© משפט ועסקים יט ,תשע"ז
(דצמבר 1446–1351 ,)2016
"מלחמה ושלום":
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים וכשלונן ביישוב
משברי נישואים
יוסף שרעבי*
המאמר דן בעילת התביעה לשלום-בית בפסיקתם של בתי-הדין הרבניים,
בהתפתחותה ,בתמורות שחלו בה ,ובכשליה בהשגת תכליתה העיקרית –
יישוב משברי נישואים.
בחלק הראשון הדיון מתמקד בהתפתחות התביעה ומעמדה מאז הוקמו
בתי-הדין הרבניים לפני קרוב למאה שנים .החלק השני מתמקד בניתוח
הגישות הקיימות בקרב הדיינים ביחס אליה :גישת הזכות המשפטית ,גישת
האמת המשפטית ,הגישה הפרגמטית וגישת ההפרדה בין תפקידי הרב
והדיין .חלק מן הגישות נוטות יותר לנוקשות פורמליסטית ושואפות
לאידיאת הזוגיות על-פי ההלכה ,ואילו אחרות הן גמישות וריאליסטיות
יותר ,ונוטות לפרגמטיות ולהשלמה עם פירוק הנישואים ביתר קלות .חרף
האמור ,המסקנה העולה מניתוח הגישות השונות היא שאף לא אחת מהן –
גם לא מאלה שניחנו ביתר גמישות – מצליחה לצקת תוכן מהותי בתביעות
שלום-בית ולקדם באופן ממשי את שיקום הנישואים במסגרת ההליכים
המשפטיים בבתי-הדין הרבניים ,עד כדי כך שבקבלת תביעות אלה לא נותר
אלא שימור טכני וחלול של מסגרת הנישואים.
בחלק השלישי נידונים מרכיביה המשפטיים השונים של תביעת שלום-
בית .שלום-בית ,כאידיאה של היחסים הזוגיים ,קיבל במסורת ההלכתית
חיזוקים משפטיים לכל אורך השנים ,ובמסגרת השיפוט הרבני במדינת-
ישראל הוא השלים את ההתמרה (הטרנספורמציה) המשפטית הסופית שלו
לכלל עילת תביעה משפטית לכל דבר ועניין .עילה זו נבחנת במאמר מכמה
______________
*
דוקטור למשפטים ומוסמך לדיינות .המאמר מבוסס על הפרק השמיני בעבודת הדוקטור שלי 'שלום
בית' :התערבות ביישוב משברי נישואין ובמניעתם בהלכה ובמשפט (חיבור לשם קבלת התואר
"דוקטור לפילוסופיה" ,אוניברסיטת בר-אילן – הפקולטה למשפטים ,התשע"ג) ,שנכתבה בהנחייתו
של פרופ' עמיחי רדזינר .גרסה קודמת של המאמר הוצגה בשנת תשע"ג לפני המשתתפים בתוכנית
"זכויות אדם והיהדות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' ידידיה שטרן ,פרופ' שחר
ליפשיץ ופרופ' חנוך דגן.
1351
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
היבטים :מהות העילה וייחודיותה ,מרכיביה (כגון היסוד הנפשי וקביעת
האשם) ,המבחנים שפותחו לבחינתה (כגון כנות התביעה והסיכויים לשיקום
הנישואים) ,הסעדים הקשורים אליה ומנגנוני הטיפול בה (ובכלל זה גורמי
הסיוע הטיפולי שליד בתי-הדין) .כל זאת בהקשר של המצב המשפטי בדיני
המשפחה בישראל ,אופי התפקוד המוסדי של בתי-הדין הרבניים והתמורות
החברתיות שחלו בעשורים האחרונים.
בחלק הרביעי נידונות סוגיות מפורטות בפסיקת בתי הדין הרבניים
בנושאים הבאים :מרידה ,מזונות אישה ,החלטות-ביניים ,צווים וסעדים
זמניים ,עיכוב פירוק שיתוף ,תביעות חלופיות ,תנאים והסכמים לשלום-בית,
העדר סיכוי לשלום-בית ופירוד ממושך ,ושיקולים מיוחדים בתביעות
שלום-בית.
בחלק האחרון נעשה ניסיון להציג מבט כולל המעריך את מצבן הנוכחי
של תביעות שלום-הבית ואת המגמות המסתמנות בהתפתחותן .בחלק זה
מנותחות ארבע קבוצות של גורמים שהובילו למצב הנוכחי :גורמים דתיים
(היבט ערכי; יראת הוראה) ,גורמים מערכתיים (התמורות במוסד בית-הדין
הרבני; מאבקי הסמכות עם בתי-המשפט) ,גורמים חברתיים (פערי התפיסה
בין הדיינים לבין ציבור המתדיינים; פעולה מול סביבה לעומתית) וגורמים
הליכיים (משפטיזציה; שלב הגעת הסכסוך לבית-הדין; טבעו של מעשה
הפסיקה לעומת טבעה של החקיקה; השימוש המניפולטיבי שנעשה בהליך
זה על-ידי הצדדים ובאי-כוחם).
לנוכח הדיון המצביע על כשלונה – הן המובנה הן המעשי – של
התביעה בהשגת תכליתה ,המאמר עומד על הצורך בחשיבה מחדש על
נחיצותן ותרומתן של תביעות שלום-בית ועל שינוי מן היסוד בדרך הטיפול
בהן.
מבוא
פרק א:
הגדרתן והתפתחותן של תביעות שלום-בית
" .1שלום-בית" כ"ענייני נישואים" של יהודים בישראל
.2התפתחותו של מוסד התביעה לשלום-בית
.3סירוב לגירושים ותביעה לשלום-בית
פרק ב:
מאפייני הפסיקה בתביעות שלום-בית
.1גישות בבתי-הדין כלפי תביעת שלום בית
(א) גישה ראשונה – שלום-בית כזכות משפטית
(ב) גישה שנייה – קביעת האמת המשפטית
(ג) גישה שלישית – פרגמטיזם
(ד) גישה רביעית – הדיין כרב
1352
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
.2
.3
.4
.5
.6
.7
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
הבדלים בין ארבע הגישות
מאפיינים ייחודיים בפסיקה בתביעות שלום-בית
הבדלים מגדריים בתביעות שלום-בית
חידושים בהליכים ובפסיקה בתביעות לשלום-בית
תביעת גירושים כנגד טענת שלום-בית
תחליפי פסיקה ונסיונות גישור ותיווך של בית-הדין
פרק ג:
רכיבים עיקריים בפסיקה בתביעות שלום-בית
.1היסוד הנפשי בתביעת שלום-בית והערכת הסיכויים לשיקום
הנישואים
.2מבחנים לקביעת כנות התביעה לשלום בית
.3מבחנים לקביעת הסיכויים לשלום-בית
.4מרכיב האשם בתביעות שלום-בית
.5סעדים אפשריים בתביעה לשלום-בית
פרק ד:
פסיקת בתי-הדין הרבניים בנושא שלום-בית – סוגיות מפורטות
.1מרכיב שלום-הבית בתביעה להכרזת מורדת
(א) מרידה מחמת ריב
(ב) מרידה מחמת מאיסות
(ג) מרידה הדדית
.2מזונות אישה
.3החלטות-ביניים ,צווים וסעדים זמניים
(א) סדרי הדין
(ב) צו עיכוב יציאה מהארץ
(ג) צו מניעה נגד קשר עם מאהב או מאהבת
(ד) צו הפרדה
(ה) צווים ביחס לתנאי המגורים
.4עיכוב פירוק שיתוף
(א) מדור ספציפי
.5תביעות חלופיות והחלפת טענות
.6תנאים והסכמים לשלום-בית
.7העדר סיכוי לשלום-בית ופירוד ממושך
.8שיקולים מיוחדים בתביעות שלום-בית
(א) שלום-בית על רקע אלימות בין בני-הזוג
(ב) שיקולים של טובת הילד בתביעות שלום בית
פרק ה:
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים – הערכה ומגמות
.1יראת הוראה
.2משפטיזציה
.3ההיבט הערכי
1353
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
.4מאבקי הסמכות
.5תפקודו של בית-הדין בחברה מודרנית
סיכום
מבוא
אם מנקודת-מבט ליברלית ההגבלות ההלכתיות החלות על החופש להתגרש עשויות
להיות בלתי-מובנות 1,כפייה אקטיבית של בן-זוג לחיות עם בן-זוגו באמצעות הליך
משפטי היא פעולה שבמבט ראשון נראית כנוגדת את השכל הישר( 2הגם שניתן להבין
את ההיגיון בקיומם של הסדרים משפטיים שונים שתפקידם לייצר אווירה של שיתוף-
פעולה ואמון ,ואשר מהווים תשתית ליחסי נישואים תקינים) .אף-על-פי-כן ,בבתי-הדין
הרבניים בישראל הוכרה – ככל הנראה לראשונה במסורת ההלכתית – תביעה לשלום-
בית כעילת תביעה משפטית לכל דבר ועניין .ניסוחם של פסקי-דין בעניין זה מצביעים
על כך שבית-הדין רואה את עצמו כמוסמך לחייב בן-זוג לשוב לחיים משותפים באופן
מלא עם בן-זוגו .תביעת שלום-הבית ,כפי שהתפתחה בתשעים ושש השנים האחרונות,
צריכה מעתה להיבחן לאור העקרונות והדינים שהתגבשו במסורת ההלכתית לאורך
השנים בנושא ההתערבות המשפטית ביישוב משברי נישואים.
חרף העובדה שהדרך לפסיקה ישירה של בית-הדין הקובעת כי בני-הזוג חייבים
לחזור לחיות יחדיו בשלום היא ארוכה ובעלת סיכוי נמוך ,הסעדים הזמניים הכרוכים
בתביעה כזו – כגון צו למדור ספציפי ,מזונות אישה ,צו עיכוב יציאה מהארץ ועוד –
______________
1
עם זאת ,עיכוב הגירושים לתקופה של חודשים אחדים ,במיוחד כאשר יש לבני-הזוג ילדים
משותפים ,הוא אקט שעשוי להתקבל במדינות ליברליות שאימצו את משטר הגירושים ללא אשם,
שכן עיכוב לזמן קצר אינו נתפס כפגיעה ממשית בחופש להתגרש .ראו ,לדוגמהKATHARINA :
BOELE-WOELKI ET AL., PRINCIPLES OF EUROPEAN FAMILY LAW REGARDING DIVORCE
AND MAINTENANCE BETWEEN FORMER SPOUSES 33, principle 1:5 (European Family Law
)( Series 7, 2004עיקרון זה קובע שאם בתחילת הליכי הגירושים יש לבני-הזוג ילדים מתחת לגיל
2
שש-עשרה ,והם הסכימו על כל תוצאות הגירושים בהתאם לעיקרון ( 1:6ראו שם ,בעמ' ,)37אזי
נדרשת תקופת המתנה של שלושה חודשים לשם חשיבה נוספת על הגירושים .אם אין הסכמה
ביניהם ,תידרש תקופת המתנה של שישה חודשים .אם לבני-הזוג אין ילדים מתחת לגיל שש-עשרה,
לא תידרש תקופת המתנה ,אלא אם כן אין הסכמה על תוצאות הגירושים ,שאז תידרש תקופת המתנה
של שלושה חודשים).
אריאל רוזן-צבי דיני המשפחה בישראל בין קודש לחול ,)1990( 429ניסח זאת בצורה חדה…" :צו
שיפוטי אינו מהווה תחליף לא לכושר העמידה של בני הזוג ולא ליחסי הקרבה שחלפו-עברו מן הקן
המשפחתי .ללא חינוך הדרגתי רב-שנים ועזרה מקצועית מראש או ללא אוטוריטה של הדיין
המבוססת על שלמות חברתית-קהילתית ,עידוד סביבתי ,סיפוק דתי ותגמולים חברתיים ,נהפך שלום
הבית לקלישאה ריקה מכל תוכן .טענה זו הופכת להיות מקלטו של הנבל ברשות התורה".
1354
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
שכיחים מאוד .סעדים אלה ,אשר תביעת שלום-הבית משמשת מצע לבקשתם 3,הפכו
במהרה את תביעת שלום-הבית לכלי משפטי שכיח בניהול הליכי הגירושים ובמאבקי
הכוח בין בני-הזוג ,שכן אין כמעט מגבלה בהגשתה 4.בן-הזוג הנתבע – שלרוב מבין כי
הנישואים תמו למעשה והוא כבר מוכן לכך מבחינה נפשית 5,ואשר פעמים רבות אף
מעוניין בעצמו בגירושים – עושה לא אחת (באמצעות מייצגו) שימוש טפלולי
(מניפולטיבי) בתביעת שלום-הבית ,בדרך-כלל כדי להשיג הישגים רכושיים 6ולהשתמש
בתביעה ובסעדיה כקלף-מיקוח .גם לבתי-הדין יש הניעות ושיקולים ,גלויים וסמויים,
______________
3
4
5
6
ראו להלן חלק ב(1ג) ,שבו ציינתי את הגישה הרואה בתביעת שלום-בית רק מצע לבקשת סעדים
שונים .ראו גם ס' 2בתוספת הראשונה לתקנות הדיינים (אגרות) ,התשי"ז ,1957-שממנו עולה כי
התפיסה של המחוקק היא שתביעה לשלום-בית היא בגדר תביעה עיקרית .אך כפי הנראה אין זאת
אלא תפיסה מבנית טכנית המועתקת מסדר הדין של המשפט הכללי ,שבו נדרשת תביעה עיקרית
לשם ניהול הליכי-ביניים וקבלת סעדים במסגרתם (ראו גם את האמור בה"ש 51להלן) .להבחנה בין
תביעה כהליך עיקרי ועצמאי לבין בקשה בכתב כהליך שטפל לו ראו אורי גורן סוגיות בסדר דין
אזרחי ( 486מהדורה עשירית .)2009 ,הד לחלחולה של תפיסה זו לפסיקת בתי-הדין ראו ערעור
(גדול) 6350-22-1פלונית נ' פלוני (פורסם באתר דעת ,)28.1.2007 ,שבו הרב דיכובסקי מגדיר את
תביעת שלום-הבית כתביעה עיקרית כמו תביעת גירושים .עם זאת ,גם מפסק-דין זה עולה כי אין
צורך בתביעה פורמלית ,וכי די כאמור בבקשה במהלך הדיון .השוו ערעור (גדול) ,323397786-21-1
הדין והדיין ,)2007( 5 ,18המצטט את דברי בית-הדין האזורי בתיק (אזורי ת"א) ,323397786-22-1
הדין והדיין ,)2007( 5 ,18אשר ביטל את הצו למדור ספציפי שניתן על-ידיו בעבר ,בין היתר מן
הנימוק שלא הוגשה מעולם תביעה או בקשה פורמלית לשלום-בית .בית-הדין הגדול לא קיבל נימוק
פרוצדורלי ופורמלי זה ,והחזיר רטרואקטיבית את הצו למדור ספציפי שבוטל.
ראו את דבריו של בית-הדין בתיק (אזורי נת') 2108-13-1פלונית נ' פלוני (פורסם באתר דעת,
" 🙂 3.8.2008הנחת יסוד היא שכל בן זוג רשאי לתבוע שלום בית .כל עוד הוא לא מסכל ומונע את
השלום ותביעת השלום היא מהפה ולחוץ".
בעובדה שהמשבר בין בני-הזוג הגיע למצב שבו שניהם מבינים כי עליהם להתגרש אין משום הוכחה
שאין כל סיכוי לשלום-בית .המציאות מוכיחה כי גם לאחר גירושים בני-זוג עשויים להשלים ולחזור
לחיות יחדיו .ראו ,למשל ,את תיאורו של אוריאל לביא עטרת דבורה חלק ב ,סימן פח (התשס"ט):
"הגיעו לבית דיננו כמה מקרים של זוגות שהתגרשו ,ובסמוך לאחר סידור הגט החליטו לחזור לגור
יחד ,בלא שנישאו מחדש בחו"ק ".תופעה זו זוכה לאחרונה בתשומת-לב גם בתקשורת הישראלית.
ראו ,לדוגמה ,את תוכנית הטלוויזיה "בטבעת זו :2פרק :2גירושין" )21.6.2011( nana 10
.ring.nana10.co.il/Article/?ArticleID=809367מכאן שהמאמצים לשלום-בית ולעיכוב הגירושים
אינם בלתי-יעילים או מנוגדים לראייה מפוכחת של המציאות .אומנם ,ייתכן שמקרים אלה מתרחשים
דווקא בין בני-זוג שהתגרשו בהסכמה ,ולא עברו דרך שלב של מלחמה נקמנית ביניהם ,אך אין
הכרח שכך הדבר .אדרבה ,לעיתים דווקא הדינמיקה של הגירושים מאפשרת התחלה מחדש (ראו
בבלי ,כתובות פא ,ע"א; רש"י ,כתובות פא ,ע"ב ,ד"ה "משום איבה") .אם כן ,אף שלעיתים אין מנוס
מגירושים כדי "לאתחל" את היחסים ,הדבר מוכיח שיש גרעין בריא ביחסי בני-הזוג ,ועל-כן יש
מקום לנסות לשכנע את בני-הזוג להפיח חיים ביחסיהם גם מבלי להתגרש ,כל עוד אחד הצדדים לא
התייאש לגמרי ומבקש זאת מבית-הדין.
ראו על כך רוזן-צבי ,לעיל ה"ש ,2בעמ' 281 ,121–108ו ;429אריאל רוזן צבי "ההלכה והמציאות
החילונית" דת ,ליברליזם ,משפחה וחברה ( 108–106 ,89אריאל פורת עורך.)2001 ,
1355
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
בעצם מתן האפשרות הבלתי-מוגבלת כמעט להגיש תביעה לשלום-בית ובמתן סעדים
שונים .תביעת שלום-בית היא אם כן תביעה שכיחה ושימושית ,אשר טרם נידונה
ביסודיות.
במאמר זה ארצה לבחון את התפתחות הפסיקה של בתי-הדין הרבניים בתביעות
שלום-בית ,את התמורות שחלו בה ואת גבולותיה .כמו-כן אבקש לבחון היכן כל אלה
מצויים על רצף המסורת ההלכתית והתפיסות שביסודם של עקרונות ההתערבות
המשפטית במשברי נישואים בהלכה .ברקע הדיון בפסיקת בתי-הדין בתביעות שלום-
בית ובאמצעים המשפטיים המסייעים בידם להביא לידי שיקום הנישואים תעמוד
השאלה עד כמה בתי-הדין אכן מצליחים בפסיקתם להביא לידי יישוב משברי נישואים.
מבחינה עובדתית התשובה לשאלה זו ברורה למדי – שיעור ההצלחה נמוך מאוד.
הסקירה והדיון בהתפתחותה של הפסיקה יצביעו על הסיבות לכשלונן של תביעות
שלום-הבית ,כפי שהן מתנהלות כיום ,בהשגת תכליתן העיקרית – יישוב משברי
נישואים.
מסקנות המאמר יעוררו את השאלה אם במציאות המשפטית והחברתית במדינת-
ישראל יש הצדקה הלכתית להמשך קיומה של האפשרות להגיש תביעת שלום-בית.
שאלה זו מחייבת דיון נפרד ,שאני מקווה לערוך במקום אחר.
***
על-פי דוחות סטטיסטיים של הנהלת בתי-הדין הרבניים מן השנים האחרונות 7,כ–3%-
5%מכלל התביעות לשלום-בית מתקבלות על-ידי בתי-הדין 8.מספר התביעות לשלום-
בית המוגשות במדינת-ישראל הוא כאלף בשנה ,והיחס בין תביעות גירושים ביוזמת צד
אחד לתביעות שלום-בית ביוזמת צד אחד הוא אחת לשמונה בקירוב 9.יש בנתונים אלה
______________
7
8
9
ראו את הפרסומים השנתיים "הנהלת בתי הדין הרבניים – סיכום שנת "…מן השנים ,2015–2004
וכן נתונים סטטיסטיים נוספים ,באתר בתי-הדין הרבניים – www.rbc.gov.il/Publications/
Pages/default.aspxהשוו נשים ומשפחה בישראל – דו-שנתון סטטיסטי (המרכז לקידום מעמד
האשה ע"ש רות ועמונאל רקמן ,הפקולטה למשפטים ,אוניברסיטת בר-אילן,2009 ,2007 ,2005 ,
.)2016 ,2014
קבלת תביעה לשלום בית היא זמנית מטבעה (ראו להלן תת פרק ב ,)3ופעמים רבות בית הדין עצמו
קוצב את תקופת הניסיון להשגת שלום-בית ,אשר לעיתים נעשה בלוויית טיפול ולעיתים בלוויית
הסכם .ראו להלן ה"ש .130
יש קושי רב בהסקת מסקנות מדויקות ומפורטות מהנתונים הסטטיסטיים הללו .להערכתי ,מספר
התביעות לשלום-בית גדול בהרבה ,שכן תביעה לשלום-בית – להבדיל מבקשות לסעדים הנובעים
מן הדרישה לשלום-בית (שהגשתן אינה דורשת בהכרח תביעה ראשית לשלום-בית) – מתקבלת
בבית-הדין על-פי בקשה בעל-פה של בן-הזוג הנתבע בתביעת גירושים ,ואין צורך בתביעה בכתב.
כך על-פי תק' לב( )2לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל ,התשנ"ג .1993-ראו ,למשל ,ערעור
(גדול) 2139-64-1פלונית נ' פלוני (פורסם בפסקדין ;)2.12.2007 ,אליאב שוחטמן סדר הדין בבית
הדין הרבני כרך ב .)2011( 653–651תקנה זו מאמצת את הגישה ההלכתית העקרונית שלפיה אין
1356
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
כדי להצביע על מגמה של דחייה כמעט שיטתית של תביעות לשלום-בית ,להבדיל מן
המגמה בתביעות גירושים 10.באשר לסעדים הקשורים לשלום-בית התמונה שונה לגמרי,
והפסיקה דווקא מקבלת בנקל בקשות לסעדים שונים 11.מגמה זו קשורה לתהליכים
המורכבים שעברו דיני המשפחה בעשרות השנים האחרונות ,למערכת המשפט הייחודית
במדינת-ישראל בתחום זה ,לשינויים החברתיים שהתחוללו בחברה היהודית בישראל,
וכן למגבלותיו של בית-הדין ולתמורות שחלו בתפקידיו בתקופה המודרנית.
הספרות העיקרית שעל בסיסה ניתן להבין ולנתח את גבולות ההתערבות ביישובם
ובמניעתם של משברי נישואים בבתי-הדין הרבניים היא ספרות הפסיקה של בתי-הדין,
ועליה יש להוסיף מאמרים של דיינים שהינם פרי עיבוד – ברמה כזו או אחרת – של
פסקי-דין שניתנו על-ידיהם .פסקי-הדין שבהם עיינתי לצורך מחקר זה מצויים במקורות
הבאים 23 :כרכים של פסקי-דין רבניים שהינם פרסום רשמי של הנהלת בתי-הדין
הרבניים; קבצים של פסקי-דין רבניים ,כגון שורת הדין ,דברי משפט ,הדין והדיין; ספרי
שו"ת או מאמרים של דיינים ,כגון משפטי שאול ,עזר משפט ,עדות ביהוסף ,עטרת
דבורה ועוד רבים; וכן מאגרי מידע מקוונים – אתר בתי-הדין הרבניים ,נבו ועוד.
אף שלַמושג "שלום-בית" יש אלפי אזכורים בספרות הפסיקה ובמאמרים שונים,
החלטות או פסקי-דין העוסקים ישירות בנושא זה ,ואשר יש בהם ביסוס הלכתי
משמעותי לעצם החיוב של בני-זוג לחזור לשלום-בית ,הם מעטים מאוד .עם זאת,
בפסקי-דין לא-מעטים שעניינם תביעת גירושים או עניינים הכרוכים בה ,כגון כתובה,
ילדים וכדומה ,מתוארים הליכים קודמים שהתקיימו בתחילת הסכסוך המשפטי בין בני-
הזוג ,ביניהם פסיקה לשלום-בית או למצער נסיונות של בית-הדין לשכנע את בני-הזוג
לקדמו .הדבר נכון במיוחד בערעורים ,אשר פורסמו ,לפחות בעבר ,יותר מאשר פסקי-דין
של בתי-הדין האזוריים ,ובהם מתוארים ההליכים הקודמים בין בני-הזוג .אלא
שאזכורים אלה הם בגדר אזכור עובדתי בלבד ,שאין בו כדי ללמד על ההצדקות
ההלכתיות והמשפטיות לפסיקה.
______________
כלל צורך בהגשת תביעה בכתב ,וכל בעל-דין יכול לשטוח את טענותיו בבית-הדין .אלא שבנתונים
הסטטיסטיים נכללות רק תביעות בכתב המקודדות לפי סוגן במזכירות בתי-הדין הרבניים בעת
פתיחת התיק .יתר על כן ,המציאות הרווחת היא שבית-הדין עצמו יוזם ושואל את בן-הזוג הנתבע
בתביעת גירושים אם הוא מעוניין בשלום-בית או מדוע הוא מסרב להתגרש ,והתשובה המתקבלת
לשאלה זו ברוב המקרים היא שהוא רוצה להמשיך לחיות עם בן-זוגו.
10לנתוני הגירושים בשנים האחרונות ראו את הפרסומים הסטטיסטיים הנזכרים לעיל בה"ש .7
11שכן אופיים של הסעדים הוא זמני (ראו להלן ליד ה"ש ,)131–130ותכליתם למנוע החמרה בלתי-
הפיכה של הסכסוך .הסעדים הזמניים יוצרים מעין "הקפאה" של יחסי הצדדים מבחינה אישית
ורכושית ,עד שיתבררו הסיכויים לשלום-בית .ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי נת') 872663/1פלונית נ'
פלוני (פורסם בתקדין…" :)11.3.2013 ,ודאי יש זכות לתובע תביעת שלום-בית אם תתקבל תביעתו,
לבקש סעדים מעשיים כדי למנוע מהנתבע לחבל יותר בשלום-הבית ולעשות מעשים שימנעו ויקשו
על החזרה לשלום-בית .ולפיכך ודאי חובה על בית הדין לתת סעדים אלו שהם ציוויי עשה ואל
תעשה כדי לממש תביעת התובע אם תוכר כצודקת ".כן ראו לאחרונה אותו ניסוח בדיוק בתיק (אזורי
נת') 289554/10פלונית נ' פלוני (פורסם באתר בתי-הדין הרבניים.)2.5.2016 ,
1357
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
מאידך גיסא ,יש כמה סוגיות-יסוד הקשורות בטבורן לסוגיית שלום-הבית – כגון דין
המורדת ,מזונות אישה ומדור ספציפי – אשר נידונות תדיר בבתי-הדין ,ואשר יש בהן
כדי ללמד על גבולות ההתערבות בשלום-הבית .הרחבה נוספת של היריעה בבחינת
יחסם של בתי-הדין לסוגיית שלום-הבית יכולה להתבסס על ניתוח פסקי-דין שבהם
נידונות טענותיו של בן-הזוג הנתבע בתביעות גירושים .בחלק מפסקי-הדין ניתן למצוא
גם מידה מסוימת של רפלקסיה של הדיינים לגבי ניהול הליך שלום-הבית ,תיאור
היחסים בין בני-הזוג והתרשמותו של בית-הדין מהסיכויים לשלום-בית 12,וכן קביעות
שונות אשר מוגדרות כאמרות-אגב אך שיש בהן בהחלט כדי ללמד על הלך-הרוח
ותפיסת-העולם של בית-הדין ,אשר בסופו של דבר באים לידי ביטוי בפסקי-הדין 13.גם
לדעות המיעוט בפסקי-הדין יש חשיבות לדיוננו.
עובדה מצערת היא שחלק גדול מפסקי-הדין הרבניים לא נמסרו כלל לפרסום
מטעמים שונים :אם משום שאין בהם חידוש ,אם משום שאין בהם נימוקים הראויים
לפרסום ואם מסיבות מנהליות .כמו-כן ,חלק אחר של פסקי-הדין הוא בגדר החלטות-
ביניים לקוניות שנהוג לא לפרסמן .אף-על-פי-כן ,מאחר שאין מדובר במחקר אמפירי,
ניתן להעריך כי לאי-חשיפתם של כל פסקי-הדין שלא פורסמו אין השפעה מכרעת על
הבנת המגמות וההתפתחויות בנושא שלום-הבית בפסיקתם של בתי-הדין הרבניים14.
אני משוכנע ,בין היתר עקב שיחות עם דיינים 15והיכרות מסוימת ובלתי-אמצעית של
______________
12
13
14
15
סוגיה מרכזית נוספת שעשויה לסייע לנו בבחינת גבולות ההתערבות החיצונית במשברי נישואים היא
סוגיית העדר הסיכוי לשלום-בית ,המופיעה בדרך-כלל כעילת גירושים ,ואף היא נידונה רבות
בפסיקת בתי-הדין.
כאן המקום להזכיר את הסייג המתבקש באשר לפער המובנה בין התיאור המשפטי (הכולל את
התרשמות בית-הדין מכנות התביעה) והדיון המשפטי בפסקי-הדין לבין המצב האמיתי בין הצדדים
והסיכוי הממשי לשלום-בית ביניהם ,שמשתקפים לעיתים גם בהתרשמותו של בית-הדין מעומק
הסכסוך .תופעה מוכרת בפסקי-דין היא שהנרטיב הננקט מותאם לא פעם לתוצאה המבוקשת (ראו,
לדוגמה ,נויה רימלט "כאשר נשים נעשות אלימות" פלילים י .))2001( 277לדוגמות של נקיטת
מטבעות-לשון התואמות את העמדות השונות של הדיינים בתביעות שלום-בית ראו להלן תת-פרק
ד.7
לדיון בסוג תביעה אחר שבו ייתכן שננקטת מדיניות אי-פרסום מכּוונת ראו עמיחי רדזינר "'לא
המדרש עיקר אלא המעשה' :על סידור גטין לאחר תביעות נזיקין ועל מדיניות הפרסום של הפסיקה
הרבנית" משפטים מה .)2015( 59–53 ,5בסוגיה של תביעות שלום-בית קשה לחשוב על הניעה
למדיניות כזו ,ונראה שהנימוקים והשיקולים מוכרים וגלויים ,ורובם ככולם נחשפו בפסקי-הדין
שפורסמו.
ניתוח רפלקטיבי של דיינים בדבר דרך פסיקתם והתנהלותם אינו שכיח (ראו ,לדוגמה ,עזרא בצרי
"סדר הדין" שיח שושנים ב ( 99התשנ"ו); שלמה דיכובסקי "דרך השיפוט הראויה בבתי הדין
הרבניים" תחומין כח ( 19התשס"ח)) ,אך הוא רב חשיבות ,ועל-כן אעשה שימוש בחומרים שבהם
מצוי ניתוח כזה – רובם מאמרים ,בעיקר תוצר של כנסים ,ומיעוטם פסקי-דין .זאת ,לצד הישענותי
על שיחות שניהלתי בנושא המחקר עם ארבעה דיינים לפחות .מקור חשוב נוסף שאסתייע בו הוא
ספרו של יקותיאל כהן משפט השלום :בין שלום וגירושין – היבטים הלכתיים (התשס"ב) ,אשר
מוקדש לנושא שלום-הבית בבתי-הדין הרבניים ומבוסס ברובו על פסקי-דין.
1358
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
מערכת בתי-הדין ,כי עיון בספרות הפסיקה בפרסומים שהזכרתי יוביל לשרטוט תמונה
נאמנה של המציאות המשפטית בנושא שלום-הבית16.
לבסוף ,אבקש להעלות סייג נוסף .מלבד העובדה שבבתי-הדין שולטות שתי מסורות
פסיקה – האשכנזית והספרדית – יש הבדלים במאפייני הפסיקה ובדגשים בין הרכבים
שונים 17,וכן בין דיין לזולתו ,שאשתדל לעמוד עליהם במהלך הדיון ככל שיהיה בכך
לתרום להבנת מגמות הפסיקה בבתי-הדין .כמו-כן ,בבחינת המגמות וההבדלים בין בתי-
הדין יש להביא בחשבון שהיחס המדרגי בין בית-הדין הרבני הגדול לערעורים לבין
בתי-הדין הרבניים האזוריים 18אינו דומה ליחס המקובל בין הערכאות האזרחיות ,ואף
היחס לתקדימי פסיקה שונה בתכלית 19.לנוכח זאת ,ההנחה שתעמוד ברקע הדיון היא
שאין פסיקה אחידה ומחייבת לכלל בתי-הדין ,ואף-על-פי-כן אין בכך כדי לפטור אותנו
ממלאכת הניתוח של פסקי-הדין ,ומן הניסיון לעמוד על מאפייניה ומגמותיה של פסיקת
בתי-הדין הרבניים בתביעות שלום-בית.
פרק א :הגדרתן והתפתחותן של תביעות שלום-בית
שאלת שלום-הבית עולה בצורה זו או אחרת ברוב הדיונים בתביעות
המוגשות על-ידי אחד מבני-הזוג 21על רקע של מריבה או אי-שביעות-רצון מבן הזוג או
גירושים20
______________
16
17
18
19
20
21
הנגישות הגוברת של פסקי-הדין בשנים האחרונות מאפשרת ללמוד טוב יותר את תמונת המצב
העדכנית ,ועל-כן חלק נכבד מהדוגמות יובאו מפסקי-דין מן העשור וחצי האחרונים.
הבדלים בין הרכבים שונים קיימים לא רק בשיטת הפסיקה ,אלא גם בהיבטים נוספים של העבודה
מול בעלי-הדין ,כגון מידת השימוש באמצעים לא-שיפוטיים ,הסתייעות בגורמים מקצועיים
וכדומה.
ראו מנחם אלון המשפט העברי – תולדותיו ,מקורותיו ,עקרונותיו כרך שלישי ( 1528–1521מהדורה
שלישית ,התשנ"ח); שוחטמן ,לעיל ה"ש ,9כרך ג ,בעמ' .1371–1357כן ראו דיכובסקי ,לעיל ה"ש
,15בעמ' ;22שלמה דיכובסקי "כפיפות בתי הדין האזוריים לבית הדין הגדול" כנסי הדיינים –
התש"ע ,התשע"א ( 243אברהם צבי שינפלד ,שמעון יעקבי ורפי רכס עורכים ,התשע"ב).
ראו אלון ,שם ,כרך ראשון ,בעמ' ;804–797זרח ורהפטיג "התקדים במשפט העברי" שנתון המשפט
העברי ו–ז ( 105התשל"ט–התש"ם).
ראו תיק (אזורי נת') ,4907-13-1הדין והדיין ,)2004( 3 ,9שבו גורס בית-הדין כי בפסיקת בית-
המשפט למשפחה יש משום "חוסר התייחסות למורכבות של תביעות גירושין ,אשר הינן תמיד או
תדיר כוללות גם סעד של ניסיון לשלום בית( ".ציטוט זה הוא ניסוח של עורך הדין והדיין ,המתמצת
את פסק-הדין) .ראו גם את האמור לעיל בה"ש .9כן ראו נורית חליף "לחזור הביתה בשלום – על
התביעה 'לשלום בית' בתחילת תהליך הגירושין" נעמת – הירחון לאשה ולמשפחה ( 16דצמבר
.)1985
בהתאם לגישה ההלכתית שאין מניעה עקרונית לגירושים בהסכמה ,כאשר מוגשת בקשה בהסכמה
לסידור גט ,בית-הדין אינו מנסה כמעט אף-פעם להשכין שלום-בית ,אף באותם מקרים שבהם
הבקשה מוגשת על רקע משבר ביחסי בני-הזוג אשר מבחינה מעשית ייתכן שניתן ליישבו או לטפל
1359
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
מקשר הנישואים 22,ופעמים רבות תביעת שלום-בית "היא בעצם תגובה לתביעת
הגירושין" 23.עובדה זו מלמדת על השלב המתקדם של משבר הנישואים שבו היא
מוגשת בדרך-כלל ,ומכאן ההיזקקות הטבעית של בית-הדין לדון בתביעה ובסעדים
הנלווים אליה.
בפרק זה אבחן את התפתחותה של תביעת שלום הבית ואת התהליכים שהובילוה
למצב המתואר לעיל .תחילה אדון בשאלות המוסדיות ובהגדרת התביעה לשלום-בית.
לאחר-מכן אתאר את התפתחות התביעה לשלום-בית למן כינונם של בתי-הדין הרבניים,
בין היתר מנקודת-מבטם של בני-הזוג ושל הליך התביעה ,ואפרט כיצד נעשה בה שימוש
במסגרת ההליך המשפטי .בפרק הבא אתמקד בנקודת-מבטה של פסיקת בתי-הדין.
" .1שלום-בית" כ"ענייני נישואים" של יהודים בישראל
עם הקמתם של בתי-הדין הרבניים ,לפני כתשעים ושש שנים 24,הופקדה בידם הסמכות
בענייני נישואים וגירושים של יהודים בארץ-ישראל .בתי-הדין ,אשר למן הקמתם היוו
חלק ממערכת משפט מדינתית (לראשונה זה אלפיים שנה) ,עברו תמורות הן בהגדרת
תפקידם ,הן בדרכי התמודדותם במציאות חברתית חילונית ומודרנית ,והן בפעולתם מול
סמכות מקבילה או מפקחת של בתי-המשפט האזרחיים.
בתפקידיו המסורתיים של בית-הדין כמוסד שיפוטי וכמוסד של מנהיגּות דתית-
רוחנית וחברתית שולבו שתי זרועות המקיפות יחדיו מכלול :אכיפת ההלכה – הן
בעניינים משפטיים הן בקיום המצוות; והכוונת התנהגות חברתית ראויה – הן ביחס
לפרט הן בעניינים ציבוריים25.
______________
22
23
24
25
בו .ל שם המחשה מספרית ראו ,לדוגמה ,את הנתונים המוצגים במכתבו של הרב שמעון יעקובי
(המנהל בפועל של בתי-הדין הרבניים) דיווח לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת על יישום
חוק בתי הדין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) ,התשנ"הknesset.gov.il/ )2016( 9 1995-
.committees/heb/material/data/H08-09-2016_11-16-25_2015.pdfבהנחה שחלק מהזוגות
הפותחים תיק בהסכמה חוזרים בהם או נוטשים את ההליך ,ניתן להסיק ברמת ביטחון גבוהה למדי
שכל הזוגות החפצים להתגרש בהסכמה ומתמידים בבקשתם לגירושים אכן מתגרשים בסופו של
דבר.
להוציא תביעות בגין בגידה מוכחת או עילה מוכחת אחרת המחייבת גירושים ,ובוודאי תביעות על
רקע נישואי-איסור ,שבהן לא תתקבל תביעת שלום-בית ולרוב אף תידחה על הסף .לפסיקה השוללת
שלום-בית במקרה של בגידה ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי פ"ת) /3496תש"ן ש.י .נ' ש.ט( .פורסם בנבו,
( )23.12.1991הרב שלמה עמאר) .לפסיקה השוללת שלום-בית במקרה של נישואי-איסור ראו,
לדוגמה ,תיק (אזורי חי') 9579-21-2פלוני נ' פלונית (פורסם באתר דעת( )19.1.2006 ,כהן וגרושה
שהיו נשואים בנישואים אזרחיים) .לגישתם של בתי-הדין לתביעות שלום-בית בנישואים אזרחיים
ראו להלן תת-פרק ה.5
תיק (אזורי נת') 1411-21-1פלוני נ' פלונית (פורסם בפסקדין.)4.5.2008 ,
בחודש אדר א התרפ"א .הודעה רשמית פורסמה בתאריך 18.3.1921בע"ר ,1921תוס' .245 ,2
לא בלי דעת נוצר פער בין הרטוריקה בספרות האגדה והמחשבה על-אודות חשיבותו של שלום-
הבית מבחינה דתית וחברתית לבין הביטויים ההלכתיים והמשפטיים שלו ,שכן דרך-המלך בקידומו
1360
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
משנותקו התפקידים המשפטיים מאלה הדתיים והחברתיים ,בעיקר עם חקיקת חוק
הדיינים ,התשט"ו 26,1955-נהפך בית-הדין לערכאה שיפוטית בלבד ,גם אם לא תמיד
בעיני עצמו 27,ואין בידיו כיום כלים מתאימים – וכנראה אף לא כישורים מתאימים– 28
למלא את תפקידו המקורי בהשכנת שלום-בית בין בני-זוג 29.מה שהתפתח עקב כך הוא
שהשכנת שלום-בית וקידום ערכים של שלמּות המשפחה עברו במידה רבה תהליך של
משפטיזציה ,אשר ברוב המקרים מחטיא את מטרתם ,מרוקנם מתוכן ,ולעיתים אף מסכל
את מימושם.
שלום-בית עשוי להיות נושא לטיפולם של רבני קהילות ,שאינם קשורים בתפקידם
המהותי לערכאה שיפוטית כלשהי ,בוודאי לא באופן רשמי .תפקיד הרב בקהילה,
והעובדה שהוא מכיר את חברי הקהילה 30,מאפשרים לו להיות אוזן קשבת בזמן-אמת,
______________
26
27
28
29
30
של ערך היא שילוב של התשתית המשפטית ,היוצרת יציבות ּוודאות בחיי הנישואים ,עם גישה
מגשרת ,שמעצם טיבה אינה פורמלית או בעלת גבולות והגדרות ברורים ומדויקים ,ואשר נתונה
ליוזמות שונות ,החל בדרישה המוסרית מבני-הזוג להתאמץ ולא לפרק את קשר הנישואים ,ועד
פעולות הננקטות על-ידי הדיינים ועל-ידי גורמים חברתיים אחרים הפועלים לצד בית-הדין
ובהכוונתו .בהסברים לפער זה עסקתי בהרחבה בעבודת הדוקטור שלי ,לעיל הערת כוכבית ,פרק
שישי ,בעמ' .242–235
חוק הדיינים ,התשט"ו ,1955-ס"ח .68תפקיד הדיין ותפקיד הרב היו צמודים במשך מאות
שנים ואוחדו בדמותו של רב הקהילה ,במיוחד בקרב קהילות אשכנז .ראו יעקב כ״ץ מסורת
ומשבר – החברה היהודית במוצאי ימי-הביניים ( 204–195מהדורה שנייה .)1963 ,אך לאחר קום
המדינה ,במסגרת הליכי ההסדרה החקיקתית של מערכות המשפט ,הוגדרה הפרדה חד-משמעית בין
תפקיד הרב לתפקיד הדיין .ראו זרח ורהפטיג חוקה לישראל – דת ומדינה .)1988( 430כן ראו את
דבריו של השופט אהרן ברק בבג"ץ 732/84צבן נ' השר לענייני דתות ,פ"ד מ(152 ,141 )4
(.)1986
ראו ,לדוגמה ,את דבריו של הרב משה מלכה (שכיהן כרב וכראב"ד של העיר פתח-תקוה
בשנים ,)1997–1967המצוטטים אצל אברהם שרמן "השכנת שלום-בית בין בני זוג שאינם שומרים
טהרת המשפחה" תורה שבעל-פה מ פט ,פט–צ (התשנ"ט) .הרב מלכה מציע שהדיינים ינסו
לברר את שורש הסכסוך לפני הדיון ,באופן לא-פורמלי בלשכתם ,וכן יַפנו את בני-הזוג לרבני
הקהילה "לפני שבאים לביה"ד כי זה תפקידם של הרבנים לעשות שלום בין אדם לחבירו ובין איש
לאשתו" .ראו גם דברים שאמרו בהקשר זה דיינים שונים – כנס הדיינים – התש"ם 78–77 ,41–35
(התשמ"א).
בתק' )4(1לתקנות הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה) ,התשט"ו ,1955מופיעה הדרישה הבאה להסמכת
אדם ככשיר להתמנות לדיין" :אורח חייו ואופיו הולמים את מעמדו של דיין בישראל" .דרישה זו
מתייחסת למעמד החברתי ולאורח החיים האישי ,ולא למהות התפקיד ,ובכל מקרה היא מנוסחת
באופן כללי ,ללא דרישה להתאמה מקצועית לתפקיד השיפוטי .גם הוועדה הבוחנת מוסמכת לבחון
בעיקר ידע ,ולא התאמה לשיפוט מבחינת התכונות האישיות (שם ,תק' .)8–5
על תפקידו החברתי של רב קהילה בימינו ראו ,לדוגמה ,אהרן איזנטל "על רבנים כיועצים ומטפלים"
הרב בקהילה ( 34בניהו ברונר עורך ,התש"ע).
בשנים האחרונות עלו הצעות חוק שונות שתכליתן להעניק סמכות לרבני ערים לטפל בנושא הגיור.
ראו ,לדוגמה ,הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (סמכות בענייני גיור) ,התשע"א-
,2011פ ;2892/18/הצעת חוק הגיור (הוראת שעה) ,התשע"ד ,2014-פ ;2361/19/החלטה 2147
1361
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
לעיתים אפילו עוד בראשית הסכסוך ,ועל-אף העדר הכשרה פסיכולוגית הוא יכול לסייע
לכל-הפחות באמצעות שיתוף של מחלקת הרווחה המקומית ,הפניה לטיפול זוגי או אף
המלצה לפתיחת הליכים משפטיים – כל זאת בהתאם להתרשמותו מאופי הסכסוך
ומעומקו31.
אלא שתיאור תפקיד כזה עשוי להתאים לקהילות דתיות קטנות ,ואין בו כדי לתת
מענה לכלל הציבור החילוני או אף לקהילה דתית גדולה שבה אין ביכולתו של הרב
להכיר באופן אישי את רוב חבריה ולהיות ער לכל בעיותיהם.
הפרדת תפקידי הדיינות והרבנות הינה התרחשות המאפיינת את התקופה המודרנית
בכלל ואת מדינת-ישראל בפרט 32.על כך יש להוסיף כי מלבד השחיקה במעמדו של
בית-הדין בעיני הציבור עקב תופעת החילון והתפשטותה בחברה הישראלית ,החילונית
והמסורתית כאחד 33,תולדה נוספת של אותה תופעה היא אימוץ השקפת-עולם ליברלית,
אשר תפיסתה בנוגע למוסד הנישואים שונה באופן מהותי מן התפיסה הדתית34.
______________
31
32
33
34
של הממשלה ה" 33-מותבי גיור מקומיים" ( .)2.11.2014נראה כי מלבד העובדה שההצעות
וההחלטה מבטאות רצון להקל ולזרז את הליכי הגיור ,יש בהן הכרה בתפקידו הקהילתי של הרב,
בהינתן שהמחוקק מתייחס לגיור כאל סוג של קליטה חברתית בקהילה .לרב העיר יש יכולת פיקוח
טובה יותר ,באמצעות רבני השכונות ,על ליוויו וקליטתו של המתגייר בקהילה .בכך הרב ממלא ,לצד
תפקידו הדתי ,גם תפקיד חברתי אשר לבית-הדין – לנוכח מעמדו ותפקודיו – אין כיום הכלים או
היכולת למלא.
מצב קרוב למציאות ששררה בעבר הוא מה שקורה בבתי-הדין הפרטיים במגזר החרדי ,הנהנים
מהכרה בסמכותם ההלכתית והדתית מצד הציבור החרדי .תפקידי הרב ותפקידי הדיין בבתי-הדין
הללו עשויים להיות חופפים במקרים רבים ,להבדיל מהמצב בבתי-הדין הממלכתיים ובציבור הרחב.
ראו ורהפטיג חוקה לישראל ,לעיל ה"ש ;26אליאב שוחטמן "הרבנות הראשית ובתי הדין הרבניים"
הרבנות הראשית לישראל – שבעים שנה לייסודה ,תרפ"א–תנש"א :סמכותה ,פעולותיה ,תולדותיה
כרך א ( 234–229 ,229איתמר ורהפטיג ושמואל כ"ץ עורכים ,התשס"ב) .כן ראו בג"ץ צבן ,לעיל
ה"ש .26
תופעה שבולטת במיוחד בקרב בני הדורות השני והשלישי של אזרחי המדינה ,אשר הוריהם או הורי
הוריהם ניהלו בדרך-כלל אורח חיים דתי בארצות מוצאם ,בעיקר בקרב בני עדות המזרח .ראו,
לדוגמה ,משה שוקד "מצוות מול מסורת :מגמות בדתיות עדות המזרח" מגמות כח ;)1984( 250
נסים ליאון "המסורתיות המזרחית כהד לקיום היהודי בעולם האסלאם" אקדמות כג ( 129התשס״ט).
על ההגדרות הסוציולוג יות של "דתי"" ,חילוני" ו"מסורתי" ,ועל יחסו של כל אחד מאלה להלכה
לעומת יחסו לממסד הדתי ,ראו חזקי שוהם "'דת'' ,חילוניות' ו'מסורת' במחשבה הציבורית
בישראל" עיונים בתקומת ישראל .)2014( 29 ,24
להבדיל מן התפיסה הדתית ,שלפיה תכליותיו של מוסד הנישואים הן המשך קיום העולם ,פרייה
ורבייה ,הצלה מן החטא והגשמת תכלית אלוהית ,התפיסה הרווחת כיום בחברה בנוגע למוסד
הנישואים מייחסת חשיבות ראשונה במעלה לקשר הרגשי ולרומנטיקה בין בני-הזוג הנשואים .על
התמורות ביחס למרכיב האהבה בנישואים ראו מרילין יאלום תולדות הרעיה (אירית מילר מתרגמת,
;)2005יובל מרין "על התמורות בקשר בין אהבה לנישואין – השלכות משפטיות ומגדריות"
משפטים על אהבה ( 227ארנה בן-נפתלי וחנה נוה עורכותSTEPHANIE COONTZ, ;)2005 ,
).MARRIAGE, A HISTORY: HOW LOVE CONQUERED MARRIAGE 15, 145 (2005
1362
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
תופעה נוספת ,שהיא ככל הנראה תוצאתה של הראשונה ,היא העלייה החדה בשיעור
הגירושים35.
עקב כך נוצר לדעתי עיוות ביחס להשכנת שלום-בית ,שכן דווקא בעבר הייתה
ההתערבות המשפטית מהותית ,ועניינה היה לסכל מוקדי סכסוך ולאפשר חיים תקינים,
ואילו משנות התשעים ואילך 36ההתייחסות הינה כמעט טכנית ונטולת שאיפות להסדרה
מהותית של כלל יחסי בני-הזוג ,כלומר ,ההתמקדות היא בעיקר במניעת גירושים ללא
הסכמה באמצעות הענקת סעדים משפטיים שונים .התרחש מעבר מהסתכלות מעשית
המחוברת לחיים ולערכי המשפחה לעבר הסתכלות פורמליסטית אשר מנותקת כמעט
מהמציאות ,עד כדי כך שבית-הדין הגדול פוסק במקרה של בני-זוג פרודים במשך
ארבעים שנה כי אין בכך כדי להצדיק את הגירושים ,וכי יש "להחזיר התיק לביה"ד
האזורי שיקבע אם האשה עדין ממתינה מכח הפגיעה בה וממתינה להסדר שלום או
שהיא משוכנעת שהמשפחה נהרסה והיא אינה מעוניינת יותר בשלו"ב ולא חפצה בו
ואולי אפילו כועסת ורוצה להנקם או שרוצה לשפר מעמדה ולקבל זכויות שאינן מגיעים
לה" 37.כפי שאראה בהמשך ,קיימות גם גישות אחרות בבתי-הדין ,ובכלל זה בבית-הדין
הגדול 38,אך ראוי לבחון מהם הגורמים לצמיחתה של הגישה הנזכרת ולאחיזתה הניכרת
בפסיקתם של בתי-הדין.
שינוי משמעותי אחר שיש לתת לו את הדעת הוא היחס למוסד הנישואים ,מעבר
לשאלת החופש להשתחרר מקשר הנישואים .לנוכח חלק מהתפיסות שהיו מקובלות
בתקופת חז"ל כלפי מוסד הנישואים 39,ניתן להבין את התפיסה ששלום-בית מהותי
______________
35
36
37
38
39
לנתונים בישראל ראו ,לדוגמה ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל מס' 65
לוח ( )2014( 3.1להלן :שנתון סטטיסטי לישראל ( .))2014ביחס למדינות ה OECD-ראו הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה פני החברה בישראל – דוח מס' 4תיבה .)2011( 1.1לניתוח המגמה ראו
נורית דוברין גירושין בישראל – היקף הגיר ושין וגורמים המשפיעים על הסיכויים להתגרש (הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה ,דצמבר .www.cbs.gov.il/publications/tec13.pdf )2005
ראו להלן תת-פרק א ,2העוסק בהבחנה בין התקופות השונות בהתפתחותה של תביעת שלום-הבית.
