לוח דינים ומנהגים

אוגוסט 23, 2023 · לוח דינים ומנהגים

‫לוח דינים ומנהגים‬
‫כמנהג עדות ישראל‬

‫לשנת תשפ"ו‬

‫העורך‪ :‬יהודה איזנברג‬

‫היכל שלמה ירושלים‬
‫מוגש על ידי איחוד בתי כנסת בישראל‬
‫ירושלים תשפ"ו‬

‫העורך‪ :‬יהודה איזנברג‬
‫דינים ומנהגים כמנהג אשכנזים‪ ,‬יועצים‪ :‬הרב יעקב אריאל והרב ראובן אברמן‬
‫דינים ומנהגים כמנהג ספרדים‪ ,‬כותב‪ :‬הרב אליהו בן דהן‬
‫דינים ומנהגים כמנהג תימנים ויהודי מרוקו‪ ,‬ויועץ לענייני הלוח וקריאת התורה‬
‫– רחמים שר‪-‬שלום‪ ,‬מחבר הספר 'שערים ללוח העברי'‪ .‬ניתן להפנות אליו שאלות‬
‫בענייני הלוח לכתובת ‪rm.sarshalom@gmail.com :‬‬
‫תודתנו לרב ינון ויסמן על הערותיו המחכימות‪.‬‬

‫כתובת להזמנת הלוח ‪:‬‬
‫טלפון‪02-5889002 :‬‬
‫דוא"ל‪lo.dinim@gmail.com :‬‬
‫הזמנה באינטרנט בצורה בטוחה‪:‬‬
‫‪www.hechalshlomo-store.org.il‬‬

‫אתר היכל שלמה‪www.hechalshlomo.org.il :‬‬
‫לוח הדינים‪ ,‬ומאמרים בענייני החגים‪ ,‬אתר "דעת"‪www.daat.ac.il :‬‬

‫הזכויות על המאמרים המתפרסמים בלוח שייכות למחבריהם‪.‬‬
‫מקורות הצילומים – כרשום בשולי כל צילום‪.‬‬
‫הלוח כולל חומר שהגיע ממקורות מגוונים‪ .‬עשינו כל מאמץ לאתר את הבעלים‬
‫של חומרים שנכללו בלוח‪ .‬אם נלקח בטעות חומר שבעליו מתנגד להכללתו‪ ,‬או‬
‫שהוא מבקש לציין את בעלותו על החומר‪ ,‬נבקש להודיע לנו ונמלא את הבקשה‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫התוכן‬
‫קביעות השנה ושיטת רישום הזמנים בלוח‬
‫הקדמה‬

‫‪4‬‬
‫‪5‬‬

‫דינים ומנהגים כמנהגי האשכנזים‬
‫זמני היום וזמני תפילה‬
‫זמני הדלקת נרות לשבת וחג‬
‫דינים כסדר חודשי השנה‬

‫‪6‬‬
‫‪9‬‬
‫‪13‬‬

‫דינים ומנהגים כמנהגי הספרדים‬
‫דינים כסדר חודשי השנה‬
‫לוח זמנים לכל השנה‬

‫‪79‬‬
‫‪132‬‬

‫דינים ומנהגים ליהודי תימן‬
‫ממנהגי התפילה של יהודי מרוקו‬

‫‪135‬‬
‫‪151‬‬

‫תפילות‬

‫‪155‬‬

‫הפטרת יום העצמאות; תפילה לשלום המדינה; ברכה לחיילי צה"ל; יזכור‬
‫לחללי צה"ל; אל מלא רחמים; ברכה למתגייסים לצה"ל; ברכה למקבלי‬
‫תפקידי פיקוד; קבלת מצוות לפני פעילות מבצעית בשבת; קינה על חורבן‬
‫ישראל בשואה; אזכרה לחללי השואה‪.‬‬

‫סוף זמן חמץ בערב פסח‬
‫הוראות מעשיות ליום הכיפורים לנשים בהריון ולמיניקות‬
‫ביעור ווידוי מעשרות‬

‫‪160‬‬
‫‪161‬‬
‫‪164‬‬

‫עיונים במבנה הלוח‬
‫מולדות וראיה ראשונה של הירח‬
‫חצות היום ומשוואת הזמן‬
‫אבני היסוד של הלוח‬

‫‪166‬‬
‫‪168‬‬
‫‪173‬‬

‫לימוד יומי‬

‫‪181‬‬

‫‪4‬‬
‫קביעת השנה ושיטת רישום הזמנים בלוח‬
‫ה' אלפים תשפ"ו ‪ 5786‬לבריאת העולם‬
‫שנה פשוטה‪.‬‬
‫סימן השנה‪ :‬ג כ ה‪ .‬פירוש‪ :‬ג ‪ -‬ראשון של ראש השנה ביום ג‪ .‬כ – כסדרה‪:‬‬
‫מרחשוון חסר וכסלו מלא‪ .‬ה ‪ -‬ראשון של פסח חל ביום ה‪.‬‬
‫מספר שבתות השנה‪ 50 :‬מספר ימי השנה‪354 :‬‬
‫שנה ‪ 10‬למחזור ‪ 305‬ללבנה (מחזור קטן)‪ .‬שנה ‪ 18‬למחזור ‪ 207‬לחמה (מחזור גדול)‪.‬‬
‫מנין שטרות ‪.2337‬‬
‫שנה רביעית לשמיטה‪ ,‬לדעת הגאונים ולמנהג ארץ ישראל‪.‬‬
‫בתשעה באב ימלאו ‪ 1956‬שנים לחורבן בית המקדש השני‪ .‬ביום העצמאות ימלאו ‪78‬‬
‫שנים ליסוד מדינת ישראל‪ .‬ביום ירושלים ימלאו ‪ 59‬שנים לשחרור ירושלים‪.‬‬
‫שיטת רישום הזמנים והשעות בלוח‬
‫זמני היום שבהלכות המפורטות ובלוחות הזמנים נרשמו בהתחשב בשעון קיץ‪.‬‬
‫זמני כניסת השבת ויציאתה חושבו בהתאם לעקרונות הרשומים בסוף הטבלה‪.‬‬
‫התעניות ה"קלות" מתחילות בעלות השחר (בלוח האשכנזי ‪ 90‬דקות לפני הזריחה‬
‫לפי התכנה של צ'קוני ובלוח הספרדי ‪ 72‬דק' זמניות לפני הזריחה כשיטת הרב‬
‫עובדיה)‪ ,‬ומסתיימות ‪ 18‬דקות (‪ 20‬דקות בלוח הספרדי) אחר השקיעה‪.‬‬
‫זמני התקופות בחודשים תשרי‪ ,‬טבת‪ ,‬ניסן ותמוז הן לפי תקופת שמואל‪.‬‬
‫את זמן המולד אנו נותנים כמקובל וללא שינויים שהתחדשו לאחרונה‪ .‬הסיבות‬
‫המונעות מאתנו לשנות את מולד הלוח הן‪ :‬א‪ .‬מולד הלוח אינו משקף אירוע‬
‫שמימי‪-‬אסטרונומי‪ .‬ב‪ .‬אין יודעים לפי איזה מקום נקבע חישוב המולד‪ .‬ג‪ .‬מולד‬
‫הלוח ארוך מהמולד הממוצע האסטרונומי ב‪ 0.4-‬שניות‪ ,‬ועד ימינו הצטבר הפרש של‬
‫כשעתיים‪ .‬העולה מכל זה הוא שמולד הלוח אינו מדויק‪ ,‬הוא נוצר כדי לחשב את‬
‫מולד תשרי ואת יום ראש השנה‪ ,‬ואין תועלת לדקדק בהפרש הזמן שבין אופק קהיר‬
‫ואופק ירושלים‪( ,‬להוסיף ‪ 21‬דקות בחורף‪ ,‬ולהפחית ‪ 39‬דקות בקיץ)‪ ,‬או להתחשב‬
‫בשעון קיץ ‪ -‬כי מולד הלוח יישאר בלתי מדויק‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫הקדמה‬

‫ושוב‪ ,‬כמדי שנה בשנה אנו שמחים להביא בפניכם את לוח הדינים והמנהגים כמנהג‬
‫תפוצות ישראל‪.‬‬
‫הלוח מתרחב ומשתכלל‪ ,‬ונותן ביטוי לדינים ולמנהגים של כלל ישראל‪ ,‬בעושר מנהגיו‪,‬‬
‫על מנת שיהיה ראוי למעמדו באלפי בתי כנסת בארץ ובתפוצות‪ .‬כמו כן מפגיש הלוח‬
‫את הקורא עם בתי כנסת ייחודים ברחבי העולם‪ ,‬בצילום ובסקירות היסטוריות‪ .‬אנו‬
‫בתפילה ובהודיה לקב"ה על אשר זכינו להיות שותפים למפעל נכבד זה‪.‬‬
‫היכל שלמה ‪ -‬המרכז למורשת היהדות‪ ,‬מרחיב את מסגרותיו והשפעתו בעולם היהודי‬
‫כולו‪ .‬במוזיאון מוצגות תערוכות קבע ותערוכות מתחלפות המבוססות על אוסף עשיר‬
‫של פריטים מתחומי מורשת‪ ,‬יודאיקה ותרבות יהודית ישראלית‪ .‬האוסף נחשב לאחד‬
‫מאוספי היודאיקה החשובים בעולם והוא מכיל פריטים מימי בית שני ועד ימינו‪.‬‬
‫המוצגים במוזיאון הם עדות חיה המספרים את סיפורו של העם היהודי ‪ -‬סיפור של‬
‫יחיד וקהילה‪ ,‬של חיים והשמדה‪ ,‬של מסע וגלות‪ ,‬ומעל לכול סיפור של צמיחה‬
‫והתחדשות‪.‬‬
‫המכללה האקדמית הרצוג נטלה על עצמה להיות שותפה בביסוס ובהרחבת הפעילות‬
‫ב'היכל שלמה'‪ ,‬והבית שוקק פעילות לימודית לתלמידי המכללה כמו גם לצבור הרחב‪.‬‬
‫בעת כתיבת שורות אלו‪ ,‬המלחמה נמשכת‪ ,‬מוחזקים עדיין חטופים במנהרות‬
‫החשוכות של החמאס‪ .‬למרבה הצער חיילים נהרגים והטרור ממשיך להכות בנו‪ .‬אולם‬
‫מנגד‪ ,‬שומעים אנו על סיפורי גבורה רבים ועשיית טוב של יחידים וארגונים‪ ,‬ועל‬
‫מיזמיים של ערבות הנעשים בכל הארץ‪ .‬אנו שמחים על חזרתם של תושבים לישובים‬
‫רבים בצפון ובדרום‪ .‬דווקא מתוך המציאות הקשה שאנו נמצאים בה‪ ,‬נצא אי"ה‬
‫מחוזקים יותר‪ .‬לקראת השנה החדשה מבקשים אנו לאחל לקהל קוראינו כתיבה‬
‫וחתימה טובה בכל מקום שהם‪ .‬תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה‪.‬‬
‫הרב מאיר נהוראי‬
‫מנכ"ל היכל שלמה‬

‫זמני היום בהלכה לשבתות וחגים לשנת תשפ"ו לירושלים כמנהג אשכנזים‬
‫עה"ש הנחת הנץ סוף זמן ק"ש‬
‫‪ 90‬דק׳ תפילין החמה מג"א | גר"א‬

‫א׳‬
‫ראש השנה‬
‫ב' דראש השנה ב׳‬
‫ה׳‬
‫וילך‬
‫יום הכיפורים י׳‬
‫י״ב‬
‫האזינו‬
‫ט״ו‬
‫חג הסוכות‬
‫י״ט‬
‫שבת חו"ה סוכות‬
‫שמיני עצרת כ״ב‬
‫כ״ו‬
‫בראשית‬
‫ג׳‬
‫נח‬
‫י׳‬
‫לך לך‬
‫י״ז‬
‫וירא‬
‫כ״ד‬
‫חיי שרה‬
‫ב׳‬
‫תולדות‬
‫ט׳‬
‫ויצא‬
‫ט״ז‬
‫וישלח‬
‫כ״ג‬
‫וישב‬
‫ל׳‬
‫מקץ חנוכה‬
‫ז׳‬
‫ויגש‬
‫י״ד‬
‫ויחי‬
‫כ״א‬
‫שמות‬

‫תשרי‬
‫תשרי‬
‫תשרי‬
‫תשרי‬
‫תשרי‬
‫תשרי‬
‫תשרי‬
‫תשרי‬
‫תשרי‬
‫חשון‬
‫חשון‬
‫חשון‬
‫חשון‬
‫כסלו‬
‫כסלו‬
‫כסלו‬
‫כסלו‬
‫כסלו‬
‫טבת‬
‫טבת‬
‫טבת‬

‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪27‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪18‬‬
‫‪25‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪15‬‬
‫‪22‬‬
‫‪29‬‬
‫‪6‬‬
‫‪13‬‬
‫‪20‬‬
‫‪27‬‬
‫‪3‬‬
‫‪10‬‬

‫ספט'‬
‫ספט'‬
‫ספט'‬
‫אוק'‬
‫אוק'‬
‫אוק'‬
‫אוק'‬
‫אוק'‬
‫אוק'‬
‫אוק'‬
‫נוב'‬
‫נוב'‬
‫נוב'‬
‫נוב'‬
‫נוב'‬
‫דצמ'‬
‫דצמ'‬
‫דצמ'‬
‫דצמ'‬
‫ינואר‬
‫ינואר‬

‫‪4:58‬‬
‫‪4:59‬‬
‫‪5:01‬‬
‫‪5:04‬‬
‫‪5:06‬‬
‫‪5:08‬‬
‫‪5:10‬‬
‫‪5:12‬‬
‫‪5:15‬‬
‫‪5:20‬‬
‫‪4:25‬‬
‫‪4:30‬‬
‫‪4:35‬‬
‫‪4:40‬‬
‫‪4:45‬‬
‫‪4:50‬‬
‫‪4:55‬‬
‫‪4:59‬‬
‫‪5:02‬‬
‫‪5:04‬‬
‫‪5:05‬‬

‫‪5:38‬‬
‫‪5:38‬‬
‫‪5:40‬‬
‫‪5:43‬‬
‫‪5:45‬‬
‫‪5:47‬‬
‫‪5:49‬‬
‫‪5:51‬‬
‫‪5:54‬‬
‫‪5:59‬‬
‫‪5:04‬‬
‫‪5:09‬‬
‫‪5:15‬‬
‫‪5:20‬‬
‫‪5:26‬‬
‫‪5:31‬‬
‫‪5:36‬‬
‫‪5:40‬‬
‫‪5:43‬‬
‫‪5:45‬‬
‫‪5:46‬‬

‫‪6:28‬‬
‫‪6:29‬‬
‫‪6:30‬‬
‫‪6:34‬‬
‫‪6:35‬‬
‫‪6:37‬‬
‫‪6:40‬‬
‫‪6:42‬‬
‫‪6:45‬‬
‫‪6:50‬‬
‫‪5:55‬‬
‫‪6:01‬‬
‫‪6:07‬‬
‫‪6:14‬‬
‫‪6:20‬‬
‫‪6:25‬‬
‫‪6:30‬‬
‫‪6:35‬‬
‫‪6:38‬‬
‫‪6:40‬‬
‫‪6:40‬‬

‫‪8:54‬‬
‫‪8:54‬‬
‫‪8:54‬‬
‫‪8:55‬‬
‫‪8:56‬‬
‫‪8:56‬‬
‫‪8:57‬‬
‫‪8:58‬‬
‫‪8:58‬‬
‫‪9:00‬‬
‫‪8:03‬‬
‫‪8:05‬‬
‫‪8:08‬‬
‫‪8:12‬‬
‫‪8:15‬‬
‫‪8:19‬‬
‫‪8:23‬‬
‫‪8:27‬‬
‫‪8:30‬‬
‫‪8:33‬‬
‫‪8:35‬‬

‫‪9:30‬‬
‫‪9:30‬‬
‫‪9:30‬‬
‫‪9:31‬‬
‫‪9:31‬‬
‫‪9:32‬‬
‫‪9:33‬‬
‫‪9:33‬‬
‫‪9:34‬‬
‫‪9:36‬‬
‫‪8:39‬‬
‫‪8:42‬‬
‫‪8:46‬‬
‫‪8:49‬‬
‫‪8:53‬‬
‫‪8:58‬‬
‫‪9:02‬‬
‫‪9:06‬‬
‫‪9:09‬‬
‫‪9:12‬‬
‫‪9:13‬‬

‫חצות‬
‫היום‬
‫‪12:31‬‬
‫‪12:31‬‬
‫‪12:30‬‬
‫‪12:28‬‬
‫‪12:28‬‬
‫‪12:27‬‬
‫‪12:26‬‬
‫‪12:25‬‬
‫‪12:24‬‬
‫‪12:23‬‬
‫‪11:23‬‬
‫‪11:23‬‬
‫‪11:24‬‬
‫‪11:25‬‬
‫‪11:27‬‬
‫‪11:30‬‬
‫‪11:33‬‬
‫‪11:37‬‬
‫‪11:40‬‬
‫‪11:44‬‬
‫‪11:47‬‬

‫פלג‬
‫המנחה‬
‫‪17:19‬‬
‫‪17:18‬‬
‫‪17:14‬‬
‫‪17:09‬‬
‫‪17:07‬‬
‫‪17:04‬‬
‫‪17:00‬‬
‫‪16:57‬‬
‫‪16:53‬‬
‫‪16:47‬‬
‫‪15:41‬‬
‫‪15:37‬‬
‫‪15:34‬‬
‫‪15:32‬‬
‫‪15:31‬‬
‫‪15:32‬‬
‫‪15:33‬‬
‫‪15:36‬‬
‫‪15:40‬‬
‫‪15:44‬‬
‫‪15:50‬‬

‫שקיעה‬
‫בגובה‬
‫‪18:39‬‬
‫‪18:38‬‬
‫‪18:34‬‬
‫‪18:27‬‬
‫‪18:25‬‬
‫‪18:21‬‬
‫‪18:16‬‬
‫‪18:13‬‬
‫‪18:08‬‬
‫‪18:01‬‬
‫‪16:54‬‬
‫‪16:49‬‬
‫‪16:45‬‬
‫‪16:42‬‬
‫‪16:40‬‬
‫‪16:40‬‬
‫‪16:42‬‬
‫‪16:44‬‬
‫‪16:48‬‬
‫‪16:53‬‬
‫‪16:59‬‬

‫מוצ"ש‬

‫‪19:11‬‬
‫‪19:09‬‬
‫‪19:05‬‬
‫‪18:59‬‬
‫‪18:56‬‬
‫‪18:53‬‬
‫‪18:48‬‬
‫‪18:44‬‬
‫‪18:40‬‬
‫‪18:33‬‬
‫‪17:27‬‬
‫‪17:22‬‬
‫‪17:18‬‬
‫‪17:15‬‬
‫‪17:14‬‬
‫‪17:14‬‬
‫‪17:16‬‬
‫‪17:19‬‬
‫‪17:23‬‬
‫‪17:27‬‬
‫‪17:33‬‬

‫זמני היום בהלכה לשבתות וחגים לשנת תשפ"ו לירושלים כמנהג אשכנזים‬
‫עה"ש הנחת הנץ סוף זמן ק"ש‬
‫‪ 90‬דק׳ תפילין החמה מג"א | גר"א‬

‫כ״ח‬
‫וארא‬
‫ו׳‬
‫בא‬
‫בשלח שירה י״ג‬
‫כ׳‬
‫יתרו‬
‫משפטים שקליםכ״ז‬
‫ד׳‬
‫תרומה‬
‫י״א‬
‫תצוה זכור‬
‫כי תשא פרה י״ח‬
‫החודש‬
‫ויקהל פקודי כ״ה‬
‫ג׳‬
‫ויקרא‬
‫י׳‬
‫צו הגדול‬
‫ט״ו‬
‫חג הפסח‬
‫י״ז‬
‫שבת חוה״מ פסח‬
‫שביעי של פסח כ״א‬
‫כ״ד‬
‫שמיני‬
‫א׳‬
‫תז״מ‬
‫ח׳‬
‫אח״ק‬
‫ט״ו‬
‫אמור‬
‫כ״ב‬
‫בה״ב‬
‫כ״ט‬
‫במדבר‬
‫ו׳‬
‫חג שבועות‬

‫טבת‬
‫שבט‬
‫שבט‬
‫שבט‬
‫שבט‬
‫אדר‬
‫אדר‬
‫אדר‬
‫אדר‬
‫ניסן‬
‫ניסן‬
‫ניסן‬
‫ניסן‬
‫ניסן‬
‫ניסן‬
‫אייר‬
‫אייר‬
‫אייר‬
‫אייר‬
‫אייר‬
‫סיון‬

‫‪17‬‬
‫‪24‬‬
‫‪31‬‬
‫‪7‬‬
‫‪14‬‬
‫‪21‬‬
‫‪28‬‬
‫‪7‬‬
‫‪14‬‬
‫‪21‬‬
‫‪28‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪11‬‬
‫‪18‬‬
‫‪25‬‬
‫‪2‬‬
‫‪9‬‬
‫‪16‬‬
‫‪22‬‬

‫ינואר‬
‫ינואר‬
‫ינואר‬
‫פב'‬
‫פב'‬
‫פב'‬
‫פב'‬
‫מרץ‬
‫מרץ‬
‫מרץ‬
‫מרץ‬
‫אפר'‬
‫אפר'‬
‫אפר'‬
‫אפר'‬
‫אפר'‬
‫אפר'‬
‫מאי‬
‫מאי‬
‫מאי‬
‫מאי‬

‫‪5:05‬‬
‫‪5:04‬‬
‫‪5:01‬‬
‫‪4:57‬‬
‫‪4:52‬‬
‫‪4:46‬‬
‫‪4:38‬‬
‫‪4:30‬‬
‫‪4:22‬‬
‫‪4:12‬‬
‫‪5:02‬‬
‫‪4:55‬‬
‫‪4:53‬‬
‫‪4:47‬‬
‫‪4:42‬‬
‫‪4:33‬‬
‫‪4:23‬‬
‫‪4:14‬‬
‫‪4:05‬‬
‫‪3:58‬‬
‫‪3:52‬‬

‫‪5:45‬‬
‫‪5:44‬‬
‫‪5:41‬‬
‫‪5:36‬‬
‫‪5:31‬‬
‫‪5:25‬‬
‫‪5:17‬‬
‫‪5:09‬‬
‫‪5:01‬‬
‫‪4:52‬‬
‫‪5:42‬‬
‫‪5:36‬‬
‫‪5:33‬‬
‫‪5:28‬‬
‫‪5:24‬‬
‫‪5:15‬‬
‫‪5:06‬‬
‫‪4:59‬‬
‫‪4:51‬‬
‫‪4:45‬‬
‫‪4:41‬‬

‫‪6:39‬‬
‫‪6:37‬‬
‫‪6:33‬‬
‫‪6:28‬‬
‫‪6:22‬‬
‫‪6:15‬‬
‫‪6:08‬‬
‫‪5:59‬‬
‫‪5:51‬‬
‫‪5:42‬‬
‫‪6:33‬‬
‫‪6:27‬‬
‫‪6:24‬‬
‫‪6:19‬‬
‫‪6:16‬‬
‫‪6:07‬‬
‫‪6:00‬‬
‫‪5:53‬‬
‫‪5:47‬‬
‫‪5:42‬‬
‫‪5:38‬‬

‫‪8:36‬‬
‫‪8:36‬‬
‫‪8:36‬‬
‫‪8:34‬‬
‫‪8:31‬‬
‫‪8:28‬‬
‫‪8:24‬‬
‫‪8:19‬‬
‫‪8:14‬‬
‫‪8:08‬‬
‫‪9:02‬‬
‫‪8:58‬‬
‫‪8:57‬‬
‫‪8:53‬‬
‫‪8:51‬‬
‫‪8:45‬‬
‫‪8:40‬‬
‫‪8:35‬‬
‫‪8:31‬‬
‫‪8:28‬‬
‫‪8:25‬‬

‫‪9:14‬‬
‫‪9:14‬‬
‫‪9:13‬‬
‫‪9:11‬‬
‫‪9:08‬‬
‫‪9:04‬‬
‫‪9:00‬‬
‫‪8:55‬‬
‫‪8:50‬‬
‫‪8:44‬‬
‫‪9:39‬‬
‫‪9:35‬‬
‫‪9:33‬‬
‫‪9:30‬‬
‫‪9:28‬‬
‫‪9:23‬‬
‫‪9:19‬‬
‫‪9:15‬‬
‫‪9:11‬‬
‫‪9:09‬‬
‫‪9:07‬‬

‫חצות‬
‫היום‬
‫‪11:49‬‬
‫‪11:51‬‬
‫‪11:53‬‬
‫‪11:53‬‬
‫‪11:53‬‬
‫‪11:53‬‬
‫‪11:52‬‬
‫‪11:50‬‬
‫‪11:48‬‬
‫‪11:46‬‬
‫‪12:44‬‬
‫‪12:43‬‬
‫‪12:42‬‬
‫‪12:41‬‬
‫‪12:40‬‬
‫‪12:39‬‬
‫‪12:37‬‬
‫‪12:36‬‬
‫‪12:36‬‬
‫‪12:36‬‬
‫‪12:36‬‬

‫פלג‬
‫המנחה‬
‫‪15:55‬‬
‫‪16:00‬‬
‫‪16:06‬‬
‫‪16:11‬‬
‫‪16:16‬‬
‫‪16:20‬‬
‫‪16:24‬‬
‫‪16:28‬‬
‫‪16:32‬‬
‫‪16:35‬‬
‫‪17:39‬‬
‫‪17:41‬‬
‫‪17:42‬‬
‫‪17:44‬‬
‫‪17:45‬‬
‫‪17:49‬‬
‫‪17:52‬‬
‫‪17:56‬‬
‫‪18:00‬‬
‫‪18:03‬‬
‫‪18:07‬‬

‫שקיעה‬
‫בגובה‬
‫‪17:05‬‬
‫‪17:11‬‬
‫‪17:17‬‬
‫‪17:24‬‬
‫‪17:30‬‬
‫‪17:35‬‬
‫‪17:41‬‬
‫‪17:46‬‬
‫‪17:51‬‬
‫‪17:56‬‬
‫‪19:01‬‬
‫‪19:04‬‬
‫‪19:05‬‬
‫‪19:08‬‬
‫‪19:10‬‬
‫‪19:15‬‬
‫‪19:20‬‬
‫‪19:25‬‬
‫‪19:30‬‬
‫‪19:35‬‬
‫‪19:39‬‬

‫מוצ"ש‬

‫‪17:38‬‬
‫‪17:44‬‬
‫‪17:50‬‬
‫‪17:56‬‬
‫‪18:02‬‬
‫‪18:07‬‬
‫‪18:12‬‬
‫‪18:18‬‬
‫‪18:22‬‬
‫‪18:27‬‬
‫‪19:32‬‬
‫‪19:36‬‬
‫‪19:37‬‬
‫‪19:40‬‬
‫‪19:42‬‬
‫‪19:48‬‬
‫‪19:53‬‬
‫‪19:59‬‬
‫‪20:04‬‬
‫‪20:10‬‬

‫זמני היום בהלכה לשבתות וחגים לשנת תשפ"ו לירושלים כמנהג אשכנזים‬
‫עה"ש הנחת הנץ סוף זמן ק"ש‬
‫‪ 90‬דק׳ תפילין החמה מג"א | גר"א‬

‫נשא‬
‫בהעלותך‬
‫שלח‬
‫קרח‬
‫חוקת‬
‫בלק‬
‫פינחס‬
‫מטות מסעי‬
‫דברים חזון‬
‫ואתחנן‬
‫עקב‬
‫ראה‬
‫שופטים‬
‫כי תצא‬
‫כי תבוא‬
‫נצבים וילך‬

‫ז׳‬
‫י״ד‬
‫כ״א‬
‫כ״ח‬
‫ה׳‬
‫י״ב‬
‫י״ט‬
‫כ״ו‬
‫ד׳‬
‫י״א‬
‫י״ח‬
‫כ״ה‬
‫ב׳‬
‫ט׳‬
‫ט״ז‬
‫כ״ג‬

‫סיון‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫תמוז‬
‫תמוז‬
‫תמוז‬
‫תמוז‬
‫אב‬
‫אב‬
‫אב‬
‫אב‬
‫אלול‬
‫אלול‬
‫אלול‬
‫אלול‬

‫‪23‬‬
‫‪30‬‬
‫‪6‬‬
‫‪13‬‬
‫‪20‬‬
‫‪27‬‬
‫‪4‬‬
‫‪11‬‬
‫‪18‬‬
‫‪25‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪15‬‬
‫‪22‬‬
‫‪29‬‬
‫‪5‬‬

‫מאי‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יוני‬
‫יוני‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫יולי‬
‫יולי‬
‫יולי‬
‫אוג'‬
‫אוג'‬
‫אוג'‬
‫אוג'‬
‫אוג'‬
‫ספט'‬

‫‪3:52‬‬
‫‪3:47‬‬
‫‪3:44‬‬
‫‪3:42‬‬
‫‪3:42‬‬
‫‪3:44‬‬
‫‪3:48‬‬
‫‪3:53‬‬
‫‪3:59‬‬
‫‪4:05‬‬
‫‪4:12‬‬
‫‪4:19‬‬
‫‪4:26‬‬
‫‪4:33‬‬
‫‪4:39‬‬
‫‪4:45‬‬

‫‪4:40‬‬
‫‪4:37‬‬
‫‪4:34‬‬
‫‪4:34‬‬
‫‪4:34‬‬
‫‪4:36‬‬
‫‪4:39‬‬
‫‪4:43‬‬
‫‪4:48‬‬
‫‪4:53‬‬
‫‪4:59‬‬
‫‪5:05‬‬
‫‪5:10‬‬
‫‪5:16‬‬
‫‪5:21‬‬
‫‪5:26‬‬

‫‪5:38‬‬
‫‪5:35‬‬
‫‪5:33‬‬
‫‪5:33‬‬
‫‪5:34‬‬
‫‪5:36‬‬
‫‪5:39‬‬
‫‪5:42‬‬
‫‪5:46‬‬
‫‪5:50‬‬
‫‪5:55‬‬
‫‪5:59‬‬
‫‪6:04‬‬
‫‪6:08‬‬
‫‪6:13‬‬
‫‪6:17‬‬

‫‪8:25‬‬
‫‪8:23‬‬
‫‪8:23‬‬
‫‪8:23‬‬
‫‪8:24‬‬
‫‪8:25‬‬
‫‪8:28‬‬
‫‪8:31‬‬
‫‪8:34‬‬
‫‪8:37‬‬
‫‪8:40‬‬
‫‪8:43‬‬
‫‪8:45‬‬
‫‪8:47‬‬
‫‪8:49‬‬
‫‪8:51‬‬

‫‪9:07‬‬
‫‪9:06‬‬
‫‪9:06‬‬
‫‪9:06‬‬
‫‪9:07‬‬
‫‪9:09‬‬
‫‪9:11‬‬
‫‪9:13‬‬
‫‪9:16‬‬
‫‪9:18‬‬
‫‪9:20‬‬
‫‪9:22‬‬
‫‪9:24‬‬
‫‪9:25‬‬
‫‪9:26‬‬
‫‪9:27‬‬

‫חצות‬
‫היום‬
‫‪12:36‬‬
‫‪12:37‬‬
‫‪12:38‬‬
‫‪12:39‬‬
‫‪12:41‬‬
‫‪12:42‬‬
‫‪12:44‬‬
‫‪12:45‬‬
‫‪12:45‬‬
‫‪12:46‬‬
‫‪12:46‬‬
‫‪12:45‬‬
‫‪12:44‬‬
‫‪12:42‬‬
‫‪12:40‬‬
‫‪12:38‬‬

‫פלג‬
‫המנחה‬
‫‪18:07‬‬
‫‪18:11‬‬
‫‪18:14‬‬
‫‪18:17‬‬
‫‪18:19‬‬
‫‪18:20‬‬
‫‪18:20‬‬
‫‪18:19‬‬
‫‪18:17‬‬
‫‪18:14‬‬
‫‪18:10‬‬
‫‪18:05‬‬
‫‪18:00‬‬
‫‪17:53‬‬
‫‪17:46‬‬
‫‪17:39‬‬

‫שקיעה‬
‫בגובה‬
‫‪19:40‬‬
‫‪19:44‬‬
‫‪19:48‬‬
‫‪19:51‬‬
‫‪19:53‬‬
‫‪19:54‬‬
‫‪19:54‬‬
‫‪19:52‬‬
‫‪19:50‬‬
‫‪19:46‬‬
‫‪19:41‬‬
‫‪19:35‬‬
‫‪19:28‬‬
‫‪19:20‬‬
‫‪19:12‬‬
‫‪19:03‬‬

‫מוצ"ש‬

‫‪20:15‬‬
‫‪20:20‬‬
‫‪20:24‬‬
‫‪20:28‬‬
‫‪20:30‬‬
‫‪20:31‬‬
‫‪20:30‬‬
‫‪20:29‬‬
‫‪20:26‬‬
‫‪20:21‬‬
‫‪20:15‬‬
‫‪20:09‬‬
‫‪20:01‬‬
‫‪19:53‬‬
‫‪19:44‬‬
‫‪19:35‬‬

‫הדלקת נרות לשבתות וחגים לשנת ה׳תשפ״ו‬

‫פרשה‬
‫ראש השנה‬
‫ב' דראש השנה‬
‫וילך‬
‫יום הכיפורים‬
‫האזינו‬
‫חג הסוכות‬
‫שבת חוה״מ‬
‫שמיני עצרת‬
‫בראשית‬
‫נח‬
‫לך לך‬
‫וירא‬
‫חיי שרה‬
‫תולדות‬
‫ויצא‬
‫וישלח‬
‫וישב‬
‫מקץ חנוכה‬
‫ויגש‬
‫ויחי‬
‫שמות‬
‫וארא‬
‫בא‬
‫בשלח שירה‬

‫חודש‬
‫יום‬
‫עברי‬
‫עברי‬
‫תשרי‬
‫א׳‬
‫תשרי‬
‫ב׳‬
‫תשרי‬
‫ה׳‬
‫תשרי‬
‫י׳‬
‫י״ב תשרי‬
‫ט״ו תשרי‬
‫י״ט תשרי‬
‫כ״ב תשרי‬
‫כ״ו תשרי‬
‫מרחשון‬
‫ג׳‬
‫מרחשון‬
‫י׳‬
‫מרחשון‬
‫י״ז‬
‫כ״ד מרחשון‬
‫כסלו‬
‫ב׳‬
‫כסלו‬
‫ט׳‬
‫ט״ז כסלו‬
‫כ״ג כסלו‬
‫כסלו‬
‫ל׳‬
‫טבת‬
‫ז׳‬
‫י״ד טבת‬
‫כ״א טבת‬
‫כ״ח טבת‬
‫שבט‬
‫ו׳‬
‫שבט‬
‫י״ג‬

‫יום‬
‫לועזי‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪27‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪18‬‬
‫‪25‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪15‬‬
‫‪22‬‬
‫‪29‬‬
‫‪6‬‬
‫‪13‬‬
‫‪20‬‬
‫‪27‬‬
‫‪3‬‬
‫‪10‬‬
‫‪17‬‬
‫‪24‬‬
‫‪31‬‬

‫הדלקת‬
‫הדלקת‬
‫חודש נרות‬
‫מוצ"ש נרות ‪-‬‬
‫לועזי ירושלים ירושלים תל אביב‬
‫ספטמבר‬
‫ספטמבר‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫אוקטובר‬
‫אוקטובר‬
‫אוקטובר‬
‫אוקטובר‬
‫אוקטובר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫נובמבר‬
‫נובמבר‬
‫נובמבר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫דצמבר‬
‫דצמבר‬
‫דצמבר‬
‫ינואר‬
‫ינואר‬
‫ינואר‬
‫ינואר‬
‫ינואר‬

‫‪18:00‬‬
‫‪17:55‬‬
‫‪17:49‬‬
‫‪17:46‬‬
‫‪17:42‬‬
‫‪17:38‬‬
‫‪17:34‬‬
‫‪17:29‬‬
‫‪17:22‬‬
‫‪16:15‬‬
‫‪16:10‬‬
‫‪16:05‬‬
‫‪16:02‬‬
‫‪16:00‬‬
‫‪16:00‬‬
‫‪16:01‬‬
‫‪16:04‬‬
‫‪16:08‬‬
‫‪16:12‬‬
‫‪16:18‬‬
‫‪16:24‬‬
‫‪16:30‬‬
‫‪16:36‬‬

‫‪19:11‬‬
‫‪19:09‬‬
‫‪19:05‬‬
‫‪18:59‬‬
‫‪18:56‬‬
‫‪18:53‬‬
‫‪18:48‬‬
‫‪18:44‬‬
‫‪18:40‬‬
‫‪18:33‬‬
‫‪17:27‬‬
‫‪17:22‬‬
‫‪17:18‬‬
‫‪17:15‬‬
‫‪17:14‬‬
‫‪17:14‬‬
‫‪17:16‬‬
‫‪17:19‬‬
‫‪17:23‬‬
‫‪17:27‬‬
‫‪17:33‬‬
‫‪17:38‬‬
‫‪17:44‬‬
‫‪17:50‬‬

‫‪18:16‬‬
‫‪18:11‬‬
‫‪18:04‬‬
‫‪18:02‬‬
‫‪17:58‬‬
‫‪17:53‬‬
‫‪17:49‬‬
‫‪17:45‬‬
‫‪17:37‬‬
‫‪16:30‬‬
‫‪16:25‬‬
‫‪16:20‬‬
‫‪16:17‬‬
‫‪16:15‬‬
‫‪16:14‬‬
‫‪16:16‬‬
‫‪16:18‬‬
‫‪16:22‬‬
‫‪16:27‬‬
‫‪16:32‬‬
‫‪16:38‬‬
‫‪16:45‬‬
‫‪16:51‬‬

‫מוצ"ש הדלקת‬
‫תל‪ -‬נרות‬
‫חיפה‬
‫אביב‬

‫‪19:12‬‬
‫‪19:11‬‬
‫‪19:07‬‬
‫‪19:01‬‬
‫‪18:58‬‬
‫‪18:54‬‬
‫‪18:50‬‬
‫‪18:46‬‬
‫‪18:42‬‬
‫‪18:34‬‬
‫‪17:28‬‬
‫‪17:23‬‬
‫‪17:19‬‬
‫‪17:17‬‬
‫‪17:16‬‬
‫‪17:16‬‬
‫‪17:17‬‬
‫‪17:20‬‬
‫‪17:24‬‬
‫‪17:29‬‬
‫‪17:34‬‬
‫‪17:40‬‬
‫‪17:46‬‬
‫‪17:52‬‬

‫‪18:07‬‬
‫‪18:01‬‬
‫‪17:55‬‬
‫‪17:52‬‬
‫‪17:48‬‬
‫‪17:43‬‬
‫‪17:39‬‬
‫‪17:35‬‬
‫‪17:27‬‬
‫‪16:20‬‬
‫‪16:14‬‬
‫‪16:09‬‬
‫‪16:06‬‬
‫‪16:04‬‬
‫‪16:03‬‬
‫‪16:04‬‬
‫‪16:07‬‬
‫‪16:11‬‬
‫‪16:15‬‬
‫‪16:21‬‬
‫‪16:27‬‬
‫‪16:34‬‬
‫‪16:41‬‬

‫הדלקת‬
‫נרות‬
‫באר‪-‬‬
‫מוצ"ש‬
‫חיפה שבע‬
‫‪18:17 19:12‬‬
‫‪19:10‬‬
‫‪18:12 19:06‬‬
‫‪18:06 19:00‬‬
‫‪18:03 18:57‬‬
‫‪18:00 18:53‬‬
‫‪17:55 18:48‬‬
‫‪17:51 18:45‬‬
‫‪17:47 18:40‬‬
‫‪17:39 18:33‬‬
‫‪16:33 17:27‬‬
‫‪16:27 17:21‬‬
‫‪16:23 17:17‬‬
‫‪16:20 17:15‬‬
‫‪16:18 17:13‬‬
‫‪16:18 17:13‬‬
‫‪16:19 17:15‬‬
‫‪16:22 17:18‬‬
‫‪16:25 17:22‬‬
‫‪16:30 17:26‬‬
‫‪16:35 17:32‬‬
‫‪16:41 17:38‬‬
‫‪16:48 17:44‬‬
‫‪16:54 17:50‬‬

‫הדלקת‬
‫נרות מוצ"ש‬
‫מוצ"ש‬
‫אילת אילת‬
‫באר שבע‬
‫‪19:11 18:17‬‬
‫‪19:12‬‬
‫‪19:09‬‬
‫‪19:11‬‬
‫‪19:06 18:12‬‬
‫‪19:07‬‬
‫‪19:00 18:06‬‬
‫‪19:00‬‬
‫‪18:57 18:03‬‬
‫‪18:58‬‬
‫‪18:54 18:00‬‬
‫‪18:54‬‬
‫‪18:49 17:55‬‬
‫‪18:50‬‬
‫‪18:46 17:52‬‬
‫‪18:46‬‬
‫‪18:42 17:48‬‬
‫‪18:42‬‬
‫‪18:36 17:41‬‬
‫‪18:35‬‬
‫‪17:30 16:34‬‬
‫‪17:29‬‬
‫‪17:25 16:29‬‬
‫‪17:24‬‬
‫‪17:22 16:25‬‬
‫‪17:20‬‬
‫‪17:20 16:23‬‬
‫‪17:18‬‬
‫‪17:19 16:21‬‬
‫‪17:17‬‬
‫‪17:20 16:21‬‬
‫‪17:17‬‬
‫‪17:21 16:22‬‬
‫‪17:19‬‬
‫‪17:24 16:25‬‬
‫‪17:21‬‬
‫‪17:28 16:29‬‬
‫‪17:25‬‬
‫‪17:32 16:33‬‬
‫‪17:30‬‬
‫‪17:38 16:39‬‬
‫‪17:35‬‬
‫‪17:43 16:44‬‬
‫‪17:41‬‬
‫‪17:49 16:50‬‬
‫‪17:47‬‬
‫‪17:54 16:56‬‬
‫‪17:53‬‬

‫הדלקת נרות לשבתות וחגים לשנת ה׳תשפ״ו‬

‫פרשה‬

‫יתרו‬
‫משפטים שקלים‬
‫תרומה‬
‫תצוה זכור‬
‫כי תשא פרה‬
‫ויקהל פ' החודש‬
‫ויקרא‬
‫צו הגדול‬
‫חג הפסח‬
‫שבת חוה״מ פסח‬
‫שביעי של פסח‬
‫שמיני‬
‫תז״מ‬
‫אח״ק‬
‫אמור‬
‫בה״ב‬
‫במדבר‬
‫חג שבועות‬
‫נשא‬
‫בהעלותך‬
‫שלח‬
‫קרח‬
‫חוקת‬
‫בלק‬

‫יום‬
‫עברי‬

‫כ׳‬
‫כ״ז‬
‫ד׳‬
‫י״א‬
‫י״ח‬
‫כ״ה‬
‫ג׳‬
‫י׳‬
‫ט״ו‬
‫י״ז‬
‫כ״א‬
‫כ״ד‬
‫א׳‬
‫ח׳‬
‫ט״ו‬
‫כ״ב‬
‫כ״ט‬
‫ו׳‬
‫ז׳‬
‫י״ד‬
‫כ״א‬
‫כ״ח‬
‫ה׳‬
‫י״ב‬

‫חודש‬
‫עברי‬

‫שבט‬
‫שבט‬
‫אדר‬
‫אדר‬
‫אדר‬
‫אדר‬
‫ניסן‬
‫ניסן‬
‫ניסן‬
‫ניסן‬
‫ניסן‬
‫ניסן‬
‫אייר‬
‫אייר‬
‫אייר‬
‫אייר‬
‫אייר‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫תמוז‬
‫תמוז‬

‫יום‬
‫לועזי‬

‫חודש‬
‫לועזי‬

‫‪7‬‬
‫‪14‬‬
‫‪21‬‬
‫‪28‬‬
‫‪7‬‬
‫‪14‬‬
‫‪21‬‬
‫‪28‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪11‬‬
‫‪18‬‬
‫‪25‬‬
‫‪2‬‬
‫‪9‬‬
‫‪16‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪30‬‬
‫‪6‬‬
‫‪13‬‬
‫‪20‬‬
‫‪27‬‬

‫פברואר‬
‫פברואר‬
‫פברואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫מרץ‬
‫מרץ‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫אפריל‬
‫אפריל‬
‫אפריל‬
‫אפריל‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫מאי‬
‫מאי‬
‫מאי‬
‫מאי‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יוני‬
‫יוני‬
‫יוני‬

‫הדלקת‬
‫הדלקת‬
‫מוצ"ש נרות ‪-‬‬
‫נרות‬
‫ירושלים ירושלים תל אביב‬

‫‪16:43‬‬
‫‪16:49‬‬
‫‪16:55‬‬
‫‪17:00‬‬
‫‪17:05‬‬
‫‪17:10‬‬
‫‪17:15‬‬
‫‪18:20‬‬
‫‪18:23‬‬
‫‪18:25‬‬
‫‪18:27‬‬
‫‪18:29‬‬
‫‪18:34‬‬
‫‪18:39‬‬
‫‪18:44‬‬
‫‪18:49‬‬
‫‪18:54‬‬
‫‪18:58‬‬
‫‪18:59‬‬
‫‪19:03‬‬
‫‪19:07‬‬
‫‪19:10‬‬
‫‪19:13‬‬
‫‪19:14‬‬

‫‪17:56‬‬
‫‪18:02‬‬
‫‪18:07‬‬
‫‪18:12‬‬
‫‪18:18‬‬
‫‪18:22‬‬
‫‪18:27‬‬
‫‪19:32‬‬
‫‪19:36‬‬
‫‪19:37‬‬
‫‪19:40‬‬
‫‪19:42‬‬
‫‪19:48‬‬
‫‪19:53‬‬
‫‪19:59‬‬
‫‪20:04‬‬
‫‪20:10‬‬
‫‪20:15‬‬
‫‪20:20‬‬
‫‪20:24‬‬
‫‪20:28‬‬
‫‪20:30‬‬
‫‪20:31‬‬

‫‪16:58‬‬
‫‪17:04‬‬
‫‪17:10‬‬
‫‪17:15‬‬
‫‪17:21‬‬
‫‪17:26‬‬
‫‪17:31‬‬
‫‪18:36‬‬
‫‪18:39‬‬
‫‪18:40‬‬
‫‪18:43‬‬
‫‪18:45‬‬
‫‪18:50‬‬
‫‪18:55‬‬
‫‪19:00‬‬
‫‪19:05‬‬
‫‪19:10‬‬
‫‪19:14‬‬
‫‪19:14‬‬
‫‪19:19‬‬
‫‪19:23‬‬
‫‪19:26‬‬
‫‪19:28‬‬
‫‪19:29‬‬

‫הדלקת‬
‫הדלקת‬
‫מוצ"ש הדלקת‬
‫נרות‬
‫מוצ"ש‬
‫תל‪ -‬נרות מוצ"ש נרות‬
‫אילת‬
‫חיפה באר‪-‬שבע באר שבע‬
‫חיפה‬
‫אביב‬

‫‪17:58‬‬
‫‪18:03‬‬
‫‪18:09‬‬
‫‪18:14‬‬
‫‪18:19‬‬
‫‪18:24‬‬
‫‪18:29‬‬
‫‪19:34‬‬
‫‪19:38‬‬
‫‪19:39‬‬
‫‪19:42‬‬
‫‪19:45‬‬
‫‪19:50‬‬
‫‪19:55‬‬
‫‪20:01‬‬
‫‪20:07‬‬
‫‪20:12‬‬
‫‪20:18‬‬
‫‪20:23‬‬
‫‪20:27‬‬
‫‪20:30‬‬
‫‪20:33‬‬
‫‪20:34‬‬

‫‪16:47‬‬
‫‪16:54‬‬
‫‪17:00‬‬
‫‪17:05‬‬
‫‪17:11‬‬
‫‪17:16‬‬
‫‪17:21‬‬
‫‪18:26‬‬
‫‪18:30‬‬
‫‪18:31‬‬
‫‪18:34‬‬
‫‪18:36‬‬
‫‪18:41‬‬
‫‪18:47‬‬
‫‪18:52‬‬
‫‪18:57‬‬
‫‪19:02‬‬
‫‪19:06‬‬
‫‪19:07‬‬
‫‪19:11‬‬
‫‪19:15‬‬
‫‪19:19‬‬
‫‪19:21‬‬
‫‪19:22‬‬

‫‪17:56‬‬
‫‪18:02‬‬
‫‪18:07‬‬
‫‪18:13‬‬
‫‪18:18‬‬
‫‪18:24‬‬
‫‪18:29‬‬
‫‪19:34‬‬
‫‪19:38‬‬
‫‪19:39‬‬
‫‪19:42‬‬
‫‪19:45‬‬
‫‪19:50‬‬
‫‪19:56‬‬
‫‪20:02‬‬
‫‪20:08‬‬
‫‪20:13‬‬
‫‪20:19‬‬
‫‪20:24‬‬
‫‪20:28‬‬
‫‪20:32‬‬
‫‪20:34‬‬
‫‪20:35‬‬

‫‪17:00‬‬
‫‪17:06‬‬
‫‪17:12‬‬
‫‪17:17‬‬
‫‪17:23‬‬
‫‪17:27‬‬
‫‪17:32‬‬
‫‪18:37‬‬
‫‪18:40‬‬
‫‪18:41‬‬
‫‪18:44‬‬
‫‪18:46‬‬
‫‪18:51‬‬
‫‪18:55‬‬
‫‪19:00‬‬
‫‪19:05‬‬
‫‪19:10‬‬
‫‪19:14‬‬
‫‪19:14‬‬
‫‪19:18‬‬
‫‪19:22‬‬
‫‪19:25‬‬
‫‪19:28‬‬
‫‪19:29‬‬

‫‪17:58‬‬
‫‪18:04‬‬
‫‪18:09‬‬
‫‪18:14‬‬
‫‪18:19‬‬
‫‪18:24‬‬
‫‪18:29‬‬
‫‪19:34‬‬
‫‪19:37‬‬
‫‪19:38‬‬
‫‪19:41‬‬
‫‪19:43‬‬
‫‪19:49‬‬
‫‪19:54‬‬
‫‪19:59‬‬
‫‪20:05‬‬
‫‪20:10‬‬
‫‪20:15‬‬
‫‪20:20‬‬
‫‪20:24‬‬
‫‪20:28‬‬
‫‪20:30‬‬
‫‪20:31‬‬

‫‪17:02‬‬
‫‪17:08‬‬
‫‪17:13‬‬
‫‪17:18‬‬
‫‪17:23‬‬
‫‪17:27‬‬
‫‪17:31‬‬
‫‪18:36‬‬
‫‪18:39‬‬
‫‪18:40‬‬
‫‪18:42‬‬
‫‪18:44‬‬
‫‪18:48‬‬
‫‪18:52‬‬
‫‪18:57‬‬
‫‪19:01‬‬
‫‪19:06‬‬
‫‪19:09‬‬
‫‪19:10‬‬
‫‪19:14‬‬
‫‪19:18‬‬
‫‪19:21‬‬
‫‪19:23‬‬
‫‪19:24‬‬

‫מוצ"ש‬
‫אילת‬

‫‪17:59‬‬
‫‪18:05‬‬
‫‪18:10‬‬
‫‪18:14‬‬
‫‪18:19‬‬
‫‪18:23‬‬
‫‪18:27‬‬
‫‪19:32‬‬
‫‪19:35‬‬
‫‪19:36‬‬
‫‪19:39‬‬
‫‪19:41‬‬
‫‪19:45‬‬
‫‪19:50‬‬
‫‪19:55‬‬
‫‪20:00‬‬
‫‪20:05‬‬
‫‪20:10‬‬
‫‪20:15‬‬
‫‪20:19‬‬
‫‪20:22‬‬
‫‪20:24‬‬
‫‪20:25‬‬

‫הדלקת נרות לשבתות וחגים לשנת ה׳תשפ״ו‬

‫פרשה‬

‫פינחס‬
‫מטות מסעי‬
‫דברים חזון‬
‫ואתחנן‬
‫עקב‬
‫ראה‬
‫שופטים‬
‫כי תצא‬
‫כי תבוא‬
‫נצבים וילך‬

‫יום‬
‫עברי‬

‫י״ט‬
‫כ״ו‬
‫ד׳‬
‫י״א‬
‫י״ח‬
‫כ״ה‬
‫ב׳‬
‫ט׳‬
‫ט״ז‬
‫כ״ג‬

‫חודש‬
‫עברי‬

‫יום‬
‫לועזי‬

‫חודש‬
‫לועזי‬

‫תמוז‬
‫תמוז‬
‫מנחם אב‬
‫מנחם אב‬
‫מנחם אב‬
‫מנחם אב‬
‫אלול‬
‫אלול‬
‫אלול‬
‫אלול‬

‫‪4‬‬
‫‪11‬‬
‫‪18‬‬
‫‪25‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪15‬‬
‫‪22‬‬
‫‪29‬‬
‫‪5‬‬

‫יולי‬
‫יולי‬
‫יולי‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫אוגוסט‬
‫אוגוסט‬
‫אוגוסט‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬

‫הדלקת‬
‫הדלקת‬
‫מוצ"ש נרות ‪-‬‬
‫נרות‬
‫ירושלים ירושלים תל אביב‬

‫‪19:14‬‬
‫‪19:13‬‬
‫‪19:10‬‬
‫‪19:07‬‬
‫‪19:02‬‬
‫‪18:56‬‬
‫‪18:49‬‬
‫‪18:41‬‬
‫‪18:33‬‬
‫‪18:24‬‬

‫‪20:30‬‬
‫‪20:29‬‬
‫‪20:26‬‬
‫‪20:21‬‬
‫‪20:15‬‬
‫‪20:09‬‬
‫‪20:01‬‬
‫‪19:53‬‬
‫‪19:44‬‬
‫‪19:35‬‬

‫‪19:30‬‬
‫‪19:28‬‬
‫‪19:26‬‬
‫‪19:22‬‬
‫‪19:17‬‬
‫‪19:11‬‬
‫‪19:05‬‬
‫‪18:57‬‬
‫‪18:49‬‬
‫‪18:40‬‬

‫הדלקת‬
‫הדלקת‬
‫מוצ"ש הדלקת‬
‫נרות‬
‫מוצ"ש‬
‫תל‪ -‬נרות מוצ"ש נרות‬
‫אילת‬
‫חיפה באר‪-‬שבע באר שבע‬
‫חיפה‬
‫אביב‬

‫‪20:33‬‬
‫‪20:31‬‬
‫‪20:28‬‬
‫‪20:24‬‬
‫‪20:18‬‬
‫‪20:11‬‬
‫‪20:04‬‬
‫‪19:55‬‬
‫‪19:46‬‬
‫‪19:37‬‬

‫‪19:22‬‬
‫‪19:21‬‬
‫‪19:18‬‬
‫‪19:14‬‬
‫‪19:09‬‬
‫‪19:03‬‬
‫‪18:56‬‬
‫‪18:49‬‬
‫‪18:40‬‬
‫‪18:31‬‬

‫‪20:35‬‬
‫‪20:33‬‬
‫‪20:29‬‬
‫‪20:25‬‬
‫‪20:19‬‬
‫‪20:12‬‬
‫‪20:04‬‬
‫‪19:56‬‬
‫‪19:46‬‬
‫‪19:37‬‬

‫‪19:29‬‬
‫‪19:28‬‬
‫‪19:26‬‬
‫‪19:22‬‬
‫‪19:17‬‬
‫‪19:12‬‬
‫‪19:05‬‬
‫‪18:57‬‬
‫‪18:49‬‬
‫‪18:41‬‬

‫‪20:30‬‬
‫‪20:29‬‬
‫‪20:26‬‬
‫‪20:21‬‬
‫‪20:16‬‬
‫‪20:09‬‬
‫‪20:02‬‬
‫‪19:54‬‬
‫‪19:45‬‬
‫‪19:36‬‬

‫מספר הדקות שיש להדליק נרות לפני השקיעה בערים השונות‪:‬‬
‫ירושלים ‪ ;40 -‬חיפה ‪ ;30 -‬תל אביב ‪ ;22 -‬באר שבע ואילת ‪ 20 -‬דקות‬
‫‪.‬צאת השבת ‪ -‬כאשר השמש ‪ 8.5‬מעלות מתחת לאופק‬
‫לשיטת הרב עובדיה יוסף‪ ,‬זמן כניסת השבת בכל הארץ ‪ 20‬דקות לפני שקיעה‪ ,‬וצאת השבת ‪ 20‬דקות אחריה‪.‬‬
‫המחמירים נוהגים צאת השבת חצי שעה אחרי שקיעה‪" ,‬וראוי שכל ירא שמים וחרד לדבר ה'‪ ,‬שיחמיר על עצמו שלא לעשות‬
‫מלאכה עד שיעברו ‪ 72‬דקות זמניות אחרי שקיעה‪ ,‬כדעת ר"ת‪( .‬ילקוט יוסף רצ"ו)‬

‫‪19:24‬‬
‫‪19:23‬‬
‫‪19:21‬‬
‫‪19:18‬‬
‫‪19:14‬‬
‫‪19:08‬‬
‫‪19:02‬‬
‫‪18:55‬‬
‫‪18:47‬‬
‫‪18:39‬‬

‫מוצ"ש‬
‫אילת‬

‫‪20:25‬‬
‫‪20:23‬‬
‫‪20:20‬‬
‫‪20:16‬‬
‫‪20:11‬‬
‫‪20:05‬‬
‫‪19:58‬‬
‫‪19:50‬‬
‫‪19:42‬‬
‫‪19:34‬‬

‫בית כנסת חלסצ'י ליהודי עיראק‪ ,‬באר שבע‪ .‬צילום ד"ר אבישי טייכר‪ ,‬פיקיויקי‬

‫בית כנסת גאולת ישראל‪ ,‬תל אביב‪ .‬צילום ד"ר אבישי טייכר‪ ,‬פיקיויקי‬

‫‪13‬‬

‫לוח דינים לאשכנזים לשנת תשפ"ו‬
‫עורך‪ :‬יהודה איזנברג‪ .‬יועצים‪ :‬הרב יעקב אריאל והרב ראובן אברמן‬

‫תשרי‬
‫המולד‪ :‬יום שני ‪ 7 + 12:10‬חלקים‬
‫זמן קידוש לבנה‪ :‬מליל שישי עד ליל ב'‪ ,‬י"ד בחודש‬
‫נהוג שלא לברך במוצאי צום גדליה ולהמתין ולברך במוצאי כיפור‬
‫בדיעבד אם שכח יכול לברך בליל סוכות כל הלילה‬
‫תקופת תשרי‪ :‬יום ג'‪ ,‬ט"ו בתשרי‪ ,‬שעה ‪ 9.00‬בבוקר‬
‫ערב ראש השנה‪ ,‬יום ב'‪ ,‬כ"ט באלול‬
‫נוהגים לקום באשמורת הבוקר‪ ,‬ולהרבות בסליחות הנקראות "זכור ברית"‪ָ .‬אבֵל‬
‫רשאי ללכת לבית הכנסת לסליחות‪ .‬אחרי הסליחות אומרים תחנון‪ ,‬אפילו נמשכה‬
‫אמירתם עד אור היום‪ .‬בתפילת שחרית אין אומרים תחנון‪ .‬אומרים למנצח‪ .‬אין‬
‫תוקעים בשופר‪ .‬אחרי התפילה נוהגים להתיר נדרים ע"י שלושה‪ .‬מי שאינו מבין‬
‫לשון הקודש יתיר נדריו בלשון שהוא מבין‪ .‬אפשר להתיר נדרים עד ערב יום‬
‫הכיפורים‪ ,‬וגם לאחר מכן‪ .‬אישה יכולה למנות את בעלה להתיר את נדריה‪ :‬יאמר‬
‫לדיינים כי הוא מפר גם נדרי אשתו‪ ,‬ויתיר בלשון רבים‪" :‬שנדרנו" "נשבענו"‪.‬‬
‫נותנים צדקה לעניים‪ .‬יש נוהגים להשתטח על קברי צדיקים‪ ,‬לבקש מהקב"ה‬
‫שימליצו טוב בעדנו ביום הדין‪ .‬יש נוהגים לצום עד חצות‪ ,‬ואין צריך לקבל תענית‬
‫מבעוד יום‪ .‬גם המשלימים את התענית לא יקראו במנחה "ויחל"‪ ,‬לא יעלו הכוהנים‬
‫לדוכן‪ ,‬ושליח ציבור לא יאמר "או"א ברכנו"‪ ,‬אבל היחיד אומר "עננו" במנחה‪ .‬יש‬
‫נוהגים להתפלל מנחה גדולה חצי שעה אחר חצות היום‪ .‬מסתפרים‪ ,‬רוחצים‬
‫וטובלים לכבוד יום הדין‪ .‬מכינים נרות ליום הראשון וגם ליום השני‪ .‬יש להכין אש‬
‫מערב החג‪ ,‬כדי להדליק ממנו את הנרות ביום השני‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫תשרי תשפ"ו‬

‫א' דראש השנה‪ ,‬יום ג'‪ ,‬א' בתשרי‪.‬‬
‫מדליקים נר של יום טוב‪ .‬אין מקדימים את ההדלקה כמו בערב שבת‪ ,‬אבל ראוי‬
‫להדליק לפני שקיעת החמה‪ ,‬כדי לקבל החג מבעוד יום‪.‬‬
‫אישה מברכת לפני ההדלקה ‪ -‬עובר לעשייתן ‪" -‬להדליק נר של יום טוב"‬
‫ו"שהחיינו"‪( .‬ולא כמו בערב שבת‪ ,‬שמברכת אחר ההדלקה)‪ .‬איש‪ ,‬או אישה‬
‫המקדשת על הכוס לעצמה‪ ,‬אינם מברכים "שהחיינו" בהדלקה אלא בקידוש (ערוך‬
‫השלחן רס"ג)‪ .‬יש שלא נהגו לברך על נר של יום טוב ("הליכות תימן" ‪ -‬בהסתמך על‬
‫רמב"ם שלא מזכיר נר של יום טוב)‪.‬‬
‫ערבית‪ .‬אחות קטנה‪ ,‬ברכו‪ .‬אחרי ברכו אין מפסיקים בדבור‪" .‬ופרוש"‪ ,‬וחותם‪:‬‬
‫"הפורש סוכת שלום" וגו'‪" .‬תקעו בחודש"‪( .‬לפי הגר"א אין אומרים "תקעו")‪ .‬חצי‬
‫קדיש‪" :‬לעילא לעילא מכל ברכתא"‪ ,‬במקום "לעילא מן כל ברכתא"‪ .‬וכן בכל עשרת‬
‫ימי תשובה‪( .‬הספרדים אין כופלים בקדיש "לעילא לעילא"‪ ,‬ובני עדת תימן אומרים‬
‫כל השנה "לעילא לעילא")‪ .‬תפילת שבע של ראש השנה‪ ,‬ומוסיפים‪" :‬זכרנו"‪" ,‬מי‬
‫כמוך"‪" ,‬וכתוב"‪" ,‬בספר חיים"‪" ,‬המלך הקדוש" במקום "האל הקדוש"‪.‬‬
‫טעה ואמר האל הקדוש‪ ,‬ונזכר תוך כדי דיבור‪ ,‬יאמר מיד "המלך הקדוש"‪ .‬ולאחר כדי‬
‫דיבור‪ ,‬או שהתחיל לומר "אתה בחרתנו"‪ ,‬חוזר לראש התפילה‪ .‬שכח ולא אמר "זכרנו"‪,‬‬
‫"מי כמוך"‪" ,‬וכתוב"‪" ,‬בספר חיים" ונזכר לאחר שאמר ברוך אתה ה' ‪ -‬אינו חוזר‪.‬‬
‫בתפילה‪" :‬יום תרועה" (טעה ואמר "זכרון תרועה" ‪ -‬יצא)‪ .‬חותם‪" :‬המברך את עמו‬
‫ישראל בשלום" (הגר"א)‪ .‬בסוף "אלהי נצור" ובסוף הקדיש אומר בכל עשרת ימי‬
‫התשובה‪" :‬עושה השלום"‪.‬‬
‫יש נוהגים לומר בליל ראש השנה ובליל יום הכיפורים "לדוד מזמור‪ ,‬לה' הארץ‬
‫ומלואה" (תהלים כד) לפני קדיש תתקבל‪ .‬קדיש תתקבל‪ .‬עלינו‪ ,‬קדיש יתום‪ .‬מנהג‬
‫ספרדים ואשכנזים חסידים לומר גם בשבת ויום טוב ברכו‪-‬בתרא אחר קדיש יתום‪.‬‬
‫אשכנזים אינם אומרים ברכו בתרא בשבת ויו"ט‪ .‬לדוד ה' אורי (לנוהגים לאמרו‬
‫במעריב)‪ .‬ויש שלא אומרים "לדוד" בליל וביום השבת‪ .‬בא"י אין נוהגים לקדש על‬
‫היין בבית הכנסת‪ ,‬ויש המקדשים כמנהג חו"ל‪( .‬או"ח רס"ט‪ :‬המקדש בבי"כ מטעים את‬
‫היין לקטן)‪ .‬מברכים איש את רעהו "לשנה טובה תכתבו ותחתמו" וכו'‪.‬‬

‫מנהג עדות אשכנז‬

‫‪15‬‬

‫בבית מקדש בסדר‪ :‬יק"ז‪ ,‬יין (ברכת הגפן)‪ ,‬קידוש (אשר בחר בנו‪ ,‬וחותם‪ :‬מקדש‬
‫ישראל ויום הזכרון)‪ .‬זמן ("שהחיינו")‪ .‬פרוסת "המוציא" טובל בדבש‪ ,‬ונוהגים‬
‫לאכול תפוח מתוק בדבש‪ :‬מברך "בורא פרי העץ"‪ ,‬טועם‪ ,‬ואומר "יה"ר שתחדש‬
‫עלינו שנה טובה ומתוקה"‪( .‬אחרי שברך על התפוח מביא רימונים ותמרים‪ ,‬שלא‬
‫תהיה בעיה של קדימה בברכות)‪ .‬אמרו חז"ל‪" :‬סימנא מילתא"‪ ,‬הילכך יהא רגיל‬
‫לאכול פירות וירקות ששמם מורה על ברכה‪ ,‬ואומר לכל מין "יהי רצון" לפי שמו‪:‬‬
‫תמרים ‪ -‬שייתמו שונאינו; רימון ‪ -‬שירבו זכויותינו כרימון; רוביא ‪ -‬שירבו‬
‫זכויותינו; סלקא ‪ -‬שיסתלקו שונאינו; כרתי ‪ -‬שיכרתו שונאינו; דגים ‪ -‬שנפרה ונרבה‬
‫כדגים‪ ,‬ושלא תשלוט בנו עין רעה‪ .‬נוהגים לאכול בשר מראש איל‪ ,‬זכר לאילו של‬
‫יצחק‪ ,‬ואומרים‪" :‬יהי רצון שתזכור לנו עקידת יצחק‪ ,‬ושנהיה לראש ולא לזנב"‪.‬‬
‫נמנעים מלאכול מאכלים מרים וחמוצים‪ ,‬ואין אוכלים אגוזים (אגוז בגימטריא‬
‫"חט")‪ .‬יש הנזהרים מלאכול ענבים בראש השנה (הגר"א)‪ ,‬וראוי לא לאכול בשר שמן‬
‫ומאכלים הגורמים לטומאה‪ .‬מנהג יפה ללמוד משניות מסכת ראש השנה‪ .‬שיר‬
‫המעלות‪ ,‬ברכת המזון‪ .‬ראוי לברך על הכוס‪" .‬יעלה ויבוא"‪( .‬יסיים "כי אל מלך" אף‬
‫שאין אומרים בשאר הימים‪ ,‬בשם "מטה אפרים")‪ .‬הרחמן הוא יחדש עלינו את‬
‫השנה הזאת לטובה ולברכה‪ .‬מגדול וכו'‪.‬‬
‫שכח "יעלה ויבוא" בברכת המזון‪ ,‬אם נזכר לפני שסיים את הברכה‪ ,‬אומר במקום שנזכר‪.‬‬
‫אם נזכר אחרי שאמר "ה'"‪ ,‬מסיים "בונה ברחמיו ירושלים אמן"‪ ,‬ואומר "ברוך אתה ה'‪…‬‬
‫אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל באהבה לאות ברית ולזכרון את יום הזכרון הזה"‪ .‬נזכר‬
‫לאחר שהתחיל ברכה רביעית ("הטוב והמטיב")‪ ,‬אינו חוזר‪.‬‬
‫שחרית‪ .‬משכימים לבית הכנסת‪ .‬ברכות השחר‪ ,‬קרבנות‪ ,‬שיר היחוד‪ ,‬שיר הכבוד‪,‬‬
‫שיר של יום‪" :‬למנצח על הגתית" (תהילים פא)‪ .‬אין אומרים לפני פרשת התמיד "יה"ר‬
‫שתרחם עלינו ותמחול לנו"‪ ,‬ואין אומרים אחריה "ובראשי חדשיכם"‪ .‬ברוב בתי‬
‫הכנסת אומרים שיר של יום ושיר הייחוד בסוף התפילה‪ ,‬או לפני קריאת התורה‪.‬‬
‫העובר לפני התיבה בפסוקי דזמרה מסיים "והנורא בנוראותיך"‪ ,‬ושליח ציבור‬
‫מתחיל‪" :‬המלך"‪" ,‬שוכן עד" וכו' והקהל אומר אתו בלחש‪ .‬בכל עשרת ימי התשובה‬
‫נוהגים לומר בשחרית לפני קדיש "שיר המעלות ממעמקים"‪ ,‬ולדעת הגר"א אין‬
‫אומרים‪ .‬ברכת "יוצר אור" יאמר הקהל עם הש"ץ (אין עונים "אמן" אחרי "ובורא‬

