪ .‬גם פסקי‪-‬דין אלה אינם רבים‪ .‬הסוג השלישי מקיף‬
‫את רוב פסקי‪-‬הדין הנדרשים להכרעה בתביעות שלום‪-‬בית ובסעדים הנלווים‪ .‬הללו‬
‫נעדרים התייחסות למהות התביעה‪ ,‬אך כיוון ההכרעה בהם עשוי ללמד על גישתו של‬
‫בית‪-‬הדין‪.‬‬
‫______________‬

‫‪84‬‬
‫‪85‬‬
‫‪86‬‬
‫‪87‬‬

‫לביא בתיק (אזורי טב') ‪ 3599-22-1‬פלונית נ' פלוני (פורסם בתקדין‪…" :)24.11.2004 ,‬אך לא מצינו‬
‫שמוציאים פסק דין ביצועי המחייב את הבעל לשוב לביתו‪ ,‬ובודאי שאין אנו רגילים בנקיטת‬
‫אמצעים כנגדו עקב אי ציות לפסק דין זה‪ ".‬ראו גם להלן ה"ש ‪ 137‬באשר להשלכה של עיקרון זה על‬
‫הבקשה לפירוק שיתוף שנידונה בפסק‪-‬דין זה והוגדרה ככפייה (עקיפה) לשלום‪-‬בית‪.‬‬
‫ראו חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון)‪ ,‬התשט"ז‪ ;1956-‬חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי‬
‫דין של גירושין)‪ ,‬התשנ"ה‪.1995-‬‬
‫ראו להלן ה"ש ‪.122‬‬
‫‬‫במהלך הדיון גם שופטי בתי המשפט עשויים להציע הצעה לסיום הסכסוך‪ ,‬להמליץ למשוך עתירה‬
‫וכדומה‪ ,‬אך לעולם אין מדובר בפסק‪-‬דין שעניינו המלצה או חובה מוסרית‪.‬‬
‫ראו לעיל ה"ש ‪.15‬‬

‫‪1372‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫(א) גישה ראשונה – שלום‪-‬בית כזכות משפטית‬

‫גישה רווחת בבתי‪-‬הדין הרבניים מתמקדת בשאלת הזכות לשלום‪-‬בית‪ .‬כלומר‪ ,‬בית‪-‬הדין‬
‫יבחן את דרישתו של התובע ויקבע אם עומדת לו עילה או זכות לשלום‪-‬בית‪ .‬גישה זו‬
‫באה לידי ביטוי בפסק‪-‬דין של בית‪-‬הדין הגדול‪ 88‬שבו קבע הרב נחום גורטלר כי‬
‫התביעה לשלום‪-‬בית מבוססת על זכות‪ ,‬ועל‪-‬כן פסק‪-‬דין הדוחה תביעה לשלום‪-‬בית של‬
‫אישה על בסיס חוות‪-‬דעת של גורם טיפולי מקצועי‪ 89‬יינתן רק אם לבעל יש טענות‬
‫"שמחמתן הוא זכאי למנוע ממנה את הזכות שיש לכל אשה‪ ,‬שבעלה יחיה עמה‬
‫בשלום"‪ .‬מאחר שבחוות‪-‬הדעת שהוגשה לבית‪-‬הדין וכן בדיונים שנערכו לפניו לא‬
‫עלתה מצד הבעל טענה נגד האישה השוללת את זכותה לשלום‪-‬בית‪ ,‬ובהעדר אשמה‬
‫מצד האישה‪ ,‬ביטל בית‪-‬הדין הגדול את פסק‪-‬דינו של בית‪-‬הדין האזורי וקבע "שלאשה‬
‫הזכות שהבעל יחזור ויחיה עמה בשלום בית"‪ 90.‬יתר על כן‪ ,‬מדבריו של בית‪-‬הדין עולה‬
‫כי זכות זו היא מעין זכות טבעית העומדת מאליה לתובע‪ ,‬ולפיכך נטל הראיה לשלילתה‬
‫מוטל על הנתבע‪.‬‬
‫מסקנה זו התקבלה על‪-‬ידי שני הדיינים הנוספים בהרכב‪ ,‬אולם אחד הדיינים‪ ,‬הרב‬
‫ישראל שחור‪ ,‬הגדיר את זכות התביעה באופן שונה מעט וביתר פירוט‪ ,‬תוך הבחנה בין‬
‫שני רכיבים שונים של תביעת שלום‪-‬הבית‪ .‬לדבריו‪:‬‬
‫"לתביעות שלום בית יש שני פנים‪ :‬הפן הראשון כפשוטו‪ ,‬רצונה של האשה‬
‫שהבעל ישוב לחיי שלום בית תקינים‪ .‬הפן השני הוא בסיס לתביעות לקיום‬
‫חובותיו של הבעל מתוקף הנישואין‪ ,‬כמו במקרה הזה‪ ,‬תביעה למזונות‬
‫ומדור‪91".‬‬
‫בשני ההיבטים הללו נתונה לבית‪-‬הדין הסמכות‪ .‬בראשון אכן יש משקל לשאלת‬
‫הסיכויים לשלום‪-‬בית‪ ,‬ומשכך יינתן משקל משמעותי לחוות‪-‬הדעת של גורמי הטיפול‬
‫המקצועיים ולהתרשמותו של בית‪-‬הדין‪ .‬אולם לא כך הדבר בשאלת הזכויות המשפטיות‬
‫הנובעות מהמשך מסגרת הנישואים‪ ,‬לאחר בירור בבית‪-‬הדין המעלה כי אין לנתבע עילה‬
‫מוצדקת לגירושים או שהוא נושא באחריות למשבר הנישואים‪ .‬לכן‪ ,‬לדעת הרב שחור‪,‬‬
‫______________‬
‫‪88‬‬
‫‪89‬‬

‫‪90‬‬

‫‪91‬‬

‫ערעור (גדול) ‪ 947597/1‬פלונית נ' פלוני (פורסם בפסקדין‪.)7.10.2013 ,‬‬
‫שם‪ ,‬ציטוט מפסק‪-‬הדין של בית‪-‬הדין האזורי (לא מצוין איזה) מיום ‪" :4.6.2013‬התקבלה בפני‬
‫ביה"ד חוו"ד היועצת הגב' נעמי כהן ממכון מרחבים‪ ,‬אליה הופנו הצדדים בהחלטת ביה"ד מתאריך‬
‫‪ .24/1/13‬בהתאם לחוו"ד היועצת כ י לדעתה על הצדדים להתגרש‪ ,‬דוחה ביה"ד את תביעת האשה‬
‫לשלו"ב ובעקבות כך ייסגרו התיקים היום‪ ".‬על יחסם של בתי‪-‬הדין הרבניים לחוות‪-‬דעת טיפוליות‬
‫מקצועיות ראו להלן ה"ש ‪.207‬‬
‫ערעור ‪ ,947597/1‬לעיל ה"ש ‪ .88‬בפסקי‪-‬דין רבים אחרים יש הד לגישה זו בגרסות שונות‪ .‬כך‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬הרב יועזר אריאל‪ ,‬בתיק ‪ ,3599-22-1‬לעיל ה"ש ‪ ,83‬סובר כי "האשה זכאית שלא להתייאש‬
‫מהתקוה לשלום בית"‪ .‬לדעתו‪ ,‬הסיכויים לשלום‪-‬בית אינם צריכים להיות מוערכים באופן‬
‫אובייקטיבי‪ ,‬אלא מנקודת‪-‬מבטו של התובע‪ ,‬שכן זו זכותו לתבוע את השבת חיי הנישואים לתקנם‪.‬‬
‫ערעור ‪ ,947597/1‬לעיל ה"ש ‪.88‬‬
‫‪1373‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫אף שבצדק דחה בית‪-‬הדין האזורי את הפן הראשון של תביעת שלום‪-‬הבית בשל חוסר‬
‫התוחלת בפסיקה שתבקש לקדמו‪ ,‬היה עליו לקבל את התביעה בפן השני של זכות‬
‫האישה‪.‬‬
‫אף שבמישור המעשי לא הייתה נפקות בין שתי הדעות‪ ,‬נראה שקיים הבדל ביניהן‬
‫בהגדרת הזכות‪ .‬לפי הדעה הראשונה‪ ,‬ההגדרה היא זכותו של התובע להמשך חיי‬
‫נישואים תקינים‪ .‬לפי הדעה השנייה‪ ,‬הדגש הוא בזכותו של התובע לקיום החובות‬
‫הנובעות מהמשך חיי הנישואים על‪-‬ידי בן‪-‬הזוג הנתבע‪.‬‬
‫תימוכין לדעה השנייה האמורה ניתן למצוא בפסק‪-‬דין שניתן בבית‪-‬הדין האזורי‬
‫בנתניה‪ 92.‬בפסק‪-‬דין זה עומד הרב שמואל שפירא על ההבחנה המרכזית בין שאלת‬
‫צדקתה של התביעה לשלום‪-‬בית לבין שאלת הסיכויים לשלום‪-‬בית‪ .‬לדעתו‪ ,‬לסיכויים‬
‫לשלום‪-‬בית לא צריך להיות כל משקל בהכרעה השיפוטית אם לקבל או לדחות את‬
‫התביעה לשלום‪-‬בית‪ .‬בית‪-‬הדין יבחן אך ורק את השאלה אם לתובע עומדת זכות‬
‫להמשיך בחיי הנישואים‪ ,‬ובה בלבד מוטל עליו להכריע‪93.‬‬
‫דומה שההתמקדות בשאלת הזכות המשפטית‪ ,‬באופנים ובדגשים שונים‪ ,‬היא הגישה‬
‫השכיחה בבתי‪-‬הדין הרבניים‪ ,‬שכן היא מצמצמת את הדיון לזכויות הממוניות הנובעות‬
‫מהמשך מסגרת הנישואים‪ ,‬ומסיטה אותו מדיון בשאלות הנוגעות בעצם היחסים‬
‫הזוגיים‪ .‬בית‪-‬הדין יתנער בדרך‪-‬כלל מפסיקה המחייבת את הנתבע לשוב הביתה ולחיות‬
‫בשלום עם התובע‪ .‬כדברי הרב אוריאל לביא‪…" ,‬לא מצינו שמוציאים פסק דין ביצועי‬
‫המחייב את הבעל לשוב לביתו‪ ,‬ובודאי שאין אנו רגילים בנקיטת אמצעים כנגדו עקב אי‬
‫ציות לפסק דין זה"‪ 94.‬תחת זאת יתמקד בית‪-‬הדין בעיקר בעניינים הממוניים הכרוכים‬
‫בתביעה‪.‬‬
‫משמעות הדברים היא שהעדר עילת גירושים או ייחוס האשמה בגרימת משבר‬
‫הנישואים לנתבע מהווים עילה מספקת למניעת פירוק הנישואים‪ ,‬שפירושה למעשה הוא‬
‫דחיית תביעת הגירושים‪ ,‬שלרוב כבר הוגשה על‪-‬ידי הנתבע‪ .‬מכאן קצרה הדרך להגדרת‬
‫זכותו של התובע לשלום‪-‬בית כזכות המהווה תמונת‪-‬ראי לחיובו של הנתבע לקיים את‬
‫החובות הנובעות מקיומה של מסגרת הנישואים‪ ,‬אשר לא הייתה לו כל עילה לפרקה‪.‬‬
‫התייחסות משפטית זו‪ ,‬על גווניה השונים‪ ,‬הינה תולדה של תפיסת התפקיד והסמכות‬
‫של הדיינים ושל תהליכי משפטיזציה שהשתרשו בבתי‪-‬הדין הרבניים למן הקמתם‪95.‬‬
‫______________‬
‫‪92‬‬
‫‪93‬‬

‫‪94‬‬
‫‪95‬‬

‫תיק ‪ ,872663/1‬לעיל ה"ש ‪.11‬‬
‫ראו ערעור ‪ ,947597/1‬לעיל ה"ש ‪ ,88‬שבו נראה כי דעתו של הרב גורטלר‪ ,‬אשר הפך את פסק‪-‬הדין‬
‫של בית‪-‬הדין האזורי‪ ,‬תואמת את העמדה שהציג הרב שפירא‪ ,‬המתעלמת משאלת הסיכויים לשלום‪-‬‬
‫בית‪ .‬הרב שחור‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מוכן לראות גם את דחיית התביעה בשל העדר סיכויים לשלום‪-‬בית‬
‫כקביעה הנתונה לסמכותו של בית‪-‬הדין‪ .‬בהמשך אעמוד על נפקויות אפשריות בין עמדות אלה‪ .‬כך‪,‬‬
‫לא ברור אם הרב שפירא יסכים עקרונית עם הרב גורטלר שבהעדר נימוק מצד הנתבע לדחיית‬
‫התביעה לשלום‪-‬בית יהיה אפשר לחייבו לשוב הביתה (אם בג"ץ לא יבטל זאת) או שמא הזכות‬
‫להמשיך בחיי הנישואים תתבטא רק בעניינים הכספיים‪.‬‬
‫תיק ‪ ,3599-22-1‬לעיל ה"ש ‪.83‬‬
‫ראו להלן תת‪-‬פרק ה‪.2‬‬

‫‪1374‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫לתהליכים אלה עשויה להיות גם תוצאה הפוכה‪ .‬לפי עדותו של הרב חיים שלמה רוזנטל‪,‬‬
‫גישתם של דיינים רבים היא שתביעת שלום‪-‬בית היא בגדר "שתדלנות"‪:‬‬
‫"‪…‬בעיני דיינים רבים 'תיקים' של תביעת שלום בית‪ ,‬מעוררים לעתים דחיה‬
‫מסוימת שכן התפיסה הכללית היא שכאן מחליף ה'דיין' את גלימת המשפט‬
‫ועוטה עליו גלימת ה'רב' שבו‪ ,‬והרי עכשיו יושב הוא על כס המשפט‪ ,‬והדבר‬
‫נראה כ'תרתי דסתרי'‪.‬‬
‫יתכן כי התפיסה הזו נגזרת מכך שאי אפשר לאכוף פסק דין לשלום בית שכן אם‬
‫בית הדין מצוה שעל הבעל או על האשה לחזור לש‪.‬ב‪ .‬אי אפשר לאכוף זאת‪ .‬לכל‬
‫היותר אפשר היה לאכוף אמצעים צדדים כגון חיוב או מניעת מזונות‪ ,‬אבל לגופו‬
‫של פסק אי אפשר לכוף על 'שלום בית'"‪96.‬‬
‫הדרך לטפל בתביעת שלום‪-‬בית יכולה אפוא להיות אחת מאלה‪ :‬אימוץ מדיניות‬
‫הדוחה בנקל תביעות לשלום‪-‬בית‪ 97‬או מסגורה של התביעה בגבולות משפטיים מוכרים‬
‫הנוגעים בזכויות ממוניות בעיקר‪.‬‬
‫יש להעיר כי גרסה קיצונית של גישה המתמקדת בזכות עלולה להוביל לעיוותים‬
‫רבים‪ ,‬בשל המצב האנומלי הנוצר מן הפער שבין המצב העובדתי של העדר סיכוי‬
‫לשלום‪-‬בית לבין המצב המשפטי של העדר עילת גירושים‪ .‬דוגמה קיצונית לכך היא‬
‫פסיקת בית‪-‬הדין הגדול שחייבה את הבעל בשלום‪-‬בית לאחר ארבעים שנות פירוד‪98,‬‬
‫שמשמעותה המעשית היחידה היא כמובן החיובים הממוניים הנובעים מהמשך המסגרת‬
‫הריקה של הנישואים‪.‬‬
‫גרסה מתונה יותר תשאף לשכנע את הצדדים להתגרש תוך הימנעות משימוש‬
‫באמצעים משפטיים‪ .‬להימנעות זו יכולים להיות שני מניעים‪ .‬האחד נובע מעמדה‬
‫מחמירה הגורסת כי דחיית התביעה לשלום‪-‬בית בשל העדר סיכוי לשלום‪-‬בית עלולה‬
‫להיחשב כפייה לגירושים שלא כדין‪ ,‬בניגוד לחרם דרבנו גרשום‪ ,‬במקרה שהתביעה‬
‫הוגשה על‪-‬ידי האישה‪ ,‬ובוודאי במקרה שהתביעה הוגשה על‪-‬ידי הבעל‪ .‬גישה זו תתנגד‬
‫כנראה באופן עקרוני לעילה של העדר סיכוי לשלום‪-‬בית או לעילה של התמוטטות‬
‫הנישואים כעילות גירושים‪ .‬המניע האפשרי האחר נובע מתפיסה הרואה את הדיינים גם‬
‫כרבנים וכסוכנים חברתיים‪ ,‬שאינם מורשים להתעלם מן הבעיה האנושית‪ ,‬ואשר מוטלת‬
‫עליהם האחריות הדתית והחברתית לקדם את פתרון הבעיה גם באמצעים לא‪-‬‬
‫משפטיים‪99.‬‬
‫______________‬
‫‪96‬‬
‫‪97‬‬
‫‪98‬‬
‫‪99‬‬

‫תיק (אזורי נת') ‪ ,6075‬פד"ר כב ‪( 237 ,236‬התשנ"ז)‪.‬‬
‫ראו על הגישה הפרגמטית להלן בחלק ב‪(1‬ג)‪.‬‬
‫ראו ערעור ‪ ,1782-21-1‬לעיל ה"ש ‪ ,37‬בנימוקי הרב חגי איזירר‪ .‬ראו גם את ביקורתו של דיכובסקי‬
‫"מציאות של הלכה בצד מציאות עובדתית"‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,37‬על פסק‪-‬דין זה‪.‬‬
‫השוו לגישה הרביעית להלן בחלק ב‪(1‬ד)‪.‬‬
‫‪1375‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫(ב) גישה שנייה – קביעת האמת המשפטית‬

‫הגישה השנייה מתמקדת באמת המשפטית‪ ,‬ולפיה תוטל חובה על בן‪-‬זוג לשוב ולחיות‬
‫עם בן‪-‬זוגו אם הדבר ישרת את טובתם של בני‪-‬הזוג‪ ,‬כפי שבית‪-‬הדין רואה אותה‪ ,‬שהיא‬
‫אמת‪-‬המידה הבלעדית להכרעה בתביעת שלום‪-‬בית‪ .‬גישה זו הוגדרה היטב בפסק‪-‬דין‬
‫של בית‪-‬הדין האזורי בנתניה על‪-‬ידי הרב חיים שלמה רוזנטל‪ 100,‬תוך הבעת עמדה חד‪-‬‬
‫משמעית לגבי טיבן המשפטי של תביעת שלום‪-‬בית ושל הפסיקה בה‪ .‬לדעתו‪ ,‬מדובר‬
‫ב"פסיקה משפטית‪-‬הלכתית על אף שאי אפשר ליישמה בכח האכיפה"‪ .‬לחיזוק עמדתו‬
‫הוא מציין פסיקה של בית‪-‬הדין הגדול מלפני יותר מחמישים שנה‪ 101.‬להבנתו‪" ,‬תפיסת‬
‫ביה"ד הגדול שתביעת שלום בית היא תביעה משפטית טהורה והתביעה מחייבת תשובה‬
‫לחיוב או לשלילה‪ ,‬ואין זה ענין של שתדלנות המסורה לרב אלא משפט המסור לבית‬
‫הדין"‪ .‬על‪-‬כן "יש לביה"ד לשקול האמת לאמיתה מה טוב יותר לבני הזוג במקרה כזה‪,‬‬
‫וזה הוא 'פסק דין' ולא 'שתדלנות'"‪ 102.‬כלומר‪ ,‬חובתו של בית‪-‬הדין היא לבחון‬
‫ולהעריך מהי טובת הצדדים‪ ,‬הן כיחידים הן כיחידה משפחתית שצריכה לתפקד באופן‬
‫נורמלי ומתוך שיתוף והרמוניה‪ ,‬וזו האמת הדורשת בירור במישור העובדתי והכרעה‬
‫במישור המשפטי‪ .‬מכאן גם נובעת לדעתו הסמכות העקרונית להורות על כל צו‪-‬עזר‬
‫אפשרי שיש בו כדי להוביל את בני‪-‬הזוג לשלום‪-‬בית‪.‬‬
‫מהותה של תביעה לשלום‪-‬בית‪ ,‬לפי גישה זו‪ ,‬היא אפוא דרישה לגיטימית לחיוב בן‪-‬‬
‫הזוג (או בת‪-‬הזוג) לשוב ולחיות עם התובעת (או התובע) חיי זוגיות מלאים והרמוניים‬
‫על כל היבטיהם‪ .‬פסק‪-‬הדין הינו הכרעה מה ראוי להיות בנסיבותיהם המסוימות של בני‪-‬‬
‫הזוג‪ ,‬ואין כל משמעות למידת יכולתו של בית‪-‬הדין לאכוף את הכרעתו‪ .‬משיקולים‬
‫שונים‪ ,‬פנים‪-‬הלכתיים וחוץ‪-‬הלכתיים‪ 103,‬בית‪-‬הדין אף אינו מנסה בדרך‪-‬כלל לאכוף‬
‫באופן ממשי את פסיקתו המחייבת לשוב לחיים משותפים תקינים‪ 104.‬גישה זו מתייחסת‬
‫לתביעת שלום‪-‬בית לאור תכליתה – השבת היחסים הזוגיים‪ ,‬ככל שזו משקפת את‬
‫טובתם של הצדדים בעיני בית‪-‬הדין‪.‬‬
‫(ג) גישה שלישית – פרגמטיזם‬

‫לעומת שתי הגישות הקודמות‪ ,‬גישה שלישית המצויה בבתי‪-‬הדין מייחסת לתביעת‬
‫שלום‪-‬הבית משמעות משפטית מצומצמת ומוגבלת שעניינה אינו יישוב המשבר בין בני‪-‬‬
‫הזוג כלל‪ ,‬אלא לכל‪-‬היותר הכרעה זמנית בדבר הזכויות הנובעות ממצבם הנמשך של‬
‫הנישואים‪ .‬גישה זו מגלה חוסר אמון בסיסי בתביעת שלום‪-‬בית המוגשת לבית‪-‬הדין‪,‬‬
‫______________‬
‫‪100‬‬
‫‪101‬‬
‫‪102‬‬
‫‪103‬‬
‫‪104‬‬

‫תיק ‪ ,6075‬לעיל ה"ש ‪.96‬‬
‫ערעור (גדול) תש"ל‪( 132/‬לא פורסם)‪ ,‬מובא אצל שוחטמן‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,9‬כרך ב‪ ,‬בעמ' ‪ ,1111‬ה"ש ‪.37‬‬
‫תיק ‪ ,6075‬לעיל ה"ש ‪ ,96‬בעמ' ‪.238‬‬
‫ראו מאמרי "בְּ צּלו של בג"ץ – זכויות אדם בבתי הדין הרבניים" בפרט ובכלל ‪.)2015( 211 ,1‬‬
‫ייתכן שלפי דעה זו יש דמיון בין פסיקה המחייבת שלום‪-‬בית לבין פסיקה הקובעת כי מצווה‬
‫להתגרש‪ ,‬שכן בשני המקרים מדובר בחיוב דתי בלתי‪-‬אכיף‪ ,‬המשקף את האמת ההלכתית בעיני בית‪-‬‬
‫הדין‪.‬‬

‫‪1376‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫וזאת לא בהכרח בשל ספק בכנות התביעה‪ ,‬אלא בעיקר בגלל ההערכה המציאותית של‬
‫הסיכויים לשלום‪-‬בית כקלושים‪ .‬נקודת המוצא לפי תפיסה זו היא שבית‪-‬הדין הוא מוסד‬
‫שיפוטי‪ ,‬ולא מוסד טיפולי‪ ,‬וזאת לא רק בעיני בית‪-‬הדין‪ ,‬אלא גם בעיני בני‪-‬הזוג‪ ,‬אשר‬
‫רק לעת סכסוך מוצאים את עצמם בשערי בית‪-‬הדין‪ .‬לפי גישה זו‪'" ,‬שלום בית עושים‬
‫בבית'‪ ,‬ולא בבית הדין!"‪ 105.‬ההנחה היא שבתביעת שלום‪-‬בית המגיעה לבית‪-‬הדין‪,‬‬
‫עניינו העיקרי של התובע הוא הגנה על אינטרסים שונים שלו‪ ,‬כלכליים ברובם‪ ,‬ולא‬
‫באמת השאיפה ליישב את משבר הנישואים ולשוב לחיי זוגיות מלאים‪.‬‬
‫לפי גישה זו‪ ,‬תביעת שלום‪-‬בית כתביעה לחזרה לחיים משותפים ריקה מתוכן‬
‫משפטי‪ ,‬וכל שיש לייחס לה הוא מצע לבקשת סעדים הנגזרים מהמשך קיומה הפורמלי‬
‫של מסגרת הנישואים‪ ,‬במקרה הטוב‪ ,‬או שימוש בתביעה כאמצעי לחץ להשגת הישגים‬
‫רכושיים ואחרים בגירושים‪ ,‬במקרה הפחות‪-‬טוב‪ .‬נראה כי בשל הדגש שגישה זו שמה‬
‫בהיבט המעשי של התביעה‪ ,‬כיווני ההכרעה יהיו פרגמטיים‪ ,‬ואם בית‪-‬הדין יגיע למסקנה‬
‫שאין כל סיכוי לשלום‪-‬בית הוא יפעל בדרך‪-‬כלל לעידוד הצדדים להתגרש‪ ,‬שכן אין זה‬
‫מן הראוי להנציח מצב‪-‬ביניים אנומלי‪ .‬לפיכך בית‪-‬הדין יימנע ממתן סעדים שעילתם‬
‫היחידה היא הימשכות פורמלית של מסגרת הנישואים כאשר הצדדים פרודים‪ .‬הרב‬
‫שלמה דיכובסקי הביע עמדה זו בבהירות רבה בכמה פסקי‪-‬דין ומאמרים‪ 106.‬לא בכדי‬
‫יש בפסיקתו אימוץ מסוים של העדר סיכוי לשלום‪-‬בית או של התמוטטות הנישואים‬
‫כעילה לחיוב בגירושים או לפחות להמלצת גירושים‪.‬‬
‫‬‫יחסה של גישה זו נובע מטבעה המתעתע של תביעת שלום בית ומראיית המציאות‬
‫נכוחה‪ ,‬כפי שכתב הרב אברהם מייזלס בפסק‪-‬הדין של בית‪-‬הדין האזורי בנתניה‪ ,‬הנזכר‬
‫לעיל‪:‬‬
‫"כאשר דיין בא לפסוק בתביעה חייבת הפסיקה להיות בהתאם להלכה הצרופה‪,‬‬
‫אבל גם בהתאם למבחן המציאות‪ .‬בית הדין לא יכול רק לפסוק פסיקה העומדת‬
‫במבחן ההלכתי אבל היא בלתי ישימה לחלוטין‪.‬‬
‫‪…‬‬
‫‬‫אם בית הדין מגיע למסקנה שהתביעה לשלום בית אולי כנה אבל אינה ישימה‪,‬‬
‫הרי שבית הדין דוחה את תביעת שלום‪-‬בית מחוסר תכלית‪ ,‬וממילא אין צורך‬
‫למדור ספציפי שהוא מהווה סעד ליישום שלום‪-‬בית‪107".‬‬
‫______________‬
‫‪ 105‬דברי שלמה דיכובסקי "כפיית גיטין ואנחנו" דף קשר ‪.archive.is/oPPWi )2008( 1136‬‬
‫‪ 106‬ראו את דבריו של דיכובסקי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,40‬בעמ' יג–יט‪ .‬ביטוי תמציתי לתפיסה זו מצוי באמירתו כי‬
‫"הדרך לשלום בית עוברת במסדרון היחסים הממוניים של בני הזוג" (שם‪ ,‬בעמ' יז)‪ .‬במקום אחר‬
‫הוא מגדיר תביעת שלום‪-‬בית כ"תביעה להחזרת מסגרת הנשואין לתיקנה" – שלמה דיכובסקי‬
‫"תחומי חיכוך בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט האזרחיים" תורה שבעל‪-‬פה ל כז‪ ,‬לג (התשנ"ט)‬
‫(להלן‪ :‬דיכובסקי "תחומי חיכוך") – אולם גם הגדרה זו תלויה בתוכן הסעדים הממוניים הממלאים‬
‫תכלית זו‪ ,‬ובלעדיהם אין לה כל משמעות‪ ,‬לדעתו‪.‬‬
‫‪ 107‬תיק ‪ ,872663/1‬לעיל ה״ש ‪ ,11‬פס' מה‪ ,‬מז‪ .‬עם זאת‪ ,‬הרב מייזלס סבור כי במסגרת תביעת מזונות‬
‫‪1377‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫(ד) גישה רביעית – הדיין כרב‬

‫הגישה הרביעית מניחה כי על הדיין מוטלים תפקידים נוספים מלבד תפקידו‬
‫השיפוטי‪ 108.‬הדיין היושב על כס המשפט הוא גם רב המחובר לבעיות היומיום של‬
‫החברה שבתוכה הוא חי‪ ,‬וכשם שהרב מחובר לקהילתו‪ ,‬מעורה בהלכי‪-‬הרוח‪ ,‬מעורב‬
‫בבעיותיהם האישיות של בני הקהילה‪ ,‬ומשתדל לשמש להם יועץ ומכוון‪ ,‬תומך ומסייע‪,‬‬
‫כך בעלותו על כס המשפט אין הוא נוטש את אחריותו זו‪ ,‬גם אם הוא אינו מכהן כרב‬
‫בקהילתם של המתדיינים שבאו לפניו‪ ,‬וגם אם אין עניינם קשור לקהילה המסוימת שבה‬
‫הוא חי את חייו הפרטיים‪.‬‬
‫תביעה לשלום‪-‬בית נתפסת לפי גישה זו כקריאה לדיינים להתערב במשבר הנישואים‬
‫ולנסות ליישבו מכוח סמכותם ואישיותם‪ .‬כך‪ ,‬במסגרת אחריותו לנישואי בני‪-‬הזוג הדיין‬
‫עשוי להקדיש מאמצים רבים – פורמליים ולא‪-‬פורמליים‪ ,‬בתוך בית‪-‬הדין ומחוץ לו –‬
‫כדי לסייע בפתרון המשבר בין בני‪-‬הזוג המסוכסכים‪.‬‬
‫לכאורה מדובר באותה "שתדלנות" שהדיינים שהוזכרו לעיל סולדים ממנה‪ .‬אלא‬
‫שאין הכרח לומר שגישה זו סותרת או שוללת את הגישות הקודמות‪ 109,‬שכן האוחזים‬
‫בגישת האמת המשפטית עשויים לפעול ביתר שאת להוציא לפועל את האמת המשפטית‬
‫בהעדר אמצעי אכיפה למימושה‪ ,‬וגם חלק מהאוחזים בגישת הזכות המשפטית או אפילו‬
‫בגישה הפרגמטית‪ 110,‬גם אם במידה פחותה בהרבה‪ ,‬עשויים לראות נחיצות בפעולות‬
‫לא‪-‬פורמליות כדי לפתור את המשבר ביחסי בני‪-‬הזוג‪ ,‬אם לדעתם אכן יש סיכויים‬
‫לשלום‪-‬בית‪ .‬בפעולות אלה‪ ,‬שבהן יש משקל רב לאישיותו של הדיין‪ ,‬להשקפת‪-‬עולמו‬
‫ולתפיסת תפקידו‪ ,‬יש כדי להשלים את החסר בדיון בזכויות המשפטיות הפורמליות‬
‫ולצקת גם תוכן ערכי מהותי בהליך שלום‪-‬הבית‪.‬‬
‫דרכי השכנוע מגּוונות‪ ,‬אך מאחר שהן ננקטות באופן לא‪-‬פורמלי לרוב‪ ,‬אין להן‬
‫תיעוד בפרוטוקול או בפסק‪-‬הדין‪ ,‬והרושם שנוצר – בין היתר מהיכרות של הפרקטיקה‬
‫הנוהגת ומעדויות של דיינים – הוא שחלק משיחות השכנוע נעשות בלשכות הדיינים‪,‬‬
‫ולא באולם הדיונים‪ 111.‬עם זאת‪ ,‬ניתן למצוא הדים לנסיונות אלה בפסיקת בתי‪-‬‬
‫______________‬

‫‪108‬‬

‫‪109‬‬

‫‪110‬‬
‫‪111‬‬

‫בהעדר עילת גירושים יקבל כנראה בית‪-‬הדין תביעה למדור ספציפי כחלק מזכות האישה למזונות‬
‫ולמדור‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור (גדול) ‪ 819158-3‬פלוני נ' פלונית (פורסם בתקדין‪" :)5.10.2011 ,‬ראשית‪ ,‬ברור‬
‫כי מחובתו של ביה"ד לעסוק בהשכנת שלום‪-‬בית ובמצוות הבאת שלום בין איש לאשתו‪ ,‬והיא אינה‬
‫תלויה כלל בפתיחת תיק פורמלי‪ ".‬ראו גם להלן ליד ה"ש ‪.195‬‬
‫אפשר שיש קרבה בין גישה זו לגישה הפרגמטית‪ ,‬הרואה גם היא בחובה להשכין שלום‪-‬בית עניין‬
‫דתי‪ ,‬ולא משפטי‪ .‬אומנם‪ ,‬הגישה הפרגמטית גורסת כי מקומה הטבעי של קיום חובה זו הוא מחוץ‬
‫לבית‪-‬הדין‪ ,‬שהוא מוסד שיפוטי‪ ,‬אך היא עשויה לקבל את הטענה שבית‪-‬הדין ממלא תפקידים‬
‫נוספים מלבד התפקיד השיפוטי‪.‬‬
‫אם כי נראה שהאחרונים יירתעו מנסיונות כאלה‪ ,‬שהרי הם מניחים מראש כי עצם הגעת המשבר‬
‫להליך משפטי מחסלת כמעט את הסיכויים ליישובו באמצעות דיבורים ואמצעי שכנוע‪.‬‬
‫השוו ס' ‪ 13‬בכללי אתיקה לדיינים‪ ,‬התשס"ח‪ ,2008-‬העוסק בהליכי פשרה וגישור בתוך כותלי בית‪-‬‬
‫הדין או בהפניה אליהם‪.‬‬

‫‪1378‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫הדין‪ 112.‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בבית‪-‬הדין האזורי בטבריה נידון מקרה של בעל שחי עם אישה‬
‫אחרת ואשר לא היה סיכוי שיחזור לאשתו‪ 113,‬והרב אוריאל לביא קבע כי האישה‬
‫נחשבת כאומרת "מאיס עליי"‪ ,‬ועל‪-‬כן יש לפייסם בסעודה וכדומה‪ ,‬כהמלצת‬
‫התלמוד‪ 114.‬דוגמה להתערבות של בית‪-‬הדין לפתרון משבר בין בני‪-‬זוג בדרך יצירתית‬
‫ומפתיעה מתוארת על‪-‬ידי אחד הדיינים בבית‪-‬הדין האזורי באשדוד‪" :‬ורעיון דבריו אני‬
‫יכול להעיד ממעשים רבים כאשר אני חושב שצריך לעשות שלו"ב‪ ,‬אני אומר לצדדים‬
‫שילכו לראות את הוידאו של החתונה מספר פעמים כאמור לעורר את האדם‪ ,‬והדברים‬
‫עוזרים ותיקי תביעות הגירושין נסגרים‪115".‬‬
‫‪ .2‬הבדלים בין ארבע הגישות‬
‫אני מעריך שהדיינים‪ ,‬רובם ככולם‪ ,‬מודעים לאופייה הדואליסטי של תביעת שלום‪-‬הבית‬
‫ולטבעה המתעתע‪ ,‬כהגדרתו של הרב מייזלס‪ 116,‬אלא שכל גישה ביכרה נקודת איזון‬
‫שונה ודגשים שונים ברצף שבין המשפטי לדתי‪ .‬בדברים הבאים אעמוד על החולשות‬
‫והחוזקות בכל גישה‪ ,‬ועל הנפקויות ביניהן‪ ,‬בין היתר בעניינים הבאים‪ :‬היחס לצווי‪-‬עזר‬
‫שתכליתם השבת יחסים‪ ,‬משמעותה של דרישת תום‪-‬הלב‪ ,‬משקלו של העדר סיכוי‬
‫לשלום‪-‬בית‪ ,‬ומדיניות ההפניה לטיפול זוגי‪ .‬אעיר כי הדוגמות שלהלן‪ ,‬שבהן אבחן את‬
‫מאפייניה השונים של כל גישה ואת ההבדלים בין הגישות‪ ,‬הן דוגמות המייצגות‬
‫"טיפוסים אידיאליים" (‪117.)ideal types‬‬
‫______________‬
‫‪112‬‬
‫‪113‬‬
‫‪114‬‬

‫‪115‬‬

‫‪116‬‬
‫‪117‬‬

‫ראו דוגמות לכך להלן בה"ש ‪ 195‬ו‪.198-‬‬
‫תיק ‪ ,3599-22-1‬לעיל ה"ש ‪.83‬‬
‫‬‫משנה‪ ,‬נדרים יא‪ ,‬יב; ירושלמי‪ ,‬נדרים יא‪ ,‬יב‪ .‬סיפור הממחיש פתרון זה הוא הסיפור על אודות זוג‬
‫חׂשוך ילדים שהגיע לפני רשב"י כדי שיפסוק אם עליהם להתגרש (שיר השירים רבה‪ ,‬פרשה א‪ ,‬ד"ה‬
‫ד"א נגילה ונשמחה בך (שיר השירים א‪ ,‬ד))‪ .‬לניתוח סיפור זה ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬שרה ויינשטיין "הזוג‬
‫מצידון – רקע הלכתי לסיפור אגדה" דרך אגדה ד–ה ‪( 7‬התשס"א–התשס"ב)‪.‬‬
‫תיק (אזורי אשד') ‪ 1056640881-21-1‬ב‪.‬מ נ' ב‪.‬א (פורסם באתר בתי‪-‬הדין הרבניים‪.)29.5.2001 ,‬‬
‫בית‪-‬הדין מציין כמקור את דבריו של חיים גלרנטר (רבה של קיטוב שבמזרח גליציה‪ ,‬אשר חי בשנים‬
‫תרי"ז–תרפ"א – ראו יהודה רובינשטיין "תשובה מהרב ר' חיים גלרנטר זצ"ל" הדרום כו ‪198‬‬
‫(התשכ"ח))‪ ,‬בספרו הכתוב לחיים חלק א ‪( 30‬התרפ"א)‪ ,‬שלפיהם תפקיד הכתובה במניעת הגירושים‬
‫מתבטא לא רק במחסום הכספי‪ ,‬אלא גם בעובדה שיש בה רענון הזיכרון של המועד והנסיבות של‬
‫כתיבת הכתובה‪ ,‬על ההצהרות המפורטות בה‪…" :‬יש תועלת בהכתובה למען יזכור תמיד אהבת‬
‫כלולותי' כי החופה והקידושין כבר חלפו ועברו ולא נשאר זכר מהם ובהכתובה נאמר כי אמר לה הוי‬
‫לי לאנתו כדת משה וישראל ואנא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס כו' וכיון דאחז"ל שאסור לאדם לדור‬
‫עם אשתו בלא כתובה ממילא יזכור בכל עת שנתן לה כתובה וגם יזכור מה שנאמר בה ואחרי אשר‬
‫יזכור לה אהבת נעורי' תשא חן וחסד לפניו ולא ירצה לגרשה‪".‬‬
‫המלצת בית‪-‬הדין עשויה להיראות מוזרה‪ ,‬ואולי אף בלתי‪-‬יעילה‪ ,‬כפתרון לסכסוך‪ ,‬אולם היא מעידה‬
‫כי בית‪-‬הדין רואה את עצמו כמי שמסוגל לתת מענה מעין‪-‬טיפולי לבני‪-‬הזוג‪.‬‬
‫ראו את דבריו של הרב מייזלס לעיל בה"ש ‪.76‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בהקדמה לספר‪MAX WEBER, ECONOMY AND SOCIETY: AN OUTLINE OF :‬‬
‫‪1379‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫הבדל ראשון נעוץ בשאלת התכלית שמבקשים להגשים באמצעות הפסיקה לשלום‪-‬‬
‫בית‪ .‬אף שפרשנות לא‪-‬מתחכמת של מהות התביעה הייתה מורה כי תכליתה צריכה‬
‫להיות השבת חיי הנישואים לתקנם כפי שהיו לפני המשבר‪ ,‬נראה שגישתם של רוב בתי‪-‬‬
‫הדין בעניין זה היא ריאליסטית‪ ,‬ונכונה להסתפק בנכונּות בסיסית של בני‪-‬הזוג לחיים‬
‫משותפים בבית אחד ולקיום חובות הנישואים ההדדיות‪ ,‬כפי שעולה לא אחת מן הניסוח‬
‫הכללי בפסקי‪-‬דין של החיוב לשוב ולחיות יחדיו‪ 118.‬אולם ניתן למצוא גם גישה‬
‫המסתפקת בהגדרה צנועה אף יותר של תכלית ההליך‪ ,‬שלפיה די בחזרה לחיים‬
‫משותפים אף אם היא נעשית מתוך אילוץ‪ ,‬כדברים הבאים של בית‪-‬הדין האזורי בתל‪-‬‬
‫אביב‪" :‬אבל כל עוד שקיימת אפשרות לחיות בכפיפה אחת‪ ,‬תהא הסיבה אשר תהא‪ ,‬אם‬
‫מתוך לית ברירה שלא תזכה בדין או סיבה אחרת‪ ,‬עם זאת הדרך פתוחה לשלום‪119".‬‬
‫כלומר‪ ,‬אפשרות חזרה לחיים משותפים נטולי מריבות‪ ,‬גם אם לא מתוך אהבה ורצון‪ ,‬די‬
‫בה להצדיק את קבלת התביעה לשלום‪-‬בית או את דחיית הגירושים‪ 120.‬לפי גישת האמת‬
‫המשפטית‪ ,‬פסק‪-‬הדין צריך להיות מנוסח בדרך של חיוב לחזור לשלום‪-‬בית‪ ,‬גם אם‬
‫ברור שאין דרך לאכוף זאת; לפי גישת הזכות המשפטית‪ ,‬ניסוח החלטה כזו הוא אפשרי‪,‬‬
‫אולם משמעותו תהיה הצהרתית בלבד‪ ,‬שכן המשמעות האופרטיבית תבוא לידי ביטוי‬
‫רק בסעדים הקשורים לענייני רכוש; לפי הגישה הפרגמטית‪ ,‬אין כל טעם בניסוח החלטה‬
‫כזו; ולפי גישת "הדיין כרב"‪ ,‬לשם השגת תכלית התביעה עדיף לנסות להתמקד בעידוד‬
‫הצדדים ובשכנועם לחזור לחיים משותפים‪ ,‬ולא בפסיקה מחייבת‪ ,‬אשר לא תועיל ואולי‬
‫אף תזיק‪.‬‬
‫הבדל שני מצוי במישור הסעדים‪ .‬לפי גישת האמת המשפטית‪ ,‬כל צו שיש ביכולתו‬
‫לסייע בקיום פסק‪-‬הדין הוא אפשרי ולגיטימי מבחינה הלכתית‪ ,‬אף אם בפועל יימנע‬
‫בית‪-‬הדין מלהוציאו בשל מגבלות מוסדיות (בהיותו מוסד שיפוטי ממלכתי) או חיצוניות‬
‫(ביקורת בג"ץ)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לפי הגישות האחרות‪ ,‬הסעדים שיינתנו הם רק כאלה‬
‫הקשורים לעצם קיומה של מסגרת הנישואים – בעיקר מזונות ומדור‪ ,‬או אפילו מדור‬
‫ספציפי כאמצעי זמני למניעת קריסתה של מסגרת הנישואים – אך כעיקרון אין לכאורה‬
‫מקום לצווים שמטרתם להוביל את הצדדים לתיקון חיי הזוגיות שלהם מבחינה פיזית או‬
‫רגשית‪.‬‬
‫הבדל שלישי עשוי לבוא לידי ביטוי בנקיטת פעולות יזומות על‪-‬ידי בית‪-‬הדין‬
‫שמטרתן לגשר בין בני‪-‬הזוג ולשדלם לפתור את המשבר ביניהם‪ .‬לפי גישת "הדיין‬
‫כרב"‪ ,‬בית‪-‬הדין צריך לעשות מאמץ להשיב את היחסים בין בני‪-‬הזוג‪ ,‬וכן לדאוג‬
‫______________‬
‫)‪.INTERPRETIVE SOCIOLOGY (Guenther Roth & Claus Wittich eds., 1978‬‬
‫‪ 118‬קשה לפרט במדויק בפסק‪-‬הדין את מרכיבי שלום‪-‬הבית שיובילו לתיקון היחסים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בית‪-‬‬
‫הדין עשוי ליתן תוקף של פסק‪-‬דין להסכמי שלום‪-‬בית שהצדדים מגבשים בעצמם‪ ,‬לעיתים בסיוע‬
‫בית‪-‬הדין (ראו להלן תת‪-‬פרק ד‪ .)6‬במקרה כזה תנאי שלום‪-‬הבית מפורטים מאוד ומתאימים לנסיבות‬
‫המיוחדות של הסכסוך ושל הצדדים‪.‬‬
‫‪ 119‬תיק (אזורי ת"א) ‪/6474‬ש"ל‪ ,‬פד"ר ח ‪( 274 ,261‬התשל"א)‪.‬‬
‫‪ 120‬ייתכן שגישה זו נובעת מתפיסת נישואים פרגמטית‪ ,‬אך אפשר שהיא נסמכת על הערכה כי הדינמיקה‬
‫של החזרה הפיזית לחיים משותפים תצליח להחיות את הקשר הזוגי גם מן הבחינה הרגשית‪.‬‬
‫‪1380‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫שתיעשה לשם כך כל פעולה נדרשת אחרת גם על‪-‬ידי גורמים אחרים‪ .‬בראש ובראשונה‬
‫מוטל על בית‪-‬הדין לשכנע את הצדדים ליישב את המחלוקות ביניהם‪ ,‬ואם הדבר אינו‬
‫מסתייע בידו‪ ,‬עליו להפנותם – תוך הפעלת לחץ במידה הנדרשת – לטיפול מקצועי‬
‫מתאים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לפי הגישה הפרגמטית‪ ,‬נסיונות גישור ושידול בשלב כזה יהיו‬
‫עקרים על‪-‬פי‪-‬רוב‪ ,‬ועל‪-‬כן ימעט בית‪-‬הדין ליזום פעולות מסוג זה‪ .‬גישת הזכות‬
‫המשפטית תירתע אף יותר מנקיטת יוזמה מסוג זה‪ ,‬עקב ההתייחסות המשפטית לסכסוך‪.‬‬
‫גישת האמת המשפטית תירתע מכך פחות‪ ,‬עקב התייחסותה הממוקדת בתכלית התביעה‬
‫ובהיבט הערכי שלה‪.‬‬
‫‬‫‬‫הבדל רביעי הוא במידת הפורמליזם הננקט על ידי בית הדין‪ .‬בארבע הגישות מצוי‬
‫יסוד פורמליסטי במידה זו או אחרת‪ 121.‬גישת האמת המשפטית נוקטת אומנם שיח של‬
‫חובות‪ ,‬אך במהותה היא נטועה בשיח ערכי עמוק‪ ,‬הכולל חתירה לאמת משפטית‬
‫הקשורה למיצוי טובת הצדדים‪ .‬גישת הזכות המשפטית והגישה הפרגמטית ינקטו‬
‫בדרך‪-‬כלל גישה פורמליסטית של חובות וזכויות‪ ,‬הנובעת לרוב מתפיסה משפטית‬
‫הרואה ביכולת האכיפה את המדד העיקרי להגדרת חובה משפטית‪ 122,‬ומשום כך יימנע‬
‫בית‪-‬הדין מלהטיל על בעלי‪-‬הדין חובה שאינה ניתנת לאכיפה‪ .‬גישת "הדיין כרב" רואה‬
‫אף היא את תפקידו השיפוטי של הדיין כעיסוק בהכרעה בזכויות‪ ,‬ומכאן שגישתה‬
‫פורמליסטית לפחות ביחס לזכויות הממוניות‪ ,‬אלא שעיקרה מצוי במימד הלא‪-‬‬
‫פורמלי המאפיין את תפקידו האחר והחשוב לא פחות של הדיין כרב וכסוכן חברתי‬
‫הדואג לרווחתם ולשלומם של חברי הקהילה‪ ,‬ועל‪-‬כן בתפקיד זה עליו לנקוט כל‬
‫דרך אפשרית לקידום השלום בין בני‪-‬הזוג‪ .‬גישה זו מתאפיינת בגמישות וביצירתיות‬
‫במציאת פתרון למשבר‪ 123,‬מתוך הבנה שאי‪-‬אפשר להגיע לפתרון משפטי צודק בהכרח‪,‬‬
‫אך ניתן להגיע לפתרון שייתן מענה למצוקה הרגשית והנפשית של בני‪-‬הזוג‪ .‬לשם כך‬
‫ניתן להסתייע בגורמים טיפוליים‪ ,‬בכישורי השכנוע של הדיינים ובדרכים‬
‫______________‬
‫‪ 121‬גישה פורמליסטית תיטה להכניס כל הליך וכל פסיקה לתבניות משפטיות‪ ,‬רובם ככולם לאור מקורות‬
‫ההלכה המוכרים‪ ,‬כגון בקיום התנאים המשפטיים לתחולת דין המורדת‪ .‬כזו היא‪ ,‬למשל‪ ,‬עמדתו‬
‫הפורמליסטית והבלתי‪-‬מתפשרת של הרב גולדשמידט באשר לצורך בקיום מדוקדק של כל הליכי‬
‫הכרזת המורדת כדי להחיל את דיניה‪ .‬ראו ערעור (גדול) תשכ"ה‪ ,112/‬פד"ר ו ‪( 33‬התשכ"ו)‪ ,‬ובספרו‬
‫אליעזר גולדשמידט עזר משפט סימן ז (מהדורה שניה‪ ,‬התשס"ד)‪ .‬בענייננו ההתמקדות תהיה‬
‫בסעדים הנלווים לתביעה‪ ,‬הנידונים בפירוט בפרק ד להלן‪ ,‬וכהגדרתו של דיכובסקי לעיל בה"ש ‪.106‬‬
‫‪ 122‬יכולת האכיפה על‪-‬ידי הריבון היא מרכיב מרכזי בהגדרת המשפט‪ ,‬לפי חלק מהוגי‪-‬הדעות‬
‫הפוזיטיביסטיים‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪JOHN AUSTIN, THE PROVINCE OF JURISPRUDENCE :‬‬
‫‪DETERMINED AND THE USES OF THE STUDY OF JURISPRUDENCE 13–18 (Isaiah Berlin et al.‬‬
‫‪eds., 1968); HANS KELSEN, PURE THEORY OF LAW 30 (Max Knight trans., Berkeley, Univ.‬‬
‫)‪ ;of Cal. Pr., 1967‬חיים שיין הפילוסופיה של המשפט – עיון ישראלי ‪233–230 ,216–212‬‬

