תהילים מזמור ק"ז
תהילים מזמור ק"ז
הֹדּו לה' כִּ י טֹוב כִּ י לְעֹולָם חַ ְסּדֹו
מבוא
במזמור ק"ז מודים גאולי ה' על חסדי ה' עימם .ארבע קבוצות של ניצולים נקראים להודות לה' על ישועתם .בעיוננו
במזמור נבחן האם המזמור הוא מזמור אישי של הצלה ,או שהוא מזמור כללי הקורא להודות לה' על גאולת עמו
וקיבוץ הגלויות לארצם?
שאלות מכוונות למידה
א .על מי מדבר המזמור? מי הם אלו המודים לה' ועל מה הם מודים?
ב .האם המזמור פונה אל היחיד [מזמור אישי] או אל העם כולו [מזמור לאומי]?
ג .האם המזמור מתאר מאורעות מן העבר או שזו נבואה לעתיד לבוא?
מבנה המזמור ונושאיו
מזמור קז (שמובא בעמוד הבא) בנוי מפסוקי פתיחה וסיום העוסקים בגאולתו של העם ושיבתו לארצו .במרכז
המזמור (פס' ד-לב) מוצגים ארבעה "בתים" ,כשבכל בית מתואר סוג של צרה שאנשים נגאלו ואנשים אלה מצווים
להודות לה' על שה' הצילם.
המסגרת של המזמור
במסגרת של המזמור ,בפסוקי הפתיחה והחתימה ,ישנה הודיה על שיבת עם ישראל לארצו .נעיין בפסוקי המסגרת.
פסוקי הפתיחה (א-ג)
תהילים קז
(א) הֹדּו לה' כִּ י טֹוב כִּ י לְעֹולָם חַ ְסּדֹו:
יאמרּו גְ אּולֵי ה' אֲ שֶׁ ר גְ ָאלָם ִּמיַּד צָ ר:
ְ
(ב)
ּומיָם:
ּוממַּ ע ֲָרב ִּמצָ פֹון ִּ
(ג) ּומֵ אֲ ָרצ"ֹות ִּקבְ צָ ם ִּמ ִּמזְ ָרח ִּ
.1עיין ב"פסוקי הפתיחה" של המזמור פסוקים א-ג ,וענה:
א .פסוק א משמש ככותרת לכל המזמור .מהו המסר והרעיון המרכזי של המזמור המשתקף מפסוק א?
ב .בפסוקים ב-ג קורא בעל המזמור להודות לה' ,כתוב בלשונך על מה יש להודות לה'?
פסוקי החתימה (לג-מג)
המזמור בפסוק א פתח בחסדי ה'" :הֹדּו לה' כִּ י טֹוב כִּ י לְעֹולָם חַ ְסּדֹו" ,והמזמור סיים בחסדי ה' " ִּמי חָ כָם וְ י ְִּשמָ ר ֵאלֶׁה
וְ י ְִּתבֹונְנּו חַ ְסּדֵּ י ה' " .בפתיחה מבשר בעל המזמור שהנגאלים יודו לה' על חסדיו ,ובחתימת המזמור הוא קורא להתבונן
בחסדי ה' .ננסה להבין על אילו חסדי ה' יש להודות ולהתבונן.
.2עיין בעמוד הבא ב"פסוקי החתימה" פסוקים לג-מג ,וענה:
א .מה הנושא המרכזי של פסוקי הסיום לג-מט,
ב .וכיצד פסוקי הסיום (לג-מג) ,קשורים לפסוקי הפתיחה (א-ג)?
ג .על אילו חסדי ה' יש להודות ולהתבונן?
עמירם דומוביץ
זכור” :הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!