‫‪16‬‬

‫תשרי תשפ"ו‬

‫את הכל"‪ ,‬מפני שאינה סיום הברכה)‪ .‬בבתי כנסת רבים אין אומרים פיוטי יוצר‬
‫(הגר"א)‪ ,‬אבל אומרים חלק מפיוטי הקדושה בחזרת הש"ץ‪ .‬מתחילים את הקדושה‬
‫כרגיל‪" :‬נקדישך" או "נקדש"‪" .‬ברכת כהנים"‪ :‬אם יש שני כוהנים או יותר‪ ,‬אחד‬
‫מהקהל מכריז "כוהנים"‪ ,‬והקהל עונה‪" :‬עם קדושיך"‪ .‬הכוהנים פותחים ב"ברוך‬
‫אתה" וכו'‪[ .‬כיוון שחליצת הנעליים של הכהנים היא לצורך מצווה‪ ,‬הורה הרב קוק‬
‫שחולצים נעל ימנית תחילה]‪ .‬אם אין כוהן‪ ,‬אומר החזן "אלוהינו ואלוהי אבותינו‬
‫ברכנו" וכו'‪ .‬מנהג בני אשכנז בחו"ל ונוסח ספרד בארץ שהחזן אומר בלחש או"א‬
‫ברכנו‪ ,‬ומילת כהנים בקול‪( .‬רמ"א קכח י מ"ב סקל"ח‪ ,‬סקס"ג)‪.‬‬
‫בחזרת הש"ץ‪ ,‬הקהל אומר בקול פסוקי "זכרנו"‪" ,‬מי כמוך"‪" ,‬וכתוב"‪" ,‬בספר‬
‫חיים"‪ .‬למנהג האשכנזים אין אומרים "זכרנו" ולא "מי כמוך"‪ .‬למנהג הגר"א גם לא‬
‫"וכתוב"‪ ,‬ו"בספר חיים"‪ .‬פותחים הארון ואומרים "אבינו מלכנו"‪ .‬יש שמדלגים על‬
‫הפסוק הראשון‪" :‬אבינו מלכנו חטאנו לפניך"‪ ,‬ועל הפסוקים שמוזכר בהם חטא‪.‬‬
‫קדיש תתקבל‪" ,‬אין כמוך"‪" ,‬אב הרחמים"‪[ .‬מנהג ספרד כנוסח האר"י‪ :‬אחר קדיש‬
‫תתקבל‪ ,‬שיר של יום שלישי‪ :‬תהילים פ"ב‪" ,‬לדוד ה' אורי"‪" ,‬אתה הראית לדעת"]‪.‬‬
‫מנהג החסידים בכל השבתות והמועדים‪ ,‬להקדים שיר של יום לשחרית‪ ,‬וכן למזמור‬
‫"לדוד ה' אורי וישעי"‪ .‬והפרושים בירושלים לא נהגו כן‪.‬‬
‫פתיחת הארון‪" :‬ויהי בנסוע הארון"‪ 3 ,‬פעמים י"ג מדות ותפילת רבש"ע‪ ,‬ושלוש‬
‫פעמים "ואני תפילתי"‪ .‬אומרים "בריך שמיה"‪ .‬מוציאים שני ספרי תורה‪ .‬הש"ץ‬
‫אומר "שמע ישראל"‪" ,‬קדוש ונורא" וכו'‪( .‬מנהג ספרדים‪ ,‬ויש מאשכנזים חסידים‪,‬‬
‫להגביה את ספר התורה לפני הקריאה)‪ .‬בספר ראשון קורא לחמשה אנשים לפי‬
‫הסדר‪ :‬כהן‪ ,‬לוי ושלושה מישראל בפרשת וירא (בראשית כא‪ ,‬א)‪" :‬וה' פקד את‬
‫שרה" עד "ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים"‪ .‬מוסיפים בברכת "מי שברך"‬
‫לעולים בתורה‪" :‬ויכתבהו ויחתמהו לחיים טובים בזה יום הדין"‪ ,‬או "ויכתבם‬
‫ויחתמם‪ "..‬או "ויכתבה ויחתמה‪ ."…‬בסוף הקריאה בספר ראשון מניחים לידו ספר‬
‫שני ואומרים חצי קדיש‪ .‬מגביהים וגוללים ספר ראשון‪ .‬בספר השני קוראים למפטיר‬
‫בפרשת פינחס (במדבר כט‪,‬א)‪" :‬ובחדש השביעי"‪ .‬מגביהים וגוללים‪ ,‬ומפטירים‬
‫בשמואל‪-‬א‪ ,‬א‪" :‬ויהי איש אחד" עד ב‪,‬י "וירם קרן משיחו"‪ .‬ברכות ההפטרה‪ .‬בכל‬
‫שבתות השנה והמועדים אומרים תפילה לשלום המדינה ולשלום חיילי צה"ל‪.‬‬

‫מנהג עדות אשכנז‬

‫‪17‬‬

‫אם יש ברית מילה בבית הכנסת או בקרבתו ‪ -‬מלים אחרי קריאת התורה‪ .‬אם מקום‬
‫הברית רחוק מבית הכנסת‪ ,‬מלים אחר התפילה‪.‬‬
‫כוהנים המקדשים לפני התקיעות יקפידו שלא לשתות רביעית יין‪ .‬המקדשים לפני‬
‫תקיעות יקפידו שלא לאכול יותר מכביצה‪.‬‬
‫תקיעת שופר‪ .‬לפני התקיעות אומרים שבע פעמים מזמור "למנצח לבני קורח"‪,‬‬
‫והפסוקים‪ :‬מן המיצר‪ ,‬קולי שמעת‪ ,‬ראש דברך‪ ,‬ערוב עבדך‪ ,‬שש אנכי‪ ,‬טוב טעם‪,‬‬
‫נדבות פי (ראשי תיבות‪ :‬קרע שטן)‪ .‬התוקע מוסיף עלה אלהים בתרועה ומברך‬
‫"לשמוע קול שופר" ו"שהחיינו"‪ ,‬מכוון להוציא הציבור בברכות ובתקיעות‪ ,‬והקהל‬
‫מכוון לצאת‪ .‬אין לענות "ברוך הוא וברוך שמו" בברכות‪ ,‬שלא להפסיק‪ .‬אם דיבר בין‬
‫ברכות לתקיעות שלא מעניין התקיעות‪ ,‬חוזר ומברך‪ .‬אם דבר שלא מעניין התקיעות‬
‫והתפילה מתחילת התקיעות דמיושב עד סוף תקיעות דמעומד‪ ,‬אינו חוזר ומברך‪.‬‬
‫תוקעים ‪ 3‬פעמים תשר"ת‪ 3 ,‬פעמים תש"ת‪ ,‬ו‪ 3 -‬פעמים תר"ת‪:‬‬
‫"תקיעה" ‪ -‬קול ישר ופשוט בלי שום שבר‪.‬‬
‫"שברים" ‪ 3 -‬שברים‪.‬‬
‫"תרועה" ‪ 9 -‬קולות רצופים‪.‬‬
‫נהגו שהרב‪ ,‬או מי שבקי בהלכות תקיעות‪ ,‬מקריא לתוקע ומשגיח שיתקע כהלכה‪.‬‬
‫בסה"כ תוקעים שלושים קולות‪ ,‬וסימן לדבר‪" :‬יום תרועה יהיה לכם"‪" ,‬יהיה"‬
‫בגימטרייה ‪ .30‬תקיעות אלו נקראות "תקיעות דמיושב"‪ ,‬מפני שמותר לשומעם‬
‫בישיבה‪ .‬אם כי נהגו לעמוד גם בהם‪ .‬התקיעות בתפילת מוסף נקראות "תקיעות‬
‫דמעומד" כי יש לשומעם בעמידה‪ .‬בתקיעות דמיושב יש לתקוע שברים‪-‬תרועה‬
‫בנשימה אחת‪ ,‬ובתקיעות דמעומד ‪ -‬בשתי נשימות‪ .‬ראוי שלא לומר "יהי רצון"‬
‫המודפס במחזורים בין סדר התקיעות‪ .‬התחלף התוקע במהלך התקיעות‪ ,‬אם השני‬
‫שמע את ברכות הראשון‪ ,‬אינו צריך לחזור ולברך‪.‬‬
‫בסוף תקיעות דמיושב אומר הש"ץ והקהל אחריו הפסוקים‪" :‬אשרי העם יודעי‬
‫תרועה"‪" ,‬בשמך יגילון כל היום"‪" ,‬כי תפארת"‪" ,‬אשרי"‪" ,‬יהללו"‪" ,‬לדוד מזמור"‪.‬‬
‫יש נוהגים לומר בר"ה "מזמור לדוד" (מטה אפרים והאדר"ת)‪ ,‬ומחזירים ספרי‬
‫התורה לארון הקודש‪.‬‬
‫מוסף‪ .‬ראוי להתחיל מוסף לפני שהגיע זמנה של מנחה גדולה‪( ,‬שהוא שש וחצי שעות‬
‫של היום) (רפ"ו)‪ .‬הש"ץ אומר תפילת "הנני"‪ ,‬חצי קדיש‪ .‬בתפילת "ומפני חטאינו" יש‬
‫לומר "ואת מוספי יום הזכרון"‪ .‬אמר "את מוסף" ‪ -‬אם נזכר קודם חתימת הברכה‪,‬‬

‫‪18‬‬

‫תשרי תשפ"ו‬

‫חוזר לעניין ואומר "ואת מוספי"‪ ,‬סיים ‪ -‬אינו חוזר‪ .‬ספרדים ואשכנזים חסידים‬
‫תוקעים גם בתפילת לחש‪ .‬ב"עלינו" שבחזרת הש"ץ‪ ,‬כורעים כשהש"ץ אומר‪:‬‬
‫"ואנחנו כורעים"‪ ,‬והקהל אומר בלחש‪" :‬ואנחנו כורעים"‪ .‬אם רצפת בית הכנסת אבן‬
‫ פורסים מטפחת על הארץ כנגד הפנים שלא להשתחוות על רצפת אבן‪" .‬היה עם‬‫פיפיות"‪" .‬אוחילה לאל"‪ .‬בסוף מלכויות זיכרונות ושופרות תוקעים פעם אחת‪:‬‬
‫תשר"ת‪ ,‬תש"ת‪ ,‬תר"ת‪ – ,‬ס"ה ‪ 10‬קולות בכל פעם‪ .‬בתקיעות אלו תוקעים שברים‪-‬‬
‫תרועה בשתי נשימות‪ ,‬שיהא הפסק קל ולא הפסק גמור‪ .‬אם יש כהנים – אומרים‬
‫"ותערב"‪ .‬מסיימים "שאותך לבדך ביראה נעבוד"‪ ,‬או "המחזיר שכינתו לציון"‪.‬‬
‫אשכנזים שלא תקעו בתפילת לחש‪ ,‬תוקעים לאחר קדיש תתקבל ‪ 3‬פעמים תשר"ת‪,‬‬
‫‪ 3‬תש"ת‪ 3 ,‬תר"ת‪ ,‬כמו בתקיעות דמיושב‪ ,‬ס"ה ‪ 30‬קולות‪ .‬חסידים התוקעים‬
‫בתפילת לחש‪ ,‬משלימים ‪ 10‬קולות לפני תתקבל‪ .‬עלינו‪ ,‬קדיש‪ .‬לדוד ה' אורי (אם לא‬
‫אמרוהו לפני קריאת התורה)‪ .‬אשכנזים שלא תקעו בתפילת לחש‪ ,‬תוקעים כאן ‪10‬‬
‫קולות ותקיעה גדולה‪ ,‬להשלים ל‪ 100 -‬קולות‪ .‬אדון עולם‪.‬‬

‫תקיעות דמיושב‬
‫בתפילת לחש‬
‫בחזרת הש"ץ‬
‫לפני תתקבל‬
‫אחרי קדיש תתקבל‬
‫בסוף התפילה‬

‫סיכום סדר התקיעות‬
‫ספרדים ואשכנזים‬
‫חסידים‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪10‬‬

‫אשכנזים‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪10‬‬

‫התקיעות שלאחר התפילה אינן מעכבות אם כוון כהלכה בתקיעות שבתפילה‪ .‬מי‬
‫שנאנס ולא שמע תקיעות ראשונות‪ ,‬יכול לצאת בתקיעות אלו‪ ,‬וחייב לברך לעצמו‬
‫"לשמוע קול שופר" ו"שהחיינו"‪ .‬שיר של יום (תהלים פ"א‪ ,‬אם לא אמרוהו קודם‬
‫התפילה)‪ ,‬לדוד ה' אורי‪ ,‬אדון עולם‪.‬‬

‫מנהג עדות אשכנז‬

‫‪19‬‬

‫נשים אשכנזיות שלא שמעו קול שופר בבית הכנסת‪ ,‬מברכות לעצמן "לשמוע קול‬
‫שופר" ושומעות ‪ 30‬תקיעות‪ .‬אישה יכולה לתקוע לעצמה ולחברתה‪.‬‬
‫אם בסיום תפילת מוסף הגיע זמן מנחה גדולה (חצי שעה אחרי חצות) מנהג הגר"א‬
‫להתפלל מנחה‪ ,‬ולא לומר "אבינו מלכנו"‪ .‬בקידושא רבא של ראש השנה אומר לפני‬
‫הברכה "וידבר משה"‪ ,‬כמו בשלוש רגלים‪ .‬מי שנאנס ולא קידש בערב‪ ,‬יקדש ביום‪,‬‬
‫ואחרי ברכת פרי הגפן (או ברכת המוציא) יברך "אשר בחר בנו מכל עם" וכו'‪ ,‬וחותם‬
‫"מקדש ישראל ויום הזכרון" ו"שהחיינו"‪ .‬אין לישון ביום ראש השנה‪ .‬טוב ללכת‬
‫לבית הכנסת ללמוד ולומר מזמורי תהלים‪ .‬אנשי מעשה נוהגים לסיים תהלים בכל‬
‫אחד מימי ראש השנה‪( .‬שתי פעמים ‪ 150‬פרקי התהלים עולים למספר שלוש מאות‪,‬‬
‫כמנין "כפר")‪.‬‬
‫מנחה‪ .‬אשרי ובא לציון‪ .‬חצי קדיש‪ ,‬שמונה עשרה כמו בשחרית‪ ,‬אבינו מלכנו (למנהג‬
‫הגר"א‪ ,‬אם מתפללים מנחה סמוך למוסף‪ ,‬אין אומרים אבינו מלכנו)‪ ,‬קדיש תתקבל‪,‬‬
‫עלינו‪ ,‬לדוד ה' אורי (אם נוהגים לאומרו במנחה)‪.‬‬
‫תשליך‪ .‬אחרי מנחה‪ ,‬לפני השקיעה‪ ,‬נוהגים ללכת לים או למקור מים ולומר‬
‫פסוקים‪" :‬מי א‪-‬ל כמוך" עד "ותשליך במצולות ים כל חטאתם"‪ .‬סדר זה נקרא‬
‫"תשליך"‪ ,‬ויש מהדרים לאומרו במקום שיש שם דגים‪ .‬מוסיפים מזמורי תהלים‬
‫ותפילות מענייני היום‪ .‬לדעת הגר"א אין לומר "תשליך"‪ .‬יש שאומרים "תשליך"‬
‫לפני יום הכיפורים ביום י"ג מדות‪.‬‬
‫ביצים שנולדו‪ ,‬וחלב שנחלב ביום א' דראש השנה‪ ,‬אסורים באכילה עד מוצאי יום ב'‪.‬‬
‫אין להכין מיום א' ליום ב' של ראש השנה‪.‬‬
‫ב' דראש השנה‪ ,‬יום ד'‪ ,‬ב' בתשרי‪.‬‬
‫ערבית‪ .‬כמו בלילה ראשון‪ .‬מדליקים נרות ומתחילים בהכנות לחג אחרי צאת‬
‫הכוכבים‪ ,‬כדי לא להכין ביום הראשון ליום השני‪ .‬בהדלקת הנר ובקידוש מברכים‬
‫"שהחיינו"‪ ,‬ואם יש בגד או פרי חדש ‪ -‬מכוון גם עליהם‪ .‬קידוש לפי סדר יק"ז‪.‬‬
‫אוכלים מאכלים לסימן טוב כמו בלילה ראשון‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫תשרי תשפ"ו‬

‫שחרית‪ .‬כאתמול‪ .‬שיר היחוד ושיר הכבוד‪ ,‬שיר של יום‪ :‬תהלים פ"א‪ .‬ברוב בתי‬
‫הכנסת הפיוט "לא‪-‬ל עורך דין" נדחה לתפילת מוסף‪" .‬אבינו מלכנו"‪ .‬מוציאים שני‬
‫ספרי תורה‪ ,‬י"ג מדות ותפילת רבש"ע וכו'‪ .‬בספר אחד קוראים לחמשה אנשים‬
‫בפרשת וירא את פרשת העקידה‪ ,‬חצי קדיש‪ .‬בספר שני קוראים במפטיר בפרשת‬
‫פנחס‪ ,‬במדבר כט‪,‬א‪" :‬ובחדש השביעי"‪ .‬מגביהים וגוללים‪ ,‬ומפטירים בירמיהו‬
‫לא‪,‬א‪" :‬כה אמר ה' מצא חן במדבר" עד לא‪,‬יט‪" :‬רחם ארחמנו נאם ה'"‪ .‬סדר‬
‫התקיעות ‪ -‬כיום א' של ראש השנה‪ .‬התוקע מברך "שהחיינו" על בגד חדש‪.‬‬
‫מוסף‪ .‬כאתמול‪ .‬הש"ץ אומר תפילת "הנני"‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬בתפילה אומר "ואת מוספי‬
‫יום הזכרון" (ואם אמר "ואת מוסף" ביום ב' של ראש השנה‪ ,‬אינו חוזר)‪ .‬בחזרת‬
‫הש"ץ אומר עד "מחיה המתים"‪ ,‬ומתחילים בפיוט "לא‪-‬ל עורך דין" "ונתנה תוקף"‪.‬‬
‫מי שנאנס ולא קידש ‪ -‬דינו כיום א' של ראש השנה‪.‬‬
‫מנחה‪ .‬אומרים "אבינו מלכנו"‪( .‬למנהג הגר"א‪ ,‬אם מתפללים מנחה סמוך למוסף‪,‬‬
‫אין אומרים אבינו מלכנו)‬
‫מוצאי יום טוב (ליל ה')‪ .‬ערבית‪" ,‬אתה חוננתנו"‪" ,‬המלך המשפט" במקום "מלך‬
‫אוהב צדקה ומשפט" (טעה אינו חוזר)‪ ,‬ברכו בתרא‪" ,‬לדוד ה' אורי" אם לא אמרוהו‬
‫במנחה‪ .‬הבדלה‪ ,‬ברכת הגפן ו"המבדיל"‪.‬‬
‫יש האומרים בעשרת ימי תשובה בברכת המזון "הרחמן הוא יחדש עלינו"‪.‬‬
‫ראוי לכל אדם לפשפש במעשיו בעשרת ימי תשובה ולהחמיר בדברים שהיה מקל‬
‫בהם במשך השנה‪.‬‬
‫צום גדליה‪ ,‬יום ה'‪ ,‬ג' בתשרי‪.‬‬
‫תענית‪( .‬בלשון הכתוב‪" :‬צום השביעי")‪ .‬אם התנה קודם השינה‪ ,‬רשאי לאכול עד‬
‫לפני עלות השחר (‪ .)4.59‬משכימים לסליחות הנאמרות עד יום הכיפורים‪.‬‬
‫בשחרית אומר הש"ץ "עננו" בברכה מיוחדת בין ברכת "גואל" ל"רופא"‪ .‬עדת בני‬
‫תימן נוהגים לומר "עננו" בברכת שומע תפילה בכל צום גם בתפילת ערבית‪ ,‬אף על פי‬
‫שאוכלים ושותים כל הלילה‪.‬‬
‫שכח "עננו"‪ ,‬ונזכר לפני שאמר "ה'" בברכת רפאנו‪ ,‬חוזר ואומר "עננו"‪ ,‬חותם‪" :‬ברוך‬
‫אתה ה' העונה לעמו ישראל בעת צרה"‪ ,‬וחוזר לברכת רפאנו‪ .‬לא נזכר עד אחרי שאמר‬
‫"ה'" ‪ -‬יאמר "עננו" בברכת "שומע תפילה"‪ ,‬וחותם‪" :‬ברוך אתה ה' שומע תפילה"‪ .‬שכח גם‬

‫מנהג עדות אשכנז‬

‫‪21‬‬

‫שם‪ ,‬יאמר אחרי "המברך את עמו ישראל בשלום" ואינו חותם‪ .‬גמר תפילתו ‪ -‬אינו חוזר‪.‬‬
‫מוסיפים "אבינו מלכנו" בשחרית ובמנחה בכל עשרת ימי תשובה‪ ,‬חוץ משבת וערב‬
‫שבת במנחה‪ .‬גם היחיד אומר בתפילתו "אבינו מלכנו"‪ .‬נוסח ספרד מקדימים תחנון‬
‫לאבינו מלכנו‪.‬‬
‫תחנון והוצאת הספר‪ :‬י"ג מדות ותפילת "ריבונו של עולם" של ראש השנה‪ ,‬קוראים‬
‫שלושה בפרשת כי‪-‬תשא‪" :‬ויחל"‪ .‬מי שאינו מתענה אינו עולה לתורה בשחרית‬
‫ובמנחה‪ ,‬וראוי שלא יקרא בתורה‪( .‬יש מנהג שהקהל אומר בקול רם לפני הקורא‬
‫שלשה פסוקים‪" :‬שוב מחרון אפך"; י"ג מדות; "וסלחת לעוננו")‪ .‬מנהג החסידים‬
‫להקדים את "אשרי" ו"ובא לציון" להחזרת ספר התורה‪ .‬חצי קדיש‪ ,‬אשרי‪ ,‬למנצח‪,‬‬
‫ובא לציון‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬עלינו‪ ,‬שיר של יום‪" ,‬אין כאלוקינו" ופיטום הקטורת‪.‬‬
‫קדיש דרבנן‪ .‬לדוד ה' אורי‪( .‬יש שמחליפים הסדר‪" :‬לדוד" מיד אחרי שיר של יום)‪.‬‬
‫מנחה‪ .‬יש מתענים שנוהגים להתעטף בטלית ולהניח תפילין במנחה של תענית צבור‪.‬‬
‫אשרי‪ ,‬חצי קדיש‪" ,‬ויחל" כמו בשחרית‪ ,‬אם יש שבעה מתענים‪( .‬בשעת הדחק די‬
‫שהעולים לתורה צמים ‪ -‬ערה"ש)‪ .‬העולה שלישי מפטיר בישעיהו נה‪,‬ו "דרשו ה'‬
‫בהמצאו" עד נו‪,‬ח‪" :‬אקבץ עליו לנקבציו"‪ .‬בברכת ההפטרה מסיים ב"מגן דוד"‪ .‬לפני‬
‫שמונה עשרה‪ :‬חצי קדיש‪ .‬בשמונה עשרה אומר היחיד המתענה "עננו" בברכת‬
‫"שומע תפילה"‪ .‬שכח ‪ -‬אם נזכר לפני שאמר "ה'" ‪ -‬יאמר שם‪ ,‬סיים "שומע תפילה"‬
‫ אינו חוזר‪ .‬הש"ץ אומר "עננו" בין ברכת "גואל" ל"רפאנו" ואם שכח ‪ -‬עיין דינו‬‫בשחרית‪ .‬ברכת כוהנים‪ .‬כוהן שאינו מתענה אינו עולה לדוכן אם יש כהן המתענה‪.‬‬
‫ברכת כהנים בחצי השעה האחרונה של היום‪ ,‬ויש מקילים מפלג המנחה (שעה ורבע‬
‫לפני שקיעה ‪ -‬בשעה ‪" .)17:40‬שים שלום" (במקום "שלום רב")‪" ,‬אבינו מלכנו"‪,‬‬
‫תחנון‪" ,‬עלינו"‪ .‬סוף הצום ‪ 18‬דקות אחרי שקיעה ‪ -‬בשעה ‪18:55‬‬
‫יום ו'‪ ,‬ד' בתשרי‪ .‬סליחות עשרת ימי תשובה‪ .‬בשחרית "אבינו מלכנו"‪ ,‬תחנון‪ ,‬חצי‬
‫קדיש‪" ,‬אשרי"‪" ,‬למנצח"‪" ,‬ובא לציון"‪ ,‬קדיש תתקבל‪" ,‬עלינו"‪ ,‬שיר של יום‪" ,‬אין‬
‫כאלוקינו"‪ ,‬קדיש דרבנן‪" ,‬לדוד ה' אורי"‪ .‬יש נוהגים שלא להתחתן בימים אלה‪ ,‬שלא‬
‫לערב שמחה באימת הדין (טעמי המנהגים)‪ .‬משתטחים על קברות צדיקים‪ ,‬ומתפללים‬
‫להקב"ה בזכותם לסליחה ומחילה‪ .‬יש המתענים בעשרת ימי תשובה ואין משלימים‪.‬‬
‫במנחה אין אומרים "אבינו מלכנו"‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫תשרי תשפ"ו‬

‫שבת שובה‪ ,‬פרשת וילך‪ ,‬ה' בתשרי‪ .‬הדלקת נר שבת וברכת "להדליק נר‬
‫של שבת"‪ .‬אישה מקבלת שבת בהדלקה‪ ,‬ומברכת אחריה‪ .‬לכן ראוי שתתפלל מנחה‬
‫תחילה‪ .‬אם יש צורך גדול‪ ,‬יכולה להתנות שאינה מקבלת שבת בהדלקת הנרות‪ .‬איש‬
‫המדליק נר שבת מקבל קדושת שבת עם הציבור‪ .‬ספרדים וחסידים אומרים "שיר‬
‫השירים" ומזמור "הודו‪ …‬גאולי ה'" (תהלים קז) לפני מנחה‪" .‬לכו נרננה"‪" ,‬לכה דודי"‪,‬‬
‫"מזמור שיר ליום השבת"‪ .‬חסידים אומרים "כגוונא" לפני "ברכו"‪.‬‬
‫ערבית‪" .‬ופרוש"‪" ,‬ושמרו"‪ .‬הנוהגים כגר"א אין אומרים "ושמרו"‪ .‬תפילה של שבת‪,‬‬
‫ואומר "זכרנו"‪" ,‬מי כמוך"‪" ,‬המלך הקדוש"‪" ,‬וכתוב"‪" ,‬בספר חיים"‪ .‬שכח לומר‬
‫אחד מהם ‪ -‬ראה דינו ביום א' דראש השנה‪ .‬הקהל אומר עם הש"ץ "ויכולו" (ויאמרו‬
‫לפחות שנים‪ ,‬משום שזו עדות) וכן בכל שבת‪ .‬ברכת מעין שבע‪ .‬ב"מגן אבות" אומר‬
‫"המלך הקדוש"‪ .‬נזכר אחרי שאמר "ברוך אתה ה'"‪ ,‬אינו חוזר‪ .‬יש נוהגים שאחרי‬
‫שהקהל אומר "מגן אבות" הש"ץ חוזר ואומרו בקול רם (עיין מ"ב‪ ,‬רסח‪,‬כב)‪( .‬עדת בני תימן‬
‫אומרים בכל שבתות השנה "המלך הקדוש")‪" .‬אלוהינו ואלוהי אבותינו רצה‬
‫במנוחתנו"‪ ,‬קדיש תתקבל (עושה השלום)‪" ,‬עלינו"‪" ,‬לדוד ה' אורי" (לאלה הנוהגים)‪,‬‬
‫אדון עולם‪' .‬הרחמן' של שבת‪" ,‬מגדול ישועות"‪" ,‬עושה השלום במרומיו"‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫שחרית של שבת‪ ,‬עם הוספות עשרת ימי תשובה‪ .‬קוראים לשבעה אנשים בפרשת‬
‫וילך‪ .‬אין קטן עולה למפטיר‪ .‬ההפטרה בהושע יד‪,‬ב "שובה ישראל" עד סוף הספר‪,‬‬
‫ומוסיפים מיואל ב‪,‬טו "תקעו שופר בציון" עד סוף הפרק "ולא יבושו עמי לעולם"‪.‬‬
‫בנוסח ספרד מוסיפים "מי אל כמוך"‪" .‬יקום פורקן"‪" ,‬אב הרחמים"‪" ,‬אשרי"‪,‬‬
‫"יהללו"‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬תפילת מוסף‪ .‬קידוש‪.‬‬
‫מנחה‪ .‬קוראים לשלושה בפרשת האזינו‪ .‬בתפילה‪" :‬שים שלום"‪" ,‬צדקתך צדק"‪,‬‬
‫קדיש תתקבל‪" ,‬עלינו"‪ .‬אין אומרים פרקי אבות ו"ברכי נפשי"‪ .‬דרשה לתשובה‪.‬‬
‫מוצאי שבת‪ ,‬ו' בתשרי‪ .‬מאחרים תפילת ערבית לזמן הכתוב בלוח‪ ,‬להוסיף מחול‬
‫על הקודש‪ .‬בבתי כנסת רבים שרים לפני תפילת מעריב כדי ללוות את שבת מלכתא‬
‫בשמחה ושיר‪ .‬יש נוהגים לשיר "למנצח בנגינות מזמור שיר" (תהלים סז) ומוסיפים‬
‫מזמור "לדוד ברוך ה' צורי" (תהלים קמד)‪ .‬ויש מוסיפים "אשרי תמימי דרך" ופרקי‬

‫מנהג עדות אשכנז‬

‫‪23‬‬

‫שיר המעלות‪ ,‬כל מקום כמנהגו‪.‬‬
‫ערבית‪" .‬והוא רחום"‪ ,‬ברכו‪ .‬חצי קדיש‪ .‬בתפילה‪" :‬זכרנו"‪" ,‬מי כמוך"‪" ,‬המלך‬
‫הקדוש"‪" ,‬אתה חוננתנו"‪" ,‬המלך המשפט"‪" ,‬וכתוב"‪" ,,‬בספר"‪ .‬אשכנזים אין‬
‫אומרים "ויהי נועם"‪" ,‬ואתה קדוש"‪ .‬קדיש תתקבל‪" ,‬ויתן לך" (יש נוהגים לומר‬
‫"ויתן לך" בבית)‪ .‬עלינו‪ ,‬קדיש יתום‪ ,‬ברכו בתרא‪" ,‬לדוד ה' אורי" לפי המנהג‪.‬‬
‫הבדלה‪ :‬הגפן‪ ,‬בשמים‪ ,‬נר‪ ,‬המבדיל‪ .‬קידוש לבנה כהגר"א‪ ,‬ולפי הרמ"א אין לקדש עד‬
‫מוצאי יום הכיפורים‪.‬‬
‫יום א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג' ‪ -‬ו'‪ ,‬ז'‪ ,‬ח' בתשרי ‪ -‬דינם כמו ביום ו' ד' בתשרי‪.‬‬
‫ערב יום הכיפורים‪ .‬יום ד'‪ ,‬ט' בתשרי‪" .‬כפרות" באשמורת הבוקר (כל עשרת‬
‫ימי תשובה הם זמן כפרות)‪ .‬יש שנהגו לתת לעניים את תמורת הכפרות‪ ,‬ויש שנהגו‬
‫לעשות כפרות על כסף המיועד לצדקה‪ .‬סליחות בקצרה‪ .‬בשחרית אין אומרים‬
‫"מזמור לתודה" (רוב הספרדים אומרים)‪ ,‬לא אבינו מלכנו‪ ,‬לא תחנון ולא למנצח‪.‬‬
‫מצווה להרבות בסעודה‪ ,‬ואסור להתענות אפילו תענית חלום‪ ,‬ואפילו עד הסעודה‬
‫המפסקת אסור‪ .‬מצווה לטבול במקווה לכבוד יום הדין‪ ,‬ואפילו צעירים שהם בני‬
‫מצווה ראוי להם לטבול‪ָ .‬אבל בתוך שבעה טובל לפני שקיעת החמה‪ ,‬אפילו במים‬
‫חמים‪ ,‬שיום הכיפורים מבטל גזירת שבעה‪.‬‬
‫מנחה‪ .‬מקדימים להתפלל מנחה כדי להספיק לאכול אחריה סעודה מפסקת‪ .‬בסוף‬
‫תפילת י"ח בלחש‪ ,‬לפני "אלוקי נצור"‪ ,‬אומר היחיד "יהיו לרצון"‪ ,‬וידוי ו"על חטא"‪.‬‬
‫בחזרת הש"ץ אין וידוי ו"על חטא"‪ .‬אין אומרים "אבינו מלכנו"‪.‬‬
‫אין אוכלים בסעודה המפסקת מאכלים שמנים‪ ,‬מעלי ליחה או מתובלים‪ .‬המלצת‬
‫רופאים לא להרבות באכילה‪ ,‬להימנע ממאכלים חריפים ומלוחים‪ ,‬ולהרבות‬
‫בשתייה‪ .‬מסיימים את הסעודה מבעוד יום‪ ,‬לפני זמן הדלקת הנרות‪ ,‬כדי להוסיף‬
‫מחול על הקודש‪ .‬לפני ברכת המזון אומרים "שיר המעלות" ולא "על נהרות בבל"‬
‫(וכן בראש חודש ובערב שבת וערב יום טוב אחרי חצות)‪ .‬הקדים לגמור הסעודה‪,‬‬
‫יכול להתנות במפורש שיאכל‪ .‬פורסים מפות על השולחנות ומדליקים נרות הדולקים‬
‫‪ 24‬שעות‪( .‬נוהגים שכל נשוי מדליק נר חיים בשבילו‪ ,‬ונר נשמה להורים ולקרובים)‪.‬‬
‫מדליקים נרות של יום כיפור‪ ,‬ומברכים "להדליק נר של יום הכיפורים" ו"שהחיינו"‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫תשרי תשפ"ו‬

‫איש או אישה המתפללים בבית הכנסת‪ ,‬לא יברכו "שהחיינו" בהדלקה כי אם בבית‬
‫הכנסת עם הציבור‪ .‬מברכים את הבנים והבנות באריכות ימים‪ ,‬ושיקיימו תורה‬
‫ומצוות‪ .‬מפייסים איש את רעהו ומברכים בחתימה טובה‪ .‬אל יהא אדם סרבן‬
‫להתפייס‪ ,‬וימחל לחברו המבקש מחילה‪ .‬החייב לחברו ממון‪ ,‬יקבל בלבו לשלם לו‪,‬‬
‫שלא יעכב התשובה‪ .‬אנשי ירושלים נוהגים ללבוש בגדים לבנים ולהתעטף בטלית‬
‫בבית‪ .‬חולצים את הנעלים‪ ,‬והולכים לבית‪-‬הכנסת‪ .‬התחלת התענית בירושלים‬
‫‪ .17:53‬במקומות אחרים לפי זמן כניסת השבת (‪ 20-30‬דקות לפני השקיעה)‪.‬‬
‫יום הכפורים‪ ,‬יום ה'‪ ,‬י' בתשרי‪.‬‬
‫כל נדרי ‪ -‬מתעטפים בטלית מבעוד יום‪" .‬תפילה זכה"‪ .‬יש להקדים "כל נדרי" לפני‬
‫שקיעת החמה‪ .‬מוציאים שני ספרי תורה ומוסרים אותם לשני זקנים או חשובי‬
‫הקהל‪ ,‬והם עוטרים את הש"ץ‪ ,‬ואומרים "על דעת המקום" שלוש פעמים‪ .‬הש"ץ‬
‫אומר "כל נדרי" שלוש פעמים בניגון המקובל‪ ,‬והקהל אומר בלחש‪ .‬ואומר‪" :‬מיום‬
‫כפורים שעבר עד יום כפורים זה‪ ,‬ומיום כפורים זה עד יום כפורים הבא עלינו‬
‫לטובה"‪ .‬בכל פעם משלוש פעמים של "כל נדרי"‪ ,‬ובפסוקי "ונסלח"‪ ,‬מגביה הש"ץ‬
‫את קולו‪ .‬הש"ץ מברך בקול רם "שהחיינו"‪ ,‬והקהל אומר עמו בלחש ומסיים לפניו‬
‫כדי שיוכל לענות אמן‪ .‬יש קהילות שאומרים "כל נדרי" בלילה ממש (לקוטי הרי"ק)‪.‬‬
‫הרב או גדול שבקהל אומר דברי התעוררות לתשובה‪.‬‬
‫ערבית‪ .‬ברכו‪ .‬בקריאת שמע אומרים יחד עם הש"ץ בקול רם "ברוך שם כבוד‬
‫מלכותו לעולם ועד"‪ ,‬וכן בק"ש של שחרית‪" .‬ופרוש"‪" ,‬כי ביום הזה יכפר"‪ .‬לדעת‬
‫הגר"א אין אומרים "כי ביום"‪ .‬חצי קדיש‪ ,‬תפילת יום הכיפורים‪.‬‬
‫פותחים הארון‪ ,‬והש"ץ מתחיל "אלוהינו ואלוהי אבותינו יעלה תחנונינו"‪ ,‬פיוטים‪,‬‬
‫סליחות‪ ,‬וידוי ו"על חטא"‪ .‬יש אומרים "לדוד מזמור"‪ .‬קדיש תתקבל‪" .‬עלינו"‪,‬‬
‫"לדוד ה' אורי" (לנוהגים במעריב)‪" .‬אדון עולם"‪ 4 ,‬פרקים ראשונים של תהלים‪ ,‬שיר‬
‫היחוד ושיר הכבוד‪ .‬יש אומרים את "שיר היחוד" בציבור פסוק בפסוק‪ .‬יש נוהגים‬
‫להיות ערים כל הלילה בבית הכנסת בלימוד התורה ואמירת תהלים‪ .‬אם הדבר‬
‫יקשה עליו להתענות ולהתפלל‪ ,‬אל יעשה כן‪.‬‬
‫שחרית‪ .‬נטילת ידיים בשחרית ואחרי עשיית צרכים רק עד קשרי האצבעות‪ .‬עיניים‬
‫מותר לרחוץ רק בכדי להעביר לכלוך‪ .‬משכימים לבית הכנסת‪ ,‬יש נוהגים לדלג על‬

‫מנהג עדות אשכנז‬

‫‪25‬‬

‫ברכת "שעשה לי כל צרכי"‪( .‬לשיטת הגר"א מברכים אותה בערב בעת נעילת‬
‫הנעליים)‪ .‬שיר היחוד‪ ,‬שיר הכבוד‪ .‬שיר של יום‪" :‬לדוד משכיל" (תהלים לב)‪ ,‬פסוקי‬
‫דזמרה‪" .‬המלך" עד "ובמקהלות" אומר הקהל יחד עם הש"ץ‪ ,‬כמו בראש השנה‪.‬‬
‫ברכת יוצר‪ ,‬כמו בראש השנה‪" ,‬המאיר לארץ"‪ .‬בקריאת שמע‪" ,‬ברוך שם כבוד‬
‫מלכותו לעולם ועד" בקול רם‪ .‬תפילת לחש‪ .‬חזרת הש"ץ‪ ,‬פיוטים כמנהג‪ .‬קדושת‬
‫נעריצך ונקדישך (או "כתר")‪ ,‬ברכת כוהנים‪( .‬הכוהנים חולצים גם נעלי גומי ‪ -‬קכ"ח‪,‬‬
‫מ"ב ס"ק י"ח)‪ .‬אומרים "אבינו מלכנו"‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬פסוקי "אין כמוך"‪ .‬במנהג‬
‫ספרד שיר של יום (פ"א)‪ .‬מוציאים שני ספרי תורה‪ ,‬י"ג מדות ותפילת "ריבונו של‬
‫עולם"‪" ,‬שמע ישראל"‪" ,‬קדוש ונורא"‪" ,‬גדלו"‪ .‬באחד קוראים לששה בפרשת אחרי‬
‫מות (ויקרא טז) מתחילה עד "ויעש כאשר צוה ה' את משה"‪ .‬חצי קדיש‪ .‬בספר השני‬
‫קוראים למפטיר בפרשת פנחס (במדבר כט‪ ,‬ז) "ובעשור לחודש השביעי" עד "ומנחתה‬
‫ונסכיהם"‪ .‬ומפטירים בישעיה נז‪,‬יד "ואמר סולו סולו" עד נח‪,‬יד "כי פי ה' דיבר"‪.‬‬
‫אם יש ברית מילה מלים אחר קריאת התורה‪ ,‬מברכים על הכוס‪ ,‬ונותנים לטעום‬
‫לרך הנימול‪ ,‬וגם כשאומר "בדמיך חיי"‪ .‬אם מלים בבית היולדת‪ ,‬ולא עברו ‪ 7‬יממות‬
‫מלאות מזמן הלידה‪ ,‬והוא עדיין חלשה וזקוקה לאוכל ומותר לה לשתות יין‪ ,‬יכווין‬
‫להוציאה בברכה‪ ,‬והיא תכווין לצאת‪ ,‬ותשתה היא‪ .‬חולים וקטנים שאוכלים ביום‬
‫הכפורים אומרים בברכת המזון "יעלה ויבוא"‪ ,‬ואם לא אמרו אינם חוזרים‪.‬‬
‫הזכרת נשמות‪ .‬נוהגים להזכיר נשמות חללי השואה‪ ,‬צה"ל והטרור‪ ,‬ראה בסוף‬
‫הספר‪ .‬הציבור אומרים "אל מלא רחמים"‪ ,‬וביחידות "יזכור"‪" .‬אב הרחמים"‪,‬‬
‫"אשרי"‪" ,‬יהללו"‪" ,‬לדוד מזמור"‪ ,‬חצי קדיש‪.‬‬
‫מוסף‪ .‬ראוי להתחיל מוסף לפני שהגיע זמנה של מנחה גדולה‪( ,‬שהוא שש וחצי שעות‬
‫של היום) (רפ"ו)‪ ..‬הש"ץ אומר "הנני"‪ ,‬חצי קדיש‪ .‬בחזרת הש"ץ כשאומר "עלינו"‪,‬‬
‫ובסדר העבודה ב"הכהנים" ‪ -‬כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם‪ ,‬כמו בראש‬
‫השנה‪ .‬סליחות‪ ,‬וידוי ו"על חטא"‪" ,‬ותערב"‪ ,‬ברכת כוהנים‪ ,‬קדיש תתקבל‪ .‬אין‬
‫אומרים "אין כאלוהינו"‪ .‬שיר של יום (אם לא אמרו בהשכמה)‪.‬‬
‫רבים ממתפללי נוסח אשכנז מעדיפים את סדר העבודה של נוסח ספרד "אתה‬
‫כוננת"‪ ,‬שנכתב בלשון המשנה‪.‬‬
‫מנחה‪ .‬אין אומרים אשרי ובא לציון‪ .‬מוציאים ספר תורה וקוראים לשלושה בפרשת‬

‫‪26‬‬

‫תשרי תשפ"ו‬

‫עריות (ויקרא יח‪,‬א) עד סופה‪ ,‬והשלישי מפטיר‪ .‬אין אומרים חצי קדיש אחרי קריאת‬
‫התורה‪ .‬מפטירים בספר יונה‪ ,‬ומוסיפים שלושה פסוקים שבסוף מיכה "מי א‪-‬ל‬
‫כמוך" עד הסוף‪ .‬בברכת ההפטרה מסיים "מגן דוד"‪" ,‬יהללו"‪" ,‬לדוד מזמור"‪ ,‬חצי‬
‫קדיש‪ ,‬תפילה בלחש‪ .‬בחזרת הש"ץ‪ ,‬לפני "זכור לנו ברית אבות"‪ ,‬אומר הסליחה "אל‬
‫נא רפא"‪ .‬אין הכוהנים עולים לדוכן‪ ,‬והש"ץ אומר "אלוהינו ואלוהי אבותינו ברכנו‬
‫בברכה"‪" ,‬שים שלום"‪" ,‬אבינו מלכנו"‪ ,‬קדיש תתקבל‪.‬‬
‫נעילה‪ .‬זמנה כשהחמה בראש האילנות‪ .‬אשרי ובא לציון‪ ,‬חצי קדיש‪ .‬במקום‬
‫"כתבנו" "וכתוב"‪" ,‬ונכתב"‪ ,‬אומר‪" :‬חתמנו"‪" ,‬וחתום"‪" ,‬ונחתם"‪ .‬פותחים הארון‬
‫מחזרת הש"ץ ועד אחרי קדיש תתקבל‪ .‬אומרים ‪ 7‬פעמים י"ג מדות בפיוטים‪ :‬ומי‬
‫יעמוד‪ ,‬מרובים צרכי עמך‪ ,‬ידך פשוט‪ ,‬זכור ברית אברהם‪ ,‬ה' ה'‪ ,‬רחם נא‪ .‬אלוהינו‬
‫ואלוהי אבותינו סלח לנו‪ .‬ברכת כוהנים עד ‪ 13‬דקות אחרי שקיעה‪ .‬מנהג הספרדים‬
‫לומר את הסליחות אחרי חזרת הש"ץ‪ ,‬ואף אשכנזים רשאים לנהוג כך אם הזמן‬
‫קצר‪" .‬אלוהינו ואלוהי אבותינו ברכנו בברכה" ‪ -‬אומר אפילו בלילה‪ .‬אבינו מלכנו‪:‬‬
‫"חתמנו" במקום "כתבנו"‪" .‬שמע ישראל" פעם אחת‪" ,‬ברוך שם כבוד" ‪ 3‬פעמים‪.‬‬
‫"ה' הוא האלוקים" ‪ 7‬פעמים‪ .‬קדיש תתקבל‪ 21 .‬דקות אחרי השקיעה (השקיעה‬
‫בירושלים ‪ )18:28‬נוהגים אנשי א"י לתקוע תקיעה אחת‪ ,‬ויש תוקעים תשר"ת‪.‬‬
‫אומרים "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"‪.‬‬
‫סוף הצום ‪ 33‬דקות אחרי שקיעה‪ .‬מותרים במלאכה‪ ,‬מדליקים ומבדילים‪.‬‬
‫מוצאי יום הכיפורים‪ .‬י"א בתשרי‪ .‬ערבית של חול‪" ,‬אתה חוננתנו"‪ .‬אין‬
‫אומרים "ויהי נועם" "ואתה קדוש"‪ .‬קדיש תתקבל‪ .‬עלינו‪ ,‬קדיש יתום‪ ,‬ברכו בתרא‪,‬‬
‫ויש נמנעים מלומר ברכו בתרא כמו בשבת ויום טוב‪ ,‬מאחר שהכל נמצאים בבית‬
‫הכנסת בעת "ברכו" ראשון‪" .‬לדוד ה' אורי"‪ ,‬קדוש לבנה‪ .‬הבדלה‪ :‬יין‪ ,‬נר‪ ,‬הבדלה‪.‬‬
‫ברכת "מאורי האש" מברך על נר ששבת‪ :‬שדלק מערב יום כיפור‪ ,‬או שהודלק ממנו‪.‬‬
‫מי שלא ברך בבוקר "שעשה לי כל צרכי" ‪ -‬מברך כאשר נועל נעליו (הגר"א)‪ .‬נוהגים‬
‫להתחיל מיד בבניין הסוכה‪.‬‬
‫מנהג ירושלים שחסידים וספרדים אומרים "שיר למעלות אשא עיני" לפני "עלינו"‪.‬‬
‫יום ו'‪ ,‬י"א בתשרי‪ .‬נוהגים להשכים לבית הכנסת‪ .‬עד אחרי אסרו חג אין אומרים‬
‫תחנון‪ ,‬ולא "יהי רצון" שאחר קריאת התורה‪ .‬יש שאין אומרים תחנון עד ראש חודש‬

‫מנהג עדות אשכנז‬

‫‪27‬‬

‫מרחשוון‪ .‬בימים שבין יום הכיפורים לסוכות אין מתענים‪ ,‬מלבד חתן ביום חופתו‪.‬‬
‫שבת פרשת האזינו‪ ,‬י"ב בתשרי‪ .‬קוראים לשבעה אנשים לפי הסדר‪ :‬הזיו‬
‫לך‪( ,‬האזינו‪ ,‬זכור‪ ,‬ירכיבהו‪ ,‬וירא‪ ,‬לו חכמו‪ ,‬כי אשא) והשביעי מן "ויבוא משה" עד‬
‫סוף הפרשה (אפשר לחלק לשני קרואים רק את העלייה לשביעי) ומפטירים "וידבר‬
‫דוד" (שמ"ב כ"ב‪ ,‬כל הפרק)‪ .‬אין אומרים "אב הרחמים"‪.‬‬
‫במנחה‪ .‬קוראים שלושה בפרשת וזאת הברכה‪ .‬אין אומרים "צדקתך צדק" ולא‬
‫"ברכי נפשי"‪.‬‬
‫ערבית‪ .‬אשכנזים אין אומרים "ויהי נועם"‪" ,‬ואתה קדוש"‪.‬‬
‫ערב סוכות‪ ,‬יום ב'‪ ,‬י"ד בתשרי‪ .‬אין אומרים "יהי רצון" שאחר קריאת התורה‪.‬‬
‫יש האומרים "למנצח‪ …‬יענך"‪ ,‬ויש שאין אומרים (יעב"ץ)‪ .‬מסתפרים‪ ,‬רוחצים‬
‫וטובלים לכבוד החג‪ .‬יש מחמירים שלא לאכול פת אחרי חצות היום‪ .‬אחרי השעה‬
‫התשיעית אסור לאכול מיני מזונות‪ ,‬כדי שיאכל סעודת יום טוב בסוכה לתאבון‪.‬‬
‫סעודת נישואין שבערב יום טוב‪ ,‬נוהגים להקדימה לפני חצות‪.‬‬
‫בבניית הסוכה יש להקפיד שהדפנות לא יתנופפו ברוח‪ .‬ראוי להניח לרוחב הקירות‬
‫מוטות במרחק פחות מ‪ 23 -‬ס"מ זה מזה‪ .‬יש להקפיד שלא יהיה רווח של יותר מ‪23 -‬‬
‫ס"מ בן הדופן לקרקע‪ .‬את הסכך יש לרכוש מבעליו‪ ,‬ואין להשתמש בסכך שנקטף‬
‫מעצים ללא רשות בעליהם‪.‬‬
‫אוגדים את ארבעת המינים בסדר זה‪ :‬אורך הלולב לפחות ‪ 32‬ס"מ‪ .‬מניח את הלולב‬
‫כאשר שדרתו למעלה‪ 3 ,‬הדסים מימין הלולב ושתי ערבות משמאלו‪ .‬צריך שיהיה‬
‫הלולב גבוה מההדסים לפחות טפח ‪ 8 -‬ס"מ‪ ,‬וההדסים קצת גבוהים מן הערבות‪.‬‬
‫א' דסוכות‪ ,‬יום ג'‪ ,‬ט"ו בתשרי‪.‬‬
‫בהדלקת הנר האישה מברכת לפני ההדלקה (ככל יום טוב)‪" :‬להדליק של יום טוב"‬
‫וברכת "שהחיינו"‪ .‬המדליקות את הנר בליל יום טוב לפני קידוש‪ ,‬יכינו הפתילות‬
‫והנר מבעוד יום‪ ,‬ויזהרו להעביר אש מנר דולק‪.‬‬
‫ערבית‪" .‬ופרוש"‪" ,‬וידבר משה"‪( .‬הגר"א‪ :‬אין אומרים "וידבר")‪ .‬תפילת יו"ט‪ .‬קדיש‬

‫‪28‬‬

‫תשרי תשפ"ו‬

‫תתקבל‪ ,‬עלינו‪ ,‬קדיש יתום‪ ,‬לדוד ה' אורי (לנוהגים כן)‪" .‬אדון עולם" או "יגדל"‪.‬‬
‫כשנכנס לסוכה אומר האושפיזין‪ .‬בקידוש‪ :‬ברכת הגפן‪" ,‬אשר בחר בנו מכל עם"‪,‬‬
‫"לישב בסוכה"‪ .‬ברכת "שהחיינו" (גם אם ברך בהדלקת הנר) וסימנו‪" :‬יקס"ז" (יין‪,‬‬
‫קידוש‪ ,‬סוכה‪ ,‬זמן)‪ .‬הנוהגים כמנהג הגר"א‪ ,‬מברכים אחרי לילה ראשון "לישב‬
‫בסוכה" בכניסתם לסוכה‪ .‬לדעת הרמב"ם יש לקדש ולברך "לישב בסוכה" מעומד‬
‫(כדי שיברך "לישב בסוכה" עובר לעשייתה)‪ ,‬אף אם בכל השנה נוהג לשבת בשעת‬
‫קידוש‪ .‬לדעת הרא"ש מותר לקדש בישיבה‪ .‬בברכת "לישב בסוכה" יש לכוון שציוונו‬
‫ה' לישב בסוכה כדי לזכור ענני הכבוד שהקיפו את אבותינו ארבעים שנה במדבר‬
‫בצאתם ממצרים‪ .‬היוצאים בקידוש מפי אחר‪ ,‬יוצאים גם בברכת "לישב בסוכה"‬
‫אם כוונו לצאת‪ .‬אכילת כזית בסוכה בסעודת לילה ראשון היא חובה מן התורה (כמו‬
‫מצה בליל א' של פסח)‪ ,‬ואפילו ירדו גשמים חייב להמתין שעה או שעתיים שמא‬
‫יפסקו (ובלבד שלא יצטער מרעב)‪ ,‬כדי שיוכל לברך "לישב בסוכה"‪( .‬מ"ב תרלט‪ ,‬לה‪.‬‬
‫ויש אומרים שימתין עד חצות)‪ .‬אם אינו יכול לחכות‪ ,‬או שלא פסק הגשם‪ ,‬יאכל‬
‫כזית בסוכה מבלי לברך "לישב בסוכה"‪ ,‬ויאכל סעודתו בבית‪.‬‬
‫בברכת המזון אומר "יעלה ויבוא"‪ .‬שכח ולא אמר‪ ,‬אם נזכר לפני סיום הברכה ולא אמר‬
‫"ה'"‪ ,‬אומר אלוהינו ואלוהי אבותינו יעלה ויבוא וכו' ובנה ירושלים‪ ,‬ואם נזכר אחרי שסיים‬
‫הברכה‪ ,‬ואמר "ברוך אתה ה'"‪ ,‬אומר ברכה נוספת‪" :‬ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם‬
‫אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל באהבה לששון ולשמחה את יום חג הסוכות הזה‪ ,‬ברוך‬
‫אתה ה' מקדש ישראל והזמנים"‪ .‬ואם לא נזכר עד אחרי שהתחיל הברכה הרביעית "הטוב‬
‫והמטיב"‪ ,‬חוזר לראש הברכה הראשונה‪.‬‬
‫"הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו טוב"‪ ,‬ו"הרחמן הוא יקים לנו סוכת דוד הנופלת"‪.‬‬
‫"הרחמן" האחרון אומר כל שבעת ימי החג‪.‬‬
‫מצות עשה לגור בסוכה‪" .‬תשבו ‪ -‬כעין תדורו"‪ .‬ישנים בסוכה‪ ,‬אבל המצטער פטור‪.‬‬
‫כל ‪ 7‬ימים עושה סוכתו קבע וביתו ארעי‪ .‬מותר לאכול אכילת ארעי מחוץ לסוכה‪,‬‬
‫ויש מחמירים שלא לשתות ולא לאכול מחוץ לסוכה אפילו אכילת ארעי‪ ,‬אבל אין‬
‫מברכים על אכילת ארעי "לישב בסוכה"‪ .‬יש נוהגים לברך "לישב בסוכה" על אכילת‬
‫מזונות כביצה או רביעית יין‪.‬‬

‫מנהג עדות אשכנז‬

‫‪29‬‬

‫שחרית‪ .‬תפילת יום טוב‪ .‬נוטלים לולב בימין ואתרוג בשמאל כשהוא מהופך ‪ -‬העוקץ‬
‫למעלה‪ .‬מברכים "אשר קדשנו‪ …‬על נטילת לולב" ו"שהחיינו" (תרנ"א‪,‬ה)‪ ,‬הופכים את‬
‫האתרוג שיהא הפיטם למעלה‪ .‬מחזיקים האתרוג והלולב מחוברים‪ ,‬בלא דבר חוצץ‬
‫ביניהם‪ ,‬מנענעים בעמידה‪ ,‬כאשר העומד פניו למזרח‪ .‬מנהג אשכנז‪ :‬מזרח‪ ,‬דרום‪,‬‬
‫מערב‪ ,‬צפון‪ ,‬מעלה‪ ,‬מטה‪ .‬מנהג חסידים כנוסח האר"י‪ :‬דרום‪ ,‬צפון‪ ,‬מזרח‪ ,‬מעלה‪,‬‬
‫מטה‪ ,‬מערב‪.‬‬
‫אסור לאכול לפני נטילת לולב‪ .‬המהדרים מברכים על הלולב בסוכה‪ ,‬לפני שהולכים‬
‫לבית הכנסת‪ .‬אין ליטול לולב בזמן חזרת הש"ץ‪ .‬הלל שלם‪.‬‬
‫וזה סדר הנענועים בהלל‪( :‬המסומן בכוכב * ‪ -‬מנהג ספרדים ואשכנזים‪-‬חסידים)‪.‬‬
‫הקהל עונה‬
‫החזן אומר‬
‫*הודו לה' כי טוב ‪ -‬ומנענע‬
‫*הודו לה' כי טוב ‪ -‬ומנענע‬
‫הודו לה' כי טוב ‪ -‬ומנענע‬
‫יאמר נא ישראל ‪ -‬ומנענע‬
‫הודו לה' כי טוב ‪ -‬ומנענע‬
‫יאמרו נא בית אהרן ‪ -‬ולא מנענע‬
‫הודו לה' כי טוב ‪ -‬ומנענע‬
‫יאמרו נא יראי ה' ‪ -‬ולא מנענע‬
‫*אנא ה' הושיעה נא ‪ -‬ומנענע‬
‫*אנא ה' הושיעה נא ‪ -‬ומנענע‬
‫*אנא ה' הושיעה נא ‪ -‬ומנענע‬
‫*אנא ה' הושיעה נא ‪ -‬ומנענע‬
‫*הודו לה' כי טוב ‪ -‬ומנענע‬
‫*הודו לה' כי טוב ‪ -‬ומנענע‬
‫הודו לה' כי טוב ‪ -‬ומנענע‬
‫הודו לה' כי טוב ‪ -‬ומנענע‬
‫הושענות‪ .‬ספרדים ואשכנזים חסידים נוהגים לומר הושענות אחרי הלל (לפני קדיש)‪,‬‬
‫ויש הנוהגים לומר הושענות אחרי מוסף‪ .‬אחרי שהביאו ספר תורה לבימה מחזיק‬
‫בידו הלולב והאתרוג‪ ,‬מקיף הבימה ואומר "הושענא"‪" ,‬למען אמיתך"‪" ,‬כהושעת"‪.‬‬
‫קדיש תתקבל‪" ,‬אין כמוך"‪" ,‬אב הרחמים"‪ .‬מנהג ספרד – שיר של יום (פ"ב)‪.‬‬
‫מוציאים שני ספרי תורה‪ .‬י"ג מדות‪" ,‬רבונו של עולם" של ג' רגלים‪ .‬באחד קוראים‬
‫לחמשה אנשים בפרשת אמור (ויקרא כב‪ ,‬כו)‪" :‬שור או כשב" עד סוף כג "אל בני‬
‫ישראל"‪( .‬ביום טוב נוהגים שלא להוסיף על חמשה עולים)‪ .‬חצי קדיש‪ ,‬בספר שני‬
‫קוראים למפטיר בפרשת פנחס במדבר כט‪ ,‬יב‪" :‬ובחמשה עשר" עד "מנחתה‬
‫ונסכה"‪ .‬מפטירים בזכריה י"ד "הנה יום בא"‪ .‬ברכות המפטיר‪" ,‬יה אלי"‪" ,‬אשרי"‪,‬‬
‫"לדוד מזמור"‪" ,‬ובנוחה יאמר"‪ ,‬חצי קדיש‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫תשרי תשפ"ו‬

‫מוסף של יום טוב‪ .‬קדושת "נעריצך" (או "כתר")‪" ,‬אדיר אדירנו"‪" ,‬ותערב"‪ ,‬ברכת‬
‫כוהנים‪" ,‬שים שלום"‪" .‬הושענא למען אמיתך" (לאלה שלא אמרו בשחרית) כנ"ל‪.‬‬
‫קדיש תתקבל‪" ,‬אין כאלוקינו"‪" ,‬עלינו"‪ ,‬שיר של יום‪ :‬למנצח בנגינות (תהלים עו)‪,‬‬
‫לדוד ה' אורי‪" ,‬אדון עולם"‪ ,‬שיר היחוד ושיר הכבוד (יש אומרים שיר היחוד ושיר‬
‫הכבוד לפני התפילה)‪ .‬קידוש של יום טוב‪.‬‬
‫מנחה‪" .‬אשרי" "ובא לציון"‪ ,‬חצי קדיש‪ .‬תפילה של יום טוב‪ .‬שלום רב‪( .‬מנהג‬
‫ספרדים ואשכנזים חסידים‪ :‬שים שלום)‪.‬‬
‫א' חול המועד‪ ,‬יום ד'‪ ,‬ט"ז בתשרי‪ .‬מוצאי יום טוב (יום טוב שני בחו"ל)‪.‬‬
‫ערבית‪ .‬בבית מדרשו של מרן הגראי"ה קוק זצ"ל היה נוהג שלא לומר בחול המועד‬
‫במעריב "והוא רחום" לפני ברכו‪ .‬בשמונה עשרה‪" :‬אתה חוננתנו"‪" ,‬יעלה ויבוא"‪.‬‬
‫קדיש תתקבל‪.‬‬
‫שכח ולא אמר "יעלה ויבוא"‪ ,‬אם נזכר לפני שאמר "ה'" מברכת "המחזיר שכינתו לציון"‪,‬‬
‫אומרו שם‪ .‬נזכר לאחר שאמר "ה'"‪ ,‬מסיים הברכה‪ ,‬ואומר "יעלה ויבוא" לפני מודים‪ .‬נזכר‬
‫לאחר שהתחיל "מודים"‪ ,‬חוזר ל"רצה"‪ .‬נזכר אחרי שגמר תפילתו ועקר רגליו‪ ,‬חוזר לראש‬
‫התפילה‪ .‬והוא הדין אם הוא מסופק אם אמר‪ ,‬וי"א שבספק אינו חוזר‪ .‬וכן הדין בתפילת‬
‫שחרית ומנחה‪.‬‬
‫הבדלה של מוצאי יום טוב בסוכה‪ ,‬ומברכים‪ :‬יין‪ ,‬הבדלה‪ ,‬לישב בסוכה‪ .‬יש שאין‬
‫מברכים לישב בסוכה על שתיית יין הבדלה שאינה קביעות‪ ,‬אלא מברך אחר כך על‬
‫אכילת מזונות‪ .‬ויש לכוון בברכה לפטור ישיבת סוכה כל הלילה‪ .‬בברכת המזון אומר‬
‫"יעלה ויבוא"‪ ,‬הרחמן הוא יקים לנו‪.‬‬
‫שכח יעלה ויבוא‪ ,‬ונזכר בגמר "בונה ירושלים"‪ ,‬אם עוד לא אמר ה' ‪ -‬אומרו שם‪ .‬אם כבר‬
‫אמר ‪ -‬מסיים הברכה ואומר‪" :‬ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר נתן ימים קדושים‬
‫לעמו ישראל לששון ולשמחה‪ ,‬את יום חג הסוכות הזה" בלי חתימה‪ .‬ואם כבר התחיל ברכת‬
‫הטוב והמטיב אינו חוזר‪.‬‬
‫בבתי כנסיות רבים בא"י נוהגים בכל לילי חול המועד לומר בצבור כל ט"ו שירי‬

‫מנהג עדות אשכנז‬

‫‪31‬‬

‫המעלות פסוק בפסוק בשירה ובזמרה‪ ,‬זכר לשמחת בית השואבה שבבית המקדש‪.‬‬
‫שחרית‪ .‬אין מניחים תפילין בחול המועד‪ .‬תפילה של חול‪ .‬בשמונה עשרה אומר‬
‫"יעלה ויבוא"‪ .‬שכח ‪ -‬עיין דינו בערבית‪.‬‬
‫נטילת לולב בלי "שהחיינו"‪ .‬הלל שלם‪ .‬נענועים כאתמול‪ .‬הושענא‪" :‬אבן שתיה"‪,‬‬
‫"כהושעת"‪ָ .‬אבל לא יקיף‪ ,‬ואם ניכר שאינו מקיף בגלל אבלותו ‪ -‬יקיף‪ .‬קדיש‬
‫תתקבל‪ ,‬מוציאים ספר תורה וקוראים לארבעה עולים ארבע פעמים‪" :‬וביום השני"‬
‫בפרשת פנחס‪ .‬חצי קדיש‪" ,‬יהללו"‪ ,‬אשרי ובא לציון‪ ,‬חצי קדיש‪.‬‬
‫מוסף של יום טוב‪" ,‬וביום השני"‪ .‬קדושה של חול‪ .‬האומרים "כתר" מתחילים בכתר‬
‫וממשיכים בשל חול‪ .‬הושענא (לאלה שלא אמרו בשחרית)‪" :‬אבן שתיה"‪ .‬קדיש‬
‫תתקבל‪" ,‬עלינו"‪ ,‬שיר של יום‪( :‬תהלים כט) מזמור לדוד‪ .‬אין כאלוהינו‪ .‬לדוד ה' אורי‪.‬‬
‫אדון עולם‪.‬‬
‫תיירים שדעתם לחזור לחו"ל‪ :‬ר' שמואל סלנט‪ ,‬רבה של ירושלים‪ ,‬הנהיג יום טוב‬
‫לחומרה‪ :‬אין עושים מלאכה‪ ,‬שומעים הבדלה מתושב א"י‪ ,‬ובמוסף אומר רק "וביום‬
‫השני" (על פי חכ"צ)‪ .‬יש תיירים הנוהגים שאם יש מנין‪ ,‬מתפללים תפילת יום טוב‬
‫בציבור‪ ,‬וראוי לעשותה בצנעה‪ .‬לדעת משנה ברורה (תצ"ו‪ ,‬י"ג) יתפלל בביתו ובצנעה‪.‬‬
‫לנוהגים יום טוב שני של גלויות‪ ,‬סדר התפילות וקריאת התורה כאתמול‪ .‬מפטירים‬
‫במלכים א ח‪ ,‬ב‪-‬כא‪.‬‬
‫ב' חול המועד‪ ,‬יום ה'‪ ,‬י"ז בתשרי‪ .‬תפילה כיום א' חול המועד‪ ,‬הושענא‬
‫"אערוך שועי"‪ ,‬וקוראים לד' אנשים "וביום השלישי"‪ ,‬וכן במוסף "וביום השלישי"‪,‬‬
‫שיר של יום‪" :‬מזמור לאסף" (תהלים נ)‪.‬‬
‫(קריאת התורה בחו"ל‪ :‬לכהן "וביום השני"; ללוי "וביום השלישי"; לישראל "וביום‬
‫הרביעי"; לרביעי "וביום השני וביום השלישי"; בתפילת מוסף‪" :‬וביום השני"‪…‬‬
‫"וביום השלישי")‪.‬‬
‫ג' חול המועד‪ ,‬יום ו'‪ ,‬י"ח בתשרי‪ .‬תפילה כיום א' בחול המועד‪ ,‬הושענא "אל‬
‫למושעות"‪ ,‬וקוראים לד' אנשים "וביום הרביעי" ד' פעמים‪ ,‬וכן במוסף "וביום‬
‫הרביעי"‪ .‬שיר של יום‪( :‬תהלים צד ‪ -‬חציו השני)‪.‬‬
‫(קריאת התורה בחו"ל‪ :‬לכוהן "וביום השלישי"; ללוי "וביום הרביעי"; לישראל‬

‫‪32‬‬

‫תשרי תשפ"ו‬

‫"וביום החמישי"; לרביעי "וביום השלישי וביום הרביעי"; בתפילת מוסף‪" ,‬וביום‬
‫השלישי‪" ”…‬וביום הרביעי")‪.‬‬
‫ד' חול המועד‪ ,‬יום שבת קודש‪ ,‬י"ט בתשרי‪ .‬הדלקת נר‪.‬‬
‫ערבית‪ .‬מתחילים "מזמור שיר ליום שבת"‪ ,‬ואין אומרים פרקי "לכו נרננה"‪ .‬יש‬
‫שמתחילים "מזמור‪…‬הבו לה'"‪ .‬אומרים שני בתים ראשונים מ"לכה דודי"‪ ,‬ושניים‬
‫האחרונים‪ .‬התפילה כבשבת‪ ,‬ואומר "יעלה ויבוא"‪ .‬ויכלו‪ ,‬מגן אבות; קידוש של שבת‬
‫בסוכה ומברכים "לישב בסוכה"‪.‬‬
‫שחרית‪ .‬תפילת שבת‪" ,‬יעלה ויבוא"‪ ,‬הלל שלם‪ ,‬ואין נוטלים לולב‪ .‬הושענא "אום‬
‫נצורה"‪ ,‬קדיש תתקבל‪ .‬יש הקוראים "קהלת" בצבור‪ ,‬ואם יש מגילה כשרה מברך‬
‫הקורא "על מקרא מגילה" ו"שהחיינו"‪ .‬הקורא והשומעים יכוונו לצאת‪ .‬קדיש יתום‪,‬‬
‫"אין כמוך"‪" ,‬אב הרחמים"‪ ,‬מוציאים שני ספרי תורה‪ ,‬באחד קוראים לשבעה‬
‫בפרשת כי תשא‪ ,‬שמות לג‪,‬יב‪" :‬ויאמר משה אל ה' ראה" עד לד‪,‬כו‪" :‬בחלב אמו"‪.‬‬
‫חצי קדיש‪ .‬בספר השני קוראים למפטיר בפרשת פנחס "וביום החמישי"‪ .‬מפטירים‬
‫ביחזקאל לח‪,‬יח "והיה ביום ההוא" עד לט‪,‬טז "וטהרו הארץ"‪ .‬בברכת הפטרה‬
‫מזכירים שבת ויום טוב ומסיים‪" :‬מקדש השבת וישראל והזמנים"‪" .‬יקום פורקן"‪,‬‬
‫"אשרי"‪ ,‬יהללו‪ ,‬מוסף של יום טוב‪ ,‬ומזכיר גם של שבת‪" ,‬וביום החמישי"‪ ,‬ישמחו‬
‫וכו'‪ .‬קדושת נעריצך (או "כתר")‪ ,‬ברכת כהנים‪ .‬הושענא (לאומרים במוסף)‪" :‬אום‬
‫נצורה"‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬אין כאלוקינו‪ ,‬עלינו‪ ,‬שיר של יום‪ :‬מזמור שיר ליום השבת‪.‬‬
‫(קריאת התורה בחו"ל‪ :‬למפטיר בפרשת פנחס "וביום הרביעי"‪"…‬וביום החמישי")‪.‬‬
‫מנחה‪ .‬קוראים לשלושה בפרשת וזאת הברכה‪ ,‬תפילה של שבת‪ ,‬יעלה ויבוא‪ .‬אין‬
‫אומרים "צדקתך צדק"‪ ,‬ואין אומרים פרקי אבות ולא "ברכי נפשי"‪.‬‬
‫מוצש"ק‪" .‬אתה חוננתנו"‪ ,‬יעלה ויבוא‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬אשכנזים אין אומרים "ויהי‬
‫נועם"‪" .‬ואתה קדוש"‪ ,‬הבדלה של מוצ"ש בסוכה‪ ,‬ראה לעיל בא' בחול המועד‪.‬‬
‫ה' חול המועד‪ ,‬יום א'‪ ,‬כ' בתשרי‪ .‬תפילה כביום א' בחול המועד‪ .‬קוראים‬
‫לארבעה אנשים "וביום השישי" ‪ 4‬פעמים‪ ,‬וכן בתפילת מוסף "וביום השישי"‪.‬‬
‫הושענא‪" :‬אדון המושיע"‪ .‬שיר של יום‪ :‬החלק הראשון של תהלים צד‪" ,‬א‪-‬ל נקמות"‬
‫עד "מי יקום לי"‪.‬‬
‫(קריאת התורה בחו"ל‪ :‬לכהן "וביום החמישי"; ללוי "וביום השישי"; לישראל‬