‫(‪ ;)2008‬עומר שפירא תורת המשפט – פרקי מבוא ‪.)2007( 142 ,121 ,44‬‬
‫‪ 123‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי י‪-‬ם) ‪ ,028127447-21-1‬הדין והדיין ‪ .)2007( 6 ,24‬הבדלים בפסיקה בין‬
‫הגישה הפורמליסטית לגישה הגמישה יותר יודגמו בהמשך פרק זה‪ ,‬בעיקר בתת‪-‬פרקים ב‪4‬‬
‫ו‪-‬ב‪.5‬‬
‫‪1381‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫יצירתיות אחרות‪ ,‬דוגמת זו שתוארה בפסק‪-‬הדין של בית‪-‬הדין האזורי באשדוד שנזכר‬
‫לעיל‪124.‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬אין להסיק בהכרח שדיינים בעלי גישה פורמליסטית ישללו השקעת‬
‫מאמצים בהשכנת שלום‪-‬בית‪ ,‬אלא שלדידם תרגומם של מאמצים אלה לאמצעים‬
‫שיפוטיים מוגבלת למדי‪ .‬אף אם יש רתיעה טבעית‪ ,‬אין מניעה‪ ,‬גם לפי שלוש הגישות‬
‫הראשונות‪ ,‬שהדיינים ישמשו גם מגשרים ומתווכים בין בני‪-‬הזוג‪ 125.‬השקפה זו תלויה‬
‫בעיקר בתפיסת תפקידם החברתי‪ .‬כלומר‪ ,‬דיינים אלה יקבלו כנראה את ההבחנה‬
‫המהותית בין שיפוט לרבנות‪ ,‬ויקדמו בברכה את תהליך המשפטיזציה של דיני הנישואים‬
‫והגירושים המצויים בסמכותם‪ ,‬אך הם עשויים עדיין לראות את עצמם כנושאים בשני‬
‫התפקידים‪ ,‬תוך ביצוע מעבר תודעתי מובחן ביניהם‪ .‬מובן שלדיינים בעלי גישה לא‪-‬‬
‫פורמליסטית מעבר זה יהיה פשוט וטבעי יותר‪ ,‬כך שהמלצה כמו זו של בית‪-‬הדין‬
‫באשדוד לא תיראה בעיניהם מוזרה כלל‪ .‬ניתן לטעון‪ ,‬אם כי תוך הישמרות מקביעת‬
‫גבולות חדים וברורים‪ ,‬כי דיינים האמונים על מסורת הפסיקה והלימוד הספרדיים נוטים‬
‫לגישה גמישה וריאליסטית יותר ופורמליסטית פחות מאשר דיינים האמונים על מסורת‬
‫הפסיקה והלימוד האשכנזיים‪ ,‬הנוטים יותר לפסיקה פורמליסטית‪126.‬‬
‫הבדל חמישי הוא היחס להעדר סיכוי לשלום‪-‬בית‪ .‬הגישה הפרגמטית תראה בכך‬
‫עילה מספקת לדחיית תביעה לשלום‪-‬בית‪ ,‬ועשויה אף להכיר בה כעילת גירושים‬
‫("התמוטטות הנישואים")‪ .‬זאת‪ ,‬להבדיל מגישת הזכות המשפטית‪ ,‬שלדידה יש לבחון‬
‫רק את צדקתה העקרונית של התביעה‪ ,‬ולא את שאלת יישומה בפועל‪ .‬לפי גישת האמת‬
‫המשפטית‪ ,‬הבוחנת את טובת הצדדים‪ ,‬העדר סיכוי לשלום‪-‬בית אמור לכאורה להיות‬
‫סיבה מספקת לדחיית תביעה לשלום‪-‬בית‪ ,‬שהרי לא תצמח שום טובה לצדדים מהנצחת‬
‫מצב‪-‬ביניים ללא גירושים וללא שלום‪-‬בית‪ ,‬אלא אם כן מדובר בטובה תיאורטית‬
‫המנותקת מהמציאות‪ .‬דומה שגם גישת "הדיין כרב" תימנע מלפעול בכובע הדיין כרב‬
‫אם מדובר במאמצים חסרי כל סיכוי‪.‬‬
‫______________‬
‫‪ 124‬תיק ‪ ,1056640881-21-1‬לעיל ה"ש ‪.115‬‬
‫‪ 125‬עם זאת‪ ,‬יש להניח שדיינים אלה ייטו לתרגם את תוצאות תיווכם ושידולם להסכם מפורט‪ ,‬ולא רק‬
‫משיקולי יציבות ההסכם מבחינתם של בני‪-‬הזוג‪.‬‬
‫‪ 126‬הבדלים אלה נטועים בדרכי הלימוד ובמסורות הפסיקה השונות למן תקופת הראשונים‪ ,‬ובמיוחד‬
‫ב הבדל בין שיטת הלימוד התיאורטית לבין הלימוד המכוון לפסיקת הלכה‪ .‬ראו על כך בהרחבה‬
‫מרדכי ברויאר אוהלי תורה – הישיבה תבניתה ותולדותיה ‪ 166‬ואילך (התשס"ד); ישראל מ' תא‪-‬‬
‫שמע הספרות הפרשנית לתלמוד באירופה ובצפון אפריקה – קורות‪ ,‬אישים ושיטות (מהדורה שנייה‬
‫מתוקנת‪ ,‬התש"ס)‪ .‬דיינים שרכשו את השכלתם התורנית בישיבות אשכנזיות הושפעו בוודאי משיטת‬
‫"בריסק"‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬שפשטה בעולם הישיבות האשכנזיות במאה וחמישים השנים האחרונות‪ ,‬ואשר‬
‫נקטה גישה תיאורטית‪ ,‬מופשטת ופורמליסטית‪ .‬לעומתם‪ ,‬דיינים מעדות המזרח‪ ,‬שהתחנכו בישיבות‬
‫דוגמת "פורת יוסף"‪ ,‬עסקו יותר בלימוד מוכוון‪-‬הלכה‪ .‬לדרכי הפסיקה של חכמי המזרח במאה‬
‫וחמישים השנים האחרונות‪ ,‬ועל ההבדלים בינן לבין דרכי הפסיקה האשכנזית‪ ,‬ראו צבי זוהר האירו‬
‫פני המזרח – הלכה והגות אצל חכמי ישראל במזרח התיכון (‪ ,)2001‬במיוחד בפרק האחרון‪.‬‬
‫‪1382‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫הבדל שישי ואחרון נוגע בדרישת תום‪-‬הלב בתביעה לשלום‪-‬בית‪ .‬לפי גישת הזכות‬
‫המשפטית‪ ,‬דרישה זו הינה הכרחית לקביעת צדקתה של התביעה‪ ,‬שכן הזכות המשפטית‬
‫לשלום‪-‬בית‪ ,‬להבדיל מזכויות משפטיות אחרות‪ ,‬תלויה בראש ובראשונה בכך שהתובע‬
‫מעוניין באמת ובתמים להמשיך בקשר הנישואים‪ ,‬גם אם בן‪-‬זוגו אינו מעוניין בכך‪ .‬אם‬
‫גם התובע אינו מעוניין בהמשך הנישואים‪ ,‬אזי יש לראות את הנישואים ככאלה‬
‫שעומדים להסתיים‪ ,‬וממילא אין זכות קיום נפרדת לזכויות ממוניות הנובעות מכך שקשר‬
‫הנישואים טרם נותק לגמרי‪ .‬ניתן להוסיף על כך שלפי גישה זו הבירור בבית‪-‬הדין‬
‫מתמקד באשמה במשבר הנישואים‪ ,‬ועל‪-‬כן יש היגיון בכך שצד שאינו כן בתביעתו לא‬
‫יוכל להטיל אשמה על הצד שכנגד בו‪-‬בזמן שלו עצמו יש חלק בפירוק הנישואים‪ ,‬אף‬
‫אם רק בעצם הרצון לפרקם‪ ,‬וממילא אשמה זו שוללת את צדקתה של הזכות לשלום‪-‬‬
‫בית‪ .‬לפי גישת האמת המשפטית‪ ,‬שאלת כנות התביעה הינה משנית כנראה‪ ,‬שכן עיקר‬
‫הבירור צריך להיות בשאלה מהי טובת הצדדים‪ ,‬במנותק משאלת הרצון להתגרש או‬
‫האשמה במשבר הנישואים‪ .‬אלא שבדרך‪-‬כלל יש מתאם גבוה בין חוסר כנות בתביעה‬
‫לבין הקביעה כי מסגרת הנישואים חסרת תקנה וכי שום טובה לא תצמח לצדדים‬
‫מהמשך קיומה‪ ,‬שכן במקרה כזה שני הצדדים אינם מעוניינים באמת בחזרה לחיים‬
‫משותפים‪ ,‬ומשכך הסיכוי הממשי לפתרון המשבר נמוך מאוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬אף במקרים‬
‫שבהם התביעה הוגשה מתוך אינטרסים ממוניים ואחרים‪ ,‬ייתכן עדיין שבירור לעומק של‬
‫הנסיבות עשוי להוביל למסקנה שהמשך החיים המשותפים טוב לשני בני‪-‬הזוג‪ ,‬ועל‪-‬כן‬
‫ימצא בית‪-‬הדין לנכון לקבל את התביעה חרף חוסר הכנות‪ .‬לפי הגישה הפרגמטית‪ ,‬בשל‬
‫חוסר האמון הבסיסי בתביעות שלום‪-‬בית‪ ,‬די בכך שמדובר בתביעה לא כנה על‪-‬מנת‬
‫לדחותה ולהימנע מהארכה מלאכותית של מערכת נישואים אשר איש מבני‪-‬הזוג אינו‬
‫חפץ בה באמת‪ .‬לבסוף‪ ,‬לפי גישת "הדיין כרב"‪ ,‬כל עוד יש סיכוי לשלום‪-‬בית‪ ,‬על בית‪-‬‬
‫הדין לעשות כל מאמץ – פורמלי או לא‪-‬פורמלי – לאיחוי הקרע‪ ,‬במנותק משאלת‬
‫הזכויות הנובעות מכך או מהשאלה של רצון הצדדים המוצהר או הסמוי‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬כל גישה תופסת באופן שונה את תביעת שלום‪-‬הבית ואת התכלית העומדת‬
‫בבסיסה‪ ,‬ובהתאם עורכת איזונים שונים בתהליך ההכרעה אם לקבל את התביעה או‬
‫לדחותה‪ .‬גישת הזכות המשפטית תחתור להבין מהי טובת הצדדים‪ ,‬ותבקש להעניק כל‬
‫סעד אפשרי למימושה כל עוד יש סיכוי לפתרון המשבר‪ .‬היא תנקוט שיח ערכי בצד‬
‫הפורמליזם המשפטי‪ ,‬ולא תתרשם יתר על המידה מהעובדה שהתביעה ננקטת כתכסיס‬
‫משפטי‪ .‬גישת האמת המשפטית תתמקד בשאלת ההצדקה לפירוקה של מסגרת‬
‫הנישואים‪ ,‬ותעניק סעדים הנובעים מהמשכם של חיי הנישואים‪ .‬השיח יהיה שיח‬
‫פורמליסטי של חובות וזכויות‪ ,‬אשר מתמקד בזכותו של התובע ובמידת האשם של מי‬
‫מבני‪-‬הזוג במשבר הנישואים ומתעלם מהסיכויים הממשיים ליישובו‪ .‬הגישה הפרגמטית‬
‫מעניקה אמון מועט מאוד לתביעת שלום‪-‬הבית‪ ,‬ותיטה לדחות תביעות כאלה‪ ,‬בוודאי‬
‫אם התביעה לא הוגשה בתום‪-‬לב‪ .‬היא תעניק רק סעדים שנובעים מהמשך החיים‬
‫המשותפים ואשר ימנעו החרפה של המצב‪ ,‬כדי לאפשר לבני‪-‬הזוג למצות את יישוב‬
‫המשבר בכוחות עצמם‪ ,‬ככל שיש סיכוי לשיח פנימי ביניהם‪ .‬העיסוק בחובות ובזכויות‬
‫יהיה פורמליסטי‪ .‬גישת "הדיין כרב" תבקש ליישב את משבר הנישואים בכל דרך‪ ,‬כל‬
‫‪1383‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫עוד יש סיכוי לכך‪ ,‬אפילו קטן‪ .‬היא תבכר את הדרך הלא‪-‬פורמלית על הדרך המשפטית‪,‬‬
‫מתוך ראייה אנושית של הסכסוך ומתוך תחושת אחריות אישית ליישובו‪.‬‬
‫‪ .3‬מאפיינים ייחודיים בפסיקה בתביעות שלום‪-‬בית‬
‫אחד המאפיינים המיוחדים של סכסוכים בין בני‪-‬זוג הוא הקושי הראייתי בהוכחת‬
‫התביעה‪ ,‬בשל העובדה שהיחסים מתנהלים בתוך מרחב פרטי שאינו חשוף לעין כל‪.‬‬
‫בתביעת שלום‪-‬בית נוסף על כך הקושי לקבוע מהו הרצון האמיתי של בן‪-‬הזוג שהגיש‬
‫את תביעת שלום‪-‬הבית‪ .‬בן‪-‬הזוג הנתבע בתביעת גירושים עשוי להיות מבולבל בשלב‬
‫ראשון כתוצאה מהתביעה שהוגשה נגדו‪ ,‬ומבחינתו הוא טרם גמר בדעתו‪ ,‬ובעיקר‬
‫בליבו‪ ,‬אם להיענות לתביעה או שהוא עדיין חפץ בהמשך קשר הנישואים‪ .‬פעמים רבות‬
‫אף ניתן להיווכח – על‪-‬פי מעקב אחר התפתחות ההליכים המשפטיים בין בני‪-‬הזוג – כי‬
‫רצון בשלום‪-‬בית או סירוב לשלום‪-‬בית עשויים להיות בלתי‪-‬יציבים‪ ,‬ולא רק בעקבות‬
‫הייעוץ המשפטי הניתן לבן‪-‬הזוג הנתבע‪ .‬בתקופת ההליכים המשפטיים‪ ,‬שעלולה‬
‫להימשך שנים מספר‪ ,‬בני‪-‬הזוג עוברים תהליכים רגשיים שעשויים לנוע בין אהבה‬
‫לשנאה‪ ,‬בין הדחקה להשלמה‪ ,‬בין נקמה לוויתור ובין תקווה לייאוש‪ .‬בתוך כך לא אחת‬
‫שיקולים זרים גורמים לנקיטת הליכים בניגוד לרצון הבסיסי לשמור על הנישואים‪127.‬‬
‫בית‪-‬הדין מודע היטב לאי‪-‬יציבותן של טענות הנובעות מסוג זה של רגשות‪128,‬‬
‫המחייבת אותו לנקוט זהירות במתן הכרעה שיפוטית חד‪-‬משמעית ומהירה‪ 129‬בתביעות‬
‫גירושים שבהן עולה טענת שלום‪-‬בית‪ ,‬שעלולה להיות בלתי‪-‬הפיכה מבחינת בני‪-‬הזוג‪.‬‬
‫______________‬
‫‪ 127‬ראו את דבריו של בית‪-‬הדין בתיק (אזורי רח') ‪/925‬לג‪ ,‬פד"ר י ‪( 91 ,82‬התשל"ו)‪ ,‬על‪-‬אודות המרוץ‬
‫לפתיחת תיק גירושים ‪" :‬לא אחת קורה שמתוך כבוד עצמי‪ ,‬כביכול‪ ,‬או כאילו לשם עונש פותחת‬
‫האשה תיק גירושין‪ ,‬ובסתר לבה מעוניינת לדחוף את הבעל לשלום בית‪ ,‬ואותו הדבר להיפך‪ ,‬ויש‬
‫ששניהם חפצים או בגירושין או בשלום בית‪ ,‬ורק הכרת האמת לאמיתה עומדת לבירור בפני‬
‫הדיינים‪".‬‬
‫‪ 128‬ביטוי מאלף לתפיסה זו של בית‪-‬הדין מצוי בתיק (אזורי ת"א) ‪ 1-21-9038‬ש' א' נ' ש' ט' (פורסם‬
‫בתקדין‪ ,)31.12.2003 ,‬שבו בית‪-‬הדין אינו מתרשם מסירוב מוחלט לשלום‪-‬בית‪ ,‬לנוכח נסיונו‬
‫והבנתו בנוגע לדינמיקה של משברי נישואים‪" :‬האשה הצהירה בבית הדין כי בשום פנים ואופן לא‬
‫תיאות לחזור לשלום‪-‬בית‪ .‬הצהרה זו יש לשקול ברצינות ובזהירות‪ .‬כל מי שמצוי בתהפוכות משברי‬
‫הנישואין יודע‪ ,‬שהצהרות מילוליות מעין אלו יש לבחון על רקע הנסיבות המיוחדות לכל משפחה‬
‫ומשפחה‪ .‬פעמים זוהי הצהרה המבטאת אמת מוחלטת‪ ,‬ופעמים מדובר בהצהרה המבטאת אמת‬
‫יחסית‪ :‬משבר עמוק‪ ,‬אמיתי וקשה – אך לא בלתי ניתן לשיקום‪".‬‬
‫‪ 129‬הצורך להיות מתון בדין חשוב במיוחד בתביעות שלום‪-‬בית בשל מורכבות הטיפול בסכסוך כזה‬
‫והרגשות המעורבים בו‪ .‬ראו את דבריו של בית‪-‬הדין האזורי בירושלים (פסק‪-‬הדין לא פורסם‪ ,‬צוטט‬
‫בבג"ץ ‪ 185/72‬גור נ' בית‪-‬הדין הרבני האזורי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬פ"ד כו(‪…'" :))1972( 768 ,765 )2‬כל‬
‫המצוי בעבודות בתי‪-‬הדין יודע באיזה מתינות וסבלנות וזהירות יש לטפל בסכסוכים של שלום בית‪,‬‬
‫עד שיוכלו להגיע למסקנה סופית לכאן או לכאן‪ .‬יפה מאד היה נראה סיכוי של סידור שלום בית בין‬
‫בני‪-‬זוג על‪-‬ידי בית‪-‬הדין‪ ,‬אם המשפט ביניהם חייב להסתיים בזה שאחד הצדדים קם ומצייץ שהוא‬
‫לא מסכים לשלום‪ ,‬ובזה היה תם ונשלם מיד הטיפול של בית‪-‬הדין בתביעת שלום בית‪."'…‬‬
‫‪1384‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫המאפיינים הייחודיים הללו בהתנהלותם של בעלי‪-‬הדין משתקפים היטב בסוג‬
‫ההחלטות המתקבלות בתביעות לשלום‪-‬בית ובאופיין‪ .‬חרף מיעוטם של פסקי‪-‬דין‬
‫לשלום‪-‬בית‪ ,‬כנזכר‪ ,‬נראה כי ניתן לתאר חמישה מאפיינים ייחודיים בפסיקה זו‪:‬‬
‫א‪ .‬פסיקה זמנית – נראה כי זהו המאפיין המובהק ביותר‪ ,‬שכן פסיקה המחייבת בני‪-‬זוג‬
‫המצויים במשבר נישואים עמוק שהגיע לערכאה משפטית לחזור לחיים משותפים‬
‫אינה יכולה להיות יותר מניסיון להשגת שלום‪-‬בית‪ ,‬ועל‪-‬כן מטבעה היא בגדר פסיקה‬
‫זמנית‪ 130.‬לפיכך פסיקה המקבלת תביעת שלום‪-‬בית באופן סופי‪ ,‬שאינו תלוי בזמן‪,‬‬
‫היא פסיקה מוטעית‪ ,‬לדעתי‪131.‬‬
‫ב‪ .‬פסיקה על‪-‬דרך בררה – מאחר שאי‪-‬אפשר לכפות שלום‪-‬בית בניגוד לרצונו של אחד‬
‫הצדדים‪ ,‬הפסיקה נעשית על‪-‬דרך בררה‪ 132.‬כאשר בית‪-‬הדין קובע כי יש חיוב לחזור‬
‫לשלום‪-‬בית‪ ,‬הוא קובע בצד זאת את ההשלכות של הפרת החיוב‪ 133‬או את תוצאות‬
‫קיומו‪134.‬‬
‫______________‬
‫‪130‬‬

‫‪131‬‬

‫‪132‬‬

‫‪133‬‬

‫‪134‬‬

‫ההליך בדין המורדת תומך לכאורה במסקנה זו‪ .‬מכל מקום‪ ,‬נראה כי זו הייתה התפיסה הבסיסית של‬
‫בתי‪-‬הדין‪ ,‬לפחות בראשית דרכם‪ ,‬כמשתקף בפסק‪-‬דין של בית‪-‬הדין האזורי בתל‪-‬אביב (שצוטט‬
‫בערעור (גדול) ‪ ,1/64/705‬פד"ר – אוסף ורהפטיג ב קכב‪ ,‬קכג (התש"ו)‪" :‬אם עד ר"ח מרחשון‬
‫תש"ו הצדדים לא ישלימו ביניהם‪ ,‬ישוב ביה"ד לדון ולהחליט בעניניהם‪ ".‬ראו גם ערעור (גדול)‬
‫תשכ"ו‪ ,155/‬משפטי שאול מו (שאול בן בנימין ישראלי עורך‪ ,‬התשכ"ז)‪ ,‬הקובע כי יש לקצוב‬
‫תקופת ניסיון‪ .‬אולם נראה כי גם כיום בתי‪-‬הדין רואים את הניסיון לכונן שלום‪-‬בית כניסיון שיש‬
‫לקוצבו בזמן‪ .‬ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬תיק (אזורי י‪-‬ם) ‪ ,302113360-21-1‬הדין והדיין ‪ ,)2008( 3 ,19‬שבו‬
‫המליץ בית‪-‬הדין לבני‪-‬הזוג לפנות לייעוץ מקצועי ולנסות לכונן שלום‪-‬בית למשך שנה‪ .‬נראה כי‬
‫פסקי‪-‬הדין המעטים המקבלים את תביעות שלום‪-‬הבית (ראו לעיל ה"ש ‪ 8–7‬והטקסט שלידן) הם‬
‫זמניים‪ ,‬גם אם רק במשתמע‪ ,‬שכן הם נסמכים על ההנחה שאם בסופו של דבר לא ייכון שלום‪-‬בית‬
‫בין בני‪-‬הזוג‪ ,‬הם ימצאו את עצמם כעבור זמן בבית‪-‬הדין בתביעת גירושים חדשה או ייפרדו באופן‬
‫מעשי גם ללא המשך הליכים משפטיים‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬תיק (אזורי חי') ‪ 586129/1‬פלונית נ' פלוני (פורסם בתקדין‪( )8.5.2011 ,‬ראו דיון בפסק‪-‬‬
‫דין זה להלן ה"ש ‪ ,)362‬שבו ניתן סעד קבוע של מדור ספציפי‪ ,‬אף שברור כי אחד המאפיינים של‬
‫הסעדים הניתנים בתביעת שלום‪-‬בית הוא המרכיב הזמני‪ .‬ייתכן שטעות מעין זו עשויה לנבוע‬
‫מבלבול בין פסק‪-‬דין המחייב שלום‪-‬בית לבין פסק‪-‬דין הדוחה תביעת גירושים‪ ,‬שמטבעו הוא סופי‪,‬‬
‫אך ראו להלן באשר להבדל בין פסיקה פוזיטיבית לשלום‪-‬בית לבין דחייה של תביעת גירושים‪.‬‬
‫גם מאפיין זה יכול להילמד לדעתי מדין המורדת (משנה‪ ,‬כתובות ה‪ ,‬ז; בבלי‪ ,‬כתובות סג‪ ,‬ע"ב;‬
‫שולחן ערוך‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן עז)‪ ,‬שלפיו בית‪-‬הדין מתרה באישה שתחזור בה‪ ,‬שאם לא כן תפסיד‬
‫חלק מזכויותיה הממוניות‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את פסק‪-‬הדין מושא הדיון בערעור תשכ"ו‪ ,6/‬לעיל ה"ש ‪ ,81‬שגם מצוטט בו; תיק‬
‫(אזורי ת"א) ‪/7636‬מטל ש‪.‬א‪ .‬נ' ש‪.‬ד‪ ,.‬פד"ר יד ‪( 205‬התשמ"ט) (על האישה לשוב לשלום‪-‬בית ולגור‬
‫עם הבעל‪ ,‬שאם לא כן היא תחויב בגט; במקרה זה צוין בשולי פסק‪-‬הדין כי הצדדים אכן חזרו לחיות‬
‫יחדיו)‪ .‬ראו גם תיק (אזורי ת"א) ‪/4865‬כ"ז‪ ,‬פד"ר ז ‪( 75‬התשכ"ז) (חובה על הבעל להשלים‪ ,‬ואם לא‬
‫יעשה כן‪ ,‬עליו לגרש); שו"ת יביע אומר‪ ,‬חלק ה‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן יג‪.‬‬
‫כגון שמירת זכויות כספיות במקרה של מורדת‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי חי') שיט‪ ,833/‬פד"ר ג‬
‫‪( 193 ,188‬התשי"ט)‪ ,‬שבו קבע בית‪-‬הדין‪" :‬אולם במקרה שתחזור בה האשה ממרידתה וישלימו‪,‬‬
‫תשאר הדירה בחזקת האשה כדין תוספת כתובה‪".‬‬
‫‪1385‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫ג‪ .‬ניסוח תנאים מוסכמים – בשל הצורך ליצור הסכמה כדי שגם יהיה סיכוי כלשהו‬
‫לתהליך‪ ,‬בית‪-‬הדין מסייע בניסוח תנאים לחזרה לשלום‪-‬בית‪ ,‬לעיתים על‪-‬ידי‬
‫קביעתם מכוח סמכותו ולעיתים בדרך של גישור בלבד‪135.‬‬
‫ד‪ .‬פסיקה עקיפה – למעשה‪ ,‬הפסיקה האפקטיבית המשמעותית היא באמצעות הסעדים‬
‫הנלווים לפסיקת שלום‪-‬בית‪ 136,‬ואף היא נעשית פעמים רבות על‪-‬מנת ללחוץ על‬
‫בני‪-‬הזוג לפנות לייעוץ או לטיפול‪137.‬‬
‫ה‪ .‬המלצה – רבים מהרכבי בתי‪-‬הדין מכירים בעובדה שאין טעם בפסיקה המחייבת‬
‫שלום‪-‬בית או במתן סעדים לשם כך‪ ,‬ועל‪-‬כן הם ממליצים על פעולות מעשיות‬
‫ויעילות יותר לפתרון הקונפליקט‪ ,‬כגון הפניה לייעוץ או לטיפול‪ ,‬המלצה לערוך‬
‫הסכם שלום‪-‬בית או לחלופין המלצה להתגרש‪138.‬‬
‫מאפיינים אלה של הפסיקה בתביעות שלום‪-‬בית מצביעים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על זרותה‬
‫הבסיסית של תביעת שלום‪-‬בית ביחס לשיח המשפטי המקובל‪ .‬זרות זו נובעת‪ ,‬לדעתי‪,‬‬
‫בעיקר מן העובדה שהערך של שלום‪-‬בית מקורו בשיח ערכים דתי העוסק ביחסים‬
‫וברגשות‪ ,‬ומהמרתו הלא‪-‬מוצלחת להליך משפטי‪ ,‬ועל‪-‬כן הניסיון להכניסו לתבניות‬
‫פורמליות של תביעה וסעדים אינו מצליח להביא לידי השגת תכליותיו‪.‬‬
‫‪ .4‬הבדלים מגדריים בתביעות שלום‪-‬בית‬
‫לאחרונה פורסמו נתונים סטטיסטיים על ההתפלגות המגדרית של התביעות לשלום‪-‬בית‬
‫המוגשות לבית‪-‬הדין‪ ,‬שלפיהם כ‪ 56%-‬מתביעות שלום‪-‬הבית בשנת ‪ 2015‬הוגשו על‪-‬ידי‬
‫גברים וכ‪ 44%-‬הוגשו על‪-‬ידי נשים‪ 139.‬בהעדר נתונים מן השנים הקודמות‪ ,‬קשה‬
‫להעריך את המגמות והשינויים בהתפלגות זו‪ ,‬אולם ניתן למנות שלושה גורמים‬
‫התומכים בהנחה שמספר תביעות שלום‪-‬הבית היה דומה בעבר בין שני המגדרים‪.‬‬
‫‪ .1‬הנתונים הסטטיסטיים לגבי תביעות גירושים מצביעים על התפלגות שווה בין גברים‬
‫לנשים‪ 140.‬מאחר שיש כאמור מקום לראות בתביעות שלום‪-‬בית מעין תגובה על‬
‫תביעת הגירושים‪ 141,‬יש להניח שההתפלגות דומה‪.‬‬
‫______________‬
‫‪135‬‬
‫‪136‬‬
‫‪137‬‬

‫‪138‬‬
‫‪139‬‬
‫‪140‬‬

‫‪141‬‬

‫ראו את הדיון להלן בתת‪-‬פרק ד‪.6‬‬
‫ראו את הדיון בסעדים השונים להלן בתת‪-‬פרקים ד‪ 3‬ו‪-‬ד‪.4‬‬
‫אולם יש ששימוש בסעדים השונים לשם הפעלת לחץ כזה נחשב כפייה לא‪-‬ראויה לחזור לשלום‪-‬‬
‫בית‪ .‬ראו תיק ‪ ,3599-22-1‬לעיל ה"ש ‪ ,83‬שבו פסק בית‪-‬הדין כי אין ללחוץ על הבעל לחזור הביתה‬
‫באמצעות עיכוב פירוק השיתוף‪.‬‬
‫ראו דוגמות להלן בתת‪-‬פרק ב‪.7‬‬
‫נתונים דומים נמצאו בשנת ‪ .2014‬ראו נשים ומשפחה בישראל (‪ ,)2016‬לעיל ה"ש ‪ ,7‬בעמ' ‪ .85‬ראו‬
‫גם להלן ה"ש ‪ 148‬והטקסט שלידה‪.‬‬
‫ראו נשים ומשפחה בישראל (‪ ,)2016‬לעיל ה"ש ‪ ,7‬בעמ' ‪ .75‬בשנת ‪ ,2015‬למשל‪ ,‬הוגשו בסך‪-‬הכל‬
‫‪ 7,536‬תביעות גירושים‪ ,‬מתוכן ‪ 3,706‬הוגשו על‪-‬ידי גברים ו‪ 3,830-‬הוגשו על‪-‬ידי נשים‪ .‬יחס דומה‬
‫קיים גם בשנים קודמות‪.‬‬
‫לנוכח האמור לעיל (לדוגמה‪ ,‬בתת‪-‬פרק א‪ ,)3‬כמעט כנגד כל תביעת גירושים חד‪-‬צדדית מועלית‬

‫‪1386‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫‪ .2‬כיום‪ ,‬לאחר חרם דרבנו גרשום‪ ,‬רוב עילות הגירושים הפתוחות לפני שני המגדרים‬
‫דומות‪ ,‬לפחות מבחינה פורמלית‪ ,‬ועל‪-‬כן הדרישה לכפות גירושים על בן‪-‬הזוג‬
‫האחר‪ ,‬מחד גיסא‪ ,‬והדרישה לעכב את הגירושים‪ ,‬מאידך גיסא‪ ,‬עשויות להישמע‬
‫בבית‪-‬הדין באופן דומה‪ 142.‬עם זאת‪ ,‬יש לסייג את הדברים‪ ,‬שכן קיימים עדיין פערים‬
‫הלכתיים מובְּ נים בין גברים לנשים מבחינת המדרג הנורמטיבי של האיסור לכפות‬
‫גירושים והחשש מגט מעושה‪ ,‬ומבחינת האפשרות למתן היתר נישואים במקרה של‬
‫סרבנות גירושים‪.‬‬
‫‪ .3‬תביעת שלום‪-‬בית כתביעה טקטית נהפכה לכלי שכיח ביותר במאבקים המשפטיים‬
‫בין בני‪-‬זוג‪ .‬עורכי‪-‬הדין של בני‪-‬הזוג עושים שימוש באמצעי זה לקידום האינטרסים‬
‫של שולחיהם‪ ,‬מבלי להבדיל אם מדובר בבעל או באישה‪ ,‬ובלבד שיש בכך כדי‬
‫לצבור נקודות יתרון במאבק המשפטי‪.‬‬
‫מאידך גיסא‪ ,‬הסעדים הנלווים לתביעות שלום‪-‬בית – בעיקר מדור ספציפי‪143‬‬
‫ומזונות‪ – 144‬מגינים יותר על האינטרסים של נשים‪ ,‬וייתכן שעקב כך מספר התביעות‬
‫לשלום‪-‬בית שהוגשו בעבר על‪-‬ידי נשים היה גדול ממספר התביעות הללו שהוגשו על‪-‬‬
‫ידי גברים‪ 145.‬אם אכן כך הדבר‪ ,‬אזי הנתונים האחרונים מצביעים על שינוי מגמה‪,‬‬
‫שעשוי להיות קשור לתהליך המשפטיזציה שעברה התביעה ולאופייה הטקטי כיום‪.‬‬
‫באשר להתפלגות פסקי‪-‬הדין המקבלים תביעות שלום‪-‬בית נראה כי בעבר נטו בתי‪-‬‬
‫הדין יותר לקבל תביעות שלום‪-‬בית של נשים‪ ,‬בשל ההנחה שנשים מעוניינות יותר‬
‫בשיקום הנישואים ומוכנות להקריב יותר כדי לא לפרק את הנישואים‪ ,‬בין שהנחה זו‬
‫נבעה מחזקת "טב למיתב"‪ 146‬ובין שהיא נבעה כתוצאה מהשקפת‪-‬עולם או מנסיון‪-‬‬
‫חיים‪ .‬כיום‪ ,‬לנוכח מספרן המועט של התביעות לשלום‪-‬בית המתקבלות (עשרות ספורות‬
‫בשנה‪ ,‬כנזכר לעיל)‪ ,‬קשה להעריך מגמה ברורה‪ ,‬אך ייתכן שלנוכח השינויים במעמד‬
‫______________‬
‫‪142‬‬

‫‪143‬‬

‫‪144‬‬

‫‪145‬‬
‫‪146‬‬

‫טענת שלום‪-‬בית‪ ,‬לא בהכרח בדרך של הגשת כתב תביעה פורמלי‪.‬‬
‫ביטוי לעמדה זו מצוי בדברי הרמ"א‪ ,‬שולחן ערוך‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן סו סעיף ג‪ ,‬לגבי העדר הצורך‬
‫בכתובה כיום לאחר תקנת רגמ"ה (רבנו גרשום מאור הגולה)‪ ,‬אף שהלכה למעשה פסק הרמ"א כי‬
‫אין לבטל את הכתובה‪.‬‬
‫אף שבשנים האחרונות הולכות ומתרבות בקשות למדור ספציפי גם מצד גברים‪ ,‬רובן המוחלט של‬
‫הבקשות הן מצד נשים‪ ,‬שכן זכותן למדור היא סעד הנובע לא רק מתביעת שלום‪-‬הבית‪ ,‬אלא גם‬
‫מחובת הבעל למזונות האישה וגם מחובתו לספק לה רמת חיים כפי שהורגלה‪ .‬אלה חובות חד‪-‬‬
‫צדדיות של הבעל‪ ,‬ואם מצטרפת לכך גם משמורת ילדים אצל האישה‪ ,‬מסתבר שבית‪-‬הדין ייעתר‬
‫ביתר קלות לבקשה למתן צו מדור ספציפי לאישה מאשר לבקשה דומה המוגשת על‪-‬ידי הבעל‪ .‬ראו‬
‫גם להלן ליד ה"ש ‪.359‬‬
‫מזונות הם חובה חד‪-‬צדדית מובהקת של הבעל‪ .‬היא כרוכה בהמשך חיי הנישואים‪ ,‬ומהווה כלי‬
‫משמעותי בהפעלת לחץ כלכלי על הבעל‪ .‬לבעל אין כל זכות למזונות מאשתו גם אם היא משתכרת‬
‫הרבה יותר ממנו‪ .‬ראו גם את האמור להלן בתת‪-‬פרק ד‪.2‬‬
‫בשיחות שערכתי עם דיינים אחדים לפני שנים מספר טענו כולם כי רוב התביעות מוגשות על‪-‬ידי‬
‫נשים‪.‬‬
‫ראו עליזה בזק השימוש בחזקת 'טב למיתב' בשיח ההלכתי המודרני (חיבור לשם קבלת התואר‬
‫"דוקטור לפילוסופיה"‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן – המחלקה לתלמוד‪ ,‬התשע"ג)‪.‬‬
‫‪1387‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫האישה והסעדים המבוקשים על‪-‬ידי נשים‪ ,‬ההטיה שהייתה לטובתן בעבר הולכת‬
‫ונעלמת‪.‬‬
‫‪ .5‬חידושים בהליכים ובפסיקה בתביעות לשלום‪-‬בית‬
‫התפתחותה של תביעת שלום‪-‬הבית כעילת תביעה משפטית הובילה לכמה שינויים‬
‫משמעותיים בהליכים הקשורים אליה‪ .‬אחד השינויים המשמעותיים בתחום הסעדים הוא‬
‫הולדתה של הבקשה למדור ספציפי‪ 147‬במסגרת תביעת שלום‪-‬הבית‪ ,‬לצד תביעת‬
‫המזונות והבקשה להכרזת האישה כמורדת‪ .‬שינוי נוסף הוא עליית מספרן של תביעות‬
‫שלום‪-‬הבית מצד בעלים‪ 148.‬שינוי אחר שניתן להצביע עליו הוא התגברותה בעשורים‬
‫האחרונים של המגמה לשלוח את בני‪-‬הזוג לייעוץ נישואים או לטיפול זוגי‪ ,‬במסגרת‬
‫החלטת‪-‬ביניים‪ ,‬כחלק מניסיון של בית‪-‬הדין להשכין שלום‪-‬בית או לפחות לבחון אם יש‬
‫סיכוי לחזרה לחיים משותפים‪ .‬לשם כך אף החל בית‪-‬הדין להיעזר ביועצים או בעובדים‬
‫סוציאליים קבועים‪ 149,‬ובשנים האחרונות גם ביחידות הסיוע שהוקמו ליד בתי‪-‬הדין‬
‫הרבניים‪ 150.‬בתקנות החדשות להסדרת התדיינויות בסכסוכי משפחה‪ 151‬נקבע כי אם‬
‫אחד מבני‪-‬הזוג מגיש בקשה ליישוב סכסוך‪ ,‬יופנו בני‪-‬הזוג לפגישות מהו"ת (מידע‪,‬‬
‫היכרות ותיאום)‪ ,‬שעשויות לשמש כלי נוסף לבחינת הסכסוך ולאומדן הסיכויים לשלום‪-‬‬
‫בית‪.‬‬
‫מפעם לפעם ניתן לראות בפסקי‪-‬דין פתרונות יצירתיים הננקטים על‪-‬ידי חלק מבתי‪-‬‬
‫הדין‪ ,‬שתכליתם להניע את בני‪-‬הזוג לנסות מהלך רציני של חזרה לשלום‪-‬בית‪ .‬כך‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬באחד המקרים הציע בית‪-‬הדין כי הבעל‪ ,‬שהגיש תביעה לשלום‪-‬בית‪ ,‬יפקיד‬
‫סכום כסף בבית‪-‬הדין למשך חודשים מספר לשם הוכחת רצינותו‪ .‬בתקופה זו יעשו בני‪-‬‬
‫______________‬
‫‪147‬‬
‫‪148‬‬

‫‪149‬‬

‫‪150‬‬
‫‪151‬‬

‫ראו דיון מפורט בבקשה זו להלן בתת‪-‬פרק ד‪.4‬‬
‫משהתבססה תביעת שלום‪-‬הבית כתביעה עצמאית‪ ,‬אין הבדל עקרוני בהגשתה כתביעה נגדית‬
‫לתביעת הגירושים על‪-‬ידי מי מהצדדים‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬בעלים יכולים להגיש תביעה לשלום‪-‬בית ולסעדים‬
‫הכרוכים בה‪ ,‬מלבד מזונות‪ ,‬ואכן בשני העשורים האחרונים התרבו פסקי‪-‬הדין המורים על צו למדור‬
‫ספציפי לטובת הבעל‪ .‬ראו להלן תת‪-‬פרק ד‪.4‬‬
‫בעבר היה קיים בהנהלת בתי‪-‬הדין הרבניים‪ ,‬לפחות באופן רשמי‪ ,‬תפקיד של יועץ סוציאלי ארצי‪.‬‬
‫באתר בתי‪-‬הדין הרבניים בגרסתו הקודמת הופיעה הגדרה זו (שאינה מופיעה באתר בגרסתו‬
‫העדכנית)‪" :‬משמש יועץ ומנחה בנושאי רווחה לעובדים הסוציאליים‪ ,‬הפועלים בבתי הדין הרבניים‬
‫האזוריים‪ .‬מייעץ ומסייע‪ ,‬לפי בקשת בתי הדין הרבניים‪ ,‬במקרים של גירושין‪ ,‬בנושאים של אחזקת‬
‫ילדים ובגישור לגירושין וכן במקרים של תביעת שלום בית‪ ".‬תפקיד זה אויש עד שנת ‪ 2008‬בערך‪,‬‬
‫אך מאז לא מילא אותו איש (שיחה עם אליהו בן דהן‪ ,‬מנהל בתי‪-‬הדין הרבניים בשנים ‪–1989‬‬
‫‪.)2010‬‬
‫‬‫על‪-‬פי חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע)‪ ,‬התשע"א ‪.2011‬‬
‫‬‫תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה)‪ ,‬התשע"ו ‪ ,2016‬שתוקנו מכוח החוק‬
‫להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה)‪ ,‬התשע"ה‪.2014-‬‬

‫‪1388‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫הזוג ניסיון לחזור לחיות יחדיו בשלום‪ ,‬ואם הניסיון לא יעלה יפה‪ ,‬יחולט הכסף‬
‫לאישה‪152.‬‬
‫מאפיינים נוספים של פסיקת בתי‪-‬הדין בעשורים האחרונים‪ ,‬המצביעים על גישה של‬
‫השתלבות במערכת המשפט הישראלית והסתגלות למציאות החברתית המודרנית‪,‬‬
‫לפחות מצד חלק מהדיינים‪ 153,‬הם נקיטת שפה משפטית ואימוץ הבחנות משפטיות מן‬
‫המשפט הכללי‪ .‬השפעת שינוי זה ניכרת בפיתוחם ובשכלולם של מבחני כנות‪154‬‬
‫במסגרת בחינת תום‪-‬הלב בתביעות שלום‪-‬בית‪ 155,‬וכן בשימוש בשפה פסיכולוגית‬
‫וסוציולוגית בניתוח יחסי בני‪-‬הזוג‪ 156.‬ניתן לראות גם תופעה גוברת של ציטוטים‬
‫מפסקי‪-‬דין של בית‪-‬המשפט העליון והתמודדות עימם‪ ,‬קבלה והפנמה של כללי כיבוד‬
‫הערכאות‪ ,‬הסתמכות על פרוטוקולים של בתי‪-‬המשפט‪ 157,‬ואף מתן משקל לבדיקות‬
‫מדעיות‪ ,‬דוגמת פוליגרף‪ ,‬כאמצעי לבירור הגורם לסכסוך בין בני‪-‬הזוג‪ 158.‬לכל העניינים‬
‫המנויים כאן הייתה השפעה‪ ,‬במידה זו או אחרת‪ ,‬על התפתחות הפסיקה בתביעות‬
‫שלום‪-‬בית‪.‬‬

‫______________‬
‫‪152‬‬
‫‪153‬‬
‫‪154‬‬

‫‪155‬‬
‫‪156‬‬

‫‪157‬‬

‫‪158‬‬

‫ראו תיק ‪ ,028127447-21-1‬לעיל ה"ש ‪.123‬‬
‫להערכתי מדובר בעיקר בדיינים משכבת הגיל הצעירה יותר‪ .‬יש גם כמה דיינים ותיקים שאינם‬
‫נרתעים משימוש בשפה המשפטית המודרנית‪ ,‬דוגמת הרב דיכובסקי‪ ,‬הרב שינפלד והרב דומב‪.‬‬
‫ייתכן שמינוח זה נוצר מתוך הכורח של בתי‪-‬הדין לנתח את מבחני הכריכה בתביעות גירושים – כנות‬
‫התביעה וכנות הכריכה – בדונם בשאלת הסמכות‪ .‬לחלופין‪ ,‬ייתכן שזוהי השפעה חיצונית לגמרי‪,‬‬
‫בעקבות התגברות השיח המשפטי ועליית ערכים של תום‪-‬לב וכנות בהליכים משפטיים למן תחילת‬
‫שנות התשעים‪ .‬ראו מנחם מאוטנר "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי" עיוני‬
‫משפט יז ‪ .)1993( 503‬ראו גם את הדיון להלן בתת‪-‬פרק ג‪.2‬‬
‫אף שברור מפסקי‪-‬הדין כי העיקרון של כנות בתביעה לשלום‪-‬בית היה קיים מראשית ימיה של‬
‫התביעה‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי ת"א) ‪ ,027471085-21-1‬הדין והדיין ‪( )2003( 3 ,7‬הכתם הדבק בבעל‬
‫מהמר נחשב עילת גירושים בגין מאיסות‪ ,‬עקב הבושה הנגרמת לאישה)‪ .‬דומה שפסקי‪-‬הדין של הרב‬
‫הרצוג היו חלוציים בעניין זה‪ .‬ראו דוגמה לכך בשו"ת היכל יצחק‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬חלק א‪ ,‬סימן ב אות ה‬
‫(בהסבר לדברי הרמב"ם בעניין המאיסות)‪ .‬בפסקי‪-‬דין הדנים בתביעות שלום‪-‬בית הדבר ניכר בעיקר‬
‫באימוץ חוות‪-‬דעת מקצועיות על תוכנן ושפתן – ראו להלן ליד ה"ש ‪.207‬‬
‫תיק (אזורי נת') ‪ 290506/1‬פלונית נ' פלוני (פורסם בתקדין‪ .)21.11.2010 ,‬דוגמות נוספות‪ :‬בתיק‬
‫(אזורי נת') ‪ 288169/3‬פלוני נ' פלונית (פורסם בתקדין‪ )20.10.2010 ,‬נתן בית‪-‬הדין משקל להערכת‬
‫השופט בנוגע למצב היחסים בין בני‪-‬הזוג בהחלטה שדנה בטענת שלום‪-‬בית; בתיק (אזורי י‪-‬ם)‬
‫‪ ,017890419-21-1‬הדין והדיין ‪ ,)2008( 4 ,21‬הסתמך בית‪-‬הדין על חוות‪-‬דעת של מומחה מטעם‬
‫בית‪-‬המשפט בהליכי פירוק שיתוף‪ ,‬אשר קבע כי עדיף שבני‪-‬הזוג ייפרדו; ובתיק (אזורי ת"א)‬
‫‪[-21-1‬חסר מספר מלא של התיק] (לא פורסם‪ )16.7.2002 ,‬הסתמך בית‪-‬הדין על התרשמות השופט‬
‫בערכאה הפלילית‪.‬‬
‫ראו להלן תת‪-‬פרק ג‪.1‬‬
‫‪1389‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫‪ .6‬תביעת גירושים כנגד טענת שלום‪-‬בית‬
‫בהעדר עילת גירושים‪ ,‬התוצאה המשפטית של פסק‪-‬הדין היא המשך קיומן של החובות‬
‫והזכויות הנובעות מן הנישואים‪ 159.‬במקרה כזה‪ ,‬לרוב‪ ,‬לא ימצא בית‪-‬הדין לנכון‬
‫להתערב משפטית ביחסי בני‪-‬הזוג גם אם ברור שהם אינם תקינים‪ ,‬ואפילו אם בני‪-‬הזוג‬
‫חיים בנפרד‪ ,‬ולכל‪-‬היותר ימליץ לצדדים להגיע להסכמה ולהתגרש‪ 160.‬לעומת זאת‪,‬‬
‫בתביעת שלום‪-‬בית התובע מבקש בדרך‪-‬כלל סעדים מוגדרים‪ 161,‬מלבד הוראה של בית‪-‬‬
‫הדין לחזור לשלום‪-‬בית‪ 162‬או הוראה המפנה את הצדדים לטיפול‪ 163.‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬אם‬
‫אחד הצדדים מסרב לקיים יחסי אישות‪ ,‬בית‪-‬הדין עשוי להחיל עליו דין מורד‪164,‬‬
‫ובעקבות זאת לשלול ממנו חלק מזכויותיו הממוניות‪.‬‬
‫בעיה קשה עלולה להיווצר כאשר בן‪-‬הזוג דוחה את תביעת הגירושים אך אינו דורש‬
‫שלום‪-‬בית‪ 165.‬בנסיבות אלה עלול להיווצר מצב אנומלי‪ ,‬שניתן לכנותו "עיגון‬
‫הלכתי"‪ 166,‬אם בית‪-‬הדין ידחה את תביעת הגירושים אך הנתבע לא יהיה מעוניין לחזור‬
‫______________‬
‫‪159‬‬

‫‪160‬‬

‫‪161‬‬
‫‪162‬‬
‫‪163‬‬

‫‪164‬‬
‫‪165‬‬

‫‪166‬‬

‫ניתן להגדיר שתי דרכי התייחסות בסוגיה זו‪ .‬לפי האחת‪ ,‬מסגרת הנישואים הינה אך תשתית מחויבת‬
‫לבניית שלום‪-‬בית‪ .‬על‪-‬גבי מסגרת שלדית זו של הנישואים ההלכה מבקשת להכניס את התוכן הנפשי‬
‫והרגשי שבמהות היחסים הזוגיים‪ .‬לפי דרך ההתייחסות האחרת‪ ,‬ההלכה אינה מתעסקת באמת‬
‫בשלום‪-‬בית מהותי‪ ,‬וכל‪-‬כולה נועדה לאפשר מסגרת נישואים יציבה וסבירה‪ .‬תפיסה זו מצמצמת‬
‫מאוד את הפער בין העדר עילת גירושים לבין פסיקה פוזיטיבית של שלום‪-‬בית‪ .‬ניתן להגדיר את דרך‬
‫ההתייחסות האחרונה כגישה פורמליסטית‪ ,‬לעומת הראשונה שהיא גישה מהותית ערכית‪.‬‬
‫מקרה אופייני הוא כאשר הבעל חי עם אישה אחרת אך משלם מזונות לאשתו‪ .‬במצב זה לבעל‬
‫ולאשתו אין רצון בחיי אישות או אפילו בחיים תחת קורת‪-‬גג אחת‪ .‬ראו גם להלן בתת‪-‬פרק ד‪ 7‬את‬
‫הדיון בגישות של בתי‪-‬הדין במקרים של העדר סיכוי לשלום‪-‬בית או פירוד ממושך‪.‬‬
‫ראו להלן בתת‪-‬פרק ד‪.3‬‬
‫ראו לעיל בתחילת פרק ב‪.‬‬
‫ראו את דבריו של בית‪-‬הדין בתיק ‪ ,1-21-9038‬לעיל ה"ש ‪…" :128‬בדרך כלל‪ ,‬לא ימהר בית הדין‬
‫לקבל הצהרה זו [המביעה סירוב לשלום‪-‬בית‪ ,‬י' ש'] כמות‪-‬שהיא‪ .‬בית הדין יעדיף לשלוח את‬
‫הצדדים לאנשי מקצוע‪ ,‬מומחים בטיפול במשברי נישואין‪ ,‬כדי שיבחנו בדרך טיפולית‪ ,‬אם לא ניתן‬
‫למצוא מזור לתחלואי המשפחה‪ ".‬בית‪-‬הדין אינו יכול לכפות את הטיפול‪ ,‬אך הוא יכול להפעיל‬
‫אמצעים משפטיים שונים כדי ללחוץ על הצדדים לפנות לייעוץ או לטיפול‪.‬‬
‫‬‫זאת‪ ,‬להבדיל מהמקרה שתיארתי לעיל בה"ש ‪ .160‬התפתחות כזו אינה צפויה בדרך כלל כאשר‬
‫תביעת שלום‪-‬הבית הינה מטעמים טקטיים בלבד‪.‬‬
‫‬‫‬‫אם בן‪-‬הזוג הנתבע אינו דורש שלום‪-‬בית אך בית הדין מתרשם כי הוא אכן מעוניין בשלום בית‪ ,‬יש‬
‫לבית‪-‬הדין סמכות לעודד את הנתבע לטעון זאת או אף לטעון זאת בעבורו‪ .‬סמכות זו נשענת על שני‬
‫נימוקים‪ .‬האחד הוא סמכותו של בית‪-‬הדין לסייע לצד חלש שאינו יודע לטעון כראוי (ראו יובל סיני‬
‫השופט וההליך השיפוטי במשפט העברי ‪ 73‬ואילך (‪ ;)2010‬שוחטמן‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,9‬כרך ב‪ ,‬בעמ'‬
‫‪ .)1042–1024‬משקלו של נימוק זה פוחת כאשר הנתבע מיוצג‪ .‬הנימוק האחר הוא חובתו של בית‪-‬‬
‫הדין להשכין שלום בין בני‪-‬זוג‪.‬‬
‫בדומה להגדרת מסורבות גט כעגונות‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬רחל לבמור מנעי עיניך מדמעה – הסכמי קדם‪-‬‬
‫נישואין למניעת סירוב גט ‪ ,6‬ה"ש ‪.)2009( 4‬‬

