1
מגילת אסתר באספקלריה חינוכית *1
גבריאל ח' כהן
מבוא
1
נישואי התערובת של אסתר
2
הסירוב של מרדכי להשתחוות
11
להמן
תקיפות יתר בסוף מגילת
16
אסתר
מבוא
מגילת אסתר היא הספר הידוע ביותר בכל בית ישראל מכל ספרי הנ"ך.
קוראים את המגילה פעמיים בבית הכנסת ברוב עם – קריאה דרמטית
למדי – ועוסקים בה בדרכים שונות )כולל "פורים תוירה" ,שהם דברי
תורה היתוליים( בכל אירועי פורים המשפחתיים והקהילתיים.
הדמויות המרכזיות במגילת אסתר משמשות דגם לילדי ישראל באשר
הם ,הן עומדות במרכזם של דיונים רעיוניים וחינוכיים והן מפארות את
מסיבות הפורים בתחפושותיהן.
אולם במגילה מצויות בעיות חינוכיות ואף מוסריות כבדות משקל,
שיש לתת את הדעת עליהן .שלוש בעיות מרכזיות בולטות בהן :נישואי
התערובת של אסתר ,סירוב מרדכי להשתחוות להמן ,סירוב שסיכן את
עם ישראל כולו )אף שבימי המקרא השתחוו יהודים לשליטים זרים!(,
והסיום האגרסיבי של הסיפור ,כשאסתר מבקשת לאחר הניצחון הגדול
*
מאמר זה הוא הרחבה של מאמר בנושא זה ,שהתפרסם במכלול ,כתב עת רב
תחומי ,חוברת ל' ,ירושלים תשע"ד ,עמ' .21 – 5
2
בי"ג באדר לאפשר ליהודים יום מלחמה נוסף בשושן ולתלות את בני
המן )שכבר נהרגו(.
במאמר זה ננסה להאיר את הנושאים האלה מצדדים שונים .הנחת
היסוד המרכזית שלנו היא ,שמחבר המגילה היה מודע לבעיות
שהעלינו כאן ,והוא מתייחס אליהן בכתובים עצמם ,במישרין
ובעקיפין .כל מה שעלינו לעשות הוא לקרוא ברגישות ובעיון את פשט
הכתובים ,ולהבין את עומק פשוטו של מקרא המתמודד עם השאלות
החינוכיות העולות מן המגילה .לפיכך יהיה השימוש בפירושי מפרשים
וחוקרים במאמר זה מוגבל יחסית ,והוא יתייחס בעיקר לפירושים
החושפים את משמעותם של פשטי הכתובים.
3
נישואי התערובת של אסתר
נישואי תערובת אינם רק בעיה הלכתית-דתית ,אלא בעיה יהודית
קיומית ממדרגה ראשונה .הרתיעה מפני התקשרות ,קרי נישואין ,עם
בני דת אחרת הינה עמוקה מאוד ,ברוב המסגרות של החברה היהודית
עד היום .עם זאת ,אסתר המלכה ,אחת מהגיבורות הראשיות של
המסורת היהודית ,שעל שמה נקרא אחד מעשרים וארבעה ספרי
הקודש ,הייתה אשתו של אחשוורוש ,מלך פרס ומדי .יש לתמוה על כך
שהנושא של נישואי אסתר עם גוי לא זכה להדים רחבים יותר בפרשנות
היהודית לדורותיה.
בין המפרשים שמתייחסים לעניין נישואי התערובת יש שלוש גישות:
א .אלה הממעטים בחשיבות הנושא; ב .אלה שמביאים הסברים מחוץ
לטקסט; ג .אלה שבודקים – כמונו – את הכתובים במגילה ,ומנסים
לגלות באיזו דרך הספר עצמו מתייחס לנושא הנידון.
בקבוצה הראשונה שוללים במידה רבה את הבעייתיות שבנישואי
תערובת בזמן ההוא:
המחבר אינו רואה שום דבר רע במה שאסתר נישאת לנכרי – הוא
אינו חושש לאיסור של "לא תתחתן בם" …בעניין זה הייתה
השקפתם כהשקפתם של בני ארץ יהודה )עזרא ט-י( ומצרים.
המגילה אינה מגלה מבוכה נוכח נישואי אסתר לגוי.
2
3
בקבוצה השנייה מניחים הנחות חוץ-טקסטואליות .מפרשים רבים
כותבים שמרדכי ראה ברוח הקודש ,שבתוקף תפקידה כמלכה תציל
2
3
א' כהנא ,חמש מגילות ,תל אביב תר"ץ ,עמ' רלז.
י' זקוביץ וא' שנאן" ,מאת ה' הייתה זאת ,התוספות למגילת אסתר בתרגום
השבעים" ,גם כך לא כתוב בתנ"ך ,תל אביב ,2009עמ' .332 – 329
4
אסתר את עם ישראל מצרה גדולה ,ועל כן השלים עם נישואיה למלך,
ואולי אף קידם אותם .זהו הסבר במישור אחר ,ואין אפשרות "להתווכח"
איתו:
ָשׁים לָ דַ ﬠַ ת אֶ ת
וּבכָל יוֹם ָויוֹם ָמ ְרדֳּ כַ י ִמ ְת ַהלֵּ � ,לִ ְפנֵי חֲ צַ ר בֵּ יתַ -הנּ ִ
" ְ
שׂה בָּ ה" )ב:יא( – אמר :אפשר לצדקת זו
ְשׁלוֹם אֶ ְס ֵתּר וּ ַמה-יֵּﬠָ ֶ
שתנשא לערל? אלא שעתיד דבר גדול שיארע על ישראל ועתידין
להנצל על ידיה )אסתר רבה ו ,ו(.
4
לקבוצה הזו יש לשייך גם גישות קבליות ,כמו זו שבאה לידי ביטוי בזוהר.
שם נאמר שה' שלח לחצר המלך דמות של נקבה מחופשת לאסתר
למלא את מקומה בקשרים עם המלך ,ושאסתר מעולם לא קיימה יחסי
אישות עם המלך )זוהר ג ,רעו ,לא( .גם הסבר זה הוא לגמרי מחוץ
לכתובים של המגילה ,ואין להתייחס אליו בבחינת פשוטו של מקרא.
אנחנו ,כחלק מהקבוצה השלישית ,ננסה לפענח את כוונותיו )או
כוונותיה( של מחבר/ת המגילה בהסברת הנושא של נישואי תערובת בין
המלך אחשוורוש ואסתר בת אביחיל ,ולמצוא בכתובים עצמם
התייחסות לנושא.
כדי להבין את מורכבות הנושא של נישואי אסתר עם המלך ,נביא
להלן כמה נקודות מפתח מהמגילה ,המתארות את הרקע להשתלשלות
4
בניגוד חריף לאפשרות זו ,חלק מן החוקרים מדגיש ,גם בלי כל ביסוס בכתובים,
שמרדכי היה מוכן לנישואי התערובת לתועלתו האישית! "Mordechai sacrifices his
cousin to advance his interests" (L.B. Patton, The International Critical
Commentary on the Holy Scriptures of the Old and New Testaments: Esther,
)) Edinburgh 1964, p. 96מרדכי מקריב את בת דודו לקידום האינטרסים האישיים
שלו(.
5
העלילה .נקודות אלה מצביעות מצד אחד על מעמדן הנחות של
הנשים בממלכת פרס ומדי ,וההכרח להיענות לדרישות המושל,
ומצד שני על ההסתייגות התמידית של מרדכי ואסתר מלהשלים עם
הצו המלכותי ,בגלל אמונתם הדתית .בדברינו אנו מסתמכים ,כאמור,
על הכתובים עצמם.
א .ראשית עלינו להביא בחשבון את האווירה הכללית לקראת בחירתה
של מלכה חדשה .עבדי המלך הציעו לקיים "מכרז'' לבחירת המלכה ,בזו
הלשון:
ידים ְבּכָל-
וְ י ְַפ ֵקד ַה ֶמּלֶ � ְפּ ִק ִ
ְמ ִדינוֹת ַמלְ כוּתוֹ ,וְ יִ ְק ְבּצוּ אֶ ת-
ַﬠֲרהְ -בתוּלָ ה טוֹבַ ת ַמ ְראֶ ה…
כָּל-נ ָ
יטב ַה ָדּבָ ר ְבּﬠֵ ינֵי ַה ֶמּלֶ �ַ ,ויַּﬠַ שׂ כֵּ ן )אסתר ב:ג–ד(.
וַיִּ ַ
אין ספק שמחבר המגילה רומז כאן לאיסוף התבואה למצרים בימי יוסף
המשביר:
וְ י ְַפ ֵקד ְפּ ִק ִדים ﬠַ לָ -האָ ֶרץ…
שּׁנִ ים
וְ יִ ְק ְבּצוּ אֶ ת-כָּל-אֹ כֶל ַה ָ
ַהטֹּ בוֹת…
יטב ַה ָדּבָ ר ְבּﬠֵ ינֵי פַ ְרעֹ ה ) …בראשית מא:לד-לז(.
וַיִּ ַ
5
4ההקבלות בין סיפור המגילה לסיפורי יוסף רבות ומגוונות ,ונידונו במחקרים רבים.
התייחסתי לנושא ומקורותיו בספרי עיונים בחמש מגילות ,בפרק על "אסתר
המלכה בעקבות יוסף הצדיק" ,ירושלים תשס"ו ,עמ' .316–311להרחבה בנושא ראו:
יונה בר מעוז" ,יוסף ואסתר במגילת ההסתר" ,דף שבועי של אוניברסיטת בר-אילן
)מס' ,(907תשע"א; יונתן מילוא" ,סיפור יוסף ומגילת אסתר כ"סיפור בבואה";
מבנה ומגמה" ,כעת תשע"ד ,עמ' .47 – 38
6
מתוך ההקבלה בין הפסוקים ברור מהן הדרישות מהמועמדות :לספק
צורך גשמי וייצוגי של המלך .אף תכונה רוחנית או מידה של אופי אינה
נזכרת במכרז זה.