‫מנהג עדות אשכנז‬

‫‪33‬‬

‫"וביום השביעי"; לרביעי "וביום החמישי" "וביום השישי"; בתפילת מוסף‪" ,‬וביום‬
‫החמישי‪" ”…‬וביום השישי")‪.‬‬
‫הושענא רבה‪ ,‬יום ב'‪ ,‬כ"א בתשרי‪.‬‬
‫יש נוהגים להיות ערים וללמוד כל הלילה‪ .‬קוראים ספר "דברים" ופרקי תהילים‪,‬‬
‫ויש האומרים ספר תהילים בשלמותו‪ .‬יש נוהגים ללבוש בגדים לבנים‪ ,‬וטובלים לפני‬
‫עלות השחר‪ .‬משכימים לבית הכנסת‪.‬‬
‫מי שהיה ער כל הלילה ולא ישן כלל‪ ,‬אין צריך לברך "על נטילת ידיים"‪ ,‬אינו אומר "אלוקי‬
‫נשמה" ולא "המעביר שינה" עד "הגומל"‪ .‬אם עשה צרכיו – יברך‪( .‬מ"ב מ"ז‪ ,‬כ"ח)‪ .‬ברכת‬
‫התורה ‪ -‬יש אומרים שיברך‪ ,‬וי"א שאין צריך לברך (מ"ב שם)‪ .‬ראוי שיבקש מאחר להוציאו‪.‬‬
‫אם ישן ביום שלפני כן – יברך‪.‬‬
‫שיר של יום‪ :‬למנצח על הגתית (תהלים פא)‪ ,‬שיר היחוד ושיר הכבוד‪ .‬מזמור לתודה‬
‫ומזמורים של שבת ויום טוב בנעימה של ימים נוראים‪ .‬אין אומרים "נשמת"‪ .‬שחרית‬
‫של חול‪ ,‬נטילת לולב‪ ,‬הלל שלם ונענועים כבשאר ימי חול המועד‪( .‬הושענות‪ ,‬לנוהגים‬
‫לאומרם אחרי שחרית‪ ,‬ראה סדרם במוסף)‪ .‬קדיש תתקבל‪ .‬בהוצאת הספר אומרים‬
‫י"ג מדות‪" ,‬ריבונו של עולם" של ראש השנה‪ ,‬שמע ישראל וגו'‪ ,‬קדוש ונורא שמו‪,‬‬
‫גדלו‪ ,‬וקוראים לארבעה עולים בפרשת פנחס‪" :‬וביום השביעי" ארבע פעמים‪.‬‬
‫(קריאת התורה בחו"ל‪ :‬לכוהן "וביום החמישי"; ללוי "וביום השישי"; לשלישי‬
‫"ביום השביעי"; לרביעי "וביום השישי‪ …‬וביום השביעי")‪.‬‬
‫מוסף של יום טוב‪" :‬וביום השביעי"‪ .‬חצי קדיש‪ .‬קדושה של יום טוב‪" ,‬אדיר‬
‫אדירנו"‪ ,‬ברכת כוהנים‪.‬‬
‫הושענות (לאומרים אחרי מוסף)‪ .‬מוציאים ספרי התורה שבארון ומסדרים אותם על‬
‫הבימה‪ ,‬אומרים כל ההושענות כסדר‪ ,‬ומקיפים את הבימה עם הלולב והאתרוג שבע‬
‫פעמים‪ ,‬אחר כך מתחילים "תתננו"‪ .‬כשמגיעים ל"תענה אמונים" ‪ -‬מניחים הלולב‬
‫והאתרוג‪ ,‬ולוקחים ה"הושענא" (חמשה בדי ערבה אגודים) ומתחילים "תענה"‪.‬‬
‫חובטים את הערבה ב"קול מבשר"‪ ,‬או באמצע הקדיש‪ ,‬לפני "תתקבל"‪ ,‬או אחרי‬
‫הקדיש‪ ,‬הכל לפי המנהג‪ .‬חובטים ה"הושענא" ‪ 5‬פעמים בקרקע ואומרים "יהי‬

‫בית כנסת החורבה‪ ,‬העיר העתיקה ירושלים‬

‫‪36‬‬

‫תשרי תשפ"ו‬

‫רצון"‪" ,‬הושיעה את עמך"‪ .‬אין להשליך ערבות על ארון הקודש‪ .‬ראוי לאוספם בדרך‬
‫כבוד ולשורפם‪ .‬יש המבערים בהם חמץ בערב פסח‪ .‬קדיש תתקבל‪" ,‬אין כאלוקינו"‪,‬‬
‫עלינו‪ ,‬שיר של יום‪ :‬תהלים פא‪ ,‬למנצח על‪-‬הגתית לאסף‪ ,‬לדוד ה' אורי‪.‬‬
‫יושבים בסוכה ואוכלים בה עד לפנות ערב‪ .‬קוראים את פרשת "וזאת הברכה" עד‬
‫הסוף‪ ,‬כדי לסיים את התורה‪ .‬לפנות ערב מפנים מהסוכה כלים הדרושים בבית ביום‬
‫טוב‪ ,‬ונפרדים ביציאה מן הסוכה באמירת "יהי רצון"‪ .‬יוצאים בשמחה לבית הכנסת‪.‬‬
‫שמיני עצרת ושמחת תורה‪ ,‬יום ג'‪ ,‬כ"ב בתשרי‪( .‬בחו"ל‪ :‬חג שמיני עצרת‪,‬‬
‫יושבים בסוכה אבל לא מברכים "לישב בסוכה"‪ .‬יש בזה מנהגים שונים‪ ,‬עי' שו"ע‬
‫תרס"ח)‪ .‬הדלקת הנר כבערב חג (ראה לעיל‪ ,‬בא' דראש השנה‪ ,‬בברכת שהחיינו)‪.‬‬
‫ערבית‪" .‬ופרוש"‪" ,‬וידבר משה"‪( ,‬הגר"א‪ :‬אין אומרים)‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬תפילת יום טוב‪,‬‬
‫ומזכיר "את יום השמיני חג העצרת הזה" (או‪" :‬את יום שמיני עצרת החג הזה")‪.‬‬
‫קדיש תתקבל‪" .‬אתה הראת"‪ ,‬וכשמגיעים לפסוק "ויהי בנסוע הארון" פותחים‬
‫הארון‪ .‬אחרי שגמרו הפסוקים מוציאים כל ספרי התורה‪ ,‬ומקיפים את הבימה ‪7‬‬
‫פעמים‪ ,‬בפסוקים "אנא ה' הושיעה נא"‪( .‬בליל שמחת תורה אין אומרים "ונורא"‪,‬‬
‫אלא רק ביום‪ .‬אחרי הקפה שביעית אומר הש"ץ "שמע ישראל"‪" ,‬קדוש ונורא שמו"‪,‬‬
‫"גדלו"‪" ,‬על הכל"‪ ,‬וחוזרים ואומרים "יהללו"‪" ,‬ובנוחה"‪ ,‬ומחזירים הספרים לארון‪.‬‬
‫[ויש נוהגים לקרוא בתורה לשלושה בפרשת "וזאת הברכה" גם בלילה‪ ,‬חצי קדיש]‪.‬‬
‫עלינו‪ ,‬אדון עולם‪.‬‬
‫קידוש של יום טוב בסימן‪ :‬יק"ז (יין‪ :‬הגפן‪ ,‬קידוש יום טוב‪ ,‬זמן‪ :‬שהחיינו)‪ .‬אין‬
‫לשבת בסוכה‪.‬‬
‫[תיירים ואורחים שבאו לא"י‪ ,‬אפילו דעתם לחזור‪ ,‬אין יושבים בסוכה]‪.‬‬
‫שחרית‪ .‬תפילת יום טוב‪ .‬הלל שלם‪ ,‬קדיש תתקבל‪ .‬פסוקי "אתה הראית לדעת"‪.‬‬
‫הקפות כמו בערב‪ .‬מחזירים כל הספרים לארון ומשאירים שלושה ספרים לקריאה‪.‬‬
‫הש"ץ אומר "שמע ישראל"‪" ,‬קדוש ונורא שמו"‪ .‬בספר אחד קוראים בפרשת וזאת‬
‫הברכה עד "מעונה" כפי הסדר‪( .‬יש נוהגים לקרוא גם "חתן מעונה" וקוראים לו‬
‫מ"מעונה" עד "ויעל" ‪ -‬החיד"א)‪ .‬נהגו לחזור על פרשת וזאת הברכה עד "מעונה"‬
‫כמה פעמים‪ ,‬כדי שכל הציבור יעלה לתורה‪ .‬לאחרון קוראים עם כל הנערים "ולאשר‬

‫מנהג עדות אשכנז‬

‫‪37‬‬

‫אמר ברוך מבנים"‪ .‬ברכת התורה עם הילדים‪ ,‬הקהל אומר "המלאך הגואל" לברך‬
‫הילדים‪ .‬הקורא אומר הפזמון "מרשות" לנבחר ל"חתן תורה" וקוראים לו "מעונה"‬
‫עד הסוף‪ .‬חזק‪.‬‬
‫מניחים ספר שני‪ ,‬ומגביהים וגוללים ספר ראשון‪ .‬ואומר הפזמון "מרשות" ל"חתן‬
‫בראשית" וקורא מבראשית עד "ברא אלוקים לעשות"‪ .‬נוהגים שהקהל חוזר על כל‬
‫פסוק של "ויהי ערב ויהי בוקר" ועל פרק "ויכולו"‪.‬‬
‫מניחים את הספר השלישי‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬מגביהים וגוללים ספר שני‪ .‬בספר השלישי‬
‫קוראים למפטיר "ביום השמיני"‪( .‬אם יש רק שני ספרי תורה ‪ -‬מגביהים את השני‬
‫וקוראים למפטיר בספר ראשון)‪ .‬מפטירים ביהושע א‪,‬א "ויהי" עד סוף הפרק‪ ,‬ברכות‬
‫הפטרה‪ ,‬הזכרת נשמות‪ .‬תפילה לזכר חללי השואה‪ ,‬חללי צה"ל ונפגעי הטרור (ראה‬
‫בסוף הספר)‪" .‬אב הרחמים"‪" ,‬אשרי"‪" ,‬יהללו"‪ ,‬מכניסים הספרים לארון‪,‬‬
‫ומשאירים אותו פתוח לתפילת גשם‪ .‬הש"ץ מתחיל‪ :‬או"א "זכור אב" עד "לשובע‬
‫ולא לרזון"‪ .‬סוגרים הארון‪ ,‬חצי קדיש‪ .‬יש הנוהגים לומר תפילת גשם בחזרת הש"ץ‪.‬‬
‫לפני מוסף אומר הש"ץ קדיש בנעימה מיוחדת‪ ,‬מכריזים "משיב הרוח ומוריד‬
‫הגשם" כדי להזכיר למתפללים לומר כן בתפילת לחש‪.‬‬
‫במוסף מתחילים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" (עד מוסף של יום א' של פסח)‪.‬‬
‫ובבתי הכנסת שבהם אומרים פיוטי הגשם בחזרת הש"ץ‪ ,‬מכריזים לפני תפילת‬
‫מוסף‪" :‬משיב הרוח"‪.‬‬
‫שכח ולא אמר "משיב הרוח ומוריד הגשם"‪ ,‬אם נזכר קודם שסיים הברכה יאמר במקום‬
‫שנזכר‪ .‬סיים את הברכה ועדיין לא אמר "אתה קדוש" אומר שם "משיב הרוח ומוריד‬
‫הגשם"‪ .‬התחיל לומר "אתה קדוש"‪ ,‬חוזר לראש התפילה‪ .‬ויש אומרים שאפילו עדיין לא‬
‫התחיל "אתה קדוש" חוזר לראש התפילה‪ .‬בארץ ישראל שכולם נוהגים לומר בימות החמה‬
‫"מוריד הטל" אינו חוזר‪ ,‬כיון שהזכיר "טל"‪.‬‬
‫בקדושה‪" :‬אדיר אדירנו"‪ ,‬ותערב‪ ,‬ברכת כוהנים‪ ,‬קדיש תתקבל‪" .‬אין כאלוקינו"‪,‬‬
‫"עלינו"‪ ,‬שיר של יום‪ :‬תהלים יב‪" :‬למנצח על השמינית"‪ .‬יש אומרים גם שיר היחוד‬
‫ושיר הכבוד‪.‬‬
‫[בחו"ל יום זה הוא "שמיני עצרת" ואין נוהגים בו הקפות ושמחת תורה‪ .‬יושבים‬
‫בסוכה בהתאם למנהג‪ ,‬ואין מברכים לישב בסוכה‪ .‬ערבית של יום טוב ומזכירים‬

‫‪38‬‬

‫תשרי תשפ"ו‬

‫"את יום השמיני חג העצרת הזה"‪ .‬בהדלקת הנר ובקידוש ‪ -‬ברכת "שהחיינו"‪.‬‬
‫שחרית כנהוג ביום טוב‪ .‬מוציאים שני ספרים וקוראים בספר הראשון ‪ 5‬עולים‬
‫בפרשת ראה (דברים יד‪-‬טו) "עשר תעשר" עד סוף הפרשה‪ .‬בספר שני קוראים למפטיר‬
‫"ביום השמיני"‪ ,‬ומפטירים במלכים א‪ ,‬ח‪,‬נא "ויהי ככלות שלמה" עד סוף הפרק‪.‬‬
‫הש"ץ אומר פיוטים של גשם כנהוג‪ .‬הקהל אומר משיב הרוח בתפילת מוסף בלחש‪,‬‬
‫אחרי שהכריזו לפני התפילה‪.‬‬
‫מנחה של יום טוב‪.‬‬
‫מוצאי יום טוב‪ :‬ערבית‪" ,‬משיב הרוח"‪" ,‬אתה חוננתנו"‪ ,‬הבדלה של מוצאי יום טוב‪.‬‬
‫נהגו לעשות הקפות שניות במוצאי החג‪.‬‬
‫אסרו חג‪ .‬יום ד'‪ ,‬כ"ג בתשרי‪ .‬בשחרית "למנצח‪ …‬יענך" (יש שאין אומרים)‪.‬‬
‫ונוהגים להרבות קצת באכילה ושתיה‪ ,‬ואין מתענים‪.‬‬
‫[בחוץ‪-‬לארץ‪ :‬שמחת תורה‪ .‬תפילות של יום טוב וסדר ההקפות בערב וביום כנזכר‬
‫לעיל וקריאת התורה כנהוג בשמחת תורה‪ .‬אשכנזים אומרים פיוטי גשם עם החזן]‪.‬‬
‫תיירים מחו"ל ‪ -‬ראה דינם ביום א' של סוכות‪.‬‬
‫שבת פרשת בראשית‪ ,‬כ"ו בתשרי‪ .‬נר וערבית כנהוג‪ .‬בשחרית קוראים ‪7‬‬
‫בפרשת השבוע‪ ,‬ומפטירים בישעיה מב‪,‬ה "כה אמר ה'" עד (מג‪,‬י) "ואחרי לא יהיה"‪.‬‬
‫מותר להוסיף על שבעת הקרואים אם יש צורך‪ ,‬אבל ראוי להימנע מלהרבות בקרואים‪ ,‬משום‬
‫ברכה לבטלה וטורח הציבור‪.‬‬
‫אין מזכירים נשמות‪ ,‬ולא "אב הרחמים"‪ .‬מברכים חודש מרחשוון שחל ביום רביעי‬
‫וחמישי‪[ .‬יש לומר "החודש הבא עלינו לטובה" ולא "החודש הזה"]‪.‬‬
‫במנחה קוראים בפרשת נח‪ .‬אין אומרים "צדקתך צדק"‪ .‬מתחילים "ברכי נפשי"‪.‬‬
‫מוצ"ש ‪" -‬אתה חוננתנו"‪ ,‬חצי קדיש‪" ,‬ויהי נועם"‪" ,‬ואתה קדוש"‪" ,‬ויתן לך"‪ ,‬הבדלה‪.‬‬
‫יום ג'‪ ,‬כ"ט בחודש‪ ,‬ערב ראש חודש‪ .‬אין אומרים יום כפור קטן‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫א' ראש חודש מרחשוון‪ ,‬יום ד'‪ ,‬ל' בתשרי‪ .‬בערבית‪" :‬יעלה ויבוא"‪ .‬שכח ‪-‬‬
‫אינו חוזר‪ .‬אחרי פרשת התמיד בשחרית אומר‪" :‬ובראשי חדשיכם"‪.‬‬
‫שכח "יעלה ויבוא"‪ ,‬ראה דינו ביום א' של חול המועד סוכות‪ .‬אם נזכר לאחר מוסף שלא‬
‫אמר בשחרית "יעלה ויבוא" אינו חוזר‪.‬‬
‫חצי הלל‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬מוציאים ספר תורה וקוראים לארבעה בפרשת פנחס‬
‫(במדבר כח)‪" :‬וידבר ה' אל משה צו את בני ישראל" עד "ונסכו"‪.‬‬
‫מנהג אשכנזים‪-‬פרושים בא"י כדעת הגר"א לקרוא לכוהן עד "עולה תמיד"‪ ,‬ללוי‬
‫מ"את הכבש" עד "ניחוח לה'"‪ ,‬לשלישי חוזרים מ"עולת תמיד" עד "ונסכה"‪,‬‬
‫ולרביעי "ובראשי חדשיכם" עד "ונסכו"‪ .‬ספרדים ואשכנזים חסידים‪ :‬לכהן‬
‫מ"וידבר" עד "עולה תמיד"‪ ,‬ללוי חוזר מ"ואמרת להם"‪ ,‬עד "רביעית ההין"‪ .‬לשלישי‬
‫מ"עולת תמיד" עד "ונסכה"‪ ,‬ולרביעי "ובראשי חדשיכם" עד "ונסכו"‪.‬‬
‫חצי קדיש‪" ,‬יהללו"‪ ,‬אשרי ובא לציון‪ .‬מנהג החסידים להקדים את "אשרי" ו"ובא‬
‫לציון" להחזרת ספר התורה‪ .‬חולצים תפילין (ראוי שלא להפסיק בין קדיש לתפילת‬
‫מוסף‪ ,‬ולכן אין מקפלים אותם)‪ ,‬ומתפללים מוסף של ראש חודש‪ ,‬קדיש תתקבל‪,‬‬
‫עלינו‪ ,‬שיר של יום‪ ,‬ברכי נפשי‪ ,‬אין כאלוקינו‪.‬‬
‫בברכת המזון‪" :‬יעלה ויבוא"‪ .‬שכח ‪ -‬ראה יום א' של חול המועד סוכות‪ .‬נזכר לפני "הטוב‬
‫והמטיב" אומר‪ :‬ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר נתן ראשי חדשים לעמו ישראל‬
‫לאות ברית ולזכרון‪.‬‬
‫נשים נוהגות שלא לעשות מלאכה בראש חודש‪ .‬אסור להתענות‪ ,‬ומצווה להרבות‬
‫בסעודה‪ .‬ויש נוהגים שלא להסתפר ולא ליטול ציפורנים בראש חודש (ספר חסידים)‪.‬‬

‫מרחשוון‬
‫המולד‪ :‬ליל רביעי אחר חצות ‪ -‬שעה ‪ 8 + 0:54‬חלקים‬
‫זמן קידוש לבנה‪ :‬ממוצ"ש ד' במרחשוון‪ ,‬עד ליל ד' י"ד במרחשוון‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫מרחשוון תשפ"ו‬

‫ב' ראש חודש מרחשוון‪ ,‬יום ה'‪ ,‬א' מרחשוון‪ .‬תפילה כאתמול‪.‬‬
‫שבת פרשת נח‪ ,‬ג' במרחשוון‪ .‬קוראים לשבעה בפרשת השבוע‪ .‬מפטירים‬
‫בישעיה נ"ד "רני עקרה" עד "מרחמך ה'"‪ ,‬ויש שממשיכים גם "עניה סוערה" עד "כי‬
‫פארך"‪ .‬מברכים המתענים "שני‪-‬חמישי‪-‬שני"‪ .‬כשיש חתן או בר מצווה – מברכים‬
‫את המתענים במנחה‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת "לך לך"‪ .‬אומרים "צדקתך צדק"‪.‬‬

‫מוצאי שבת ד' במרחשוון עוברים לשעון חורף‬
‫יום א'‪ ,‬ד' במרחשוון‪ .‬מי שבדעתו להתענות מחר – יקבל תענית בתפילת מנחה‪.‬‬
‫יום ב'‪ ,‬ה' במרחשוון‪ .‬תענית שני קמא‪( .‬עלות השחר ‪.)4.21‬‬
‫סליחות לשני קמא אחרי חזרת הש"ץ (יש מקומות בארץ שמחליפים הפזמון‬
‫"מלאכי רחמים"‪ ,‬ואומרים "ישראל נושע"‪ ,‬וביום חמישי "מלאכי רחמים")‪ .‬בכל‬
‫אמירת סליחות אומרים גם את הפזמון "אל נא רפא נא"‪ .‬אבינו מלכנו‪ .‬והוא רחום‪.‬‬
‫אל ארך אפים‪ .‬קוראים לשלושה בפרשת השבוע‪.‬‬
‫במנחה – אם יש עשרה מתענים – קוראים "ויחל" וברכת כוהנים כבתענית ציבור‪.‬‬
‫יום ד'‪ ,‬ז' במרחשוון‪ .‬בא"י מתחילים בערבית לומר "ותן טל ומטר" בברכת השנים‪.‬‬
‫שכח ולא אמר טל ומטר‪ ,‬ונזכר אחר שאמר "ברוך אתה ה'"‪ ,‬מסיים הברכה‪ ,‬ואומר לפני‬
‫ברכת "תקע בשופר" (וי"א שאומר בשומע תפילה ‪ -‬מ"ב קי"ז ט)‪ .‬אם נזכר לאחר שהתחיל‬
‫"תקע" אומר ב"שומע תפילה"‪ .‬נזכר לאחר שהתחיל "רצה"‪ ,‬חוזר לברכת "ברך עלינו"‪.‬‬
‫נזכר לאחר שעקר רגליו‪ ,‬חוזר לראש התפילה‪ .‬שליח ציבור ששכח לומר "טל ומטר"‬
‫בתפלה בלחש אינו חוזר‪ ,‬אבל אם שכח בחזרת הש"ץ חוזר‪ .‬המסופק‪ ,‬אם התפלל ‪90‬‬
‫תפילות מאז שהתחילו לומר "טל ומטר" אינו חוזר‪.‬‬
‫בן חו"ל שבא לא"י‪ ,‬או בן א"י שיצא לחו"ל‪ ,‬אם דעתו לחזור באותה שנה‪ ,‬שואל כבני‬
‫מקומו‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬כבני המקום שבא לשם (פר"ח)‪ .‬אם הוא חזן העובר לפני התיבה ‪ -‬יתפלל‬
‫כמנהג המקום‪ .‬בעל "ברכי יוסף" פוסק שאפילו דעתו לחזור באותה שנה‪ ,‬שואל כבני‬

‫מנהג עדות אשכנז‬

‫‪41‬‬

‫המקום שבא לשם‪ .‬לדעתו בן א"י שיצא לאחר ז' במרחשוון‪ ,‬והתחיל לשאול טל ומטר‪ ,‬אינו‬
‫פוסק‪ .‬חכמי הספרדים נהגו לפסוק כ"ברכי יוסף"‪.‬‬
‫יום ה' ח' במרחשוון‪ .‬תענית חמישי של "שני‪-‬חמישי‪-‬שני"‪( .‬עלות השחר‪.)4.23 :‬‬
‫שבת פרשת לך‪-‬לך‪ ,‬י' במרחשוון‪ .‬מפטירים בישעיהו מ‪,‬כז "למה תאמר‬
‫יעקב"‪ ,‬עד יד‪,‬מא "בקדוש ישראל תתהלל"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת וירא‪.‬‬
‫יום א'‪ ,‬י"א במרחשוון‪ .‬יום פטירתה של רחל אמנו‪ .‬רבים פוקדים את קברה‪.‬‬
‫יום ב'‪ ,‬י"ב במרחשוון‪ .‬תענית שני בתרא‪ ,‬כנהוג‪( .‬עלות השחר‪.)4.25 :‬‬
‫שבת פרשת וירא‪ ,‬י"ז במרחשוון‪ .‬מפטירים במלכים ב ד‪,‬א "ואשה אחת"‪.‬‬
‫ספרדים מסיימים "ותאמר שלום"‪ ,‬ואשכנזים ממשיכים עד "ותשא את בנה ותצא"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת חיי שרה‪.‬‬
‫יום א'‪ ,‬י"ח במרחשוון‪.‬‬
‫עבר יום י"ז במרחשוון‪ ,‬זמן רביעה ראשונה‪ ,‬ולא ירדו גשמים‪ ,‬מתחיל הש"ץ לומר‬
‫בברכת "שומע תפילה" תפילת "ועננו בורא עולם"‪ ,‬ומתחילים לנהוג סדר תעניות של‬
‫יחידים‪ .‬אם התענו על הגשמים ונענו לפני חצות היום‪ ,‬אומרים ברכת הודאה והלל‬
‫הגדול‪ .‬אם ירדו גשמים לאחר תקופת יובש‪ ,‬צריך לומר ברכת הודאה‪.‬‬
‫יום ה'‪ ,‬כ"ב במרחשוון‪ .‬מיום זה ואילך‪ ,‬המסופק אם אמר "משיב הרוח" אינו‬
‫חוזר‪ ,‬כי הוחזק לאומרו ‪ 30‬יום‪ .‬וכן אם אמר ביום אחד ‪ 90‬פעמים "מחיה מתים‪…‬‬
‫משיב‪ ,"..‬אינו חוזר עוד מספק‪ .‬ש"ץ מוחזק שאמר "משיב הרוח" בפחות מ‪ 30 -‬יום‪,‬‬
‫שגם חזרת הש"ץ נכללת במניין‪.‬‬
‫שבת פרשת חיי שרה‪ ,‬כ"ד במרחשוון‪ .‬מפטירים במלכים א‪,‬א‪" .‬והמלך‬
‫דוד זקן"‪ ,‬עד א‪,‬לא "אדוני המלך דוד לעולם"‪ .‬מברכים חודש כסלו שיחול ביום‬
‫שישי‪ .‬אין אומרים "אב הרחמים"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת תולדות‪.‬‬

‫פינות בעיר העתיקה בירושלים‬

‫מעיין השילוח‬

‫‪44‬‬

‫כסלו תשפ"ו‬

‫יום ה'‪ ,‬כ"ט במרחשוון‪ .‬המתענים בערב ראש חודש אומרים יום כפור קטן‪ .‬אם יש‬
‫עשרה מתענים במנחה קוראים "ויחל" אבל לא אומרים תחנון‪.‬‬

‫כסלו‬
‫המולד‪ :‬יום חמישי ‪ 9 + 13:38‬חלקים‬
‫זמן קידוש לבנה‪ :‬מליל ג'‪ ,‬ה' בכסלו‪ ,‬עד ליל ו'‪ ,‬ט"ו בכסלו‪.‬‬

‫ראש חודש‬

‫כסלו‪ ,‬יום ו'‪ ,‬א' כסלו‪ .‬ראה דיני ראש חודש ביום א' במרחשוון‪.‬‬

‫שבת פרשת תולדות‪ ,‬ב' בכסלו‪ .‬מפטירים במלאכי א‪,‬א "משא דבר ה'" עד‬
‫ב‪,‬ז "מלאך ה' צבאות הוא"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת ויצא‪.‬‬
‫שבת פרשת ויצא‪ ,‬ט' בכסלו‪ .‬מפטירים בהושע יב‪,‬יג "ויברח יעקב שדה‬
‫ארם" עד סוף הספר‪ .‬וכדי לסיים בטוב יש שמוסיפים יואל ב‪,‬כו‪-‬כז‪" :‬ואכלתם"‪…‬‬
‫"ולא יבושו עמי לעולם"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת וישלח‪.‬‬
‫יום ג'‪ ,‬י"ב כסליו‪ .‬המסופק אם הזכיר "טל ומטר" בשמונה עשרה אינו חוזר‪,‬‬
‫שכבר אמרו ‪ 90‬פעמים‪.‬‬
‫בחוץ לארץ מתחילים לומר "ותן טל ומטר"‬

‫בליל שישי טו בכסלו (החל מערבית של יום חמישי בערב)‬
‫שבת פרשת וישלח‪ ,‬ט"ז בכסלו‪ .‬מפטירים בנביא "חזון עובדיה"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת וישב‪.‬‬
‫שבת פרשת וישב‪ ,‬כ"ג בכסלו‪ ,‬מפטירים בעמוס ב' "כה אמר ה'"‪ ,‬עד ג‪,‬ח‬
‫"מי לא ינבא"‪ .‬מברכים חודש טבת שחל ביום שבת קודש ולמחרתו ביום ראשון‪ .‬אין‬

‫כמנהג עדות אשכנז‬

‫‪45‬‬

‫אומרים "אב הרחמים"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת מקץ‪.‬‬
‫יום א'‪ ,‬כ"ד בכסלו‪ ,‬ערב חנוכה‪ ,‬אין אומרים תחנון במנחה‪.‬‬
‫א' דחנוכה יום ב'‪ ,‬כ"ה בכסלו‪.‬‬
‫אחר תפילת מנחה ביום א'‪ ,‬מדליק הש"ץ נר חנוכה בבית‪-‬הכנסת משום פרסומי‬
‫ניסא (יש מדליקים קודם "עלינו")‪.‬‬
‫מעמידים בביהכ"נ את המנורה לצד דרום‪ ,‬זכר למנורת המקדש‪ .‬ומברכים‬
‫"להדליק"‪" ,‬שעשה נסים"‪" ,‬שהחיינו"‪ .‬אין יוצאים ידי חובה בנר חנוכה שמדליקים‬
‫בבית הכנסת‪ .‬אם אין לחזן את מי להוציא בביתו‪ ,‬לא יברך שנית "שהחיינו"‪ .‬ברוב‬
‫בתי הכנסת נוהגים שמדליקים נר חנוכה אחרי מנחה‪ ,‬מתפללים ערבית‪ ,‬וכל אחד‬
‫הולך לביתו ומדליק‪.‬‬
‫זמן הדלקת נר חנוכה בימי החול‪ :‬לדעת רוב הפוסקים‪ ,‬מיד אחרי צאת הכוכבים‪.‬‬
‫לדעת הגר"א – מיד עם שקיעה‪ .‬בדיעבד זמנה כל הלילה (תרע"ב שעה"צ יז)‪ .‬בבית חד‪-‬‬
‫קומתי מעמיד את המנורה בחוץ‪ ,‬משמאל הכניסה לבית‪ ,‬בטפח הסמוך לפתח‪ ,‬בגובה‬
‫‪ 3-10‬טפחים מהארץ‪ .‬אין להדליק במקום שהרוח עלולה לכבות את הנר‪ .‬אם אין‬
‫אפשרות להדליק ליד הפתח‪ ,‬או בבית קומות‪ ,‬מדליק בבית מימין החלון‪ .‬יש להדר‬
‫להדליק בשמן זית‪ .‬יש להפריד בין הנרות שלא ייראו כמדורה‪.‬‬
‫גם הנשים חייבות במצווה‪ .‬אין להדליק מנר לנר אם לא עבר זמן המצווה‪ ,‬שהוא‬
‫לפחות חצי שעה‪ .‬כבו הנרות קודם חצי שעה‪ ,‬נוהגים שמדליקים שוב בלי ברכה‪.‬‬
‫היוצא מביתו לפני שקיעה‪ ,‬יכול להדליק בברכה החל מפלג המנחה (‪ )15:35‬ובתנאי‬
‫שהנרות ידלקו עד חצי שעה אחרי שקיעה (‪ .)5:15‬לסוברים שיש להדליק לאחר צאת‬
‫הכוכבים‪ ,‬צריכים הנרות לדלוק עד לשעה ‪ 5:40‬לערך‪.‬‬
‫בכל שמונת ימי חנוכה אומר בתפילה ובברכת המזון "על הנסים"‪ .‬שכח ולא אמר בשמונה‬
‫עשרה‪ ,‬אם נזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה'" אומר במקום שנזכר‪ ,‬ואם נזכר לאחר שאמר‬
‫"ה'"‪ ,‬אינו חוזר‪.‬‬
‫בברכת המזון אם נזכר לאחר שגמר הברכה אינו חוזר‪ ,‬ולפני "הרחמן הוא יזכנו" יאמר‪:‬‬
‫"הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם וגו' בימי‬
‫מתתיהו‪ ."…‬בכל ימי חנוכה מתענים רק תענית חלום‪ ,‬אין אומרים תחנון‪ ,‬אין אומרים‬

‫‪46‬‬

‫כסלו תשפ"ו‬

‫למנצח‪ ,‬ואין מספידים אלא לחכם בפניו‪.‬‬
‫שחרית‪ .‬גם בשחרית נוהגים להדליק בבית הכנסת נרות חנוכה בלי ברכה‪ ,‬לפרסומי‬
‫ניסא‪ .‬הלל שלם בכל ימי חנוכה‪ ,‬חצי קדיש‪ .‬קוראים בתורה לשלושה בפרשת נשא‪,‬‬
‫במדבר ז‪,‬א‪" ,‬ויהי ביום כלות משה"‪ .‬לכהן עד "לחנוכת המזבח"‪ ,‬ללוי עד "מלאה‬
‫קטורת"‪ ,‬לשלישי עד "נחשון בן עמינדב"‪( .‬חסידים מתחילים קריאת התורה בברכת‬
‫כהנים – במדבר ו‪,‬כב)‪ .‬שיר של יום‪" :‬מזמור שיר חנוכת הבית" (תהילים ל)‪.‬‬
‫בבית הכנסת מדליקים נר חנוכה אחר תפילת מנחה‪.‬‬
‫ב' דחנוכה‪ ,‬ליל ג'‪ ,‬כ"ו בכסלו‪ .‬בבית הכנסת מדליקים נר חנוכה אחר תפילת‬
‫מנחה‪ ,‬ובבית נוהגים להדליק אחר שקיעת החמה‪ ,‬ומברכים ‪ 2‬ברכות‪" :‬להדליק נר‬
‫חנוכה" (או "נר של חנוכה") ו"שעשה נסים"‪ .‬מתחילים להדליק מן הנר הנוסף‪,‬‬
‫שהוא משמאל‪[ .‬הגר"א‪ :‬מתחילים מנר ראשון הסמוך לפתח‪ ,‬שהוא עיקר מצוה]‪.‬‬
‫שחרית‪ .‬התפילה והלל כיום א' בחנוכה‪ ,‬קריאת התורה "ביום השני"‪ ,‬לכהן עד‬
‫"מלאה קטורת"‪ ,‬ללוי עד "נתנאל בן צוער"‪ ,‬לשלישי חוזר מ"ביום השני" עד "נתנאל‬
‫בן צוער"‪.‬‬
‫ג' דחנוכה‪ ,‬יום ד'‪ ,‬כ"ז בכסלו‪ ,‬התפילה והלל כיום א' בחנוכה‪ .‬קריאת התורה‬
‫"ביום השלישי" והחלוקה כיום ב' דחנוכה‪.‬‬
‫ד' דחנוכה‪ ,‬יום ה'‪ ,‬כ"ח בכסלו‪ .‬התפילה והלל כיום א' בחנוכה‪ .‬קריאת התורה‬
‫"ביום הרביעי"‪ ,‬והחלוקה כיום ב' דחנוכה‪.‬‬
‫ה' דחנוכה‪ ,‬יום ו'‪ ,‬כ"ט בכסלו‪ .‬התפילה והלל כיום א' בחנוכה‪ .‬קריאת התורה‬
‫"ביום החמישי" והחלוקה כאתמול‪ .‬ערב ראש חודש‪.‬‬
‫ו' דחנוכה‪ ,‬יום שבת קודש‪ ,‬פרשת מקץ‪ ,‬א' ראש חודש טבת ל' בכסלו‪.‬‬
‫מדליקים נר חנוכה ‪ 25‬דקות לפני שקיעה‪ 5 ,‬דקות לפני הדלקת נר שבת‪( ,‬ואפילו‬
‫בירושלים שם רגילים להדליק ‪ 40‬דקות לפני שקיעה)‪ ,‬כדי שהנרות ידלקו חצי שעה‬
‫אחר צאת הכוכבים‪ .‬יש להכין נרות גדולים שידלקו זמן רב מהרגיל‪ .‬מברך ‪ 2‬ברכות‪,‬‬

‫‪47‬‬

‫כמנהג עדות אשכנז‬

‫"להדליק" ו"שעשה נסים"‪ .‬מיד לאחר נר חנוכה מדליקים נר שבת‪.‬‬
‫קבלת שבת ותפילה ככל שבת‪ .‬אומר "יעלה ויבוא" ו"על הנסים" בתפילה ובברכת‬
‫המזון‪.‬‬
‫שכח "יעלה ויבוא" או "על הנסים" ‪ -‬ראה ביום א' דחנוכה‪ ,‬ובראש חודש מרחשוון‪.‬‬
‫שחרית‪ .‬תפילת שבת‪" ,‬יעלה ויבא"‪" ,‬על הנסים"‪ .‬הלל שלם‪ .‬מוציאים שלשה ספרי‬
‫תורה‪ ,‬באחד קוראים לששה בפרשת מקץ‪ .‬בספר השני קוראים לשביעי "וביום‬
‫השבת" "ובראשי חדשיכם"‪ .‬מניחים את הספר הראשון ליד השני‪ .‬חצי קדיש‪.‬‬
‫מניחים את הספר השלישי ליד השני‪ .‬בספר השלישי קוראים למפטיר בפרשת נשא‪:‬‬
‫"ביום השישי"‪ .‬מפטירים בזכריה ב‪,‬יד "רני ושמחי בת‪-‬ציון" עד ד‪,‬ז "חן חן לה"‪ .‬אין‬
‫אומרים "אב הרחמים"‪ .‬מוסף של שבת וראש חודש‪" ,‬אתה יצרת"‪ .‬ראוי להוסיף‬
‫בתפילת המוסף‪ ,‬לפני "ברוך אתה ה'" מקדש השבת ישראל" ‪" -‬קדשנו במצוותיך‬
‫ותן חלקנו בתורתך וכו'‪ ,‬כבכל שבת‪" ,‬כי בעמך ישראל בחרת"‪ ,‬ואח"כ לברך ברכת‬
‫"מקדש השבת וישראל" וכו'‪" .‬על הנסים"‪ ,‬שיר של יום‪" :‬מזמור שיר ליום השבת"‪,‬‬
‫ויש אומרים גם "מזמור שיר חנוכת הבית" ככל ימי חנוכה‪.‬‬
‫מנחה‪" :‬יעלה ויבא"‪" ,‬על הנסים"‪ .‬קוראים לשלושה בפרשת ויגש‪ .‬אין אומרים‬
‫צדקתך צדק‪.‬‬

‫טבת‬
‫המולד‪ :‬ליל שבת ‪ 10 + 2:22‬חלקים‬
‫זמן קידוש לבנה‪ :‬מליל ד'‪ ,‬ד' בחודש‪ ,‬עד מוצ"ש‪ ,‬ט"ו בחודש שעה ‪20:23‬‬
‫תקופת טבת‪ :‬ביום ג'‪ ,‬י"ז בטבת‪ ,‬שעה ‪16:30‬‬
‫ז' דחנוכה‪ ,‬ב' ראש חודש‪ ,‬יום א'‪ ,‬א' בטבת‪ .‬ערבית‪ .‬אתה חוננתנו‪" ,‬יעלה‬
‫ויבוא"‪" ,‬על הנסים"‪" ,‬ויהי נועם"‪" ,‬ואתה קדוש"‪ .‬בבית הכנסת מדליקים נר חנוכה‬
‫ואחר כך מבדילים‪ ,‬ובבית מבדילים ואחר כך מדליקים נר חנוכה‪.‬‬
‫אין מברכים "בורא מאורי האש" על נר חנוכה‪ ,‬שאין נהנים מאורו‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫טבת תשפ"ו‬

‫שחרית‪ .‬התפילה ככל ראש חודש עם ההוספות של חנוכה‪ .‬קריאת התורה‪ .‬מוציאים‬
‫‪ 2‬ספרי תורה‪ ,‬באחד קוראים לשלושה בפרשת פנחס‪ ,‬לכהן מ"וידבר" עד "רביעית‬
‫ההין"‪ ,‬ללוי "עולת תמיד" עד "ונסכה"‪ ,‬לשלישי "ובראשי חדשיכם" עד "ונסכו"‪.‬‬
‫מניחים ספר שני על הבימה‪ ,‬מגביהים ספר ראשון וקוראים בספר שני לרביעי‪" :‬ביום‬
‫השביעי"‪ .‬חצי קדיש‪" ,‬יהללו"‪ ,‬אשרי ובא לציון‪ ,‬חצי קדיש‪ .‬תפילת מוסף של ראש‬
‫חודש‪" ,‬על הנסים"‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬עלינו‪ ,‬שיר של יום‪" :‬ברכי נפשי"‪ .‬אין כאלוקינו‪.‬‬
‫(שכח "יעלה ויבוא" ‪ -‬ראה דינו בראש חודש מרחשוון)‪.‬‬
‫ח' דחנוכה‪ ,‬זאת חנוכה‪ ,‬יום ב'‪ ,‬ב' בטבת‪.‬‬
‫שחרית‪ :‬התפילה והלל כיום א' בחנוכה‪ ,‬קריאת התורה לשלושה מ"ביום השמיני"‪,‬‬
‫לכוהן עד "מלאה קטורת"‪ ,‬ללוי עד "גמליאל בן פדהצור"‪ ,‬לשלישי עד "כן עשה את‬
‫המנורה" בפרשת בהעלותך‪.‬‬
‫שבת פרשת ויגש‪ ,‬ז' בטבת‪ .‬מפטירים ביחזאל לז‪,‬טו "ויהי דבר ה'"‪ ,‬עד‬
‫לז‪,‬כח "בהיות מקדשי בתוכם לעולם"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלשה בפרשת ויחי‪.‬‬
‫עשרה בטבת‪ ,‬יום ג'‪ ,‬י' בטבת‪ .‬תענית ציבור ("צום העשירי")‪ .‬עלות השחר‬
‫בירושלים – ‪ .5:03‬הש"ץ אומר "עננו" בחזרת התפילה של שחרית ומנחה‪ ,‬בין ברכת‬
‫גואל לרפאנו‪ ,‬והיחידים אומרים "עננו" ב"שומע תפילה" רק במנחה‪ .‬אחרי חזרת‬
‫הש"ץ בשחרית אומרים סליחות ו"אבינו מלכנו"‪ .‬מוציאים ספר תורה וקוראים‬
‫לשלושה בפרשת כי תשא (שמות לב‪,‬יא) "ויחל"‪.‬‬
‫במנחה‪ :‬קוראים "ויחל"‪ ,‬ומפטירים בישעיה נה‪,‬ו‪-‬נו "דרשו" עד נו‪,‬ח "עוד אקבץ עליו‬
‫לנקבציו"‪ .‬אומרים "אבינו מלכנו" ותחנון‪ .‬ברכת כהנים בחצי השעה האחרונה של‬
‫היום‪ ,‬ויש מקילים לברך אחרי פלג המנחה‪ .‬שים שלום‪ .‬אבינו מלכנו‪ .‬תחנון‪.‬‬
‫יום הקדיש הכללי‪ :‬הרבנות הראשית לישראל קבעה את עשרה בטבת ליום הקדיש‬
‫הכללי‪ ,‬לזכר הנספים בשואה שאין יודעים את יום מותם‪ .‬אור לעשירי בטבת‬
‫מדליקים נר נשמה בכל בית‪ ,‬וכל מי שאין הוריו בחיים יאמר בתפילה קדיש יתום‪,‬‬
‫גם אם אין לו קרובים שנספו בשואה‪ ,‬כי כל בית ישראל צריכים לבכות את השריפה‬

‫‪49‬‬

‫כמנהג עדות אשכנז‬

‫אשר שרף ה'‪ .‬בתפילת שחרית יאמרו אחרי קריאת התורה את האזכרה שנתחברה‬
‫לזכר השואה‪ .‬נוסח האזכרה ‪ -‬בנספח ללוח הדינים‪.‬‬
‫סוף הצום ‪ 18‬דקות אחרי השקיעה ‪ -‬בשעה ‪.5:08‬‬
‫שבת פרשת ויחי‪ ,‬י"ד בטבת‪" .‬חזק‪ .‬מפטיר בנביא (מלכים א‪,‬ב) "ויקרבו ימי‬
‫דוד עד "ותכון מלכותו מאד"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת שמות‪.‬‬
‫[מנהג חסידים ואנשי מעשה להתענות בכל יום ה' משובבי"ם (פרשיות שמות‪ ,‬וארא‪ ,‬בא‪,‬‬
‫בשלח‪ ,‬יתרו‪ ,‬משפטים)‪ ,‬נוהגים בו ככל דיני תענית יחיד‪ ,‬וצריך לקבל תענית במנחה שלפניו‪,‬‬
‫ביום ד' בשבוע‪ .‬באשמורת יום ה' אומרים סליחות המיוחדות להם‪ .‬אם יש מנין מתענים‪,‬‬
‫מתפללים מנחה יחד‪ ,‬קוראים "ויחל" ואומרים "עננו"‪ ,‬ברכת כוהנים ו"אבינו מלכנו"‪,‬‬
‫כבתענית ציבור]‪.‬‬

‫שבת פרשת שמות‪ ,‬כ"א בטבת‪ .‬מפטירים בישעיה כז‪,‬ו "הבאים ישרש‬
‫יעקב" עד כח‪,‬יג "ונוקשו ונלכדו"‪ ,‬ומוסיפים מפרק כט‪,‬כב‪-‬כג‪" :‬לכן כה אמר ה'" עד‬
‫"אלוקי ישראל יעריצו"‪.‬‬
‫שבת פרשת וארא‪ ,‬כ"ח בטבת‪ .‬מפטירים ביחזקאל כח‪,‬כה "כה אמר‪…‬‬
‫בקבצי" עד כט‪,‬כא "וידעו כי אני ה'"‪ .‬מברכים חודש שבט שחל ביום ב'‪ .‬אין אומרים‬
‫אב הרחמים‪.‬‬
‫במנחה אומרים "צדקתך צדק"‪ .‬קוראים לשלושה בפרשת בא‪.‬‬

‫יום‬

‫א'‪ ,‬כ"ט בטבת‪ ,‬ערב ראש חודש‪ ,‬יום כיפור קטן‪.‬‬

‫שבט‬
‫המולד‪ :‬יום ראשון ‪ 11 + 15:06‬חלקים‬
‫זמן קידוש לבנה‪ :‬מליל ה'‪ ,‬ד' בחודש‪ ,‬עד ליל ב'‪ ,‬ט"ו בחודש‪.‬‬

‫ראש חודש‬

‫שבט‪ ,‬יום ב'‪ ,‬א' בשבט‪ ,‬כנהוג בכל ראש חודש‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫שבט תשפ"ו‬

‫שבת פרשת בא‪ ,‬ו' בשבט‪ .‬מפטירים בירמיהו מו‪,‬יג‪" :‬הדבר אשר דבר ה'"‪,‬‬
‫עד מו‪,‬כח "ונקה לא אנקך"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת בשלח‪.‬‬
‫שבת פרשת בשלח (שבת שירה)‪ ,‬י"ג בשבט‪ .‬נוהגים לעמוד בשעת קריאת‬
‫שירת הים‪ ,‬ולומר את השירה פסוק בפסוק עם החזן‪ .‬מפטירים בשופטים ד'‪:‬‬
‫"ודבורה אשה נביאה" עד "ארבעים שנה"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת יתרו‪.‬‬
‫יום ב'‪ ,‬ט"ו בשבט‪ ,‬חמשה עשר בשבט‪ ,‬ראש השנה לאילנות‪ .‬אין‬
‫אומרים תחנון (וכן במנחה שלפניו) אבל אומרים "למנצח‪ …‬יענך"‪.‬‬
‫נוהגים לאכול מפירות האילן שנשתבחה בהן א"י‪ ,‬כדי לזכור את ראש השנה‬
‫לאילנות‪ .‬יש המהדרין לטעום ‪ 30‬מיני פירות‪ .‬בפירות יבשים יש להיזהר מחרקים‪.‬‬
‫בפירות מיובאים מחו"ל יש לבדוק הכשר מוסמך‪.‬‬
‫יש הלומדים תיקון ט"ו בשבט הנקרא‪" :‬פרי עץ הדר"‪.‬‬
‫שבת פרשת יתרו‪ ,‬כ' בשבט‪ .‬את עשרת הדברות קוראים בטעם התחתון‪,‬‬
‫ונוסח ספרד קוראים בטעם העליון‪ .‬נוהגים לעמוד בקריאת עשרת הדברות‪.‬‬
‫מפטירים בישעיהו ו'‪" :‬בשנת מות המלך עוזיהו" עד "בן טבאל"‪ ,‬ומוסיפים פרק‬
‫ט‪,‬ה‪-‬ו‪" :‬כי ילד יולד לנו" עד "תעשה זאת"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת משפטים‪.‬‬
‫שבת פרשת משפטים‪ ,‬כ"ז בשבט‪ ,‬פרשת שקלים‪ ,‬ראשונה לארבע‬
‫הפרשיות‪ .‬פיוטים לפרשת שקלים‪ ,‬כמנהג‪( .‬יש שאין אומרים‪ ,‬יש שאומרים של‬
‫שחרית‪ ,‬ויש שאומרים של מוסף)‪ ,‬מוציאים שני ספרי תורה‪ ,‬באחד קוראים לשבעה‬
‫בפרשת השבוע‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬ובשני קוראים למפטיר בפרשת כי תשא מתחילה עד‬
‫"לכפר על נפשותיכם"‪ .‬מפטירים במלכים ב‪,‬יב "בן שבע שנים" עד יב‪,‬יז "לכהנים‬
‫יהיו"‪ .‬נוהגים שאין קטן עולה למפטיר‪ .‬מברכים חודש אדר שחל ביום ג' וביום ד'‪.‬‬
‫אין אומרים "אב הרחמים"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת תרומה‪ .‬אומרים "צדקתך צדק"‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫כמנהג עדות אשכנז‬

‫יום‬

‫ב'‪ ,‬כ"ט בשבט‪ ,‬ערב ר"ח אדר‪ .‬יום כיפור קטן‪ .‬במנחה אין אומרים תחנון‪.‬‬

‫א' ראש חודש אדר‪,‬‬

‫יום ג'‪ ,‬ל' בשבט‪ .‬תפילת ראש חודש כנהוג‪.‬‬

‫אדר‬
‫המולד‪ :‬ליל שלישי אחר חצות ‪ 12 + 3:50‬חלקים‬
‫זמן קידוש לבנה‪ :‬ממוצש"ק ה' באדר‪ ,‬עד ליל ד'‪ ,‬י"ד באדר שעה ‪22:12‬‬

‫ב' ראש חודש אדר‪,‬‬

‫יום ד'‪ ,‬א' באדר‪ .‬תפילת ראש חודש‪ .‬משנכנס אדר‬

‫מרבין בשמחה‪.‬‬
‫שבת פרשת תרומה‪ ,‬ד' בחודש‪ .‬הפסקה בארבע הפרשיות‪ .‬מפטירים‬
‫במלכים א‪ ,‬ה‪,‬כו‪" :‬וה' נתן חכמה לשלמה" עד ו‪,‬יג "עמי ישראל"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת תצוה‪.‬‬
‫יום ג'‪ ,‬ז' באדר‪ .‬יום הסתלקותו של משה רבנו ע"ה‪ .‬אנשי "חברה קדישא" נוהגים‬
‫להתענות כתענית ציבור ולעשות סעודה אחרי התענית‪ .‬הם אומרים סליחות‬
‫בשחרית‪ ,‬וקוראים בשחרית ובמנחה "ויחל"‪ .‬הרבנות הצבאית הראשית קבעה יום‬
‫זה כיום אזכרה והתייחדות עם חללי צה"ל שנפלו במערכות ישראל ומקום קבורתם‬
‫לא נודע‪.‬‬
‫שבת פרשת תצוה‪ ,‬י"א באדר‪ .‬פרשת זכור‪ .‬מוציאים שני ספרי תורה‪.‬‬
‫באחד קוראים לשבעה בפרשת השבוע‪ .‬חצי קדיש‪ .‬בספר שני קוראים למפטיר את‬
‫פרשת "זכור" שבסוף פרשת כי‪-‬תצא (דברים כה‪,‬יז‪-‬יט)‪ .‬קריאה זו היא חובה מן‬
‫התורה לגברים‪ ,‬וי"א שגם לנשים‪ .‬הקורא והשומעים יכוונו‪ .‬נשים שלא יכלו להגיע‬
‫לקריאת זכור בבוקר‪ ,‬יגיעו למנחה‪ ,‬יוציאו ספר תורה‪ ,‬ויקראו להן פרשת זכור ללא‬
‫ברכה‪ .‬מי שלא יכל לשמע קריאה של פרשת "זכור" בשבת‪ ,‬יכוין לצאת ידי חובתו‬
‫בקריאה של פורים‪[ .‬יש נוהגים לקרוא פסוק אחרון פעמיים‪ :‬פעם זכר בציר"י ופעם‬
‫זכר בסגו"ל (מ"ב תרפה‪,‬יח)‪ ,‬ויש האומרים שאין ספק בקריאה ואין צורך לחזור]‪.‬‬

‫‪52‬‬

‫אדר תשפ"ו‬

‫מפטירים בשמואל א טו‪,‬ב‪-‬לד‪" :‬כה אמר ה' פקדתי" עד "גבעת שאול"‪ .‬אין קטן‬
‫עולה למפטיר‪ .‬אין אומרים אב הרחמים‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת כי תשא‪.‬‬
‫יום ב'‪ ,‬י"ג באדר‪ ,‬תענית אסתר‪( .‬תחילת הצום בעלות השחר (‪ .)4:36‬תענית‬
‫ציבור‪ :‬עננו בשמונה עשרה‪ ,‬סליחות‪" ,‬אבינו מלכנו"‪" .‬ויחל" בשחרית ובמנחה‪.‬‬
‫מנחה‪ .‬אין אומרים "אבינו מלכנו"‪ .‬נוהגים לקיים זכר למחצית השקל שהיו שוקלים‬
‫בזמן הבית‪ ,‬ונותנים ‪ 3‬מטבעות כסף שהן הליך חוקי באותה מדינה‪ ,‬ונקראות‬
‫"מחצית"‪( .‬מאחר שאין כל אחד יכול לתת ‪ 3‬מטבעות כסף‪ ,‬הנהיגו בבתי הכנסת‬
‫לשים ‪ 3‬מטבעות בקערת הצדקה‪ ,‬התורם קונה אותם בכסף ששם בקערה‪ ,‬ואחר כך‬
‫תורם את המטבעות לצדקה)‪ .‬אם מתפללים כחצי שעה לפני שקיעה‪ ,‬או לפחות מפלג‬
‫המנחה – מברכים ברכת כהנים‪.‬‬
‫סוף הצום‪ 18:01 :‬מי שהתענית קשה עליו‪ ,‬יכול לטעום לפני קריאת המגילה מזונות‬
‫כביצה בלבד‪ ,‬ולשתות לפי צרכו‪.‬‬
‫הישובים החדשים בארץ דינם כערי הפרזים‪ ,‬ונוהגים פורים ביום י"ד; אלא שאין‬
‫אומרים בט"ו תחנון‪ .‬כל השכונות המחוברות לירושלים החדשה‪ ,‬והן סמוכות‬
‫ונראות לה‪ ,‬נוהגות כירושלים‪ ,‬ביום ט"ו‪ .‬המרוחקות ביותר נוהגות כפרזים‪ ,‬ביום‬
‫י"ד‪ .‬העיירות הישנות בא"י כגון‪ :‬יפו‪ ,‬צפת‪ ,‬עכו‪ ,‬טבריה‪ ,‬לוד ‪ -‬שהן ספק מוקפות‬
‫חומה מימות יהושע בן נון‪ ,‬נהגו בעבר לקרוא את המגילה בברכה ביום י"ד‪ ,‬שהוא‬
‫זמן קריאה לכל‪ ,‬ובט"ו בלי ברכה‪ .‬את שאר מצוות היום נהגו בשני הימים‪ .‬אולם זה‬
‫מזמן שפסקו מלנהוג כן‪ ,‬ונוהגים פורים ביום י"ד בלבד‪.‬‬
‫[על זמן הקריאה לבן ירושלים הנמצא בי"ד בעיר פרזים‪ ,‬ובדעתו לחזור לירושלים‬
‫בט"ו‪ ,‬או לנמצא בי"ד בספינה או במדבר – ישאל שאלת חכם‪.].‬‬
‫פורים דפרזים‪ ,‬יום ג'‪ .‬י"ד באדר‪.‬‬
‫ערבית‪ ,‬בשמונה עשרה אומר "על הנסים" (שכח ונזכר אחר שאמר "ברוך אתה ה'" ‪-‬‬
‫אינו חוזר)‪ .‬אחרי שמונה עשרה קדיש תתקבל‪ .‬קריאת המגילה‪ .‬הקורא פושט את‬
‫המגילה כאיגרת (השומעים אינם צריכים) ומברך‪" :‬על מקרא מגילה"‪" ,‬שעשה‬
‫נסים"‪" ,‬שהחיינו"‪ .‬אין להפסיק אפילו בכדי לענות "ברוך הוא וברוך שמו"‪ .‬הקורא‬
‫והשומעים יכוונו לצאת בברכות ובקריאה‪ .‬פרק ח פסוק יא‪ ,‬נוהגים לקרוא שתי‬

‫כמנהג עדות אשכנז‬

‫‪53‬‬

‫פעמים‪ ,‬פעם אחת "להשמיד להרוג" ובפעם שניה "להשמיד ולהרוג"‪ ,‬וכן בפרק ט‬
‫פסוק ב‪ ,‬פעם אחת "ואיש לא עמד בפניהם" ובפעם שניה "ואיש לא עמד לפניהם"‪.‬‬
‫"עשרת בני המן" קורא בנשימה אחת‪ .‬לאחר הקריאה גולל המגילה ומברך "הרב את‬
‫ריבנו"‪ .‬הקורא ביחיד אינו מברך "הרב את ריבנו"‪ .‬הקהל אומר‪" :‬אשר הניא"‬
‫ו"שושנת יעקב"‪" .‬ואתה קדוש"‪ .‬קדיש שלם בלי תתקבל‪ .‬עלינו‪ .‬קדיש יתום‪ .‬ברכו‪.‬‬
‫ָאבל תוך שבעה‪ ,‬אם אין באפשרותו לקיים מנין בביתו‪ ,‬רשאי ללכת לבית הכנסת‬
‫לקריאת המגילה ערבית ושחרית‪.‬‬
‫נשים חייבות בקריאת המגילה‪ ,‬וראוי שתשמענה את הקריאה ברוב עם בבית‬
‫הכנסת‪ .‬אשה יכולה להוציא את חברתה בקריאה‪.‬‬
‫מי ששמע מגילה‪ ,‬והוא קורא למי שלא שמע – דינו זה‪:‬‬
‫אם קורא לנשים ‪ -‬תברך אחת הנשים את שלוש הברכות‪ ,‬ובברכה הראשונה תברך‬
‫"לשמוע מגילה" (רמ"א תרפט‪ ,‬ומ"ב)‪.‬‬
‫אם קורא לגברים – מברך הקורא או אחד השומעים את הברכה הרגילה‪" :‬על מקרא‬
‫מגילה"‪.‬‬
‫בקריאה ביחיד אין מברכים "הרב את ריבנו"‪.‬‬
‫אם אין מי שיודע לקרוא בטעמים‪ ,‬יכול הקורא לקרוא בלי ניגון הטעמים‪ ,‬ויעמיד‬
‫לידו אדם שיעקוב אחרי הקריאה מספר מודפס‪ ,‬ויתקן את השגיאות‪.‬‬
‫בברכת המזון אומר "על הנסים"‪ ,‬ואם שכח אינו חוזר‪ ,‬אבל קודם "הרחמן הוא‬
‫יזכנו" (או אחר "אל יחסרנו" ‪ -‬לדעת האדר"ת) יאמר‪" :‬הרחמן הוא יעשה לנו נסים‬
‫וכו' בימי מרדכי ואסתר"‪ .‬ראוי להרבות קצת בסעודה גם בלילה‪.‬‬
‫שחרית‪" :‬על הנסים"‪ .‬אחרי חזרת הש"ץ חצי קדיש‪ .‬קוראים לשלושה בפרשת‬
‫בשלח‪ :‬ויבא עמלק ‪ -‬שמות יז‪,‬ח‪-‬טז‪ .‬חצי קדיש‪" ,‬יהללו"‪ .‬מכניסים ס"ת לארון‪( ,‬אין‬
‫חולצים את התפילין לפני קריאת המגילה)‪ .‬קוראים את המגילה‪ .‬ויש לזכור כי עיקר‬
‫קריאת המגילה היא ביום‪ ,‬ואין יוצאים ידי חובת הקריאה בקריאת הלילה‪ .‬מברך ‪3‬‬
‫ברכות כמו בערב‪ .‬בברכת "שהחיינו" יש לכוין גם על משלוח מנות וסעודת פורים‪.‬‬
‫לאחר קריאת המגילה וגלילתה מברך הקורא‪" :‬הרב את ריבנו"‪ .‬הקהל אומר רק‬
‫"שושנת יעקב"‪ .‬אשרי (ולא "למנצח") ובא לציון‪ ,‬קדיש תתקבל‪ .‬שיר של יום (תהלים‬
‫כב)‪ :‬למנצח על אילת השחר‪ .‬אין כאלוקינו‪.‬‬

‫בית הכנסת אלטנוישול בפראג‬

‫‪56‬‬

‫ניסן תשפ"ו‬

‫משלוח מנות‪ ,‬חובה לשלוח לאדם אחד שתי מנות הראויות לאכילה‪ ,‬ואפילו עני‬
‫המתפרנס מן הצדקה חייב לשלוח‪ .‬מתנות לאביונים היא חובה לשלוח שתי מתנות‬
‫לשני אביונים‪ָ .‬אבל חייב במשלוח מנות‪ ,‬אבל לא ישלחו לו‪ .‬נשים חייבות‪ ,‬וישלחו‬
‫אנשים לאנשים ונשים לנשים‪.‬‬
‫עורכים סעודה אחרי מנחה גדולה‪ ,‬וממשיכים עד הלילה כדי לסעוד קצת בשושן‬
‫פורים‪ .‬כיון שהתחיל ביום‪ ,‬אומר "על הנסים" בברכת המזון‪.‬‬
‫המוקפין (אנשי ירושלים) אין אומרים "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון‪ ,‬ולא‬
‫אומרים תחנון ולמנצח‪ …‬יענך‪.‬‬
‫פורים שושן ופורים דמוקפין (חומה בזמן יהושע)‪ ,‬יום ד'‪ ,‬ט"ו בחודש‪.‬‬
‫והוא פורים שחוגגים בירושלים‪ .‬ונוהגים בו כל דיני פורים‪( .‬ראה בי"ג באדר דין‬
‫ערים אחרות בארץ)‪.‬‬
‫הפרזים לא אומרים "על הנסים" בט"ו‪ ,‬ולא אומרים תחנון‪ ,‬ולמנצח‪ …‬יענך‪.‬‬
‫שבת פרשת כי‪-‬תשא‪ ,‬י"ח באדר‪ .‬פרשת פרה‪ .‬יוצרות ופיוטים כנהוג‪.‬‬
‫מוציאים שני ספרי תורה‪ .‬באחד קוראים לשבעה בפרשת השבוע‪ ,‬חצי קדיש‪ .‬בספר‬
‫שני קוראים למפטיר בפרשת חוקת מתחילתה עד "תטמא עד הערב"‪[ .‬יש אומרים‬
‫שגם קריאת התורה בפרשת פרה היא מן התורה]‪ .‬מפטירים ביחזקאל לו‪,‬טז‪" :‬ויהי‬
‫דבר ה' אלי לאמר"‪ ,‬עד סוף הפרק‪ .‬אין קטן עולה למפטיר‪ .‬אין אומרים אב הרחמים‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת ויקהל‪ ,‬ואומרים "צדקתך צדק"‪.‬‬
‫שבת פרשת ויקהל‪-‬פקודי‪ ,‬כ"ה באדר‪ .‬פרשת החודש‪ .‬יוצרות ופיוטים‬
‫כנהוג‪ .‬מוציאים שני ספרי תורה‪ .‬באחד קוראים לשבעה בפרשת השבוע‪ .‬חצי קדיש‪.‬‬
‫בשני קוראים למפטיר בפרשת בא‪" :‬ויאמר ה'‪ …‬החודש הזה" עד "תאכלו מצות"‪.‬‬
‫מפטירים ביחזקאל מה‪,‬טז‪" :‬כל העם הארץ"‪ ,‬עד מו‪,‬יח‪" :‬איש מאחוזתו"‪ .‬אין קטן‬
‫עולה למפטיר‪ .‬מברכים חודש ניסן שיהיה ביום ה'‪ .‬אין אומרים "אב הרחמים"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת ויקרא‪ ,‬אומרים "צדקתך צדק"‪.‬‬
‫יום ד'‪ ,‬כ"ט באדר‪ ,‬ערב ראש חודש ניסן‪ .‬המתענים בערב ראש חודש אומרים‬
‫תפילת יום כפור קטן‪ ,‬ואין אומרים תחנון ואבינו מלכנו‪ .‬יש נוהגים להשתטח על‬

‫‪57‬‬

‫מנהג עדות אשכנז‬

‫קברי צדיקים‪ .‬מי שיש לו יום זיכרון בחודש ניסן ‪ -‬עולה לקבר בערב ראש חודש‪ ,‬כי‬
‫נמנעים מלעלות לבית הקברות בחודש ניסן‪( .‬יש מנהג שביום הזיכרון עצמו עולים)‪.‬‬

‫ניסן‬
‫המולד‪ :‬יום רביעי ‪ 13 + 16:34‬חלקים‬
‫זמן קידוש לבנה‪ :‬מוצש"ק ד' בניסן‪ ,‬עד ליל ד'‪ ,‬י"ד בניסן‪ .‬שכח יוכל לברך בליל הסדר‬
‫תקופת ניסן‪ :‬חצות ליל ד' ‪ ,‬כ"א בניסן‪ ,‬שעה ‪.24.00‬‬
‫ראש חודש ניסן‪ ,‬יום ה'‪ ,‬א' בניסן‪ .‬תפילת ראש חודש‪.‬‬
‫בכל חודש ניסן אין אומרים תחנון‪ ,‬ולא "יהי רצון" שאחר קריאת התורה ביום ב'‬
‫וביום ה'‪ ,‬ואין מזכירים נשמות בשבת ובחול‪ ,‬ואין אומרים בשחרית בשבת "אב‬
‫הרחמים" ולא "צדקתך צדק" במנחה‪ .‬אבל אומרים "אל ארך אפים" ו"למנצח"‪.‬‬
‫ואין מתענים בניסן‪ ,‬מלבד חתן ביום חופתו ובכורים בערב פסח‪ .‬מא' ועד י"ג בניסן‬
‫נוהגים לומר בכל יום בפרשת נשא את פרשת הנשיאים ‪ -‬נשיא ליום‪ ,‬וביום י"ג‬
‫ממשיכים לקרא עד "כן עשה את המנורה" בפרשת בהעלותך‪( .‬יש הנוהגים לקרוא‬
‫את פרשת הנשיא בספר תורה בלי ברכות)‪.‬‬
‫שבת פרשת ויקרא‪ ,‬ג' בניסן‪ .‬קוראים לשבעה בפרשת השבוע‪ ,‬ומפטירים‬
‫בישעיהו מג‪,‬כא "עם זו יצרתי" עד מד‪,‬כג "ובישראל יתפאר"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת צו‪ ,‬ואין אומרים "צדקתך צדק"‪.‬‬

‫יום שישי ט' בניסן מעבר לשעון קיץ‬
‫שבת פרשת צו‪ ,‬י' בניסן‪ ,‬שבת הגדול‪ .‬פיוטים לשבת הגדול אם נהוג‪.‬‬
‫מפטירים במלאכי ג‪,‬ד "וערבה" עד סוף הספר‪ ,‬וחוזרים על הפסוק "הנה אנכי שולח‬
‫לכם"‪.‬‬
‫במנחה קוראים שלשה בפרשת שמיני‪ .‬מפסיקים לומר "ברכי נפשי"‪ .‬נוהגים לקרוא‬
‫הגדה של פסח מ"עבדים היינו" עד "לכפר על כל עוונותינו" (דעת הגר"א לא לאומרו)‪.‬‬
‫במוצאי שבת אחרי תפילת ערבית אין אומרים "ויהי נועם"‪" ,‬ואתה קדוש"‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫ניסן תשפ"ו‬