‫‪1390‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫לחיים משותפים‪ 167.‬התוצאה תהיה בדרך‪-‬כלל שבני‪-‬הזוג יישארו נשואים "על הנייר"‬
‫בלבד‪ ,‬ולכל‪-‬היותר בית‪-‬הדין ימליץ לצדדים לנהל משא‪-‬ומתן לגירושים‪ .‬לא אחת‬
‫במקרים כאלה מגיע שלב שבו בן‪-‬הזוג שתבע גירושים שב ומגיש תביעה לשלום‪-‬‬
‫בית‪ 168‬או תביעות אחרות‪ 169‬כדי להביא לידי שינוי המצב חסר המוצא‪.‬‬
‫מצב אנומלי זה שכיח למדי גם במקרים שבהם בן‪-‬הזוג הנתבע בתביעת גירושים‬
‫מגיש תביעת שלום‪-‬בית‪ ,‬ופסיקת בית‪-‬הדין דוחה את שתי התביעות‪170.‬‬
‫יש לומר שקיימת גישה בבתי‪-‬הדין הגורסת כי אין לאפשר מצב אנומלי כזה‪ ,‬הנגרם‬
‫בגין דחיית תביעת הגירושים כשבן‪-‬הזוג הנתבע אינו חפץ בשלום‪-‬בית‪ ,‬שכן מדובר‬
‫ב"מות הנישואים"‪ 171‬דה‪-‬פקטו‪:‬‬
‫"ב"כ המערערת טוען כי מרשתו לא עשתה כל רע ואין שום עילה לחייב בגט‪ .‬יש‬
‫בכך טעות בסיסית‪ .‬ע"מ לחייב בגט‪ ,‬אין צורך בעשיית 'מעשה רע'‪ .‬בעל או אשה‬
‫שאינם חפיצים בשלום בית‪ ,‬חייבים בגט‪ .‬דרך אחרת – אין‪ .‬הרעיון של האשה‪:‬‬
‫'פירוד‪ ,‬ללא גט' אינו מקובל עלינו‪ ,‬וכל שאינה רוצה בשלום‪ ,‬יש מקום לחייב‬
‫בגט‪172".‬‬
‫אולם נראה כי גישה זו אינה נחלתם של רוב בתי‪-‬הדין‪ 173,‬שחלקם עשויים לנקוט‬
‫______________‬
‫‪167‬‬
‫‪168‬‬
‫‪169‬‬

‫‪170‬‬

‫‪171‬‬
‫‪172‬‬

‫‪173‬‬

‫"חוקיותו" של מצב זה מקורה בדברי הרמ"א‪ ,‬שולחן ערוך‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן עז סעיף ג‪ ,‬וכן שם‪ ,‬סימן‬
‫קנד סעיף ז‪ .‬ראו גם מרדכי טולידאנו מעשה בית דין חלק א סימן כט (התשע"א)‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי נת') ‪( 1-21-054763529‬לא פורסם‪.)13.6.2000 ,‬‬
‫כגון בקשה להיתר נישואים‪ ,‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי חי') ‪ 4827-12-1‬א‪.‬ב‪ .‬נ' א‪.‬נ‪( .‬פורסם בתקדין‪,‬‬
‫‪ .)5.12.2004‬במקרה זה הגיש הבעל ארבע פעמים תביעות גירושים‪ ,‬עד שלבסוף לא מצא מוצא אלא‬
‫לבקש היתר נישואים (לאחר פירוד של חמש‪-‬עשרה שנים)‪ .‬אלא שבית‪-‬הדין לא מצא עילה לחייב את‬
‫האישה להתגרש‪ ,‬ודחה את הבקשה להיתר נישואים‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬אף ששוכנע שרצונה של האישה‬
‫בשלום‪-‬בית כן‪ ,‬הבין בית‪-‬הדין כי אין כל סיכוי לשלום‪-‬בית‪ .‬לפיכך המוצא היחיד שראה בית‪-‬הדין‬
‫הוא ש"על המבקש לרצות ולשכנע את המשיבה בכל דרך שהיא לקבל את גיטה"‪.‬‬
‫מצויים בפסיקה ביטויים חוזרים לאפיון מצב זה‪ ,‬כגון "וירעו שניהם עד שיסתאבו" (ראו‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫ערעור (גדול) תשכ"ז‪ ,109/‬פד"ר ז ‪( 112 ,111‬התשכ"ח)) או "'אין מקרבים ואין מרחקים'" (ראו‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬ערעור (גדול) תשכ"ו‪ ,139/‬פד"ר ו ‪( 259 ,257‬התשכ"ז)‪ ,‬שבו בית‪-‬הדין מגדיר מצב זה‬
‫כ"מצב משפטי")‪.‬‬
‫ראו להלן בתת‪-‬פרק ד‪ 7‬דיון מפורט בסוגיה זו ובמסורת הפסיקה הספרדית בנוגע אליה‪ ,‬כשיטת הרב‬
‫פאלאג'י‪.‬‬
‫דברי הרב דיכובסקי בערעור (גדול) ‪/946‬נה ב‪.‬א נ' ב‪.‬י‪ ,‬פד"ר יט ‪( 52 ,51‬התשנ"ה)‪ .‬גם הרב אלגרבלי‬
‫(בדעת מיעוט) בערעור ‪ ,1782-21-1‬לעיל ה"ש ‪ ,37‬סבור כי "‪…‬בנסיבות של פירוד ממושך‪,‬‬
‫והנישואין הם רק על הנייר‪ ,‬בוודאי שביה"ד לא יתן ידו למצב של לא שלום ולא גרושין באם הבעל‬
‫יפצה את אשתו כבנידו"ד"‪.‬‬
‫אף שיש כמה הרכבים שאימצו את גישת הרב דיכובסקי – ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי ת"א)‬
‫‪ ,054356548-21-1‬הדין והדיין ‪ ;)2009( 7 ,23‬תיק (אזורי חי') ‪ ,022266860-21-1‬הדין והדיין ‪4 ,24‬‬
‫(‪.)2009‬‬
‫‪1391‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫פסיקה המנציחה את מצב‪-‬הביניים‪ 174,‬שכן לשיטתם פירוד ממושך אינו עילה לגירושים‪.‬‬
‫גישה זו אינה עולה לכאורה בקנה אחד עם ההיגיון ההלכתי המורה כי אם אין עילת‬
‫גירושים ותביעת הגירושים נדחית‪ ,‬יש לקיים את מסגרת הנישואים גם באופן מעשי‪,‬‬
‫ומשכך על הצדדים לחזור לחיים משותפים ואין לאפשר את היותם פרודים‪ .‬ברם‪ ,‬בחינת‬
‫נימוקיהם של בתי‪-‬הדין במקרים אלה תעלה כי ההצדקה לפסיקתם בנויה בדרך‪-‬כלל על‬
‫שני נימוקים מרכזיים‪ .‬האחד‪ ,‬אין לחייב בגירושים בן‪-‬זוג המסרב להתגרש או התובע‬
‫כנגד שלום‪-‬בית‪ ,‬אם אין הוא אשם ביצירת משבר הנישואים‪ .‬והאחר‪ ,‬אין לחייב בשלום‪-‬‬
‫בית בן‪-‬זוג התובע גירושים‪ ,‬אם התנגדותו לשלום‪-‬בית נובעת מכך שמבחינה רגשית הוא‬
‫אינו מסוגל לחיות עם בן‪-‬זוגו‪ ,‬אף אם אין לו הסבר משכנע לכך‪175.‬‬
‫למעשה‪ ,‬שני הנימוקים הללו סובבים סביב עיקרון אחד הקשור למרכיב האשם בדיני‬
‫הנישואים והגירושים בהלכה‪ .‬כשם שביסוס עילת גירושים בשל התנהגות בן‪-‬הזוג תלוי‬
‫במידת אשמתו‪ 176,‬כך יש לומר כי עילת שלום‪-‬בית אינה יכולה להיכון אם הצד הנתבע‬
‫אינו נושא באשמה ביצירת הקונפליקט‪ 177.‬הנימוק השני מבוסס על העיקרון שלשם‬
‫השכנת שלום‪-‬בית יש צורך ברצון בסיסי להמשיך את חיי הנישואים ובהיוותרותו של‬
‫מרכיב רגשי חיובי כלשהו ביחס לבן‪-‬הזוג‪ 178.‬העדר של רצון או רגש אינו מטיל‬
‫כשלעצמו אשם על בן‪-‬הזוג הנתבע בתביעת שלום‪-‬בית‪.‬‬
‫‪179‬‬
‫אף שניתן להבין פסיקה שתכליתה עיכוב הגירושים‪ ,‬כמניחה שבדרך כלשהי‬
‫תיווצר דינמיקה ליישוב המשבר בין הצדדים‪ 180,‬פסיקה המנציחה חוסר הכרעה קבוע‪,‬‬
‫______________‬
‫‪174‬‬

‫‪175‬‬

‫‪176‬‬

‫‪177‬‬
‫‪178‬‬

‫‪179‬‬

‫‪180‬‬

‫זה גם המצב בדרך‪-‬כלל לדעת הסוברים כי חוסר סיכוי לשלום‪-‬בית אינו עילה לגירושים‪ .‬ראו דוגמות‬
‫להלן בתת‪-‬פרק ד‪ .7‬לדוגמה לביטוי מפורש של עמדה זו ראו את דעת המיעוט של הרב זר בתיק‬
‫(אזורי ת"א) ‪ 8801-21-1‬פלוני נ' פלונית (פורסם בתקדין‪ ,)24.6.2009 ,‬הסובר כי אין בעיה באי‪-‬חיוב‬
‫בגירושים במקביל לדחיית התביעה לשלום‪-‬בית‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור (גדול) ‪ ,023728496-21-1‬הדין והדיין ‪ ,)2008( 4 ,20‬שבו נקבע כי אישה‬
‫התובעת גירושים בעילת "מאיס עליי" באמתלה לא‪-‬מבוררת‪ ,‬אין לחייבה בשלום‪-‬בית אף שאין‬
‫העילה מספיקה לחיוב הבעל בגירושים‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בערעור תשכ"ו‪ ,139/‬לעיל ה"ש ‪ ,170‬נידון מקרה שבו הגישה האישה תביעת גירושים‬
‫בעילת מאיסות‪ ,‬והבעל טען כי אין עילה לגירושים‪ .‬בבית‪-‬הדין האזורי נפסק כי הבעל חייב לגרש‬
‫משום שלטענת האישה יש אמתלה מבוררת בשל הוצאת שם רע שהּוכחה‪ ,‬אך בית‪-‬הדין הגדול דחה‬
‫זאת משום שאין להתייחס להתנהגות הבעל באופן נפרד‪ ,‬ומאחר שהיא באה כתגובה על התנהגותה‬
‫של האישה‪ ,‬אין לחייבו בגירושים‪.‬‬
‫ראו את הדיון להלן בתת‪-‬פרק ג‪ .4‬לדיון בשאלה אם העדר אשם של הנתבע בתביעת שלום‪-‬בית הינו‬
‫תנאי לקבלת תביעתו לגירושים ראו גם להלן תת‪-‬פרק ד‪.7‬‬
‫נראה כי מרכיב חשוב בכך הוא שאי‪-‬אפשר להכריח אדם לקיים יחסי אישות בניגוד לרצונו‪ .‬ראו‬
‫את דברי הרמב"ם המפורסמים בדינה של המורדת מחמת מאיסות‪ ,‬משנה תורה‪ ,‬אישות‪ ,‬פרק יד‪,‬‬
‫הלכה ח‪.‬‬
‫תפיסה זו מעוגנת היטב בספרות הפסיקה ובמקורות התלמודיים בנושא הכתובה (בבלי‪ ,‬כתובות פב‪,‬‬
‫ע"ב)‪ ,‬בסוגיית הגט ה מקושר (בבלי‪ ,‬בבא בתרא קס‪ ,‬ע"ב)‪ ,‬בסוגיית המורדת (משנה‪ ,‬כתובות ה‪ ,‬ז;‬
‫בבלי‪ ,‬כתובות סג‪ ,‬ע"ב) ועוד‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬את דבריו של הרצוג‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,48‬כרך ח‪ ,‬סימן קסא‪ ,‬ביחס למקרים של בעל שבגד‬

‫‪1392‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫כאשר אין מדובר בקושי ראייתי‪ ,‬הינה חריגה במסורת הפסיקה ההלכתית‪ 181.‬נראה אפוא‬
‫שאף היווצרותה של פסיקה זו נעוצה בחשש מפני חיוב גט מעושה שלא כדין‪ ,‬המצוי‬
‫תדיר ברקען של כלל הפסיקות לגירושים‪.‬‬
‫‪ .7‬תחליפי פסיקה ונסיונות גישור ותיווך של בית‪-‬הדין‬
‫הקושי של בית‪-‬הדין להכריע בצורה ברורה ואפקטיבית בתביעת שלום‪-‬בית מצוי בשני‬
‫מישורים‪ :‬במישור העובדתי‪ ,‬בקביעה כי התביעה כנה וכי יש סיכוי ממשי לשלום‪-‬‬
‫בית;‪ 182‬ובמישור המוסדי‪ ,‬בשל ההגבלות המובְּ נות באכיפת מצווה דתית באמצעים‬
‫משפטיים‪ ,‬במיוחד אם המצווה כרוכה בעניינים רגשיים‪ .‬קושי זה מניע את בית‪-‬הדין‬
‫במקרים רבים להעביר את האחריות לבני‪-‬הזוג עצמם‪ ,‬ולעודדם לשאת ולתת לגבי פרטיו‬
‫של הסכם שלום‪-‬בית‪ ,‬אף שלא אחת בית‪-‬הדין מציע סיוע בניסוח תנאי ההסכם‪.‬‬
‫כאשר יש סיכוי מועט בלבד לשלום‪-‬בית‪ ,‬הגורם של עילת גירושים חלשה או העדר‬
‫עילת גירושים נכנס אף הוא למכלול השיקולים‪ .‬כאשר בית‪-‬הדין מתרשם במהלך‬
‫הדיונים כי זהו המצב לאשורו‪ ,‬הוא עשוי ללחוץ‪ 183‬על הצדדים להגיע להסכם שלום‪-‬‬
‫בית‪ 184‬או לחלופין להסכם גירושים‪ 185,‬כדי להימנע מן המצב האנומלי המתואר לעיל‪,‬‬
‫שבו מחד גיסא אין טעם לחייב שלום‪-‬בית‪ ,‬ומאידך גיסא גם אין עילה לחיוב גירושים‪.‬‬
‫יש לזכור את העובדה שעל‪-‬אף המעבר לערוץ של הידברות‪ ,‬המשא‪-‬ומתן בין‬
‫______________‬

‫‪181‬‬

‫‪182‬‬
‫‪183‬‬

‫‪184‬‬
‫‪185‬‬

‫ותובע גירושים ‪…" :‬ואני יודע ועד ממקרים של נותני עינים בנשים זרות‪ ,‬שאחרי שלא ניתן להם‬
‫מאויים בבי"ד הראשון‪ ,‬או בערעור ופסק דין הסופי‪ ,‬נשבר יצרם ושבו לחיות עם אשת בריתם‪".‬‬
‫ראו את התבטאותו החריפה של בית‪-‬הדין הגדול בערעור (גדול) תש"מ‪ ,193/‬פד"ר יא ‪364 ,362‬‬
‫(התשמ"א)‪'" :‬הלעולם תאכל חרב?'" התבטאות זו הוזכרה בתיק (אזורי חי') ‪,061391348-21-1‬‬
‫הדין והדיין ‪ ,)2003( 4 ,10‬מלבד ההתבססות על דעת רבנו ירוחם ודעת הרב פאלאג'י‪.‬‬
‫ראו דיון מפורט בתת‪-‬פרק ג‪ 1‬להלן‪.‬‬
‫המציאות המשפטית כיום מניעה את בית‪-‬הדין ללחוץ על הצדדים להגיע להסכם או לפשרה גם‬
‫במקרים אחרים שבהם בית‪-‬הדין עצמו נתון תחת אילוצים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בית‪-‬הדין לוחץ על הצדדים‬
‫לשאת ולתת בענייני הממון בשל חובתו לפסוק לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג‪ ,‬התשל"ג‪1973-‬‬
‫(להלן‪ :‬חוק יחסי ממון) (ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי פ"ת) ‪ ,050817956-21-2‬הדין והדיין ‪4 ,22‬‬
‫(‪ , ))2008‬או לשם השגת תוצאה צודקת בנסיבות שלפניו‪ .‬אף שלבית‪-‬הדין יש סמכות לכפות פשרה‬
‫בנסיבות מגּוונות‪ ,‬נראה כי הוא מפעיל אותה כמעט רק בענייני רכוש‪ ,‬מן הטעם האמור (ראו‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי י‪-‬ם) ‪ ,748674/1‬הדין והדיין ‪ .))2010( 4 ,27‬דיון רחב בשאלה אימתי יש לבית‪-‬‬
‫הדין הרבני סמכות לכפות פשרה נערך בתיק (אזורי ת"א) ‪/3983‬כ"א‪ ,‬פד"ר ד ‪( 267‬התשכ"ב)‪.‬‬
‫לדוגמות של תניות שונות בהסכמי שלום‪-‬בית ראו להלן תת‪-‬פרק ד‪.6‬‬
‫נראה כי רצוי שהסכם שלום‪-‬בית יכלול חלופת גירושים באופן מובנה‪ ,‬ואכן דומה שכך נוהגים‬
‫בדרך‪-‬כלל‪ ,‬משתי סיבות‪ :‬האחת‪ ,‬משום שכל ניסיון לכונן שלום‪-‬בית הוא זמני מטבעו‪ ,‬כאמור לעיל‪,‬‬
‫שהרי הצלחתו אינה מובטחת‪ ,‬ומשום כך יש צורך בהגדרת פתרון לתוצאה של כשלון הניסיון;‬
‫והאחרת קשורה להשפעה הפסיכולוגית של הסכם כזה‪ ,‬שכן קיומה של אפשרות גירושים מפיגה‬
‫מתחים וחששות במהלך הניסיון לכונן שלום‪-‬בית‪.‬‬
‫‪1393‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫הצדדים עודנו מתנהל בצל המשפט‪ 186.‬לעיתים הלחץ שבית‪-‬הדין מפעיל הוא ישיר‬
‫ומפורש‪ ,‬כגון קציבת זמן להגעה להסכם עד שיינתן פסק‪-‬דין‪ 187,‬אך בדרך‪-‬כלל הלחץ‬
‫על בני‪-‬הזוג הוא עקיף‪ ,‬ועשוי להיות מופעל בכמה דרכים‪ :‬הימנעות מתיעוד הנעשה‬
‫באולם בית‪-‬הדין;‪ 188‬שליטה בקצב ההתקדמות של ההליכים‪ ,‬בעיקר של הליכי‪-‬‬
‫ביניים;‪ 189‬והצעת פשרות לבעלי‪-‬הדין‪ ,‬לעיתים תוך ניצול מעמדו וסמכותו בעיני בני‪-‬‬
‫הזוג‪ 190.‬בית‪-‬הדין אף עשוי להיות פעיל בהצעת פתרונות‪ 191,‬במתן עצה‪ 192,‬בניסוח‬
‫ההסכם‪ 193‬או בהמלצה לצדדים ללוות את הניסיון להשכין שלום‪-‬בית בייעוץ‬
‫מקצועי‪194.‬‬
‫בפסקי‪-‬הדין הרבניים מצוי תיעוד רב של מאמצי בית‪-‬הדין לתווך ולגשר בין‬
‫בני‪-‬זוג‪ 195,‬הנובעים מן העובדה שדיינים רבים רואים בכך חלק בלתי‪-‬נפרד‬
‫______________‬
‫‪ 186‬ראו‪Robert H. Mnookin & Lewis Kornhauser, Bargaining in the Shadow of the Law: The :‬‬
‫)‪.Case of Divorce, 88 YALE L.J. 950 (1979‬‬

‫‪187‬‬

‫‪188‬‬

‫‪189‬‬
‫‪190‬‬
‫‪191‬‬

‫‪192‬‬

‫‪193‬‬
‫‪194‬‬

‫‪195‬‬

‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק ‪/2921‬תשי"ב‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,54‬בעמ' ‪ 241‬שבו מצוטט פסק‪-‬הדין בערעור‪:‬‬
‫"' ‪…‬מטילים על שני הצדדים לבא ביניהם לידי הסכם של שלום בכל שטח הסכסוכים שביניהם‪ ,‬בתוך‬
‫‪ 2‬החדשים שנשארו עד גמר תקפו של פסק‪-‬הדין המעורער‪"'.‬‬
‫‬‫אי‪-‬תיעוד מאפשר חופש פעולה לדיין‪ ,‬מבלי לחשוש מביטול או מערעור של פעולותיו על ידי‬
‫הערכאות המוסמכות‪ .‬ניתן לכלול בדרך זו את זימון הצדדים לשיחה בלשכת הדיין‪ ,‬שבה הוא מבהיר‬
‫להם מה עליהם לעשות לדעתו‪ ,‬לעיתים תוך איום מרומז בהטלת סנקציות‪ ,‬הגבלות או תשלומים‪.‬‬
‫השוו כללי אתיקה לדיינים‪.‬‬
‫ראו להלן תת‪-‬פרקים ד‪ 3‬ו‪-‬ד‪.4‬‬
‫ראו דפנה הקר הורות במשפט – מאחורי הקלעים של עיצוב הסדרי משמורת וראייה בגירושים ‪161‬‬
‫(‪.)2008‬‬
‫‬‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור (גדול) תשכ"ה‪ ,73/‬פד"ר ו ‪( 5‬התשכ"ו)‪ ,‬שבו הציע בית הדין כי בתה של‬
‫האישה‪ ,‬שהתברר כי היא הגורם להפרת שלום‪-‬הבית‪ ,‬תשהה במוסד‪ .‬נראה שגם את הדברים הבאים‬
‫– שנאמרו בפסק‪-‬הדין בערעור (גדול) ער‪/‬תשט"ז‪ ,107/‬פד"ר ב ‪( 237 ,233‬התשי"ז) – יש להבין‬
‫כהצעת פתרון‪…" :‬ועובדה זו קבע גם ביה"ד האזורי בפס"ד שעל הבנים לעזוב את בית ההורים‬
‫לטובת השלום ביניהם‪".‬‬
‫ראו דברים שנאמרו בערעור (גדול) תשכ"ט‪( 92/‬לא פורסם‪ ,‬כ"ג באב תשכ"ט) מצוטט אצל שוחטמן‪,‬‬
‫לעיל ה"ש ‪ ,9‬כרך ב‪ ,‬בעמ' ‪ ,1071‬ה"ש ‪ .357‬לגבי בדיקה פסיכיאטרית‪…" :‬שאז היה מקום לתת עצה‬
‫הוגנת למשיבה‪ ,‬שלמען שלום בית‪ ,‬עליה להסכים מרצונה הטוב ולהבדק" (הציטוט של פסק‪-‬הדין‬
‫על‪-‬פי המובא בסיכומים בתיק ‪.)8358-88‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור תש"מ‪ ,193/‬לעיל ה"ש ‪ ,181‬בעמ' ‪" :363‬בהופיעם לפני ביה"ד‪ ,‬סודר שלום‬
‫ביניהם ונפסקו לאשה מזונות בהסכם‪".‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את דברי בית‪-‬הדין בתיק ‪ ,302113360-21-1‬לעיל ה"ש ‪" :130‬ממליצים לצדדים‬
‫לערוך הסכם שלו"ב ולחילופין גירושין‪ ,‬ולעשות ניסיון נוסף אמיתי לשלו"ב עם יעוץ מקצועי‪,‬‬
‫לתקופה מוגדרת של שנה‪".‬‬
‫ראו תיאור אופייני לכך בתיק (אזורי ת"א) ‪/3212‬תשי"ג‪ ,‬פד"ר א ‪( 204 ,201‬התשט"ו)‪" :‬במשך‬
‫הדיונים ניסה ביה"ד למצוא דרך להשלים בין הצדדים‪ …‬ביה"ד לא התיאש משלום ונתן ביום כ"ח‬
‫בסיון תשי"ד פס"ד חלקי"‪ .‬מובן שתיעוד זה אינו תיאור ממצה של המאמצים והנסיונות הרבים‬
‫שבית‪-‬הדין עושה כדי לפתור משברי נישואים‪.‬‬

‫‪1394‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫מחובתם‪ 196.‬מאמצים אלה מופנים בראש ובראשונה לשידול בני‪-‬הזוג לנסות ליישב את‬
‫המשבר‪ ,‬בעיקר על‪-‬ידי שכנוע בן‪-‬הזוג המעוניין בפירוק הנישואים לחזור בו מכוונתו‬
‫זו‪ 197.‬כמעט מיותר לומר שמאמצים אלה נכשלים על‪-‬פי‪-‬רוב‪ ,‬ובית‪-‬הדין אף מביע‬
‫לפעמים את תסכולו מכך‪ 198.‬מכל מקום‪ ,‬משמתחוור לבית‪-‬הדין כי אין סיכוי לשלום‪-‬‬
‫בית‪ ,‬פעמים רבות אין הוא חוסך מאמצים בניסיון להוביל את הצדדים להסכם‬
‫גירושים‪199.‬‬

‫פרק ג‪ :‬רכיבים עיקריים בפסיקה בתביעות שלום‪-‬בית‬
‫‪ .1‬היסוד הנפשי בתביעת שלום‪-‬בית והערכת הסיכויים לשיקום הנישואים‬
‫תביעת שלום‪-‬בית מחייבת הכרעה של בית‪-‬הדין בשני עניינים מצטברים‪ ,‬שבהם נדרש‬
‫ניתוח של התהליכים הנפשיים של הצדדים לסכסוך‪ :‬הראשון הוא היסוד הנפשי של‬
‫עילת התביעה‪ ,‬קרי‪ ,‬אם בן‪-‬הזוג התובע אכן חפץ בשלום‪-‬בית; והשני – אם המסקנה‬
‫בעניין הראשון היא חיובית‪ – 200‬הוא הערכת הנסיבות וקביעה אם יש סיכוי ממשי‬
‫לשיקום חיי הנישואים‪201.‬‬
‫______________‬
‫‪196‬‬

‫‪197‬‬

‫‪198‬‬

‫‪199‬‬
‫‪200‬‬

‫‪201‬‬

‫ראו להלן תת‪-‬פרק ה‪ ,3‬וכן את דבריו של הרב לביא בתיק ‪ ,3599-22-1‬לעיל ה"ש ‪ ,83‬המצביע על‬
‫סוגיית הירושלמי בסוף נדרים (וכן על דברי המגיד משנה‪ ,‬אישות‪ ,‬פרק יד‪ ,‬הלכה טז) כמקור לחובתו‬
‫של בית‪-‬הדין להשכין שלום‪-‬בית‪ ,‬תוך הדגשה שזו הדרך המתאימה‪ ,‬וכן שבית‪-‬הדין נמנע מנקיטת‬
‫אמצעים ישירים לאכיפת שלום‪-‬בית‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי י‪-‬ם) תשי"ז‪ ,1197/‬פד"ר ג ‪( 220‬התשי"ט) ("בעוד בית הדין ממשיך‬
‫בדיונים ומגלגל עם הזוג למצוא דרך להשפיע על האשה שתחזור לחיות עם בעלה בשלום לנסיון‪…‬‬
‫הוא ניסה לרצוח את התובעת [האישה] ואת אחיה בנשק חם"); תיק (אזורי חי') שכב‪ ,3048/‬פד"ר ה‬
‫‪[ 239‬שנת מתן פסק‪-‬הדין לא פורסמה] (ניסיון לשכנע את האישה שתחזור אל הבעל הלוקה באין‪-‬‬
‫אונות); תיק (אזורי ת"א) ‪ 8564-21-1‬פלונית נ' פלוני (פורסם באוצר המשפט‪( )22.10.2003 ,‬בית‪-‬‬
‫הדין מנסה לשכנע את האישה לנסות תקופה של שלום‪-‬בית)‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי י‪-‬ם) ‪/715‬תשכ"ה‪ ,‬פד"ר ה ‪( 307 ,306‬התשכ"ה)‪" :‬ביה"ד הוציא מדי פעם‬
‫החלטות שונות כפי הנצרך לשעתן‪ ,‬וניסה בהרבה דרכים להניע את הצדדים שלא יהרסו את התא‬
‫המשפחתי שלהם‪ ,‬ויתגברו על עקשנותם ויסכימו לנסות שוב לשוב לחיות בשלום זע"ז מתוך ויתורים‬
‫אחד למשנה ו והבנה הדדית‪ .‬כאמור נתקלו לבסוף כל מאמצי ביה"ד להשכנת שלום בקיר אטום‪,‬‬
‫בגלל עקשנותו וסירובו של הבעל‪ ,‬וכל מאמצי השכנוע של ביה"ד עלו בתוהו‪".‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי ת"א) ‪ ,370946/15‬הדין והדיין ‪.)2011( 11 ,27‬‬
‫שני שלבים אלה הכרחיים בכל תביעת שלום‪-‬בית‪ ,‬שכן אם שני בני‪-‬הזוג מעוניינים להתגרש‪ ,‬בית‪-‬‬
‫הדין לא יבחן את הסיכויים לשלום‪-‬בית‪ ,‬הגם שייתכן שהם טובים‪ .‬עם זאת‪ ,‬במצב שבו התביעה כנה‬
‫אך אין סיכויים לשלום‪-‬בית יקשה יותר על בית‪-‬הדין לחייב את התובע בגירושים מאשר במצב שבו‬
‫יש סיכויים לשלום‪-‬בית אך התביעה אינה כנה‪.‬‬
‫אף שבשני שלבים אלה בית‪-‬הדין נדרש להערכה בעניינים שמטבעם קשים להכרעה מדודה ומדויקת‪,‬‬
‫‪1395‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫כעיקרון‪ ,‬בכל תביעה נטל הראיה מוטל על התובע‪ 202,‬אלא שבתביעת שלום‪-‬בית אין‬
‫מדובר בהוכחה של עניין עובדתי אובייקטיבי‪ ,‬אלא בחובה לברר את מידת אמינותה של‬
‫הטענה‪ 203.‬בתביעת שלום‪-‬בית על התובע להוכיח את רצונו בשלום‪-‬בית‪ ,‬כלומר את‬
‫כנות תביעתו‪ ,‬אלא שמובן כי הוכחתו של רצון אינה מסוג הדברים הקלים להוכחה‪,‬‬
‫לפחות לא בדרכי ההוכחה המקובלות במשפט האזרחי‪ .‬התנהגותו של בן‪-‬הזוג התובע‬
‫צריכה להתאים לרצונו המוצהר‪ 204‬הן בהתנהלותו בבית‪ ,‬הן בתגובתו על יוזמת בן‪-‬הזוג‬
‫האחר המעוניין בפירוד או בגירושים‪ ,‬הן בנסיונותיו לשקם את הנישואים‪ ,‬הן באופן‬
‫ניהול ההליכים המשפטיים ועוד‪ .‬הראיות העקיפות מצד התובע יכולות ליצור תמונה‬
‫מסוימת ביחס לכנות רצונו בשלום‪-‬בית‪ ,‬אשר עשויה לשכנע את בית‪-‬הדין בכנות‬
‫התביעה‪ .‬אולם אין זה מוסכם כי בכל מקרה ובכל מצב נטל הראיה אכן מוטל על התובע‪.‬‬
‫דוגמה למקרה שבו ייתכן שלא יוטל הנטל על התובע הוא כאשר הבעל הנתבע עזב את‬
‫הבית וחי עם אישה אחרת‪205.‬‬
‫אכן‪ ,‬הצורך להכריע מהי מידת כנותה של התביעה לשלום‪-‬בית ומהם סיכוייה מחייב‬
‫את בית‪-‬הדין‪ ,‬לנוכח אופייה המיוחד של התביעה‪ ,‬להזדקק לכלים לא‪-‬שגרתיים‬
‫בקביעות אלה‪ ,‬בעיקר לשיקול‪-‬דעת המבוסס על נסיון‪-‬החיים והניסיון השיפוטי בתחום‬

‫______________‬

‫‪202‬‬

‫‪203‬‬
‫‪204‬‬

‫‪205‬‬

‫יש הבדל משמעותי ביניהם‪ .‬השאלה הראשונה היא מטבעה סובייקטיבית ותלויה אך ורק ברצונו‬
‫החופשי של בן‪-‬הזוג התובע‪ ,‬ולעומתה השאלה השנייה תלויה בנסיבות נוספות‪ ,‬סובייקטיביות‬
‫ואובייקטיביות‪ ,‬כגון מידת ההתנגדות לשלום‪-‬בית מצד בן‪-‬הזוג הנתבע‪ ,‬מידת נכונותם של בני‪-‬הזוג‬
‫להיעזר בטיפול מקצועי‪ ,‬משך הנישואים וטיב היחסים בין בני‪-‬הזוג בעבר‪ ,‬עומק המשבר הנוכחי‬
‫ומשכו‪ ,‬המצב המשפחתי המצומצם והמורחב (ילדים‪ ,‬מעורבות של בני משפחה)‪ ,‬קיומה של תמיכה‬
‫במשפחה ובקהילה‪ ,‬התנאים הפיזיים והכלכליים של בני‪-‬הזוג ועוד‪.‬‬
‫למקור הדין בספרות התלמודית ולדיון בגדריו ראו ברוך קהת 'המוציא מחברו עליו הראיה' בספרות‬
‫חז"ל (חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה"‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן – המחלקה לתלמוד‪,‬‬
‫התשע"א)‪.‬‬
‫ראו שולחן ערוך‪ ,‬חושן משפט‪ ,‬סימן עה סעיף א‪ .‬כן ראו שוחטמן‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,9‬כרך ב‪ ,‬בעמ' ‪–685‬‬
‫‪.687‬‬
‫ראו את דבריו של הרב מלכא בתיק (אזורי פ"ת) ‪ 1370-64-2‬פלונית נ' אלמוני (פורסם בתקדין‪,‬‬
‫‪" :)20.9.2005‬אמירתה של האשה כי רצתה בשלו"ב ריקה מתוכן ומעשיה הנ"ל הוכיחו את‬
‫ההפך‪".‬‬
‫ראו אטלס‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,62‬הסבור כי גם במקרה כזה חובת הראיה היא של האישה התובעת‬
‫שלום‪-‬בית‪ ,‬לעומת לביא‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,5‬חלק א‪ ,‬סימן מא‪ ,‬אשר חולק וסובר כי במקרה כזה אין‬
‫חובה עליה להוכיח את טענתה‪ ,‬שכן אין לסייע לעוברי עברה‪ .‬היחס אל עובר עברה כמי‬
‫שידו על התחתונה בתביעות בין בני‪-‬זוג אינה נדירה בפסקי‪-‬דין‪ .‬ראו את דיוננו להלן בתת‪-‬פרק ג‪.4‬‬
‫ראו גם את דבריו של הרב איזירר (בדעת מיעוט) בערעור (גדול) ‪ 2588-21-1‬פלוני נ' פלונית (פורסם‬
‫בתקדין‪" :)22.11.2005 ,‬כאשר הבעל נתון בחיקה של אשה זרה‪ ,‬אי אפשר לקבל מאשתו הכשרה‬
‫תשובה אם רוצה בשלום‪-‬בית או לא‪ .‬תשובה זו אפשר לקבל רק כאשר יעזוב את האשה‬
‫הזרה‪".‬‬

‫‪1396‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫הנישואים‪ 206,‬וכן לחוות‪-‬דעת מקצועיות של גורמים טיפוליים‪ 207,‬אשר לא אחת בית‪-‬‬
‫הדין הוא שאף מפנה אליהם‪ 208.‬העובדה שההליך הדיוני במשפט העברי מחייב‬
‫את שמיעת הצדדים באופן בלתי‪-‬אמצעי‪ 209,‬ותפקידו של בית‪-‬הדין בחקירת הצדדים‪210,‬‬
‫מאפשרים לדיינים לגבש לאורך הדיונים הערכה טובה למדי בשאלות האמורות‪.‬‬
‫בתי‪-‬הדין הרבניים אף מצאו כי יש צורך בסיוע או בחיזוק ראייתי להתרשמותם‪211,‬‬
‫ועל‪-‬כן פיתחו עם הזמן מבחנים שונים לבחינת כנות התביעה ולהערכת הסיכויים‬
‫לשלום‪-‬בית‪ .‬תיאור זה של הליכי הבירור של טענת שלום‪-‬הבית גם מבהיר מדוע‬
‫הסמכות העניינית לדון בתביעת שלום‪-‬בית נתונה לבית‪-‬הדין האזורי‪ ,‬ולא לערכאת‬
‫הערעור‪ ,‬אשר אין לה בדרך‪-‬כלל יכולת וסמכות להכריע בשאלות עובדתיות ובפרט‬
‫בנושא זה‪212.‬‬
‫על תפקידה המכריע של התרשמות בית‪-‬הדין‪ 213‬ניתן ללמוד מהניסוחים השגורים‬
‫בפסקי‪-‬ה דין לגבי כנות התביעה‪ ,‬בין לחיוב בין לשלילה‪ ,‬כגון‪" :‬ניכרים דבריה כדברי‬
‫______________‬
‫‪206‬‬

‫‪207‬‬

‫‪208‬‬

‫‪209‬‬

‫‪210‬‬
‫‪211‬‬

‫‪212‬‬

‫‪213‬‬

‫דיינים אחדים ששוחחתי עימם אמרו בביטחון כי לאחר כמה שנות שיפוט הם יכולים בהחלט‬
‫להעריך באופן די מדויק באילו מן התיקים הבאים לפניהם ניתן לשקם את הנישואים ובאילו‬
‫לא‪.‬‬
‫בית‪-‬הדין מקבל את העמדה העקרונית כי "בית הדין או בית המשפט‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬לא יתעלמו‬
‫מעמדותיהם של העובדים הסוציאליים המסייעים לערכאה השיפוטית לגבש את עמדתה"‪ .‬ראו ערעור‬
‫(גדול) ‪ 1-23-2950‬האם נ' האב (פורסם בתקדין‪.)17.6.2004 ,‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור (גדול) ‪ ,011926961-21-1‬הדין והדיין ‪ ,)2007( 3 ,18‬שבו מינה בית‪-‬הדין‬
‫(האזורי) פסיכותרפיסטית מטעמו אשר קבעה כי אין סיכוי לשלום‪-‬בית‪ ,‬וכן תיק (אזורי רח') ‪8249-‬‬
‫‪( 21-1‬פורסם באתר בתי‪-‬הדין הרבניים‪ ,)14.2.2006 ,‬שבו "הצדדים הופנו לגישור למגשרת של‬
‫ביה"ד"‪ .‬ראו גם תמ"ש (משפחה ראשל"צ) ‪ 13651-03‬אלמוני נ' פלונית (פורסם בפסקדין‪,‬‬
‫‪ ,)25.3.2009‬שבו מציינת השופטת שירה חני את הדוח של הפסיכולוגית שמינה בית‪-‬הדין על‪-‬מנת‬
‫לבחון את האפשרות לשיקום יחסיהם של בני‪-‬הזוג‪.‬‬
‫‬‫בערעור (גדול) ‪ 2788-22-1‬פלונית נ' פלוני (פורסם באוצר המשפט‪ )16.12.2004 ,‬דחה בית הדין‪,‬‬
‫בשל עיקרון זה‪ ,‬בקשה לאפשר את שמיעת האישה בדיון באמצעות שיחת ועידה (פסק‪-‬דינו של הרב‬
‫מצגר)‪.‬‬
‫ראו סיני‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,165‬פרק שישי‪ ,‬בעמ' ‪ 131‬ואילך‪.‬‬
‫התרשמות בית‪-‬הדין מכנות התביעה שימשה כבר בעבר כלי להכרעה בתביעות שעניינן שלום‪-‬בית‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בפסק‪-‬דין משנת ‪ ,1945‬בערעור (גדול) ‪ ,1/30/705‬פד"ר – אוסף ורהפטיג ב פג‬
‫(התש"ה)‪ ,‬קבע בית‪-‬הדין הגדול כי האישה אינה נחשבת מורדת‪ ,‬בין היתר משום שדרישת הבעל כי‬
‫תחזור הביתה אינה כנה‪.‬‬
‫ראו ערעור תשכ"ה‪ ,112/‬לעיל ה"ש ‪ ;121‬ערעור (גדול) תשל"א‪ ,13/‬פד"ר ט ‪( 65‬התשל"א);‬
‫גולדשמידט‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ .121‬אומנם גם בית‪-‬הדין הגדול צר יך לשמוע את הצדדים באופן בלתי‪-‬‬
‫אמצעי‪ ,‬אולם משך הדיונים המצומצם יחסית והתמקדות הדיונים בנושא הערעור בלבד מקשה עליו‬
‫להתרשם מהתמונה הכוללת‪.‬‬
‫יש שדי בהתרשמות זו לקביעה חד‪-‬משמעית בדבר כנות התובע ברצונו בשלום‪-‬בית‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬
‫את פסק‪-‬הדין בבית‪-‬הדין האזורי מושא ערעור (גדול) תשכ"ט‪ ,132/‬פד"ר ח ‪( 105 ,104‬התשכ"ט)‪,‬‬
‫שאותו ציטט בית‪-‬הדין הגדול‪" :‬בית הדין אינו מקבל טענת האשה שרצונה בשלום‪ ,‬טענה זו היא‬
‫משוללת כל בסיס ריאלי ועובדתי‪".‬‬
‫‪1397‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫אמת";‪" 214‬ביה"ד משתכנע כי הבעל רוצה בשלום בית";‪" 215‬יש התרשמות ברורה שגם‬
‫כיום תביעתו לשלום‪-‬בית אינה כנה"‪ 216.‬פעמים בית‪-‬הדין מציין במפורש כי הוא‬
‫מתרשם שהתנהלותו המשפטית של התובע עומדת בסתירה לתביעת שלום‪-‬הבית‬
‫שהגיש‪ 217.‬בדומה לקביעה באשר לכנות התביעה‪ ,‬כך גם לגבי ההתרשמות הכללית‬
‫באשר לסיכויים לשלום‪-‬בית‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במקרה אחד קובע בית‪-‬הדין‪" :‬כפי שעולה‬
‫ממהלך הדיונים המרובים של הצדדים שנעשו בפנינו אין שום סכוי לשלום בית‪218".‬‬
‫בסעיפים הבאים אדון במבחנים שפותחו כדי לסייע בהכרעה בדבר כנות התביעה‬
‫והסיכויים לשלום‪-‬בית‪ ,‬אולם קודם לכן ראוי להבהיר מהי ההצדקה לעצם הסתמכותו‬
‫של בית‪-‬הדין על התרשמותו מטענות הצדדים‪ .‬שאלה זו קשורה לשאלה עקרונית‬
‫כללית‪ :‬האם בית‪-‬הדין מוסמך להכריע באמצעות אומדנה בהעדר ראיה קבילה‪ ,‬ובאילו‬
‫נסיבות הוא רשאי לעשות כן?‪ 219‬אכן‪ ,‬דיינים שעסקו בשאלת ההצדקה להכרעה בדבר‬
‫כנות התביעה בהסתמך על התרשמותו של בית‪-‬הדין נדרשו לשאלת האומדנה‪ .‬במאמר‬
‫הדן בחובת תום‪-‬הלב בתביעת שלום‪-‬בית‪ ,‬מבסס הרב אטלס‪ 220‬את סמכותו של בית‪-‬‬
‫הדין להישען על התרשמותו בנוגע לתום‪-‬הלב בתביעה לשלום‪-‬בית על סמכותו לדון‬

‫______________‬
‫‪214‬‬

‫‪215‬‬

‫‪216‬‬

‫‪217‬‬

‫‪218‬‬
‫‪219‬‬
‫‪220‬‬

‫תיק (אזורי רח') ‪ 1345-21-1‬פלוני נ' פלונית (פורסם בתקדין‪ .)2.7.2006 ,‬ראו גם תיק (אזורי ת"א)‬
‫‪ ,051550960-21-1‬הדין והדיין ‪" :)1998( 11 ,2‬ניכרים הדברים שכנים דבריה" (יש לשים לב‬
‫שמדובר במקרה זה בבני‪-‬זוג שהיו פרודים כשש שנים‪ ,‬והבעל חי בינתיים עם נשים אחרות‪ ,‬כך‬
‫שנכנס גם השיקול שהנתבע עובר עברה וממילא ידו על התחתונה בעיני בית‪-‬הדין – ראו את הדיון‬
‫להלן בתת‪-‬פרק ג‪ ,4‬וכן תיק (אזורי ת"א) ‪ ,064687221-13-1‬הדין והדיין ‪ ,)2003( 4 ,13‬שבו התרשם‬
‫בית‪-‬הדין כי "רצונה של האשה בשלום בית ושהבעל יחזור להתגורר עמה")‪.‬‬
‫‬‫תיק (אזורי ת"א) ‪ ,311698393-21-2‬הדין והדיין ‪ .)2000( 9 ,18‬התרשמותו זו של בית הדין נוצרה‬
‫אולי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בעקבות מכתבים שהביא הבעל מרבנים שונים‪ ,‬אשר אישרו בכתב כי הם מכירים‬
‫אותו וכי הוא לא גרם בעיות חברתיות‪ .‬ראו גם להלן ליד ה"ש ‪.253‬‬
‫תיק (אזורי אש') ‪ 6543-13-1‬פלונית נ' פלוני (פורסם בתקדין‪ .)15.7.2008 ,‬ראו גם תיק (אזורי ת"א)‬
‫‪ ,008806754-21-1‬הדין והדיין ‪ ,)2007( 10 ,18‬שבו בית‪-‬הדין מתרשם כי האישה אינה רוצה שלום‪-‬‬
‫בית אמיתי‪ ,‬אלא רכוש‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי חי') ‪ ,050562289-13-1‬הדין והדיין ‪ – )2004( 3 ,11‬בית‪-‬הדין מתרשם‬
‫מדרך התנהלותה המשפטית של האישה‪ ,‬הן בתביעותיה בבית‪-‬המשפט והן במשא‪-‬ומתן בין‬
‫הצדדים‪ ,‬כי כל מטרתה בתביעת שלום‪-‬הבית היא למשוך זמן; תיק (אזורי י‪-‬ם) ‪,069387470-21-2‬‬
‫הדין והדיין ‪ – )2009( 5 ,24‬התנהלות האישה בבית‪-‬המשפט מוכיחה כי טענתה לשלום‪-‬בית שקרית;‬
‫ערעור (גדול) ‪ ,023559859-21-1‬הדין והדיין ‪ – )2008( 4 ,18‬בית‪-‬הדין מתרשם כי שלום‪-‬הבית‬
‫בתביעת הבעל הוא שולי בניהול ההליכים המשפטיים מצידו‪ .‬מקרים אלה קרובים למבחן של פיצול‬
‫התביעות בערכאות השונות – ראו בתת‪-‬פרק הבא‪.‬‬
‫תיק (אזורי ת"א) [ללא מספר תיק] (‪.)4.8.2005‬‬
‫לדיון בשאלת השימוש באומדנה במשפט העברי ראו שמשון אטינגר ראיות במשפט העברי ‪185‬‬
‫ואילך (‪.)2011‬‬
‫אטלס‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.62‬‬

‫‪1398‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫באומדנה במקרים של חשש לרמאות‪ 221‬או להערמה‪ 222.‬אך נדרשת עדיין הישמרות‬
‫מפני הכרעה באשר לכנות הרצון בשלום‪-‬בית רק על‪-‬פי אומדנה כללית‪ 223,‬שכן מלבד‬
‫המצב המעורפל והמסופק מעצם טבעו‪ 224,‬קיימת סכנה מובנית של טעות בהתרשמות‪,‬‬
‫ולּו עקב אי‪-‬יציבותו של הרצון בשלום‪-‬בית‪225.‬‬
‫‪ .2‬מבחנים לקביעת כנות התביעה לשלום‪-‬בית‬
‫שני גורמים עומדים ביסוד הצורך בפיתוח המבחנים השונים לקביעת כנות התביעה‬
‫לשלום‪-‬בית‪ ,‬ובעקבותיה לקביעת הסיכויים להשגת שלום‪-‬בית‪ .‬הגורם האחד הוא הצורך‬
‫להימנע מהכרעה המבוססת על שכנוע מכוח טענות בלבד או על הערכה כללית‬
‫והתרשמות מבני‪-‬הזוג – הן מטיעוניהם בכתב ובעל‪-‬פה הן מהתנהגותם‪ .‬הגורם האחר‪,‬‬
‫שנראה כי משקלו עלה בשני העשורים האחרונים‪ ,‬הוא הצורך לסנן תביעות‪-‬סרק‬
‫טקטיות‪226.‬‬
‫נושא כנותו של בעל‪-‬דין בסכסוכי גירושים נידון רבות בהקשר של מבחני הכריכה‬
‫לתביעת גירושים הן בבתי‪-‬המשפט האזרחיים הן בבתי‪-‬הדין הרבניים‪ ,‬אולם תכליותיהם‬
‫של המבחנים והגורמים לצורך בהם שונים ביסודם‪ .‬התכלית העיקרית של המבחן‬
‫המשולש של כריכת תביעות בתביעת גירושים – הכולל בדיקה של כנות תביעת‬
‫______________‬
‫‪221‬‬

‫‪222‬‬
‫‪223‬‬
‫‪224‬‬

‫‪225‬‬

‫‪226‬‬

‫לשימוש באומדנה בדין מרומה ראו שולחן ערוך‪ ,‬חושן משפט‪ ,‬סימן טו סעיף ג‪ .‬ראו סיני‪ ,‬לעיל ה"ש‬
‫‪ ,165‬חלק שלישי‪ ,‬בעמ' ‪ 385‬ואילך‪ .‬לשאלת "דין מרומה" בענייני נישואים וגירושים ראו תיק‬
‫‪ ,288169/3‬לעיל ה"ש ‪.157‬‬
‫על היחס לתחבולות ולהערמות ועל דרכי ההתמודדות עימן במשפט העברי ראו חדד‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.61‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הרב רוזנטל בתיק ‪ ,6075‬לעיל ה"ש ‪ ,96‬סבור כי אין לקבוע את כנות הרצון בשלום‪-‬בית‬
‫על‪-‬פי אומדנה כללית‪.‬‬
‫‬‫יש לזכור כי להכרעה בעניין זה יש השלכות ממוניות‪ ,‬ועל כן התייחסות לתביעה כזו כאל תביעה‬
‫ממונית מחייבת זהירות ברמה הנדרשת בהוצאת ממון ללא ראיה ברורה‪ .‬ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬תיק (אזורי‬
‫ת"א) [ללא מספר תיק] (‪ ,)8.1.2003‬שבו מצטט בית‪-‬הדין החלטה קודמת שלו בעניינם של בני‪-‬הזוג‪:‬‬
‫"עכ"פ נושא תביעת שלום הבית של האשה עומדת לנו בספק‪ ,‬אם כנות יש כאן‪ ,‬או תרגיל יש כאן‪,‬‬
‫ולכן בשלב ז ה נראה לנו שכל צד יהנה מספקו של ביה"ד‪ ,‬דהיינו‪ :‬האשה תהנה מספק ואין להוציאה‬
‫ממקום מגוריה‪ ,‬מאידך הבעל יהנה מהספק ולא נחייבו במזונות האשה‪ ".‬ראו גם תיק (אזורי טב')‬
‫‪ ,032372187-21-1‬הדין והדיין ‪ ,)2006( 9 ,22‬שם הטיל בית‪-‬הדין ספק אם תביעת הבעל כנה‪ ,‬שכן‬
‫אם אכן הייתה כנה והאישה הייתה מסרבת‪ ,‬היה מקום להפסידה כתובה‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור (גדול) תשל"ב‪ ,122/‬פד"ר ט ‪( 214 ,200‬התשל"ד)‪ .‬בפסק‪-‬דין זה חזר בו בית‪-‬‬
‫הדין מהתרשמותו הראשונה‪ ,‬וסבר כי אף אם בתחילה נבע סירוב האישה להתגרש מנקמנות‪ ,‬עתה‬
‫הוא מאמין לה כי היא רוצה באמת שלום‪-‬בית‪ ,‬שכן "'‪…‬קביעה כזאת מתיחסת תמיד למה שנראה‬
‫לעיני ביה"ד כמצב הקיים בזמן הקביעה על ידו‪ ,‬ואינה הלכה שלא ניתנה להתערער במשך הזמן'"‪.‬‬
‫ראו את האמור לעיל בתת‪-‬פרק א‪ ,2‬וכן את דבריו התקיפים של הרב עמאר בערעור (גדול) סא‪9698-/‬‬
‫‪( 14 ,21-1‬פורסם באתר בתי‪-‬הדין הרבניים‪…" :)20.5.2002 ,‬וצריך הדיין לבדוק הדבר בשבע‬
‫בדיקות וחקירות‪ ,‬כי הרבה מתחכמים ופותחים תיקים‪ ,‬רק מפני ההצגה בבית הדין‪ ,‬וגם כשרוממות‬
‫השלום בגרונם‪ ,‬הרי בלבם ישימו אורבם‪ ,‬ושפתם שפת שקר ודבר כזב‪".‬‬
‫‪1399‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫הגירושים ובדיקה של כנות הכריכה – היא קביעת סמכות השיפוט במרוץ הסמכויות‪,‬‬
‫ועניינה העיקרי הוא יעילות הדיון‪ 227.‬לעומת זאת‪ ,‬תכליתם של מבחני הכנות בתביעות‬
‫שלום‪-‬בית היא כאמור הערכת הסיכויים לשלום‪-‬בית במישור המהותי וסינון תביעות‪-‬‬
‫סרק במישור הפרוצדורלי‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לשער כי העיסוק בבחינת כוונות הצדדים ותום‪-‬‬
‫ליבם בסוגי התביעות השונים הוביל לצבירת מיומנות שיפוטית בבחינת כנותו של בעל‪-‬‬
‫דין‪ ,‬וכנראה אף להיקש ברכיבים שדומים בשני סוגי התביעות‪ ,‬דוגמת השימוש לרעה‬
‫בהליכי משפט‪.‬‬
‫אפרט עתה את המבחנים העיקריים להוכחת חוסר‪ 228‬תום‪-‬לב או חוסר כנות‪229‬‬
‫בתביעת שלום‪-‬בית העולים מספרות הפסיקה‪ ,‬שרובם ייחודיים לתביעת שלום‪-‬הבית‪:‬‬
‫א‪ .‬גילויי שנאה מובהקים כלפי בן‪-‬הזוג הנתבע – בית‪-‬הדין רואה את התנהגותם של‬
‫בני‪-‬הזוג‪ ,‬שומע את טענותיהם‪ ,‬קורא את כתבי הטענות שלהם ומודע בדרך‪-‬כלל‬
‫להלי כים נוספים המתנהלים ביניהם‪ .‬מלבד ההתרשמות הכללית מכל הנתונים הללו‪,‬‬
‫בכל אחד מהם עשוי להתגלות יחס של שנאה וסלידה כלפי בן‪-‬הזוג הנתבע‪ ,‬שאינו‬
‫עולה בקנה אחד עם תביעת שלום‪-‬בית‪ .‬כאשר בית‪-‬הדין מזהה גילוי ברור ומובחן‬
‫של שנאה או סלידה‪ 230,‬יוביל הדבר כנראה לדחיית התביעה‪.‬‬
‫______________‬
‫‪227‬‬