נקודה זו זוכה להדגשה חוזרת לאחר הבאתן של הבתולות לחצר
המלך .לקראת בואן אל המלך על הבנות לבלות שנה שלמה בטיפוח
יהן") …אסתר ב:יב(.
ְמי ְמרוּ ֵק ֶ
יופיין" :כִּ י כֵּן י ְִמלְ אוּ י ֵ
שּׁה
ְשׁ ָ
שׁ ֶמן ַהמֹּ ר ו ִ
שּׁה חֳ דָ ִשׁים ְבּ ֶ
עצם הפירוט של הטיפולים )" ִשׁ ָ
וּב ַת ְמרוּ ֵקי ַה ָנּ ִשׁים" ,שם( והבלטת הזמן הממושך
שׂ ִמים ְ
חֳ דָ ִשׁים בַּ ְבּ ָ
הנדרש להשלמתם מעידים שמחבר המגילה רוצה לשתף אותנו בדרך
שבה מתייחסים לבחירת המלכה .יתרה מזו :נראה שגם הפסוק הנזכר
הועתק מספר בראשית ,שם הוא מתאר את החניטה של יעקב" :כִּ י כֵּן
ְמי ַהחֲ נ ִֻטים") …בראשית נ:ג(.
י ְִמלְ אוּ י ֵ
אכן ,ההתייחסות לבנות המועמדות לכתר היא חיצונית גרידא .כשם
שלגוף של יעקב העובר חניטה אין עוד נשמה ,כך יש התעלמות
מוחלטת גם מהנשמה של המועמדות לכתר.
מהעיון במגילה נוצר הרושם שתפקיד המלכה אינו רק מיני ,אלא גם
ייצוגי .המלך ביקש להציג את ושתי לפני העם בגלל יופייה ,ובהמשך,
כשנבחרה אסתר ,היה הקשר היום יומי עימה חלש; שהרי לא נקראה
אל המלך שלושים יום.
6
5ליחסי האישות בין אחשוורוש לאסתר התייחס גם י' ליבס" ,רוח הקודש
מתעוררת בבשר ודם" ,מקור ראשון ,מוסף לפורים ,י"ד אדר תשע"א ,עמ' .10–8
חננאל מאק ניסה לתאר את הקשר שבין אסתר למלך מנקודת מבטה של
אסתר ,בעיקר עפ"י תרגום השבעים למגילה .ראו ספרו :ותאמר בלבה ,נשים
מהמקרא בצומתי חיים ,תל אביב ,2014עמ' .304 – 299
7
ב .בקשר לבחירת המלכה החדשה ,יש להתחשב גם במעמד האישה
בממלכת פרס ומדי ,כפי שהוא מתואר במגילה .הדוגמה הבולטת לכך
היא ההתייחסות אל ושתי המלכה.
נראה שהמלך ניסה לחזק את מעמדו בעם ובפקידות הגבוהה בשנה
השלישית למלכו ,אחרי שדעכו מלחמות הירושה והתייצב מעמדו .המלך
ֹשׁר כְּ בוֹד ַמלְ כוּתוֹ וְאֶ ת-
הראה להם את אוצרותיו הרבים )" ְבּ ַה ְראֹ תוֹ אֶ ת-ע ֶ
ְקר ִתּ ְפאֶ ֶרת גְּ דוּלָּ תוֹ" ,א:ד( והוא בילה יותר מחצי שנה במסיבות יין
י ָ
)" ְשׁמוֹנִ ים ְ
וּמאַ ת יוֹם"; " ִמ ְשׁ ֶתּה ִשׁ ְבﬠַ ת ָי ִמים" א:ד–ה( .לקראת סוף
החגיגות דרש המלך ,כשכבר היה מן הסתם שיכור למדיי )"כְּ טוֹב לֵ ב-
שּׂ ִרים
ְה ָ
ַה ֶמּלֶ � בַּ ָיּיִן" ,א:י( ,להביא את ושתי המלכה "לְ ַה ְראוֹת ָהﬠַ ִמּים ו ַ
אֶ ת-י ְָפיָהּ" )א:יא( .אך ושתי סירבה לשמש חפץ של נוי לשעשועי
החוגגים.
המדרש מנסה להחיות את האווירה ששררה אז בחצר המלך .הוא
מדייק בכתוב האומר שהמלך ביקש מהמלכה ושתי שתבוא כשכתר
מלכות בראשה ,כאילו דרש המלך שתבוא כשעליה רק "כתר מלכות"…
.
7
השרים ,שעימם התייעץ המלך על תגובה ראויה לסירובה של ושתי,
חששו להתעצמות הנשים ,ודרשו פסק דין חמור למלכה ,כדי שכל
הנשים בממלכה תקבלנה את העובדה של "לִ ְהיוֹת כָּ לִ -אישׁ שׂ ֵֹרר
ְבּבֵ יתוֹ" )א:כב( .ושתי מגורשת מן המלוכה ,וכך עתידה כל מלכה לדעת
את מקומה .עכשיו יש לבחור מלכה כנועה ,שתיבחר ללא כל
התחשבות ברצונה האישי.
6אסתר רבה ג ,יג ,והשוו בספרי )לעיל ,הערה " :(4מעמד האישה במגילת אסתר",
עמ' .330–325
8
ג .ומה בדבר יהדותה של אסתר ,ונאמנותה למסורת אבות ואימהות?!
8
עוד לפני בחירתה כמלכה ,הכתוב מבליט את שורשיה הייחודיים של
אסתר במסגרת עם ישראל:
וּשׁמוֹ ָמ ְרדֳּ כַי ,בֶּ ן י ִָאיר בֶּ ןִ -שׁ ְמ ִﬠי בֶּ ן-
ירה; ְ
שׁוּשׁן ַה ִבּ ָ
ַ
ְהוּדיָ ,היָה ְבּ
ִאישׁ י ִ
שׁר ָהגְ לְ ָתה ִﬠם
ירוּשׁלַ יִם ִﬠםַ -הגֹּלָ ה אֲ ֶ
ָ
שׁר ָהגְ לָ הִ ,מ
ִקישׁ ִאישׁ י ְִמינִ י .אֲ ֶ
שׁר ֶהגְ לָ ה נְ בוּכַ ְדנֶצַּ ר ֶמלֶ � בָּ בֶ ל )ב:ה–ו(.
יְכָ נְ יָה ֶמלֶ �-יְהוּדָ ה ,אֲ ֶ
מדובר על קרבה לאיש יהודי ,בעל ייחוס מלכותי ברור ,שהרי קיש איש
ימיני היה אביו של שאול המלך .יתרה מזו ,המשפחה של אסתר יצאה
לגלות עם הקבוצה הראשונה של אנשי מלוכה ובעלי אצולה )מל"ב
כד:יד–טו( .אסתר היא ,אפוא ,ממשפחה בעלת מעמד מרכזי בשרשרת
הדורות.
9
כמו כן יש לציין שהיהודים שמרו על יהדותם בנאמנות ,דבר שבא לידי
שׁר הוּא
ביטוי ברור במגילה בדרכים שונות :מרדכי אינו משתחווה "אֲ ֶ
הוּדים" )ג:ו( ,והוא מדגיש
הוּדי" )ג:ד(; המן רוצה להשמיד "אֶ ת כָּ ל ַהיְּ ִ
יְ ִ
יהם שֹׁנוֹת ִמכָּ ל ﬠָ ם ,וְאֶ ת-דָּ ֵתי ַה ֶמּלֶ�
לפני המלך" :י ְֶשׁנוֹ ﬠַ םֶ -א ָחד …וְ ָד ֵת ֶ
ֹשׂים" )ג:ח(; היהודים מאמינים בהשגחה )ד:יד( ,והם מתכנסים
אֵ ינָם ע ִ
7חוקרים רבים ,שאינם בני ברית ,מדגישים את הניתוק המוחלט ,כביכול ,של
דתית:
אווירה
מכל
המגילה
"God
and Judaism have no place in this book, the only one where God is not even
mentioned. It is clear that the book is deliberately nonreligious, for the author
scrupulously avoids all references to Jewish piety even when the context seems to
demand them".
O. Eissfeld, The Old Testament – An Introduction, New York 1941, p. 347
)לאלוקים וליהדות אין מקום בספר זה – הספר היחיד בתנ"ך שבו לא נזכר ה'.
הדברים ברורים :ספר זה בכוונה אינו דתי הואיל והמחבר משמיט במכוון כל רמז
לדתיות יהודית ,אף אם הטקסט דורש זאת(.
8בדברי חז"ל יש דעה ,שאמו של מרדכי היהודי ,איש ימיני ,הייתה משבט יהודה
)מגילה יב ע"ב(.
9
לזעקה ולצום לאחר היוודע דבר הגזרה )ד:טז; ט:לא( .התרגומים למגילת
אסתר )מה LXX -ועד לתרגום השני( מפרטים אף יותר מנוסח המסורה
את הזיקה העמוקה של היהודים בממלכת פרס ומדי למסורת עמם
ולאמונת אבותיהם.
10
כנגד זה ישנם מדרשים רבים המתייחסים לרוח ההתבוללות שחדרה
ליהדות בפרס ומדי .נראה שמדרשים אלה ,המתארים את ההתבוללות
של היהודים בממלכת אחשוורוש ,נכתבו מתוך צרכים חינוכיים
לתקופתם ,ולא כחלק מפרשנות המגילה כפשוטה.