1
תהילים מזמור ק"ז
מזמור קז
(א)
(ב)
( ג)
הֹדּו לה' כִּ י טֹוב כִּ י לְעֹולָם חַ ְסּדֹו:
יאמרּו גְ אּולֵי ה' אֲ שֶׁ ר גְ ָאלָם ִּמיַּד צָ ר:
ְ
ּומיָם:
ּוממַּ ע ֲָרב ִּמצָ פֹון ִּ
ּומֵ אֲ ָרצֹות ִּקבְ צָ ם ִּמ ִּמזְ ָרח ִּ
(ד)
( ה)
(ו )
(ז)
( ח)
(ט)
ישימֹון דָ ֶׁרְך עִּ יר מֹושָ ב ל ֹא מָ צָ אּו:
ָתעּו בַּ ִּמ ְדבָ ר בִּ ִּ
ְרעֵ בִּ ים גַּם צְ מֵ ִּאים נַּפְ שָ ם בָ הֶׁ ם ִּת ְתעַּ טָ ף:
צּוקֹותיהֶׁ ם יַּצִּ ילֵם:
ֵ
ַּויִּצְ עֲקּו ֶׁאל ה' בַּ צַּ ר לָהֶׁ ם ִּמ ְמ
ַּוי ְַּד ִּריכֵם בְ דֶׁ ֶׁרְך יְשָ ָרה ָל ֶׁלכֶׁת ֶׁאל עִּ יר מֹושָ ב:
ְאֹותיו לִּבְ נֵי ָאדָ ם:
יֹודּו לה' חַּ ְסדֹו וְ נִּפְ ל ָ
שֹוק ָקה וְ ֶׁנפֶׁש ְרעֵ בָ ה ִּמלֵא טֹוב:
כִּ י ִּה ְשבִּ יעַּ ֶׁנפֶׁש ֵ
א.
(י )
(יא)
(יב)
(יג)
(יד)
(טו)
(טז)
ירי ֳענִּי ּובַּ ְרזֶׁל:
ישבֵ י חֹשֶׁ ְך וְ צַּ לְמָ וֶׁת אֲ ִּס ֵ
ְ
כִּ י ִּה ְמרּו ִּא ְמ ֵרי ֵאל ַּועֲצַּ ת עֶׁ לְיֹון נ ָָאצּו:
ַּויַּכְ נַּע בֶׁ עָ מָ ל לִּבָ ם כ ְָשלּו וְ ֵאין עזֵר:
יֹושיעֵ ם:
ֻקֹותיהֶׁ ם ִּ
ַּויִּזְ עֲקּו ֶׁאל ה' בַּ צַּ ר לָהֶׁ ם ִּמ ְמצ ֵ
רֹותיהֶׁ ם ְינ ֵַּתק:
מֹוס ֵ
יאם מֵ חֹשֶׁ ְך וְ צַּ לְמָ וֶׁת ּו ְ
יֹוצִּ ֵ
ְאֹותיו לִּבְ נֵי ָאדָ ם:
יֹודּו לה' חַּ ְסדֹו וְ נִּפְ ל ָ
כִּ י ִּשבַּ ר דַּ לְתֹות ְנחֹשֶׁ ת ּובְ ִּריחֵ י בַּ ְרזֶׁל גִּ דֵ עַּ :
ב.
(יז)
(יח)
(יט)
(כ)
(כא)
(כב)
ֲֹונתיהֶׁ ם י ְִּתעַּ ּנּו:
אֱ וִּ לִּים ִּמדֶׁ ֶׁרְך פִּ ְשעָ ם ּומֵ ע ֵ
כָל אכֶׁל ְת ַּתעֵ ב נַּפְ שָ ם ַּויַּגִּ יעּו עַּ ד שַּ ע ֲֵרי מָ וֶׁת:
יֹושיעֵ ם:
ֻקֹותיהֶׁ ם ִּ
ַּויִּזְ עֲקּו ֶׁאל ה' בַּ צַּ ר לָהֶׁ ם ִּמ ְמצ ֵ
יתֹותם:
ָ
י ְִּשלַּח ְדבָ רֹו וְ י ְִּרפ ֵָאם וִּ ימַּ לֵט ִּמ ְש ִּח
ְאֹותיו לִּבְ נֵי ָאדָ ם:
יֹודּו לה' חַּ ְסדֹו וְ נִּפְ ל ָ
וְ יִּזְ בְ חּו זִּ בְ חֵ י תֹודָ ה וִּ יסַּ פְ רּו מַּ עֲשָ יו בְ ִּרּנָה:
ג.