‫‪228‬‬

‫‪229‬‬

‫‪230‬‬

‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬אשר מעוז "''כרוך' זה הכרוך על עקבנו' – על הכריכה בתביעת הגירושין" עיוני‬
‫משפט יד ‪ ;)1989( 101‬אריאל רוזן‪-‬צבי "הלכת ה'כריכה' ו'מירוץ הסמכויות' והשפעתם על‬
‫המשפחה ודיני המשפחה" עיוני משפט יד ‪ ;)1989( 67‬רוזן‪-‬צבי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,2‬בעמ' ‪ 26‬ואילך; רות‬
‫(וורמן) רוזנברג "סמכויות שיפוט ומירוץ הסמכויות בתביעות גירושין" מעמד האשה בחברה‬
‫ובמשפט ‪( 546‬פרנסס רדאי‪ ,‬כרמל שלו ומיכל ליבן‪-‬קובי עורכות‪ ;)1995 ,‬מנשה שאוה "על 'כרוך'‬
‫ועל 'כנות' – הייפסק 'מירוץ הסמכויות' בעניני מזונות בין בית המשפט המחוזי לבין בית הדין‬
‫הרבני?" עיוני משפט ב ‪ .)1972( 719‬כן ראו את הדיון במרוץ הסמכויות להלן בתת‪-‬פרק ה‪ 4‬ואת‬
‫האסמכתות בה"ש ‪ 442‬להלן‪.‬‬
‫נראה כי התמקדותם של המבחנים דווקא בזיהוי חוסר (חוסר תום‪-‬לב וחוסר כנות) מצביעים על כך‬
‫שבררת‪-‬המחדל היא מתן אמון בטענת התובע‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין בכך כדי להעביר את נטל הראיה לצד‬
‫האחר‪ ,‬ובית‪-‬הדין יצטרך עדיין לבחון את כנות התביעה‪.‬‬
‫לכאורה הדרישה לתום‪-‬לב הי נה דרישה גבוהה יותר מדרישת הכנות‪ ,‬שכן לפי האחרונה די ברצון‬
‫לחזור לחיים משותפים‪ ,‬בעוד לפי הראשונה נראה שגם המניעים צריכים להיות נקיים משיקולים‬
‫זרים‪.‬‬
‫‬‫‬‫ראו דוגמה קיצונית לכך בכתב תביעה שכל כולו כתב פלסתר נגד בן הזוג האחר שנידון בערעור‬
‫(גדול) ער‪/293/‬תש"מ‪ ,‬פד"ר יב ‪( 320‬התשמ"ב)‪ .‬ראו גם יוסף קאפח עדות ביהוסף סימן נא (איתמר‬
‫ורהפטיג עורך‪ .)2004 ,‬כן ראו ערעור (גדול) ‪ ,048455513-21-1‬הדין והדיין ‪ ,)2006( 11 ,25‬שבו‬
‫הצביע בית‪-‬הדין על סתירה בין דבריו של הבעל בעל‪-‬פה לפני בית‪-‬הדין לבין כתב התביעה‪ ,‬העוסק‬
‫רק בגירושים ללא מילה על שלום‪-‬בית (במקרה זה היו בני‪-‬הזוג פרודים במשך שלוש שנים‪ ,‬ולבעל‬
‫הייתה בת‪-‬זוג‪ ,‬ואולי גם עקב כך נדחתה תביעתו)‪ .‬ראו עוד תיק (אזורי אש') ‪/43‬לח‪ ,‬פד"ר יא ‪153‬‬
‫(התשל"ח); תיק (אזורי פ"ת) ‪ 1-21-8844‬פלוני נ' פלונית (פורסם בתקדין‪ .)5.12.2004 ,‬דוגמה‬
‫לסתירה קיצונית בין מעשי האישה הרוויים שנאה לבעל לבין הצהרותיה בבית‪-‬הדין ראו תיק‬
‫‪ ,1370-64-2‬לעיל ה"ש ‪ .204‬גם תלונות‪-‬שווא במשטרה על אלימות של הבעל עשויות להוכיח כי‬
‫אין פניה של האישה לשלום‪-‬בית – ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי נת') ‪ 3680-21-3‬פלוני נ' פלונית‬

‫‪1400‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫ב‪ .‬בגידה של הבעל – בית‪-‬הדין מתייחס לבגידה כאל הרס הזוגיות‪ ,‬וכעיקרון הוא לא‬
‫יקבל תביעת שלום‪-‬בית מצד בעל שבגד‪ 231,‬בוודאי אם הוא מצוי עדיין בקשר עם‬
‫האישה שעימה בגד‪ 232.‬דעתם של כמה דיינים היא שגם אישה נבגדת לא תהיה‬
‫נאמנת בתביעת שלום‪-‬בית‪ ,‬מאחר שאין היא נאמנת לומר שהיא חפצה בבעלה‬
‫ואוהבת אותו כאשר הלה בוגד בה‪ 233.‬אך יש גם דעות חולקות‪ .‬דעה אחת סוברת כי‬
‫גם במקרה של בגידה אין להניח באופן שאינו ניתן להפרכה כי האישה מואסת בבעל‪,‬‬
‫שכן המציאות מוכיחה כי נשים רבות סולחות לבעליהן לאחר הבגידה‪ 234.‬דעה‬
‫אחרת גורסת כי אין אפשרות לקבוע מראש חוסר כנות במקרה כזה‪ ,‬ויש לבחון את‬
‫כנות התביעה באותן נסיבות בהנחה שלא אירעה בגידה‪235.‬‬
‫באשר למקרה שבו האישה בגדה‪ ,‬מאחר שהאישה אסורה על הבעל‪ ,‬בית‪-‬הדין לא‬
‫יעסוק כלל בכנות תביעה לשלום‪-‬בית מצידה‪ ,‬שכן על‪-‬פי ההלכה על בני‪-‬הזוג‬
‫להתגרש‪ ,‬ואין כלל מקום לשיקום הנישואים‪ 236.‬אם הבעל הוא התובע במקרה כזה‬
‫לחזור לחיים משותפים‪ ,‬אזי אם בגידת האישה מבוססת על הודאתה בלבד‪ ,‬בית‪-‬הדין‬
‫______________‬

‫‪231‬‬
‫‪232‬‬

‫‪233‬‬
‫‪234‬‬

‫‪235‬‬

‫‪236‬‬

‫(פורסם בתקדין‪ .) 4.5.2008 ,‬כעיקרון‪ ,‬הגשת תלונות למשטרה בגין אלימות ובקשת צווי הרחקה‬
‫עומדות בסתירה מובנית לתביעה הדורשת את שיבת הבעל הביתה‪ .‬המענה הרווח מצד נשים לסתירה‬
‫זו הוא התניה של שיבת הבעל בטיפול באלימות (ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬קבלה של טענה כזו בערעור‬
‫‪ ,323397786-21-1‬לעיל ה"ש ‪ .)3‬אולם אין זה הקושי היחיד‪ .‬בית‪-‬הדין רואה בהימנעות של האישה‬
‫מלהיחלץ לעזרת בעלה משום סתירה לתביעת שלום‪-‬בית‪" :‬אשה שבאמת חפצה בבעלה היתה עושה‬
‫כל מה שביכולתה כדי להסיר או להמתיק את כתב האישום הפלילי מבעלה‪ ,‬שהרי היא זו אשר‬
‫עומדת בשורש התביעה" (תיק ‪ ,3680-21-3‬לעיל בהערה זו)‪ .‬על דילמה זו ראו הדר דנציג‪-‬רוזנברג‬
‫ודנה פוגץ' "'כשאהבה כואבת'‪ :‬על דילמת ההתחשבות בבקשתן של נשים החיות בצל האלימות‬
‫להקל בענישת הפוגע" מחקרי משפט כו ‪ .) 2010( 589‬מכל מקום‪ ,‬ברור כי תלונות מסוג זה‪ ,‬בין שהן‬
‫אמיתיות ובין שהן תלונות‪-‬שווא‪ ,‬יוצרות דינמיקה שיש בה כדי להפחית במידה משמעותית את‬
‫הסיכוי לשלום‪-‬בית‪.‬‬
‫על מרכיב האשם במקרה כזה ראו להלן בתת‪-‬פרק ג‪.4‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי נת') ‪ ,067596809-21-1‬הדין והדיין ‪ .)2004( 4 ,9‬כן ראו ערעור (גדול)‬
‫‪ ,023980477-64-1‬הדין והדיין ‪ ,)2009( 8 ,22‬שבו קובע בית‪-‬הדין כי זוהי עזות‪-‬מצח לתבוע שלום‪-‬‬
‫בית במקרה כזה‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי חי') ‪ ,306053190-13-1‬הדין והדיין ‪.)2008( 8 ,20‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק ‪ ,2108-13-1‬לעיל ה"ש ‪ .4‬כך סבור גם הרב דיכובסקי בערעור ‪,030567978-21-1‬‬
‫לעיל ה"ש ‪ ,59‬שם הוא אומר כי בגידה אינה בהכרח גוויעת הנישואים‪ .‬ראו גם את דבריו של אטלס‪,‬‬
‫לעיל ה"ש ‪ ,62‬הסבור כי מערכת יחסים עם אישה שנייה אין בה כדי לאיין את הסיכויים לשלום‪-‬בית‬
‫מן הבחינה המהותית‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את דבריו של הרב איזירר בערעור ‪ ,2588-21-1‬לעיל ה"ש ‪ .205‬הכרעה בדבר כנות‬
‫התביעה בנסיבות אלה לא תוביל לשיקום הנישואים‪ ,‬אלא לשימור מצב‪-‬ביניים של נישואים "על‬
‫הנייר"‪ ,‬כנזכר‪ .‬משמעותה של החלטה כזו היא הימנעות מחיוב האישה בגירושים ושמירת זכויותיה‬
‫הנובעות מן הנישואים‪ .‬ראו גם את דבריו של הרב לביא להלן ליד ה"ש ‪ 301‬להלן‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי נת') ‪ 9061-21-1‬פלוני נ' פלונית (פורסם בתקדין‪.)26.6.2006 ,‬‬
‫‪1401‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫עשוי לקבל את תביעת שלום‪-‬הבית שלו‪ ,‬אך לא במקרה שהבגידה הּוכחה כדין‪237.‬‬

‫ג‪ .‬שימוש לרעה בהליכים המשפטיים – התנהלותו המשפטית של התובע עשויה‬
‫להוכיח את כוונתו האמיתית‪ .‬אחד המבחנים‪ ,‬שהולך ונעשה שכיח בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬הוא פיצול התביעות בין הערכאות השונות‪ .‬פיצול זה כשלעצמו כבר‬
‫גורם לחשד רציני ביחס לכנות התביעה לשלום‪-‬בית‪ ,‬במיוחד כאשר אישה מגישה‬
‫את תביעת מזונותיה לבית‪-‬המשפט האזרחי‪ 238,‬קל וחומר כאשר היא מגישה לבית‪-‬‬
‫המשפט תביעה לפירוק שיתוף או לפסק‪-‬דין הצהרתי לפי סעיף ‪ 11‬לחוק יחסי ממון‬
‫בין בני זוג‪ ,‬התשל"ג‪ ,1973-‬ובמקביל מגישה לבית‪-‬הדין תביעת שלום‪-‬בית ובקשה‬
‫למדור ספציפי‪ 239.‬על כך יש להוסיף מבחן נוסף והוא שלב הגשתה של תביעת‬
‫שלום‪-‬הבית לבית‪-‬הדין – למשל‪ ,‬אם היא מוגשת סמוך לנקיטת הליכים משפטיים‬
‫על‪-‬ידי בן‪-‬הזוג האחר וכתגובה עליהם‪ 240.‬בית‪-‬הדין יחשוד בדרך‪-‬כלל בהתנהגות‬
‫כזו‪ ,‬ויתרשם כי מטרת התביעה בבית‪-‬הדין אינה אלא פעולה משפטית טקטית לשם‬
‫התשת הצד שכנגד וניסיון לצבור נקודות במאבק הגירושים בין בני‪-‬הזוג‪241.‬‬
‫במקרים כאלה בית‪-‬הדין עשוי לדחות את תביעת שלום‪-‬הבית‪ ,‬לקבוע כי אין סיכוי‬
‫לשלום‪-‬בית‪ ,‬ואף לחייב גירושים בהתאם לתביעת בן‪-‬הזוג האחר‪242.‬‬
‫______________‬
‫‪237‬‬

‫‪238‬‬

‫‪239‬‬

‫‪240‬‬

‫‪241‬‬

‫‪242‬‬

‫ההבדל בין המקרים נעוץ בדיני הראיות בהלכה‪ ,‬ובעובדה שקבילות הודאתה של האישה מוגבלת‪ .‬גם‬
‫הבעל חייב לא להאמין לה לאחר חרם דרבנו גרשום‪ .‬ראו שולחן ערוך‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן קטו סעיף ז;‬
‫רמ"א‪ ,‬שם‪ ,‬סימן קעח סעיף ט‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי חי') ‪ 830776/1‬פלוני נ' פלונית (פורסם‬
‫בתקדין‪.)14.3.2011 ,‬‬
‫מקרה זה הוא הפחות‪-‬חמור מבין המקרים של שימוש לרעה בהליכים המשפטיים‪ .‬הרב דיכובסקי‬
‫סבור כי מקרה כזה‪ ,‬שבו האישה מגישה תביעת מזונות לבית‪-‬המשפט ותביעת מדור לבית‪-‬הדין‪ ,‬אינו‬
‫מורה בהכרח על חוסר כנות בתביעה לשלום‪-‬בית‪ .‬ראו ערעור (גדול) ‪ ,053362547-13-2‬הדין והדיין‬
‫‪.)2000( 7 ,11‬‬
‫ראו את תמיהתו של בית‪-‬הדין האזורי בנתניה בתיק ‪ ,288169/3‬לעיל ה"ש ‪" :157‬ואכן מדובר כאן‬
‫בשאלות נוקבות וחמורות המנסרות להן בעוז בתיק זה שלפנינו‪ :‬הכיצד יתיישבו תביעות הרכוש של‬
‫הנתבעת בבית המשפט המראות את כוונתה לביצוע פירוק שיתוף באופן מעשי עם טענות שלום‬
‫הבית שנטענות על ידה בבית הדין? איך שני הדברים הסותרים והמנוגדים הללו יכולים לדור אצל‬
‫הנתבעת בכפיפה אחת?"‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק ‪ ,586129/1‬לעיל ה"ש ‪ ,131‬שבו בולטת העובדה שהגשתה של תביעת שלום‪-‬‬
‫הבית על‪-‬ידי האישה באה כתגובה על תביעה לפירוק שיתוף שהגיש בן‪-‬זוגה לבית‪-‬המשפט‪ .‬דוגמה‬
‫אחרת היא מקרה שבו האישה לא העלתה בדעתה‪ ,‬במהלך הסכסוך בינה לבין בן‪-‬זוגה‪ ,‬להגיש תביעה‬
‫לשלום‪-‬בית‪ ,‬והתעוררה לעשות זאת רק לאחר שבן‪-‬זוגה הגיש תביעת גירושים‪ .‬ראו תיק (אזורי אר')‬
‫‪ ,465169-2‬הדין והדיין ‪.)2010( 4 ,28‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הקפאת התביעה בבית‪-‬המשפט עשויה לשכנע את בית‪-‬הדין כי אין פגם בכנות התביעה‬
‫לשלום‪-‬בית‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי טב') ‪ 6259-21-2‬פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו‪)17.3.2008 ,‬‬
‫(חרף זאת‪ ,‬בתיק זה השתכנע בית‪-‬הדין‪ ,‬מסיבות אחרות‪ ,‬כי תביעת שלום‪-‬הבית לא הייתה כנה וכי‬
‫אין סיכוי לשלום‪-‬בית)‪.‬‬
‫ראו תיק (אזורי ת"א) ‪ ,064662521-21-1‬הדין והדיין ‪ ,)2005( 3 ,13‬שם נקבע כי תביעה לפירוק‬
‫שיתוף שהגישה האישה לבית‪-‬המשפט סותרת את תביעת שלום‪-‬הבית‪ ,‬ועל‪-‬כן התביעה אינה כנה‬

‫‪1402‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫ד‪ .‬יוזמות פיוס והתקרבות – בית‪-‬הדין מניח כי מי שמעוניין בשלום‪-‬בית באמת ובתמים‬
‫צריך להוכיח נקיטת יוזמה‪ 243‬לקידום העניין‪ ,‬בדמות נסיונות פיוס‪ ,‬הזמנת בן‪-‬הזוג‬
‫לייעוץ נישואים או לטיפול זוגי‪ ,‬וכדומה‪ 244.‬סבילּות שיש בה עיכוב והכבדה של‬
‫יחסי האישות‪ ,‬גם אם היא אינה מגיעה לכדי מרידה‪ ,‬מהווה אינדיקציה לחוסר רצון‬
‫בשלום‪-‬בית‪ 245.‬עם זאת‪ ,‬גם יוזמה של משא‪-‬ומתן לשלום‪-‬בית שנעשתה תוך הצבת‬
‫תנאים לא‪-‬סבירים עשויה להצביע על חוסר כנות‪246.‬‬
‫בית‪-‬הדין עשוי לא להסתפק בהתרשמותו או במבחנים האמורים לשם גיבוש הכרעה‬
‫בדבר כנות התביעה‪ ,‬ולבקש להסתייע לצורך הכרעתו בחיזוק ראייתי‪ .‬במקרה אחד קיבל‬
‫בית‪-‬הדין את עדותם של ילדי בני‪-‬הזוג‪ ,‬על‪-‬אף העובדה שמן הדין עדותם פסולה‪247,‬‬
‫כסיוע לטענה שתביעת שלום‪-‬הבית של האישה אינה כנה‪ 248.‬גם ראיות שברגיל אינן‬
‫מתקבלות בבית‪-‬הדין עשויות להיות קבילות בתביעות שלום‪-‬בית או לפחות לשמש‬
‫חיזוק ראייתי לתביעה או לסתירתה‪ ,‬כגון בדיקת פוליגרף להוכחת כנותו של הרצון‬
‫בשלום‪-‬בית‪ 249‬או להוכחת הטענה שלא התקיימו יחסי אישות זמן רב‪ 250,‬או אפילו‬
‫______________‬
‫ואין סיכוי לשלום‪-‬בית (בית‪-‬הדין אף חייב את האישה להתגרש)‪ .‬לא זו אף זו‪ ,‬בשנים האחרונות‪,‬‬
‫בפסיקה של כמה הרכבים‪ ,‬פיצול תביעות מצד האישה מוגדר כ"עברה על דת" (ראו שולחן ערוך‪,‬‬
‫אבן העזר‪ ,‬סימן קטו)‪ ,‬ועל‪-‬כן מלבד היותו הוכחה לחוסר כנות של תביעת שלום‪-‬הבית‪ ,‬הוא נהפך‬
‫לעילת גירושים העומדת כמעט בפני עצמה‪ .‬ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬תיק ‪ ,054356548-21-1‬לעיל ה"ש ‪;173‬‬
‫תיק ‪ ,8801-21-1‬לעיל ה"ש ‪ ;174‬תיק ‪ ,288169/3‬לעיל ה"ש ‪ .157‬לדיון במגמה זו ראו‪Amihai :‬‬
‫‪Radzyner, Problematic Halakhic 'Creativity' in Israeli Rabbinical Court Rulings, 20 JEW.‬‬
‫)‪.L. ANN. 103 (2013‬‬

‫‪243‬‬
‫‪244‬‬

‫‪245‬‬

‫‪246‬‬
‫‪247‬‬
‫‪248‬‬
‫‪249‬‬
‫‪250‬‬

‫ראו תיק ‪ ,1370-64-2‬לעיל ה"ש ‪" :204‬לא די לרצות שלו"ב‪ ,‬אלא לעשות שלו"ב‪".‬‬
‫תיק ‪ ,061391348-21-1‬לעיל ה"ש ‪ .181‬לעומת זאת‪ ,‬הזנחת העניין תשמש ראיה נגד כנות תביעתו‬
‫לשלום‪-‬בית‪ .‬ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬ערעור (גדול) ‪ ,022609234-21-1‬הדין והדיין ‪ ;)2002( 3 ,14‬ערעור‬
‫‪ ,023559859-21-1‬לעיל ה"ש ‪ ;217‬ערעור ‪ ,23605900-21-1‬לעיל ה"ש ‪ ;66‬תיק ‪ ,288169/3‬לעיל‬
‫ה"ש ‪.157‬‬
‫כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בתיק ‪ ,1370-64-2‬לעיל ה"ש ‪" :204‬אשה שרוצה שלו"ב והולכת בשל כך למקוה ודאי‬
‫צריכה להודיע ע"כ לבעלה ולא להעלים זאת ממנו‪ ".‬לגבי תפקידם של יחסי האישות בהליכי הפיוס‬
‫וההתקרבות בין בני‪-‬הזוג בספרות התלמודית ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בבלי‪ ,‬שבת קנב‪ ,‬ע"א; ויקרא רבה‪ ,‬יח‪,‬‬
‫א; בבלי‪ ,‬יבמות סב‪ ,‬ע"ב‪.‬‬
‫לגבי תניות ותכתיבים בהסכמי שלום‪-‬בית ראו להלן בתת‪-‬פרק ד‪.6‬‬
‫ראו שולחן ערוך‪ ,‬חושן משפט‪ ,‬סימן לג סעיף ב‪ ,‬אך השוו רמ"א‪ ,‬שם‪ ,‬סימן לה סעיף יד‪.‬‬
‫תיק ‪ ,050562289-13-1‬לעיל ה"ש ‪.217‬‬
‫ערעור (גדול) נט‪ ,970/‬פד"ר כ ‪( 126‬התשנ"ט)‪.‬‬
‫ראו תיק ‪ ,069387470-21-2‬לעיל ה"ש ‪ .217‬עם זאת‪ ,‬בתיק זה נסב עיקר הדיון סביב קביעת הגדרתה‬
‫של האישה כמורדת וההשלכות הכספיות הנובעות מכך (חוסר הכנות נקבע על‪-‬סמך התנהלותה‬
‫המשפטית בפיצול התביעות)‪ .‬על קבילותה של בדיקת פוליגרף ומשקלה בפסיקתם של בתי‪-‬הדין‬
‫הרבניים ראו שלמה קורח "הפוליגרף כראיה בדין" תחומין ה ‪( 315‬התשמ"ד); שוחטמן‪ ,‬לעיל ה"ש‬
‫‪ ,9‬כרך ב‪ ,‬בעמ' ‪ ; 1080–1074‬אליאב שוחטמן "ההסתייעות בפוליגרף בבית הדין הרבני" תחומין ז‬
‫‪( 381‬התשמ"ו)‪ .‬כן ראו ערעור (גדול) תשמ"ג‪ ,309/‬פד"ר יג ‪( 224‬התשמ"ד); שו"ת יביע אומר‪ ,‬חלק‬
‫ז‪ ,‬חושן משפט‪ ,‬סימן ח; תיק ‪-211‬נח‪ ,‬פסקי דין ירושלים ו יג (אברהם דב לוין עורך) (התשנ"ט)‪.‬‬
‫‪1403‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫סרטים ותמונות המוכיחים התנהגות מתעללת הסותרת טענת שלום‪-‬בית‪251.‬‬

‫חיזוק להתרשמותו של בית‪-‬הדין עשוי להתגבש מנסיבות מיוחדות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במקרה‬
‫אחד השתכנע בית‪-‬הדין כי לא הדריכו את האישה לתבוע שלום‪-‬בית כצעד טקטי מכך‬
‫שרב העיד כי בני משפחתה פנו אליו על‪-‬מנת שישכין שלום‪-‬בית בין בני‪-‬הזוג‪252.‬‬
‫במקרה אחר השתכנע בית‪-‬הדין כי תביעת הבעל כנה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כנראה‪ ,‬בעקבות‬
‫מכתבים שהביא מרבנים שונים שתמכו בתיאורו כאדם נורמטיבי ולא‪-‬אלים‪ ,‬בניגוד‬
‫לטענות אשתו על אלימותו כלפיה‪253.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬לא כל התנהגות או דיבור שנראים כסותרים את התביעה לשלום‪-‬בית אכן‬
‫יגרמו לדחייתה‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬קבלת ייעוץ משפטי לגירושים אינה פוגעת בכנות התביעה‬
‫לשלום‪-‬בית‪ 254,‬וגם לא הסכמה בעבר להתגרש ולקבל פיצויים‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬אי‪-‬אפשר‬
‫לקבוע שאישה אינה חפצה בשלום‪-‬בית רק על‪-‬סמך שיחותיה עם חוקרת משטרה שבהן‬
‫טענה כי היא אינה מעוניינת בשיקום הנישואים וכי אין במעשיה אלא משום נקיטת‬
‫אמצעים טקטיים בלבד‪255.‬‬
‫מלבד האמצעים המשפטיים הללו‪ ,‬המצויים באופן בלעדי בידי בית‪-‬הדין‪ ,‬בית‪-‬הדין‬
‫מתחשב בדרך‪-‬כלל גם בחוות‪-‬דעת מקצועיות של מטפלים‪ ,‬פסיכולוגים ועובדים‬
‫סוציאליים‪ 256,‬ולעיתים אף מפנה את בני‪-‬הזוג לטיפול ולאבחון אצל מטפלים ויועצים‬
‫מטעם בית‪-‬הדין או כאלה המוכרים לו‪ .‬משקלה של חוות‪-‬הדעת יעלה ככל שהיא תתאים‬
‫להתרשמות הכללית של בית‪-‬הדין‪ .‬אולם יש להעיר‪ ,‬בדומה לאמור לעיל בעניין היוזמה‬
‫לפיוס‪ ,‬כי סירוב לפנות לטיפול מצד התובע שלום‪-‬בית עשוי לשמש סיוע ראייתי נגד‬
‫כנות תביעתו‪.‬‬
‫‪ .3‬מבחנים לקביעת הסיכויים לשלום‪-‬בית‬
‫גם בקביעה בדבר הסיכויים לשלום‪-‬בית בית‪-‬הדין מתבסס על התרשמותו מהתנהגות‬
‫הצדדים ומעומק הסכסוך‪ ,‬ונדרש להעריכם על‪-‬פי מכלול הנתונים שבידיו‪ .‬ברם‪ ,‬מדובר‬
‫בקושי כפול‪ ,‬שכן מדובר לא רק בהערכת תהליכים נפשיים שסמויים מן העין‪ ,‬אלא גם –‬
‫______________‬
‫‪251‬‬
‫‪252‬‬
‫‪253‬‬
‫‪254‬‬
‫‪255‬‬
‫‪256‬‬

‫תיק ‪ ,1370-64-2‬לעיל ה"ש ‪.204‬‬
‫ראו ערעור (גדול) שן‪( 264/‬פורסם בנבו‪.)31.12.1990 ,‬‬
‫תיק ‪ ,311698393-21-2‬לעיל ה"ש ‪ .215‬יש להניח שאם הראיות שהביאה האישה על אלימות הבעל‬
‫היו מתקבלות‪ ,‬לא היה בית‪-‬הדין משתכנע בכנות רצונו של הבעל בשלום‪-‬בית‪.‬‬
‫ראו תיק ‪ ,2108-13-1‬לעיל ה"ש ‪.4‬‬
‫ערעור ‪ ,323397786-21-1‬לעיל ה"ש ‪ ,3‬וזאת בניגוד לדעת בית‪-‬הדין האזורי‪ ,‬שסבר כי זוהי‬
‫אינדיקציה לכך שהאישה אינה מעוניינת באמת בשלום‪-‬בית‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי חי') ‪ 581601/1‬פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו‪ ,)1.9.2010 ,‬שבו השתכנע‬
‫בית‪-‬הדין כי האישה כנה בתביעתה על‪-‬סמך חוות‪-‬דעת של יועצת נישואים‪ .‬עם זאת‪ ,‬קבלת חוות‪-‬‬
‫הדעת אינה אוטומטית ונתונה לשיקול‪-‬דעתו של בית‪-‬הדין‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק ‪ ,8801-21-1‬לעיל‬
‫ה"ש ‪ .174‬גם עדותו של רב שניסה להדריך ולהשכין שלום עשויה להישמע ואף להתקבל בבית‪-‬‬
‫הדין‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק ‪ ,290506/1‬לעיל ה"ש ‪.157‬‬

‫‪1404‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫ואולי בעיקר – בגיבוש תחזית לעתיד‪ .‬לנוכח זאת נראה כי בהכרעה בשאלה זו יהיה‬
‫לחוות‪-‬הדעת המקצועיות של גורמים טיפוליים משקל רב יותר‪.‬‬
‫‬‫מאחר שהסיכויים לשלום‪-‬בית מורכבים גם ממידת רצונם של בני הזוג בשיקום‬
‫הנישואים או לפחות ממידת נכונותם הנפשית לכך‪ ,‬המבחנים שנסקרו לעיל בדבר כנות‬
‫התביעה רלוונטיים במידה זו או אחרת גם לקביעת הסיכויים לשלום‪-‬בית‪ .‬מלבד מבחנים‬
‫אלה ניתן להצביע על מבחנים נוספים בקביעת הסיכויים לשלום‪-‬בית‪:‬‬
‫א‪ .‬משך הפירוד – מלבד השאלה אם פירוד ממושך יכול להתגבש לכלל עילה עצמאית‬
‫לגירושים‪ 257,‬הוא משקף את עומק המשבר ואת המרחק הנפשי בין בני‪-‬הזוג‪,‬‬
‫וממילא גם את הסיכויים לשלום‪-‬בית‪ .‬ככל ששנות הפירוד נוקפות‪ ,‬וככל שבני‪-‬הזוג‬
‫התבססו בחייהם החדשים‪ ,‬הסיכויים לשלום‪-‬בית פוחתים‪.‬‬
‫ב‪ .‬טיפול זוגי בעבר – כישלון של טיפול זוגי בעבר יכול לבסס הערכה שלילית של‬
‫בית‪-‬הדין באשר לסיכויים לשלום‪-‬בית‪ .‬ככל שהיו נסיונות רבים יותר של טיפול זוגי‬
‫או ייעוץ שנכשלו‪ 258,‬בוודאי אם הדבר נעשה בעקבות הפניית בית‪-‬הדין‪ ,‬תתחזק‬
‫התרשמותו של בית‪-‬הדין כי הסיכויים לשלום‪-‬בית נמוכים‪.‬‬
‫ג‪ .‬קיום יחסי אישות – הימנעות מקיום יחסי אישות מהווה אינדיקציה לסיכויים נמוכים‬
‫לשלום‪-‬בית‪ 259.‬לעומת זאת‪ ,‬קיום יחסי אישות במהלך התקופה שבה בני‪-‬הזוג היו‬
‫פרודים בשל משבר הנישואים עשוי להוות תמיכה בטענה ששלום‪-‬בית אפשרי בין‬
‫בני‪-‬הזוג‪260.‬‬
‫ד‪ .‬הימשכותם ומורכבותם של ההליכים המשפטיים – ההנחה היא שההליכים‬
‫המשפטיים מגבירים את תחושת הריחוק‪ ,‬את הכעסים ואת ההתבצרות של כל צד‬
‫באינטרסים הצרים שלו‪ ,‬כך שעם התמשכותם והסתבכותם גוברת השנאה ופוחתים‬
‫הסיכויים לשלום‪-‬בית‪261.‬‬

‫______________‬
‫‪257‬‬
‫‪258‬‬
‫‪259‬‬
‫‪260‬‬

‫‪261‬‬

‫ראו דיון בשאלה זו להלן בתת‪-‬פרק ד‪ .7‬מדוגמות הנידונות שם עולה כי פירוד ממושך משקף חוסר‬
‫סיכוי לשלום‪-‬בית‪.‬‬
‫‬‫ראו תיק ‪ ,1370-64-2‬לעיל ה"ש ‪ ,204‬שבו מתואר כי נעשו אחד עשר נסיונות טיפול אצל מטפלים‬
‫שונים‪ ,‬שכולם נכשלו‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק ‪ ,008806754-21-1‬לעיל ה"ש ‪.216‬‬
‫תיק ‪ ,2108-13-1‬לעיל ה"ש ‪" :4‬בנוסף‪ ,‬במקרה שלפנינו‪ ,‬לא אפסו הסיכויים לשלום בית‪ ,‬בעל‬
‫שמקיים יחסי אישות עם אשתו גם לאחר בגידתו‪ ,‬מראה בכך שעדיין אשתו חביבה בעיניו‪ ".‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬קיום יחסי אישות במהלך ניסיון להשגת שלום‪-‬בית שנעשה לאחר תקופת פירוד ארוכה אינו‬
‫נושא בהכרח משקל חיובי בהערכת הסיכויים לשלום‪-‬בית‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי ת"א)‬
‫‪( 1006595/1‬פורסם בפסקדין‪.)28.1.2016 ,‬‬
‫ראו ערעור ‪ ,023728496-21-1‬לעיל ה"ש ‪ ,175‬שם כותב בית‪-‬הדין‪" :‬לאור ההאשמות ההדדיות בין‬
‫בני הזוג‪ ,‬הכעסים וההליכים המשפטיים‪ ,‬נראה כי נסתם הגולל על האפשרות לשלום בית‪".‬‬
‫‪1405‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫‪ .4‬מרכיב האשם בתביעות שלום‪-‬בית‬
‫משטר הגירושים על‪-‬פי ההלכה מבוסס‪ ,‬לפחות בחלקו‪ ,‬על אשם‪ 262‬באותן עילות‬
‫גירושים שעניינן התנהגות בן‪-‬הזוג‪ 263.‬קביעת האשם משמעותה הכרעה בזיהוי הגורם‬
‫ל"הפרת שלום‪-‬הבית"‪ 264,‬או במילים אחרות האחראי למשבר הנישואים‪ ,‬ומכאן ברורה‬
‫הופעתה של תפיסה זו גם בפסיקה בתביעות שלום‪-‬בית‪ .‬בית‪-‬הדין ידחה אפוא – או‬
‫יתקשה לקבל – תביעת שלום‪-‬בית מצד בן‪-‬זוג אשר בו‪ ,‬להערכת בית‪-‬הדין‪ ,‬נעוץ האשם‬
‫בהרס הנישואים‪ 265.‬במקרה זה סירוב של בן‪-‬הזוג הנתבע לשלום‪-‬בית ייחשב מוצדק‬
‫בעיני בית‪-‬הדין ללא צורך בהצדקה נוספת‪ 266.‬מאידך גיסא‪ ,‬בית‪-‬הדין לא ידחה תביעת‬
‫שלום‪-‬בית כאשר התנהגות בן‪-‬הזוג הנתבע היא הגורם למשבר הנישואים‪ 267.‬משמעותה‬
‫של החלטה זו היא בדרך‪-‬כלל קיבוע מצב‪-‬הביניים האנומלי שהזכרתי לעיל‪ 268,‬שכן‬
‫כאשר הנתבע מעוניין בגירושים‪ ,‬עצם חיובו בשלום‪-‬בית לא יוביל בדרך‪-‬כלל ליישוב‬
‫______________‬
‫‪262‬‬
‫‪263‬‬

‫‪264‬‬

‫‪265‬‬
‫‪266‬‬

‫‪267‬‬

‫‪268‬‬

‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬פנחס שיפמן דיני המשפחה בישראל כרך ראשון ‪( 422‬מהדורה ראשונה‪.)1984 ,‬‬
‫המעבר למשטר גירושים שאינו מבוסס על אשמה ברוב שיטות המשפט המערביות‪ ,‬ובמיעוטן‬
‫לגירושים לפי דרישה‪ ,‬התרחש רק בעשורים האחרונים של המאה העשרים‪ .‬ראו ‪ ,Lifshitz‬לעיל ה"ש‬
‫‪ ,56‬וכן ‪ ,GLENDON‬לעיל ה"ש ‪.56‬‬
‫ביטוי זה ודומיו חוזרים בפסקי‪-‬דין רבים‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור תש"מ‪ ,193/‬לעיל ה"ש ‪ .181‬מעניין‬
‫להשוות זאת לביטוי "הרס חיי המשפחה"‪ ,‬המופיע בפסקי‪-‬דין לגירושים בעילת "עברה על דת"‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי ת"א) ‪/3899‬תשי"ג‪ ,‬פד"ר א ‪( 5‬התשי"ד)‪.‬‬
‫דוגמה אופיינית לכך היא מקרה של בגידת הבעל‪ .‬ראו לעיל בתת‪-‬פרק ג‪.2‬‬
‫הטלת האשמה במשבר הנישואים על בן‪-‬זוג אחד תביא לידי דחיית טענותיו בדבר התנהגות שלילית‬
‫של בן‪-‬הזוג האחר‪ ,‬שכן ההנחה היא שזו באה בתגובה על התנהגותו‪-‬הוא‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬במקרי‬
‫אלימות (ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור ‪ ,323397786-21-1‬לעיל ה"ש ‪ )3‬או במקרה של סירוב לקיים יחסי‬
‫אישות עקב התנהגות משפילה של הבעל (ראו ערעור (גדול) ‪ ,017310855-21-1‬הדין והדיין‬
‫‪ .))2008( 7 ,18‬למעשה‪ ,‬מדובר בסוג של אמתלה המאששת טענת הגנה בתביעה לשלום‪-‬‬
‫בית (לעומת אמתלה בטענת מאיסות – ראו להלן ה"ש ‪ 298‬והטקסט שלידה – המאששת טענת‬
‫תביעה לגירושים)‪ .‬כאן יוער כי אמתלה כטענת הגנה עשויה לשמש גם כנגד תביעות גירושים‪ .‬כך‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬בערעור ‪ ,023559859-21-1‬לעיל ה"ש ‪ ,217‬נקבע כי טענה בדבר אלימות ואיומים של‬
‫הבעל בתביעת גירושים של האישה שהוכח כי באו כתגובה על תביעת מזונות שלה לא תיחשב עילת‬
‫גירושים בגין אשמתו של הבעל‪ ,‬שכן יש לבחון אם גם לפני ההליכים המשפטיים הוא התנהג‬
‫כך‪.‬‬
‫מקרה אופייני להשפעתו של גורם האשם הוא מתן צו למדור ספציפי לטובת אישה התובעת שלום‪-‬‬
‫בית‪ ,‬כדי למנוע מהבעל את האפשרות להגיש תביעה לפירוק שיתוף בבית‪-‬המשפט ובכך ליהנות‬
‫מפירות מעשיו שגרמו להרס הנישואים‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק ‪ ,586129/1‬לעיל ה"ש ‪" :131‬אולם מכאן‬
‫ועד לדחייתה של התביעה ולגרום לכך שהבעל יקבל פרס על מעשיו בדמות פירוק שיתוף בדירה‬
‫ובכך יעזוב את אשת נעוריו לאנחות מבלי לכבד את התחייבותו הבסיסית לאשה למדור‪ ,‬הדרך‬
‫ארוכה‪".‬‬
‫לעיל ליד ה"ש ‪ 166‬ואילך‪.‬‬

‫‪1406‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫המשבר‪ 269,‬אך התובע לא יחויב להתגרש בשל אשמו של הנתבע‪ ,‬וזכויות הנישואים‬
‫שלו יישמרו‪ ,‬מאחר שאין האשם רובץ עליו‪270.‬‬
‫מאחר שתביעת שלום‪-‬בית קשורה באופן הדוק לדין המרידה‪ 271,‬בית‪-‬הדין עוסק לא‬
‫אחת בשאלה אם התנהגותו של בן‪-‬הזוג הגורם להפרת שלום‪-‬הבית עולה כדי מרידה‪272.‬‬
‫כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בסכסוך על רקע מגורים משותפים עם בני משפחה של אחד מבני‪-‬הזוג‪,‬‬
‫בית‪-‬הדין מברר קודם מי האשם במריבה‪ ,‬כדי לקבוע אם עזיבת הבית על‪-‬ידי בן‪-‬הזוג‬
‫מוצדקת‪ ,‬שאז אין לחייבו לחזור‪273.‬‬
‫לבירור שאלת האשם יש גם משקל במידת הסטייה של בית‪-‬הדין מחוות‪-‬דעת של‬
‫גורמים מקצועיים‪ 274,‬שכן אלה אינם תרים בהכרח אחר האשם‪ ,‬אלא מתמקדים בשורשי‬
‫הסכסוך ובדרכי הטיפול בו‪ ,‬ואילו בית‪-‬הדין‪ ,‬ללא תשובה ברורה בנוגע לזהות האשם‪,‬‬
‫עלול להתקשות בהכרעת הדין‪ ,‬גם במקרים שבהם מסקנתם של הגורמים המקצועיים‬
‫היא שאין כל סיכוי לשלום‪-‬בית‪275.‬‬
‫______________‬
‫‪269‬‬

‫‪270‬‬

‫‪271‬‬
‫‪272‬‬
‫‪273‬‬

‫‪274‬‬
‫‪275‬‬

‫גורם האשם עשוי לעלות גם במקרה שבו מדובר בבני‪-‬זוג שחיים כפרודים במשך זמן רב‪ ,‬כאשר‬
‫האישה תובעת שלום‪-‬בית ואילו הבעל מבקש היתר נישואים עם אישה אחרת שעימה הוא כבר חי‬
‫בפועל‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק ‪ ,4827-12-1‬לעיל ה"ש ‪" :169‬תקנה זו באה כדי ליצור חברה בריאה‬
‫ותקינה בהתאם להלכה היהודית‪ ,‬וביה"ד מרגיש חובה הלכתית ומוסרית כאחת שלא ליתן יד לעושה‬
‫דין לעצמו‪ ,‬שכן כורתים אנו את הבסיס החברתי עליו אנו יושבים‪ ".‬ראו בדומה לכך גם תיק (אזורי‬
‫נת') ‪ 8885-21-1‬פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו‪ .)26.4.2006 ,‬הקשר במקרים אלה בין החטא לעונשו‬
‫נראה ברור‪ ,‬שכן לא יעלה על הדעת שהריסת שלום‪-‬הבית על‪-‬ידי הבעל תוביל למצב שבו יּותר חרם‬
‫דרבנו גרשום‪ ,‬אשר כל עניינו היה שמירת שלמותו של התא המשפחתי‪ ,‬אשר בה זלזל הבעל‬
‫בהתנהגותו‪.‬‬
‫‬‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור ‪ ,323397786-21-1‬לעיל ה"ש ‪ ,3‬שבו השיב בית הדין לתוקפו את הצו למדור‬
‫ספציפי‪ ,‬שכן הרס הנישואים הוא באשמת הבעל‪ ,‬אשר משתכר ונוהג באלימות‪ ,‬ועל‪-‬כן קץ הנישואים‬
‫אינו עילה להפסד זכויות האישה‪ .‬כך הדבר במיוחד במקרים של בגידת הבעל‪ ,‬שבהם אף אם אין‬
‫סיכוי לשלום‪-‬בית‪ ,‬האישה לא תפסיד את זכויותיה בשל אשמת הבעל‪ ,‬וזאת מנימוקים "שלא יהא‬
‫חוטא נשכר" (ראו להלן ה"ש ‪ )358‬וכדומה‪ .‬לא זו בלבד‪ ,‬אלא שאף אם האישה אינה תובעת שלום‪-‬‬
‫בית‪ ,‬והבעל שבגד תובע גירושים (בעילת מאיסות‪ ,‬למשל)‪ ,‬בית‪-‬הדין לא יחייב את האישה להתגרש‪.‬‬
‫לדוגמות נוספות ראו ערעור ‪ ,051550960-21-1‬לעיל ה"ש ‪ ;73‬תיק ‪ ,586129/1‬לעיל ה"ש ‪.131‬‬
‫קשה להימנע מן הרושם העולה מפסקי‪-‬דין אלה ומדומיהם כי ההימנעות מחיוב האישה בגירושים‬
‫היא סוג של ענישה של הבעל על מעשיו‪.‬‬
‫ראו להלן בתת‪-‬פרק ד‪.1‬‬
‫‬‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי ת"א) ‪/4044/693/692‬תשי"ח‪ ,‬פד"ר י ‪( 225‬התשי"ט)‪ ,‬שם מינה בית הדין‬
‫את אחת השכנות לעקוב אחר התנהגותם של בני‪-‬הזוג‪ ,‬כדי לקבוע מי אשם בהפרת שלום‪-‬הבית‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור (גדול) תשי"ט‪ ,148/‬פד"ר ד ‪( 131‬התש"ך)‪ .‬מקרה זה מצטרף לסוג המקרים‬
‫המנויים בה"ש ‪ 270‬לעיל‪ ,‬שכן עזיבת הבית הינה עילה לגירושים בדרך‪-‬כלל‪ ,‬אלא אם כן היא באה‬
‫כתגובה על התנהגות פסולה של בן‪-‬הזוג האחר‪.‬‬
‫ראו לעיל ליד ה"ש ‪.207‬‬
‫אחת הסיבות לכך היא הבדלי הגישה הנובעים מתפיסות‪-‬העולם השונות‪ .‬ראו את הדיון להלן בתת‪-‬‬
‫פרק ה‪.3‬‬
‫‪1407‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫‪ .5‬סעדים אפשריים בתביעה לשלום‪-‬בית‬
‫ברוב התביעות לשלום‪-‬בית התובע אינו מבקש מבית‪-‬הדין לסייע לו בשיקום נישואיו‪,‬‬
‫בוודאי לא כמטרה בלעדית‪ .‬דומה שאדם סביר מבין כי סיכויים לשלום‪-‬בית יכולים‬
‫לצמוח ממאמץ אישי עצמאי או כתוצאה של טיפול וייעוץ מקצועיים‪ ,‬ולא על‪-‬ידי אכיפה‬
‫משפטית‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן לא מן הנמנע שתוגש תביעה כזו לבית‪-‬הדין‪ ,‬ולּו כניסיון‬
‫להיחלץ מן המבוי הסתום של המצב המשברי ולהניע את הצד האחר להגיב‪ .‬משמעותה‬
‫הממשית של תביעת שלום‪-‬בית היא אפוא תביעה להותרת מסגרת הנישואים על כנה‬
‫ובקשת סעדים הנובעים מכך‪ 276.‬אולם גם לתובע ברור כי הסעדים שהוא מבקש יכולים‬
‫להתקיים רק אם חיי הנישואים נמשכים באופן סביר‪ .‬בן‪-‬זוג אשר תובע שלום‪-‬בית‬
‫ומבקש סעדים שונים אך מביע שנאה או אי‪-‬רצון מופגן לחיות עם הנתבע תחת קורת‪-‬גג‬
‫אחת יתקשה כאמור לשכנע את בית‪-‬הדין בכנות תביעתו‪.‬‬
‫בהמשך אדון ביתר פירוט בסעדים השונים ובמאפייני הפסיקה בהם‪ ,‬אך אעיר כבר‬
‫כאן הערה כללית‪ :‬נראה כי את הסעדים הללו יש לחלק לשני סוגים – כאלה הנובעים‬
‫מעצם קיומה של מסגרת נישואים‪ ,‬כגון מזונות ומדור‪ ,‬וכאלה שתכליתם ליצור בסיס‬
‫שיאפשר חיים משותפים‪ ,‬כגון מדור ספציפי‪ ,‬צו עיכוב יציאה מהארץ‪ ,‬צו מניעה נגד‬
‫פגישה עם מאהב או מאהבת וצו הרחקה לבני משפחה‪ .‬הסעדים מן הסוג הראשון‬
‫עשויים להתאים גם למצבי‪-‬הביניים המתוארים לעיל‪ ,‬שבהם בית‪-‬הדין דוחה הן את‬
‫תביעת הגירושים של בן‪-‬הזוג האחד והן את תביעת שלום‪-‬הבית של בן‪-‬הזוג האחר‪,‬‬
‫וזאת אפילו אם בני‪-‬הזוג מצויים במצב של פירוד פיזי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הסעדים מן הסוג‬
‫השני מתאימים בעיקר למקרה שבו תביעת שלום‪-‬הבית מתקבלת‪ 277.‬בן‪-‬זוג שאינו חפץ‬
‫באמת בשלום‪-‬בית יתמקד בסעדים מן הסוג הראשון‪ ,‬אלא אם כן כל כוונתו היא‬
‫להקשות על בן‪-‬הזוג האחר‪ ,‬שאז גם בקשת סעדים מן הסוג השני עשויה לשרת את‬
‫מטרותיו‪.‬‬

‫______________‬
‫‪ 276‬לסעדים הנלווים לתביעת שלום‪-‬בית יש השפעה רבה על בן‪-‬הזוג הנתבע‪ .‬ראו בהקשר זה את‬
‫ביקורתו של רוזן‪-‬צבי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,2‬בעמ' ‪.120‬‬
‫‬‫‪ 277‬דומה שלגבי פסיקת מדור ספציפי יש מי שחולקים על ייחודה למצב של קבלת התביעה לשלום בית‪,‬‬
‫וסוברים כי יש להורות על צו למדור ספציפי קבוע אף אם אין כל סיכוי לשלום‪-‬בית‪ .‬ראו להלן בתת‪-‬‬
‫פרק ד‪.4‬‬
‫‪1408‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫פרק ד‪ :‬פסיקת בתי‪-‬הדין הרבניים בנושא שלום‪-‬בית –‬
‫סוגיות מפורטות‬
‫‪ .1‬מרכיב שלום‪-‬הבית בתביעה להכרזת מורדת‬
‫(א) מרידה מחמת ריב‬