לפי הכתוב במגילה ,נראה שהיהודים בממלכת פרס ומדי ,ובתוכם
בוודאי מרדכי ואסתר ,שמרו על מסורת הקדמונים ונמנעו ,עד כמה
שאפשר ,מלהתחבר אל הגויים בתחום המשפחתי והקהילתי.
בהקשר זה יש השואלים ,למה אסתר – אם הייתה נאמנה לאמונת
אבותיה – לא העדיפה למות על קידוש השם ,על פני השתלבות בחיי
החצר כאשת המלך .הגמרא מקדישה לסוגיה זו דיון מיוחד ,ולאחר
שקלא וטריא תלמודי קלסי מגיעה למסקנה ,שבמקרה כזה אין להתנגד
בכוח ,עד כדי סכנת נפשות )כתובות ג ע"ב; סנהדרין עד ע"ב(.
ד.
11
בשלב ההתייצבות לקראת בחירת מלכה חדשה ,לא נשאלו
המועמדות אם הן רוצות להשתתף בתחרות .מגילת אסתר מדגישה
9ראו למשלE. Bickermann, Four Strange Books of the Bible, New York 1967, pp. :
;218–234וכן :י' תבורי" ,השפעת תרגום השבעים למגילת אסתר על הספרות
הרבנית" ,סדרא ,כד-כה )תש"ע( – ספר היובל לצבי שטיינפלד ,עמ' .502 – 485
11באותם מדרשים חז"ל קובעים ש"אסתר קרקע עולם" ,ואינה חייבת למסור את
נפשה על קשרי אישות עם גוי ,שהרי הייתה אנוסה ולא פעילה בעבירה ,בניגוד
למסירות נפש הנדרשת כדי שלא לעבור על עבודה זרה ,גילוי עריות ושפיכות
דמים .בין פרשני התלמוד יש לציין במיוחד את דברי הריטב"א )כתובות ג ע"ב(,
המנסה להסביר את הגמרא בדרך מיוחדת .הואיל ואנו מנסים להבין את הנושא
מתוך הכתובים עצמם ,לא נאריך כאן בדברי הגמרא המנותקים מהכתוב.
10
שוב ושוב שהבתולות הראויות היו חייבות בהתאם לחוק להיכלל
במעגל המועמדות:
שׁוּשׁן
ַ
וּב ִה ָקּבֵ ץ נְ ﬠָ רוֹת ַרבּוֹת אֶ ל-
שּׁ ַמע ְדּבַ רַ -ה ֶמּלֶ � וְ ָדתוְֹ ,
ַוי ְִהי ְבּ ִה ָ
ֹמר
ירה ,אֶ ל-יַד ֵהגָי ,ו ִַתּלָּ ַקח אֶ ְס ֵתּר אֶ ל-בֵּ ית ַה ֶמּלֶ � ,אֶ ל-יַד ֵהגַי שׁ ֵ
ַה ִבּ ָ
ָשׁים )ב:ח(.
ַהנּ ִ
ההשתתפות בתחרות היא חובה )דת=חוק(; הנערות אינן מגיעות
מרצונן אלא נאספות ומקובצות ,ועל אסתר נאמר במיוחד "ותלקח" –
עה" ,בראשית יב:טו(.
שּׁה בֵּ ית פַּ ְר ֹ
בכפייה )כמו אצל שרה" :וַתֻּ ַקּח ָה ִא ָ
ה.
גם בשלב הבא ,לאחר שנה של טיפולי יופי ,מודגש שוב שאסתר
אינה משתתפת מרצונה בכל התהליך של בחירת המלכה .אדרבה,
היא מודעת לייחוסה ולהשתייכותה לעם ישראל ,ולפני המעבר המשפיל
מבית הנשים לבית הפילגשים ,המגילה מתארת את המצב העגום
שאליו נקלעה הקרובה לבית שאול:
שׁר לָ ַקח לוֹ לְ בַ ת לָ בוֹא
יחיִל דֹּד ָמ ְרדֳּ כַי אֲ ֶ
וּב ַהגִּ יﬠַ תֹּ ר-אֶ ְס ֵתּר בַּ ת-אֲ ִב ַ
ְ
ֹאמר ֵהגַי ְס ִריס-
שׁר י ַ
שׁה דָּ בָ ר כִּ י ִאם אֶ ת-אֲ ֶ
אֶ לַ -ה ֶמּלֶ � – ל ֹא ִב ְק ָ
ָשׁים) …ב:טו(.
ֹמר ַהנּ ִ
ַה ֶמּלֶ � שׁ ֵ
ו ִַתּלָּ ַקח אֶ ְס ֵתּר אֶ לַ -ה ֶמּלֶ � אֲ ַח ְשׁוֵרוֹשׁ) …ב:טז(.
דווקא עכשיו הכתוב מזכיר לראשונה את בית אביה של אסתר ,ומבליט
בכך את הטרגיות שבמעמד .כמו כן מודגש שאסתר לא ביקשה דבר כדי
שׁר
לשפר את הופעתה ,אף שזאת הייתה זכות המועמדות )"אֵ ת כָּל-אֲ ֶ
ָשׁים ﬠַ ד-בֵּ ית ַה ֶמּלֶ �" ,ב:יג( .ושוב
ָתן לָ הּ לָ בוֹא ִﬠ ָמּהּ ִמבֵּ ית ַהנּ ִ
ֹאמר ִינּ ֵ
תּ ַ
מודגש שאסתר הובאה בכפייה אל המלך )"ותלקח"(.
12
12
האירוניה היא שבמשתה נאמר "אין אונס" ,ואילו אסתר נאנסה בכל הפעילויות
עד בואה אל המלך ועד בכלל.
11
ו .כל אותה עת מרדכי מודאג בקשר לאסתר ואינו רגוע:
ָשׁים לָ דַ ﬠַ ת אֶ ת-
וּבכָל-יוֹם וָיוֹם ָמ ְרדֳּ כַ י ִמ ְת ַהלֵּ � לִ ְפ ֵני חֲ צַ ר בֵּ יתַ -הנּ ִ
ְ
שׂה בָּ הּ )ב:יא(.
וּמה-יֵּﬠָ ֶ
ְשׁלוֹם אֶ ְס ֵתּר ַ
יש מפרשים המדגישים שפסוק זה בא ללמדנו ,שבכל התקופה הזו
מרדכי מחפש דרך להוציא את אסתר מן הארמון.
13
ז .ברם ,נראה בקירוב ,שסוד הפרק המתאר את התייצבות אסתר בין
המועמדות לכתר המלוכה הוא העובדה :ש"ל ֹא ִהגִּ ידָ ה אֶ ְס ֵתּר אֶ ת ﬠַ ָמּהּ
שׁר ל ֹאַ -תגִּ יד" )ב:י(.
יה אֲ ֶ
וְאֶ ת מוֹלַ ְד ָתּהּ כִּ י ָמ ְרדֳּ כַי ִצוָּה ﬠָ לֶ ָ
התמיהה על הוראת מרדכי מתחזקת לקראת סוף הפרק ,כשהכתוב
מדגיש ,שגם לאחר נישואיה עם אחשוורוש אסתר נשארת נאמנה
להוראת בן דודה ,מרדכי היהודי:
שׁﬠַ רַ -ה ֶמּלֶ � .אֵ ין אֶ ְס ֵתּר ַמגֶּדֶ ת
שׁב ְבּ ַ
וּמ ְרדֳּ כַי יֹ ֵ
שׁנִ ית ָ
וּב ִה ָקּבֵ ץ ְבּתוּלוֹת ֵ
ְ
יה ָמ ְרדֳּ כָי ,וְאֶ תַ -מאֲ ַמר ָמ ְרדֳּ כַי
שׁר ִצוָּה ﬠָ לֶ ָ
מוֹלַ ְד ָתּהּ וְאֶ ת-ﬠַ ָמּהּ ,כַּאֲ ֶ
ְתה ְבאָ ְמנָה ִאתּוֹ )ב:יט–כ(.
שׁר ָהי ָ
ֹשׂה כַּ אֲ ֶ
אֶ ְס ֵתּר ע ָ
הסברים רבים ניתנו להוראת מרדכי לאסתר להסתיר את זהותה .נציין
אחדים מהם:
פרסום הקשר של המלכה עם היהודים עלול להזיק להם ,אם
אסתר תסתבך עם המלך ,כמו שקרה עם ושתי )התרגום(.
14
פרסום הידיעה על נישואי אסתר היהודייה עם המלך הגוי עלול
להרבות נישואי תערובת בעם ישראל )ר' אלעזר מגרמייזא(.
13
14
15
פירושי התורה לר' יהודה החסיד ,י"ש לנגה )עורך( ,ירושלים תשל"ה ,עמ' .133
וכך כותב התרגום לאסתר ב:י" :ולמה לא חויאת אסתר עמה דתולדותה? דילמה
רגיז עלה מלכא וקטל לה ומשיצי עמא די היא מניה" )ולמה לא הגידה אסתר את
עמה ומולדתה? אולי יכעס עליה המלך ,ויהרוג אותה ויכרית עמה אשר היא ממנו(.
12
הסתרת זהותה תאפשר לאסתר – כמו אחר כך לאנוסים – לקיים
בסתר את מצוות התורה ,כמו כשרות ושבת )ראב"ע(.