(כג)
(כד)
(כה)
(כו)
(כז)
(כח)
(כט)
( ל)
(לא)
(לב)
יֹורדֵ י הַּ יָם בָ אֳ נִּיֹות עשֵ י ְמלָאכָה בְ מַּ יִּם ַּרבִּ ים:
ְ
ְאֹותיו בִּ ְמצּולָה:
הֵ מָ ה ָראּו מַּ עֲשֵ י ה' וְ נִּפְ ל ָ
וַּיאמֶׁ ר ַּו ַּיעֲמֵ ד רּוחַּ ְסעָ ָרה ו ְַּתרֹומֵ ם ַּגלָיו:
ַּיעֲלּו שָ מַּ יִּם י ְֵרדּו ְתהֹומֹות נַּפְ שָ ם בְ ָרעָ ה ִּת ְתמֹוגָג:
יָחֹוגּו וְ יָנּועּו כ ִַּּשכֹור וְ כָל חָ כְ מָ ָתם ִּת ְתבַּ לָע:
יאם:
צּוקתיהֶׁ ם יֹוצִּ ֵ
ֵ
ּומ ְמ
ַּויִּצְ עֲקּו ֶׁאל ה' בַּ צַּ ר לָהֶׁ ם ִּ
י ֵָקם ְסעָ ָרה ל ְִּדמָ מָ ה ַּויֶׁחֱ שּו ַּגלֵיהֶׁ ם:
ַּוי ְִּש ְמחּו כִּ י י ְִּשתקּו ַּו ַּינְחֵ ם ֶׁאל ְמחֹוז חֶׁ פְ צָ ם:
ְאֹותיו לִּבְ נֵי ָאדָ ם:
יֹודּו לה' חַּ ְסדֹו וְ נִּפְ ל ָ
ירֹוממּוהּו בִּ ְקהַּ ל עָ ם ּובְ מֹושַּ ב זְ ֵקנִּים יְהַּ לְלּוהּו:
ְ
וִּ
ד.
(לג)
(לד)
(לה)
(לו)
(לז)
(לח)
(לט)
(מ)
(מא)
(מב)
(מג)
יָשֵ ם נְהָ רֹות ל ְִּמ ְדבָ ר ּומצָ ֵאי מַּ יִּם לְצִּ מָ אֹון:
יֹושבֵ י בָ ּה:
ֶׁא ֶׁרץ פְ ִּרי ל ְִּמלֵחָ ה מֵ ָרעַּ ת ְ
יָשֵ ם ִּמ ְדבָ ר לַּאֲ גַּם מַּ יִּם וְ ֶׁא ֶׁרץ צִּ יָה לְמצָ ֵאי מָ יִּם:
וַּיֹושֶׁ ב שָ ם ְרעֵ בִּ ים ַּויְכֹונְנּו עִּ יר מֹושָ ב:
בּואה:
ַּויִּזְ ְרעּו שָ דֹות ַּוי ְִּטעּו כְ ָר ִּמים ַּו ַּיעֲשּו פְ ִּרי ְת ָ
ַּויְבָ רֲ כֵם ַּוי ְִּרבּו ְמאד ּובְ הֶׁ ְמ ָתם ל ֹא י ְַּמעִּ יט:
ַּוי ְִּמעֲטּו ַּויָשחּו מֵ עצֶׁ ר ָרעָ ה וְ יָגֹון:
שפְֵך בּוז עַּ ל נ ְִּדיבִּ ים ַּוי ְַּתעֵ ם בְ תֹהּו ל ֹא דָ ֶׁרְך:
ַּו ְישַּ גֵב ֶׁאבְ יֹון מֵ עֹונִּי ַּויָשֶׁ ם כַּצאן ִּמ ְשפָחֹות:
י ְִּראּו יְשָ ִּרים וְ י ְִּשמָ חּו וְ כָל עַּ וְ לָה ָקפְ צָ ה פִּ יהָ :
ִּמי חָ כָם וְ י ְִּשמָ ר ֵאלֶׁה וְ י ְִּתבֹונְנּו חַ ְסּדֵּ י ה':
עמירם דומוביץ
פתיחה:
הודיה לה' על
שיבת ציון
ארבעת סוגי
האנשים החייבים
בהודיה לה'
חתימה:
הודיה לה' על
המהפך בזמן
הגאולה -פריחתה
של הארץ
זכור” :הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!