‫התביעה השכיחה ביותר‪ ,‬שניתן להגדירה במהותה כתביעת שלום‪-‬בית‪ ,‬היא תביעה‬
‫להכרזת האישה כמורדת מחמת ריב‪ 278,‬אשר גוררת בעקבותיה הפסד זכויות כספיות‪,‬‬
‫ובסופו של דבר עשויה להביא לידי חיובה של האישה בגירושים‪ .‬ההליך ההדרגתי של‬
‫ההכרזה והפסד הזכויות הכספיות נועד ללחוץ על האישה‪ ,‬שכעיקרון חפצה בהמשך חיי‬
‫הנישואים עם הבעל‪ ,‬לחזור בה מהחלטתה להימנע מקיום יחסי אישות עימו כדי לצערו‪,‬‬
‫ולשוב לדפוס של חיי נישואים נורמליים‪ .‬אם בתום ההליך האישה אינה חדלה עדיין‬
‫מהתנהגותה‪ ,‬עליה להתגרש‪ .‬הגישה השלטת בפסיקת בתי‪-‬הדין היא שאין לקבל תביעה‬
‫להכרזת האישה כמורדת אם הבעל אינו מעוניין בהמשך חיי הנישואים עימה‪ 279,‬כפי‬
‫שניתן ללמוד‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מפסק‪-‬דין של בית‪-‬הדין האזורי בתל‪-‬אביב‪:‬‬
‫"והנה בדבר הכרזת מורדת ידוע שהתנאי היסודי לכך הוא רצון הבעל בשלום‬
‫בית‪ ,‬כי אם הבעל אינו חפץ בשלום עם אשתו אין מקום להכריזה מורדת‪ ,‬שהרי‬
‫כל עיקרה של ההכרזה הוא אמצעי לחץ לאלצה לשוב אליו לחיי שלום‪ ,‬ואם הוא‬
‫אינו רוצה בה אין לה אל מי לשוב‪280".‬‬
‫כלומר‪ ,‬הבעל אינו יכול לדרוש לפוטרו מחובותיו הכספיות כלפי האישה מכוח עילת‬
‫המורדת ובמקביל לתבוע את גירושיה באופן מיידי‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬בתביעה להכרזת אישה‬
‫כמורדת‪ ,‬בפרט אם הוגשה בד בבד תביעה לשלום‪-‬בית‪ ,‬על בית‪-‬הדין לבדוק תחילה את‬
‫______________‬
‫‪ 278‬דין המורדת על שני סוגיה – מחמת ריב ומחמת מאיסות – נידון בהרחבה בספרות ההלכה ובספרות‬
‫המחקר‪ .‬לדוגמות אחדות מ ספרות ההלכה ראו אוצר הפוסקים‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬כרך כ (מורחב)‪ ,‬סימן עז‪,‬‬
‫וכן כרך כא‪ ,‬סימן עז; ישראל שציפנסקי התקנות בישראל כרך שני רסז–רפ (‪ )2004‬וההפניות שם‪.‬‬
‫לדוגמות אחדות מ ספרות המחקר ראו ירחמיאל ברודי "כלום היו הגאונים מחוקקים?" שנתון‬
‫המשפט העברי יא–יב ‪( 304–290 ,279‬התשמ"ד–התשמ"ו); יעקב וינרוט דין המורדת (חיבור לשם‬
‫קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה"‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב – הפקולטה למשפטים‪ ,‬התשמ"א);‬
‫אלימלך וסטרייך "עלייתה ושחיקתה של עילת המורדת" שנתון המשפט העברי כא ‪( 123‬התשנ"ח–‬
‫התש"ס)‪.‬‬
‫‪ 279‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬דברי הרב אלישיב בערעור תשכ"ה‪ ,73/‬לעיל ה"ש ‪ ; 191‬ערעור (גדול) תשל"א‪,19/‬‬
‫פד"ר ח ‪( 321‬התשל"ב); ערעור תשכ"ו‪ ,139/‬לעיל ה"ש ‪ ;170‬תיק (אזורי ת"א) ‪/16801‬תש"מ‪ ,‬פד"ר‬
‫טז ‪( 156‬התשמ"א)‪.‬‬
‫‪ 280‬שם‪ ,‬בעמ' ‪.157‬‬
‫‪1409‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫רצון הבעל בשיקום חיי הנישואים ובהמשכם‪ 281,‬כלומר‪ ,‬את כנות רצונו בשלום‪-‬בית‪282.‬‬

‫אם בית‪-‬הדין נוכח שהבעל חפץ להתגרש‪ ,‬הוא דוחה את תביעתו להכרזת האישה‬
‫כמורדת‪ 283,‬והדיון עובר לעיסוק במידת ההצדקה לחיוב גירושים‪ .‬פעמים רבות מתקיים‬
‫בעקבות זאת דיון בשיטת רבנו ירוחם‪ ,‬העוסק במרידה הדדית של שני בני‪-‬הזוג‪284.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬במקרה שהבעל אכן חפץ בשלום‪-‬בית אך אין סיכוי לכך‪ ,‬כל תכליתו של‬
‫הליך ההכרזה מתאיינת‪ ,‬ועל‪-‬כן יש דיינים הסבורים כי יש להחיל באופן מיידי את‬
‫הסנקציות הממוניות בדין המורדת‪ 285.‬אך היו גם מקרים שבהם החיל בית‪-‬דין את הדין‬
‫הרגיל של מורדת‪ ,‬תוך עשיית שימוש באמצעי הממוני של הפחתת הכתובה‪ ,‬ליצירת‬
‫לחץ על האישה לחזור בה‪ ,‬ואף תוך מציאת דרכים נוספות – כספיות בעיקר – כדי‬
‫ללחוץ על האישה לחזור בה מהתנהגותה‪286.‬‬
‫מאחר שתכליתן של רוב התביעות המוגשות לבית‪-‬הדין להחלת דין המורדת היא‬
‫בראש ובראשונה לפטור את הבעל ממזונות ומכתובה‪ ,‬הדיון מתמקד בדרך‪-‬כלל בשאלת‬
‫הזכויות הממוניות‪ ,‬ופחות בשאלת המניע של התביעה או בעידוד לחזרה מעשית של‬
‫האישה למסגרת הנישואים‪ ,‬שכן ברור כי התביעה צופה פני גירושים‪ 287.‬מכוח תובנה זו‬
‫______________‬
‫‪281‬‬
‫‪282‬‬

‫‪283‬‬
‫‪284‬‬
‫‪285‬‬

‫‪286‬‬

‫‪287‬‬

‫כעיקרון כך הדין גם בתביעה מצד האישה להכרזת הבעל כמורד‪ ,‬אך ראו להלן ה"ש ‪ 291‬והטקסט‬
‫שלידה‪.‬‬
‫ראו ערעור (גדול) ‪ ,1/6/705‬פד"ר – אוסף ורהפטיג ב עב (התש"ה); תיק (אזורי ת"א) ‪/8834‬כ"ד‪,‬‬
‫פד"ר ח ‪( 198‬התש"ל); יהודה פריס יד יהודה – הלכות כתובות א ‪( 232 ,186‬התשס"ו)‪ .‬פסיקה זו‬
‫היא לפי גישתם של רוב הראשונים‪ ,‬שכן לפי שיטת רבנו תם (תוספות‪ ,‬כתובות סג‪ ,‬ע"ב ד"ה אבל‪,‬‬
‫וכן בספר הישר לר"ת‪ ,‬סימן ד) גם מורדת מחמת ריב היא אישה התובעת גירושים‪ ,‬אלא שהיא אינה‬
‫מוכנה להתגרש ללא כתובה‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור (גדול) ‪ ,1/16/704‬פד"ר – אוסף ורהפטיג ב לט (התש"ד)‪ ,‬שם נקבע כי אם‬
‫הבעל הגיש קודם תביעת גירושים‪ ,‬האישה נחשבת מורדת בטענה‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור תשל"א‪ ,19/‬לעיל ה"ש ‪ ;279‬תיק ‪ ,4827-12-1‬לעיל ה"ש ‪ .169‬ראו גם את‬
‫הדיון בהמשכו של חלק זה‪.‬‬
‫תיק (אזורי ת"א) ‪/3116‬מ"ב‪ ,‬פד"ר יד ‪( 28 ,21‬התשמ"ג)‪" :‬בנידוננו שאין מקום להכרזות והתראות‬
‫משום שאין כאן מקום לש"ב‪ ,‬יש להחיל מיד על האשה דין מורדת‪ ,‬הן לענין הפסד הכתובה והן‬
‫לענין החזרת המתנות‪ ".‬אכן‪ ,‬יש לשים לב שבפסק‪-‬דין זה קבע בית‪-‬הדין כי האישה נחשבת מורדת‬
‫מחמת מאיסות (ראו להלן)‪ ,‬בין היתר על רקע העובדה שהיא הודתה כי היא מקיימת יחסים עם גבר‬
‫אחר‪ .‬למסקנה דומה‪ ,‬שבה בית‪-‬הדין מגדיר את סוג המרידה בהתאם לנסיבות‪ ,‬ולא בהתאם לטענות‪,‬‬
‫ופוסק הפסד מי ידי של הכתובה ללא הליך ההתראות וההכרזות‪ ,‬ראו תיק (אזורי נת') ‪937185/1‬‬
‫פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו‪ .)22.1.2015 ,‬אכן‪ ,‬קיימת גם גישה חולקת בבית‪-‬הדין‪ ,‬שלפיה גם‬
‫במקרה שאין כל סיכוי לשלום‪-‬בית אין לפגוע בכתובת האישה ללא הליך של הכרזות והתראות‪ .‬ראו‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי אש') ‪.)2.4.2014( 9656/3‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק שיט‪ ,833/‬לעיל ה"ש ‪ .134‬מבחינה עקרונית בתי‪-‬הדין סבורים כי נקיטת אמצעים‬
‫כאלה נכונה גם כיום (ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי חי') ‪ 1022071/5‬פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו‪,‬‬
‫‪ ,))15.3.2016‬ולעיתים הם פוסקים כך גם הלכה למעשה (ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי חי') ‪867850/1‬‬
‫פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו‪.))12.12.2013 ,‬‬
‫כיוון זה מוכח מאופי הטענות בכתבי התביעה‪ ,‬מבקשת הסעדים הנלווים ומעצם הבקשה להכריז על‬

‫‪1410‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫בית‪-‬הדין אף מדגיש כי לשם חיוב האישה בגט בגין מרידתה אין צורך בהכרזה‪ ,‬שנועדה‬
‫רק לגבי הפסד הזכויות הממוניות‪288.‬‬
‫לא זו בלבד‪ ,‬אלא שחל כרסום נוסף ברעיון המרכזי של דין המרידה בפסיקת בתי‪-‬‬
‫הדין‪ ,‬אשר עשויים לקבל תביעה להכרזת האישה כמורדת גם כאשר הבעל מעוניין‬
‫מלכתחילה בגירושים בלבד‪ ,‬דוגמת פסיקת בית‪-‬הדין האזורי בתל‪-‬אביב‪:‬‬
‫"אמנם נדוננו אינו המקרה ה'קלאסי' של מורדת שהוא כשהבעל דורש שלום בית‬
‫והאשה מורדת בו – היות והבעל דורש בתוקף גירושין‪ ,‬אולם נראה שגם בכגון‬
‫זה‪ ,‬כאשר הבעל דורש גירושין‪ ,‬ואין לחייבו בשלום בית‪ ,‬ואשה ג"כ מעונינת‬
‫בגירושין ואינה חפיצה בו‪ ,‬אלא שמתנה את הסכמתה לגט בתנאים כספיים‬
‫שאינם מגיעים לה‪ ,‬יש לראותה כמורדת‪289".‬‬
‫לפי גישה זו תיתכן אפוא תביעת גירושים במקביל לבקשה להכרזת האישה כמורדת‪,‬‬
‫אלא שמשמעותה מצטמצמת לשלילת הזכויות הכספיות של האישה בגין המרידה‪ ,‬ולא‬
‫כאמצעי לחץ לשיבה לחיים משותפים‪ .‬עם זאת‪ ,‬הלכה מרכזית אחרת של דין המורדת‬
‫היא הכרה בקיומה של אפשרות החזרה של האישה ממרידתה‪ ,‬אפילו לאחר ההכרזה‪,‬‬
‫ואפילו לאחר הפסד זכויותיה הממוניות‪290.‬‬
‫עניין נוסף שיש לשים לב אליו ביישום דין המרידה בבית‪-‬הדין הוא ההבדל המגדרי‪.‬‬
‫אף שתקנת רגמ"ה (רבנו גרשום מאור הגולה) הביאה‪ ,‬כנזכר לעיל‪ ,‬לידי צמצום‬
‫משמעותי של הפער בין גברים לנשים מבחינת היכולת לכפות גירושים‪ ,‬תביעה בגין‬
‫עילת מרידה מוגשת עדיין ברוב המקרים על‪-‬ידי בעלים‪ 291.‬ייתכן שהדבר נובע‬

‫______________‬

‫‪288‬‬
‫‪289‬‬
‫‪290‬‬
‫‪291‬‬

‫האישה כמורדת‪ ,‬בהינתן שבמציאות שבה בית‪-‬הדין מתפקד כערכאה שיפוטית בלבד נוצרת אווירה‬
‫של התנגחות משפטית‪ ,‬ולא של פנייה לבית‪-‬הדין כמוסד קהילתי בבקשת סיוע בהצלת חיי‬
‫הנישואים‪.‬‬
‫תיק ‪ ,069387470-21-2‬לעיל ה"ש ‪ .217‬ככל הידוע לי‪ ,‬בית‪-‬הדין אינו מפעיל כיום את נוהל ההכרזה‬
‫בבתי‪-‬הכנסת‪.‬‬
‫הרב דיכובסקי בתיק ‪/12830‬תשמ"א‪ ,‬לעיל ה"ש ‪( 60‬בשל מניעת יחסי אישות בפועל מהבעל‪ ,‬בדומה‬
‫ליבמה מורדת)‪.‬‬
‫ראו ערעור תשכ"ה‪ ,112/‬לעיל ה"ש ‪ .121‬אפשרות זו קיימת אף לאחר חתימה על הסכם גירושים –‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור נט‪ ,970/‬לעיל ה"ש ‪ ,249‬בעמ' ‪.129‬‬
‫מבדיקה בפסקי‪-‬הדין הרבניים בפרויקט השו"ת (בשנים‪-‬עשר הכרכים הכלולים בגרסה ‪ :22‬פד"ר –‬
‫אוסף ורהפטיג עד פד"ר יא) עולה כי יש ‪ 1,735‬מופעים של המילה "מורדת"‪ ,‬לעומת ‪ 504‬מופעים‬
‫של המילה "מורד"‪ .‬על נתון זה יש להוסיף את העובדה שהגדרת מורד בבתי‪-‬הדין היא רחבה יותר‬
‫מהגדרת מורדת‪ ,‬ומתייחסת גם למורד ממזונות‪ .‬ראו בבלי‪ ,‬כתובות עז‪ ,‬ע"א; רא"ש‪ ,‬כתובות‪ ,‬פרק ה‪,‬‬
‫סימן לב‪ .‬אך ראו ב"ח‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן עז; חלקת מחוקק‪ ,‬סימן עז‪ ,‬ס"ק א‪.‬‬
‫‪1411‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫מחולשתם של ההליכים בעילת המרידה כלפי הבעל‪ 292,‬אשר לא התפתח במסגרתה‪,‬‬
‫מסיבות שונות‪ ,‬הליך של הכרזה והמתנה‪293.‬‬
‫(ב) מרידה מחמת מאיסות‬

‫להבדיל מדין המורדת מחמת ריב‪ ,‬שבו מדובר בשני צדדים המעוניינים בהמשך‬
‫הנישואים‪ ,‬במרידה מחמת מאיסות בן‪-‬הזוג המורד מעוניין לסיים את הנישואים‪ 294‬בשל‬
‫סלידתו מבן‪-‬הזוג האחר או שנאתו כלפיו‪ 295.‬הפעלת לחץ על אישה המורדת מחמת‬
‫מאיסות באמצעות הכרזה אינה אפקטיבית במקרה זה‪ ,‬אך עיכוב הגירושים בשנה‪ ,‬לפי‬
‫שיטתם של רוב הראשונים‪ ,‬מעניק לה הזדמנות להתגבר על הסלידה ולנסות ליצור‬
‫מחדש קרבה אל הבעל‪296.‬‬
‫יש לזכור כי להבדיל ממורדת מחמת ריב‪ ,‬שם הבעל הוא התובע‪ ,‬במורדת מחמת‬
‫מאיסות האישה היא התובעת‪ ,‬ומדובר בתביעת גירושים‪ 297.‬כעיקרון אין צורך בתביעה‬
‫נגדית לשלום‪-‬בית של הבעל‪ ,‬שכן השאלה המרכזית העולה בבית‪-‬הדין כיום היא אם‬
‫קיימת עילת חיוב נגדו במקרה שיתברר שהמאיסות אכן אמיתית‪ 298,‬וממילא אם אין‬
‫הדבר כך‪ ,‬תידחה התביעה‪ ,‬ואם המאיסות אמיתית‪ ,‬לא תועיל תביעת שלום‪-‬בית‪.‬‬
‫______________‬
‫‪292‬‬
‫‪293‬‬

‫‪294‬‬
‫‪295‬‬

‫‪296‬‬

‫‪297‬‬
‫‪298‬‬

‫ראו פריס‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,282‬בעמ' ‪ ;155‬לביא‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,5‬חלק ב‪ ,‬סימן פט‪.‬‬
‫אולי משום שהבעל יעדיף לגרש את האישה קודם לכן‪ .‬ייתכן שזו גם הסיבה לכך שהסנקציה של‬
‫הוספה על הכתובה חלשה יותר כלפי הבעל‪ ,‬שהיה מעדיף לגרש ולשלם את הכתובה מייד ולכל‪-‬‬
‫היותר לשוב ולהינשא עם האישה בעתיד‪ ,‬במקום לחזור לשלום‪-‬בית‪ ,‬על‪-‬מנת לא להסתכן בתפיחת‬
‫חוב הכתובה‪ .‬זאת‪ ,‬מלבד העובדה שבעלים היו חזקים יותר כלכלית‪ ,‬וייתכן שסנקציה זו הייתה‬
‫יעילה פחות כלפיהם‪.‬‬
‫ראו את דבריו של הרב לביא בתיק (אזורי צפת) ‪ ,316914761-21-1‬הדין והדיין ‪,)2001( 9 ,14‬‬
‫שלפיהם סירוב מוחלט לכל הצעת שלום‪-‬בית כמוהו כטענת מאיסות מפורשת‪.‬‬
‫בשל הדמיון המעשי של גורם הזמן‪ ,‬וכן הפסד הכתובה בסופו של תהליך‪ ,‬ובשל העובדה שעניין‬
‫ההכרזה אינו ישים כל‪-‬כך (ראו את דעתו של הרב ז'ולטי בערעור תשכ"ה‪ ,112/‬לעיל ה"ש ‪ ,121‬אך‬
‫השוו לגישתו של הרב גולדשמידט‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,)121‬נראה כי יש מידה של אי‪-‬בהירות ואף חוסר‬
‫עקביות בשימוש במונח "מורדת" בפסיקת בתי‪-‬הדין (מונח שאף בספרות התלמודית ובפסיקה‬
‫מתאפיין במורכבות ובגבולות שאינם ברורים תמיד)‪ .‬ההבדל הבולט בפסקי‪-‬הדין הוא בזהות של‬
‫תובע הגירושים – האיש או האישה‪.‬‬
‫במקרים רבים‪ ,‬בוודאי לאחר פירוד ממושך‪ ,‬כאשר בית‪-‬הדין משתכנע מטענת המאיסות‪ ,‬הוא לא‬
‫יחייב את האישה לחזור לשלום‪-‬בית‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור (גדול) ‪ ,028127447-21-1‬הדין והדיין‬
‫‪ ,)2008( 6 ,24‬שבו תמה בית‪-‬הדין‪" :‬כיצד ניתן לחייב אשה המואסת בבעלה לשוב ולחיות עמו‬
‫אפילו לנסיון?"‬
‫תביעתו הנגדית של הבעל תהיה בדרך‪-‬כלל לפטור אותו מתשלום הכתובה‪.‬‬
‫כך הפסיקה המקובלת לפי רוב הראשונים‪ .‬בשאלת גדריה של אמתלה מבוררת ראו אוצר הפוסקים‪,‬‬
‫אבן העזר‪ ,‬כרך כא‪ ,‬סימן עז סעיף ג‪ ,‬ס"ק סח‪ .‬יצוין כי אחד הדיינים היחידים שפסקו באופן פשוט‬
‫כשיטת הרמב"ם‪ ,‬קרי כפו גט במורדת מחמת מאיסות ללא צורך באמתלה מבוררת‪ ,‬הוא הרב קאפח‪.‬‬
‫ראו דוגמות לפסיקתו בספרו עדות ביהוסף‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,230‬סימנים לט–מא (על יחסו לערכי‬

‫‪1412‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫(ג) מרידה הדדית‬

‫כאמור‪ ,‬בית‪-‬הדין מגיע לא אחת למסקנה כי למעשה שני בני‪-‬הזוג אינם מעוניינים‬
‫בהמשך חיי הנישואים‪ .‬עילת הגירושים שבית‪-‬הדין מוצא במקרים אלה מתבססת על‬
‫שיטת רבנו ירוחם‪ 299,‬הקובע כי יש להמתין תקופה של שנים‪-‬עשר חודשים כדי לתת‬
‫לבני‪-‬הזוג הזדמנות‪ ,‬והאישה מפסידה את תוספת הכתובה‪ .‬יש המגדירים עילה זו‬
‫כמרידה הדדית‪ 300,‬שכן שני בני‪-‬הזוג אינם מעוניינים זה בזה‪ ,‬אך הרב לביא‪ 301‬סבור כי‬
‫לאחר שהאישה כבר מרדה אין מקום להגדיר את תגובת הבעל כמרידה‪ ,‬ולכן לדבריו‬
‫הסיבה שבעטייה ניתן לכפות גירושים במקרה זה היא מניעת עיגון האישה‪ .‬בין כך ובין‬
‫כך‪ ,‬החיוב בגירושים‪ ,‬לפי דעות אלה בהסבר של דברי רבנו ירוחם‪ ,‬נעשה כאשר מתברר‬
‫לבית‪-‬הדין שבן‪-‬הזוג מעוניין בפועל בגירושים ותביעת שלום‪-‬הבית שלו אינה מיועדת‬
‫אלא לצורכי מיקוח‪ ,‬אך אם תביעת שלום‪-‬הבית שלו כנה‪ ,‬אין לחייבו בגירושים גם לאחר‬
‫המתנה של שנים‪-‬עשר חודשים‪.‬‬
‫יש הסוברים כי גם בהכרעה לפי שיטה זו יש להביא בחשבון את גורם האשם‪302.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אם צד אחד אינו מעוניין עוד בחיי הנישואים רק בגלל תביעת הגירושים שהגיש‬
‫בן‪-‬זוגו‪ 303‬או בשל אלימות או התנהגות כופה של בן‪-‬זוגו‪ 304,‬אזי אין לחייבו בגירושים‬
‫אף אם עתה אין הוא רוצה עוד בשלום‪-‬בית‪.‬‬
‫‪ .2‬מזונות אישה‬
‫סעיף ‪ 4‬לחוק שיפוט בתי‪-‬דין רבניים קובע את זכותה של האישה לתבוע מזונות לא אגב‬
‫גירושים‪ ,‬שכן המזונות הם חלק מחובות הנישואים של הבעל כלפיה‪ ,‬ואם הוא אינו‬
‫מפרנסה‪ ,‬היא רשאית לתובעו בבית‪-‬הדין‪ .‬זהו מצב בעייתי‪ ,‬כמובן‪ ,‬שכן מצד אחד‬
‫האישה אינה מעוניינת להתגרש‪ ,‬ומצד אחר היא מגישה תביעה נגד הבעל – עובדה‬
‫המצביעה על קיומו של קונפליקט בין בני‪-‬הזוג‪ .‬אכן‪ ,‬תביעות שלום‪-‬בית אינן מוגשות‬
‫______________‬

‫‪299‬‬
‫‪300‬‬

‫‪301‬‬
‫‪302‬‬
‫‪303‬‬
‫‪304‬‬

‫המשפחה ול שלמותה ראו דוד שלום קאפח "ערכי משפחה לאור פסקי דין של הרב יוסף קאפח"‬
‫מסורה ליוסף ה ‪( 31‬יוסף פרחי עורך‪ ,‬התשס"ח))‪.‬‬
‫רבנו ירוחם‪ ,‬מישרים‪ ,‬נתיב כג‪ ,‬חלק ח‪.‬‬
‫ראו ערעור תשל"א‪ ,19/‬לעיל ה"ש ‪ ,279‬אשר דן ברציונל של דין המורדת ובהבדל בינו לבין דינו של‬
‫רבנו ירוחם‪ .‬ראו גם חיים שלמה שאנן "בדין איש ואשה המורדים זה על זה וצד אחד מעכב גט‬
‫ובירור שיטת רבנו ירוחם בזה" מוריה ‪ 30‬קג (התש"ע); תיק (אזורי ת"א) ‪/13627‬ל"ו‪ ,‬פד"ר יא ‪89‬‬
‫(התשל"ח); נחום פרובר "חיוב גט‪ ,‬החזר מתנות‪ ,‬תביעה צודקת – בבני זוג שאינם חפצים זה בזה"‬
‫כנס הדיינים – התשס"ח ‪( 109‬אברהם צבי שינפלד ושמעון יעקבי עורכים‪ ,‬התשס"ט)‪.‬‬
‫לביא‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,5‬חלק ב‪ ,‬סימן פט‪ .‬לדבריו‪ ,‬ניתן לבסס את אפשרות הכפייה גם על מקורות‬
‫נוספים‪.‬‬
‫ראו לעיל תת‪-‬פרק ג‪.4‬‬
‫ראו תיק (אזורי ת"א) מא‪ ,8720/‬פד"ר יג ‪( 264‬התשמ"ב)‪ .‬אך הרב לביא‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,5‬חלק ב‪ ,‬סימן‬
‫פט‪ ,‬חולק על דעה זו‪.‬‬
‫ראו ערעור ‪ ,323397786-21-1‬לעיל ה"ש ‪.3‬‬
‫‪1413‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫על רקע יחסים תקינים בין בני‪-‬הזוג‪ ,‬אלא על רקע משבר נישואים‪ ,‬ובמקביל לכך‬
‫שעומדת לאישה הזכות לשלום‪-‬בית ולהמשך הנישואים‪ ,‬היא זכאית גם לתבוע מזונות‬
‫כחלק מזכות זו‪305.‬‬
‫גם תביעת שלום‪-‬בית מצד הבעל נתפסת בעיני בית‪-‬הדין כתביעה לקבוע את גובה‬
‫סכום המזונות של האישה‪ .‬כך עולה בדרך‪-‬כלל במקרים שבהם האישה הגישה תביעת‬
‫מזונות לבית‪-‬המשפט לאחר תביעת הבעל‪ ,‬ומתעוררת שאלת הסמכות‪306.‬‬
‫מעניין בהקשר זה שמשקלו של נימוק האיבה שביסוד תקנת ההדדיות במזונות‬
‫ובמעשה ידיים‪ 307‬נתון במחלוקת בין הרכבים שונים של בית‪-‬הדין הגדול‪ ,‬כשהנפקות‬
‫היא בזכות הבעל למעשה ידי האישה בשעה שהוא חייב במזונותיה מדין "מעוכבת‬
‫מחמתו"‪308.‬‬
‫‪ .3‬החלטות‪-‬ביניים‪ ,‬צווים וסעדים זמניים‬
‫ברוב הצווים והסעדים הניתנים נגד בן‪-‬זוג במסגרת תביעות שלום‪-‬בית‪ 309‬עלולה להיות‬
‫פגיעה בזכויות‪-‬יסוד של הנתבע‪ ,‬והשאלה העולה תדיר היא שאלת האיזון בין זכות‬
‫התובע לסעד לבין הפגיעה בזכויות‪-‬יסוד של הנתבע‪ .‬נקודת האיזון נקבעת בפסיקתם של‬
‫בתי‪-‬הדין הרבניים בהתאם לאופן שבו הם תופסים את הערכים המוגנים בזכויות‬
‫הצדדים‪ 310.‬לתובע בתביעת שלום‪-‬בית יש יתרון משום שהערך המוגן בתביעתו אינו‬
‫______________‬
‫‪305‬‬

‫‪306‬‬
‫‪307‬‬
‫‪308‬‬

‫‪309‬‬

‫‪310‬‬

‫על הגדרת שלום‪-‬בית כזכות ראו את הדיון לעיל בתת‪-‬פרק ב‪ 1‬ולהלן בתת‪-‬פרק ה‪ .2‬עניין זה בא לידי‬
‫ביטוי גם בנוסח הראשון של תקנות הדיינים (אגרות)‪ ,‬התשי"ז‪ ,1957-‬ק"ת ‪ ,1580‬שם הופיע עניין‬
‫המזונות כסעד נלווה ראשון ועיקרי לתביעת שלום‪-‬בית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם האישה אינה מעוניינת‬
‫בשלום‪-‬בית‪ ,‬זכותה למזונות תישלל‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי י‪-‬ם) ‪ 1067799/1‬פלונית נ' פלוני‬
‫(פורסם בפסקדין‪.)25.5.2016 ,‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי נת') [ללא מספר תיק]‪ ,‬פד"ר טו ‪( 254‬התשנ"א)‪.‬‬
‫ראו בבלי‪ ,‬כתובות מז‪ ,‬ע"ב; בבלי‪ ,‬כתובות נח‪ ,‬ע"ב‪.‬‬
‫ראו ערעור (גדול) תשל"ג‪ ,205/‬פד"ר י ‪( 294‬התשל"ז)‪ ,‬שבו סבר בית‪-‬הדין כי אין טעם איבה‬
‫ב"מעוכבת מחמתו" ולכן הבעל אינו זכאי למעשה ידי האישה‪ ,‬לעומת ערעור (גדול) ער‪/765‬נא‪,‬‬
‫פד"ר טו ‪( 13‬התשנ"ב)‪ ,‬שבו סבר בית‪-‬הדין כי אף שזה הטעם שביסוד התקנה‪ ,‬אין בוחנים אותו‬
‫בכל מקרה של מזונות מן הדין‪ ,‬ותקנת ההדדיות חלה גם כאשר חייב במזונות "מעוכבת‬
‫מחמתו"‪.‬‬
‫יש כאמור הרואים בשלום‪-‬בית עילת תביעה שאינה אלא מצע לבקשת סעדים (ראו לעיל תת‪-‬פרק‬
‫ב‪ .)1‬אכן‪ ,‬מניסוח ס' ‪ 2‬לתוספת הראשונה בתקנות הדיינים (אגרות) עולה כי תביעת שלום‪-‬בית הינה‬
‫תשתית לסעדים הנלווים אליה‪ .‬לא ברור אם כן מדוע לשם קידום הערך של שלום‪-‬בית לא בוטלה‬
‫אגרת התביעה לשלום‪-‬בית (הרב אליהו בן דהן‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,149‬סבור כי יש בכך קושי ביורוקרטי‪,‬‬
‫שכן הדבר מצריך קבלת אישור של ועדת אגרות במשרד האוצר)‪ ,‬אף שבשנים האחרונות אפשר‬
‫להבין זאת בשל ריבוי התביעות הפיקטיביות לשלום‪-‬בית‪ .‬חרף האמור‪ ,‬ברור שבית‪-‬הדין לא ייענה‬
‫לתביעה שכל מניעיה הם רכושיים בלבד (ראו תיק ‪ ,8885-21-1‬לעיל ה"ש ‪ ,)269‬שכן תכלית הסעדים‬
‫הניתנים היא קיומם של תנאים בסיסיים שיאפשרו חיי נישואים תקינים‪.‬‬
‫לדיון רחב בגישות הקיימות בבתי‪-‬הדין הרבניים ביחס לזכויות אדם ראו מאמרי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,103‬וכן‬

‫‪1414‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫זכותו לקבל את המגיע לו מבן‪-‬זוגו מבחינה כלכלית בלבד‪ ,‬אלא הערך של שלמות‬
‫הנישואים‪ ,‬אשר פעמים רבות מטה את הכף לטובתו חרף הפגיעה‪ ,‬החמורה לעיתים‪,‬‬
‫בזכויות של בן‪-‬זוגו‪.‬‬
‫נראה כי בתי‪-‬הדין עושים שימוש רב בהחלטות‪-‬ביניים כדי לווסת את עוצמת‬
‫הסכסוך ולכוון את הצדדים להגיע לשלום‪-‬בית‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬נאמר בהחלטת בית‪-‬הדין‬
‫הרבני האזורי בירושלים‪:‬‬
‫"ביה"ד הוציא מדי פעם החלטות שונות כפי הנצרך לשעתן‪ ,‬וניסה בהרבה דרכים‬
‫להניע את הצדדים שלא יהרסו את התא המשפחתי שלהם‪ ,‬ויתגברו על עקשנותם‬
‫ויסכימו לנסות שוב לשוב לחיות בשלום זע"ז מתוך ויתורים אחד למשנהו והבנה‬
‫הדדית‪311".‬‬
‫(א) סדרי הדין‬

‫בית‪-‬הדין יכול לעשות שימוש באמצעי טכני ופשוט בניסיון לשפר את הסיכויים לשלום‪-‬‬
‫בית‪ ,‬והוא שליטה בקצב התקדמותו של ההליך המשפטי‪ 312.‬לאחר הדיון הראשון‪ ,‬שבו‬
‫הטענות נשמעות באופן בלתי‪-‬אמצעי‪ 313,‬בית‪-‬הדין מגבש רושם לגבי אופי הסכסוך‬
‫ועומקו מדבריהם של בני‪-‬הזוג‪ ,‬מנסיונות הטיפול הזוגי אם היו‪ ,‬ומטיב ההליכים‬
‫שהתקיימו בין בני‪-‬הזוג בערכאות אחרות‪ .‬בית‪-‬הדין יכול לקבוע מועד דיון קרוב או‬
‫רחוק‪ 314,‬בהתאם להערכתו עד כמה תאפשר דחיית הדיון את שיכוך המריבה‪ 315‬או את‬
‫יצירתה של הידברות בין בני‪-‬הזוג‪.‬‬
‫______________‬

‫‪311‬‬
‫‪312‬‬

‫‪313‬‬

‫‪314‬‬
‫‪315‬‬

‫מאמרו של יחיאל ש' קפלן "חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו בבית הדין הרבני – איזון בין ערכים‬
‫יהודיים מתנגשים וזכויות אדם מתנגשות" קרית המשפט ח ‪( 145‬התשס"ט)‪.‬‬
‫תיק ‪/715‬תשכ"ה‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.198‬‬
‫כאן לא יחול כנראה איסור החמצת הדין‪ .‬ראו בצרי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,15‬בעמ' ‪ ;103–101‬אלעד סטופל‬
‫"על המתח שבין דין אמת לעינוי הדין" פרשת השבוע ‪( 365‬פרשת יתרו‪ ,‬התש"ע); שוחטמן‪ ,‬לעיל‬
‫ה"ש ‪ ,9‬כרך ב‪ ,‬בעמ' ‪ .1125–1124‬ראו גם תיק (אזורי ת"א) ‪/4553‬תשי"ג‪ ,‬פד"ר א ‪86 ,81‬‬
‫(התשי"ד); תיק ‪/3212‬תשי"ג‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,195‬בעמ' ‪.214‬‬
‫ראו שולחן ערוך‪ ,‬חושן משפט‪ ,‬סימן יג סעיף ג‪ .‬כן ראו שוחטמן‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,9‬כרך ב‪ ,‬פרק ‪,11‬‬
‫במיוחד בעמ' ‪ 668 ,662–656‬ו‪ .677-‬זהו אחד הכלים המשמעותיים להתרשמות בית‪-‬הדין באשר‬
‫לכוונותיהם של הצדדים‪ .‬זהו גם אחד ההבדלים המשמעותיים בין שיטת הדיון לפי המשפט העברי‬
‫לבין שיטות משפט אחרות‪ .‬ראו סיני‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,165‬בעמ' ‪ 71 ,45‬ו‪ .228-‬אכן‪ ,‬המציאות כיום היא‬
‫שבבתי‪-‬הדין‪ ,‬לפחות במרכז הארץ‪ ,‬רוב בעלי‪-‬הדין מיוצגים על‪-‬ידי עורכי‪-‬דין‪ ,‬אשר משבשים את‬
‫יכולתם של הדיינים להתרשם מבני‪-‬הזוג באופן בלתי‪-‬אמצעי ובכך לרדת לחקר האמת‪ .‬הרב בן דהן‬
‫(לעיל ה"ש ‪ )149‬טוען כי בבתי‪-‬הדין בפריפריה דיינים מטפלים באופן לא‪-‬שיפוטי במקרים רבים‬
‫יותר מאשר באזור המרכז‪ ,‬משום ששיעור הייצוג שם נמוך יותר‪.‬‬
‫ראו הקר‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,190‬בעמ' ‪.161‬‬
‫ערעור (גדול) תש"ך‪ ,144/‬פד"ר ד ‪( 323 ,321‬התשכ"א)‪" :‬ביה"ד רואה שהקרע והשנאה בין הזוג‬
‫הנם חמורים מדי ואין מקום לנסיונות שלום עמה‪ ,‬ובקרבת הורי הזוג‪ ,‬לכן דוחים לשלושה חדשים‬
‫‪1415‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫התרשמות הדיינים באשר לעומק הקונפליקט בין בני‪-‬הזוג מניעה את בית‪-‬הדין‬
‫פעמים רבות‪ ,‬בדיונים הראשונים בעיקר‪ ,‬להמליץ לצדדים לפנות לייעוץ נישואים או‬
‫לטיפול זוגי שיסייע להם להתמודד עם המשבר‪ .‬חוות‪-‬דעת של יועץ או מטפל בתחום‬
‫הנישואים‪ ,‬פרטי או מטעם בית‪-‬הדין‪ ,‬מסייעת לבית‪-‬הדין להעריך את הסיכויים לשלום‪-‬‬
‫בית ולקבל החלטות בתביעות בין בני‪-‬הזוג בהתאם לכך‪ .‬גם ייעוץ או טיפול מחייבים‬
‫קציבת זמן‪ ,‬ובית‪-‬הדין יכול להאריכו או לקצרו לפי הערכתו בדבר הסיכויים לשיקום‬
‫הנישואים‪ .‬לאורך ההליכים בית‪-‬הדין עשוי לקצוב תקופת ניסיון להשגת שלום‪-‬בית בין‬
‫בני‪-‬הזוג‪ 316‬גם ללא סיוע חיצוני‪ ,‬וגם משכה של תקופה זו נתון לשיקול‪-‬דעתו לפי‬
‫ההתפתחויות‪.‬‬
‫לפעמים‪ ,‬גם בפסק‪-‬דין המקבל את תביעת שלום‪-‬הבית‪ ,‬אחד התנאים הוא זמן‬
‫מוקצב לניסיון להשכין שלום‪-‬בית‪ 317,‬שבסופו יחליט בית‪-‬הדין אם הניסיון מוצה או‬
‫שמא יש עדיין סיכוי להשגת שלום‪-‬בית בין בני‪-‬הזוג‪.‬‬
‫(ב) צו עיכוב יציאה מהארץ‬

‫מתקנות הדיון בבתי‪-‬הדין הרבניים בעניין עיכוב יציאה מהארץ של בעל‪-‬דין עולה כי‬
‫בית‪-‬הדין מוסמך לתת צו עיכוב יציאה מהארץ בשל "חשש עיגון או לשם הבטחת זכויות‬
‫שהוגשה עליהן תביעה או זכויות לפי פסק‪-‬דין"‪ 318.‬אכן‪ ,‬בית‪-‬הדין יכול לתת צו עיכוב‬
‫יציאה מהארץ ככל שייראה לו לנכון‪ ,‬ללא כל הגבלה מן הדין‪ ,‬כשם שהוא אינו מוגבל‬
‫במתן צווי מניעה אחרים שתכליתם מניעת פעולות האסורות על‪-‬פי דין‪319.‬‬
‫החלטה של בית‪-‬הדין לתת צו עיכוב יציאה מהארץ נגד בן‪-‬הזוג הנתבע בתביעת‬
‫שלום‪-‬בית מתבססת על שני נימוקים‪ .‬האחד הוא הצורך ביצירת תנאים שיאפשרו את‬
‫הניסיון להשיג שלום‪-‬בית מן ההיבט הטכני‪ 320‬ומן ההיבט המהותי‪ .‬נימוק זה מתקבל‬
‫______________‬

‫‪316‬‬
‫‪317‬‬
‫‪318‬‬
‫‪319‬‬
‫‪320‬‬

‫כדי לאפשר להם להירגע‪ .‬כעבור הזמן נמשיך לדון בתקוה שעד אז תשכך השנאה המקוננת בהם‬
‫ובמשפחתם‪".‬‬
‫ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬תיק ‪ ,306053190-13-1‬לעיל ה"ש ‪.233‬‬
‫לדעתי‪ ,‬מגבלה זו צריכה להיות מובנית בפסק‪-‬דין המקבל תביעת שלום‪-‬בית‪ .‬ראו גם לעיל‬
‫ה"ש ‪.130‬‬
‫תק' קו לתקנות הדיון בבתי‪-‬הדין הרבניים‪ .‬ראו גם ס' ‪ 7‬ב לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי‬
‫דיון)‪ ,‬המונה שלוש עילות‪ :‬הכבדה של בירור המשפט‪ ,‬הכבדה של ביצוע פסק‪-‬הדין ועיגון‪.‬‬
‫שוחטמן‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,9‬כרך ג‪ ,‬בעמ' ‪.1255‬‬
‫ראו בג"ץ גור‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,129‬שם דן בית‪-‬המשפט בבקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ שהוציא‬
‫בית‪-‬הדין הרבני נגד נתבע בתביעת שלום‪-‬בית‪ .‬ההסבר העולה מנימוקי ההחלטה של בית‪-‬הדין‬
‫האזורי בירושלים‪ ,‬המצוטטת בפסק‪-‬הדין (פסיקת בית‪-‬הדין לא פורסמה‪ ,‬למיטב ידיעתי)‪ ,‬הוא הצורך‬
‫בשמירת רציפותה של המסגרת המשפטית לבירור הסיכויים לשלום‪-‬בית‪ ,‬המחייב את נוכחותו של‬
‫הנתבע בדיונים‪ .‬מהסברי בית‪-‬הדין עולה כי בכך גם טמונה ההזדמנות לכינונו של שלום‪-‬הבית‪.‬‬
‫במקרה אחר‪ ,‬בבג"ץ ‪ 578/82‬נעים נ' בית הדין הרבני האזורי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬פ"ד לז(‪,)1983( 712 ,701 )2‬‬
‫נידונה שאלה דומה‪ ,‬ובנימוקי בית‪-‬הדין האזורי‪ ,‬שהובאו בפסק‪-‬הדין‪ ,‬נאמר כי הצו הוצא "על‪-‬מנת‬
‫שהבעל יהרהר בנושא החזרת שלום הבית"‪.‬‬

‫‪1416‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫בדרך‪-‬כלל רק אם יש חשש להיעדרות ארוכה שיש בה כדי לפגוע ברציפות הניסיון‬
‫להשיג שלום‪-‬בית‪ 321.‬הנימוק האחר פורמלי יותר ונובע מכך שמסגרת הנישואים עודנה‬
‫בתוקף‪ ,‬ועל‪-‬כן חלים עדיין החיובים ההדדיים בין בני‪-‬הזוג‪ 322.‬ביציאה מהארץ ללא‬
‫הסכמת בן‪-‬הזוג יש משום הפרה של החיובים הנובעים ממסגרת הנישואים‪ ,‬חלקם‬
‫חיובים יומיומיים‪ ,‬ועל‪-‬כן בית‪-‬הדין עשוי להורות על עיכוב יציאתו מהארץ של בן‪-‬‬
‫הזוג‪ 323.‬הבעיה בנימוק זה היא התמקדותו בקיומה הטכני של מסגרת הנישואים‪,‬‬
‫אולי מתוך הנחה שמסגרת הנישואים‪ ,‬על כל החיובים המרכיבים אותה‪ ,‬היא שיוצרת‬
‫את התשתית לקיומו של שלום‪-‬בית‪ .‬אלא שלהחלטה למתן צו במקרה זה עלולה‬
‫להיות תוצאה הפוכה דווקא של העצמת הסכסוך‪ .‬עקב חשש זה בתי‪-‬הדין נוטים‬
‫להימנע מהחלטה למתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעות שלום‪-‬בית כאשר אין חשש‬
‫עיגון‪ 324.‬הנמקה נוספת‪ ,‬עקרונית יותר‪ ,‬לנטייה זו היא שצו שיפוטי הכופה את‬
‫אי‪-‬ההתרחקות הפיזית אינו כלי מתאים להשגת קרבה רגשית שתוביל לשלום‪-‬‬
‫בית‪325.‬‬
‫כיום‪ ,‬בעקבות ההגבלה של בית‪-‬המשפט העליון‪ ,‬אשר קבע כי בית‪-‬הדין אינו מוסמך‬
‫לתת צו עיכוב יציאה מהארץ רק משום ההפרעה לשלום‪-‬הבית‪ ,‬וזאת בשל הפגיעה‬
‫בזכות‪-‬היסוד של חופש התנועה‪ 326,‬נוסף על הנימוקים הנזכרים‪ ,‬בתי‪-‬הדין מורים על‬
‫______________‬
‫‪321‬‬

‫‪322‬‬

‫‪323‬‬

‫‪324‬‬
‫‪325‬‬
‫‪326‬‬

‫בעניין לב (פסק‪-‬הדין של בית‪-‬הדין הרבני לא פורסם‪ ,‬אך חלקו צוטט בבג"ץ לב‪ ,‬להלן ה"ש ‪,326‬‬
‫שבו עתרה האישה נגד פסק‪-‬הדין‪ ,‬ובג"ץ אכן ביטלו) נעתר בית‪-‬הדין האזורי לבקשת הבעל ליתן צו‬
‫עיכוב יציאה מהארץ נגד האישה במסגרת תביעת שלום‪-‬בית‪ ,‬בשל החשש שהאישה תיפגש בחוץ‪-‬‬
‫לארץ עם גבר זר‪ .‬במקרה זה השיקול היה מהותי לסיכויים לשלום‪-‬בית‪ ,‬ועל‪-‬כן היה היגיון לעכב את‬
‫היציאה לחוץ‪-‬לארץ גם לתקופה קצרה‪ .‬ראו שוחטמן‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,9‬כרך ג‪ ,‬בעמ' ‪ ;1291‬אברהם‬
‫שיראזי מהלכי משפט א ‪( 132–125‬התשס"ט)‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא לגמרי ברור ששיקולי בית‪-‬הדין התבססו‬
‫רק על הערכת הסיכויים לשלום‪-‬בית‪ ,‬שכן התפיסה של בתי‪-‬הדין היא שנתונה להם סמכות מן‬
‫הדין גם למנוע אדם מלעבור על איסור – במקרה זה איסור חמור של ניאוף של אשת‬
‫איש‪.‬‬
‫ראו ערעור (גדול) תשי"ז‪ ,166/‬פד"ר ג ‪( 326 ,322‬התשי"ח)‪" :‬ואם לפי הלכה היא משועבדת לבעלה‬
‫ומן הדין היא מחוייבת לשוב ולהשלים עם המשיב‪ ,‬ברור הדבר שהוא זכאי למנוע ממנה עזיבת‬
‫הארץ‪ ,‬אלא שעלינו לדון במקרה דנן אם אכת י שעבודה עליה‪ ".‬ראו עוד שוחטמן‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,9‬כרך‬
‫ג‪ ,‬בעמ' ‪.1267–1265‬‬
‫בבג"ץ נעים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,320‬בעמ' ‪ ,712‬מציינת השופטת אבנור כי "בית הדין הרבני הגדול בערעור‬
‫שינה את מטרת הצו‪ "…‬והעמידו על הצורך של הבעל למלא את חיוביו בקשר להכשרת הדירה‬
‫למגורים‪ ,‬ותנאים נוספים‪ .‬נראה כי שינוי זה – שנראה טקטי‪ ,‬ולא מהותי – מתאים לנימוק השני‪ ,‬שכן‬
‫הוא מתמקד בחיובים הנובעים מהנישואים‪ ,‬ולא בסיכויים לכינון שלום‪-‬בית בין בני‪-‬הזוג או‬
‫בנוכחותם של בני‪-‬הזוג בדיונים לפני בית‪-‬הדין שמטרתם לקדם את שלום‪-‬הבית‪.‬‬
‫ראו שוחטמן‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,9‬כרך ג‪ ,‬בעמ' ‪.1267‬‬
‫‬‫ראו בהמשך‪ ,‬וכן שוחטמן‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,9‬כרך ג‪ ,‬בעמ' ‪ 1256‬ו ‪.1291‬‬
‫ראו בג"ץ ‪ 3914/92‬לב נ' בית הדין הרבני האזורי בתל‪-‬אביב‪-‬יפו‪ ,‬פ"ד מח(‪494 ,491 )2‬‬
‫(‪.)1994‬‬
‫‪1417‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫עיכוב יציאה מהארץ בתביעות שלום‪-‬בית רק מנימוקים של הבטחת התייצבותו של‬
‫הנתבע לדיונים‪ 327‬או חשש עיגון‪328.‬‬
‫(ג) צו מניעה נגד קשר עם מאהב או מאהבת‬

‫בעבר הייתה ידו של בית‪-‬הדין קלה יותר במתן צווים נגד בן‪-‬זוג או בת‪-‬זוג האוסרים‬
‫עליהם להיפגש עם מאהבת או מאהב או להכניסם לביתם‪ 329.‬אולם דומה שזהו אחד‬
‫המקרים שבו באה לידי ביטוי המגמה של צמצום סמכותם של בתי‪-‬הדין הרבניים על‪-‬ידי‬
‫בית‪-‬המשפט העליון בשל הפגיעה בזכויות‪-‬היסוד של בן‪-‬הזוג ושל צדדים שלישיים‪330,‬‬
‫ומכאן קביעתו של בית‪-‬הדין הגדול כי "בית הדין הרבני לא ייעתר‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬לבקשת‬
‫אישה החפצה בשלום‪-‬בית‪ ,‬להוציא צו האוסר על בעלה להיפגש עם פילגשו"‪ 331.‬בתי‪-‬‬
‫הדין נזהרים אפוא ומוציאים צווים מסוג זה רק במקרים נדירים שבהם ניתן לתלות את‬
‫הצו בעילה חוקית המוכרת גם על‪-‬ידי בתי‪-‬המשפט‪ ,‬כגון החלטה המונעת את שובה של‬
‫המאהבת של הבעל בהתאם לחוקי ההגירה‪ 332.‬עם כל זאת‪ ,‬יש עדיין בתי‪-‬דין שלא‬
‫יהססו להוציא צו כזה‪ ,‬אשר תקף לדעתם מבחינת הלכתית‪ ,‬חרף פסיקתו של בית‪-‬‬
‫המשפט העליון‪333.‬‬
‫______________‬
‫‪327‬‬
‫‪328‬‬
‫‪329‬‬