ראו ערעור (גדול) 1782-21-1פלונית נ' פלוני (פורסם בתקדין ,)18.2.2009 ,בנימוקי הרב חגי
איזירר .לביקורת על פסק-דין זה ראו שלמה דיכובסקי "מציאות של הלכה בצד מציאות עובדתית"
תחומין לא ( 312 ,304התשע"א).
ראו ,לדוגמה ,אבישלום וסטרייך הזכות לגירושין :גירושין ללא אשם במסורת היהודית פרק שישי
(.)2014
למשל ,אלה הרואות בנישואים הגשמה של תכליות חברתיות ,כגון המשכיות העולם וקיומו (ראו:
JEREMY COHEN, "BE FERTILE AND INCREASE, FILL THE EARTH AND MASTER IT": THE
) ;ANCIENT AND MEDIEVAL CAREER OF A BIBLICAL TEXT 124–157 (1989עדיאל שרמר זכר
ונקבה בראם – הנישואים בשלהי ימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד 308–304 ,41–37
(התשס"ד)) או הקמת משק-בית שיהווה יחידת ייצור חברתית בסיסית התורמת לכלל החברה
() ;)MICHAEL L. SATLOW, JEWISH MARRIAGE IN ANTIQUITY 12–21 (2001או אלה הרואות
בנישואים אמצעי להגשמת תכליות דתיות ,כגון מניעת חטא (בבלי ,יבמות סג ,ע"א–ע"ב; בבלי,
קידושין כט ,ע"ב; בבלי ,קידושין ל ,ע"א .ראו גםDAVID BIALE, EROS AND THE JEWS: FROM :
1363
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
עשוי להתמקד ביציבות היחסים ובהעדר מריבות – מטרה שלשם השגתה אכן ניתן
להסתייע גם באמצעים משפטיים .לעומת זאת ,תפיסת הנישואים המודרנית מתמקדת
בטיב הקשר הזוגי ,בעיקר בהיבט הרגשי .אמצעים משפטיים אינם מתאימים להשכנת
שלום-בית מסוג זה ,שהרי אי-אפשר לצוות על אהבת בן-הזוג ,ומשום כך גם אי-אפשר
להסתפק בשלום-בית כמובנו בתפיסת חז"ל .לכן בפסיקה של בית-הדין הרבני שתקבע
כי "על הצדדים לחיות יחדיו בשלום" – אף אם בעקבותיה יקבע בית-הדין תנאים
לשלום-בית או ייחתם הסכם שיוביל להפסקת המריבות ולייצוב הנישואים – לא יהיה
לרוב משום מענה הולם לציפיות הצדדים.
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) ,התשי"ג ( 1953להלן :חוק שיפוט
בתי-דין רבניים) ,קובע בסעיף הראשון כי "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל
אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים" .תביעות לשלום-
בית סווגו הן על-ידי בתי-הדין 40ובתי-המשפט 41והן על-ידי מלומדים 42כחלק מ"עניני
נישואין" המוגדרים בחוק ,ומכאן שהסמכות הייחודית בעניין זה נתונה לבתי-הדין
הרבניים 43.לפי סעיף 2לחוק יש לדון בתביעות אלה לפי דין תורה בלבד ,ואכן אין ולּו
פסק-דין אחד של ערכאה אזרחית בישראל שעניינה הישיר הוא פסיקה לשלום-בית( .אין
להסיק מכך שלפסיקתה של הערכאה האזרחית אין כל השפעה על הליכי שלום-בית.
אדרבה ,ניתן למצוא השפעה עקיפה לא-מועטה של בתי-המשפט על הליכי שלום-בית
באמצעות פסיקה בתביעות בין בני-זוג המצויות בסמכותם ,וכמובן באמצעות ההליך של
______________
40
41
42
43
) )BIBLICAL ISRAEL TO CONTEMPORARY AMERICA 48–50 (1997או מימושה של תוכנית
אלוהית (שרמר ,לעיל בהערה זו ,פרק עשירי ,בעמ' 299ואילך).
ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי ת"א) /9650מד ר.מ .נ' נ.מ( .פורסם בנבו ;)24.12.1984 ,שלמה דיכובסקי
"סמכות בתי הדין הרבניים בראי פסיקת בתי הדין" דיני ישראל י–יא ,ט ,יד (.)1984
ראו ,לדוגמה ,בד"ם 1/50סידיס נ' יו"ר ההוצל"פ ,ירושלים ,פ"ד ח ( )1954( 1020השופט אגרנט);
בר"ע (מחוזי ת"א) 68/96פלוני נ' אלמונים (פורסם בתקדין( )25.9.1996 ,סגן הנשיא פורת).
ראו משה זילברג המעמד האישי בישראל ( 348מהדורה רביעית ;)1965 ,רוזן-צבי ,לעיל ה"ש ,2
בעמ' ;113–112מנשה שאוה הדין האישי בישראל כרך ראשון ,225ה"ש ( 1מהדורה רביעית
מורחבת ;)2001 ,מנשה שאוה "היחס בין סמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה לבין סמכותו של
בית-הדין הרבני" הפרקליט מד ;)1998( 71–70 ,44אלישע שינבוים "סמכות בתי-דין רבניים בעניני
נשואין וגירושין בראי הפסיקה" דיני ישראל ד .)1973( 144 ,143
בית-הדין אף סבור כי יש לו סמכות בין-לאומית בתביעות שלום בית – ראו ערעור (גדול) 9498-64-
1פלונית נ' פלוני (פורסם באתר בתי-הדין הרבניים – )17.6.2008 ,ואכן אין זה מפתיע לנוכח אופייה
האקסטריטוריאלי של ההלכה .בית-הדין סבור כי סמכותו מוקנית לו לא מכוח החוק ,או לפחות לא
רק מכוח החוק ,ועל-כן כעיקרון יש לו סמכות אקסטריטוריאלית בכל נושא הנידון לפניו .ראו,
לדוגמה ,את דבריו של בית-הדין הגדול בערעור (גדול) /4485ס"ג כ .צ .נ' כ .ח( .פורסם בנבו,
" :)2.3.2003תקנות הדיון מבוססות על המשפט העברי ,ומשפט זה אינו מכיר בגבולות
טריטוריאליים להחלת הדין העברי ".לנוכח עמדה זו ,המובעת בפסק-דין זה ובאחרים ,בית-הדין
אינו נרתע ממתן סעד כאשר אין בית-דין אחר בחוץ-לארץ שיכול לעשות זאת .ראו ,לדוגמה,
שוחטמן ,לעיל ה"ש ,9כרך א ,בעמ' .250–247ראו גם אשר מעוז "סמכותם האקסטרא-
טריטוריאלית של בתי הדין הרבניים" הפרקליט לח .)1988( 81
1364
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
בקשה ליישוב סכסוך ).אף שאין חולק על הפרשנות הנזכרת ,איני סבור שהיא האפשרות
הפרשנית היחידה ,אך לצורך הדיון נניח כי לבית-הדין הרבני אכן נתונה סמכות ייחודית
בתביעות שלום-בית.
.2התפתחותו של מוסד התביעה לשלום-בית
לנוכח ההבחנה לעיל בין שלום-בית מהותי לבין שלום-בית טכני-מסגרתי ,ולפי השלב
שבו מוגשת בדרך-כלל תביעת שלום-בית ,ניתן להסיק כי אין כמעט מקרים שבהם בן-
זוג עותר ראשון ביוזמתו להשבת שלום-הבית כפשוטו 44.עם זאת ,גם במצב של סכסוך
מתקדם שמגיע לידי כך שבן-הזוג עוזב את הבית ,תכלית התביעה לשלום-בית מצד בן-
הזוג שנשאר בבית עשויה להיות השבה הביתה של בן-הזוג העוזב ,כדי להמשיך את חיי
הנישואים ולשקמם .מכל מקום ,רוב תביעות שלום-הבית באות על רקע משבר שהגיע
לכלל רצון בגירושים מצד אחד מבני-הזוג ,בין שבן-הזוג התובע שלום-בית מגיש ראשון
את תביעתו לבית-הדין ובין שהוא רק מגיב באמצעותה על תביעת הגירושים של בן-זוגו.
תביעת שלום-הבית עברה שינויים והתפתחויות למן הקמתם של בתי-הדין הרבניים,
ובן-זוג שעותר בתביעת שלום-בית עושה בה שימוש כבכל אמצעי משפטי אחר העומד
לרשותו ,דהיינו ,כפי שהוא מבין את התאמתה לצרכיו ובהתאם למשמעותה המשפטית
בעת הגשתה .סקירה וניתוח של פסקי-הדין הרבניים מיום הקמתם של בתי-הדין הרבניים
ועד היום מצביעים על כמה תקופות או שלבים בהתפתחות מעמדה של תביעת שלום-
הבית ,הגם שהם אינם נפרדים לגמרי זה מזה 45.להלן תיאורם:
• התקופה הראשונה – מייסודם של בתי-הדין הרבניים בשנת 1921ועד ראשית שנות
החמישים – מתאפיינת במיסודם ובביסוסם של בתי-הדין הרבניים האזוריים 46ושל
בית-הדין הגדול לערעורים 47.בתקופה זו עסקו כפי הנראה בתי-הדין בהשכנת
______________
44
45
46
47
לדוגמה של מקרה חריג ראו תיק (אזורי נת') 977087-2פלוני נ' פלונית (פורסם בפסקדין,
,)18.1.2016שבו נידונה תביעה לשלום-בית של הבעל לאחר ארבעים ושש שנות נישואים .האישה,
שעזבה את הבית אך לא תבעה גירושים ,טענה כי יש לדחות את תביעת הבעל (את תביעותיה בענייני
הרכוש היא הגישה לבית-המשפט לענייני משפחה) ,וטענתה התקבלה בפסק-הדין.
חלק מהתהליכים התרחשו בחפיפה מסוימת ,ויש שהחלו וטרם הסתיימו ,כך שמדובר בעצם בתיאור
המאפיינים הבולטים של שלבי ההתפתחות של מוסד תביעת שלום-הבית בקווים כלליים בלבד.
על התפתחות סדרי הדין בבתי-הדין הרבניים בתחילת דרכם ועל הסדרתם כמוסדות שיפוט ראו
עמיחי רדזינר "ראשיתן של תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים :תקנות תש"ג" דיני ישראל כה 185
(התשס״ח ); עמיחי רדזינר "על ראשיתן של תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים' :סדרי המשפטים',
תרפ"א" מחקרי משפט כה .)2009( 37
הקמתו של בית-הדין הגדול לערעורים הייתה בגדר חידוש בעולמו של המשפט העברי .ראו על כך
אלון ,לעיל ה"ש ,18כרך ראשון ,בעמ' ;669–667זרח ורהפטיג "תקנות הרבנות הראשית" הרבנות
הראשית לישראל – שבעים שנה לייסודה ,תרפ"א–תנש"א :סמכותה ,פעולותיה ,תולדותיה כרך א
( 92–87 ,85איתמר ורהפטיג ושמואל כ"ץ עורכים ,התשס"ב); עמיחי רדזינר "הרב עוזיאל ,רבנות
תל-אביב–יפו ובית-הדין הגדול לערעורים :מחזה בארבע מערכות" מחקרי משפט כא .)2004( 129
1365
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
שלום-בית באותו אופן ובאותה דרך שבהם נהגו בתי-דין לפניהם 48,אך במה שקשור
לתביעות שלום-בית נראה שלא הייתה קיימת עילת תביעה ישירה שכותרתה "תביעה
לשלום-בית" ככל שמדובר בתקופה הסמוכה להקמת בתי-הדין .התביעות
המשפטיות הקרובות ביותר לתביעת שלום-בית היו בעיקר תביעות למזונות אישה49,
ולעומתן ,מצד גברים ,תביעה להכרזת האישה כמורדת 50,שעיקרה הפסד זכויותיה
הכספיות.
• התקופה השנייה – לא עלה בידי לאתר אימתי הוגשה לראשונה תביעת שלום בית
כתביעה עצמאית ונפרדת 51,אך ניתן לשער שהדבר התרחש בראשית שנות
החמישים של המאה הקודמת ,שבהן התגבשה והתמסדה "הגישה המשפטית" 52.כך
עולה מפסקי-דין אחדים מתקופה זו שבהם ציין בית-הדין במסגרת תיאור העובדות
כי אחד מבני-הזוג הגיש תביעה או בקשה 53לשלום-בית 54.התביעה לשלום-בית,
______________
48
49
50
51
52
53
54
ראו ,למשל ,תיק (אזורי י-ם) ( 304לא פורסם ,א' שבט תרפ"ג) (ניסוח "תנאי שלום" בין בני-הזוג);
תיק (אזורי י-ם) ( 352לא פורסם ,כ"ה אלול תרפ"ג) (תיאור נסיונות של בית-הדין להשלים בין בני-
הזוג – לנוכח כשלונם של הנסיונות הללו פסק בית-הדין הגדול ,בערעור (גדול) ( 7141/1/84לא
פורסם ,ט"ו תמוז תרפ"ד) ,כי הבעל חייב לגרש) .צילומים של תיקים אלה מגנזך המדינה הועברו
לעיוני על-ידי פרופ' עמיחי רדזינר .הרב הרצוג מתייחס לשלום-בית בכמה מקומות בפסקיו ,אך
בהקשר של חוסר סיכוי לשלום-בית כעילה לגירושים .ראו ,לדוגמה ,יצחק אייזיק הלוי הרצוג פסקים
וכתבים כרך ז ,סימנים קלג–קלד ( ;)1996שם ,כרך ח ,סימנים קסא ,קסט.
ראו ,לדוגמה ,ערעור (גדול) ,1/35/705פד"ר – אוסף ורהפטיג א צא (התש"ה); תיק (אזורי ת"א)
/4237תשי"ב ,פד"ר א ( 341 ,340התשי"ג) ,שם נכתב" :ביום כ"א בתמוז תשי"א הטיל ביה"ד על
הצדדים להשלים ביניהם ,וניתן פס"ד זמני למזונות".
ראו ,לדוגמה ,ערעור (גדול) ,1/37/705פד"ר – אוסף ורהפטיג ב צג (התש"ו) .היו מקרים שבהם
אחד מבני-הזוג דרש בבית-הדין שבן-זוגו יחזור הביתה לחיי הנישואים .ראו ,לדוגמה ,ערעור (גדול)
,1/39/705פד"ר – אוסף ורהפטיג ב צז (התש"ה).
בנוסח הראשון של תקנות הדיינים (אגרות) ,התשי"ז ,1957-ק"ת ,1584 ,1580מופיע המונח "שלום-
בית" בס' 2לתוספת הראשונה כסעיף לתשלום אגרה ,ומוגדר כבקשה ,ולא כתביעה .כמו-כן ,תת-
סעיף בעניין מזונות מופיע תחת סעיף שלום-הבית ,ומוכיח את מרכזיותו של עניין המזונות במצב
שבו מתקיימת מסגרת הנישואים .רק בתקנות הדיינים (אגרות) (תיקון) ,התשמ"ג ,1983-ק"ת ,537
הוגדר "שלום-בית" כתביעה שבצידה צווים נלווים.
יש להניח כי הדבר קשור לתהליכי המיסוד של בתי-הדין כחלק ממערכת המשפט בישראל ,במיוחד
לאחר חקיקתו של חוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין) בשנת 1953וחקיקתם של חוקים
נוספים בהמשך.
אף שמבחינה משפטית תכלית הבקשה היא בדרך-כלל קבלת סעד בדומה לזה המבוקש בתביעה
בהליך העיקרי (כעיקרון היחס הוא של סעד-ביניים וסעד קבוע – ראו גורן ,לעיל ה"ש ,3בעמ' –69
73ו ,)527–526-בקשה לשלום-בית יכולה עדיין להתפרש כשונה באופן מהותי מתביעה ,שכן
בבקשה לשלום-בית בן-הזוג מבקש מבית-הדין לסייע לו לשכנע את בן-זוגו או ללחוץ עליו לחזור
לשלום-בית או לפנות לטיפול מקצועי במשבר ביניהם ,ואין לראותה כתביעה משפטית לחיובו
בשלום-בית.
ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי ת"א) /2921תשי"ב ,פד"ר א ( 239התשי"ג); תיק (אזורי ת"א)
/4715תשי"ד ,פד"ר א ( 142התשט"ו); תיק (אזורי י-ם) /98תשי"ג ,פד"ר א ( 193התשט"ו).
1366
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
כעילת תביעה משפטית ,נוצרה כנראה בעקבות שני תהליכים .התהליך הראשון היה
הפיכת בתי-הדין הרבניים במדינת-ישראל למוסדות שיפוטיים בהגדרתם
המצומצמת ,ושלילת תפקידיהם כמנהיגּות רוחנית ודתית או כסוכנים חברתיים55.
כתוצאה מכך נוצר צורך בהכנסת הטיפול בשלום-הבית לתבנית משפטית ,כדי
שבית-הדין יהיה מוסמך לעסוק בו במסגרת תפקידו השיפוטי הלגיטימי .התהליך
השני ,המשלים את התהליך הראשון ,היה יצירת תשתית לסעדים שונים הניתנים
במהלך הנישואים שתכליתם שימור הנישואים או ליתר דיוק עיכוב הגירושים.
נראה כי גם התפתחות זו הושפעה מן התפיסה המשפטית הכללית שלפיה
תכליתה של תביעה היא בקשת סעדים המסדירים את הזכויות המשפטיות של
הצדדים.
• התקופה השלישית – תקופה זו ,שהחלה בשלהי שנות השבעים ,מתאפיינת
בהתגברות המאבק בין הערכאות ,המערב לא רק את הערכאות עצמן .בתי-הדין
החלו לחוש כי סמכותם הולכת ונשחקת על-ידי בית-המשפט העליון ,ואף בעלי-
הדין החלו לנצל את כפל הערכאות לקידום האינטרסים שלהם בהתאם לדרכי
הפסיקה השונות בכל ערכאה .תביעת שלום-בית ממלאת תפקיד משמעותי במאבק
ערכאות זה ,שכן היא מאפשרת רכישת סמכות בבית-הדין ,ובית-הדין אף מוצא בה
מצע נרחב לתפיסת סמכות בעניינים רכושיים ,תוך הגדרתם כחלק מענייני שלום-
הבית .מאבק סמכויות זה יעמוד מעתה ברקע התביעות לשלום-בית ובכלל ,גם אם
במידה משתנה.
• התקופה הרביעית – שנות השמונים והתשעים מתאפיינות בעלייה במספר תביעות
הגירושים ובשיעור הגירושים 56,בעליית מספרם של עורכי-הדין 57ובריבוי ההליכים
המשפטיים 58.תביעת שלום-בית מסייעת לבן-הזוג לצבור נקודות יתרון במאבקי
______________
55ראו לעיל ה"ש .32
56ראו שנתון סטטיסטי לישראל ( ,)2014לעיל ה"ש ,35לוח .3.1מתברר שהתהליכים העולמיים
שהחלו בשנות השבעים – שעיקרם מעבר למשטר של גירושים ללא אשם ועליית העילה של
התמוטטות הנישואים או חוסר הסיכוי לפיוס (ראוShahar Lifshitz, The Liberal Transformation :
;)of Spousal Law: Past, Present and Future, 13 THEORETICAL INQUIRIES L. 15 (2012
MARY ANN GLENDON, THE TRANSFORMATION OF FAMILY LAW: STATE, LAW, AND
) – )FAMILY IN THE UNITED STATES AND WESTERN EUROPE (1989לא פסחו על החברה
בישראל חרף שיטת המשפט הדתית הנוהגת בה בדיני נישואים וגירושים .ההשפעות ניכרו הן בעלייה
בשיעור הגירושים עקב ההצדקות הליברליות של פירוק נישואים ללא אשם והן במסר העקרוני של
העצמת ערך האוטונומיה של הפרט.
57ראו שנתון סטטיסטי לישראל ( ,)2014לעיל ה"ש ,35לוח .11.2כך ,למשל ,בשנת 1990היו 10,697
עורכי-דין ,לעומת ( 23,127כלומר ,יותר מפי שניים) בשנת .2000יש להניח שגורם זה השפיע גם
בתקופה שלאחר-מכן ,שכן בשנת 2013הגיע מספר עורכי-הדין ל.55,175-
58ראו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סטטיסטיקה משפטית לג ( 35 ,20לוח .)1993( )1התופעה
התגברה ביתר שאת עם הקמת בתי-המשפט לענייני משפחה בשנת .1995ראו את דבריו של שלמה
דיכובסקי "בתי הדין הרבניים ובתי המשפט האזרחיים :הרהורים על תחומי החיכוך שביניהם בענייני
1367
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
הרכוש בהליכי הגירושים .כך ,לדוגמה ,בתחילת שנות השמונים מוכרת לראשונה
הזכות למדור ספציפי 59,שבכוחה לנטרל למעשה תביעה לפירוק שיתוף שמגיש הצד
שכנגד ,והיא מוגשת תדיר לשם קבלת סעדים וכקלף-מיקוח 60.הקמת בתי-המשפט
לענייני משפחה באמצע שנות התשעים והתגברות מאבק הסמכויות נתנו אף הן את
אותותיהן באופן השימוש בתביעות שלום-בית.
• התקופה החמישית – בתקופה זו ,מסוף שנות התשעים ועד היום ,מחריפות התופעות
שתוארו לעיל ,במיוחד אלה שהחלו בתקופה שקדמה לה .השימוש הטפלולי ההולך
וגובר בסעדים הנלווים לתביעות שלום-בית מוביל לעיוות חריג בשימוש בהן61,
להימשכות הליכים בין בני-זוג ועקב כך לסבל של בני-הזוג וילדיהם ,וכמובן
להכבדה על בתי-הדין ,אשר כבר מודעים היטב לטקטיקות של הצדדים .מצב זה יצר
תמריץ לבתי-הדין להרחיב את פיתוחם וניצולם של מבחני כנות 62ואמצעים
נוספים 63שמטרתם סינון ומיון של תביעות שלום-בית ,צמצום השימוש הטפלולי
בכפל הערכאות והכרעה מהירה ותכליתית בתיקי גירושים .דומה שהתפכחות
מסוימת שהתרחשה בתקופה זו הובילה למציאות של השנים האחרונות ,שבהן
כמעט כל תביעות שלום-הבית נדחות בסופו של דבר ,לעומת התקופות הקודמות,
שבהן התקבלו תביעות רבות יותר לשלום-בית.
.3סירוב לגירושים ותביעה לשלום-בית
לפי תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל ,הנתבע בתביעת גירושים אינו חייב
______________
59
60
61
62
63
משפחה" מאזני משפט ד ,)2005( 266–265 ,262 ,261בדבר ההחמרה בהתנגשות בין הערכאות,
במיוחד לאחר הקמתם של בתי-המשפט לענייני משפחה.
כך לפי עדותו של הרב דיכובסקי בערעור (גדול) ,030567978-21-1הדין והדיין .)2008( 9 ,21עם
זאת ,יש לציין כי צווי עיקול על דירות בתביעות שלום-בית ניתנו כבר קודם לכן – ראו להלן בתת-
פרק ד.4
ראו ,למשל ,את דבריו של הרב דיכובסקי בתיק (אזורי ת"א) /12830תשמ"א ד.מ .נ' ד.ד( .פורסם
בנבו" :)25.9.1984 ,זהו תרגיל די מצוי בבתי הדין לטעון כביכול 'לשלום בית' ,כשהכוונה האמיתית
היא ל'בית שלם'".
דומה שאין עוד תביעה משפטית שהתחבולה בה שקופה ונפוצה כל-כך .על היחס לתחבולות
ולהערמות דיוניות במשפט העברי ראו דניאל חדד תחבולה והערמה משפטית במשפט העברי פרק ה
(חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" ,אוניברסיטת בר-אילן – הפקולטה למשפטים,
התשע"ד).
ראו דיון מפורט במבחני הכנות שפותחו בבתי-הדין להלן בתת-פרק ג .2אציין כאן רק את מאמרו של
אברהם אטלס "תום לב – הבסיס בתביעה לשלו"ב" שורת הדין ה קלא (התשנ"ט) ,שצוטט לאחר-
מכן בכמה פסקי-דין.
כגון חיוב בהוצאות – ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי י-ם) 754405/6פלונית נ' פלוני (פורסם באתר דעת,
.)4.12.2011בחיוב זה נעשה שימוש כבר בעבר – ראו ,לדוגמה ,ערעור (גדול) תשל"ד ,49/פד"ר י 3
(התשל"ה) .באשר לסמכות לחייב בהוצאות משפט על-פי ההלכה ראו שוחטמן ,לעיל ה"ש ,9כרך ג,
בעמ' 1206ואילך ,ובמיוחד בעמ' 1220–1219ו.1230–1226-
1368
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
להגיש כתב תשובה לתביעה ,אך הוא רשאי לעשות כן 64.לנוכח התרבות המשפטית
בישראל וסדר הדין האזרחי בבתי-המשפט ,בפועל מוגשים כתבי תשובה במקרים רבים.
מכל מקום ,בדיון עצמו הנתבע נדרש להשיב על טענות התובע ,ולענות אם הוא מוכן
להתגרש ,ואם לא – מה הסיבה לסירובו.
אפשר לתאר שלושה סוגים של תשובה מצד הנתבע לתביעת הגירושים :הסכמה
להתגרש ,בדרך-כלל בתנאים מסוימים 65,או סירוב להתגרש עד שיוסדרו ענייני
הרכוש; 66סירוב להתגרש ,לעיתים תוך תקיפת עילת הגירושים של בן-הזוג ,אך פעמים
גם ללא נימוק 67,מה שמעיד פעמים רבות על חוסר מוכנּות נפשית לגירושים;68
התנגדות להתגרש עקב רצון אמיתי להמשיך בחיים המשותפים עם בן-הזוג ,המקבילה
למעשה לתביעה שכנגד לשלום-בית69.
במקביל לכך מצויים סוגים דומים של טענות אף בתביעה עצמאית 70לשלום-בית71:
תביעה שנעדרת רצון אמיתי לשלום-בית ואשר תכליתה השגת הישגים רכושיים 72או
______________
64
65
66
67
68
69
70
71
72
ראו תק' לד לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל; שוחטמן ,לעיל ה"ש ,9כרך א ,בעמ' –349
.351
תנאים כספיים בעיקר – ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי ת"א) ,011387222-21-1הדין והדיין 7 ,24
( ;)2009תיק (אזורי ת"א) ,112154849-21-1הדין והדיין .)2009( 7 ,24
בחלק מן המקרים סיבת הסירוב להתגרש אינה מוסתרת כלל ,ובן-הזוג הסרבן מצהיר גלויות כי אין
הוא מוכן להתגרש כל עוד לא הוסדרו ענייני הרכוש .ראו ,לדוגמה ,ערעור (גדול) ,23605900-21-1
הדין והדיין ;)2009( 3 ,24תיק (אזורי ת"א) ,025154386-21-3הדין והדיין .)2009( 6 ,24ברוב
המקרים תביעת שלום-בית היא כאמור כיסוי טקטי למניע זה.
ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי ת"א) ,307426676-21-1הדין והדיין ;)2005( 3 ,18תיק (אזורי ת"א)
9217-21-2פלונית נ' פלוני (פורסם באוצר המשפט.)29.5.2007 ,
ראו להלן תת-פרק ב.3
ראו תיק ,1411-21-1לעיל ה"ש ,23שבו קובע בית הדין כי תביעת שלום בית ,גם כאשר היא
מוגשת באופן נפרד ,היא בעצם תגובה על תביעת הגירושים.
עיקר ההבדל בין תשובה לתביעת גירושים לבין תביעת שלום-בית נעוץ אפוא בטיבו של ההליך ,ולא
במהות הטענה .כלומר ,בתביעת שלום-בית התובע רשאי לבקש סעדים במסגרת תביעתו ,להבדיל
מתשובה לתביעת גירושים ,אשר אין חובה להגישה כלל ,אלא אם כן בית-הדין יאשרה כתביעת-נגד,
שיכולה לעלות אף בעל-פה בשעת הדיון .ראו תק' כו( ,)5לב ו-לד לתקנות הדיון בבתי-הדין
הרבניים .ראו גם את הדיון בתת-פרק ב 1להלן.
באשר לתגובת הנתבע ,ככל הידוע לי לא מתועדים בפסקי הדין מקרים שבהם הוגשה לבית הדין
תביעת שלום-בית (להבדיל ,למשל ,מתביעת מזונות לפי ס' 4לחוק שיפוט בתי-דין רבניים) אף שבן-
הזוג הנתבע אינו מעוניין כלל בגירושים .במקרה כזה בן-זוג המעוניין להניע תהליך של שלום-בית
לא ימצא בהליך המשפטי – או בכלים המצויים בבית-הדין – מזור לבקשתו ,ועליו לחפשו בהליך
טיפולי.
גם אם זה טיבה של התביעה ,אין בכך כדי להביא בהכרח לידי חיוב גירושים .כך ,לדוגמה ,בערעור
(גדול) ,051778991-21-1הדין והדיין ,)2004( 4 ,10קבע בית-הדין כי חרף חוות-הדעת של יועץ
הנישואים שאין סיכוי לשלום-בית ,ושתביעת האישה היא רק בשל דאגתה לעתידה הכלכלית ,אין
עילה לחייבה בגירושים .במקרה אחר ,בתיק (אזורי חי') ,005470158-21-1הדין והדיין 6 ,22
( ,)1995לא חייב בית-הדין בגירושים בני-זוג שהיו נשואים חמישים שנה ופרודים במשך תשע שנים,
1369
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
נקמה; 73תביעה הנובעת מחוסר מוכנּות נפשית להתגרש או לוותר על הנישואים; תביעה
הנובעת מרצון כן ואמיתי לשקם את הנישואים ,אף אם לעיתים הוא אינו בר-מימוש.
ברור כי סירוב לגירושים שונה באופן מהותי מרצון לחזור לחיים משותפים .הסירוב
יכול לנבוע מרגשות נקמה ,מאי-השלמה עם יוזמתו של בן-הזוג התובע גירושים ,או
כחלק ממאבק כוחות לשם השגת הישגים ממוניים או כאלה הקשורים לילדים .במצב
היפותטי נטול שיקולים טקטיים ונעדר מרכיב רגשי או כוחני ,נתבע המבין כי בן-זוגו
אינו חפץ בהמשך חיי הנישואים לא היה מסרב לגירושים ,ולכל-היותר היה מנסה להניאו
מתביעתו בדרך של שכנוע או עידוד לפנות לטיפול ,גם אם נעשה כבר ניסיון ,עובר
להליך המשפטי ,להניע הליך של שלום-בית ,אם באופן עצמאי ואם על-ידי פנייה
לקבלת ייעוץ וטיפול .אולם התהליך שקרה בפועל הוא ששני הסוגים הראשונים של
הטענות הומרו עם הזמן בסוג השלישי ,שאמור להיות מטבעו שכיח פחות בשלב מתקדם
של משבר הנישואים ,אך טמונים בחובו יתרונות משפטיים רבים יותר .בסירוב לא-
מנומק להתגרש ,ואפילו בהסכמה לגירושים תוך הצבת תנאים ,הנתבע מסַ ּכן את עצמו
בהוראה של בית-הדין להסיר את תנאיו או לקבל את תביעת הגירושים .לעומת זאת,
טענת שלום-בית מאפשרת לנתבע להסתיר את כוונתו האמיתית ולהרוויח בכך יתרון
טקטי בהליכים המשפטיים ובמשא-ומתן לגירושים שבין הצדדים .נוסף על כך ,טענת
שלום-בית מאירה את הטוען באור חיובי ומוסרי יותר בעיני בית-הדין 74,המעניק משקל
רב לערך של שלום-בית ושמירת חיי הנישואים .טענה מסוג זה ,תחת טענות משני
הסוגים הראשונים ,עשויה בסופו של דבר להביא לידי הסרת לחץ אפשרי עליו מצד בית-
הדין להתגרש ,ואף לידי צמצום הסיכון לפסיקה המחייבת גירושים75.
______________
אף שנקבע כי אין סיכוי לשלום-בית ,בין היתר משום שהבעל חי עם אישה אחרת ,וכי האישה רוצה
להישאר נשואה רק בשביל לקבל פנסיה כאלמנתו .לדיון בעילת חוסר סיכוי לשלום-בית כעילת
גירושים ראו להלן תת-פרק ד.7
73ראו ערעור (גדול) ,051550960-21-1הדין והדיין ,)2001( 11 ,2שבו נידון מקרה של בני-זוג שהיו
פרודים במשך תשע שנים ,והבעל חי עם נשים אחרות .בית-הדין פסק כי אף אם תביעת האישה
לשלום-בית נובעת מנקמנות ,אין לחייבה בגירושים .אך אפשר שפסיקה זו קשורה דווקא להתנהגות
הבעל .ראו גם את הדיון להלן בתת-פרק ה 3בדבר יחסו של בית-הדין לבני-זוג שבגדו או ביצעו
עברות דתיות אחרות.
74ניסיון להציג תדמית מוסרית בעיני בית המשפט מוכר גם בנסיבות אחרות ,כפי שפורסם לא
אחת בתקשורת .ראו ,לדוגמה ,יצחק טסלר ואריק בנדר "אורבך נגד עבריינים שמתחזים
לדתיים" ;www.nrg.co.il/online/1/ART2/215/978.html 25.2.2011 nrgקובי נחשוני "'כיפות על
עבריינים – יש שופטים שמושפעים מזה'" www.ynet.co.il/articles/0,7340,L- 13.5.2012 ynet
.4228413,00.html
75כאשר בית-הדין משוכנע שהנתבע מסכים להתגרש ,החשש מגט מעושה שלא כדין פוחת מנקודת-
מבטו של בית-הדין ,וזוהי סיבה נוספת מבחינת הנתבע לא לחשוף את הסכמתו להתגרש .אך יש
להבחין עדיין בין הסכמה עקרונית להתגרש לבין הדרישה לרצון בעת נתינת הגט ,שהיא לב-ליבו של
החשש בגט מעושה .ראו דוד יוסף מישלוב גט מרצון וגט מעושה ,בישראל ובגויים ,כדין ושלא כדין
– מחקר הלכתי ,ספרותי והיסטורי בס פרות התנאית והאמוראית לרבדיה ויישומיה בפסקי הגאונים
1370
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
פרק ב :מאפייני הפסיקה בתביעות שלום-בית
בראשית הדברים ראוי להבהיר כי המושג "תביעה לשלום-בית" הוא ביסודו יציר-
כלאיים המערבב שפה משפטית עם שפה דתית 76,וכך יש להבין את הפסיקה המחייבת
לחזור לשלום-בית על ניסוחיה השונים ,כגון" :החלטנו …לחייב את הבעל לחזור לחיי
שלום עם אשתו"" ,77על הבעל להשלים עם אשתו"" 78,על הבעל לחזור לשלום בית"79.
"על הבעל לחזור לשוב ולגור עם אשתו בשלום בית כמנהג המשפחות הכשרות
בישראל"" 80,על האשה א׳ לחזור לבעלה לחיי שלום וחיי משפחה תקינים" 81או "'על
הצדדים להשלים ביניהם ולחיות חיי שלום 82"'.משמעם של ניסוחים אלה הוא חובה
דתית ,ולא בהכרח חיוב משפטי ,שהרי ברור לכל שאי-אפשר לאכוף פסיקה כזו
באמצעות גופי האכיפה של מדינה מודרנית ,כגון משטרה או הוצאה לפועל .מכל מקום,
ניתן לראות מגמה של שימוש הולך ופוחת בניסוחים הנזכרים ושימוש שכיח יותר
בניסוח לקוני ומשפטי ,כגון "תביעת שלום-הבית מתקבלת"83.
______________
76
77
78
79
80
81
82
83
והראשונים ( 243–241 ,88חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" ,אוניברסיטת בר-אילן –
המחלקה לתלמוד ,התשס"ב).
יתר על כן ,תביעת שלום-בית היא למעשה בגדר דבר והיפוכו ,שכן תביעה משפטית מעצם הגדרתה
מעידה על קונפליקט :התובע דורש זכות המגיעה לו מן הנתבע ,ואילו הנתבע סובר שהוא פטור
מלספק לתובע את דרישתו .לפי זה ,תביעת שלום-בית היא דרישה לא-הגיונית בעליל ,שכן בן-הזוג
התובע דורש למעשה מבן-זוגו לנהל עימו חיים משותפים ,באהבה ובשיתוף-פעולה ,ואילו בן-הזוג
הנתבע סובר שהוא פטור מלעשות כך .לפיכך פסיקת שלום-בית בתביעה כזו היא חסרת תוכן ממשי,
שכן גם אם בית-הדין יצווה על בן-הזוג הנתבע לחזור לחיים משותפים עם בן-זוגו ,כל עוד אין רצון
מצידו אין סיכוי לשלום-בית ,ואם יש רצון ,אזי התביעה מיותרת .ראו את דבריו הנכוחים של הרב
מייזלס בתיק ,872663/1לעיל ה"ש " :11תביעה לשלום-בית בהגדרתה ובמהותה היא תביעה
מחוספסת ,והתמודדות בית הדין כאשר דן בה אינה פשוטה .ראשית ,הכותרת 'תביעה לשלום-בית'
יש בה פרדוקסליות ,היות שכל תביעה במהותה היא פתיחת חזית על ידי צד אחד כנגד הצד השני.
לעומת זאת ,שלום-בית מבטא את ההיפך ,דהיינו סיום המשבר בין הצדדים .שנית ,שלום-בית לא
ניתן לתבוע ,כפי שלא ניתן להגיש תביעה לאהבה .זה מסוג הדברים שכדי ליצור אותם צריך שיתוף
פעולה של לבו ורגשותיו של הצד השני .הדבר ברור שלעולם שלום-בית לא יוכל להתבסס ללא
אהבה בין בני הזוג ,ולא ניתן לפסוק חיוב על מה שמסור ללב".
תיק (אזורי חי') שכז ,4865/פד"ר ז ( 194 ,187התשכ"ח).
תיק (אזורי י-ם) /98תש"ך ,פד"ר ד ( 65 ,60התש"ך).
אזכור של דעת המיעוט בפסק-הדין של בית-הדין האזורי בירושלים מיום 20.6.2011בתיק (אזורי
ת"א) 756347/1פלוני נ' פלונית ,פס' ( 7פורסם בתקדין.)11.3.2015 ,
ציטוט מפסק-הדין של בית-הדין האזורי בתל-אביב מיום י"ז באייר תשנ"ט ( )3.5.1999בערעור
(גדול) 5007-64-1פלוני נ' פלונית ,פס' א לפסק-דינו של הרב שרמן (פורסם בתקדין.)19.7.1999 ,
ערעור (גדול) תשכ"ו ,6/פד"ר ו ( 329 ,325התשכ"ז).
ראו תיק /2921תשי"ב ,לעיל ה"ש ,54בעמ' .240
תיק (אזורי נת') 869248-1פלונית נ' פלוני (פורסם בפסקדין .)5.10.2013 ,ראו גם את דבריו של הרב
1371
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
בהקשר זה ייאמר כי בפסיקת גירושים ניסוח החיוב דומה לניסוחים הנזכרים ,אלא
שלהבדיל משלום-בית ,לקיום החובה הדתית להתגרש גובשו עם השנים סנקציות
ואמצעי אכיפה 84,עד שהיטשטשו הגבולות בינה לבין חיוב משפטי ,שכן אכיפת
הפסיקה ,לפי אחת התפיסות הרווחות ,היא המאפיין המעשי העיקרי של הגדרת חיוב
כמשפטי 85.מבחינת ההלכה עצמה ,מנגנוני אכיפה אינם זרים לה אף בעניינים דתיים,
שכן בית-הדין רשאי ואף חייב לאכוף את קיום המצוות ,כפי שהזכרתי בפרק הקודם.
מכאן מובן מדוע פסקי-הדין הרבניים כוללים ניסוחים של מצווה או המלצה ,אשר
מקומם לא יכירם בפסקי-דין של ערכאה אזרחית86.
כדי להבין את מאפייני הפסיקה ,אדון תחילה באופן כללי (בתת-פרקים ב 1ו-ב)2
בגישות השונות לתביעה לשלום-בית בקרב הדיינים ,ולאחר-מכן אנתח באופן מפורט
את מאפייניה הייחודיים של התביעה לשלום-בית בפסיקתם של בתי-הדין הרבניים.
.1גישות בבתי-הדין כלפי תביעת שלום-בית
בקרב דייני בתי-הדין הרבניים רווחות כמה גישות באשר למהותה של תביעת שלום-
הבית ובאשר ליחס הראוי כלפיה .השוני בין הגישות נובע מהבדלים בהבנה ההלכתית
והמשפטית של אופי התביעה ,במסורת הלימוד והפסיקה ,בתפיסת התפקיד של הדיין,
במזגו השיפוטי ,ובהבנת התכלית המבוקשת בקיומן של תביעות שלום-בית .ניתן לעמוד
על גישות אלה על-ידי עיון בשלושה סוגים של פסקי-דין העוסקים בתביעות שלום-בית.
סוג אחד הוא פסקי-דין העוסקים בהרחבה במהותה של תביעת שלום-הבית .פסקי-דין
אלה ספורים ,אך חשיבותם רבה בשל החשיפה החלקית או המלאה של השיקולים
שמאחורי העמדה המובעת בהם על-ידי הדיינים ,וכן בשל הרפלקסיה העצמית 87על
עבודת הדיינים ועל תפיסת תפקידם בקידום שלום-בית .בפסקי-דין אלה אתמקד בדיון
להלן .בסוג השני של פסקי-דין שעניינם תביעת שלום-בית יש התייחסות משנית בלבד,
וקצרה בדרך-כלל ,למהות התביעה .גם פסקי-דין אלה אינם רבים .הסוג השלישי מקיף
את רוב פסקי-הדין הנדרשים להכרעה בתביעות שלום-בית ובסעדים הנלווים .הללו
נעדרים התייחסות למהות התביעה ,אך כיוון ההכרעה בהם עשוי ללמד על גישתו של
בית-הדין.
______________
84
85
86
87
לביא בתיק (אזורי טב') 3599-22-1פלונית נ' פלוני (פורסם בתקדין…" :)24.11.2004 ,אך לא מצינו
שמוציאים פסק דין ביצועי המחייב את הבעל לשוב לביתו ,ובודאי שאין אנו רגילים בנקיטת
אמצעים כנגדו עקב אי ציות לפסק דין זה ".ראו גם להלן ה"ש 137באשר להשלכה של עיקרון זה על
הבקשה לפירוק שיתוף שנידונה בפסק-דין זה והוגדרה ככפייה (עקיפה) לשלום-בית.
ראו חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון) ,התשט"ז ;1956-חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי
דין של גירושין) ,התשנ"ה.1995-
ראו להלן ה"ש .122
במהלך הדיון גם שופטי בתי המשפט עשויים להציע הצעה לסיום הסכסוך ,להמליץ למשוך עתירה
וכדומה ,אך לעולם אין מדובר בפסק-דין שעניינו המלצה או חובה מוסרית.
ראו לעיל ה"ש .15
1372
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
(א) גישה ראשונה – שלום-בית כזכות משפטית
גישה רווחת בבתי-הדין הרבניים מתמקדת בשאלת הזכות לשלום-בית .כלומר ,בית-הדין
יבחן את דרישתו של התובע ויקבע אם עומדת לו עילה או זכות לשלום-בית .גישה זו
באה לידי ביטוי בפסק-דין של בית-הדין הגדול 88שבו קבע הרב נחום גורטלר כי
התביעה לשלום-בית מבוססת על זכות ,ועל-כן פסק-דין הדוחה תביעה לשלום-בית של
אישה על בסיס חוות-דעת של גורם טיפולי מקצועי 89יינתן רק אם לבעל יש טענות
"שמחמתן הוא זכאי למנוע ממנה את הזכות שיש לכל אשה ,שבעלה יחיה עמה
בשלום" .מאחר שבחוות-הדעת שהוגשה לבית-הדין וכן בדיונים שנערכו לפניו לא
עלתה מצד הבעל טענה נגד האישה השוללת את זכותה לשלום-בית ,ובהעדר אשמה
מצד האישה ,ביטל בית-הדין הגדול את פסק-דינו של בית-הדין האזורי וקבע "שלאשה
הזכות שהבעל יחזור ויחיה עמה בשלום בית" 90.יתר על כן ,מדבריו של בית-הדין עולה
כי זכות זו היא מעין זכות טבעית העומדת מאליה לתובע ,ולפיכך נטל הראיה לשלילתה
מוטל על הנתבע.
מסקנה זו התקבלה על-ידי שני הדיינים הנוספים בהרכב ,אולם אחד הדיינים ,הרב
ישראל שחור ,הגדיר את זכות התביעה באופן שונה מעט וביתר פירוט ,תוך הבחנה בין
שני רכיבים שונים של תביעת שלום-הבית .לדבריו:
"לתביעות שלום בית יש שני פנים :הפן הראשון כפשוטו ,רצונה של האשה
שהבעל ישוב לחיי שלום בית תקינים .הפן השני הוא בסיס לתביעות לקיום
חובותיו של הבעל מתוקף הנישואין ,כמו במקרה הזה ,תביעה למזונות
ומדור91".
בשני ההיבטים הללו נתונה לבית-הדין הסמכות .בראשון אכן יש משקל לשאלת
הסיכויים לשלום-בית ,ומשכך יינתן משקל משמעותי לחוות-הדעת של גורמי הטיפול
המקצועיים ולהתרשמותו של בית-הדין .אולם לא כך הדבר בשאלת הזכויות המשפטיות
הנובעות מהמשך מסגרת הנישואים ,לאחר בירור בבית-הדין המעלה כי אין לנתבע עילה
מוצדקת לגירושים או שהוא נושא באחריות למשבר הנישואים .לכן ,לדעת הרב שחור,
______________
88
89
90
91
ערעור (גדול) 947597/1פלונית נ' פלוני (פורסם בפסקדין.)7.10.2013 ,
שם ,ציטוט מפסק-הדין של בית-הדין האזורי (לא מצוין איזה) מיום " :4.6.2013התקבלה בפני
ביה"ד חוו"ד היועצת הגב' נעמי כהן ממכון מרחבים ,אליה הופנו הצדדים בהחלטת ביה"ד מתאריך
.24/1/13בהתאם לחוו"ד היועצת כ י לדעתה על הצדדים להתגרש ,דוחה ביה"ד את תביעת האשה
לשלו"ב ובעקבות כך ייסגרו התיקים היום ".על יחסם של בתי-הדין הרבניים לחוות-דעת טיפוליות
מקצועיות ראו להלן ה"ש .207
ערעור ,947597/1לעיל ה"ש .88בפסקי-דין רבים אחרים יש הד לגישה זו בגרסות שונות .כך,
למשל ,הרב יועזר אריאל ,בתיק ,3599-22-1לעיל ה"ש ,83סובר כי "האשה זכאית שלא להתייאש
מהתקוה לשלום בית" .לדעתו ,הסיכויים לשלום-בית אינם צריכים להיות מוערכים באופן
אובייקטיבי ,אלא מנקודת-מבטו של התובע ,שכן זו זכותו לתבוע את השבת חיי הנישואים לתקנם.
ערעור ,947597/1לעיל ה"ש .88
1373
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
אף שבצדק דחה בית-הדין האזורי את הפן הראשון של תביעת שלום-הבית בשל חוסר
התוחלת בפסיקה שתבקש לקדמו ,היה עליו לקבל את התביעה בפן השני של זכות
האישה.
אף שבמישור המעשי לא הייתה נפקות בין שתי הדעות ,נראה שקיים הבדל ביניהן
בהגדרת הזכות .לפי הדעה הראשונה ,ההגדרה היא זכותו של התובע להמשך חיי
נישואים תקינים .לפי הדעה השנייה ,הדגש הוא בזכותו של התובע לקיום החובות
הנובעות מהמשך חיי הנישואים על-ידי בן-הזוג הנתבע.
תימוכין לדעה השנייה האמורה ניתן למצוא בפסק-דין שניתן בבית-הדין האזורי
בנתניה 92.בפסק-דין זה עומד הרב שמואל שפירא על ההבחנה המרכזית בין שאלת
צדקתה של התביעה לשלום-בית לבין שאלת הסיכויים לשלום-בית .לדעתו ,לסיכויים
לשלום-בית לא צריך להיות כל משקל בהכרעה השיפוטית אם לקבל או לדחות את
התביעה לשלום-בית .בית-הדין יבחן אך ורק את השאלה אם לתובע עומדת זכות
להמשיך בחיי הנישואים ,ובה בלבד מוטל עליו להכריע93.
דומה שההתמקדות בשאלת הזכות המשפטית ,באופנים ובדגשים שונים ,היא הגישה
השכיחה בבתי-הדין הרבניים ,שכן היא מצמצמת את הדיון לזכויות הממוניות הנובעות
מהמשך מסגרת הנישואים ,ומסיטה אותו מדיון בשאלות הנוגעות בעצם היחסים
הזוגיים .בית-הדין יתנער בדרך-כלל מפסיקה המחייבת את הנתבע לשוב הביתה ולחיות
בשלום עם התובע .כדברי הרב אוריאל לביא…" ,לא מצינו שמוציאים פסק דין ביצועי
המחייב את הבעל לשוב לביתו ,ובודאי שאין אנו רגילים בנקיטת אמצעים כנגדו עקב אי
ציות לפסק דין זה" 94.תחת זאת יתמקד בית-הדין בעיקר בעניינים הממוניים הכרוכים
בתביעה.
משמעות הדברים היא שהעדר עילת גירושים או ייחוס האשמה בגרימת משבר
הנישואים לנתבע מהווים עילה מספקת למניעת פירוק הנישואים ,שפירושה למעשה הוא
דחיית תביעת הגירושים ,שלרוב כבר הוגשה על-ידי הנתבע .מכאן קצרה הדרך להגדרת
זכותו של התובע לשלום-בית כזכות המהווה תמונת-ראי לחיובו של הנתבע לקיים את
החובות הנובעות מקיומה של מסגרת הנישואים ,אשר לא הייתה לו כל עילה לפרקה.
התייחסות משפטית זו ,על גווניה השונים ,הינה תולדה של תפיסת התפקיד והסמכות
של הדיינים ושל תהליכי משפטיזציה שהשתרשו בבתי-הדין הרבניים למן הקמתם95.
______________
92
93
94
95
תיק ,872663/1לעיל ה"ש .11
ראו ערעור ,947597/1לעיל ה"ש ,88שבו נראה כי דעתו של הרב גורטלר ,אשר הפך את פסק-הדין
של בית-הדין האזורי ,תואמת את העמדה שהציג הרב שפירא ,המתעלמת משאלת הסיכויים לשלום-
בית .הרב שחור ,לעומת זאת ,מוכן לראות גם את דחיית התביעה בשל העדר סיכויים לשלום-בית
כקביעה הנתונה לסמכותו של בית-הדין .בהמשך אעמוד על נפקויות אפשריות בין עמדות אלה .כך,
לא ברור אם הרב שפירא יסכים עקרונית עם הרב גורטלר שבהעדר נימוק מצד הנתבע לדחיית
התביעה לשלום-בית יהיה אפשר לחייבו לשוב הביתה (אם בג"ץ לא יבטל זאת) או שמא הזכות
להמשיך בחיי הנישואים תתבטא רק בעניינים הכספיים.
תיק ,3599-22-1לעיל ה"ש .83
ראו להלן תת-פרק ה.2
1374
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
לתהליכים אלה עשויה להיות גם תוצאה הפוכה .לפי עדותו של הרב חיים שלמה רוזנטל,
גישתם של דיינים רבים היא שתביעת שלום-בית היא בגדר "שתדלנות":
"…בעיני דיינים רבים 'תיקים' של תביעת שלום בית ,מעוררים לעתים דחיה
מסוימת שכן התפיסה הכללית היא שכאן מחליף ה'דיין' את גלימת המשפט
ועוטה עליו גלימת ה'רב' שבו ,והרי עכשיו יושב הוא על כס המשפט ,והדבר
נראה כ'תרתי דסתרי'.
