קונטרס
סדר תרומות ומעשרות
נלקט ונאסף בסייעתא דשמייא
ע"י ישראל הלוי איצקוביץ
052-7635514
אילו פירות חייבים בתרומות ומעשרות מן התורה?
ג' שיטות בדבר
שיטת התוס'
רבותינו בעלי התוס' 1ס"ל דמה"ת אינו חייב רק בדגן [תבואה -כולל
כל החמשת מיני דגן] -תירוש [יין] -ויצהר [שמן].
אשית
והטעם כי כן מפורש בפסוק בפרשת שופטים [דברים י"ח ד] ֵר ִׁ
אשית גֵז צאנְּ ָך ִׁת ֶתן לו:
ְּדגָ נְּ ָך ִׁתיר ְּש ָך וְּ יִׁ ְּצ ָה ֶר ָך וְּ ֵר ִׁ
ושאר מיני הפירות אינם חייבים מן התורה אלא מדרבנן ,וכמו"כ
הירקות אינם חייבים אלא מדרבנן.
דגן
תירוש
יצהר
שיטת הרמב"ם
א .הרמב"ם 2ס"ל דכל הפירות וכן קטניות חייבים בתרומות
ומעשרות מן התורה .ומה שנאמר בתורה דגנך תירושך ויצהרך,
הוא סובר דזה לאו דווקא והטעם שכתבה התורה דגן יצהר
ותירוש ללמדך :מה דגן תירוש ויצהר )1מאכל בני אדם)2 .גידולו
מן הארץ )3יש לו בעלים .אף כל הפירות דהם מאכל בני אדם -
וגידולו מן הארץ -ויש לו בעלים חייבים בתרומות ומעשרות.
1
ראש השנה י"ב ע"א -בכורות נ"ד ע"א ד"ה ושני מינין.
2
פ"ה מהל' תרומות ה"א -פ"א מעשרות ה"ט.
שיטת הראב"ד
ב .דעת הראב"ד 3דכל הפירות משבעת המינים שהם חייבים
בביכורים חייבים בתרומות ומעשרות מן התורה .והטעם דילפינן
מראשית הנאמר בביכורים -ולקחת מראשית כל פרי האדמה -
לראשית הנאמר בתרומה ראשית דגנך וגו' .וכמו שביכורים
שבעת המינים ,כך תרומות ומעשרות שבעת המינים -ושאר
הפירות אינן חייבין אלא מדרבנן.
ג.
תוס'
דגן יין
ושמן
מה"ת
שאר שבעת
המינים
מדרבנן
שאר
הפרות
מדרבנן
רמב"ם
מה"ת
מה"ת
מה"ת
ראב"ד
מה"ת
מה"ת
מדרבנן
תרומת הירקות
אבל תרומות הירק חייבים רק מדרבנן ,4כיון שנאמר במעשרות -
תבואת זרעך -והרי הירק אינן בכלל התבואה .וכן הדין בתרומה.
איסור טבל
בתוה"ק [ויקרא כ"ב ט"ו] נאמר ולא יחללו את קדשי בני
ישראל את אשר ירימו לד' ודרשו חז"ל בעתידין לתרום
הכתוב מדבר ,והוא שאסור לאכול פירות כשלא הורמו
עדיין תרומות ומעשרות וזה נקרא איסור טבל.
עונשו :האוכל כזית מן הטבל הרי זה חייב מיתה בידי
שמים דילפינן גזירה שוה מתרומה שהוא ג"כ באיסור מיתה
בידי שמים.5
3
הובא בשטמ"ק ב"מ דף פ"ח ע"א ד"ה וז"ל הראב"ד וכן בריטב"א שם.
4
פ"ב מה"ל תרומות ה"ו.
5היינו כשישראל אוכלו שהרי התרומה הותרה לכהן.
וכל שלא הפריש עדיין תרומה גדולה ומעשר ראשון ,ומעשר שני,
אסור לאכול אף לכהן.
הפרשות תרומות ומעשרות
תרומה גדולה
בפרשת שופטים [דברים י"ח י"ד] נאמר ראשית דגנך תירושך ויצהרך
וגו' תתן לו.
השיעור :6מן התורה אין לה שיעור אלא אפי' חטה אחת פוטרת
כרי (ערימה) גדולה .7אך מדרבנן אמרו להפריש יותר ,ונתנו ג'
שיעורים בדבר:8
עין טובה -אחד מארבעים -על כל ארבעים פירות מפריש
אחד -נמצא על מאה מפריש ½ 2פירות.