‫‪330‬‬

‫‪331‬‬

‫‪332‬‬

‫‪333‬‬

‫ראו ערעור (גדול) ‪ 5620-51-1‬ו' ח' נ' ו' י'‪ ,‬שורת הדין טו תלה (‪ ;)2005‬שוחטמן‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,9‬כרך‬
‫ג‪ ,‬בעמ' ‪.1291‬‬
‫לגבי עיכוב יציאה מהארץ בשל חיוב עונה‪ ,‬שהוא צו העיכוב המקורי על‪-‬פי ההלכה‪ ,‬ראו שוחטמן‪,‬‬
‫לעיל ה"ש ‪ ,9‬כרך ג‪ ,‬בעמ' ‪.1267‬‬
‫ראו שלמה דיכובסקי "בתי דין רבניים‪-‬ממלכתיים‪ :‬בעיותיהם והישגיהם" דיני ישראל יג–יד ז‪ ,‬טו‪,‬‬
‫ה"ש ‪ ,)1986( 28‬המציין שלושה תיקים כאלה‪ .‬מקרה נוסף מובא אצל אריאל רוזן‪-‬צבי יחסי ממון בין‬
‫בני זוג ‪ ,50‬ה"ש ‪( 158‬התשמ"ב)‪ ,‬ומקרה אחר מצוטט בע"א ‪ 185/66‬כברה נ' כברה‪ ,‬פ"ד כ(‪864 )4‬‬
‫(‪.)1966‬‬
‫ראו בג"ץ גולן ‪( 428/81‬לא פורסם‪ ,‬הוזכר אצל רוזן‪-‬צבי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,2‬בעמ' ‪ .)114‬מקרה זה משקף‬
‫את אחד הפערים הבלתי‪-‬ניתנים לגישור בין תפיסות‪-‬העולם של בתי‪-‬הדין הרבניים ובתי‪-‬המשפט‬
‫האזרחיים‪ .‬לפער זה ראו גם את הדיון להלן בתת‪-‬פרק ה‪.5‬‬
‫ראו ערעור ‪ ,1-23-2950‬לעיל ה"ש ‪ .207‬ציטוט מורחב יותר מפסק‪-‬דין זה מובא להלן ליד ה"ש ‪.455‬‬
‫אין ספק בעיניי שקביעה זו יסודה בהבנה כי עדיף לא לתת צווים שיבוטלו בנקל על‪-‬ידי בג"ץ‪ ,‬ולא‬
‫בשל הפנמה של שיח הזכויות החוקתי‪.‬‬
‫תיק (אזורי רח') ‪ 4177-52-2‬פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו‪ .)20.4.2009 ,‬במקרה זה דובר בקשר‬
‫רומנטי שניהל הבעל עם עובדת זרה מהפיליפינים‪ .‬אומנם‪ ,‬האישה תבעה פיצוי בגין הרס המשפחה‪,‬‬
‫ולא דרשה שלום‪-‬בית‪ ,‬וגם נימוקו של בית‪-‬הדין (שם‪ ,‬בעמ' ‪ )3‬היה ש"הקפדה על החוק והנהלים‬
‫תהווה דרך נאותה לשמור על כבודן של בנות הארץ"‪ ,‬אך ההשקפה הבסיסית העומדת ביסוד הדבר‪,‬‬
‫כפי שעולה מפסק‪-‬הדין‪ ,‬היא איסור הפגיעה בשלמות המשפחה (ראו את דברי בית‪-‬הדין בהקשר זה‬
‫המצוטטים להלן בה"ש ‪ ,)434‬אשר אין כל מניעה שייושם גם כדי לשקם את המשפחה כאשר הדבר‬
‫אפשרי‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור ‪ ,5007-64-1‬לעיל ה"ש ‪ ,80‬פס' ב לפסק‪-‬דינו של הרב שרמן‪ ,‬המצטט את פסק‪-‬‬
‫הדין בבית‪-‬הדין האזורי בתל‪-‬אביב‪" :‬ללא כל ספק עצם מגוריו ויחסיו עם אלמונית מהוים את הגורם‬
‫ההרסני ביותר לחיי המשפחה של בני הזוג‪ ,‬ועליו להתנתק מגב' אלמונית מיידית‪ ,‬ונאסר עליו לגור‬

‫‪1418‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫(ד) צו הפרדה‬

‫צו הפרדה זמני עשוי לשמש גם הוא כלי לקידום שלום‪-‬בית‪ 334,‬ולא רק אמצעי הגנה‬
‫על בן‪-‬זוג מפני אלימות או התעללות‪ 335,‬שכן לעיתים דווקא הפרדה בין בני‪-‬‬
‫הזוג מעוררת דינמיקה של פתרון משבר הנישואים‪ 336.‬אכן‪ ,‬אין זו דרך‪-‬המלך בפתרון‬
‫משברי נישואים‪ 337,‬אך לעיתים דווקא דרך זו מתבררת כיעילה יותר מדרכים‬
‫אחרות‪338.‬‬
‫(ה) צווים ביחס לתנאי המגורים‬

‫כאמור‪ ,‬מתן צו הפרדה הינו החריג‪ ,‬ולרוב ישאפו בתי‪-‬הדין‪ ,‬באמצעות מתן הסעדים‬
‫הזמניים‪ ,‬ליצור אווירה שבה יוכלו בני‪-‬הזוג לחיות בשלום ובשלווה תחת קורת‪-‬גג‬
‫אחת‪ 339,‬ולא להפרידם‪ .‬סוג מקרים אופייני של הפרעה לחיי הזוגיות הוא מגורים עם‬
‫משפחתו של אחד מבני‪-‬הזוג או כניסת בן משפחה לדירת בני‪-‬הזוג‪ .‬פסקי‪-‬דין רבים‬
‫עוסקים במקרים כאלה‪ ,‬והפתרון הננקט בדרך‪-‬כלל הוא צו למדור שקט‪ ,‬המבטיח את‬
‫אי‪-‬כניסתם של הגורמים המפריעים‪ ,‬על‪-‬אף הפגיעה שיש בכך בצדדים שלישיים‪340.‬‬

‫______________‬

‫‪334‬‬

‫‪335‬‬
‫‪336‬‬

‫‪337‬‬
‫‪338‬‬
‫‪339‬‬

‫‪340‬‬

‫בדירתה של הגב' אלמונית בתוקף צו ביה"ד‪ ,‬ועליו לחזור‪ …‬לגור בדירת מגורי בני הזוג‪ ".‬אי‪-‬אפשר‬
‫להתעלם מן ההיבט הדתי של קיום יחסים אסורים מחוץ לנישואים‪ ,‬אשר בית‪-‬הדין מבקש למנוע‪,‬‬
‫וייתכן שהטיעון של פגיעה בשלום‪-‬הבית הוא רק מעין כסות משפטית לאיסור הדתי‪.‬‬
‫ראו מיכאל קורינלדי "סעד ההפרדה הזמנית בין הבעל והאשה והתפתחותו בפסיקת בתי הדין‬
‫הרבניים בישראל" שנתון המשפט העברי א ‪( 184‬התשל"ד); רוזן‪-‬צבי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,2‬בעמ' ‪–428‬‬
‫‪ ;429‬שוחטמן‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,9‬כרך ג‪ ,‬בעמ' ‪.1258‬‬
‫על עילה זו כעילה עיקרית בבקשה לצו הפרדה ראו ערעור (גדול) תשי"ט‪ ,138/‬פד"ר ג ‪320 ,299‬‬
‫(התש"ך)‪ .‬דוגמה לפסק‪-‬דין כזה ראו תיק (אזורי ת"א) ‪/1336‬תשמ"ו‪ ,‬פד"ר טו ‪( 119‬התשמ"ח)‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק ‪/3983‬כ"א‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,183‬בעמ' ‪"( 274‬לכן ביה"ד מוצא לנכון למלא את‬
‫העתירה השניה של הבעל התובע להקצות לו חדר לשמושו הבלעדי שיהיה לו פנה שקטה ויתכן מאד‬
‫שפירוד זמני זה יביא פתרון נאות לשני הצדדים"); פסק‪-‬דינו של בית‪-‬הדין האזורי בירושלים‬
‫המצוטט בערעור תש"ך‪ ,144/‬לעיל ה"ש ‪ ,315‬בעמ' ‪ ;323‬תיק (אזורי חי') ‪( 588363/1‬לא פורסם‪,‬‬
‫‪" ( )7.11.2011‬פירוד זה‪ ,‬יתכן ויוביל את הצדדים למסקנה כי אפסו הסיכויים לשלום‪ ,‬אך יתכן ויוביל‬
‫את הצדדים לתובנה כי הריחוק אינו מועיל לשניהם‪ ,‬ויקרב את הלבבות‪ ,‬כמנהג שני ידידים הרחוקים‬
‫זה מזה‪ .‬בית הדין מקווה כי דרך זו תגבר")‪.‬‬
‫רוזן‪-‬צבי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,2‬בעמ' ‪.429‬‬
‫השוו נחלת שבעה‪ ,‬שטרות‪ ,‬סימן ט‪ .‬במקרים חריגים גם גירושים עשויים להיות המסלול המועדף‪,‬‬
‫באופן פרדוקסלי‪ ,‬לשם חזרה לשלום‪-‬בית‪ .‬ראו לעיל ה"ש ‪.5‬‬
‫אם הצדדים חיים בשלום‪ ,‬גם דרישה מצד הבעל לעבור דירה למקום אחר עשויה להתקבל‪ ,‬מה שאין‬
‫כן במצב שבו בני‪-‬הזוג מסוכסכים‪ ,‬שאז האישה יכולה להתנגד למעבר‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק ‪3599-22-‬‬
‫‪ ,1‬לעיל ה"ש ‪.83‬‬
‫ראו שוחטמן‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,9‬כרך ג‪ ,‬בעמ' ‪ .1259‬כן ראו יצחק צבי אושינסקי אורות המשפט חלק ג‬
‫כג–לה (‪.)2012‬‬
‫‪1419‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫לשם השגת התכלית הנזכרת בית‪-‬הדין עשוי גם לחייב את בני‪-‬הזוג לעזוב את בית‬
‫ההורים‪ 341‬או לפסוק כי חובה על הבעל לשכור מדור אחר שבו לא יגורו קרוביו‪342.‬‬
‫גיוונם של הצווים השונים אינו מוגבל‪ ,‬ככל שיש בהם כדי לקדם את התכלית של‬
‫שלום‪-‬בית‪ ,‬במיוחד אם הם מיועדים ליצור תנאים המתאימים למגורים בבית אחד‪ .‬כך‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬בית‪-‬הדין עשוי לאסור החלפת מנעול של דלת הכניסה לבית‪ 343‬או אפילו‬
‫להוציא צו מניעה האוסר הכנסת כלב לבית המגורים‪344.‬‬
‫‪ .4‬עיכוב פירוק שיתוף‬
‫אחד מסלעי המחלוקת הקשים ביותר בין בני‪-‬זוג סובב סביב דירת המגורים – לא רק‬
‫באשר לתנאי המגורים ולאווירה בתוך הבית‪ ,‬אלא בעיקר ביחס לזכויות הקנייניות בדירה‬
‫– ועל‪-‬כן יוחדו לסוגיה זו דיונים משפטיים רבים‪ ,‬וניתן לה מעמד משפטי מיוחד‪345.‬‬
‫פירוק השותפות הרכושית בין בני‪-‬הזוג סותר את התכלית של שלום‪-‬בית מהבחינה‬
‫המהותית ומהבחינה המעשית‪ ,‬וזאת מעבר להשלכות שנידונו לעיל באשר לכנות‬
‫התביעה‪ .‬מן הבחינה המהותית השותפות הרכושית הינה חלק מהשותפות שבחיי‬
‫הנישואים‪ ,‬ולפיכך פירוק השותפות הרכושית מהווה פגיעה בלתי‪-‬הפיכה בנישואים‬
‫עצמם‪ 346.‬אלה דבריו של בית‪-‬הדין הגדול על כך‪:‬‬
‫"בפסקי דין רבים של ביה"ד הגדול ובתי דין האזוריים אנו מוצאים את הקביעה‬
‫וההשקפה‪ ,‬שמדורם המשותף של בני הזוג והדירה המשותפת שרכשו לקראת‬
‫הנשואין‪ ,‬או בתקופת הנישואין‪ ,‬מהוה את הבסיס למסגרת הנשואין וחייהם‬
‫המשותפים בשלום בית‪ .‬אין במדור משותף זה רק מלוי צורך של בית וקורת גג‬
‫לכל אחד מבני הזוג אחד ליד השני שעל כן פרוק השותפות וערעור זכות המדור‬
‫של אחד מבני הזוג מערער את שלמות ואחדות בני הזוג כמשפחה אחת‪347".‬‬
‫______________‬
‫‪341‬‬
‫‪342‬‬
‫‪343‬‬
‫‪344‬‬
‫‪345‬‬

‫‪346‬‬
‫‪347‬‬

‫תיק (אזורי חי') ‪ 4674-21-1‬פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו‪.)1.9.2008 ,‬‬
‫ערעור (גדול) ‪/264‬תשלז‪ ,‬פד"ר י ‪( 355‬התשל"ז)‪.‬‬
‫ראו דיכובסקי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,40‬בעמ' יח‪.‬‬
‫‬‫בתיק (אזורי נת') ‪( 1-13-054692108‬לא פורסם‪ )26.2.2007 ,‬נעתר בית הדין לבקשת האישה‬
‫במסגרת תביעת שלום‪-‬בית‪ ,‬והוציא צו שאסר על הבעל להכניס כלב מסוג דוברמן לבית מגוריהם‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור ‪ ,053362547-13-2‬לעיל ה"ש ‪ .238‬ראו גם דיכובסקי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,40‬בעמ' יד;‬
‫שלמה דיכובסקי "בתי הדין ובתי המשפט – תחומי חיכוך" תחומין כד ‪( 62 ,51‬התשס"ד); משה‬
‫דרורי "דירת בני הזוג בפסיקתם של בתי הדין הרבניים ושל בתי המשפט האזרחיים" שנתון המשפט‬
‫העברי טז–יז ‪( 136 ,89‬התש"ן–התשנ"א)‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את דבריו של דיכובסקי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,58‬בעמ' ‪ .281–280‬לא בכדי מגדיר בית‪-‬הדין את‬
‫התביעה לפירוק שיתוף כנשק יום הדין‪ .‬ראו תיק ‪ ,288169/3‬לעיל ה"ש ‪.157‬‬
‫ערעור (גדול) נח‪( 490/‬לא פורסם‪ ,‬מצוטט בתיק ‪ ,3599-22-1‬לעיל ה"ש ‪ ,83‬בפסק‪-‬דינו של הרב‬
‫יועזר אריאל)‪.‬‬

‫‪1420‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫מן הבחינה המעשית "אין כל טעם לנהל דיונים על שלום בית‪ ,‬כאשר המסגרת‬
‫החיצונית – הבית – פורקה באופן חד‪-‬צדדי"‪ ,‬ובית‪-‬הדין לא יטרח לדון בשלום‪-‬בית‬
‫כאשר בן‪-‬זוג יכול‪ ,‬באופן חד‪-‬צדדי‪ ,‬לסכל כל משמעות של דיון כזה‪ 348.‬מלבד היותו‬
‫תשתית הכרחית לקידום שלום‪-‬בית בין בני‪-‬זוג‪ 349,‬עיכוב פירוק השיתוף עשוי להוות‬
‫אמצעי לחץ לחזרתו הביתה של בן‪-‬זוג שעזב את הבית‪350.‬‬
‫לפי תפיסה זו‪ ,‬כאשר הנישואים באו אל קיצם ואין סיכוי להשבת שלום‪-‬הבית‪,‬‬
‫שותפות הברית בין בני‪-‬הזוג מפסיקה להתקיים‪ ,‬וממילא אין מניעה לפירוק השיתוף‬
‫הרכושי‪351.‬‬
‫(א) מדור ספציפי‬
‫בעבר נעשה עיכוב פירוק השיתוף באמצעות הטלת צו עיקול נכסים על בית המגורים‪352.‬‬

‫בהמשך‪ ,‬ככל הנראה בראשית שנות השמונים של המאה הקודמת‪ ,‬יצר בית‪-‬הדין מושג‬

‫______________‬
‫‪348‬‬

‫‪349‬‬

‫‪350‬‬
‫‪351‬‬

‫‪352‬‬

‫תיק ‪/9650‬מד‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ .40‬ראו גם ערעור (גדול) ‪/10592‬מו (לא פורסם‪ ,‬מצוטט בתיק ‪3599-22-‬‬
‫‪ ,1‬לעיל ה"ש ‪ ,83‬וכן אצל צבי ויצמן "על חיוב הבעל ב'מדור ספציפי' – 'ויבאה יצחק האהלה'"‬
‫פרשת השבוע ‪( 359‬פרשת חיי שרה‪ ,‬התש"ע)‪ ,‬ליד הערה ‪ .)17‬פסקי‪-‬הדין עומדים על כך שהניסיון‬
‫להשכין שלום‪-‬בית ייעשה בדירת המגורים בפועל של בני‪-‬הזוג‪ ,‬ואינם מקבלים את ההצעה לספק‬
‫מגורים חלופיים לצורך כך‪ .‬ראו גם להלן תת‪-‬פרק ה‪.4‬‬
‫בתיק (אזורי י‪-‬ם) ‪ 5639-64-1‬פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו‪ )20.12.2009 ,‬מציין בית‪-‬הדין את‬
‫העובדה שגם בית‪-‬המשפט העליון‪ ,‬בבג"ץ ‪ 304/04‬יאיר נ' בית הדין הרבני האזורי‪ ,‬פ"ד ס(‪,99 )2‬‬
‫‪ ,)2005( 112‬הסכים עם תפיסה זו בקובעו כי "פירוק הבית הופך על פי רוב את פירוק המשפחה‬
‫לבלתי הפיך"‪ ,‬ועל‪-‬כן קיבל את פסיקת בית‪-‬הדין בעניין המדור הספציפי‪ ,‬ולא ראה בה פגיעה‬
‫בזכויות שעל‪-‬פי חוק‪-‬יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪.‬‬
‫כך לדעת הרב לביא בתיק ‪ ,3599-22-1‬לעיל ה"ש ‪ ,83‬אך אין לנקוט את הצעד האמור אם תוצאה זו‬
‫היא רק בגדר השערה לא‪-‬מבוססת‪.‬‬
‫מבחינה משפטית ניתן להסביר שכאשר בית‪-‬הדין קובע כי אין סיכוי לשלום‪-‬בית‪ ,‬חל תנאי‬
‫מכללא של בני‪-‬הזוג מעת נישואיהם שלפיו במצב כזה תסתיים השותפות הרכושית ביניהם‪ .‬ראו תיק‬
‫‪ ,3599-22-1‬לעיל ה"ש ‪ ,83‬על‪-‬פי שלמה דיכובסקי "הסכמי ממון קדם‪-‬נישואין" תחומין כא ‪,279‬‬
‫‪( 287–286 ,284‬התשס"א)‪ .‬אך ראו את ביקורתו של הרב שינפלד שם‪ ,‬בעמ' ‪ .286–285‬ראו גם‬
‫אברהם שינפלד "הסכם ממון קדם‪-‬נישואין" תחומין כב ‪( 154–153 ,148‬התשס"ב)‪ ,‬וכן את דעתו‬
‫החולקת של הרב שרמן (המובאת אצל דיכובסקי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,58‬בעמ' ‪ .)282‬ראו גם את ביקורתו של‬
‫ויצמן‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,348‬על גישתם של חלק מהדיינים המתעלמת ממות הנישואים‪ ,‬במיוחד במקרה‬
‫שבו הבעל כבר חי עם מישהי אחרת‪.‬‬
‫ראו דיכובסקי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,40‬בעמ' יז–יח‪ ,‬באשר לסמכותו של בית‪-‬הדין לעקל נכסים הקשורים‬
‫ישירות לשלום‪-‬הבית‪ ,‬בעיקר הדירה ותכולתה‪ ,‬וכן נכסים שבני‪-‬הזוג הכניסו עימם לנישואים והייתה‬
‫כוונה שהם ישלטו בהם באופן שווה‪ .‬ראו גם תיק ‪/9650‬מד‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ .40‬כן ראו דיכובסקי "תחומי‬
‫חיכוך"‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,106‬בעמ' כח–ל‪ ,‬לגבי סמכותו של בית‪-‬הדין לתת צווי עיקול על הדירה‬
‫ותכולתה בתביעת שלום‪-‬בית של הבעל‪.‬‬
‫‪1421‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫משפטי חדש – "מדור ספציפי" או "מדור ייחודי" – שהרב דיכובסקי טוען לזכות‬
‫ראשונים לגביו‪353.‬‬
‫יסודותיו וגבולותיו של הצו למדור ספציפי נידונו בפירוט בפסקי‪-‬דין‪354‬‬
‫ובמאמרים‪ 355.‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬וחרף חשיבותו ותרומתו לקידום הליכי שלום‪-‬בית‪ ,‬קיים‬
‫קושי בביסוסו מן הבחינה ההלכתית‪ 356.‬הרב יועזר אריאל מציע על‪-‬כן לראות בכך מעין‬
‫תקנה מיוחדת שבית‪-‬הדין מתקן‪ 357‬לצורך שלום‪-‬הבית‪358.‬‬
‫להגדרתו של המדור כחלק מתביעת שלום‪-‬בית‪ ,‬ולא רק כחלק ממזונות אישה או‬
‫כזכות מזכויותיה הקנייניות‪ ,‬יש שתי נפקויות עיקריות‪ :‬האחת‪ ,‬הגשת תביעת מזונות‬
‫לבית‪-‬המשפט אינה מסכלת את מימוש זכותה של אישה להגיש בקשה למדור ספציפי‬
‫במסגרת תביעת שלום‪-‬בית בבית‪-‬הדין הרבני;‪ 359‬והאחרת‪ ,‬גם הבעל רשאי להגיש‬

‫______________‬
‫‪353‬‬
‫‪354‬‬

‫‪355‬‬

‫‪356‬‬

‫‪357‬‬
‫‪358‬‬

‫‪359‬‬

‫ראו ערעור ‪ ,030567978-21-1‬לעיל ה"ש ‪.59‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬תיק ‪ ,3599-22-1‬לעיל ה"ש ‪ ;83‬תיק ‪ ,586129/1‬לעיל ה"ש ‪ ;131‬תיק (אזורי חי')‬
‫‪ 573311/6‬פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו‪ .)29.6.2011 ,‬פסק‪-‬דין זה הובא גם אצל אושינסקי‪ ,‬לעיל‬
‫ה"ש ‪ ,340‬בעמ' רפב–רפח‪ .‬לפסק‪-‬דין נוסף של בית‪-‬הדין בחיפה בנושא זה ראו שם‪ ,‬בעמ' רעה–‬
‫רפא‪.‬‬
‫ראו צוריאל בובליל "מדור ספציפי לאישה – מאבק בין בתי‪-‬המשפט ובתי‪-‬הדין הרבניים" משפחוק‬
‫א ‪ ;)‬2009( 145‬לביא‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,5‬חלק א‪ ,‬סימן לב; ניצן סילמן "על המדור הספציפי – 'מדור זה‬
‫שאנו אוכלין'" משפחוק ה ‪.)2014( 79‬‬
‫ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬את דבריו של בית‪-‬הדין הגדול בערעור (גדול) ‪( 4477-21-1‬לא פורסם‪ ,‬מצוטט בתיק‬
‫‪ ,8801-21-1‬לעיל ה"ש ‪ )174‬על כך ש"אפשר בדרך פלפול למצוא מקום למדור ספציפי גם במסגרת‬
‫שלום בית"‪ .‬היסודות ההלכתיים שפותחו בכל‪-‬זאת בפסיקה מן השנים האחרונות (ראו ההפניות‬
‫בהערות הקודמות) הם שלושה‪ )1( :‬חלק מזכות האישה למדור; (‪ )2‬חלק מזכות האישה‪ ,‬כשותפה‪,‬‬
‫למנוע את פירוק השיתוף; (‪ )3‬אמצעי לחץ על בן‪-‬הזוג לשוב לשלום‪-‬בית‪.‬‬
‫חקיקה שיפוטית מעין זו מצויה בסמכותו של בית‪-‬הדין בתפקידיו הרחבים‪ ,‬וכפי שבית‪-‬הדין תופס‬
‫את תפקידו‪ ,‬לפחות במישור העקרוני‪.‬‬
‫תיק ‪ ,3599-22-1‬לעיל ה"ש ‪ .83‬עם זאת‪ ,‬לדבריו אין זה הנימוק האפשרי היחיד לתקנה‪" :‬לפיכך אם‬
‫בית דין רואה צורך לחזק את שלום הבית‪ ,‬ולמנוע פירוק הבית‪ ,‬כתוצאה מבגידת הבעל‪ ,‬או כדי שלא‬
‫יהא הבעל בבחינת חוטא נשכר‪ ,‬רשאי בית הדין לתקן תקנה למנוע פירוק השותפות‪ ,‬ולמנוע פריצת‬
‫פרצות בישראל‪ ".‬לדיון בהשפעת האשם על פסיקת בית‪-‬הדין ראו לעיל תת‪-‬פרק ג‪.4‬‬
‫כך נקבע בערעור (גדול) ‪( 0861-51-1‬לא פורסם‪ ,)5.8.2003 ,‬כמצוטט בתיק ‪ ,5639-64-1‬לעיל ה"ש‬
‫‪" :349‬מבחינה משפטית‪ :‬למרות שנושא המזונות והמדור נמצא בסמכות ביהמ"ש למשפחה‪ ,‬הרי‬
‫זכאית האשה לדרוש מדור ספציפי כחלק מתביעת שלום בית‪ .‬בהעדר בית‪' ,‬אין שלום בית'‪ .‬הבהרנו‬
‫פעמים רבות‪ ,‬שבית מגורים אינו מדור בלבד‪ ,‬אלא הוא לבו ומהותו של שלום הבית‪ ".‬אומנם‪ ,‬כאשר‬
‫לא הוגשה תביעה לבית‪-‬המשפט בעניין המדור‪ ,‬קובע הרב איזירר בערעור (גדול) ‪ 1-23-2950‬פלוני‬
‫נ' פלונית (פורסם בנבו‪ ) 15.12.2005 ,‬שכאשר "‪…‬דנים בשאלת המדור הספציפי אנו רשאים לדון בו‬
‫מכל ההיבטים ההלכתיים‪ ,‬הן מבחינת חיובי בעל במדור האשה והן מבחינת דיני השותפים בחו"מ‪".‬‬
‫זאת‪ ,‬אף לאחר חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מס' ‪ ,)4‬התשס"ט‪ .2008-‬ראו אושינסקי‪ ,‬לעיל ה"ש‬
‫‪ ,340‬בעמ' רעה–רפא‪.‬‬

‫‪1422‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫בקשה למדור ספציפי לבית‪-‬הדין במסגרת תביעה לשלום‪-‬בית‪360.‬‬

‫אחד המאפיינים של צו למדור ספציפי‪ ,‬כמו של יתר הסעדים שתכליתם קידום‬
‫שלום‪-‬בית‪ ,‬הוא היותו סעד זמני – אמצעי לעיכוב או להשהיה של הליכי פירוק‬
‫הנישואים‪ ,‬על כל היבטיהם‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬כאשר אין סיכוי לשלום‪-‬בית‪ ,‬אין מקום להענקת‬
‫סעד זה אפילו באופן זמני‪ 361,‬ובוודאי יהיה קשה להצדיק פסיקה המורה על צו קבוע‬
‫למדור ספציפי‪362.‬‬
‫כאן יש לציין כי בתי‪-‬הדין הרבניים עושים שימוש בצו למדור ספציפי לא רק‬
‫כאמצעי להשהיית פירוק הנישואים‪ ,‬אלא גם ככלי מרכזי במאבק הסמכויות בינם לבין‬
‫בתי‪-‬המשפט‪ 363.‬זהו אפוא הסבר נוסף להיענותם בנקל ובמהירות לבקשות למדור‬
‫ספציפי‪.‬‬
‫‪ .5‬תביעות חלופיות והחלפת טענות‬
‫אחת מתצורות התביעה השכיחות היא תביעת שלום‪-‬בית או לחלופין גירושים‪ .‬שכיחותה‬
‫מובנת לנוכח העובדה שתביעת שלום‪-‬בית מופיעה במצבי משבר‪.‬‬
‫בתי‪-‬הדין אינם רואים כל סתירה בין התביעות החלופיות‪ ,‬ועל‪-‬כן אין בהן כדי להעיד‬
‫על חוסר כנות – לא בתביעת הגירושים ולא בתביעת שלום‪-‬הבית‪ .‬את היחס לתביעה כזו‬
‫ניתן להסביר בדמיון המבני שבינה לבין תביעה להכרזת מורדת‪ ,‬שכן כאמור במהותה‬
‫זוהי תביעה לשלום‪-‬בית אך סופה צופה פני גירושים‪ .‬מכל מקום‪ ,‬נראה כי ההסבר‬
‫______________‬
‫‪360‬‬
‫‪361‬‬

‫‪362‬‬

‫‪363‬‬

‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק ‪ ,5639-64-1‬לעיל ה"ש ‪ ;349‬תיק (אזורי פ"ת) ‪ ,054077698-53-1‬הדין והדיין ‪,16‬‬
‫‪.)2006( 10‬‬
‫ראו ערעור (גדול) ‪( 6943-51-1‬לא פורסם‪ ,‬צוטט בתיק ‪ ,8801-21-1‬לעיל ה"ש ‪" :)174‬אילו היה‬
‫סיכוי ממשי לנישואין‪ ,‬הייתי אולי שוקל שימוש באמצעי השהיה כמו מדור ספציפי‪ ,‬על מנת לתת‬
‫סיכוי להצלת המשפחה‪ .‬מה אעשה ואין סיכוי ריאלי לכך‪ ".‬ראו גם תיק ‪ ,573311/6‬לעיל ה"ש ‪.354‬‬
‫ברור שאם התביעה לשלום‪-‬בית נדחית‪ ,‬הזכות למדור ספציפי ולכלל הסעדים הנלווים לתביעת‬
‫שלום‪-‬הבית בטלה‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי ת"א) ‪ 332530/16‬פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו‪,‬‬
‫‪.)2.9.2015‬‬
‫לא מובן אפוא מדוע פסק כך בית‪-‬הדין הרבני בחיפה בתיק ‪ ,586129/1‬לעיל ה"ש ‪ .131‬גם הרב‬
‫מייזלס‪ ,‬שהיה בדעת מיעוט וסבר כי יש לתת צו זמני בלבד לארבעה חודשים‪ ,‬סבר כך רק משום שלא‬
‫היה סיכוי ממשי לשלום‪-‬בית‪ .‬גישה זו גורסת כנראה כי ייתכן מצב‪-‬ביניים מתמשך שבו לא יהיה‬
‫שלום‪-‬בית אך גם לא יינתן גט בהעדר עילת גירושים‪ .‬עם זאת‪ ,‬אפשר שהכוונה בצו קבוע היא לצו‬
‫שלא מצוין זמן מוגדר לסיומו‪ ,‬אלא הוא תקף עד ההכרעה הסופית בתביעת הגירושים בין‬
‫בני‪-‬הזוג‪.‬‬
‫ראו דיכובסקי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ;58‬דיכובסקי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ .40‬כן ראו ערעור (גדול) ‪816934-51-1‬‬
‫(‪ ,29.8.2002‬פורסם ללא פרטים באתר בתי‪-‬הדין הרבניים‪ ,‬וצוטט בתיק ‪ ,8801-21-1‬לעיל ה"ש ‪,174‬‬
‫וכן בכמה פסקי‪-‬דין של בתי‪-‬המשפט האזרחיים – ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בר"ע (מחוזי ת"א) ‪ 1166/02‬ח' ב'‬
‫נ' מ' ב' (פורסם בנבו‪ ;)22.1.2003 ,‬תמ"ש (משפחה כ"ס) ‪ 14070/07‬ת' א' נ' ת' ד' (פורסם בנבו‪,‬‬
‫‪ ,))28.12.2009‬שבו מודה בית‪-‬הד ין בעובדה זו‪…" :‬בתי הדין עושים שימוש ב'נשק' זה‪ ,‬כחלק מריב‬
‫מרוץ הסמכויות שבינם לבית המשפט‪ ".‬ראו גם את הדיון להלן בתת‪-‬פרק ה‪.4‬‬
‫‪1423‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫העיקרי הוא שמפאת חשיבותו של ערך שלום‪-‬הבית והרצון למצות את הסיכויים‬
‫למימושו‪ ,‬בית‪-‬הדין לא ירצה לחסום את הדרך גם לתביעה כזו‪ 364,‬ומשום כך היא אף‬
‫מתוארת כהליך טבעי‪ 365‬ומתבקש‪:‬‬
‫"ואף על פי שהתביעה לגירושין כאילו 'חילופית' היא לתביעה לשלום בית‪ ,‬הרי‬
‫גלוי וידוע הוא כי דרכה של תביעת גירושין לעולם כך היא‪ ,‬שטרם היציאה‬
‫למערכות המלחמה לגירושין‪ ,‬מקדימים בפתיחה לשלום‪ .‬ואין ב'לחילופין' לגרוע‬
‫ולפגום בכוחה של תביעת הגירושין‪366".‬‬
‫גם מן הבחינה המעשית יש היגיון בתביעה כזו‪ ,‬שכן טמון בה סיכוי גדול יותר‬
‫להוביל את בני‪-‬הזוג להליך מודרג שיאפשר שיקול‪-‬דעת לגבי המשך הנישואים‪ ,‬גם אם‬
‫בסופו יוחלט על פירוקם‪ 367.‬בוודאי יש בה כדי להניח את דעתו של בן‪-‬הזוג המתנגד‬
‫לשלום‪-‬בית שהגירושים המיוחלים מבחינתו אכן מצויים בהישג‪-‬יד‪ ,‬ומשום כך הוא‬
‫עשוי לשתף פעולה עם השהייתם ועם הניסיון לשקם את הנישואים‪.‬‬
‫לעומת תצורה זו של תביעה‪ ,‬סדר דברים הפוך – כלומר‪ ,‬ניסיון להגיע להסכם‬
‫גירושים ואם לא אז לשלום‪-‬בית – אינו הגיוני ומנוגד לתפיסה שיש לפתוח קודם‬
‫בשלום‪ ,‬ועל‪-‬כן בית‪-‬הדין יסיק כי ההצהרה על שלום‪-‬בית במקרה זה נעדרת כנות‪368.‬‬
‫מסקנה זו נכונה במקרה של תכנון מראש‪ ,‬אך אם בן‪-‬זוג תבע תחילה גירושים ואחר כך‬

‫______________‬
‫‪364‬‬
‫‪365‬‬

‫‪366‬‬
‫‪367‬‬

‫‪368‬‬

‫שכן אם יהיה לתובע חשש שכריכת רכוש בתביעה חלופית לא תתקבל‪ ,‬אזי גם אם הוא באמת מהרהר‬
‫בשלום‪-‬בית‪ ,‬הוא יעדיף להסתיר את כוונותיו‪ .‬ראו את פסקי‪-‬הדין להלן בה"ש ‪.366‬‬
‫‬‫זאת‪ ,‬כאשר כל ההליך נעשה מראש ומרצון‪ ,‬אך נסיגה מאולצת מתביעת שלום בית והסכמה‬
‫להתגרש עשויות להעלות חשש לגבי כשרות הגט‪ .‬ראו תיק (אזורי רח') ‪ ,041252693-21-1‬הדין‬
‫והדיין ‪.)2009( 6 ,23‬‬
‫ערעור (גדול) לה‪ ,218/‬פד"ר י ‪( 313 ,310‬התשל"ז)‪ .‬ראו גם תיק (אזורי רח') ‪ 1-21-8240‬ק' א' נ' ק'‬
‫ר' (פורסם בתקדין‪ ;)23.11.2003 ,‬תיק ‪ ,4907-13-1‬לעיל ה"ש ‪.20‬‬
‫ראו תיק ‪ ,1-21-9038‬לעיל ה"ש ‪" : 128‬ואם בעל ראיה מפוקחת הוא‪ ,‬יעשה תוך כדי כך‪ ,‬כל שניתן‬
‫על מנת להבטיח שאם ייכשלו מאמצי השיקום‪ ,‬יפורק הבית בצורה מסודרת ומובנית‪ ,‬כך שחלקי‬
‫הבית הניתנים להצלה‪ ,‬יינזקו מעט ככל האפשר‪".‬‬
‫תיק ‪ ,1-21-054763529‬לעיל ה"ש ‪" :168‬הרי פשוט וברור‪ ,‬לכל בר דעת‪ ,‬שאין בדברים אלו‪ ,‬של‬
‫התניית שלו"ב במקרה ולא יגיעו להסכם גירושין‪ ,‬משום כוונה לשלו"ב אמיתי‪ .‬שלו"ב צריך לבוא‬
‫מתוך פנימיותו של אדם ולא רק מהשפה ולחוץ‪ ,‬שלו"ב צריך לעמול ולעשות הרבה כדי להשיגו ולא‬
‫נעשה ע"י הפרחת מילים בעלמא של שלו"ב כאשר לא מתקבלים דרישותיו לגירושין‪ ".‬כאן יש‬
‫להזכיר כי יש שבני‪-‬זוג עורכים הסכם גירושים ולאחר חתימה עליו עושים ניסיון נוסף להשגת שלום‪-‬‬
‫בית‪ .‬בית‪-‬הדין בתיק (אזורי ב"ש) ‪ 8988-25-1‬פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו‪ )9.11.2004 ,‬קובע כי אין‬
‫בניסיון להשכין שלום‪-‬בית לאחר הסכם גירושים כדי לבטלו‪ ,‬שכן אין בכך חזרה מהסכם הגירושים‪,‬‬
‫אלא מתן הזדמנות נוספת לשלום‪-‬בית כדי שיהיו שלמים עם החלטתם להתגרש אם הניסיון לא‬
‫יצלח‪.‬‬

‫‪1424‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫חזר בו והחליט לבקש שלום‪-‬בית‪ 369,‬דרכו לבית‪-‬הדין לא תיחסם‪ ,‬והוא לא ייחשד‬
‫בהכרח בחוסר כנות בתביעת שלום‪-‬הבית‪ ,‬שכן שינויים בהלך‪-‬הנפש בעניינים אלה‬
‫מובנים ועשויים להתקבל‪ 370‬על‪-‬ידי בית‪-‬הדין‪ 371.‬גם במקרים אחרים בית‪-‬הדין עשוי‬
‫לקבל חזרה מהטענות כדי לעודד נסיונות שלום‪-‬בית או לפחות למנוע חסמים לכך‪ .‬כך‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬התקבלה תביעת מזונות של אישה שחזרה בה ממחילתה על מזונותיה במהלך‬
‫ניסיון להשכין שלום‪-‬בית‪372.‬‬
‫‪ .6‬תנאים והסכמים לשלום‪-‬בית‬
‫בדרך‪-‬כלל הפסיקה לשלום‪-‬בית הינה לקונית וכוללת רק הוראה קצרה לחזור לחיי‬
‫שלום‪ ,‬אולם לעיתים בית‪-‬הדין מוצא כי יש צורך בהוספת תנאים ודרישות לחובה זו‪ .‬כך‬
‫הוא עושה‪ ,‬למשל‪ ,‬כאשר מתעורר בליבו חשד שתביעת שלום‪-‬הבית אינה כנה‪:‬‬
‫"במה דברים אמורים שחובתה לשוב בלי תנאים‪ ,‬כשהבי"ד מכיר שאפשר לה‬
‫לחיות עם הבעל בשלום פחות או יותר‪ .‬אבל כשביה"ד משוכנע שהדרישה‬
‫לשלום מצד הבעל איננה אלא תכסיס‪ ,‬אזי יש כוח ביד ביה"ד להטיל על הבעל‬
‫תנאים בכדי להבטיח את השלום‪ ,‬שאין אנו מוסרים בת של אברהם אבינו‬
‫לעינויים מתמידים‪373".‬‬
‫במקרים שבהם הרקע למריבה ממוקד וברור‪ ,‬יוסיף בית‪-‬הדין בפסק‪-‬דינו באופן‬
‫מפורט מה מוטל על כל אחד מבני‪-‬הזוג לעשות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬לגבי קביעת מקום המגורים‬
‫______________‬
‫‪369‬‬

‫‪370‬‬

‫‪371‬‬

‫‪372‬‬
‫‪373‬‬

‫רצון בשלום‪-‬בית הנובע מחרטה עשוי להתעורר לא רק במקרים שבהם היה בתחילה רצון בגירושים‪,‬‬
‫אלא גם כאשר הייתה בראשונה עילה לחיוב בגירושים הקשורה להתנהגות‪ .‬אלא שבמקרה כזה נראה‬
‫כי בית‪-‬הדין יתקשה יותר לתת אמון בכנות החרטה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בערעור (גדול) ‪,017938838-64-1‬‬
‫הדין והדיין ‪ ,)2002( 4 ,2‬לא האמין בית‪-‬הדין לבעל שנהג באלימות קשה ועתה מביע חרטה ומבקש‬
‫שלום‪-‬בית‪ .‬כך גם קבעה דעת הרוב בתיק ‪ ,027471085-21-1‬לעיל ה"ש ‪ ,156‬במקרה של בעל שנהג‬
‫להמר ועתה מבקש להשתפר ולחזור לשלום‪-‬בית (דעת המיעוט הייתה כי בשל חרטתו אין לחייבו‬
‫בגירושים)‪.‬‬
‫ראו צבי יהודה בן יעקב "פשרה או דין בהליך גרושין" (פורסם בנבו בכתובת ‪www.nevo.co.il/‬‬
‫‪/benyaakov.pdf‬מאמרים‪/‬שונות‪ ;)books/‬תיק ‪/13627‬ל"ו‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ .300‬כן השוו לאמור לעיל‬
‫בה"ש ‪ .128‬עם זאת‪ ,‬בנסיבות מסוימות יידרש בעל‪-‬דין המבקש לחזור בו להוכיח את רצינות כוונתו‬
‫לשלום‪-‬בית‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לביא‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,5‬חלק א‪ ,‬סימן לח (שדבריו מצוינים להלן בה"ש‬
‫‪.)378‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬אי‪-‬אפשר לצפות שבן‪-‬הזוג האחר יתאים את עצמו לשינויים בהלך‪-‬הרוח של בן‪-‬זוגו‪,‬‬
‫ועל‪-‬כן בתביעת שלום‪-‬בית של אישה שבעלה מאס בה לאחר קטטות ומריבות במשך שנים‪ ,‬קבע‬
‫בית‪-‬הדין בערעור (גדול) תשל"ג‪ ,12/‬פד"ר ט ‪( 153 ,152‬התשל"ג)‪ ,‬כי אי‪-‬אפשר לכפות על הבעל‬
‫חזרה לחיים משותפים‪…" ,‬כי אין נפש האדם חומר גלמי שאפשר לצקת אותו מדי פעם בדפוס אחר"‪.‬‬
‫ראו משפטי שאול‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,130‬סימן כו (ערעור (גדול) תשל"ב‪.)141/‬‬
‫ערעור ‪ ,1/30/705‬לעיל ה"ש ‪ ,211‬בעמ' פד–פה‪.‬‬
‫‪1425‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫לאחר החזרה לשלום‪-‬בית‪ 374‬או לגבי בקשת סליחה ופיוס‪ 375.‬לפעמים הדרישה היא רק‬
‫הצהרתית‪ ,‬לפני בית‪-‬הדין בדרך‪-‬כלל‪ 376,‬ולפעמים היא נוגעת גם בצדדים שלישיים‪377.‬‬
‫הרושם הוא שבית‪-‬הדין מגלה גמישות ויצירתיות בפסיקה לשלום‪-‬בית ובהובלת הצדדים‬
‫להסכם שלום‪-‬בית‪ ,‬לפעמים תוך הפעלת לחץ על אחד מבני‪-‬הזוג‪ 378,‬ומתאים את‬
‫הדרישות והתניות שבהסכם שלום‪-‬הבית לשורש הסכסוך‪ ,‬לאופיים של בני‪-‬הזוג‬
‫ולנסיבות על‪-‬פי הבנתו‪ 379.‬כל אלה הם דרישות ותנאים שבית‪-‬הדין מגיע למסקנה כי הם‬
‫הגיוניים ועשויים לשפר את האווירה בין בני‪-‬הזוג‪ ,‬אך כאשר מדובר בדרישה או בתניה‬
‫הנראות כתכתיבים‪ ,‬בית‪-‬הדין עשוי לדחות את תביעת שלום‪-‬הבית או לראותה כבלתי‪-‬‬
‫כנה‪ 380.‬ברור מאליו שבית‪-‬הדין יבטל הסכם שלום‪-‬בית שנחתם תוך סחיטה ואיומים‪381.‬‬
‫______________‬
‫‪374‬‬
‫‪375‬‬

‫‪376‬‬
‫‪377‬‬

‫‪378‬‬

‫‪379‬‬

‫‪380‬‬

‫‪381‬‬

‫תיק (אזורי ת"א) תשל"א‪ ,4001/‬פד"ר ט ‪( 64 ,60‬התשל"א)‪" :‬על הבעל להשלים עם אשתו ולגור‬
‫עמה בדירה אשר הוכנה לכך ברח' ג' בת"א‪".‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור תשי"ט‪ ,148/‬לעיל ה"ש ‪ ,273‬בעמ' ‪" :132‬על הבעל ועל האשה לפייס אחד את‬
‫השני על כל מה שדברו זה נגד זה"; תיק ‪/2921‬תשי"ב‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,54‬שבו צוטט פסק‪-‬דין של בית‪-‬‬
‫הדין הגדול שקבע כי "[על] המערערת‪ …‬לפייס את בעלה‪ …‬ולבקש סליחתו בפני בי"ד‪[ …‬ועל]‬
‫המערער המשיב‪ …‬לפייס את אשתו‪ ."…‬הרושם הוא שלרוב בית‪-‬הדין רואה את הבעל כמי שנושא‬
‫בחובה ליזום את הפיוס‪ .‬ראו אושינסקי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,340‬בעמ' לו‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק ‪/4865‬כ"ז‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,133‬שבו חויב הבעל להצהיר כי לא ימרוד ולא ימנע עונתה‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק ‪/8834‬כ"ד‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,282‬בעמ' ‪ ,199‬שבו תואר פסק‪-‬הדין לשלום‪-‬בית שניתן‬
‫בשלב מוקדם יותר בהסכמת הצדדים "באופן שכל צד יבוא על סיפוקו‪ .‬האשה צריכה לטפל בבנותיו‬
‫– דבר שהוסכם עליו בשעת הנישואין – והבעל ובנותיו יתייחסו אליה יפה"‪ .‬ראו גם משפטי שאול‪,‬‬
‫לעיל ה"ש ‪ ,130‬סימן לג (ערעור (גדול) תשל"ד‪ ,)124/‬המתאר הסכם שלום‪-‬בית שקיבל תוקף של‬
‫פסק‪-‬דין ואשר בין תנאיו נאמר כי "האשה לא תפגש עם ע‪ .‬ועם גב' מ‪ .‬וכן לא תכניס בדירתה לגור‬
‫מישהו ממשפחתה שלא ברשות הבעל"‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לביא‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,5‬חלק א‪ ,‬סימן לח (על‪-‬פי הרב גולדשמידט והרב אלישיב‪ ,‬בערעור‬
‫תשל"א‪ ,13/‬לעיל ה"ש ‪ ,)212‬הקובע כי במקרה של בעל שחויב בגירושים בשל קשריו עם נשים ועתה‬
‫חוזר בו‪ ,‬מוטל עליו‪ ,‬בשל מרידתו הארוכה‪ ,‬להוכיח את חזרתו בתשובה‪ ,‬כלומר‪ ,‬לפנות תום‪-‬לב לאשתו‬
‫ולקבל על עצמו את תנאי בית‪-‬הדין לשלום‪-‬בית‪ .‬גם את חיוב הבעל בתשלום כתובה לפני הגירושים‬
‫ניתן לראות לעיתים כמכוון לקידום שלום‪-‬בית‪ .‬ראו אושינסקי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,340‬בעמ' כב–כג‪.‬‬
‫ראו ערעור ‪ ,1/30/705‬לעיל ה"ש ‪ ,211‬בעמ' פה‪…" :‬ורבים התנאים מעין אלה שהותנו לטובת‬
‫האשה כדי להבטיח שלום בית"; תיק ‪/715‬תשכ"ה‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,198‬בעמ' ‪" :310‬בכל עת שיביע‬
‫הבעל הסכמתו לשוב ולחיות עם אשתו בשלום נסדר תנאי שלום מתאימים‪ ".‬ראו גם ערעור (גדול)‬
‫תשי"ח‪ ,141/‬פד"ר ד ‪( 66‬התשי"ח)‪ ,‬שבו מצטט בית‪-‬הדין תנאים שנכתבו על‪-‬ידי סופרי הדיינים‬
‫במרוקו‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק ‪ ,8564-21-1‬לעיל ה"ש ‪ ;197‬תיק ‪ ,8801-21-1‬לעיל ה"ש ‪ .174‬לעומת זאת‪,‬‬
‫במקרה של בעל שדרש כי האישה תפנה לטיפול רפואי בבעיה שבה לקתה לפני שיחזרו לשלום‪-‬בית‪,‬‬
‫קיבל בית‪-‬הדין את דרישת הבעל‪ ,‬ופסק כי היא חייבת בגילוי המסמכים הרפואיים‪ .‬ראו ערעור (גדול)‬
‫תשל"ג‪ ,216/‬פד"ר ט ‪( 331‬התשל"ה)‪ .‬ראו גם תיק (אזורי ת"א) ‪/5637‬כ"א‪ ,‬פד"ר ה ‪( 132‬התשכ"ג)‪,‬‬
‫שבו האישה היא שדרשה גילוי מסמכים‪.‬‬
‫תיק (אזורי רח') ‪ 2-21-1510‬א' י' נ' א' נ' (פורסם בנבו‪.)15.3.2004 ,‬‬

‫‪1426‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫‪ .7‬העדר סיכוי לשלום‪-‬בית ופירוד ממושך‬
‫אחד הנושאים השכיחים ביותר בדיונים של בתי‪-‬הדין הרבניים בתביעות גירושים הוא‬
‫העדר סיכוי לשלום‪-‬בית כעילת גירושים או כסיבה המצדיקה דחיית תביעה כנה לשלום‪-‬‬
‫בית‪ ,‬כשהנפקות היא קבלה או דחייה של הסעדים הרלוונטיים‪ 382.‬זהו גם אחד הנושאים‬
‫המרכזיים הנתונים במחלוקת עקרונית בין הדיינים‪ ,‬במיוחד במקרים של פירוד ממושך‪,‬‬
‫שבהם מתחדדת השאלה אם יש לראות במצב כזה עילת גירושים‪.‬‬
‫במישור העקרוני המחלוקת נוגעת בשאלה אשר לה שני פנים‪ :‬האם התמוטטות‬
‫הנישואים יכולה להיות עילת גירושים קבילה על‪-‬פי ההלכה‪ ,‬והאם מצב‪-‬ביניים שבו‬
‫בני‪-‬הזוג אינם גרושים אך פרודים‪ ,‬פיזית ורגשית‪ ,‬הוא מצב נסבל מבחינה הלכתית?‬
‫אולם דומה שבכך אין המחלוקת באה לידי מיצוי‪ ,‬שכן יש שהיא נוגעת גם בשאלה‬
‫מה יוגדר כחוסר סיכוי לשלום‪-‬בית‪ – 383‬שאלה המושפעת ביסודה מהמשקל המיוחס‬
‫לערך שלום‪-‬הבית‪ ,‬אך כנראה גם מחוסר הנוחות להכריע שמדובר במצב‪-‬ביניים‬
‫אנומלי‪.‬‬
‫גישה אחת‪ ,‬שנראה כי היא הדומיננטית‪ ,‬גורסת כי "קץ הנישואים" או "מות‬
‫הנישואים" אינם מוכרים כלל בהלכה כעילת גירושים‪ ,‬ויש שקבעו כי מקורה בשיטות‬
‫משפט נוכריות‪ ,‬המבוססות על ערכי נישואים השונים לחלוטין מערכי ההלכה‪ 384.‬גרסה‬
‫קיצונית פחות של גישה זו טוענת כי "היעדר סיכוי לשלום בית‪ ,‬ברובם של המקרים‪,‬‬
‫איננו מהווה עילה לחיוב בגט"‪ 385.‬ככלל‪ ,‬ניתן לתאר גישה זו כשמרנית ופורמליסטית‪.‬‬
‫גם מבחינה מעשית‪ ,‬בית‪-‬הדין מסרב להתרשם מהצהרות קיצוניות בדבר סירוב לשלום‪-‬‬
‫בית‪ ,‬ומעדיף לתת הזדמנות לשיקום הנישואים באמצעות עיכוב הגירושים‪ ,‬גם אם‬
‫הסיכוי לכך קלוש‪386.‬‬
‫______________‬
‫‪382‬‬
‫‪383‬‬