יתכן כי התפיסה הזו נגזרת מכך שאי אפשר לאכוף פסק דין לשלום בית שכן אם
בית הדין מצוה שעל הבעל או על האשה לחזור לש.ב .אי אפשר לאכוף זאת .לכל
היותר אפשר היה לאכוף אמצעים צדדים כגון חיוב או מניעת מזונות ,אבל לגופו
של פסק אי אפשר לכוף על 'שלום בית'"96.
הדרך לטפל בתביעת שלום-בית יכולה אפוא להיות אחת מאלה :אימוץ מדיניות
הדוחה בנקל תביעות לשלום-בית 97או מסגורה של התביעה בגבולות משפטיים מוכרים
הנוגעים בזכויות ממוניות בעיקר.
יש להעיר כי גרסה קיצונית של גישה המתמקדת בזכות עלולה להוביל לעיוותים
רבים ,בשל המצב האנומלי הנוצר מן הפער שבין המצב העובדתי של העדר סיכוי
לשלום-בית לבין המצב המשפטי של העדר עילת גירושים .דוגמה קיצונית לכך היא
פסיקת בית-הדין הגדול שחייבה את הבעל בשלום-בית לאחר ארבעים שנות פירוד98,
שמשמעותה המעשית היחידה היא כמובן החיובים הממוניים הנובעים מהמשך המסגרת
הריקה של הנישואים.
גרסה מתונה יותר תשאף לשכנע את הצדדים להתגרש תוך הימנעות משימוש
באמצעים משפטיים .להימנעות זו יכולים להיות שני מניעים .האחד נובע מעמדה
מחמירה הגורסת כי דחיית התביעה לשלום-בית בשל העדר סיכוי לשלום-בית עלולה
להיחשב כפייה לגירושים שלא כדין ,בניגוד לחרם דרבנו גרשום ,במקרה שהתביעה
הוגשה על-ידי האישה ,ובוודאי במקרה שהתביעה הוגשה על-ידי הבעל .גישה זו תתנגד
כנראה באופן עקרוני לעילה של העדר סיכוי לשלום-בית או לעילה של התמוטטות
הנישואים כעילות גירושים .המניע האפשרי האחר נובע מתפיסה הרואה את הדיינים גם
כרבנים וכסוכנים חברתיים ,שאינם מורשים להתעלם מן הבעיה האנושית ,ואשר מוטלת
עליהם האחריות הדתית והחברתית לקדם את פתרון הבעיה גם באמצעים לא-
משפטיים99.
______________
96
97
98
99
תיק (אזורי נת') ,6075פד"ר כב ( 237 ,236התשנ"ז).
ראו על הגישה הפרגמטית להלן בחלק ב(1ג).
ראו ערעור ,1782-21-1לעיל ה"ש ,37בנימוקי הרב חגי איזירר .ראו גם את ביקורתו של דיכובסקי
"מציאות של הלכה בצד מציאות עובדתית" ,לעיל ה"ש ,37על פסק-דין זה.
השוו לגישה הרביעית להלן בחלק ב(1ד).
1375
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
(ב) גישה שנייה – קביעת האמת המשפטית
הגישה השנייה מתמקדת באמת המשפטית ,ולפיה תוטל חובה על בן-זוג לשוב ולחיות
עם בן-זוגו אם הדבר ישרת את טובתם של בני-הזוג ,כפי שבית-הדין רואה אותה ,שהיא
אמת-המידה הבלעדית להכרעה בתביעת שלום-בית .גישה זו הוגדרה היטב בפסק-דין
של בית-הדין האזורי בנתניה על-ידי הרב חיים שלמה רוזנטל 100,תוך הבעת עמדה חד-
משמעית לגבי טיבן המשפטי של תביעת שלום-בית ושל הפסיקה בה .לדעתו ,מדובר
ב"פסיקה משפטית-הלכתית על אף שאי אפשר ליישמה בכח האכיפה" .לחיזוק עמדתו
הוא מציין פסיקה של בית-הדין הגדול מלפני יותר מחמישים שנה 101.להבנתו" ,תפיסת
ביה"ד הגדול שתביעת שלום בית היא תביעה משפטית טהורה והתביעה מחייבת תשובה
לחיוב או לשלילה ,ואין זה ענין של שתדלנות המסורה לרב אלא משפט המסור לבית
הדין" .על-כן "יש לביה"ד לשקול האמת לאמיתה מה טוב יותר לבני הזוג במקרה כזה,
וזה הוא 'פסק דין' ולא 'שתדלנות'" 102.כלומר ,חובתו של בית-הדין היא לבחון
ולהעריך מהי טובת הצדדים ,הן כיחידים הן כיחידה משפחתית שצריכה לתפקד באופן
נורמלי ומתוך שיתוף והרמוניה ,וזו האמת הדורשת בירור במישור העובדתי והכרעה
במישור המשפטי .מכאן גם נובעת לדעתו הסמכות העקרונית להורות על כל צו-עזר
אפשרי שיש בו כדי להוביל את בני-הזוג לשלום-בית.
מהותה של תביעה לשלום-בית ,לפי גישה זו ,היא אפוא דרישה לגיטימית לחיוב בן-
הזוג (או בת-הזוג) לשוב ולחיות עם התובעת (או התובע) חיי זוגיות מלאים והרמוניים
על כל היבטיהם .פסק-הדין הינו הכרעה מה ראוי להיות בנסיבותיהם המסוימות של בני-
הזוג ,ואין כל משמעות למידת יכולתו של בית-הדין לאכוף את הכרעתו .משיקולים
שונים ,פנים-הלכתיים וחוץ-הלכתיים 103,בית-הדין אף אינו מנסה בדרך-כלל לאכוף
באופן ממשי את פסיקתו המחייבת לשוב לחיים משותפים תקינים 104.גישה זו מתייחסת
לתביעת שלום-בית לאור תכליתה – השבת היחסים הזוגיים ,ככל שזו משקפת את
טובתם של הצדדים בעיני בית-הדין.
(ג) גישה שלישית – פרגמטיזם
לעומת שתי הגישות הקודמות ,גישה שלישית המצויה בבתי-הדין מייחסת לתביעת
שלום-הבית משמעות משפטית מצומצמת ומוגבלת שעניינה אינו יישוב המשבר בין בני-
הזוג כלל ,אלא לכל-היותר הכרעה זמנית בדבר הזכויות הנובעות ממצבם הנמשך של
הנישואים .גישה זו מגלה חוסר אמון בסיסי בתביעת שלום-בית המוגשת לבית-הדין,
______________
100
101
102
103
104
תיק ,6075לעיל ה"ש .96
ערעור (גדול) תש"ל( 132/לא פורסם) ,מובא אצל שוחטמן ,לעיל ה"ש ,9כרך ב ,בעמ' ,1111ה"ש .37
תיק ,6075לעיל ה"ש ,96בעמ' .238
ראו מאמרי "בְּ צּלו של בג"ץ – זכויות אדם בבתי הדין הרבניים" בפרט ובכלל .)2015( 211 ,1
ייתכן שלפי דעה זו יש דמיון בין פסיקה המחייבת שלום-בית לבין פסיקה הקובעת כי מצווה
להתגרש ,שכן בשני המקרים מדובר בחיוב דתי בלתי-אכיף ,המשקף את האמת ההלכתית בעיני בית-
הדין.
1376
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
וזאת לא בהכרח בשל ספק בכנות התביעה ,אלא בעיקר בגלל ההערכה המציאותית של
הסיכויים לשלום-בית כקלושים .נקודת המוצא לפי תפיסה זו היא שבית-הדין הוא מוסד
שיפוטי ,ולא מוסד טיפולי ,וזאת לא רק בעיני בית-הדין ,אלא גם בעיני בני-הזוג ,אשר
רק לעת סכסוך מוצאים את עצמם בשערי בית-הדין .לפי גישה זו'" ,שלום בית עושים
בבית' ,ולא בבית הדין!" 105.ההנחה היא שבתביעת שלום-בית המגיעה לבית-הדין,
עניינו העיקרי של התובע הוא הגנה על אינטרסים שונים שלו ,כלכליים ברובם ,ולא
באמת השאיפה ליישב את משבר הנישואים ולשוב לחיי זוגיות מלאים.
לפי גישה זו ,תביעת שלום-בית כתביעה לחזרה לחיים משותפים ריקה מתוכן
משפטי ,וכל שיש לייחס לה הוא מצע לבקשת סעדים הנגזרים מהמשך קיומה הפורמלי
של מסגרת הנישואים ,במקרה הטוב ,או שימוש בתביעה כאמצעי לחץ להשגת הישגים
רכושיים ואחרים בגירושים ,במקרה הפחות-טוב .נראה כי בשל הדגש שגישה זו שמה
בהיבט המעשי של התביעה ,כיווני ההכרעה יהיו פרגמטיים ,ואם בית-הדין יגיע למסקנה
שאין כל סיכוי לשלום-בית הוא יפעל בדרך-כלל לעידוד הצדדים להתגרש ,שכן אין זה
מן הראוי להנציח מצב-ביניים אנומלי .לפיכך בית-הדין יימנע ממתן סעדים שעילתם
היחידה היא הימשכות פורמלית של מסגרת הנישואים כאשר הצדדים פרודים .הרב
שלמה דיכובסקי הביע עמדה זו בבהירות רבה בכמה פסקי-דין ומאמרים 106.לא בכדי
יש בפסיקתו אימוץ מסוים של העדר סיכוי לשלום-בית או של התמוטטות הנישואים
כעילה לחיוב בגירושים או לפחות להמלצת גירושים.
יחסה של גישה זו נובע מטבעה המתעתע של תביעת שלום בית ומראיית המציאות
נכוחה ,כפי שכתב הרב אברהם מייזלס בפסק-הדין של בית-הדין האזורי בנתניה ,הנזכר
לעיל:
"כאשר דיין בא לפסוק בתביעה חייבת הפסיקה להיות בהתאם להלכה הצרופה,
אבל גם בהתאם למבחן המציאות .בית הדין לא יכול רק לפסוק פסיקה העומדת
במבחן ההלכתי אבל היא בלתי ישימה לחלוטין.
…
אם בית הדין מגיע למסקנה שהתביעה לשלום בית אולי כנה אבל אינה ישימה,
הרי שבית הדין דוחה את תביעת שלום-בית מחוסר תכלית ,וממילא אין צורך
למדור ספציפי שהוא מהווה סעד ליישום שלום-בית107".
______________
105דברי שלמה דיכובסקי "כפיית גיטין ואנחנו" דף קשר .archive.is/oPPWi )2008( 1136
106ראו את דבריו של דיכובסקי ,לעיל ה"ש ,40בעמ' יג–יט .ביטוי תמציתי לתפיסה זו מצוי באמירתו כי
"הדרך לשלום בית עוברת במסדרון היחסים הממוניים של בני הזוג" (שם ,בעמ' יז) .במקום אחר
הוא מגדיר תביעת שלום-בית כ"תביעה להחזרת מסגרת הנשואין לתיקנה" – שלמה דיכובסקי
"תחומי חיכוך בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט האזרחיים" תורה שבעל-פה ל כז ,לג (התשנ"ט)
(להלן :דיכובסקי "תחומי חיכוך") – אולם גם הגדרה זו תלויה בתוכן הסעדים הממוניים הממלאים
תכלית זו ,ובלעדיהם אין לה כל משמעות ,לדעתו.
107תיק ,872663/1לעיל ה״ש ,11פס' מה ,מז .עם זאת ,הרב מייזלס סבור כי במסגרת תביעת מזונות
1377
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
(ד) גישה רביעית – הדיין כרב
הגישה הרביעית מניחה כי על הדיין מוטלים תפקידים נוספים מלבד תפקידו
השיפוטי 108.הדיין היושב על כס המשפט הוא גם רב המחובר לבעיות היומיום של
החברה שבתוכה הוא חי ,וכשם שהרב מחובר לקהילתו ,מעורה בהלכי-הרוח ,מעורב
בבעיותיהם האישיות של בני הקהילה ,ומשתדל לשמש להם יועץ ומכוון ,תומך ומסייע,
כך בעלותו על כס המשפט אין הוא נוטש את אחריותו זו ,גם אם הוא אינו מכהן כרב
בקהילתם של המתדיינים שבאו לפניו ,וגם אם אין עניינם קשור לקהילה המסוימת שבה
הוא חי את חייו הפרטיים.
תביעה לשלום-בית נתפסת לפי גישה זו כקריאה לדיינים להתערב במשבר הנישואים
ולנסות ליישבו מכוח סמכותם ואישיותם .כך ,במסגרת אחריותו לנישואי בני-הזוג הדיין
עשוי להקדיש מאמצים רבים – פורמליים ולא-פורמליים ,בתוך בית-הדין ומחוץ לו –
כדי לסייע בפתרון המשבר בין בני-הזוג המסוכסכים.
לכאורה מדובר באותה "שתדלנות" שהדיינים שהוזכרו לעיל סולדים ממנה .אלא
שאין הכרח לומר שגישה זו סותרת או שוללת את הגישות הקודמות 109,שכן האוחזים
בגישת האמת המשפטית עשויים לפעול ביתר שאת להוציא לפועל את האמת המשפטית
בהעדר אמצעי אכיפה למימושה ,וגם חלק מהאוחזים בגישת הזכות המשפטית או אפילו
בגישה הפרגמטית 110,גם אם במידה פחותה בהרבה ,עשויים לראות נחיצות בפעולות
לא-פורמליות כדי לפתור את המשבר ביחסי בני-הזוג ,אם לדעתם אכן יש סיכויים
לשלום-בית .בפעולות אלה ,שבהן יש משקל רב לאישיותו של הדיין ,להשקפת-עולמו
ולתפיסת תפקידו ,יש כדי להשלים את החסר בדיון בזכויות המשפטיות הפורמליות
ולצקת גם תוכן ערכי מהותי בהליך שלום-הבית.
דרכי השכנוע מגּוונות ,אך מאחר שהן ננקטות באופן לא-פורמלי לרוב ,אין להן
תיעוד בפרוטוקול או בפסק-הדין ,והרושם שנוצר – בין היתר מהיכרות של הפרקטיקה
הנוהגת ומעדויות של דיינים – הוא שחלק משיחות השכנוע נעשות בלשכות הדיינים,
ולא באולם הדיונים 111.עם זאת ,ניתן למצוא הדים לנסיונות אלה בפסיקת בתי-
______________
108
109
110
111
בהעדר עילת גירושים יקבל כנראה בית-הדין תביעה למדור ספציפי כחלק מזכות האישה למזונות
ולמדור.
ראו ,לדוגמה ,ערעור (גדול) 819158-3פלוני נ' פלונית (פורסם בתקדין" :)5.10.2011 ,ראשית ,ברור
כי מחובתו של ביה"ד לעסוק בהשכנת שלום-בית ובמצוות הבאת שלום בין איש לאשתו ,והיא אינה
תלויה כלל בפתיחת תיק פורמלי ".ראו גם להלן ליד ה"ש .195
אפשר שיש קרבה בין גישה זו לגישה הפרגמטית ,הרואה גם היא בחובה להשכין שלום-בית עניין
דתי ,ולא משפטי .אומנם ,הגישה הפרגמטית גורסת כי מקומה הטבעי של קיום חובה זו הוא מחוץ
לבית-הדין ,שהוא מוסד שיפוטי ,אך היא עשויה לקבל את הטענה שבית-הדין ממלא תפקידים
נוספים מלבד התפקיד השיפוטי.
אם כי נראה שהאחרונים יירתעו מנסיונות כאלה ,שהרי הם מניחים מראש כי עצם הגעת המשבר
להליך משפטי מחסלת כמעט את הסיכויים ליישובו באמצעות דיבורים ואמצעי שכנוע.
השוו ס' 13בכללי אתיקה לדיינים ,התשס"ח ,2008-העוסק בהליכי פשרה וגישור בתוך כותלי בית-
הדין או בהפניה אליהם.
1378
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
הדין 112.כך ,לדוגמה ,בבית-הדין האזורי בטבריה נידון מקרה של בעל שחי עם אישה
אחרת ואשר לא היה סיכוי שיחזור לאשתו 113,והרב אוריאל לביא קבע כי האישה
נחשבת כאומרת "מאיס עליי" ,ועל-כן יש לפייסם בסעודה וכדומה ,כהמלצת
התלמוד 114.דוגמה להתערבות של בית-הדין לפתרון משבר בין בני-זוג בדרך יצירתית
ומפתיעה מתוארת על-ידי אחד הדיינים בבית-הדין האזורי באשדוד" :ורעיון דבריו אני
יכול להעיד ממעשים רבים כאשר אני חושב שצריך לעשות שלו"ב ,אני אומר לצדדים
שילכו לראות את הוידאו של החתונה מספר פעמים כאמור לעורר את האדם ,והדברים
עוזרים ותיקי תביעות הגירושין נסגרים115".
.2הבדלים בין ארבע הגישות
אני מעריך שהדיינים ,רובם ככולם ,מודעים לאופייה הדואליסטי של תביעת שלום-הבית
ולטבעה המתעתע ,כהגדרתו של הרב מייזלס 116,אלא שכל גישה ביכרה נקודת איזון
שונה ודגשים שונים ברצף שבין המשפטי לדתי .בדברים הבאים אעמוד על החולשות
והחוזקות בכל גישה ,ועל הנפקויות ביניהן ,בין היתר בעניינים הבאים :היחס לצווי-עזר
שתכליתם השבת יחסים ,משמעותה של דרישת תום-הלב ,משקלו של העדר סיכוי
לשלום-בית ,ומדיניות ההפניה לטיפול זוגי .אעיר כי הדוגמות שלהלן ,שבהן אבחן את
מאפייניה השונים של כל גישה ואת ההבדלים בין הגישות ,הן דוגמות המייצגות
"טיפוסים אידיאליים" (117.)ideal types
______________
112
113
114
115
116
117
ראו דוגמות לכך להלן בה"ש 195ו.198-
תיק ,3599-22-1לעיל ה"ש .83
משנה ,נדרים יא ,יב; ירושלמי ,נדרים יא ,יב .סיפור הממחיש פתרון זה הוא הסיפור על אודות זוג
חׂשוך ילדים שהגיע לפני רשב"י כדי שיפסוק אם עליהם להתגרש (שיר השירים רבה ,פרשה א ,ד"ה
ד"א נגילה ונשמחה בך (שיר השירים א ,ד)) .לניתוח סיפור זה ראו ,לדוגמה ,שרה ויינשטיין "הזוג
מצידון – רקע הלכתי לסיפור אגדה" דרך אגדה ד–ה ( 7התשס"א–התשס"ב).
תיק (אזורי אשד') 1056640881-21-1ב.מ נ' ב.א (פורסם באתר בתי-הדין הרבניים.)29.5.2001 ,
בית-הדין מציין כמקור את דבריו של חיים גלרנטר (רבה של קיטוב שבמזרח גליציה ,אשר חי בשנים
תרי"ז–תרפ"א – ראו יהודה רובינשטיין "תשובה מהרב ר' חיים גלרנטר זצ"ל" הדרום כו 198
(התשכ"ח)) ,בספרו הכתוב לחיים חלק א ( 30התרפ"א) ,שלפיהם תפקיד הכתובה במניעת הגירושים
מתבטא לא רק במחסום הכספי ,אלא גם בעובדה שיש בה רענון הזיכרון של המועד והנסיבות של
כתיבת הכתובה ,על ההצהרות המפורטות בה…" :יש תועלת בהכתובה למען יזכור תמיד אהבת
כלולותי' כי החופה והקידושין כבר חלפו ועברו ולא נשאר זכר מהם ובהכתובה נאמר כי אמר לה הוי
לי לאנתו כדת משה וישראל ואנא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס כו' וכיון דאחז"ל שאסור לאדם לדור
עם אשתו בלא כתובה ממילא יזכור בכל עת שנתן לה כתובה וגם יזכור מה שנאמר בה ואחרי אשר
יזכור לה אהבת נעורי' תשא חן וחסד לפניו ולא ירצה לגרשה".
המלצת בית-הדין עשויה להיראות מוזרה ,ואולי אף בלתי-יעילה ,כפתרון לסכסוך ,אולם היא מעידה
כי בית-הדין רואה את עצמו כמי שמסוגל לתת מענה מעין-טיפולי לבני-הזוג.
ראו את דבריו של הרב מייזלס לעיל בה"ש .76
ראו ,לדוגמה ,בהקדמה לספרMAX WEBER, ECONOMY AND SOCIETY: AN OUTLINE OF :
1379
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
הבדל ראשון נעוץ בשאלת התכלית שמבקשים להגשים באמצעות הפסיקה לשלום-
בית .אף שפרשנות לא-מתחכמת של מהות התביעה הייתה מורה כי תכליתה צריכה
להיות השבת חיי הנישואים לתקנם כפי שהיו לפני המשבר ,נראה שגישתם של רוב בתי-
הדין בעניין זה היא ריאליסטית ,ונכונה להסתפק בנכונּות בסיסית של בני-הזוג לחיים
משותפים בבית אחד ולקיום חובות הנישואים ההדדיות ,כפי שעולה לא אחת מן הניסוח
הכללי בפסקי-דין של החיוב לשוב ולחיות יחדיו 118.אולם ניתן למצוא גם גישה
המסתפקת בהגדרה צנועה אף יותר של תכלית ההליך ,שלפיה די בחזרה לחיים
משותפים אף אם היא נעשית מתוך אילוץ ,כדברים הבאים של בית-הדין האזורי בתל-
אביב" :אבל כל עוד שקיימת אפשרות לחיות בכפיפה אחת ,תהא הסיבה אשר תהא ,אם
מתוך לית ברירה שלא תזכה בדין או סיבה אחרת ,עם זאת הדרך פתוחה לשלום119".
כלומר ,אפשרות חזרה לחיים משותפים נטולי מריבות ,גם אם לא מתוך אהבה ורצון ,די
בה להצדיק את קבלת התביעה לשלום-בית או את דחיית הגירושים 120.לפי גישת האמת
המשפטית ,פסק-הדין צריך להיות מנוסח בדרך של חיוב לחזור לשלום-בית ,גם אם
ברור שאין דרך לאכוף זאת; לפי גישת הזכות המשפטית ,ניסוח החלטה כזו הוא אפשרי,
אולם משמעותו תהיה הצהרתית בלבד ,שכן המשמעות האופרטיבית תבוא לידי ביטוי
רק בסעדים הקשורים לענייני רכוש; לפי הגישה הפרגמטית ,אין כל טעם בניסוח החלטה
כזו; ולפי גישת "הדיין כרב" ,לשם השגת תכלית התביעה עדיף לנסות להתמקד בעידוד
הצדדים ובשכנועם לחזור לחיים משותפים ,ולא בפסיקה מחייבת ,אשר לא תועיל ואולי
אף תזיק.
הבדל שני מצוי במישור הסעדים .לפי גישת האמת המשפטית ,כל צו שיש ביכולתו
לסייע בקיום פסק-הדין הוא אפשרי ולגיטימי מבחינה הלכתית ,אף אם בפועל יימנע
בית-הדין מלהוציאו בשל מגבלות מוסדיות (בהיותו מוסד שיפוטי ממלכתי) או חיצוניות
(ביקורת בג"ץ) .לעומת זאת ,לפי הגישות האחרות ,הסעדים שיינתנו הם רק כאלה
הקשורים לעצם קיומה של מסגרת הנישואים – בעיקר מזונות ומדור ,או אפילו מדור
ספציפי כאמצעי זמני למניעת קריסתה של מסגרת הנישואים – אך כעיקרון אין לכאורה
מקום לצווים שמטרתם להוביל את הצדדים לתיקון חיי הזוגיות שלהם מבחינה פיזית או
רגשית.
הבדל שלישי עשוי לבוא לידי ביטוי בנקיטת פעולות יזומות על-ידי בית-הדין
שמטרתן לגשר בין בני-הזוג ולשדלם לפתור את המשבר ביניהם .לפי גישת "הדיין
כרב" ,בית-הדין צריך לעשות מאמץ להשיב את היחסים בין בני-הזוג ,וכן לדאוג
______________
).INTERPRETIVE SOCIOLOGY (Guenther Roth & Claus Wittich eds., 1978
118קשה לפרט במדויק בפסק-הדין את מרכיבי שלום-הבית שיובילו לתיקון היחסים .לעומת זאת ,בית-
הדין עשוי ליתן תוקף של פסק-דין להסכמי שלום-בית שהצדדים מגבשים בעצמם ,לעיתים בסיוע
בית-הדין (ראו להלן תת-פרק ד .)6במקרה כזה תנאי שלום-הבית מפורטים מאוד ומתאימים לנסיבות
המיוחדות של הסכסוך ושל הצדדים.
119תיק (אזורי ת"א) /6474ש"ל ,פד"ר ח ( 274 ,261התשל"א).
120ייתכן שגישה זו נובעת מתפיסת נישואים פרגמטית ,אך אפשר שהיא נסמכת על הערכה כי הדינמיקה
של החזרה הפיזית לחיים משותפים תצליח להחיות את הקשר הזוגי גם מן הבחינה הרגשית.
1380
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
שתיעשה לשם כך כל פעולה נדרשת אחרת גם על-ידי גורמים אחרים .בראש ובראשונה
מוטל על בית-הדין לשכנע את הצדדים ליישב את המחלוקות ביניהם ,ואם הדבר אינו
מסתייע בידו ,עליו להפנותם – תוך הפעלת לחץ במידה הנדרשת – לטיפול מקצועי
מתאים .לעומת זאת ,לפי הגישה הפרגמטית ,נסיונות גישור ושידול בשלב כזה יהיו
עקרים על-פי-רוב ,ועל-כן ימעט בית-הדין ליזום פעולות מסוג זה .גישת הזכות
המשפטית תירתע אף יותר מנקיטת יוזמה מסוג זה ,עקב ההתייחסות המשפטית לסכסוך.
גישת האמת המשפטית תירתע מכך פחות ,עקב התייחסותה הממוקדת בתכלית התביעה
ובהיבט הערכי שלה.
הבדל רביעי הוא במידת הפורמליזם הננקט על ידי בית הדין .בארבע הגישות מצוי
יסוד פורמליסטי במידה זו או אחרת 121.גישת האמת המשפטית נוקטת אומנם שיח של
חובות ,אך במהותה היא נטועה בשיח ערכי עמוק ,הכולל חתירה לאמת משפטית
הקשורה למיצוי טובת הצדדים .גישת הזכות המשפטית והגישה הפרגמטית ינקטו
בדרך-כלל גישה פורמליסטית של חובות וזכויות ,הנובעת לרוב מתפיסה משפטית
הרואה ביכולת האכיפה את המדד העיקרי להגדרת חובה משפטית 122,ומשום כך יימנע
בית-הדין מלהטיל על בעלי-הדין חובה שאינה ניתנת לאכיפה .גישת "הדיין כרב" רואה
אף היא את תפקידו השיפוטי של הדיין כעיסוק בהכרעה בזכויות ,ומכאן שגישתה
פורמליסטית לפחות ביחס לזכויות הממוניות ,אלא שעיקרה מצוי במימד הלא-
פורמלי המאפיין את תפקידו האחר והחשוב לא פחות של הדיין כרב וכסוכן חברתי
הדואג לרווחתם ולשלומם של חברי הקהילה ,ועל-כן בתפקיד זה עליו לנקוט כל
דרך אפשרית לקידום השלום בין בני-הזוג .גישה זו מתאפיינת בגמישות וביצירתיות
במציאת פתרון למשבר 123,מתוך הבנה שאי-אפשר להגיע לפתרון משפטי צודק בהכרח,
אך ניתן להגיע לפתרון שייתן מענה למצוקה הרגשית והנפשית של בני-הזוג .לשם כך
ניתן להסתייע בגורמים טיפוליים ,בכישורי השכנוע של הדיינים ובדרכים
______________
121גישה פורמליסטית תיטה להכניס כל הליך וכל פסיקה לתבניות משפטיות ,רובם ככולם לאור מקורות
ההלכה המוכרים ,כגון בקיום התנאים המשפטיים לתחולת דין המורדת .כזו היא ,למשל ,עמדתו
הפורמליסטית והבלתי-מתפשרת של הרב גולדשמידט באשר לצורך בקיום מדוקדק של כל הליכי
הכרזת המורדת כדי להחיל את דיניה .ראו ערעור (גדול) תשכ"ה ,112/פד"ר ו ( 33התשכ"ו) ,ובספרו
אליעזר גולדשמידט עזר משפט סימן ז (מהדורה שניה ,התשס"ד) .בענייננו ההתמקדות תהיה
בסעדים הנלווים לתביעה ,הנידונים בפירוט בפרק ד להלן ,וכהגדרתו של דיכובסקי לעיל בה"ש .106
122יכולת האכיפה על-ידי הריבון היא מרכיב מרכזי בהגדרת המשפט ,לפי חלק מהוגי-הדעות
הפוזיטיביסטיים .ראו ,לדוגמהJOHN AUSTIN, THE PROVINCE OF JURISPRUDENCE :
DETERMINED AND THE USES OF THE STUDY OF JURISPRUDENCE 13–18 (Isaiah Berlin et al.
eds., 1968); HANS KELSEN, PURE THEORY OF LAW 30 (Max Knight trans., Berkeley, Univ.
) ;of Cal. Pr., 1967חיים שיין הפילוסופיה של המשפט – עיון ישראלי 233–230 ,216–212
( ;)2008עומר שפירא תורת המשפט – פרקי מבוא .)2007( 142 ,121 ,44
123ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי י-ם) ,028127447-21-1הדין והדיין .)2007( 6 ,24הבדלים בפסיקה בין
הגישה הפורמליסטית לגישה הגמישה יותר יודגמו בהמשך פרק זה ,בעיקר בתת-פרקים ב4
ו-ב.5
1381
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
יצירתיות אחרות ,דוגמת זו שתוארה בפסק-הדין של בית-הדין האזורי באשדוד שנזכר
לעיל124.
כאמור לעיל ,אין להסיק בהכרח שדיינים בעלי גישה פורמליסטית ישללו השקעת
מאמצים בהשכנת שלום-בית ,אלא שלדידם תרגומם של מאמצים אלה לאמצעים
שיפוטיים מוגבלת למדי .אף אם יש רתיעה טבעית ,אין מניעה ,גם לפי שלוש הגישות
הראשונות ,שהדיינים ישמשו גם מגשרים ומתווכים בין בני-הזוג 125.השקפה זו תלויה
בעיקר בתפיסת תפקידם החברתי .כלומר ,דיינים אלה יקבלו כנראה את ההבחנה
המהותית בין שיפוט לרבנות ,ויקדמו בברכה את תהליך המשפטיזציה של דיני הנישואים
והגירושים המצויים בסמכותם ,אך הם עשויים עדיין לראות את עצמם כנושאים בשני
התפקידים ,תוך ביצוע מעבר תודעתי מובחן ביניהם .מובן שלדיינים בעלי גישה לא-
פורמליסטית מעבר זה יהיה פשוט וטבעי יותר ,כך שהמלצה כמו זו של בית-הדין
באשדוד לא תיראה בעיניהם מוזרה כלל .ניתן לטעון ,אם כי תוך הישמרות מקביעת
גבולות חדים וברורים ,כי דיינים האמונים על מסורת הפסיקה והלימוד הספרדיים נוטים
לגישה גמישה וריאליסטית יותר ופורמליסטית פחות מאשר דיינים האמונים על מסורת
הפסיקה והלימוד האשכנזיים ,הנוטים יותר לפסיקה פורמליסטית126.
הבדל חמישי הוא היחס להעדר סיכוי לשלום-בית .הגישה הפרגמטית תראה בכך
עילה מספקת לדחיית תביעה לשלום-בית ,ועשויה אף להכיר בה כעילת גירושים
("התמוטטות הנישואים") .זאת ,להבדיל מגישת הזכות המשפטית ,שלדידה יש לבחון
רק את צדקתה העקרונית של התביעה ,ולא את שאלת יישומה בפועל .לפי גישת האמת
המשפטית ,הבוחנת את טובת הצדדים ,העדר סיכוי לשלום-בית אמור לכאורה להיות
סיבה מספקת לדחיית תביעה לשלום-בית ,שהרי לא תצמח שום טובה לצדדים מהנצחת
מצב-ביניים ללא גירושים וללא שלום-בית ,אלא אם כן מדובר בטובה תיאורטית
המנותקת מהמציאות .דומה שגם גישת "הדיין כרב" תימנע מלפעול בכובע הדיין כרב
אם מדובר במאמצים חסרי כל סיכוי.
______________
124תיק ,1056640881-21-1לעיל ה"ש .115
125עם זאת ,יש להניח שדיינים אלה ייטו לתרגם את תוצאות תיווכם ושידולם להסכם מפורט ,ולא רק
משיקולי יציבות ההסכם מבחינתם של בני-הזוג.
126הבדלים אלה נטועים בדרכי הלימוד ובמסורות הפסיקה השונות למן תקופת הראשונים ,ובמיוחד
ב הבדל בין שיטת הלימוד התיאורטית לבין הלימוד המכוון לפסיקת הלכה .ראו על כך בהרחבה
מרדכי ברויאר אוהלי תורה – הישיבה תבניתה ותולדותיה 166ואילך (התשס"ד); ישראל מ' תא-
שמע הספרות הפרשנית לתלמוד באירופה ובצפון אפריקה – קורות ,אישים ושיטות (מהדורה שנייה
מתוקנת ,התש"ס) .דיינים שרכשו את השכלתם התורנית בישיבות אשכנזיות הושפעו בוודאי משיטת
"בריסק" ,לדוגמה ,שפשטה בעולם הישיבות האשכנזיות במאה וחמישים השנים האחרונות ,ואשר
נקטה גישה תיאורטית ,מופשטת ופורמליסטית .לעומתם ,דיינים מעדות המזרח ,שהתחנכו בישיבות
דוגמת "פורת יוסף" ,עסקו יותר בלימוד מוכוון-הלכה .לדרכי הפסיקה של חכמי המזרח במאה
וחמישים השנים האחרונות ,ועל ההבדלים בינן לבין דרכי הפסיקה האשכנזית ,ראו צבי זוהר האירו
פני המזרח – הלכה והגות אצל חכמי ישראל במזרח התיכון ( ,)2001במיוחד בפרק האחרון.
1382
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
הבדל שישי ואחרון נוגע בדרישת תום-הלב בתביעה לשלום-בית .לפי גישת הזכות
המשפטית ,דרישה זו הינה הכרחית לקביעת צדקתה של התביעה ,שכן הזכות המשפטית
לשלום-בית ,להבדיל מזכויות משפטיות אחרות ,תלויה בראש ובראשונה בכך שהתובע
מעוניין באמת ובתמים להמשיך בקשר הנישואים ,גם אם בן-זוגו אינו מעוניין בכך .אם
גם התובע אינו מעוניין בהמשך הנישואים ,אזי יש לראות את הנישואים ככאלה
שעומדים להסתיים ,וממילא אין זכות קיום נפרדת לזכויות ממוניות הנובעות מכך שקשר
הנישואים טרם נותק לגמרי .ניתן להוסיף על כך שלפי גישה זו הבירור בבית-הדין
מתמקד באשמה במשבר הנישואים ,ועל-כן יש היגיון בכך שצד שאינו כן בתביעתו לא
יוכל להטיל אשמה על הצד שכנגד בו-בזמן שלו עצמו יש חלק בפירוק הנישואים ,אף
אם רק בעצם הרצון לפרקם ,וממילא אשמה זו שוללת את צדקתה של הזכות לשלום-
בית .לפי גישת האמת המשפטית ,שאלת כנות התביעה הינה משנית כנראה ,שכן עיקר
הבירור צריך להיות בשאלה מהי טובת הצדדים ,במנותק משאלת הרצון להתגרש או
האשמה במשבר הנישואים .אלא שבדרך-כלל יש מתאם גבוה בין חוסר כנות בתביעה
לבין הקביעה כי מסגרת הנישואים חסרת תקנה וכי שום טובה לא תצמח לצדדים
מהמשך קיומה ,שכן במקרה כזה שני הצדדים אינם מעוניינים באמת בחזרה לחיים
משותפים ,ומשכך הסיכוי הממשי לפתרון המשבר נמוך מאוד .עם זאת ,אף במקרים
שבהם התביעה הוגשה מתוך אינטרסים ממוניים ואחרים ,ייתכן עדיין שבירור לעומק של
הנסיבות עשוי להוביל למסקנה שהמשך החיים המשותפים טוב לשני בני-הזוג ,ועל-כן
ימצא בית-הדין לנכון לקבל את התביעה חרף חוסר הכנות .לפי הגישה הפרגמטית ,בשל
חוסר האמון הבסיסי בתביעות שלום-בית ,די בכך שמדובר בתביעה לא כנה על-מנת
לדחותה ולהימנע מהארכה מלאכותית של מערכת נישואים אשר איש מבני-הזוג אינו
חפץ בה באמת .לבסוף ,לפי גישת "הדיין כרב" ,כל עוד יש סיכוי לשלום-בית ,על בית-
הדין לעשות כל מאמץ – פורמלי או לא-פורמלי – לאיחוי הקרע ,במנותק משאלת
הזכויות הנובעות מכך או מהשאלה של רצון הצדדים המוצהר או הסמוי.
לסיכום ,כל גישה תופסת באופן שונה את תביעת שלום-הבית ואת התכלית העומדת
בבסיסה ,ובהתאם עורכת איזונים שונים בתהליך ההכרעה אם לקבל את התביעה או
לדחותה .גישת הזכות המשפטית תחתור להבין מהי טובת הצדדים ,ותבקש להעניק כל
סעד אפשרי למימושה כל עוד יש סיכוי לפתרון המשבר .היא תנקוט שיח ערכי בצד
הפורמליזם המשפטי ,ולא תתרשם יתר על המידה מהעובדה שהתביעה ננקטת כתכסיס
משפטי .גישת האמת המשפטית תתמקד בשאלת ההצדקה לפירוקה של מסגרת
הנישואים ,ותעניק סעדים הנובעים מהמשכם של חיי הנישואים .השיח יהיה שיח
פורמליסטי של חובות וזכויות ,אשר מתמקד בזכותו של התובע ובמידת האשם של מי
מבני-הזוג במשבר הנישואים ומתעלם מהסיכויים הממשיים ליישובו .הגישה הפרגמטית
מעניקה אמון מועט מאוד לתביעת שלום-הבית ,ותיטה לדחות תביעות כאלה ,בוודאי
אם התביעה לא הוגשה בתום-לב .היא תעניק רק סעדים שנובעים מהמשך החיים
המשותפים ואשר ימנעו החרפה של המצב ,כדי לאפשר לבני-הזוג למצות את יישוב
המשבר בכוחות עצמם ,ככל שיש סיכוי לשיח פנימי ביניהם .העיסוק בחובות ובזכויות
יהיה פורמליסטי .גישת "הדיין כרב" תבקש ליישב את משבר הנישואים בכל דרך ,כל
1383
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
עוד יש סיכוי לכך ,אפילו קטן .היא תבכר את הדרך הלא-פורמלית על הדרך המשפטית,
מתוך ראייה אנושית של הסכסוך ומתוך תחושת אחריות אישית ליישובו.
.3מאפיינים ייחודיים בפסיקה בתביעות שלום-בית
אחד המאפיינים המיוחדים של סכסוכים בין בני-זוג הוא הקושי הראייתי בהוכחת
התביעה ,בשל העובדה שהיחסים מתנהלים בתוך מרחב פרטי שאינו חשוף לעין כל.
בתביעת שלום-בית נוסף על כך הקושי לקבוע מהו הרצון האמיתי של בן-הזוג שהגיש
את תביעת שלום-הבית .בן-הזוג הנתבע בתביעת גירושים עשוי להיות מבולבל בשלב
ראשון כתוצאה מהתביעה שהוגשה נגדו ,ומבחינתו הוא טרם גמר בדעתו ,ובעיקר
בליבו ,אם להיענות לתביעה או שהוא עדיין חפץ בהמשך קשר הנישואים .פעמים רבות
אף ניתן להיווכח – על-פי מעקב אחר התפתחות ההליכים המשפטיים בין בני-הזוג – כי
רצון בשלום-בית או סירוב לשלום-בית עשויים להיות בלתי-יציבים ,ולא רק בעקבות
הייעוץ המשפטי הניתן לבן-הזוג הנתבע .בתקופת ההליכים המשפטיים ,שעלולה
להימשך שנים מספר ,בני-הזוג עוברים תהליכים רגשיים שעשויים לנוע בין אהבה
לשנאה ,בין הדחקה להשלמה ,בין נקמה לוויתור ובין תקווה לייאוש .בתוך כך לא אחת
שיקולים זרים גורמים לנקיטת הליכים בניגוד לרצון הבסיסי לשמור על הנישואים127.
בית-הדין מודע היטב לאי-יציבותן של טענות הנובעות מסוג זה של רגשות128,
המחייבת אותו לנקוט זהירות במתן הכרעה שיפוטית חד-משמעית ומהירה 129בתביעות
גירושים שבהן עולה טענת שלום-בית ,שעלולה להיות בלתי-הפיכה מבחינת בני-הזוג.
______________
127ראו את דבריו של בית-הדין בתיק (אזורי רח') /925לג ,פד"ר י ( 91 ,82התשל"ו) ,על-אודות המרוץ
לפתיחת תיק גירושים " :לא אחת קורה שמתוך כבוד עצמי ,כביכול ,או כאילו לשם עונש פותחת
האשה תיק גירושין ,ובסתר לבה מעוניינת לדחוף את הבעל לשלום בית ,ואותו הדבר להיפך ,ויש
ששניהם חפצים או בגירושין או בשלום בית ,ורק הכרת האמת לאמיתה עומדת לבירור בפני
הדיינים".
128ביטוי מאלף לתפיסה זו של בית-הדין מצוי בתיק (אזורי ת"א) 1-21-9038ש' א' נ' ש' ט' (פורסם
בתקדין ,)31.12.2003 ,שבו בית-הדין אינו מתרשם מסירוב מוחלט לשלום-בית ,לנוכח נסיונו
והבנתו בנוגע לדינמיקה של משברי נישואים" :האשה הצהירה בבית הדין כי בשום פנים ואופן לא
תיאות לחזור לשלום-בית .הצהרה זו יש לשקול ברצינות ובזהירות .כל מי שמצוי בתהפוכות משברי
הנישואין יודע ,שהצהרות מילוליות מעין אלו יש לבחון על רקע הנסיבות המיוחדות לכל משפחה
ומשפחה .פעמים זוהי הצהרה המבטאת אמת מוחלטת ,ופעמים מדובר בהצהרה המבטאת אמת
יחסית :משבר עמוק ,אמיתי וקשה – אך לא בלתי ניתן לשיקום".
129הצורך להיות מתון בדין חשוב במיוחד בתביעות שלום-בית בשל מורכבות הטיפול בסכסוך כזה
והרגשות המעורבים בו .ראו את דבריו של בית-הדין האזורי בירושלים (פסק-הדין לא פורסם ,צוטט
בבג"ץ 185/72גור נ' בית-הדין הרבני האזורי ,ירושלים ,פ"ד כו(…'" :))1972( 768 ,765 )2כל
המצוי בעבודות בתי-הדין יודע באיזה מתינות וסבלנות וזהירות יש לטפל בסכסוכים של שלום בית,
עד שיוכלו להגיע למסקנה סופית לכאן או לכאן .יפה מאד היה נראה סיכוי של סידור שלום בית בין
בני-זוג על-ידי בית-הדין ,אם המשפט ביניהם חייב להסתיים בזה שאחד הצדדים קם ומצייץ שהוא
לא מסכים לשלום ,ובזה היה תם ונשלם מיד הטיפול של בית-הדין בתביעת שלום בית."'…
1384
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
המאפיינים הייחודיים הללו בהתנהלותם של בעלי-הדין משתקפים היטב בסוג
ההחלטות המתקבלות בתביעות לשלום-בית ובאופיין .חרף מיעוטם של פסקי-דין
לשלום-בית ,כנזכר ,נראה כי ניתן לתאר חמישה מאפיינים ייחודיים בפסיקה זו:
א .פסיקה זמנית – נראה כי זהו המאפיין המובהק ביותר ,שכן פסיקה המחייבת בני-זוג
המצויים במשבר נישואים עמוק שהגיע לערכאה משפטית לחזור לחיים משותפים
אינה יכולה להיות יותר מניסיון להשגת שלום-בית ,ועל-כן מטבעה היא בגדר פסיקה
זמנית 130.לפיכך פסיקה המקבלת תביעת שלום-בית באופן סופי ,שאינו תלוי בזמן,
היא פסיקה מוטעית ,לדעתי131.
ב .פסיקה על-דרך בררה – מאחר שאי-אפשר לכפות שלום-בית בניגוד לרצונו של אחד
הצדדים ,הפסיקה נעשית על-דרך בררה 132.כאשר בית-הדין קובע כי יש חיוב לחזור
לשלום-בית ,הוא קובע בצד זאת את ההשלכות של הפרת החיוב 133או את תוצאות
קיומו134.
______________
130
131
132
133
134
ההליך בדין המורדת תומך לכאורה במסקנה זו .מכל מקום ,נראה כי זו הייתה התפיסה הבסיסית של
בתי-הדין ,לפחות בראשית דרכם ,כמשתקף בפסק-דין של בית-הדין האזורי בתל-אביב (שצוטט
בערעור (גדול) ,1/64/705פד"ר – אוסף ורהפטיג ב קכב ,קכג (התש"ו)" :אם עד ר"ח מרחשון
תש"ו הצדדים לא ישלימו ביניהם ,ישוב ביה"ד לדון ולהחליט בעניניהם ".ראו גם ערעור (גדול)
תשכ"ו ,155/משפטי שאול מו (שאול בן בנימין ישראלי עורך ,התשכ"ז) ,הקובע כי יש לקצוב
תקופת ניסיון .אולם נראה כי גם כיום בתי-הדין רואים את הניסיון לכונן שלום-בית כניסיון שיש
לקוצבו בזמן .ראו ,למשל ,תיק (אזורי י-ם) ,302113360-21-1הדין והדיין ,)2008( 3 ,19שבו
המליץ בית-הדין לבני-הזוג לפנות לייעוץ מקצועי ולנסות לכונן שלום-בית למשך שנה .נראה כי
פסקי-הדין המעטים המקבלים את תביעות שלום-הבית (ראו לעיל ה"ש 8–7והטקסט שלידן) הם
זמניים ,גם אם רק במשתמע ,שכן הם נסמכים על ההנחה שאם בסופו של דבר לא ייכון שלום-בית
בין בני-הזוג ,הם ימצאו את עצמם כעבור זמן בבית-הדין בתביעת גירושים חדשה או ייפרדו באופן
מעשי גם ללא המשך הליכים משפטיים.
ראו ,למשל ,תיק (אזורי חי') 586129/1פלונית נ' פלוני (פורסם בתקדין( )8.5.2011 ,ראו דיון בפסק-
דין זה להלן ה"ש ,)362שבו ניתן סעד קבוע של מדור ספציפי ,אף שברור כי אחד המאפיינים של
הסעדים הניתנים בתביעת שלום-בית הוא המרכיב הזמני .ייתכן שטעות מעין זו עשויה לנבוע
מבלבול בין פסק-דין המחייב שלום-בית לבין פסק-דין הדוחה תביעת גירושים ,שמטבעו הוא סופי,
אך ראו להלן באשר להבדל בין פסיקה פוזיטיבית לשלום-בית לבין דחייה של תביעת גירושים.
גם מאפיין זה יכול להילמד לדעתי מדין המורדת (משנה ,כתובות ה ,ז; בבלי ,כתובות סג ,ע"ב;
שולחן ערוך ,אבן העזר ,סימן עז) ,שלפיו בית-הדין מתרה באישה שתחזור בה ,שאם לא כן תפסיד
חלק מזכויותיה הממוניות.
ראו ,לדוגמה ,את פסק-הדין מושא הדיון בערעור תשכ"ו ,6/לעיל ה"ש ,81שגם מצוטט בו; תיק
(אזורי ת"א) /7636מטל ש.א .נ' ש.ד ,.פד"ר יד ( 205התשמ"ט) (על האישה לשוב לשלום-בית ולגור
עם הבעל ,שאם לא כן היא תחויב בגט; במקרה זה צוין בשולי פסק-הדין כי הצדדים אכן חזרו לחיות
יחדיו) .ראו גם תיק (אזורי ת"א) /4865כ"ז ,פד"ר ז ( 75התשכ"ז) (חובה על הבעל להשלים ,ואם לא
יעשה כן ,עליו לגרש); שו"ת יביע אומר ,חלק ה ,אבן העזר ,סימן יג.
כגון שמירת זכויות כספיות במקרה של מורדת .ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי חי') שיט ,833/פד"ר ג
( 193 ,188התשי"ט) ,שבו קבע בית-הדין" :אולם במקרה שתחזור בה האשה ממרידתה וישלימו,
תשאר הדירה בחזקת האשה כדין תוספת כתובה".
1385
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
ג .ניסוח תנאים מוסכמים – בשל הצורך ליצור הסכמה כדי שגם יהיה סיכוי כלשהו
לתהליך ,בית-הדין מסייע בניסוח תנאים לחזרה לשלום-בית ,לעיתים על-ידי
קביעתם מכוח סמכותו ולעיתים בדרך של גישור בלבד135.
ד .פסיקה עקיפה – למעשה ,הפסיקה האפקטיבית המשמעותית היא באמצעות הסעדים
הנלווים לפסיקת שלום-בית 136,ואף היא נעשית פעמים רבות על-מנת ללחוץ על
בני-הזוג לפנות לייעוץ או לטיפול137.
ה .המלצה – רבים מהרכבי בתי-הדין מכירים בעובדה שאין טעם בפסיקה המחייבת
שלום-בית או במתן סעדים לשם כך ,ועל-כן הם ממליצים על פעולות מעשיות
ויעילות יותר לפתרון הקונפליקט ,כגון הפניה לייעוץ או לטיפול ,המלצה לערוך
הסכם שלום-בית או לחלופין המלצה להתגרש138.
מאפיינים אלה של הפסיקה בתביעות שלום-בית מצביעים ,בין היתר ,על זרותה
הבסיסית של תביעת שלום-בית ביחס לשיח המשפטי המקובל .זרות זו נובעת ,לדעתי,
בעיקר מן העובדה שהערך של שלום-בית מקורו בשיח ערכים דתי העוסק ביחסים
וברגשות ,ומהמרתו הלא-מוצלחת להליך משפטי ,ועל-כן הניסיון להכניסו לתבניות
פורמליות של תביעה וסעדים אינו מצליח להביא לידי השגת תכליותיו.
.4הבדלים מגדריים בתביעות שלום-בית
לאחרונה פורסמו נתונים סטטיסטיים על ההתפלגות המגדרית של התביעות לשלום-בית
המוגשות לבית-הדין ,שלפיהם כ 56%-מתביעות שלום-הבית בשנת 2015הוגשו על-ידי
גברים וכ 44%-הוגשו על-ידי נשים 139.בהעדר נתונים מן השנים הקודמות ,קשה
להעריך את המגמות והשינויים בהתפלגות זו ,אולם ניתן למנות שלושה גורמים
התומכים בהנחה שמספר תביעות שלום-הבית היה דומה בעבר בין שני המגדרים.
.1הנתונים הסטטיסטיים לגבי תביעות גירושים מצביעים על התפלגות שווה בין גברים
לנשים 140.מאחר שיש כאמור מקום לראות בתביעות שלום-בית מעין תגובה על
תביעת הגירושים 141,יש להניח שההתפלגות דומה.
______________
135
136
137
138
139
140
141
ראו את הדיון להלן בתת-פרק ד.6
ראו את הדיון בסעדים השונים להלן בתת-פרקים ד 3ו-ד.4
אולם יש ששימוש בסעדים השונים לשם הפעלת לחץ כזה נחשב כפייה לא-ראויה לחזור לשלום-
בית .ראו תיק ,3599-22-1לעיל ה"ש ,83שבו פסק בית-הדין כי אין ללחוץ על הבעל לחזור הביתה
באמצעות עיכוב פירוק השיתוף.
ראו דוגמות להלן בתת-פרק ב.7
נתונים דומים נמצאו בשנת .2014ראו נשים ומשפחה בישראל ( ,)2016לעיל ה"ש ,7בעמ' .85ראו
גם להלן ה"ש 148והטקסט שלידה.
ראו נשים ומשפחה בישראל ( ,)2016לעיל ה"ש ,7בעמ' .75בשנת ,2015למשל ,הוגשו בסך-הכל
7,536תביעות גירושים ,מתוכן 3,706הוגשו על-ידי גברים ו 3,830-הוגשו על-ידי נשים .יחס דומה
קיים גם בשנים קודמות.