עין בינונית -אחד מחמישים -על כל חמישים פירות מפריש
אחד -נמצא על מאה פירות מפריש 2פירות ונתנו חכמים
רמז על לשון "תרומה" נוטריקון תרי ממאה.
עין רעה -אחד משישים -על כל שישים פירות מפריש אחד -
נמצא על מאה פירות מפריש 1 2/3פירות.
והפירות של "תרומה גדולה" נותנין לכהן ואוכלו "בטהרה,"9
ולישראל אסור לאוכלן בכל ל ,ואם אכלו במזיד ,חייב מיתה בידי
שמים שנאמר בו ומתו כי יחללוה.
6
סנהדרין פ"ג ע"א.
7
חולין קל"ז ע"ב.
8
פ"ד דתרומות משנה ג'.
9
פי' שהכהן וגם הפרי טהורים.
בזמנינו
היות שכנתבאר שתרומה נאכלת רק בטהרה ,ובימינו כולם טמאי
מת ,לכך אין נותנים כלל עין טובה בינונית או רעה .אלא נותנים
כשיעור התורה ,דהיינו משהו ,דהרי ממילא התרומה הולכת
לאבדון ,ואם נותן שיעור גדול הוי בל תשחית.
טעם המצוה
לפי שהדגן תירוש ויצהר הן עיקר מחיתן של הבריות ,והעולם כולו של
הקב"ה ,על כן ראוי לאדם לזכור את בוראו על הברכה אשר ברכו ,ויתננו
למשרתי ד' שהם הכהנים העוסקים תמיד במלאכת שמים טרם יגע בו יד
אדם.
ספר החינוך מצוה תק"ז
מעשר ראשון
בתוה"ק נאמר ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר …וגו' כי את מעשר בני
ישראל אשר ירימו לד' וגו' נתתי ללוים לנחלה וגו' -וזהו הנקרא
מעשר ראשון.
השיעור :לאחר שהפריש תרומה גדולה מפריש ממה שנשאר לו
עשירית [ ]1/10ונותנו ללוי.
בנוסף יש להדגיש שמעשר ראשון הוא חולין גמורים ,ומותר
לאוכלו בטומאה ,ולכך בימינו אפשר ליתן מעשר ראשון ללוי
לאוכלו ,אע"פ שהלוי טמא.
אמנם אם הפירות דמאי ,חייבים להפריש מחמת הספק ,אבל אין
חובה לתת ללוי כי המוציא מחבירו עליו הראיה.10
טעם המצוה
לפי ששבט הלוי בחר השם לעבודתו תמיד בבית מקדשו ,על כן וכו' יאות
למשרתי המלך תשהי' ארוחתם מזומנת להם על ידי אחרים ,ושלא יצטרכו
להתעסק בדבר אחר אלא בעבודת המלך היקרה -והנותן למשרתי הקל
ממונו ,ברכת השם תנוח עליו בכל אשר יש לו.
ספר החינוך מצוה שצ"ה
תרומת מעשר
בתוה"ק במדבר [י"ח כ"ו] נאמר ואל הלוים תדבר וגו' כי תקחו מאת
בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם …והרמותם ממנו …מעשר
מן המעשר.
השיעור :כשהלוי קיבל פירות מעשר ראשון עליו להפריש ממה
שקיבל עשירית [ ]1/10ולתתה לכהן ,הפירות הללו כדין תרומה
גדולה שצריכים לאוכלה בטהרה.
והנה הדין" :מעשר ראשון" שניתן ללוי ,לאחר שהפריש מזה
"תרומת מעשר" הרי המעשר הראשון כחולין גמורים ,ומותר לכל
10פירוש שהלוי חיייב להוכיח שהפירות אינם מעושרים ,ואז הוא יקבל אותו.
אדם אף לישראל לאוכלם ,אך קודם שהפריש הרי הוא כטבל
לתרומות ומעשרות.
טעם המצוה
למען ידעו ויתבוננו הלוים כי כל חלקם בטובה היא מסיבת עבודתם לד'
בבית הבחירה .ע" כ נצטוו לתת עשירית למשרתי ד' הגדולים והחשובים
מהם ,הם הכהנים ,ועוד שגם הלוים יקיימו מצות מעשר.