‫ערב פסח‪ ,‬יום ד' י"ד בניסן‪.‬‬
‫בדיקת חמץ‪ ,‬אין להתחיל במלאכה או בסעודה כחצי שעה לפני לילה‪ .‬מיד אחרי‬
‫תפילת ערבית בודקים את החמץ לאור נר‪ .‬לפני הבדיקה מברך "על ביעור חמץ"‬
‫ומכווין על הבדיקה והביטול שבלילה‪ ,‬על שרפת החמץ ביום‪ ,‬ועל הביטול שלאחר‬
‫השריפה‪ .‬אין לדבר בין ברכה לבדיקה אלא לצורך הבדיקה‪ ,‬ואם דיבר צריך לחזור‬
‫ולברך (ונכון שלא ידבר עד גמר הבדיקה)‪ .‬יש לבדוק כל מקום שמכניסים בו חמץ‪,‬‬
‫כולל מכונית שיש לבודקה לאור פנס! אפשר למנות שליח לבדוק‪ .‬אם השליח בודק‬
‫מתחילת הבדיקה ‪ -‬הוא המברך‪ .‬אם השליח ממשיך או גומר בדיקה‪ ,‬אינו מברך‪.‬‬
‫אחר הבדיקה אומר בשפה המובנת לו‪" :‬כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דלא‬
‫חמיתיה ולא ביערתיה‪ ,‬ליבטל וליהוי כעפרא דארעא"‪ .‬בעברית‪" :‬כל חמץ ושאור‬
‫שיש ברשותי‪ ,‬שלא ראיתיו ושלא ביערתיו‪ ,‬יבטל ויהיה כעפר הארץ"‪.‬‬
‫שחרית‪ ,‬משכימים להתפלל‪ ,‬אין אומרים מזמור לתודה‪ ,‬ולא למנצח‪ …‬יענך‪.‬‬
‫(ב"איזהו מקומן" אין אומרים "יהי רצון כאילו הקרבתי תודה")‪ .‬אוכלים חמץ עד‬
‫שליש היום‪ ,‬ושורפים את החמץ עד סוף שעה חמישית‪ .‬ראה בעמוד ‪ 160‬פירוט‬
‫המנהגים והשעות‪ .‬מיד אחרי השריפה יבטל את החמץ‪ ,‬ויאמר בשפה שמבין‪" :‬כל‬
‫חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דחמיתיה ודלא חמיתיה דביערתיה ודלא ביערתיה‪,‬‬
‫ליבטל ולהוי כעפרא דארעא"‪ .‬בעברית‪" :‬כל חמץ שברשותי‪ ,‬שראיתיו ושלא ראיתיו‪,‬‬
‫שבערתיו ושלא בערתיו‪ ,‬ייבטל ויהיה כעפר הארץ"‪ .‬הבכורים מתענים‪ ,‬ונוהגים להקל‬
‫ולאכול בסעודת מצוה‪ ,‬ולכן נהגו לסיים מסכת בסעודת מצווה‪ .‬המתענה יאמר‬
‫במנחה בשמונה עשרה בלחש "עננו"‪ ,‬ואין נוהגים כבתענית ציבור‪.‬‬
‫אסור לאכול במשך היום מצה הראויה למצוות אכילת מצה בלילה‪ ,‬אבל מותר‬
‫לאכול מצה עשירה או מבושלת שאין יוצאים בה בלילה‪ .‬יש המתירים רק עד ‪ 4‬שעות‬
‫ביום ‪ -‬זמן היתר חמץ‪ .‬לדעת ה"נודע ביהודה" מותר עד חצות‪ ,‬אך לא נהגו כמוהו‪.‬‬
‫אחרי חצות אסור לעשות מלאכה רגילה (ראה תס"ח מ"ב ז' איזו מלאכה מותרת)‪.‬‬
‫מקדימים להתפלל מנחה גדולה‪ ,‬ונוהגים לומר אחרי מנחה גדולה‪ ,‬סדר קרבן פסח‪.‬‬
‫בירושלים נהגו לאומרו ליד הכותל המערבי‪.‬‬
‫השנה מקיימים מצוות ביעור מעשרות – ראה פרטי הנושא בעמוד ‪164‬‬
‫מנהג יראים לאפות מצות מצווה אחר הצהרים באמירת הלל‪ .‬מכינים את צרכי‬

‫מנהג עדות אשכנז‬

‫‪59‬‬

‫הסדר מבעוד יום‪ .‬יש להדר לקחת חסה למרור ‪ -‬ויש לבודקה מחרקים‪ ,‬או להשתמש‬
‫בחסה וכרפס שגדלו בשיטה המונעת חרקים‪ .‬לכרפס לוקחים ירק שברכתו בורא פרי‬
‫האדמה‪ ,‬ויש המעדיפים את הירק ששמו "כרפס"‪ .‬מכינים חרוסת להטביל בה‬
‫המרור‪ ,‬ומי‪-‬מלח להטביל בהם את הכרפס‪ .‬צולים את הזרוע (ואסור לאוכלו בליל‬
‫הסדר)‪ ,‬ומבשלים את הביצה‪ .‬ראוי לסדר את השולחן מבעוד יום‪.‬‬
‫בחו"ל צריך להכין ביום זה עירוב תבשילין כדי שאפשר יהיה לבשל ביום ששי (שהוא‬
‫יו"ט שני) בשביל שבת‪.‬‬
‫א' פסח‪ ,‬יום ה'‪ ,‬ט"ו בניסן‪ .‬מברכים לפני הדלקת הנרות "להדליק נר של יום‬
‫טוב" ו"שהחיינו"‪.‬‬
‫ערבית‪ .‬תפילת יום טוב‪ .‬לפני קדיש תתקבל אומרים ברוב בתי הכנסת הלל שלם‪ .‬אין‬
‫מקדשים בבית הכנסת‪ .‬מתחילים את הסדר כשהוא ודאי לילה‪ ,‬אבל לא יאחר מדי‪.‬‬
‫נשים חייבות בכל מצוות ליל הסדר‪ .‬המשתמש ביין שיש בו קדושת שביעית‪ ,‬יימנע‬
‫מלהטיף יין בעשרת המכות‪ ,‬שהרי אסור להשחית יין שיש בו קדושה‪ .‬חובה מהתורה‬
‫לאכול כזית מצה שמורה בלילה הראשון של פסח‪ .‬נוהגים לאכול כשני זיתים‬
‫בתחילה‪ ,‬אחד מהמצה העליונה ואחד מהאמצעית‪ ,‬ועוד כזית למצת כורך‪.‬‬
‫האפיקומן נאכל אחר גמר הסעודה כשהוא שבע‪ ,‬קודם חצות‪ ,‬בשעה ‪ .12.43‬אין‬
‫לאכול אחר האפיקומן‪ ,‬אבל מותר לשתות‪ .‬אין קוראים קריאת שמע על המיטה‬
‫בליל פסח (בחו"ל בשני הלילות)‪ ,‬רק פרשה ראשונה וברכת "המפיל"‪ ,‬להראות‬
‫שהלילה הוא ליל שמורים‪.‬‬
‫שחרית של יום טוב‪ ,‬הלל שלם‪ ,‬קדיש תתקבל‪" .‬אין כמוך"‪ ,‬אב הרחמים‪ ,‬אומרים‬
‫י"ג מדות ו"ריבונו של עולם" של יום טוב‪ ,‬מוציאים שני ספרי תורה‪ ,‬באחד קוראים‬
‫לחמשה בפרשת בא "משכו" עד "צבאותם"‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬ובשני למפטיר בפרשת פנחס‬
‫"ובחודש הראשון"‪ .‬מפטירים ביהושע ה‪,‬ב "בעת ההיא" עד ו‪,‬א "אין יוצא ואין בא"‪.‬‬
‫י‪-‬ה אלי‪ ,‬אשרי‪" ,‬יהללו"‪" ,‬לדוד מזמור"‪ .‬אחרי הכנסת הספרים להיכל פותחים‬
‫הארון לתפילת טל‪ ,‬ומתחילים‪" :‬אלוהינו ואלוהי אבותינו טל תן לרצות ארצך" עד‬
‫"לשובע ולא לרזון"‪ ,‬חצי קדיש‪ .‬יש אומרים תפלת טל בחזרת הש"ץ‪ ,‬מכריזים‬
‫"מוריד הטל" לפני מוסף‪ ,‬מפסיקים לומר "משיב הרוח" ואומרים "מוריד הטל"‪.‬‬

‫‪60‬‬

‫ניסן תשפ"ו‬

‫לא אמר "מוריד הטל" אינו חוזר‪ .‬אמר "מוריד הגשם"‪ ,‬אם לא סיים את הברכה‪ ,‬ולא אמר‬
‫ברוך אתה ה' ‪ -‬חוזר ל"אתה גבור"‪ ,‬ואם סיים הברכה‪ ,‬חוזר לראש התפילה‪ ,‬וכן עד ‪ 30‬יום‪,‬‬
‫המסופק אם אמר ‪ -‬חוזר‪.‬‬
‫שיר של יום‪" :‬בצאת ישראל ממצרים"‪.‬‬
‫מנחה‪ .‬תפלה של יום טוב‪.‬‬
‫דין “יעלה ויבוא” ביום טוב ובחול המועד‪ ,‬בתפילה ובברכת המזון‪ ,‬ראה לעיל בחג הסוכות‪.‬‬
‫א' חול המועד‪ ,‬יום ו' ט"ז בניסן (בחו"ל יום טוב שני)‪ .‬אין מאחרים תפילת‬
‫ערבית כדי להתחיל בספירת העומר‪ ,‬כדי שיהיו "שבתות תמימות"‪ .‬תפילה של חול‪,‬‬
‫"אתה חוננתנו"‪" ,‬ותן ברכה" (במקום "טל ומטר")‪.‬‬
‫טעה ואמר "ותן טל ומטר" וסיים הברכה ‪ -‬יחזור לתחילת הברכה‪( ,‬אמר בא"י‪ ,‬אומר‪:‬‬
‫"למדני חוקיך")‪ ,‬עקר רגליו ‪ -‬חוזר לראש התפילה‪ .‬המסופק‪ ,‬עד שלשים יום דינו כמו‬
‫ב"משיב הרוח ומוריד הגשם"‪.‬‬
‫"יעלה ויבוא"‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬ספירת העומר‪ ,‬עלינו‪ ,‬הבדלה ככל מוצאי יום טוב‬
‫דיני "יעלה ויבוא" בחול המועד‪ ,‬בתפילה ובברכת המזון‪ ,‬ראה בחג הסוכות‪.‬‬
‫ספירה‪ .‬לכתחילה יש לספור בעמידה‪ ,‬בתחילת הלילה‪ ,‬אחר צאת הכוכבים‪ .‬כל‬
‫הלילה סופר בברכה‪ .‬אם שכח לספור ספירה בלילה‪ ,‬יספור ביום בלי ברכה‪ ,‬ואם‬
‫שכח גם ביום יספור בכל הלילות הבאים בלי ברכה‪ .‬ראוי שישמע הברכה מאחר‪,‬‬
‫ויכווין לצאת והמברך יכווין להוציאו‪( .‬המסופק אם ספר‪ ,‬סופר שאר הימים בברכה)‪.‬‬
‫אם ספר בין השמשות‪ ,‬לפני שעברו ‪ 17‬דקות מהשקיעה‪ ,‬צריך אחר כך לספור עוד‬
‫פעם בלי ברכה‪.‬‬
‫תיירים שדעתם לחזור לחו"ל שומרים יום טוב כאנשי חו"ל‪ ,‬ראה דינם בחג הסוכות‪ .‬יש‬
‫נוהגים יום טוב רק לחומרה‪ :‬אוכלים כזית מצה ומרור בלי הברכה של אכילת מצה ומרור‪,‬‬
‫שותים ‪ 4‬כוסות ומברכים ברכת פרי הגפן רק על כוס ראשון ועל כוס של ברכת המזון‪,‬‬
‫והגדה אומרים בלי חתימה‪ ,‬או לפחות את הקטע "רבן גמליאל אומר‪ :‬כל שלא אמר שלשה‬

‫מנהג עדות אשכנז‬

‫‪61‬‬

‫דברם אלה בפסח‪ "..‬וכו'‪.‬‬
‫שחרית‪ .‬אין מניחים תפילין ואין אומרים "מזמור לתודה"‪ .‬תפילה של חול‪" ,‬יעלה‬
‫ויבוא"‪ ,‬חצי הלל‪ ,‬קריאת התורה‪ ,‬מוציאים שני ספרי תורה‪ ,‬בראשון קוראים‬
‫לשלושה בפרשת אמור‪" :‬שור או כשב" עד "וידבר משה את מועדי ד' אל בני‬
‫ישראל"‪ .‬בספר שני קוראים לרביעי בפרשת פנחס‪" :‬והקרבתם" (כח‪,‬יט) עד "לא‬
‫תעשו" (כה‪ ).‬חצי קדיש‪ ,‬אשרי ובא לציון‪ ,‬מוסף של יום טוב‪" ,‬והקרבתם"‪ ,‬קדיש‬
‫תתקבל‪ ,‬עלינו‪ ,‬שיר של יום‪ :‬תהלים עח‪ ,‬משכיל לאסף‪ ,‬אין כאלקינו‪.‬‬
‫[בחו"ל‪ :‬יום טוב שני של גלויות‪ .‬כל התפילות של יום טוב‪ .‬בשחרית הלל שלם‪,‬‬
‫מוציאים שני ספרי תורה בראשון קוראים לחמשה בפרשת שור או כשב‪ ,‬ובשני‬
‫והקרבתם‪ ,‬מפטיר במלכים ב' כג‪,‬א "וישלח המלך" עד "לא קם כמוהו" (כח)]‪.‬‬
‫יום זה נקרא "יום הנף" שבו היו מניפים את העומר בבית המקדש‪ .‬רק למחרת מותר‬
‫לאכול מן התבואה החדשה‪ .‬על כן המטיילים בארץ ייזהרו שלא יאכלו שיבולים‬
‫הגדלים בשדות‪.‬‬
‫ב' חול המועד‪ ,‬יום שבת קודש‪ ,‬י"ז בניסן‪ .‬הדלקת נר‪ .‬אין אומרים‬
‫פרקי "לכו נרננה" ו"במה מדליקין"‪ ,‬רק מזמור שיר ליום השבת‪ .‬יש שמתחילים‬
‫"מזמור לדוד" ואומרים גם כמה חרוזים מ"לכה דודי" כמו בחול המועד סוכות‪.‬‬
‫ערבית של שבת‪" ,‬יעלה ויבוא"‪ ,‬ספירת העומר‪.‬‬
‫שחרית של שבת‪ ,‬חצי הלל‪ .‬קדיש תתקבל‪ .‬קוראים שיר השירים‪ ,‬אם יש מגילה‬
‫כשרה מברך‪" :‬על מקרא מגילה" ו"שהחיינו"‪ .‬קדיש יתום (יש שאין נוהגים לקרוא‬
‫שיר השירים בבית הכנסת בציבור)‪ .‬אין כמוך‪ ,‬מוציאים שני ספרי תורה‪ .‬בראשון‬
‫קוראים לשבעה בפרשת כי תשא "ראה אתה אומר אלי" עד "בחלב אמו"‪ .‬חצי‬
‫קדיש‪ .‬בספר שני קוראים למפטיר "והקרבתם"‪ .‬מפטירים ביחזקאל לז‪,‬א‪" :‬היתה‬
‫עלי יד ה'" עד לז‪,‬יד "נאם ה'"‪ .‬בברכות ההפטרה חותם של שבת בלבד‪" .‬יקום‬
‫פורקן"‪ ,‬אשרי‪" ,‬יהללו"‪" ,‬ובנחה"‪ ,‬חצי קדיש‪.‬‬
‫מוסף של יום טוב‪ ,‬ומזכיר של שבת‪ :‬וביום השבת‪ ,‬ישמחו‪ .‬קדיש תתקבל‪ ,‬אין‬
‫כאלוקינו‪ .‬שיר של יום‪ :‬מזמור שיר ליום השבת‪ .‬אדון עולם‪.‬‬

‫בית הכנסת אוהב ציון‪ ,‬נחלאות ירושלים‬

‫מצודת דוד מפנים ומאחור‬

‫‪64‬‬

‫ניסן תשפ"ו‬

‫מנחה של שבת וקוראים לשלושה בפרשת שמיני‪" .‬יעלה ויבוא"‪.‬‬
‫בערבית במוצאי שבת אומר‪" :‬אתה חוננתנו"‪" ,‬יעלה ויבוא"‪ ,‬קדיש תתקבל‪ .‬אין‬
‫אומרים "ויהי נועם" "ואתה קדוש"‪ .‬ספירת העומר‪ .‬הבדלה של מוצאי שבת‪ .‬עלינו‪,‬‬
‫קדיש יתום‪.‬‬
‫ג' חול המועד‪ ,‬יום א'‪ ,‬י"ח בניסן‪ .‬שחרית‪ :‬כתפילת א' בחול המועד‪ .‬קריאת‬
‫התורה בספר ראשון לשלושה בפרשת בא‪ ,‬שמות יג‪,‬ח‪" :‬קדש לי כל בכור" עד סוף‬
‫הפרשה‪ ,‬ובספר השני לרביעי בפרשת פנחס‪" :‬והקרבתם"‪.‬‬
‫מוסף של יום טוב‪ .‬שיר של יום‪ :‬תהלים פ' ‪ -‬למנצח אל שושנים‪.‬‬
‫ד' חול המועד‪ ,‬יום ב'‪ ,‬י"ט בניסן‪ .‬תפילה כאתמול‪ .‬קריאת התורה‪ :‬בספר‬
‫ראשון שלשה בפרשת משפטים (כב‪,‬כד)‪" :‬אם כסף תלוה" עד "בחלב אמו" (כג‪,‬יט)‪.‬‬
‫בספר שני לרביעי כאתמול‪ .‬מוסף יום טוב‪ .‬שיר של יום‪ :‬תהלים קה‪ ,‬הודו לה' קראו‬
‫בשמו‪.‬‬
‫ה' חול המועד‪ ,‬יום ג'‪ ,‬כ' בניסן‪ .‬תפילה כאתמול‪ .‬קריאת התורה‪ .‬בספר ראשון‬
‫קוראים לשלושה בפרשת בהעלותך מ"במדבר סיני" עד "ולאזרח הארץ"‪ .‬בספר שני‬
‫לרביעי "והקרבתם"‪ .‬חצי קדיש‪ ,‬מוסף של יום טוב‪ .‬שיר של יום‪ :‬תהלים קלה‪,‬‬
‫יהללו‪.‬‬
‫שביעי של פסח‪ ,‬יום ד'‪ ,‬כ"א בניסן‪ .‬בהדלקת הנר אין מברכים שהחיינו‪.‬‬
‫ערבית תפילת יום טוב‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬ספירת העומר‪ ,‬עלינו‪ .‬בקידוש בבית אין‬
‫אומרים "שהחיינו"‪ .‬נוהגים לומר שירת הים (על שפת הים) בשירה וריקודים‪.‬‬
‫שחרית יש נוהגים לומר שיר היחוד ושיר הכבוד לפני התפילה‪ .‬את שירת הים‬
‫אומרים פסוק בפסוק עם הש"ץ‪ .‬חצי הלל‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬י"ג מדות ותפילת "ריבונו‬
‫של עולם"‪ ,‬מוציאים שני ספרי תורה‪ ,‬באחד קוראים לחמשה בפרשת בשלח מתחילת‬
‫הפרשה עד "אני ה' רופאך"‪ .‬נוהגים לעמוד בשירת הים‪ .‬חצי קדיש‪ ,‬ובשני למפטיר‬
‫"והקרבתם"‪ .‬מפטירים בשמואל ב‪,‬כב "וידבר דוד" עד סוף הפרק‪ .‬הזכרת נשמות‪,‬‬
‫אב הרחמים‪ ,‬מוסף של יום טוב‪ .‬שיר של יום‪ :‬תהילים יח ‪" -‬למנצח לעבד ה'"‪.‬‬
‫במנחה תפילה של יום טוב‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫מנהג עדות אשכנז‬

‫אסרו חג‪ ,‬יום ה'‪ ,‬כ"ב בניסן‪ .‬מרבים קצת בסעודה‪ .‬מוצאי יום טוב‪ ,‬בערבית‬
‫"אתה חוננתנו"‪ ,‬ספירת העומר והבדלה‪ .‬בשחרית קוראים ל‪ 3 -‬אנשים בפרשת‬
‫שמיני‪.‬‬
‫[בחו"ל‪ :‬אחרון של פסח‪ .‬תפילות יום טוב‪ .‬בשחרית חצי הלל‪ ,‬מוציאים שני ספרי‬
‫תורה‪ ,‬באחד קוראים לחמשה בפרשת ראה מ"כל הבכור" עד סוף הפרשה‪ ,‬בשני‬
‫מפטיר "והקרבתם"‪ .‬מפטירים בישעיהו י‪,‬לב "עוד היום בנוב" עד יב‪,‬ו "קדוש‬
‫ישראל"‪ .‬מזכירים נשמות‪ ,‬אב הרחמים‪ ,‬אשרי‪" ,‬יהלל"‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬מוסף כאתמול‪,‬‬
‫"ותערב"‪ ,‬ברכת כהנים‪ ,‬ממשיכים עד הסוף כרגיל‪ .‬מנחה כנהוג ביום טוב‪].‬‬
‫תיירים שדעתם לחזור‪ ,‬שומרים יום טוב אחרון כאנשי חו"ל‪ ,‬בצנעה‪ ,‬ראה בסוכות וא' חול‬
‫המועד פסח‪ ,‬ונוהגים שלא לאכול חמץ‪.‬‬
‫אין נושאים נשים ואין מסתפרים מפסח עד ל"ג בעומר ביום‪ .‬יש נוהגים מראש חודש‬
‫אייר ועד שבועות‪ ,‬ומפסיקים ב‪-‬ל"ג בעומר‪ .‬ויש הנוהגים מפסח עד ראש חודש סיון‪.‬‬
‫נשים נוהגות שלא לעשות מלאכה בין פסח לעצרת‪ ,‬משקיעת החמה עד אחרי ספירת‬
‫העומר‪ .‬זמן הספירה מ‪ 17 -‬דקות אחרי השקיעה‪.‬‬
‫שבת פרשת שמיני‪ ,‬כ"ד בניסן‪ .‬קוראים לשבעה בפרשת השבוע‪ ,‬ומפטירים‬
‫בשמואל ב‪,‬ו "ויוסף עוד דוד" עד ז‪,‬יז‪" :‬אל דוד"‪ .‬מברכים חודש אייר שיחול ביום ו'‬
‫וביום שבת קודש‪( .‬מנהג הגר"א לא לומר "אב הרחמים"‪ ,‬ויש נוהגים לאומרו בכל‬
‫השבתות שבין פסח לשבועות‪ ,‬אפילו בשבתות שמברכים החודש‪ ,‬ובפרט כשמברכים‬
‫ראש חודש סיוון‪ ,‬ואפילו יש ברית מילה בבית הכנסת‪ ,‬כי חורבן קהילות אשכנז‬
‫בגזרות תתנ"ו היה בסוף אייר ובתחילת סיוון)‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת תזריע‪ .‬אין אומרים "צדקתך צדק"‪ .‬מתחילים‬
‫לומר בכל שבתות הקיץ פרקי אבות‪ :‬פרק א'‪.‬‬
‫יום ג'‪ ,‬כ"ז בניסן‪ ,‬יום הזיכרון לשואה ולגבורה‪.‬‬
‫יום ה'‪ ,‬כ"ט בניסן‪ ,‬ערב ראש חודש‪ ,‬אין אומרים יום כיפור קטן‪.‬‬

‫א' ראש חודש‪,‬‬

‫יום ו'‪ ,‬ל' בניסן‪ ,‬ככל ראש חודש‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫אייר תשפ"ו‬

‫אייר‬
‫המולד‪ :‬יום שישי בבוקר שעה ‪ 14 + 5:18‬חלקים‬
‫זמן קידוש לבנה‪ :‬מליל ג'‪ ,‬ד' בחודש‪ ,‬עד ליל ו'‪ ,‬י"ד בחודש‪.‬‬
‫שבת תזריע‪-‬מצורע‪ ,‬ב' ראש חודש אייר‪ ,‬א' באייר‪ .‬בתפילה‪:‬‬
‫"יעלה ויבוא"‪ .‬חצי הלל‪ ,‬קדיש תתקבל‪ .‬מוציאים שני ספרי תורה‪ .‬באחד קוראים‬
‫לשבעה בפרשת השבוע‪ .‬חצי קדיש‪ .‬בשני קוראים למפטיר בפרשת פנחס‪" :‬וביום‬
‫השבת‪ ,‬ובראשי חדשיכם" עד "ונסכו"‪ .‬מפטירים בישעיהו סו‪,‬א‪" :‬כה אמר ה'‬
‫השמים כסאי" עד סוף הספר‪ ,‬וחוזרים וכופלים הפסוק "והי' מדי חודש בחדשו"‪.‬‬
‫אין אומרים אב הרחמים‪ .‬מוסף של שבת וראש חודש‪" :‬אתה יצרת"‪ .‬יש להוסיף‬
‫"קדשנו במצוותיך" ‪ -‬ראה שבת ראש חודש טבת‪ .‬שיר של יום‪ ,‬ברכי נפשי‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת אחרי‪" .‬יעלה ויבוא"‪ .‬אין אומרים "צדקתך צדק"‪.‬‬
‫אבות פרק ב‪.‬‬
‫יום ג'‪ ,‬ד' באייר‪ .‬יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל‪ .‬מדליקים נרות נשמה‬
‫לזכר הנופלים‪ .‬בתפילת ערבית‪ ,‬אחרי קדיש תתקבל‪ ,‬מוסיפים מזמור ט' בתהילים‪,‬‬
‫פסוק בפסוק‪ ,‬וקדיש על ידי הורים וקרובים‪ .‬בתפילת שחרית‪ ,‬אחרי קדיש תתקבל‪,‬‬
‫פותחים הארון‪ ,‬ואומרים מזמור קמ"ד בתהילים פסוק בפסוק‪ ,‬יזכור‪" ,‬אל מלא‬
‫רחמים" וקדיש על ידי הורים וקרובים‪ .‬אין אומרים תחנון במנחה‪.‬‬
‫יום העצמאות‪ ,‬יום ד'‪ ,‬ה' בחודש‪ .‬על פי תקנת הרבנות הראשית לישראל‬
‫אומרים בלילה לפני ערבית פרקי הודאה כנהוג‪ ,‬וביום מוסיפים מזמורים של שבת‬
‫וחג‪ ,‬ואומרים שירת הים פסוק בפסוק‪ .‬קוראים הלל (יש קוראים בברכה ויש בלא‬
‫ברכה)‪ ,‬ותפילה לשלום המדינה וחיילי צה"ל‪ .‬אין אומרים תחנון ו"למנצח"‪ .‬קוראים‬
‫בתורה שלשה בפרשת אחרי‪ ,‬וקוראים את הפרק "עוד היום בנוב לעמוד" עד "קדוש‬
‫ישראל" (ישעיהו יא‪,‬יב)‬
‫חוגגים לציון ראשית צמיחת גאולתנו‪ ,‬בהלל והודיה לה' יתברך‪.‬‬
‫הראשון לציון הרב נסים התיר להתגלח לכבוד יום העצמאות‪.‬‬

‫שבת פרשת אחרי‬

‫וקדושים‪ ,‬ח' באייר‪ .‬מפטירים בעמוס ט‪,‬ז "הלא כבני‬

‫מנהג עדות אשכנז‬

‫‪67‬‬

‫כושיים"‪ .‬עד סוף הפרק‪ .‬מברכים המתענים שני‪-‬חמישי‪-‬שני‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת אמור‪ ,‬אומרים "צדקתך צדק"‪ .‬אבות פרק ג'‪.‬‬
‫יום ב'‪ ,‬י' באייר‪ .‬תענית שני קמא‪ ,‬סליחות‪ ,‬עלות השחר ‪.4:20‬‬
‫יום ה'‪ ,‬י"ג באייר‪ .‬תענית חמישי‪ ,‬סליחות‪ .‬עלות השחר ‪ .4:17‬במנחה – יש‬
‫האומרים תחנון‪ ,‬ויש שאינם אומרים‪.‬‬
‫פסח שני‪ .‬יום ו'‪ ,‬י"ד באייר‪ .‬אין אומרים תחנון אבל אומרים "למנצח"‪ .‬בליל‬
‫י"ד עורכים הדלקה להילולא דר' מאיר בעל הנס ע"י ציונו בטבריה‪.‬‬
‫שבת פרשת אמור‪ ,‬ט"ו באייר‪ .‬מפטירים ביחזקאל מד‪,‬טו‪" :‬והכהנים‬
‫הלוים" עד מד‪,‬לא "לא יאכלו הכהנים"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת בהר‪" .‬צדקתך צדק"‪ .‬אבות פרק ד'‪.‬‬
‫מיום זה ואילך‪ ,‬המסופק אם אמר "משיב הרוח" אינו חוזר‪ ,‬כיון שאמר ‪ 90‬פעם‪,‬‬
‫ומיום א'‪ ,‬ט"ז בחודש‪ ,‬המסופק אם אמר "ותן ברכה" אינו חוזר‪.‬‬
‫יום ב'‪ ,‬י"ז באייר‪ .‬תענית שני בתרא‪ .‬סליחות‪ .‬עלות השחר ‪.4:11‬‬
‫במנחה אין אומרים תחנון‪.‬‬
‫ל"ג בעומר‪ ,‬יום ג'‪ ,‬י"ח באייר‪ .‬משקיעת החמה יש להיזהר מלומר שהיום ל"ג‬
‫בעומר עד שיספור‪ ,‬שלא יכנס לספק ברכה‪ .‬אין אומרים תחנון‪ ,‬אבל אומרים למנצח‪.‬‬
‫מסתפרים‪ ,‬נוהגים קצת שמחה ועורכים נישואין‪ .‬במירון הילולא על קברו של ר'‬
‫שמעון בר יוחאי‪ .‬ויש הגוזזים שם שערות של ילד שהגיע לגיל ‪ .3‬אין מתענים בו‪,‬‬
‫מלבד תענית חלום או חתן ביום חופתו‪.‬‬
‫שבת פרשת בהר‪-‬בחוקותי‪ ,‬כ"ב באייר‪" .‬חזק"‪ .‬נוהגים לקרוא את‬
‫התוכחה בקול נמוך‪ ,‬אך שישמע כל הקהל‪ .‬נהגו שהקורא עצמו עולה בה מפני‬
‫הקפדנים‪ .‬מפטירים בירמיהו טז‪,‬יט "ה' עוזי ומעוזי" עד יז‪,‬יד "תהילתי אתה"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת במדבר‪ .‬אבות פרק ה‪.‬‬
‫יום ה' כ"ז באייר‪ .‬ערב ראש חודש סיון (מוקדם)‪ .‬במנחה אומרים יום כפור קטן‪,‬‬
‫ואין אומרים תחנון‪.‬‬
‫יום ו'‪ ,‬כ"ח באייר‪ ,‬יום שחרור ירושלים‪ .‬יום שחרור יהודה‪ ,‬שומרון ומקום‬

‫‪68‬‬

‫סיון תשפ"ו‬

‫המקדש משלטון זר‪ .‬על פי החלטת הרבנות הראשית נקבע יום זה כיום הודיה‬
‫ושמחה‪.‬‬
‫במעריב מקדימים "שיר המעלות שמחתי באומרים לי" בנעימת חג‪ .‬יש המוסיפים‬
‫גם "שיר המעלות זכור ה' לדוד את כל ענותו"‪.‬‬
‫בתפילת הבוקר מוסיפים מזמורים של שבת וחג‪" ,‬אז ישיר" פסוק בפסוק‪ ,‬הלל שלם‬
‫בברכה‪ ,‬ואומרים חזן וקהל פסוק בפסוק תהילים ק"ז‪" :‬הודו לה' כי טוב"‪ .‬עושים‬
‫משתה לזכר הנסים והנפלאות‪.‬‬
‫שבת פרשת במדבר‪ ,‬כ"ט באייר‪ .‬מפטירים בשמואל א כ‪,‬יח‪" :‬ויאמר לו‬
‫יהונתן מחר חודש" עד כ‪,‬מב‪" :‬עד עולם"‪ .‬מברכים חודש סיון שיחול הערב‪ .‬אומרים‬
‫"אב הרחמים"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת נשא‪ .‬אין אומרים צדקתך צדק‪ .‬אבות פרק ו‪.‬‬

‫סיון‬
‫המולד‪ :‬לפני צאת השבת שעה ‪ 15 + 18:02‬חלקים‪.‬‬
‫זמן קידוש לבנה‪ :‬מליל רביעי ד' בסיון‪ ,‬עד מוצש"ק‪ ,‬ט"ו בסיון‪.‬‬
‫ראש חדש סיון‪ ,‬יום א'‪ ,‬א' בסיון‪ .‬במוצש"ק בתפילה‪" :‬יעלה ויבוא"‪ .‬אין‬
‫אומרים "ויהי נועם" "ואתה קדוש"‪ .‬נוהגים ככל ראש חודש‪.‬‬
‫מי שהחל אבלות בראש חודש אייר ‪ -‬רשאי להסתפר ביום ג' בסיון (תצג‪ ,‬מ"ב יד‪-‬טו)‪.‬‬
‫יום ב' ב' בסיון אין אומרים תחנון ויה"ר אחרי קריאת התורה‪.‬‬
‫ביום ג'‪ ,‬ג' בסיון‪ ,‬מתחילים שלשת ימי הגבלה‪ .‬עד יום ו'‪ ,‬י"ג בחודש (ולא בכלל)‬
‫אין אומרים תחנון‪ ,‬לא "יהי רצון" שלאחר קריאת התורה‪ ,‬ולא הזכרת נשמות‪ .‬אין‬
‫מתענים‪ ,‬מלבד חתן ביום חופתו‪ .‬אומרים "אל ארך אפים" ו"למנצח"‪.‬‬
‫יום ה'‪ ,‬ה' בסיון‪ .‬ערב שבועות‪ ,‬עירוב תבשילין‪ ,‬מערבין בפת ובכזית בשר‬
‫או תבשיל הראוי ללפת בו את הפת‪ .‬מזכה לאחרים ע"י אשתו או אחד מבניו‬
‫הגדולים‪ ,‬מברך "על מצוות עירוב"‪ ,‬ואומר‪" :‬בהדין עירובא יהא שרי לן לאפויי‬
‫ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיומא טבא לשבתא‪ ,‬לנו ולכל‬

‫מנהג עדות אשכנז‬

‫‪69‬‬

‫ישראל הדרים בעיר הזאת"‪ .‬בעברית‪" :‬בעירוב זה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל‬
‫ולהטמין ולהדליק נר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת וכו'"‪ .‬אם מערב רק לעצמו‬
‫אינו אומר "לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת"‪ .‬שכח לערב‪ ,‬יכול לערב עד ‪ 18‬דקות‬
‫אחרי השקיעה‪ .‬שכח לערב אחרי הזמן‪ ,‬יפנה לרב שיתן לו רשות לסמוך על עירובו‪.‬‬
‫חג השבועות‪ ,‬יום ו'‪ ,‬ו' בסיון‪.‬‬
‫ערבית‪ ,‬מאחרים להתפלל‪ ,‬בכדי לקיים "תמימות" של ימי הספירה‪.‬‬
‫תפילה של יום טוב‪ ,‬בהדלקת הנרות ובקידוש ‪ -‬ברכת שהחיינו‪ .‬מקדש יק"ז‪ :‬יין‪,‬‬
‫קידוש‪ ,‬זמן‪ .‬נוהגים להיות ערים כל הלילה בלימוד התורה ואמירת תיקון ליל‬
‫שבועות‪.‬‬
‫שחרית‪ .‬מנהג ירושלים ועוד מקומות להתפלל בהשכמה‪.‬‬
‫דין ברכות השחר למי שלא ישן בלילה‪ ,‬עיין לעיל בהושענא רבה‪.‬‬
‫הלל שלם‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬פיוטים‪ .‬קוראים את מגילת רות‪ .‬אם יש מגילה כשרה‬
‫מברך על מקרא מגילה ושהחיינו‪( .‬יש חסידים וספרדים שנוהגים לקרוא מגילת רות‬
‫בספר ביחידות בבית הכנסת או בבית‪ ,‬בלי ברכה‪ .‬בחו"ל קוראים רות ביום ב'‬
‫דשבועות)‪ .‬קדיש יתום‪ ,‬מוציאים שני ספרי תורה‪ ,‬י"ג מדות‪" .‬אקדמות" יש לומר‬
‫לאחר שכהן עלה לבימה‪ ,‬לפני ברכות התורה‪ .‬בספר ראשון קוראים לחמשה בפרשת‬
‫יתרו "בחדש השלישי" עד הסוף‪" .‬עשרת הדברות" קוראים בטעם העליון‪ ,‬חצי‬
‫קדיש‪ ,‬בשני קוראים למפטיר בפרשת פנחס‪" :‬וביום הבכורים" עד "ונסכיהם"‪,‬‬
‫מפטירים ביחזקאל א‪,‬א‪" :‬ויהי בשלשים שנה" עד סוף הפרק‪ ,‬ומסיימים בפסוק‬
‫"ותשאני רוח" (ג‪,‬יב)‪ .‬אין קטן עולה למפטיר‪ .‬הזכרת נשמות‪ ,‬אב הרחמים‪ ,‬מוסף של‬
‫יום טוב‪ ,‬ותערב‪ ,‬ברכת כהנים‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬שיר של יום (תהלים יט)‪" :‬השמים‬
‫מספרים"‪.‬‬
‫נוהגים לאכול בסעודת הבוקר מאכלי חלב ודבש‪ ,‬על שם הכתוב‪" :‬דבש וחלב תחת‬
‫לשונך" (שיר השירים ד‪,‬יא)‪.‬‬
‫מנחה‪ .‬כביום טוב‪.‬‬
‫שבת פרשת נשא‪ ,‬ז' בסיון‪ .‬אסרו חג‪ .‬הדלקת נרות שבת‪ .‬אין אומרים‬
‫"לכו נרננה" רק "מזמור שיר ליום שבת"‪ .‬החסידים מתחילים ב"מזמור לדוד"‬

‫‪70‬‬

‫סיון תשפ"ו‬

‫וארבעה חרוזים מתוך "לכה דודי"‪ ,‬כמו בשבת חול המועד‪ .‬תפילת שבת‪.‬‬
‫בשחרית קריאת התורה לשבעה בפרשת השבוע‪ ,‬מפטירים בשופטים יג‪ ,‬ב‪" :‬ויהי‬
‫איש אחד מצרעה" עד סוף הפרק‪ .‬אין אומרים "אב הרחמים"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת בהעלותך‪ .‬אין אומרים "צדקתך צדק"‪ .‬אבות פרק א‪.‬‬
‫[בחו"ל‪ :‬יום טוב שני של גלויות‪ .‬תפילת יום טוב‪ ,‬ומזכיר של שבת‪ .‬הלל שלם‪ ,‬מגילת‬
‫רות‪ ,‬ומוציאים שני ספרים‪ ,‬באחד קוראים לשבעה אנשים בפרשת ראה (דברים יד‪,‬‬
‫כב) "עשר תעשר"‪ ,‬עד סוף הסדרה "אשר נתן לך"‪ ,‬ובשני קוראים למפטיר "וביום‬
‫הבכורים"‪ .‬מפטירים בחבקוק ג'‪" :‬תפלה לחבקוק" עד סופו‪ .‬מתחילים בפסוק "וה'‬
‫בהיכל קדשו" ומוסיפים הפיוט "יציב פתגם"‪ ,‬יזכור ותפילת מוסף של יום טוב‬
‫ומזכיר של שבת ]‪.‬‬

‫יום‬

‫ו'‪ ,‬י"ג בסיון‪ .‬חוזרים לומר תחנון‪ ,‬לאחר שלא אמרוהו מר"ח סיון‪.‬‬

‫שבת פרשת בהעלותך‪ ,‬י"ד בסיון‪[ .‬בחו"ל פרשת נשא]‪ .‬בפרשת השבוע יש‬
‫נוהגים לקרוא בקול נמוך‪ ,‬ובלבד שיוכלו לשמוע‪ ,‬מן "ויהי העם כמתאוננים" עד‬
‫"והמן כזרע גד"‪ .‬את מסעות הדגלים קוראים בנעימה חגיגית‪ .‬מפטירים בזכריה ב'‪:‬‬
‫"רני ושמחי בת ציון" עד ד‪,‬ז‪" :‬חן חן לה"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת שלח‪ .‬אבות פרק ב‪.‬‬
‫שבת פרשת שלח‪ ,‬כ"א בסיון‪[ .‬בחו"ל פרשת בהעלותך]‪ .‬מפטירים ביהושע‬
‫ב‪,‬א‪" :‬וישלח יהושע" עד ב‪,‬כד "וגם נמגו כל ישבי הארץ מפנינו"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת קרח‪ .‬אבות פרק ג'‪.‬‬
‫שבת פרשת קרח‪ ,‬כ"ח בסיון‪[ .‬בחו"ל פרשת שלח]‪ .‬מפטירים בשמואל א‪,‬‬
‫יא‪,‬יד "ויאמר שמואל" עד יב‪,‬כב "לעשות אתכם לו לעם"‪ .‬מברכים חודש תמוז‬
‫שיחול ביום שני וביום שלישי‪ .‬אין אומרים "אב הרחמים"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת חוקת‪ .‬אבות פרק ד‪.‬‬

‫יום א'‪,‬‬

‫כ"ט בסיון‪ .‬יום כיפור קטן‪ .‬אין אומרים תחנון במנחה‪.‬‬

‫‪71‬‬

‫א' ראש חודש‬

‫תמוז‪ ,‬יום ב'‪ ,‬ל' בסיון‪ ,‬תפילת ראש חודש‪.‬‬

‫תמוז‬
‫המולד‪ :‬יום שני ‪ 6:46‬בבוקר‪ 16 +‬חלקים‪.‬‬
‫זמן קידוש לבנה‪ :‬מליל ו'‪ ,‬ד' בתמוז‪ ,‬עד ליל ג'‪ ,‬ט"ו בתמוז‪.‬‬
‫תקופת תמוז‪ :‬יום ד'‪ ,‬כ"ג בתמוז‪ ,‬שעה ‪ 7:30‬בבוקר‬

‫ב' ראש חודש‬

‫תמוז‪ ,‬יום ג'‪ ,‬א' בתמוז‪ .‬נוהג ככל ראש חודש‪.‬‬

‫שבת פרשת חקת‪ ,‬ה' בתמוז‪[ .‬בחו"ל פרשת קרח]‪ .‬מפטירים בשופטים‬
‫יא‪,‬א‪" :‬ויפתח הגלעדי" עד א‪,‬לג "מפני בני ישראל"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת בלק‪ .‬אבות פרק ה‪.‬‬
‫שבת פרשת בלק‪ ,‬י"ב בתמוז‪[ .‬בחו"ל פרשת חקת‪-‬בלק]‪ .‬מפטירים במיכה‬
‫ה‪,‬ו‪" :‬והי' שארית יעקב" עד ו‪,‬ח "והצנע לכת"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת פנחס‪ .‬אבות פרק ו‪.‬‬
‫יום ה'‪ ,‬י"ז בתמוז‪ .‬תענית ציבור של שבעה‪-‬עשר בתמוז‪ .‬עלות השחר‬
‫‪ .3:47‬סליחות‪" ,‬אבינו מלכנו"‪" ,‬ויחל"‪ .‬במנחה‪" ,‬ויחל"‪ ,‬הפטרה‪" ,‬עננו"‪ ,‬אבינו‬
‫מלכנו‪ ,‬ברכת כהנים בחצי השעה האחרונה של היום‪ ,‬ויש מקילים לברך אחרי פלג‬
‫המנחה‪ .‬סוף התענית ‪( 20:12‬שקיעה ‪)19:54 -‬‬
‫ימי "בין המצרים" הם מי"ז בתמוז עד אחר תשעה באב‪ .‬אין מתחתנים‪ ,‬אין לובשים‬
‫בגדים חדשים וכלים חדשים שמברכים עליהם "שהחיינו"‪ ,‬ואין קונים אותם אפילו‬
‫(אבֵל שכלו לו ימי השלושים קודם ראש‬
‫לשימוש אחרי תשעה באב‪ .‬אין מסתפרים‪ָ .‬‬
‫חודש מנחם‪-‬אב‪ ,‬מותר בתספורת‪ .‬ואם אחרי ראש חודש ‪ -‬אסור עד אחרי תשעה‬

‫‪72‬‬

‫תמוז תשפ"ו‬

‫באב)‪ .‬אין מברכים "שהחיינו" על פרי חדש‪ ,‬ובשבת יש אומרים שמותר לברך‪( .‬לדעת‬
‫הגר"א מותר לברך על פרי חדש בימי חול‪ ,‬ומשנה ברורה הכריע שאם לא ימצא הפרי‬
‫אחר תשעה באב תקנא‪,‬צח)‪ .‬מותר לברך שהחיינו על כל הנאה שאי אפשר לדחותה‬
‫(הגריעב"ץ)‪ .‬סעודה של שידוכים מותרת עד ראש חודש אב‪ .‬שידוכים בלי סעודה‬
‫מותרים אפילו בתשעה באב‪ .‬סעודת מצווה‪ ,‬כמו ברית מילה‪ ,‬פדיון הבן וסיום‬
‫מסכת‪ ,‬מותרת ללא ריקודים אפילו בבשר ויין גם אחר ראש חודש‪ .‬מוזיקה עליזה‬
‫אסורה‪ .‬טיולים ורחצה‪ ,‬אפילו של תענוג‪ ,‬מותרים עד ראש חודש אב‪ .‬ליטול‬
‫הציפורניים לכבוד שבת מותר אף אחרי ראש חודש‪ .‬חסידים ואנשי מעשה נוהגים‬
‫לערוך תיקון חצות בצוהרי היום בכל יום מי"ז בתמוז עד ערב תשעה באב‪ ,‬מלבד ערב‬
‫שבת וראש חודש‪.‬‬
‫שבת פרשת פנחס‪ ,‬י"ט בתמוז‪ .‬שבת ראשונה של "תלת דפורענותא"‪.‬‬
‫מפטירים בירמיהו א‪,‬א "דברי ירמיהו" עד ב‪,‬ג "נאם ה'"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת מטות‪ .‬אבות פרק א‪.‬‬
‫שבת פרשת מטות ומסעי‪ ,‬כ"ו בתמוז‪ .‬בקריאת התורה אין להפסיק‬
‫במ"ב המסעות‪ .‬מפטירים בירמיהו ב‪,‬ד‪" :‬שמעו דבר ה'"‪ ,‬עד ב‪,‬כח "היו אלהיך‬
‫יהודה"‪ ,‬ומוסיפים פרק ג‪,‬ד‪" :‬הלא מעתה"‪" …‬אלוף נעורי אתה"‪ .‬מברכים חודש‬
‫מנחם אב שחל ביום רביעי‪ .‬אין אומרים "אב הרחמים"‪( .‬לדעת הגר"א‪ ,‬אומרים)‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת דברים‪ .‬אבות פרק ב‪.‬‬
‫יום ג'‪ ,‬כ"ט בתמוז‪ .‬במנחה אומרים יום כיפור קטן ואין אומרים תחנון‪ .‬כדאי‬
‫ללבוש בגדים מכובסים חצי שעה לפחות‪ ,‬כדי שאפשר יהיה ללובשם אחרי ראש‬
‫חודש‪.‬‬

‫מנחם אב‬
‫המולד‪ :‬ליל רביעי ‪ 17 + 19:30‬חלקים‬
‫זמן קידוש לבנה‪ :‬ממוצש"ק‪ ,‬ה' באב‪ ,‬עד ליל ד'‪ ,‬ט"ו בו‪.‬‬
‫נוהגים להמתין ולקדש את הלבנה אחרי הצום‬

‫מנהג עדות אשכנז‬

‫‪73‬‬

‫ראש חודש מנחם אב‪ ,‬יום ד'‪ ,‬א' במנחם אב‪ .‬תפילת ראש חודש‪.‬‬
‫משנכנס אב ממעטים בשמחה ובמשא ומתן‪ ,‬בבניין ובנטיעה של שמחה‪ .‬אין לקנות‬
‫בגדים חדשים‪ ,‬גם אם אין מברכים עליהם "שהחיינו"‪ .‬אסור לרחוץ כל הגוף רחיצה‬
‫של תענוג‪ ,‬כגון שחייה בבריכה או בים‪ ,‬אולם רחיצה של ניקיון מותרת בצונן‪ .‬עד‬
‫אחרי ט' באב אסור לכבס וללבוש בגדים מכובסים או מגוהצים שלא לבשו אותם‬
‫לפני כן‪ .‬בשבת לובשים בגדי שבת‪ ,‬כמנהג הגר"א‪ .‬בשר ויין מותרים רק בשבת או‬
‫בסעודת מצווה‪ .‬הספרדים מחמירים בכל זה רק בשבוע שחל בו ט' באב‪.‬‬
‫יום ו'‪ ,‬ג' מנחם אב‪ .‬ערב שבת חזון‪ .‬מתרחצים וטובלים לכבוד שבת כפי שרגילים‬
‫לעשות בכל יום שישי‪.‬‬
‫שבת פרשת דברים‪" ,‬שבת חזון"‪ .‬ד' מנחם אב‪ .‬קוראים הפסוק "איכה‬
‫אשא לבדי" בניגון איכה‪ .‬ללוי מתחילים פסוק שלפניו "ה' א' אבותיכם יוסף" וגו'‪.‬‬
‫מפטירים בישעיה א‪" :‬חזון ישעיה"‪ ,‬עד א‪,‬כז "ושביה בצדקה" בניגון של איכה‪ ,‬חוץ‬
‫מפסוקי דנחמתא‪ .‬אומרים אב הרחמים‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת ואתחנן‪ .‬אבות פרק ג‪.‬‬
‫במוצאי שבת קודש מבדילים על היין‪ .‬אם יש תינוק נותנים לו לשתות‪ ,‬ואם אין‬
‫תינוק ‪ -‬שותה המבדיל‪.‬‬
‫ערב תשעה באב‪ ,‬יום ד'‪ ,‬ח' מנחם אב‪ .‬במנחה אין אומרים תחנון‪ .‬בסעודה‬
‫המפסקת אין אוכלים שני תבשילים‪ ,‬ולא ישבו לאכול שלשה אנשים ביחד‪ .‬יושבים‬
‫על הארץ בלא חליצת הנעלים‪ ,‬ומפסיקים לאכול מבעוד יום‪ .‬אחר חצות היום אסור‬
‫ללמוד‪ ,‬מלבד דברים של אבלות‪ ,‬עניני חורבן וכיו"ב‪.‬‬
‫תשעה באב‪ ,‬יום ה'‪ ,‬ט' מנחם אב‪" .‬צום החמישי"‪ .‬חמשה עינויים כביום כפור‪.‬‬
‫תחילת התענית דקות אחדות לפני השקיעה‪ .‬קודם ערבית מסירים הפרוכת מארון‬
‫הקודש‪ ,‬ומתפללים בקול נמוך‪ .‬שמונה עשרה‪ ,‬קדיש תתקבל‪ .‬מדליקים נרות רק כפי‬
‫הנחוץ לקריאה‪ .‬יושבים על הארץ וקוראים איכה בקול נמוך ובניגון המקובל‪( .‬לדעת‬
‫הגר"א אם יש מגילה כשרה מברכים על מקרא מגילה)‪ .‬קינות‪" ,‬ואתה קדוש"‪ ,‬קדיש‬
‫שלם בלי תתקבל‪ ,‬עלינו‪ ,‬קדיש יתום‪ .‬נפטרים לביתם ואין אומרים שלום איש‬

‫‪74‬‬

‫אלול תשפ"ו‬

‫לרעהו‪ָ .‬אבל תוך שבעה הולך לבית הכנסת לשמוע "איכה" ולומר "קינות" בלילה‬
‫וביום‪ ,‬ויכול לעלות לתורה ולמפטיר‪.‬‬
‫שחרית‪ .‬נוטל ידיו עד קשרי אצבעותיו (וכן אחרי עשיית צרכיו)‪ ,‬ואחר שנגב ידו ויש‬
‫בה רק לחלוחית‪ ,‬מעביר על עיניו‪( .‬היו עיניו מלוכלכות ‪ -‬מותר לרחצן)‪ .‬רבים נוהגים‬
‫שלא לברך ברכת "שעשה לי כל צרכי" (לדעת הגר"א מברך הברכה בלילה‪ ,‬כשנועל‬
‫נעליו)‪ .‬אין מניחים טלית ותפילין‪ ,‬וטלית קטן לובש בלי ברכה‪ .‬לדעת הגר"א יברך‪.‬‬
‫(נכון לישון בטלית קטן ויצא מידי ספק)‪ .‬בתפילה אין אומרים "פיטום הקטורת"‬
‫ופרשת הקרבנות‪ ,‬אבל אומרים‪" :‬מזמור לתודה"‪ .‬בשמונה עשרה שחרית א"א‬
‫"נחם"‪ ,‬והש"ץ אומר "עננו" בין "גואל ישראל" ל"רפאנו"‪ .‬אין הכוהנים עולים לדוכן‪,‬‬
‫ואין אומרים ברכנו אבינו מלכנו ותחנון‪ .‬אחר חזרת הש"ץ חצי קדיש‪ ,‬וקוראים‬
‫בתורה לשלושה בפרשת ואתחנן‪" :‬כי תוליד בנים"‪ ,‬והשלישי מפטיר‪ .‬חצי קדיש‪,‬‬
‫מפטירים בניגון איכה‪ :‬ירמיה ח‪,‬יג "אסוף אסיפם" עד ט‪,‬כג "נאם ה'"‪ .‬בברכת‬
‫הפטרה מסיים‪" :‬מגן דוד"‪" ,‬יהללו"‪ .‬מחזירים ספר התורה לארון הקודש‪ ,‬ואומרים‬
‫קינות‪ .‬אחרי הקינות‪ :‬אשרי ובא לציון‪ ,‬ואין אומרים למנצח‪ ,‬מדלגים הפסוק "ואני‬
‫זאת בריתי"‪ .‬קדיש שלם בלי תתקבל‪ ,‬עלינו‪ ,‬קדיש יתום‪ ,‬ואין אומרים שיר של יום‪,‬‬
‫ונוהגים לקרוא שנית מגילת איכה בלי ברכה‪.‬‬
‫אם יש ברית מילה‪ ,‬מלים אחר הקינות‪ .‬המוהל והסנדק‪ ,‬האב והאם לובשים בגדים‬
‫מגוהצים עד אחרי המילה‪ .‬נותנים הכוס לקטן לשתות‪ ,‬ואסור לאכול עד הלילה‪.‬‬
‫הולכים ביום זה כנזופים‪ ,‬ואין שואלים בשלום כשפוגשים חבר‪ .‬עם הארץ השואל ‪-‬‬
‫משיבים לו בשפה רפה‪ .‬אין לומדים תורה‪ ,‬משום שנאמר "פקודי ה' משמחי לב"‪ ,‬חוץ‬
‫מדברים השייכים לאבילות היום‪ .‬עד חצי היום אין עושים מלאכה‪ ,‬ואין יושבים על‬
‫הספסל‪ .‬חליצת הנעלים היא מחמשת העינויים‪ ,‬ונוהגת כל היום כולו‪.‬‬
‫מנחה‪ .‬לובשים טלית ומניחים תפילין ומברכים עליהם‪ ,‬ואומרים ‪ 4‬פרשיות‪ ,‬שיר של‬
‫יום ושאר דברים שהחסיר בשחרית‪( .‬לדעת "משנה ברורה" אין לקרוא ‪ 4‬פרשיות‪,‬‬
‫שהוא כקורא בתורה‪ ,‬ותלמוד תורה אסור כל היום)‪ .‬אשרי‪ ,‬חצי קדיש‪ .‬מוציאים‬
‫ס"ת‪ ,‬וקוראים לשלושה בפרשת "ויחל"‪ ,‬והפטרת "דרשו ה'" כבתענית ציבור‪ .‬חצי‬
‫קדיש לפני תפילה בלחש‪.‬‬

‫מנהג עדות אשכנז‬

‫‪75‬‬

‫בשמונה עשרה אומר "נחם" בבונה ירושלים‪ ,‬וחותם "בונה ירושלים"‪ ,‬ו"עננו"‬
‫בשומע תפילה‪ .‬הש"ץ אומר "עננו" בין ברכת "גואל" ל"רפאנו" בברכה מיוחדת‪,‬‬
‫ו"נחם" בבונה ירושלים‪ .‬שכח לומר "נחם" במקומו‪ ,‬אומרו בלא חתימה ב"שומע‬
‫תפילה" אחר "עננו"‪ ,‬או קודם "ותחזינה"‪" ,‬ועל כולם" או "אלהי נצור"‪ ,‬ואם לא‬
‫אמר כלל אינו חוזר‪ .‬מברכים ברכת כהנים כאשר מתפללים בחצי השעה האחרונה‬
‫של היום‪ ,‬ולפחות אחר פלג המנחה‪ .‬אין אומרים "אבינו מלכנו"‪ .‬אחר חצות מותר‬
‫לשבת על כיסא‪.‬‬

‫ערבית‪ .‬יש מקדשים הלבנה‪ ,‬ואוכלים ‪ 27‬דקות אחרי השקיעה (השקיעה בירושלים‬
‫‪ .)19:47‬בערב עדיין אסור לאכול בשר ולשתות יין ולכבס מפני אבלות היום‪,‬‬
‫ואשכנזים מחמירים עד חצות היום למחרת‪ .‬מותר להסתפר ולהתרחץ מהבוקר‪,‬‬
‫מפני כבוד שבת‪.‬‬
‫שבת פרשת ואתחנן‪ ,‬י"א מנחם אב‪" ,‬שבת נחמו"‪ .‬שבת ראשונה של "שבע‬
‫דנחמתא"‪ .‬קוראים את "עשרת הדברות" בטעם התחתון‪ ,‬מפטירים בישעיה מ‪,‬א‬
‫"נחמו נחמו עמי"‪ ,‬עד מ‪,‬כו "לא נעדר"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת עקב‪ .‬אבות פרק ד'‪.‬‬
‫יום ד'‪ ,‬ט"ו מנחם אב‪ ,‬חמשה עשר באב‪ .‬אין אומרים תחנון וגם במנחה‬
‫שלפניו‪ .‬אומרים למנצח‪ .‬ואין מתענים בו‪ ,‬אפילו חתן ביום חופתו‪ .‬נוהגים בחמשה‬
‫עשר באב קצת שמחה‪ ,‬כדברי חז"ל בסוף מסכת תענית‪" :‬לא היו ימים טובים‬
‫לישראל כחמשה עשר באב"‪.‬‬
‫בימי הבית השני היה ט"ו באב יום טוב‪ :‬בנות ישראל יוצאות לחול בכרמים ואומרות‬
‫"בחור שא עיניך" (תענית כו‪,‬ב)‪" .‬עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון‬
‫וקול שמחה‪ ,‬קול חתן וקול כלה"‪.‬‬
‫שבת פרשת עקב‪ ,‬י"ח מנחם אב‪ .‬מפטירים בישעיהו מט‪,‬יד‪" :‬ותאמר ציון"‬
‫עד נא‪,‬ג "תודה וקול זמרה"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת ראה‪ .‬אבות פרק ה‪.‬‬

‫‪76‬‬

‫אלול תשפ"ו‬

‫שבת פרשת ראה‪ ,‬כ"ה מנחם אב‪ .‬מפטירים בישעיה נד‪,‬יא‪" :‬עניה סוערה"‬
‫עד נה‪,‬ה‪" :‬כי פארך"‪ .‬מברכים חודש אלול שיחול ביום ה' וביום ו'‪ .‬אין אומרים אב‬
‫הרחמים‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת שופטים‪ .‬אבות פרק ו‪.‬‬
‫יום ד'‪ ,‬כ"ט מנחם אב‪ .‬ערב ראש חודש‪ .‬במנחה אומרים יום כפור קטן‪ ,‬ואין‬
‫אומרים תחנון‪.‬‬

‫א' ראש חודש אלול‪,‬‬

‫יום ה'‪ ,‬ל' מנחם אב‪ .‬נוהגים ככל ראש חודש‪.‬‬

‫אלול‬
‫המולד‪ :‬יום חמישי ‪ 8:15‬בבוקר ( ‪ 0‬חלקים)‬
‫זמן קידוש לבנה‪ :‬מליל ב'‪ ,‬ד' באלול‪ ,‬עד ליל ו'‪ ,‬ט"ו באלול‪.‬‬
‫ב' ראש חודש אלול‪ ,‬יום ו'‪ ,‬א' באלול‪ .‬תפילת ראש חודש‪.‬‬
‫מתחילים לתקוע בשופר תשר"ת (תקיעה שברים תרועה תקיעה) בכל בוקר עד כ"ח‬
‫באלול‪ ,‬כדי לעורר בתשובה‪ .‬מתחילים לומר "לדוד ה' אורי" בשחרית וערבית‬
‫(אשכנזים‪-‬חסידים וספרדים‪ :‬בשחרית ובמנחה) עד חג שמיני עצרת‪.‬‬
‫שבת פרשת שופטים‪ ,‬ב' באלול‪ .‬מפטירים בישעיה נא‪,‬יב‪" :‬אנכי אנכי הוא‬
‫מנחמכם" עד נב‪,‬יב "אלקי ישראל"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת כי תצא‪ .‬אבות פרק א‪.‬‬
‫שבת פרשת כי‪-‬תצא‪ ,‬ט' באלול‪ .‬מפטירים בישעיה נד‪,‬א‪" :‬רני עקרה" עד‬
‫נד‪,‬י "אמר מרחמך ה'"‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת כי תבא‪ .‬אבות פרק ב‪.‬‬

‫שבת פרשת‬

‫כי‪-‬תבא‪ ,‬ט"ז באלול‪ .‬מפטירים בישעיה ס‪,‬א‪" :‬קומי אורי" עד‬

‫‪77‬‬

‫מנהג עדות אשכנז‬

‫סוף הפרק‪( .‬לקריאת התוכחה ראה לעיל בפרשת בחוקותי)‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת נצבים‪ .‬אבות פרקים ג‪-‬ד‪.‬‬
‫שבת פרשת נצבים‪-‬וילך‪ ,‬כ"ג באלול‪ .‬מפטירים בישעיה סא‪,‬י‪" :‬שוש‬
‫אשיש"‪ ,‬עד סג‪,‬ט "כל ימי עולם"‪ .‬אין מברכים החודש‪.‬‬
‫במנחה קוראים לשלושה בפרשת האזינו‪ .‬אבות פרק ה‪-‬ו‪.‬‬
‫במוצש"ק מתחילים לומר סליחות‪ .‬יש שממתינים לחצות לילה‪ ,‬ויש שמקדימים‬
‫לאשמורת שנייה‪ ,‬שהיא בסביבות השעה עשר‪ .‬הזמן הרצוי הוא קרוב לעלות השחר‪.‬‬
‫יום א'‪ ,‬כ"ד באלול‪ ,‬א' סליחות (ואומרים עד ערב יום הכפורים)‪ .‬ברכת "על נטילת‬
‫ידים" "אשר יצר" וברכת התורה אומר קודם סליחות‪ ,‬ולא יאמר עוד פעם קודם‬
‫התפילה‪ .‬הש"ץ מתעטף (בעוד לילה) ולא יברך על הטלית‪ ,‬וכשיאיר היום יפשטנו‪,‬‬
‫יברך עליו ויתעטף בו‪ .‬ונכון שיתעטף בטלית שאולה (של יחיד ולא של ציבור) שלא‬
‫יכנס לספק ברכה‪ .‬ואומר "אשרי"‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬סליחות כנהוג‪ .‬אחר הסליחות אומר‬
‫וידוי רק פעם אחת (הגר"א)‪ .‬תחנון‪ ,‬קדיש תתקבל‪( .‬האומר סליחות ביחידות לא‬
‫יאמר י"ג מדות דרך תפילה‪ ,‬אלא יאמרן כקורא בתורה בטעמים‪ ,‬וידלג "וזכור לנו‬
‫היום ברית שלוש עשרה"‪ .‬וכן לא יאמר הבקשות שבלשון תרגום‪ ,‬כמו "מחי ומסי"‪,‬‬
‫"מרן דבשמיא" וכדו')‪ .‬עד ערב יום הכפורים משתטחים על קברי צדיקים‪ .‬יש‬
‫שנוהגים להתענות ביום א' דסליחות‪.‬‬

‫יום ו'‪ ,‬כ"ט באלול‪ ,‬ערב ראש השנה תשפ"ז‬
‫ראה דיני ערב ראש השנה בתחילת הספר‪.‬‬

‫לשנה טובה נכתב ונחתם‬

‫בית כנסת קדושי אושוויץ באר שבע‪.‬‬

‫צילום דב לפשיץ‬

‫בית כנסת ישורון‪ ,‬ירושלים‪ .‬פיקיויקי‬

‫‪79‬‬

‫דינים ומנהגים‬
‫לשנת ה'תשפ"ו‬
‫לספרדים ובני עדות המזרח‬
‫ערוך בידי הרב אליהו בן דהן שליט"א‬

‫‪80‬‬

‫תשרי תשפ"ו‬

‫תשרי‬
‫המולד‪ :‬יום שני ‪ 7 + 12:10‬חלקים‬
‫זמן ברכת הלבנה‪ :‬מליל שלישי‪ ,‬ח' תשרי‪ .‬עד ליל ב'‪ ,‬י"ד בחודש‪ .‬המנהג לברך במוצאי‬
‫כיפור‪ .‬בדיעבד אפשר לברך בליל סוכות כל הלילה‪.‬‬
‫תקופת תשרי‪ :‬יום ג' ט"ו בתשרי‪ ,‬שעה ‪9.00‬‬
‫ערב ראש השנה ‪ -‬יום שני‪ ,‬כ"ט באלול‪ ,‬מקדימים לקום לפני אשמורת הבוקר לומר‬
‫סליחות כפי המנהג‪ .‬הנוהגים לתקוע שופר בסליחות‪ ,‬מפסיקים לתקוע בער"ה‪ .‬אין אומרים‬
‫תחנון ואין נופלים על פניהם בער"ה בתפילה‪ ,‬אע"פ שנופלים על פניהם בסליחות‪ .‬נוהגים‬
‫להתיר נדרים וקללות אחר הסליחות‪ ,‬ויש הנוהגים אחר התפילה‪.‬‬
‫נוהגים להושיב כדיינים ‪ 3‬ת"ח‪ ,‬או ת"ח ושניים מיראי ה' שבקהל‪ ,‬או ‪ 3‬מיראי ה' שבקהל‪.‬‬
‫הקהל עומד לפניהם‪ ,‬הש"ץ או אחד מהקהל קורא את הנוסח שבמחזור בקול רם‪ ,‬והשאר‬
‫קוראים עמו בלחש‪ .‬היושבים יענו כפי הנוסח שבמחזור‪.‬‬
‫נוהגים לעלות לקברי צדיקים‪ .‬יש הנוהגים לצום יום שלם‪ ,‬ויש הנוהגים לצום רק חצי יום‪.‬‬
‫מסתפרים‪ ,‬מתרחצים וטובלים‪ ,‬ומתכוננים בתשובה ומעשים טובים לקראת יום הדין‪.‬‬
‫יש להדליק בערב החג נר נשמה‪ ,‬שממנו ידליקו אש לבישול ולנרות בליל יום טוב שני‪,‬‬
‫ולהכין נר נשמה נוסף שיודלק בליל יו"ט השני‪ ,‬וממנו ידליקו אש לבישול‪ .‬יש להכין‬
‫ולהדביק בערב החג את הנרות ליום השני‪ .‬המשתמשים בפתילות צפות‪ ,‬יכינו אותם בעיו"ט‬
‫לליל יו"ט שני‪.‬‬
‫אשה מדליקה נר של יו"ט לפני השקיעה‪ .‬ביו"ט מברכות הנשים לפני ההדלקה "להדליק נר‬
‫של יו"ט"‪ ,‬כדי שתהא הברכה סמוכה להדלקה ולפניה‪( .‬ויש שנוהגות לברך אחר ההדלקה‪,‬‬
‫כמו בשבת‪ ,‬ולא ישנו ממנהגן)‪ .‬נהגו לברך "שהחיינו" בהדלקת הנר‪ ,‬כמו בכל יו"ט‬
‫שאומרים בקידוש "שהחיינו"‪ ,‬ויש שנהגו לא לברך "שהחיינו"‪ .‬אך איש המדליק נרות ‪ -‬לא‬
‫יברך שהחיינו‪.‬‬
‫מנחה ‪ -‬ראוי להיזהר בתפילה זו‪ ,‬שהיא התפילה האחרונה של השנה‪.‬‬
‫א' דראש השנה ‪ -‬יום שלישי‪ ,‬א' תשרי‪.‬‬
‫ערבית ‪ -‬מתחילים בפיוט "אחות קטנה"‪ ,‬מזמור החג "למנצח על הגיתית לאסף" (תהילים‬
‫פ"א)‪ .‬טוב לומר "לשם יחוד" לפני כל תפילה‪ .‬החזן אומר ח"ק בניגון של ימים נוראים‪.‬‬