2
תהילים מזמור ק"ז
ארבעת חייבי ההודיה (ד-לב)
.3עיין בעמוד הקודם במזמור ק"ז ,וענה:
א .במרכזו של המזמור מתוארות ארבע קבוצות של אנשים מעם ישראל שנושעו מצרות גדולות ומודים לה' על
הצלתם .השלם בטבלה (שמובאת בעמוד הקודם) את הצרה שנקלעה אליה כל קבוצה ואת ישועתה.
ב .לכל קבוצה הקדיש המשורר בית משלה .לכל בית תבנית קבועה בת ארבעה רכיבים:
( )1הצרה -הנוסח משתנה מבית לבית.
( )2הזעקה לה' -הנוסח קבוע בכל הבתים.
( )3הישועה -הנוסח משתנה מבית לבית.
( )4ההודיה לה' -הנוסח קבוע בכל הבתים.
צבע במרקר צהוב את הזעקה לה' שחוזרת באותו נוסח בכל ארבעת הבתים. צבע במרקר ירוק את ההודיה לה' שחוזרת באותו נוסח בכל ארבעת הבתיםג .רשום בטבלה שלפניך את ארבעת הקבוצות ובסס תשובתך על לשון הכתוב.
ביסוס -לשון הכתוב
הקבוצה
סוג הצרה והישועה
הצרה
א .הולכי מדבריות שתעו ונצלו
ישימוֹן"…
" ָּתעּו בַ ִּמ ְדבָּ ר בִּ ִּ
>
הישועה
> (ד) "וַ י ְַד ִּריכֵם בְ דֶ ֶרְך י ְָּש ָּרה ָּל ֶלכֶת אֶ ל ִּעיר מו ָֹּשב" (ז)
ב.
>
ג.
>
ד.
>
בבלי ברכות נד ע"ב
אמר רב יהודה אמר רב :ארבעה צריכין להודות -יורדי הים ,הולכי מדברות ,ומי שהיה חולה ונתרפא ,ומי שהיה
חבוש בבית האסורים ,ויצא.
יורדי הים ,מנלן? דכתיב" :יורדי הים באניות" וגו' "המה ראו מעשי ה'" ,ואומר" :ויעמד רוח סערה יעלו שמים ירדו
תהומות" ,ואומר" :יחוגו וינועו כשכור" ,ואומר" :ויצעקו אל ה' בצר להם וממצוקתיהם יוציאם" ,ואומר" :יקם
סערה לדממה" ,ואומר" :וישמחו כי ישתקו" ,ואומר" :יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם".
הולכי מדברות ,מנלן? דכתיב" :תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו ויצעקו אל ה' וידריכם בדרך ישרה,
יודו לה' חסדו".
מי שחלה ונתרפא ,מנלן? דכתיב" :אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו כל אכל תתעב נפשם" וגו'" ,ויזעקו אל ה'
בצר להם" וגו'" ,ישלח דברו וירפאם" וגו'" ,יודו לה' חסדו".
מי שהיה חבוש בבית האסורין ,מנלן? דכתיב" :ישבי חשך וצלמות" וגו'" ,כי המרו אמרי אל" וגו' ,ואומר" :ויכנע
בעמל לבם" וגו' ,ואומר" :ויזעקו אל ה' בצר להם" ,ואומר" :יוציאם מחשך וצלמות" וגו' ,ואומר" :יודו לה' חסדו".
מאי מברך? -אמר רב יהודה :ברוך גומל חסדים טובים.
אביי אמר :וצריך לאודויי קמי עשרה (וצריך להודות בפני עשרה) ,דכתיב" :וירוממוהו בקהל עם" וגו'.
.4עיין בבבלי ,וענה:
( )1איזו מצווה מעשית למדו חז"ל ממזמור ק"ז?
( )2מה הם פירטי ההלכות של מצוה זו ( 2הלכות)
עמירם דומוביץ
זכור” :הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!