לנוכח האמור לעיל (לדוגמה ,בתת-פרק א ,)3כמעט כנגד כל תביעת גירושים חד-צדדית מועלית
1386
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
.2כיום ,לאחר חרם דרבנו גרשום ,רוב עילות הגירושים הפתוחות לפני שני המגדרים
דומות ,לפחות מבחינה פורמלית ,ועל-כן הדרישה לכפות גירושים על בן-הזוג
האחר ,מחד גיסא ,והדרישה לעכב את הגירושים ,מאידך גיסא ,עשויות להישמע
בבית-הדין באופן דומה 142.עם זאת ,יש לסייג את הדברים ,שכן קיימים עדיין פערים
הלכתיים מובְּ נים בין גברים לנשים מבחינת המדרג הנורמטיבי של האיסור לכפות
גירושים והחשש מגט מעושה ,ומבחינת האפשרות למתן היתר נישואים במקרה של
סרבנות גירושים.
.3תביעת שלום-בית כתביעה טקטית נהפכה לכלי שכיח ביותר במאבקים המשפטיים
בין בני-זוג .עורכי-הדין של בני-הזוג עושים שימוש באמצעי זה לקידום האינטרסים
של שולחיהם ,מבלי להבדיל אם מדובר בבעל או באישה ,ובלבד שיש בכך כדי
לצבור נקודות יתרון במאבק המשפטי.
מאידך גיסא ,הסעדים הנלווים לתביעות שלום-בית – בעיקר מדור ספציפי143
ומזונות – 144מגינים יותר על האינטרסים של נשים ,וייתכן שעקב כך מספר התביעות
לשלום-בית שהוגשו בעבר על-ידי נשים היה גדול ממספר התביעות הללו שהוגשו על-
ידי גברים 145.אם אכן כך הדבר ,אזי הנתונים האחרונים מצביעים על שינוי מגמה,
שעשוי להיות קשור לתהליך המשפטיזציה שעברה התביעה ולאופייה הטקטי כיום.
באשר להתפלגות פסקי-הדין המקבלים תביעות שלום-בית נראה כי בעבר נטו בתי-
הדין יותר לקבל תביעות שלום-בית של נשים ,בשל ההנחה שנשים מעוניינות יותר
בשיקום הנישואים ומוכנות להקריב יותר כדי לא לפרק את הנישואים ,בין שהנחה זו
נבעה מחזקת "טב למיתב" 146ובין שהיא נבעה כתוצאה מהשקפת-עולם או מנסיון-
חיים .כיום ,לנוכח מספרן המועט של התביעות לשלום-בית המתקבלות (עשרות ספורות
בשנה ,כנזכר לעיל) ,קשה להעריך מגמה ברורה ,אך ייתכן שלנוכח השינויים במעמד
______________
142
143
144
145
146
טענת שלום-בית ,לא בהכרח בדרך של הגשת כתב תביעה פורמלי.
ביטוי לעמדה זו מצוי בדברי הרמ"א ,שולחן ערוך ,אבן העזר ,סימן סו סעיף ג ,לגבי העדר הצורך
בכתובה כיום לאחר תקנת רגמ"ה (רבנו גרשום מאור הגולה) ,אף שהלכה למעשה פסק הרמ"א כי
אין לבטל את הכתובה.
אף שבשנים האחרונות הולכות ומתרבות בקשות למדור ספציפי גם מצד גברים ,רובן המוחלט של
הבקשות הן מצד נשים ,שכן זכותן למדור היא סעד הנובע לא רק מתביעת שלום-הבית ,אלא גם
מחובת הבעל למזונות האישה וגם מחובתו לספק לה רמת חיים כפי שהורגלה .אלה חובות חד-
צדדיות של הבעל ,ואם מצטרפת לכך גם משמורת ילדים אצל האישה ,מסתבר שבית-הדין ייעתר
ביתר קלות לבקשה למתן צו מדור ספציפי לאישה מאשר לבקשה דומה המוגשת על-ידי הבעל .ראו
גם להלן ליד ה"ש .359
מזונות הם חובה חד-צדדית מובהקת של הבעל .היא כרוכה בהמשך חיי הנישואים ,ומהווה כלי
משמעותי בהפעלת לחץ כלכלי על הבעל .לבעל אין כל זכות למזונות מאשתו גם אם היא משתכרת
הרבה יותר ממנו .ראו גם את האמור להלן בתת-פרק ד.2
בשיחות שערכתי עם דיינים אחדים לפני שנים מספר טענו כולם כי רוב התביעות מוגשות על-ידי
נשים.
ראו עליזה בזק השימוש בחזקת 'טב למיתב' בשיח ההלכתי המודרני (חיבור לשם קבלת התואר
"דוקטור לפילוסופיה" ,אוניברסיטת בר-אילן – המחלקה לתלמוד ,התשע"ג).
1387
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
האישה והסעדים המבוקשים על-ידי נשים ,ההטיה שהייתה לטובתן בעבר הולכת
ונעלמת.
.5חידושים בהליכים ובפסיקה בתביעות לשלום-בית
התפתחותה של תביעת שלום-הבית כעילת תביעה משפטית הובילה לכמה שינויים
משמעותיים בהליכים הקשורים אליה .אחד השינויים המשמעותיים בתחום הסעדים הוא
הולדתה של הבקשה למדור ספציפי 147במסגרת תביעת שלום-הבית ,לצד תביעת
המזונות והבקשה להכרזת האישה כמורדת .שינוי נוסף הוא עליית מספרן של תביעות
שלום-הבית מצד בעלים 148.שינוי אחר שניתן להצביע עליו הוא התגברותה בעשורים
האחרונים של המגמה לשלוח את בני-הזוג לייעוץ נישואים או לטיפול זוגי ,במסגרת
החלטת-ביניים ,כחלק מניסיון של בית-הדין להשכין שלום-בית או לפחות לבחון אם יש
סיכוי לחזרה לחיים משותפים .לשם כך אף החל בית-הדין להיעזר ביועצים או בעובדים
סוציאליים קבועים 149,ובשנים האחרונות גם ביחידות הסיוע שהוקמו ליד בתי-הדין
הרבניים 150.בתקנות החדשות להסדרת התדיינויות בסכסוכי משפחה 151נקבע כי אם
אחד מבני-הזוג מגיש בקשה ליישוב סכסוך ,יופנו בני-הזוג לפגישות מהו"ת (מידע,
היכרות ותיאום) ,שעשויות לשמש כלי נוסף לבחינת הסכסוך ולאומדן הסיכויים לשלום-
בית.
מפעם לפעם ניתן לראות בפסקי-דין פתרונות יצירתיים הננקטים על-ידי חלק מבתי-
הדין ,שתכליתם להניע את בני-הזוג לנסות מהלך רציני של חזרה לשלום-בית .כך,
למשל ,באחד המקרים הציע בית-הדין כי הבעל ,שהגיש תביעה לשלום-בית ,יפקיד
סכום כסף בבית-הדין למשך חודשים מספר לשם הוכחת רצינותו .בתקופה זו יעשו בני-
______________
147
148
149
150
151
ראו דיון מפורט בבקשה זו להלן בתת-פרק ד.4
משהתבססה תביעת שלום-הבית כתביעה עצמאית ,אין הבדל עקרוני בהגשתה כתביעה נגדית
לתביעת הגירושים על-ידי מי מהצדדים .כמו-כן ,בעלים יכולים להגיש תביעה לשלום-בית ולסעדים
הכרוכים בה ,מלבד מזונות ,ואכן בשני העשורים האחרונים התרבו פסקי-הדין המורים על צו למדור
ספציפי לטובת הבעל .ראו להלן תת-פרק ד.4
בעבר היה קיים בהנהלת בתי-הדין הרבניים ,לפחות באופן רשמי ,תפקיד של יועץ סוציאלי ארצי.
באתר בתי-הדין הרבניים בגרסתו הקודמת הופיעה הגדרה זו (שאינה מופיעה באתר בגרסתו
העדכנית)" :משמש יועץ ומנחה בנושאי רווחה לעובדים הסוציאליים ,הפועלים בבתי הדין הרבניים
האזוריים .מייעץ ומסייע ,לפי בקשת בתי הדין הרבניים ,במקרים של גירושין ,בנושאים של אחזקת
ילדים ובגישור לגירושין וכן במקרים של תביעת שלום בית ".תפקיד זה אויש עד שנת 2008בערך,
אך מאז לא מילא אותו איש (שיחה עם אליהו בן דהן ,מנהל בתי-הדין הרבניים בשנים –1989
.)2010
על-פי חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע) ,התשע"א .2011
תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) ,התשע"ו ,2016שתוקנו מכוח החוק
להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) ,התשע"ה.2014-
1388
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
הזוג ניסיון לחזור לחיות יחדיו בשלום ,ואם הניסיון לא יעלה יפה ,יחולט הכסף
לאישה152.
מאפיינים נוספים של פסיקת בתי-הדין בעשורים האחרונים ,המצביעים על גישה של
השתלבות במערכת המשפט הישראלית והסתגלות למציאות החברתית המודרנית,
לפחות מצד חלק מהדיינים 153,הם נקיטת שפה משפטית ואימוץ הבחנות משפטיות מן
המשפט הכללי .השפעת שינוי זה ניכרת בפיתוחם ובשכלולם של מבחני כנות154
במסגרת בחינת תום-הלב בתביעות שלום-בית 155,וכן בשימוש בשפה פסיכולוגית
וסוציולוגית בניתוח יחסי בני-הזוג 156.ניתן לראות גם תופעה גוברת של ציטוטים
מפסקי-דין של בית-המשפט העליון והתמודדות עימם ,קבלה והפנמה של כללי כיבוד
הערכאות ,הסתמכות על פרוטוקולים של בתי-המשפט 157,ואף מתן משקל לבדיקות
מדעיות ,דוגמת פוליגרף ,כאמצעי לבירור הגורם לסכסוך בין בני-הזוג 158.לכל העניינים
המנויים כאן הייתה השפעה ,במידה זו או אחרת ,על התפתחות הפסיקה בתביעות
שלום-בית.
______________
152
153
154
155
156
157
158
ראו תיק ,028127447-21-1לעיל ה"ש .123
להערכתי מדובר בעיקר בדיינים משכבת הגיל הצעירה יותר .יש גם כמה דיינים ותיקים שאינם
נרתעים משימוש בשפה המשפטית המודרנית ,דוגמת הרב דיכובסקי ,הרב שינפלד והרב דומב.
ייתכן שמינוח זה נוצר מתוך הכורח של בתי-הדין לנתח את מבחני הכריכה בתביעות גירושים – כנות
התביעה וכנות הכריכה – בדונם בשאלת הסמכות .לחלופין ,ייתכן שזוהי השפעה חיצונית לגמרי,
בעקבות התגברות השיח המשפטי ועליית ערכים של תום-לב וכנות בהליכים משפטיים למן תחילת
שנות התשעים .ראו מנחם מאוטנר "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי" עיוני
משפט יז .)1993( 503ראו גם את הדיון להלן בתת-פרק ג.2
אף שברור מפסקי-הדין כי העיקרון של כנות בתביעה לשלום-בית היה קיים מראשית ימיה של
התביעה.
ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי ת"א) ,027471085-21-1הדין והדיין ( )2003( 3 ,7הכתם הדבק בבעל
מהמר נחשב עילת גירושים בגין מאיסות ,עקב הבושה הנגרמת לאישה) .דומה שפסקי-הדין של הרב
הרצוג היו חלוציים בעניין זה .ראו דוגמה לכך בשו"ת היכל יצחק ,אבן העזר ,חלק א ,סימן ב אות ה
(בהסבר לדברי הרמב"ם בעניין המאיסות) .בפסקי-דין הדנים בתביעות שלום-בית הדבר ניכר בעיקר
באימוץ חוות-דעת מקצועיות על תוכנן ושפתן – ראו להלן ליד ה"ש .207
תיק (אזורי נת') 290506/1פלונית נ' פלוני (פורסם בתקדין .)21.11.2010 ,דוגמות נוספות :בתיק
(אזורי נת') 288169/3פלוני נ' פלונית (פורסם בתקדין )20.10.2010 ,נתן בית-הדין משקל להערכת
השופט בנוגע למצב היחסים בין בני-הזוג בהחלטה שדנה בטענת שלום-בית; בתיק (אזורי י-ם)
,017890419-21-1הדין והדיין ,)2008( 4 ,21הסתמך בית-הדין על חוות-דעת של מומחה מטעם
בית-המשפט בהליכי פירוק שיתוף ,אשר קבע כי עדיף שבני-הזוג ייפרדו; ובתיק (אזורי ת"א)
[-21-1חסר מספר מלא של התיק] (לא פורסם )16.7.2002 ,הסתמך בית-הדין על התרשמות השופט
בערכאה הפלילית.
ראו להלן תת-פרק ג.1
1389
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
.6תביעת גירושים כנגד טענת שלום-בית
בהעדר עילת גירושים ,התוצאה המשפטית של פסק-הדין היא המשך קיומן של החובות
והזכויות הנובעות מן הנישואים 159.במקרה כזה ,לרוב ,לא ימצא בית-הדין לנכון
להתערב משפטית ביחסי בני-הזוג גם אם ברור שהם אינם תקינים ,ואפילו אם בני-הזוג
חיים בנפרד ,ולכל-היותר ימליץ לצדדים להגיע להסכמה ולהתגרש 160.לעומת זאת,
בתביעת שלום-בית התובע מבקש בדרך-כלל סעדים מוגדרים 161,מלבד הוראה של בית-
הדין לחזור לשלום-בית 162או הוראה המפנה את הצדדים לטיפול 163.כך ,לדוגמה ,אם
אחד הצדדים מסרב לקיים יחסי אישות ,בית-הדין עשוי להחיל עליו דין מורד164,
ובעקבות זאת לשלול ממנו חלק מזכויותיו הממוניות.
בעיה קשה עלולה להיווצר כאשר בן-הזוג דוחה את תביעת הגירושים אך אינו דורש
שלום-בית 165.בנסיבות אלה עלול להיווצר מצב אנומלי ,שניתן לכנותו "עיגון
הלכתי" 166,אם בית-הדין ידחה את תביעת הגירושים אך הנתבע לא יהיה מעוניין לחזור
______________
159
160
161
162
163
164
165
166
ניתן להגדיר שתי דרכי התייחסות בסוגיה זו .לפי האחת ,מסגרת הנישואים הינה אך תשתית מחויבת
לבניית שלום-בית .על-גבי מסגרת שלדית זו של הנישואים ההלכה מבקשת להכניס את התוכן הנפשי
והרגשי שבמהות היחסים הזוגיים .לפי דרך ההתייחסות האחרת ,ההלכה אינה מתעסקת באמת
בשלום-בית מהותי ,וכל-כולה נועדה לאפשר מסגרת נישואים יציבה וסבירה .תפיסה זו מצמצמת
מאוד את הפער בין העדר עילת גירושים לבין פסיקה פוזיטיבית של שלום-בית .ניתן להגדיר את דרך
ההתייחסות האחרונה כגישה פורמליסטית ,לעומת הראשונה שהיא גישה מהותית ערכית.
מקרה אופייני הוא כאשר הבעל חי עם אישה אחרת אך משלם מזונות לאשתו .במצב זה לבעל
ולאשתו אין רצון בחיי אישות או אפילו בחיים תחת קורת-גג אחת .ראו גם להלן בתת-פרק ד 7את
הדיון בגישות של בתי-הדין במקרים של העדר סיכוי לשלום-בית או פירוד ממושך.
ראו להלן בתת-פרק ד.3
ראו לעיל בתחילת פרק ב.
ראו את דבריו של בית-הדין בתיק ,1-21-9038לעיל ה"ש …" :128בדרך כלל ,לא ימהר בית הדין
לקבל הצהרה זו [המביעה סירוב לשלום-בית ,י' ש'] כמות-שהיא .בית הדין יעדיף לשלוח את
הצדדים לאנשי מקצוע ,מומחים בטיפול במשברי נישואין ,כדי שיבחנו בדרך טיפולית ,אם לא ניתן
למצוא מזור לתחלואי המשפחה ".בית-הדין אינו יכול לכפות את הטיפול ,אך הוא יכול להפעיל
אמצעים משפטיים שונים כדי ללחוץ על הצדדים לפנות לייעוץ או לטיפול.
זאת ,להבדיל מהמקרה שתיארתי לעיל בה"ש .160התפתחות כזו אינה צפויה בדרך כלל כאשר
תביעת שלום-הבית הינה מטעמים טקטיים בלבד.
אם בן-הזוג הנתבע אינו דורש שלום-בית אך בית הדין מתרשם כי הוא אכן מעוניין בשלום בית ,יש
לבית-הדין סמכות לעודד את הנתבע לטעון זאת או אף לטעון זאת בעבורו .סמכות זו נשענת על שני
נימוקים .האחד הוא סמכותו של בית-הדין לסייע לצד חלש שאינו יודע לטעון כראוי (ראו יובל סיני
השופט וההליך השיפוטי במשפט העברי 73ואילך ( ;)2010שוחטמן ,לעיל ה"ש ,9כרך ב ,בעמ'
.)1042–1024משקלו של נימוק זה פוחת כאשר הנתבע מיוצג .הנימוק האחר הוא חובתו של בית-
הדין להשכין שלום בין בני-זוג.
בדומה להגדרת מסורבות גט כעגונות .ראו ,לדוגמה ,רחל לבמור מנעי עיניך מדמעה – הסכמי קדם-
נישואין למניעת סירוב גט ,6ה"ש .)2009( 4
1390
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
לחיים משותפים 167.התוצאה תהיה בדרך-כלל שבני-הזוג יישארו נשואים "על הנייר"
בלבד ,ולכל-היותר בית-הדין ימליץ לצדדים לנהל משא-ומתן לגירושים .לא אחת
במקרים כאלה מגיע שלב שבו בן-הזוג שתבע גירושים שב ומגיש תביעה לשלום-
בית 168או תביעות אחרות 169כדי להביא לידי שינוי המצב חסר המוצא.
מצב אנומלי זה שכיח למדי גם במקרים שבהם בן-הזוג הנתבע בתביעת גירושים
מגיש תביעת שלום-בית ,ופסיקת בית-הדין דוחה את שתי התביעות170.
יש לומר שקיימת גישה בבתי-הדין הגורסת כי אין לאפשר מצב אנומלי כזה ,הנגרם
בגין דחיית תביעת הגירושים כשבן-הזוג הנתבע אינו חפץ בשלום-בית ,שכן מדובר
ב"מות הנישואים" 171דה-פקטו:
"ב"כ המערערת טוען כי מרשתו לא עשתה כל רע ואין שום עילה לחייב בגט .יש
בכך טעות בסיסית .ע"מ לחייב בגט ,אין צורך בעשיית 'מעשה רע' .בעל או אשה
שאינם חפיצים בשלום בית ,חייבים בגט .דרך אחרת – אין .הרעיון של האשה:
'פירוד ,ללא גט' אינו מקובל עלינו ,וכל שאינה רוצה בשלום ,יש מקום לחייב
בגט172".
אולם נראה כי גישה זו אינה נחלתם של רוב בתי-הדין 173,שחלקם עשויים לנקוט
______________
167
168
169
170
171
172
173
"חוקיותו" של מצב זה מקורה בדברי הרמ"א ,שולחן ערוך ,אבן העזר ,סימן עז סעיף ג ,וכן שם ,סימן
קנד סעיף ז .ראו גם מרדכי טולידאנו מעשה בית דין חלק א סימן כט (התשע"א).
ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי נת') ( 1-21-054763529לא פורסם.)13.6.2000 ,
כגון בקשה להיתר נישואים ,ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי חי') 4827-12-1א.ב .נ' א.נ( .פורסם בתקדין,
.)5.12.2004במקרה זה הגיש הבעל ארבע פעמים תביעות גירושים ,עד שלבסוף לא מצא מוצא אלא
לבקש היתר נישואים (לאחר פירוד של חמש-עשרה שנים) .אלא שבית-הדין לא מצא עילה לחייב את
האישה להתגרש ,ודחה את הבקשה להיתר נישואים .מאידך גיסא ,אף ששוכנע שרצונה של האישה
בשלום-בית כן ,הבין בית-הדין כי אין כל סיכוי לשלום-בית .לפיכך המוצא היחיד שראה בית-הדין
הוא ש"על המבקש לרצות ולשכנע את המשיבה בכל דרך שהיא לקבל את גיטה".
מצויים בפסיקה ביטויים חוזרים לאפיון מצב זה ,כגון "וירעו שניהם עד שיסתאבו" (ראו ,למשל,
ערעור (גדול) תשכ"ז ,109/פד"ר ז ( 112 ,111התשכ"ח)) או "'אין מקרבים ואין מרחקים'" (ראו,
לדוגמה ,ערעור (גדול) תשכ"ו ,139/פד"ר ו ( 259 ,257התשכ"ז) ,שבו בית-הדין מגדיר מצב זה
כ"מצב משפטי").
ראו להלן בתת-פרק ד 7דיון מפורט בסוגיה זו ובמסורת הפסיקה הספרדית בנוגע אליה ,כשיטת הרב
פאלאג'י.
דברי הרב דיכובסקי בערעור (גדול) /946נה ב.א נ' ב.י ,פד"ר יט ( 52 ,51התשנ"ה) .גם הרב אלגרבלי
(בדעת מיעוט) בערעור ,1782-21-1לעיל ה"ש ,37סבור כי "…בנסיבות של פירוד ממושך,
והנישואין הם רק על הנייר ,בוודאי שביה"ד לא יתן ידו למצב של לא שלום ולא גרושין באם הבעל
יפצה את אשתו כבנידו"ד".
אף שיש כמה הרכבים שאימצו את גישת הרב דיכובסקי – ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי ת"א)
,054356548-21-1הדין והדיין ;)2009( 7 ,23תיק (אזורי חי') ,022266860-21-1הדין והדיין 4 ,24
(.)2009
1391
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
פסיקה המנציחה את מצב-הביניים 174,שכן לשיטתם פירוד ממושך אינו עילה לגירושים.
גישה זו אינה עולה לכאורה בקנה אחד עם ההיגיון ההלכתי המורה כי אם אין עילת
גירושים ותביעת הגירושים נדחית ,יש לקיים את מסגרת הנישואים גם באופן מעשי,
ומשכך על הצדדים לחזור לחיים משותפים ואין לאפשר את היותם פרודים .ברם ,בחינת
נימוקיהם של בתי-הדין במקרים אלה תעלה כי ההצדקה לפסיקתם בנויה בדרך-כלל על
שני נימוקים מרכזיים .האחד ,אין לחייב בגירושים בן-זוג המסרב להתגרש או התובע
כנגד שלום-בית ,אם אין הוא אשם ביצירת משבר הנישואים .והאחר ,אין לחייב בשלום-
בית בן-זוג התובע גירושים ,אם התנגדותו לשלום-בית נובעת מכך שמבחינה רגשית הוא
אינו מסוגל לחיות עם בן-זוגו ,אף אם אין לו הסבר משכנע לכך175.
למעשה ,שני הנימוקים הללו סובבים סביב עיקרון אחד הקשור למרכיב האשם בדיני
הנישואים והגירושים בהלכה .כשם שביסוס עילת גירושים בשל התנהגות בן-הזוג תלוי
במידת אשמתו 176,כך יש לומר כי עילת שלום-בית אינה יכולה להיכון אם הצד הנתבע
אינו נושא באשמה ביצירת הקונפליקט 177.הנימוק השני מבוסס על העיקרון שלשם
השכנת שלום-בית יש צורך ברצון בסיסי להמשיך את חיי הנישואים ובהיוותרותו של
מרכיב רגשי חיובי כלשהו ביחס לבן-הזוג 178.העדר של רצון או רגש אינו מטיל
כשלעצמו אשם על בן-הזוג הנתבע בתביעת שלום-בית.
179
אף שניתן להבין פסיקה שתכליתה עיכוב הגירושים ,כמניחה שבדרך כלשהי
תיווצר דינמיקה ליישוב המשבר בין הצדדים 180,פסיקה המנציחה חוסר הכרעה קבוע,
______________
174
175
176
177
178
179
180
זה גם המצב בדרך-כלל לדעת הסוברים כי חוסר סיכוי לשלום-בית אינו עילה לגירושים .ראו דוגמות
להלן בתת-פרק ד .7לדוגמה לביטוי מפורש של עמדה זו ראו את דעת המיעוט של הרב זר בתיק
(אזורי ת"א) 8801-21-1פלוני נ' פלונית (פורסם בתקדין ,)24.6.2009 ,הסובר כי אין בעיה באי-חיוב
בגירושים במקביל לדחיית התביעה לשלום-בית.
ראו ,לדוגמה ,ערעור (גדול) ,023728496-21-1הדין והדיין ,)2008( 4 ,20שבו נקבע כי אישה
התובעת גירושים בעילת "מאיס עליי" באמתלה לא-מבוררת ,אין לחייבה בשלום-בית אף שאין
העילה מספיקה לחיוב הבעל בגירושים.
כך ,למשל ,בערעור תשכ"ו ,139/לעיל ה"ש ,170נידון מקרה שבו הגישה האישה תביעת גירושים
בעילת מאיסות ,והבעל טען כי אין עילה לגירושים .בבית-הדין האזורי נפסק כי הבעל חייב לגרש
משום שלטענת האישה יש אמתלה מבוררת בשל הוצאת שם רע שהּוכחה ,אך בית-הדין הגדול דחה
זאת משום שאין להתייחס להתנהגות הבעל באופן נפרד ,ומאחר שהיא באה כתגובה על התנהגותה
של האישה ,אין לחייבו בגירושים.
ראו את הדיון להלן בתת-פרק ג .4לדיון בשאלה אם העדר אשם של הנתבע בתביעת שלום-בית הינו
תנאי לקבלת תביעתו לגירושים ראו גם להלן תת-פרק ד.7
נראה כי מרכיב חשוב בכך הוא שאי-אפשר להכריח אדם לקיים יחסי אישות בניגוד לרצונו .ראו
את דברי הרמב"ם המפורסמים בדינה של המורדת מחמת מאיסות ,משנה תורה ,אישות ,פרק יד,
הלכה ח.
תפיסה זו מעוגנת היטב בספרות הפסיקה ובמקורות התלמודיים בנושא הכתובה (בבלי ,כתובות פב,
ע"ב) ,בסוגיית הגט ה מקושר (בבלי ,בבא בתרא קס ,ע"ב) ,בסוגיית המורדת (משנה ,כתובות ה ,ז;
בבלי ,כתובות סג ,ע"ב) ועוד.
ראו ,למשל ,את דבריו של הרצוג ,לעיל ה"ש ,48כרך ח ,סימן קסא ,ביחס למקרים של בעל שבגד
1392
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
כאשר אין מדובר בקושי ראייתי ,הינה חריגה במסורת הפסיקה ההלכתית 181.נראה אפוא
שאף היווצרותה של פסיקה זו נעוצה בחשש מפני חיוב גט מעושה שלא כדין ,המצוי
תדיר ברקען של כלל הפסיקות לגירושים.
.7תחליפי פסיקה ונסיונות גישור ותיווך של בית-הדין
הקושי של בית-הדין להכריע בצורה ברורה ואפקטיבית בתביעת שלום-בית מצוי בשני
מישורים :במישור העובדתי ,בקביעה כי התביעה כנה וכי יש סיכוי ממשי לשלום-
בית; 182ובמישור המוסדי ,בשל ההגבלות המובְּ נות באכיפת מצווה דתית באמצעים
משפטיים ,במיוחד אם המצווה כרוכה בעניינים רגשיים .קושי זה מניע את בית-הדין
במקרים רבים להעביר את האחריות לבני-הזוג עצמם ,ולעודדם לשאת ולתת לגבי פרטיו
של הסכם שלום-בית ,אף שלא אחת בית-הדין מציע סיוע בניסוח תנאי ההסכם.
כאשר יש סיכוי מועט בלבד לשלום-בית ,הגורם של עילת גירושים חלשה או העדר
עילת גירושים נכנס אף הוא למכלול השיקולים .כאשר בית-הדין מתרשם במהלך
הדיונים כי זהו המצב לאשורו ,הוא עשוי ללחוץ 183על הצדדים להגיע להסכם שלום-
בית 184או לחלופין להסכם גירושים 185,כדי להימנע מן המצב האנומלי המתואר לעיל,
שבו מחד גיסא אין טעם לחייב שלום-בית ,ומאידך גיסא גם אין עילה לחיוב גירושים.
יש לזכור את העובדה שעל-אף המעבר לערוץ של הידברות ,המשא-ומתן בין
______________
181
182
183
184
185
ותובע גירושים …" :ואני יודע ועד ממקרים של נותני עינים בנשים זרות ,שאחרי שלא ניתן להם
מאויים בבי"ד הראשון ,או בערעור ופסק דין הסופי ,נשבר יצרם ושבו לחיות עם אשת בריתם".
ראו את התבטאותו החריפה של בית-הדין הגדול בערעור (גדול) תש"מ ,193/פד"ר יא 364 ,362
(התשמ"א)'" :הלעולם תאכל חרב?'" התבטאות זו הוזכרה בתיק (אזורי חי') ,061391348-21-1
הדין והדיין ,)2003( 4 ,10מלבד ההתבססות על דעת רבנו ירוחם ודעת הרב פאלאג'י.
ראו דיון מפורט בתת-פרק ג 1להלן.
המציאות המשפטית כיום מניעה את בית-הדין ללחוץ על הצדדים להגיע להסכם או לפשרה גם
במקרים אחרים שבהם בית-הדין עצמו נתון תחת אילוצים .כך ,למשל ,בית-הדין לוחץ על הצדדים
לשאת ולתת בענייני הממון בשל חובתו לפסוק לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג ,התשל"ג1973-
(להלן :חוק יחסי ממון) (ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי פ"ת) ,050817956-21-2הדין והדיין 4 ,22
( , ))2008או לשם השגת תוצאה צודקת בנסיבות שלפניו .אף שלבית-הדין יש סמכות לכפות פשרה
בנסיבות מגּוונות ,נראה כי הוא מפעיל אותה כמעט רק בענייני רכוש ,מן הטעם האמור (ראו,
לדוגמה ,תיק (אזורי י-ם) ,748674/1הדין והדיין .))2010( 4 ,27דיון רחב בשאלה אימתי יש לבית-
הדין הרבני סמכות לכפות פשרה נערך בתיק (אזורי ת"א) /3983כ"א ,פד"ר ד ( 267התשכ"ב).
לדוגמות של תניות שונות בהסכמי שלום-בית ראו להלן תת-פרק ד.6
נראה כי רצוי שהסכם שלום-בית יכלול חלופת גירושים באופן מובנה ,ואכן דומה שכך נוהגים
בדרך-כלל ,משתי סיבות :האחת ,משום שכל ניסיון לכונן שלום-בית הוא זמני מטבעו ,כאמור לעיל,
שהרי הצלחתו אינה מובטחת ,ומשום כך יש צורך בהגדרת פתרון לתוצאה של כשלון הניסיון;
והאחרת קשורה להשפעה הפסיכולוגית של הסכם כזה ,שכן קיומה של אפשרות גירושים מפיגה
מתחים וחששות במהלך הניסיון לכונן שלום-בית.
1393
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
הצדדים עודנו מתנהל בצל המשפט 186.לעיתים הלחץ שבית-הדין מפעיל הוא ישיר
ומפורש ,כגון קציבת זמן להגעה להסכם עד שיינתן פסק-דין 187,אך בדרך-כלל הלחץ
על בני-הזוג הוא עקיף ,ועשוי להיות מופעל בכמה דרכים :הימנעות מתיעוד הנעשה
באולם בית-הדין; 188שליטה בקצב ההתקדמות של ההליכים ,בעיקר של הליכי-
ביניים; 189והצעת פשרות לבעלי-הדין ,לעיתים תוך ניצול מעמדו וסמכותו בעיני בני-
הזוג 190.בית-הדין אף עשוי להיות פעיל בהצעת פתרונות 191,במתן עצה 192,בניסוח
ההסכם 193או בהמלצה לצדדים ללוות את הניסיון להשכין שלום-בית בייעוץ
מקצועי194.
בפסקי-הדין הרבניים מצוי תיעוד רב של מאמצי בית-הדין לתווך ולגשר בין
בני-זוג 195,הנובעים מן העובדה שדיינים רבים רואים בכך חלק בלתי-נפרד
______________
186ראוRobert H. Mnookin & Lewis Kornhauser, Bargaining in the Shadow of the Law: The :
).Case of Divorce, 88 YALE L.J. 950 (1979
187
188
189
190
191
192
193
194
195
ראו ,לדוגמה ,תיק /2921תשי"ב ,לעיל ה"ש ,54בעמ' 241שבו מצוטט פסק-הדין בערעור:
"' …מטילים על שני הצדדים לבא ביניהם לידי הסכם של שלום בכל שטח הסכסוכים שביניהם ,בתוך
2החדשים שנשארו עד גמר תקפו של פסק-הדין המעורער"'.
אי-תיעוד מאפשר חופש פעולה לדיין ,מבלי לחשוש מביטול או מערעור של פעולותיו על ידי
הערכאות המוסמכות .ניתן לכלול בדרך זו את זימון הצדדים לשיחה בלשכת הדיין ,שבה הוא מבהיר
להם מה עליהם לעשות לדעתו ,לעיתים תוך איום מרומז בהטלת סנקציות ,הגבלות או תשלומים.
השוו כללי אתיקה לדיינים.
ראו להלן תת-פרקים ד 3ו-ד.4
ראו דפנה הקר הורות במשפט – מאחורי הקלעים של עיצוב הסדרי משמורת וראייה בגירושים 161
(.)2008
ראו ,לדוגמה ,ערעור (גדול) תשכ"ה ,73/פד"ר ו ( 5התשכ"ו) ,שבו הציע בית הדין כי בתה של
האישה ,שהתברר כי היא הגורם להפרת שלום-הבית ,תשהה במוסד .נראה שגם את הדברים הבאים
– שנאמרו בפסק-הדין בערעור (גדול) ער/תשט"ז ,107/פד"ר ב ( 237 ,233התשי"ז) – יש להבין
כהצעת פתרון…" :ועובדה זו קבע גם ביה"ד האזורי בפס"ד שעל הבנים לעזוב את בית ההורים
לטובת השלום ביניהם".
ראו דברים שנאמרו בערעור (גדול) תשכ"ט( 92/לא פורסם ,כ"ג באב תשכ"ט) מצוטט אצל שוחטמן,
לעיל ה"ש ,9כרך ב ,בעמ' ,1071ה"ש .357לגבי בדיקה פסיכיאטרית…" :שאז היה מקום לתת עצה
הוגנת למשיבה ,שלמען שלום בית ,עליה להסכים מרצונה הטוב ולהבדק" (הציטוט של פסק-הדין
על-פי המובא בסיכומים בתיק .)8358-88
ראו ,לדוגמה ,ערעור תש"מ ,193/לעיל ה"ש ,181בעמ' " :363בהופיעם לפני ביה"ד ,סודר שלום
ביניהם ונפסקו לאשה מזונות בהסכם".
ראו ,לדוגמה ,את דברי בית-הדין בתיק ,302113360-21-1לעיל ה"ש " :130ממליצים לצדדים
לערוך הסכם שלו"ב ולחילופין גירושין ,ולעשות ניסיון נוסף אמיתי לשלו"ב עם יעוץ מקצועי,
לתקופה מוגדרת של שנה".
ראו תיאור אופייני לכך בתיק (אזורי ת"א) /3212תשי"ג ,פד"ר א ( 204 ,201התשט"ו)" :במשך
הדיונים ניסה ביה"ד למצוא דרך להשלים בין הצדדים …ביה"ד לא התיאש משלום ונתן ביום כ"ח
בסיון תשי"ד פס"ד חלקי" .מובן שתיעוד זה אינו תיאור ממצה של המאמצים והנסיונות הרבים
שבית-הדין עושה כדי לפתור משברי נישואים.
1394
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
מחובתם 196.מאמצים אלה מופנים בראש ובראשונה לשידול בני-הזוג לנסות ליישב את
המשבר ,בעיקר על-ידי שכנוע בן-הזוג המעוניין בפירוק הנישואים לחזור בו מכוונתו
זו 197.כמעט מיותר לומר שמאמצים אלה נכשלים על-פי-רוב ,ובית-הדין אף מביע
לפעמים את תסכולו מכך 198.מכל מקום ,משמתחוור לבית-הדין כי אין סיכוי לשלום-
בית ,פעמים רבות אין הוא חוסך מאמצים בניסיון להוביל את הצדדים להסכם
גירושים199.
פרק ג :רכיבים עיקריים בפסיקה בתביעות שלום-בית
.1היסוד הנפשי בתביעת שלום-בית והערכת הסיכויים לשיקום הנישואים
תביעת שלום-בית מחייבת הכרעה של בית-הדין בשני עניינים מצטברים ,שבהם נדרש
ניתוח של התהליכים הנפשיים של הצדדים לסכסוך :הראשון הוא היסוד הנפשי של
עילת התביעה ,קרי ,אם בן-הזוג התובע אכן חפץ בשלום-בית; והשני – אם המסקנה
בעניין הראשון היא חיובית – 200הוא הערכת הנסיבות וקביעה אם יש סיכוי ממשי
לשיקום חיי הנישואים201.
______________
196
197
198
199
200
201
ראו להלן תת-פרק ה ,3וכן את דבריו של הרב לביא בתיק ,3599-22-1לעיל ה"ש ,83המצביע על
סוגיית הירושלמי בסוף נדרים (וכן על דברי המגיד משנה ,אישות ,פרק יד ,הלכה טז) כמקור לחובתו
של בית-הדין להשכין שלום-בית ,תוך הדגשה שזו הדרך המתאימה ,וכן שבית-הדין נמנע מנקיטת
אמצעים ישירים לאכיפת שלום-בית.
ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי י-ם) תשי"ז ,1197/פד"ר ג ( 220התשי"ט) ("בעוד בית הדין ממשיך
בדיונים ומגלגל עם הזוג למצוא דרך להשפיע על האשה שתחזור לחיות עם בעלה בשלום לנסיון…
הוא ניסה לרצוח את התובעת [האישה] ואת אחיה בנשק חם"); תיק (אזורי חי') שכב ,3048/פד"ר ה
[ 239שנת מתן פסק-הדין לא פורסמה] (ניסיון לשכנע את האישה שתחזור אל הבעל הלוקה באין-
אונות); תיק (אזורי ת"א) 8564-21-1פלונית נ' פלוני (פורסם באוצר המשפט( )22.10.2003 ,בית-
הדין מנסה לשכנע את האישה לנסות תקופה של שלום-בית).
ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי י-ם) /715תשכ"ה ,פד"ר ה ( 307 ,306התשכ"ה)" :ביה"ד הוציא מדי פעם
החלטות שונות כפי הנצרך לשעתן ,וניסה בהרבה דרכים להניע את הצדדים שלא יהרסו את התא
המשפחתי שלהם ,ויתגברו על עקשנותם ויסכימו לנסות שוב לשוב לחיות בשלום זע"ז מתוך ויתורים
אחד למשנה ו והבנה הדדית .כאמור נתקלו לבסוף כל מאמצי ביה"ד להשכנת שלום בקיר אטום,
בגלל עקשנותו וסירובו של הבעל ,וכל מאמצי השכנוע של ביה"ד עלו בתוהו".
ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי ת"א) ,370946/15הדין והדיין .)2011( 11 ,27
שני שלבים אלה הכרחיים בכל תביעת שלום-בית ,שכן אם שני בני-הזוג מעוניינים להתגרש ,בית-
הדין לא יבחן את הסיכויים לשלום-בית ,הגם שייתכן שהם טובים .עם זאת ,במצב שבו התביעה כנה
אך אין סיכויים לשלום-בית יקשה יותר על בית-הדין לחייב את התובע בגירושים מאשר במצב שבו
יש סיכויים לשלום-בית אך התביעה אינה כנה.
אף שבשני שלבים אלה בית-הדין נדרש להערכה בעניינים שמטבעם קשים להכרעה מדודה ומדויקת,
1395
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
כעיקרון ,בכל תביעה נטל הראיה מוטל על התובע 202,אלא שבתביעת שלום-בית אין
מדובר בהוכחה של עניין עובדתי אובייקטיבי ,אלא בחובה לברר את מידת אמינותה של
הטענה 203.בתביעת שלום-בית על התובע להוכיח את רצונו בשלום-בית ,כלומר את
כנות תביעתו ,אלא שמובן כי הוכחתו של רצון אינה מסוג הדברים הקלים להוכחה,
לפחות לא בדרכי ההוכחה המקובלות במשפט האזרחי .התנהגותו של בן-הזוג התובע
צריכה להתאים לרצונו המוצהר 204הן בהתנהלותו בבית ,הן בתגובתו על יוזמת בן-הזוג
האחר המעוניין בפירוד או בגירושים ,הן בנסיונותיו לשקם את הנישואים ,הן באופן
ניהול ההליכים המשפטיים ועוד .הראיות העקיפות מצד התובע יכולות ליצור תמונה
מסוימת ביחס לכנות רצונו בשלום-בית ,אשר עשויה לשכנע את בית-הדין בכנות
התביעה .אולם אין זה מוסכם כי בכל מקרה ובכל מצב נטל הראיה אכן מוטל על התובע.
דוגמה למקרה שבו ייתכן שלא יוטל הנטל על התובע הוא כאשר הבעל הנתבע עזב את
הבית וחי עם אישה אחרת205.
אכן ,הצורך להכריע מהי מידת כנותה של התביעה לשלום-בית ומהם סיכוייה מחייב
את בית-הדין ,לנוכח אופייה המיוחד של התביעה ,להזדקק לכלים לא-שגרתיים
בקביעות אלה ,בעיקר לשיקול-דעת המבוסס על נסיון-החיים והניסיון השיפוטי בתחום
______________
202
203
204
205
יש הבדל משמעותי ביניהם .השאלה הראשונה היא מטבעה סובייקטיבית ותלויה אך ורק ברצונו
החופשי של בן-הזוג התובע ,ולעומתה השאלה השנייה תלויה בנסיבות נוספות ,סובייקטיביות
ואובייקטיביות ,כגון מידת ההתנגדות לשלום-בית מצד בן-הזוג הנתבע ,מידת נכונותם של בני-הזוג
להיעזר בטיפול מקצועי ,משך הנישואים וטיב היחסים בין בני-הזוג בעבר ,עומק המשבר הנוכחי
ומשכו ,המצב המשפחתי המצומצם והמורחב (ילדים ,מעורבות של בני משפחה) ,קיומה של תמיכה
במשפחה ובקהילה ,התנאים הפיזיים והכלכליים של בני-הזוג ועוד.
למקור הדין בספרות התלמודית ולדיון בגדריו ראו ברוך קהת 'המוציא מחברו עליו הראיה' בספרות
חז"ל (חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" ,אוניברסיטת בר-אילן – המחלקה לתלמוד,
התשע"א).
ראו שולחן ערוך ,חושן משפט ,סימן עה סעיף א .כן ראו שוחטמן ,לעיל ה"ש ,9כרך ב ,בעמ' –685
.687
ראו את דבריו של הרב מלכא בתיק (אזורי פ"ת) 1370-64-2פלונית נ' אלמוני (פורסם בתקדין,
" :)20.9.2005אמירתה של האשה כי רצתה בשלו"ב ריקה מתוכן ומעשיה הנ"ל הוכיחו את
ההפך".
ראו אטלס ,לעיל ה"ש ,62הסבור כי גם במקרה כזה חובת הראיה היא של האישה התובעת
שלום-בית ,לעומת לביא ,לעיל ה"ש ,5חלק א ,סימן מא ,אשר חולק וסובר כי במקרה כזה אין
חובה עליה להוכיח את טענתה ,שכן אין לסייע לעוברי עברה .היחס אל עובר עברה כמי
שידו על התחתונה בתביעות בין בני-זוג אינה נדירה בפסקי-דין .ראו את דיוננו להלן בתת-פרק ג.4
ראו גם את דבריו של הרב איזירר (בדעת מיעוט) בערעור (גדול) 2588-21-1פלוני נ' פלונית (פורסם
בתקדין" :)22.11.2005 ,כאשר הבעל נתון בחיקה של אשה זרה ,אי אפשר לקבל מאשתו הכשרה
תשובה אם רוצה בשלום-בית או לא .תשובה זו אפשר לקבל רק כאשר יעזוב את האשה
הזרה".
1396
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
הנישואים 206,וכן לחוות-דעת מקצועיות של גורמים טיפוליים 207,אשר לא אחת בית-
הדין הוא שאף מפנה אליהם 208.העובדה שההליך הדיוני במשפט העברי מחייב
את שמיעת הצדדים באופן בלתי-אמצעי 209,ותפקידו של בית-הדין בחקירת הצדדים210,
מאפשרים לדיינים לגבש לאורך הדיונים הערכה טובה למדי בשאלות האמורות.
בתי-הדין הרבניים אף מצאו כי יש צורך בסיוע או בחיזוק ראייתי להתרשמותם211,
ועל-כן פיתחו עם הזמן מבחנים שונים לבחינת כנות התביעה ולהערכת הסיכויים
לשלום-בית .תיאור זה של הליכי הבירור של טענת שלום-הבית גם מבהיר מדוע
הסמכות העניינית לדון בתביעת שלום-בית נתונה לבית-הדין האזורי ,ולא לערכאת
הערעור ,אשר אין לה בדרך-כלל יכולת וסמכות להכריע בשאלות עובדתיות ובפרט
בנושא זה212.
על תפקידה המכריע של התרשמות בית-הדין 213ניתן ללמוד מהניסוחים השגורים
בפסקי-ה דין לגבי כנות התביעה ,בין לחיוב בין לשלילה ,כגון" :ניכרים דבריה כדברי
______________
206
207
208
209
210
211
212
213
דיינים אחדים ששוחחתי עימם אמרו בביטחון כי לאחר כמה שנות שיפוט הם יכולים בהחלט
להעריך באופן די מדויק באילו מן התיקים הבאים לפניהם ניתן לשקם את הנישואים ובאילו
לא.
בית-הדין מקבל את העמדה העקרונית כי "בית הדין או בית המשפט ,לפי העניין ,לא יתעלמו
מעמדותיהם של העובדים הסוציאליים המסייעים לערכאה השיפוטית לגבש את עמדתה" .ראו ערעור
(גדול) 1-23-2950האם נ' האב (פורסם בתקדין.)17.6.2004 ,
ראו ,לדוגמה ,ערעור (גדול) ,011926961-21-1הדין והדיין ,)2007( 3 ,18שבו מינה בית-הדין
(האזורי) פסיכותרפיסטית מטעמו אשר קבעה כי אין סיכוי לשלום-בית ,וכן תיק (אזורי רח') 8249-
( 21-1פורסם באתר בתי-הדין הרבניים ,)14.2.2006 ,שבו "הצדדים הופנו לגישור למגשרת של
ביה"ד" .ראו גם תמ"ש (משפחה ראשל"צ) 13651-03אלמוני נ' פלונית (פורסם בפסקדין,
,)25.3.2009שבו מציינת השופטת שירה חני את הדוח של הפסיכולוגית שמינה בית-הדין על-מנת
לבחון את האפשרות לשיקום יחסיהם של בני-הזוג.
בערעור (גדול) 2788-22-1פלונית נ' פלוני (פורסם באוצר המשפט )16.12.2004 ,דחה בית הדין,
בשל עיקרון זה ,בקשה לאפשר את שמיעת האישה בדיון באמצעות שיחת ועידה (פסק-דינו של הרב
מצגר).
ראו סיני ,לעיל ה"ש ,165פרק שישי ,בעמ' 131ואילך.
התרשמות בית-הדין מכנות התביעה שימשה כבר בעבר כלי להכרעה בתביעות שעניינן שלום-בית.
כך ,למשל ,בפסק-דין משנת ,1945בערעור (גדול) ,1/30/705פד"ר – אוסף ורהפטיג ב פג
(התש"ה) ,קבע בית-הדין הגדול כי האישה אינה נחשבת מורדת ,בין היתר משום שדרישת הבעל כי
תחזור הביתה אינה כנה.
ראו ערעור תשכ"ה ,112/לעיל ה"ש ;121ערעור (גדול) תשל"א ,13/פד"ר ט ( 65התשל"א);
גולדשמידט ,לעיל ה"ש .121אומנם גם בית-הדין הגדול צר יך לשמוע את הצדדים באופן בלתי-
אמצעי ,אולם משך הדיונים המצומצם יחסית והתמקדות הדיונים בנושא הערעור בלבד מקשה עליו
להתרשם מהתמונה הכוללת.
יש שדי בהתרשמות זו לקביעה חד-משמעית בדבר כנות התובע ברצונו בשלום-בית .ראו ,לדוגמה,
את פסק-הדין בבית-הדין האזורי מושא ערעור (גדול) תשכ"ט ,132/פד"ר ח ( 105 ,104התשכ"ט),
שאותו ציטט בית-הדין הגדול" :בית הדין אינו מקבל טענת האשה שרצונה בשלום ,טענה זו היא
משוללת כל בסיס ריאלי ועובדתי".
1397
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
אמת";" 214ביה"ד משתכנע כי הבעל רוצה בשלום בית";" 215יש התרשמות ברורה שגם
כיום תביעתו לשלום-בית אינה כנה" 216.פעמים בית-הדין מציין במפורש כי הוא
מתרשם שהתנהלותו המשפטית של התובע עומדת בסתירה לתביעת שלום-הבית
שהגיש 217.בדומה לקביעה באשר לכנות התביעה ,כך גם לגבי ההתרשמות הכללית
באשר לסיכויים לשלום-בית .לדוגמה ,במקרה אחד קובע בית-הדין" :כפי שעולה
ממהלך הדיונים המרובים של הצדדים שנעשו בפנינו אין שום סכוי לשלום בית218".
בסעיפים הבאים אדון במבחנים שפותחו כדי לסייע בהכרעה בדבר כנות התביעה
והסיכויים לשלום-בית ,אולם קודם לכן ראוי להבהיר מהי ההצדקה לעצם הסתמכותו
של בית-הדין על התרשמותו מטענות הצדדים .שאלה זו קשורה לשאלה עקרונית
כללית :האם בית-הדין מוסמך להכריע באמצעות אומדנה בהעדר ראיה קבילה ,ובאילו
נסיבות הוא רשאי לעשות כן? 219אכן ,דיינים שעסקו בשאלת ההצדקה להכרעה בדבר
כנות התביעה בהסתמך על התרשמותו של בית-הדין נדרשו לשאלת האומדנה .במאמר
הדן בחובת תום-הלב בתביעת שלום-בית ,מבסס הרב אטלס 220את סמכותו של בית-
הדין להישען על התרשמותו בנוגע לתום-הלב בתביעה לשלום-בית על סמכותו לדון
______________
214
215
216
217
218
219
220
תיק (אזורי רח') 1345-21-1פלוני נ' פלונית (פורסם בתקדין .)2.7.2006 ,ראו גם תיק (אזורי ת"א)
,051550960-21-1הדין והדיין " :)1998( 11 ,2ניכרים הדברים שכנים דבריה" (יש לשים לב
שמדובר במקרה זה בבני-זוג שהיו פרודים כשש שנים ,והבעל חי בינתיים עם נשים אחרות ,כך
שנכנס גם השיקול שהנתבע עובר עברה וממילא ידו על התחתונה בעיני בית-הדין – ראו את הדיון
להלן בתת-פרק ג ,4וכן תיק (אזורי ת"א) ,064687221-13-1הדין והדיין ,)2003( 4 ,13שבו התרשם
בית-הדין כי "רצונה של האשה בשלום בית ושהבעל יחזור להתגורר עמה").
תיק (אזורי ת"א) ,311698393-21-2הדין והדיין .)2000( 9 ,18התרשמותו זו של בית הדין נוצרה
אולי ,בין היתר ,בעקבות מכתבים שהביא הבעל מרבנים שונים ,אשר אישרו בכתב כי הם מכירים
אותו וכי הוא לא גרם בעיות חברתיות .ראו גם להלן ליד ה"ש .253
תיק (אזורי אש') 6543-13-1פלונית נ' פלוני (פורסם בתקדין .)15.7.2008 ,ראו גם תיק (אזורי ת"א)
,008806754-21-1הדין והדיין ,)2007( 10 ,18שבו בית-הדין מתרשם כי האישה אינה רוצה שלום-
בית אמיתי ,אלא רכוש.
ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי חי') ,050562289-13-1הדין והדיין – )2004( 3 ,11בית-הדין מתרשם
מדרך התנהלותה המשפטית של האישה ,הן בתביעותיה בבית-המשפט והן במשא-ומתן בין
הצדדים ,כי כל מטרתה בתביעת שלום-הבית היא למשוך זמן; תיק (אזורי י-ם) ,069387470-21-2
הדין והדיין – )2009( 5 ,24התנהלות האישה בבית-המשפט מוכיחה כי טענתה לשלום-בית שקרית;
ערעור (גדול) ,023559859-21-1הדין והדיין – )2008( 4 ,18בית-הדין מתרשם כי שלום-הבית
בתביעת הבעל הוא שולי בניהול ההליכים המשפטיים מצידו .מקרים אלה קרובים למבחן של פיצול
התביעות בערכאות השונות – ראו בתת-פרק הבא.
תיק (אזורי ת"א) [ללא מספר תיק] (.)4.8.2005
לדיון בשאלת השימוש באומדנה במשפט העברי ראו שמשון אטינגר ראיות במשפט העברי 185
ואילך (.)2011
אטלס ,לעיל ה"ש .62
1398
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
באומדנה במקרים של חשש לרמאות 221או להערמה 222.אך נדרשת עדיין הישמרות
מפני הכרעה באשר לכנות הרצון בשלום-בית רק על-פי אומדנה כללית 223,שכן מלבד
המצב המעורפל והמסופק מעצם טבעו 224,קיימת סכנה מובנית של טעות בהתרשמות,
ולּו עקב אי-יציבותו של הרצון בשלום-בית225.
.2מבחנים לקביעת כנות התביעה לשלום-בית
שני גורמים עומדים ביסוד הצורך בפיתוח המבחנים השונים לקביעת כנות התביעה
לשלום-בית ,ובעקבותיה לקביעת הסיכויים להשגת שלום-בית .הגורם האחד הוא הצורך
להימנע מהכרעה המבוססת על שכנוע מכוח טענות בלבד או על הערכה כללית
והתרשמות מבני-הזוג – הן מטיעוניהם בכתב ובעל-פה הן מהתנהגותם .הגורם האחר,
שנראה כי משקלו עלה בשני העשורים האחרונים ,הוא הצורך לסנן תביעות-סרק
טקטיות226.
נושא כנותו של בעל-דין בסכסוכי גירושים נידון רבות בהקשר של מבחני הכריכה
לתביעת גירושים הן בבתי-המשפט האזרחיים הן בבתי-הדין הרבניים ,אולם תכליותיהם
של המבחנים והגורמים לצורך בהם שונים ביסודם .התכלית העיקרית של המבחן
המשולש של כריכת תביעות בתביעת גירושים – הכולל בדיקה של כנות תביעת
______________
221
222
223
224
225
226
לשימוש באומדנה בדין מרומה ראו שולחן ערוך ,חושן משפט ,סימן טו סעיף ג .ראו סיני ,לעיל ה"ש
,165חלק שלישי ,בעמ' 385ואילך .לשאלת "דין מרומה" בענייני נישואים וגירושים ראו תיק
,288169/3לעיל ה"ש .157
על היחס לתחבולות ולהערמות ועל דרכי ההתמודדות עימן במשפט העברי ראו חדד ,לעיל ה"ש .61
כך ,למשל ,הרב רוזנטל בתיק ,6075לעיל ה"ש ,96סבור כי אין לקבוע את כנות הרצון בשלום-בית
על-פי אומדנה כללית.
יש לזכור כי להכרעה בעניין זה יש השלכות ממוניות ,ועל כן התייחסות לתביעה כזו כאל תביעה
ממונית מחייבת זהירות ברמה הנדרשת בהוצאת ממון ללא ראיה ברורה .ראו ,למשל ,תיק (אזורי
ת"א) [ללא מספר תיק] ( ,)8.1.2003שבו מצטט בית-הדין החלטה קודמת שלו בעניינם של בני-הזוג:
"עכ"פ נושא תביעת שלום הבית של האשה עומדת לנו בספק ,אם כנות יש כאן ,או תרגיל יש כאן,
ולכן בשלב ז ה נראה לנו שכל צד יהנה מספקו של ביה"ד ,דהיינו :האשה תהנה מספק ואין להוציאה
ממקום מגוריה ,מאידך הבעל יהנה מהספק ולא נחייבו במזונות האשה ".ראו גם תיק (אזורי טב')
,032372187-21-1הדין והדיין ,)2006( 9 ,22שם הטיל בית-הדין ספק אם תביעת הבעל כנה ,שכן
אם אכן הייתה כנה והאישה הייתה מסרבת ,היה מקום להפסידה כתובה.
ראו ,לדוגמה ,ערעור (גדול) תשל"ב ,122/פד"ר ט ( 214 ,200התשל"ד) .בפסק-דין זה חזר בו בית-
הדין מהתרשמותו הראשונה ,וסבר כי אף אם בתחילה נבע סירוב האישה להתגרש מנקמנות ,עתה
הוא מאמין לה כי היא רוצה באמת שלום-בית ,שכן "'…קביעה כזאת מתיחסת תמיד למה שנראה
לעיני ביה"ד כמצב הקיים בזמן הקביעה על ידו ,ואינה הלכה שלא ניתנה להתערער במשך הזמן'".
ראו את האמור לעיל בתת-פרק א ,2וכן את דבריו התקיפים של הרב עמאר בערעור (גדול) סא9698-/
( 14 ,21-1פורסם באתר בתי-הדין הרבניים…" :)20.5.2002 ,וצריך הדיין לבדוק הדבר בשבע
בדיקות וחקירות ,כי הרבה מתחכמים ופותחים תיקים ,רק מפני ההצגה בבית הדין ,וגם כשרוממות
השלום בגרונם ,הרי בלבם ישימו אורבם ,ושפתם שפת שקר ודבר כזב".
1399
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
הגירושים ובדיקה של כנות הכריכה – היא קביעת סמכות השיפוט במרוץ הסמכויות,
ועניינה העיקרי הוא יעילות הדיון 227.לעומת זאת ,תכליתם של מבחני הכנות בתביעות
שלום-בית היא כאמור הערכת הסיכויים לשלום-בית במישור המהותי וסינון תביעות-
סרק במישור הפרוצדורלי .עם זאת ,יש לשער כי העיסוק בבחינת כוונות הצדדים ותום-
ליבם בסוגי התביעות השונים הוביל לצבירת מיומנות שיפוטית בבחינת כנותו של בעל-
דין ,וכנראה אף להיקש ברכיבים שדומים בשני סוגי התביעות ,דוגמת השימוש לרעה
בהליכי משפט.
אפרט עתה את המבחנים העיקריים להוכחת חוסר 228תום-לב או חוסר כנות229
בתביעת שלום-בית העולים מספרות הפסיקה ,שרובם ייחודיים לתביעת שלום-הבית:
א .גילויי שנאה מובהקים כלפי בן-הזוג הנתבע – בית-הדין רואה את התנהגותם של
בני-הזוג ,שומע את טענותיהם ,קורא את כתבי הטענות שלהם ומודע בדרך-כלל
להלי כים נוספים המתנהלים ביניהם .מלבד ההתרשמות הכללית מכל הנתונים הללו,
בכל אחד מהם עשוי להתגלות יחס של שנאה וסלידה כלפי בן-הזוג הנתבע ,שאינו
עולה בקנה אחד עם תביעת שלום-בית .כאשר בית-הדין מזהה גילוי ברור ומובחן
של שנאה או סלידה 230,יוביל הדבר כנראה לדחיית התביעה.
______________
227
228
229
230
ראו ,לדוגמה ,אשר מעוז "''כרוך' זה הכרוך על עקבנו' – על הכריכה בתביעת הגירושין" עיוני
משפט יד ;)1989( 101אריאל רוזן-צבי "הלכת ה'כריכה' ו'מירוץ הסמכויות' והשפעתם על
המשפחה ודיני המשפחה" עיוני משפט יד ;)1989( 67רוזן-צבי ,לעיל ה"ש ,2בעמ' 26ואילך; רות
(וורמן) רוזנברג "סמכויות שיפוט ומירוץ הסמכויות בתביעות גירושין" מעמד האשה בחברה
ובמשפט ( 546פרנסס רדאי ,כרמל שלו ומיכל ליבן-קובי עורכות ;)1995 ,מנשה שאוה "על 'כרוך'
ועל 'כנות' – הייפסק 'מירוץ הסמכויות' בעניני מזונות בין בית המשפט המחוזי לבין בית הדין
הרבני?" עיוני משפט ב .)1972( 719כן ראו את הדיון במרוץ הסמכויות להלן בתת-פרק ה 4ואת
האסמכתות בה"ש 442להלן.
נראה כי התמקדותם של המבחנים דווקא בזיהוי חוסר (חוסר תום-לב וחוסר כנות) מצביעים על כך
שבררת-המחדל היא מתן אמון בטענת התובע .עם זאת ,אין בכך כדי להעביר את נטל הראיה לצד
האחר ,ובית-הדין יצטרך עדיין לבחון את כנות התביעה.
לכאורה הדרישה לתום-לב הי נה דרישה גבוהה יותר מדרישת הכנות ,שכן לפי האחרונה די ברצון
לחזור לחיים משותפים ,בעוד לפי הראשונה נראה שגם המניעים צריכים להיות נקיים משיקולים
זרים.
ראו דוגמה קיצונית לכך בכתב תביעה שכל כולו כתב פלסתר נגד בן הזוג האחר שנידון בערעור
(גדול) ער/293/תש"מ ,פד"ר יב ( 320התשמ"ב) .ראו גם יוסף קאפח עדות ביהוסף סימן נא (איתמר
ורהפטיג עורך .)2004 ,כן ראו ערעור (גדול) ,048455513-21-1הדין והדיין ,)2006( 11 ,25שבו
הצביע בית-הדין על סתירה בין דבריו של הבעל בעל-פה לפני בית-הדין לבין כתב התביעה ,העוסק
רק בגירושים ללא מילה על שלום-בית (במקרה זה היו בני-הזוג פרודים במשך שלוש שנים ,ולבעל
הייתה בת-זוג ,ואולי גם עקב כך נדחתה תביעתו) .ראו עוד תיק (אזורי אש') /43לח ,פד"ר יא 153
(התשל"ח); תיק (אזורי פ"ת) 1-21-8844פלוני נ' פלונית (פורסם בתקדין .)5.12.2004 ,דוגמה
לסתירה קיצונית בין מעשי האישה הרוויים שנאה לבעל לבין הצהרותיה בבית-הדין ראו תיק
,1370-64-2לעיל ה"ש .204גם תלונות-שווא במשטרה על אלימות של הבעל עשויות להוכיח כי
אין פניה של האישה לשלום-בית – ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי נת') 3680-21-3פלוני נ' פלונית
1400
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
ב .בגידה של הבעל – בית-הדין מתייחס לבגידה כאל הרס הזוגיות ,וכעיקרון הוא לא
יקבל תביעת שלום-בית מצד בעל שבגד 231,בוודאי אם הוא מצוי עדיין בקשר עם
האישה שעימה בגד 232.דעתם של כמה דיינים היא שגם אישה נבגדת לא תהיה
נאמנת בתביעת שלום-בית ,מאחר שאין היא נאמנת לומר שהיא חפצה בבעלה
ואוהבת אותו כאשר הלה בוגד בה 233.אך יש גם דעות חולקות .דעה אחת סוברת כי
גם במקרה של בגידה אין להניח באופן שאינו ניתן להפרכה כי האישה מואסת בבעל,
שכן המציאות מוכיחה כי נשים רבות סולחות לבעליהן לאחר הבגידה 234.דעה
אחרת גורסת כי אין אפשרות לקבוע מראש חוסר כנות במקרה כזה ,ויש לבחון את
כנות התביעה באותן נסיבות בהנחה שלא אירעה בגידה235.
באשר למקרה שבו האישה בגדה ,מאחר שהאישה אסורה על הבעל ,בית-הדין לא
יעסוק כלל בכנות תביעה לשלום-בית מצידה ,שכן על-פי ההלכה על בני-הזוג
להתגרש ,ואין כלל מקום לשיקום הנישואים 236.אם הבעל הוא התובע במקרה כזה
לחזור לחיים משותפים ,אזי אם בגידת האישה מבוססת על הודאתה בלבד ,בית-הדין
______________
231
232
233
234
235
236
(פורסם בתקדין .) 4.5.2008 ,כעיקרון ,הגשת תלונות למשטרה בגין אלימות ובקשת צווי הרחקה
עומדות בסתירה מובנית לתביעה הדורשת את שיבת הבעל הביתה .המענה הרווח מצד נשים לסתירה
זו הוא התניה של שיבת הבעל בטיפול באלימות (ראו ,לדוגמה ,קבלה של טענה כזו בערעור
,323397786-21-1לעיל ה"ש .)3אולם אין זה הקושי היחיד .בית-הדין רואה בהימנעות של האישה
מלהיחלץ לעזרת בעלה משום סתירה לתביעת שלום-בית" :אשה שבאמת חפצה בבעלה היתה עושה
כל מה שביכולתה כדי להסיר או להמתיק את כתב האישום הפלילי מבעלה ,שהרי היא זו אשר
עומדת בשורש התביעה" (תיק ,3680-21-3לעיל בהערה זו) .על דילמה זו ראו הדר דנציג-רוזנברג
ודנה פוגץ' "'כשאהבה כואבת' :על דילמת ההתחשבות בבקשתן של נשים החיות בצל האלימות
להקל בענישת הפוגע" מחקרי משפט כו .) 2010( 589מכל מקום ,ברור כי תלונות מסוג זה ,בין שהן
אמיתיות ובין שהן תלונות-שווא ,יוצרות דינמיקה שיש בה כדי להפחית במידה משמעותית את
הסיכוי לשלום-בית.
על מרכיב האשם במקרה כזה ראו להלן בתת-פרק ג.4
ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי נת') ,067596809-21-1הדין והדיין .)2004( 4 ,9כן ראו ערעור (גדול)
,023980477-64-1הדין והדיין ,)2009( 8 ,22שבו קובע בית-הדין כי זוהי עזות-מצח לתבוע שלום-
בית במקרה כזה.
ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי חי') ,306053190-13-1הדין והדיין .)2008( 8 ,20
ראו ,לדוגמה ,תיק ,2108-13-1לעיל ה"ש .4כך סבור גם הרב דיכובסקי בערעור ,030567978-21-1
לעיל ה"ש ,59שם הוא אומר כי בגידה אינה בהכרח גוויעת הנישואים .ראו גם את דבריו של אטלס,
לעיל ה"ש ,62הסבור כי מערכת יחסים עם אישה שנייה אין בה כדי לאיין את הסיכויים לשלום-בית
מן הבחינה המהותית.
ראו ,לדוגמה ,את דבריו של הרב איזירר בערעור ,2588-21-1לעיל ה"ש .205הכרעה בדבר כנות
התביעה בנסיבות אלה לא תוביל לשיקום הנישואים ,אלא לשימור מצב-ביניים של נישואים "על
הנייר" ,כנזכר .משמעותה של החלטה כזו היא הימנעות מחיוב האישה בגירושים ושמירת זכויותיה
הנובעות מן הנישואים .ראו גם את דבריו של הרב לביא להלן ליד ה"ש 301להלן.
ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי נת') 9061-21-1פלוני נ' פלונית (פורסם בתקדין.)26.6.2006 ,
1401
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
עשוי לקבל את תביעת שלום-הבית שלו ,אך לא במקרה שהבגידה הּוכחה כדין237.
ג .שימוש לרעה בהליכים המשפטיים – התנהלותו המשפטית של התובע עשויה
להוכיח את כוונתו האמיתית .אחד המבחנים ,שהולך ונעשה שכיח בשנים
האחרונות ,הוא פיצול התביעות בין הערכאות השונות .פיצול זה כשלעצמו כבר
גורם לחשד רציני ביחס לכנות התביעה לשלום-בית ,במיוחד כאשר אישה מגישה
את תביעת מזונותיה לבית-המשפט האזרחי 238,קל וחומר כאשר היא מגישה לבית-
המשפט תביעה לפירוק שיתוף או לפסק-דין הצהרתי לפי סעיף 11לחוק יחסי ממון
בין בני זוג ,התשל"ג ,1973-ובמקביל מגישה לבית-הדין תביעת שלום-בית ובקשה
למדור ספציפי 239.על כך יש להוסיף מבחן נוסף והוא שלב הגשתה של תביעת
שלום-הבית לבית-הדין – למשל ,אם היא מוגשת סמוך לנקיטת הליכים משפטיים
על-ידי בן-הזוג האחר וכתגובה עליהם 240.בית-הדין יחשוד בדרך-כלל בהתנהגות
כזו ,ויתרשם כי מטרת התביעה בבית-הדין אינה אלא פעולה משפטית טקטית לשם
התשת הצד שכנגד וניסיון לצבור נקודות במאבק הגירושים בין בני-הזוג241.
במקרים כאלה בית-הדין עשוי לדחות את תביעת שלום-הבית ,לקבוע כי אין סיכוי
לשלום-בית ,ואף לחייב גירושים בהתאם לתביעת בן-הזוג האחר242.
______________
237
238
239
240
241
242
ההבדל בין המקרים נעוץ בדיני הראיות בהלכה ,ובעובדה שקבילות הודאתה של האישה מוגבלת .גם
הבעל חייב לא להאמין לה לאחר חרם דרבנו גרשום .ראו שולחן ערוך ,אבן העזר ,סימן קטו סעיף ז;
רמ"א ,שם ,סימן קעח סעיף ט .ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי חי') 830776/1פלוני נ' פלונית (פורסם
בתקדין.)14.3.2011 ,
מקרה זה הוא הפחות-חמור מבין המקרים של שימוש לרעה בהליכים המשפטיים .הרב דיכובסקי
סבור כי מקרה כזה ,שבו האישה מגישה תביעת מזונות לבית-המשפט ותביעת מדור לבית-הדין ,אינו
מורה בהכרח על חוסר כנות בתביעה לשלום-בית .ראו ערעור (גדול) ,053362547-13-2הדין והדיין
.)2000( 7 ,11
ראו את תמיהתו של בית-הדין האזורי בנתניה בתיק ,288169/3לעיל ה"ש " :157ואכן מדובר כאן
בשאלות נוקבות וחמורות המנסרות להן בעוז בתיק זה שלפנינו :הכיצד יתיישבו תביעות הרכוש של
הנתבעת בבית המשפט המראות את כוונתה לביצוע פירוק שיתוף באופן מעשי עם טענות שלום
הבית שנטענות על ידה בבית הדין? איך שני הדברים הסותרים והמנוגדים הללו יכולים לדור אצל
הנתבעת בכפיפה אחת?"
ראו ,לדוגמה ,תיק ,586129/1לעיל ה"ש ,131שבו בולטת העובדה שהגשתה של תביעת שלום-
הבית על-ידי האישה באה כתגובה על תביעה לפירוק שיתוף שהגיש בן-זוגה לבית-המשפט .דוגמה
אחרת היא מקרה שבו האישה לא העלתה בדעתה ,במהלך הסכסוך בינה לבין בן-זוגה ,להגיש תביעה
לשלום-בית ,והתעוררה לעשות זאת רק לאחר שבן-זוגה הגיש תביעת גירושים .ראו תיק (אזורי אר')
,465169-2הדין והדיין .)2010( 4 ,28
עם זאת ,הקפאת התביעה בבית-המשפט עשויה לשכנע את בית-הדין כי אין פגם בכנות התביעה
לשלום-בית .ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי טב') 6259-21-2פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו)17.3.2008 ,
(חרף זאת ,בתיק זה השתכנע בית-הדין ,מסיבות אחרות ,כי תביעת שלום-הבית לא הייתה כנה וכי
אין סיכוי לשלום-בית).
ראו תיק (אזורי ת"א) ,064662521-21-1הדין והדיין ,)2005( 3 ,13שם נקבע כי תביעה לפירוק
שיתוף שהגישה האישה לבית-המשפט סותרת את תביעת שלום-הבית ,ועל-כן התביעה אינה כנה
1402
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
ד .יוזמות פיוס והתקרבות – בית-הדין מניח כי מי שמעוניין בשלום-בית באמת ובתמים
צריך להוכיח נקיטת יוזמה 243לקידום העניין ,בדמות נסיונות פיוס ,הזמנת בן-הזוג
לייעוץ נישואים או לטיפול זוגי ,וכדומה 244.סבילּות שיש בה עיכוב והכבדה של
יחסי האישות ,גם אם היא אינה מגיעה לכדי מרידה ,מהווה אינדיקציה לחוסר רצון
בשלום-בית 245.עם זאת ,גם יוזמה של משא-ומתן לשלום-בית שנעשתה תוך הצבת
תנאים לא-סבירים עשויה להצביע על חוסר כנות246.
בית-הדין עשוי לא להסתפק בהתרשמותו או במבחנים האמורים לשם גיבוש הכרעה
בדבר כנות התביעה ,ולבקש להסתייע לצורך הכרעתו בחיזוק ראייתי .במקרה אחד קיבל
בית-הדין את עדותם של ילדי בני-הזוג ,על-אף העובדה שמן הדין עדותם פסולה247,
כסיוע לטענה שתביעת שלום-הבית של האישה אינה כנה 248.גם ראיות שברגיל אינן
מתקבלות בבית-הדין עשויות להיות קבילות בתביעות שלום-בית או לפחות לשמש
חיזוק ראייתי לתביעה או לסתירתה ,כגון בדיקת פוליגרף להוכחת כנותו של הרצון
בשלום-בית 249או להוכחת הטענה שלא התקיימו יחסי אישות זמן רב 250,או אפילו
______________
ואין סיכוי לשלום-בית (בית-הדין אף חייב את האישה להתגרש) .לא זו אף זו ,בשנים האחרונות,
בפסיקה של כמה הרכבים ,פיצול תביעות מצד האישה מוגדר כ"עברה על דת" (ראו שולחן ערוך,
אבן העזר ,סימן קטו) ,ועל-כן מלבד היותו הוכחה לחוסר כנות של תביעת שלום-הבית ,הוא נהפך
לעילת גירושים העומדת כמעט בפני עצמה .ראו ,למשל ,תיק ,054356548-21-1לעיל ה"ש ;173
תיק ,8801-21-1לעיל ה"ש ;174תיק ,288169/3לעיל ה"ש .157לדיון במגמה זו ראוAmihai :
Radzyner, Problematic Halakhic 'Creativity' in Israeli Rabbinical Court Rulings, 20 JEW.
).L. ANN. 103 (2013
243
244
245
246
247
248
249
250
ראו תיק ,1370-64-2לעיל ה"ש " :204לא די לרצות שלו"ב ,אלא לעשות שלו"ב".
תיק ,061391348-21-1לעיל ה"ש .181לעומת זאת ,הזנחת העניין תשמש ראיה נגד כנות תביעתו
לשלום-בית .ראו ,למשל ,ערעור (גדול) ,022609234-21-1הדין והדיין ;)2002( 3 ,14ערעור
,023559859-21-1לעיל ה"ש ;217ערעור ,23605900-21-1לעיל ה"ש ;66תיק ,288169/3לעיל
ה"ש .157
כך ,לדוגמה ,בתיק ,1370-64-2לעיל ה"ש " :204אשה שרוצה שלו"ב והולכת בשל כך למקוה ודאי
צריכה להודיע ע"כ לבעלה ולא להעלים זאת ממנו ".לגבי תפקידם של יחסי האישות בהליכי הפיוס
וההתקרבות בין בני-הזוג בספרות התלמודית ראו ,לדוגמה ,בבלי ,שבת קנב ,ע"א; ויקרא רבה ,יח,
א; בבלי ,יבמות סב ,ע"ב.
לגבי תניות ותכתיבים בהסכמי שלום-בית ראו להלן בתת-פרק ד.6
ראו שולחן ערוך ,חושן משפט ,סימן לג סעיף ב ,אך השוו רמ"א ,שם ,סימן לה סעיף יד.
תיק ,050562289-13-1לעיל ה"ש .217
ערעור (גדול) נט ,970/פד"ר כ ( 126התשנ"ט).
ראו תיק ,069387470-21-2לעיל ה"ש .217עם זאת ,בתיק זה נסב עיקר הדיון סביב קביעת הגדרתה
של האישה כמורדת וההשלכות הכספיות הנובעות מכך (חוסר הכנות נקבע על-סמך התנהלותה
המשפטית בפיצול התביעות) .על קבילותה של בדיקת פוליגרף ומשקלה בפסיקתם של בתי-הדין
הרבניים ראו שלמה קורח "הפוליגרף כראיה בדין" תחומין ה ( 315התשמ"ד); שוחטמן ,לעיל ה"ש
,9כרך ב ,בעמ' ; 1080–1074אליאב שוחטמן "ההסתייעות בפוליגרף בבית הדין הרבני" תחומין ז
( 381התשמ"ו) .כן ראו ערעור (גדול) תשמ"ג ,309/פד"ר יג ( 224התשמ"ד); שו"ת יביע אומר ,חלק
ז ,חושן משפט ,סימן ח; תיק -211נח ,פסקי דין ירושלים ו יג (אברהם דב לוין עורך) (התשנ"ט).
1403
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
סרטים ותמונות המוכיחים התנהגות מתעללת הסותרת טענת שלום-בית251.
חיזוק להתרשמותו של בית-הדין עשוי להתגבש מנסיבות מיוחדות .לדוגמה ,במקרה
אחד השתכנע בית-הדין כי לא הדריכו את האישה לתבוע שלום-בית כצעד טקטי מכך
שרב העיד כי בני משפחתה פנו אליו על-מנת שישכין שלום-בית בין בני-הזוג252.
במקרה אחר השתכנע בית-הדין כי תביעת הבעל כנה ,בין היתר ,כנראה ,בעקבות
מכתבים שהביא מרבנים שונים שתמכו בתיאורו כאדם נורמטיבי ולא-אלים ,בניגוד
לטענות אשתו על אלימותו כלפיה253.
עם זאת ,לא כל התנהגות או דיבור שנראים כסותרים את התביעה לשלום-בית אכן
יגרמו לדחייתה .כך ,לדוגמה ,קבלת ייעוץ משפטי לגירושים אינה פוגעת בכנות התביעה
לשלום-בית 254,וגם לא הסכמה בעבר להתגרש ולקבל פיצויים .כמו-כן ,אי-אפשר
לקבוע שאישה אינה חפצה בשלום-בית רק על-סמך שיחותיה עם חוקרת משטרה שבהן
טענה כי היא אינה מעוניינת בשיקום הנישואים וכי אין במעשיה אלא משום נקיטת
אמצעים טקטיים בלבד255.
מלבד האמצעים המשפטיים הללו ,המצויים באופן בלעדי בידי בית-הדין ,בית-הדין
מתחשב בדרך-כלל גם בחוות-דעת מקצועיות של מטפלים ,פסיכולוגים ועובדים
סוציאליים 256,ולעיתים אף מפנה את בני-הזוג לטיפול ולאבחון אצל מטפלים ויועצים
מטעם בית-הדין או כאלה המוכרים לו .משקלה של חוות-הדעת יעלה ככל שהיא תתאים
להתרשמות הכללית של בית-הדין .אולם יש להעיר ,בדומה לאמור לעיל בעניין היוזמה
לפיוס ,כי סירוב לפנות לטיפול מצד התובע שלום-בית עשוי לשמש סיוע ראייתי נגד
כנות תביעתו.
.3מבחנים לקביעת הסיכויים לשלום-בית
גם בקביעה בדבר הסיכויים לשלום-בית בית-הדין מתבסס על התרשמותו מהתנהגות
הצדדים ומעומק הסכסוך ,ונדרש להעריכם על-פי מכלול הנתונים שבידיו .ברם ,מדובר
בקושי כפול ,שכן מדובר לא רק בהערכת תהליכים נפשיים שסמויים מן העין ,אלא גם –
______________
251
252
253
254
255
256
תיק ,1370-64-2לעיל ה"ש .204
ראו ערעור (גדול) שן( 264/פורסם בנבו.)31.12.1990 ,
תיק ,311698393-21-2לעיל ה"ש .215יש להניח שאם הראיות שהביאה האישה על אלימות הבעל
היו מתקבלות ,לא היה בית-הדין משתכנע בכנות רצונו של הבעל בשלום-בית.
ראו תיק ,2108-13-1לעיל ה"ש .4
ערעור ,323397786-21-1לעיל ה"ש ,3וזאת בניגוד לדעת בית-הדין האזורי ,שסבר כי זוהי
אינדיקציה לכך שהאישה אינה מעוניינת באמת בשלום-בית.
ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי חי') 581601/1פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו ,)1.9.2010 ,שבו השתכנע
בית-הדין כי האישה כנה בתביעתה על-סמך חוות-דעת של יועצת נישואים .עם זאת ,קבלת חוות-
הדעת אינה אוטומטית ונתונה לשיקול-דעתו של בית-הדין .ראו ,לדוגמה ,תיק ,8801-21-1לעיל
ה"ש .174גם עדותו של רב שניסה להדריך ולהשכין שלום עשויה להישמע ואף להתקבל בבית-
הדין .ראו ,לדוגמה ,תיק ,290506/1לעיל ה"ש .157
1404
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
ואולי בעיקר – בגיבוש תחזית לעתיד .לנוכח זאת נראה כי בהכרעה בשאלה זו יהיה
לחוות-הדעת המקצועיות של גורמים טיפוליים משקל רב יותר.
מאחר שהסיכויים לשלום-בית מורכבים גם ממידת רצונם של בני הזוג בשיקום
הנישואים או לפחות ממידת נכונותם הנפשית לכך ,המבחנים שנסקרו לעיל בדבר כנות
התביעה רלוונטיים במידה זו או אחרת גם לקביעת הסיכויים לשלום-בית .מלבד מבחנים
אלה ניתן להצביע על מבחנים נוספים בקביעת הסיכויים לשלום-בית:
א .משך הפירוד – מלבד השאלה אם פירוד ממושך יכול להתגבש לכלל עילה עצמאית
לגירושים 257,הוא משקף את עומק המשבר ואת המרחק הנפשי בין בני-הזוג,
וממילא גם את הסיכויים לשלום-בית .ככל ששנות הפירוד נוקפות ,וככל שבני-הזוג
התבססו בחייהם החדשים ,הסיכויים לשלום-בית פוחתים.
ב .טיפול זוגי בעבר – כישלון של טיפול זוגי בעבר יכול לבסס הערכה שלילית של
בית-הדין באשר לסיכויים לשלום-בית .ככל שהיו נסיונות רבים יותר של טיפול זוגי
או ייעוץ שנכשלו 258,בוודאי אם הדבר נעשה בעקבות הפניית בית-הדין ,תתחזק
התרשמותו של בית-הדין כי הסיכויים לשלום-בית נמוכים.
ג .קיום יחסי אישות – הימנעות מקיום יחסי אישות מהווה אינדיקציה לסיכויים נמוכים
לשלום-בית 259.לעומת זאת ,קיום יחסי אישות במהלך התקופה שבה בני-הזוג היו
פרודים בשל משבר הנישואים עשוי להוות תמיכה בטענה ששלום-בית אפשרי בין
בני-הזוג260.
ד .הימשכותם ומורכבותם של ההליכים המשפטיים – ההנחה היא שההליכים
המשפטיים מגבירים את תחושת הריחוק ,את הכעסים ואת ההתבצרות של כל צד
באינטרסים הצרים שלו ,כך שעם התמשכותם והסתבכותם גוברת השנאה ופוחתים
הסיכויים לשלום-בית261.
______________
257
258
259
260
261
ראו דיון בשאלה זו להלן בתת-פרק ד .7מדוגמות הנידונות שם עולה כי פירוד ממושך משקף חוסר
סיכוי לשלום-בית.
ראו תיק ,1370-64-2לעיל ה"ש ,204שבו מתואר כי נעשו אחד עשר נסיונות טיפול אצל מטפלים
שונים ,שכולם נכשלו.
ראו ,לדוגמה ,תיק ,008806754-21-1לעיל ה"ש .216
תיק ,2108-13-1לעיל ה"ש " :4בנוסף ,במקרה שלפנינו ,לא אפסו הסיכויים לשלום בית ,בעל
שמקיים יחסי אישות עם אשתו גם לאחר בגידתו ,מראה בכך שעדיין אשתו חביבה בעיניו ".לעומת
זאת ,קיום יחסי אישות במהלך ניסיון להשגת שלום-בית שנעשה לאחר תקופת פירוד ארוכה אינו
נושא בהכרח משקל חיובי בהערכת הסיכויים לשלום-בית .ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי ת"א)
( 1006595/1פורסם בפסקדין.)28.1.2016 ,
ראו ערעור ,023728496-21-1לעיל ה"ש ,175שם כותב בית-הדין" :לאור ההאשמות ההדדיות בין
בני הזוג ,הכעסים וההליכים המשפטיים ,נראה כי נסתם הגולל על האפשרות לשלום בית".
1405
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
.4מרכיב האשם בתביעות שלום-בית
משטר הגירושים על-פי ההלכה מבוסס ,לפחות בחלקו ,על אשם 262באותן עילות
גירושים שעניינן התנהגות בן-הזוג 263.קביעת האשם משמעותה הכרעה בזיהוי הגורם
ל"הפרת שלום-הבית" 264,או במילים אחרות האחראי למשבר הנישואים ,ומכאן ברורה
הופעתה של תפיסה זו גם בפסיקה בתביעות שלום-בית .בית-הדין ידחה אפוא – או
יתקשה לקבל – תביעת שלום-בית מצד בן-זוג אשר בו ,להערכת בית-הדין ,נעוץ האשם
בהרס הנישואים 265.במקרה זה סירוב של בן-הזוג הנתבע לשלום-בית ייחשב מוצדק
בעיני בית-הדין ללא צורך בהצדקה נוספת 266.מאידך גיסא ,בית-הדין לא ידחה תביעת
שלום-בית כאשר התנהגות בן-הזוג הנתבע היא הגורם למשבר הנישואים 267.משמעותה
של החלטה זו היא בדרך-כלל קיבוע מצב-הביניים האנומלי שהזכרתי לעיל 268,שכן
כאשר הנתבע מעוניין בגירושים ,עצם חיובו בשלום-בית לא יוביל בדרך-כלל ליישוב
______________
262
263
264
265
266
267
268
ראו ,לדוגמה ,פנחס שיפמן דיני המשפחה בישראל כרך ראשון ( 422מהדורה ראשונה.)1984 ,
המעבר למשטר גירושים שאינו מבוסס על אשמה ברוב שיטות המשפט המערביות ,ובמיעוטן
לגירושים לפי דרישה ,התרחש רק בעשורים האחרונים של המאה העשרים .ראו ,Lifshitzלעיל ה"ש
,56וכן ,GLENDONלעיל ה"ש .56
ביטוי זה ודומיו חוזרים בפסקי-דין רבים .ראו ,לדוגמה ,ערעור תש"מ ,193/לעיל ה"ש .181מעניין
להשוות זאת לביטוי "הרס חיי המשפחה" ,המופיע בפסקי-דין לגירושים בעילת "עברה על דת".
ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי ת"א) /3899תשי"ג ,פד"ר א ( 5התשי"ד).
דוגמה אופיינית לכך היא מקרה של בגידת הבעל .ראו לעיל בתת-פרק ג.2
הטלת האשמה במשבר הנישואים על בן-זוג אחד תביא לידי דחיית טענותיו בדבר התנהגות שלילית
של בן-הזוג האחר ,שכן ההנחה היא שזו באה בתגובה על התנהגותו-הוא .כך ,למשל ,במקרי
אלימות (ראו ,לדוגמה ,ערעור ,323397786-21-1לעיל ה"ש )3או במקרה של סירוב לקיים יחסי
אישות עקב התנהגות משפילה של הבעל (ראו ערעור (גדול) ,017310855-21-1הדין והדיין
.))2008( 7 ,18למעשה ,מדובר בסוג של אמתלה המאששת טענת הגנה בתביעה לשלום-
בית (לעומת אמתלה בטענת מאיסות – ראו להלן ה"ש 298והטקסט שלידה – המאששת טענת
תביעה לגירושים) .כאן יוער כי אמתלה כטענת הגנה עשויה לשמש גם כנגד תביעות גירושים .כך,
לדוגמה ,בערעור ,023559859-21-1לעיל ה"ש ,217נקבע כי טענה בדבר אלימות ואיומים של
הבעל בתביעת גירושים של האישה שהוכח כי באו כתגובה על תביעת מזונות שלה לא תיחשב עילת
גירושים בגין אשמתו של הבעל ,שכן יש לבחון אם גם לפני ההליכים המשפטיים הוא התנהג
כך.
מקרה אופייני להשפעתו של גורם האשם הוא מתן צו למדור ספציפי לטובת אישה התובעת שלום-
בית ,כדי למנוע מהבעל את האפשרות להגיש תביעה לפירוק שיתוף בבית-המשפט ובכך ליהנות
מפירות מעשיו שגרמו להרס הנישואים .ראו ,לדוגמה ,תיק ,586129/1לעיל ה"ש " :131אולם מכאן
ועד לדחייתה של התביעה ולגרום לכך שהבעל יקבל פרס על מעשיו בדמות פירוק שיתוף בדירה
ובכך יעזוב את אשת נעוריו לאנחות מבלי לכבד את התחייבותו הבסיסית לאשה למדור ,הדרך
ארוכה".
לעיל ליד ה"ש 166ואילך.
1406
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
המשבר 269,אך התובע לא יחויב להתגרש בשל אשמו של הנתבע ,וזכויות הנישואים
שלו יישמרו ,מאחר שאין האשם רובץ עליו270.
מאחר שתביעת שלום-בית קשורה באופן הדוק לדין המרידה 271,בית-הדין עוסק לא
אחת בשאלה אם התנהגותו של בן-הזוג הגורם להפרת שלום-הבית עולה כדי מרידה272.
כך ,לדוגמה ,בסכסוך על רקע מגורים משותפים עם בני משפחה של אחד מבני-הזוג,
בית-הדין מברר קודם מי האשם במריבה ,כדי לקבוע אם עזיבת הבית על-ידי בן-הזוג
מוצדקת ,שאז אין לחייבו לחזור273.
לבירור שאלת האשם יש גם משקל במידת הסטייה של בית-הדין מחוות-דעת של
גורמים מקצועיים 274,שכן אלה אינם תרים בהכרח אחר האשם ,אלא מתמקדים בשורשי
הסכסוך ובדרכי הטיפול בו ,ואילו בית-הדין ,ללא תשובה ברורה בנוגע לזהות האשם,
עלול להתקשות בהכרעת הדין ,גם במקרים שבהם מסקנתם של הגורמים המקצועיים
היא שאין כל סיכוי לשלום-בית275.
______________
269
270
271
272
273
274
275
גורם האשם עשוי לעלות גם במקרה שבו מדובר בבני-זוג שחיים כפרודים במשך זמן רב ,כאשר
האישה תובעת שלום-בית ואילו הבעל מבקש היתר נישואים עם אישה אחרת שעימה הוא כבר חי
בפועל .ראו ,לדוגמה ,תיק ,4827-12-1לעיל ה"ש " :169תקנה זו באה כדי ליצור חברה בריאה
ותקינה בהתאם להלכה היהודית ,וביה"ד מרגיש חובה הלכתית ומוסרית כאחת שלא ליתן יד לעושה
דין לעצמו ,שכן כורתים אנו את הבסיס החברתי עליו אנו יושבים ".ראו בדומה לכך גם תיק (אזורי
נת') 8885-21-1פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו .)26.4.2006 ,הקשר במקרים אלה בין החטא לעונשו
נראה ברור ,שכן לא יעלה על הדעת שהריסת שלום-הבית על-ידי הבעל תוביל למצב שבו יּותר חרם
דרבנו גרשום ,אשר כל עניינו היה שמירת שלמותו של התא המשפחתי ,אשר בה זלזל הבעל
בהתנהגותו.
ראו ,לדוגמה ,ערעור ,323397786-21-1לעיל ה"ש ,3שבו השיב בית הדין לתוקפו את הצו למדור
ספציפי ,שכן הרס הנישואים הוא באשמת הבעל ,אשר משתכר ונוהג באלימות ,ועל-כן קץ הנישואים
אינו עילה להפסד זכויות האישה .כך הדבר במיוחד במקרים של בגידת הבעל ,שבהם אף אם אין
סיכוי לשלום-בית ,האישה לא תפסיד את זכויותיה בשל אשמת הבעל ,וזאת מנימוקים "שלא יהא
חוטא נשכר" (ראו להלן ה"ש )358וכדומה .לא זו בלבד ,אלא שאף אם האישה אינה תובעת שלום-
בית ,והבעל שבגד תובע גירושים (בעילת מאיסות ,למשל) ,בית-הדין לא יחייב את האישה להתגרש.
לדוגמות נוספות ראו ערעור ,051550960-21-1לעיל ה"ש ;73תיק ,586129/1לעיל ה"ש .131
קשה להימנע מן הרושם העולה מפסקי-דין אלה ומדומיהם כי ההימנעות מחיוב האישה בגירושים
היא סוג של ענישה של הבעל על מעשיו.
ראו להלן בתת-פרק ד.1
ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי ת"א) /4044/693/692תשי"ח ,פד"ר י ( 225התשי"ט) ,שם מינה בית הדין
את אחת השכנות לעקוב אחר התנהגותם של בני-הזוג ,כדי לקבוע מי אשם בהפרת שלום-הבית.
ראו ,לדוגמה ,ערעור (גדול) תשי"ט ,148/פד"ר ד ( 131התש"ך) .מקרה זה מצטרף לסוג המקרים
המנויים בה"ש 270לעיל ,שכן עזיבת הבית הינה עילה לגירושים בדרך-כלל ,אלא אם כן היא באה
כתגובה על התנהגות פסולה של בן-הזוג האחר.
ראו לעיל ליד ה"ש .207
אחת הסיבות לכך היא הבדלי הגישה הנובעים מתפיסות-העולם השונות .ראו את הדיון להלן בתת-
פרק ה.3
1407
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
.5סעדים אפשריים בתביעה לשלום-בית
ברוב התביעות לשלום-בית התובע אינו מבקש מבית-הדין לסייע לו בשיקום נישואיו,
בוודאי לא כמטרה בלעדית .דומה שאדם סביר מבין כי סיכויים לשלום-בית יכולים
לצמוח ממאמץ אישי עצמאי או כתוצאה של טיפול וייעוץ מקצועיים ,ולא על-ידי אכיפה
משפטית .אף-על-פי-כן לא מן הנמנע שתוגש תביעה כזו לבית-הדין ,ולּו כניסיון
להיחלץ מן המבוי הסתום של המצב המשברי ולהניע את הצד האחר להגיב .משמעותה
הממשית של תביעת שלום-בית היא אפוא תביעה להותרת מסגרת הנישואים על כנה
ובקשת סעדים הנובעים מכך 276.אולם גם לתובע ברור כי הסעדים שהוא מבקש יכולים
להתקיים רק אם חיי הנישואים נמשכים באופן סביר .בן-זוג אשר תובע שלום-בית
ומבקש סעדים שונים אך מביע שנאה או אי-רצון מופגן לחיות עם הנתבע תחת קורת-גג
אחת יתקשה כאמור לשכנע את בית-הדין בכנות תביעתו.
בהמשך אדון ביתר פירוט בסעדים השונים ובמאפייני הפסיקה בהם ,אך אעיר כבר
כאן הערה כללית :נראה כי את הסעדים הללו יש לחלק לשני סוגים – כאלה הנובעים
מעצם קיומה של מסגרת נישואים ,כגון מזונות ומדור ,וכאלה שתכליתם ליצור בסיס
שיאפשר חיים משותפים ,כגון מדור ספציפי ,צו עיכוב יציאה מהארץ ,צו מניעה נגד
פגישה עם מאהב או מאהבת וצו הרחקה לבני משפחה .הסעדים מן הסוג הראשון
עשויים להתאים גם למצבי-הביניים המתוארים לעיל ,שבהם בית-הדין דוחה הן את
תביעת הגירושים של בן-הזוג האחד והן את תביעת שלום-הבית של בן-הזוג האחר,
וזאת אפילו אם בני-הזוג מצויים במצב של פירוד פיזי .לעומת זאת ,הסעדים מן הסוג
השני מתאימים בעיקר למקרה שבו תביעת שלום-הבית מתקבלת 277.בן-זוג שאינו חפץ
באמת בשלום-בית יתמקד בסעדים מן הסוג הראשון ,אלא אם כן כל כוונתו היא
להקשות על בן-הזוג האחר ,שאז גם בקשת סעדים מן הסוג השני עשויה לשרת את
מטרותיו.
______________
276לסעדים הנלווים לתביעת שלום-בית יש השפעה רבה על בן-הזוג הנתבע .ראו בהקשר זה את
ביקורתו של רוזן-צבי ,לעיל ה"ש ,2בעמ' .120
277דומה שלגבי פסיקת מדור ספציפי יש מי שחולקים על ייחודה למצב של קבלת התביעה לשלום בית,
וסוברים כי יש להורות על צו למדור ספציפי קבוע אף אם אין כל סיכוי לשלום-בית .ראו להלן בתת-
פרק ד.4
1408
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
פרק ד :פסיקת בתי-הדין הרבניים בנושא שלום-בית –
סוגיות מפורטות
.1מרכיב שלום-הבית בתביעה להכרזת מורדת
(א) מרידה מחמת ריב
התביעה השכיחה ביותר ,שניתן להגדירה במהותה כתביעת שלום-בית ,היא תביעה
להכרזת האישה כמורדת מחמת ריב 278,אשר גוררת בעקבותיה הפסד זכויות כספיות,
ובסופו של דבר עשויה להביא לידי חיובה של האישה בגירושים .ההליך ההדרגתי של
ההכרזה והפסד הזכויות הכספיות נועד ללחוץ על האישה ,שכעיקרון חפצה בהמשך חיי
הנישואים עם הבעל ,לחזור בה מהחלטתה להימנע מקיום יחסי אישות עימו כדי לצערו,
ולשוב לדפוס של חיי נישואים נורמליים .אם בתום ההליך האישה אינה חדלה עדיין
מהתנהגותה ,עליה להתגרש .הגישה השלטת בפסיקת בתי-הדין היא שאין לקבל תביעה
להכרזת האישה כמורדת אם הבעל אינו מעוניין בהמשך חיי הנישואים עימה 279,כפי
שניתן ללמוד ,לדוגמה ,מפסק-דין של בית-הדין האזורי בתל-אביב:
"והנה בדבר הכרזת מורדת ידוע שהתנאי היסודי לכך הוא רצון הבעל בשלום
בית ,כי אם הבעל אינו חפץ בשלום עם אשתו אין מקום להכריזה מורדת ,שהרי
כל עיקרה של ההכרזה הוא אמצעי לחץ לאלצה לשוב אליו לחיי שלום ,ואם הוא
אינו רוצה בה אין לה אל מי לשוב280".
כלומר ,הבעל אינו יכול לדרוש לפוטרו מחובותיו הכספיות כלפי האישה מכוח עילת
המורדת ובמקביל לתבוע את גירושיה באופן מיידי .לפי גישה זו ,בתביעה להכרזת אישה
כמורדת ,בפרט אם הוגשה בד בבד תביעה לשלום-בית ,על בית-הדין לבדוק תחילה את
______________
278דין המורדת על שני סוגיה – מחמת ריב ומחמת מאיסות – נידון בהרחבה בספרות ההלכה ובספרות
המחקר .לדוגמות אחדות מ ספרות ההלכה ראו אוצר הפוסקים ,אבן העזר ,כרך כ (מורחב) ,סימן עז,
וכן כרך כא ,סימן עז; ישראל שציפנסקי התקנות בישראל כרך שני רסז–רפ ( )2004וההפניות שם.
לדוגמות אחדות מ ספרות המחקר ראו ירחמיאל ברודי "כלום היו הגאונים מחוקקים?" שנתון
המשפט העברי יא–יב ( 304–290 ,279התשמ"ד–התשמ"ו); יעקב וינרוט דין המורדת (חיבור לשם
קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" ,אוניברסיטת תל-אביב – הפקולטה למשפטים ,התשמ"א);
אלימלך וסטרייך "עלייתה ושחיקתה של עילת המורדת" שנתון המשפט העברי כא ( 123התשנ"ח–
התש"ס).
279ראו ,לדוגמה ,דברי הרב אלישיב בערעור תשכ"ה ,73/לעיל ה"ש ; 191ערעור (גדול) תשל"א,19/
פד"ר ח ( 321התשל"ב); ערעור תשכ"ו ,139/לעיל ה"ש ;170תיק (אזורי ת"א) /16801תש"מ ,פד"ר
טז ( 156התשמ"א).
280שם ,בעמ' .157
1409
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
רצון הבעל בשיקום חיי הנישואים ובהמשכם 281,כלומר ,את כנות רצונו בשלום-בית282.
אם בית-הדין נוכח שהבעל חפץ להתגרש ,הוא דוחה את תביעתו להכרזת האישה
כמורדת 283,והדיון עובר לעיסוק במידת ההצדקה לחיוב גירושים .פעמים רבות מתקיים
בעקבות זאת דיון בשיטת רבנו ירוחם ,העוסק במרידה הדדית של שני בני-הזוג284.
לעומת זאת ,במקרה שהבעל אכן חפץ בשלום-בית אך אין סיכוי לכך ,כל תכליתו של
הליך ההכרזה מתאיינת ,ועל-כן יש דיינים הסבורים כי יש להחיל באופן מיידי את
הסנקציות הממוניות בדין המורדת 285.אך היו גם מקרים שבהם החיל בית-דין את הדין
הרגיל של מורדת ,תוך עשיית שימוש באמצעי הממוני של הפחתת הכתובה ,ליצירת
לחץ על האישה לחזור בה ,ואף תוך מציאת דרכים נוספות – כספיות בעיקר – כדי
ללחוץ על האישה לחזור בה מהתנהגותה286.
מאחר שתכליתן של רוב התביעות המוגשות לבית-הדין להחלת דין המורדת היא
בראש ובראשונה לפטור את הבעל ממזונות ומכתובה ,הדיון מתמקד בדרך-כלל בשאלת
הזכויות הממוניות ,ופחות בשאלת המניע של התביעה או בעידוד לחזרה מעשית של
האישה למסגרת הנישואים ,שכן ברור כי התביעה צופה פני גירושים 287.מכוח תובנה זו
______________
281
282
283
284
285
286
287
כעיקרון כך הדין גם בתביעה מצד האישה להכרזת הבעל כמורד ,אך ראו להלן ה"ש 291והטקסט
שלידה.
ראו ערעור (גדול) ,1/6/705פד"ר – אוסף ורהפטיג ב עב (התש"ה); תיק (אזורי ת"א) /8834כ"ד,
פד"ר ח ( 198התש"ל); יהודה פריס יד יהודה – הלכות כתובות א ( 232 ,186התשס"ו) .פסיקה זו
היא לפי גישתם של רוב הראשונים ,שכן לפי שיטת רבנו תם (תוספות ,כתובות סג ,ע"ב ד"ה אבל,
וכן בספר הישר לר"ת ,סימן ד) גם מורדת מחמת ריב היא אישה התובעת גירושים ,אלא שהיא אינה
מוכנה להתגרש ללא כתובה.
ראו ,לדוגמה ,ערעור (גדול) ,1/16/704פד"ר – אוסף ורהפטיג ב לט (התש"ד) ,שם נקבע כי אם
הבעל הגיש קודם תביעת גירושים ,האישה נחשבת מורדת בטענה.
ראו ,לדוגמה ,ערעור תשל"א ,19/לעיל ה"ש ;279תיק ,4827-12-1לעיל ה"ש .169ראו גם את
הדיון בהמשכו של חלק זה.