‫כמנהג עדות המזרח‬

‫‪81‬‬

‫ספרדים אינם כופלים "לעילא לעילא" בקדיש‪ ,‬והם אומרים "עושה שלום" ולא "עושה‬
‫השלום"‪( .‬אולם בקדיש תתקבל שאחרי תפילות שחרית‪ ,‬מוסף ומנחה‪ ,‬מסיימים "עושה‬
‫השלום")‪ .‬ברכו וכו'‪ ,‬קריאת שמע‪" ,‬ביום שמחתכם" וח"ק‪.‬‬
‫בעמידה מוסיפים "זכרנו"‪" ,‬מי כמוך"‪" ,‬ובכן" וכו' ומסיימים "המלך הקדוש"‪" .‬אתה‬
‫בחרתנו" וכו'‪ .‬מוסיפים "וכתוב לחיים" ו"בספר חיים"‪ ,‬ומסיימים "עושה השלום"‪ .‬אם שכח‬
‫לומר "זכרנו"‪" ,‬מי כמוך"‪" ,‬וכתוב לחיים"‪" ,‬בספר חיים" אינו חוזר (עיין לקמן מוצאי יו"ט‬
‫שני)‪ .‬אך אם שכח לומר "המלך הקדוש" ‪ -‬חוזר‪ .‬אם אינו יודע אם אמר אם לאו ‪ -‬חוזר‪.‬‬
‫אולם אם אמר "ובכן" ככתוב במחזורים‪ ,‬אינו חוזר‪ .‬וכן אם נזכר תוך כדי דיבור ששכח‪,‬‬
‫אומר מיד "המלך הקדוש" ואינו חוזר‪( .‬בתפילות מוסף ומנחה של שבת אומר‪" :‬מי כמוך אב‬
‫הרחמים")‪ .‬קדיש תתקבל ומסיים בו "עושה שלום"‪ .‬ואחר כך אומרים מזמור "הללויה הללו‬
‫א‪-‬ל בקדשו" (תהילים ק"נ)‪ .‬פותחים את ההיכל‪ ,‬ואומרים "לדוד מזמור לה'" (תהילים כ"ד)‬
‫ותפילה על הפרנסה‪ .‬קדיש יהא שלמא‪ ,‬ברכו‪ ,‬עלינו לשבח‪ ,‬יגדל‪ .‬מברכים איש את רעהו‬
‫"תזכה לשנים רבות" ו"לשנה טובה תכתב ותחתם"‪.‬‬
‫בבית ‪ -‬מתחילים "פתח אליהו" ואח"כ אומרים הפסוקים לסימנא טבא ככתוב בסידורים‪.‬‬
‫מקדשים מעומד על היין‪ ,‬מתחילים "וביום שמחתכם" וכו'‪ ,‬והסדר הוא‪ :‬יין – בורא פרי‬
‫הגפן; קידוש ‪ -‬אשר בחר בנו‪ ,‬וחותם מקדש ישראל ויום הזיכרון; זמן ‪ -‬שהחיינו‪ .‬בשני‬
‫הלילות מברכים שהחיינו‪( .‬בלילה השני על פרי חדש‪ ,‬וראה להלן בדין לילה שני)‪ .‬נוהגים‬
‫לטבול את פת המוציא במלח וסוכר או דבש‪.‬‬
‫לאחר ברכת המוציא נהגו לערוך סדר זה‪ :‬לוקח תמר ומברך עליו בורא פרי העץ‪ ,‬ומכוון‬
‫לפטור את כל מה שברכתו בורא פרי העץ‪ .‬טועם מהתמר‪ ,‬לוקח תמר שני ואומר יהי רצון‬
‫שיתמו אויבנו וכו'‪ .‬אחר כך רוביא (ואינו מברך בורא פרי האדמה)‪ ,‬כרתי‪ ,‬סלקא‪ ,‬קרא‪,‬‬
‫רימון‪ ,‬תפוח בדבש‪ ,‬ראש כבש‪ .‬אומר על כל אחד ואחד "יהי רצון"‪ ,‬ככתוב בסידור‪ .‬יש‬
‫שנוהגים להתחיל בתפוח בדבש‪ ,‬כרתי‪ ,‬סלקא‪ ,‬תמרי‪ ,‬קרא‪ ,‬דגים‪ ,‬ראש כבש ושומשום‪.‬‬
‫לפני ברכת המזון נוהגים ללמוד משניות מסכת ר"ה‪ .‬בברכת המזון אומר יעלה ויבוא‪" ,‬ביום‬
‫הזיכרון הזה ביו"ט מקרא קודש הזה"‪ .‬אם לא אמר יעלה ויבוא‪ ,‬ועדיין לא התחיל ברכה‬
‫רביעית‪ ,‬אומר "ברוך שנתן ימים טובים לישראל את יום הזיכרון הזה‪ ,‬ברוך מקדש ישראל‬
‫ויום הזיכרון"‪ .‬אם התחיל ברכה רביעית ‪ -‬אינו חוזר‪ ,‬ואומרו ב"הרחמן"‪ .‬יש מוסיפים‬
‫"הרחמן הוא יחדש עלינו את השנה הזאת לטובה ולברכה"‪.‬‬
‫בשחרית ‪ -‬יש הנוהגים שלא לישון ביום ר"ה‪ ,‬ולכן קמים לפני עלות השחר‪ .‬לפני ה' מלך‬
‫אומר‪" :‬ה' הוא האלוקים‪ ,‬ה' הוא האלוקים" (פעמיים)‪ .‬וכן בכל עשי"ת‪ .‬אחרי "יושב בסתר"‬

‫‪82‬‬

‫תשרי תשפ"ו‬

‫אומרים "למנצח על הגיתית לאסף"‪ .‬נהגו לומר "האדרת והאמונה" לפני "ברוך שאמר"‪.‬‬
‫יש שנהגו לומר לפני "ברוך שאמר" את הפיוטים "אלוקי אל תדינני"‪" ,‬שופט כל הארץ"‪,‬‬
‫"ידי רשים" ועוד‪ .‬ויש שנהגו לאומרם אחרי חזרת הש"ץ‪ .‬יש שנהגו לאומרם לפני יוצר‪,‬‬
‫וראוי לבטל מנהג זה‪ ,‬ובלבד שלא תהא מחלוקת‪.‬‬
‫אחר ישתבח אומרים "שיר המעלות ממעמקים"‪ ,‬ח"ק ‪.‬‬
‫לפני חזרת הש"ץ יש שנהגו לומר "ה' שמעתי"‪ ,‬וטוב לאומרו לפני חזרת הש"ץ במוסף‪.‬‬
‫(נהגו שהסומך אומרו ולא הש"ץ)‪.‬‬
‫בתוך "שים שלום" אומר הש"ץ "ואתם הדבקים"‪ .‬אחרי חזרת הש"ץ אומרים אבינו מלכנו‪,‬‬
‫ח"ק‪ ,‬תיענו ותעתרו‪ ,‬תתקבל‪ ,‬יהא שלמא‪" ,‬עושה השלום"‪.‬‬
‫בפתיחת ההיכל יש אומרים י"ג מידות ‪ 3‬פעמים‪ ,‬יהי רצון מלפניך‪ 12 ,‬פעם "לעולם ה'‬
‫דברך נצב בשמים"‪ ,‬רבונו של עולם שחיבר האר"י‪ ,‬בריך שמיה‪ ,‬מי שברך לחיילי צה"ל‬
‫ולמדינה‪ .‬מוציאים ‪ 2‬ס"ת‪ .‬יש המוציאים את ס"ת כשהוא פתוח מההיכל‪ ,‬והוא מנהג ראוי‪.‬‬
‫מגביהים את שני הס"ת יחד לפני הקריאה‪ .‬בספר הראשון קוראים לחמשה "וה' פקד את‬
‫שרה" (בראשית כ"א‪ ,‬א') עד "ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים"‪ .‬אם מוסיפים‬
‫עולים‪ ,‬קוראים פסוקים כ"ב‪-‬כ"ד או כ"ה‪-‬כ"ז‪ .‬בסוף הקריאה ח"ק‪ ,‬פותחים ספר שני וקורין‬
‫המפטיר בפרשת פנחס (במדבר כ"ט א') "ובחודש השביעי"‪ .‬ח"ק‪ ,‬מפטירים "ויהי איש‬
‫אחד" (שמואל‪-‬א‪ ,‬א) עד "וירם קרן משיחו" (ב' י')‪ .‬בברכות ההפטרה אומרים "ועל יום‬
‫הזיכרון הזה"‪ ,‬ואומר "מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון"‪.‬‬
‫אם יש ברית מילה בביהכנ"ס‪ ,‬מלים לפני תקיעת שופר‪ .‬נהגו שלפני התקיעות הרב דורש‬
‫בפני הציבור לעוררם בתשובה‪.‬‬
‫אומרים לפני התקיעות את הפיוט "עת שערי רצון"‪ ,‬ואחריו "ה' בקול שופר"‪ ,‬פסוקי שופר‬
‫ותרועה‪" ,‬למנצח לבני קורח מזמור" (תהילים מ"ז) שבע פעמים‪ ,‬והפסוקים שראשי התיבות‬
‫שלהם קר"ע שט"ן כנהוג‪ .‬התוקע אומר רבש"ע‪ ,‬לשם יחוד‪ .‬וכן אומר הקהל לשם יחוד‪.‬‬
‫לפני התקיעות מזהירים את הקהל שיכוונו לצאת ידי חובתם בתקיעות‪ .‬התוקע מברך‬
‫"לשמוע קול שופר" ו"שהחיינו"‪ .‬ומכוון להוציא את השומעים ידי חובה‪ .‬נהגו הקהל לעמוד‬
‫בשעת הברכות ואח"כ לשבת‪ .‬יש נוהגים לשבת גם בשעת הברכות‪ .‬לא יענו ברוך הוא‬
‫וברוך שמו‪ ,‬אלא רק אמן‪.‬‬
‫תוקע ‪ 3‬פעמים תשר"ת‪ 3 ,‬פעמים תש"ת‪ 3 ,‬פעמים תר"ת‪ .‬תוקע שברים ותרועה בנשימה‬
‫אחת‪ .‬תקיעות אלו נקראות "תקיעות דמיושב"‪ .‬בתקיעות החזרה יתקע שברים ותרועה‬
‫בשתי נשימות‪.‬‬
‫נהגו להפסיק מעט בין תשר"ת לתש"ת‪ ,‬ובין תש"ת לתר"ת‪ ,‬כדי שהציבור יתוודה בינתיים‪.‬‬

‫כמנהג עדות המזרח‬

‫‪83‬‬

‫אין מדברים מתחילת תקיעות דמיושב עד סוף תקיעות המעומד‪.‬‬
‫דיבר התוקע בין הברכות והתקיעות בדבר שאינו שייך לתקיעות ‪ -‬חוזר ומברך‪ .‬בין‬
‫התקיעות‪ ,‬או בין התקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד ‪ -‬אינו חוזר ומברך‪.‬‬
‫אחר התקיעות אומרים פסוקים "אשרי העם"‪ ,‬והתוקע לא יאמרם‪ .‬בחזרת ס"ת יש נוהגים‬
‫לומר הפיוט "חון תחון" וכו' והתוקע לא יאמרו‪.‬‬
‫תפילת מוסף ‪ -‬ראוי להתחיל מוסף לפני שהגיע זמנה של מנחה גדולה (שהוא שש וחצי‬
‫שעות של היום) (רפ"ו)‪ .‬יש נוהגים לומר "ונתנה תוקף" לפני מוסף‪ ,‬ויש האומרים אחר‬
‫"עלינו לשבח"‪( .‬ראוי שלא לאומרו בחזרת הש"ץ)‪ .‬לפני תפילת הלחש ‪ -‬חצי קדיש‪.‬‬
‫בתפילת הלחש ובחזרת הש"ץ תוקעים בסיום מלכויות זכרונות ושופרות תשר"ת תש"ת‬
‫תר"ת‪ .‬בתפילת הלחש‪ ,‬הש"ץ יגביה קולו מעט בכל פעם לפני הסיום‪ ,‬כדי שהציבור יתכונן‬
‫לשמיעת קול שופר‪ .‬מי שלא הגיע לסיום הברכות‪ ,‬יפסיק במקום שנמצא‪ ,‬ואחר התקיעות‬
‫ימשיך ממקום שהפסיק‪ .‬תקיעות אלו נקראים "תקיעות דמעומד"‪.‬‬
‫יש נוהגים לומר לפני חזרת הש"ץ את הפיוט "ה' שמעתי שמעך" וכן אתאנו ואוחילה‪.‬‬
‫התוקע לא יאמר פיוט "ה' שמעתי שמעך"‪ .‬סדר התקיעות בחזרת הש"ץ כמו בתפילת‬
‫הלחש‪ ,‬ותוקעים שברים ותרועה בשתי נשימות‪ .‬בסיום החזרה אומר הש"ץ אחר שים שלום‬
‫"ואתם הדבקים"‪ ,‬ח"ק‪ ,‬ותוקע תשר"ת תש"ת תר"ת‪ ,‬תיענו ותעתרו‪ ,‬תתקבל‪ ,‬ומסיים‬
‫"עושה השלום"‪ .‬אחר כך אומרים "אין כאלוקינו"‪" ,‬פטום הקטורת"‪ ,‬פתיחת ההיכל‪ ,‬מזמור‬
‫כ"ד בתהילים ותפילה על הפרנסה‪ ,‬קדיש דרבנן‪ ,‬ברכו‪ ,‬נוהגים לתקוע תרועה גדולה‪ ,‬עלינו‬
‫לשבח‪ .‬יש שנוהגים לתקוע התרועה אחרי עלינו לשבח‪.‬‬
‫בסעודת שחרית מקדש קידושא רבה כשהוא יושב‪ .‬מתחיל בפסוק "וביום שמחתכם" ומברך‬
‫בורא פרי הגפן‪ .‬משתדלים לא לישון ביום ר"ה‪ .‬אחה"צ מקדימים לבוא לביהכנ"ס לקרוא‬
‫תהילים‪ .‬נוהגים לקרוא ‪ 2‬פעמים בשני הימים‪ ,‬כמניין כפ"ר‪ .‬אנשי מעשה נהגו לקרות כל‬
‫התהילים פעמיים ביום א'‪ ,‬ופעמיים ביום ב'‪.‬‬
‫במנחה ‪ -‬אומר פרשת העקידה‪" ,‬למנצח על הגיתית"‪ ,‬אשרי ובא לציון‪ ,‬ח"ק‪ ,‬עמידה‪ ,‬אבינו‬
‫מלכנו‪ ,‬ח"ק‪ ,‬תיענו ותעתרו‪ ,‬תתקבל‪ ,‬ומסיים "עושה השלום"‪" .‬הללויה הללו א‪-‬ל בקדשו"‪.‬‬
‫קדיש יהא שלמא‪.‬‬
‫יש שנהגו להתפלל שוב על הפרנסה‪ .‬ואחר כך "עלינו לשבח"‪.‬‬
‫לאחר המנחה עושים סדר "תשליך" על יד הים‪ ,‬או נהר‪ ,‬או באר או בור מים (וטוב להדר‬
‫ללכת למקום שיש בו דגים)‪ .‬יש שנהגו להתחיל בפתיחת אליהו‪ ,‬אחר כך אומרים הפסוקים‪,‬‬

‫‪84‬‬

‫תשרי תשפ"ו‬

‫"מי א‪-‬ל כמוך"‪" ,‬ישוב ירחמנו"‪" ,‬תתן אמת ליעקב"‪ ,‬רבש"ע‪ .‬מסיימים במזמור "שיר‬
‫המעלות ממעמקים" (תהילים ק"ל)‪ ,‬ואומר קדיש על ישראל‪.‬‬
‫אין לערוך את השולחן או להכין דבר כלשהו מיום ראשון ליום שני של ראש השנה‪.‬‬
‫יום שני דר"ה ‪ -‬יום רביעי‪ ,‬ב' בתשרי‪.‬‬
‫מדליקים נרות אחר צאת הכוכבים‪ .‬אשה שלא התפללה‪ ,‬תאמר אחרי צאת הכוכבים "ברוך‬
‫המבדיל בין קודש לקודש"‪ ,‬ותדליק נרות‪ .‬מברכים "להדליק נר של יו"ט"‪ .‬יש הנוהגות‬
‫לברך שהחיינו‪ ,‬וטוב שהמברכת תלבש בגד חדש‪ ,‬או תשים על השולחן פרי חדש בשעת‬
‫הברכה‪ .‬אם אין ‪ -‬אינו מעכב את ברכת שהחיינו‪ .‬יש להדליק הנרות על ידי העברת אש‬
‫בעזרת גפרור מנר דולק‪ ,‬ולהיזהר שלא לכבותו‪.‬‬
‫ערבית ‪ -‬מתחילים בפיוט "חון תחון"‪ ,‬למנצח על הגיתית‪ ,‬ח"ק‪ ,‬ערבית של ר"ה‪ .‬נוהגים‬
‫בכל כמו אתמול‪ .‬בקידוש מברך שהחיינו‪ ,‬ויש להכין על השולחן פרי חדש ולכוון עליו‬
‫בברכת שהחיינו‪ .‬אחר הקידוש יטעם מהיין‪ ,‬יברך ברכת הפרי ויאכל ממנו‪ .‬מברכים‬
‫שהחיינו גם אם אין פרי חדש‪ .‬נוהגים לעשות את סדר הברכות כמו אתמול אחר המוציא‪.‬‬
‫שחרית ‪ -‬כמו אתמול‪ ,‬במקום הפיוטים של אתמול אומרים "שפל רוח"‪" ,‬ה' יום לך‬
‫אערוך"‪" ,‬י‪-‬ה שמך ארוממך"‪ .‬קריאת התורה כמו ביום א'‪ .‬מוציאים ‪ 2‬ס"ת‪ ,‬באחד קוראים‬
‫לחמישה "ויהי אחר הדברים האלה" (בראשית כ"ב‪ ,‬א'‪-‬כ"ד)‪ .‬המוסיפים קוראים פסוקים‬
‫י"ז‪-‬י"ט‪ .‬ח"ק‪ .‬בספר השני מפטיר כמו ביום ראשון‪ .‬ח"ק‪ .‬ההפטרה בירמיהו ל"א‪ ,‬א'‪-‬י"ט‪.‬‬
‫בתקיעות יום שני אין מברכים שהחיינו‪ .‬סדר היום כמו ביום ראשון‪.‬‬
‫מוסף ‪ -‬כאתמול‪.‬‬
‫מנחה ‪ -‬כאתמול‪ .‬מי שלא עשה "תשליך" ביום א'‪ ,‬עושה היום‪.‬‬
‫מוציו"ט ‪ -‬בעמידה אומרים "אתה חוננתנו"‪ .‬ואומרים כמו בעשי"ת "זכרנו"‪" ,‬מי כמוך"‪ .‬אם‬
‫לא אמר ‪ -‬אינו חוזר‪ .‬אם לא אמר "זכרנו"‪ ,‬טוב לאומרו בשומע תפילה או אחר יהיו לרצון‪.‬‬
‫ב"אתה קדוש" מסיימים "המלך הקדוש" ‪ -‬ואם לא אמר או מסופק‪ ,‬חוזר‪ .‬מסיימים "המלך‬
‫המשפט" ‪ -‬אם לא אמר‪ ,‬נהגו כדעת הבא"ח שלא חוזר‪ .‬מוסיפים "וכתוב"‪" ,‬בספר חיים" ‪-‬‬
‫ואם לא אמר אינו חוזר‪ ,‬וטוב לאומרם אחרי "יהיו לרצון אמרי פי"‪ .‬מסיימים בתפילה‬
‫"עושה השלום" ואין מסיימים כך בקדיש‪ ,‬כי אין משנים בקדיש מאומה‪ .‬קדיש תתקבל‪ ,‬שיר‬

‫כמנהג עדות המזרח‬

‫‪85‬‬

‫למעלות‪ ,‬עלינו‪ .‬מבדילים כמו במוצאי יו"ט‪ ,‬ומברכים שתי ברכות‪ :‬בפה"ג‪ ,‬המבדיל‪.‬‬
‫מזדרזים לקום לסליחות‪ ,‬ומוסיפים את הקטעים המיוחדים לעשרת ימי תשובה‪.‬‬
‫צום גדליה יום חמישי‪ ,‬ג' בתשרי‪ – ,‬צום השביעי‪ .‬נוהגים בו כבכל התעניות‪ .‬אם התנה‬
‫לפני השינה‪ ,‬מותר לאכול עד עלות השחר (‪ .)5.10‬לפי המקובלים מותר רק לשתות‪ .‬אחר‬
‫ישתבח אומרים "שיר המעלות ממעמקים"‪ ,‬וכן בכל עשי"ת‪ .‬בתפילת העמידה אומרים‬
‫"עננו"‪ :‬יחיד ‪ -‬בשומע תפילה בשחרית ובמנחה‪ ,‬והש"ץ ‪ -‬בחזרה בין גואל לרופא‪ .‬מוסיפים‬
‫הוספות עשרת ימי תשובה‪ ,‬כמפורט לעיל בתפילת מוצאי יו"ט‪ ,‬ואומרים סליחות היום‪ .‬אם‬
‫יש ששה מתענים‪ ,‬עולים שלושה שמתענים‪ ,‬קוראים בפרשת "ויחל" ואין מפטירים‪ .‬אשרי‪,‬‬
‫למנצח מזמור לדוד‪ ,‬ובא לציון‪ .‬אחרי קדיש תתקבל אומרים שיר של יום‪ ,‬ואחר כך שיר‬
‫מזמור לאסף (תהילים פ"ג)‪.‬‬
‫במנחה ‪ -‬מתחילים כבכל יום‪ ,‬אומרים קדיש אחרי אשרי‪ ,‬אם יש ששה מתענים מוציאים‬
‫ס"ת‪ .‬שלושה מן המתענים קוראים בתורה בפרשת "ויחל" ואין מפטירים‪ .‬מחזירים ס"ת‬
‫למקומו‪ ,‬אומרים "תכון תפילתי"‪ ,‬ח"ק‪ ,‬ומתפללים תפילת עמידה ואומרים עננו כבשחרית‪,‬‬
‫ריבון העולמים ככתוב בצום י' בטבת‪.‬‬
‫אם מתפללים כחצי שעה לפני שקיעה‪ ,‬או לפחות מפלג המנחה ‪ -‬הכוהנים המתענים עולים‬
‫לדוכן‪ .‬אחרי החזרה‪ :‬א"מ‪ ,‬תחנון‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬למנצח בנגינות‪ ,‬תפלה לעני כי יעטוף‬
‫(תהילים ק"ב)‪ .‬קדיש יהא שלמא‪ ,‬עלינו לשבח‪ .‬סיום הצום בשעה ‪.18.57‬‬
‫בכל עשרת ימי התשובה מוסיפים בעמידה כנ"ל‪ .‬אומרים אבינו מלכנו שחרית ומנחה‪ ,‬אחר‬
‫חזרת הש"ץ‪ .‬ממשיכים לקום לסליחות עד ערב יום כיפור ועד בכלל‪ .‬מוסיפים בסליחות‬
‫הוספות מיוחדות לעשי"ת‪.‬‬
‫שבת פרשת וילך ‪ -‬שבת שובה‪ ,‬ה' בתשרי‪ .‬הדלקת נרות כבכל שבת‪ .‬בירושלים‬
‫נהגו להדליקם ‪ 40‬דקות לפני השקיעה‪ ,‬ובשאר הארץ ‪ 30-20‬דקות לפני השקיעה‪ .‬מתפללים‬
‫ערבית של שבת‪ ,‬מוסיפים בעמידה את התוספות של עשי"ת‪" :‬זכרנו"‪" ,‬מי כמוך"‪" ,‬המלך‬
‫הקדוש"‪" ,‬וכתוב" ו"בספר חיים"‪ .‬אחרי העמידה בברכת מעין שבע אומר הש"ץ "המלך‬
‫הקדוש שאין כמוהו" ואם לא אמר‪ ,‬חוזר ואומרו‪.‬‬
‫שחרית ‪ -‬מתפללים כמו בכל שבת‪ .‬אחר ישתבח אומרים "שיר המעלות ממעמקים"‪.‬‬
‫בעמידה מוסיפים הוספות עשי"ת‪ ,‬ואחריה אבינו מלכנו‪ ,‬ומדלגים חטאנו‪ ,‬מחול‪ ,‬מחוק‪ ,‬מחה‬
‫(ויש נהגו שלא לאומרו)‪ .‬קוראים פרשת "וילך"‪ .‬ההפטרה "שובה ישראל" (הושע יד‪ ,‬ב) עד‬
‫סוף הספר‪ ,‬ומוסיפים ממיכה (ז‪ ,‬יח‪-‬כ) מי א‪-‬ל כמוך‪ ,‬עד מימי קדם‪.‬‬

‫‪86‬‬

‫תשרי תשפ"ו‬

‫נהגו הרבנים לדרוש בענייני תשובה לעורר את הציבור ולהכינו ליום הכיפורים‪.‬‬
‫מנחה ‪ -‬קוראים לשלושה בפרשת "האזינו"‪ .‬בעמידה ‪ -‬תוספות של עשי"ת‪ .‬יש האומרים‬
‫"מי כמוך אב הרחמים"‪" .‬אבינו מלכנו" כמו בשחרית‪.‬‬
‫מוצש"ק ‪ -‬בעמידה אומרים "אתה חוננתנו"‪ .‬ואומרים כמו בכל עשי"ת "זכרנו"‪" ,‬מי כמוך"‪,‬‬
‫"המלך הקדוש"‪" ,‬המלך המשפט"‪" ,‬וכתוב"‪" ,‬בספר חיים"‪ .‬אומרים "שובה ה'"‪ .‬ויהי נועם‪,‬‬
‫ואתה קדוש וכו'‪ .‬מבדילים כמו במוצש"ק‪.‬‬
‫ערב יום הכיפורים‪ ,‬יום רביעי‪ ,‬ט' בתשרי‪ .‬יש נוהגים לערוך תיקון כרת אור לערב‬
‫יוהכ"פ‪ .‬מי שנוהג לעשות כפרות ‪ -‬ישחט תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה‪ ,‬ונוהגים לומר "זה‬
‫חליפתי תמורתי כפרתי" ויכוון לראשי תיבות חת"ך שהוא שם קדוש‪ .‬לזכר יאמר בלשון‬
‫זכר‪ ,‬ולנקבה בלשון נקבה‪ .‬יש שנהגו להקדים כפרות לאחד מימי עשי"ת‪ .‬בערב יו"כ טוב‬
‫לעשותם באשמורת הבוקר‪ .‬אם אינו יכול לקחת תרנגול‪ ,‬ייקח כסף בשוויו ויאמר‪" :‬זה‬
‫חליפתי‪ …‬אלו המעות ילכו לצדקה ואכנס אני לחיים טובים ולשלום"‪ .‬נוהגים לעשות התרת‬
‫נדרים אחר הסליחות‪ ,‬ויש שנהגו אחר התפילה כאמור בערב ר"ה‪ .‬אין נופלים על פניהם‬
‫בערב יו"כ‪ .‬מצוה להרבות בסעודה בערב יום הכיפורים‪ .‬יש שנהגו לאכול דגים בבוקר יום‬
‫זה‪ .‬אסור להתענות בו‪ ,‬וכל האוכל ושותה בתשיעי‪ ,‬מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי‬
‫ועשירי‪ .‬מרבים במצוות‪ ,‬ובעיקר במצוות צדקה ובעשיית שלום בין אדם לחברו ובין איש‬
‫לאשתו‪ ,‬וכן לפייס כל מי שנעלב או נצטער על ידו‪ ,‬כי עבירות שבין אדם לחברו אין יוה"כ‬
‫מכפר עד שיפייסנו‪ .‬חסידים ואנשי מעשה נהגו "ללקות" ואחר כך לטבול‪ ,‬לקיים "באנו‬
‫באש ובמים"‪ ,‬ומעמידים חכם הממונה על כך להלקות ט"ל [‪ ]39‬מלקות ברצועה (כמניין‬
‫המלים של "והוא רחום" שלוש פעמים)‪ .‬היות וזה לזכר בעלמא‪ ,‬די ברצועה קלה‪ .‬יש ליזהר‬
‫שלא לבטל את הטבילה‪ .‬מי שאינו יכול לטבול‪ ,‬ישפוך על גופו ‪ 9‬קבין מים‪.‬‬
‫מנחה ‪ -‬מקדימים להתפלל מנחה בכדי שיישאר זמן לסעודה המפסקת‪ .‬מתוודים בתפילת‬
‫לחש‪ :‬אחרי "המברך את עמו ישראל בשלום"‪ ,‬אומר "יהיו לרצון" ואחר כך וידוי "אנא"‪,‬‬
‫"על חטא שחטאנו לפניך"‪ .‬בחזרת הש"ץ אין וידוי ו"על חטא"‪ .‬אומרים "אבינו מלכנו"‬
‫ו"תתקבל"‪" ,‬למנצח לבני קרח"‪" ,‬שיר המעלות ממעמקים"‪ ,‬קדיש יהא שלמא‪ ,‬ו"עלינו‬
‫לשבח"‪ .‬אוכלים סעודה מפסקת בעוד היום גדול‪ ,‬בכדי להוסיף מחול על הקודש‪ .‬אפשר‬
‫להתנות שאם תהיה שהות ביום‪ ,‬יוכל לאכול ולשתות אם ירצה‪ .‬אין אוכלים מאכלים‬
‫המחממים את הגוף‪ :‬שומן‪ ,‬דברים מתובלים‪ ,‬ולא ישתה יין ומשקאות חריפים‪.‬‬
‫מדליקים נרות ומברכים "להדליק נר של יום הכיפורים" ו"שהחיינו"‪ .‬המדליקה תסיר‬

‫כמנהג עדות המזרח‬

‫‪87‬‬

‫מנעליה ותקבל העינויים לפני הברכה‪ .‬ראוי לכל גבאי שיכין בביהכ"נ נר שיידלק עד מוצאי‬
‫יוה"כ‪ ,‬כדי שיבדילו עליו או ידליקו אש ממנו‪ .‬מי שמבדיל בביתו יכין גם הוא נר כזה‪ .‬נהגו‬
‫להדליק בביהכ"נ נרות נשמה‪ .‬הבנים מבקשים מחילת ההורים וברכתם‪ .‬ההורים מברכים‬
‫את בניהם ובני ביתם‪ .‬נועלים נעלי בד או גומי‪ .‬נעלי עור אסורים‪ ,‬גם אם רק החלק העליון‬
‫או הסוליה מעור‪ .‬מקדימים לבוא לבית הכנסת‪ .‬יש נוהגים ללבוש בגדים לבנים‪.‬‬
‫ביום הכיפורים חמשה עינויים‪ :‬אכילה ושתיה‪ ,‬רחיצה‪ ,‬סיכה‪ ,‬נעילת הסנדל‪ ,‬תשמיש‬
‫המיטה‪.‬‬
‫תחילת הצום היא לפי זמן הדלקת הנרות בערב שבת‪ .‬לשיטת הרב עובדיה‪ ,‬הדלקת הנרות‬
‫היא ‪ 20‬דקות לפני שקיעה‪.‬‬
‫יום הכיפורים‪ ,‬יום חמישי‪ ,‬י' בתשרי‪.‬‬
‫ערבית ‪ -‬בעיו"כ מתעטפים בטלית מבעוד יום‪ ,‬ומברכים להתעטף בציצית‪ .‬אם איחר‬
‫והחשיך היום‪ ,‬מתעטף ואינו מברך‪ .‬נוהגים לומר לפני השקיעה "רבש"ע" וכו' לקבל עליו‬
‫חמשת העינויים‪ .‬מתחילים בפיוטים‪" :‬לך א‪-‬לי תשוקתי"‪" ,‬שמע קולי"‪ ,‬טוב שהש"ץ יאמר‬
‫לקהל שימחלו זה לזה‪ ,‬והקהל יאמר ‪ -‬מחלנו‪ .‬פותחים ההיכל ומוציאים ספר הנקרא "כל‬
‫נדרי"‪ ,‬נוהגים להוציא ‪ 7‬ספרים (אם יש)‪ .‬מתחילים "בישיבה של מעלה" וכו'‪" ,‬כל נדרי"‬
‫(ישתדלו לאומרו מבעוד יום)‪ ,‬וקוראים שלושה תלמיד חכמים יראים‪ ,‬כל אחד אומר פעם‬
‫אחת‪ .‬במקום שאין ת"ח‪ ,‬אומר הש"ץ ‪ 3‬פעמים‪ .‬נוהגים לומר ‪ 2‬פעמים‪" :‬אור זרוע לצדיק‬
‫ולישרי לב שמחה"‪ .‬אחר כך אומר הש"ץ ברכת שהחיינו‪ .‬יכוון הש"ץ להוציא את הקהל ידי‬
‫חובתו‪ ,‬והקהל יתכוון לצאת יד"ח בברכת הש"ץ‪ .‬לשון הזוהר "קם רבי שמעון"‪ ,‬תפילה‬
‫לחיילי צה"ל‪ .‬השּכבות‪ .‬ויש שנוהגים לעשות השכבות לחללי צה"ל‪ .‬מחזירים ספרי התורה‬
‫למקומם‪ .‬קדיש‪ ,‬ואין אומרים "והוא רחום"‪ ,‬ומתפללים ערבית‪ ,‬ואחרי "שמע ישראל"‬
‫אומרים "ברוך שם" וכו' בקול רם‪ ,‬וכן כל יום כיפור עד הנעילה‪ .‬לפני העמידה אומרים "כי‬
‫ביום הזה"‪ .‬לאחר העמידה ח"ק ואומרים סליחות כנהוג‪( .‬יש נוהגים לומר וידוי הגדול גם‬
‫בלילה)‪ .‬אחר כך קדיש תתקבל‪ ,‬ובתוכו "תיענו ותעתרו"‪ 4 ,‬מזמורים ראשונים של תהילים‪.‬‬
‫לבסוף פותחים את ההיכל ואומרים מזמור כ"ד "לדוד מזמור" וכו' ותפילת הפרנסה‪ .‬קדיש‬
‫יהא שלמא‪ ,‬עלינו לשבח ויגדל‪ .‬יש נהגו לומר פסוק "והיה פי ראשו" וגו' ‪ 7‬פעמים‪ .‬חסידים‬
‫ואנשי מעשה נשארים ערים ולומדים משניות מסכת יומא‪ ,‬תהילים‪ ,‬אדרא זוטא קדישא‪,‬‬
‫ועוד תפילות ובקשות‪ ,‬כל אחד לפי כוחו‪.‬‬
‫שחרית ‪ -‬נוטל ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו‪ ,‬ומותר להעביר הלכלוך מעל עיניו כשידיו‬

‫‪88‬‬

‫תשרי תשפ"ו‬

‫רטובות‪ .‬מברך ברכות השחר‪ ,‬מלבד "שעשה לי כל צרכי"‪ ,‬שאינו מברכה‪ .‬מברך ברכות‬
‫התורה‪ .‬יש נוהגים ללמוד כתר מלכות לפני התפילה‪ ,‬ועוד לימודים אחרים כמוזכר‬
‫בסידורים‪ .‬לפני "ה' מלך" אומרים "ה' הוא האלוקים" ‪ 2‬פעמים‪ .‬אחרי "יושב בסתר"‬
‫מוסיפים מזמור י"ז "תפלה לדוד"‪ ,‬מזמור כ"ה "לדוד אליך"‪ ,‬מזמור ל"ב "לדוד משכיל"‪,‬‬
‫מזמור נ"א "למנצח מזמור לדוד"‪ ,‬מזמור ס"ה "למנצח לך דומיה תהילה"‪ ,‬מזמור פ"ה‬
‫"למנצח לבני קרח"‪ ,‬מזמור פ"ו "תפלה לדוד"‪ ,‬מזמור ק"ב‪ ,‬ק"ג‪ ,‬ק"ד‪ .‬לפני "ברוך שאמר"‬
‫אומרים "האדרת והאמונה"‪ .‬הפיוטים המובאים במחזורים‪ ,‬יש שנוהגים לאומרם לפני‬
‫"ברוך שאמר" ויש שאחר חזרת הש"ץ‪ ,‬וכל אחד יעשה כמנהגו‪ .‬אחר ישתבח אומרים "שיר‬
‫המעלות ממעמקים"‪ .‬ומתפללים שחרית ועמידה‪ .‬בסוף העמידה אומר וידוי ו"על חטא" וכן‬
‫במוסף ובמנחה‪ .‬יש נוהגים לומר לפני החזרה הפיוט "ה' שמעתי"‪ ,‬ויש אומרים אותו רק‬
‫לפני מוסף‪ .‬בחזרת הש"ץ אומר הסומך הפיוטים לפני הקדושה‪ ,‬ואומרים וידוי הגדול לרבנו‬
‫נסים‪ .‬בסוף החזרה אומר החזן "ואתם הדבקים"‪ ,‬ואחרי החזרה אומרים "אבינו מלכנו"‬
‫וח"ק‪ ,‬סליחות‪ ,‬ובסיומם ח"ק‪ ,‬תיענו‪ ,‬תתקבל וכו'‪ .‬לפני קריאת התורה ‪ -‬אם לא אמר לפני‬
‫ברוך שאמר ‪ -‬אומר הפיוטים‪ :‬ה' נגדך כל תאותי‪ ,‬אלוקים א‪-‬לי אתה‪ ,‬ושנאנים שאננים‪.‬‬
‫פותחים ההיכל ואומרים שלוש פעמים י"ג מידות‪ ,‬יהי רצון מלפניך‪ ,‬וי"ב פעם פסוק "לעולם‬
‫ה'"‪ ,‬רבונו של עולם‪ .‬בריך שמיה‪ ,‬תפילה לחיילי צה"ל‪.‬‬
‫לפני קריאת התורה נוהגים להוסיף קטע מהזוה"ק "על דא ביומא" ואחר כך אומר "לפיכך‬
‫כל אחד ואחד"‪.‬‬
‫מוציאים שני ספרי תורה‪ ,‬בראשון קוראים ו' גברי בפרשת אחרי מות (ויקרא טז) מתחילת‬
‫הפרשה עד "ויעש כאשר צוה ה' את משה"‪ .‬זקן או חולה האוכלים בהיתר‪ ,‬יכולים לעלות‬
‫לתורה‪( .‬המוסיפים חוזרים על הפסוקים כ"ו‪ ,‬כ"ז‪ ,‬כ"ח)‪ .‬המשלים אומר ח"ק‪ .‬אחר כך קורא‬
‫המפטיר בספר שני בפרשת פנחס (במדבר כ"ט‪ ,‬ז'‪-‬י"א)‪" :‬ובעשור לחדש השביעי" עד‬
‫"ומנחתם ונסכיהם"‪ ,‬וח"ק‪ ,‬ההפטרה בישעיה (נ"ז‪ ,‬י"ד)‪" :‬ואמר סולו סולו" עד "כי פי ה'‬
‫דבר" (סוף פרק נ"ח)‪ .‬בברכות ההפטרה חותמים "מקדש ישראל ויום הכיפורים"‪( .‬אם יש‬
‫ברית מילה ביוהכ"פ‪ ,‬מלים אחר קריאת התורה לפני המוסף‪ ,‬ומברכים על המילה בלא כוס‪.‬‬
‫ויש נוהגין לברך על הכוס‪ ,‬ונותנים לטעום לקטן שאינו צם‪ .‬אסור לעשות המציצה ביוהכ"פ‬
‫ביין או במשקה‪ ,‬רק בפה בלא משקה)‪ .‬אומרים מי שברך לקהל‪ ,‬אשרי‪ ,‬ומחזירים ס"ת‬
‫למקומם‪ .‬ראוי לקצר הפיוטים והעליות לתורה בשחרית‪ ,‬כדי להתחיל את תפילת המוסף‬
‫לפני שיעברו שש וחצי שעון מן היום‪( .‬יש נוהגים לומר כאן "ונתנה תוקף")‪ .‬ח"ק ועמידה‪.‬‬
‫מוסף ‪ -‬ראוי להתחיל מוסף לפני שהגיע זמנה של מנחה גדולה‪( ,‬שהוא שש וחצי שעות של‬

‫כמנהג עדות המזרח‬

‫‪89‬‬

‫היום) (רפ"ו)‪ .‬לפני החזרה‪ ,‬יש שאומרים הפיוט "ה' שמעתי"‪" ,‬אתאנו"‪" ,‬אוחילה"‪ ,‬עיין יום‬
‫א' של ר"ה‪ .‬בחזרה אומר הסומך הפיוטים שלפני הקדושה‪ ,‬וכן הפיוטים שלפני סדר‬
‫העבודה ואחריה‪ .‬בתוך החזרה אומרים הסליחות והוידוי למוסף‪ .‬לפני התחלת סדר העבודה‬
‫פותחים דלתות ההיכל‪ ,‬וצריך לומר אותו במתון ובכוונה‪ ,‬כי זו עיקר עבודתו של כהן גדול‬
‫במוסף יוהכ"פ‪ ,‬ויש בזה סדרים שונים‪ .‬הסדר הפשוט לספרדים "אתה כוננת" המיוחס ליוסי‬
‫בן יוסי כה"ג‪ .‬יש לדקדק ולומר סדר העבודה יחד עם שליח הציבור‪ ,‬כדי שיכרעו יחד את‬
‫הכריעות שכורעים ב"הכהנים והעם"‪ .‬כשאומרים "כורעים ומשתחווים" ‪ -‬לא כורעים על‬
‫הרצפה ממש‪ ,‬אלא על שטיח‪ ,‬או בגד או נייר‪ .‬בשעת הדחק יכרע על רגליו ויכסה פניו‬
‫בטליתו‪ .‬מסיימים את חזרת הש"ץ לפי הסדר‪ ,‬ח"ק ואחר כך סליחות‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬תיענו‪,‬‬
‫תתקבל וכו'‪ .‬אין כאלוקינו וכו'‪ .‬לדוד מזמור‪ ,‬תפילה על הפרנסה‪ ,‬קדיש דרבנן‪ ,‬ברכו‪ ,‬עלינו‬
‫לשבח‪.‬‬
‫במנחה ‪ -‬פותחים בקריאת פרשת העקידה עד "והארץ אזכור"‪ .‬יש האומרים את סדר‬
‫העבודה של מנחה‪ ,‬כמובא בסידורים‪ .‬אומרים "למנצח על הגיתית"‪ ,‬אשרי ובא לציון‪ ,‬ח"ק‪.‬‬
‫מוציאים ספר תורה וקוראים לשלושה בפרשת העריות (ויקרא י"ח) עד סוף הפרשה‪ ,‬ואין‬
‫אומרים ח"ק אחר קריאתה‪ .‬מפטירים בספר יונה‪ ,‬ומוסיפים עוד ‪ 3‬פסוקים ממיכה‪" ,‬מי א‪-‬ל‬
‫כמוך" עד הסוף‪ .‬בברכת ההפטרה מסיימים כמו בשחרית‪ .‬מחזירים ס"ת למקומו‪ .‬אומרים‬
‫ח"ק ועמידה‪ .‬בחזרת הש"ץ אומר הסומך הפיוטים שלפני הקדושה‪ ,‬ובתוך החזרה אומרים‬
‫וידוי למנחה (ויהי בעלות המנחה)‪ ,‬וכשהזמן קצר מדלגים על הוידוי‪ .‬אין הכהנים עולים‬
‫לדוכן במנחה אלא בשחרית‪ ,‬מוסף ונעילה‪ .‬אחרי החזרה ח"ק ואחר כך סליחות‪ ,‬ח"ק‪,‬‬
‫תיענו‪ ,‬תתקבל וכו'‪ .‬עלינו לשבח‪.‬‬
‫נעילה ‪ -‬זמנה כשהחמה עוד בראשי האילנות‪ ,‬כ‪ 50 -‬דקות לפני השקיעה (השקיעה בשעה‬
‫‪ )18:27‬יש המקדימים ‪ 40‬דקות‪ ,‬ויש ‪ 30‬דקות לפני השקיעה‪ ,‬וינהג כל אחד כמנהגו‪ .‬לפני‬
‫התפילה נהגו לדרוש ולעורר את הציבור לתשובה שלימה‪ ,‬בעיקר על עבירות שבין אדם‬
‫לחברו‪ .‬פותחים ההיכל ומתחילים בפיוט‪" ,‬א‪-‬ל נורא עלילה" (ויש נוהגים לפני הנעילה‬
‫לומר ברכי נפשי‪ .‬ברכי אצולה)‪ .‬אומרים אשרי וח"ק‪ ,‬בעמידה אומרים "חתמנו" במקום‬
‫"כתבנו"‪" ,‬וחתום" במקום "וכתוב"‪ .‬אומרים וידוי‪" ,‬אתה הבדלת אנוש מראש"‪ ,‬ואין‬
‫אומרים "על חטא"‪ .‬בחזרת הש"ץ ‪ -‬ברכת כוהנים‪ ,‬ויש להשתדל לברך לפני השקיעה‪ .‬הרב‬
‫עובדיה יוסף הורה שאפשר לברך עד ‪ 13‬דקות לאחר שקיעה‪ .‬אחרי החזרה מאריכים‬
‫בסליחות עד שיהיה לילה ודאי‪ ,‬ומוסיפים מחול על הקודש‪ .‬מסיימים הנעילה בפסוק "שמע‬

‫‪90‬‬

‫תשרי תשפ"ו‬

‫ישראל"‪ ,‬ברוך שם‪ 7 ,‬פעמים "קראתי בכל לב" ו‪ 7-‬פעמים "ה' הוא האלוקים"‪ ,‬ח"ק‪.‬‬
‫תוקעים תשר"ת תש"ת תר"ת‪" ,‬תענו ותעתרו" ותתקבל‪ .‬אחר כך נוהגים לתקוע תרועה‬
‫גדולה‪ .‬סוגרים שערי ההיכל‪ ,‬ואומרים הפסוקים "כל כלי" וגו' "יחתו מריביו" וגו' ‪ 3‬פעמים‪.‬‬
‫זמן התקיעה הוא ‪ 21‬דקות אחר השקיעה‪ .18.48 :‬חולים‪ ,‬חלשים וזקנים יכולים לאכול אחר‬
‫תקיעת שופר והבדלה‪ .‬סיום הצום לבריאים בשעה ‪18:58‬‬
‫מוצאי יום הכיפורים‪ ,‬אומרים ה' צבאות‪ ,‬ח"ק‪" ,‬והוא רחום"‪ ,‬מתפללים ערבית של חול‬
‫ואומרים "אתה חוננתנו"‪ .‬אחרי העמידה‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬שיר למעלות אשא עיני‪ ,‬קדיש יהא‬
‫שלמא‪ ,‬ברכו‪ ,‬עלינו‪ .‬בהבדלה מברכים שלוש ברכות‪ :‬הגפן‪ ,‬מאורי האש‪ ,‬המבדיל‪ ,‬ואין‬
‫מברכים על הבשמים‪ .‬מברכים "בורא מאורי האש" על נר ששבת‪ ,‬דהיינו נר שדלק מערב‬
‫יום הכיפורים‪ .‬אם אין נר ששבת‪ ,‬ידליק גפרור וממנו ידליק נר להבדלה‪ .‬אם לא אמר "אתה‬
‫חוננתנו" בתפילה‪ ,‬יאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" לפני ההדלקה‪ .‬יש נוהגים ליטול‬
‫ידיהם‪ ,‬ואחר כך מקדשים הלבנה‪ .‬הולכים לבתיהם לאכול ולשתות‪ .‬אין לאכול לפני‬
‫ההבדלה‪ .‬אשה שבעלה מתאחר‪ ,‬והצום קשה לה‪ ,‬תבדיל בעצמה ותאכל‪ .‬נוהגים להתחיל‬
‫מיד בבניין הסוכה‪.‬‬
‫י"א בתשרי‪ ,‬יום ששי‪ .‬נוהגים להשכים להתפלל בבוקר‪ ,‬ואין אומרים תחנון מיום זה‬
‫עד אחרי ר"ח מרחשון‪ .‬יהודי ג'רבה קוראים ליום זה "שמחת כהן"‪ ,‬והכהנים מברכים את‬
‫העם‪ .‬אחר שיר של יום מוסיפים "למנצח לבני קורח מזמור" (תהילים פ"ה)‪.‬‬
‫שבת פרשת האזינו‪ ,‬י"ב בתשרי‪ .‬מפטירים "וידבר דוד" (שמואל ב' כ"ב) עד‬
‫"לדוד ולזרעו עד עולם"‪ .‬תימנים מפטירים "כה אמר ה'" (יחזקאל י"ז)‪.‬‬
‫ערב סוכות‪ ,‬יום שני‪ ,‬י"ד בתשרי‪ .‬מסתפרים ורוחצים‪ .‬אנשי מעשה טובלים לכבוד החג‪.‬‬
‫כי אמרו חז"ל 'חייב אדם לטהר עצמו ברגל'‪ .‬אחר השעה התשיעית אסור לאכול פת‪ ,‬ויש‬
‫מחמירים מחצות היום‪ ,‬כדי שיאכל בלילה לתיאבון‪ ,‬כי האכילה בסוכה בלילה הראשון היא‬
‫חובה מן התורה‪ .‬מכינים את הסוכה כדין‪ ,‬ומי שאינו בקי יראה את סוכתו לחכם‪ ,‬כדי שלא‬
‫ישב בסוכה פסולה‪.‬‬
‫מצווה על כל אחד לקנות ארבע מינים לעצמו ולילדיו הקטנים כדי לחנכם במצוות‪.‬‬
‫מכינים את ארבע המינים שיהיו כשרים כהלכה‪ :‬לולב אחד‪ ,‬אתרוג אחד במשקל ‪ 60‬גר'‬
‫לפחות‪ 3 ,‬הדסים‪ 2 ,‬ערבות‪ .‬אורך שדרת הלולב לפחות ‪ 32‬ס"מ‪ ,‬ההדס והערבה לפחות ‪24‬‬
‫ס"מ‪( .‬ויש אומרים שאורך שדרת הלולב יהיה ‪ 40‬ס"מ‪ ,‬ההדס והערבה ‪ 30‬ס"מ)‪.‬‬

‫כמנהג עדות המזרח‬

‫‪91‬‬

‫וזה סדר האיגוד‪ :‬יקח הלולב‪ ,‬וישים השדרה מול פניו‪ ,‬ויביא ‪ 3‬הדסים‪ ,‬וישים אחד על‬
‫השדרה ויטהו קצת לצד ימין‪ ,‬השני ישים אותו בצד ימין‪ ,‬והשלישי בצד שמאל; את שתי‬
‫הערבות ישים אצל ההדס‪ ,‬אחד מימין ואחד משמאל‪ ,‬ויאגוד את כולם ב‪ 2 -‬קשרים זה על זה‬
‫לפחות‪ .‬וצריך לאוגדם כדרך גדילתם‪ ,‬דהיינו ראשיהם למעלה ועיקרם למטה‪ .‬ההדס יהיה‬
‫קצת יותר גבוה מן הערבה‪ ,‬והלולב גבוה מהם לפחות טפח‪ .‬יש האומרים "לשם יחוד" לפני‬
‫האיגוד‪.‬‬
‫נוהגים לקשט הסוכה במצעים וכלים נאים‪ ,‬כדי שתהיה דירה נאה לכבוד החג‪ .‬יש נוהגים‬
‫לתלות בסוכה פירות לנוי‪ ,‬ויזהר לתלותם תוך ‪ 32‬ס"מ מהסכך‪ ,‬כדי שיהיו סמוכים לסכך‬
‫ובטלים לו‪( .‬אסור ליהנות מפירות אלו כל ימי החג‪ ,‬וכן אסור בכל ימי הסוכות‪ ,‬עד מוצאי‬
‫שמיני עצרת‪ ,‬לקחת מעצי הסוכה אפילו קיסם לחוץ בו שיניו)‪ .‬טוב שיתנה לפני תליית‬
‫הקישוטים והפירות שאינו בדל מהם כל בין השמשות‪.‬‬

‫א' דסוכות‪ ,‬יום שלישי‪ ,‬ט"ו בתשרי‪.‬‬
‫האישה מדליקה נרות לפני השקיעה‪ ,‬ומברכת לפני ההדלקה "להדליק נר של יו"ט"‬
‫ו"שהחיינו"‪ .‬ויש שנוהגות שלא לברך שהחיינו‪ .‬אם לא הדליקה לפני שקיעה‪ ,‬מדליקה‬
‫לאחריה‪ :‬תעביר אש מאש דולקת‪ ,‬ותיזהר שלא לכבות הגפרור אחר ההדלקה‪ .‬במקום שאין‬
‫חשש שריפה או רוח שתכבה את הנרות ‪ -‬תדליק בסוכה‪ .‬אם אי אפשר‪ ,‬תדליק בבית‬
‫בברכה‪ .‬וייהנו מאור הנרות אחרי השקיעה או אחרי הסעודה‪ .‬נוהגים להדליק בכל יום נר‬
‫נוסף לכבוד האושפיזין‪ .‬בע"ש ובעיו"ט ידליקו לפני הדלקת נרות שבת ויו"ט‪ .‬מדליקים נר‬
‫נשמה‪ ,‬ממנו יעבירו אש‪.‬‬
‫בחו"ל ‪ -‬יש להכין פמוטים נוספים ליו"ט השני‪ ,‬ולהדליק נר נשמה שממנו ידליקו נרות‬
‫ביו"ט שני‪.‬‬
‫ערבית ‪ -‬פותחים במזמורי הרגל‪" ,‬למנצח משכיל לבני קרח"‪" ,‬שפטני" (תהילים מב‪-‬מג)‪.‬‬
‫נהגו לומר לפני תפילת לחש פסוק "אלה מועדי ה' "‪ .‬ויש נוהגים להוסיף פסוק "וידבר משה‬
‫את מועדי ה' אל בני ישראל"‪ .‬ח"ק‪ .‬עמידה של יום טוב‪ .‬אחר תפילת העמידה תתקבל‪ ,‬שיר‬
‫המעלות שמחתי באומרים‪ ,‬קדיש יהא שלמא‪ ,‬ברכו‪ ,‬עלינו לשבח‪ ,‬יגדל‪.‬‬
‫בכניסה לסוכה נוהגים לומר "עולו אושפיזין‪ ."..‬נוהגים ליחד כסא לאושפיזין‪ .‬וכשוודאי‬
‫לילה ‪ -‬מקדש מעומד‪.‬‬
‫סדר הקידוש‪ :‬אלה מועדי ה'‪ ,‬ברכת הגפן‪ ,‬אשר בחר בנו‪ ,‬מברך 'לישב בסוכה'‪ ,‬יושב ומברך‬
‫ברכת שהחיינו‪ .‬השומעים יכוונו לצאת ידי חובתם בברכות‪ ,‬והמברך יכוון להוציאם ידי‬
‫חובה‪ ,‬ולא יענו "ברוך הוא וברוך שמו"‪ .‬אכילת כזית פת בסעודת לילה ראשון ‪ -‬מן התורה‪,‬‬

‫‪92‬‬

‫תשרי תשפ"ו‬

‫ולכן צריך לכוון לצאת בה ידי חובה‪ .‬יש אומרים שחובה לאכול בסוכה כביצה‪.‬‬
‫נוהגים ללמוד בשולחן החג משניות מסכת סוכה‪ ,‬וכן פרקי משניות שבהם נזכר האושפיזא‬
‫של אותו לילה‪.‬‬
‫בברכת המזון אומר "יעלה ויבוא"‪ ,‬ואם שכח ‪ -‬חוזר‪ ,‬ככתוב בסידורים‪ .‬מוסיפים "הרחמן‬
‫הוא יזכנו לישב בסוכת עורו של לויתן"‪" ,‬הרחמן הוא ישפיע עלינו שפע קדושה וטהרה מז'‬
‫אושפיזין עילאין קדישין זכותם תהיה מגן וצינה עלינו"‪.‬‬
‫כל סעודה שיש בה קידוש מברך "לישב בסוכה" אחר הקידוש ולפני השתייה‪ .‬כשאין‬
‫קידוש‪ ,‬לפי דעת הפוסקים ובא"ח‪ ,‬מברכים "לישב בסוכה" אחר נטילת ידים ולפני המוציא‪,‬‬
‫כדי שלא יהיה הפסק בין ברכת המוציא לאכילה‪ .‬ויש שמברכים אחר המוציא‪ .‬נשים אינן‬
‫מברכות לישב בסוכה‪ ,‬אך יש להן מצווה לאכול בסוכה‪ .‬בכל סעודה שאוכל בה פת בשיעור‬
‫ביצה‪ ,‬כ‪ 60 -‬גרם‪ ,‬או מזונות כ‪ 240 -‬גרם‪ ,‬מברך 'לישב בסוכה'‪ .‬תבשיל מחמשת מיני דגן‪,‬‬
‫אף שקבע עליו סעודה‪ ,‬לא נהגו לברך לישב בסוכה‪ .‬בכל שבעת הימים עושה סוכתו קבע‪,‬‬
‫אוכל וישן בה‪ .‬אכילת עראי ופחות מהשיעור מותר לאכול מחוץ לסוכה‪ ,‬אך נהגו המהדרין‬
‫שלא לאכול או לשתות אפילו מים מחוץ לסוכה‪ .‬שינה של עראי אסורה מחוץ לסוכה‪.‬‬
‫שחרית ‪ -‬תפילה של יום‪-‬טוב‪ .‬אחרי "יושב בסתר" מוסיף את מזמורי החג (תהילים מב‪-‬מג)‪.‬‬
‫בעמידה תפילת יו"ט‪ .‬אחרי חזרת הש"ץ נוטלים לולב‪ .‬המתפלל בזמן "הנץ החמה" יברך על‬
‫הלולב לפני הלל‪ .‬המתפלל לאחר מכן‪ ,‬יברך "על נטילת לולב" לפני התפילה או לפני ההלל‪.‬‬
‫חסידים ואנשי מעשה נוהגים לברך על הלולב בסוכה‪.‬‬
‫נטילת לולב ונענועים – מחזיק את הלולב בימינו ואת האתרוג בשמאלו‪ .‬יקח את האתרוג‬
‫כשהעוקץ (מקום החיבור של האתרוג לעץ) למעלה‪ ,‬יברך "על נטילת לולב" וביום הראשון‬
‫גם "שהחיינו"‪ ,‬ואחר הברכה יהפוך את האתרוג שהפיטם יהיה למעלה‪ .‬יצמיד את האתרוג‬
‫שבשמאלו ללולב שבימינו‪ ,‬וינענע‪ .‬וזה סדר הנענועים‪ 3 :‬נענועים לדרום‪ 3 ,‬נענועים לצפון‪,‬‬
‫‪ 3‬נענועים למזרח‪ 3 ,‬למעלה‪ 3 ,‬למטה‪ ,‬ולבסוף ‪ 3‬למערב‪ .‬כל הנענועים הם בהולכה מהחזה‬
‫לכוון אליו מנענעים וחזרה‪( .‬ונסמך על הכתוב "הולך אל דרום סובב אל צפון")‪.‬‬
‫אומרים הלל גמור בברכה "לגמור את ההלל"‪ ,‬ומסיימים "יהללוך‪ ,‬ברוך אתה ה' מלך‬
‫מהולל בתשבחות"‪ ,‬אמן‪ ,‬קדיש תתקבל‪.‬‬
‫מנענעים ב"הודו" הראשון פעם אחת‪ ,‬ב"אנא ה' הושיעה נא" ‪ -‬פעמיים‪ ,‬ואחר כך ב"הודו"‬

‫כמנהג עדות המזרח‬

‫‪93‬‬

‫שבסוף פעם אחת‪ .‬במלת "הודו" מנענע לצד דרום‪ .‬כשאומר "ה'" לא מנענע‪ .‬כשאומר "כי"‬
‫מנענע לצד צפון‪ ,‬וכן הלאה בכל מלה מנענע‪ .‬כשאומר "אנא ה' הושיעה נא" בכל הברה‬
‫מנענע‪ ,‬אך לא מנענע כשאומר "ה'"‪.‬‬
‫פותחים את ההיכל ואומרים י"ג מידות שלוש פעמים‪" ,‬יהי רצון"‪" ,‬בריך שמיה"‪ ,‬מי שברך‬
‫לחיילי צה"ל ולמדינה‪ .‬מוציאים שני ספרי תורה‪ ,‬מניחים אותם על התיבה‪ ,‬אומרים‬
‫"הושענות" ליום ראשון ומקיפים את התיבה‪ .‬אח"כ אומרים קדיש תתקבל‪ .‬יש נוהגים לומר‬
‫קדיש תתקבל אחר ההלל‪ ,‬אח"כ מוציאים ס"ת ואומרים הושענות‪ .‬מגביהים את ספר‬
‫התורה‪ ,‬קוראים לחמישה בפרשת אמור (ויקרא כב‪,‬כג)‪" :‬שור או כשב" עד "אל בני‬
‫ישראל"‪ ,‬חצי קדיש‪ .‬בספר שני קוראים למפטיר בפרשת פנחס "ובחמשה עשר יום" עד‬
‫"מנחתה ונסכה"‪ ,‬חצי קדיש‪ .‬מפטירים בזכריה יד‪,‬א‪" :‬הנה יום בא" עד "ביום ההוא"‪.‬‬
‫בברכת ההפטרה חותמים "מקדש ישראל והזמנים"‪ ,‬מי שברך לקהל‪ ,‬אשרי‪ ,‬ומחזירים ספרי‬
‫תורה להיכל‪.‬‬
‫מוסף כמו בכל יום טוב‪.‬‬
‫בבית ‪ -‬קידוש ואומרו בסוכה מעומד‪ .‬לפני הקידוש אומר 'אלה מועדי ה' '‪ ,‬ברכת הגפן‪,‬‬
‫לישב בסוכה ושותה מהיין‪ .‬אם לא אמר יעלה ויבוא בברכת המזון ‪ -‬אינו חוזר‪.‬‬
‫מנחה ‪ -‬למנצח‪ ,‬אשרי‪ ,‬ובא לציון‪ ,‬ח"ק‪ .‬עמידה של יו"ט‪ .‬אחרי חזרת הש"ץ אין אומרים‬
‫צדקתך‪ ,‬תתקבל‪ ,‬ואחר כך מזמור של חג‪ ,‬וי"א "שיר המעלות לדוד שמחתי"‪ ,‬קדיש יהא‬
‫שלמא‪ ,‬עלינו לשבח‪.‬‬
‫מוצאי יו"ט ‪ -‬יש נוהגים להתחיל במזמורי החג או במזמור "שפטני" בלבד‪ .‬בעמידה "אתה‬
‫חוננתנו" ו"יעלה ויבוא"‪.‬‬
‫שכח ולא אמר "יעלה ויבוא" ‪ -‬בין בלילה בין ביום זה דינו‪ :‬נזכר לפני שאמר "ברוך‬
‫אתה" של ברכת "המחזיר שכינתו לציון"‪ ,‬או אמר "ברוך אתה" ולא אמר "ה'" ‪ -‬חוזר‬
‫ואומר "יעלה ויבוא"‪ ,‬ואחר כך "ואתה ברחמיך" וכו'‪ .‬אמר "ברוך אתה ה'"‪ ,‬יסיים "למדני‬
‫חוקיך"‪ ,‬ויאמר "יעלה ויבוא"‪ ,‬וימשיך "ואתה ברחמיך" ויסיים "ברוך אתה ה' המחזיר" וכו'‪.‬‬
‫סיים הברכה‪ ,‬יאמר אחריה "יעלה ויבוא" וימשיך מודים‪ .‬אם אמר מלת "מודים" ונזכר ‪-‬‬
‫חוזר ל"רצה"‪ .‬ממודים עד יהיו לרצון האחרון‪ ,‬אם נזכר ‪ -‬חוזר ל"רצה"‪ .‬נזכר אחר שאמר‬
‫"יהיו לרצון" האחרון‪ ,‬אפילו לא עקר רגליו ‪ -‬חוזר לתחילת התפילה‪.‬‬
‫אחרי העמידה אומר "יהי שם"‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬שיר למעלות‪ ,‬עלינו לשבח‪ .‬הבדלה של‬
‫מוצאי יו"ט ‪ -‬בביהכנ"ס‪ ,‬ובבית יאמרה בסוכה‪ :‬יין והמבדיל בלבד‪.‬‬
‫בחו"ל ‪ -‬תפילה של יו"ט כמו ביום הראשון‪ .‬קידוש כמו אתמול‪ ,‬אך אין מברכים שהחיינו‪.‬‬

‫‪94‬‬

‫תשרי תשפ"ו‬

‫א' דחוה"מ‪ ,‬יום רביעי‪ ,‬ט"ז בתשרי‪.‬‬
‫שחרית ‪ -‬מתחילים כבכל יום חול‪ .‬אין מניחים תפילין בחוה"מ‪ .‬עמידה של חול ואומר "יעלה‬
‫ויבוא"‪ .‬אם לא אמר ‪ -‬עיין דינו לעיל בערבית‪ .‬אחרי חזרת הש"ץ ‪ -‬נטילת לולב בלי‬
‫שהחיינו‪ .‬הלל גמור ונענועים כפי שפורט למעלה‪ .‬הוצאת ס"ת‪" .‬הושענות" ליום ב'‪ ,‬ואחר‬
‫כך אומרים קדיש תתקבל (ויש נוהגים לומר תתקבל אחר ההלל‪ ,‬מוציאים ס"ת ואחר כך‬
‫אומרים הושענות)‪ .‬קריאת התורה בפרשת פנחס‪" :‬וביום השני"‪ ,‬ארבעת העולים חוזרים‬
‫על אותה הפרשה‪ ,‬ח"ק‪" ,‬אשרי" "ובא לציון"‪" ,‬בית יעקב"‪" ,‬שיר המעלות"‪ ,‬שיר של יום‬
‫הושיענו‪ .‬מחזירים ספר התורה‪ .‬ח"ק‪.‬‬
‫מוסף ‪ -‬של יו"ט ואומרים "את יום מקרא קודש הזה"‪ ,‬תתקבל‪ ,‬מזמורי החג‪ ,‬יהא שלמא‪,‬‬
‫אין כאלוקינו‪ ,‬פיטום הקטורת‪ ,‬קדיש דרבנן‪ ,‬ברכו ועלינו לשבח‪.‬‬
‫בחו"ל ‪ -‬יו"ט שני‪ :‬התפילה כאתמול‪ .‬נטילת לולב והושענות ליום שני כבא"י‪ .‬קריאת‬
‫התורה כמו ביום ראשון‪ 5 ,‬עולים‪ ,‬המפטיר כמו אתמול "ובחמישה עשר" ומפטירים‬
‫"ויקהלו אל המלך" (מלכים א'‪,‬ח')‪ .‬מוסף כאתמול‪ .‬במוצאי יו"ט הבדלה‪ :‬הגפן והמבדיל‪.‬‬
‫כך הוא הסדר בכל ימי חול המועד‪ ,‬אלא שבכל יום קורין ההושענות של אותו יום והקריאה‬
‫של אותו יום‪.‬‬
‫בחו"ל ‪ -‬בכל ימי חוה"מ ההושענות כמו בא"י‪ .‬קריאת התורה ‪ -‬ביום ג' של סוכות שהוא ב'‬
‫דחוה"מ‪ ,‬הראשון קורא "וביום השני"‪ ,‬השני "וביום השלישי"‪ ,‬השלישי "וביום השלישי"‪,‬‬
‫הרביעי "ביום השני" "וביום השלישי"‪ ,‬וכן בשאר ימי חוה"מ‪.‬‬
‫ד' דחוה"מ‪ ,‬שבת קודש‪ ,‬י"ט בתשרי ‪ -‬הדלקת נרות כמו בכל ע"ש‪ .‬במקום שאין‬
‫חשש שריפה או רוח שתכבה את הנרות ‪ -‬תדליק בסוכה‪ .‬מתחילים "מזמור לדוד הבו לה'"‪,‬‬
‫אין אומרים "במה מדליקין"‪ .‬אומרים "כל ישראל"‪" ,‬אמר ר' אלעזר"‪ ,‬קדיש על ישראל‪,‬‬
‫"מזמור שיר ליום השבת"‪" ,‬ה' מלך"‪.‬‬
‫תפילת ליל שבת כרגיל‪ .‬בעמידה ‪ -‬יעלה ויבוא‪( .‬עיין לעיל אם טעה ושכח)‪ .‬נהגו לומר‬
‫"עולו אושפיזין" כנהוג בכל לילה של סוכות‪" .‬שלום עליכם" כבכל ליל שבת‪ .‬קידוש של‬
‫שבת בסוכה מעומד‪ .‬מברך לישב בסוכה‪ ,‬יושב ושותה‪.‬‬
‫שחרית ‪ -‬תפילה של שבת‪ .‬בעמידה יעלה ויבוא‪ ,‬אין נוטלין לולב‪ ,‬אומרים הלל גמור‪ .‬אין‬
‫אומרים הושענות ליום שבת ולא מקיפים את התיבה‪ ,‬כמנהג א"י‪ .‬יש שנהגו לומר הושענות‬
‫אך לא מקיפים את התיבה‪ .‬קדיש תתקבל‪ .‬מוציאים ‪ 2‬ס"ת‪ ,‬בספר ראשון קוראים לשבעה‬
‫בפרשת כי תשא (שמות ל"ג‪ ,‬י"ב) "ראה אתה אומר אלי" עד "לא תבשל גדי בחלב אמו"‪,‬‬