3
תהילים מזמור ק"ז
שולחן ערוך אורח חיים ,ברכת הודאות היחיד
(א) ארבעה צריכים להודות .יורדי הים כשעלו ממנה ,והולכי מדברות כשיגיעו לישוב ,ומי שהיה חולה ונתרפא ,ומי
שהיה חבוש בבית האסורים ויצא ,וסימנך :וכל החיי"ם יודוך סלה" .חולה" "יסורים" "ים" "מדבר".
(ב) מה מברך :בא"י הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב ,והשומעים אומרים :מי שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל
טוב סלה.
(ג) צריך לברך ברכה זו בפני יו"ד ,ותרי מינייהו רבנן ,דכתיב :וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו (תהילים קז,
לב) ,ואם לא שכיחי רבנן ,לא יניח מלברך; ונהגו לברך אחר קריאת התורה ,לפי שיש שם עשרה; ואם בירך בפחות
מעשרה ,יש אומרים שיצא ,ויש אומרים שלא יצא ,וטוב לחזור ולברך בפני עשרה בלא הזכרת שם ומלכות….
המאירי תהילים קז ,א-ג
הודו לה' כי טוב וכו' ,יאמרו גאולי ה' וכו' .נראה לי ,שזה המזמור נאמר בנבואה על הגאולה מזה הגלות הארוך,
שאנחנו בו בצרות גדולות.
והזכיר בו ארבעה מיני צרות:
הראשונה -הליכה בשבי בארץ מרחקים ,תמיד ,דרך מדבר וארץ חריבה ,וסובלים צער רעב וצמא;
והשנייה -היות נלכד בשחיתֹות מאסר;
והשלישית -היות מדוכא בחליים;
והרביעית -ההליכה בשבי גם כן בארץ מרחק ,דרך ים ,וסובלים צער הים והמון גליו;
ורוב הצרות נכללות באלו ,והכוונה ,שהם מעונים בכל מיני הצרות.
וכשיגאלם האל ,ינצלו מכל זה ויודו לה' ויפרסמו "נפלאותיו לבני אדם" ,וישובו לארצם החריבה ויכוננו בה ערי
מושב ,ויצליחו בה בכל מיני הצלחות…
ואמר :יאמרו גאולי ה' אשר גאלם מיד צר -כלומר :יאמרו ויודו ,שהוא גאלם והוא קבצם מארבע רוחות.
.5עיין במאירי ,וענה:
א .לפי המאירי ,הסבר ופרט כיצד פסוקים ד-לב קשורים למה שעם ישראל עבר בגלות.
ב .לפי המאירי ,מה הקשר בין התוכן של פסוקי הפתיחה (א-ג) ופסוקי הסיום (לג-מג) ,לבין הפסוקים ד-לב
המתארים את ישועתם מצרה של ארבעה סוגי האנשים?
.6מה ההבדל המהותי בין המאירי לבבלי בפירוש שלהם על ארבעת סוגי האנשים שנזכרים במזמור קז?
עמירם דומוביץ
זכור” :הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!