16
עבור הפרשנים ,המניחים שמרדכי ראה ברוח הקודש שאסתר תציל
את היהודים בזכות מעמדה המלכותי ,הוראת מרדכי ברורה .אך חלק
ניכר מן המפרשים המודרניים ,שאינם בני ברית ,מתקשים למצוא הסבר
מתאים להסתרת זהותה של אסתר ,והם רואים בדרישת מרדכי אמצעי
ספרותי המאפשר למספר לתאר את אסתר במשתה המלך ,בשעת
השיא של הדרמה בספר ,כשהיא מגלה סוף סוף באופן מפתיע את
זהותה האמיתית.
17
לנו נראה מתוך ההקשר הכולל של הספר ,ומתוך עיון בכתובים ,שיש
להבין שמרדכי נמנע מלפרסם את ייחוסה של אסתר כבת לבית המלך
שאול ,כדי לא לחזק את מעמדה – וזאת כדי שלא תיבחר.
הדבר נאמר בצורה ברורה ביותר על ידי המלבי"ם )ב:י(:
ולא רצתה להגיד עמה ומולדתה ,וזה היה בעצת מרדכי כי חשב
שעי"כ יגרשנה המלך מביתו כי לא יקח אסופי מן השוק לו לאשה.
ובלשון אחרת נמצא כיוון זה כבר אצל רש"י:
15ר' אלעזר מגרמייזא ,שערי בינה :פירוש מגילת אסתר )ב:י( ,ירושלים .1984
16זה הפירוש המועדף על ראב"ע.
17
"Der Erzaehler braucht fuer den Aufbau seiner ganzen Geschichte
dasVerschweigen der Zugehoerigkeit zum juedischen Volk", W. Dommershausen,
) Die Estherrolle, Stuttgart 1968, p. 46המספר צריך למבנה של הסיפור כולו את
הסתרת השייכות לעם היהודי( .כך גם אדל ברלין"It stretches credibility to imagine ,
that Ester could keep her ethnic identity a secret, but it is vital to the plot", A. Berlin,
) The JPS Bible Commentary – Esther, Philadelphia 2001, p. 27קשה מאוד לתאר
לעצמנו שאסתר יכלה להסתיר את זהותה הלאומית ,אך העניין חשוב לעלילת
הסיפור(.
13
כדי שיאמרו שהיא ממשפחה בזויה וישלחוה – שאם ידעו שהיא
ממשפחת שאול המלך היו מחזיקים בה )ב:י(.
בכיוון דומה מתייחס לנושא הנידון גם הפירוש המיוחס לרמב"ם:
דרך המלכים להתהדר בבנות המלכים ומבקשים להראות עצמם
בפני אדם בהדר.
18
בדרך פרשנית זו מגמת המגילה ברורה :אסתר נלקחה באונס לחצר
המלך ומרדכי ניסה להצילה משם .מכאן שיש להבין את הוראת מרדכי
לאסתר ,שלא לגלות את זהותה ,בכיוון זה :אם יידעו בחצר המלך
שאסתר היא מצאצאיו של מלך אקזוטי גדול ,והרי היא נינה של קיש איש
ימיני ,אביו של שאול המלך ,זה יחזק ללא ספק את מעמדה ומועמדותה.
לעומת זאת ,כאסופית סיכוייה להשתחרר מחצר המלך גדולים יותר.
גם לאחר היבחרה כמלכה ,מרדכי ממשיך לעמוד על כך שאסתר
תסתיר את זהותה .אף כשהמלך מקבץ בתולות שנית – ולפי התרגום
השני למגילת אסתר )ב :ט( הוא עושה כן כדי שאסתר תקנא בנשים
האחרות ותגלה את עמה ומולדתה – דרישת מרדכי בעינה עומדת,
ואסתר נשארת נאמנה להוראת מרדכי ואינה מגלה את זהותה.
מבצע ההסתרה הצליח ,ואפילו המן הופתע כשגילה שהמלכה שייכת
ל"עם מרדכי" שאותו ביקש להשמיד.
ח .אפשר לראות מתגובתו הספונטנית של מרדכי לגזירת המן ,עד כמה
העיקו עליו נישואי התערובת .מייד בהיוודע דבר הגזירה ,הוא מבקש
מאסתר לנצל את מעמדה כדי לנסות ולהציל את העם היהודי מגזירת
ההשמדה של האגגי:
וּמי יוֹדֵ ﬠַ ִאם-לְ ﬠֵ ת כָּז ֹאת ִהגַּﬠַ ְתּ לַ ַמּלְ כוּת) .ד:יד(.
ִ …
18פירוש מגילת אסתר להרמב"ם ,י"י ריבלין )מתרגם( ,ירושלים תשי"ב ,עמ' כח.
14
פתאום נראית יד ההשגחה הנסתרת מאחורי בחירת אסתר היהודייה
כאישה למלך הגוי.
19
***
ואכן ,לפי מה שמובלט בלשון המגילה ,אסתר נשארת נאמנה לעמה
ולמולדתה ,גם כשהיא מקבלת על עצמה לבוא אל המלך בלי רשות ,תוך
שׁר אָ בַ ְד ִתּי אָ בָ ְד ִתּי" )ד:טז( .לאחר שהייתה פסיבית
סיכון אישי גדול" :וְכַאֲ ֶ
לגמרי בחלקה הראשון של המגילה ,אסתר פעילה מאוד בחלקה השני,
והיא מתכננת ומבצעת בחוכמה ובנחישות את התהליכים המורכבים
לישועת ישראל .בניגוד לתפיסה האנטרופוצנטרית שהייתה קיימת
בממלכת פרס ומדי ,בבחינת "לַ ﬠֲשׂוֹת כִּ ְרצוֹן ִאישׁ ו ִָאישׁ" )א:ח( ,אסתר
נאמנה לתפיסה היהודית של מסירות נפש למען עם ישראל ,והיא
קובעת מפורשות:
שׁר י ְִמצָ א אֶ ת-ﬠַ ִמּי
יתי בָּ ָרﬠָ ה אֲ ֶ
כִּ י אֵ יכָ כָה אוּכַל ו ְָר ִא ִ
יתי ְבּאָ ְבדַ ן מוֹלַ ְד ִתּי )ח:ו(.
וְאֵ יכָ כָה אוּכַ ל ְו ָר ִא ִ
נראה שמעבר להסברים הכלליים והאמוניים שעליהם הצבענו ,מחבר
המגילה חוזר ומדגיש שוב ושוב – הן בלשון הן בסגנון – שהנישואין
של אסתר עם אחשוורוש נכפו עליה .עוד הוא מבקש להדגיש ,שבכל
שלבי הסיפור הוענקה הנאמנות של אסתר במלואה רק לעם ישראל.
19
בפרשנות היהודית המסורתית למגילת אסתר ,שהתפרסמה בשנים האחרונות,
יש רגישות מפותחת יותר לנושא נישואי התערובת של אסתר עם אחשוורוש,
וניכרת לפעמים בדברי המפרשים מבוכה מסוימת" .תכניות לקידומה של אסתר
בארמון אחשורוש פסולות עקרונית מבחינה הלכתית-מוסרית ,אלא אם כן נעשו
כהוראת שעה ברוח הקודש והנבואה" ,י' אריאל ,מור והדס – עיונים בדניאל
ואסתר ,חיספין תש"ס ,עמ' .294עוד על נישואי אסתר לאחשוורוש ראו :י' גרוסמן,
אסתר מגילת סתרים ,ירושלים ,2013עמ' 72והערות; א' סילבר )בשיתוף עם בן
ציון עובדיה( ,אם לעת כזאת ,ירושלים ,2017עמ' .56 – 51
15
בדרך ייחודית הייתה אסתר השליחה להצלת ישראל מידי צר ואויב ,המן
מזרע עמלק .כך נכנסה אסתר לתודעה היהודית כדגם לבת ישראל
הפועלת במסירות נפש עילאית למען עמה ולמען מולדתה.
16
הסירוב של מרדכי להשתחוות להמן
בעיה פרשנית-חינוכית אחרת במגילת אסתר היא סירובו של מרדכי
להשתחוות להמן.
המלך אחשוורוש גידל את המן האגגי ,שם את כיסאו מעל כל
השרים וציווה על כל עבדיו לכרוע ולהשתחוות לפניו )אס' ג:א–ב( .מרדכי
סירב לעשות כן ,וסיכן בכך לא רק את עצמו ,אלא גם את עם ישראל
כולו.
העניין תמוה .וכי לא השתחוו אבותינו לפני בעלי שררה? אברהם
לפני בני חת )בר' כג:ו( ,יעקב לפני עשו )שם לג:ג( ואחי יוסף לפני השליט
במצרים )שם מב:ו; מג:כו( .כך גם בימי הנביאים השתחוו אנשים לפני דוד
המלך )שמו"ב יד:כב; יח:כח(! ואף אסתר עצמה נופלת לפני רגלי המלך
אחשוורוש )ח:ג(.
20
מתוך עיון בכתוב נראה בבירור שמחבר המגילה היה מודע לבעיה
זו .להלן נסכם את דעות המפרשים בנושא זה ,וננסה ,תוך קריאה צמודה
ו"קשובה" של הטקסט ,להבין איך התייחס בעל המגילה עצמו לסירובו
של מרדכי לתת את הכבוד להמן ,כפי שנדרש בפקודת המלך.
חלק מהמפרשים מביע ביקורת על התנהגותו של מרדכי .כבר
המדרש מתייחס בתמיהה להתנהגותו:
אמר לו :מה ראית להפיל אותנו בחרב שאתה מבטל קילוסו?
)פנים אחרות ,נוסח ב(.