החינוך מצוה שצ"ו
תרומת מעשר
מעשר ראשון
מעשר שני
בתוה"ק (דברים י"ד כ"ב) נאמר עשר תעשר את כל תבואת זרעך…
ואכלת …במקום אשר יבחר …מעשר דגנך תירושך ויצהרך …למען
תלמד ליראה את ד' אלוקיך כל הימים.
וכיון שכבר למדנו בפרשת קרח [במדבר י"ח] על מעשר ראשון
ללוים ,על כרחך שזה מעשר אחר ,והוא נקרא מעשר שני ,פירוש
לאחר שמפרישים מעשר ראשון ,צריך להפריש עוד מעשר ,ולכך
הוא נקרא מעשר שני.
השיעור:
לאחר שהפרישו תרומה גדולה ומעשר ראשון מפריש מהנשאר
אצלו עשירית [ ]1/10אך אין צריך לתת לכהן או ללוי אלא הבעלים
אוכלים אותם בירושלים בטהרה.
סגולת מעשר שני בירושלים
בתוה"ק נאמר למען תלמד ליראה את ד' אלוקיך וגו' ודרשו בספרי גדול
מעשר שני שמביא לידי תלמוד [חשקת התורה] וכתבו התוס' במס' בבא
בתרא דף כ"א שכשהיו הבעלים בירושלים עד שגמרו לאכול את המעשרות
היו רואים שם קדושה גדולה ,וכשראו את הכהנים כשעוסקין בעבודה היו
גם הישראלים מתלהבין ליראת שמים ועוסקים בתורה.
פדיון מעשר שני
בתוה"ק [שם] נאמר כי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו
[לקחתו] ונתתה בכסף …והלכת אל המקום …ודרשו חז"ל שאפשר
לפדות את המעשרות בכסף ,במטבעות ,או בפירות ,ולהעלותם
לירושלים ,ולקנות שם צרכי אכילה ושתיה ולאוכלם בטהרה ,אך
צריך להוסיף עוד חומש.
בימינו היות והפירות הם בלאו הכי טמאים ,ממילא אין הפדיון
כשווי האמיתי ,היות והם אסורים באכילה בלאו הכי ,לכך הפדיון
היא בשוה פרוטה ,ובמטבע אחת של שקל וכדו' אפשר לפדות ע"ז
כמה פעמים כפי מספר הפרוטות שיש שם עד שנתמלא המטבע
כולו בקדושת מעשרות.
טעם המצוה
היות והקב"ה חפץ שבני ישראל יהיו כולם עוסקים בתורה ויודעי שמו
למען ילמדו ויקחו מוסר ולכן בהעלותו מעשר שני שלו במקום שעסק
החכמה והתורה שם והיא ירושלים ,ששם הסנהדרין ,ועד שיאכל את כל
המעשר יעסוק בתורה או ישלח אחד מבניו שילמוד שם ,ועכ"פ יהי' בכל
בית ובית מכל בני ישראל איש חכם יודע התורה ,ובכן תמלא הארץ דעה
את ד'.
[ספר החינוך מצוה ש"ס]
תרומת מעשר
מעשר ראשון
מעשר שני או עני
מעשר עני
בתוה"ק [דברים י"ד כ"ח] נאמר מקצה שלוש שנים תוציא את כל
מעשר תבואתך …ובא הלוי …והגר והיתום והאלמנה ואכל ושבעו
למען יברכך ד' בכל מעשה ידיך אשר תעשה והוא שיש שנים
שבמקום מעשר שני מפרישים מעשר עני ,דין המצוה הוא מה
שאמרו שבעל השדה שעברו עליו עניים נותן לכל אחד מהם מן
המעשר כדי שבעו ,ואם הי' לו רק מועט והעניים הרבה ,אז מניח
לפניהם והם מתחלקין ביניהם.
שנות המעשר
וא"כ יוצא שבשנה ראשונה ושני' משנת השמיטה נותנים מעשר
שני .ובשנה השלישית נותנים מעשר עני וכן בשנת ד' וה' נותנים
מעשר שני ,ובשנה השישית נותנים מעשר עני ,נמצא בשנה א – ב
– ד – ה הרי זה מעשר שני ובשנה ג– ו הרי זה מעשר עני ובשנה
השביעית הרי פטורים בכלל מלהפריש תרומות ומעשרות.
13