תיק (אזורי ת"א) /3116מ"ב ,פד"ר יד ( 28 ,21התשמ"ג)" :בנידוננו שאין מקום להכרזות והתראות
משום שאין כאן מקום לש"ב ,יש להחיל מיד על האשה דין מורדת ,הן לענין הפסד הכתובה והן
לענין החזרת המתנות ".אכן ,יש לשים לב שבפסק-דין זה קבע בית-הדין כי האישה נחשבת מורדת
מחמת מאיסות (ראו להלן) ,בין היתר על רקע העובדה שהיא הודתה כי היא מקיימת יחסים עם גבר
אחר .למסקנה דומה ,שבה בית-הדין מגדיר את סוג המרידה בהתאם לנסיבות ,ולא בהתאם לטענות,
ופוסק הפסד מי ידי של הכתובה ללא הליך ההתראות וההכרזות ,ראו תיק (אזורי נת') 937185/1
פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו .)22.1.2015 ,אכן ,קיימת גם גישה חולקת בבית-הדין ,שלפיה גם
במקרה שאין כל סיכוי לשלום-בית אין לפגוע בכתובת האישה ללא הליך של הכרזות והתראות .ראו,
לדוגמה ,תיק (אזורי אש') .)2.4.2014( 9656/3
ראו ,לדוגמה ,תיק שיט ,833/לעיל ה"ש .134מבחינה עקרונית בתי-הדין סבורים כי נקיטת אמצעים
כאלה נכונה גם כיום (ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי חי') 1022071/5פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו,
,))15.3.2016ולעיתים הם פוסקים כך גם הלכה למעשה (ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי חי') 867850/1
פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו.))12.12.2013 ,
כיוון זה מוכח מאופי הטענות בכתבי התביעה ,מבקשת הסעדים הנלווים ומעצם הבקשה להכריז על
1410
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
בית-הדין אף מדגיש כי לשם חיוב האישה בגט בגין מרידתה אין צורך בהכרזה ,שנועדה
רק לגבי הפסד הזכויות הממוניות288.
לא זו בלבד ,אלא שחל כרסום נוסף ברעיון המרכזי של דין המרידה בפסיקת בתי-
הדין ,אשר עשויים לקבל תביעה להכרזת האישה כמורדת גם כאשר הבעל מעוניין
מלכתחילה בגירושים בלבד ,דוגמת פסיקת בית-הדין האזורי בתל-אביב:
"אמנם נדוננו אינו המקרה ה'קלאסי' של מורדת שהוא כשהבעל דורש שלום בית
והאשה מורדת בו – היות והבעל דורש בתוקף גירושין ,אולם נראה שגם בכגון
זה ,כאשר הבעל דורש גירושין ,ואין לחייבו בשלום בית ,ואשה ג"כ מעונינת
בגירושין ואינה חפיצה בו ,אלא שמתנה את הסכמתה לגט בתנאים כספיים
שאינם מגיעים לה ,יש לראותה כמורדת289".
לפי גישה זו תיתכן אפוא תביעת גירושים במקביל לבקשה להכרזת האישה כמורדת,
אלא שמשמעותה מצטמצמת לשלילת הזכויות הכספיות של האישה בגין המרידה ,ולא
כאמצעי לחץ לשיבה לחיים משותפים .עם זאת ,הלכה מרכזית אחרת של דין המורדת
היא הכרה בקיומה של אפשרות החזרה של האישה ממרידתה ,אפילו לאחר ההכרזה,
ואפילו לאחר הפסד זכויותיה הממוניות290.
עניין נוסף שיש לשים לב אליו ביישום דין המרידה בבית-הדין הוא ההבדל המגדרי.
אף שתקנת רגמ"ה (רבנו גרשום מאור הגולה) הביאה ,כנזכר לעיל ,לידי צמצום
משמעותי של הפער בין גברים לנשים מבחינת היכולת לכפות גירושים ,תביעה בגין
עילת מרידה מוגשת עדיין ברוב המקרים על-ידי בעלים 291.ייתכן שהדבר נובע
______________
288
289
290
291
האישה כמורדת ,בהינתן שבמציאות שבה בית-הדין מתפקד כערכאה שיפוטית בלבד נוצרת אווירה
של התנגחות משפטית ,ולא של פנייה לבית-הדין כמוסד קהילתי בבקשת סיוע בהצלת חיי
הנישואים.
תיק ,069387470-21-2לעיל ה"ש .217ככל הידוע לי ,בית-הדין אינו מפעיל כיום את נוהל ההכרזה
בבתי-הכנסת.
הרב דיכובסקי בתיק /12830תשמ"א ,לעיל ה"ש ( 60בשל מניעת יחסי אישות בפועל מהבעל ,בדומה
ליבמה מורדת).
ראו ערעור תשכ"ה ,112/לעיל ה"ש .121אפשרות זו קיימת אף לאחר חתימה על הסכם גירושים –
ראו ,לדוגמה ,ערעור נט ,970/לעיל ה"ש ,249בעמ' .129
מבדיקה בפסקי-הדין הרבניים בפרויקט השו"ת (בשנים-עשר הכרכים הכלולים בגרסה :22פד"ר –
אוסף ורהפטיג עד פד"ר יא) עולה כי יש 1,735מופעים של המילה "מורדת" ,לעומת 504מופעים
של המילה "מורד" .על נתון זה יש להוסיף את העובדה שהגדרת מורד בבתי-הדין היא רחבה יותר
מהגדרת מורדת ,ומתייחסת גם למורד ממזונות .ראו בבלי ,כתובות עז ,ע"א; רא"ש ,כתובות ,פרק ה,
סימן לב .אך ראו ב"ח ,אבן העזר ,סימן עז; חלקת מחוקק ,סימן עז ,ס"ק א.
1411
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
מחולשתם של ההליכים בעילת המרידה כלפי הבעל 292,אשר לא התפתח במסגרתה,
מסיבות שונות ,הליך של הכרזה והמתנה293.
(ב) מרידה מחמת מאיסות
להבדיל מדין המורדת מחמת ריב ,שבו מדובר בשני צדדים המעוניינים בהמשך
הנישואים ,במרידה מחמת מאיסות בן-הזוג המורד מעוניין לסיים את הנישואים 294בשל
סלידתו מבן-הזוג האחר או שנאתו כלפיו 295.הפעלת לחץ על אישה המורדת מחמת
מאיסות באמצעות הכרזה אינה אפקטיבית במקרה זה ,אך עיכוב הגירושים בשנה ,לפי
שיטתם של רוב הראשונים ,מעניק לה הזדמנות להתגבר על הסלידה ולנסות ליצור
מחדש קרבה אל הבעל296.
יש לזכור כי להבדיל ממורדת מחמת ריב ,שם הבעל הוא התובע ,במורדת מחמת
מאיסות האישה היא התובעת ,ומדובר בתביעת גירושים 297.כעיקרון אין צורך בתביעה
נגדית לשלום-בית של הבעל ,שכן השאלה המרכזית העולה בבית-הדין כיום היא אם
קיימת עילת חיוב נגדו במקרה שיתברר שהמאיסות אכן אמיתית 298,וממילא אם אין
הדבר כך ,תידחה התביעה ,ואם המאיסות אמיתית ,לא תועיל תביעת שלום-בית.
______________
292
293
294
295
296
297
298
ראו פריס ,לעיל ה"ש ,282בעמ' ;155לביא ,לעיל ה"ש ,5חלק ב ,סימן פט.
אולי משום שהבעל יעדיף לגרש את האישה קודם לכן .ייתכן שזו גם הסיבה לכך שהסנקציה של
הוספה על הכתובה חלשה יותר כלפי הבעל ,שהיה מעדיף לגרש ולשלם את הכתובה מייד ולכל-
היותר לשוב ולהינשא עם האישה בעתיד ,במקום לחזור לשלום-בית ,על-מנת לא להסתכן בתפיחת
חוב הכתובה .זאת ,מלבד העובדה שבעלים היו חזקים יותר כלכלית ,וייתכן שסנקציה זו הייתה
יעילה פחות כלפיהם.
ראו את דבריו של הרב לביא בתיק (אזורי צפת) ,316914761-21-1הדין והדיין ,)2001( 9 ,14
שלפיהם סירוב מוחלט לכל הצעת שלום-בית כמוהו כטענת מאיסות מפורשת.
בשל הדמיון המעשי של גורם הזמן ,וכן הפסד הכתובה בסופו של תהליך ,ובשל העובדה שעניין
ההכרזה אינו ישים כל-כך (ראו את דעתו של הרב ז'ולטי בערעור תשכ"ה ,112/לעיל ה"ש ,121אך
השוו לגישתו של הרב גולדשמידט ,לעיל ה"ש ,)121נראה כי יש מידה של אי-בהירות ואף חוסר
עקביות בשימוש במונח "מורדת" בפסיקת בתי-הדין (מונח שאף בספרות התלמודית ובפסיקה
מתאפיין במורכבות ובגבולות שאינם ברורים תמיד) .ההבדל הבולט בפסקי-הדין הוא בזהות של
תובע הגירושים – האיש או האישה.
במקרים רבים ,בוודאי לאחר פירוד ממושך ,כאשר בית-הדין משתכנע מטענת המאיסות ,הוא לא
יחייב את האישה לחזור לשלום-בית .ראו ,לדוגמה ,ערעור (גדול) ,028127447-21-1הדין והדיין
,)2008( 6 ,24שבו תמה בית-הדין" :כיצד ניתן לחייב אשה המואסת בבעלה לשוב ולחיות עמו
אפילו לנסיון?"
תביעתו הנגדית של הבעל תהיה בדרך-כלל לפטור אותו מתשלום הכתובה.
כך הפסיקה המקובלת לפי רוב הראשונים .בשאלת גדריה של אמתלה מבוררת ראו אוצר הפוסקים,
אבן העזר ,כרך כא ,סימן עז סעיף ג ,ס"ק סח .יצוין כי אחד הדיינים היחידים שפסקו באופן פשוט
כשיטת הרמב"ם ,קרי כפו גט במורדת מחמת מאיסות ללא צורך באמתלה מבוררת ,הוא הרב קאפח.
ראו דוגמות לפסיקתו בספרו עדות ביהוסף ,לעיל ה"ש ,230סימנים לט–מא (על יחסו לערכי
1412
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
(ג) מרידה הדדית
כאמור ,בית-הדין מגיע לא אחת למסקנה כי למעשה שני בני-הזוג אינם מעוניינים
בהמשך חיי הנישואים .עילת הגירושים שבית-הדין מוצא במקרים אלה מתבססת על
שיטת רבנו ירוחם 299,הקובע כי יש להמתין תקופה של שנים-עשר חודשים כדי לתת
לבני-הזוג הזדמנות ,והאישה מפסידה את תוספת הכתובה .יש המגדירים עילה זו
כמרידה הדדית 300,שכן שני בני-הזוג אינם מעוניינים זה בזה ,אך הרב לביא 301סבור כי
לאחר שהאישה כבר מרדה אין מקום להגדיר את תגובת הבעל כמרידה ,ולכן לדבריו
הסיבה שבעטייה ניתן לכפות גירושים במקרה זה היא מניעת עיגון האישה .בין כך ובין
כך ,החיוב בגירושים ,לפי דעות אלה בהסבר של דברי רבנו ירוחם ,נעשה כאשר מתברר
לבית-הדין שבן-הזוג מעוניין בפועל בגירושים ותביעת שלום-הבית שלו אינה מיועדת
אלא לצורכי מיקוח ,אך אם תביעת שלום-הבית שלו כנה ,אין לחייבו בגירושים גם לאחר
המתנה של שנים-עשר חודשים.
יש הסוברים כי גם בהכרעה לפי שיטה זו יש להביא בחשבון את גורם האשם302.
כלומר ,אם צד אחד אינו מעוניין עוד בחיי הנישואים רק בגלל תביעת הגירושים שהגיש
בן-זוגו 303או בשל אלימות או התנהגות כופה של בן-זוגו 304,אזי אין לחייבו בגירושים
אף אם עתה אין הוא רוצה עוד בשלום-בית.
.2מזונות אישה
סעיף 4לחוק שיפוט בתי-דין רבניים קובע את זכותה של האישה לתבוע מזונות לא אגב
גירושים ,שכן המזונות הם חלק מחובות הנישואים של הבעל כלפיה ,ואם הוא אינו
מפרנסה ,היא רשאית לתובעו בבית-הדין .זהו מצב בעייתי ,כמובן ,שכן מצד אחד
האישה אינה מעוניינת להתגרש ,ומצד אחר היא מגישה תביעה נגד הבעל – עובדה
המצביעה על קיומו של קונפליקט בין בני-הזוג .אכן ,תביעות שלום-בית אינן מוגשות
______________
299
300
301
302
303
304
המשפחה ול שלמותה ראו דוד שלום קאפח "ערכי משפחה לאור פסקי דין של הרב יוסף קאפח"
מסורה ליוסף ה ( 31יוסף פרחי עורך ,התשס"ח)).
רבנו ירוחם ,מישרים ,נתיב כג ,חלק ח.
ראו ערעור תשל"א ,19/לעיל ה"ש ,279אשר דן ברציונל של דין המורדת ובהבדל בינו לבין דינו של
רבנו ירוחם .ראו גם חיים שלמה שאנן "בדין איש ואשה המורדים זה על זה וצד אחד מעכב גט
ובירור שיטת רבנו ירוחם בזה" מוריה 30קג (התש"ע); תיק (אזורי ת"א) /13627ל"ו ,פד"ר יא 89
(התשל"ח); נחום פרובר "חיוב גט ,החזר מתנות ,תביעה צודקת – בבני זוג שאינם חפצים זה בזה"
כנס הדיינים – התשס"ח ( 109אברהם צבי שינפלד ושמעון יעקבי עורכים ,התשס"ט).
לביא ,לעיל ה"ש ,5חלק ב ,סימן פט .לדבריו ,ניתן לבסס את אפשרות הכפייה גם על מקורות
נוספים.
ראו לעיל תת-פרק ג.4
ראו תיק (אזורי ת"א) מא ,8720/פד"ר יג ( 264התשמ"ב) .אך הרב לביא ,לעיל ה"ש ,5חלק ב ,סימן
פט ,חולק על דעה זו.
ראו ערעור ,323397786-21-1לעיל ה"ש .3
1413
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
על רקע יחסים תקינים בין בני-הזוג ,אלא על רקע משבר נישואים ,ובמקביל לכך
שעומדת לאישה הזכות לשלום-בית ולהמשך הנישואים ,היא זכאית גם לתבוע מזונות
כחלק מזכות זו305.
גם תביעת שלום-בית מצד הבעל נתפסת בעיני בית-הדין כתביעה לקבוע את גובה
סכום המזונות של האישה .כך עולה בדרך-כלל במקרים שבהם האישה הגישה תביעת
מזונות לבית-המשפט לאחר תביעת הבעל ,ומתעוררת שאלת הסמכות306.
מעניין בהקשר זה שמשקלו של נימוק האיבה שביסוד תקנת ההדדיות במזונות
ובמעשה ידיים 307נתון במחלוקת בין הרכבים שונים של בית-הדין הגדול ,כשהנפקות
היא בזכות הבעל למעשה ידי האישה בשעה שהוא חייב במזונותיה מדין "מעוכבת
מחמתו"308.
.3החלטות-ביניים ,צווים וסעדים זמניים
ברוב הצווים והסעדים הניתנים נגד בן-זוג במסגרת תביעות שלום-בית 309עלולה להיות
פגיעה בזכויות-יסוד של הנתבע ,והשאלה העולה תדיר היא שאלת האיזון בין זכות
התובע לסעד לבין הפגיעה בזכויות-יסוד של הנתבע .נקודת האיזון נקבעת בפסיקתם של
בתי-הדין הרבניים בהתאם לאופן שבו הם תופסים את הערכים המוגנים בזכויות
הצדדים 310.לתובע בתביעת שלום-בית יש יתרון משום שהערך המוגן בתביעתו אינו
______________
305
306
307
308
309
310
על הגדרת שלום-בית כזכות ראו את הדיון לעיל בתת-פרק ב 1ולהלן בתת-פרק ה .2עניין זה בא לידי
ביטוי גם בנוסח הראשון של תקנות הדיינים (אגרות) ,התשי"ז ,1957-ק"ת ,1580שם הופיע עניין
המזונות כסעד נלווה ראשון ועיקרי לתביעת שלום-בית .לעומת זאת ,אם האישה אינה מעוניינת
בשלום-בית ,זכותה למזונות תישלל .ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי י-ם) 1067799/1פלונית נ' פלוני
(פורסם בפסקדין.)25.5.2016 ,
ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי נת') [ללא מספר תיק] ,פד"ר טו ( 254התשנ"א).
ראו בבלי ,כתובות מז ,ע"ב; בבלי ,כתובות נח ,ע"ב.
ראו ערעור (גדול) תשל"ג ,205/פד"ר י ( 294התשל"ז) ,שבו סבר בית-הדין כי אין טעם איבה
ב"מעוכבת מחמתו" ולכן הבעל אינו זכאי למעשה ידי האישה ,לעומת ערעור (גדול) ער/765נא,
פד"ר טו ( 13התשנ"ב) ,שבו סבר בית-הדין כי אף שזה הטעם שביסוד התקנה ,אין בוחנים אותו
בכל מקרה של מזונות מן הדין ,ותקנת ההדדיות חלה גם כאשר חייב במזונות "מעוכבת
מחמתו".
יש כאמור הרואים בשלום-בית עילת תביעה שאינה אלא מצע לבקשת סעדים (ראו לעיל תת-פרק
ב .)1אכן ,מניסוח ס' 2לתוספת הראשונה בתקנות הדיינים (אגרות) עולה כי תביעת שלום-בית הינה
תשתית לסעדים הנלווים אליה .לא ברור אם כן מדוע לשם קידום הערך של שלום-בית לא בוטלה
אגרת התביעה לשלום-בית (הרב אליהו בן דהן ,לעיל ה"ש ,149סבור כי יש בכך קושי ביורוקרטי,
שכן הדבר מצריך קבלת אישור של ועדת אגרות במשרד האוצר) ,אף שבשנים האחרונות אפשר
להבין זאת בשל ריבוי התביעות הפיקטיביות לשלום-בית .חרף האמור ,ברור שבית-הדין לא ייענה
לתביעה שכל מניעיה הם רכושיים בלבד (ראו תיק ,8885-21-1לעיל ה"ש ,)269שכן תכלית הסעדים
הניתנים היא קיומם של תנאים בסיסיים שיאפשרו חיי נישואים תקינים.
לדיון רחב בגישות הקיימות בבתי-הדין הרבניים ביחס לזכויות אדם ראו מאמרי ,לעיל ה"ש ,103וכן
1414
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
זכותו לקבל את המגיע לו מבן-זוגו מבחינה כלכלית בלבד ,אלא הערך של שלמות
הנישואים ,אשר פעמים רבות מטה את הכף לטובתו חרף הפגיעה ,החמורה לעיתים,
בזכויות של בן-זוגו.
נראה כי בתי-הדין עושים שימוש רב בהחלטות-ביניים כדי לווסת את עוצמת
הסכסוך ולכוון את הצדדים להגיע לשלום-בית .כך ,לדוגמה ,נאמר בהחלטת בית-הדין
הרבני האזורי בירושלים:
"ביה"ד הוציא מדי פעם החלטות שונות כפי הנצרך לשעתן ,וניסה בהרבה דרכים
להניע את הצדדים שלא יהרסו את התא המשפחתי שלהם ,ויתגברו על עקשנותם
ויסכימו לנסות שוב לשוב לחיות בשלום זע"ז מתוך ויתורים אחד למשנהו והבנה
הדדית311".
(א) סדרי הדין
בית-הדין יכול לעשות שימוש באמצעי טכני ופשוט בניסיון לשפר את הסיכויים לשלום-
בית ,והוא שליטה בקצב התקדמותו של ההליך המשפטי 312.לאחר הדיון הראשון ,שבו
הטענות נשמעות באופן בלתי-אמצעי 313,בית-הדין מגבש רושם לגבי אופי הסכסוך
ועומקו מדבריהם של בני-הזוג ,מנסיונות הטיפול הזוגי אם היו ,ומטיב ההליכים
שהתקיימו בין בני-הזוג בערכאות אחרות .בית-הדין יכול לקבוע מועד דיון קרוב או
רחוק 314,בהתאם להערכתו עד כמה תאפשר דחיית הדיון את שיכוך המריבה 315או את
יצירתה של הידברות בין בני-הזוג.
______________
311
312
313
314
315
מאמרו של יחיאל ש' קפלן "חוק יסוד :כבוד האדם וחירותו בבית הדין הרבני – איזון בין ערכים
יהודיים מתנגשים וזכויות אדם מתנגשות" קרית המשפט ח ( 145התשס"ט).
תיק /715תשכ"ה ,לעיל ה"ש .198
כאן לא יחול כנראה איסור החמצת הדין .ראו בצרי ,לעיל ה"ש ,15בעמ' ;103–101אלעד סטופל
"על המתח שבין דין אמת לעינוי הדין" פרשת השבוע ( 365פרשת יתרו ,התש"ע); שוחטמן ,לעיל
ה"ש ,9כרך ב ,בעמ' .1125–1124ראו גם תיק (אזורי ת"א) /4553תשי"ג ,פד"ר א 86 ,81
(התשי"ד); תיק /3212תשי"ג ,לעיל ה"ש ,195בעמ' .214
ראו שולחן ערוך ,חושן משפט ,סימן יג סעיף ג .כן ראו שוחטמן ,לעיל ה"ש ,9כרך ב ,פרק ,11
במיוחד בעמ' 668 ,662–656ו .677-זהו אחד הכלים המשמעותיים להתרשמות בית-הדין באשר
לכוונותיהם של הצדדים .זהו גם אחד ההבדלים המשמעותיים בין שיטת הדיון לפי המשפט העברי
לבין שיטות משפט אחרות .ראו סיני ,לעיל ה"ש ,165בעמ' 71 ,45ו .228-אכן ,המציאות כיום היא
שבבתי-הדין ,לפחות במרכז הארץ ,רוב בעלי-הדין מיוצגים על-ידי עורכי-דין ,אשר משבשים את
יכולתם של הדיינים להתרשם מבני-הזוג באופן בלתי-אמצעי ובכך לרדת לחקר האמת .הרב בן דהן
(לעיל ה"ש )149טוען כי בבתי-הדין בפריפריה דיינים מטפלים באופן לא-שיפוטי במקרים רבים
יותר מאשר באזור המרכז ,משום ששיעור הייצוג שם נמוך יותר.
ראו הקר ,לעיל ה"ש ,190בעמ' .161
ערעור (גדול) תש"ך ,144/פד"ר ד ( 323 ,321התשכ"א)" :ביה"ד רואה שהקרע והשנאה בין הזוג
הנם חמורים מדי ואין מקום לנסיונות שלום עמה ,ובקרבת הורי הזוג ,לכן דוחים לשלושה חדשים
1415
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
התרשמות הדיינים באשר לעומק הקונפליקט בין בני-הזוג מניעה את בית-הדין
פעמים רבות ,בדיונים הראשונים בעיקר ,להמליץ לצדדים לפנות לייעוץ נישואים או
לטיפול זוגי שיסייע להם להתמודד עם המשבר .חוות-דעת של יועץ או מטפל בתחום
הנישואים ,פרטי או מטעם בית-הדין ,מסייעת לבית-הדין להעריך את הסיכויים לשלום-
בית ולקבל החלטות בתביעות בין בני-הזוג בהתאם לכך .גם ייעוץ או טיפול מחייבים
קציבת זמן ,ובית-הדין יכול להאריכו או לקצרו לפי הערכתו בדבר הסיכויים לשיקום
הנישואים .לאורך ההליכים בית-הדין עשוי לקצוב תקופת ניסיון להשגת שלום-בית בין
בני-הזוג 316גם ללא סיוע חיצוני ,וגם משכה של תקופה זו נתון לשיקול-דעתו לפי
ההתפתחויות.
לפעמים ,גם בפסק-דין המקבל את תביעת שלום-הבית ,אחד התנאים הוא זמן
מוקצב לניסיון להשכין שלום-בית 317,שבסופו יחליט בית-הדין אם הניסיון מוצה או
שמא יש עדיין סיכוי להשגת שלום-בית בין בני-הזוג.
(ב) צו עיכוב יציאה מהארץ
מתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בעניין עיכוב יציאה מהארץ של בעל-דין עולה כי
בית-הדין מוסמך לתת צו עיכוב יציאה מהארץ בשל "חשש עיגון או לשם הבטחת זכויות
שהוגשה עליהן תביעה או זכויות לפי פסק-דין" 318.אכן ,בית-הדין יכול לתת צו עיכוב
יציאה מהארץ ככל שייראה לו לנכון ,ללא כל הגבלה מן הדין ,כשם שהוא אינו מוגבל
במתן צווי מניעה אחרים שתכליתם מניעת פעולות האסורות על-פי דין319.
החלטה של בית-הדין לתת צו עיכוב יציאה מהארץ נגד בן-הזוג הנתבע בתביעת
שלום-בית מתבססת על שני נימוקים .האחד הוא הצורך ביצירת תנאים שיאפשרו את
הניסיון להשיג שלום-בית מן ההיבט הטכני 320ומן ההיבט המהותי .נימוק זה מתקבל
______________
316
317
318
319
320
כדי לאפשר להם להירגע .כעבור הזמן נמשיך לדון בתקוה שעד אז תשכך השנאה המקוננת בהם
ובמשפחתם".
ראו ,למשל ,תיק ,306053190-13-1לעיל ה"ש .233
לדעתי ,מגבלה זו צריכה להיות מובנית בפסק-דין המקבל תביעת שלום-בית .ראו גם לעיל
ה"ש .130
תק' קו לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים .ראו גם ס' 7ב לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי
דיון) ,המונה שלוש עילות :הכבדה של בירור המשפט ,הכבדה של ביצוע פסק-הדין ועיגון.
שוחטמן ,לעיל ה"ש ,9כרך ג ,בעמ' .1255
ראו בג"ץ גור ,לעיל ה"ש ,129שם דן בית-המשפט בבקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ שהוציא
בית-הדין הרבני נגד נתבע בתביעת שלום-בית .ההסבר העולה מנימוקי ההחלטה של בית-הדין
האזורי בירושלים ,המצוטטת בפסק-הדין (פסיקת בית-הדין לא פורסמה ,למיטב ידיעתי) ,הוא הצורך
בשמירת רציפותה של המסגרת המשפטית לבירור הסיכויים לשלום-בית ,המחייב את נוכחותו של
הנתבע בדיונים .מהסברי בית-הדין עולה כי בכך גם טמונה ההזדמנות לכינונו של שלום-הבית.
במקרה אחר ,בבג"ץ 578/82נעים נ' בית הדין הרבני האזורי ,ירושלים ,פ"ד לז(,)1983( 712 ,701 )2
נידונה שאלה דומה ,ובנימוקי בית-הדין האזורי ,שהובאו בפסק-הדין ,נאמר כי הצו הוצא "על-מנת
שהבעל יהרהר בנושא החזרת שלום הבית".
1416
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
בדרך-כלל רק אם יש חשש להיעדרות ארוכה שיש בה כדי לפגוע ברציפות הניסיון
להשיג שלום-בית 321.הנימוק האחר פורמלי יותר ונובע מכך שמסגרת הנישואים עודנה
בתוקף ,ועל-כן חלים עדיין החיובים ההדדיים בין בני-הזוג 322.ביציאה מהארץ ללא
הסכמת בן-הזוג יש משום הפרה של החיובים הנובעים ממסגרת הנישואים ,חלקם
חיובים יומיומיים ,ועל-כן בית-הדין עשוי להורות על עיכוב יציאתו מהארץ של בן-
הזוג 323.הבעיה בנימוק זה היא התמקדותו בקיומה הטכני של מסגרת הנישואים,
אולי מתוך הנחה שמסגרת הנישואים ,על כל החיובים המרכיבים אותה ,היא שיוצרת
את התשתית לקיומו של שלום-בית .אלא שלהחלטה למתן צו במקרה זה עלולה
להיות תוצאה הפוכה דווקא של העצמת הסכסוך .עקב חשש זה בתי-הדין נוטים
להימנע מהחלטה למתן צו עיכוב יציאה מהארץ בתביעות שלום-בית כאשר אין חשש
עיגון 324.הנמקה נוספת ,עקרונית יותר ,לנטייה זו היא שצו שיפוטי הכופה את
אי-ההתרחקות הפיזית אינו כלי מתאים להשגת קרבה רגשית שתוביל לשלום-
בית325.
כיום ,בעקבות ההגבלה של בית-המשפט העליון ,אשר קבע כי בית-הדין אינו מוסמך
לתת צו עיכוב יציאה מהארץ רק משום ההפרעה לשלום-הבית ,וזאת בשל הפגיעה
בזכות-היסוד של חופש התנועה 326,נוסף על הנימוקים הנזכרים ,בתי-הדין מורים על
______________
321
322
323
324
325
326
בעניין לב (פסק-הדין של בית-הדין הרבני לא פורסם ,אך חלקו צוטט בבג"ץ לב ,להלן ה"ש ,326
שבו עתרה האישה נגד פסק-הדין ,ובג"ץ אכן ביטלו) נעתר בית-הדין האזורי לבקשת הבעל ליתן צו
עיכוב יציאה מהארץ נגד האישה במסגרת תביעת שלום-בית ,בשל החשש שהאישה תיפגש בחוץ-
לארץ עם גבר זר .במקרה זה השיקול היה מהותי לסיכויים לשלום-בית ,ועל-כן היה היגיון לעכב את
היציאה לחוץ-לארץ גם לתקופה קצרה .ראו שוחטמן ,לעיל ה"ש ,9כרך ג ,בעמ' ;1291אברהם
שיראזי מהלכי משפט א ( 132–125התשס"ט) .עם זאת ,לא לגמרי ברור ששיקולי בית-הדין התבססו
רק על הערכת הסיכויים לשלום-בית ,שכן התפיסה של בתי-הדין היא שנתונה להם סמכות מן
הדין גם למנוע אדם מלעבור על איסור – במקרה זה איסור חמור של ניאוף של אשת
איש.
ראו ערעור (גדול) תשי"ז ,166/פד"ר ג ( 326 ,322התשי"ח)" :ואם לפי הלכה היא משועבדת לבעלה
ומן הדין היא מחוייבת לשוב ולהשלים עם המשיב ,ברור הדבר שהוא זכאי למנוע ממנה עזיבת
הארץ ,אלא שעלינו לדון במקרה דנן אם אכת י שעבודה עליה ".ראו עוד שוחטמן ,לעיל ה"ש ,9כרך
ג ,בעמ' .1267–1265
בבג"ץ נעים ,לעיל ה"ש ,320בעמ' ,712מציינת השופטת אבנור כי "בית הדין הרבני הגדול בערעור
שינה את מטרת הצו "…והעמידו על הצורך של הבעל למלא את חיוביו בקשר להכשרת הדירה
למגורים ,ותנאים נוספים .נראה כי שינוי זה – שנראה טקטי ,ולא מהותי – מתאים לנימוק השני ,שכן
הוא מתמקד בחיובים הנובעים מהנישואים ,ולא בסיכויים לכינון שלום-בית בין בני-הזוג או
בנוכחותם של בני-הזוג בדיונים לפני בית-הדין שמטרתם לקדם את שלום-הבית.
ראו שוחטמן ,לעיל ה"ש ,9כרך ג ,בעמ' .1267
ראו בהמשך ,וכן שוחטמן ,לעיל ה"ש ,9כרך ג ,בעמ' 1256ו .1291
ראו בג"ץ 3914/92לב נ' בית הדין הרבני האזורי בתל-אביב-יפו ,פ"ד מח(494 ,491 )2
(.)1994
1417
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
עיכוב יציאה מהארץ בתביעות שלום-בית רק מנימוקים של הבטחת התייצבותו של
הנתבע לדיונים 327או חשש עיגון328.
(ג) צו מניעה נגד קשר עם מאהב או מאהבת
בעבר הייתה ידו של בית-הדין קלה יותר במתן צווים נגד בן-זוג או בת-זוג האוסרים
עליהם להיפגש עם מאהבת או מאהב או להכניסם לביתם 329.אולם דומה שזהו אחד
המקרים שבו באה לידי ביטוי המגמה של צמצום סמכותם של בתי-הדין הרבניים על-ידי
בית-המשפט העליון בשל הפגיעה בזכויות-היסוד של בן-הזוג ושל צדדים שלישיים330,
ומכאן קביעתו של בית-הדין הגדול כי "בית הדין הרבני לא ייעתר ,בדרך כלל ,לבקשת
אישה החפצה בשלום-בית ,להוציא צו האוסר על בעלה להיפגש עם פילגשו" 331.בתי-
הדין נזהרים אפוא ומוציאים צווים מסוג זה רק במקרים נדירים שבהם ניתן לתלות את
הצו בעילה חוקית המוכרת גם על-ידי בתי-המשפט ,כגון החלטה המונעת את שובה של
המאהבת של הבעל בהתאם לחוקי ההגירה 332.עם כל זאת ,יש עדיין בתי-דין שלא
יהססו להוציא צו כזה ,אשר תקף לדעתם מבחינת הלכתית ,חרף פסיקתו של בית-
המשפט העליון333.
______________
327
328
329
330
331
332
333
ראו ערעור (גדול) 5620-51-1ו' ח' נ' ו' י' ,שורת הדין טו תלה ( ;)2005שוחטמן ,לעיל ה"ש ,9כרך
ג ,בעמ' .1291
לגבי עיכוב יציאה מהארץ בשל חיוב עונה ,שהוא צו העיכוב המקורי על-פי ההלכה ,ראו שוחטמן,
לעיל ה"ש ,9כרך ג ,בעמ' .1267
ראו שלמה דיכובסקי "בתי דין רבניים-ממלכתיים :בעיותיהם והישגיהם" דיני ישראל יג–יד ז ,טו,
ה"ש ,)1986( 28המציין שלושה תיקים כאלה .מקרה נוסף מובא אצל אריאל רוזן-צבי יחסי ממון בין
בני זוג ,50ה"ש ( 158התשמ"ב) ,ומקרה אחר מצוטט בע"א 185/66כברה נ' כברה ,פ"ד כ(864 )4
(.)1966
ראו בג"ץ גולן ( 428/81לא פורסם ,הוזכר אצל רוזן-צבי ,לעיל ה"ש ,2בעמ' .)114מקרה זה משקף
את אחד הפערים הבלתי-ניתנים לגישור בין תפיסות-העולם של בתי-הדין הרבניים ובתי-המשפט
האזרחיים .לפער זה ראו גם את הדיון להלן בתת-פרק ה.5
ראו ערעור ,1-23-2950לעיל ה"ש .207ציטוט מורחב יותר מפסק-דין זה מובא להלן ליד ה"ש .455
אין ספק בעיניי שקביעה זו יסודה בהבנה כי עדיף לא לתת צווים שיבוטלו בנקל על-ידי בג"ץ ,ולא
בשל הפנמה של שיח הזכויות החוקתי.
תיק (אזורי רח') 4177-52-2פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו .)20.4.2009 ,במקרה זה דובר בקשר
רומנטי שניהל הבעל עם עובדת זרה מהפיליפינים .אומנם ,האישה תבעה פיצוי בגין הרס המשפחה,
ולא דרשה שלום-בית ,וגם נימוקו של בית-הדין (שם ,בעמ' )3היה ש"הקפדה על החוק והנהלים
תהווה דרך נאותה לשמור על כבודן של בנות הארץ" ,אך ההשקפה הבסיסית העומדת ביסוד הדבר,
כפי שעולה מפסק-הדין ,היא איסור הפגיעה בשלמות המשפחה (ראו את דברי בית-הדין בהקשר זה
המצוטטים להלן בה"ש ,)434אשר אין כל מניעה שייושם גם כדי לשקם את המשפחה כאשר הדבר
אפשרי.
ראו ,לדוגמה ,ערעור ,5007-64-1לעיל ה"ש ,80פס' ב לפסק-דינו של הרב שרמן ,המצטט את פסק-
הדין בבית-הדין האזורי בתל-אביב" :ללא כל ספק עצם מגוריו ויחסיו עם אלמונית מהוים את הגורם
ההרסני ביותר לחיי המשפחה של בני הזוג ,ועליו להתנתק מגב' אלמונית מיידית ,ונאסר עליו לגור
1418
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
(ד) צו הפרדה
צו הפרדה זמני עשוי לשמש גם הוא כלי לקידום שלום-בית 334,ולא רק אמצעי הגנה
על בן-זוג מפני אלימות או התעללות 335,שכן לעיתים דווקא הפרדה בין בני-
הזוג מעוררת דינמיקה של פתרון משבר הנישואים 336.אכן ,אין זו דרך-המלך בפתרון
משברי נישואים 337,אך לעיתים דווקא דרך זו מתבררת כיעילה יותר מדרכים
אחרות338.
(ה) צווים ביחס לתנאי המגורים
כאמור ,מתן צו הפרדה הינו החריג ,ולרוב ישאפו בתי-הדין ,באמצעות מתן הסעדים
הזמניים ,ליצור אווירה שבה יוכלו בני-הזוג לחיות בשלום ובשלווה תחת קורת-גג
אחת 339,ולא להפרידם .סוג מקרים אופייני של הפרעה לחיי הזוגיות הוא מגורים עם
משפחתו של אחד מבני-הזוג או כניסת בן משפחה לדירת בני-הזוג .פסקי-דין רבים
עוסקים במקרים כאלה ,והפתרון הננקט בדרך-כלל הוא צו למדור שקט ,המבטיח את
אי-כניסתם של הגורמים המפריעים ,על-אף הפגיעה שיש בכך בצדדים שלישיים340.
______________
334
335
336
337
338
339
340
בדירתה של הגב' אלמונית בתוקף צו ביה"ד ,ועליו לחזור …לגור בדירת מגורי בני הזוג ".אי-אפשר
להתעלם מן ההיבט הדתי של קיום יחסים אסורים מחוץ לנישואים ,אשר בית-הדין מבקש למנוע,
וייתכן שהטיעון של פגיעה בשלום-הבית הוא רק מעין כסות משפטית לאיסור הדתי.
ראו מיכאל קורינלדי "סעד ההפרדה הזמנית בין הבעל והאשה והתפתחותו בפסיקת בתי הדין
הרבניים בישראל" שנתון המשפט העברי א ( 184התשל"ד); רוזן-צבי ,לעיל ה"ש ,2בעמ' –428
;429שוחטמן ,לעיל ה"ש ,9כרך ג ,בעמ' .1258
על עילה זו כעילה עיקרית בבקשה לצו הפרדה ראו ערעור (גדול) תשי"ט ,138/פד"ר ג 320 ,299
(התש"ך) .דוגמה לפסק-דין כזה ראו תיק (אזורי ת"א) /1336תשמ"ו ,פד"ר טו ( 119התשמ"ח).
ראו ,לדוגמה ,תיק /3983כ"א ,לעיל ה"ש ,183בעמ' "( 274לכן ביה"ד מוצא לנכון למלא את
העתירה השניה של הבעל התובע להקצות לו חדר לשמושו הבלעדי שיהיה לו פנה שקטה ויתכן מאד
שפירוד זמני זה יביא פתרון נאות לשני הצדדים"); פסק-דינו של בית-הדין האזורי בירושלים
המצוטט בערעור תש"ך ,144/לעיל ה"ש ,315בעמ' ;323תיק (אזורי חי') ( 588363/1לא פורסם,
" ( )7.11.2011פירוד זה ,יתכן ויוביל את הצדדים למסקנה כי אפסו הסיכויים לשלום ,אך יתכן ויוביל
את הצדדים לתובנה כי הריחוק אינו מועיל לשניהם ,ויקרב את הלבבות ,כמנהג שני ידידים הרחוקים
זה מזה .בית הדין מקווה כי דרך זו תגבר").
רוזן-צבי ,לעיל ה"ש ,2בעמ' .429
השוו נחלת שבעה ,שטרות ,סימן ט .במקרים חריגים גם גירושים עשויים להיות המסלול המועדף,
באופן פרדוקסלי ,לשם חזרה לשלום-בית .ראו לעיל ה"ש .5
אם הצדדים חיים בשלום ,גם דרישה מצד הבעל לעבור דירה למקום אחר עשויה להתקבל ,מה שאין
כן במצב שבו בני-הזוג מסוכסכים ,שאז האישה יכולה להתנגד למעבר .ראו ,לדוגמה ,תיק 3599-22-
,1לעיל ה"ש .83
ראו שוחטמן ,לעיל ה"ש ,9כרך ג ,בעמ' .1259כן ראו יצחק צבי אושינסקי אורות המשפט חלק ג
כג–לה (.)2012
1419
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
לשם השגת התכלית הנזכרת בית-הדין עשוי גם לחייב את בני-הזוג לעזוב את בית
ההורים 341או לפסוק כי חובה על הבעל לשכור מדור אחר שבו לא יגורו קרוביו342.
גיוונם של הצווים השונים אינו מוגבל ,ככל שיש בהם כדי לקדם את התכלית של
שלום-בית ,במיוחד אם הם מיועדים ליצור תנאים המתאימים למגורים בבית אחד .כך,
לדוגמה ,בית-הדין עשוי לאסור החלפת מנעול של דלת הכניסה לבית 343או אפילו
להוציא צו מניעה האוסר הכנסת כלב לבית המגורים344.
.4עיכוב פירוק שיתוף
אחד מסלעי המחלוקת הקשים ביותר בין בני-זוג סובב סביב דירת המגורים – לא רק
באשר לתנאי המגורים ולאווירה בתוך הבית ,אלא בעיקר ביחס לזכויות הקנייניות בדירה
– ועל-כן יוחדו לסוגיה זו דיונים משפטיים רבים ,וניתן לה מעמד משפטי מיוחד345.
פירוק השותפות הרכושית בין בני-הזוג סותר את התכלית של שלום-בית מהבחינה
המהותית ומהבחינה המעשית ,וזאת מעבר להשלכות שנידונו לעיל באשר לכנות
התביעה .מן הבחינה המהותית השותפות הרכושית הינה חלק מהשותפות שבחיי
הנישואים ,ולפיכך פירוק השותפות הרכושית מהווה פגיעה בלתי-הפיכה בנישואים
עצמם 346.אלה דבריו של בית-הדין הגדול על כך:
"בפסקי דין רבים של ביה"ד הגדול ובתי דין האזוריים אנו מוצאים את הקביעה
וההשקפה ,שמדורם המשותף של בני הזוג והדירה המשותפת שרכשו לקראת
הנשואין ,או בתקופת הנישואין ,מהוה את הבסיס למסגרת הנשואין וחייהם
המשותפים בשלום בית .אין במדור משותף זה רק מלוי צורך של בית וקורת גג
לכל אחד מבני הזוג אחד ליד השני שעל כן פרוק השותפות וערעור זכות המדור
של אחד מבני הזוג מערער את שלמות ואחדות בני הזוג כמשפחה אחת347".
______________
341
342
343
344
345
346
347
תיק (אזורי חי') 4674-21-1פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו.)1.9.2008 ,
ערעור (גדול) /264תשלז ,פד"ר י ( 355התשל"ז).
ראו דיכובסקי ,לעיל ה"ש ,40בעמ' יח.
בתיק (אזורי נת') ( 1-13-054692108לא פורסם )26.2.2007 ,נעתר בית הדין לבקשת האישה
במסגרת תביעת שלום-בית ,והוציא צו שאסר על הבעל להכניס כלב מסוג דוברמן לבית מגוריהם.
ראו ,לדוגמה ,ערעור ,053362547-13-2לעיל ה"ש .238ראו גם דיכובסקי ,לעיל ה"ש ,40בעמ' יד;
שלמה דיכובסקי "בתי הדין ובתי המשפט – תחומי חיכוך" תחומין כד ( 62 ,51התשס"ד); משה
דרורי "דירת בני הזוג בפסיקתם של בתי הדין הרבניים ושל בתי המשפט האזרחיים" שנתון המשפט
העברי טז–יז ( 136 ,89התש"ן–התשנ"א).
ראו ,לדוגמה ,את דבריו של דיכובסקי ,לעיל ה"ש ,58בעמ' .281–280לא בכדי מגדיר בית-הדין את
התביעה לפירוק שיתוף כנשק יום הדין .ראו תיק ,288169/3לעיל ה"ש .157
ערעור (גדול) נח( 490/לא פורסם ,מצוטט בתיק ,3599-22-1לעיל ה"ש ,83בפסק-דינו של הרב
יועזר אריאל).
1420
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
מן הבחינה המעשית "אין כל טעם לנהל דיונים על שלום בית ,כאשר המסגרת
החיצונית – הבית – פורקה באופן חד-צדדי" ,ובית-הדין לא יטרח לדון בשלום-בית
כאשר בן-זוג יכול ,באופן חד-צדדי ,לסכל כל משמעות של דיון כזה 348.מלבד היותו
תשתית הכרחית לקידום שלום-בית בין בני-זוג 349,עיכוב פירוק השיתוף עשוי להוות
אמצעי לחץ לחזרתו הביתה של בן-זוג שעזב את הבית350.
לפי תפיסה זו ,כאשר הנישואים באו אל קיצם ואין סיכוי להשבת שלום-הבית,
שותפות הברית בין בני-הזוג מפסיקה להתקיים ,וממילא אין מניעה לפירוק השיתוף
הרכושי351.
(א) מדור ספציפי
בעבר נעשה עיכוב פירוק השיתוף באמצעות הטלת צו עיקול נכסים על בית המגורים352.
בהמשך ,ככל הנראה בראשית שנות השמונים של המאה הקודמת ,יצר בית-הדין מושג
______________
348
349
350
351
352
תיק /9650מד ,לעיל ה"ש .40ראו גם ערעור (גדול) /10592מו (לא פורסם ,מצוטט בתיק 3599-22-
,1לעיל ה"ש ,83וכן אצל צבי ויצמן "על חיוב הבעל ב'מדור ספציפי' – 'ויבאה יצחק האהלה'"
פרשת השבוע ( 359פרשת חיי שרה ,התש"ע) ,ליד הערה .)17פסקי-הדין עומדים על כך שהניסיון
להשכין שלום-בית ייעשה בדירת המגורים בפועל של בני-הזוג ,ואינם מקבלים את ההצעה לספק
מגורים חלופיים לצורך כך .ראו גם להלן תת-פרק ה.4
בתיק (אזורי י-ם) 5639-64-1פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו )20.12.2009 ,מציין בית-הדין את
העובדה שגם בית-המשפט העליון ,בבג"ץ 304/04יאיר נ' בית הדין הרבני האזורי ,פ"ד ס(,99 )2
,)2005( 112הסכים עם תפיסה זו בקובעו כי "פירוק הבית הופך על פי רוב את פירוק המשפחה
לבלתי הפיך" ,ועל-כן קיבל את פסיקת בית-הדין בעניין המדור הספציפי ,ולא ראה בה פגיעה
בזכויות שעל-פי חוק-יסוד :כבוד האדם וחירותו.
כך לדעת הרב לביא בתיק ,3599-22-1לעיל ה"ש ,83אך אין לנקוט את הצעד האמור אם תוצאה זו
היא רק בגדר השערה לא-מבוססת.
מבחינה משפטית ניתן להסביר שכאשר בית-הדין קובע כי אין סיכוי לשלום-בית ,חל תנאי
מכללא של בני-הזוג מעת נישואיהם שלפיו במצב כזה תסתיים השותפות הרכושית ביניהם .ראו תיק
,3599-22-1לעיל ה"ש ,83על-פי שלמה דיכובסקי "הסכמי ממון קדם-נישואין" תחומין כא ,279
( 287–286 ,284התשס"א) .אך ראו את ביקורתו של הרב שינפלד שם ,בעמ' .286–285ראו גם
אברהם שינפלד "הסכם ממון קדם-נישואין" תחומין כב ( 154–153 ,148התשס"ב) ,וכן את דעתו
החולקת של הרב שרמן (המובאת אצל דיכובסקי ,לעיל ה"ש ,58בעמ' .)282ראו גם את ביקורתו של
ויצמן ,לעיל ה"ש ,348על גישתם של חלק מהדיינים המתעלמת ממות הנישואים ,במיוחד במקרה
שבו הבעל כבר חי עם מישהי אחרת.
ראו דיכובסקי ,לעיל ה"ש ,40בעמ' יז–יח ,באשר לסמכותו של בית-הדין לעקל נכסים הקשורים
ישירות לשלום-הבית ,בעיקר הדירה ותכולתה ,וכן נכסים שבני-הזוג הכניסו עימם לנישואים והייתה
כוונה שהם ישלטו בהם באופן שווה .ראו גם תיק /9650מד ,לעיל ה"ש .40כן ראו דיכובסקי "תחומי
חיכוך" ,לעיל ה"ש ,106בעמ' כח–ל ,לגבי סמכותו של בית-הדין לתת צווי עיקול על הדירה
ותכולתה בתביעת שלום-בית של הבעל.
1421
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
משפטי חדש – "מדור ספציפי" או "מדור ייחודי" – שהרב דיכובסקי טוען לזכות
ראשונים לגביו353.
יסודותיו וגבולותיו של הצו למדור ספציפי נידונו בפירוט בפסקי-דין354
ובמאמרים 355.אף-על-פי-כן ,וחרף חשיבותו ותרומתו לקידום הליכי שלום-בית ,קיים
קושי בביסוסו מן הבחינה ההלכתית 356.הרב יועזר אריאל מציע על-כן לראות בכך מעין
תקנה מיוחדת שבית-הדין מתקן 357לצורך שלום-הבית358.
להגדרתו של המדור כחלק מתביעת שלום-בית ,ולא רק כחלק ממזונות אישה או
כזכות מזכויותיה הקנייניות ,יש שתי נפקויות עיקריות :האחת ,הגשת תביעת מזונות
לבית-המשפט אינה מסכלת את מימוש זכותה של אישה להגיש בקשה למדור ספציפי
במסגרת תביעת שלום-בית בבית-הדין הרבני; 359והאחרת ,גם הבעל רשאי להגיש
______________
353
354
355
356
357
358
359
ראו ערעור ,030567978-21-1לעיל ה"ש .59
לדוגמה ,תיק ,3599-22-1לעיל ה"ש ;83תיק ,586129/1לעיל ה"ש ;131תיק (אזורי חי')
573311/6פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו .)29.6.2011 ,פסק-דין זה הובא גם אצל אושינסקי ,לעיל
ה"ש ,340בעמ' רפב–רפח .לפסק-דין נוסף של בית-הדין בחיפה בנושא זה ראו שם ,בעמ' רעה–
רפא.
ראו צוריאל בובליל "מדור ספציפי לאישה – מאבק בין בתי-המשפט ובתי-הדין הרבניים" משפחוק
א ;)2009( 145לביא ,לעיל ה"ש ,5חלק א ,סימן לב; ניצן סילמן "על המדור הספציפי – 'מדור זה
שאנו אוכלין'" משפחוק ה .)2014( 79
ראו ,למשל ,את דבריו של בית-הדין הגדול בערעור (גדול) ( 4477-21-1לא פורסם ,מצוטט בתיק
,8801-21-1לעיל ה"ש )174על כך ש"אפשר בדרך פלפול למצוא מקום למדור ספציפי גם במסגרת
שלום בית" .היסודות ההלכתיים שפותחו בכל-זאת בפסיקה מן השנים האחרונות (ראו ההפניות
בהערות הקודמות) הם שלושה )1( :חלק מזכות האישה למדור; ( )2חלק מזכות האישה ,כשותפה,
למנוע את פירוק השיתוף; ( )3אמצעי לחץ על בן-הזוג לשוב לשלום-בית.
חקיקה שיפוטית מעין זו מצויה בסמכותו של בית-הדין בתפקידיו הרחבים ,וכפי שבית-הדין תופס
את תפקידו ,לפחות במישור העקרוני.
תיק ,3599-22-1לעיל ה"ש .83עם זאת ,לדבריו אין זה הנימוק האפשרי היחיד לתקנה" :לפיכך אם
בית דין רואה צורך לחזק את שלום הבית ,ולמנוע פירוק הבית ,כתוצאה מבגידת הבעל ,או כדי שלא
יהא הבעל בבחינת חוטא נשכר ,רשאי בית הדין לתקן תקנה למנוע פירוק השותפות ,ולמנוע פריצת
פרצות בישראל ".לדיון בהשפעת האשם על פסיקת בית-הדין ראו לעיל תת-פרק ג.4
כך נקבע בערעור (גדול) ( 0861-51-1לא פורסם ,)5.8.2003 ,כמצוטט בתיק ,5639-64-1לעיל ה"ש
" :349מבחינה משפטית :למרות שנושא המזונות והמדור נמצא בסמכות ביהמ"ש למשפחה ,הרי
זכאית האשה לדרוש מדור ספציפי כחלק מתביעת שלום בית .בהעדר בית' ,אין שלום בית' .הבהרנו
פעמים רבות ,שבית מגורים אינו מדור בלבד ,אלא הוא לבו ומהותו של שלום הבית ".אומנם ,כאשר
לא הוגשה תביעה לבית-המשפט בעניין המדור ,קובע הרב איזירר בערעור (גדול) 1-23-2950פלוני
נ' פלונית (פורסם בנבו ) 15.12.2005 ,שכאשר "…דנים בשאלת המדור הספציפי אנו רשאים לדון בו
מכל ההיבטים ההלכתיים ,הן מבחינת חיובי בעל במדור האשה והן מבחינת דיני השותפים בחו"מ".