‫‪384‬‬

‫‪385‬‬
‫‪386‬‬

‫לגבי מדור ספציפי‪ ,‬למשל‪ ,‬ראו ערעור (גדול) ‪( 4477-21-1‬לא פורסם‪ ,‬מצוטט בהסכמה בתיק‬
‫‪ ,8801-21-1‬לעיל ה"ש ‪ ;)174‬תיק ‪ ,586129/1‬לעיל ה"ש ‪.131‬‬
‫תפיסה קיצונית של טענה זו תגרוס כי אין כמעט מקרה של חוסר סיכוי לשלום‪-‬בית‪ ,‬שכן העניין תלוי‬
‫תמיד ברצון‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את דבריו של הרב ולדינברג בתיק (אזורי י‪-‬ם) ‪/314‬תשמ"ד‪ ,‬פד"ר יג‬
‫‪( 363 ,360‬התשמ"ה)‪" :‬חסר איפוא רק רצון טוב ונתינת דעת רצינית מצד הבעל לעשות חשבון נפש‬
‫נוקב ולבוא לידי החלטה גמורה לשוב אל אשתו ואל משפחתו"‪.‬‬
‫ראו את דבריו של הרב שרמן בערעור (גדול) ‪ ,059133397-21-1‬הדין והדיין ‪:)2007( 11 ,18‬‬
‫"הגישה של 'מות הנישואין' אין מקורה בדיני תורה ולא חז"ל אלא בחוקי העמים ביחס לנשואין‬
‫אזרחיים‪ .‬שם אין צורך בעילת גרושין אלא די בחוסר סיכוי לש"ב ו'במות הנשואין'‪ ".‬על ההיבט‬
‫האידיאולוגי של תפיסה זו ראו‪Avishalom Westreich, The Right to Divorce in Jewish Law: :‬‬
‫)‪ ;Between Politics and Ideology, 1 INT'L J. JURIS. FAM. 177 (2010‬וסטרייך‪ ,‬לעיל ה"ש ‪,38‬‬
‫בעמ' ‪ ;93–81‬וכן להלן תת‪-‬פרק ה‪ . 5‬ראו גם אברהם שרמן "מצב מתמשך שאין שלום בית לחיוב‬
‫האשה בג"פ – גדרי עוברת על דת במקללת ופורעת ראשה" דברי משפט ח פט (צבי קנול עורך‪,‬‬
‫‪.)1999‬‬
‫תיק ‪ ,288169/3‬לעיל ה"ש ‪.157‬‬
‫ראו לעיל ה"ש ‪ ,128‬וכן את שאלתו הרטורית של בית‪-‬הדין האזורי בחיפה בתיק ‪ ,586129/1‬לעיל‬
‫ה"ש ‪" : 131‬לא אחת קורה ובעל מתעשת וחוזר לחיקה של אשתו‪ ,‬ומדוע שבית הדין ינעל אפשרות זו‬
‫‪1427‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫גישה אחרת‪ ,‬לעומתה‪ ,‬אינה מוכנה להסכין למצב‪-‬ביניים אנומלי כזה‪ 387,‬ויש בין‬
‫האוחזים בה כאלה הסוברים כי אין לאפשרו אף במקרים שבהם הנתבע אשם בחוסר‬
‫הסיכוי לשלום‪-‬בית‪ 388.‬גישה זו מתאפיינת אפוא בהכרת המציאות ובפרגמטיזם‪389.‬‬
‫תופעה מעניינת שניתן להצביע עליה בפסקי‪-‬הדין היא הבדלי השיח בין שתי‬
‫הגישות‪ .‬האוחזים בגישה האחרונה משתמשים בביטויים מוחלטים או קיצוניים לתיאור‬
‫הסיכויים לשלום‪-‬בית‪ ,‬כגון "שום סיכויים"‪ 390‬או "סיכויים אפסיים"‪ ,‬או במטפורות כגון‬
‫"מות הנישואים"‪" ,‬הנשמה מלאכותית"‪ 391‬ו"החייאה מלאכותית לפגרים מתים"‪392,‬‬
‫וזאת אף שלשיטתם גם סיכוי קלוש בלבד לשלום‪-‬בית או העדר סיכוי סביר לכך הם‬
‫מצבים המצדיקים גירושים‪ ,‬מבחינה עקרונית לפחות‪ 393.‬לעומת זאת‪ ,‬האוחזים בגישה‬
‫הראשונה יימנעו מביטויים מוחלטים לתיאור הערכתם בנוגע לסיכויים לשלום‪-‬בית בין‬
‫בני‪-‬הזוג‪ 394,‬ויסיטו את הדיון לשאלת האשם כדי להצדיק את הימנעותם מחיוב‬
‫בגירושים‪.‬‬
‫סוגיית הפירוד הממושך נתונה כאמור במחלוקת דומה‪ ,‬ופעמים רבות מופיעה‬
‫התייחסות לשתי השאלות באותו פסק‪-‬דין‪ .‬עובדה מעניינת היא שכמעט בכל פסקי‪-‬הדין‬
‫העוסקים בכך מציינים בתי‪-‬הדין את משך הנישואים של בני‪-‬הזוג וכן את משך היותם‬
‫פרודים‪ ,‬במקרה שכך הן הנסיבות‪ ,‬שכן הפירוד הפיזי מלמד יותר מכל על עומק המשבר‪.‬‬
‫ככל שמדובר בתקופת פירוד ארוכה יותר כן תתחזק ההערכה שאין סיכוי לשלום‪-‬בית‪.‬‬
‫פסקי‪-‬דין הדנים בשאלת הפירוד הממושך כעילה לגירושים מאזכרים כמעט תמיד –‬
‫ולפעמים גם מנתחים – את דעתו של הרב חיים פאלאג'י‪ ,‬אשר קבע כי תקופת פירוד של‬
‫שמונה‪-‬עשר חודשים הינה עילה לחיוב גירושים‪ 395.‬מספרם של אזכורים אלה רב‪,‬‬
‫______________‬

‫‪387‬‬
‫‪388‬‬
‫‪389‬‬
‫‪390‬‬
‫‪391‬‬
‫‪392‬‬
‫‪393‬‬
‫‪394‬‬
‫‪395‬‬

‫בפני האשה ללא הצדקה הלכתית ומוסרית גם יחד‪ ".‬ראו גם את דבריו של הרב הרצוג לעיל בה"ש‬
‫‪ .180‬מסתבר שגישה זו נובעת מן הניסיון המצטבר של בית‪-‬הדין‪.‬‬
‫דבריהם של רבנו ירוחם והרב פאלאג'י משמשים תדיר לביסוס גישה זו‪ ,‬שכן גישה זו סוברת כי זו‬
‫התפיסה העומדת ביסוד דבריהם‪ .‬ראו להלן‪.‬‬
‫ראו דעת המיעוט של הרב אלגרבלי בערעור ‪ ,1782-21-1‬לעיל ה"ש ‪ ,37‬ובערעור (גדול) ‪1750-21-1‬‬
‫פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו‪.)5.5.2009 ,‬‬
‫ראו ניתוח של גישות אלה ודיון בהן להלן בתת‪-‬פרק ה‪ .5‬ראו גם פנחס שיפמן שפה אחת ודברים‬
‫אחדים – עיונים במשפט‪ ,‬הלכה וחברה ‪( 126–124‬אבי שגיא וידידיה צ' שטרן עורכים‪.)2012 ,‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק ‪/98‬תשי"ג‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.54‬‬
‫ראו פסקי‪-‬הדין המאוזכרים לעיל בה"ש ‪ .382‬ראו ניסוח דומה בתיק ‪ ,8885-21-1‬לעיל ה"ש ‪:269‬‬
‫"‪…‬נסיון להנשים מערכת יחסים שאינה קיימת"‪.‬‬
‫ערעור (גדול) ‪/382‬לא (לא פורסם‪ ,‬מצוטט בהסכמה בתיק ‪ ,022266860-21-1‬לעיל ה"ש ‪ .)173‬ראו‬
‫גם ערעור (גדול) ‪( 4477-21-1‬לא פורסם‪ ,‬מצוטט בהסכמה בתיק ‪ ,8801-21-1‬לעיל ה"ש ‪.)174‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק ‪ ,8885-21-1‬לעיל ה"ש ‪ .269‬עם זאת‪ ,‬במקרה זה דחה בית‪-‬הדין לבסוף את תביעת‬
‫שלום‪-‬הבית של האישה בשל חוסר הכנות בתביעתה‪.‬‬
‫הדבר הגיע לידי כך שבערעור ‪ ,1782-21-1‬לעיל ה"ש ‪ ,37‬קבע הרב איזירר כי יש סיכוי לשלום‪-‬בית‬
‫בין בני‪-‬זוג שהיו פרודים במשך כארבעים שנה(!)‪ .‬ראו ציטוט מפסק‪-‬הדין לעיל ליד ה"ש ‪.37‬‬
‫רבי חיים פאלאג'י (תורכיה‪ ,) 1869–1788 ,‬שו"ת חיים ושלום‪ ,‬חלק ב‪ ,‬סימן קיב‪ .‬כן ראו שם‪ ,‬חלק א‪,‬‬
‫סימן א‪ ,‬דף ח ע"ב‪.‬‬

‫‪1428‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫ודומה שהוא הולך ועולה בשנים האחרונות‪ ,‬ופעמים רבות מוזכרת גם פסיקתו של רבנו‬
‫ירוחם במקרה של בני‪-‬זוג שאינם מעוניינים זה בזה‪ ,‬שהרי זה המצב בדרך‪-‬כלל במקרה‬
‫של פירוד ממושך‪ 396.‬אולם הדיינים חלוקים בשאלת ביאורה הנכון של שיטה זו ואם‬
‫לפסוק לפיה‪ ,‬ונראה שקיים מתאם גבוה בין זהות החולקים בסוגיה זו לבין זהות‬
‫החולקים בסוגיית העדר סיכויים לשלום‪-‬בית‪.‬‬
‫‪397‬‬
‫הגישה האחת גורסת כי פירוד ממושך אינו מוכר כעילה לחיוב גירושים‪ ,‬בוודאי‬
‫לא לכפייתם‪ ,‬ככל שאין בהצטרף לכך עילת גירושים מוכרת ומקובלת‪ .‬הרב שרמן‪ ,‬שהינו‬
‫קול מרכזי בקרב הנוקטים גישה זו‪ ,‬מסביר את דברי הרב פאלאג'י בצמצום רב‪ ,‬וטוען כי‬
‫כוונתו לא הייתה כלל לכפיית גירושים‪ ,‬אלא ל"אפרושי מאיסורא"‪ 398,‬ושדבריו כוונו‬
‫להדריך את בית‪-‬הדין כיצד עליו לנהוג‪ ,‬ולא לקבוע הלכה בסוגיית עילות הגירושים‪399.‬‬
‫למעשה‪ ,‬לפני זמן רב כבר יצא הרב הרצוג נגד גישתו של הרב פאלאג'י‪ 400.‬נראה כי הרב‬
‫הרצוג דווקא הבין את דבריו כפשוטם‪ ,‬אלא שהוא ביכר את עמדתו של הרב טננבוים‪401,‬‬
‫וכך נהגו גם דיינים נוספים‪ 402.‬נימוקו של הרב טננבוים‪ ,‬אשר מושמע שוב ושוב בפסקי‪-‬‬
‫הדין המצדדים בעמדתו‪ ,‬הוא שאם פירוד ממושך יוכר כעילה לחיוב בגירושים‪" ,‬לא‬
‫הנחת בת לאברהם אבינו יושבת תחת בעלה"‪ ,‬כלומר‪ ,‬החשש הוא שכל בעל שירצה‬
‫לגרש את אשתו ייפרד ממנה לכמה שנים‪ ,‬ואז יתבע גירושים בעילת פירוד ממושך‪403.‬‬
‫יש לציין כי הנמקה זו אינה שוללת את העילה כמצדיקה גירושים כשלעצמה‪ ,‬אלא יש‬
‫______________‬
‫‪396‬‬
‫‪397‬‬
‫‪398‬‬

‫‪399‬‬

‫‪400‬‬
‫‪401‬‬
‫‪402‬‬

‫‪403‬‬

‫ראו לעיל תת‪-‬פרק ד‪ .1‬מקור נוסף שנהוג להביא בהקשר זה‪ ,‬אך בשכיחות נמוכה יותר‪ ,‬הוא מכתבו‬
‫של הרב משה פיינשטיין‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק ‪ ,017890419-21-1‬לעיל ה"ש ‪.157‬‬
‫ראו ערעור (גדול) ‪ ,034524637-21-1‬הדין והדיין ‪ ,)2007( 8 ,18‬שבו כותב בית‪-‬הדין (כנראה הרב‬
‫שרמן) באופן החלטי‪…" :‬לא מצאנו בהלכה שעצם הפירוד מהוה עילה לחייב אחד מבני הזוג‪".‬‬
‫פירוש המושג "אפרושי מאיסורא" הוא האחריות למנוע אדם אחר מביצוע עברה דתית‪ .‬החשש‬
‫לאיסור ניאוף במקרה של פירוד ממושך נהפך לממשי בעידן של מתירנות מינית‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את‬
‫דבריו של הרב אבירן הלוי (שהיה בדעת מיעוט) בתיק (אזורי ת"א) ‪( 1-21-037549946‬לא פורסם‪,‬‬
‫‪.)11.6.2006‬‬
‫ערעור ‪ ,059133397-21-1‬לעיל ה"ש ‪ .384‬ראו גם אברהם חיים שרמן "חיוב גט בגין פירוד ממושך"‬
‫אבני משפט י ‪( 16‬התשס"ט)‪ .‬הסבר זה נקט גם בית‪-‬הדין האזורי בנתניה בתיק ‪ ,290506/1‬לעיל ה"ש‬
‫‪ . 157‬גישה זו משקפת היטב את המתאם בין שלילת פירוד ממושך כעילת גירושים לבין העדר סיכוי‬
‫לשלום‪-‬בית כעילה כזו‪.‬‬
‫הרצוג‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,48‬כרך ח‪ ,‬סימן קסט‪ .‬כן ראו את דבריו של הרב גורן בערעור תשל"ב‪ ,122/‬לעיל‬
‫ה"ש ‪.225‬‬
‫הרב מלכיאל טננבוים (פולין‪ ,)1910–1847 ,‬שו"ת דברי מלכיאל‪ ,‬חלק ג‪ ,‬סימן קמה‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את דבריו של הרב ולדינברג בתיק ‪/314‬תשמ"ד‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ .383‬כן ראו ערעור‬
‫‪ ,323397786-21-1‬לעיל ה"ש ‪ ,3‬שבו השיב בית‪-‬הדין לתוקפו את הצו למדור ספציפי‪ .‬באותו מקרה‬
‫טען בית‪-‬הדין כי אין ליישם את דינו של רבנו ירוחם או את דינו של הרב פאלאג'י מאחר שהמצב‬
‫נוצר באשמת הבעל‪ ,‬אשר שותה ומתנהג באלימות‪ ,‬אך הוא העלה גם נימוק עקרוני שלפיו קץ‬
‫הנישואים אינו עילה להפסד זכויות האישה‪ .‬ראו גם תיק ‪ ,1411-21-1‬לעיל ה"ש ‪.383‬‬
‫נראה שטענה זו נכונה כעיקרון גם לגבי העילה של העדר סיכוי לשלום‪-‬בית‪ ,‬כלומר‪ ,‬בן‪-‬זוג שירצה‬
‫לסיים את קשר הנישואים ידרדר את היחסים למצב משברי מתמשך שימנע כל סיכוי לשלום‪-‬בית‪.‬‬
‫‪1429‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫כאן מעין תקנה שנועדה למנוע שימוש לא כדין בעילה‪ ,‬ואולי גם למנוע אפשרות של‬
‫יוזמה מכוונת לחיים בפירוד‪ 404.‬יש לשים לב לעובדה שפסיקה לפי גישה זו תתמקד‬
‫בדרך‪-‬כלל בקביעת האשם‪ ,‬ולא תשלול את הזכויות הכספיות של בן‪-‬הזוג המסרב‬
‫להתגרש‪405.‬‬
‫הגישה האחרת‪ ,‬אשר קול מרכזי בה בשנים האחרונות הוא הרב אלגרבלי‪ ,‬מקבלת‬
‫את דבריו של הרב פאלאג'י כפשוטם‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שיש לכפות גירושים‪ ,‬או לפחות לחייבם‪,‬‬
‫במקרה של פירוד ממושך‪:‬‬
‫"‪ …‬ובנסיבות של פירוד ממושך‪ ,‬והנישואין הם רק על הנייר‪ ,‬בוודאי שביה"ד לא‬
‫יתן ידו למצב של לא שלום ולא גרושין באם הבעל יפצה את אשתו‬
‫כבנידו"ד‪406"…‬‬
‫אף שבכמה מקרים נותרה גישתו של הרב אלגרבלי בדעת מיעוט‪ 407,‬היו הרכבים‬
‫אחרים של בית‪-‬הדין הגדול שבהם נהפכה גישתו לדעת הרוב‪ 408,‬וכך גם בכמה הרכבים‬
‫של בתי‪-‬הדין האזוריים‪ 409.‬אני סבור כי שתי הגישות הללו משקפות מסורות פסיקה‬
‫______________‬
‫‪404‬‬
‫‪405‬‬

‫‪406‬‬
‫‪407‬‬

‫‪408‬‬

‫‪409‬‬

‫אף שיש בגישה זו כדי לספק הגנה לנשים מפני נטישתן על‪-‬ידי בעליהן‪ ,‬יש לזכור כי האוחזים בה לא‬
‫ייעתרו כעיקרון לתביעות גירושים בגין פירוד ממושך גם מצד נשים‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור (גדול) ‪ ,007612518-21-1‬הדין והדיין ‪ – )2009( 3 ,23‬בתביעת הבעל‬
‫לגירושים בגין פירוד של שבע שנים לאחר נישואים של ארבעים שנה‪ ,‬כאשר עתה הבעל חי עם אישה‬
‫אחרת‪ ,‬סברה דעת הרוב כי אין לחייב את האישה להתגרש בשל אשמת הבעל; ערעור (גדול)‬
‫‪ 65104796-64-2‬פלוני נ' פלונית (פורסם בתקדין‪ – )26.7.2009 ,‬בתביעת גירושים של הבעל בגין‬
‫פירוד של חמש‪-‬עשרה שנים‪ ,‬לאחר נישואים של ארבעים שנה‪ ,‬נפסק כמו בפסק‪-‬הדין הקודם על‪-‬ידי‬
‫אותו הרכב; תיק ‪ ,8885-21-1‬לעיל ה"ש ‪ ;269‬תיק ‪ ,586129/1‬לעיל ה"ש ‪ – 131‬כאשר הבעל אשם‪,‬‬
‫האישה לא תפסיד את זכויותיה‪.‬‬
‫ערעור ‪ ,1782-21-1‬לעיל ה"ש ‪.37‬‬
‫ראו שם; ערעורים ‪ 007612518-21-1‬ו‪ ,65104796-64-2‬לעיל ה"ש ‪ ,405‬שבהם נקבע בדעת מיעוט‬
‫כי אל לבית‪-‬הדין להנציח מצב‪-‬ביניים של "לא שלום ולא גירושין"‪ .‬ראו גם את דעתו של הרב‬
‫בוארון בערעור ‪ ,059133397-21-1‬לעיל ה"ש ‪ ,384‬החולק בדעת מיעוט על הפרשנות המצמצמת‬
‫של הרב שרמן ביחס לדברי הרב פאלאג'י‪ ,‬וכן בערעור (גדול) ‪ ,007998479-24-1‬הדין והדיין ‪8 ,21‬‬
‫(‪ ,)2007‬אשר גם שם‪ ,‬בדעת מיעוט‪ ,‬סבר הרב בוארון כי אין לתת צו למדור ספציפי במקרה שבו בני‪-‬‬
‫הזוג פרודים במשך שמונה שנים והבעל חי עם אחרת‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור (גדול) נד‪ ,168/‬הדין והדיין ‪ ,)1994( 3 ,2‬שם דובר בבני‪-‬זוג שהיו פרודים‬
‫במשך שבע שנים‪ ,‬והאישה טענה למאיסות באמתלה ברורה (אשר לפי שיטת החזון איש נקבעת לפי‬
‫ראות עיניו של בית‪-‬הדין)‪ .‬נפסק על‪-‬פי הרב פאלאג'י שכופים לגרש‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי אר') ‪ ,057140493-21-1‬הדין והדיין ‪ ,)2006( 6 ,18‬שבו חייב בית‪-‬הדין‬
‫גירושים במקרה של בני‪-‬זוג שהיו פרודים במשך כשלוש שנים‪ ,‬ואשר במשך חמש שנים גם לא קיימו‬
‫יחסי אישות‪ .‬ראו גם תיק ‪ ,1-21-054763529‬לעיל ה"ש ‪ ,168‬שבו כותב בית‪-‬הדין‪" :‬ואמנם למעשה‬
‫אין נוהגים היום בבתי הדין לפסוק כפייה לגט על פי דברי הרב פאלאג'י הנ"ל‪ ,‬אולם בוודאי‬
‫שהרחקה דר"ת [=דרבנו תם]‪ ,‬ע"י הטלת סנקציות הקבועות בחוק‪ ,‬כולי עלמא יודו שאפשר לעשות‬

‫‪1430‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫שונות במקורן – גישתו של הרב פאלאג'י מייצגת מסורת פסיקה ספרדית‪ ,‬ואילו גישתו‬
‫של הרב טננבוים מייצגת מסורת פסיקה אשכנזית‪ 410.‬עם זאת‪ ,‬בקרב דייני בית‪-‬הדין‬
‫הבחנה זו אינה חדה בשל השפעה הדדית של המסורות‪ ,‬הן עקב ההטרוגניות של מותבי‬
‫בית‪-‬הדין בהיבט זה ו הן בשל מוסדות הלימוד וההכשרה של הדיינים‪ .‬על כך יש להוסיף‬
‫את דרך הפסיקה לצרף דעות שונות כדי לחזק את העמדה ההלכתית הננקטת בהתאם‬
‫לנסיבות‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬חרף העובדה שכל אחת מהגישות נוקטת יחס שונה כלפי תביעת שלום‪-‬‬
‫הבית והתוצאות הנלוות אליה‪ ,‬יש לזכור שככלות הכל‪ ,‬מבחינה מעשית‪ ,‬גם הדיינים‬
‫שנמנעים כעיקרון מחיוב גירושים בעילה של העדר סיכוי לשלום‪-‬בית או בגין פירוד‬
‫ממושך ימליצו לבני‪-‬הזוג להתגרש‪ 411‬או ינסו להובילם לפשרה כספית ולהסכם‬
‫גירושים‪ 412,‬וזאת מתוך הכרה במציאות ובמצב היחסים המעורער ביניהם‪413.‬‬
‫עניין נוסף הקשור בעקיפין להתייחסותם של הדיינים לפירוד ממושך בין בני‪-‬הזוג‬
‫הוא השאלה אם מדובר בנישואים ראשונים או שניים‪ .‬לשאלה זו יש השפעה רבה על‬
‫המאמץ שראוי שבית‪-‬הדין יעשה לשם שיקום הנישואים‪ .‬כך‪ ,‬בדומה לאזכור השכיח של‬
‫משך הנישואים‪ ,‬כפי שצוין לעיל‪ ,‬העובדה שמדובר בנישואים ראשונים מצוינת אף היא‬
‫בתחילתם של פסקי‪-‬דין רבים‪ ,‬במסגרת התיאור העובדתי הקצר של רקע הסכסוך בין‬
‫בני‪-‬הזוג‪ ,‬כנראה בשל המשמעות ההלכתית שיש לעובדה זו‪.‬‬
‫הרב אלגרבלי‪ 414‬דן בסוגיית סוף גיטין‪ 415‬ומגיע למסקנה כי ההגבלות והקושי‬
‫בגירושים מנישואים ראשונים המוזכרים בסוגיה אינם רלוונטיים כאשר בני‪-‬הזוג פרודים‬
‫הלכה למעשה‪ .‬הוא מרחיב בדרך פרשנית את עילות הגירושים הנלמדות מהמילה "דבר"‬
‫בפרשת הגירושים בתורה (דברים כד ‪ ,)1‬מתוך תפיסה מציאותית שפירוד ממושך יוצר‬
‫נתק בלתי‪-‬ניתן לשיקום‪:‬‬
‫"יש להבין 'דבר' לא רק במובן המצומצם שהקדיחה תבשילו אלא גם במובן‬
‫הרחב שיש לו קצר עם אשתו וק"ו כשיש לו נתק אתה אפילו שלא באשמתה‪…‬‬
‫______________‬

‫‪410‬‬

‫‪411‬‬
‫‪412‬‬
‫‪413‬‬

‫‪414‬‬
‫‪415‬‬

‫במקרה כנ"ל"‪ ,‬בוודאי אם מצטרפות לכך סיבות נוספות‪ ,‬כגון אלימות‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי נת')‬
‫‪ ,022828867-21-1‬הדין והדיין ‪.)2000( 3 ,2‬‬
‫שתי הגישות נטועות בוודאי במסורות פסיקה קדומות‪ .‬השוו אילת סג"ל הסכמי קדם‪-‬נישואין‬
‫במשפט העברי – הסדרים להגנת האשה בתקופת הנישואין ולאחריה ‪( 332–331‬חיבור לשם קבלת‬
‫התואר "דוקטור לפילוסופיה"‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן – המחלקה לתלמוד‪ ,‬התש"ע)‪.‬‬
‫ראו דעת המיעוט בתיק ‪ ,069387470-21-2‬לעיל ה"ש ‪.217‬‬
‫או לפחות יטילו את האחריות על בן‪-‬הזוג התובע גירושים לְּ ַרצות ולשכנע את בן‪-‬זוגו בכל דרך שהיא‬
‫להסכים להתגרש‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק ‪ ,4827-12-1‬לעיל ה"ש ‪.169‬‬
‫חרף זאת לא יהיה בכך כדי לבטל את הזכויות הכספיות הנובעות מן הנישואים לפי שיטה זו‪ .‬ראו‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬את דבריו של הרב שרמן בערעור ‪ ,007998479-24-1‬לעיל ה"ש ‪ ,407‬הקובע כי אין לבטל‬
‫את הצו למדור ספציפי על‪-‬אף המלצת בית‪-‬הדין האזורי שבני‪-‬הזוג יתגרשו‪.‬‬
‫בערעור ‪ ,1750-21-1‬לעיל ה"ש ‪ ,388‬ובערעור ‪ ,65104796-64-2‬לעיל ה"ש ‪.405‬‬
‫בבלי‪ ,‬גיטין צ‪ ,‬ע"א‪.‬‬
‫‪1431‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫ובנידוננו שיש נתק בין הצדדים והנשואין הגיעו לקצן מחובתו של ביה"ד להביא‬
‫הנשואין לקצן מאחר והנתק בין הצדדים היא סיבה טובה לגרושין ונראית‬
‫לביה"ד‪416".‬‬
‫הרב דיכובסקי קובע‪ ,‬מתוך גישה ריאליסטית דומה‪ ,‬כי בנישואים שניים אין בית‪-‬‬
‫הדין מחויב ככלל להתאמץ בשיקומם‪:‬‬
‫"בדרך כלל מקובל בבתי הדין‪ ,‬שלא להתאמץ בשלום בית‪ ,‬כשמדובר בזיווג שני‪,‬‬
‫ובפרט כשמדובר בנישואין שהחזיקו תקופה קצרה בלבד‪ .‬הסיכוי לשינוי נמוך‬
‫מאוד‪ ,‬וכאשר נישואין אלו מתפרקים‪ ,‬כמעט שאין אפשרות לתקנם‪417".‬‬
‫גישה זו עולה בקנה אחד עם מסקנות מחקרים שבחנו את ההבדלים בשיעור‬
‫הגירושים בין נישואים ראשונים לנישואים שניים‪ 418,‬והיא מובנת גם לנוכח ההבדלים‬
‫בתהליכים הנפשיים המשפיעים על הגירושים בשני המקרים‪419.‬‬
‫‪ .8‬שיקולים מיוחדים בתביעות שלום‪-‬בית‬
‫(א) שלום‪-‬בית על רקע אלימות בין בני‪-‬הזוג‬

‫אחת הביקורות הקשות על בתי‪-‬הדין הרבניים היא שגם במקרים של אלימות הם מוצאים‬
‫לנכון ללחוץ על הצדדים להגיע לשלום‪-‬בית‪ .‬אכן‪ ,‬בתי‪-‬הדין לא ימהרו להכריע על מות‬
‫הנישואים בשל אלימות של בעלים‪ ,‬וינסו למצוא את הדרכים לשיקום הנישואים‪.‬‬
‫ההבחנה המקובלת בבתי‪-‬הדין היא בין אלימות חד‪-‬פעמית לאלימות מתמשכת‪ 420.‬מכל‬
‫______________‬
‫‪416‬‬

‫‪417‬‬

‫‪418‬‬

‫‪419‬‬

‫‪420‬‬

‫ערעור ‪ ,65104796-64-2‬לעיל ה"ש ‪ .405‬ראו גם ערעור ‪ ,1750-21-1‬לעיל ה"ש ‪ ;388‬ערעור‬
‫‪ ,1782-21-1‬לעיל ה"ש ‪( 37‬הרב איזירר חולק על הרב אלגרבלי‪ ,‬וגורס כי בנישואים ראשונים אין‬
‫לגרש אף לאחר פירוד ממושך)‪.‬‬
‫ערעור (גדול) ‪ 10906-21‬פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו‪ .)4.2.2007 ,‬כך אף שיש להניח כי במקרה של‬
‫נישואים שניים הפירוד אינו רב שנים‪ .‬אולם השוו מרדכי רלב"ג "עילות גירושין בזיווג שני" שורת‬
‫הדין יז קלב (התש"ע)‪ ,‬הטוען כי אין הבדל בין נישואים ראשונים לנישואים שניים במקרה שהבעל‬
‫שונא את האישה לא באשמתה‪.‬‬
‫ראו דוברין‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,35‬בעמ' ‪( 20‬ההדגשה במקור)‪…" :‬ישנו משתנה משמעותי בולט במיוחד‬
‫והוא סדר הנישואין ‪ :‬לבני זוג בנישואין חוזרים ישנו סיכוי כפול להתגרש‪ .‬הממצא דומה לזה שנמצא‬
‫בארה"ב‪ …‬נישואין חוזרים הינם יותר 'מקדמי‪-‬גירושין' משום שבני זוג אלה נושאים איתם תכונות‬
‫אשר מעלות את הסבירות להיפרדות‪ …‬גם כאשר מפקחים על גורמים אחרים כהשכלה‪ ,‬גיל בנישואין‬
‫וכו'‪".‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בבלי‪ ,‬גיטין צ‪ ,‬ע"ב; שם‪ ,‬סוטה ב‪ ,‬ע"א (ועיינו רש"י‪ ,‬שם‪ ,‬ד"ה זוג שני); שם‪ ,‬סנהדרין‬
‫כב‪ ,‬ע"א‪ .‬כן ראו ט"ז‪ ,‬אבן העזר‪ ,‬סימן קיט ס"ק ה; אברהם חיים שור‪ ,‬תורת חיים‪ ,‬סנהדרין כב‪ ,‬ע"א‬
‫ד"ה והא דנקט‪.‬‬
‫ראו מרדכי פרישטיק "אלימות פיזית של בעלים כעילה לקבלת גט בהלכה היהודית ובשיפוט הרבני"‬
‫דיני ישראל יז צג (התשנ"ג–התשנ"ד); מרדכי פרישטיק אלימות במשפחה בפרספקטיבה יהודית –‬

‫‪1432‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫מקום‪ ,‬מפסקי‪-‬הדין עולה בבירור שבית‪-‬הדין בוחן ברצינות את חומרת האלימות‬
‫ומשתדל לגבש במהירות את התרשמותו לגביה‪ ,‬פעמים רבות תוך הפניה של בני‪-‬הזוג‬
‫לסיועם של גורמים מקצועיים‪ 421.‬כאשר בית‪-‬הדין משתכנע שהאישה חוששת באמת‪422‬‬
‫מאלימותו של הבעל‪ ,‬הוא יגיע בדרך‪-‬כלל למסקנה שאין סיכוי לשלום‪-‬בית‪ ,‬יחייב את‬
‫הבעל בגירושים‪ ,‬ובינתיים יעניק לאישה הגנה באמצעות הצווים המתאימים‪ .‬במקרים‬
‫חמורים אף יפסוק בית‪-‬הדין כי יש לכפות גירושים על הבעל‪423.‬‬
‫(ב) שיקולים של טובת הילד בתביעות שלום‪-‬בית‬

‫העובדה שבכל פסק‪-‬דין‪ ,‬כמעט ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬מצוין אם יש לבני‪-‬הזוג ילדים‪,‬‬
‫ופעמים רבות יש גם מידע על‪-‬אודות מספרם וגילם‪ ,‬גם אם מדובר בתביעה לגירושים או‬
‫לשלום‪-‬בית שלא כרוכים בה ענייני משמורת או מזונות ילדים ואשר נוגעת בבני‪-‬הזוג‬
‫בלבד‪ ,‬מלמדת ללא ספק על חשיבותו של נתון זה לגבי ההליכים בין בני‪-‬הזוג‪,‬‬
‫ובפרט לגבי מידת הדחיפּות שבעשיית מאמץ לשיקום נישואיהם‪ 424.‬לכן מפתיע מעט‬
‫ששיקול טובת הילדים נוכח מעט מאוד בצורה מפורשת ומשמעותית בשיקולי ההכרעה‬
‫בתביעות גירושים ושלום‪-‬בית‪ 425,‬וזאת אף ששיקול טובת הילד וזכויות הילד נידונים‬
‫רבות בפסקי‪-‬דין רבניים הניתנים בתביעות הקשורות למשמורת‪ ,‬לחינוך ולמזונות‬
‫ילדים‪426.‬‬
‫______________‬

‫‪421‬‬

‫‪422‬‬
‫‪423‬‬
‫‪424‬‬
‫‪425‬‬

‫‪426‬‬

‫התופעה בהווה ובקהילות ישראל בעבר ועמדת חכמי ישראל והמשפט העברי בנושא ‪173–169‬‬
‫(‪ .)2011‬כן ראו אליאב שוחטמן "אלימות נגד נשים כעילה לגירושין" משפחה במשפט ו–ז ‪148 ,85‬‬
‫(‪ .) 2014–2013‬יצוין שכיום גורמים טיפוליים נעזרים בהבחנה שונה מעט המבחינה בין אלימות‬
‫מצבית לאלימות כרונית‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי אש') ‪ ,310288618-21-1‬הדין והדיין ‪ .)2005( 4 ,16‬בשלב הראשון קבע‬
‫בית‪-‬הדין כי על הצדדים למצות את הניסיון להשכין שלום‪-‬בית‪ ,‬ואף הפנה אותם מיוזמתו ליועצי‬
‫נישואים‪ ,‬אולם עד‪-‬מהרה הוא השתכנע כי אין סיכוי‪ .‬לבסוף הוצאה פקודת מאסר נגד הבעל‪.‬‬
‫שכן לא אחת במהלך משבר ביחסים מוגשות תלונות‪-‬שווא‪ ,‬והתביעה מתוארת בצבעים עזים‬
‫ושליליים‪.‬‬
‫כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בערעור ‪ ,017938838-64-1‬לעיל ה"ש ‪ ,369‬פסק בית‪-‬הדין כי הבעל האלים חייב לגרש‪,‬‬
‫ואף איים עליו במאסר‪.‬‬
‫ראו אליאב שוחטמן "מעמד האשה בדיני נישואין וגירושין" מעמד האשה בחברה ובמשפט ‪,380‬‬
‫‪ 396‬ה"ש ‪( 87‬פרנסס רדאי‪ ,‬כרמל שלו ומיכל ליבן‪-‬קובי עורכות‪.)1995 ,‬‬
‫‬‫‬‫הדוגמה הבולטת לכך היא דברי הרב שרמן בהסבירו את הפסיקה לשלום בית של בית הדין האזורי‬
‫בערעור ‪ ,5007-64-1‬לעיל ה"ש ‪" : 80‬חלק מזכויות בני זוג וילדיהם היא הימצאותם של בן הזוג‬
‫האחר או ההורים תחת קורת גג אחת תוך חיים משותפים‪ .‬על כן כאשר בן זוג עוזב את החיים‬
‫המשותפים עם בן זוגו וילדיו‪ ,‬מתוך מחשבה שהוא מממש בזה את חירותו לחיות ולגור שלא‬
‫במשותף עם ילדיו יש בזה פגיעה קשה בחובות המוטלות עליו וממילא בזכויות בין הזוג והילדים‬
‫שנוצרו מחובות אלו‪ ".‬לדוגמות נוספות ראו תיק ‪/3983‬כ"א‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ;183‬תיק ‪ ,1411-21-1‬לעיל‬
‫ה"ש ‪.23‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ישראל צבי גילת שיקולי "טובת הילד" בפסיקה האזרחית והרבנית בעניני משמורת‬
‫ילדים וחינוכם (חיבור לשם קבלת התואר "מוסמך במשפטים"‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן – הפקולטה‬
‫‪1433‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫הסיבה לכך היא כנראה העדר מסורת של הנמקה הלכתית פורמלית בנושא טובת‬
‫הילד ומשקלה בהקשר של שיקום יחסי בני‪-‬הזוג‪ ,‬והיותה נושא ערכי והשקפתי ביסודו‬
‫באשר לאופיו ולחשיבותו של התא המשפחתי‪ 427.‬הפסיקה אינה משקפת אפוא את‬
‫חשיבות הנושא בעיני בתי‪-‬הדין ואת ההניעה שלהם בהשכנת שלום‪-‬בית כאשר ילדיהם‬
‫הקטינים של בני‪-‬הזוג נפגעים מהסכסוך בין הוריהם‪.‬‬

‫פרק ה‪ :‬תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים – הערכה‬
‫ומגמות‬
‫הדיון המפורט שערכתי עד כה מעלה את הצורך לנסות לשרטט תמונת‪-‬על של נושא‬
‫תביעות שלום‪-‬הבית בבתי‪-‬הדין הרבניים‪ ,‬להגדיר את מאפייניו העיקריים ולהעריך את‬
‫מגמותיו‪.‬‬
‫נראה כי חרף הערך הרב המיוחס לשלום‪-‬בית‪ ,‬לפחות מן הבחינה התיאורטית‪ ,‬על‪-‬‬
‫פי‪-‬רוב המטרה העיקרית של בית‪-‬הדין בפסיקת שלום‪-‬בית ובמתן הסעדים הכרוכים בכך‬
‫אינה יצירת דינמיקה שתוביל לפתרון הסכסוך‪ ,‬אלא עיכוב של הגירושים‪ .‬ההסבר לכך‬
‫נעוץ כפי הנראה בהיחלשות מעמדם וסמכותם של בתי‪-‬הדין הרבניים‪ .‬מדובר בהיחלשות‬
‫מערכתית עקב התחרות הצמודה עם בתי‪-‬המשפט האזרחיים ושחיקת תדמיתם ומעמדם‬
‫בעיני הציבור‪ ,‬אך גם בהיחלשות פנים‪-‬הלכתית‪ ,‬שמאפייניה הם בעיקר יראת הוראה‬
‫והפחד מפני גט מעושה שלא כדין‪.‬‬
‫בפרק זה אעמוד ביתר פירוט על טיבם של הגורמים לפסיקה‪ ,‬ואבחן את המגמות‬
‫השונות לאור הדיון שנערך לאורכו של פרק זה‪ .‬המגמות שאתאר יוצגו ויעידו על כשלונן‬
‫הנוכחי של תביעות שלום‪-‬בית ביישוב משברי נישואים‪.‬‬

‫______________‬
‫למשפטים‪ ,‬התשמ"ח); יחיאל ש' קפלן "טובת הילד בישראל‪ :‬בין קודש לחול" ספר מנשה שאוה –‬
‫מחקרים במשפט לזכרו ‪( 427‬אהרן ברק ודניאל פרידמן עורכים‪ ;)2006 ,‬פנחס שיפמן "'טובת הילד'‬
‫בבית הדין הרבני" משפטים ה ‪.)1974( 421‬‬
‫‪ 427‬ראו את הרצאתו של אברהם חיים שרמן (הרצאת‪-‬אורח בקורס בדיני המשפחה של פרופ'‬
‫רות הלפרין‪-‬קדרי‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ;13.6.2011 ,‬הקלטת ההרצאה זמינה בכתובת‬
‫‪filefreak.com/file/1212826054/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%A8%D7%9‬‬

‫‪ ,)E%D7%9F.mp3‬אשר דן בהבדלי התפיסות בין בתי‪-‬הדין הרבניים לבתי‪-‬המשפט ביחס לערכי‬
‫המשפחה (הדיון עסק במחלוקת סביב בג"ץ לב‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,)326‬ותיאר את מרכזיותו של שיקול‬
‫טובת הילדים וגידולם במסגרת תביעות שלום‪-‬בית‪ .‬זהו המשך עקבי של אותה השקפה שהובעה‬
‫בערעור ‪ ,5007-64-1‬לעיל ה"ש ‪( 80‬ראו לעיל ה"ש ‪ 333‬ו‪ .)425-‬דומה שבעבר הובעה התפיסה על‪-‬‬
‫אודות ערכי המשפחה באופן גלוי יותר בפסקי‪-‬הדין – ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק ‪/3983‬כ"א‪ ,‬לעיל ה"ש ‪,183‬‬
‫בעמ' ‪.274‬‬
‫‪1434‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫‪ .1‬יראת הוראה‬
‫החשש הגדול מפני גט מעושה‪ 428‬מוביל את בית‪-‬הדין במקרים רבים לאימוץ החלטות‬
‫שאינן פותרות את הסכסוך ואולי אף מנציחות אותו‪ 429,‬במיוחד במצבים שבהם לא‬
‫נמצאה עילה לגירושים או שהעילה שנמצאה חלשה או אינה מבוססת דייה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אף‬
‫ששיעורה של הפסיקה המקבלת תביעות שלום‪-‬בית נמוך‪ ,‬יש בה כדי להקהות במידת‪-‬‬
‫מה את הבעייתיות שבהימנעות ממתן החלטה‪ ,‬בין היתר בשל קיומם של הליכים‬
‫משפטיים סביב תביעת שלום‪-‬הבית והסעדים הזמניים הכרוכים בה‪ ,‬אשר לרבים מהם‬
‫בית‪-‬הדין נעתר די בקלות‪ .‬רוב התביעות נדחות רק בשלב מאוחר יותר‪ ,‬לאחר דיוני‬
‫הוכחות והפעלת מבחני כנות ואמצעי סינון על‪-‬ידי בית‪-‬הדין‪ ,‬כאשר בינתיים טענת‬
‫שלום‪-‬הבית מהדהדת ברקע הדיונים‪.‬‬
‫נראה שאחת הסיבות לכך שבית‪-‬הדין מאפשר את הימשכות ההליכים והדיונים סביב‬
‫תביעת שלום‪-‬הבית‪ ,‬מלבד הצורך להיות מתון בדין‪ 430,‬היא הגברת יכולתו לשלוט‬
‫בהליך המשפטי בין בני‪-‬הזוג‪ .‬הליכי‪-‬הביניים‪ ,‬ופוטנציאל הפסיקה לשלום‪-‬בית העומד‬
‫ברקעם‪ ,‬מכניסים גורם נוסף לסכסוך המשפטי שיש בו כדי להוות מנוף ללחץ על מי‬
‫מהצדדים או להמרצתו בהתאם לכיוון שאותו ירצה בית‪-‬הדין לקדם‪ .‬פעמים לא‪-‬מעטות‪,‬‬
‫באופן פרדוקסלי‪ ,‬דווקא טענת שלום‪-‬הבית והסעדים הנלווים אליה הם המאפשרים‬
‫לבית‪-‬הדין להוביל את הצדדים לגירושים בהסכמה‪ .‬היתרון בתוצאה זו מבחינת בית‪-‬‬
‫הדין הוא שוב העדר הצורך להגיע לפסיקה המחייבת גירושים‪.‬‬
‫‪ .2‬משפטיזציה‬
‫ההפרדה בין תפקידי הרבנות והדיינות והכללת בתי‪-‬הדין במערכת המשפט הישראלית‬
‫הובילו לצמצום תפקידם המסורתי של בתי‪-‬הדין ולהגבלתם לפעילות שיפוטית באופן‬
‫מוחלט כמעט‪ .‬מערכת השיפוט של בתי‪-‬הדין הרבניים אינה כוללת שום מסגרת – של‬
‫______________‬
‫‪ 428‬לדיון בבעיית הגט המעושה והחשש מפניו ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬עזרא בצרי "גט מעושה" שנתון המשפט‬
‫העברי טז–יז ‪( 535‬התש"ן–התשנ"א); מישלוב‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ .75‬על יראת הדין בתחומים אחרים ראו‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬ברכיהו ליפשיץ "פשרה" קובץ משפטי ארץ – דין‪ ,‬דיין ודיון ‪ 141 ,137‬ה"ש ‪( 25‬ירון אונגר‬
‫עורך‪ ;)2002 ,‬דב י' פרימר "בתי‪-‬המשפט ובתי‪-‬הדין בצוותא חדא – תגובה על דברי פרופ' פנחס‬
‫שיפמן" משפטים כא ‪ ;)1991( 183 ,181‬עמיחי רדזינר דיני קנסות – מחקר במשפט התלמוד ‪–414‬‬
‫‪ ;)2014( 417‬דניאל שפרבר דרכה של הלכה – קריאת נשים בתורה‪ :‬פרקים במדיניות פסיקה ‪135‬‬
‫(יואב שורק עורך‪ .)2007 ,‬ראו גם אריאל רוזן‪-‬צבי "בתי‪-‬הדין הרבניים‪ ,‬ההלכה והציבור‪ :‬גשר צר‬
‫מאוד" דת‪ ,‬ליברליזם‪ ,‬משפחה וחברה ‪( 156 ,143‬אריאל פורת עורך‪ ,)2001 ,‬באשר ליראת ההוראה‬
‫בכלל בבתי‪-‬הדין‪ .‬לשיעור הנמוך של כפיית גט הלכה למעשה ראו זרח ורהפטיג "כפיית גט להלכה‬
‫ולמעשה" שנתון המשפט העברי ג–ד ‪( 153‬התשל"ו–התשל"ז)‪ ,‬וכן לעיל ה"ש ‪.10‬‬
‫‬‫‪ 429‬ראו את הדיון לעיל בתת‪-‬פרקים א‪ 3‬ו‪-‬ד‪ .7‬ראוי לציין בהקשר זה את גישתו השונה של דיין בית הדין‬
‫הגדול לשעבר הרב דיכובסקי‪ ,‬המוזכרת להלן בטקסט שליד ה"ש ‪.459‬‬
‫‪ 430‬ראו לעיל ה"ש ‪.129‬‬
‫‪1435‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫הכשרה‪ ,‬של זמן או של מבנה ההליך – המביאה בחשבון טיפול לא‪-‬שיפוטי של הדיינים‬
‫בזוגות הפונים לבית‪-‬הדין‪ .‬תוצאה כמעט הכרחית של מצב זה היא הצורך לתרגם כל‬
‫עניין דתי או ערכי לתבנית משפטית‪ .‬אני מעריך שזהו אחד הגורמים העיקריים להפיכת‬
‫שלום‪-‬הבית לעילת תביעה משפטית ולהתמקדות בסעדים הניתנים לתובע‪ ,‬תחת עיסוק‬
‫ישיר בשיקום הנישואים על‪-‬ידי בחינת שורשי הסכסוך ומתן טיפול המתאים להם‪.‬‬
‫סימנים לתופעה זו מצויים באופי השיח ההלכתי בתביעות שלום‪-‬בית‪ .‬המונחים‬
‫לציון רגשות והתנהגויות‪ ,‬כגון אהבה‪ ,‬שנאה‪ ,‬מאיסות‪ ,‬נקמה‪ ,‬בגידה‪ ,‬התעללות‪ ,‬השפלה‬
‫וכדומה‪ ,‬משמשים בפסיקתם של בתי‪-‬הדין – מלבד לתיאור העובדתי של המקרה הנידון‬
‫– בעיקר כמרכיב בגיבוש העילות או בדחייתן‪ ,‬תוך התייחסות מועטה מאוד לרגשות‬
‫ולהתנהגויות עצמם ולגורמיהם‪ .‬גם מבחני הכנות שפותחו‪ ,‬השימוש בראיות ובאומדנות‬
‫לשם כך‪ ,‬השימוש במושג "תום‪-‬לב" וההידרשות למדדים שונים להערכת הסיכויים‬
‫לשלום‪-‬בית נהפכו כולם לכלי מדידה לעניינים שהם בלתי‪-‬מדידים מעצם טבעם‪.‬‬
‫לנוכח זאת מובן כיצד הגיעו הדברים לכדי הגדרת שלום‪-‬הבית על‪-‬ידי אחד הדיינים‬
‫כעניין משפטי טהור‪ 431,‬או לכדי הגדרתו על‪-‬ידי אחרים כזכות משפטית של בן‪-‬‬
‫זוג‪432.‬‬
‫נראה כי גם במאבקי הסמכות ובתפקודו של בית‪-‬הדין במציאות המודרנית במדינת‪-‬‬
‫ישראל – עניינים שאדון בהם בהמשך – ניתן לראות גורמים להתגברותו של תהליך‬
‫המשפטיזציה‪.‬‬
‫‪ .3‬ההיבט הערכי‬
‫חרף האמור‪ ,‬התמורות הרבות במערכת בתי‪-‬הדין‪ ,‬בתפקידם ובמעמדם לא פגמו בתפיסה‬
‫היסודית הבסיסית הרואה בתא המשפחתי ובשיקום הנישואים ערכי‪-‬יסוד שיש‬
‫להגן עליהם‪ 433.‬להבדיל מהתפיסות הליברליות הרווחות בחברה הישראלית‪ ,‬בית‪-‬הדין‬
‫עודנו סבור כי תפקידו לבצר ערכים אלה ולחזקם באמצעות הכלים העומדים לרשותו‪.‬‬
‫תפיסת הנישואים האידיאלית של בית‪-‬הדין גורסת כי נישואים הם ברית לכל‬
‫החיים‪ 434,‬וכי "מריבות אינן סיבה לפירוק התא המשפחתי"‪ 435.‬כנזכר לעיל בתת‪-‬פרק‬
‫______________‬
‫‪431‬‬
‫‪432‬‬

‫‪433‬‬

‫‪434‬‬

‫הרב רוזנטל‪ ,‬לעיל ליד ה"ש ‪.100‬‬
‫‬‫ראו לעיל חלק ב‪(1‬א)‪ .‬ראו גם תיק ‪ ,4827-12-1‬לעיל ה"ש ‪ ,169‬שבו קבע בית הדין בהתייחס‬
‫לתביעת שלום‪-‬בית כי "זכותה האלמנטרית של המשיבה לבחור בדרך זו"‪ .‬בית‪-‬הדין קבע כך אף‬
‫שהשתכנע כי אפסו הסיכויים לשלום‪-‬בית‪ ,‬מאחר שהוא התרשם כי תביעת האישה כנה ואינה נובעת‬
‫מרצון לנקמה‪.‬‬
‫להבדיל מערך שלום‪-‬הבית עצמו‪ ,‬ערך השלום הכללי וערך השלום בין הבריות אינם נכללים כלל‬
‫בשיח ההלכתי בפסקי‪-‬הדין הרבניים‪ ,‬אף שיש להם בסיס רחב ואיתן במקורות ההלכה‪ .‬ראו גם מנחם‬
‫אלון מעמד האישה ‪.)2005( 348–344 ,247‬‬
‫תיק ‪ ,4177-52-2‬לעיל ה"ש ‪ ,332‬בעמ' ‪" :2‬בני זוג הנישאים זה לזה‪ ,‬בעת הנישואים הם כורתים‬
‫ברית ביניהם שיחיו זה עם זה בשלום בשלוה ובאחוה כל ימי חייהם‪ ,‬וזו דרך החיים שהנחילה‬
‫היהדות לבניה בכל הדורות‪ .‬ועל כך חונכו אבותינו ואנו‪ .‬זו הדרך הנאותה המאפשרת חיי משפחה‬

‫‪1436‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫ד‪ ,7‬דיינים רבים מתנגדים לעילה של "מות הנישואים" או של העדר סיכוי לשלום‪-‬בית‬
‫כעילת גירושים‪.‬‬
‫‬‫‬‫אל התפיסה הערכית ביחס לשלום בית מצטרפת גם תפיסת בית הדין בנוגע‬
‫לתפקידו ביישוב המשבר בין בני‪-‬הזוג‪ .‬בית‪-‬הדין סבור כי מוטלת עליו חובה "לעשות‬
‫כל השתדלות כדי לקיים שלום בית"‪ 436,‬וזאת מתוך תפיסה רחבה של אחריותו‬
‫כממשיכּה של מסורת הפסיקה שעניינה שמירה על שלמות התא המשפחתי כאחד‬
‫היסודות הבסיסיים לקיומו של עם ישראל‪437.‬‬
‫על‪-‬אף פערי התרבות ואורחות החיים בין הדיינים לבין מרבית המתדיינים –‬
‫עניין שאדרש אליו בהמשך – בית‪-‬הדין אינו נמנע מתוכחות מוסר כלפי בני‪-‬‬
‫זוג‪ ,‬בדרך‪-‬כלל כלפי הבעלים‪ ,‬כאשר הללו אחראים לדעתו להריסת התא‬
‫המשפחתי‪ ,‬במיוחד במקרים של בגידה ונטישת המשפחה‪ 438,‬אך גם במקרים אחרים‪439.‬‬
‫אציין כאן לדוגמה‪ 440‬את דברי התוכחה של בית‪-‬הדין האזורי ברחובות‪:‬‬