‫כמנהג עדות המזרח‬

‫‪95‬‬

‫ח"ק‪ .‬בספר השני קוראים למפטיר בפרשת פנחס "וביום החמישי"‪ ,‬ח"ק‪ .‬מפטירים ביחזקאל‬
‫ל"ח‪ ,‬י"ד "והיה ביום ההוא" עד "וטהרו הארץ"‪ .‬בברכות ההפטרה חותם מקדש השבת‪.‬‬
‫מוסף ‪ -‬של יום טוב‪ ,‬ואומר "את יום מקרא קודש" ומזכיר של שבת‪.‬‬
‫מנחה ‪ -‬של שבת‪ .‬יעלה ויבוא‪ .‬קוראים לשלשה בפרשת וזאת הברכה‪ .‬אין אומרים צדקתך‪.‬‬
‫ערבית ‪ -‬כמו בכל מוצ"ש‪ ,‬בעמידה מוסיף "אתה חוננתנו"‪" ,‬יעלה ויבוא"‪ .‬אומרים "שובה"‪,‬‬
‫"ויהי נועם" "ואתה קדוש"‪ .‬הבדלה של מוצ"ש‪.‬‬
‫ו' דחוה"מ‪ ,‬הושענא רבא‪ ,‬יום שני‪ ,‬כ"א בתשרי‪ .‬נהגו להיות ערים בליל הושענא רבא‬
‫ולקרות בסדר תיקון הושענא רבא (ספר דברים‪ ,‬מדרש‪ ,‬אדרא זוטא כל התהילים עם ז'‬
‫כורתי ברית)‪ .‬חצי שעה לפני חצות קוראים ק"ש‪ .‬אחר חצות אומרים ברכות השחר בלי‬
‫ברכות התורה‪ .‬מי שלא ישן בלילה ייטול ידיו אחר עלות השחר בלא ברכה‪ ,‬ויברך ברכות‬
‫התורה‪ .‬זמן חצות הוא ‪ .24:25‬זמן עלות השחר הוא ‪.5:27‬‬
‫שחרית ‪ -‬יזהר להתפלל בכוונה ובהתלהבות לכבוד קדושת היום‪ .‬תפילת חוה"מ‪ .‬אחרי‬
‫העמידה נטילת לולב‪ ,‬הלל גמור ונענועים כנהוג‪ .‬סדר ההושענות במלואם‪ ,‬ומקיפים ‪7‬‬
‫הקפות את התיבה שבה ס"ת‪ ,‬קדיש תתקבל‪ .‬יש מוסיפים תיענו ותעתרו‪ ,‬וקוראים לארבעה‬
‫אנשים בפרשת פנחס "וביום השביעי"‪ ,‬חצי קדיש‪ ,‬מוסף‪ .‬אחרי מוסף "חבטת ערבה"‪,‬‬
‫כמנהג הנביאים‪ :‬אוגדים ‪ 5‬בדי ערבה‪ ,‬אוחזים ואומרים‪" :‬לשם יחוד קודשא בריך הוא‪…‬‬
‫הנה אנחנו באים לקיים מצות ערבה מנהג נביאים הראשונים"‪ .‬מכים על הקרקע ‪ 5‬פעמים‬
‫כנגד מנצפ"ך ואומרים "חביט חביט ולא בריך"‪ .‬יש שנהגו‪ ,‬לפי הקבלה‪ ,‬לחבוט ערבה לפני‬
‫תפילת מוסף‪ .‬בסיום התפילה נהגו לומר "נשמת כל חי" עד "אתה אל" ואומר‪" :‬אנחנו‬
‫מקבלים עלינו בלי נדר כי לשנה הבאה בעת ובעונה הזאת נאמר נשמת כל חי"‪.‬‬
‫יש לקרוא פרשת "וזאת הברכה" שנים מקרא ואחד תרגום‪ .‬לפנות ערב מפנים את הכלים‬
‫מהסוכה ונפרדים מהסוכה ואומרים‪" :‬יהי רצון‪ …‬שבזכות קיום מצוות סוכה זאת שקיימנו‬
‫נזכה ונחיה לשנה הבאה לישב בסוכת עורו של לויתן‪."…‬‬
‫בחו"ל ‪ -‬קריאת התורה כדלעיל "ביום השישי" "וביום השביעי"‪ .‬הסוכה ונויה אסורים‬
‫בהנאה עד מוצאי ש"ת‪ .‬אין מפנים את הסוכה עד מוצאי שמחת תורה‪.‬‬
‫שמיני עצרת ושמחת תורה‪ ,‬יום שלישי‪ ,‬כ"ב בתשרי‪ .‬הדלקת הנר בבית כנהוג‬
‫בערב שבת‪ .‬המדליקה מברכת "להדליק נר של יו"ט"‪ ,‬יש הנוהגות לברך גם "שהחיינו"‪ .‬יש‬
‫להדליק נר נשמה ממנו ידליקו לבישול ביו"ט‪.‬‬
‫בחו"ל ‪ -‬יש להכין פמוטים נוספים ליו"ט שני ‪ -‬שמחת תורה‪ .‬להדליק נר נשמה‪ ,‬ממנו‬

‫‪96‬‬

‫תשרי תשפ"ו‬

‫ידליקו בליל יו"ט שני‪ ,‬ולהכין נר נשמה נוסף שיודלק ביום השני‪ ,‬ממנו ידליקו אש לבישול‪.‬‬
‫ערבית ‪ -‬מתחילים במזמור "למנצח על השמינית" (תהילים יב)‪ ,‬ח"ק‪ ,‬לפני תפילת לחש‬
‫אומרים "אלה מועדי ה'"‪ ,‬ח"ק‪ ,‬עמידה של יו"ט‪ ,‬ואומרים בתפילה "את יום שמיני חג‬
‫העצרת הזה"‪ .‬לאחר העמידה קדיש תתקבל‪ ,‬שיר המעלות לדוד שמחתי‪ ,‬קדיש יהא שלמא‪,‬‬
‫עלינו לשבח‪ ,‬יגדל‪ .‬פותחים את ההיכל ומוציאים את כל הספרי התורה‪ ,‬ויש שמוציאים רק‬
‫שלשה ספרים‪ ,‬ושמחים בשמחת התורה‪ .‬נוהגים להניח ספר תורה על התיבה‪ ,‬מעמידים לידו‬
‫זקן או אחד מחשובי העם‪ ,‬ומקיפים את התיבה שבה ספר התורה ‪ 7‬פעמים‪ .‬פזמונים ופיוטים‬
‫כנהוג‪ .‬בין ההקפות נוהגים לומר פסוקים‪ :‬ימין ה' רוממה‪ ,‬שמע ישראל‪ ,‬ה' מלך‪ ,‬אנא ה'‬
‫הושיעא נא‪ ,‬אנא ה' הצליחה נא‪ ,‬ויהי רצון וכו'‪ .‬כל הקפה כנגד אחד משבעת כורתי ברית‪,‬‬
‫ובהקפה שביעית מסיימים "רבש"ע הרי אנחנו באים‪ ,"…‬קול מבשר (‪ 3‬או ‪ 7‬פעמים)‪.‬‬
‫בחו"ל ‪ -‬יום זה הוא שמיני עצרת בלבד‪ .‬התפילה כביו"ט ואומר "יום שמיני עצרת"‪ .‬אין‬
‫מוציאים ספר תורה בלילה‪.‬‬
‫בבית ‪ -‬קידוש של יו"ט ומברך שהחיינו‪.‬‬
‫בחו"ל ‪ -‬אוכלים בסוכה‪ ,‬אך אין מברכים "לישב בסוכה"‪ .‬מברכים "שהחיינו"‪.‬‬
‫שחרית ‪ -‬תפילת יו"ט‪ .‬אחרי "יושב בסתר" מוסיפים את מזמורי החג‪ .‬בעמידה אומרים‬
‫"שמיני חג העצרת הזה"‪ .‬הלל גמור וקדיש תתקבל‪ .‬פותחים ההיכל‪ ,‬ואומרים י"ג מידות‪,‬‬
‫ויהי רצון‪ ,‬מי שברך לחיילי צה"ל ולמדינה‪ .‬בריך שמיה‪ .‬מוציאים ‪ 3‬ספרי תורה‪ ,‬בראשון‬
‫קוראים ‪ 5‬עולים בפרשת "וזאת הברכה" עד "מעונה"‪ ,‬ונוהגים לחזור הקטע "ולאשר אמר"‬
‫הרבה פעמים‪ ,‬כדי שכל הציבור או לפחות רובו יעלה לתורה‪ .‬כל הילדים היודעים לברך‬
‫עולים לתורה‪ ,‬אף על פי שלא הגיעו לבר מצווה‪ .‬אחרונים עולים כל התינוקות‪ ,‬ואלה‬
‫שאינם יודעים לברך‪ .‬פורשים עליהם טלית‪ ,‬ואחד מברך ברכות התורה ומוציא את כולם‪.‬‬
‫מברכים את הקטנים בפסוק "המלאך הגואל" וברכת כהנים‪ .‬קוראים ל"חתן מעונה" עד "על‬
‫במותימו תדרוך"‪ ,‬אחר כך קוראים ל"חתן תורה"‪ ,‬החוזר וקורא את כל הפרשה מ"וזאת‬
‫הברכה" עד סופה‪ ,‬מברך ברכה אחרונה‪ ,‬אינו אומר קדיש‪ ,‬ומיד מעלים "חתן בראשית"‬
‫המברך ברכה ראשונה‪ ,‬והגבאי אומר‪" :‬בסימנא טבא"‪ .‬קוראים מ"בראשית" עד "אשר ברא‬
‫אלוקים לעשות"‪ .‬ח"ק‪ .‬יש נוהגים שחתן תורה וחתן בראשית אומרים ח"ק יחד‪ .‬אחר כך‬
‫"הדרן עלך" וכו'‪ ,‬מי שברך לחתנים‪ ,‬וקורא המפטיר בספר שלישי‪" :‬וביום השמיני" (פרשת‬
‫פנחס כט‪,‬לה) עד הסוף‪ .‬ח"ק‪ .‬מפטירים ביהושע א'‪" :‬ויהי אחרי"‪ ,‬ואומר מי שברך לקהל‪,‬‬
‫אשרי‪ .‬תיקון הגשם‪ :‬שפעת רביבים יוריד מזבוליו‪ ,‬לשוני כוננת‪ ,‬אל חי יפתח אוצרות‬
‫שמים‪ …‬מחזירים ספרי תורה להיכל‪ .‬קדיש לעילא‪ .‬יש נוהגים לומר תיקון הגשם אחר‬
‫ההפטרה‪ .‬מי שבירך‪ ,‬אשרי וכו'‪( .‬לפי מנהגי בית אל עושים הקפות ש"ת לפני החזרת ס"ת)‪.‬‬

‫‪97‬‬

‫כמנהג עדות המזרח‬

‫בחו"ל ‪ -‬עולים ‪ 5‬אנשים בלבד לתורה‪ .‬ספרדים קוראים מ"כל הבכור"‪ ,‬דברים טו‪,‬יט ועד‬
‫אשר נתן לך‪ ,‬טז‪,‬יז‪ ,‬לפי או"ח תרסח‪ ,‬וכן פסק הרב אליהו‪ ,‬מלבד כאשר חל בשבת‪,‬‬
‫שמתחילים קורין מ"עשר תעשר" (דברים י"ד‪ ,‬כ"ב) עד "אשר נתן לך" (ט"ז‪ ,‬י"ז)‪.‬‬
‫אשכנזים נוהגים לפי המשנה ברורה שם‪ ,‬ומתחילים בשמיני עצרת מ"עשר תעשר" (תרס"ח‬
‫מ"ב י"ב)‪ .‬מפטירים בפנחס "ביום השמיני"‪ .‬ההפטרה "ויהי ככלות" (מלכים א'‪ ,‬ח')‪.‬‬
‫מוסף של יו"ט‪ .‬מתחילים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" (עד מוסף יום א' דפסח)‪ .‬שכח‬
‫ואמר "מוריד הטל" ולא "משיב הרוח"‪ ,‬אם נזכר אחרי שאמר "ברוך אתה" של ברכת מחיה‬
‫המתים‪ ,‬ולא אמר "ה'"‪ ,‬חוזר ל"אתה גיבור"‪ .‬נזכר לאחר שאמר "ה'" אינו חוזר‪ .‬נוהגים‬
‫לערוך הקפות ש"ת אחר התפילה‪.‬‬
‫מנחה ‪ -‬למנצח וכו'‪ ,‬אשרי ובא לציון‪ ,‬תפילת יו"ט‪ ,‬משיב הרוח‪ .‬אחרי החזרה‪ ,‬קדיש‬
‫תתקבל‪" ,‬שיר המעלות לדוד שמחתי"‪ ,‬קדיש יהא שלמא‪ ,‬עלינו לשבח‪ ,‬אחרי מנחה נוהגים‬
‫לערוך הקפות שמחת תורה‪.‬‬
‫מוצאי יו"ט ‪ -‬בעמידה אומרים משיב הרוח‪ ,‬אתה חוננתנו‪ ,‬ממשיכים לומר ברכנו עד ז'‬
‫במרחשון‪ .‬הבדלה של מוצאי יו"ט‪ .‬נהגו לעשות הקפות שניות ברוב עם במוצאי החג‪.‬‬
‫אסרו חג‪ ,‬יום רביעי‪ ,‬כ"ג בתשרי‪ .‬אין אומרים תחנון עד ב' במרחשון‪.‬‬
‫בחו"ל ‪ -‬יום רביעי הוא יום שמחת תורה‪ .‬הדלקת נרות‪ ,‬יש להדליק מנר דולק ויש להיזהר‬
‫שלא לכבות את הגפרור‪.‬‬
‫ערבית של יו"ט ‪ -‬אין אוכלים בסוכה ביום זה‪ ,‬מברכים שהחיינו‪ ,‬נוהגים בו כבני א"י ביום‬
‫שמחה תורה שלהם‪.‬‬
‫שבת פרשת בראשית‪ ,‬כ"ו בתשרי‪ .‬מפטירים בישעיהו מב‪,‬ה "כה אמר ה'" עד "יגדיל‬
‫תורה ויאדיר"‪ .‬מברכים חודש מרחשון שיחול ביום ד‪-‬ה‪ .‬במנחה אין אומרים "צדקתך"‪.‬‬

‫מרחשון‬
‫המולד‪ :‬ליל רביעי שעה ‪ 8 + 0:54‬חלקים‪.‬‬
‫זמן ברכת הלבנה‪ :‬מליל ה'‪ ,‬ח' מרחשוון‪ ,‬עד תחילת ליל ה' ט"ו (שעה ‪.)19:16‬‬
‫א' דר"ח מרחשון‪ ,‬יום רביעי‪ ,‬ל' בתשרי‪.‬‬

‫שער האריות‬

‫שער טיטוס ברומא‬

‫בית כנסת אבוהב בצפת‪ .‬צילום‪ :‬שלומית מסיקה‪ ,‬פיקיויקי‬

‫‪101‬‬

‫כמנהג עדות המזרח‬

‫דיני ראש חודש‪ :‬בערבית מתחילים "בברכי נפשי"‪ .‬בעמידה "יעלה ויבוא"‪( .‬דיני יעלה‬
‫ויבוא ‪ -‬ראה להלן)‪ .‬הלל בדילוג ובלי ברכה (ויש שנהגו לברך לקרוא את ההלל)‪ ,‬קדיש‬
‫תתקבל‪ .‬אומר "ואברהם זקן"‪ ,‬בריך שמיה‪ ,‬י"א יהי רצון הכתוב בסידור‪ ,‬וטוב שלא‬
‫לאומרו‪ .‬מוציאים ספר תורה‪ ,‬וקורין לארבעה עולים בפרשת פנחס (כח‪ ,‬א)‪" :‬וידבר ה' אל‬
‫משה" וגו'‪ .‬קוראים לכהן מ"וידבר" עד "עולה תמיד"‪ ,‬חוזרים ללוי פסוק "ואמרת להם" עד‬
‫"רביעית ההין"‪ ,‬ולשלישי קוראים מ"עולת תמיד" עד "ונסכה"‪ ,‬ולרביעי "ובראשי‬
‫חדשיכם" עד "ונסכו"‪ .‬ח"ק (יש הנוהגים להחזיר ס"ת כאן)‪ .‬אשרי ובא לציון‪ ,‬בית יעקב‪,‬‬
‫שיר המעלות‪ ,‬מזמור של יום‪ ,‬הושיענו‪ .‬מחזירים ספר תורה למקומו‪ ,‬חולצים התפילין לאחר‬
‫ח"ק‪ ,‬מתפללים מוסף של ראש חודש‪ .‬לאחר חזרת הש"ץ תתקבל‪ ,‬ואומרים "ברכי נפשי"‪,‬‬
‫קדיש יהא שלמא‪" ,‬קוה אל ה'" ו"פיטום הקטורת"‪ ,‬עלינו לשבח‪ .‬אסור להתענות בו‪ ,‬ויש‬
‫נשים שנוהגות שלא לעשות מלאכה בר"ח‪ .‬יש שנהגו להדליק נר אחד בליל ר"ח‪.‬‬
‫דיני "יעלה ויבוא"‪ :‬שכח "יעלה ויבוא" בערבית‪ ,‬אם נזכר לפני שאמר "ה'" שבברכת‬
‫"המחזיר שכינתו לציון" חוזר ואומר "יעלה ויבוא"‪ ,‬וממשיך "ואתה ברחמיך"‪ .‬אם אמר‬
‫"ה'" ‪ -‬אינו חוזר‪ ,‬ואומר "יעלה ויבוא" לפני "יהיו לרצון אמרי פי" האחרון‪.‬‬
‫אם שכח בשחרית ובמנחה‪ ,‬דינו זה‪ :‬נזכר לפני שאמר "ה'" שבברכת "ברוך אתה ה' המחזיר‬
‫שכינתו לציון" חוזר ואומר "יעלה ויבוא"‪ ,‬ואחר כך "ואתה ברחמיך" וכו'‪ .‬אמר "ברוך אתה‬
‫ה'"‪ ,‬יסיים "למדני חוקיך"‪ ,‬יאמר "יעלה ויבוא"‪ ,‬ימשיך "ואתה ברחמיך" ויסיים "ברוך אתה‬
‫ה' המחזיר" וכו'‪ .‬סיים הברכה‪ ,‬יאמר אחריה "יעלה ויבוא" וימשיך "מודים"‪ .‬אם המשיך‬
‫ונזכר מ"מודים" עד "יהיו לרצון" האחרון ‪ -‬חוזר ל"רצה"‪ .‬נזכר אחר שאמר "יהיו לרצון"‬
‫האחרון‪ ,‬אפילו לא עקר רגליו ‪ -‬חוזר לראש התפילה‪.‬‬
‫ב' דר"ח‪ ,‬יום חמישי א' במרחשון‪ .‬נוהגים כבכל ר"ח‪.‬‬
‫שבת פרשת נח‪ ,‬ג' במרחשוון‪ .‬מפטירים בישעיהו נד) "רני עקרה" עד "אמר מרחמך"‪.‬‬
‫במוצאי שבת ד' במרחשון עוברים לשעון חורף‬
‫ברכת הלבנה נוהגים לומר רק אחר ז' ימים מעת‪-‬לעת מהמולד‪.‬‬
‫יום רביעי‪ ,‬ז' במרחשון‪ .‬מתחילים לומר בערבית של לילו‪" :‬ברך עלינו"‪ .‬שכח ואמר‬
‫"ברכנו" דינו כדלקמן‪ :‬נזכר לפני "ברוך אתה ה'" של "מברך השנים"‪ ,‬חוזר ל"ברך עלינו"‪.‬‬
‫אמר "ברוך אתה ה'" יסיים "למדני חוקיך" ויאמר "ברך עלינו"‪ .‬סיים "מברך השנים" יאמר‬
‫במקום שהוא נמצא בו "ותן טל ומטר לברכה"‪ .‬התחיל "תקע" ‪ -‬ימשיך‪ ,‬ובאמצע "שמע‬

‫מרחשון תשפ"ו‬

‫‪102‬‬

‫קולנו"‪ ,‬לפני "כי אתה שומע"‪ ,‬יאמר "ותן טל ומטר לברכה"‪ .‬התחיל לברך "ברוך אתה" ונזכר‪ ,‬יאמר‬
‫"ותן טל"‪ .‬אמר "ברוך אתה ה'" ונזכר‪ ,‬יסיים "למדני חוקיך"‪ .‬יאמר "ותן טל ומטר" וימשיך "כי אתה‬
‫שומע תפילת"‪ .‬סיים שומע תפילה יאמר שם "תן טל"‪ .‬התחיל "רצה" עד "יהיו לרצון" האחרון‪ ,‬אם‬
‫נזכר חוזר ל"ברך עלינו" וממשיך משם כסדר "תקע" וכו'‪ .‬נזכר אחר "יהיו לרצון" האחרון ‪ -‬חוזר‬
‫לראש התפילה‪.‬‬
‫בחו"ל ‪ -‬ממשיכים לומר ברכנו עד ‪ 60‬יום לתקופה שהוא ט"ו בכסליו‪.‬‬
‫שבת פרשת לך‪-‬לך‪ ,‬י' במרחשון‪ .‬מפטירים בישעיה מ‪ ,‬כז‪" :‬למה תאמר יעקב" עד "בקדוש‬
‫ישראל תתהלל" (מא‪ ,‬טז)‪.‬‬
‫שבת פרשת וירא‪ ,‬י"ז במרחשון‪ .‬מפטירים במלכים ב‪ ,‬ד‪ ,‬א "ואשה אחת מנשי בני הנביאים"‪,‬‬
‫עד כ"ג "ותאמר שלום"‪.‬‬
‫פרשת חיי שרה‪ :‬כ"ד במרחשון – מפטירים מלכים‪-‬א א‪ ,‬א "והמלך דוד זקן" עד ל"א "יחי‬
‫אדני המלך דוד לעולם"‪ .‬מברכים חודש כסלו שיחול ביום ששי‪.‬‬

‫כסלו‬

‫המולד יום חמישי ‪ 9 + 13:38‬חלקים‬
‫זמן ברכת הלבנה‪ :‬מליל ו'‪ ,‬ח' בכסלו‪ ,‬עד ליל ו'‪ ,‬ט"ו בכסלו‪.‬‬

‫ראש חודש כסלו‪ ,‬יום ששי‪ ,‬א' בכסלו‪ .‬נוהגים כבכל ר"ח (עיין בדיני ר"ח מרחשון)‪.‬‬

‫שבת פרשת תולדות‪,‬‬

‫ב' בכסלו‪ .‬מפטירים במלאכי א "משא דבר ה'" עד "כי מלאך ה' צבאות‬

‫הוא"‪.‬‬
‫שבת פרשת ויצא‪ ,‬ט' בכסלו‪ .‬מפטירים בהושע יא‪" :‬ועמי תלואים" עד "ובנביא נשמר"‪.‬‬
‫שבת פרשת וישלח‪ ,‬ט"ז בכסלו‪ .‬מפטירים בעובדיה‪" :‬חזון עובדיה" עד הסוף‪ .‬יש בקריאת‬
‫ההפטרות של פרשת ויצא ופרשת וישלח מנהגים שונים ‪ -‬ונהרא נהרא ופשטיה‪.‬‬

‫שבת פרשת‬

‫וישב‪ ,‬כ"ג בכסלו‪ .‬מפטירים בנביא (עמוס ב' ו') "כה אמר ה'" עד "מי‬

‫כמנהג עדות המזרח‬

‫‪103‬‬

‫לא ינבא" (ג'‪ ,‬ח')‪ .‬מברכים חודש טבת שיחול בשבת ובראשון‪.‬‬
‫יום א' דחנוכה ‪ -‬יום שני‪ ,‬כ"ה בכסלו‪ .‬מתחילים להדליק נר חנוכה בלילו‪ .‬ביום ראשון‪,‬‬
‫ערב חנוכה‪ ,‬אין אומרים תחנון במנחה‪ .‬מכינים את הפתילות והשמנים (לכתחילה ראוי‬
‫להדר אחרי שמן זית‪ ,‬ואם אין לו‪ ,‬ייקח שמן אחר‪ ,‬ואפשר גם בנרות שעווה)‪ .‬יש לתלות או‬
‫להעמיד החנוכייה בחוץ‪ ,‬בטפח הסמוך לפתח בצד שמאל (כי מזוזה בימין וחנוכיה משמאל)‪,‬‬
‫או להעמיד בחלון הסמוך לרשות הרבים‪ .‬אם החלון גבוה מ‪ 9.60 -‬מ'‪ ,‬עדיף להדליק בטפח‬
‫הסמוך לפתח או בפנים‪ .‬ונוהגים להניחה בגובה ‪ 7‬עד ‪ 10‬טפחים‪ .‬ומותר משלושה טפחים‬
‫ולמעלה‪ ,‬עד לגובה עשרים אמה‪ ,‬שעד שם שלטה בה העין‪ .‬מתחילים להדליק בנר הרחוק‬
‫מהפתח שהוא הנר הימני‪ ,‬ולמחרתו מתחיל מהנר השני ופונה ימינה וכן על זה הדרך‪ ,‬כך‬
‫שתמיד מתחיל להדליק מהנר הנוסף ופונה לצד ימין‪ .‬בערב האחרון מדליק את הנר הקיצוני‬
‫משמאל (הקרוב לפתח) ופונה לימין‪.‬‬
‫זמן הדלקת נר חנוכה‪ :‬לנוהגים כרמב"ם וכדעת הגר"א ‪ -‬עם השקיעה‪ .‬לנוהגים כמרן‬
‫השו"ע ‪ -‬עם צאת הכוכבים‪ .‬לפני ההדלקה מברך "להדליק נר חנוכה"‪" ,‬שעשה נסים" וביום‬
‫הראשון של חנוכה גם "שהחיינו"‪ .‬אחר שהדליק אומר "הנרות הללו"‪ ,‬ואומר "מזמור שיר‬
‫חנוכת הבית לדוד"‪ ,‬ויש נוהגים לומר ‪ 7‬פעמים "ויהי נועם" ומזמור "יושב בסתר עליון"‬
‫לשמירה‪ .‬צריך לשים בחנוכיה שמן שיוכל לדלוק לפחות חצי שעה‪ .‬מדליק במקום שאין‬
‫רוח שיכולה לכבות את הנר‪ .‬אסור ליהנות מאורה‪ ,‬ואין להדליק מנר לנר‪ .‬בבית‪-‬הכנסת‬
‫מדליקים בין מנחה לערבית‪ ,‬ומניחים את החנוכיה בכותל דרום‪ ,‬זכר למנורת המקדש‬
‫שהייתה בדרום‪ .‬אין יוצאים ידי חובה בנר חנוכה שמדליקים בבית הכנסת‪ .‬החזן המדליק‬
‫בבית הכנסת מברך "שהחיינו" ‪ -‬ואם אין לו את מי להוציא בביתו‪ ,‬לא יברך שנית שהחיינו‬
‫בבית‪ .‬אולם אם יש עמו בני בית אחרים‪ ,‬יברך עבורם שהחיינו‪.‬‬
‫הנשים חייבות בהדלקה‪ ,‬ויוצאות ידי חובתן בהדלקת בעליהן‪ .‬אם הבעל אינו בבית‪ ,‬יכולה‬
‫האישה להוציאו ידי חובה‪ .‬הנשים נהגו לא לעשות מלאכה בשעה שהנרות דולקים‪.‬‬
‫בכל שמונת ימי חנוכה אומרים "על הנסים" בתפילת העמידה ובברכת המזון (בעמידה אחרי‬
‫מודים‪ ,‬ובברכת המזון אחרי "נודה לך" לפני "על הכל")‪ .‬שכח ולא אמר ‪ -‬אינו חוזר‪ .‬אם‬
‫נזכר לפני שברך "ברוך אתה ה'" ‪ -‬חוזר‪ .‬אם לא נזכר‪ ,‬בעמידה יאמר אחרי "אלוקי נצור"‪:‬‬
‫"נודה לך או"א על הנסים" וכו'‪ .‬בברכת המזון אומר "הרחמן יעשה לנו נסים כשם שעשה‬
‫לאבותינו בימים ההם בזמן הזה‪ ,‬בימי מתתיהו" וכו'‪.‬‬
‫שחרית ‪ -‬נוהגים להדליק בבית הכנסת נר חנוכה בכל בוקר בלא ברכה‪ ,‬לפרסום הנס‪.‬‬

‫‪104‬‬

‫כסלו תשפ"ו‬

‫מתפללים תפילה של חול‪ ,‬ומוסיפים "על הנסים" בתפילת העמידה‪( .‬אחרי "הודו" נוהגים‬
‫שלא להתחיל בפסוק "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"‪ ,‬אלא בפסוק "ארוממך")‪ .‬בכל ימי‬
‫החנוכה אומרים הלל שלם בברכה תחילה וסוף‪ .‬ח"ק‪( ,‬ולא תתקבל כמו שאומרים בר"ח)‪.‬‬
‫קוראים בתורה לשלשה בפרשת נשא (במדבר ו‪ ,‬כב)‪ .‬קוראים לכהן ‪ -‬מ"וידבר" עד‬
‫"ויקריבו אותם לפני המשכן" (ז‪ ,‬ג)‪ .‬ללוי ‪ -‬עד ל"חנוכת המזבח" (פסוק יא)‪ .‬לשלישי ‪ -‬עד‬
‫"נחשון בן עמינדב"‪ .‬חצי קדיש‪ ,‬אשרי‪ ,‬ובא לציון‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬מחזירים ס"ת למקומו‪,‬‬
‫בית יעקב‪ ,‬שיר המעלות לדוד‪ ,‬שיר של יום‪ .‬מזמור שיר חנוכת הבית לדוד‪ ,‬קוה אל ה'‪,‬‬
‫עלינו לשבח‪.‬‬
‫אין מתענים בחנוכה ואין מספידים‪ ,‬רק לחכם בפניו‪.‬‬
‫ב' דחנוכה ‪ -‬יום שלישי‪ ,‬כ"ו בכסלו‪ .‬בלילה מתחילים להדליק את הנר הנוסף שהוא מצד‬
‫שמאל ופונים לימין‪ .‬בשחרית התפילה כאתמול‪ .‬קריאת התורה ממשיכה בפרשה של אתמול‬
‫"ביום השני"‪ :‬לכהן עד "מלאה קטרת"‪ ,‬ללוי עד "נתנאל בן צוער"‪ ,‬ולשלישי חוזר וקורא‬
‫מ"ביום השני" עד "נתנאל בן צוער"‪ .‬ח"ק וממשיך התפילה כאתמול‪.‬‬
‫ג' דחנוכה ‪ -‬יום רביעי‪ ,‬כ"ז בכסלו‪ .‬התפילה כאתמול‪ .‬קריאת התורה מן "וביום השלישי"‬
‫עד "אליאב בן חילון"‪ ,‬החלוקה כאתמול‪.‬‬
‫ד' דחנוכה ‪ -‬יום חמישי‪ ,‬כ"ח בכסלו‪ .‬התפילה כאתמול‪ .‬קריאת התורה מן "ביום‬
‫הרביעי"‪ ,‬החלוקה כאתמול‪.‬‬
‫ה' דחנוכה ‪ -‬יום ששי‪ ,‬כ"ט בכסלו‪ .‬ערב ר"ח טבת‪ ,‬קריאת התורה "ביום החמישי"‪,‬‬
‫החלוקה כאתמול‪.‬‬
‫ו' דחנוכה ‪ -‬שבת קודש‪ ,‬פרשת מקץ‪ .‬א' דר"ח טבת‪ ,‬ל' בכסלו‪ .‬מדליקים נר חנוכה לפני‬
‫נר שבת‪ .‬צריך ליתן בו שמן כדי שידלוק חצי שעה אחרי צאת הכוכבים‪ .‬מיד לאחר נר‬
‫חנוכה מדליקים נר שבת‪.‬‬
‫בבית הכנסת – אם יש מנין לפני השקיעה‪ ,‬מדליקים נרות חנוכה בברכה‪ .‬אם אין מנין‪,‬‬
‫ידליקו בלי ברכה‪ .‬ראוי להתפלל מנחה גדולה‪.‬‬
‫ערבית ‪ -‬אין אומרים "במה מדליקין"‪ ,‬אומרים "כל ישראל"‪" ,‬אמר ר' אלעזר"‪ ,‬קדיש על‬
‫ישראל‪ .‬בעמידה אומרים "על הניסים" ו"יעלה ויבוא"‪.‬‬

‫‪105‬‬

‫כמנהג עדות המזרח‬

‫בברכת המזון ‪" -‬על הנסים" ו"יעלה ויבוא"‪.‬‬
‫שחרית – מתפללים תפילת שבת‪ .‬ומוסיפים "יעלה ויבוא" ו"על הנסים" בתפילת העמידה‪.‬‬
‫הלל שלם‪ ,‬קדיש תתקבל‪ .‬בפתיחת ההיכל אומר "בריך שמיה"‪ .‬מוציאים ‪ 3‬ס"ת‪ ,‬ואומרים‬
‫הפסוקים "מי לא יראך" וכו'‪ .‬מברכים חיילי צה"ל והמדינה‪ .‬בספר ראשון קוראים לשישה‬
‫בפרשת השבוע‪ ,‬ואין אומרים ח"ק‪( .‬אם עלו לתורה שבעה ‪ -‬יאמרו ח"ק)‪ .‬בספר שני קורא‬
‫השביעי "וביום השבת ובראשי חדשיכם"‪ ,‬עד "ונסכו"‪ .‬ח"ק‪ .‬המפטיר קורא בספר שלישי‬
‫בפרשת נשא "ביום הששי"‪ .‬ח"ק‪ ,‬ומפטיר בנביא (זכריה ב') "רני ושמחי" עד "חן חן לה"‬
‫(ד'‪ ,‬ז')‪ ,‬ומוסיף פסוק ראשון ואחרון מהפטרת שבת ור"ח "השמים כסאי"‪ ,‬ופסוק ראשון‬
‫ואחרון מהפטרת "מחר חודש"‪ .‬מי שברך לקהל‪.‬‬
‫מוסף ‪ -‬של שבת ור"ח‪" ,‬אתה יצרת"‪ ,‬על הנסים‪.‬‬
‫מנחה – בתפילת העמידה ‪ -‬יעלה ויבוא‪ ,‬על הניסים‪ .‬אין אומרים צדקתך‪.‬‬
‫מוצש"ק ‪" -‬אתה חוננתנו"‪" ,‬על הניסים"‪ .‬בבית הכנסת מדליקים נר חנוכה ואח"כ הבדלה‪,‬‬
‫בבית ‪ -‬מבדילים ואח"כ מדליקים נר חנוכה‪.‬‬

‫טבת‬
‫המולד‪ :‬ליל שבת ‪ 10 + 2:22‬חלקים‬
‫זמן ברכת הלבנה‪ :‬מוצ"ש ח' בחודש‪ ,‬עד מוצ"ש‪ ,‬ט"ו בחודש‪20:44 ,‬‬
‫תקופת טבת‪ :‬ביום ג'‪ ,‬י"ז בטבת‪ ,‬שעה ‪16:30‬‬
‫ז' דחנוכה‪ ,‬יום ראשון‪ ,‬ב' דר"ח טבת‪ ,‬א' בטבת‪ .‬תפילת ר"ח (עיין בדיני ר"ח מרחשון)‪.‬‬
‫בעמידה אומר "יעלה ויבוא" ו"על הנסים"‪ ,‬הלל שלם‪ ,‬ומברך בתחילה ובסוף‪ .‬קדיש‬
‫תתקבל‪ .‬בפתיחת ההיכל "בריך שמיה"‪ .‬מוציאים ‪ 2‬ס"ת‪ ,‬קוראים לשלשה בספר של ר"ח‪,‬‬
‫כהן עד "ההין" לוי עד "ונסכה"‪ ,‬שלישי עד סוף קריאת ר"ח‪ ,‬ואין אומרים קדיש‪ .‬הרביעי‬
‫קורא בספר שני "ביום השביעי"‪ .‬ח"ק‪ ,‬אשרי וכו'‪ .‬ככל ר"ח‪ ,‬מחזירים ס"ת למקומו‪ ,‬ח"ק‪,‬‬
‫חולצים את התפילין‪.‬‬
‫מוסף של ר"ח‪ ,‬ואומר בו "על הנסים"‪ .‬אחרי החזרה קדיש תתקבל‪" ,‬ברכי נפשי"‪" ,‬מזמור‬
‫שיר חנוכת הבית" ומסיימים כבכל ר"ח‪.‬‬
‫ח' דחנוכה ‪" -‬זאת חנוכת המזבח" יום שני ב' בטבת‪.‬‬
‫שחרית ‪ -‬התפילה כיום א' דחנוכה‪ .‬קורין בתורה לכהן מ"ביום השמיני" עד "מלאה‬

‫‪106‬‬

‫טבת תשפ"ו‬

‫קטורת"‪ .‬ללוי ‪ -‬מ"פר אחד" עד "גמליאל בן פדהצור"‪ .‬לשלישי ‪ -‬קוראים מההתחלה "ביום‬
‫השמיני"‪ ,‬וממשיך "זאת חנוכת המזבח"‪ ,‬עד "כן עשה את המנורה" בפרשת בהעלותך‪ .‬ח"ק‪,‬‬
‫וממשיך בתפילה כמו בכל ימי חנוכה‪.‬‬
‫מה שנשאר מהשמן והפתילות בחנוכיה ‪ -‬יעשה מדורה בפני עצמה וישרפם‪.‬‬
‫שבת פרשת ויגש‪ ,‬ז' בטבת‪ .‬מפטירים בנביא (יחזקאל ל"ז‪ ,‬ט"ו) "ויהי דבר ה'" עד סוף‬
‫הפרק‪ .‬מכריזים על צום עשרה בטבת שיחול ביום שלישי‪.‬‬
‫עשרה בטבת‪ ,‬יום שלישי‪ ,‬תענית צום העשירי‪ .‬עלות השחר‪ ,5:30 :‬אם התנה מראש‬
‫לפני השינה יכול לאכול ולשתות עד שעה זו‪ .‬ולפי המקובלים יכול רק לשתות‪ .‬מתפללים‬
‫כבכל יום‪ ,‬בעמידה‪ ,‬היחיד אומר "עננו" בשומע תפילה‪ ,‬והש"ץ בין גואל לרופא‪ .‬אומרים‬
‫סליחות לעשרה בטבת "וארץ שפל רומי"‪ .‬אם יש ששה מתענים ‪ -‬קוראים בתורה לשלושה‬
‫מהמתענים בפרשת "ויחל" (כי תשא‪ ,‬שמות לב‪ ,‬א)‪ ,‬ח"ק‪ .‬אשרי‪ ,‬למנצח‪ ,‬ובא לציון‪ ,‬קדיש‬
‫תתקבל‪ .‬מחזירים ס"ת למקומו‪" .‬תפילה לדוד"‪ ,‬שיר של יום‪ ,‬ואומרים "מזמור לאסף באו‬
‫גויים" (תהילים עט)‪.‬‬
‫הרבנות הראשית לישראל קבעה יום זה כיום הקדיש הכללי לזכר הנספים בשואה שאין‬
‫יודעים את יום מותם‪ .‬אור לעשירי בטבת מדליקים נר נשמה‪ ,‬ולומדים לעילוי נשמות‬
‫הקדושים‪ .‬מי שנספו קרוביו בשואה‪ ,‬ואינו יודע יום מיתתם ‪ -‬יאמר קדיש ביום זה‪ .‬בתפילת‬
‫שחרית יאמרו אחרי קריאת התורה את האזכרה שנתחברה לזכר השואה‪ .‬נוסח האזכרה‬
‫בנספח ללוח הדינים‪.‬‬
‫מנחה ‪ -‬אם יש ששה מתענים‪ ,‬קורין בתורה בפרשת "ויחל" כמו בשחרית‪ .‬אחר הקריאה אין‬
‫מפטירים ואין אומרים ח"ק‪ ,‬מחזירים ס"ת למקומו‪ ,‬מזמור "יענך ה'"‪ ,‬ח"ק ועמידה‪ .‬בתפילת‬
‫העמידה‪ ,‬יחיד אומר "עננו" בשומע תפילה‪ ,‬והש"ץ בין גואל לרופא‪ .‬לפני שעוקר רגליו‬
‫אומר "רבון העולמים" וכו' ככתוב במסכת ברכות דף י"ז ע"א‪ .‬אחר החזרה אומרים תחנון‪,‬‬
‫קדיש תתקבל‪" ,‬למנצח בנגינות"‪" ,‬תפלה לעני כי יעטוף" ו"עלינו לשבח"‪ .‬אם מתפללים‬
‫כחצי שעה לפני שקיעה‪ ,‬או לפחות מפלג המנחה ‪ -‬הכוהנים המתענים עולים לדוכן‪.‬‬
‫סיום הצום בשעה ‪.5.10‬‬

‫תמונה‬

‫שער הרחמים‬

‫‪108‬‬

‫טבת תשפ"ו‬

‫שבת פרשת ויחי‪ ,‬י"ד בטבת‪ .‬מפטירים בנביא (מלכים‪-‬א ב)‪" :‬ויקרבו ימי דוד למות"‬
‫עד "ותכון מלכותו מאד"‪.‬‬
‫שבת זו נקראת "ברכת השבטים"‪ .‬בקהילות צפון אפריקה נהגו לקרוא את ברכות יעקב‬
‫לבניו בטעם מיוחד ובתרגום של כל פסוק‪.‬‬
‫מיום ראשון ט"ו בטבת מתחילים ימי השובבי"ם‪.‬‬
‫שבת פרשת שמות‪ ,‬כ"א בטבת‪ .‬מפטירים "דברי ירמיהו" (ירמיה א)‪" .‬עד נאום ה'"‪,‬‬
‫התימנים והבבלים מפטירים "בן אדם הודע" (יחזקאל טז)‪.‬‬
‫שבת פרשת וארא‪ ,‬כ"ח בטבת‪ .‬מפטירים ביחזקאל כ"ח‪,‬כ"ה "כה אמר ה'" עד "וידעו‬
‫כי אני ה'" (סוף כ"ט)‪ .‬מברכים חודש שבט שיחול ביום שני‪.‬‬

‫שבט‬
‫המולד‪ :‬יום ראשון ‪ 11 15:06‬חלקים‬
‫זמן ברכת הלבנה‪ :‬מליל ב'‪ ,‬ח' בחודש‪ ,‬עד ליל ב'‪ ,‬ט"ו בחודש‪.‬‬
‫ראש חודש שבט‪ ,‬יום שני‪ ,‬א' בשבט‪ .‬תפילת ראש חודש (עיין בר"ח מרחשון)‪.‬‬
‫שבת פרשת בא‪ ,‬ו' בשבט‪ .‬מפטירים בנביא (ירמיה מו‪ ,‬יג)‪" :‬הדבר אשר דבר ה'"‪ ,‬עד‬
‫סוף הפרק‪ .‬תימנים ובבלים מפטירים "בעת ההיא יובל שי" (ישעיהו יח)‪.‬‬
‫שבת פרשת בשלח‪ ,‬י"ג בשבט‪" ,‬שבת שירה"‪ .‬יש נוהגים לקרוא בתפילה אחר‬
‫השירה‪" ,‬ותקח מרים הנביאה" עד "כי אני ה' רופאך"‪ .‬ונהגו לא לשנות מאומה בתפילה‪.‬‬
‫מפטירים בשופטים ה‪,‬א "ותשר דבורה"‪ ,‬עד ה‪,‬לא "ותשקט הארץ ארבעים שנה"‪.‬‬
‫ט"ו בשבט‪ ,‬יום שני‪ ,‬ר"ח לאילנות‪ .‬אין אומרים בו תחנון ולא במנחה שלפניו‪.‬‬
‫מרבים באכילת פירות יבשים‪ .‬יש להיזהר מחרקים‪ ,‬ובפירות מיובאים יש לבדוק הכשר‬
‫מוסמך‪ .‬אוכלים פירות שהשתבחה בהן ארץ‪-‬ישראל‪ .‬קוראים תיקון ט"ו בשבט הנקרא "פרי‬
‫עץ הדר"‪ ,‬המלוקט מתורה‪ ,‬נביאים וכתובים‪ ,‬משניות וזוהר‪ ,‬על כל פרי מעניינו‪.‬‬

‫‪109‬‬

‫כמנהג עדות המזרח‬

‫שבת פרשת יתרו‪ ,‬כ' בשבט‪ .‬קוראים עשרת הדברות בציבור בטעם עליון‪ ,‬מפטירים‬
‫בנביא (ישעיה ו‪ ,‬א)‪" :‬בשנת מות המלך עוזיהו" עד סוף הפרק‪.‬‬
‫שבת פרשת משפטים‪ ,‬כ"ז בשבט‪" ,‬שבת שקלים" (ראשונה לד' פרשיות)‪.‬‬
‫מוציאים שני ספרי תורה‪ ,‬בראשון קוראים לשבעה בפרשת השבוע‪ ,‬ח"ק‪ .‬קוראים בשני‬
‫למפטיר בפרשת כי תשא‪ ,‬מתחילה עד "לכפר על נפשותיכם"‪ .‬טוב לומר "לשם יחוד" לפני‬
‫הקריאה‪ .‬ח"ק‪ .‬מפטירים בנביא (מלכים‪-‬ב יא‪ ,‬יז)‪" :‬ויכרות יהוידע"‪ ,‬עד "לכוהנים יהיו" (יב‪,‬‬
‫יז)‪ .‬מברכים חודש אדר שיחול ביום שלישי ורביעי‪.‬‬
‫א' דר"ח אדר‪ ,‬יום שלישי‪ ,‬ל' בשבט‪ ,‬התפילה כבכל ר"ח‪( .‬עיין בדיני ר"ח מרחשון)‪.‬‬

‫אדר‬
‫המולד‪ :‬ליל שלישי ‪ 12 3:50‬חלקים‬
‫זמן ברכת הלבנה‪ :‬מליל ד'‪ ,‬ח' באדר‪ ,‬עד ליל ד'‪ ,‬ט"ו באדר שעה ‪22:12‬‬
‫ב' דר"ח אדר‪ ,‬יום רביעי א' באדר‪ .‬תפילת ר"ח‪( .‬עיין דיני ר"ח מרחשון)‪ .‬משנכנס אדר‬
‫מרבין בשמחה‪.‬‬
‫שבת פרשת תרומה‪ ,‬ד' באדר (שבת הפסקה)‪ .‬מפטירים בנביא (מלכים א' ה'‪ ,‬כ"ו) "וה'‬
‫נתן חכמה לשלמה" עד "ולא אעזוב את עמי ישראל" (שם ו'‪ ,‬י"ג)‪.‬‬
‫ז' באדר ‪ -‬יום שלישי‪ ,‬יום פטירתו של משה רבנו ע"ה‪" ,‬יום החברה קדישא"‪ ,‬נוהגים‬
‫להרבות בתפילות ועולים לקברי צדיקים‪.‬‬
‫שבת פרשת תצוה‪" ,‬שבת זכור"‪ ,‬י"א באדר‪ .‬נוהגים לקרוא לאחר תפילת שחרית‬
‫את הפיוט "מי כמוך"‪ .‬מוציאים שני ספר תורה‪ .‬באחד קוראים לשבעה בפרשת השבוע‪,‬‬
‫ח"ק‪ ,‬ובשני קוראים למפטיר בסוף פרשת כי תצא‪" :‬זכור"‪ ,‬וקריאה זו חייבים בה מן‬
‫התורה‪ .‬יש להקפיד לקרוא בס"ת מהודר‪ ,‬ובהיגוי מדויק‪ .‬אין מעלים קטן למפטיר זה‪ .‬יש‬
‫שנהגו לומר לפני הקריאה "לשם יחוד" וכו'‪ .‬יכוון הקורא להוציא השומעים ידי חובתם‪,‬‬

‫‪110‬‬

‫אדר תשפ"ו‬

‫ויכוונו השומעים לצאת ידי חובה‪ .‬ח"ק‪ ,‬ומפטירים בשמואל‪-‬א טו‪ ,‬א‪" :‬ויאמר שמואל אל‬
‫שאול"‪ ,‬עד "גבעת שאול" (פסוק לד)‪.‬‬
‫צום אסתר‪ ,‬יום שני‪ ,‬י"ג באדר‪ .‬אם התנה לפני השינה‪ ,‬יכול לאכול ולשתות עד עלות‬
‫השחר‪ ,‬שזמנה ‪( .4:55‬לדעת המקובלים יכול רק לשתות)‪ .‬יחיד אומר "עננו" בשומע תפילה‪,‬‬
‫והש"ץ בין גואל לרופא‪ .‬אומרים סליחות לתענית אסתר‪ .‬אם יש ששה מתענים‪ ,‬קורין‬
‫בתורה לשלשה מהמתענים בפרשת ויחל (כי תשא‪ ,‬שמות לב‪ ,‬א)‪ .‬ח"ק‪ ,‬אשרי‪ ,‬למנצח‪ ,‬ובא‬
‫לציון‪ .‬קדיש תתקבל‪ .‬מחזירים ס"ת למקומו‪" .‬תפילה לדוד" וכו'‪ ,‬שיר של יום‪" ,‬למנצח על‬
‫אילת השחר"‪.‬‬
‫במנחה קוראים בתורה "ויחל" ואין מפטירים‪ .‬אם מתפללים חצי שעה לפני שקיעה‪ ,‬או‬
‫לפחות מפלג המנחה ‪ -‬עולים הכהנים המתענים לדוכן‪ .‬אין אומרים תחנון‪ .‬אומר "למנצח‬
‫בנגינות"‪" ,‬אילת השחר"‪ .‬יש נוהגים להקדים את השקלים‪ ,‬ונותנים חצי מטבע שהוא הילך‬
‫חוקי באותה מדינה‪ ,‬זכר למחצית השקל שהיו שוקלים בזמן הבית‪ .‬ויש נוהגים לתת ‪3‬‬
‫מטבעות כסף חוקיות במדינה‪ ,‬ויש שנהגו לתת כסף בערך של ‪ 10‬גרם כסף‪ ,‬שהוא שיעור‬
‫מחצית השקל‪ .‬הכסף לצדקה או לעמלי תורה‪.‬‬
‫סוף הצום – ‪ 21 ,18:03‬דקות אחרי שקיעה‪.‬‬
‫פורים דפרזים‪ ,‬יום שלישי‪ ,‬י"ד באדר‪( .‬במקומות שאינם מוקפים חומה מימות יהושע)‪.‬‬
‫בערבית ‪ -‬מתחילים מזמור "למנצח על אילת השחר" (תהילים כב)‪ ,‬ובעמידה אומרים "על‬
‫הנסים" בהודאה‪ .‬שכח ולא אמר‪ ,‬עיין בדיני יום א' של חנוכה‪ .‬חצי קדיש‪ ,‬וקוראים המגילה‪.‬‬
‫יש נוהגים לפושטה כאיגרת‪ ,‬וכך קורא בה ובסוף גוללה‪ .‬ויש נוהגים שקורא ופושט ואחר‬
‫כך גוללה‪ .‬לפני קריאת המגילה מזכירים לקורא ולציבור שיכוונו לבם לצאת ידי חובתם‪ .‬יש‬
‫האומרים "לשם יחוד"‪ .‬הקורא מברך מעומד "על מקרא מגילה"‪" ,‬שעשה נסים"‬
‫ו"שהחיינו" (ומכווין לפטור גם מצות סעודת פורים ומשלוח מנות)‪ .‬יש נוהגים שגם הקהל‬
‫עומד בשעת הברכה‪ .‬קורא המגילה קורא בקול רם ובנעימה‪ ,‬וישתדל שהציבור ישמע כל‬
‫מלה‪ ,‬כי אפילו בדילוג תיבה אחת אינם יוצאים ידי חובה‪ .‬מי שלא שמע כמה תיבות‪ ,‬יאמרם‬
‫מתוך מגילה‪ ,‬ואפילו היא מודפסת‪ .‬אם לא שמע ולא השלים בע"פ‪ ,‬או מתוך מגילה שאינה‬
‫כשרה‪ ,‬חייב לחזור ולשמוע את המגילה מהמקום שלא שמע‪ .‬אחר קריאת המגילה גוללה‪,‬‬
‫מברך "הרב את ריבנו"‪ ,‬ואומר "ואתה קדוש"‪ ,‬קדיש תתקבל‪" ,‬שיר המעלות לדוד לולי ה'"‪,‬‬
‫"שיר למעלות אשא עיני"‪ ,‬קדיש יהא שלמא ועלינו לשבח‪.‬‬
‫נשים חייבות במקרא מגילה ובמצוות היום‪ ,‬מלבד שתיית יין עד דלא ידע‪ .‬אשה הקוראת‪ ,‬או‬

‫כמנהג עדות המזרח‬

‫‪111‬‬

‫שקוראים לה‪ ,‬לדעת השו"ע מברכת בתחילה‪ ,‬או שהקורא לה יברך‪ .‬לדעת הבא"ח אינה‬
‫מברכת לא בתחילה ולא בסוף‪.‬‬
‫בשחרית – מתפללים כמו בחול‪ ,‬אומרים "על הנסים" בהודאה וח"ק‪ .‬מוציאים ס"ת‬
‫וקוראים לשלושה בפרשת בשלח פרק יז‪,‬ח‪-‬טז‪" ,‬ויבוא עמלק"‪ ,‬כופלים פסוק אחרון‪ ,‬ח"ק‪,‬‬
‫ואומרים "אשרי" "ובא לציון" עד "מעתה ועד עולם"‪ ,‬קוראים המגילה‪ ,‬ומברכים לפניה רק‬
‫שתי ברכות‪" :‬על מקרא מגילה"‪ ,‬ו"שעשה נסים"‪ ,‬ואין אומרים "שהחיינו"‪ .‬מברכים אחריה‬
‫כאתמול‪ .‬הש"ץ והשומעים יכוונו לצאת ידי חובה‪ .‬כשקורא "ליהודים היתה אורה" יגע‬
‫בס"ת‪ ,‬כשאומר "ויקר" ‪ -‬יגע בתפילין וינשקם‪ ,‬וכשקורא "איגרת הפורים הזאת"‪ ,‬ינענע‬
‫המגילה‪ .‬אחרי קריאת המגילה אומרים ואתה קדוש‪ ,‬תתקבל‪ ,‬מחזירים ס"ת למקומו‪" .‬בית‬
‫יעקב"‪ ,‬שיר של יום‪" ,‬הושיענו"‪" ,‬למנצח על אילת השחר"‪ ,‬וגומרים כשאר הימים‪ .‬נוהגים‬
‫שלא לעשות מלאכה ביום זה‪.‬‬
‫חייבים לשלוח מנות איש לרעהו‪ ,‬יוצאים ידי חובה בשתי מנות הראויות לאכילה‪ ,‬שנתנן‬
‫לאדם אחד‪ .‬אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב בהן‪ .‬איש ישלח לאיש ואשה לאשה‪ .‬יתן‬
‫מתנות לאביונים‪ .‬יוצאים ידי חובה בשתי מתנות לשני אביונים‪ ,‬שוויים כשיעור ‪ 3‬ביצים‬
‫לחם‪ ,‬וכל המרבה בזה הרי זה משובח‪ .‬מתנות לאביונים ומשלוח מנות‪ ,‬הפרוז יתן לפרוז‪,‬‬
‫והמוקף יתן למוקף‪.‬‬
‫סעודת פורים זמנה ביום‪ .‬ראוי להקדים מנחה לסעודת פורים‪ .‬יש המקפידים לסעוד לפני‬
‫חצות היום‪ .‬יש לסיים את סעודת פורים מבעוד יום‪ .‬סעודה שנמשכה עד הלילה‪ ,‬לדעת הרב‬
‫עובדיה והרב ח"ד הלוי במקור חיים – אומרים בה "על הנסים"‪ .‬לדעת "בן איש חי" עדיף‬
‫שלא לאמרו‪ ,‬ולכן ראוי לסיים את הסעודה לפני הלילה‪.‬‬
‫ההולך ממוקפים לפרזים או להפך‪ ,‬ישאל חכם כיצד לנהוג‪.‬‬
‫פורים דשושן ופורים דמוקפין‪ ,‬יום רביעי‪ ,‬ט"ו באדר‪ .‬הוא פורים הנהוג בירושלים‪,‬‬
‫ונוהגים בו כמו שנוהגים הפרזים ביומם‪ .‬גם בערי הפרזים נוהגים בו קצת יו"ט‪ ,‬שאין‬
‫אומרים בו תחנון‪ ,‬והוא אסור בהספד ובתענית‪ .‬יש נוהגים לומר אחרי "הושיענו" "למנצח‬
‫על שושן עדות" (תהלים ס')‪.‬‬
‫במקומות המסופקים אם יש להם דין מוקפים או דין פרזים‪ ,‬נוהגים לקרות המגילה ביום י"ד‬
‫בברכה‪ ,‬היות ויום זה הוא זמן קריאה לכל‪ ,‬וביום ט"ו קוראים בלא ברכה‪ .‬אין אומרים בו‬
‫"על הנסים"‪ ,‬ואין קוראים בתורה‪ ,‬אך נוהגים לתת מתנות לאביונים ולשלוח מנות‪ ,‬ולא ירבו‬
‫בהם כמו ביום י"ד‪ .‬נוהגים לעשות סעודת פורים ביום זה‪.‬‬

‫‪112‬‬

‫אדר תשפ"ו‬

‫שבת פרשת כי תשא‪ ,‬י"ח באדר‪ .‬היא שבת פרה‪ .‬מוציאים שני ספרי תורה‪ ,‬באחד‬
‫קוראים לשבעה בפרשת השבוע‪ ,‬ח"ק‪ ,‬בשני קוראים למפטיר בפרשת חקת מתחילתה‪ ,‬עד‬
‫"תטמא עד הערב"‪ ,‬לפני הקריאה אומרים לשם יחוד‪ .‬ח"ק‪ ,‬מפטירים בנביא (יחזקאל לו‪,‬‬
‫טז)‪" :‬ויהי דבר ה' " עד "דברתי ועשיתי" (פסוק לו)‪.‬‬
‫שבת פרשת ויקהל‪-‬פקודי‪ ,‬כ"ה באדר‪ ,‬שבת החודש‪ .‬מוציאים שני ס"ת‪ ,‬בראשון‬
‫קורין ‪ 7‬בפרשת השבוע‪ ,‬ח"ק‪ ,‬בשני קורין למפטיר בפרשת בא "החודש הזה לכם" (שמות‬
‫יב‪ ,‬א‪-‬כ)‪ .‬לפני הקריאה יאמר לשם יחוד‪ .‬ח"ק‪ ,‬מפטירים בנביא (יחזקאל מה‪ ,‬יח) "כה אמר‬
‫ה' " עד "עולת התמיד"‪( ,‬מו‪ ,‬טז)‪ .‬מברכים חודש ניסן שיחול ביום חמישי‪.‬‬

‫ניסן‬
‫המולד‪ :‬יום רביעי ‪ 13 + 16:34‬חלקים‬
‫זמן ברכת הלבנה‪ :‬מליל ה'‪ ,‬ח' בניסן‪ ,‬עד ליל ד'‪ ,‬י"ד בניסן‪.‬‬
‫תקופת ניסן‪ :‬חצות ליל יום ד' ‪ ,‬כ"א בניסן‪ ,‬שעה ‪.24:00‬‬
‫ראש חודש ניסן‪ ,‬יום חמישי‪ ,‬א' בניסן‪ ,‬נוהגים כבכל ר"ח (עיין בדיני ר"ח מרחשון)‪.‬‬
‫מברכים ברכת האילנות בחודש ניסן‪ .‬מברכים על פרחי אילנות מאכל המלבלבים‪ .‬צריך‬
‫שיהיו לפחות שני אילנות‪ .‬סדר ברכת האילנות‪ :‬פתיחת אליהו‪" ,‬ברוך אתה ה' אלוקינו מלך‬
‫העולם שלא חיסר בעולמו כלום‪ ,‬וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהן בני‬
‫אדם"‪" ,‬הללויה הללו את ה' מן השמים"‪" ,‬שיר המעלות בשוב ה'"‪ ,‬קדיש על ישראל‪ .‬יש‬
‫שנהגו לאומרה כסדר המובא בסידורים‪ .‬יש שנהגו לברך ביום ראשון של חוה"מ פסח‪.‬‬
‫אין נופלים על פניהם בכל חודש ניסן‪ ,‬מפני שבאחד בניסן הוקם המשכן‪ ,‬וי"ב נשיאים‬
‫הקריבו קרבנם בי"ב יום‪ ,‬וכל אחד היה עושה ביומו יום טוב‪ .‬יום י"ג הוא אסרו חג‪ ,‬י"ד‬
‫ערב פסח‪ ,‬וימי הפסח‪ ,‬ואסרו חג פסח‪ .‬כיון שיצא רובו בקדושה‪ ,‬אין נופלים על פניהם ואין‬
‫אומרים תחנון עד סוף החודש‪ .‬אין אומרים "צדקתך" בשבת‪ .‬אין מספידים בו‪ ,‬ואין מתענים‬
‫בו‪( .‬בספר "חקת הפסח" כתב‪ ,‬שאפילו חתן ביום חופתו‪ ,‬ואפילו בר"ח ניסן שיש אומרים‬
‫שהוא תענית צדיקים‪ ,‬לא יתענה)‪ .‬לדעת מרן השו"ע מתענים תענית יחיד‪.‬‬
‫מאחד בניסן עד י"ג בו נוהגים לומר בכל יום אחר התפילה פרשת הנשיא של אותו יום‪ ,‬ביום‬
‫י"ג קורין פרשת בהעלותך‪ ,‬עד "כן עשה את המנורה" והוא כנגד שבט לוי‪ .‬נוהגים לומר יהי‬

‫כמנהג עדות המזרח‬

‫‪113‬‬

‫רצון בכל יום ויום כנגד הנשיא של היום‪ .‬אחר כך אומרים תפילה לעילוי נשמות‪.‬‬
‫שבת פרשת ויקרא‪ ,‬ג' בניסן‪ .‬מפטירים בנביא (ישעיהו מ"ג) "עם זו יצרתי לי" עד‬
‫"ובישראל יתפאר" (מד‪ ,‬כג)‪.‬‬
‫מנחה ‪ -‬אין אומרים "צדקתך"‪.‬‬
‫שבת פרשת צו‪" ,‬שבת הגדול"‪ ,‬י' בניסן‪ .‬מפטירים "וערבה" (מלאכי ג‪ ,‬ד) עד סופו‬
‫(ונוהגים לכפול הפסוק "הנה אנכי")‪ .‬יש מפטירים "כה אמר ה' " (ירמיהו ז‪ ,‬כא)‪ .‬עד "כי‬
‫באלה חפצתי נאום ה'"‪.‬‬
‫ביום שישי ט בניסן עוברים לשעון קיץ‬
‫מנהג ישראל בכל מקום‪ ,‬שהרב דורש לציבור בהלכות הפסח‪ ,‬ללמדם את מצוות החג‪,‬‬
‫להיזהר מחשש חמץ ולהכיר את ההכשרים לפסח‪.‬‬
‫מנחה ‪ -‬אין אומרים "צדקתך"‪.‬‬
‫מוצש"ק ‪ -‬אומרים בערבית שובה‪ ,‬ויהי נועם‪ ,‬ואתה קדוש‪ ,‬ככל מוצאי שבת‪.‬‬
‫ערב פסח‪ ,‬יום רביעי‪ ,‬י"ד בניסן‪ .‬בדיקת חמץ‪ .‬אור לי"ד (יום שלישי בערב)‪ ,‬יש להקפיד‬
‫שלא להתחיל בשום מלאכה ולא לאכול חצי שעה לפני הלילה‪ ,‬עד שיבדקו את החמץ‪ .‬זמן‬
‫הבדיקה ‪ -‬מיד לאחר תפילת ערבית וצאת הכוכבים‪ .‬בודקים לאור נר בחורים ובסדקים‪.‬‬
‫צריך לבדוק גם את המכונית בעזרת פנס חשמלי‪ .‬לפני התחלת הבדיקה יאמר "יהי רצון"‬
‫ו"לשם יחוד" ככתוב במחזורים‪ .‬מברך "על ביעור חמץ" ומכווין על הבדיקה‪ ,‬על הביטול‬
‫של הלילה‪ ,‬ועל שרפת החמץ של היום והביטול שלאחריו‪ .‬אין לדבר בין ברכה לתחילת‬
‫הבדיקה‪ ,‬וראוי שלא לדבר בדברים שאינם מעניין הבדיקה עד סוף הבדיקה‪ .‬בברכה אחת‬
‫יכול לבדוק כמה בתים‪ ,‬ואפשר שהמברך יבדוק חדר אחד‪ ,‬ובני ביתו חדרים אחרים‪ .‬לאחר‬
‫הבדיקה אומר שלוש פעמים‪" :‬כל חמירא דאיכא ברשותי דלא חזיתיה ודלא בערתיה לבטיל‬
‫ולהוי כעפרא דארעא"‪ .‬ואם אינו מבין נוסח הביטול בארמית‪ ,‬צריך לאומרו בלשון שמבין‪.‬‬
‫[וזהו תרגומו בעברית‪ :‬כל חמץ ושאור שישנו ברשותי‪ ,‬שלא ראיתיו ושלא ביערתיו‪ ,‬ייבטל‬
‫ויהי חשוב כעפר הארץ]‪.‬‬
‫נהגו עפ"י הקבלה‪ ,‬שהאשה מפזרת בבית עשרה פתיתי חמץ שכל אחד מהם פחות מכזית‪,‬‬
‫כדי שימצאם הבודק בבדיקתו‪( .‬כדאי לעוטפם בנייר שלא יתפזרו‪ ,‬ולרשום את מקומם שלא‬
‫יאבדו)‪ .‬מבערים את החמץ למחרת‪ .‬יש לרכז את החמץ במקום אחד‪ ,‬שאם יתפזר יצטרך‬

‫‪114‬‬

‫ניסן תשפ"ו‬

‫לשוב ולבדוק‪.‬‬
‫בשחרית ‪ -‬אומרים "מזמור לתודה"‪ .‬הבכורות מתענים בערב פסח‪ ,‬אבל נהגו לעשות סיום‬
‫מסכתא ולסמוך על זה‪ ,‬או על ידי השתתפות בסיום‪ ,‬ובלבד שיבינו מה שלומדים וישמחו‬
‫בשמחת הסיום‪ .‬יכולים לאכול גם בסעודת מצוה כגון ברית מילה‪ ,‬נישואין‪ .‬נשים בכורות‬
‫לא נהגו לצום‪ ,‬ואנן צריכות להשתתף בסעודת מצוה‪.‬‬
‫החמץ מותר באכילה עד שליש היום‪ ,‬שהוא ‪ 4‬שעות זמניות מעלות השחר‪ .‬לשיטת הרב‬
‫אליהו סוף אכילה בשעה ‪ ,9:37‬וסוף זמן שריפה ‪ -‬שעה ‪ .10:50‬לשיטת הרב עובדיה סוף‬
‫אכילת חמץ עד שעה ‪ ,10:12‬וביעורו עד שעה ‪ .11:27‬שיטות החישוב ראה בעמוד ‪.160‬‬
‫לאחר הביעור אומר "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי‪ ,‬דחזיתיה ודלא חזיתיה‪ ,‬דבערתיה‬
‫ודלא בערתיה‪ ,‬ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא"‪ .‬נהגו לאומרו ‪ 3‬פעמים‪( .‬בעברית‪ :‬כל חמץ‬
‫ושאור שישנו ברשותי‪ ,‬שראיתיו ושלא ראיתיו‪ ,‬שבערתיו ושלא בערתיו‪ ,‬ייבטל ויהי חשוב‬
‫כעפר הארץ)‪.‬‬
‫יום י"ד‪ ,‬ערב פסח אסור באכילת מצה‪ ,‬כדי שבלילה יאכל מצה לתיאבון‪( .‬גם מי שאינו‬
‫אוכל אורז בפסח‪ ,‬יכול לאכול אורז בערב פסח או תבשיל מקמח מצה שנילוש או התבשל‬
‫ביום י"ג בניסן‪ ,‬עד השעה העשירית ‪( .15.55‬החישוב לפי שעה זמנית מזריחה ועד שקיעה‪ 3 ,‬שעות‬
‫זמניות לפני שקיעה‪).‬‬

‫השנה מקיימים מצוות ביעור מעשרות – ראה פרטי הנושא בעמוד ‪164‬‬

‫מנחה ‪ -‬רצוי להתפלל בזמן מנחה גדולה‪ .‬אחרי התפילה אומרים סדר הקרבת קרבן פסח‬
‫מדין "ונשלמה פרים שפתינו"‪ ,‬ככתוב במחזורים‪ ,‬וכן תפילת הקדוש מאוסטרופולי‪.‬‬
‫חסידים ואנשי מעשה נהגו לאפות מצה מצווה אחר חצות‪ .‬יש להכין את מי המלח או מים‬
‫ולימון מבעו"י‪ ,‬וכן לבדוק היטב את החסה מתולעים‪ .‬עדיף לקנות חסה שגודלה בשיטה‬
‫המונעת תולעים‪ ,‬וראוי לשוטפה במים‪.‬‬
‫נהגו להכין בבית הכנסת ערובי חצרות בערב פסח‪ .‬לוקח כחצי ק"ג מצה‪ ,‬מברך "על מצות‬
‫עירוב" ואומר "בדין עירובא"‪ -‬ככתוב במחזורים‪.‬‬
‫יום א' דפסח‪ ,‬יום חמישי‪ ,‬ט"ו בניסן‪ .‬אשה המדליקה נרות מברכת "להדליק נר של יום‬
‫טוב"‪ ,‬ו"שהחיינו"‪ .‬בעניין סדר הברכות לפני ההדלקה או אחריה עיין בליל סוכות‪.‬‬
‫המדליקה אחר השקיעה‪ ,‬תדליק מנר בוער‪ ,‬ותזהר לא לכבות את הגפרור‪ ,‬אלא להניחו‬
‫שיכבה מאליו‪ .‬ראוי להדליק נרות גדולים שידלקו עד סוף אמירת ההגדה‪ .‬יש להכין נר‬

‫כמנהג עדות המזרח‬

‫‪115‬‬

‫נשמה ממנו ידליקו אש לבישול‪.‬‬
‫בחו"ל ‪ -‬יש להכין מערכת פמוטים נוספת ליו"ט שני ונר נשמה נוסף‪ ,‬ממנו יעבירו אש‬
‫להדלקת נרות ביו"ט שני ולבישול‪ .‬עושים עירוב תבשילין‪.‬‬
‫ערבית ‪ -‬מתחילים מזמור של הרגל‪" :‬הודו לה' כי טוב" (תהילים קז)‪ ,‬אחר כך אומר הש"ץ‬
‫חצי קדיש בניגון של חג‪ .‬לפני העמידה אומרים "אלה מועדי ה' "‪ ,‬ויש נוהגים להוסיף את‬
‫הפסוק "וידבר משה את מועדי ה'"‪ ,‬ח"ק‪ ,‬עמידה של יום טוב‪ .‬אחרי העמידה אומרים הלל‬
‫גמור בברכה בתחילה ובסוף‪ .‬ויכוון לפטור בברכה גם את ההלל שבהגדה‪ .‬קדיש תתקבל‪,‬‬
‫בצאת ישראל ‪ -‬יהא שלמא‪ ,‬ברכו‪ ,‬עלינו‪ ,‬יגדל‪.‬‬
‫נשים חייבות בכל מצוות ליל הסדר כאנשים‪.‬‬
‫סידור הקערה‪ :‬מצות למעלה‪ ,‬זרוע מימין‪ ,‬ביצה משמאל‪ ,‬מרור (העלים העליונים של חסה)‬
‫באמצע‪ ,‬חרוסת למטה מימין‪ ,‬כרפס למטה משמאל‪ ,‬וחזרת למטה באמצע‪( .‬יש שנוהגים‬
‫ב"חזרת" ממש‪ .‬ומנהגנו לקחת קלח של חסה)‪ .‬יסדר הכל בקערה עצמה‪ ,‬חוץ ממי המלח‪.‬‬