זאת ,אף לאחר חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מס' ,)4התשס"ט .2008-ראו אושינסקי ,לעיל ה"ש
,340בעמ' רעה–רפא.
1422
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
בקשה למדור ספציפי לבית-הדין במסגרת תביעה לשלום-בית360.
אחד המאפיינים של צו למדור ספציפי ,כמו של יתר הסעדים שתכליתם קידום
שלום-בית ,הוא היותו סעד זמני – אמצעי לעיכוב או להשהיה של הליכי פירוק
הנישואים ,על כל היבטיהם .על-כן ,כאשר אין סיכוי לשלום-בית ,אין מקום להענקת
סעד זה אפילו באופן זמני 361,ובוודאי יהיה קשה להצדיק פסיקה המורה על צו קבוע
למדור ספציפי362.
כאן יש לציין כי בתי-הדין הרבניים עושים שימוש בצו למדור ספציפי לא רק
כאמצעי להשהיית פירוק הנישואים ,אלא גם ככלי מרכזי במאבק הסמכויות בינם לבין
בתי-המשפט 363.זהו אפוא הסבר נוסף להיענותם בנקל ובמהירות לבקשות למדור
ספציפי.
.5תביעות חלופיות והחלפת טענות
אחת מתצורות התביעה השכיחות היא תביעת שלום-בית או לחלופין גירושים .שכיחותה
מובנת לנוכח העובדה שתביעת שלום-בית מופיעה במצבי משבר.
בתי-הדין אינם רואים כל סתירה בין התביעות החלופיות ,ועל-כן אין בהן כדי להעיד
על חוסר כנות – לא בתביעת הגירושים ולא בתביעת שלום-הבית .את היחס לתביעה כזו
ניתן להסביר בדמיון המבני שבינה לבין תביעה להכרזת מורדת ,שכן כאמור במהותה
זוהי תביעה לשלום-בית אך סופה צופה פני גירושים .מכל מקום ,נראה כי ההסבר
______________
360
361
362
363
ראו ,לדוגמה ,תיק ,5639-64-1לעיל ה"ש ;349תיק (אזורי פ"ת) ,054077698-53-1הדין והדיין ,16
.)2006( 10
ראו ערעור (גדול) ( 6943-51-1לא פורסם ,צוטט בתיק ,8801-21-1לעיל ה"ש " :)174אילו היה
סיכוי ממשי לנישואין ,הייתי אולי שוקל שימוש באמצעי השהיה כמו מדור ספציפי ,על מנת לתת
סיכוי להצלת המשפחה .מה אעשה ואין סיכוי ריאלי לכך ".ראו גם תיק ,573311/6לעיל ה"ש .354
ברור שאם התביעה לשלום-בית נדחית ,הזכות למדור ספציפי ולכלל הסעדים הנלווים לתביעת
שלום-הבית בטלה .ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי ת"א) 332530/16פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו,
.)2.9.2015
לא מובן אפוא מדוע פסק כך בית-הדין הרבני בחיפה בתיק ,586129/1לעיל ה"ש .131גם הרב
מייזלס ,שהיה בדעת מיעוט וסבר כי יש לתת צו זמני בלבד לארבעה חודשים ,סבר כך רק משום שלא
היה סיכוי ממשי לשלום-בית .גישה זו גורסת כנראה כי ייתכן מצב-ביניים מתמשך שבו לא יהיה
שלום-בית אך גם לא יינתן גט בהעדר עילת גירושים .עם זאת ,אפשר שהכוונה בצו קבוע היא לצו
שלא מצוין זמן מוגדר לסיומו ,אלא הוא תקף עד ההכרעה הסופית בתביעת הגירושים בין
בני-הזוג.
ראו דיכובסקי ,לעיל ה"ש ;58דיכובסקי ,לעיל ה"ש .40כן ראו ערעור (גדול) 816934-51-1
( ,29.8.2002פורסם ללא פרטים באתר בתי-הדין הרבניים ,וצוטט בתיק ,8801-21-1לעיל ה"ש ,174
וכן בכמה פסקי-דין של בתי-המשפט האזרחיים – ראו ,לדוגמה ,בר"ע (מחוזי ת"א) 1166/02ח' ב'
נ' מ' ב' (פורסם בנבו ;)22.1.2003 ,תמ"ש (משפחה כ"ס) 14070/07ת' א' נ' ת' ד' (פורסם בנבו,
,))28.12.2009שבו מודה בית-הד ין בעובדה זו…" :בתי הדין עושים שימוש ב'נשק' זה ,כחלק מריב
מרוץ הסמכויות שבינם לבית המשפט ".ראו גם את הדיון להלן בתת-פרק ה.4
1423
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
העיקרי הוא שמפאת חשיבותו של ערך שלום-הבית והרצון למצות את הסיכויים
למימושו ,בית-הדין לא ירצה לחסום את הדרך גם לתביעה כזו 364,ומשום כך היא אף
מתוארת כהליך טבעי 365ומתבקש:
"ואף על פי שהתביעה לגירושין כאילו 'חילופית' היא לתביעה לשלום בית ,הרי
גלוי וידוע הוא כי דרכה של תביעת גירושין לעולם כך היא ,שטרם היציאה
למערכות המלחמה לגירושין ,מקדימים בפתיחה לשלום .ואין ב'לחילופין' לגרוע
ולפגום בכוחה של תביעת הגירושין366".
גם מן הבחינה המעשית יש היגיון בתביעה כזו ,שכן טמון בה סיכוי גדול יותר
להוביל את בני-הזוג להליך מודרג שיאפשר שיקול-דעת לגבי המשך הנישואים ,גם אם
בסופו יוחלט על פירוקם 367.בוודאי יש בה כדי להניח את דעתו של בן-הזוג המתנגד
לשלום-בית שהגירושים המיוחלים מבחינתו אכן מצויים בהישג-יד ,ומשום כך הוא
עשוי לשתף פעולה עם השהייתם ועם הניסיון לשקם את הנישואים.
לעומת תצורה זו של תביעה ,סדר דברים הפוך – כלומר ,ניסיון להגיע להסכם
גירושים ואם לא אז לשלום-בית – אינו הגיוני ומנוגד לתפיסה שיש לפתוח קודם
בשלום ,ועל-כן בית-הדין יסיק כי ההצהרה על שלום-בית במקרה זה נעדרת כנות368.
מסקנה זו נכונה במקרה של תכנון מראש ,אך אם בן-זוג תבע תחילה גירושים ואחר כך
______________
364
365
366
367
368
שכן אם יהיה לתובע חשש שכריכת רכוש בתביעה חלופית לא תתקבל ,אזי גם אם הוא באמת מהרהר
בשלום-בית ,הוא יעדיף להסתיר את כוונותיו .ראו את פסקי-הדין להלן בה"ש .366
זאת ,כאשר כל ההליך נעשה מראש ומרצון ,אך נסיגה מאולצת מתביעת שלום בית והסכמה
להתגרש עשויות להעלות חשש לגבי כשרות הגט .ראו תיק (אזורי רח') ,041252693-21-1הדין
והדיין .)2009( 6 ,23
ערעור (גדול) לה ,218/פד"ר י ( 313 ,310התשל"ז) .ראו גם תיק (אזורי רח') 1-21-8240ק' א' נ' ק'
ר' (פורסם בתקדין ;)23.11.2003 ,תיק ,4907-13-1לעיל ה"ש .20
ראו תיק ,1-21-9038לעיל ה"ש " : 128ואם בעל ראיה מפוקחת הוא ,יעשה תוך כדי כך ,כל שניתן
על מנת להבטיח שאם ייכשלו מאמצי השיקום ,יפורק הבית בצורה מסודרת ומובנית ,כך שחלקי
הבית הניתנים להצלה ,יינזקו מעט ככל האפשר".
תיק ,1-21-054763529לעיל ה"ש " :168הרי פשוט וברור ,לכל בר דעת ,שאין בדברים אלו ,של
התניית שלו"ב במקרה ולא יגיעו להסכם גירושין ,משום כוונה לשלו"ב אמיתי .שלו"ב צריך לבוא
מתוך פנימיותו של אדם ולא רק מהשפה ולחוץ ,שלו"ב צריך לעמול ולעשות הרבה כדי להשיגו ולא
נעשה ע"י הפרחת מילים בעלמא של שלו"ב כאשר לא מתקבלים דרישותיו לגירושין ".כאן יש
להזכיר כי יש שבני-זוג עורכים הסכם גירושים ולאחר חתימה עליו עושים ניסיון נוסף להשגת שלום-
בית .בית-הדין בתיק (אזורי ב"ש) 8988-25-1פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו )9.11.2004 ,קובע כי אין
בניסיון להשכין שלום-בית לאחר הסכם גירושים כדי לבטלו ,שכן אין בכך חזרה מהסכם הגירושים,
אלא מתן הזדמנות נוספת לשלום-בית כדי שיהיו שלמים עם החלטתם להתגרש אם הניסיון לא
יצלח.
1424
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
חזר בו והחליט לבקש שלום-בית 369,דרכו לבית-הדין לא תיחסם ,והוא לא ייחשד
בהכרח בחוסר כנות בתביעת שלום-הבית ,שכן שינויים בהלך-הנפש בעניינים אלה
מובנים ועשויים להתקבל 370על-ידי בית-הדין 371.גם במקרים אחרים בית-הדין עשוי
לקבל חזרה מהטענות כדי לעודד נסיונות שלום-בית או לפחות למנוע חסמים לכך .כך,
לדוגמה ,התקבלה תביעת מזונות של אישה שחזרה בה ממחילתה על מזונותיה במהלך
ניסיון להשכין שלום-בית372.
.6תנאים והסכמים לשלום-בית
בדרך-כלל הפסיקה לשלום-בית הינה לקונית וכוללת רק הוראה קצרה לחזור לחיי
שלום ,אולם לעיתים בית-הדין מוצא כי יש צורך בהוספת תנאים ודרישות לחובה זו .כך
הוא עושה ,למשל ,כאשר מתעורר בליבו חשד שתביעת שלום-הבית אינה כנה:
"במה דברים אמורים שחובתה לשוב בלי תנאים ,כשהבי"ד מכיר שאפשר לה
לחיות עם הבעל בשלום פחות או יותר .אבל כשביה"ד משוכנע שהדרישה
לשלום מצד הבעל איננה אלא תכסיס ,אזי יש כוח ביד ביה"ד להטיל על הבעל
תנאים בכדי להבטיח את השלום ,שאין אנו מוסרים בת של אברהם אבינו
לעינויים מתמידים373".
במקרים שבהם הרקע למריבה ממוקד וברור ,יוסיף בית-הדין בפסק-דינו באופן
מפורט מה מוטל על כל אחד מבני-הזוג לעשות .כך ,למשל ,לגבי קביעת מקום המגורים
______________
369
370
371
372
373
רצון בשלום-בית הנובע מחרטה עשוי להתעורר לא רק במקרים שבהם היה בתחילה רצון בגירושים,
אלא גם כאשר הייתה בראשונה עילה לחיוב בגירושים הקשורה להתנהגות .אלא שבמקרה כזה נראה
כי בית-הדין יתקשה יותר לתת אמון בכנות החרטה .כך ,למשל ,בערעור (גדול) ,017938838-64-1
הדין והדיין ,)2002( 4 ,2לא האמין בית-הדין לבעל שנהג באלימות קשה ועתה מביע חרטה ומבקש
שלום-בית .כך גם קבעה דעת הרוב בתיק ,027471085-21-1לעיל ה"ש ,156במקרה של בעל שנהג
להמר ועתה מבקש להשתפר ולחזור לשלום-בית (דעת המיעוט הייתה כי בשל חרטתו אין לחייבו
בגירושים).
ראו צבי יהודה בן יעקב "פשרה או דין בהליך גרושין" (פורסם בנבו בכתובת www.nevo.co.il/
/benyaakov.pdfמאמרים/שונות ;)books/תיק /13627ל"ו ,לעיל ה"ש .300כן השוו לאמור לעיל
בה"ש .128עם זאת ,בנסיבות מסוימות יידרש בעל-דין המבקש לחזור בו להוכיח את רצינות כוונתו
לשלום-בית .ראו ,לדוגמה ,לביא ,לעיל ה"ש ,5חלק א ,סימן לח (שדבריו מצוינים להלן בה"ש
.)378
לעומת זאת ,אי-אפשר לצפות שבן-הזוג האחר יתאים את עצמו לשינויים בהלך-הרוח של בן-זוגו,
ועל-כן בתביעת שלום-בית של אישה שבעלה מאס בה לאחר קטטות ומריבות במשך שנים ,קבע
בית-הדין בערעור (גדול) תשל"ג ,12/פד"ר ט ( 153 ,152התשל"ג) ,כי אי-אפשר לכפות על הבעל
חזרה לחיים משותפים…" ,כי אין נפש האדם חומר גלמי שאפשר לצקת אותו מדי פעם בדפוס אחר".
ראו משפטי שאול ,לעיל ה"ש ,130סימן כו (ערעור (גדול) תשל"ב.)141/
ערעור ,1/30/705לעיל ה"ש ,211בעמ' פד–פה.
1425
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
לאחר החזרה לשלום-בית 374או לגבי בקשת סליחה ופיוס 375.לפעמים הדרישה היא רק
הצהרתית ,לפני בית-הדין בדרך-כלל 376,ולפעמים היא נוגעת גם בצדדים שלישיים377.
הרושם הוא שבית-הדין מגלה גמישות ויצירתיות בפסיקה לשלום-בית ובהובלת הצדדים
להסכם שלום-בית ,לפעמים תוך הפעלת לחץ על אחד מבני-הזוג 378,ומתאים את
הדרישות והתניות שבהסכם שלום-הבית לשורש הסכסוך ,לאופיים של בני-הזוג
ולנסיבות על-פי הבנתו 379.כל אלה הם דרישות ותנאים שבית-הדין מגיע למסקנה כי הם
הגיוניים ועשויים לשפר את האווירה בין בני-הזוג ,אך כאשר מדובר בדרישה או בתניה
הנראות כתכתיבים ,בית-הדין עשוי לדחות את תביעת שלום-הבית או לראותה כבלתי-
כנה 380.ברור מאליו שבית-הדין יבטל הסכם שלום-בית שנחתם תוך סחיטה ואיומים381.
______________
374
375
376
377
378
379
380
381
תיק (אזורי ת"א) תשל"א ,4001/פד"ר ט ( 64 ,60התשל"א)" :על הבעל להשלים עם אשתו ולגור
עמה בדירה אשר הוכנה לכך ברח' ג' בת"א".
ראו ,לדוגמה ,ערעור תשי"ט ,148/לעיל ה"ש ,273בעמ' " :132על הבעל ועל האשה לפייס אחד את
השני על כל מה שדברו זה נגד זה"; תיק /2921תשי"ב ,לעיל ה"ש ,54שבו צוטט פסק-דין של בית-
הדין הגדול שקבע כי "[על] המערערת …לפייס את בעלה …ולבקש סליחתו בפני בי"ד[ …ועל]
המערער המשיב …לפייס את אשתו ."…הרושם הוא שלרוב בית-הדין רואה את הבעל כמי שנושא
בחובה ליזום את הפיוס .ראו אושינסקי ,לעיל ה"ש ,340בעמ' לו.
ראו ,לדוגמה ,תיק /4865כ"ז ,לעיל ה"ש ,133שבו חויב הבעל להצהיר כי לא ימרוד ולא ימנע עונתה.
ראו ,לדוגמה ,תיק /8834כ"ד ,לעיל ה"ש ,282בעמ' ,199שבו תואר פסק-הדין לשלום-בית שניתן
בשלב מוקדם יותר בהסכמת הצדדים "באופן שכל צד יבוא על סיפוקו .האשה צריכה לטפל בבנותיו
– דבר שהוסכם עליו בשעת הנישואין – והבעל ובנותיו יתייחסו אליה יפה" .ראו גם משפטי שאול,
לעיל ה"ש ,130סימן לג (ערעור (גדול) תשל"ד ,)124/המתאר הסכם שלום-בית שקיבל תוקף של
פסק-דין ואשר בין תנאיו נאמר כי "האשה לא תפגש עם ע .ועם גב' מ .וכן לא תכניס בדירתה לגור
מישהו ממשפחתה שלא ברשות הבעל".
ראו ,לדוגמה ,לביא ,לעיל ה"ש ,5חלק א ,סימן לח (על-פי הרב גולדשמידט והרב אלישיב ,בערעור
תשל"א ,13/לעיל ה"ש ,)212הקובע כי במקרה של בעל שחויב בגירושים בשל קשריו עם נשים ועתה
חוזר בו ,מוטל עליו ,בשל מרידתו הארוכה ,להוכיח את חזרתו בתשובה ,כלומר ,לפנות תום-לב לאשתו
ולקבל על עצמו את תנאי בית-הדין לשלום-בית .גם את חיוב הבעל בתשלום כתובה לפני הגירושים
ניתן לראות לעיתים כמכוון לקידום שלום-בית .ראו אושינסקי ,לעיל ה"ש ,340בעמ' כב–כג.
ראו ערעור ,1/30/705לעיל ה"ש ,211בעמ' פה…" :ורבים התנאים מעין אלה שהותנו לטובת
האשה כדי להבטיח שלום בית"; תיק /715תשכ"ה ,לעיל ה"ש ,198בעמ' " :310בכל עת שיביע
הבעל הסכמתו לשוב ולחיות עם אשתו בשלום נסדר תנאי שלום מתאימים ".ראו גם ערעור (גדול)
תשי"ח ,141/פד"ר ד ( 66התשי"ח) ,שבו מצטט בית-הדין תנאים שנכתבו על-ידי סופרי הדיינים
במרוקו.
ראו ,לדוגמה ,תיק ,8564-21-1לעיל ה"ש ;197תיק ,8801-21-1לעיל ה"ש .174לעומת זאת,
במקרה של בעל שדרש כי האישה תפנה לטיפול רפואי בבעיה שבה לקתה לפני שיחזרו לשלום-בית,
קיבל בית-הדין את דרישת הבעל ,ופסק כי היא חייבת בגילוי המסמכים הרפואיים .ראו ערעור (גדול)
תשל"ג ,216/פד"ר ט ( 331התשל"ה) .ראו גם תיק (אזורי ת"א) /5637כ"א ,פד"ר ה ( 132התשכ"ג),
שבו האישה היא שדרשה גילוי מסמכים.
תיק (אזורי רח') 2-21-1510א' י' נ' א' נ' (פורסם בנבו.)15.3.2004 ,
1426
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
.7העדר סיכוי לשלום-בית ופירוד ממושך
אחד הנושאים השכיחים ביותר בדיונים של בתי-הדין הרבניים בתביעות גירושים הוא
העדר סיכוי לשלום-בית כעילת גירושים או כסיבה המצדיקה דחיית תביעה כנה לשלום-
בית ,כשהנפקות היא קבלה או דחייה של הסעדים הרלוונטיים 382.זהו גם אחד הנושאים
המרכזיים הנתונים במחלוקת עקרונית בין הדיינים ,במיוחד במקרים של פירוד ממושך,
שבהם מתחדדת השאלה אם יש לראות במצב כזה עילת גירושים.
במישור העקרוני המחלוקת נוגעת בשאלה אשר לה שני פנים :האם התמוטטות
הנישואים יכולה להיות עילת גירושים קבילה על-פי ההלכה ,והאם מצב-ביניים שבו
בני-הזוג אינם גרושים אך פרודים ,פיזית ורגשית ,הוא מצב נסבל מבחינה הלכתית?
אולם דומה שבכך אין המחלוקת באה לידי מיצוי ,שכן יש שהיא נוגעת גם בשאלה
מה יוגדר כחוסר סיכוי לשלום-בית – 383שאלה המושפעת ביסודה מהמשקל המיוחס
לערך שלום-הבית ,אך כנראה גם מחוסר הנוחות להכריע שמדובר במצב-ביניים
אנומלי.
גישה אחת ,שנראה כי היא הדומיננטית ,גורסת כי "קץ הנישואים" או "מות
הנישואים" אינם מוכרים כלל בהלכה כעילת גירושים ,ויש שקבעו כי מקורה בשיטות
משפט נוכריות ,המבוססות על ערכי נישואים השונים לחלוטין מערכי ההלכה 384.גרסה
קיצונית פחות של גישה זו טוענת כי "היעדר סיכוי לשלום בית ,ברובם של המקרים,
איננו מהווה עילה לחיוב בגט" 385.ככלל ,ניתן לתאר גישה זו כשמרנית ופורמליסטית.
גם מבחינה מעשית ,בית-הדין מסרב להתרשם מהצהרות קיצוניות בדבר סירוב לשלום-
בית ,ומעדיף לתת הזדמנות לשיקום הנישואים באמצעות עיכוב הגירושים ,גם אם
הסיכוי לכך קלוש386.
______________
382
383
384
385
386
לגבי מדור ספציפי ,למשל ,ראו ערעור (גדול) ( 4477-21-1לא פורסם ,מצוטט בהסכמה בתיק
,8801-21-1לעיל ה"ש ;)174תיק ,586129/1לעיל ה"ש .131
תפיסה קיצונית של טענה זו תגרוס כי אין כמעט מקרה של חוסר סיכוי לשלום-בית ,שכן העניין תלוי
תמיד ברצון .ראו ,לדוגמה ,את דבריו של הרב ולדינברג בתיק (אזורי י-ם) /314תשמ"ד ,פד"ר יג
( 363 ,360התשמ"ה)" :חסר איפוא רק רצון טוב ונתינת דעת רצינית מצד הבעל לעשות חשבון נפש
נוקב ולבוא לידי החלטה גמורה לשוב אל אשתו ואל משפחתו".
ראו את דבריו של הרב שרמן בערעור (גדול) ,059133397-21-1הדין והדיין :)2007( 11 ,18
"הגישה של 'מות הנישואין' אין מקורה בדיני תורה ולא חז"ל אלא בחוקי העמים ביחס לנשואין
אזרחיים .שם אין צורך בעילת גרושין אלא די בחוסר סיכוי לש"ב ו'במות הנשואין' ".על ההיבט
האידיאולוגי של תפיסה זו ראוAvishalom Westreich, The Right to Divorce in Jewish Law: :
) ;Between Politics and Ideology, 1 INT'L J. JURIS. FAM. 177 (2010וסטרייך ,לעיל ה"ש ,38
בעמ' ;93–81וכן להלן תת-פרק ה . 5ראו גם אברהם שרמן "מצב מתמשך שאין שלום בית לחיוב
האשה בג"פ – גדרי עוברת על דת במקללת ופורעת ראשה" דברי משפט ח פט (צבי קנול עורך,
.)1999
תיק ,288169/3לעיל ה"ש .157
ראו לעיל ה"ש ,128וכן את שאלתו הרטורית של בית-הדין האזורי בחיפה בתיק ,586129/1לעיל
ה"ש " : 131לא אחת קורה ובעל מתעשת וחוזר לחיקה של אשתו ,ומדוע שבית הדין ינעל אפשרות זו
1427
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
גישה אחרת ,לעומתה ,אינה מוכנה להסכין למצב-ביניים אנומלי כזה 387,ויש בין
האוחזים בה כאלה הסוברים כי אין לאפשרו אף במקרים שבהם הנתבע אשם בחוסר
הסיכוי לשלום-בית 388.גישה זו מתאפיינת אפוא בהכרת המציאות ובפרגמטיזם389.
תופעה מעניינת שניתן להצביע עליה בפסקי-הדין היא הבדלי השיח בין שתי
הגישות .האוחזים בגישה האחרונה משתמשים בביטויים מוחלטים או קיצוניים לתיאור
הסיכויים לשלום-בית ,כגון "שום סיכויים" 390או "סיכויים אפסיים" ,או במטפורות כגון
"מות הנישואים"" ,הנשמה מלאכותית" 391ו"החייאה מלאכותית לפגרים מתים"392,
וזאת אף שלשיטתם גם סיכוי קלוש בלבד לשלום-בית או העדר סיכוי סביר לכך הם
מצבים המצדיקים גירושים ,מבחינה עקרונית לפחות 393.לעומת זאת ,האוחזים בגישה
הראשונה יימנעו מביטויים מוחלטים לתיאור הערכתם בנוגע לסיכויים לשלום-בית בין
בני-הזוג 394,ויסיטו את הדיון לשאלת האשם כדי להצדיק את הימנעותם מחיוב
בגירושים.
סוגיית הפירוד הממושך נתונה כאמור במחלוקת דומה ,ופעמים רבות מופיעה
התייחסות לשתי השאלות באותו פסק-דין .עובדה מעניינת היא שכמעט בכל פסקי-הדין
העוסקים בכך מציינים בתי-הדין את משך הנישואים של בני-הזוג וכן את משך היותם
פרודים ,במקרה שכך הן הנסיבות ,שכן הפירוד הפיזי מלמד יותר מכל על עומק המשבר.
ככל שמדובר בתקופת פירוד ארוכה יותר כן תתחזק ההערכה שאין סיכוי לשלום-בית.
פסקי-דין הדנים בשאלת הפירוד הממושך כעילה לגירושים מאזכרים כמעט תמיד –
ולפעמים גם מנתחים – את דעתו של הרב חיים פאלאג'י ,אשר קבע כי תקופת פירוד של
שמונה-עשר חודשים הינה עילה לחיוב גירושים 395.מספרם של אזכורים אלה רב,
______________
387
388
389
390
391
392
393
394
395
בפני האשה ללא הצדקה הלכתית ומוסרית גם יחד ".ראו גם את דבריו של הרב הרצוג לעיל בה"ש
.180מסתבר שגישה זו נובעת מן הניסיון המצטבר של בית-הדין.
דבריהם של רבנו ירוחם והרב פאלאג'י משמשים תדיר לביסוס גישה זו ,שכן גישה זו סוברת כי זו
התפיסה העומדת ביסוד דבריהם .ראו להלן.
ראו דעת המיעוט של הרב אלגרבלי בערעור ,1782-21-1לעיל ה"ש ,37ובערעור (גדול) 1750-21-1
פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו.)5.5.2009 ,
ראו ניתוח של גישות אלה ודיון בהן להלן בתת-פרק ה .5ראו גם פנחס שיפמן שפה אחת ודברים
אחדים – עיונים במשפט ,הלכה וחברה ( 126–124אבי שגיא וידידיה צ' שטרן עורכים.)2012 ,
ראו ,לדוגמה ,תיק /98תשי"ג ,לעיל ה"ש .54
ראו פסקי-הדין המאוזכרים לעיל בה"ש .382ראו ניסוח דומה בתיק ,8885-21-1לעיל ה"ש :269
"…נסיון להנשים מערכת יחסים שאינה קיימת".
ערעור (גדול) /382לא (לא פורסם ,מצוטט בהסכמה בתיק ,022266860-21-1לעיל ה"ש .)173ראו
גם ערעור (גדול) ( 4477-21-1לא פורסם ,מצוטט בהסכמה בתיק ,8801-21-1לעיל ה"ש .)174
ראו ,לדוגמה ,תיק ,8885-21-1לעיל ה"ש .269עם זאת ,במקרה זה דחה בית-הדין לבסוף את תביעת
שלום-הבית של האישה בשל חוסר הכנות בתביעתה.
הדבר הגיע לידי כך שבערעור ,1782-21-1לעיל ה"ש ,37קבע הרב איזירר כי יש סיכוי לשלום-בית
בין בני-זוג שהיו פרודים במשך כארבעים שנה(!) .ראו ציטוט מפסק-הדין לעיל ליד ה"ש .37
רבי חיים פאלאג'י (תורכיה ,) 1869–1788 ,שו"ת חיים ושלום ,חלק ב ,סימן קיב .כן ראו שם ,חלק א,
סימן א ,דף ח ע"ב.
1428
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
ודומה שהוא הולך ועולה בשנים האחרונות ,ופעמים רבות מוזכרת גם פסיקתו של רבנו
ירוחם במקרה של בני-זוג שאינם מעוניינים זה בזה ,שהרי זה המצב בדרך-כלל במקרה
של פירוד ממושך 396.אולם הדיינים חלוקים בשאלת ביאורה הנכון של שיטה זו ואם
לפסוק לפיה ,ונראה שקיים מתאם גבוה בין זהות החולקים בסוגיה זו לבין זהות
החולקים בסוגיית העדר סיכויים לשלום-בית.
397
הגישה האחת גורסת כי פירוד ממושך אינו מוכר כעילה לחיוב גירושים ,בוודאי
לא לכפייתם ,ככל שאין בהצטרף לכך עילת גירושים מוכרת ומקובלת .הרב שרמן ,שהינו
קול מרכזי בקרב הנוקטים גישה זו ,מסביר את דברי הרב פאלאג'י בצמצום רב ,וטוען כי
כוונתו לא הייתה כלל לכפיית גירושים ,אלא ל"אפרושי מאיסורא" 398,ושדבריו כוונו
להדריך את בית-הדין כיצד עליו לנהוג ,ולא לקבוע הלכה בסוגיית עילות הגירושים399.
למעשה ,לפני זמן רב כבר יצא הרב הרצוג נגד גישתו של הרב פאלאג'י 400.נראה כי הרב
הרצוג דווקא הבין את דבריו כפשוטם ,אלא שהוא ביכר את עמדתו של הרב טננבוים401,
וכך נהגו גם דיינים נוספים 402.נימוקו של הרב טננבוים ,אשר מושמע שוב ושוב בפסקי-
הדין המצדדים בעמדתו ,הוא שאם פירוד ממושך יוכר כעילה לחיוב בגירושים" ,לא
הנחת בת לאברהם אבינו יושבת תחת בעלה" ,כלומר ,החשש הוא שכל בעל שירצה
לגרש את אשתו ייפרד ממנה לכמה שנים ,ואז יתבע גירושים בעילת פירוד ממושך403.
יש לציין כי הנמקה זו אינה שוללת את העילה כמצדיקה גירושים כשלעצמה ,אלא יש
______________
396
397
398
399
400
401
402
403
ראו לעיל תת-פרק ד .1מקור נוסף שנהוג להביא בהקשר זה ,אך בשכיחות נמוכה יותר ,הוא מכתבו
של הרב משה פיינשטיין .ראו ,לדוגמה ,תיק ,017890419-21-1לעיל ה"ש .157
ראו ערעור (גדול) ,034524637-21-1הדין והדיין ,)2007( 8 ,18שבו כותב בית-הדין (כנראה הרב
שרמן) באופן החלטי…" :לא מצאנו בהלכה שעצם הפירוד מהוה עילה לחייב אחד מבני הזוג".
פירוש המושג "אפרושי מאיסורא" הוא האחריות למנוע אדם אחר מביצוע עברה דתית .החשש
לאיסור ניאוף במקרה של פירוד ממושך נהפך לממשי בעידן של מתירנות מינית .ראו ,לדוגמה ,את
דבריו של הרב אבירן הלוי (שהיה בדעת מיעוט) בתיק (אזורי ת"א) ( 1-21-037549946לא פורסם,
.)11.6.2006
ערעור ,059133397-21-1לעיל ה"ש .384ראו גם אברהם חיים שרמן "חיוב גט בגין פירוד ממושך"
אבני משפט י ( 16התשס"ט) .הסבר זה נקט גם בית-הדין האזורי בנתניה בתיק ,290506/1לעיל ה"ש
. 157גישה זו משקפת היטב את המתאם בין שלילת פירוד ממושך כעילת גירושים לבין העדר סיכוי
לשלום-בית כעילה כזו.
הרצוג ,לעיל ה"ש ,48כרך ח ,סימן קסט .כן ראו את דבריו של הרב גורן בערעור תשל"ב ,122/לעיל
ה"ש .225
הרב מלכיאל טננבוים (פולין ,)1910–1847 ,שו"ת דברי מלכיאל ,חלק ג ,סימן קמה.
ראו ,לדוגמה ,את דבריו של הרב ולדינברג בתיק /314תשמ"ד ,לעיל ה"ש .383כן ראו ערעור
,323397786-21-1לעיל ה"ש ,3שבו השיב בית-הדין לתוקפו את הצו למדור ספציפי .באותו מקרה
טען בית-הדין כי אין ליישם את דינו של רבנו ירוחם או את דינו של הרב פאלאג'י מאחר שהמצב
נוצר באשמת הבעל ,אשר שותה ומתנהג באלימות ,אך הוא העלה גם נימוק עקרוני שלפיו קץ
הנישואים אינו עילה להפסד זכויות האישה .ראו גם תיק ,1411-21-1לעיל ה"ש .383
נראה שטענה זו נכונה כעיקרון גם לגבי העילה של העדר סיכוי לשלום-בית ,כלומר ,בן-זוג שירצה
לסיים את קשר הנישואים ידרדר את היחסים למצב משברי מתמשך שימנע כל סיכוי לשלום-בית.
1429
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
כאן מעין תקנה שנועדה למנוע שימוש לא כדין בעילה ,ואולי גם למנוע אפשרות של
יוזמה מכוונת לחיים בפירוד 404.יש לשים לב לעובדה שפסיקה לפי גישה זו תתמקד
בדרך-כלל בקביעת האשם ,ולא תשלול את הזכויות הכספיות של בן-הזוג המסרב
להתגרש405.
הגישה האחרת ,אשר קול מרכזי בה בשנים האחרונות הוא הרב אלגרבלי ,מקבלת
את דבריו של הרב פאלאג'י כפשוטם ,דהיינו ,שיש לכפות גירושים ,או לפחות לחייבם,
במקרה של פירוד ממושך:
" …ובנסיבות של פירוד ממושך ,והנישואין הם רק על הנייר ,בוודאי שביה"ד לא
יתן ידו למצב של לא שלום ולא גרושין באם הבעל יפצה את אשתו
כבנידו"ד406"…
אף שבכמה מקרים נותרה גישתו של הרב אלגרבלי בדעת מיעוט 407,היו הרכבים
אחרים של בית-הדין הגדול שבהם נהפכה גישתו לדעת הרוב 408,וכך גם בכמה הרכבים
של בתי-הדין האזוריים 409.אני סבור כי שתי הגישות הללו משקפות מסורות פסיקה
______________
404
405
406
407
408
409
אף שיש בגישה זו כדי לספק הגנה לנשים מפני נטישתן על-ידי בעליהן ,יש לזכור כי האוחזים בה לא
ייעתרו כעיקרון לתביעות גירושים בגין פירוד ממושך גם מצד נשים.
ראו ,לדוגמה ,ערעור (גדול) ,007612518-21-1הדין והדיין – )2009( 3 ,23בתביעת הבעל
לגירושים בגין פירוד של שבע שנים לאחר נישואים של ארבעים שנה ,כאשר עתה הבעל חי עם אישה
אחרת ,סברה דעת הרוב כי אין לחייב את האישה להתגרש בשל אשמת הבעל; ערעור (גדול)
65104796-64-2פלוני נ' פלונית (פורסם בתקדין – )26.7.2009 ,בתביעת גירושים של הבעל בגין
פירוד של חמש-עשרה שנים ,לאחר נישואים של ארבעים שנה ,נפסק כמו בפסק-הדין הקודם על-ידי
אותו הרכב; תיק ,8885-21-1לעיל ה"ש ;269תיק ,586129/1לעיל ה"ש – 131כאשר הבעל אשם,
האישה לא תפסיד את זכויותיה.
ערעור ,1782-21-1לעיל ה"ש .37
ראו שם; ערעורים 007612518-21-1ו ,65104796-64-2לעיל ה"ש ,405שבהם נקבע בדעת מיעוט
כי אל לבית-הדין להנציח מצב-ביניים של "לא שלום ולא גירושין" .ראו גם את דעתו של הרב
בוארון בערעור ,059133397-21-1לעיל ה"ש ,384החולק בדעת מיעוט על הפרשנות המצמצמת
של הרב שרמן ביחס לדברי הרב פאלאג'י ,וכן בערעור (גדול) ,007998479-24-1הדין והדיין 8 ,21
( ,)2007אשר גם שם ,בדעת מיעוט ,סבר הרב בוארון כי אין לתת צו למדור ספציפי במקרה שבו בני-
הזוג פרודים במשך שמונה שנים והבעל חי עם אחרת.
ראו ,לדוגמה ,ערעור (גדול) נד ,168/הדין והדיין ,)1994( 3 ,2שם דובר בבני-זוג שהיו פרודים
במשך שבע שנים ,והאישה טענה למאיסות באמתלה ברורה (אשר לפי שיטת החזון איש נקבעת לפי
ראות עיניו של בית-הדין) .נפסק על-פי הרב פאלאג'י שכופים לגרש.
ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי אר') ,057140493-21-1הדין והדיין ,)2006( 6 ,18שבו חייב בית-הדין
גירושים במקרה של בני-זוג שהיו פרודים במשך כשלוש שנים ,ואשר במשך חמש שנים גם לא קיימו
יחסי אישות .ראו גם תיק ,1-21-054763529לעיל ה"ש ,168שבו כותב בית-הדין" :ואמנם למעשה
אין נוהגים היום בבתי הדין לפסוק כפייה לגט על פי דברי הרב פאלאג'י הנ"ל ,אולם בוודאי
שהרחקה דר"ת [=דרבנו תם] ,ע"י הטלת סנקציות הקבועות בחוק ,כולי עלמא יודו שאפשר לעשות
1430
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
שונות במקורן – גישתו של הרב פאלאג'י מייצגת מסורת פסיקה ספרדית ,ואילו גישתו
של הרב טננבוים מייצגת מסורת פסיקה אשכנזית 410.עם זאת ,בקרב דייני בית-הדין
הבחנה זו אינה חדה בשל השפעה הדדית של המסורות ,הן עקב ההטרוגניות של מותבי
בית-הדין בהיבט זה ו הן בשל מוסדות הלימוד וההכשרה של הדיינים .על כך יש להוסיף
את דרך הפסיקה לצרף דעות שונות כדי לחזק את העמדה ההלכתית הננקטת בהתאם
לנסיבות.
מכל מקום ,חרף העובדה שכל אחת מהגישות נוקטת יחס שונה כלפי תביעת שלום-
הבית והתוצאות הנלוות אליה ,יש לזכור שככלות הכל ,מבחינה מעשית ,גם הדיינים
שנמנעים כעיקרון מחיוב גירושים בעילה של העדר סיכוי לשלום-בית או בגין פירוד
ממושך ימליצו לבני-הזוג להתגרש 411או ינסו להובילם לפשרה כספית ולהסכם
גירושים 412,וזאת מתוך הכרה במציאות ובמצב היחסים המעורער ביניהם413.
עניין נוסף הקשור בעקיפין להתייחסותם של הדיינים לפירוד ממושך בין בני-הזוג
הוא השאלה אם מדובר בנישואים ראשונים או שניים .לשאלה זו יש השפעה רבה על
המאמץ שראוי שבית-הדין יעשה לשם שיקום הנישואים .כך ,בדומה לאזכור השכיח של
משך הנישואים ,כפי שצוין לעיל ,העובדה שמדובר בנישואים ראשונים מצוינת אף היא
בתחילתם של פסקי-דין רבים ,במסגרת התיאור העובדתי הקצר של רקע הסכסוך בין
בני-הזוג ,כנראה בשל המשמעות ההלכתית שיש לעובדה זו.
הרב אלגרבלי 414דן בסוגיית סוף גיטין 415ומגיע למסקנה כי ההגבלות והקושי
בגירושים מנישואים ראשונים המוזכרים בסוגיה אינם רלוונטיים כאשר בני-הזוג פרודים
הלכה למעשה .הוא מרחיב בדרך פרשנית את עילות הגירושים הנלמדות מהמילה "דבר"
בפרשת הגירושים בתורה (דברים כד ,)1מתוך תפיסה מציאותית שפירוד ממושך יוצר
נתק בלתי-ניתן לשיקום:
"יש להבין 'דבר' לא רק במובן המצומצם שהקדיחה תבשילו אלא גם במובן
הרחב שיש לו קצר עם אשתו וק"ו כשיש לו נתק אתה אפילו שלא באשמתה…
______________
410
411
412
413
414
415
במקרה כנ"ל" ,בוודאי אם מצטרפות לכך סיבות נוספות ,כגון אלימות .ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי נת')
,022828867-21-1הדין והדיין .)2000( 3 ,2
שתי הגישות נטועות בוודאי במסורות פסיקה קדומות .השוו אילת סג"ל הסכמי קדם-נישואין
במשפט העברי – הסדרים להגנת האשה בתקופת הנישואין ולאחריה ( 332–331חיבור לשם קבלת
התואר "דוקטור לפילוסופיה" ,אוניברסיטת בר-אילן – המחלקה לתלמוד ,התש"ע).
ראו דעת המיעוט בתיק ,069387470-21-2לעיל ה"ש .217
או לפחות יטילו את האחריות על בן-הזוג התובע גירושים לְּ ַרצות ולשכנע את בן-זוגו בכל דרך שהיא
להסכים להתגרש .ראו ,לדוגמה ,תיק ,4827-12-1לעיל ה"ש .169
חרף זאת לא יהיה בכך כדי לבטל את הזכויות הכספיות הנובעות מן הנישואים לפי שיטה זו .ראו,
לדוגמה ,את דבריו של הרב שרמן בערעור ,007998479-24-1לעיל ה"ש ,407הקובע כי אין לבטל
את הצו למדור ספציפי על-אף המלצת בית-הדין האזורי שבני-הזוג יתגרשו.
בערעור ,1750-21-1לעיל ה"ש ,388ובערעור ,65104796-64-2לעיל ה"ש .405
בבלי ,גיטין צ ,ע"א.
1431
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
ובנידוננו שיש נתק בין הצדדים והנשואין הגיעו לקצן מחובתו של ביה"ד להביא
הנשואין לקצן מאחר והנתק בין הצדדים היא סיבה טובה לגרושין ונראית
לביה"ד416".
הרב דיכובסקי קובע ,מתוך גישה ריאליסטית דומה ,כי בנישואים שניים אין בית-
הדין מחויב ככלל להתאמץ בשיקומם:
"בדרך כלל מקובל בבתי הדין ,שלא להתאמץ בשלום בית ,כשמדובר בזיווג שני,
ובפרט כשמדובר בנישואין שהחזיקו תקופה קצרה בלבד .הסיכוי לשינוי נמוך
מאוד ,וכאשר נישואין אלו מתפרקים ,כמעט שאין אפשרות לתקנם417".
גישה זו עולה בקנה אחד עם מסקנות מחקרים שבחנו את ההבדלים בשיעור
הגירושים בין נישואים ראשונים לנישואים שניים 418,והיא מובנת גם לנוכח ההבדלים
בתהליכים הנפשיים המשפיעים על הגירושים בשני המקרים419.
.8שיקולים מיוחדים בתביעות שלום-בית
(א) שלום-בית על רקע אלימות בין בני-הזוג
אחת הביקורות הקשות על בתי-הדין הרבניים היא שגם במקרים של אלימות הם מוצאים
לנכון ללחוץ על הצדדים להגיע לשלום-בית .אכן ,בתי-הדין לא ימהרו להכריע על מות
הנישואים בשל אלימות של בעלים ,וינסו למצוא את הדרכים לשיקום הנישואים.
ההבחנה המקובלת בבתי-הדין היא בין אלימות חד-פעמית לאלימות מתמשכת 420.מכל
______________
416
417
418
419
420
ערעור ,65104796-64-2לעיל ה"ש .405ראו גם ערעור ,1750-21-1לעיל ה"ש ;388ערעור
,1782-21-1לעיל ה"ש ( 37הרב איזירר חולק על הרב אלגרבלי ,וגורס כי בנישואים ראשונים אין
לגרש אף לאחר פירוד ממושך).
ערעור (גדול) 10906-21פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו .)4.2.2007 ,כך אף שיש להניח כי במקרה של
נישואים שניים הפירוד אינו רב שנים .אולם השוו מרדכי רלב"ג "עילות גירושין בזיווג שני" שורת
הדין יז קלב (התש"ע) ,הטוען כי אין הבדל בין נישואים ראשונים לנישואים שניים במקרה שהבעל
שונא את האישה לא באשמתה.
ראו דוברין ,לעיל ה"ש ,35בעמ' ( 20ההדגשה במקור)…" :ישנו משתנה משמעותי בולט במיוחד
והוא סדר הנישואין :לבני זוג בנישואין חוזרים ישנו סיכוי כפול להתגרש .הממצא דומה לזה שנמצא
בארה"ב …נישואין חוזרים הינם יותר 'מקדמי-גירושין' משום שבני זוג אלה נושאים איתם תכונות
אשר מעלות את הסבירות להיפרדות …גם כאשר מפקחים על גורמים אחרים כהשכלה ,גיל בנישואין
וכו'".
ראו ,לדוגמה ,בבלי ,גיטין צ ,ע"ב; שם ,סוטה ב ,ע"א (ועיינו רש"י ,שם ,ד"ה זוג שני); שם ,סנהדרין
כב ,ע"א .כן ראו ט"ז ,אבן העזר ,סימן קיט ס"ק ה; אברהם חיים שור ,תורת חיים ,סנהדרין כב ,ע"א
ד"ה והא דנקט.
ראו מרדכי פרישטיק "אלימות פיזית של בעלים כעילה לקבלת גט בהלכה היהודית ובשיפוט הרבני"
דיני ישראל יז צג (התשנ"ג–התשנ"ד); מרדכי פרישטיק אלימות במשפחה בפרספקטיבה יהודית –
1432
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
מקום ,מפסקי-הדין עולה בבירור שבית-הדין בוחן ברצינות את חומרת האלימות
ומשתדל לגבש במהירות את התרשמותו לגביה ,פעמים רבות תוך הפניה של בני-הזוג
לסיועם של גורמים מקצועיים 421.כאשר בית-הדין משתכנע שהאישה חוששת באמת422
מאלימותו של הבעל ,הוא יגיע בדרך-כלל למסקנה שאין סיכוי לשלום-בית ,יחייב את
הבעל בגירושים ,ובינתיים יעניק לאישה הגנה באמצעות הצווים המתאימים .במקרים
חמורים אף יפסוק בית-הדין כי יש לכפות גירושים על הבעל423.
(ב) שיקולים של טובת הילד בתביעות שלום-בית
העובדה שבכל פסק-דין ,כמעט ללא יוצא מן הכלל ,מצוין אם יש לבני-הזוג ילדים,
ופעמים רבות יש גם מידע על-אודות מספרם וגילם ,גם אם מדובר בתביעה לגירושים או
לשלום-בית שלא כרוכים בה ענייני משמורת או מזונות ילדים ואשר נוגעת בבני-הזוג
בלבד ,מלמדת ללא ספק על חשיבותו של נתון זה לגבי ההליכים בין בני-הזוג,
ובפרט לגבי מידת הדחיפּות שבעשיית מאמץ לשיקום נישואיהם 424.לכן מפתיע מעט
ששיקול טובת הילדים נוכח מעט מאוד בצורה מפורשת ומשמעותית בשיקולי ההכרעה
בתביעות גירושים ושלום-בית 425,וזאת אף ששיקול טובת הילד וזכויות הילד נידונים
רבות בפסקי-דין רבניים הניתנים בתביעות הקשורות למשמורת ,לחינוך ולמזונות
ילדים426.
______________
421
422
423
424
425
426
התופעה בהווה ובקהילות ישראל בעבר ועמדת חכמי ישראל והמשפט העברי בנושא 173–169
( .)2011כן ראו אליאב שוחטמן "אלימות נגד נשים כעילה לגירושין" משפחה במשפט ו–ז 148 ,85
( .) 2014–2013יצוין שכיום גורמים טיפוליים נעזרים בהבחנה שונה מעט המבחינה בין אלימות
מצבית לאלימות כרונית.
ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי אש') ,310288618-21-1הדין והדיין .)2005( 4 ,16בשלב הראשון קבע
בית-הדין כי על הצדדים למצות את הניסיון להשכין שלום-בית ,ואף הפנה אותם מיוזמתו ליועצי
נישואים ,אולם עד-מהרה הוא השתכנע כי אין סיכוי .לבסוף הוצאה פקודת מאסר נגד הבעל.
שכן לא אחת במהלך משבר ביחסים מוגשות תלונות-שווא ,והתביעה מתוארת בצבעים עזים
ושליליים.
כך ,לדוגמה ,בערעור ,017938838-64-1לעיל ה"ש ,369פסק בית-הדין כי הבעל האלים חייב לגרש,
ואף איים עליו במאסר.
ראו אליאב שוחטמן "מעמד האשה בדיני נישואין וגירושין" מעמד האשה בחברה ובמשפט ,380
396ה"ש ( 87פרנסס רדאי ,כרמל שלו ומיכל ליבן-קובי עורכות.)1995 ,
הדוגמה הבולטת לכך היא דברי הרב שרמן בהסבירו את הפסיקה לשלום בית של בית הדין האזורי
בערעור ,5007-64-1לעיל ה"ש " : 80חלק מזכויות בני זוג וילדיהם היא הימצאותם של בן הזוג
האחר או ההורים תחת קורת גג אחת תוך חיים משותפים .על כן כאשר בן זוג עוזב את החיים
המשותפים עם בן זוגו וילדיו ,מתוך מחשבה שהוא מממש בזה את חירותו לחיות ולגור שלא
במשותף עם ילדיו יש בזה פגיעה קשה בחובות המוטלות עליו וממילא בזכויות בין הזוג והילדים
שנוצרו מחובות אלו ".לדוגמות נוספות ראו תיק /3983כ"א ,לעיל ה"ש ;183תיק ,1411-21-1לעיל
ה"ש .23
ראו ,לדוגמה ,ישראל צבי גילת שיקולי "טובת הילד" בפסיקה האזרחית והרבנית בעניני משמורת
ילדים וחינוכם (חיבור לשם קבלת התואר "מוסמך במשפטים" ,אוניברסיטת בר-אילן – הפקולטה
1433
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
הסיבה לכך היא כנראה העדר מסורת של הנמקה הלכתית פורמלית בנושא טובת
הילד ומשקלה בהקשר של שיקום יחסי בני-הזוג ,והיותה נושא ערכי והשקפתי ביסודו
באשר לאופיו ולחשיבותו של התא המשפחתי 427.הפסיקה אינה משקפת אפוא את
חשיבות הנושא בעיני בתי-הדין ואת ההניעה שלהם בהשכנת שלום-בית כאשר ילדיהם
הקטינים של בני-הזוג נפגעים מהסכסוך בין הוריהם.
פרק ה :תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים – הערכה
ומגמות
הדיון המפורט שערכתי עד כה מעלה את הצורך לנסות לשרטט תמונת-על של נושא
תביעות שלום-הבית בבתי-הדין הרבניים ,להגדיר את מאפייניו העיקריים ולהעריך את
מגמותיו.
נראה כי חרף הערך הרב המיוחס לשלום-בית ,לפחות מן הבחינה התיאורטית ,על-
פי-רוב המטרה העיקרית של בית-הדין בפסיקת שלום-בית ובמתן הסעדים הכרוכים בכך
אינה יצירת דינמיקה שתוביל לפתרון הסכסוך ,אלא עיכוב של הגירושים .ההסבר לכך
נעוץ כפי הנראה בהיחלשות מעמדם וסמכותם של בתי-הדין הרבניים .מדובר בהיחלשות
מערכתית עקב התחרות הצמודה עם בתי-המשפט האזרחיים ושחיקת תדמיתם ומעמדם
בעיני הציבור ,אך גם בהיחלשות פנים-הלכתית ,שמאפייניה הם בעיקר יראת הוראה
והפחד מפני גט מעושה שלא כדין.
בפרק זה אעמוד ביתר פירוט על טיבם של הגורמים לפסיקה ,ואבחן את המגמות
השונות לאור הדיון שנערך לאורכו של פרק זה .המגמות שאתאר יוצגו ויעידו על כשלונן
הנוכחי של תביעות שלום-בית ביישוב משברי נישואים.