‫______________‬

‫‪435‬‬
‫‪436‬‬

‫‪437‬‬
‫‪438‬‬

‫‪439‬‬

‫‪440‬‬

‫והעמדת דור המשך א שר האב והאם מחנכים את ילדיהם במשותף‪ .‬לא נמצאה דרך אחרת נאותה‬
‫ממנה להקים משפחה ולחנך את הדור הבא באופן טוב יותר‪".‬‬
‫דברי הרב ינאי בתיק (אזורי נת') ‪ ,043185495-21-3‬הדין והדיין ‪ ,)2009( 8 ,24‬אשר מוסיף וכותב כי‬
‫כבר פעמיים חזר הבעל הביתה אחרי מריבות‪ ,‬ועל‪-‬כן אין לראות בהן את סוף הנישואים‪.‬‬
‫תיק ‪ ,022266860-21-1‬לעיל ה"ש ‪ .173‬כן ראו תיק ‪ ,1345-21-1‬לעיל ה"ש ‪" :214‬ודאי יש לביה"ד‬
‫למונ עו בכל דרך חוקית מלהמשיך בדרכו אשר אינה ראויה ולהשיבו לחיות בביתו בשלום עם אשת‬
‫נעוריו‪ ".‬ראו גם אושינסקי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,340‬בעמ' לו–לז‪.‬‬
‫ראו תיק ‪ ,4827-12-1‬לעיל ה"ש ‪( 169‬דחיית בקשה של הבעל להיתר נישואים כאשר האישה תבעה‬
‫שלום‪-‬בית)‪.‬‬
‫‬‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את דבריו של בית הדין בתיק ‪ ,586129/1‬לעיל ה"ש ‪" :131‬בית הדין רואה חובה‬
‫להעמיד את הבעל על חומרת מעשיו שכן מעשיו לא רק שגורמים נזק בהווה לו ולאשתו‪ ,‬אלא גם‬
‫לילדיו‪ ,‬שכן בודאי לא היה רוצה לשמש להם כדוגמא אישית‪ .‬מעשה זה של נטישת אשה לאחר‬
‫כארבעים שנה והשלכתה ככלי אשר אין בו חפץ‪ ,‬הינו מעשה בלתי אנושי ונוגד מקובלות מוסרית‬
‫מינימלית‪ ".‬ראו גם ערעור ‪ ,023980477-64-1‬לעיל ה"ש ‪ ,232‬שם כותב בית‪-‬הדין כי "‪…‬יש כאן‬
‫מידה של עזות מצח לבקש שלו"ב כיום‪ ,‬לאחר שבמשך כחמש שנים נטש את אשתו וילדיו ורעה‬
‫בשדות זרים"‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי ת"א) ‪/980‬כ"ז‪ ,‬פד"ר ז ‪( 353‬התשכ"ט)‪ ,‬שבו הוכיח בית‪-‬הדין בחריפות את‬
‫שני בני‪-‬הזוג באשר לבעיות המוסריות בחתימתם על הסכם נישואים שכל מטרתו הייתה לחפות על‬
‫הולדת ילד מחוץ לנישואים‪ ,‬ועתה הבעל רוצה להתגרש בהתאם להסכם ואילו האישה רוצה בהמשך‬
‫חיי הנישואים‪ .‬הרב טנא כותב על כך (שם‪ ,‬בעמ' ‪ )384–383‬כי אומנם "שניהם מעלו מעל במוסד‬
‫הנישואין המקודש מדור דור"‪ ,‬אך "ראוי לציין כי מטעמי הגינות ויושר‪ ,‬הרי על הבעל לקיים המשך‬
‫הנישואין לאחר קיום יחסי אישות וגרימת הריון ולידת ילד"‪.‬‬
‫ראו את דבריו של הרב ולדינברג בתיק ‪/314‬תשמ"ד‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,383‬המצטט את דברי התוכחה‬
‫החמורים של רש"י (שו"ת רש"י‪ ,‬סימן רז) נגד בעל שתבע גירושים וסירב לבקשת האישה לא לפרק‬
‫את הנישואים‪.‬‬
‫‪1437‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫"וכאן המקום לבאר הדברים בשרשם‪ .‬שכפי הנראה קנתה הטעות שביתה בדעתו‬
‫של הבעל‪ ,‬כביכול ח"ו עפ"י הדת וההלכה הנושא אשה יכול לזורקה ככלי שאין‬
‫בו חפץ ולאחר יותר מעשרים שנות נשואין יעזוב אדם את אשת נעוריו לטובת‬
‫'אחרת נאה הימנה'‪ .‬ואחר כל זאת ירחץ בנקיון כפיו ויראה טלפיו לרבים כאילו‬
‫סימני טהרה לו ויבוא לבי"ד לכפותה להתגרש‪ .‬חס ושלום‪ ,‬לא תהא כזאת‬
‫בישראל לתלות עוולה כזו בתורת משה תורת אמת אשר דרכיה דרכי נועם וכל‬
‫נתיבותיה שלום‪441".‬‬
‫אפשר שתוכחות מוסר מעין אלה מסייעות לבית‪-‬הדין להצדיק את פסיקתו על‪-‬ידי‬
‫תליית האשם בבן‪-‬הזוג המפסיד בתביעה‪ .‬אך מלבד זאת הן מוכיחות את הנטען לעיל‬
‫באשר לתפיסת בית‪-‬הדין כי יש לו גם תפקיד חינוכי וכי אחריותו לדאוג לשלמות התא‬
‫המשפחתי ולמוסר בחברה‪.‬‬
‫‪ .4‬מאבקי הסמכות‬
‫מאבקי הסמכות והחיכוכים בין בתי‪-‬הדין לבתי‪-‬המשפט האזרחיים הם סוגיה מורכבת‬
‫וידועה במציאות המשפטית המיוחדת במדינת‪-‬ישראל‪ 442,‬והשפעתם רבה אף בסוגיה‬
‫של תביעות שלום‪-‬בית‪443.‬‬
‫מאחר שהגשת תביעה לשלום‪-‬בית מצויה בסמכותו הייחודית של בית‪-‬הדין הרבני‪,‬‬
‫היא מהווה גם כלי בידי בית‪-‬הדין להרחבת סמכותו והשפעתו על הסכסוך בין בני‪-‬הזוג‪.‬‬
‫יש לזכור כי תביעת שלום‪-‬בית אינה מחייבת הצגה של מסכת עובדתית מפורטת או‬
‫הבאת ראיות רבות‪ ,‬ובהינתן נגישותו הרבה יותר של בית‪-‬הדין בהשוואה לבית‪-‬‬
‫המשפט‪ 444,‬רכישת הסמכות מתאפשרת בקלות יחסית‪ .‬בית‪-‬הדין נותן את ידו לכך‬
‫בהסכמתו לדון בתביעה‪ ,‬ובעיקר בהיענותו לבקשה להעניק סעדים שונים הכרוכים בה‪.‬‬
‫הקלות והמהירות שבהן מתאפשרת קבלת צו למדור ספציפי‪ ,‬למשל‪ ,‬מהוות כלי‬
‫______________‬
‫‪441‬‬

‫‪442‬‬

‫‪443‬‬
‫‪444‬‬

‫תיק ‪ ,1345-21-1‬לעיל ה"ש ‪ .214‬במקרה זה התרשם בית‪-‬הדין מכנות התביעה לשלום‪-‬בית של‬
‫האישה חרף בגידת הבעל (אף שנראה כי בשל בגידתו זו‪ ,‬ועוד עם לא‪-‬יהודייה‪ ,‬ידו של הבעל ממילא‬
‫הייתה על התחתונה – ראו לעיל תת‪-‬פרק ג‪ 4‬וכן ה"ש ‪ .)270‬מכל מקום‪ ,‬דומה שבית‪-‬הדין ברחובות‬
‫מרבה יותר מאחרים בדברי תוכחה מעין אלה‪.‬‬
‫אין צורך להרחיב כאן בסוגיה זו‪ ,‬שהיא מן המפורסמות ואשר מלומדים רבים עסקו בה‪ .‬ראו יהושע‬
‫גייפמן ומיכאל טאוסיג "מירוץ ה סמכויות בהליכים לפירוק שיתוף בדירת מגורים של בני‪-‬זוג"‬
‫הפרקליט מ ‪ ;)1992( 316‬דיכובסקי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,58‬בעמ' ‪ ;268–261‬רות זפרן "מירוץ הסמכויות 'חי‬
‫ובועט'‪ :‬מ'ניצחון בנקודות' של מערכת השיפוט האזרחית בענייני משפחה להתעצמות מחודשת של‬
‫מערכת בתי הדין הרבניים" משפטים מג ‪ ;)2013( 571‬מעוז‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ;227‬רוזן‪-‬צבי‪ ,‬לעיל ה"ש‬
‫‪ ;227‬רוזן‪-‬צבי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,2‬בעמ' ‪ 26‬ואילך; רוזנברג‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ;227‬שאוה‪ ,‬לעיל ה"ש ‪;227‬‬
‫פנחס שיפמן "בתי‪-‬הדין הרבניים – לאן?" משפט וממשל ב ‪.)1994( 523‬‬
‫ראו לעיל תת‪-‬פרק א‪.2‬‬
‫ראו הקר‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,190‬בעמ' ‪.175–171‬‬

‫‪1438‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫משמעותי בעיכוב הליכים של פירוק השיתוף המתנהלים בבית‪-‬המשפט‪ 445.‬התנהלותו זו‬
‫של בית‪-‬הדין מאפשרת לו יתר שליטה בהליכים בין בני‪-‬הזוג בהתאם לתפיסתו‪446.‬‬
‫אלא שרכישת סמכות זו היא בבחינת חרב פיפיות‪ .‬באופן אבסורדי‪ ,‬הגשת תביעת‬
‫שלום‪-‬בית לבית‪-‬הדין משיגה פעמים רבות דווקא את המטרה ההפוכה‪ .‬מאחר שבדרך‪-‬‬
‫כלל מוגשות במקביל תביעות שונות לבית‪-‬המשפט‪ ,‬תביעת שלום‪-‬הבית בבית‪-‬הדין‬
‫עלולה ליצור עיכוב ממשי בהליכים בין בני‪-‬הזוג‪ ,‬ולמנוע נסיונות אמיתיים לשלום‪-‬‬
‫בית‪ 447,‬ולּו בשל עצם הכנסתה כהליך נוסף בקלחת של יתר ההליכים המשפטיים‪448.‬‬
‫‪ .5‬תפקודו של בית‪-‬הדין בחברה מודרנית‬
‫רוב בתי‪-‬הדין מודעים במידה זו או אחרת לסביבה החברתית שבה הם פועלים‪– 449‬‬
‫מדינה יהודית‪ ,‬חילונית וליברלית‪ – 450‬ומכירים במגבלות יכולתם להתערב באופן ממשי‬
‫בחירויות הפרט‪ ,‬ובמיוחד בחופש מדת‪ ,‬על‪-‬אף רצונם להגשים את ערכי המשפחה‬
‫היהודיים ולהשכין שלום‪-‬בית בין בני‪-‬זוג שנישואיהם מצויים בסכנת פירוק‪.‬‬
‫‪451‬‬
‫בהתמודדותו של בית‪-‬הדין בסביבה לעומתית‪ ,‬הן מבחינה חברתית ותרבותית והן‬
‫מבחינה משפטית‪ ,‬ניתן לתאר שלושה דפוסי פסיקה‪ 452.‬אתמקד בגישות מייצגות של‬
‫______________‬
‫‪445‬‬
‫‪446‬‬

‫‪447‬‬
‫‪448‬‬

‫‪449‬‬

‫‪450‬‬

‫‪451‬‬
‫‪452‬‬

‫ראו לעיל תת‪-‬פרק ד‪.4‬‬
‫בית‪-‬הדין האזורי בתל‪-‬אביב בתיק ‪ ,8801-21-1‬לעיל ה"ש ‪ ,174‬אף סבור כי כעיקרון הגשת תביעה‬
‫לשלום‪-‬בית אמורה להקנות סמכות שיפוט לבית‪-‬הדין בכל התביעות בין בני‪-‬הזוג‪ .‬במקרה שנידון‬
‫בפסק‪-‬דין זה פיצלה האישה את תביעותיה – את תביעתה לשלום‪-‬בית היא הגישה לבית‪-‬הדין‪ ,‬ואילו‬
‫את תביעתה למזונות היא הגישה לבית‪-‬המשפט‪ .‬בית‪-‬הדין קבע כי מבחינה הלכתית ומבחינת‬
‫היכולת הממשית לעשות דין צדק‪ ,‬אישה התובעת שלום‪-‬בית צריכה להביא את כל תביעותיה לפני‬
‫בית‪-‬הדין‪ ,‬אף אם מבחינת החוק היא יכולה לפצל את תביעותיה‪ ,‬ומשום כך פיצול כזה הופך אותה‬
‫ל"עוברת על דת"‪ .‬לביקורת על פסק‪-‬דין זה ראו ‪ ,Radzyner‬לעיל ה"ש ‪.242‬‬
‫ראו לבמור‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,166‬בעמ' ‪.31‬‬
‫מוקדם לומר כיצד ישפיע החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה)‪ ,‬התשע"ה‪2014-‬‬
‫שנכנס לתוקף לפני כשנה (‪ )17.7.2016‬על מרוץ הסמכויות ועל תביעות שלום‪-‬הבית בבתי‪-‬הדין‬
‫הרבניים‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק ‪ ,4177-52-2‬לעיל ה"ש ‪ ,332‬בעמ' ‪" : 2‬אמנם אנו חיים בתקופה שחלק גדול לא‬
‫שולט ביצרו והולך אחר מראות עיניו ובוגד באשתו תוך תקופת הנשואים‪ ".‬זאת‪ ,‬בניגוד להשקפתו‬
‫של בית‪-‬הדין עצמו על הנישואים – ראו לעיל ה"ש ‪ .434‬דוגמה נוספת מצויה בדבריו של הרב הלוי‬
‫בתיק ‪ ,1-21-037549946‬לעיל ה"ש ‪" :398‬ובית הדין אף הוא בתוך עמו הוא יושב‪ ,‬ויודע ומכיר מצב‬
‫הדור וחולשותיו"‪ .‬ראו גם מאמרי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.103‬‬
‫פרופ' אריאל רוזן‪-‬צבי המנוח עסק רבות בסוגיות אלה‪ .‬ראו בעיקר רוזן‪-‬צבי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ;6‬רוזן‪-‬צבי‪,‬‬
‫לעיל ה"ש ‪ .428‬בחלק זה אבקש להתייחס לנקודות ולדוגמות נוספות‪ ,‬ולהציע כיווני מחשבה‬
‫שונים‪.‬‬
‫ראו רוזן‪-‬צבי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,428‬בעמ' ‪.149–147‬‬
‫לדיון מקיף בשלוש הגישות הללו ראו מאמרי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.103‬‬
‫‪1439‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫דיינים ותיקים מבית‪-‬הדין הגדול‪ .‬דפוס אחד הוא דפוס של עימות‪ 453,‬שמייצגו הבהיר‬
‫ביותר הוא הרב שרמן‪ .‬הנה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬דברים שאמר הרב בהצדיקו פסיקה של בית‪-‬הדין‬
‫האזורי המחייבת את הבעל לשוב לשלום‪-‬בית‪:‬‬
‫"ככל שהבעל ימשיך את מצב הפרוד והרחוק שלו מאשתו [ו]ילדיו הוא הורס את‬
‫היסודות של שלימות משפחתו וחייו המשותפים עם אשתו וילדיו‪ ,‬ומצב זה‬
‫מבקש ביה"ד האזורי להפסיק באמצעות פסק הדין שנתן המצוה עליו לחזור לחיי‬
‫שלום בית במשותף עם אשתו וילדיו‪ .‬תמוהה ביותר טענת ב"כ הבעל שפסק דין‬
‫זה סותר לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו‪ ,‬בהעלאת טענה זו יש חוסר הבנה‬
‫יסודית ביסודות הנשואין והמשפחה ע"פ השקפת תורת ישראל והיהדות וע"פ‬
‫ההשקפה המקובלת בחברה יהודית נאורה‪454".‬‬
‫הרב שרמן עומד בפסק‪-‬הדין על ההבדל המהותי בין שתי תפיסות‪-‬העולם השונות –‬
‫תפיסה הנוקטת שיח של זכויות אדם אל מול תפיסת היהדות שנקודת מוצאה היא‬
‫החובות‪.‬‬
‫דפוס אחר‪ ,‬היוצא אף הוא מנקודת‪-‬הנחה של פערי תפיסות מהותיים‪ ,‬הוא דפוס של‬
‫התכנסות‪ ,‬אשר בא לידי ביטוי בפסק‪-‬דין של בית‪-‬הדין הגדול שנכתב על‪-‬ידי הרב משה‬
‫טופיק כנראה‪ .‬פסק‪-‬דין זה עסק בסוגיית חינוך ילדים‪ ,‬אך הביע השקפה רחבה באשר‬
‫להתערבות הרצויה של בית‪-‬הדין‪ ,‬בין היתר גם בסוגיה של תביעות שלום‪-‬בית‪ ,‬וכדאי‬
‫לצטט את הדברים במלואם‪:‬‬
‫" נתחיל במושכלות ראשונים‪ .‬אכן‪ ,‬בית דין רבני אנו‪ ,‬ודנים אנו בהתאם לתורה‬
‫הכתובה והמסורה מימות משה רבנו עליו השלום‪ .‬מצד שני‪ ,‬אין בכוחנו לאכוף‬
‫את סמכותנו אלא באותה מסגרת מצומצמת שהועמדה לנו על ידי החוק האזרחי‪.‬‬
‫כיון שכך‪ ,‬אין אנו מתערבים באורח החיים הדתי או החילוני של אזרח הבא לדין‬
‫בפנינו‪ .‬עם כל רצוננו בתיקון עולם במלכות שדי‪ ,‬פסיקותינו הינן במישור של‬
‫'בין אדם לחבירו' ולא במישור של 'בין אדם למקום'‪ .‬הן אינן באות במטרה‬
‫להחיל נורמות של חיים דתיים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בית הדין הרבני לא ייעתר‪ ,‬בדרך‬
‫כלל‪ ,‬לבקשת אישה החפצה בשלום‪-‬בית‪ ,‬להוציא צו האוסר על בעלה להיפגש‬
‫עם פילגשו‪ .‬הן פשוט הוא‪ ,‬שהדבר אסור על פי ההלכה‪ ,‬והדבר גם פגום ופסול‬
‫מבחינה מוסרית‪ .‬בית הדין יודיע לנוגע בדבר את חומרת האיסור‪ .‬בית הדין עשוי‬
‫להשתמש בדברי כיבושין‪ ,‬רכין או קשין‪ ,‬כדי לשכנע את הבעל לא להרוס את‬
‫ביתו‪ ,‬ולתת ליבו לאהבה את אשתו כשם שנתן לב לרחקה‪ .‬אך מתן צו אופרטיבי‬
‫שיכפה נורמה הלכתית דתית‪ ,‬או אף נורמה מוסרית‪ ,‬אינה כיום בכוחו של בית‬
‫______________‬
‫‪ 453‬השוו רוזן‪-‬צבי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,6‬בעמ' ‪ ,120–113‬המגדיר עמדה זו ודומותיה כעמדה "ייחודית" או‬
‫"מסתגרת"‪.‬‬
‫‪ 454‬דברי הרב שרמן בערעור ‪ ,5007-64-1‬לעיל ה"ש ‪.80‬‬
‫‪1440‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫הדין‪ .‬כך גם‪ ,‬למשל‪ ,‬במסגרת דיון על שלום‪-‬בית‪ ,‬כאשר נגלים לבית הדין דרכי‬
‫החיים של בני הזוג‪ ,‬על מוצאיהם ומבואיהם‪ ,‬אין בית הדין מנסה לכפות אורח‬
‫חיים דתי‪ ,‬ברמה זו או אחרת‪ .‬אורח החיים הדתי רלוונטי‪ ,‬רק ככל שיש לכך‬
‫השפעה על פי הדין‪ ,‬על תביעה קונקרטית של צד‪ ,‬אם לשלום‪-‬בית ואם‬
‫לגירושין‪455".‬‬
‫חרף דברים אלה‪ ,‬יצירת הפרדה מוחלטת בין שני התחומים נראית בלתי‪-‬אפשרית‪,‬‬
‫ואף יש בדברים אלה התעלמות‪ ,‬כנראה בלתי‪-‬מכּוונת‪ ,‬מן העובדה שעצם המושג‬
‫"שלום‪-‬בית" מבטא השקפה דתית ערכית‪ ,‬אשר אינה עולה לכאורה בקנה אחד עם‬
‫תפיסה חילונית ליברלית‪ .‬הרי אף אם לא יינקטו אמצעי אכיפה לשם השכנת שלום‪-‬בית‪,‬‬
‫עצם הפסיקה המחייבת זאת היא במהותה כפייה של המתדיינים לנהוג בהתאם לתפיסה‬
‫הדתית‪ ,‬שכן בסופו של דבר היא אינה מאפשרת להם את החופש להשתחרר מקשר‬
‫הנישואים כרצונם‪ 456.‬לא זו בלבד שבשאיפתו לשמר את קשר הנישואים בית‪-‬הדין אינו‬
‫מבחין בין דתיים לחילונים‪ ,‬נסיונו לשכנע או לשדל ב"דברי כיבושין" בנוי על שיח‬
‫שהינו זר לאדם חילוני‪ ,‬ואף הוא מבטא פער שתוצאה כמעט הכרחית שלו היא כישלון‪.‬‬
‫יוצא אפוא שעל‪-‬אף הניסיון לסמן גבולות מצומצמים ומופרדים של השיח הדתי‬
‫והמוסרי בעניין שלום‪-‬הבית‪ ,‬ההתנגשות בין שתי תפיסות‪-‬העולם היא בלתי‪-‬נמנעת‪.‬‬
‫הדפוס השלישי‪ ,‬שאכנה אותו דפוס ההכלה הפרגמטית‪ ,‬שכיח פחות מהאחרים‪,‬‬
‫ומייצגו הבולט הוא הרב דיכובסקי‪ ,‬אשר בשורה ארוכה של פסקי‪-‬דין ומאמרים מציג‬
‫תפיסה מציאותית ופרגמטית – גם במתן פתרונות אד‪-‬הוק אך גם בשאלות עקרוניות‪457.‬‬
‫בנושא של תביעות שלום‪-‬בית סבור הרב דיכובסקי כי אין הן אלא מצע לבקשת סעדים‪,‬‬
‫שכן "'שלום בית עושים בבית'‪ ,‬ולא בבית הדין"‪ 458,‬וכן אין הוא מקבל את מצב‪-‬‬
‫הביניים האנומלי של לא גירושים ולא נישואים‪:‬‬

‫______________‬
‫‪455‬‬
‫‪456‬‬

‫‪457‬‬

‫‪458‬‬

‫ערעור ‪ ,1-23-2950‬לעיל ה"ש ‪.207‬‬
‫טיעון זה נכון לגבי כלל דיני הגירושים הדתיים‪ ,‬אשר מאפיין מרכזי בהם הוא הפגיעה באוטונומיה‬
‫של היחיד‪ .‬יצוין כי הפגיעה באוטונומיה הוכרה לאחרונה בכמה פסקי‪-‬דין העוסקים בתביעות נזיקין‬
‫בגין סרבנות גירושים‪ ,‬לפחות במקרים שבהם ניתן פסק‪-‬דין לגירושים‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בנימין שמואלי‬
‫"הדור הבא של תביעות נזיקין בגין סרבנות גט כדי להשיג את הגט ו'כלל האחריות' של קלברזי‬
‫ומלמד" משפטים מא ‪.)2011( 248–246 ,153‬‬
‫כגון קליטה של מוסדות משפטיים‪ ,‬דוגמת חזקת השיתוף‪ ,‬בדרכים שונות (ראו שלמה דיכובסקי‬
‫"'הלכת השיתוף' – האם דינא דמלכותא?" תחומין יח ‪( 18‬התשנ"ח))‪ ,‬או אימוץ הדוקטרינה של‬
‫פיצויי גירושים‪ ,‬כדי להתקרב לתוצאה הדומה לחוק יחסי ממון (ראו את דבריו בערעור (גדול)‬
‫‪ 1-22-1510‬פלוני נ' אלמונית (פורסם בנבו‪.))7.9.2004 ,‬‬
‫דיכובסקי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.105‬‬
‫‪1441‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫"'גט מעושה' מפחיד אותי פחות ממצב של 'לא גט'‪ .‬עם גט מעושה אפשר‬
‫להתמודד‪ ,‬ופעמים רבות הגט כשר לפחות בדיעבד‪ .‬בעוד שעם מצב של 'לא‪-‬גט'‬
‫אין יכולת להתמודד"‪459.‬‬
‫אין לראות בדברים אלה אימוץ של תפיסה ליברלית הדוגלת בחופש להתגרש‪ ,‬אך‬
‫הם מבטאים את הצורך למצוא גשרים אפשריים בין התפיסות השונות‪ ,‬ולקרב ביניהן‬
‫במידת‪-‬מה – אם לא במישור התיאורטי‪ ,‬אזי לפחות במישור המעשי‪.‬‬
‫יש כמובן יישומים מעשיים שונים לכל דפוס פסיקה כזה‪ ,‬אך במבחן המציאות‬
‫הפערים ביניהם קטנים למדי‪ ,‬ונראה שרוב הדיינים עושים מאמץ לתת מענה הולם‬
‫למציאות המשתנה בנושאים שונים‪ 460,‬ובכלל זה בתביעות שלום‪-‬בית‪ 461.‬דוגמה לכך‬
‫היא השאלה אם יש לפסוק או להשתדל להשכין שלום‪-‬בית בין בני‪-‬זוג שאינם שומרים‬
‫על הלכות טהרת המשפחה‪ .‬שאלה זו נוגעת למעשה כמעט בכל זוג חילוני‪ ,‬ונראה כי‬
‫הדעה המקובלת בבתי‪-‬הדין היא שאין מניעה לכך‪ ,‬הגם שמדובר באיסור חמור‪462.‬‬
‫דוגמה אחרת היא נקיטת פרשנות מקילה ביחס לאיסור אישה לבעלה לאחר אירוע של‬
‫התייחדות עם גבר זר‪ ,‬שתוצאתה היא פסיקה המחייבת את הבעל לחזור למסלול של‬
‫שיקום הנישואים‪ 463.‬כל זאת‪ ,‬כמובן‪ ,‬בגבולות יכולתו של בית‪-‬הדין להעדיף את שיקול‬
‫שלום‪-‬הבית מול מצבי איסור‪464.‬‬
‫______________‬
‫‪459‬‬
‫‪460‬‬

‫‪461‬‬

‫‪462‬‬

‫‪463‬‬

‫‪464‬‬

‫דיכובסקי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,15‬בעמ' ‪.21‬‬
‫דוגמה מובהקת לכך היא השינויים וההתאמות בדין "עוברת על דת" בתקופה המודרנית‪ .‬ראו דב‬
‫פרימר עילות גירושין עקב התנהגות בלתי מוסרית (חוץ מזנות) במשפט העברי ‪( 230‬חיבור לשם‬
‫קבלת התואר "דוקטור למשפטים"‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים – הפקולטה למשפטים‪,‬‬
‫‪ ;)1980‬רפאל עציון הלכות חכמים שבטל טעמן בפסיקת הדורות האחרונים ‪( 316–271‬חיבור לשם‬
‫קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה"‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן – הפקולטה למשפטים‪ ,‬התשס"ח)‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק ‪ ,586129/1‬לעיל ה"ש ‪ ,131‬שבו כותב בית‪-‬הדין‪" :‬ביה"ד חייבו להיות ער לא רק‬
‫לקיום הצד ההלכתי בהחלטותיו‪ ,‬אלא אף למציאות החיים האנושית‪ .‬בפרט כאשר קיימת בפני ביה"ד‬
‫חוו"ד מקצו עית‪ …‬הקובעת שההפרדה בין בני הזוג חיונית כדי למנוע החרפתו של הנזק שכבר נגרם‬
‫להם‪ .‬ומכאן נובעת מדיניותו של ביה"ד הרבני להוציא החלטות המסייעות לקיום זוגיות ממוסדת‬
‫כדמו"י‪ ,‬ולא חלילה זוגיות נודדת‪".‬‬
‫ראו שרמן‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,27‬אשר דן בהרחבה בצדדיה השונים של שאלה זו‪ ,‬וזאת חרף דבריו לעיל‪.‬‬
‫מגמה מקילה זו ממשיכה את מסורת הפסיקה השואפת למצוא כל אפשרות של היתר לשם שלום‪-‬‬
‫בית‪.‬‬
‫תיק שכז‪ ,4865/‬לעיל ה"ש ‪ .77‬לדיון בפסק‪-‬הדין ובמסקנה זו‪ ,‬המסתמכת על פרשנות יחידה של הרב‬
‫מאיר שמחה הכהן (אור שמח‪ ,‬אישות‪ ,‬פרק כד הלכה כד)‪ ,‬ראו יצחק כהן הרב מאיר שמחה הכהן‬
‫('האור שמח') מדוינסק ומשנתו ההלכתית‪-‬משפטית ‪( 269–262‬חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור‬
‫לפילוסופיה"‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן – הפקולטה למשפטים‪ ,‬התשס"ה)‪.‬‬
‫‬‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בנישואי‪-‬איסור‪ ,‬כמודגם בהמשך‪ ,‬וכך גם לגבי מתן סעדים שעניינם קידום שלום בית‪,‬‬
‫כגון מדור ספציפי‪ .‬ראו תיק ‪ ,8801-21-1‬לעיל ה"ש ‪ ,174‬שבו כותב הרב אבירן הלוי‪" :‬נראה כי יש‬
‫לומר – ודווקא ממקום של מסורת שמרנות וקנאות – שאין לפסוק מדור ספציפי הנובע מהוראה‬

‫‪1442‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫התפיסה העקרונית שאינה מבחינה בין חילונים לדתיים מבחינת הערכת הסיכויים‬
‫לשיקום הנישואים ומבחינת המאמץ הנדרש מבית‪-‬הדין בהשכנת שלום‪-‬בית אינה‬
‫עומדת תמיד במבחן המציאות‪ .‬זאת‪ ,‬במיוחד במקרים של קרבה מגזרית‪ ,‬ובעיקר ביחס‬
‫לזוגות חרדים‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לגבי שיתוף‪-‬פעולה עם גורמים רבניים במגזר שבני‪-‬הזוג‬
‫משתייכים אליו‪ 465,‬אך כך גם בכלל באשר ליכולתם של הדיינים לפנות לבעלי‪-‬דין‬
‫דתיים בהתאם לקודים משותפים הקיימים בשיח הדתי‪466.‬‬
‫פער נוסף קיים בין תפיסתם של בתי‪-‬הדין בנוגע לסמכותם לבין האופן שבו הציבור‬
‫הרחב תופס את סמכותם‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בעוד לפערים התרבותיים בינם לבין ציבור‬
‫המתדיינים דומה שבתי‪-‬הדין מודעים‪ ,‬מודעותם לשחיקת מעמדם השיפוטי בעיני ציבור‬
‫זה נראית נמוכה יותר‪ .‬מצב זה הינו תוצאה של נתק בין תפיסתו העצמית של בית‪-‬הדין‬
‫לבין האופן שבו המתדיינים תופסים אותו ואת סמכותו‪ 467.‬תפיסתם העצמית של בתי‪-‬‬
‫הדין הינה דואליסטית – בוודאי באופן מעשי אך אצל חלק מהדיינים גם מהבחינה‬
‫העקרונית‪ .‬מצד אחד‪ ,‬בתי‪-‬הדין רואים את עצמם כחלק בלתי‪-‬נפרד ממערכת המשפט‬
‫של מדינת‪-‬ישראל‪ ,‬אך מצד אחר‪ ,‬מקור סמכותם המהותית הוא ההלכה‪ ,‬אשר לה הם‬
‫מחויבים לפני כל דבר אחר‪ .‬בעיני ציבור המתדיינים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬נראה כי משקלה של‬
‫התפיסה שבית‪-‬הדין הינו חלק ממערכת המשפט הרשמית של מדינת‪-‬ישראל נמוך‪ .‬בית‪-‬‬
‫הדין נתפס כמוסד דתי‪ ,‬ולא בכדי הכינוי העממי השגור של בתי‪-‬הדין הוא "הרבנות"‪.‬‬
‫מנקודת‪-‬מבטו של אדם חילוני‪ ,‬סמכותו של בית‪-‬הדין הרבני אינה מובנת כלל‪ ,‬לבד‬
‫מהעובדה שהחוק מחייבו להיזקק לו‪ ,‬והשיח ההלכתי זר לו לחלוטין‪ .‬לפיכך‪ ,‬ככל‬
‫שפסיקותיהם של בתי‪-‬הדין יעמדו בסתירה לערכים ליברליים ולזכויות‪ ,‬מידת האמון‬
‫וההערכה של החילונים כלפי בתי‪-‬הדין הרבניים תלך ותפחת‪.‬‬
‫שחיקת מעמדו של בית‪-‬הדין בעיני הציבור מצטרפת אל האמור לעיל בניתוח תהליך‬
‫המשפטיזציה בבתי‪-‬הדין בכלל ובתביעות שלום‪-‬בית בפרט‪ :‬בהעדר מעמד נחשב מכוח‬
‫הסמכות הדתית והחברתית של בתי‪-‬הדין‪ ,‬אין כמעט מנוס ממעבר לשיח משפטי‪,‬‬
‫המעניק סמכות מעצם חובת הציות לחוק ומתוקף היכולת להסתייע בגורמי האכיפה של‬
‫המדינה‪ .‬מובן אפוא כיצד נהפך שיח זה לכלי מרכזי בהשלטת התפיסה הערכית של‬
‫ההלכה ביחס למוסד הנישואים‪.‬‬
‫______________‬
‫התורה והדת‪ ,‬והמנוגד לחלוטין לתפישה החופשית של חרות האדם ושליטתו על ממונו‪ ,‬כאשר אין‬
‫בני הזוג מתעתדים לנהל את חייהם המשותפים על פי ההלכה‪".‬‬
‫‪ 465‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי י‪-‬ם) ‪ 1-21-9918‬פלונית נ' אלמוני (פורסם בנבו‪( )11.11.2003 ,‬נסיונות‬
‫להשכין שלום‪-‬בית ולערב רבנים במקרה של בני‪-‬זוג חסידי ויז'ניץ)‪ .‬הדבר נכון גם בתיקי גירושים –‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור ‪ ,022609234-21-1‬לעיל ה"ש ‪( 244‬ניסוח ופירוט של הרחקות דרבנו תם נגד‬
‫הבעל‪ ,‬שהועברו לאדמו"ר מגור כדי שיסייע לאוכפן בקהילתו)‪.‬‬
‫‪ 466‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ערעור (גדול) ‪ ,023705247-21-1‬הדין והדיין ‪ ,)2009( 3 ,24‬שם דובר בכהן וגרושה‪.‬‬
‫האישה תבעה שלום‪-‬בית‪ ,‬אך בית‪-‬הדין הבין כי מניעיה הם כלכליים בלבד – לקבל מזונות – ופנה‬
‫אליה בזו הלשון‪" :‬המערערת כשומרת מצוות‪ ,‬בודאי לא תרצה לזכות בכספים שאינם מגיעים לה על‬
‫פי דין"‪ .‬זאת‪ ,‬אף שמדובר באישה שהחליטה מלכתחילה להימצא בקשרי נישואים אסורים‪.‬‬
‫‪ 467‬ראו רוזן‪-‬צבי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,428‬בעמ' ‪ 150–149‬ו‪.156–153-‬‬
‫‪1443‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫אחת מתוצאותיהם של הפערים הנזכרים היא שבדרך‪-‬כלל אורח חייהם החילוני של‬
‫המתדיינים אינו גורע בעיני בית‪-‬הדין מתפיסת האחריות שלו לחיזוק התא המשפחתי‬
‫ולשיקום הנישואים‪ ,‬מאחר שתפיסתו העקרונית היא כי מרגע שבני‪-‬הזוג הקימו משפחה‬
‫כהלכה‪ ,‬על בית‪-‬הדין לעשות כל שביכולתו על‪-‬מנת לשמרה‪ .‬אחת הסוגיות שבהן שאלת‬
‫גבולותיה של אחריות זו עולה היא סוגיית הנישואים האזרחיים‪ .‬ההשלכות ההלכתיות‬
‫של ויתור על הסמכות של התרת הנישואים במקרה של נישואים אזרחיים והעברתה‬
‫לבתי‪-‬המשפט האזרחיים הניעו את בית‪-‬הדין להבהיר ולחזק את סמכותו הייחודית‬
‫בסוגיה זו בדרכים שונות ויצירתיות‪ 468.‬אולם בתביעות שלום‪-‬בית בין בני‪-‬זוג הנשואים‬
‫בנישואים אזרחיים נראה כי המגמה בבתי‪-‬הדין הרבניים היא במקרה הטוב הימנעות‬
‫מפסיקת שלום‪-‬בית‪ 469‬ומנסיונות להשכין שלום‪-‬בית‪ ,‬אלא אם כן בני‪-‬הזוג יינשאו‬
‫כדין‪ 470,‬ובמקרה הפחות טוב פסיקה לגירושים או להתרת הנישואים‪ 471,‬המתקבלות‬
‫ביתר קלות בשל העדר החשש ההלכתי של גט מעושה שלא כדין‪472.‬‬
‫______________‬
‫‪468‬‬

‫‪469‬‬

‫‪470‬‬
‫‪471‬‬

‫‪472‬‬

‫ראו ערעור (גדול) ‪/4276‬ס"ג ח' ש' נ' ח' י' (פורסם בנבו‪ .)11.11.2003 ,‬לניתוח פסק‪-‬דין זה‬
‫ולביקורת עליו ראו אבישלום וסטרייך "רטוריקה ומהות ירדו כרוכין זה בזה? על נישואין אזרחיים‬
‫בעקבות פרשת 'בני נח'" משפחה במשפט ו–ז ‪ ;)2014–2013( 543‬עמיחי רדזינר "אכן‪ ,‬רטוריקה‬
‫בלבד‪ :‬תגובה למאמרו של אבישלום וסטרייך" משפחה במשפט ו–ז ‪ ;)2014–2013( 579‬אריאל‬
‫פיקאר "'כדת משה וישראל'‪ :‬מהות הנישואין בעיניהם של פוסקי ההלכה במאה העשרים – הנישואין‬
‫האזרחיים כמקרה מבחן" תרבות דמוקרטית ‪ ,Radzyner ;)2009( 245–239 ,207 ,12‬לעיל‬
‫ה"ש ‪.242‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬פסק בית‪-‬הדין בתיק ‪ ,306053190-13-1‬לעיל ה"ש ‪ ,233‬בעמ' ‪ ,8‬לאחר שקבע כי אין‬
‫סיכוי לשלום‪-‬בית‪" :‬זאת ועוד‪ ,‬בנדון דידן מדובר בזוג שנשאו בנשואין אזרחיים בלבד‪ .‬כך שמבחינה‬
‫הלכתית אי אפשר לחייב את הבעל בשלום בית‪ ".‬ראו גם ערעור (גדול) ‪ ,056769482-21-1‬הדין‬
‫והדיין ‪ ,)2007( 6 ,17‬שבו קבע בית‪-‬הדין כי מלבד העובדה שבמקרה שהובא לפניו אין סיכוי‬
‫לשלום‪-‬בית‪ ,‬בית‪-‬הדין לא יחייב שלום‪-‬בית שיגרום למעשים המנוגדים להלכה‪ .‬בית‪-‬הדין אף טורח‬
‫לציין כי בג"ץ קיבל עמדה זו‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬אין צריך לומר שבית‪-‬הדין ידחה תביעת שלום‪-‬בית במקרה‬
‫של נישואים אזרחיים שיש בהם איסור‪ ,‬כגון כהן עם גרושה (ראו לעיל ה"ש ‪ ,)22‬שכן שלום‪-‬בית‬
‫מותנה בנישואים כדת משה וישראל‪ .‬קל וחומר הדבר אם מדובר בנישואים עם בן‪-‬זוג לא‪-‬יהודי‬
‫(אשר כעיקרון אינם נידונים כלל בבית‪-‬הדין)‪ .‬ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי פ"ת) ‪ 0223-13-1‬פלונית נ'‬
‫אלמוני (פורסם בנבו‪ ,)24.1.2005 ,‬שבו דחה בית‪-‬הדין את תביעת שלום‪-‬הבית של האישה לאחר‬
‫שהליך הגיור שלה לא אושר‪.‬‬
‫ראו את דבריו של הרב דיכובסקי בערעור ‪/4276‬ס"ג‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,468‬בעמ' ‪" :11‬גם בנישואין אלו‪,‬‬
‫עושה בית הדין מאמץ להשלים בין הצדדים‪ ,‬ולהביאם לסידור קידושין כדת וכדין‪".‬‬
‫ההסבר העיקרי לכך הוא כאמור שמסגרת משפחתית שהוקמה כדין ראויה להגנה ולשימור‪ ,‬מה שאין‬
‫כן לגבי מסגרת נישואים שאינה מוכרת או שיש בקיומה איסור‪ .‬לכן המגמה במקרה זה שונה‬
‫מהמגמה בדוגמות שצוינו לעיל במקרים של אי‪-‬שמירה על טהרת המשפחה וכדומה‪ ,‬משום‬
‫שבמקרים אלה מדובר במסגרת נישואים שהוקמה כדין‪ ,‬אף שמבחינה פורמלית האיסור חמור יותר‬
‫מאיסור הנישואים האזרחיים כשלעצמו‪.‬‬
‫ראו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תיק (אזורי חי') ‪ ,587922/4‬הדין והדיין ‪ .)2010( 4 ,26‬בית‪-‬הדין הגדול דחה ביום‬
‫‪ 21.10.2012‬ערעור על פסק‪-‬דין זה (לא פורסם‪ ,‬אך העניין עצמו פורסם בתקשורת – ראו "ביה"ד‬

‫‪1444‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫תביעות שלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין הרבניים‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫הנה כי כן‪ ,‬בית‪-‬הדין פועל במציאות מלאת ניגודים ופערי השקפות‪ ,‬שבה הוא צריך‬
‫לנווט בפסיקותיו בין תפיסותיו הערכיות בנוגע למוסד הנישואים על‪-‬פי ההלכה לבין‬
‫אורחות חייהם של המתדיינים‪ ,‬המעוצבים לאור יסודות ערכיים שונים‪ 473.‬הצורך לנווט‬
‫בין התפיסות השונות הוביל לשינויים ולתמורות בתפקודו של בית‪-‬הדין הן במישור‬
‫השיח המשפטי‪ 474,‬הן במישור התרבותי‪ 475,‬ובמידה מוגבלת יותר גם במישור‬
‫המהותי‪476.‬‬

‫סיכום‬
‫שלום‪-‬בית‪ ,‬כאידיאה של היחסים הזוגיים‪ ,‬קיבל במסורת ההלכתית חיזוקים משפטיים‬
‫לכל אורך השנים‪ ,‬אך רק במסגרת השיפוט הרבני במדינת‪-‬ישראל הוא השלים את‬
‫ההתמרה (הטרנספורמציה) המשפטית הסופית שלו לכלל עילת תביעה משפטית לכל‬
‫דבר ועניין‪.‬‬
‫מאחר שאי‪-‬אפשר לכפות בני‪-‬זוג באופן ישיר לחיות בשלום ובאהבה‪ ,‬ניתנים סעדים‬
‫שונים במסגרת התביעה לשלום‪-‬בית שתכליתם ליצור תנאים שיאפשרו שימור של‬
‫______________‬
‫הרבני‪ :‬שלום בית? אין דבר כזה בנישואים אזרחיים" גלובס ‪www.globes.co.il/ 29.10.2012‬‬
‫‪.)news/article.aspx?did=1000793829‬‬

‫‪473‬‬

‫‪474‬‬
‫‪475‬‬
‫‪476‬‬

‫איני סבור שהפער בין הדיינים למציאות כה גדול – לפחות בקרב חלק נכבד מן הדיינים בעשור‬
‫האחרון – כפי שמתארו רוזן‪-‬צבי‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,6‬בעמ' ‪( 94–93‬אך ראו דבריו שם‪ ,‬בעמ' ‪ ,)140‬דהיינו‬
‫כנתק "במערכת המושגים‪ ,‬בקביעת סדרי עדיפויות‪ ,‬בתפישת המציאות‪ ,‬בהערכת המצב ההיסטורי‪,‬‬
‫בתפישת המדינה‪ ,‬בהבנת הסיטואציה של היהודי במסגרת המדינה והעולם של ימינו וכיו"ב"‪ ,‬שכן‬
‫מתפתחים כל העת כלים לגישור על פערים אלה‪ ,‬ולּו מן ההיבט המעשי‪ .‬ראו גם רוזן‪-‬צבי‪ ,‬לעיל ה"ש‬
‫‪ ,428‬בעמ' ‪ ,152–151‬וכן שיפמן‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.389‬‬
‫שבו התבטאו הדברים‪ ,‬כפי שהראיתי לעיל בתת‪-‬פרק ב‪ ,4‬בגיבוש מבחני כנות בתביעות שלום‪-‬בית‪,‬‬
‫באימוץ מושג תום‪-‬הלב ועוד‪ .‬קיימות כמובן גם דוגמות נוספות בתחומים הלכתיים אחרים‪.‬‬
‫שבו נאלץ בית‪-‬הדין‪ ,‬כפי שהדגמתי בתת‪-‬פרק זה‪ ,‬להתמודד עם תרבות שונה‪ ,‬עם ערכים אחרים ועם‬
‫אורח חיים לא‪-‬דתי‪.‬‬
‫‬‫שבו התבטאו השינויים הן באימוץ מאונס של חוקים מסוימים בשל החובה על פי חוק לפסוק‬
‫לפיהם‪ ,‬כגון חוקי‪-‬היסוד או חוק יחסי ממון‪ ,‬הן בקליטה של מוסדות משפטיים זרים והתאמתם‬
‫לעקרונות ההלכה‪ ,‬כגון חזקת השיתוף‪ ,‬הוצאות משפט‪ ,‬שימוש במאסר‪ ,‬בזיון בית‪-‬דין ועוד‪ .‬ראו‬
‫בעניין זה גם פנחס שיפמן "חדירת המשפט האזרחי לדיני המשפחה" ספר מנשה שאוה – מחקרים‬
‫במשפט לזכרו ‪( 235‬אהרן ברק ודניאל פרידמן עורכים‪ .)2006 ,‬יש לזכור אומנם שקיימות בבית‪-‬הדין‬
‫גישות שונות באשר למידת הקליטה ולמידת ההתאמה האפשריות של ההשפעות החיצוניות – ראו‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬את דעתו של הרב מועלם (המובאת אצל הקר‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,190‬בעמ' ‪ )169‬או את דעתו של‬
‫הרב שרמן ביחס לחזקת השיתוף (אברהם שרמן "'הלכת השיתוף' לאור משפטי התורה" תחומין יח‬
‫‪( 32‬התשנ"ח)) או ביחס לפיצויי גירושים (בערעור ‪ ,1-22-1510‬לעיל ה"ש ‪ .)457‬עם זאת‪ ,‬נראה‬
‫שאי‪-‬אפשר להתעלם מעצם קיומה של התופעה‪.‬‬
‫‪1445‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

‫משפט ועסקים יט‪ ,‬תשע"ז‬

‫יוסף שרעבי‬

‫מסגרת הנישואים‪ ,‬ו כמעט בכל המקרים מדובר בהליך טכני שתכליתו מניעת הגירושים‪.‬‬
‫המצב המשפטי‪ ,‬המבנה המוסדי והמציאות החברתית יצרו מצב שבו תביעת שלום‪-‬הבית‬
‫כשלעצמה נידונה לכישלון כמעט מוחלט‪ .‬השימוש השגור במושג "שלום‪-‬בית" בבתי‪-‬‬
‫הדין דחק את המשמעות המהותית שלו‪ ,‬עד שהוא נהפך למטבע‪-‬לשון חבוט וחסר ערך‬
‫כמעט‪ ,‬אפילו מבחינה רטורית‪.‬‬
‫בתי‪-‬הדין הרבניים אינם עשויים מעור אחד‪ ,‬כמובן‪ .‬יש הרואים בתביעת שלום‪-‬בית‬
‫זכות משפטית; יש הסוברים כי שלום‪-‬בית הוא סוגיה של אמת משפטית‪ ,‬שבמסגרתה על‬
‫בית‪-‬הדין לקבוע מה טובתם של בני‪-‬הזוג‪ ,‬ביחד ולחוד; יש המאמצים גישה פרגמטית;‬
‫ויש דיינים הרואים את תפקידם כסוכנים חברתיים‪-‬קהילתיים‪ ,‬מעבר לתפקידם השיפוטי‪.‬‬
‫מצד אחד ניתן להבחין בנקיטת נוקשות פורמליסטית ובשאיפה לאידיאת הזוגיות על‪-‬פי‬
‫ההלכה‪ ,‬אך מצד אחר ניתן להבחין בגמישות ובריאליסטיות הנוטות לפרגמטיות‬
‫ולהשלמה עם פירוק הנישואים ביתר קלות‪ .‬עם זאת‪ ,‬דומה שאף לא אחת מהגישות – גם‬
‫מבין אלה שניחנו ביתר גמישות – מצליחה לצקת תוכן מהותי בתביעות שלום‪-‬בית‬
‫ולקדם באופן ממשי את שיקום הנישואים במסגרת ההליכים המשפטיים המתקיימים‬
‫בבתי‪-‬הדין הרבניים‪.‬‬
‫המאמר עסק בהיבטים המשפטיים השונים של תביעת שלום‪-‬בית‪ ,‬והוכיח עד כמה‬
‫הכלים המשפטיים מוגבלים במתן מענה מהותי לסכסוכי נישואים‪ .‬הסעדים השונים‪,‬‬
‫בשל אופיים ודרך תביעתם‪ ,‬מעניקים בעיקר נקודות יתרון באינטרסים הממוניים של‬
‫הצדדים‪ ,‬במקום לאפשר מסגרת לשיקום אמיתי של משבר הנישואים‪ .‬בתי‪-‬הדין‪ ,‬במיוחד‬
‫כאשר הם מתמקדים בתפקידם השיפוטי‪ ,‬אינם יכולים לתת מענה אמיתי ויסודי בתביעות‬
‫שלום‪-‬בית‪ ,‬אם הם חפצים באמת לקדם את שיקום הנישואים של הזוגות המופיעים‬
‫לפניהם‪ .‬אין די בדיון משפטי הדוחה את רוב התביעות‪ ,‬או בסינון תביעות‪-‬סרק על‪-‬ידי‬
‫פיתוח מבחני כנות‪ ,‬להביא לידי דיון מהותי במשברי נישואים‪ .‬בהקשר זה יש חשיבות‬
‫לא‪-‬מבוטלת לקיום דיון מעמיק בדרכי הסתייעותם של בתי‪-‬הדין בגורמים טיפוליים‬
‫ובקשרי‪-‬הגומלין ביניהם‪.‬‬
‫יש שותפים רבים לכישלון‪ .‬כל המעורבים בתביעות שלום‪-‬בית – בני‪-‬הזוג‪ ,‬באי‪-‬‬
‫כוחם ואף בתי‪-‬הדין הרבניים – נגועים בהניעות ובאינטרסים אשר מובילים בסופו של‬
‫דבר לפגיעה בערך שלום‪-‬הבית ולזילותו‪ ,‬ומסכלים את האפשרות לממשו כראוי על‪-‬פי‬
‫חשיבותו במסורת ההלכתית‪ .‬דומה שהגיעה העת לשנות זאת‪ .‬שינוי זה מחייב דיון נרחב‬
‫וניתוח נורמטיבי רציני בסוגיה זו בהקשר של דיני המשפחה המורכבים בישראל‪ .‬כאן‬
‫אסתפק בציון שלוש אפשרויות שראויות לבחינה במסגרת דיון וניתוח כאלה‪ ,‬שאני‬
‫מקווה לעשותם בעתיד במאמר אחר‪ :‬ביטול מוסד התביעה לשלום‪-‬בית בבתי‪-‬הדין‬
‫הרבניים; הגבלה בחוק של תקופת תחולתו של פסק‪-‬דין המקבל תביעת שלום‪-‬בית;‬
‫הענקת סמכות מקבילה לתביעת שלום‪-‬בית הן לבית‪-‬הדין הן לבית‪-‬המשפט לענייני‬
‫משפחה‪.‬‬

‫‪1446‬‬

‫המאמר מתפרסם ברשות המחבר‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)