4
תהילים מזמור ק"ז
חתימת המזמור
תהילים קז
(לג) יָשֵ ם נְהָ רֹות ל ְִּמ ְדבָ ר ּומצָ ֵאי מַּ יִּם לְצִּ מָ אֹון:
יֹושבֵ י בָ ּה:
(לד) ֶׁא ֶׁרץ פְ ִּרי ל ְִּמלֵחָ ה מֵ ָרעַּ ת ְ
(לה) יָשֵ ם ִּמ ְדבָ ר לַּאֲ גַּם מַּ יִּם וְ ֶׁא ֶׁרץ צִּ יָה לְמצָ ֵאי מָ יִּם:
(לו) וַּיֹושֶׁ ב שָ ם ְרעֵ בִּ ים ַּויְכֹונְנּו עִּ יר מֹושָ ב:
בּואה:
(לז) ַּויִּזְ ְרעּו שָ דֹות ַּוי ְִּטעּו כְ ָר ִּמים ַּו ַּיעֲשּו פְ ִּרי ְת ָ
(לח) ַּויְבָ רֲ כֵם ַּוי ְִּרבּו ְמאד ּובְ הֶׁ ְמ ָתם ל ֹא י ְַּמעִּ יט:
(לט) ַּוי ְִּמעֲטּו ַּויָשחּו מֵ עצֶׁ ר ָרעָ ה וְ יָגֹון:
(מ) שפְֵך בּוז עַּ ל נ ְִּדיבִּ ים ַּוי ְַּתעֵ ם בְ תֹהּו ל ֹא דָ ֶׁרְך:
(מא) ַּויְשַּ גֵב ֶׁאבְ יֹון מֵ עֹונִּי ַּויָשֶׁ ם כַּצאן ִּמ ְשפָחֹות:
(מב) י ְִּראּו יְשָ ִּרים וְ י ְִּשמָ חּו וְ כָל עַּ וְ לָה ָקפְ צָ ה פִּ יהָ :
(מג) ִּמי חָ כָם וְ י ְִּשמָ ר ֵאלֶׁה וְ י ְִּתבֹונְנּו חַּ ְסדֵ י ה':
תיאורי פורענות לצד תיאורי הגאולה
למדנו שהמאירי (וכך גם פירש המלב"ים) שבפסוקי החתימה יש תיאור של הפעולות שיעשה ה' בעולמו בשעת הגאולה,
ובמרכזם פריחתה מחדש של הארץ ,אך בעיון מעמיק בפסוקים עולה שבפסוקים אלו יש גם תיאורים של פורענות,
ובהנגדה להם תיאורים של גאולה.
.7צטט בטבלה שלפניך את הפסוקים של "תיאורי הגאולה" ו"תיאורי הפורענות" המנוגדים זה לזה.
תיאורי פורענות
תיאורי הגאולה
(לג) י ֵָּשם נְהָּ רוֹת לְ ִּמ ְדבָּ ר ּו ֹמצָּ אֵ י מַ יִּם לְ ִּצמָּ אוֹן:
(לו) וַ יו ֶֹשב ָּשם ְרעֵ בִּ ים וַ יְכ ֹו ְננּו ִּעיר מו ָֹּשב:
(לז) וַ יִּזְ ְרעּו ָּשדוֹת וַ י ְִּטעּו כְ ָּר ִּמים וַ יַעֲ שּו פְ ִּרי ְתבּוָאה:
(לט) וַ י ְִּמעֲ טּו וַ ָּישֹחּו מֵ עֹצֶ ר ָּרעָּ ה וְ יָּגוֹן:
(מא) וַ י ְַשגֵב אֶ בְ יוֹן מֵ ע ֹונִּי וַ י ֶָּשם ַכצֹאן ִּמ ְשפָּ חוֹת:
הרב שמעון קליין" ,יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם" ,אתר ישיבה.
…מגיעים לארץ ,ושוב נפגשים בקשיים ,בארץ מלחה עם ביצות ויובש .בשלב הבא "ישם מדבר לאגם מים" ,מצליחים
להפריח את השממה "ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב" .יש כאן תיאור של האחיזה בארץ ,כפי שהייתה בשנותיה
הראשונות של העלייה.
פתאום ,יש משבר" :וימעטו וישחו מעוצר רעה ויגון ,שופך בוז על נדיבים ויתעם בתוהו לא דרך" .מהו מקורו של
המשבר? בהנהגה .המילה 'עוצר' היא מלשון "זה יעצור בעמי" ,והמילה נדיב בפסוק "שופך בוז על נדיבים" היא
מלשון הפסוק "באר חפרוה שרים כרוה נדיבי עם" .אחר כך "ויתעם" -את המנהיגים " -בתוהו לא דרך" -ישנו משבר
רוחני גדול ,דרך ללא מוצא.
השלב הבא הוא הגאולה השלמה" :וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות".
.8עיין בדברי הרב שמעון קליין ,וענה:
א .לפי הרב קליין ,מדוע הזכיר בעל המזמור תיאורי פורענות בפסוקים המבשרים על הגאולה?
ב .הסבר את הדוגמה שנותן הרב קליין ,משנותיה הראשונות של העלייה הציונית לא"י ,אשר מוכיחה את דבריו.
עמירם דומוביץ
זכור” :הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!