______________
למשפטים ,התשמ"ח); יחיאל ש' קפלן "טובת הילד בישראל :בין קודש לחול" ספר מנשה שאוה –
מחקרים במשפט לזכרו ( 427אהרן ברק ודניאל פרידמן עורכים ;)2006 ,פנחס שיפמן "'טובת הילד'
בבית הדין הרבני" משפטים ה .)1974( 421
427ראו את הרצאתו של אברהם חיים שרמן (הרצאת-אורח בקורס בדיני המשפחה של פרופ'
רות הלפרין-קדרי ,אוניברסיטת בר-אילן ;13.6.2011 ,הקלטת ההרצאה זמינה בכתובת
filefreak.com/file/1212826054/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%A8%D7%9
,)E%D7%9F.mp3אשר דן בהבדלי התפיסות בין בתי-הדין הרבניים לבתי-המשפט ביחס לערכי
המשפחה (הדיון עסק במחלוקת סביב בג"ץ לב ,לעיל ה"ש ,)326ותיאר את מרכזיותו של שיקול
טובת הילדים וגידולם במסגרת תביעות שלום-בית .זהו המשך עקבי של אותה השקפה שהובעה
בערעור ,5007-64-1לעיל ה"ש ( 80ראו לעיל ה"ש 333ו .)425-דומה שבעבר הובעה התפיסה על-
אודות ערכי המשפחה באופן גלוי יותר בפסקי-הדין – ראו ,לדוגמה ,תיק /3983כ"א ,לעיל ה"ש ,183
בעמ' .274
1434
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
.1יראת הוראה
החשש הגדול מפני גט מעושה 428מוביל את בית-הדין במקרים רבים לאימוץ החלטות
שאינן פותרות את הסכסוך ואולי אף מנציחות אותו 429,במיוחד במצבים שבהם לא
נמצאה עילה לגירושים או שהעילה שנמצאה חלשה או אינה מבוססת דייה .עם זאת ,אף
ששיעורה של הפסיקה המקבלת תביעות שלום-בית נמוך ,יש בה כדי להקהות במידת-
מה את הבעייתיות שבהימנעות ממתן החלטה ,בין היתר בשל קיומם של הליכים
משפטיים סביב תביעת שלום-הבית והסעדים הזמניים הכרוכים בה ,אשר לרבים מהם
בית-הדין נעתר די בקלות .רוב התביעות נדחות רק בשלב מאוחר יותר ,לאחר דיוני
הוכחות והפעלת מבחני כנות ואמצעי סינון על-ידי בית-הדין ,כאשר בינתיים טענת
שלום-הבית מהדהדת ברקע הדיונים.
נראה שאחת הסיבות לכך שבית-הדין מאפשר את הימשכות ההליכים והדיונים סביב
תביעת שלום-הבית ,מלבד הצורך להיות מתון בדין 430,היא הגברת יכולתו לשלוט
בהליך המשפטי בין בני-הזוג .הליכי-הביניים ,ופוטנציאל הפסיקה לשלום-בית העומד
ברקעם ,מכניסים גורם נוסף לסכסוך המשפטי שיש בו כדי להוות מנוף ללחץ על מי
מהצדדים או להמרצתו בהתאם לכיוון שאותו ירצה בית-הדין לקדם .פעמים לא-מעטות,
באופן פרדוקסלי ,דווקא טענת שלום-הבית והסעדים הנלווים אליה הם המאפשרים
לבית-הדין להוביל את הצדדים לגירושים בהסכמה .היתרון בתוצאה זו מבחינת בית-
הדין הוא שוב העדר הצורך להגיע לפסיקה המחייבת גירושים.
.2משפטיזציה
ההפרדה בין תפקידי הרבנות והדיינות והכללת בתי-הדין במערכת המשפט הישראלית
הובילו לצמצום תפקידם המסורתי של בתי-הדין ולהגבלתם לפעילות שיפוטית באופן
מוחלט כמעט .מערכת השיפוט של בתי-הדין הרבניים אינה כוללת שום מסגרת – של
______________
428לדיון בבעיית הגט המעושה והחשש מפניו ראו ,לדוגמה ,עזרא בצרי "גט מעושה" שנתון המשפט
העברי טז–יז ( 535התש"ן–התשנ"א); מישלוב ,לעיל ה"ש .75על יראת הדין בתחומים אחרים ראו,
לדוגמה ,ברכיהו ליפשיץ "פשרה" קובץ משפטי ארץ – דין ,דיין ודיון 141 ,137ה"ש ( 25ירון אונגר
עורך ;)2002 ,דב י' פרימר "בתי-המשפט ובתי-הדין בצוותא חדא – תגובה על דברי פרופ' פנחס
שיפמן" משפטים כא ;)1991( 183 ,181עמיחי רדזינר דיני קנסות – מחקר במשפט התלמוד –414
;)2014( 417דניאל שפרבר דרכה של הלכה – קריאת נשים בתורה :פרקים במדיניות פסיקה 135
(יואב שורק עורך .)2007 ,ראו גם אריאל רוזן-צבי "בתי-הדין הרבניים ,ההלכה והציבור :גשר צר
מאוד" דת ,ליברליזם ,משפחה וחברה ( 156 ,143אריאל פורת עורך ,)2001 ,באשר ליראת ההוראה
בכלל בבתי-הדין .לשיעור הנמוך של כפיית גט הלכה למעשה ראו זרח ורהפטיג "כפיית גט להלכה
ולמעשה" שנתון המשפט העברי ג–ד ( 153התשל"ו–התשל"ז) ,וכן לעיל ה"ש .10
429ראו את הדיון לעיל בתת-פרקים א 3ו-ד .7ראוי לציין בהקשר זה את גישתו השונה של דיין בית הדין
הגדול לשעבר הרב דיכובסקי ,המוזכרת להלן בטקסט שליד ה"ש .459
430ראו לעיל ה"ש .129
1435
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
הכשרה ,של זמן או של מבנה ההליך – המביאה בחשבון טיפול לא-שיפוטי של הדיינים
בזוגות הפונים לבית-הדין .תוצאה כמעט הכרחית של מצב זה היא הצורך לתרגם כל
עניין דתי או ערכי לתבנית משפטית .אני מעריך שזהו אחד הגורמים העיקריים להפיכת
שלום-הבית לעילת תביעה משפטית ולהתמקדות בסעדים הניתנים לתובע ,תחת עיסוק
ישיר בשיקום הנישואים על-ידי בחינת שורשי הסכסוך ומתן טיפול המתאים להם.
סימנים לתופעה זו מצויים באופי השיח ההלכתי בתביעות שלום-בית .המונחים
לציון רגשות והתנהגויות ,כגון אהבה ,שנאה ,מאיסות ,נקמה ,בגידה ,התעללות ,השפלה
וכדומה ,משמשים בפסיקתם של בתי-הדין – מלבד לתיאור העובדתי של המקרה הנידון
– בעיקר כמרכיב בגיבוש העילות או בדחייתן ,תוך התייחסות מועטה מאוד לרגשות
ולהתנהגויות עצמם ולגורמיהם .גם מבחני הכנות שפותחו ,השימוש בראיות ובאומדנות
לשם כך ,השימוש במושג "תום-לב" וההידרשות למדדים שונים להערכת הסיכויים
לשלום-בית נהפכו כולם לכלי מדידה לעניינים שהם בלתי-מדידים מעצם טבעם.
לנוכח זאת מובן כיצד הגיעו הדברים לכדי הגדרת שלום-הבית על-ידי אחד הדיינים
כעניין משפטי טהור 431,או לכדי הגדרתו על-ידי אחרים כזכות משפטית של בן-
זוג432.
נראה כי גם במאבקי הסמכות ובתפקודו של בית-הדין במציאות המודרנית במדינת-
ישראל – עניינים שאדון בהם בהמשך – ניתן לראות גורמים להתגברותו של תהליך
המשפטיזציה.
.3ההיבט הערכי
חרף האמור ,התמורות הרבות במערכת בתי-הדין ,בתפקידם ובמעמדם לא פגמו בתפיסה
היסודית הבסיסית הרואה בתא המשפחתי ובשיקום הנישואים ערכי-יסוד שיש
להגן עליהם 433.להבדיל מהתפיסות הליברליות הרווחות בחברה הישראלית ,בית-הדין
עודנו סבור כי תפקידו לבצר ערכים אלה ולחזקם באמצעות הכלים העומדים לרשותו.
תפיסת הנישואים האידיאלית של בית-הדין גורסת כי נישואים הם ברית לכל
החיים 434,וכי "מריבות אינן סיבה לפירוק התא המשפחתי" 435.כנזכר לעיל בתת-פרק
______________
431
432
433
434
הרב רוזנטל ,לעיל ליד ה"ש .100
ראו לעיל חלק ב(1א) .ראו גם תיק ,4827-12-1לעיל ה"ש ,169שבו קבע בית הדין בהתייחס
לתביעת שלום-בית כי "זכותה האלמנטרית של המשיבה לבחור בדרך זו" .בית-הדין קבע כך אף
שהשתכנע כי אפסו הסיכויים לשלום-בית ,מאחר שהוא התרשם כי תביעת האישה כנה ואינה נובעת
מרצון לנקמה.
להבדיל מערך שלום-הבית עצמו ,ערך השלום הכללי וערך השלום בין הבריות אינם נכללים כלל
בשיח ההלכתי בפסקי-הדין הרבניים ,אף שיש להם בסיס רחב ואיתן במקורות ההלכה .ראו גם מנחם
אלון מעמד האישה .)2005( 348–344 ,247
תיק ,4177-52-2לעיל ה"ש ,332בעמ' " :2בני זוג הנישאים זה לזה ,בעת הנישואים הם כורתים
ברית ביניהם שיחיו זה עם זה בשלום בשלוה ובאחוה כל ימי חייהם ,וזו דרך החיים שהנחילה
היהדות לבניה בכל הדורות .ועל כך חונכו אבותינו ואנו .זו הדרך הנאותה המאפשרת חיי משפחה
1436
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
ד ,7דיינים רבים מתנגדים לעילה של "מות הנישואים" או של העדר סיכוי לשלום-בית
כעילת גירושים.
אל התפיסה הערכית ביחס לשלום בית מצטרפת גם תפיסת בית הדין בנוגע
לתפקידו ביישוב המשבר בין בני-הזוג .בית-הדין סבור כי מוטלת עליו חובה "לעשות
כל השתדלות כדי לקיים שלום בית" 436,וזאת מתוך תפיסה רחבה של אחריותו
כממשיכּה של מסורת הפסיקה שעניינה שמירה על שלמות התא המשפחתי כאחד
היסודות הבסיסיים לקיומו של עם ישראל437.
על-אף פערי התרבות ואורחות החיים בין הדיינים לבין מרבית המתדיינים –
עניין שאדרש אליו בהמשך – בית-הדין אינו נמנע מתוכחות מוסר כלפי בני-
זוג ,בדרך-כלל כלפי הבעלים ,כאשר הללו אחראים לדעתו להריסת התא
המשפחתי ,במיוחד במקרים של בגידה ונטישת המשפחה 438,אך גם במקרים אחרים439.
אציין כאן לדוגמה 440את דברי התוכחה של בית-הדין האזורי ברחובות:
______________
435
436
437
438
439
440
והעמדת דור המשך א שר האב והאם מחנכים את ילדיהם במשותף .לא נמצאה דרך אחרת נאותה
ממנה להקים משפחה ולחנך את הדור הבא באופן טוב יותר".
דברי הרב ינאי בתיק (אזורי נת') ,043185495-21-3הדין והדיין ,)2009( 8 ,24אשר מוסיף וכותב כי
כבר פעמיים חזר הבעל הביתה אחרי מריבות ,ועל-כן אין לראות בהן את סוף הנישואים.
תיק ,022266860-21-1לעיל ה"ש .173כן ראו תיק ,1345-21-1לעיל ה"ש " :214ודאי יש לביה"ד
למונ עו בכל דרך חוקית מלהמשיך בדרכו אשר אינה ראויה ולהשיבו לחיות בביתו בשלום עם אשת
נעוריו ".ראו גם אושינסקי ,לעיל ה"ש ,340בעמ' לו–לז.
ראו תיק ,4827-12-1לעיל ה"ש ( 169דחיית בקשה של הבעל להיתר נישואים כאשר האישה תבעה
שלום-בית).
ראו ,לדוגמה ,את דבריו של בית הדין בתיק ,586129/1לעיל ה"ש " :131בית הדין רואה חובה
להעמיד את הבעל על חומרת מעשיו שכן מעשיו לא רק שגורמים נזק בהווה לו ולאשתו ,אלא גם
לילדיו ,שכן בודאי לא היה רוצה לשמש להם כדוגמא אישית .מעשה זה של נטישת אשה לאחר
כארבעים שנה והשלכתה ככלי אשר אין בו חפץ ,הינו מעשה בלתי אנושי ונוגד מקובלות מוסרית
מינימלית ".ראו גם ערעור ,023980477-64-1לעיל ה"ש ,232שם כותב בית-הדין כי "…יש כאן
מידה של עזות מצח לבקש שלו"ב כיום ,לאחר שבמשך כחמש שנים נטש את אשתו וילדיו ורעה
בשדות זרים".
ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי ת"א) /980כ"ז ,פד"ר ז ( 353התשכ"ט) ,שבו הוכיח בית-הדין בחריפות את
שני בני-הזוג באשר לבעיות המוסריות בחתימתם על הסכם נישואים שכל מטרתו הייתה לחפות על
הולדת ילד מחוץ לנישואים ,ועתה הבעל רוצה להתגרש בהתאם להסכם ואילו האישה רוצה בהמשך
חיי הנישואים .הרב טנא כותב על כך (שם ,בעמ' )384–383כי אומנם "שניהם מעלו מעל במוסד
הנישואין המקודש מדור דור" ,אך "ראוי לציין כי מטעמי הגינות ויושר ,הרי על הבעל לקיים המשך
הנישואין לאחר קיום יחסי אישות וגרימת הריון ולידת ילד".
ראו את דבריו של הרב ולדינברג בתיק /314תשמ"ד ,לעיל ה"ש ,383המצטט את דברי התוכחה
החמורים של רש"י (שו"ת רש"י ,סימן רז) נגד בעל שתבע גירושים וסירב לבקשת האישה לא לפרק
את הנישואים.
1437
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
"וכאן המקום לבאר הדברים בשרשם .שכפי הנראה קנתה הטעות שביתה בדעתו
של הבעל ,כביכול ח"ו עפ"י הדת וההלכה הנושא אשה יכול לזורקה ככלי שאין
בו חפץ ולאחר יותר מעשרים שנות נשואין יעזוב אדם את אשת נעוריו לטובת
'אחרת נאה הימנה' .ואחר כל זאת ירחץ בנקיון כפיו ויראה טלפיו לרבים כאילו
סימני טהרה לו ויבוא לבי"ד לכפותה להתגרש .חס ושלום ,לא תהא כזאת
בישראל לתלות עוולה כזו בתורת משה תורת אמת אשר דרכיה דרכי נועם וכל
נתיבותיה שלום441".
אפשר שתוכחות מוסר מעין אלה מסייעות לבית-הדין להצדיק את פסיקתו על-ידי
תליית האשם בבן-הזוג המפסיד בתביעה .אך מלבד זאת הן מוכיחות את הנטען לעיל
באשר לתפיסת בית-הדין כי יש לו גם תפקיד חינוכי וכי אחריותו לדאוג לשלמות התא
המשפחתי ולמוסר בחברה.
.4מאבקי הסמכות
מאבקי הסמכות והחיכוכים בין בתי-הדין לבתי-המשפט האזרחיים הם סוגיה מורכבת
וידועה במציאות המשפטית המיוחדת במדינת-ישראל 442,והשפעתם רבה אף בסוגיה
של תביעות שלום-בית443.
מאחר שהגשת תביעה לשלום-בית מצויה בסמכותו הייחודית של בית-הדין הרבני,
היא מהווה גם כלי בידי בית-הדין להרחבת סמכותו והשפעתו על הסכסוך בין בני-הזוג.
יש לזכור כי תביעת שלום-בית אינה מחייבת הצגה של מסכת עובדתית מפורטת או
הבאת ראיות רבות ,ובהינתן נגישותו הרבה יותר של בית-הדין בהשוואה לבית-
המשפט 444,רכישת הסמכות מתאפשרת בקלות יחסית .בית-הדין נותן את ידו לכך
בהסכמתו לדון בתביעה ,ובעיקר בהיענותו לבקשה להעניק סעדים שונים הכרוכים בה.
הקלות והמהירות שבהן מתאפשרת קבלת צו למדור ספציפי ,למשל ,מהוות כלי
______________
441
442
443
444
תיק ,1345-21-1לעיל ה"ש .214במקרה זה התרשם בית-הדין מכנות התביעה לשלום-בית של
האישה חרף בגידת הבעל (אף שנראה כי בשל בגידתו זו ,ועוד עם לא-יהודייה ,ידו של הבעל ממילא
הייתה על התחתונה – ראו לעיל תת-פרק ג 4וכן ה"ש .)270מכל מקום ,דומה שבית-הדין ברחובות
מרבה יותר מאחרים בדברי תוכחה מעין אלה.
אין צורך להרחיב כאן בסוגיה זו ,שהיא מן המפורסמות ואשר מלומדים רבים עסקו בה .ראו יהושע
גייפמן ומיכאל טאוסיג "מירוץ ה סמכויות בהליכים לפירוק שיתוף בדירת מגורים של בני-זוג"
הפרקליט מ ;)1992( 316דיכובסקי ,לעיל ה"ש ,58בעמ' ;268–261רות זפרן "מירוץ הסמכויות 'חי
ובועט' :מ'ניצחון בנקודות' של מערכת השיפוט האזרחית בענייני משפחה להתעצמות מחודשת של
מערכת בתי הדין הרבניים" משפטים מג ;)2013( 571מעוז ,לעיל ה"ש ;227רוזן-צבי ,לעיל ה"ש
;227רוזן-צבי ,לעיל ה"ש ,2בעמ' 26ואילך; רוזנברג ,לעיל ה"ש ;227שאוה ,לעיל ה"ש ;227
פנחס שיפמן "בתי-הדין הרבניים – לאן?" משפט וממשל ב .)1994( 523
ראו לעיל תת-פרק א.2
ראו הקר ,לעיל ה"ש ,190בעמ' .175–171
1438
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
משמעותי בעיכוב הליכים של פירוק השיתוף המתנהלים בבית-המשפט 445.התנהלותו זו
של בית-הדין מאפשרת לו יתר שליטה בהליכים בין בני-הזוג בהתאם לתפיסתו446.
אלא שרכישת סמכות זו היא בבחינת חרב פיפיות .באופן אבסורדי ,הגשת תביעת
שלום-בית לבית-הדין משיגה פעמים רבות דווקא את המטרה ההפוכה .מאחר שבדרך-
כלל מוגשות במקביל תביעות שונות לבית-המשפט ,תביעת שלום-הבית בבית-הדין
עלולה ליצור עיכוב ממשי בהליכים בין בני-הזוג ,ולמנוע נסיונות אמיתיים לשלום-
בית 447,ולּו בשל עצם הכנסתה כהליך נוסף בקלחת של יתר ההליכים המשפטיים448.
.5תפקודו של בית-הדין בחברה מודרנית
רוב בתי-הדין מודעים במידה זו או אחרת לסביבה החברתית שבה הם פועלים– 449
מדינה יהודית ,חילונית וליברלית – 450ומכירים במגבלות יכולתם להתערב באופן ממשי
בחירויות הפרט ,ובמיוחד בחופש מדת ,על-אף רצונם להגשים את ערכי המשפחה
היהודיים ולהשכין שלום-בית בין בני-זוג שנישואיהם מצויים בסכנת פירוק.
451
בהתמודדותו של בית-הדין בסביבה לעומתית ,הן מבחינה חברתית ותרבותית והן
מבחינה משפטית ,ניתן לתאר שלושה דפוסי פסיקה 452.אתמקד בגישות מייצגות של
______________
445
446
447
448
449
450
451
452
ראו לעיל תת-פרק ד.4
בית-הדין האזורי בתל-אביב בתיק ,8801-21-1לעיל ה"ש ,174אף סבור כי כעיקרון הגשת תביעה
לשלום-בית אמורה להקנות סמכות שיפוט לבית-הדין בכל התביעות בין בני-הזוג .במקרה שנידון
בפסק-דין זה פיצלה האישה את תביעותיה – את תביעתה לשלום-בית היא הגישה לבית-הדין ,ואילו
את תביעתה למזונות היא הגישה לבית-המשפט .בית-הדין קבע כי מבחינה הלכתית ומבחינת
היכולת הממשית לעשות דין צדק ,אישה התובעת שלום-בית צריכה להביא את כל תביעותיה לפני
בית-הדין ,אף אם מבחינת החוק היא יכולה לפצל את תביעותיה ,ומשום כך פיצול כזה הופך אותה
ל"עוברת על דת" .לביקורת על פסק-דין זה ראו ,Radzynerלעיל ה"ש .242
ראו לבמור ,לעיל ה"ש ,166בעמ' .31
מוקדם לומר כיצד ישפיע החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) ,התשע"ה2014-
שנכנס לתוקף לפני כשנה ( )17.7.2016על מרוץ הסמכויות ועל תביעות שלום-הבית בבתי-הדין
הרבניים.
ראו ,לדוגמה ,תיק ,4177-52-2לעיל ה"ש ,332בעמ' " : 2אמנם אנו חיים בתקופה שחלק גדול לא
שולט ביצרו והולך אחר מראות עיניו ובוגד באשתו תוך תקופת הנשואים ".זאת ,בניגוד להשקפתו
של בית-הדין עצמו על הנישואים – ראו לעיל ה"ש .434דוגמה נוספת מצויה בדבריו של הרב הלוי
בתיק ,1-21-037549946לעיל ה"ש " :398ובית הדין אף הוא בתוך עמו הוא יושב ,ויודע ומכיר מצב
הדור וחולשותיו" .ראו גם מאמרי ,לעיל ה"ש .103
פרופ' אריאל רוזן-צבי המנוח עסק רבות בסוגיות אלה .ראו בעיקר רוזן-צבי ,לעיל ה"ש ;6רוזן-צבי,
לעיל ה"ש .428בחלק זה אבקש להתייחס לנקודות ולדוגמות נוספות ,ולהציע כיווני מחשבה
שונים.
ראו רוזן-צבי ,לעיל ה"ש ,428בעמ' .149–147
לדיון מקיף בשלוש הגישות הללו ראו מאמרי ,לעיל ה"ש .103
1439
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
דיינים ותיקים מבית-הדין הגדול .דפוס אחד הוא דפוס של עימות 453,שמייצגו הבהיר
ביותר הוא הרב שרמן .הנה ,לדוגמה ,דברים שאמר הרב בהצדיקו פסיקה של בית-הדין
האזורי המחייבת את הבעל לשוב לשלום-בית:
"ככל שהבעל ימשיך את מצב הפרוד והרחוק שלו מאשתו [ו]ילדיו הוא הורס את
היסודות של שלימות משפחתו וחייו המשותפים עם אשתו וילדיו ,ומצב זה
מבקש ביה"ד האזורי להפסיק באמצעות פסק הדין שנתן המצוה עליו לחזור לחיי
שלום בית במשותף עם אשתו וילדיו .תמוהה ביותר טענת ב"כ הבעל שפסק דין
זה סותר לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ,בהעלאת טענה זו יש חוסר הבנה
יסודית ביסודות הנשואין והמשפחה ע"פ השקפת תורת ישראל והיהדות וע"פ
ההשקפה המקובלת בחברה יהודית נאורה454".
הרב שרמן עומד בפסק-הדין על ההבדל המהותי בין שתי תפיסות-העולם השונות –
תפיסה הנוקטת שיח של זכויות אדם אל מול תפיסת היהדות שנקודת מוצאה היא
החובות.
דפוס אחר ,היוצא אף הוא מנקודת-הנחה של פערי תפיסות מהותיים ,הוא דפוס של
התכנסות ,אשר בא לידי ביטוי בפסק-דין של בית-הדין הגדול שנכתב על-ידי הרב משה
טופיק כנראה .פסק-דין זה עסק בסוגיית חינוך ילדים ,אך הביע השקפה רחבה באשר
להתערבות הרצויה של בית-הדין ,בין היתר גם בסוגיה של תביעות שלום-בית ,וכדאי
לצטט את הדברים במלואם:
" נתחיל במושכלות ראשונים .אכן ,בית דין רבני אנו ,ודנים אנו בהתאם לתורה
הכתובה והמסורה מימות משה רבנו עליו השלום .מצד שני ,אין בכוחנו לאכוף
את סמכותנו אלא באותה מסגרת מצומצמת שהועמדה לנו על ידי החוק האזרחי.
כיון שכך ,אין אנו מתערבים באורח החיים הדתי או החילוני של אזרח הבא לדין
בפנינו .עם כל רצוננו בתיקון עולם במלכות שדי ,פסיקותינו הינן במישור של
'בין אדם לחבירו' ולא במישור של 'בין אדם למקום' .הן אינן באות במטרה
להחיל נורמות של חיים דתיים .כך ,למשל ,בית הדין הרבני לא ייעתר ,בדרך
כלל ,לבקשת אישה החפצה בשלום-בית ,להוציא צו האוסר על בעלה להיפגש
עם פילגשו .הן פשוט הוא ,שהדבר אסור על פי ההלכה ,והדבר גם פגום ופסול
מבחינה מוסרית .בית הדין יודיע לנוגע בדבר את חומרת האיסור .בית הדין עשוי
להשתמש בדברי כיבושין ,רכין או קשין ,כדי לשכנע את הבעל לא להרוס את
ביתו ,ולתת ליבו לאהבה את אשתו כשם שנתן לב לרחקה .אך מתן צו אופרטיבי
שיכפה נורמה הלכתית דתית ,או אף נורמה מוסרית ,אינה כיום בכוחו של בית
______________
453השוו רוזן-צבי ,לעיל ה"ש ,6בעמ' ,120–113המגדיר עמדה זו ודומותיה כעמדה "ייחודית" או
"מסתגרת".
454דברי הרב שרמן בערעור ,5007-64-1לעיל ה"ש .80
1440
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
הדין .כך גם ,למשל ,במסגרת דיון על שלום-בית ,כאשר נגלים לבית הדין דרכי
החיים של בני הזוג ,על מוצאיהם ומבואיהם ,אין בית הדין מנסה לכפות אורח
חיים דתי ,ברמה זו או אחרת .אורח החיים הדתי רלוונטי ,רק ככל שיש לכך
השפעה על פי הדין ,על תביעה קונקרטית של צד ,אם לשלום-בית ואם
לגירושין455".
חרף דברים אלה ,יצירת הפרדה מוחלטת בין שני התחומים נראית בלתי-אפשרית,
ואף יש בדברים אלה התעלמות ,כנראה בלתי-מכּוונת ,מן העובדה שעצם המושג
"שלום-בית" מבטא השקפה דתית ערכית ,אשר אינה עולה לכאורה בקנה אחד עם
תפיסה חילונית ליברלית .הרי אף אם לא יינקטו אמצעי אכיפה לשם השכנת שלום-בית,
עצם הפסיקה המחייבת זאת היא במהותה כפייה של המתדיינים לנהוג בהתאם לתפיסה
הדתית ,שכן בסופו של דבר היא אינה מאפשרת להם את החופש להשתחרר מקשר
הנישואים כרצונם 456.לא זו בלבד שבשאיפתו לשמר את קשר הנישואים בית-הדין אינו
מבחין בין דתיים לחילונים ,נסיונו לשכנע או לשדל ב"דברי כיבושין" בנוי על שיח
שהינו זר לאדם חילוני ,ואף הוא מבטא פער שתוצאה כמעט הכרחית שלו היא כישלון.
יוצא אפוא שעל-אף הניסיון לסמן גבולות מצומצמים ומופרדים של השיח הדתי
והמוסרי בעניין שלום-הבית ,ההתנגשות בין שתי תפיסות-העולם היא בלתי-נמנעת.
הדפוס השלישי ,שאכנה אותו דפוס ההכלה הפרגמטית ,שכיח פחות מהאחרים,
ומייצגו הבולט הוא הרב דיכובסקי ,אשר בשורה ארוכה של פסקי-דין ומאמרים מציג
תפיסה מציאותית ופרגמטית – גם במתן פתרונות אד-הוק אך גם בשאלות עקרוניות457.
בנושא של תביעות שלום-בית סבור הרב דיכובסקי כי אין הן אלא מצע לבקשת סעדים,
שכן "'שלום בית עושים בבית' ,ולא בבית הדין" 458,וכן אין הוא מקבל את מצב-
הביניים האנומלי של לא גירושים ולא נישואים:
______________
455
456
457
458
ערעור ,1-23-2950לעיל ה"ש .207
טיעון זה נכון לגבי כלל דיני הגירושים הדתיים ,אשר מאפיין מרכזי בהם הוא הפגיעה באוטונומיה
של היחיד .יצוין כי הפגיעה באוטונומיה הוכרה לאחרונה בכמה פסקי-דין העוסקים בתביעות נזיקין
בגין סרבנות גירושים ,לפחות במקרים שבהם ניתן פסק-דין לגירושים .ראו ,לדוגמה ,בנימין שמואלי
"הדור הבא של תביעות נזיקין בגין סרבנות גט כדי להשיג את הגט ו'כלל האחריות' של קלברזי
ומלמד" משפטים מא .)2011( 248–246 ,153
כגון קליטה של מוסדות משפטיים ,דוגמת חזקת השיתוף ,בדרכים שונות (ראו שלמה דיכובסקי
"'הלכת השיתוף' – האם דינא דמלכותא?" תחומין יח ( 18התשנ"ח)) ,או אימוץ הדוקטרינה של
פיצויי גירושים ,כדי להתקרב לתוצאה הדומה לחוק יחסי ממון (ראו את דבריו בערעור (גדול)
1-22-1510פלוני נ' אלמונית (פורסם בנבו.))7.9.2004 ,
דיכובסקי ,לעיל ה"ש .105
1441
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
"'גט מעושה' מפחיד אותי פחות ממצב של 'לא גט' .עם גט מעושה אפשר
להתמודד ,ופעמים רבות הגט כשר לפחות בדיעבד .בעוד שעם מצב של 'לא-גט'
אין יכולת להתמודד"459.
אין לראות בדברים אלה אימוץ של תפיסה ליברלית הדוגלת בחופש להתגרש ,אך
הם מבטאים את הצורך למצוא גשרים אפשריים בין התפיסות השונות ,ולקרב ביניהן
במידת-מה – אם לא במישור התיאורטי ,אזי לפחות במישור המעשי.
יש כמובן יישומים מעשיים שונים לכל דפוס פסיקה כזה ,אך במבחן המציאות
הפערים ביניהם קטנים למדי ,ונראה שרוב הדיינים עושים מאמץ לתת מענה הולם
למציאות המשתנה בנושאים שונים 460,ובכלל זה בתביעות שלום-בית 461.דוגמה לכך
היא השאלה אם יש לפסוק או להשתדל להשכין שלום-בית בין בני-זוג שאינם שומרים
על הלכות טהרת המשפחה .שאלה זו נוגעת למעשה כמעט בכל זוג חילוני ,ונראה כי
הדעה המקובלת בבתי-הדין היא שאין מניעה לכך ,הגם שמדובר באיסור חמור462.
דוגמה אחרת היא נקיטת פרשנות מקילה ביחס לאיסור אישה לבעלה לאחר אירוע של
התייחדות עם גבר זר ,שתוצאתה היא פסיקה המחייבת את הבעל לחזור למסלול של
שיקום הנישואים 463.כל זאת ,כמובן ,בגבולות יכולתו של בית-הדין להעדיף את שיקול
שלום-הבית מול מצבי איסור464.
______________
459
460
461
462
463
464
דיכובסקי ,לעיל ה"ש ,15בעמ' .21
דוגמה מובהקת לכך היא השינויים וההתאמות בדין "עוברת על דת" בתקופה המודרנית .ראו דב
פרימר עילות גירושין עקב התנהגות בלתי מוסרית (חוץ מזנות) במשפט העברי ( 230חיבור לשם
קבלת התואר "דוקטור למשפטים" ,האוניברסיטה העברית בירושלים – הפקולטה למשפטים,
;)1980רפאל עציון הלכות חכמים שבטל טעמן בפסיקת הדורות האחרונים ( 316–271חיבור לשם
קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" ,אוניברסיטת בר-אילן – הפקולטה למשפטים ,התשס"ח).
ראו ,לדוגמה ,תיק ,586129/1לעיל ה"ש ,131שבו כותב בית-הדין" :ביה"ד חייבו להיות ער לא רק
לקיום הצד ההלכתי בהחלטותיו ,אלא אף למציאות החיים האנושית .בפרט כאשר קיימת בפני ביה"ד
חוו"ד מקצו עית …הקובעת שההפרדה בין בני הזוג חיונית כדי למנוע החרפתו של הנזק שכבר נגרם
להם .ומכאן נובעת מדיניותו של ביה"ד הרבני להוציא החלטות המסייעות לקיום זוגיות ממוסדת
כדמו"י ,ולא חלילה זוגיות נודדת".
ראו שרמן ,לעיל ה"ש ,27אשר דן בהרחבה בצדדיה השונים של שאלה זו ,וזאת חרף דבריו לעיל.
מגמה מקילה זו ממשיכה את מסורת הפסיקה השואפת למצוא כל אפשרות של היתר לשם שלום-
בית.
תיק שכז ,4865/לעיל ה"ש .77לדיון בפסק-הדין ובמסקנה זו ,המסתמכת על פרשנות יחידה של הרב
מאיר שמחה הכהן (אור שמח ,אישות ,פרק כד הלכה כד) ,ראו יצחק כהן הרב מאיר שמחה הכהן
('האור שמח') מדוינסק ומשנתו ההלכתית-משפטית ( 269–262חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור
לפילוסופיה" ,אוניברסיטת בר-אילן – הפקולטה למשפטים ,התשס"ה).
כך ,למשל ,בנישואי-איסור ,כמודגם בהמשך ,וכך גם לגבי מתן סעדים שעניינם קידום שלום בית,
כגון מדור ספציפי .ראו תיק ,8801-21-1לעיל ה"ש ,174שבו כותב הרב אבירן הלוי" :נראה כי יש
לומר – ודווקא ממקום של מסורת שמרנות וקנאות – שאין לפסוק מדור ספציפי הנובע מהוראה
1442
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
התפיסה העקרונית שאינה מבחינה בין חילונים לדתיים מבחינת הערכת הסיכויים
לשיקום הנישואים ומבחינת המאמץ הנדרש מבית-הדין בהשכנת שלום-בית אינה
עומדת תמיד במבחן המציאות .זאת ,במיוחד במקרים של קרבה מגזרית ,ובעיקר ביחס
לזוגות חרדים .כך ,לדוגמה ,לגבי שיתוף-פעולה עם גורמים רבניים במגזר שבני-הזוג
משתייכים אליו 465,אך כך גם בכלל באשר ליכולתם של הדיינים לפנות לבעלי-דין
דתיים בהתאם לקודים משותפים הקיימים בשיח הדתי466.
פער נוסף קיים בין תפיסתם של בתי-הדין בנוגע לסמכותם לבין האופן שבו הציבור
הרחב תופס את סמכותם .יתר על כן ,בעוד לפערים התרבותיים בינם לבין ציבור
המתדיינים דומה שבתי-הדין מודעים ,מודעותם לשחיקת מעמדם השיפוטי בעיני ציבור
זה נראית נמוכה יותר .מצב זה הינו תוצאה של נתק בין תפיסתו העצמית של בית-הדין
לבין האופן שבו המתדיינים תופסים אותו ואת סמכותו 467.תפיסתם העצמית של בתי-
הדין הינה דואליסטית – בוודאי באופן מעשי אך אצל חלק מהדיינים גם מהבחינה
העקרונית .מצד אחד ,בתי-הדין רואים את עצמם כחלק בלתי-נפרד ממערכת המשפט
של מדינת-ישראל ,אך מצד אחר ,מקור סמכותם המהותית הוא ההלכה ,אשר לה הם
מחויבים לפני כל דבר אחר .בעיני ציבור המתדיינים ,לעומת זאת ,נראה כי משקלה של
התפיסה שבית-הדין הינו חלק ממערכת המשפט הרשמית של מדינת-ישראל נמוך .בית-
הדין נתפס כמוסד דתי ,ולא בכדי הכינוי העממי השגור של בתי-הדין הוא "הרבנות".
מנקודת-מבטו של אדם חילוני ,סמכותו של בית-הדין הרבני אינה מובנת כלל ,לבד
מהעובדה שהחוק מחייבו להיזקק לו ,והשיח ההלכתי זר לו לחלוטין .לפיכך ,ככל
שפסיקותיהם של בתי-הדין יעמדו בסתירה לערכים ליברליים ולזכויות ,מידת האמון
וההערכה של החילונים כלפי בתי-הדין הרבניים תלך ותפחת.
שחיקת מעמדו של בית-הדין בעיני הציבור מצטרפת אל האמור לעיל בניתוח תהליך
המשפטיזציה בבתי-הדין בכלל ובתביעות שלום-בית בפרט :בהעדר מעמד נחשב מכוח
הסמכות הדתית והחברתית של בתי-הדין ,אין כמעט מנוס ממעבר לשיח משפטי,
המעניק סמכות מעצם חובת הציות לחוק ומתוקף היכולת להסתייע בגורמי האכיפה של
המדינה .מובן אפוא כיצד נהפך שיח זה לכלי מרכזי בהשלטת התפיסה הערכית של
ההלכה ביחס למוסד הנישואים.
______________
התורה והדת ,והמנוגד לחלוטין לתפישה החופשית של חרות האדם ושליטתו על ממונו ,כאשר אין
בני הזוג מתעתדים לנהל את חייהם המשותפים על פי ההלכה".
465ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי י-ם) 1-21-9918פלונית נ' אלמוני (פורסם בנבו( )11.11.2003 ,נסיונות
להשכין שלום-בית ולערב רבנים במקרה של בני-זוג חסידי ויז'ניץ) .הדבר נכון גם בתיקי גירושים –
ראו ,לדוגמה ,ערעור ,022609234-21-1לעיל ה"ש ( 244ניסוח ופירוט של הרחקות דרבנו תם נגד
הבעל ,שהועברו לאדמו"ר מגור כדי שיסייע לאוכפן בקהילתו).
466ראו ,לדוגמה ,ערעור (גדול) ,023705247-21-1הדין והדיין ,)2009( 3 ,24שם דובר בכהן וגרושה.
האישה תבעה שלום-בית ,אך בית-הדין הבין כי מניעיה הם כלכליים בלבד – לקבל מזונות – ופנה
אליה בזו הלשון" :המערערת כשומרת מצוות ,בודאי לא תרצה לזכות בכספים שאינם מגיעים לה על
פי דין" .זאת ,אף שמדובר באישה שהחליטה מלכתחילה להימצא בקשרי נישואים אסורים.
467ראו רוזן-צבי ,לעיל ה"ש ,428בעמ' 150–149ו.156–153-
1443
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
אחת מתוצאותיהם של הפערים הנזכרים היא שבדרך-כלל אורח חייהם החילוני של
המתדיינים אינו גורע בעיני בית-הדין מתפיסת האחריות שלו לחיזוק התא המשפחתי
ולשיקום הנישואים ,מאחר שתפיסתו העקרונית היא כי מרגע שבני-הזוג הקימו משפחה
כהלכה ,על בית-הדין לעשות כל שביכולתו על-מנת לשמרה .אחת הסוגיות שבהן שאלת
גבולותיה של אחריות זו עולה היא סוגיית הנישואים האזרחיים .ההשלכות ההלכתיות
של ויתור על הסמכות של התרת הנישואים במקרה של נישואים אזרחיים והעברתה
לבתי-המשפט האזרחיים הניעו את בית-הדין להבהיר ולחזק את סמכותו הייחודית
בסוגיה זו בדרכים שונות ויצירתיות 468.אולם בתביעות שלום-בית בין בני-זוג הנשואים
בנישואים אזרחיים נראה כי המגמה בבתי-הדין הרבניים היא במקרה הטוב הימנעות
מפסיקת שלום-בית 469ומנסיונות להשכין שלום-בית ,אלא אם כן בני-הזוג יינשאו
כדין 470,ובמקרה הפחות טוב פסיקה לגירושים או להתרת הנישואים 471,המתקבלות
ביתר קלות בשל העדר החשש ההלכתי של גט מעושה שלא כדין472.
______________
468
469
470
471
472
ראו ערעור (גדול) /4276ס"ג ח' ש' נ' ח' י' (פורסם בנבו .)11.11.2003 ,לניתוח פסק-דין זה
ולביקורת עליו ראו אבישלום וסטרייך "רטוריקה ומהות ירדו כרוכין זה בזה? על נישואין אזרחיים
בעקבות פרשת 'בני נח'" משפחה במשפט ו–ז ;)2014–2013( 543עמיחי רדזינר "אכן ,רטוריקה
בלבד :תגובה למאמרו של אבישלום וסטרייך" משפחה במשפט ו–ז ;)2014–2013( 579אריאל
פיקאר "'כדת משה וישראל' :מהות הנישואין בעיניהם של פוסקי ההלכה במאה העשרים – הנישואין
האזרחיים כמקרה מבחן" תרבות דמוקרטית ,Radzyner ;)2009( 245–239 ,207 ,12לעיל
ה"ש .242
כך ,למשל ,פסק בית-הדין בתיק ,306053190-13-1לעיל ה"ש ,233בעמ' ,8לאחר שקבע כי אין
סיכוי לשלום-בית" :זאת ועוד ,בנדון דידן מדובר בזוג שנשאו בנשואין אזרחיים בלבד .כך שמבחינה
הלכתית אי אפשר לחייב את הבעל בשלום בית ".ראו גם ערעור (גדול) ,056769482-21-1הדין
והדיין ,)2007( 6 ,17שבו קבע בית-הדין כי מלבד העובדה שבמקרה שהובא לפניו אין סיכוי
לשלום-בית ,בית-הדין לא יחייב שלום-בית שיגרום למעשים המנוגדים להלכה .בית-הדין אף טורח
לציין כי בג"ץ קיבל עמדה זו .כמו-כן ,אין צריך לומר שבית-הדין ידחה תביעת שלום-בית במקרה
של נישואים אזרחיים שיש בהם איסור ,כגון כהן עם גרושה (ראו לעיל ה"ש ,)22שכן שלום-בית
מותנה בנישואים כדת משה וישראל .קל וחומר הדבר אם מדובר בנישואים עם בן-זוג לא-יהודי
(אשר כעיקרון אינם נידונים כלל בבית-הדין) .ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי פ"ת) 0223-13-1פלונית נ'
אלמוני (פורסם בנבו ,)24.1.2005 ,שבו דחה בית-הדין את תביעת שלום-הבית של האישה לאחר
שהליך הגיור שלה לא אושר.
ראו את דבריו של הרב דיכובסקי בערעור /4276ס"ג ,לעיל ה"ש ,468בעמ' " :11גם בנישואין אלו,
עושה בית הדין מאמץ להשלים בין הצדדים ,ולהביאם לסידור קידושין כדת וכדין".
ההסבר העיקרי לכך הוא כאמור שמסגרת משפחתית שהוקמה כדין ראויה להגנה ולשימור ,מה שאין
כן לגבי מסגרת נישואים שאינה מוכרת או שיש בקיומה איסור .לכן המגמה במקרה זה שונה
מהמגמה בדוגמות שצוינו לעיל במקרים של אי-שמירה על טהרת המשפחה וכדומה ,משום
שבמקרים אלה מדובר במסגרת נישואים שהוקמה כדין ,אף שמבחינה פורמלית האיסור חמור יותר
מאיסור הנישואים האזרחיים כשלעצמו.
ראו ,לדוגמה ,תיק (אזורי חי') ,587922/4הדין והדיין .)2010( 4 ,26בית-הדין הגדול דחה ביום
21.10.2012ערעור על פסק-דין זה (לא פורסם ,אך העניין עצמו פורסם בתקשורת – ראו "ביה"ד
1444
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
תביעות שלום-בית בבתי-הדין הרבניים
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
הנה כי כן ,בית-הדין פועל במציאות מלאת ניגודים ופערי השקפות ,שבה הוא צריך
לנווט בפסיקותיו בין תפיסותיו הערכיות בנוגע למוסד הנישואים על-פי ההלכה לבין
אורחות חייהם של המתדיינים ,המעוצבים לאור יסודות ערכיים שונים 473.הצורך לנווט
בין התפיסות השונות הוביל לשינויים ולתמורות בתפקודו של בית-הדין הן במישור
השיח המשפטי 474,הן במישור התרבותי 475,ובמידה מוגבלת יותר גם במישור
המהותי476.
סיכום
שלום-בית ,כאידיאה של היחסים הזוגיים ,קיבל במסורת ההלכתית חיזוקים משפטיים
לכל אורך השנים ,אך רק במסגרת השיפוט הרבני במדינת-ישראל הוא השלים את
ההתמרה (הטרנספורמציה) המשפטית הסופית שלו לכלל עילת תביעה משפטית לכל
דבר ועניין.
מאחר שאי-אפשר לכפות בני-זוג באופן ישיר לחיות בשלום ובאהבה ,ניתנים סעדים
שונים במסגרת התביעה לשלום-בית שתכליתם ליצור תנאים שיאפשרו שימור של
______________
הרבני :שלום בית? אין דבר כזה בנישואים אזרחיים" גלובס www.globes.co.il/ 29.10.2012
.)news/article.aspx?did=1000793829
473
474
475
476
איני סבור שהפער בין הדיינים למציאות כה גדול – לפחות בקרב חלק נכבד מן הדיינים בעשור
האחרון – כפי שמתארו רוזן-צבי ,לעיל ה"ש ,6בעמ' ( 94–93אך ראו דבריו שם ,בעמ' ,)140דהיינו
כנתק "במערכת המושגים ,בקביעת סדרי עדיפויות ,בתפישת המציאות ,בהערכת המצב ההיסטורי,
בתפישת המדינה ,בהבנת הסיטואציה של היהודי במסגרת המדינה והעולם של ימינו וכיו"ב" ,שכן
מתפתחים כל העת כלים לגישור על פערים אלה ,ולּו מן ההיבט המעשי .ראו גם רוזן-צבי ,לעיל ה"ש
,428בעמ' ,152–151וכן שיפמן ,לעיל ה"ש .389
שבו התבטאו הדברים ,כפי שהראיתי לעיל בתת-פרק ב ,4בגיבוש מבחני כנות בתביעות שלום-בית,
באימוץ מושג תום-הלב ועוד .קיימות כמובן גם דוגמות נוספות בתחומים הלכתיים אחרים.
שבו נאלץ בית-הדין ,כפי שהדגמתי בתת-פרק זה ,להתמודד עם תרבות שונה ,עם ערכים אחרים ועם
אורח חיים לא-דתי.
שבו התבטאו השינויים הן באימוץ מאונס של חוקים מסוימים בשל החובה על פי חוק לפסוק
לפיהם ,כגון חוקי-היסוד או חוק יחסי ממון ,הן בקליטה של מוסדות משפטיים זרים והתאמתם
לעקרונות ההלכה ,כגון חזקת השיתוף ,הוצאות משפט ,שימוש במאסר ,בזיון בית-דין ועוד .ראו
בעניין זה גם פנחס שיפמן "חדירת המשפט האזרחי לדיני המשפחה" ספר מנשה שאוה – מחקרים
במשפט לזכרו ( 235אהרן ברק ודניאל פרידמן עורכים .)2006 ,יש לזכור אומנם שקיימות בבית-הדין
גישות שונות באשר למידת הקליטה ולמידת ההתאמה האפשריות של ההשפעות החיצוניות – ראו,
למשל ,את דעתו של הרב מועלם (המובאת אצל הקר ,לעיל ה"ש ,190בעמ' )169או את דעתו של
הרב שרמן ביחס לחזקת השיתוף (אברהם שרמן "'הלכת השיתוף' לאור משפטי התורה" תחומין יח
( 32התשנ"ח)) או ביחס לפיצויי גירושים (בערעור ,1-22-1510לעיל ה"ש .)457עם זאת ,נראה
שאי-אפשר להתעלם מעצם קיומה של התופעה.
1445
המאמר מתפרסם ברשות המחבר
משפט ועסקים יט ,תשע"ז
יוסף שרעבי
מסגרת הנישואים ,ו כמעט בכל המקרים מדובר בהליך טכני שתכליתו מניעת הגירושים.
המצב המשפטי ,המבנה המוסדי והמציאות החברתית יצרו מצב שבו תביעת שלום-הבית
כשלעצמה נידונה לכישלון כמעט מוחלט .השימוש השגור במושג "שלום-בית" בבתי-
הדין דחק את המשמעות המהותית שלו ,עד שהוא נהפך למטבע-לשון חבוט וחסר ערך
כמעט ,אפילו מבחינה רטורית.
בתי-הדין הרבניים אינם עשויים מעור אחד ,כמובן .יש הרואים בתביעת שלום-בית
זכות משפטית; יש הסוברים כי שלום-בית הוא סוגיה של אמת משפטית ,שבמסגרתה על
בית-הדין לקבוע מה טובתם של בני-הזוג ,ביחד ולחוד; יש המאמצים גישה פרגמטית;
ויש דיינים הרואים את תפקידם כסוכנים חברתיים-קהילתיים ,מעבר לתפקידם השיפוטי.
מצד אחד ניתן להבחין בנקיטת נוקשות פורמליסטית ובשאיפה לאידיאת הזוגיות על-פי
ההלכה ,אך מצד אחר ניתן להבחין בגמישות ובריאליסטיות הנוטות לפרגמטיות
ולהשלמה עם פירוק הנישואים ביתר קלות .עם זאת ,דומה שאף לא אחת מהגישות – גם
מבין אלה שניחנו ביתר גמישות – מצליחה לצקת תוכן מהותי בתביעות שלום-בית
ולקדם באופן ממשי את שיקום הנישואים במסגרת ההליכים המשפטיים המתקיימים
בבתי-הדין הרבניים.
המאמר עסק בהיבטים המשפטיים השונים של תביעת שלום-בית ,והוכיח עד כמה
הכלים המשפטיים מוגבלים במתן מענה מהותי לסכסוכי נישואים .הסעדים השונים,
בשל אופיים ודרך תביעתם ,מעניקים בעיקר נקודות יתרון באינטרסים הממוניים של
הצדדים ,במקום לאפשר מסגרת לשיקום אמיתי של משבר הנישואים .בתי-הדין ,במיוחד
כאשר הם מתמקדים בתפקידם השיפוטי ,אינם יכולים לתת מענה אמיתי ויסודי בתביעות
שלום-בית ,אם הם חפצים באמת לקדם את שיקום הנישואים של הזוגות המופיעים
לפניהם .אין די בדיון משפטי הדוחה את רוב התביעות ,או בסינון תביעות-סרק על-ידי
פיתוח מבחני כנות ,להביא לידי דיון מהותי במשברי נישואים .בהקשר זה יש חשיבות
לא-מבוטלת לקיום דיון מעמיק בדרכי הסתייעותם של בתי-הדין בגורמים טיפוליים
ובקשרי-הגומלין ביניהם.
יש שותפים רבים לכישלון .כל המעורבים בתביעות שלום-בית – בני-הזוג ,באי-
כוחם ואף בתי-הדין הרבניים – נגועים בהניעות ובאינטרסים אשר מובילים בסופו של
דבר לפגיעה בערך שלום-הבית ולזילותו ,ומסכלים את האפשרות לממשו כראוי על-פי
חשיבותו במסורת ההלכתית .דומה שהגיעה העת לשנות זאת .שינוי זה מחייב דיון נרחב
וניתוח נורמטיבי רציני בסוגיה זו בהקשר של דיני המשפחה המורכבים בישראל .כאן
אסתפק בציון שלוש אפשרויות שראויות לבחינה במסגרת דיון וניתוח כאלה ,שאני
מקווה לעשותם בעתיד במאמר אחר :ביטול מוסד התביעה לשלום-בית בבתי-הדין
הרבניים; הגבלה בחוק של תקופת תחולתו של פסק-דין המקבל תביעת שלום-בית;
הענקת סמכות מקבילה לתביעת שלום-בית הן לבית-הדין הן לבית-המשפט לענייני
משפחה.
1446
המאמר מתפרסם ברשות המחבר