וכך כותב ,למשל ,ר' יוסף קרא )על אסתר י:ג(:
20
בין המפרשים החדשים ,גרוסמן מתייחס לנושא זה מצדדים שונים שבחלקם לא
הוזכרו כאן .ראו מהדורת ספרו באנגליתJ. Grossman, The Outer Narrative and :
.the Hidden Reading, Indiana 2011, pp. 85–90
17
הוּדים ו ְָרצוּי לְ רֹב
וּדי ִמ ְשׁנֶה לַ ֶמּלֶ � אֲ ַח ְשׁוֵרוֹשׁ ְוגָדוֹל לַ יְּ ִ
"כִּ י ָמ ְרדֳּ כַי ַהיְּ ה ִ
אֶ ָחיו" ,לימדך שמקצת אחיו לא היה רצוי להם שהיו מלינים אחריו
לומר :ראו מה עשה לנו מרדכי שנתגרה בהמן ועל ידו נמכרנו
להשמיד ולהרוג ולאבד ,לולי ד' שהיה לנו ,שלֵ ב מלכים בידו והטה
לב המלך לצוות "אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".
21
ר"י קרא הולך בעקבות המדרש )מגילה טז ע"ב( ,הרואה בלשון "ורצוי
לרוב אחיו" הבעת ביקורת על מרדכי מצד חלק מהציבור .לפי פירושו של
ר' יוסף קרא ,הביקורת קשורה לסירובו של מרדכי להשתחוות להמן,
סירוב שהביא לגזירת ההשמדה ,שממנה ניצלו בני ישראל רק בזכות
סייעתא דשמיא גדולה.
חלק ניכר מהמפרשים – בעיקר חוקרים שאינם בני ברית ,המסתייגים
מהמגילה ה"לאומית" במידה רבה – קובעים שאין טעם של ממש לדבר,
ומדובר באמצעי ספרותי המסביר את עוינות המן ורצונו לנקום במרדכי:
Mordecai’s refusal to bow down to Haman is quite inexplicable.
It is not necessary to seek for historical reasons.
The literary reason is clear enough. Mordecai must do something to
provoke Haman in order that he may seek to destroy the Jews; and
this refusal to bow down, unreasonable as it is, serves the purpose. 22
)את הסירוב של מרדכי להשתחוות להמן קשה להסביר .אין צורך לחפש
סיבות היסטוריות .הטעם הספרותי דיו .מרדכי חייב להתגרות בהמן כדי
שישאף להשמיד את היהודים .הסירוב להשתחוות – אף שאינו מובן –
ממלא תפקיד זה(.
21דעתו של הר"י קרא היא דעת מיעוט בין המפרשים .רובם משבחים את התנהגותו
של מרדכי באופן ברור )השוו למשל שמ"ר טו ,טז(.
) L.B. Patton, ICC, Esther, pp. 196–197. 22לעיל ,הערה .(3
18
לפירוש ספרותי זה אין בסיס בכתובים .אדרבה ,הכתובים מדגישים
שלא הייתה בסירוב מרדכי התגרות מכוונת .מרדכי מצניע את סירובו,
וללא ההלשנה של עבדי המלך לא היה המן שם לב לכל העניין )ג:ד(!
23
בין המפרשים שבכל זאת נותנים דעתם לנושא הנידון ,ניתן להבחין
בגישות שונות.
גישה אישית – יש מתח סמוי בין מרדכי להמן בגלל קשרים שהיו ביניהם
בעבר ,וזאת הסיבה להימנעות מרדכי מלהשתחוות להמן ,ולרוגזו של
המן עליו )ראו למשל מגילה טו ע"א-ע"ב( .נראה שאין בסיס לפירוש זה
בכתובים ,ועל כן לא נוכל להתדיין איתו.
24
גישה לאומית – גישה זו מבליטה את ההדגשה של שייכות המן לעמלק,
כצאצא של אגג ,שליט עמלק בימי שאול המלך )"המן בן המדתא
האגגי" ,ג:א( ,ורואה בסירוב מרדכי לתת להמן את הכבוד הנדרש ,המשך
לאיבה הנמשכת בין ישראל לבין עמלק.
25
בהקשר זה כדאי להזכיר גם את טענת המדרש ,שמרדכי כאיש ימיני
הולך כאן בעקבות אבי שבטו ,בנימין ,שלא השתחווה לעשו ,כי טרם נולד
אז.
26
23דעה מנוגדת מביע המהר"ל באומרו ,שניסוח הכתוב בלשון עתיד "לא יכרע ולא
ישתחווה" מלמד שמרדכי התעניין לדעת היכן יעבור המן בכל יום ,ובחר לשבת
בדרכו כדי להפגין את העובדה שאינו משתחווה לפניו .ראו ספרו "אור חדש" על
פרק ג:ב.
24לעניין זה מתייחס גם התרגום" :די להמן לא הוה סגיד על דהוה עבדיה דאיזבן ליה
בטולמת לחם" )כי להמן לא היה משתחווה מפני שהיה עבדו שנמכר לו בכיכר
לחם(.
25כך ,למשל ,H. Bardke, KAT, Das Buch Esther, Gütersloh 1963, p. 316 ,וכך מפרש
גם מור"Mordechay simply would not bow down to a descendant of Agag of the :
Amalekites", C.A. Moore, Esther – The Anchor Bible, New York 1971, p. 37
)מרדכי פשוט לא ישתחווה לאחד הצאצאים של אגג מהעמלקים(.
26ראו למשל ,בתרגום השני למגילה ג ,ג ובמדרש פנים אחרות נוסח ב ,ג.
19
כפי שנאמר לעיל ,עיון מקיף במגילה מעלה שהמגילה הייתה
מודעת לבעיה הנידונה ,והתייחסה אליה בצורה ברורה .לאור בירור
הכתובים נראה ,שסירוב מרדכי להשתחוות להמן נבע מעניין אמוני:
א.
במגילה מודגש שאחשוורוש ציווה "לכרוע ולהשתחוות" לפני
המן .הביטוי הכפול "לכרוע ולהשתחוות" מופיע ביחידה הספרותית
שלוש פעמים ,והוא מהווה מילת מפתח להבנת הקטע כולו )ג:א–ז( .יש
לזכור ,שביטוי כפול זה מופיע בכל התנ"ך כולו רק בקשר לעבודת ה' )או
לעבודה זרה( ,בניגוד לפועל "להשתחוות" שהוא כללי ,ונותן ביטוי גם
לכבוד הניתן לבני אדם.
27
ב .מרדכי עצמו מסביר את סירובו בכך שהוא יהודי ,ועל כן המן רוצה
להשמיד את כל היהודים ,עם מרדכי )ג:ו( .כך גם בהמשך ,בפנייתו
לאחשוורוש ,המן מדגיש את הסיבה האמונית לסירוב מרדכי ,שהרי הוא
יהם )=חוקיהם(
שייך לאותם אנשים שאינם עושים את דתי המלך" ,ודָ ֵת ֶ
שֹׁנוֹת ִמכָּל-ﬠָ ם" )ג:ח(.
מכאן ברור ,שלדעת כותב המגילה ,הסירוב של מרדכי להשתחוות
להמן נבע מאמונתו כיהודי .אך במגילה יש ראיות ספרותיות נוספות,
המוכיחות כיוון זה מצד בעל המגילה.
ג .בספר דניאל ,שעולמו קרוב לעולמם של מרדכי ואסתר ,מתואר מצב
דומה לזה הנזכר במגילה:
ﬠֲ נוֹ וְאָ ְמ ִרין לִ נְ בוּכַ ְדנֶצַּ ר ַמלְ כָּא ַמלְ כָּא לְ ﬠָ לְ ִמין חֱ יִי.
יתא
ִשׁ ַמע ָקל ַק ְרנָא ַמ ְשׁ ֹר ִק ָ
שׂ ְמ ָתּ ְטּﬠֵ ם ִדּי כָל-אֱ נָשׁ ִדּי-י ְ
אַ נְ ְתּ ַמלְ כָּא ָ
שׂ ְבּכָא ְפ ַסנְ ֵתּ ִרין וְסוּפֹּ נְ יָה ְוכֹל זְ נֵי זְ ָמ ָרא יִפֵּ ל ְוי ְִסגֻּד לְ צֶ לֶ ם
ַק ְתרֹס ַ
נוּרא י ִָק ְד ָתּא )דניאל
וּמןִ -דּי-לָ א יִפֵּ ל ְוי ְִסגֻּד י ְִת ְר ֵמא לְ גוֹא-אַ תּוּן ָ
דַּ הֲ בָ אַ .
ג:ט(.
27וכן ב"עלינו לשבח" נחרת העניין בתודעה היהודית.
20
)ענו ואמרו לנבוכדנצר המלך :המלך יחיה לעולם ,אתה המלך נתת
צו כי כל איש אשר ישמע קול קרן ,חליל ,נבל ,שליש ,פסנתר
וסופניה וכל מיני זמר ייפול וישתחווה לצלם הזהב .ומי אשר לא
ייפול וישתחווה – יושלך אל תוך כבשן האש היוקדת(.
יש אמנם פירושים שונים באשר לטיב הצו שניתן בימי נבוכדנצר,
28
אך
ההקבלה למגילת אסתר בולטת לעין :בשני המקרים מתוארת מסירות
נפש של אנשי חצר )חנניה ,מישאל ועזריה /מרדכי( ,שסירבו להשתחוות
לעבודה זרה.