‫נהגו להדר ולקחת למצת מצווה מצה שמורה משעת קצירה‪.‬‬
‫בקידוש ‪ -‬עומדים ומתחילים‪" :‬אלה מועדי"‪" ,‬בורא פרי הגפן"‪" ,‬אשר בחר בנו"‪ ,‬וחותם‬
‫"מקדש ישראל והזמנים"‪" .‬שהחיינו"‪ ,‬ושותה בישיבה בהסבה‪ .‬אומרים ההגדה לפי הסדר‪.‬‬
‫קריאת ההגדה לפי הסדר‪ .‬הכוס תכיל לפחות 'רביעית'‪ ,‬וישתה רוב הכוס‪ .‬יש אומרים‬
‫שאפילו בכוס גדולה ישתה רוב כוס‪ .‬בכוס שלישית או רביעית חייב לשתות 'רביעית'‪ ,‬כדי‬
‫שיברך ברכה אחרונה אחרי שתיית ארבע הכוסות‪ .‬מנהגנו שגם הנשים חייבות בשתיית‬
‫ארבע כוסות בהסבה‪ .‬אם לא שתה ‪ 4‬כוסות בהסבה‪ ,‬חייב לחזור ולשתות בהסבה‪ .‬מן התורה‬
‫חייב לאכול כזית מצה שמורה בלילה הראשון‪ ,‬ויש להדר לאכול ‪ 2‬כזיתים בתחילה‪ ,‬ועוד‬
‫כזית עם הכורך‪ ,‬וכזית אפיקומן בגמר הסעודה הנאכל על השובע‪( .‬יש המחמירים לאכול‬
‫כשני זיתים)‪ .‬סוף זמן אכילת אפיקומן ‪ -‬חצות הלילה‪.12:43 :‬‬
‫שכח ולא אמר "יעלה ויבוא" בברכת המזון‪ ,‬או אם הוא מסופק ‪ -‬חייב לחזור על הברכה‪.‬‬
‫אם ברך מתוך הגדה‪ ,‬אף אם הוא מסופק אם אמר יעלה ויבוא – לא יחזור‪.‬‬
‫שחרית ‪ -‬אחרי "יושב בסתר" מוסיפים את המזמור של החג‪ .‬בעמידה ‪ -‬תפילת יו"ט‪ .‬אחר‬
‫חזרת הש"ץ אומרים הלל גמור ומברכים "לגמור את ההלל"‪ ,‬ותתקבל‪ .‬פתיחת ההיכל‪ .‬י"ג‬

‫‪116‬‬

‫ניסן תשפ"ו‬

‫מידות‪ ,‬רבונו של עולם‪ ,‬יהי רצון ובריך שמיה‪ .‬מי שברך לחיילי צה"ל ולמדינה‪ .‬מוציאים‬
‫שני ספרי תורה‪ .‬באחד קוראים לחמשה בפרשת בא "משכו" (שמות יב‪ ,‬יד)‪ .‬חצי קדיש‪.‬‬
‫ובשני קורא למפטיר בפרשת פנחס‪" :‬ובחודש הראשון" (פרק כח‪ ,‬טז)‪ ,‬עד "לא תעשו"‪,‬‬
‫ח"ק‪ .‬מפטירים ביהושע ה‪,‬ב‪" :‬בעת ההיא"‪ ,‬עד "אין יוצא ואין בא"‪ ,‬ומוסיפים פסוק מפרק‬
‫ד‪ ,‬א' "ויהי ה' אל יהושע ויהי שמעו בכל הארץ"‪ .‬מי שברך לקהל‪ .‬אחר כך אומרים תיקון‬
‫הטל (יש נוהגים לאומרו אחרי הכנסת ספר תורה)‪ .‬בתפילת מוסף מפסיקים לומר "משיב‬
‫הרוח ומוריד הגשם"‪ ,‬ואומרים "מוריד הטל"‪ .‬שכח ואמר "משיב הרוח"‪ ,‬אם נזכר לפני‬
‫שאמר "ברוך אתה" חוזר ל"אתה גיבור"‪ .‬אמר "ברוך אתה ה'" ‪ -‬יסיים "למדני חוקיך"‬
‫ויחזור ל"אתה גיבור"‪ .‬אמר "מחיה המתים" ‪ -‬חוזר ל"אתה גיבור"‪ .‬התחיל "אתה קדוש" ‪-‬‬
‫חוזר לראש התפילה‪.‬‬
‫מנחה ‪ -‬תפילת יו"ט‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬בצאת ישראל‪ ,‬קדיש‪ ,‬עלינו לשבח‪.‬‬
‫א' דחוה"מ פסח‪ ,‬יום ששי ט"ז בניסן‪ .‬במוצאי יו"ט מתפללים תפילה של חול ואומרים‬
‫"אתה חוננתנו"‪ ,‬ו"ברכנו" בברכת השנים‪ .‬יעלה ויבוא‪ .‬שכח ולא אמר "ברכנו" אלא "ברך‬
‫עלינו" ינהג כדלקמן‪ :‬לא אמר "ברוך אתה" ‪ -‬חוזר ל"ברכנו"‪ .‬אמר "ברוך אתה ה'" ‪ -‬יסיים‬
‫"למדני חוקיך" ויחזור ל"ברכנו"‪ ,‬וממשיך משם כסדר עד סוף התפילה‪ .‬סיים "מברך‬
‫השנים"‪ ,‬עד "יהיו לרצון האחרון" ‪ -‬אם נזכר חוזר ל"ברכנו"‪ .‬אחר "יהיו לרצון" האחרון ‪-‬‬
‫חוזר לראש התפילה‪.‬‬
‫מי שאמר במוצאי החג ‪ 90‬פעם "רופא חולי עמו ישראל‪ ,‬ברכנו‪ ."…‬אם הוא מסופק אם אמר‬
‫"ברכנו" בתפילתו‪ ,‬אינו צריך לחזור‪.‬‬
‫לאחר העמידה קדיש תתקבל‪" ,‬שיר למעלות אשא עיני" וכו'‪ ,‬עלינו לשבח‪ .‬מתחילים‬
‫בספירת העומר‪ .‬לפני הספירה קוראים סדר קצירת העומר‪ :‬שלושה פסוקים מפרשת אמור‬
‫(כב‪,‬ט‪-‬יא); "ובכן כך היתה קצירת העומר" (ממסכת מנחות)‪ ,‬ומברכים על ספירת העומר‪:‬‬
‫היום יום אחד לעומר‪" ,‬הרחמן"‪" ,‬אנא בכח"‪" ,‬למנצח בנגינות"‪( .‬יש הנוהגים לברך על‬
‫העומר אחר קדיש תתקבל)‪ .‬הבדלה כמוצאי יו"ט‪ :‬יין והמבדיל בלבד‪.‬‬
‫בשחרית ‪ -‬מתחילים כביום חול‪ ,‬אין מניחים תפילין‪ ,‬אומרים "מזמור לתודה"‪ ,‬קוראים הלל‬
‫בדילוג בלי ברכה‪ .‬קדיש תתקבל‪ .‬מוציאים שני ספרי תורה‪ ,‬באחד קוראים לשלושה‬
‫בפרשת אמור (כב‪,‬כו ‪ -‬כג‪,‬מד)‪" :‬שור או כשב"‪ ,‬עד "וידבר משה את מועדי ה' אל בני‬
‫ישראל"‪ ,‬אין אומרים ח"ק אחר ספר ראשון‪ ,‬אלא אחר העולה רביעי‪ .‬ובספר שני קוראים‬
‫לרביעי בפרשת פנחס (כח‪,‬יט)‪" :‬והקרבתם"‪ ,‬עד "לא תעשו" (כח)‪ .‬ח"ק‪" ,‬אשרי"‪" ,‬ובא‬
‫לציון"‪" ,‬בית יעקב"‪" ,‬שיר המעלות"‪ ,‬שיר של יום‪ ,‬מחזירים ס"ת למקומו‪ .‬ח"ק‪ ,‬מתפללים‬

‫כמנהג עדות המזרח‬

‫‪117‬‬

‫מוסף של יום‪-‬טוב ואומרים "את יום מקרא קודש הזה"‪ .‬קדיש תתקבל‪ ,‬מזמור של חג‪,‬‬
‫קדיש יהא שלמא‪ ,‬פטום הקטורת‪ ,‬קדיש על ישראל‪ ,‬עלינו לשבח‪.‬‬
‫בחו"ל ‪ -‬יום שישי ט"ז בניסן הוא יו"ט שני‪ ,‬נוהגים בו כמו ביו"ט ראשון‪ .‬הלל שלם‬
‫בברכה בלילו ויומו‪ .‬בעניין ספירת העומר‪ ,‬יש נוהגים לברך אחר תפילת ערבית כדי שלא‬
‫ישכחו‪ .‬ויש המברכים אחר הסדר וכל אחד יעשה כמנהגו‪( .‬עיין בהגדת או"ח למהרי"ח‬
‫תפ"ט‪,‬א)‪ .‬מוציאים שני ספרי תורה‪ ,‬בראשון קוראים לחמישה "שור או כשב"‪ .‬מפטיר כמו‬
‫ביום ראשון בפנחס‪ .‬ההפטרה במלכים ב' כ"ג "וישלח המלך" עד "ואחריו לא קם כמוהו"‪.‬‬
‫אין עושין שוב תיקון הטל‪ .‬מוסף ומנחה כמו ביו"ט ראשון‪.‬‬
‫ב' דחוה"מ‪ ,‬יום שבת קודש‪ ,‬י"ז בניסן‪.‬‬
‫בערבית ‪ -‬מתחילים "מזמור לדוד הבו לה'"‪ ,‬לכה דודי‪ ,‬אין אומרים "במה מדליקין"‪ ,‬אך‬
‫אומרים "כל ישראל"‪" ,‬אמר ר' אלעזר"‪ ,‬קדיש על ישראל‪" .‬מזמור שיר ליום השבת"‪" ,‬ה'‬
‫מלך"‪ ,‬ואין אומרים מזמור הרגל‪ .‬בעמידה ‪" -‬אתה קדשת"‪" ,‬יעלה ויבוא"‪ .‬אם שכח ‪-‬‬
‫חוזר‪ ,‬שלא כמו בר"ח‪ .‬ברכת מעין שבע‪ ,‬קדיש תתקבל‪" ,‬מזמור לדוד ה' רועי"‪ ,‬קדיש יהא‬
‫שלמא‪ ,‬ברכו‪" ,‬עלינו לשבח"‪ ,‬ספירת העומר‪" ,‬יגדל"‪.‬‬
‫שחרית ‪ -‬מתפללים כבכל שבת‪ .‬בעמידה‪" ,‬ישמח משה"‪" ,‬יעלה ויבוא"‪ .‬אחר העמידה הלל‬
‫כמו אתמול‪ ,‬בלא ברכה בתחילה וסוף‪ ,‬קדיש תתקבל‪ ,‬פתיחת ההיכל‪ ,‬י"ג מידות‪ ,‬יהי רצון‪,‬‬
‫"בריך שמיה"‪ .‬מי שברך לחיילי צה"ל ולמדינה‪.‬‬
‫מוציאים שני ס"ת‪ ,‬קוראים בראשון לשבעה בפרשת כי תשא (שמות ל"ג‪,‬י"ב) "ויאמר‬
‫משה אל ה' ראה" עד "לא תבשל גדי בחלב אמו"‪ .‬ח"ק‪ .‬המפטיר קורא בספר שני‬
‫"והקרבתם"‪ .‬ח"ק‪ .‬הפטרה ביחזקאל ל"ז‪" :‬היתה עלי" עד "דברתי ועשיתי נאום ה'"‪.‬‬
‫בברכות ההפטרה אין מזכיר חג המצות‪ ,‬אלא חותם מקדש השבת בלבד‪.‬‬
‫מוסף ‪ -‬של יו"ט ואומר "את יום השבת הזה ואת יום מקרא קודש הזה"‪.‬‬
‫מנחה ‪ -‬מוציאים ס"ת וקורין שלושה גברי בפרשת שמיני‪ .‬עמידה של שבת‪ ,‬ואומר יעלה‬
‫ויבוא‪ .‬אין אומרים צדקתך‪.‬‬
‫מוצ"ש ‪ -‬ככל שבת‪ .‬אחר העמידה‪" ,‬שובה ה'"‪ .‬ספירת העומר‪ .‬הבדלה כמוצאי שבת‪.‬‬
‫ג' דחוה"מ‪ ,‬יום ראשון י"ח בניסן‪ ,‬התפילה וההלל כיום א' דחוה"מ‪ .‬מוציאים שני ס"ת‪.‬‬
‫קוראים באחד לשלשה בפרשת בא‪" :‬קדש לי כל בכור" עד סוף הפרשה‪ .‬בשני ‪ -‬לרביעי‬
‫כאתמול "והקרבתם"‪ ,‬ח"ק וכו'‪ .‬סיום התפילה כיום א' בחול המועד‪.‬‬

‫מנורת המקדש בשער טיטוס‬

‫בי"כ שבת אחים לעולי דמשק ראשון לציון‪ .‬צילום אילנה שקוליק פיקיוויקי‬

‫מנורה בכניסה לבית הכנסת בכפר עציון‬

‫‪120‬‬

‫ניסן תשפ"ו‬

‫ד' דחוה"מ‪ ,‬יום שני י"ט בניסן‪ .‬התפילה וההלל כיום א' דחוה"מ‪ .‬בשני ס"ת‪ ,‬קורא באחד‬
‫לשלשה בפרשת משפטים‪" :‬אם כסף תלוה את עמי" עד "לא תבשל גדי בחלב אמו"‪ .‬בשני ‪-‬‬
‫לרביעי כאתמול "והקרבתם"‪ .‬סיום התפילה כיום א' בחול המועד‪.‬‬
‫ה' דחוה"מ‪( ,‬ערב שביעי של פסח)‪ ,‬יום שלישי‪ ,‬כ' בניסן‪ .‬התפילה וההלל כיום א'‬
‫דחוה"מ‪ .‬שני ספרי תורה‪ .‬בראשון קוראים לשלשה בפרשת בהעלותך‪" :‬במדבר סיני"‪ ,‬עד‬
‫"ולאזרח הארץ" (במדבר ט‪ ,‬א ‪-‬י"ד)‪ .‬ובשני קוראים לרביעי כאתמול "והקרבתם"‪ .‬סיום‬
‫התפילה כיום א' בחול המועד‪.‬‬
‫שביעי של פסח‪ ,‬יום רביעי‪ ,‬כ"א בניסן‪ .‬בהדלקת הנר האשה מברכת "להדליק נר של‬
‫יו"ט" ואין מברכים "שהחיינו"‪ .‬אם מדליקה אחרי השקיעה‪ ,‬תדליק מנר דולק‪ ,‬ותיזהר לא‬
‫לכבות את הגפרור‪ .‬בעניין סדר הברכה וההדלקה‪ ,‬עיין בליל סוכות‪.‬‬
‫ערבית ‪ -‬מתחילים במזמור הרגל "הודו לה'" (תהילים ק"ז)‪ .‬ח"ק‪ .‬לפני העמידה‪" ,‬אלה‬
‫מועדי ה'"‪ ,‬ח"ק‪ .‬עמידה של יו"ט‪ .‬אחרי העמידה‪ ,‬קדיש תתקבל‪" ,‬בצאת ישראל"‪ ,‬יהא‬
‫שלמא‪ ,‬ברכו‪ ,‬עלינו‪ ,‬ספירת העומר‪ ,‬יגדל‪.‬‬
‫בבית ‪" -‬אלה מועדי"‪" ,‬בורא פרי הגפן"‪" ,‬אשר בחר בנו" וכו'‪ ,‬וחותם "מקדש ישראל‬
‫והזמנים"‪ .‬אין מברך שהחיינו‪ .‬יש שנהגו להיות ערים בלילה‪ ,‬לקרוא תיקון ז' של פסח‪,‬‬
‫ומסיים בשירת הים בשמחה‪ ,‬ופיוטים כנהוג‪ .‬ויש שנהגו לאומרם לפני עמוד השחר‪.‬‬
‫שחרית ‪ -‬תפילה של יו"ט‪ ,‬מוסיפים את מזמור החג אחרי "יושב בסתר"‪ .‬אחרי העמידה‬
‫אומרים הלל בדילוג‪ .‬בשעת פתיחת ההיכל אומרים "רבש"ע מלא משאלותינו"‪ ,‬י"ג מידות‪,‬‬
‫יהי רצון‪ ,‬בריך שמיה‪ ,‬מי שברך לחיילי צה"ל ולמדינה‪ .‬מוציאים שני ספרי תורה‪ ,‬באחד‬
‫קוראים לחמשה גברי בפרשת בשלח מתחילתה‪ ,‬עד "כי אני ה' רופאך"‪ ,‬ח"ק‪ .‬בשני קוראים‬
‫למפטיר "והקרבתם"‪ ,‬ח"ק אחר המפטיר‪ .‬ההפטרה בנביא (שמואל‪-‬ב כ"ב‪ ,‬א)‪" :‬וידבר דוד"‬
‫עד סוף הפרק‪ .‬מי שבירך לקהל‪.‬‬
‫מוסף ומנחה ‪ -‬של יו"ט‪.‬‬
‫מוצאי יו"ט ‪" -‬אתה חוננתנו"‪ ,‬ספירת העומר‪ ,‬הבדלה של יו"ט (יין והמבדיל בלבד)‪.‬‬
‫אסרו חג‪ ,‬יום חמישי‪ ,‬כ"ב בניסן‪ ,‬בימי ספירת העומר‪ ,‬עד ל"ד בבוקר‪ ,‬נוהגים מנהגי‬
‫אבלות‪ ,‬אין נושאין נשים‪ ,‬אין מסתפרים וכו'‪.‬‬
‫נהגו בארץ לחוג את חג המימונה בצניעות‪ .‬הולכים לקבל ברכות הרבנים לברכה והצלחה‪.‬‬
‫בחו"ל ‪ -‬שמיני של פסח‪ ,‬מתפללים כמו בשביעי של פסח‪ .‬אין גומרים את הלל‪ .‬מוציאים‬

‫‪121‬‬

‫כמנהג עדות המזרח‬

‫שני ספרי תורה‪ .‬בראשון קוראים לחמשה מ"כל הבכור" (דברים י"ד) עד "כברכת ה' אשר‬
‫נתן לך"‪ .‬בספר שני המפטיר קורא בפרשת פנחס "והקרבתם"‪ .‬ההפטרה (בישעיה י') "עוד‬
‫היום בנוב לעמוד" עד "כי גדול בקרבך קדוש ישראל"‪.‬‬
‫שבת פרשת שמיני‪ ,‬כ"ד בניסן‪ .‬מפטירים בנביא "ויוסף עוד דוד" (שמואל ב ו) עד‬
‫"איש לביתו"‪ .‬מברכים חודש אייר שיחול ביום ששי ושבת‪.‬‬
‫מתחילים פרקי אבות פרק א'‪.‬‬
‫מנחה ‪ -‬אין אומרים צדקתך‪.‬‬
‫יום שלישי כ"ז בניסן‪ ,‬יום השואה והגבורה‪ .‬בתפילה ‪ -‬אזכרה לקדושי השואה‪,‬‬
‫תהילים מזמור צ"ד וקדיש יהא שלמא‪.‬‬
‫א' דר"ח אייר‪ ,‬יום ששי‪ ,‬ל' בניסן‪ ,‬כנהוג בכל ר"ח (עיין בדיני ר"ח מרחשון)‪.‬‬

‫אייר‬
‫המולד‪ :‬ליל שישי ‪ 14 + 5:18‬חלקים‬
‫זמן ברכת הלבנה‪ :‬מוצאי שבת‪ ,‬ט' בחודש‪ ,‬עד ליל ו'‪ ,‬י"ד בחודש‪.‬‬
‫ב' דר"ח אייר‪ ,‬שבת‪ ,‬א' באייר‪ ,‬פרשת תזריע‪-‬מצורע‪" .‬יעלה ויבוא"‪.‬‬
‫שחרית ‪ -‬אחר חזרת הש"ץ הלל בלי ברכה ובדילוג‪ .‬מוציאים שני ס"ת‪ .‬בראשון קוראים‬
‫לשבעה בפרשיות השבוע‪ ,‬ח"ק‪ .‬בשני קורין למפטיר בפרשת פנחס "וביום השבת" עד‬
‫"ונסכו"‪ ,‬ח"ק‪ .‬מפטירים בנביא "כה אמר ה' השמים כסאי" (ישעיהו ס"ו) עד "והיה מדי‬
‫חודש בחודשו"‪.‬‬
‫מוסף ‪ -‬אתה יצרת‪ .‬אבות פרק ב'‪.‬‬
‫מנחה ‪ -‬אין אומרים צדקתך‪.‬‬
‫יום שלישי‪ ,‬ד' באייר‪ ,‬יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל‪ .‬מדליקים נרות נשמה לזכר‬
‫הנופלים‪ .‬בתפילת ערבית‪ ,‬אחרי קדיש תתקבל‪ ,‬מוסיפים מזמור ט' בתהלים פסוק בפסוק‪,‬‬
‫וקדיש על ידי הורים וקרובים‪ .‬בתפילת שחרית‪ ,‬אחרי קדיש תתקבל‪ ,‬פתיחת הארון‪ ,‬מזמור‬

‫‪122‬‬

‫אייר תשפ"ו‬

‫קמ"ד בתהלים פסוק בפסוק‪ ,‬יזכור‪" ,‬אל מלא רחמים" וקדיש על ידי הורים וקרובים‪.‬‬
‫יום רביעי‪ ,‬ה' באייר‪ ,‬יום העצמאות‪ .‬עפ"י תקנת הרבנות הראשית לישראל אומרים‬
‫בלילה לפני ערבית פרקי הודאה כנהוג‪ ,‬וביום מוסיפים מזמורים של שבת וחג‪ ,‬ואומרים‬
‫שירת הים פסוק בפסוק‪ .‬קוראים הלל (יש קוראים בברכה ויש בלא ברכה)‪ ,‬ותפילה לשלום‬
‫המדינה וחיילי צה"ל‪ .‬אין אומרים תחנון ו"למנצח"‪ ,‬וקוראים את הפטרת "עוד היום בנוב‬
‫לעמוד" עד "קדוש ישראל" (ישעיהו יא‪,‬יב)‪ .‬חוגגים לציון ראשית צמיחת גאולתנו‪ ,‬בהלל‬
‫והודיה לה' יתברך‪ .‬הראשון לציון הרב ניסים התיר להתגלח ביום העצמאות‪.‬‬
‫שבת פרשת אחרי מות‪-‬קדושים‪ ,‬ח' באייר‪ .‬מפטירים בנביא "ויהי דבר ה'…בן אדם‬
‫דבר" (יחזקאל כ')‪ .‬פרקי אבות ג'‪.‬‬
‫יום ששי י"ד באייר‪ ,‬פסח שני‪ .‬אין אומרים בו תחנון וגם לא במנחה ביום חמישי‪.‬‬
‫יש נוהגים לאכול ביום זה מצה‪ .‬עד יום זה‪ ,‬אם אוכל מצה של פסח‪ ,‬מברך המוציא וברכת‬
‫המזון‪ ,‬לאחר יום זה מזונות‪( .‬על מצת חמץ מברך מזונות וברכה מעין שלוש)‪.‬‬
‫שבת פרשת אמור‪ ,‬ט"ו באייר‪ .‬מפטירים בנביא "והכוהנים הלויים (יחזקאל מד‪ ,‬טו עד‬
‫סוף הפרק)‪ .‬פרקי אבות פרק ד'‪.‬‬
‫ל"ג בעומר‪ ,‬יום שלישי‪ ,‬י"ח באייר‪ .‬אין אומרים בו תחנון וגם לא במנחה שלפניו‪ .‬יום‬
‫ההילולא דרשב"י‪ .‬בלילו נהגו לערוך בביהכ"נ לימוד‪ ,‬הדלקת נרות ואמירת פזמונים לכבוד‬
‫התנא הרשב"י‪ .‬במירון נערכת הילולא על ציון רשב"י זיע"א‪.‬‬
‫שבת פרשת בהר‪-‬בחוקותי‪ ,‬כ"ב באייר‪ .‬קוראים התוכחה בקול נמוך שיגיע לאזני‬
‫הצבור‪ .‬מפטירים בנביא (ירמיהו טז‪ ,‬יט) "ה' עוזי ומעוזי" עד "כי תהילתי אתה" (יז‪ ,‬יד)‪.‬‬
‫התימנים מפטירים ביחזקאל לד‪.‬‬
‫פרקי אבות פרק ה'‪.‬‬
‫כ"ח באייר‪ ,‬יום ששי‪ ,‬יום שחרור ירושלים‪ .‬שחרור העיר העתיקה והכותל‬
‫משלטון זר‪ .‬עפ"י החלטת הרבנות הראשית נקבע יום זה כיום הודיה ושמחה לרגל שחרור‬
‫ירושלים ונסי ה' במלחמת ששת הימים‪.‬‬

‫‪123‬‬

‫כמנהג עדות המזרח‬

‫במעריב מקדימים "שיר המעלות שמחתי באומרים לי" בנעימת חג‪ .‬יש המוסיפים גם "שיר‬
‫המעלות זכור ה' לדוד כל ימי ענותו"‪.‬‬
‫בתפילת הבוקר מוסיפים מזמורים של שבת וחג‪" .‬אז ישיר" פסוק בפסוק‪ ,‬הלל (ללא‬
‫ברכה)‪ ,‬ואומרים חזן וקהל פסוק בפסוק תהלים ק"ז‪" :‬הודו לה' כי טוב"‪ .‬עושים משתה‬
‫לזכר הנסים והנפלאות‪.‬‬
‫יום זה הוא ההילולא של שמואל הנביא‪ .‬נוהגים לעלות לקברו ולומר תפילה מיוחדת לכך‪.‬‬
‫שבת פרשת במדבר‪ ,‬כ"ט באייר‪ ,‬ערב ר"ח סיון‪ .‬מפטירים בשמואל א'‪ ,‬כ' "ויאמר לו‬
‫יהונתן מחר חודש"‪ .‬מברכים חודש סיון שיחול למחר ביום ראשון‪.‬‬
‫מנחה ‪ -‬אין אומרים צדקתך‪ .‬אבות פרק ו'‪.‬‬
‫בער"ח סיון נוהגים להתפלל תפילת השל"ה הקדוש‪ ,‬על חינוך הילדים‪.‬‬

‫סיון‬
‫המולד‪ :‬ליל ראשון ‪ 15 + 18:02‬חלקים‬
‫זמן ברכת הלבנה‪ :‬ממוצאי שבת ח' בסיון‪ ,‬עד מוצש"ק‪ ,‬ט"ו בסיון‪.‬‬
‫ראש חודש סיון‪ ,‬יום ראשון‪ ,‬א' בסיון‪ .‬ככל ראש חודש (עיין בדיני ר"ח מרחשון)‪ .‬אין‬
‫אומרים תחנון מר"ח סיון ועד סוף י"ב בסיון‪ .‬בג' בסיון מתחילים שלושת ימי הגבלה‪.‬‬
‫חג השבועות‪ ,‬יום ששי‪ ,‬יום מתן תורה‪ ,‬ו' בסיון‪.‬‬
‫יש להכין עירוב תבשילין ביום חמישי ערב יו"ט‪ ,‬בדרך זו‪ :‬לוקחים פת כביצה (כ‪ 60 -‬גרם)‪,‬‬
‫ביצה שלוקה או תבשיל אחר בשיעור כ‪ 30-‬גרם‪ .‬מברכים "על מצות עירוב"‪ ,‬ואומרים‪:‬‬
‫"בדין עירובא יהא שרא לנא לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולתקוני (ולמשחט) ולאדלוקי שרגא‬
‫ולמעבד כל צרכנא מיו"ט לשבת‪ ,‬לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת"‪ .‬ובעברית‪" :‬בערוב‬
‫זה יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולתקן (ולשחוט) ולהדליק הנר ולעשות כל צרכינו‬
‫מיום טוב לשבת"‪ .‬אפשר לומר בכל לשון שמבין‪ .‬מי ששכח לגמרי או נאנס ולא עשה‬
‫עירוב‪ ,‬יפנה לרב המקום ויקבל ממנו רשות לסמוך על עירובו‪.‬‬
‫יש להכין נר נשמה‪ ,‬ממנו יעבירו אש ביו"ט‪ .‬להכין פמוטים ולהדביק נרות לשבת‪.‬‬
‫אשה מדליקה נרות של יו"ט לפני השקיעה ביום חמישי‪ ,‬מברכת "להדליק נר של יו"ט"‬
‫ו"שהחיינו"‪ .‬בעניין סדר ההדלקה והברכות עיין בליל סוכות‪ .‬אם מדליקה אחר השקיעה‪,‬‬

‫‪124‬‬

‫סיון תשפ"ו‬

‫וכבר נכנס חג השבועות‪ ,‬תעביר אש מנר דולק באמצעות גפרור‪ ,‬ותיזהר לא לכבות את‬
‫הגפרור‪ ,‬אלא להניחו שיכבה מאליו‪ .‬אם שכחה להדליק נרות‪ ,‬והיא מדליקה אחר הקידוש‪,‬‬
‫לא תברך שהחיינו‪.‬‬
‫בערבית ‪ -‬מאחרים להתפלל‪ ,‬כדי לקיים "תמימות" של ימי הספירה‪ ,‬ומתחילים במזמור‬
‫הרגל‪" :‬למנצח לדוד מזמור שיר" (תהילים סח)‪ .‬תפילה של יו"ט‪.‬‬
‫בבית ‪ -‬סדר הקידוש יק"ז‪ :‬יין‪ ,‬קידוש‪ ,‬זמן (=שהחיינו)‪.‬‬
‫המנהג להיות ערים כל הלילה לעסוק בתורה‪ .‬נהגו ללמוד בתיקון ליל שבועות‪ .‬כחצי שעה‬
‫לפני חצות יקרא ק"ש‪ ,‬אחר חצות יברך כל ברכות השחר‪ ,‬עפ"י האריז"ל‪ ,‬בלי דילוג‪ ,‬אך‬
‫בלי ברכות התורה‪ .‬אחר עמוד השחר יטול ידיים בלי ברכה‪ ,‬ויברך ברכות התורה‪ .‬עיין‬
‫לעיל בהושענא רבא כיצד ינהג‪ .‬זמן חצות ‪ ,24:36 -‬עמוד השחר ‪.4:09 -‬‬
‫בשחרית ‪ -‬מתפללים בהשכמה‪ ,‬וצריך להיות זהיר שלא להתנמנם בתפילה‪ .‬יש לגעור‬
‫בקוראים קריאת שמע לפני זמנה מרצונם ללכת לבתיהם‪ ,‬כי בזה יצא שכרם בהפסדם‪.‬‬
‫גומרים ההלל בברכה‪ .‬בפתיחת ההיכל נהגו לומר "רבש"ע מלא משאלות לבנו"‪ ,‬י"ג מידות‪,‬‬
‫רבש"ע מלך מושגב וכו'‪ .‬בריך שמיה‪ ,‬מי שברך לחיילי צה"ל ולמדינה‪ ,‬וכתובה של שבועות‬
‫המתחילה "ירד דודי לגנו"‪ .‬מוציאים שני ספרי תורה‪ :‬בראשון קוראים חמישה גברי‬
‫בפרשת יתרו‪ :‬בחודש השלישי‪ ,‬קוראים עשרת הדברות בטעם העליון‪ ,‬ח"ק‪ .‬המפטיר קורא‬
‫בספר שני בפרשת פנחס‪" :‬וביום הביכורים"‪ ,‬ח"ק‪ ,‬מפטירים בנביא (יחזקאל א‪ ,‬א‪-‬כח)‪:‬‬
‫"ויהי בשלושים שנה" עד "ואשמע קול מדבר"‪ ,‬ומוסיפים (ג‪,‬יב) "ותישאני ‪…‬ברוך כבוד ה'‬
‫ממקומו"‪.‬‬
‫במנחה ‪ -‬יש נוהגים לקרות מגילת רות (בלי ברכה)‪ .‬בארץ ישראל נהגו שקוראים מגילת‬
‫רות בליל שבועות‪ ,‬וביום אין קוראים אותה‪ .‬אומרים האזהרות של רבי שלמה אבן גבירול‪,‬‬
‫המתחילות "שמור לבי מענה"‪ .‬בארצות המערב (צפון אפריקה) נהגו לומר האזהרות‬
‫הארוכות הנפלאות של רבינו יצחק בר' ראובן אלברגלוני (גאון ספרדי שחי בתקופת הרי"ף)‬
‫המתחילים "איזה מקום בינה"‪ .‬בחו"ל מחלקים את קריאת רות ואזהרות לשני ימי שבועות‪.‬‬
‫נהגו לאכול בשבועות מאכלי חלב‪ .‬נוהגים לקרוא כל תהילים ביום זה‪ .‬יש להיזהר להחליף‬
‫את המפות בין חלב לבשר‪.‬‬
‫מדליקים נר שבת כנהוג‪ .‬יש להדליקו מנר דולק‪ ,‬ותיזהר שלא לכבות את הגפרור‪.‬‬
‫שבת פרשת נשא‪ ,‬ז' בסיון‪ .‬אסרו חג‪ .‬בליל שבת אין אומרים "במה מדליקין"‪ ,‬אך‬
‫אומרים "כל ישראל"‪ ,‬אמר ר' אלעזר‪ ,‬קדיש על ישראל‪ .‬מזמור שיר ליום השבת‪ .‬מפטירים‬
‫בנביא (שופטים יג‪ ,‬יב) "ויהי איש אחד" עד "בין צרעה ובין אשתאול" (פסוק כה)‪.‬‬

‫‪125‬‬

‫כמנהג עדות המזרח‬

‫במנחה ‪ -‬אין אומרים צדקתך‪.‬‬
‫בחו"ל שבת זו היא יו"ט שני של שבועות‪ .‬בליל שבת ילמד התנ"ך כולו כיום הראשון‪ ,‬וישן‪.‬‬
‫אשרי מי שיוכל להיות ער כל הלילה‪ .‬התפילה כמו ביו"ט ראשון ומזכיר של שבת בעמידה‪.‬‬
‫הלל שלם‪ .‬מוציאים שני ספרי תורה‪ ,‬בראשון שבעה עולים מ"עשר תעשר" (דברים יד) עד‬
‫"כברכת ה' אשר נתן לך"‪ .‬מפטיר בפנחס כיו"ט ראשון‪ .‬ההפטרה (חבקוק ב') "וה' בהיכל‬
‫קודשו" עד "למנצח בנגינות"‪ .‬מוסף כיו"ט ראשון ומזכיר של שבת‪.‬‬
‫מנחה ‪ -‬מוציאים ספר תורה וקוראים בפרשת נשא‪ .‬עמידה של יו"ט ומזכיר של שבת‪.‬‬
‫שבת פרשת בהעלותך‪ ,‬י"ד בסיון‪ .‬מפטירים בנביא "רני ושמחי" (זכריה ב‪ ,‬יד) עד‬
‫"חן חן לה" (שם ג‪ ,‬ז)‪.‬‬
‫בחו"ל ‪ -‬פרשת נשא‪ ,‬מפטיר "ויהי איש אחד" (שופטים יג‪ ,‬יב)‪.‬‬
‫שבת פרשת שלח‪-‬לך‪ ,‬כ"א בסיון‪ .‬מפטירים בנביא "וישלח יהושע" (יהושע ב) עד סוף‬
‫הפרק‪.‬‬
‫בחו"ל ‪ -‬פרשת בהעלותך‪ ,‬מפטיר "רני ושמחי" (זכריה ב‪ ,‬יד)‪.‬‬
‫שבת פרשת קרח‪ ,‬כ"ח בסיון‪ .‬מפטירים בנביא (שמואל א' יא‪ ,‬יד) "ויאמר שמואל אל‬
‫העם" עד "לעשות אתכם לו לעם" (יב‪ ,‬כב)‪ .‬מברכים חודש תמוז שיחול ביום שני ושלישי‪.‬‬
‫בחו"ל ‪ -‬פרשת שלח לך‪ .‬מפטירים "וישלח יהושע" (יהושע ב')‪.‬‬
‫א' דראש חודש תמוז‪ ,‬יום שני‪ ,‬ל' בסיון‪ .‬ככל ר"ח (עיין בדיני ר"ח מרחשון)‪.‬‬

‫תמוז‬
‫המולד‪ :‬יום שני ‪ 16 + 6:46‬חלקים‬
‫זמן ברכת הלבנה‪ :‬מליל ג'‪ ,‬ח' בתמוז‪ ,‬עד ליל ג'‪ ,‬ט"ו בתמוז‬
‫תקופת תמוז‪ :‬יום ד'‪ ,‬כ"ג בתמוז‪ ,‬שעה ‪.7:30‬‬
‫ב' דראש חודש תמוז‪ ,‬יום שלישי‪ ,‬א' בתמוז‪ .‬ככל ר"ח (עיין בר"ח מרחשון)‪.‬‬

‫‪126‬‬

‫סיון תשפ"ו‬

‫שבת פרשת חוקת‪ ,‬ה' בתמוז‪ .‬מפטירים בנביא "ויפתח הגלעדי" (שופטים יא‪ ,‬א) עד‬
‫"מפני בני ישראל" (יא‪ ,‬לג)‪.‬‬
‫בחו"ל פרשת קרח‪ .‬מפטיר "ויאמר שמואל אל העם" (שמואל א' יא'‪ ,‬יד')‪.‬‬
‫שבת פרשת בלק‪ ,‬י"ב בתמוז‪ .‬מפטירים בנביא "והיה שארית יעקב" (מיכה ה‪ ,‬ו) "עד‬
‫והצנע לכת עם אלוקיך" (פרק ו פסוק ח)‪.‬‬
‫מכריזים על צום י"ז בתמוז שיחול ביום חמישי‪.‬‬
‫בחו"ל ‪ -‬פרשת חוקת ובלק‪ .‬מפטיר "והיה שארית יעקב" (מיכה ה'‪ ,‬ו')‪.‬‬
‫יום חמישי י"ז בתמוז‪ ,‬תענית ציבור (צום הרביעי)‪ .‬זמן עלות השחר ‪ .4.05‬אם התנה‬
‫מראש לפני השינה יכול לאכול ולשתות עד עלות השחר‪ .‬לפי המקובלים יכול רק לשתות‪.‬‬
‫התפילה וקריאת התורה כבכל יום צום‪ ,‬עיין לעיל בצום גדליה‪ ,‬בפ' ויחל (שמות לב‪ ,‬א)‪,‬‬
‫והסליחות המתחילות‪" :‬וארץ שפל רומי"‪" ,‬יום דימה רשע להכניעני"‪ ,‬ואומרים אחרי‬
‫מזמור של יום‪" :‬מזמור לאסף" (תהילים עט)‪.‬‬
‫במנחה ‪ -‬קוראים "ויחל"‪ ,‬עיין בצום גדליה‪ ,‬ואין מפטירים‪ ,‬אם מתפללים כחצי שעה לפני‬
‫שקיעה‪ ,‬או לפחות מפלג המנחה ‪ -‬הכוהנים המתענים עולים לדוכן‪ .‬סוף התענית ‪.20:14‬‬
‫הימים שמיום י"ז בתמוז‪ ,‬עד אחר ט' באב‪ ,‬נקראים "ימי בין המצרים"‪ .‬נהגו להחמיר בכמה‬
‫דברים של מנהגי אבלות‪ ,‬כגון לא ללבוש בגד חדש‪ .‬אין מברכים "שהחיינו" על פרי חדש‬
‫או בגד חדש‪ .‬בברית מילה ובפדיון הבן יברך‪ ,‬ולא יחמיץ המצוה‪ .‬סעודת שידוכין מותרת עד‬
‫ר"ח אב‪ ,‬אך בלי כלי שיר‪ .‬סעודת מצוה של ברית מילה ופדיון הבן‪ ,‬מותר אפילו בבשר ויין‬
‫גם אחרי ר"ח (בלי תזמורת)‪ .‬ושידוכים בלא סעודה מעיקר הדין מותרים אפילו בט' באב‪,‬‬
‫שמא יקדמנו אחר ברחמים‪ .‬ויש מחמירים שאף בסעודות אלו אין אוכלים בשר‪.‬‬
‫נוהגים לומר תיקון חצות‪ ,‬אחר חצות היום (‪ .)12:45‬בימי בין המצרים‪.‬‬
‫שבת "דברי"‪ ,‬פרשת פנחס‪ ,‬י"ט בתמוז‪ .‬מפטירים בנביא (ירמיה א)‪" :‬דברי ירמיה"‬
‫עד "נאום ה'" (פרק ב‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫שבת "שמעו" פרשת מטות מסעי‪ ,‬כ"ו בתמוז‪ .‬מפטירים בנביא (ירמיהו ב'‪ ,‬י')‬
‫"שמעו דבר ה'"‪ ,‬עד "אלוקיך יהודה" (סוף פרק ב')‪ .‬מוסיפים פסוק ד' מפרק ג' "הלא מעתה‬

‫קראת לי אבי אלוף נעורי אתה"‪ .‬מברכים חודש מנחם אב שיחול ביום רביעי‪.‬‬

‫‪128‬‬

‫אב תשפ"ו‬

‫מנחם אב‬
‫המולד‪ :‬ליל רביעי ‪ 17 + 19:30‬חלקים‪.‬‬
‫זמן ברכת הלבנה‪ :‬מליל ד'‪ ,‬ח' מנ"א‪ ,‬עד ליל ד'‪ ,‬ט"ו מנ"א‪.‬‬
‫(נהגו לקדש במוצאי ט' באב)‪.‬‬
‫ראש חודש מנחם אב‪ ,‬יום רביעי‪ ,‬א' באב‪ .‬ככל ר"ח‪( .‬עיין דיני ר"ח מרחשון)‪.‬‬
‫משנכנס אב ממעטים בשמחה‪ ,‬משא ומתן‪ ,‬בנין ונטיעה של שמחה עד אחרי ט' באב‪.‬‬
‫אוכלים בשר ושותים יין רק בסעודת מצוה‪ ,‬ויש הנמנעים אף בסעודת מצוה‪.‬‬
‫שבת "חזון"‪ ,‬פרשת דברים‪ ,‬ד' באב‪ .‬מפטירים בנביא (ישעיה א)‪" :‬חזון ישעיהו" עד‬
‫"ושביה בצדקה" (פסוק כז)‪.‬‬
‫יום ראשון ‪ -‬ה' אב‪ .‬שבוע שחל בו ט' באב‪ ,‬אסור בכביסה‪ ,‬ואסור לרחוץ כל גופו רחיצה‬
‫של תענוג‪ .‬יש מקילים בצונן‪ ,‬ובפרט לפועלים שמזיעים בעבודתם‪ .‬אסור ללבוש בגדים‬
‫מכובסים או מגוהצים‪ ,‬ואסור לקנות בגדים חדשים‪ ,‬אפילו על מנת ללובשם אחר כך‪.‬‬
‫יום רביעי ‪ -‬ערב צום ט' באב‪ .‬אסור ללמוד אחר חצות היום דברי תורה‪ ,‬אלא רק‬
‫מה שמותר ללמוד בט' באב‪ ,‬כי "פקודי ה' ישרים משמחי לב"‪.‬‬
‫מתחילים לאכול סעודה מפסקת מבעוד יום‪ ,‬ואינו אוכל בה בשר ולא שותה יין‪ .‬לא יאכל‬
‫שני תבשילים‪ .‬אבל מותר לאכול כמה מינים של פירות חיים‪ .‬לא יאכלו ‪ 3‬ביחד‪ ,‬כדי שלא‬
‫יתחייבו בזימון‪ .‬אם אכלו שלושה ביחד ‪ -‬אין מזמנים‪ .‬אוכלים על הרצפה ולא על השולחן‪.‬‬
‫תחילת הצום דקות אחדות לפני שקיעה‪ .‬השקיעה בשעה ‪.19:48‬‬
‫צום ט' באב (צום החמישי)‪ ,‬יום חמישי ט' באב‪ .‬ביום הצום אין אומרים תחנון‪ ,‬משום‬
‫שנקרא "מועד" (ככתוב באיכה‪" :‬קרא עלי מועד")‪ .‬צום ט' באב‪ ,‬לילו כיומו‪ ,‬וכיום‬
‫הכיפורים הוא לגבי ‪ 5‬העינויים שהם‪ :‬אכילה‪ ,‬שתיה‪ ,‬סיכה‪ ,‬נעילת הסנדל‪ ,‬תשמיש המיטה‪.‬‬
‫הסנדל אסור אם יש בו עור ‪ -‬בין הסוליה ובין החלק העליון של הנעל‪.‬‬
‫ערבית ‪ -‬לפני התפילה קוראים בפרשת האזינו‪ .‬בעמידה מוסיפים עננו‪ .‬אחר העמידה‬
‫אומרים קדיש תתקבל‪ ,‬ויש נוהגים ח"ק‪ .‬מגילת "איכה" בלי ברכה‪ .‬קינות‪( ,‬יש נוהגים‬

‫כמנהג עדות המזרח‬

‫‪129‬‬

‫בתחילה ויש בסוף)‪ .‬מכבים האורות ומכריז החזן בקול בוכים את מניין השנים לחורבן‬
‫ביהמ"ק (השנה‪ ,‬לפי מנהג הספרדים‪ ,‬היא ‪ 1958‬לחורבן בית‪-‬המקדש) שיבנה במהרה‬
‫בימינו‪" .‬ואתה קדוש" וכו'‪ .‬קדיש דהוא עתיד לחדתא‪ .‬שיר המעלות‪ ,‬קדיש יהא שלמא‪,‬‬
‫עלינו לשבח‪ .‬נהגו לא לישון על מיטתו הרגילה‪ ,‬וכן לשים אבן למראשותיו מתחת לכר‪.‬‬
‫בשחרית ‪ -‬נוטל ידיו רק עד קשרי אצבעותיו‪ ,‬ויכול להעביר הלכלוך מעיניו כשידיו‬
‫רטובות‪ .‬בברכות השחר מדלגים על ברכת "שעשה לי כל צרכי" (לדעת הבא"ח)‪ .‬אין‬
‫מתעטפים בטלית ולא מניחים תפילין‪ .‬בירושלים נהגו להניח תפילין ולהתעטף בטלית‬
‫כרגיל‪ .‬במקום שירת הים נהגו לומר פרשת האזינו‪ ,‬ונכון יותר שלא לשנות את נוסח‬
‫התפילה‪ ,‬ולומר את פרשת האזינו אחרי העמידה‪ .‬בתפילת העמידה אומר היחיד "עננו"‬
‫בשומע תפילה‪ ,‬והש"ץ בין גואל לרופא‪ .‬הכהנים עולים לדוכן כמנהג א"י בשחרית ובמנחה‪.‬‬
‫יש נוהגים שהכהנים אינם עולים לדוכן‪ ,‬ואומרים בחזרת הש"ץ "או"א ברכנו בברכה"‪.‬‬
‫אומרים הקינות של פתיחת ההיכל‪ .‬קוראים לשלשה מתענים בפרשת ואתחנן‪" :‬כי תוליד‬
‫בנים"‪ ,‬והשלישי אומר ח"ק ומפטיר בניגון של קינות‪ .‬הפטרת ט' באב (ירמיהו ח‪,‬יג‪ ,‬עד‬
‫ט‪,‬כג)‪" :‬אסוף אסיפם"‪ .‬בברכות ההפטרה מברך לפניה ואחריה‪ ,‬ומסיים "מגן דוד"‪ .‬קדושת‬
‫ובא לציון מתחילים מ"ואתה קדוש" וכו'‪ ,‬קדיש תתקבל‪ .‬מסיימים התפילה כבכל יום‪,‬‬
‫קוראים מגילת איכה בלי ברכה‪ ,‬ואומרים קינות‪ .‬קדיש "דהוא עתיד לחדתא"‪.‬‬
‫יום ט' באב ולילו אסורים בדברי תורה המשמחים את הלב‪ ,‬חוץ מלימודים בענייני החורבן‬
‫והצרות‪ ,‬כמו ירמיהו‪ ,‬איוב‪ ,‬איכה ומדרש איכה‪ .‬אין אדם שואל בשלום חברו בט' באב‪ ,‬ומי‬
‫ששאל ‪ -‬עונים לו בשפה רפה‪ .‬אסור לעשות מלאכה עד חצות היום‪ .‬חליצת הנעליים כל‬
‫היום‪ .‬עד זמן מנחה אין יושבים על כסא או ספסל‪ ,‬אלא על מקום נמוך‪.‬‬
‫במנחה ‪ -‬מתעטפים בטלית ומניחים תפילין ומברכים עליהם‪ .‬הנוהגים כמנהג ירושלים‬
‫שהניחו בבוקר תפילין והתעטפו בטלית‪ ,‬אין מתעטפים בטלית ואין מניחים תפילין‪ .‬קוראים‬
‫לשלשה בפרשת "ויחל"‪ ,‬אין אומרים קדיש‪ ,‬ומפטירים בנביא בברכות לפניה ואחריה כמו‬
‫בשחרית‪( :‬הושע יב‪ ,‬ב) "שובה ישראל" עד "ופושעים יכשלו בם"‪ ,‬ומוסיפים מספר מיכה‬
‫(ז‪ ,‬יח)‪" :‬מי א‪-‬ל כמוך"‪ ,‬עד הסוף‪ .‬בעמידה אומרים "נחם" בבונה ירושלים‪ ,‬וחותמים‬
‫"מנחם ציון בבנין ירושלים"‪ ,‬ו"עננו" בשומע תפילה‪ .‬הש"ץ אומר "עננו" בין גואל לרופא‪,‬‬
‫ו"נחם" בבונה ירושלים‪ .‬אם מתפללים כמחצית השעה לפני שקיעה‪ ,‬ולפחות מזמן מפלג‬
‫המנחה‪ ,‬מברכים ברכת כוהנים‪ .‬אחר חזרת הש"ץ אומרים "פסוקי דנחמתא" כנהוג‪.‬‬
‫במוצאי ט' באב תפילת ערבית כרגיל‪ .‬מקדשים הלבנה‪ .‬סיום הצום – ‪ 21( 20:08‬דקות אחר‬
‫השקיעה)‪ .‬יש שנהגו להחמיר שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בלילה עד למחרת בבוקר‪.‬‬
‫ויש מחמירים כל היום‪ .‬להתרחץ‪ ,‬להסתפר ולכבס מותר מהבוקר‪.‬‬

‫‪130‬‬

‫אלול תשפ"ו‬

‫שבת "נחמו"‪ ,‬פרשת ואתחנן‪ ,‬י"א באב‪ .‬קוראים עשרת הדברות בטעם עליון‪,‬‬
‫ומפטירים (אחד משבעה דנחמתא) בנביא (ישעיה מ)‪" :‬נחמו נחמו עמי" עד "איש לא נעדר"‬
‫(כו)‪.‬‬
‫ט"ו באב‪ ,‬יום רביעי‪ ,‬אין אומרים בו תחנון וגם לא במנחה שלפניו‪ .‬עושים בו קצת שמחה‬
‫כדברי הגמ' בסוף מס' תענית‪" :‬לא היו ימים טובים לישראל כיום ט"ו באב"‪.‬‬
‫שבת פרשת עקב‪ ,‬י"ח באב‪ .‬מפטירים (שני משבעה דנחמתא) בנביא (ישעיה מט‪ ,‬יד)‪:‬‬
‫"ותאמר ציון" עד "תודה וקול זמרה" (נא‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫יום ראשון י"ט באב ‪ -‬יש נוהגים לעשות התרת נדרים ‪ 40‬יום לפני ר"ה‪.‬‬
‫שבת פרשת ראה‪ ,‬כ"ה באב‪ ,‬מפטירים (שלישי משבעה דנחמתא) בנביא (ישעיה נד‪,‬‬
‫יא)‪" :‬עניה סוערה" עד "כי פארך" (נה‪,‬ה)‪ .‬מברכים חודש אלול שיחול ביום חמישי ו ששי‪.‬‬
‫ער"ח אלול‪ ,‬יום רביעי‪ ,‬יש הנוהגים לעשות התרת נדרים ביום זה‪ 40 ,‬יום לפני יו"כ‪.‬‬
‫א' דר"ח אלול‪ ,‬יום חמישי‪ ,‬ל' באב‪ .‬ככל ר"ח (עיין בדיני ר"ח מרחשון)‪.‬‬

‫אלול‬
‫המולד‪ :‬יום חמישי ‪ 0 + 8:15‬חלקים‪.‬‬
‫זמן ברכת הלבנה‪ :‬מליל ו'‪ ,‬ח' באלול‪ ,‬עד ליל ו'‪ ,‬ט"ו באלול‬
‫ב' דראש חודש אלול‪ ,‬יום ששי א' באלול‪ .‬תפילת ר"ח (עיין בדיני ר"ח מרחשון)‪.‬‬
‫שבת פרשת שופטים‪ ,‬ב' באלול‪ .‬מפטירים (רביעי משבעה דנחמתא) בנביא (ישעיה‬
‫נא‪ ,‬יב)‪" :‬אנכי אנכי הוא מנחמכם" עד "אלוקי ישראל" (נב‪ ,‬יב)‪.‬‬
‫במוצ"ש אור ל‪-‬ג' באלול ‪ -‬נוהגים לקום לסליחות לפני אשמורת הבוקר‪ ,‬או מחצות הלילה‬
‫ואילך‪ ,‬עד אור הבוקר‪ .‬יש נוהגים לתקוע בשופר בסליחות בשעה שהחזן קורא "ויעבור"‪.‬‬
‫שבת פרשת כי תצא‪ ,‬ט' באלול‪ .‬מפטירים (חמישי משבעה דנחמתא) בנביא (ישעיה נד‪,‬‬
‫א)‪" :‬רני עקרה" עד "אמר מרחמך ה'" (פסוק י)‪.‬‬

‫‪131‬‬

‫כמנהג עדות המזרח‬

‫מי שנאנס‪ ,‬ולא שמע קריאת פרשת זכור בשבת לפני פורים‪ ,‬יכוון בפרשה זו לצאת ידי‬
‫חובה קריאת זכור‪ ,‬ויאמר לש"ץ לכוון להוציאו ידי חובה‪.‬‬
‫שבת פרשת כי תבא‪ ,‬ט"ז באלול‪ .‬קוראים התוכחה בקול נמוך (שיגיע לאזני הצבור)‪,‬‬
‫ומפטירים (שישי משבעה דנחמתא) בנביא (ישעיה ס)‪" :‬קומי אורי" עד סופו‪" :‬בעיתה‬
‫אחישנה"‪.‬‬
‫שבת פרשת נצבים‪-‬וילך‪ ,‬כ"ג באלול‪ ,‬מפטירים (שביעי משבעה דנחמתא) בנביא‬
‫(ישעיה סא)‪" :‬שוש אשיש" עד "כל ימי עולם" (סג‪ ,‬ט)‪ .‬אין מברכים החודש‪.‬‬
‫כ"ה באלול‪ ,‬יום ב'‪ ,‬יום בריאת העולם‪ .‬אומרים בסוף התפילה בכל יום עד ר"ה‪ ,‬מה שנברא‬
‫באותו יום‪.‬‬
‫ערב ראש השנה תשפ"ז הבעל"ט‪ ,‬יום ששי כ"ט באלול‪ .‬אין תוקעים בשופר‪ ,‬גם‬
‫בסליחות‪ .‬נוהגים לקום מוקדם יותר מהרגיל בחודש הסליחות‪ .‬לאחר התפילה עושים‬
‫"התרת נדרים" כנהוג (עיין לעיל בתשרי)‪ .‬מסתפרים‪ ,‬רוחצים וטובלים‪ ,‬ומתכוננים בתשובה‬
‫ובמעשים טובים ליום הדין הבעל"ט‪.‬‬

‫לשנה טובה נכתב ונחתם‬

‫זמני היום בירושלים לספרדים לשנת תשפ"ו‬
‫פרשה‬

‫ראש השנה‬
‫ב' דר"ה‬
‫וילך‬
‫יו"כ‬
‫האזינו‬
‫חג הסוכות‬
‫שבת סוכות‬
‫שמיני עצרת‬
‫בראשית‬
‫נח‬
‫לך לך‬
‫וירא‬
‫חיי שרה‬
‫תולדות‬
‫ויצא‬
‫וישלח‬
‫וישב‬
‫מקץ חנוכה‬

‫יום‬

‫חודש‬

‫תשרי‬
‫א׳‬
‫תשרי‬
‫ב׳‬
‫תשרי‬
‫ה׳‬
‫תשרי‬
‫י׳‬
‫י״ב תשרי‬
‫ט״ו תשרי‬
‫י״ט תשרי‬
‫כ״ב תשרי‬
‫כ״ו תשרי‬
‫חשון‬
‫ג׳‬
‫חשון‬
‫י׳‬
‫י״ז חשון‬
‫כ״ד חשון‬
‫כסלו‬
‫ב׳‬
‫כסלו‬
‫ט׳‬
‫ט״ז כסלו‬
‫כ״ג כסלו‬
‫כסלו‬
‫ל׳‬

‫עה"ש תפילין‬

‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪27‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪18‬‬
‫‪25‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪15‬‬
‫‪22‬‬
‫‪29‬‬
‫‪6‬‬
‫‪13‬‬
‫‪20‬‬

‫ספט'‬
‫ספט'‬
‫ספט'‬
‫אוק'‬
‫אוק'‬
‫אוק'‬
‫אוק'‬
‫אוק'‬
‫אוק'‬
‫אוק'‬
‫נוב'‬
‫נוב'‬
‫נוב'‬
‫נוב'‬
‫נוב'‬
‫דצמ'‬
‫דצמ'‬
‫דצמ'‬

‫‪5:10‬‬
‫‪5:10‬‬
‫‪5:13‬‬
‫‪5:17‬‬
‫‪5:19‬‬
‫‪5:21‬‬
‫‪5:25‬‬
‫‪5:27‬‬
‫‪5:31‬‬
‫‪5:37‬‬
‫‪4:44‬‬
‫‪4:51‬‬
‫‪4:58‬‬
‫‪5:05‬‬
‫‪5:12‬‬
‫‪5:18‬‬
‫‪5:23‬‬
‫‪5:28‬‬

‫‪5:16‬‬
‫‪5:17‬‬
‫‪5:19‬‬
‫‪5:23‬‬
‫‪5:25‬‬
‫‪5:27‬‬
‫‪5:31‬‬
‫‪5:33‬‬
‫‪5:37‬‬
‫‪5:43‬‬
‫‪4:50‬‬
‫‪4:57‬‬
‫‪5:03‬‬
‫‪5:10‬‬
‫‪5:17‬‬
‫‪5:23‬‬
‫‪5:29‬‬
‫‪5:33‬‬

‫הנץ‬

‫‪6:27‬‬
‫‪6:28‬‬
‫‪6:30‬‬
‫‪6:33‬‬
‫‪6:34‬‬
‫‪6:36‬‬
‫‪6:39‬‬
‫‪6:41‬‬
‫‪6:43‬‬
‫‪6:49‬‬
‫‪5:54‬‬
‫‪6:00‬‬
‫‪6:06‬‬
‫‪6:12‬‬
‫‪6:18‬‬
‫‪6:24‬‬
‫‪6:29‬‬
‫‪6:33‬‬

‫סוף זמן ק"ש‬
‫מג"א | גר"א‬

‫‪8:51‬‬
‫‪8:51‬‬
‫‪8:51‬‬
‫‪8:53‬‬
‫‪8:53‬‬
‫‪8:54‬‬
‫‪8:55‬‬
‫‪8:56‬‬
‫‪8:58‬‬
‫‪9:00‬‬
‫‪8:03‬‬
‫‪8:07‬‬
‫‪8:11‬‬
‫‪8:15‬‬
‫‪8:20‬‬
‫‪8:24‬‬
‫‪8:28‬‬
‫‪8:32‬‬

‫‪9:27‬‬
‫‪9:27‬‬
‫‪9:28‬‬
‫‪9:29‬‬
‫‪9:29‬‬
‫‪9:29‬‬
‫‪9:30‬‬
‫‪9:31‬‬
‫‪9:32‬‬
‫‪9:34‬‬
‫‪8:37‬‬
‫‪8:40‬‬
‫‪8:43‬‬
‫‪8:47‬‬
‫‪8:51‬‬
‫‪8:55‬‬
‫‪8:59‬‬
‫‪9:03‬‬

‫חצות‬

‫‪12:31‬‬
‫‪12:31‬‬
‫‪12:30‬‬
‫‪12:28‬‬
‫‪12:28‬‬
‫‪12:27‬‬
‫‪12:26‬‬
‫‪12:25‬‬
‫‪12:24‬‬
‫‪12:23‬‬
‫‪11:23‬‬
‫‪11:23‬‬
‫‪11:24‬‬
‫‪11:25‬‬
‫‪11:27‬‬
‫‪11:30‬‬
‫‪11:33‬‬
‫‪11:37‬‬

‫צאה"כ‬
‫פלג‬
‫המנחה שקיעה מוצ"ש ר"ת‬

‫‪17:36‬‬
‫‪17:35‬‬
‫‪17:32‬‬
‫‪17:26‬‬
‫‪17:24‬‬
‫‪17:21‬‬
‫‪17:16‬‬
‫‪17:13‬‬
‫‪17:09‬‬
‫‪17:03‬‬
‫‪15:58‬‬
‫‪15:53‬‬
‫‪15:50‬‬
‫‪15:48‬‬
‫‪15:47‬‬
‫‪15:47‬‬
‫‪15:49‬‬
‫‪15:52‬‬

‫‪18:39‬‬
‫‪18:38‬‬
‫‪18:34‬‬
‫‪18:27‬‬
‫‪18:25‬‬
‫‪18:21‬‬
‫‪18:16‬‬
‫‪18:13‬‬
‫‪18:08‬‬
‫‪18:01‬‬
‫‪16:54‬‬
‫‪16:49‬‬
‫‪16:45‬‬
‫‪16:42‬‬
‫‪16:40‬‬
‫‪16:40‬‬
‫‪16:42‬‬
‫‪16:44‬‬

‫‪19:11‬‬
‫‪19:09‬‬
‫‪19:05‬‬
‫‪18:59‬‬
‫‪18:56‬‬
‫‪18:53‬‬
‫‪18:48‬‬
‫‪18:44‬‬
‫‪18:40‬‬
‫‪18:33‬‬
‫‪17:27‬‬
‫‪17:22‬‬
‫‪17:18‬‬
‫‪17:15‬‬
‫‪17:14‬‬
‫‪17:14‬‬
‫‪17:16‬‬
‫‪17:19‬‬

‫‪19:53‬‬
‫‪19:51‬‬
‫‪19:47‬‬
‫‪19:39‬‬
‫‪19:36‬‬
‫‪19:32‬‬
‫‪19:26‬‬
‫‪19:22‬‬
‫‪19:17‬‬
‫‪19:09‬‬
‫‪18:01‬‬
‫‪17:54‬‬
‫‪17:49‬‬
‫‪17:45‬‬
‫‪17:43‬‬
‫‪17:42‬‬
‫‪17:43‬‬
‫‪17:46‬‬

‫זמני היום בירושלים לספרדים לשנת תשפ"ו‬
‫פרשה‬

‫יום‬

‫ז׳‬
‫ויגש‬
‫י״ד‬
‫ויחי‬
‫כ״א‬
‫שמות‬
‫כ״ח‬
‫וארא‬
‫ו׳‬
‫בא‬
‫בשלח שירה י״ג‬
‫כ׳‬
‫יתרו‬
‫משפטים שקליםכ״ז‬
‫ד׳‬
‫תרומה‬
‫י״א‬
‫תצוה זכור‬
‫כי תשא פרה י״ח‬
‫ויק"פ החודש כ״ה‬
‫ג׳‬
‫ויקרא‬
‫י׳‬
‫צו הגדול‬
‫ט״ו‬
‫חג הפסח‬
‫י״ז‬
‫שבת פסח‬
‫כ״א‬
‫‪7‬של פסח‬
‫כ״ד‬
‫שמיני‬

‫חודש‬

‫טבת‬
‫טבת‬
‫טבת‬
‫טבת‬
‫שבט‬
‫שבט‬
‫שבט‬
‫שבט‬
‫אדר‬
‫אדר‬
‫אדר‬
‫אדר‬
‫ניסן‬
‫ניסן‬
‫ניסן‬
‫ניסן‬
‫ניסן‬
‫ניסן‬

‫עה"ש תפילין‬

‫‪27‬‬
‫‪3‬‬
‫‪10‬‬
‫‪17‬‬
‫‪24‬‬
‫‪31‬‬
‫‪7‬‬
‫‪14‬‬
‫‪21‬‬
‫‪28‬‬
‫‪7‬‬
‫‪14‬‬
‫‪21‬‬
‫‪28‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪11‬‬

‫דצמ'‬
‫ינואר‬
‫ינואר‬
‫ינואר‬
‫ינואר‬
‫ינואר‬
‫פב'‬
‫פב'‬
‫פב'‬
‫פב'‬
‫מרץ‬
‫מרץ‬
‫מרץ‬
‫מרץ‬
‫אפר'‬
‫אפר'‬
‫אפר'‬
‫אפר'‬

‫‪5:31‬‬
‫‪5:32‬‬
‫‪5:32‬‬
‫‪5:31‬‬
‫‪5:28‬‬
‫‪5:23‬‬
‫‪5:17‬‬
‫‪5:10‬‬
‫‪5:02‬‬
‫‪4:53‬‬
‫‪4:44‬‬
‫‪4:34‬‬
‫‪4:23‬‬
‫‪5:13‬‬
‫‪5:06‬‬
‫‪5:03‬‬
‫‪4:57‬‬
‫‪4:53‬‬

‫‪5:36‬‬
‫‪5:38‬‬
‫‪5:38‬‬
‫‪5:36‬‬
‫‪5:33‬‬
‫‪5:29‬‬
‫‪5:23‬‬
‫‪5:16‬‬
‫‪5:08‬‬
‫‪4:59‬‬
‫‪4:50‬‬
‫‪4:40‬‬
‫‪4:30‬‬
‫‪5:19‬‬
‫‪5:12‬‬
‫‪5:09‬‬
‫‪5:04‬‬
‫‪4:59‬‬

‫הנץ‬

‫‪6:36‬‬
‫‪6:38‬‬
‫‪6:38‬‬
‫‪6:37‬‬
‫‪6:35‬‬
‫‪6:31‬‬
‫‪6:26‬‬
‫‪6:21‬‬
‫‪6:14‬‬
‫‪6:06‬‬
‫‪5:58‬‬
‫‪5:50‬‬
‫‪5:41‬‬
‫‪6:32‬‬
‫‪6:26‬‬
‫‪6:24‬‬
‫‪6:19‬‬
‫‪6:15‬‬

‫סוף זמן ק"ש‬
‫מג"א | גר"א‬

‫‪8:36‬‬
‫‪8:38‬‬
‫‪8:40‬‬
‫‪8:40‬‬
‫‪8:39‬‬
‫‪8:38‬‬
‫‪8:35‬‬
‫‪8:32‬‬
‫‪8:27‬‬
‫‪8:22‬‬
‫‪8:17‬‬
‫‪8:11‬‬
‫‪8:05‬‬
‫‪8:59‬‬
‫‪8:54‬‬
‫‪8:52‬‬
‫‪8:49‬‬
‫‪8:47‬‬

‫‪9:06‬‬
‫‪9:09‬‬
‫‪9:11‬‬
‫‪9:12‬‬
‫‪9:12‬‬
‫‪9:10‬‬
‫‪9:08‬‬
‫‪9:05‬‬
‫‪9:02‬‬
‫‪8:57‬‬
‫‪8:53‬‬
‫‪8:47‬‬
‫‪8:42‬‬
‫‪9:36‬‬
‫‪9:32‬‬
‫‪9:31‬‬
‫‪9:28‬‬
‫‪9:26‬‬

‫חצות‬

‫‪11:40‬‬
‫‪11:44‬‬
‫‪11:47‬‬
‫‪11:49‬‬
‫‪11:51‬‬
‫‪11:53‬‬
‫‪11:53‬‬
‫‪11:53‬‬
‫‪11:53‬‬
‫‪11:52‬‬
‫‪11:50‬‬
‫‪11:48‬‬
‫‪11:46‬‬
‫‪12:44‬‬
‫‪12:43‬‬
‫‪12:42‬‬
‫‪12:41‬‬
‫‪12:40‬‬

‫צאה"כ‬
‫פלג‬
‫המנחה שקיעה מוצ"ש ר"ת‬

‫‪15:56‬‬
‫‪16:00‬‬
‫‪16:05‬‬
‫‪16:11‬‬
‫‪16:16‬‬
‫‪16:22‬‬
‫‪16:27‬‬
‫‪16:32‬‬
‫‪16:37‬‬
‫‪16:41‬‬
‫‪16:45‬‬
‫‪16:49‬‬
‫‪16:53‬‬
‫‪17:56‬‬
‫‪17:59‬‬
‫‪18:00‬‬
‫‪18:02‬‬
‫‪18:04‬‬

‫‪16:48‬‬
‫‪16:53‬‬
‫‪16:59‬‬
‫‪17:05‬‬
‫‪17:11‬‬
‫‪17:17‬‬
‫‪17:24‬‬
‫‪17:30‬‬
‫‪17:35‬‬
‫‪17:41‬‬
‫‪17:46‬‬
‫‪17:51‬‬
‫‪17:56‬‬
‫‪19:01‬‬
‫‪19:04‬‬
‫‪19:05‬‬
‫‪19:08‬‬
‫‪19:10‬‬

‫‪17:23‬‬
‫‪17:27‬‬
‫‪17:33‬‬
‫‪17:38‬‬
‫‪17:44‬‬
‫‪17:50‬‬
‫‪17:56‬‬
‫‪18:02‬‬
‫‪18:07‬‬
‫‪18:12‬‬
‫‪18:18‬‬
‫‪18:22‬‬
‫‪18:27‬‬
‫‪19:32‬‬
‫‪19:36‬‬
‫‪19:37‬‬
‫‪19:40‬‬
‫‪19:42‬‬

‫‪17:50‬‬
‫‪17:55‬‬
‫‪18:01‬‬
‫‪18:08‬‬
‫‪18:15‬‬
‫‪18:22‬‬
‫‪18:30‬‬
‫‪18:37‬‬
‫‪18:44‬‬
‫‪18:51‬‬
‫‪18:57‬‬
‫‪19:04‬‬
‫‪19:10‬‬
‫‪20:16‬‬
‫‪20:20‬‬
‫‪20:22‬‬
‫‪20:25‬‬
‫‪20:28‬‬