5
תהילים מזמור ק"ז
הדמיון לנבואת ישעיהו
ישעיהו לה ,ו-ז
כִּ י נִּבְ ְקעּו בַּ ִּמ ְדבָ ר מַּ יִּם ּונְחָ לִּים בָ ע ֲָרבָ ה .וְ הָ יָה הַּ שָ ָרב לַּאֲ גַּם וְ צִּ מָ אֹון לְמַּ בּועֵ י מָ יִּם…
.9מתוך פסוקי החתימה של מזמור ק"ז ,צטט פסוק/ים שמביעים את אותה בשורת גאולה שנאמרה ע"י ישעיהו
בפרק לה פסוקים ו-ז ,והסבר בלשונך את הדמיון ביניהם
חתימה
.10בעל המזמור מסיים את מזמור ק"ז במסקנהִּ " :מי חָ כָם וְ י ְִּשמָ ר ֵאלֶׁה וְ י ְִּתּבֹונְנּו חַּ ְסדֵ י ה' "(מג)
א .הסבר בלשונך את המסקנה של בעל המזמור.
ב .מדוע צריך חכמה כדי להגיע למסקנה הזו? (רמז :היעזר בדברים שכתב הרב קליין)
תהילים קז -שיר מזמור ל"יום העצמאות"
הרבנות הראשית תיקנה שמזמור ק"ז בתהילים יאמר בתפילת ערבית בליל "יום העצמאות".
הרב יואל בן-נון ,נס קיבוץ גליות ,מזמור שיר עצמאותנו ,עמ' 277
בפתיחת המזמור מתייחס המשורר ל"גאולי ה' אשר גאלם מיד צר" ,ומיד מפרש את הגאולה אליה הוא מתכוון:
"מארצות ִּקבצם" -קיבוץ גלויות המוני .בכל ימי עם ישראל ובכל תולדות העולם ,מעולם לא היה קיבוץ גלויות המוני
בממדים עליהם מדבר המזמור .ממצרים ומבבל יצאו בני ישראל בקבוצה אחת ובכיוון אחד ,ולא מארבע כנפות
הארץ ,או באניות דרך ים .רק בקיבוץ הגלויות האחרון ,זה של התנועה הציונית ,התגשמה הגאולה האמורה במזמור
בכל עוצמתה :קיבוץ גלויות מארבע כנפות הארץ ,בנתיבי המדבר ,במטוסים ובאניות בדרך הים.
.11לפי הרב בן-נון ,מדוע הרבנות הראשית תיקנה שמזמור ק"ז יאמר בתפילת ערבית בליל "יום העצמאות"?
ק"ז -מזמור פרטי או מזמור ציבורי
כבר למדנו בעבר שמזמורי תהילים רבים ,מתפרשים על ידי חכמינו בשלושה דרכי פרשנות:
❖ מזמור אוטוביוגרפי -העוסק בחייו ובתפילתו של דוד המלך.
❖ מזמור אישי -המתייחס לאדם במצבים שונים בחייו ולתפילותיו.
❖ מזמור לאומי -המתייחס לעם ישראל בתקופות שונות.
לאורך הלימוד של מזמור קז ,ראינו שתי שתי דרכים מתוך השלושה הללו .ראינו גישה פרשנית שרואה במזמור ק"ז
מזמור ציבורי-לאומי ,כך פירושו המאירי ,הרב קלין ,הרב יואל בן נון ורבים אחרים ,לעומת זאת התלמוד הבבלי
למד ממזמור זה על "ארבעת חייבי ההודיה" ,כלומר על חובתו של האדם האישי-הפרטי להודות לה' על הצלתו
מסכנה .גם הרד"ק ,ודעת מקרא (מקורות שלא הבאנו) ואחרים הציעו גישה פרשנית דומה שכל המזמור עוסק בהודיה של
האדם הפרטי שניצל מסכנה .אין זה חריג שמילה פסוק או פרק בתנ"ך יכול להתפרש בכמה דרכים ,כדברי חז"ל:
"מקרא אחד יוצא לכמה טעמים"
(סנהדרין לד ע"א)
עמירם דומוביץ
זכור” :הציון השנתי" נקבע על פי ההשתתפות והנוכחות שלך לאורך כל השנה!
6