ד .ההקבלה בין תיאור המצב שבו עמד יוסף ,ביחסו לפיתויי אשת
פוטיפר ,ובין תיאור המצב שבו עמד מרדכי ,ביחס לצו המלכותי
להשתחוות לפני המן ,מפתיעה וגם משמעותית במיוחד:
יוֹסף יוֹם יוֹם
ַוי ְִהי כְּ דַ ְבּ ָרהּ אֶ לֵ -
יוֹם וָיוֹם
יה )בראשית לט:י(
שׁ ַמע אֵ לֶ ָ
וְל ֹאָ -
ַוי ְִהי )באמרם( כְּ אָ ְמ ָרם אֵ לָ יו
יהם )אסתר ג:ד(
שׁ ַמע אֲ לֵ ֶ
וְל ֹא ָ
אין ספק שהפסוק בספר בראשית שימש בסיס לתיאור במגילת אסתר.
בשני המקרים מדובר על יהודי שעמד בפני ניסיון קשה ,ולא רק פעם
אחת אלא יום-יום .כדי שהוא ירגיש מחויבות שלא להיכנע ,חייב היהודי
לחוש שמדובר בעניין עקרוני שעליו חל הכלל "ייהרג ואל יעבור" .וכמו
שמדובר בסיפור יוסף על איסור אשת איש ,כך ,מסתבר ,מדובר במגילה
על איסור עבודה זרה.
לאור כל זאת נראה מתוך המגילה ,שמרדכי נמנע מלהשתחוות
להמן מתוך רצון עז שלא לעבור על אחת מהמצוות ,שעליהן נאמר
"ייהרג ואל יעבור".
28
ראו מאמרו של הרב יעקב מדן" ,ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה" ,א' בזק )עורך(,
הדסה היא אסתר ,אלון שבות תשנ"ז ,עמ' .170–151
21
ואם נשאל ,מה עם כל היהודים האחרים? האם גם הם לא השתחוו?!
ואם סברו שאכן יש לתת להמן את הכבוד הנדרש ,למה שתקו נוכח
סירובו של מרדכי?! אולי הסיבה לכך היא ,שרק מרדכי היה בתפקיד
שׁﬠַ רַ -ה ֶמּלֶ �"( ,ועל כן רק לידו עבר המן מדי
שׁב ְבּ ַ
וּמ ְרדֳּ כַי יֹ ֵ
בחצר המלך )" ָ
יום ביומו.
כבר המדרשים אמרו ,בדרכם הציורית ,שסירוב מרדכי לכרוע
ולהשתחוות קשור לעבודה זרה .כך תירצו חז"ל את מעשה מרדכי:
וכי קנתרן היה ועובר על גזרת המלך?! אלא כשציוה אחשורוש
להשתחוות להמן חקק עבודת כוכבים על לבו ונתכוון כדי
שישתחוו לעבודת כוכבים )אסתר רבה ו ,ב(.
מה שנראה כאמירה בעלמא של המדרש מקבל חיזוק ברור מהכתובים
עצמם .בדרכים שונות הם מגלים לנו שסיבות אמוניות קבעו את
התנהלותו של מרדכי בעניין ההשתחוויה להמן ,ומתוך שתיקת המגילה
נראה שהיהודים בפרס הסכימו איתו.
29
***
נסיים את הדיון בסירוב מרדכי להשתחוות להמן בסיפור היסטורי-
עכשווי ,שבו סירב גם אחד ממנהיגי ישראל בזמן החדש לתת את הכבוד
הנדרש ללא-יהודי ,על אף היותו בעל מעמד בכיר .הדבר קרה במפגש
של ב"ז הרצל עם האפיפיור ב 1904-ברומא .הרצל הגיע לוותיקן ,מקום
29בקשר לכך מן הראוי לציין ,שביקרמן מפנה את תשומת ליבנו לכתוב בתרגום
השבעים"Lysinachus let Mordechai say in his prayer that he refuses to bow down to :
) any but God", E. Bickerman, Four Strange Books of the Bible, p. 221לעיל ,הערה .9
ליזימכוס מביא את דברי מרדכי בתפילתו שהוא מסרב להשתחוות אלא להקב"ה
לבדו( .עוד על אי כריעת מרדכי לפני המן ראו :י' גרוסמן ,שם )הערה (19עמ' 95 – 86
וכן עמ' .259 – 257
22
מושבו של האפיפיור ,כדי לזכות בתמיכתו בהקמת מדינה יהודית
בפלשתינה .הרצל כתב ביומנו שהאפיפיור קיבל אותו בעמידה והושיט
את ידו ,אך הרצל לא נשק אותה כפי שהיה מקובל" :אני מאמין שזה
קלקל את הסיכויים שלי אצלו מפני שכל אחד המבקר אותו נופל על
ברכיו או לפחות מנשק ידו .נשיקת יד זו הדאיגה אותי מאד ושמחתי
שהעניין הסתיים".
הרצל לא נימק את סירובו ,אך מסתבר שבתחושה פנימית הרגיש
ששייכותו לעם היהודי ,שלחם תמיד על אמונתו הייחודית ,אינה
מאפשרת לו להעניק כבוד יתר לראש הכנסייה הקתולית .אף שבכך פגע
אנושות בסיכוי לקבל מהאפיפיור תמיכה ברעיונותיו הציוניים ,שלמענם
לחם בכל עוז ,הוא נמנע מלנשק את ידו של האפיפיור ,ונשאר נאמן
לאמונת עמו.
30
"In 1904 Theodore Herzl visited Pope Pius X at the Vatican, hoping to solicit his 30
support for a Jewish state in Palestine. 'He received me standing and held out his
hand, which I did not kiss', Herzl later wrote in his diary. 'I believe that this spoiled
my chance with him', he added, 'for everyone who visits him kneels and at least kisses
his hand. This hand kiss had worried me a great deal and I was glad when it was out
of the way'. Like Mordecai, Herzl did not give a reason for his rude negative
consequences", E. Horowitz, Reckless Rites, Princeton 2006, p. 79
)בשנת 1904ביקר הרצל את האפיפיור פיוס Xברומא בתקווה לגייס את תמיכתו
במדינה יהודית בפלשתינה" .הוא קיבל אותי בעמידה והושיט לי את היד ,אשר אותה
לא נישקתי" ,כתב הרצל מאוחר יותר ביומנו" .אני מאמין שזה קלקל את הסיכויים
שלי אצלו" ,הוא הוסיף" ,כי כל המבקר אצל האפיפיור כורע ברך או לפחות מנשק
את ידו .נושא זה של נשיקת היד העסיק אותי הרבה ואני שמחתי כשהעניין נגמר".
כמו מרדכי ,הרצל לא הסביר את סירובו הלא מנומס וגם לא הצטער עליו ,על אף
התוצאות השליליות(.
23
24
תקיפות יתר בסוף מגילת אסתר
כל הקורא את מגילת אסתר מופתע בחלקו האחרון של הספר
מתקיפותה היתרה של אסתר .הודות למאמציה ומסירותה הצליחה
אסתר להפוך את י"ג אדר )תענית אסתר( מאבל לשמחה ומיום גזירה
ליום ניצחון .וכך אומר לה המלך אחשוורוש:
הוּדים וְאַ בֵּ ד
ירה ָה ְרגוּ ַהיְּ ִ
שׁוּשׁן ַה ִבּ ָ
ַ
ֹאמר ַה ֶמּלֶ � לְ אֶ ְס ֵתּר ַה ַמּלְ כָּהְ :בּ
וַיּ ֶ
שׂ ֶרת ְבּנֵיָ -ה ָמן ִבּ ְשׁאָ ר ְמ ִדינוֹת ַה ֶמּלֶ � ֶמה
חֲ ֵמשׁ ֵמאוֹת ִאישׁ וְאֵ ת ﬠֲ ֶ
ְתﬠָ שׂ )ט:יב(.
שׁ ֵת� עוֹד ו ֵ
וּמה-בַּ ָקּ ָ
ָתן לָ � ַ
וּמהְ -שּׁאֵ לָ ֵת� ְו ִינּ ֵ
ﬠָ שׂוַּ ,
כשרוחו טובה עליו המלך שואל את אסתר אם יש לה בקשות נוספות,
ולמרבה הפלא אסתר מגיבה בחיוב ומבקשת שני דברים:
שׁר
הוּדים אֲ ֶ
ָתן גַּםָ -מ ָחר לַ יְּ ִ
ֹאמר אֶ ְס ֵתּרִ :אם-ﬠַ לַ -ה ֶמּלֶ � טוֹב ִינּ ֵ
ַותּ ֶ
שׂ ֶרת ְבּנֵיָ -ה ָמן י ְִתלוּ ﬠַ לָ -הﬠֵ ץ
שׁוּשׁן לַ ﬠֲ שׂוֹת כְּ דָ ת ַהיּוֹם ,וְאֵ ת ﬠֲ ֶ
ָ
ְבּ
)ט:יד(.
ואנחנו תמהים :לפי המסופר במגילה ,בשושן הבירה נהרגו כבר 500
איש .וכפי שמסופר בהמשך )ט:טז( ,באותו יום נהרגו בערי הפרזות
75,000איש )בתרגום השבעים – 15,000מספרים טיפולוגיים!( ,וכל בני
המן .והנה ,במקום לברך על הסיום המוצלח של המלחמה ,אסתר
מבקשת להמשיך את המלחמה בשושן ולתלות את בני המן )שכבר
מתו!(.
חלק מהמפרשים שאינם בני ברית ,ושהמגילה ה"לאומית" לא
הייתה קרובה ללבם ,קובעים שאין לבקשות אסתר כל הצדקה ,פרט
לרצון לנקמה .כך כתוב בסדרה המחקרית ICCלמגילת אסתר:
For this horrible request no justification can be found. A second
massacre was in no sense an act of self defence, since the power of
25
the enemies of the Jews has already been broken by the events of the
thirteen of Adar. This shows a malignant spirit of revenge…
: הוא כותב, שאותם ביקשה אסתר לתלות,ובקשר לבני המן
The vengeance of Ester pursues them even after they are dead.31
הטבח השני לא היה בשום.)לדרישה הנוראה )של אסתר( אין הצדקה
אחרי שהכוח של אויבי היהודים נשבר,אופן פעולה של הגנה עצמית
ונקמת… העניין מראה על גישה זדונית של נקמה.כבר באירועי י"ג באדר
.(אסתר רודפת את בני המן אפילו אחר מותם
מניחים, שגם הם אינם מבינים את בקשותיה של אסתר,אחרים
שהיה צורך לספר על יום נוסף כדי להסביר את העובדה שפורים נמשך
:יומיים
Wir moechten meinen: der wahre Grund ist ein aetiologischerliterarischer. Der juedische Verfasser will einen zu seinen Lebzeiten
bestehenden Brauch erklaeren und begruenden: warum naemlich die
juedischen Landbewohner das Purimfest am 14. Adar und die Juden
in Susan es am 15. Adar feiern. 32
המחבר היהודי רוצה.ספרותית-האמתית היא אטיולוגית
ִ
)הסיבה
למה יהודי הפרזות חוגגים את פורים בי"ד באדר:להסביר נוהג קיים
.(ואילו תושבי שושן בט"ו בו
.(3 הערה, )לעילB. Patton, ICC, Esther, p. 287 31
.(16 הערה, )לעילDommershausen, Die Estherrolle, p. 119 32
26
אחרים מפרשים את בקשותיה של אסתר ,בצורה זו או אחרת,
כרצון להשמיד את אויבי היהודים שהיו עוד פעילים ,בעיקר בשושן
הבירה.
לנו נראה שהמגילה עצמה הייתה מודעת לתמיהה על התנהגות
אסתר ,וקריאה צמודה של הטקסט תגלה לנו איך יש להסביר את
מהלכיה של אסתר המלכה ,לפי המגילה:
א .המגילה מתארת את כל השלבים שקדמו לאיגרת המלך ,המתירה
וּמ ִדינָה ַהצָּ ִרים אֹ ָתם"…
ליהודים "לְ ַה ְשׁ ִמיד וְלַ הֲ רֹג וּלְ אַ בֵּ ד אֶ ת כָּל ֵחיל ﬠַ ם ְ
)ח:יא(.
המגילה מתארת איך "נולדה" האיגרת הזאת ,ומדגישה שהיא
מבוססת על הגזירה של המן שאושרה על ידי טבעת המלך .באיגרת זו,
שנכתבה לאחר דברי העלילה שאמר המן נגד היהודים )ג:ח( ,ואחרי
שהבטיח למלך עשרת אלפים כיכר כסף )ג:ט( ,הותר דמם של היהודים:
ָשׁים
ָקןַ ,טף ְונ ִ
הוּדים ִמנַּﬠַ ר וְﬠַ ד-ז ֵ
לְ ַה ְשׁ ִמיד ,לַ הֲ רֹג וּלְ אַ בֵּ ד אֶ ת כָּל ַהיְּ ִ
שׂר הוּא חֹ דֶ שׁ אֲ דָ ר,
שׂר לְ חֹ דֶ שׁ ְשׁנֵים-ﬠָ ָ
לוֹשׁה ﬠָ ָ
ְבּיוֹם אֶ ָחד – ִבּ ְשׁ ָ
וּשׁלָ לָ ם לָ בוֹז )ג:יג(.
ְ
בשלב מאוחר יותר ,לאור ההסברים של אסתר ,הבין המלך שטעה,
כשנתן להמן לחתום בשמו על הגזירה נגד היהודים .ברם ,מערכת
החוקים בפרס ומדי לא ִאפשרה אפילו למלך לבטל חוק שיצא מטעמו
)כעין חוק קונסטיטוציוני(:
שׁםַ -ה ֶמּלֶ � ְו ַנ ְחתּוֹם ְבּ ַטבַּ ﬠַ ת ַה ֶמּלֶ � אֵ ין
שׁר-נִ כְ ָתּב ְבּ ֵ
…כִּ י-כְ ָתב אֲ ֶ
לְ ָה ִשׁיב )ח:ח(.
27
הפתרון היחיד להציל את היהודים היה לנטרל את הגזירה הראשונה על
ידי צו מלכותי נוסף ,שלמעשה )אם כי לא להלכה( יבטל את האיגרת
הראשונה.
משום כך ,האיגרת השנייה מנוסחת בדיוק כמו הראשונה )ולאותו
תאריך!( ,אלא שהפעם היא מכוונת נגד אויבי היהודים:
וּמ ִדינָה ַהצָּ ִרים אֹ ָתם ַטף
…לְ ַה ְשׁ ִמיד ְולַ הֲ רֹג וּלְ אַ בֵּ ד אֶ ת כָּל ֵחיל ﬠַ ם ְ
וּשׁלָ לָ ם לָ בוֹז )ח:יא(.
ָשׁיםְ ,
ְונ ִ
ליהודים הותר ביום הגזירה )י"ג אדר( להשיב מלחמה ,ולהתקיף את
אויביהם שיקומו נגדם .יש להניח ,שבזכות האיגרת השנייה היה ברור
שהשלטון יעזור ליהודים למגר את אויביהם ,ומכאן גם ההדגשה שכעת
ָהב
מרדכי הוא הממונה על בית המן " ִבּלְ בוּשׁ ַמלְ כוּת ְתּכֵ לֶ ת וָחוּר וַﬠֲ ֶט ֶרת ז ָ
ָמן" )ח:טו( ,ו"פחד היהודים" ו"פחד מרדכי" נפל
ְתכְ ִרי� בּוּץ וְאַ ְרגּ ָ
גְּ דוֹלָ ה ו ַ
על עמי הארץ )ח:יז; ט:ג(.
33
המגילה מדגישה שהיהודים יכולים רק להתגונן נגד אלה הקמים
עליהם ,ואין כאן כל היתר של מלחמה באנשי פרס:
וּמ ִדינָה
שׁם ,לְ ַה ְשׁ ִמידֶ …את כָּל ֵחיל ﬠַ ם ְ
לְ ִה ָקּ ֵהל וְ לַ ﬠֲ מֹ ד ﬠַ ל-נ ְַפ ָ
יהם…
ָקם ֵמאֹ יְ בֵ ֶ
ַהצָּ ִרים אֹ ָתם …לְ ִהנּ ֵ
שׁי
�ח ָיד ִבּ ְמבַ ְק ֵ
יהם …לִ ְשׁ ַ
הוּדים ֵה ָמּה ְבּשֹׂנְ ֵא ֶ
ִשׁלְ טוּ ַהיְּ ִ
שׁר י ְ
אֲ ֶ
יהם כִּ ְרצוֹ ָנם…
יהםַ …ויַּﬠֲ שׂוּ ְבשֹׂנְ ֵא ֶ
הוּדים ְבּכָל-אֹ יְבֵ ֶ
ָרﬠָ ָתםַ …ויַּכּוּ ַהיְּ ִ
יהם …כַּ יּ ִָמים
ְהרוֹג ְבּשֹׂנְ ֵא ֶ
יהם ו ָ
ְנוֹח ֵמאֹ יְ בֵ ֶ
שׁם ,ו ַ
נִ ְקהֲ לוּ וְ ﬠָ מֹ ד ﬠַ ל-נ ְַפ ָ
יהם) …ח:יא ,יג; ט:א ,ב ,ה ,טז ,כב(.
הוּדים ֵמאֹ יְ בֵ ֶ
שׁר נָחוּ בָ ֶהם ַהיְּ ִ
אֲ ֶ
33לשון הכתוב המתארת את גדולת מרדכי מזכירה את התיאורים של הממלכתיות
המרשימה בפרק א של המגילה" :חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן"…
)א:ו(.
28
המגילה שבה ומדגישה שמדובר במלחמת הגנה בלבד.
ב .המגילה מדגישה בדרכים רבות שאין זו מלחמה רגילה בין שני אנשים
)המן ומרדכי( ובני עמם; מדובר במגילה בהמשך המלחמה האיתנה שבין
ישראל לעמלק .זוהי מלחמת חרמה מימי יהושע בן נון ואילך ,והיא
הבסיס למצוות מחיית עמלק )דב' כה:לט(.
אכן ,פסוקים רבים במגילה רומזים למלחמת ישראל נגד עמלק גם
בתורה ,בימי משה/יהושע ,וגם בתקופת הנביאים בימי שמואל/שאול.
מחבר המגילה מספר ומדגיש בלשון הכתובים שהמאורעות
המדוברים אינם מעשה שאירע פעם אחת ,אלא הם פרק במלחמה
שבין ישראל לעמלק ההולכת ונמשכת מדור לדור .יש לכך חשיבות
רבה להבנת מהלכיה של אסתר בסוף המגילה .נציין כמה תופעות
לשוניות וסגנוניות במגילה המקשרות אותה למלחמות עם עמלק.
.1לעתים קרובות אין המגילה מסתפקת בציון השם "מרדכי" ,אלא
מוסיפה לו את התואר "היהודי" ,דהיינו המייצג את היהודים .כמו כן היא
מוסיפה לשם "המן" את הכינוי "האגגי" ,דהיינו המייצג את עמלק .מרדכי
היהודי ,שאינו משתחווה להמן ,מייצג את עם ה'; המן האגגי ,המבקש
להשמיד את עם ישראל ,הוא נציג עמלק.
.2בפקודתו של המן ,שנמסרה בשם המלך ,נאמר" :לְ ַה ְשׁ ִמיד לַ הֲ רֹג
ָשׁים ְבּיוֹם אֶ ָחד ) "…ג:יג( .כבר
ָקן ַטף ְונ ִ
הוּדים ִמנַּﬠַ ר וְﬠַ ד-ז ֵ
וּלְ אַ בֵּ ד אֶ ת כָּל ַהיְּ ִ
המדרש הרגיש ,שפסוק זה מזכיר את דברי שמואל לשאול בקשר
שּׁה ֵמעֹלֵ ל וְﬠַ ד-יוֹנֵק ) "…שמו"א
ְה ַמ ָתּה ֵמ ִאישׁ ﬠַ דִ -א ָ
להשמדת עמלק" :ו ֵ
טו:ג( ,ומוסיף שאכן "הקב"ה הקדים לו ממה שעתיד לעשותה" )פסיקתא
רבתי פ' יג ,נה ע"ב(.
29
.3המצווה של מחיית עמלק קיימת לדורות" ,מ ֹדר ֹדר" )שמ' יז:טז( ,וגם
זכר מעשה המגילה הדן במחיית עמלק הלכה למעשה נזכר "בכל דור
שׂה לְ � ﬠֲ ָמלֵ ק) "…דב' כה:יז( מוצא
שׁר-ﬠָ ָ
ודור" )ט:כח( .הציווי "זָ כוֹר אֵ ת אֲ ֶ
ְהיּ ִָמים ָהאֵ לֶּ ה נִ זְ כָּ ִרים ְונַﬠֲ ִשׂים ְבּכָל-דּוֹר
ביטוי גם בזכירת ימי הפורים – "ו ַ
זַּרﬠָ ם" )אסתר ט:כח(.
וָדוֹר …וְ זִ כְ ָרם ל ֹא-יָסוּף ִמ ְ
.4הכתוב במגילה מדגיש שמרדכי הוא "בן קיש איש ימיני" )ב:ה(,
מצאצאיו של שאול בן קיש איש ימיני )שמו"א ט:א( .אך הניגוד ביניהם
בולט :שאול ,שחמל על עמלק ,חייב לוותר על המלוכה ,ובמותו שודד
אותו נער עמלקי )שמו"ב א:י( ,ואילו מרדכי ,שלא חמל על עמלק ,נעשה
משנה למלך ,ובגללו מת המן האגגי ,צורר היהודים.
המדרש הרגיש בהקבלה ההפוכה והמעניינת הזו ,שבין מעשה שאול
וגורלו לבין מעשה מרדכי וגורלו .להקבלות הענייניות שהזכרנו הוא
מוסיף חיזוק לשוני" :בלשון הזה ניטלה המלכות מזקנה שאול ,דכתיב
)שמו"א טו:כח( 'וּנְ ָתנָהּ לְ ֵרﬠֲ� ַהטּוֹב ִמ ֶמּךּ' ,ובו בלשון חזרה המלכות לבת-
עוּתהּ ַהטּוֹבָ ה
ִתּן ַה ֶמּלֶ � לִ ְר ָ
כוּתהּ י ֵ
וּמלְ ָ
בן-בנו אסתר ,שנאמר )א:יט(ַ ' :
ִמ ֶמּ ָנּה' " )מדרש אבא גוריון סוף פ"א(.
.5אך הראיה העיקרית לכך ,שמחבר המגילה רואה במאבק נגד המן
המשך המלחמה נגד עמלק )על כל המשתמע מכך( ,נמצאת דווקא בסוף
הספר ,המתאר את מלחמת היהודים בי"ג אדר נגד מבקשי רעתם.
אף שהיהודים יכלו לקחת שלל )"ושללם לבוז" ,ח:יא( מודגש שלוש
שׁלְ חוּ אֶ ת יָדָ ם" )ט:י ,טו,
פעמים )סימן למרכזיותו של הכתוב(" :וּבַ ִבּזָּה ל ֹא ָ
טז( .בניגוד לשאול בן קיש ,איש ימיני ,שאכן התעשר מרכושו של עמלק,
אף שה' אסר לו זאת )שמו"א טו:יח( ,הרי צאצאיו מרדכי ואסתר ,בני קיש
איש ימיני ,מתקנים את חטאו ונמנעים בצורה גלויה ומופגנת מלהתעשר
מביזת אוצרותיו של עמלק.
30
ג .היום הראשון של המלחמה )י"ג באדר( הביא למפלה של אויבי
היהודים בכל אזורי מלכות אחשוורוש .אך מסתבר שבמעוזו של המן
ונאמניו היו כנראה עוד ִקנים קשים של התנגדות ,וניכרו מגמות להמשך
הפעילות המלחמתית נגד היהודים .ומכאן ששם – ורק שם – היה צורך
להילחם עוד יום על מנת להרוס את התשתית הצבאית שלהם ,ולסיים
את המלחמה בצורה ראויה.
34
הסבר דומה חל גם על תליית עשרת בני המן .בימים ההם היה
מקובל בסוף המלחמה לתלות את ראשי העם שנוצח ,כדי להכריז בזאת
ברבים שהמלחמה הסתיימה .כך נהגו ,למשל ,בימי יהושע )יהושע ח:כט;
ט:כו ועוד( .נוהג זה היה מקובל גם בין העמים )לפי הרודוט ;6,30 ;7,238
.(3,125
35
לפי צו התורה אסור להלין מת ,ומכאן שגם התלייה הפומבית הייתה
קצרה .אך אין ספק ,שבעקבות תליית ראשי העם נגוזו תקוות המנוצחים
שהמנהיג עוד יפתיע וישוב לתפקידו.
להבנת העניין נביא סיפור אישי :זכורני מימי ילדותי שעם סיום
מלחמת העולם השנייה סיפר לנו אבינו ז"ל בהתרגשות ,שהמלחמה
הנוראה הסתיימה ,אך הוא הוסיף בדאגה שגופתו של היטלר טרם
34המלבי"ם מנסח גישה זו בפירושו למגילה ט:יג" :ובקשה אסתר שיתן רשות להרוג
ביום י"ד האויבים שנשארו בשושן העיר גם לתלות עשרת בני המן להפיל אימה ופחד
כדי שלא יוסיפו להזיד על ישראל" .גם במחקר יש קולות המעלים אפשרות לפירוש
זה .כך למשל מור"If after the thirteens however there were still in Susan pockets of :
resistance looking forward to a second round with the Jews, then Esther's request
would be realistic and necessary and the exposure and desecration of Haman's sons
could be understood as deterrent (cf. 1 Sam 31, 10; Herodotus III, 125; VI, 30; VII,
) 238)"; Moore, Esther – The Anchor Bible, p. 91לעיל ,הערה ;23אמנם אם אחרי
השלושה-עשר באדר יש בשושן עדיין ִקני התנגדות השואפים לסיבוב נוסף עם
היהודים ,כי אז בקשת אסתר מעשית ונחוצה – והחשיפה וההשפלה של בני המן
היא מעשה של הרתעה( .עוד על הפעילות המלחמתית הזו ראו :י' גרוסמן ,שם
)הערה ,(19עמ' .228 – 222
) Bardke, KAT, Das Buch Esther, p. 387 35לעיל ,הערה .(23
31
נמצאה ,וחשוב מאוד שימצאוה ,כדי שהציבור הגדול שמאמין ב"פירר"
יוכל אחת ולתמיד לסגור את הפרק העצוב של ההיסטוריה הקשור בו.
***
כאמור ,מהלכיה של אסתר בסוף המגילה ,ובעיקר בקשתה ליום
מלחמה נוסף ולתליית בני המן ,נראים לנו תמוהים ואף אכזריים .הראינו,
שעיון מדויק בכתוב לפרטיו )ה (text-והתחשבות מרבית בכללי ההקשר
)ה (context-מעלים שמחבר המגילה מנסה לתאר לנו את הנסיבות
שבהן פעלה אסתר ,ולהציג בפנינו את השיקולים שהיוו בסיס
להכרעותיה.
נראה שהמגילה מסכמת את מהלכיה של אסתר ומרדכי להצלת
היהודים תוך הדגשה שהם הביאו – על אף אופיים המלחמתי – לתקופה
של הבנה ושלווה.
באגרת השנייה שכתבה אסתר עם מרדכי מודגש שמדובר בדברי
שלום ואמת )ט:ל( ,ובסיכום כתוב שמרדכי היה רצוי לאחיו הרבים )" ֹרב
אחיו" ,והשוו ה:יאֹ " :רב בניו" – בניו הרבים(ֹ " ,דרש טוב לעמו ו ֹדבר שלום
לכל זרעו" )י:ג(.
סיכום
העלינו שלוש בעיות מרכזיות במגילת אסתר .ניסינו להוכיח שמחבר
המגילה היה מודע לבעיות אלו ושניתן – תוך עיון מדויק בכתובים – להבין
איך התייחס לשאלות שהצגנו .שלוש הבעיות שהזכרנו עלו שוב ושוב על
שולחן הדיונים הפרשניים וזכו במשך הדורות להתייחסויות שונות – דור
דור ,פרשניו ודורשיו.
32
במאמרנו היה חשוב לנו להבהיר ,שמחבר המגילה – בניגוד
לדעתם של מפרשים רבים – לא דילג על נושאים מורכבים ובעייתיים
שבסיפור ,אלא תיאר אותם בשלמותם בדרכו הספרותית-ייחודית,
תוך נתינת מענה ברור לתמיהות שהצגנו.
36
36רשימה מלאה של כל הפירושים ,המחקרים והעיונים למגילת אסתר פורסמה לפני שנים אחדות
ע"י E. Lubetzki and M. Lubetzki, The Book of Esther – A Classified Bibliography, Sheffield 2008 (268
) pagesועל ידי י' גרוסמן )ראו הערה 19לעיל(..