‫זמני היום בירושלים לספרדים לשנת תשפ"ו‬
‫פרשה‬

‫תז״מ‬
‫אח״ק‬
‫אמור‬
‫בה״ב‬
‫במדבר‬
‫שבועות‬
‫נשא‬
‫בהעלותך‬
‫שלח‬
‫קרח‬
‫חוקת‬
‫בלק‬
‫פינחס‬
‫מטות מסעי‬
‫דברים חזון‬
‫ואתחנן‬
‫עקב‬
‫ראה‬
‫שופטים‬
‫כי תצא‬
‫כי תבוא‬
‫נצבים וילך‬

‫יום‬

‫חודש‬

‫א׳‬
‫ח׳‬
‫ט״ו‬
‫כ״ב‬
‫כ״ט‬
‫ו׳‬
‫ז׳‬
‫י״ד‬
‫כ״א‬
‫כ״ח‬
‫ה׳‬
‫י״ב‬
‫י״ט‬
‫כ״ו‬
‫ד׳‬
‫י״א‬
‫י״ח‬
‫כ״ה‬
‫ב׳‬
‫ט׳‬
‫ט״ז‬
‫כ״ג‬

‫אייר‬
‫אייר‬
‫אייר‬
‫אייר‬
‫אייר‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫סיון‬
‫תמוז‬
‫תמוז‬
‫תמוז‬
‫תמוז‬
‫אב‬
‫אב‬
‫אב‬
‫אב‬
‫אלול‬
‫אלול‬
‫אלול‬
‫אלול‬

‫עה"ש תפילין‬

‫‪18‬‬
‫‪25‬‬
‫‪2‬‬
‫‪9‬‬
‫‪16‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪30‬‬
‫‪6‬‬
‫‪13‬‬
‫‪20‬‬
‫‪27‬‬
‫‪4‬‬
‫‪11‬‬
‫‪18‬‬
‫‪25‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪15‬‬
‫‪22‬‬
‫‪29‬‬
‫‪5‬‬

‫אפר'‬
‫אפר'‬
‫מאי‬
‫מאי‬
‫מאי‬
‫מאי‬
‫מאי‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יוני‬
‫יוני‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫יולי‬
‫יולי‬
‫יולי‬
‫אוג'‬
‫אוג'‬
‫אוג'‬
‫אוג'‬
‫אוג'‬
‫ספט'‬

‫‪4:43‬‬
‫‪4:34‬‬
‫‪4:26‬‬
‫‪4:19‬‬
‫‪4:13‬‬
‫‪4:09‬‬
‫‪4:08‬‬
‫‪4:04‬‬
‫‪4:02‬‬
‫‪4:01‬‬
‫‪4:02‬‬
‫‪4:04‬‬
‫‪4:07‬‬
‫‪4:11‬‬
‫‪4:16‬‬
‫‪4:21‬‬
‫‪4:27‬‬
‫‪4:32‬‬
‫‪4:38‬‬
‫‪4:44‬‬
‫‪4:50‬‬
‫‪4:55‬‬

‫‪4:50‬‬
‫‪4:41‬‬
‫‪4:33‬‬
‫‪4:26‬‬
‫‪4:20‬‬
‫‪4:16‬‬
‫‪4:15‬‬
‫‪4:11‬‬
‫‪4:09‬‬
‫‪4:09‬‬
‫‪4:09‬‬
‫‪4:11‬‬
‫‪4:14‬‬
‫‪4:18‬‬
‫‪4:23‬‬
‫‪4:28‬‬
‫‪4:34‬‬
‫‪4:39‬‬
‫‪4:45‬‬
‫‪4:50‬‬
‫‪4:56‬‬
‫‪5:02‬‬

‫הנץ‬

‫‪6:07‬‬
‫‪5:59‬‬
‫‪5:53‬‬
‫‪5:46‬‬
‫‪5:42‬‬
‫‪5:38‬‬
‫‪5:37‬‬
‫‪5:35‬‬
‫‪5:33‬‬
‫‪5:33‬‬
‫‪5:34‬‬
‫‪5:35‬‬
‫‪5:38‬‬
‫‪5:42‬‬
‫‪5:46‬‬
‫‪5:50‬‬
‫‪5:55‬‬
‫‪5:59‬‬
‫‪6:04‬‬
‫‪6:08‬‬
‫‪6:12‬‬
‫‪6:16‬‬

‫סוף זמן ק"ש‬
‫מג"א | גר"א‬

‫‪8:41‬‬
‫‪8:36‬‬
‫‪8:31‬‬
‫‪8:27‬‬
‫‪8:24‬‬
‫‪8:22‬‬
‫‪8:22‬‬
‫‪8:21‬‬
‫‪8:20‬‬
‫‪8:20‬‬
‫‪8:21‬‬
‫‪8:23‬‬
‫‪8:25‬‬
‫‪8:28‬‬
‫‪8:31‬‬
‫‪8:33‬‬
‫‪8:36‬‬
‫‪8:39‬‬
‫‪8:41‬‬
‫‪8:43‬‬
‫‪8:45‬‬
‫‪8:46‬‬

‫‪9:21‬‬
‫‪9:16‬‬
‫‪9:12‬‬
‫‪9:09‬‬
‫‪9:06‬‬
‫‪9:05‬‬
‫‪9:04‬‬
‫‪9:03‬‬
‫‪9:03‬‬
‫‪9:04‬‬
‫‪9:05‬‬
‫‪9:06‬‬
‫‪9:08‬‬
‫‪9:11‬‬
‫‪9:13‬‬
‫‪9:15‬‬
‫‪9:18‬‬
‫‪9:19‬‬
‫‪9:21‬‬
‫‪9:23‬‬
‫‪9:24‬‬
‫‪9:25‬‬

‫חצות‬

‫‪12:39‬‬
‫‪12:37‬‬
‫‪12:36‬‬
‫‪12:36‬‬
‫‪12:36‬‬
‫‪12:36‬‬
‫‪12:36‬‬
‫‪12:37‬‬
‫‪12:38‬‬
‫‪12:39‬‬
‫‪12:41‬‬
‫‪12:42‬‬
‫‪12:44‬‬
‫‪12:45‬‬
‫‪12:45‬‬
‫‪12:46‬‬
‫‪12:46‬‬
‫‪12:45‬‬
‫‪12:44‬‬
‫‪12:42‬‬
‫‪12:40‬‬
‫‪12:38‬‬

‫צאה"כ‬
‫פלג‬
‫המנחה שקיעה מוצ"ש ר"ת‬

‫‪18:07‬‬
‫‪18:11‬‬
‫‪18:15‬‬
‫‪18:19‬‬
‫‪18:23‬‬
‫‪18:27‬‬
‫‪18:27‬‬
‫‪18:31‬‬
‫‪18:34‬‬
‫‪18:37‬‬
‫‪18:39‬‬
‫‪18:40‬‬
‫‪18:40‬‬
‫‪18:39‬‬
‫‪18:37‬‬
‫‪18:34‬‬
‫‪18:30‬‬
‫‪18:25‬‬
‫‪18:19‬‬
‫‪18:12‬‬
‫‪18:05‬‬
‫‪17:57‬‬

‫‪19:15‬‬
‫‪19:20‬‬
‫‪19:25‬‬
‫‪19:30‬‬
‫‪19:35‬‬
‫‪19:39‬‬
‫‪19:40‬‬
‫‪19:44‬‬
‫‪19:48‬‬
‫‪19:51‬‬
‫‪19:53‬‬
‫‪19:54‬‬
‫‪19:54‬‬
‫‪19:52‬‬
‫‪19:50‬‬
‫‪19:46‬‬
‫‪19:41‬‬
‫‪19:35‬‬
‫‪19:28‬‬
‫‪19:20‬‬
‫‪19:12‬‬
‫‪19:03‬‬

‫‪19:48‬‬
‫‪19:53‬‬
‫‪19:59‬‬
‫‪20:04‬‬
‫‪20:10‬‬

‫‪20:34‬‬
‫‪20:40‬‬
‫‪20:47‬‬
‫‪20:53‬‬
‫‪20:59‬‬

‫‪20:15‬‬
‫‪20:20‬‬
‫‪20:24‬‬
‫‪20:28‬‬
‫‪20:30‬‬
‫‪20:31‬‬
‫‪20:30‬‬
‫‪20:29‬‬
‫‪20:26‬‬
‫‪20:21‬‬
‫‪20:15‬‬
‫‪20:09‬‬
‫‪20:01‬‬
‫‪19:53‬‬
‫‪19:44‬‬
‫‪19:35‬‬

‫‪21:04‬‬
‫‪21:09‬‬
‫‪21:14‬‬
‫‪21:17‬‬
‫‪21:19‬‬
‫‪21:20‬‬
‫‪21:20‬‬
‫‪21:18‬‬
‫‪21:15‬‬
‫‪21:10‬‬
‫‪21:04‬‬
‫‪20:57‬‬
‫‪20:49‬‬
‫‪20:40‬‬
‫‪20:30‬‬
‫‪20:20‬‬

‫‪135‬‬

‫מנהגים ודינים ליהודי תימן‬

‫מנהגים ודינים ליהודי תימן‬
‫רחמים שר‪-‬שלום‬
‫התוכן‪ :‬א‪ .‬כללי; ב‪ .‬התפילות בימי החול; ג‪ .‬תפילות השבת; ד‪ .‬ממנהגי הקריאה‬
‫בתורה והבדלים בהפטרות; ה‪ .‬ראש‪-‬חודש; ו‪ .‬אלול והימים הנוראים; ז‪ .‬ימים טובים;‬
‫ח‪ .‬חנוכה; ט‪ .‬פורים; י‪ .‬תשעה באב והצומות;‬
‫בין יהודי תימן רווחים בימינו מנהגים שונים‪ .‬ידועים בעיקר המנהג הבלאדי בו נשמרו מנהגי‬
‫תימן הקדומים והמנהג השאמי שהושפע מהסידור הספרדי‪ .‬מלבד שני מנהגים אלה ניתן‬
‫למצוא קשת רחבה של מנהגים מן הדרדעים (דור‪-‬דעה) השומרים על מרכיבים מסידורו של‬
‫רס"ג עם פסקי הלכה של הרמב"ם ועד אלה שאימצו את הסידור הספרדי עם פסקי ההלכה‬
‫של הרבנים הספרדים‪ .‬המנהגים המובאים כאן הם בעיקר המנהגים המובאים בסידור‬
‫הבלאדי‪ ,‬שזכה בשנים האחרונות לעדנה וכן מנהגים המובאים בסידורי התכלאל הקדומים‪.‬‬
‫הדינים המובאים כאן הם בדרך כלל עפ"י תכלאל "שיבת ציון" "ושיח ירושלים" (בלאדי)‬
‫שנערכו ע"י הרה"ג הרב יוסף קאפח זצ"ל‪ .‬מחוסר מקום לא הובאו כאן מנהגי השאמי‬
‫בהרחבה‪ ,‬אלה נוהגים בד"כ עפ"י המנהג הספרדי (כאשר אינם נוהגים עפ"י הבלאדי)‪.‬‬
‫א‪ .‬כללי‬
‫קריאת שמע‪ ,‬בערבית ושחרית‪ ,‬נאמרת בקול אחד ע"י כל הציבור‪.‬‬
‫בקדיש אומרים "לעילא לעילא" בכל ימות השנה‪.‬‬
‫סתם קדיש‪ ,‬הוא קדיש "לעילא" שהספרדים והאשכנזים קוראים לו "חצי קדיש"‪.‬‬
‫בסידור הבלאדי אין קדיש "יהא שלמא" ("קדיש יתום") ולצורך אמירת קדיש דרבנן אחרי‬
‫מזמור תהלים אומרים את המשנה "ר' חנניה בן עקשיא‪"…‬‬
‫בקדיש דרבנן (על ישראל) אומרים את הנוסח "דעתיד לחדתא"‪.‬‬
‫יש נוהגים שלא לעשות חזרה בתפילה‪ .‬מתפללים תפילה אחת בקול רם (הרב יוסף קאפח‬
‫מצביע על מנהג זה שהוא עפ"י תקנת הרמב"ם)‪.‬‬
‫בכל תפילות שחרית ומנחה‪ ,‬הן בחול הן בשבת והן בימים טובים‪ ,‬אומרים את נוסח הקדושה‬
‫הארוך ("ממקומך מלכנו תופיע") ואילו במוסף אומרים את ה"כתר" בשלמותו בלי שום‬
‫קיצור גם במוסף של ראש‪-‬חודש וגם במוסף של חול‪-‬המועד‪.‬‬
‫מקפידים שהש"ץ מתעטף בטלית בכל התפילות‪.‬‬

‫לוח דינים ומנהגים‬

‫‪136‬‬

‫בימים שגומרים בהם את ההלל‪ ,‬קוראים את ההלל בקירוי‪ :‬הש"ץ מתחיל ב"הללויה"‪,‬‬
‫והציבור עונה "הללויה"‪ ,‬החזן אומר חצי פסוק והציבור עונה הללויה‪ 123 .‬פעמים הללויה‬
‫כמניין שנותיו של אהרן הכהן‪ .‬כמו כן חוזר הציבור על ראשי הפרקים‪.‬‬
‫קטן היודע להתעטף חייב בציצית כדי לחנכו במצוות‪.‬‬
‫בכל תפילות שחרית ומוסף וכן במנחה של תעניות הכהנים עולים לדוכן‪.‬‬
‫ב‪ .‬התפילות בימי החול‬
‫שחרית‬
‫אחרי "סדר הנהגת הבוקר"‪ ,‬עומדים הש"ץ והציבור ומתחילים באמירת "המהולל" ו"ברוך‬
‫שאמר"‪ .‬את הזמירות אומרים בישיבה ואין עומדים ב"ויברך דוד"‪.‬‬
‫אחרי שירת הים מוסיפים בכל ימות השנה "ותקח מרים הנביאה" עד "כי אני ה' רופאך"‬
‫ואח"כ אומר הש"ץ ח"י פסוקים שעניינם גאולת ישראל (הפתיחה‪" :‬רפאני ה' וארפא")‪.‬‬
‫אחרי העמידה נפילת פנים מיושב‪ .‬נוטה על צידו השמאלי ואומר בלחש את תפילת "לפניך אני‬
‫כורע"‪" ,‬אבינו מלכנו אבינו אתה" וכו'‪.‬‬
‫אחרי "תהילה לדוד" "ובא לציון" אומרים שיר של יום‪ .‬ואם יש חתן בביהכ"נ אומרים אחרי‬
‫שיר של יום "למנצח על שושנים לבני קרח" (תה' מ"ה)‪ .‬ולאבל אומרים "למנצח‪ …‬שמעו זאת‬
‫כל העמים" (תה' מ"ט)‪.‬‬
‫אחרי מזמור של יום אומרים "לדוד אליך ה' נפשי אשא" (תהלים כ"ה)‪" ,‬אמר ר' אלעזר‪,"…‬‬
‫אין כאלהינו וקדיש תתקבל‪.‬‬
‫היום התפשט המנהג לומר אחרי קדיש תתקבל "פיטום הקטורת"‪ ,‬תנא דבי אליהו‪ ,‬רבי חנניה‬
‫וקדיש דרבנן‪ ,‬ברכו ועלינו לשבח‪.‬‬
‫אחרי "עלינו" נוהגים ל"שלש"‪ :‬לומדים מעט משניות עם פירוש‪ .‬פרק בנביאים ופרק בכתובים‬
‫ואם יש מניין אומרים קדיש דרבנן דעתיד לחדתא‪.‬‬
‫בשני וחמישי נוהגים עתה לומר לפני הוצאת ס"ת "אל‪-‬מלך" והסדר (כמנהג הספרדים)‬
‫ומוסיפים וידוי‪.‬‬
‫מנחה‬
‫מתחילים "והוא רחום"‪ ,‬תהילה לדוד (ואם יש זמן אומרים לפני כן למנצח על הגתית (תהלים‬
‫פ"ד)‪ ,‬פרשת התמיד‪ ,‬פיטום הקטורת)‪ ,‬קדיש ומתפללים עמידה בלחש וחזרה או תפילה אחת‬
‫בקול רם‪ .‬נופלים על פניהם באמירת "לפניך אני כורע" כמו בשחרית‪ ,‬אבל אין אומרים וידוי‪.‬‬
‫קדיש תתקבל‪ .‬מזמור לדוד ה' קראתיך (תהלים קמ"א)‪ ,‬משכיל לדוד בהיות במערה (תהלים‬
‫קמ"ב)‪ ,‬ר' חנניה וקדיש דרבנן‪ .‬אין אומרים "עלינו" בסיום תפילת מנחה‪.‬‬

‫‪137‬‬

‫מנהגים ודינים ליהודי תימן‬

‫ערבית‬
‫הש"ץ פותח "והוא רחום"‪ ,‬ברכו‪ ,‬ק"ש וברכותיה כנהוג‪ .‬ברכת השכיבנו היא ארוכה במיוחד‬
‫ומוסיף בה פסוקי בקשה רבים וחותמים אותה ב"ברוך אתה ה'‪ ,‬המולך בכבודו חי וקיים‬
‫תמיד‪ ,‬ימלוך לעולם ועד‪ ,‬אמן"‪ .‬קדיש ותפילת לחש‪.‬‬
‫בסיום תפילת העמידה אומר הש"ץ קדיש תתקבל‪ .‬מזמור "למנצח על הגתית מזמור לדוד"‬
‫(תהלים ח') "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים" (תהלים קכ"א)‪ ,‬קדיש דרבנן‪ ,‬ברכו ועלינו‪.‬‬
‫ג‪ .‬תפילות השבת‬
‫קבלת שבת‬
‫מברכים על הדלקת נר שבת קודם להדלקה‪.‬‬
‫יש נוהגים להתעטף בטלית בערבי שבתות וימים טובים בלכתם לביהכ"נ‪.‬‬
‫מקדימים לבוא בערב שבת לבית‪-‬הכנסת‪ .‬הציבור קורא את שיר‪-‬השירים בנעימה ואחרי כן‬
‫קוראים את פרקי לכו נרננה‪ .‬אם לא התפללו מנחה מתפללים אותה לפני מזמור לדוד (פעם‬
‫אחת בקול)‪ .‬אחרי מזמור לדוד אומרים "אנא בכח"‪" ,‬אל נא קרב תשועת מצפיך"‪ ,‬לכה דודי‪,‬‬
‫בר יוחאי‪ ,‬במה מדליקין‪ ,‬קדיש דרבנן‪ ,‬מזמור שיר ליום השבת‪ ,‬ברכו‪ .‬קריאת שמע וברכותיה‬
‫כנהוג‪ .‬ברכת "השכיבנו" קצרה וחותם בה "הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל‬
‫ירושלים‪ ,‬אמן"‪ .‬ושמרו‪ ,‬קדיש‪.‬‬
‫בתפילת שבע בליל שבת אין אומרים "ויכולו"‪ .‬אומרים אותה עם הש"ץ בברכת "מעין שבע"‪.‬‬
‫אחרי קדיש תתקבל מזמור "למנצח על הגתית" (תהלים ח) ומזמור לדוד ה' רועי (תהלים כג)‬
‫ר' חנניה‪ ,‬קדיש דרבנן (דעתיד לחדתא)‪ ,‬ברכו‪ ,‬עלינו‪ ,‬יגדל‪.‬‬
‫שינויים בנוסח‪:‬‬
‫ב"לכה דודי"‪" :‬נקבילה" (ולא "נקבלה")‪ ,‬ובסיום אומרים ‪ 7‬פעמים "בואי כלה"‪.‬‬
‫בפזמון "בר יוחאי" אומרים "אשרי יולדיך" (ולא "יולדתך") הנחרז עם "לומדיך" ו"סודך"‪.‬‬
‫במשנת "במה מדליקין"‪ :‬כלְך (ולא כלְך); נפט (ולא נפט)‬
‫בברכת "מעין שבע"‪ :‬כל השנה אומרים "המלך הקדוש" (במקום "האל הקדוש")‪" ,‬מעון‬
‫הברכות" (ולא "מעין הברכות"); "מדשני עונג" (ולא "מדושני עונג") ‪/‬‬
‫בכל תפילות שבע של שבת (ערבית‪ ,‬שחרית‪ ,‬מוסף ומנחה) אומרים בברכה הרביעית (קדושת‬
‫היום) "שבתות קדשך… וינוחו בם"‪.‬‬

‫‪138‬‬

‫לוח דינים ומנהגים‬

‫שחרית של שבת ומוסף‬
‫לאחר ברכות השחר ו"התיקון"‪ ,‬מתעטפים בטלית והש"ץ אומר "המהולל"‪ .‬ברוך שאמר‪,‬‬
‫מזמור שיר ליום השבת‪ ,‬זמירות וכו' עד כי אני ה' רופאיך‪ .‬פסוקי רפאני‪ ,‬נשמת‪ ,‬ישתבח‪,‬‬
‫קדיש‪ ,‬ברכו‪ ,‬יוצר עם ההוספות של שבת‪ .‬אחרי חזרת הש"ץ קדיש תתקבל‪ .‬יש אומרים לפני‬
‫פתיחת ההיכל את הפיוטים "אהוב נגלה"‪" ,‬אשירה לאהוב" ובעת פתיחת ההיכל "והללויה‬
‫זמרי למלכך בת ציון"‪ .‬מוציאים ס"ת ואומרים אתה הראית לדעת וכו' ויהי בנסוע הארון‪,‬‬
‫גדלו‪ .‬לאחר הנחת ס"ת על התיבה מגביהים את היריעה והחזן אומר "וזאת התורה" וכו'‬
‫והציבור אומרים "בואו נשתחוה ונכרעה וכו'" ויש נוהגים שהחזן אומר כאן "בריך שמיה"‪.‬‬
‫החזן אומר "הכל תנו עוז לאלהים וכו'" והקהל אומרים "תורת ה' תמימה" וכו'‪ .‬החזן‪" :‬ה'‬
‫עוז לעמו יתן"‪ ,‬והקהל‪" :‬ה' יברך את עמו בשלום"‪.‬‬
‫על הקריאה בתורה ועל הבדלים בהפטרות ראה להלן בהמשך‪.‬‬
‫אחרי ההפטרה תפילה לשלום המדינה‪ .‬מי שברך לקהל‪ .‬הכרזת ר"ח כמנהג הספרדים (יהי‬
‫רצון)‪ .‬הכרזה על תענית ציבור עפ"י נוסח הספרדים ("אחינו בית ישראל")‪ .‬אין מכריזין לא על‬
‫צום יום הכיפורים‪ ,‬לא על צום תשעה באב ולא על תענית אסתר‪.‬‬
‫תהילה לדוד‪ ,‬ברוך ה' אשר נתן מנוחה‪ ,‬ימלוך‪ ,‬מזמור לדוד‪ ,‬שאו שערים‪ ,‬וידעת כי ה' אלהיך‪,‬‬
‫יהללו‪ ,‬ומחזירים את ספר התורה להיכל‪ .‬בפתח ההיכל אומר הש"ץ ה' הוא האלהים וכו'‪.‬‬
‫שובה למעונך‪ .‬קדיש ומתפללים מוסף‪ .‬הפתיחה לברכה האמצעית (קדושת היום) היא "למשה‬
‫צוית" (ולא "תכנת שבת")‪ .‬קדיש תתקבל‪ ,‬כל ישראל וכו'‪ .‬פיטום הקטורת‪ ,‬תנא דבי אליהו‪,‬‬
‫קדיש דרבנן‪ ,‬עלינו (ואין אומרים ברכו)‪" .‬אדון עולם" ונוהגים ללמוד בהלכות שבת בהרמב"ם‪.‬‬
‫ויש נוהגים ללמוד ב"מנורת המאור" (למהר"י אבוהב) לפני שאומרים תנא דבי אליהו‪.‬‬
‫מנחה של שבת‬
‫למנצח על הגתית‪ ,‬פרשת התמיד ופיטום הקטורת‪ ,‬אשרי‪ ,‬ובא לציון‪ .‬ברוך אלהינו‪ .‬מזמור שיר‬
‫ליום השבת ויש מוסיפים את מזמור לדוד אליך ה' נפשי אשא (תהלים כ"ה)‪ .‬קדיש‪ .‬ואני‬
‫תפילתי‪ .‬מוציאים ס"ת וקוראים בו שלושה מפרשת השבת הבאה‪ .‬לאחר הקריאה בתורה‬
‫אומר הציבור פסוקי "מה רב טובך" והחזן פסוקי "וידעת"‪ .‬מחזירים ספר התורה להיכל‬
‫"יהללו"‪" ,‬ה' הוא האלהים"‪ ,‬קדיש ומתפללים תפילת שבע של מנחה (אתה אחד)‪ .‬אחרי‬
‫החזרה "צדקתך" (ואין אומרים אותו בשבת ור"ח או שבת ויו"ט)‪ .‬קדיש תתקבל‪ ,‬כל ישראל‪,‬‬
‫הללויה אודה ה' בכל לבב‪ ,‬ר' חנניה‪ .‬קדיש דרבנן ואין אומרים עלינו‪.‬‬

‫‪139‬‬

‫מנהגים ודינים ליהודי תימן‬

‫בבתי‪-‬כנסת בהם נהוג לחלק את פרשת חוקת (ר' להלן במנהגי הקריאה בתורה) אזי בשבת בה‬
‫קוראים את קרח וחצי חוקת‪ ,‬קוראים במנחה שלושה בפרשת חוקת מן "ויסעו מקדש" עד‬
‫"ויקרא שם המקום חרמה" (במדבר כ‪ ,‬כב עד כא‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫ד‪ .‬ממנהגי הקריאה בתורה והבדלים בהפטרות‬
‫קריאת התורה וההפטרה עם תרגום‪ .‬בד"כ נוהגים שילד הוא הקורא את התרגום‪ .‬כל עולה‬
‫קורא את הקריאה שלו בסיוע "סימנים" של החזן‪.‬‬
‫קטן היודע לקרוא ויודע למי מברכים עולה ממניין הקרואים בין לשלושה בין לשבעה‪.‬‬
‫נהוג בבתי‪-‬כנסת רבים ליחד את עליית ששי לקטן‪.‬‬
‫כאשר צריך לקרוא בשני ס"ת אזי מוציאים את ס"ת השני לאחר החזרת הראשון‪ .‬ובזמן‬
‫החזרת ס"ת אומרים את המזמור "השמים מספרים כבוד אל" (תהלים י"ט)‪ .‬בגמר הקריאה‬
‫בספר ראשון אומרים קדיש וכשמחזירין את הספר השני אומרים קדיש והוא הקדיש למוסף‪.‬‬
‫כשמוציאים שלושה ס"ת‪ :‬בגמר הקריאה בספר הראשון קוראים שבעה עולים את פרשת‬
‫השבוע ואומרים קדיש‪ ,‬מחזירים אותו‪ ,‬ומוציאים ספר שני ולאחר הקריאה בו מחזירים אותו‬
‫ואין אומרים קדיש ומוציאים ספר שלישי וכשמחזיר אותו אומר קדיש והוא קדיש של מוסף‪.‬‬
‫בברכות ההפטרה שלאחר קריאת ההפטרה הברכה השניה היא "רחם על ציון" וחותמים את‬
‫הברכה "ברוך אתה ה' בונה ירושלים"‪ .‬הברכה השלישית היא "את צמח דוד מהרה תצמיח"‬
‫ואין מזכירים בה את אליהו הנביא‪.‬‬
‫בר"ח שחל בשבת חותמים את הברכה האחרונה ב"מקדש השבת וישראל וראשי חודשים"‪.‬‬
‫בחוה"מ שנופל בשבת חותמים את הברכה האחרונה ב"מקדש השבת וישראל והזמנים"‪.‬‬
‫הפטרות בהן יש הבדלים בין מנהגי תימן למנהגי הספרדים‪:‬‬
‫בראשית‬
‫נח‬
‫לך‪-‬לך‬
‫וירא‬
‫תולדות‬
‫ויצא‬
‫שמות‬
‫וארא‬
‫בא‬

‫הן עבדי אתמך‪-‬בו‬
‫רני עקרה‬
‫ואל מי תדמיוני‬
‫ואשה אחת‬
‫משא דבר ה'‬
‫ועמי תלואים‬
‫הודע את ירושלם‬
‫ולא יהיה עוד‬
‫בעת ההיא יובל שי‬

‫ישעיה מב‪ ,‬א‪-‬טז‬
‫ישעיה נד‪ ,‬א עד נה‪ ,‬ה‬
‫ישעיה מ‪ ,‬כה עד מא‪ ,‬יז‬
‫מלכים ב' ד‪ ,‬א‪-‬לז‬
‫מלאכי א‪ ,‬א עד ג‪ ,‬ד‬
‫הושע יא‪ ,‬ז עד יב‪ ,‬יד‬
‫יחזקאל טז‪ ,‬א‪-‬יד‬
‫יחז' כח‪,‬כד עד כט‪,‬כא‬
‫ישעיה יח‪ ,‬ז עד יט‪ ,‬כה‬

‫(הוספת פסוקים בהתחלה)‬
‫(הוספות כמנהג אשכנז)‬
‫(הוספת פסוקים בהתחלה)‬
‫(הוספה כמנהג אשכנז)‬
‫(מסיימים בפסוק "וערבה"‬
‫(מסיימים "ובנביא נשמר")‬
‫(הפטרה שונה)‬
‫(הוספת פסוק בהתחלה)‬
‫(הפטרה שונה)‬

‫‪140‬‬
‫בשלח‬
‫יתרו‬
‫משפטים‬
‫כי תשא‬
‫ויקהל‬
‫ויקרא‬
‫צו‬
‫שמיני‬
‫מצורע‬
‫קדושים‬
‫בהר‬
‫בחוקותי‬
‫בהעלותך‬
‫חקת‬
‫דברים *)‬
‫ואתחנן‬
‫נצבים‬
‫האזינו‬
‫זאת הברכה‬
‫שבת שקלים‬
‫שבת זכור‬
‫שבת החודש‬
‫שבת חוה"מ‬
‫פסח‬
‫שחרית ת"ב‬
‫שחרית יו"כ‬
‫א' של‬
‫סוכות‬
‫שבת חוה"מ‬
‫סוכות‬

‫לוח דינים ומנהגים‬
‫ויכנע אלהים ביום ההוא‬
‫בשנת מות המלך עזיהו‬
‫הדבר אשר היה אל ירמיהו‬
‫ויהי ימים רבים‬
‫וישלח המלך שלמה‬
‫עם זו יצרתי‬
‫עולותיכם ספו על זבחיכם‬
‫ויוסף עוד דוד‬
‫ויאמר אלישע‬
‫ויהי בשנה השביעית‬
‫ה' עוזי ומעוזי‬
‫בן אדם הנבא על רועי ישר'‬
‫רני ושמחי בת ציון‬
‫ויפתח הגלעדי‬
‫חזון ישעיה‬
‫נחמו‬
‫ונודע בגויים זרעם‬
‫ולקחתי אני מצמרת הארז‬
‫ויהי אחרי מות משה‬
‫בן שבע שנים יהואש‬
‫ותהי המלחמה חזקה‬
‫רב לכם נשיאי ישראל‬
‫עוד זאת אדרש לבית‬
‫ישראל‬
‫עמדו על דרכים‬
‫ואמר סלו סלו‬
‫והבאתי את השלישית‬

‫שופטים ד‪,‬כג עד ה‪ ,‬לא‬
‫ישעיה ו‪ ,‬א‪-‬יג; ט‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫ירמ' לד‪ ,‬ח עד לה‪ ,‬יט‬
‫מלכים א' יח‪ ,‬א‪-‬מו‬
‫מלכים א' ז‪ ,‬יג‪-‬כב‬
‫ישע' מג‪ ,‬כא עד מד‪ ,‬ו‬
‫ירמ' ז‪,‬כא‪-‬כח; ט‪,‬כב‪-‬כג‬
‫שמואל ב' ו‪ ,‬א עד ז‪ ,‬ג‬
‫מלכים ב' ז‪ ,‬א‪-‬כ; יג‪,‬כג‬
‫יחזקאל כ‪ ,‬א‪-‬טו‬
‫ירמיה טז‪ ,‬יט עד יז‪ ,‬יד‬
‫יחזקאל לד‪ ,‬א‪-‬כז‬
‫זכריה ב‪ ,‬יד עד ד‪ ,‬ט‬
‫שופטים יא‪ ,‬א‪-‬מ‬
‫ישעיה א‪ ,‬א‪-‬לא‬
‫ישעיה מ‪ ,‬א‪-‬כה; מא‪,‬יז‬
‫ישעיה סא‪ ,‬ט עד סב‪ ,‬ט‬
‫יחזקאל יז‪,‬כב ‪ -‬יח‪,‬לב‬
‫יהושע א‪ ,‬א‪-‬ט; ו‪ ,‬כז‬
‫מלכים ב' יב‪ ,‬א‪-‬יז‬
‫שמואל א יד‪,‬נב ‪ -‬טו‪,‬לג‬
‫יחזקאל מה‪,‬ט ‪ -‬מו‪,‬יא‬
‫יחזקאל לו‪ ,‬לז עד לז יד‬

‫(הוספת פסוקים בהתחלה)‬
‫(הוספת פסוקים)‬
‫(הפטרה מורחבת)‬
‫(עד "וילך יזרעאלה")‬
‫(הפטרה מקוצרת)‬
‫("מבלעדי אין אלהים")‬
‫(הפטרה מקוצרת)‬
‫(הוספת פסוקים)‬
‫(הוספת פסוקים)‬
‫(ויש ממשיכים עד פסוק כ')‬
‫(הפט'בחוקותי לאש' וספ')‬
‫(הפטרה שונה)‬
‫(הוספת פסוקים בסוף)‬
‫(הוספת פסוקים בסוף)‬
‫(מסיימים "ואין מכבה")‬
‫(מוסיפים פסוק בסוף)‬
‫(מוסיפים פסוק בהתחלה)‬
‫(הפטרה שונה)‬
‫(מוסיפים פסוק בסוף)‬
‫(ההתחלה כמנהג אשכנז)‬
‫(מוסיפים פסוק בהתחלה)‬
‫(הוספת פסוקים בהתחלה)‬
‫(הוספת פסוקים בהתחלה)‬

‫ירמ'‪ ,‬ו‪ ,‬טז עד ח‪,‬יג; ט‪,‬כג‬
‫יש' נז‪ ,‬יד‪ -‬נח‪ ,‬יד; נט כ‪-‬כא‬
‫זכריה יג‪ ,‬ט עד יד כא‬

‫(הוספת פסוקים בסוף)‬
‫(הוספת פסוקים מפרק נט‬
‫(הוספת פסוק בהתחלה)‬

‫בן אדם שים פניך‬

‫יחזקאל לח‪ ,‬א‪-‬כג‬

‫(שינויים בהתחלה ובסיום)‬

‫מנהגים ודינים ליהודי תימן‬

‫‪141‬‬

‫*) יש נוהגים לפי הרמב"ם להפטיר בג' דפורענותא דברי‪ ,‬חזון‪ ,‬איכה (הסימן‪ :‬דח"א) ולפי זה‬
‫את פרק א' בישעיה מחלקים לשתי שבתות‪ .‬עד פסוק כ' קוראים בשבת השניה (הנקראת‬
‫"שבת חזון") ומפסוק כא (איכה היתה) קוראים בשבת השלישית‪ ,‬השבת שלפני ת"ב שנקראת‬
‫"שבת איכה"‪.‬‬
‫מנהגים חריגים בקריאת הפרשות‬
‫בא"י אין מחברים לעולם את מטות ומסעי ותמיד קוראים את פינחס לפני בין המצרים‪.‬‬
‫במקום לחבר את מטות ומסעי נוהגים לחבר את חוקת ובלק‪ .‬ואילו הדרדעים נוהגים במקרה‬
‫זה לקרא את שלוש הפרשות קרח חקת ובלק בשתי שבתות‪ ,‬בכל שבת פרשה וחצי‪ .‬בשבת‬
‫הראשונה עד "ויסעו מקדש" (במדבר כ‪ ,‬כא) ובשבת השניה מ"ויסעו" עד סוף פרשת בלק‪.‬‬
‫בשנה בה אין הספרדים ואשכנזים מחברים את מטות ומסעי אז אין מחברים את חוקת ובלק‬
‫ואין צורך לקרוא פרשה וחצי כנ"ל‪.‬‬
‫בבתי‪-‬כנסת בהם נהוג לחלק את פרשת חוקת כנ"ל‪ ,‬אזי בשבת שלפניה (בה קוראים את קרח‬
‫וחצי חוקת) קוראים במנחה שלושה מן "ויסעו מקדש" עד "ויקרא שם המקום חרמה"‪.‬‬
‫ה‪ .‬ראש‪-‬חודש‬
‫פותחים את תפילת ערבית בפיוט "שער הרחמים" ואח"כ אומרים מזמור "ברכי נפשי"‬
‫(תהלים ק"ד)‪.‬‬
‫בקריאת ההלל אין מברכים ומדלגים את הקטעים "לא לנו"‪" ,‬אהבתי"‪ ,‬ושישה פסוקים מן‬
‫"הללו את ה' כל גויים" עד "מן המצר"‪ .‬שיר של יום בר"ח‪ :‬שירו לה' שיר חדש (תה' צח‪-‬צט)‬
‫בר"ח שחל בשבת אומרים בליל שבת אחרי "בר‪-‬יוחאי" את הפיוט "שירו לאל נבוני"‪ .‬ויש‬
‫שחוזרים ואומרים אותו גם בשחרית לפני הוצאת ספר התורה השני שקוראים בו מעניין ר"ח‪.‬‬
‫בהפטרת שבת ור"ח חותם המפטיר "מקדש השבת וישראל וראשי חודשים"‪ .‬יש נוהגים‬
‫להסדיר את תפילת מוסף ר"ח שחל בשבת ("אתה יצרת")‪ .‬יש המברכים לבנה מיד בהראותה‬
‫בתחילת החודש‪.‬‬
‫ו‪ .‬אלול והימים הנוראים‬
‫אשמורות‪ .‬קמים בחצות הלילה או בתחילת האשמורת האחרונה או בעלות השחר החל‬
‫ממחרת ר"ח אלול ואומרים את הסליחות (=אשמורות) עד עיו"כ (כמנהג הספרדים)‪ .‬באמירת‬
‫הסליחות מתעטף הש"ץ בטלית כמו לפני כל תפילה ואם עוד לא הגיע זמן ציצית מתעטף בלי‬
‫ברכה‪ .‬לפני הסליחות נהוג לומר את שבע מזמורי התהלים‪ :‬לב‪ ,‬נא‪ ,‬סה‪ ,‬פה‪ ,‬יז‪ ,‬כז‪ ,‬לג‪.‬‬

‫‪142‬‬

‫לוח דינים ומנהגים‬

‫באמירת "אל מלך" ושלוש עשרה מידות לא נהגו לעמוד‪ .‬בסיום האשמורות יש נוהגים לתקוע‬
‫תשר"ת‪.‬‬
‫בתכלאלים הקדומים אין זכר למנהג התרת נדרים בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים‪.‬‬
‫בדורות האחרונים התפשט בין יהודי תימן המנהג לומר "התר לערב ראש השנה"‪ .‬המתפללים‬
‫נחלקים לשתי קבוצות‪ .‬הגדול שבקבוצה אחת מבקש בשם קבוצתו התרת נדרים מהקבוצה‬
‫השנייה‪ .‬אח"כ הגדול שבקבוצה השנייה מבקש התרה בשם קבוצתו‪ .‬ההתרה ההדדית‬
‫ו"מסירת המודעה" היא גם על נדרים בעתיד‪.‬‬
‫ראש השנה‬
‫הדלקת נרות בערב ראש השנה (ככל יום טוב) אינה חובה ואם מדליקים אין מברכים‪.‬‬
‫את תפילת ערבית של רה"ש פותחים בפיוט "אחות קטנה"‪ .‬מזמור החג "למנצח על הגתית‬
‫לאסף" (תהלים פא) ואחרי זה אומרים את המזמורים‪ :‬אשרי האיש (א)‪ ,‬למה רגשו (ב)‪,‬‬
‫הללויה הללו אל בקדשו (קנ)‪.‬‬
‫ואם חל רה"ש בשבת אומרים לפני "אחות קטנה"‪ :‬שיר השירים‪ ,‬מזמורי לכו נרננה‪ ,‬מזמור‬
‫לדוד‪ ,‬לכה דודי‪ ,‬בר‪-‬יוחאי‪ ,‬במה מדליקין‪ ,‬קדיש דרבנן‪ ,‬מזמור שיר ליום השבת (ככל שבת)‪.‬‬
‫הש"ץ מסדיר את תפילת ערבית ואחרי העמידה (אם חל בשבת אומר הש"ץ ויכולו וברכת מעין‬
‫שבע) קדיש תתקבל‪ ,‬למנצח על הגתית מזמור לדוד (תהלים ח)‪ ,‬לדוד מזמור (תהלים כ"ד)‪,‬‬
‫תפילה על הפרנסה‪ .‬מזמור לדוד ה' רועי (תהלים כג)‪ ,‬יגדל‪ ,‬ר' חנניה‪ ,‬קדיש דרבנן‪ ,‬ברכו‪ ,‬עלינו‪.‬‬
‫מברכים איש את רעהו‪" :‬תכתב בספר החיים ובספר הזכרון"‪.‬‬
‫שחרית‪ .‬לאחר ברכות השחר‪ ,‬התיקון והזמירות עומד הש"ץ ואומר את הפיוט "שופט כל‬
‫הארץ" וממשיך "המהולל"‪" ,‬ברוך שאמר" וגומר על הסדר ככל יו"ט‪ .‬אחרי חזרת הש"ץ‬
‫אומרים "אבינו מלכנו"‪ .‬קדיש‪ ,‬תתקבל‪ ,‬תיענו ותעתרו‪ ,‬מוציאים ספר ראשון ואחרי שקראו בו‬
‫‪ 5‬עולים (בראשית כא‪,‬א "וה' פקד את שרה") אומרים חצי קדיש (לעילא)‪ .‬הקהל עומד‬
‫ואומרים את מזמור "השמים מספרים כבוד אל"‪ .‬מוציאים את ספר התורה השני ומחזירים‬
‫להיכל את ספר התורה הראשון‪ .‬המפטיר קורא בספר השני את מוסף היום בפרשת פינחס‬
‫"ובחודש השביעי באחד לחודש" ואין אומרים קדיש אחרי קריאת המפטיר (במנהג השאמי‬
‫אומרים)‪ .‬הקריאה בתורה וההפטרה מקרא ותרגום כנהוג‪ .‬אחר ההפטרה וברכותיה תפילה‬
‫לשלום המדינה‪ .‬ברכה לקהל‪ .‬יהי ה'‪ …‬עמנו‪ ,‬ימלוך‪ ,‬מזמור לדוד‪ ,‬ומחזירים ס"ת להיכל‪.‬‬
‫נערכים ל‪ 30-‬תקיעות דמיושב‪.‬‬
‫לפני תקיעות דמיושב אומרים את הפיוט "עת שערי רחמים" ואת הפסוקים שלפני התקיעות‬
‫(כמנהג הספרדים)‪ .‬לאחר התקיעות ואמירת "אשרי העם יודעי תרועה" מברך התוקע את‬

‫‪143‬‬

‫מנהגים ודינים ליהודי תימן‬

‫השומעים (בשפה הארמית) באיחולים לקיבוץ גלויות‪ ,‬לגאולה‪ ,‬למחילה ולסליחה‪" :‬כמא‬
‫דשמעתון קל שופרא הדין כן ייתי זרובבל בן שאלתיאל ויתקע בשופרא רבא ויכניש יתכון‬
‫מארבע רוחי עלמא ויתיב יתכון בעזרתא דקודשא ותכתבון כולכון ואנא עמכון בספר החיים‬
‫ובספר הזכרון ובספר מחילה וסליחה וכפרה בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן"‪.‬‬
‫תרגום הברכה לעברית‪" :‬כמו ששמעתם קול שופר זה‪ ,‬כן יבוא זרובבל בן שאלתיאל ויתקע‬
‫בשופר גדול ויקבץ אתכם מארבע רוחות העולם ויושיב אתכם בעזרת הקודש ותכתבו כולכם‪,‬‬
‫ואני עמכם‪ ,‬בספר החיים ובספר הזכרון ובספר מחילה וסליחה וכפרה במהרה ובזמן קרוב‬
‫ואמרו אמן"‪.‬‬
‫סדרי התקיעות במנהגי תימן השונים‬

‫בתחילת התפילה לפני‬
‫"שופט כל הארץ"‬
‫בתקיעות דמיושב לפני‬
‫מוסף‬
‫בתפילת הלחש של מוסף‬
‫בחזרת הש"ץ של מוסף‬
‫בקדיש תתקבל‬
‫בסיום התפילה‬
‫סה"כ‬

‫מנהג תימן‬
‫הקדום‬
‫‪—-‬‬

‫מנהג‬
‫הבלאדי‬
‫‪30‬‬

‫השאמי עפ"י‬
‫מנהגי הספרדים‬
‫‪—-‬‬

‫‪30‬‬

‫‪30‬‬

‫‪30‬‬

‫‪—‬‬‫‪10‬‬
‫‪—‬‬‫‪—‬‬‫‪40‬‬

‫‪—‬‬‫‪10‬‬
‫‪—‬‬‫‪1‬‬
‫‪71‬‬

‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪101‬‬

‫הערות‬
‫יש בין הבלאדי‬
‫שנוהגים לתקוע‬
‫‪ 30‬קולות‬
‫נוספים לאחר‬
‫"אדון עולם"‬
‫כדי להשלים‬
‫את מספר‬
‫הקולות ל‪101 -‬‬

‫בכל המנהגים מברכים על השופר רק בתקיעות דמיושב שלפני מוסף‪.‬‬
‫מוסף‪ :‬מתפללים תפילת מוסף של תשע פעם אחת בלבד בקול רם ותוקעים אחרי מלכויות –‬
‫תשר"ת; אחר זכרונות – תש"ת ואחרי שופרות – תר"ת‪ .‬סה"כ ‪ 10‬קולות‪.‬‬
‫ויש נוהגים כמנהג הספרדים להתפלל לחש וחזרה ולתקוע ‪ 30‬בחזרה ויש הנוהגים לתקוע גם‬
‫בלחש ‪( 30‬אם לא תקעו לפני התפילה) ויש שנוהגים לתקוע ‪ 10‬קולות בקדיש תתקבל‪ .‬והיום‬
‫נוהגים רבים להריע תרועה אחת גדולה בסיום התפילה (ר' טבלה לעיל)‪.‬‬
‫סיום התפילה ככל שבת יו"ט‪.‬‬

‫‪144‬‬

‫לוח דינים ומנהגים‬

‫ליל יו"ט שני של רה"ש‪ .‬סדרי התפילה כמו ביום הראשון (אבל א"א "אחות קטנה")‪ .‬מכיוון‬
‫שאין להכין מיום ראשון של רה"ש ליום השני לכן יש נוהגים להתעכב בביהכ"נ בליל יו"ט שני‬
‫אחרי תפילת ערבית ולומר פיוטים ותחינות‪ ,‬כדי שיספיקו הנשים המתחילות במלאכתן‬
‫לאחר צאת החג‪ ,‬להכין את סעודת ליל החג‪ .‬אומרים לפני "עלינו" את הפיוטים "יעלו לאלף‬
‫ולרבבה"‪" ,‬רומה אלהים"‪" ,‬בליל זה בראש השנה"‪" .‬שירו לאל שיר חדש" ועוד‪ .‬בין פיוט‬
‫לפיוט יש נוהגים לומר "אל מלך"‪" ,‬ויעבור" ויש שאומרים רק את "ה' הוא האלהים" ו"ה'‬
‫מלך"‪ .‬בסיום אומרים קדיש דרבנן ‪ ,‬ברכו ועלינו‪.‬‬
‫בליל שני של רה"ש שחל במוצאי שבת אומרים לפני תתקבל "ויהי נעם" וסדר הקדושה ככל‬
‫מוצאי שבת‪" :‬יושב בסתר"‪ ,‬ובא לציון‪ ,‬ואתה קדוש וכו'‪.‬‬
‫בשחרית יום שני הקריאה בתורה בפרשת העקידה וההפטרה "מצא חן במדבר" בירמיה לא‪.‬‬
‫עשרת ימי תשובה‪ :‬בכל עשרת ימי תשובה אומרים לפני "המהולל" את הפיוט "שופט כל‬
‫הארץ"‪( .‬בשאמי אומרים לפני קדיש של יוצר את "שיר המעלות ממעמקים" כמנהג‬
‫הספרדים)‪.‬‬
‫בכל תפילות העמידה מוסיפים לפני חתימת הברכה השלישית (המלך הקדוש) "ובכן יתקדש‬
‫שמך‪ …‬ובכן תן כבוד לעמך‪ …‬ותמלוך‪ "…‬כדרך שמוסיפים ברה"ש ובכיפור‪.‬‬
‫ההוספות בתפילת העמידה כמקובל בעדות האחרות‪ ,‬רק שבהודאה מוסיף‪" :‬זכור רחמיך ה'‬
‫אלקינו וכבוש כעסך וכתוב לחיים טובים וכו'"‪.‬‬
‫אחרי שנופלים על פניהם אומרים "אבינו מלכנו"‪ .‬ואין אומרים אבינו מלכנו בשבת‪.‬‬
‫כיפור‬
‫מנהג הכפרות עם תרנגולים לא התקבל על יהודי תימן‪.‬‬
‫במנחה של עיו"כ אומר היחיד בסיום תפילת העמידה את הוידוי בלחש‪ .‬אחרי אבינו מלכנו‬
‫אומרים קדיש תתקבל ונפטרים לבתיהם לאכול את הסעודה המפסקת‪.‬‬
‫כשחל כיפור בימי החול אין חייבים להדליק נרות‪ .‬וכשחל בשבת מדליקין נרות ומברכים‬
‫להדליק נר של שבת (ולא מוסיפים "ויום הכפורים")‪.‬‬
‫ערבית ליל יום הכיפורים‪ .‬לפני השקיעה חולצים נעליים ומתעטפים בטלית והולכים לביהכ"נ‪.‬‬
‫כשחל יום הכיפורים בשבת‪ ,‬אומרים שיר השירים‪ ,‬לכו נרננה‪ ,‬מזמור לדוד ואח"כ לכה דודי‪,‬‬
‫במה מדליקין קדיש דרבנן ועומד הש"ץ ואומר "לך אלי תשוקתי"‪ .‬אחרי "שמע קולי"‬
‫מוציאים ס"ת ואחרי אמירת הפסוק "אור זרוע" אומר הש"ץ את תפילת "יראים שלחוני"‪.‬‬
‫ואומר הש"ץ ג' פעמים "כל נדרי" ואפילו אם הוא לילה ודאי‪ .‬ברכת שהחיינו‪ .‬והתפשט המנהג‬

‫מנהגים ודינים ליהודי תימן‬

‫‪145‬‬

‫לומר אחרי "כל נדרי" "השכבות" לנפטרים‪ .‬מחזירים את ספר התורה להיכל באמירת מזמור‬
‫שיר ליום השבת‪ .‬אומרים את המזמורים א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ק"נ בתהלים והש"ץ מסדיר את התפילה‪.‬‬
‫בקריאת שמע ביום הכיפורים אומרים בשכמל"ו בקול רם‪.‬‬
‫בכל תפילות יום הכיפורים אומר היחיד וידוי בסיום תפילת העמידה‪.‬‬
‫אם חל כיפור בשבת אומרים "ויכולו" וברכת מעין שבע ואחריה נפילת אפיים וקדיש תתקבל‪.‬‬
‫(בשאמי אין נופלים על פניהם אלא מתחילים מיד בסליחות)‪ .‬אומרים את המזמורים "למנצח‬
‫על הגתית מזמור לדוד"‪" ,‬לדוד מזמור לה' הארץ" ואחרי כן תפילה על הפרנסה‪ ,‬מזמור לדוד‬
‫ה' רועי‪ ,‬יגדל‪ ,‬ר' חנניה וקדיש דרבנן‪ ,‬ברכו ועלינו ואח"כ אומרים את הסליחות‪ ,‬קדיש‪ ,‬תיענו‬
‫ותעתרו ותתקבל‪ .‬וכאן יש נוהגים לומר את כתר מלכות לרשב"ג‪.‬‬
‫שחרית‪ .‬התפילה ככל שבת ויו"ט עם ההוספות של עשי"ת‪ .‬תפילת העמידה בלחש עם הוידוי‬
‫כמו בערבית‪ .‬בחזרת התפילה אומר הש"ץ את הוידוי בברכה הרביעית אחרי "יעלה ויבוא"‬
‫בכל תפילות היום‪ .‬הכהנים נוטלים ידיהם ונושאים כפיהם בתפילות שחרית‪ ,‬מוסף ונעילה‪.‬‬
‫אחרי אבינו מלכנו אומרים סליחות ופיוטים‪ .‬אחרי כל סליחה או פיוט אומרים "אל מלך"‪.‬‬
‫בסיום הסליחות קדיש‪" ,‬ישרי וישבוק"‪ ,‬תתקבל‪ .‬מוציאים ס"ת עם האמירות הנהוגות בשבת‬
‫ויו"ט‪ .‬קוראים ששה (ובשבת שבעה) בפרשת אחרי מות‪ .‬קדיש ומחזירים את סה"ת עם‬
‫המזמור "השמים מספרים כבוד אל"‪ .‬מוצאים ספר שני וקוראים בו בקורבנות היום בפרשת‬
‫פינחס‪ .‬לפני הקריאה בספר השני אומר הש"ץ‪" :‬תבושרו במחילה וסליחה וכפרה" והציבור‬
‫משיב לו "ואתה תבושר במחילה וכו'"‪ .‬ההפטרה "ויהי איש אחד" בשמו"א א'‪.‬‬
‫אחרי המפטיר וההפטרה‪ ,‬תפילה לשלום המדינה וברכות לקהל‪ .‬והוא רחום‪ ,‬תהילה לדוד‬
‫וכו'‪ .‬יהי ה' אלהינו עמנו‪ ,‬ימלוך‪ ,‬מזמור לדוד‪ ,‬שאו שערים‪ .‬מחזירים ס"ת להיכל ואומרים‬
‫קדיש ומתפללים מוסף בלחש וחזרה‪ .‬סדר הוידוי כמו בתפילת שחרית‪ :‬היחיד בסוף תפילת‬
‫הלחש והש"ץ באמצע הברכה הרביעית‪ .‬אחרי החזרה אומרים את "סדר העבודה" ואח"כ‬
‫נפילת אפיים (השאמי נוהגים כמו הספרדים ואומרים את סדר העבודה בתפילת מוסף) וקדיש‬
‫תתקבל‪ .‬סיום התפילה ככל שבת‪ .‬אחרי התפילה יש נוהגים לקרוא את מסכת יומא‪.‬‬
‫מנחה‪ .‬פרשת העקידה‪ ,‬למנצח על הגתית‪ ,‬פרשת התמיד‪ ,‬פיטום הקטורת‪" ,‬והוא רחום"‪,‬‬
‫תהילה לדוד‪" ,‬ובא לציון"‪ ,‬שיר של יום‪ ,‬מזמור שיר ליום השבת‪ ,‬לדוד אליך ה' נפשי אשא‪,‬‬
‫קדיש‪ ,‬אל ארך אפים וכו'‪ .‬וקוראים לשלושה בפרשת העריות שב"אחרי מות"‪ .‬השלישי מפטיר‬
‫(ואינו אומר קדיש)‪ .‬ההפטרה ביונה ומסיימים בפסוקי "מי אל כמוך" מספר מיכה‪ .‬ברכות‬
‫ההפטרה כמו בשחרית מחזירים ס"ת להיכל‪ .‬קדיש‪ .‬מתפללים לחש וחזרה‪ .‬אבינו מלכנו‪,‬‬
‫נפילת אפיים‪ ,‬קדיש‪ ,‬תיענו ותתקבל‪.‬‬

‫‪146‬‬

‫לוח דינים ומנהגים‬

‫נעילה‪ .‬הש"ץ "מסדיר" את התפילה (מכריז על השינויים חתמנו במקום כתבנו וכו')‪ .‬פותחים‬
‫את תפילת נעילה בפיוט "אל נורא עלילה"‪ .‬והוא רחום‪ ,‬תהילה לדוד‪ ,‬קדיש ומתפללים לחש‬
‫וחזרה‪ .‬ש"ץ אומר את הוידוי באמצע הברכה הרביעית אחרי "יעלה ויבוא" והיחיד בסיום‬
‫תפילת הלחש‪ .‬אחרי החזרה נופלים על פניהם‪ .‬קדיש‪ ,‬תיענו ותתקבל‪ .‬סליחות ופיוטים‪ .‬לאחר‬
‫כל סליחה ופיוט "אל מלך"‪ .‬קדיש‪" ,‬ישרי וישבוק"‪ .‬תתקבל‪ .‬בבלאדי תוקעים רק לאחר‬
‫תפילת ערבית‪.‬‬
‫ערבית של מוצאי כיפור‪ .‬אומרים "והוא רחום" ומתפללים ערבית של חול ומוסיפים בברכת‬
‫"אתה חונן" "ואתה הבדלת"‪ .‬אם יום כיפור חל בשבת אומרים את כל התוספות של מוצאי‬
‫שבת‪ :‬ויהי נועם‪ ,‬יושב בסתר‪ ,‬ובא לציון‪ ,‬ואתה קדוש‪ ,‬ברוך אלהינו וקדיש תתקבל‪.‬‬
‫בסיום תפילת ערבית תוקעים תשר"ת ואומרים "ה' הוא האלהים" (שבע פעמים)‪ ,‬שמע‬
‫ישראל‪" ,‬כל כלי יוצר עלייך"‪" ,‬לך אכול בשמחה"‪" ,‬למנצח על הגיתית"‪" ,‬שיר למעלות אשא‬
‫עיני"‪ .‬ר' חנניה‪ ,‬קדיש דרבנן‪ ,‬ברכו ועלינו ונפטרין לבתיהם‪.‬‬
‫מבדילים על נר ששבת או שהודלק מנר ששבת וכשחל במוצאי שבת אין הכרח בנר ששבת‪.‬‬
‫ההבדלה עפ"י הסימן ינ"ה – יין‪ ,‬נר‪ ,‬הבדלה‪.‬‬
‫ז‪ .‬ימים טובים‬
‫הדלקת נרות בערבי ימים טובים‪ .‬בנושא זה יש בין התימנים שלושה מנהגים‪:‬‬
‫מנהג הבלאדי‪ :‬אין מדליקים ואין מברכים‪.‬‬
‫יש בין הבלאדים שנוהגים להדליק אבל אין מברכים‪ .‬ואם חל יו"ט בשבת מברכים רק‬
‫להדליק נר של שבת‪.‬‬
‫מנהג השאמי‪ :‬כמו מנהג הספרדים להדליק עם ברכה בכל ערבי ימים טובים‪ .‬וביו"ט שחל‬
‫בשבת מברכים להדליק נר של שבת ויום טוב‪.‬‬
‫ביום טוב שחל בשבת וכן בשבת חול‪-‬המועד פסח וסוכות‪ ,‬מזכירים בברכה האחרונה שלאחר‬
‫ההפטרה את החג וחותמים את הברכה "ברוך‪ …‬מקדש השבת וישראל והזמנים"‪.‬‬
‫פסח‬
‫ערבית‪ .‬התפילה ככל ליל יו"ט‪ .‬מסדירין את התפילה‪ .‬מזמור החג "יאמרו גאולי ה'" (תה' קז)‪.‬‬
‫אחרי תפילת העמידה של ערבית גומרים את ההלל (בלאדי – בלי ברכה; שאמי – עם ברכה‬
‫תחילה וסוף)‪ .‬בליל הסדר יש נוהגים להוסיף בקידוש את הקטע "תרומה הבדילנו"‪ .‬מברכים‬
‫על נטילת ידיים שלפני אכילת הכרפס וקוראים את ההגדה עפ"י הנוסח שב"אגדתא‬
‫דפסחא"‪ .‬יש נוהגים לשתות כוס חמישי‪.‬‬

‫מנהגים ודינים ליהודי תימן‬

‫‪147‬‬

‫בשחרית סדרי התפילה ככל יו"ט וגומרים את ההלל עם ברכה תחילה וסוף ויש הנוהגים‬
‫לאומרו בקירוי (הציבור עונים "הללויה" אחרי כל חצי פסוק)‪ .‬קריאת התורה וההפטרה כמו‬
‫בכל העדות‪ ,‬ביהושע ה'‪ ,‬רק שהמפטיר מוסיף בהפטרה את הפסוק הראשון והאחרון של פרק‬
‫ו‪ .‬אחרי ההפטרה תפילה לשלום המדינה‪ .‬מי שברך לקהל‪ .‬ואומרים תיקון הטל כמנהג‬
‫הספרדים ומסדירין את תפילת מוסף‪.‬‬
‫בשבת חול המועד לפני מנחה מתחילים לקרוא את שיר השירים מקרא ותרגום ומסיימים את‬
‫קריאתה בשביעי של פסח‪.‬‬
‫ספירת העומר וחג השבועות‬
‫לפני שעומד הש"ץ לברך הוא מכריז "עומר" והציבור עומד‪ .‬הש"ץ מכריז‪ :‬אתמול היה כך וכך‬
‫לעומר ואח"כ מברך הש"ץ לבדו ומתכוון להוציא את הציבור‪ .‬הציבור עונים אמן ואומרים‬
‫ביחד עם הרב את הספירה בלשון ארמית‪ :‬האידנא כך וכך לעומר‪ .‬אם לא שמע או לא ברך‬
‫בלילה סופר ביום בלי ברכה ואם שכח יום או יומיים ולא ברך – יכול לספור שאר הלילות‬
‫בברכה אלא שבלילה האחרון לא יאמר "שלמי"‪.‬‬
‫נוהגים שאין נופלים על פניהם מר"ח סיון עד י"ב בו‪ .‬יש בין הבלאדים שלא קיבלו מנהג זה‪.‬‬
‫את תפילת ערבית של ליל חג השבועות פותחים במזמור החג "יקום אלקים" (תהלים ס"ח)‬
‫ואחרי כן את המזמורים א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ק"נ‪ .‬מסדירין את תפילת ערבית ונהגו גם להסדיר בביהכ"נ‬
‫את הקידוש‪.‬‬
‫בשחרית סדר התפילה כמו בשבת רק שאין אומר ביוצר "לאל אשר שבת"‪ .‬אחרי חזרת הש"ץ‬
‫גומרים את ההלל עם ברכה תחילה וסוף ויש הנוהגים לאומרו בקירוי (הציבור עונים‬
‫"הללויה" אחרי כל חצי פסוק)‪ .‬לפני הקריאה בתורה אומרים את הפיוט "אצולה לפנים"‪.‬‬
‫אחרי הקריאה בתורה נוהגים לקרוא את האזהרות לר' שלמה אבן גבירול‪ .‬מסדירין את‬
‫תפילת מוסף ומתפללים ככל יום טוב‪ .‬אחר הלימוד או לפני תפילת מנחה נוהגים לקרוא את‬
‫מגילת רות עם תרגום ויש שנוהגים לקרוא גם את התפסיר לרס"ג‪.‬‬
‫סוכות ושמחת תורה‬
‫פותחים את תפילת ערבית של סוכות במזמור החג "למנצח משכיל לבני קרח" (תהלים מב‪-‬מג)‬
‫ואחרי זה את המזמורים א‪ ,‬ב‪ ,‬ק"נ (כמו בכל לילות יו"ט)‪.‬‬
‫כשחל סוכות בשבת אומרים שיר השירים‪ ,‬מזמורי לכו נרננה‪ ,‬מזמור לדוד‪ ,‬לכה דודי‪ ,‬מזמור‬
‫שיר ליום השבת ואחרי כן את מזמור החג כנ"ל‪ .‬תפילת ערבית כשאר ימים טובים‪.‬‬
‫את ברכת לישב בסוכה מברכים כשנכנסים לסוכה ויושבים לכן אין יושבים בסוכה עד לאחר‬
‫שיקדש ויברך לישב בסוכה אז יושב ומברך שהחיינו ואח"כ שותה‪.‬‬

‫‪148‬‬

‫לוח דינים ומנהגים‬

‫המנהג של התימנים להוסיף על שלושת עלי ההדס המשולשים‪ ,‬ענפי הדס נוספים (שוטה או‬
‫משולש) להידור מצוה‪.‬‬
‫שחרית‪ :‬בסיום חזרת הש"ץ נוטלים לולב אגוד בימין ואתרוג בשמאל ומברך על נטילת לולב‬
‫ושהחיינו‪ .‬אין נוטלים לולב בשבת לכן אם חל א' של סוכות בשבת מברכים שהחיינו למחרת‪.‬‬
‫גומרים את ההלל בקירוי‪ ,‬עונים "הללויה" אחרי כל דיבור ודיבור)‪ .‬מוציאים ס"ת מניחים על‬
‫התיבה ואומרים הושענות שחיבר רס"ג‪ .‬קדיש תתקבל‪ .‬סדרי הקריאה בתורה ככל יו"ט‪.‬‬
‫לאחר שהחזירו את סה"ת הראשון והוציאו את השני והניחוהו על התיבה אומר החזן‪" :‬תזכו‬
‫לשנים רבות ומועדים טובים" והציבור עונים‪" :‬בחייך ובימיך הטובים"‪ .‬מפטירין בזכריה (יג‪,‬‬
‫ח) "והבאתי את השלישית באש" עד סוף הספר‪ .‬מסדירין תפילת מוסף ומסיימים ככל שבת‬
‫ויום‪-‬טוב‪.‬‬
‫בשבת חול‪-‬המועד אין אומרים הושענות וביום ראשון שלאחר השבת אומרים ההושענות‬
‫שלא אמרו בשבת וההקפה של אותו היום‪.‬‬
‫לפני תפילת מנחה נוהגים להתחיל בקריאת מגילת קהלת מקרא ותרגום‪ .‬לפי הסדר‪ ,‬כל אחד‬
‫מהמתפללים קורא פסוק‪ .‬הציבור חוזר על הפסוק והקורא שב ומתרגם את הפסוק‪.‬‬
‫בהושענא רבה‪ .‬יש נוהגים לשוב ולומר את כל ההושענות שנאמרו בימי הסוכות ומקיפים את‬
‫התיבה שבע פעמים בלולב וערבה‪ .‬בסוף התפילה חובטים את הערבה ע"ג קרקע שלוש או‬
‫חמש פעמים ואומרים לפני כן "יהי רצון" ככתוב בסידור‪.‬‬
‫ליל שמיני עצרת ושמחת תורה‪ .‬פותחים במזמור של החג "למנצח על השמינית" (תהילים יב)‬
‫והמזמורים א‪ ,‬ב‪ ,‬ק"נ‪ .‬התפילה ככל יו"ט‪ .‬יש הנוהגים אחרי התפילה להוציא ספרי תורה‬
‫ולהניחם על התיבה ואומרים פיוטים של שמחת‪-‬תורה‪.‬‬
‫בשחרית מתפללים כשאר ימים טובים‪ .‬המנהג להוציא ס"ת נוסף ולקרוא בו "בראשית" הוא‬
‫מנהג מאוחר שלא נזכר בתכלאלים הקדומים‪ ,‬לכן עם התפשטות מנהג זה התפתחו מנהגים‬
‫שונים בסדרי הוצאת ספרי התורה בש"ת‪ .‬יש נוהגים שחתן התורה אחרי שסיים לקרוא פרשת‬
‫"וזאת הברכה" אינו מברך וממשיך לקרוא בספר השני מ"בראשית" עד "אשר ברא אלהים‬
‫לעשות" ומברך לאחריה את הברכה האחרונה‪ .‬ויש נוהגים שבהוצאת הספר השני לקריאת‬
‫בראשית אומרים את הפיוט "מברך רחמנא" ומעלים עולה אחר לקריאת "בראשית"‪ .‬ויש‬
‫נוהגים להוציא אחרי הקריאה ב"בראשית" את כל ספרי התורה וממשיכים בפיוטי שמחת‬
‫תורה ובסיום הפיוטים מחזירים את כל ספרי התורה ומשאירים רק את הספר בו קוראים‬
‫למפטיר‪ .‬לפני קריאת המפטיר מברך הש"ץ את הקהל "תזכו לשנים רבות ומועדים טובים"‬
‫והקהל עונה "בחייך ובימיך הטובים"‪ .‬יש מקומות שנהגו להעלות את כל הילדים לתרגם יחד‬
‫את ההפטרה‪.‬‬

‫מנהגים ודינים ליהודי תימן‬

‫‪149‬‬

‫אחרי שברך הש"ץ את הקהל אומרים את "תיקון הגשם" לפי הנוסח הספרדי‪ .‬מחזירין ס"ת‬
‫להיכל‪ ,‬מסדירין את תפילת מוסף וגומרים את התפילה ככל יום טוב‪.‬‬
‫לפני מנחה גומרים לקרוא את מגילת קהלת אותה התחילו לקרוא בשבת חול המועד‪.‬‬
‫ח‪ .‬חנוכה‬
‫זמן הדלקת נרות חנוכה עם שקיעת החומה עד אחר צאת הכוכבים (הרב י‪ .‬קאפח עפ"י‬
‫הרמב"ם)‪ .‬המנהג הנ"ל הוא להתפלל מנחה בציבור‪ .‬אחרי מנחה הולך כל איש לביתו להדליק‬
‫נרות‪ ,‬וחוזרים להתפלל ערבית‪.‬‬
‫בערב שבת המנהג לפי הנ"ל להדליק נרות שבת ואח"כ נרות של חנוכה ויש נוהגים להקדים נר‬
‫חנוכה לנר שבת‪ .‬ובמוצאי שבת יקדים הבדלה עם צאת השבת ומיד ידליק נרות חנוכה‪.‬‬
‫תפילת ימי החנוכה כשאר ימות החול‪ .‬רק שמוסיפים בכל התפילות "על הניסים" בהודאה‪,‬‬
‫ובשחרית גומרים את ההלל עם ברכה תחילה וסוף ויש הנוהגים לאומרה בקירוי‪ .‬בכל יום‬
‫קוראים בתורה בקורבנות הנשיאים כמקובל בכל העדות‪.‬‬
‫ט‪ .‬פורים‬
‫שיר של יום בתענית אסתר ‪ -‬למנצח על איילת השחר (תה' כב)‬
‫בשבת זכור נוהגים לומר אחרי ההפטרה את הפיוט "מי כמוך" כמנהג הספרדים‪.‬‬
‫בליל פורים אחרי גמר תפילת ערבית ולפני קריאת ברכות המגילה פותח החזן בקריאת פסוקי‬
‫"חסדי ה' אזכיר" וכו' (מתוך דף מיוחד או קלף הנקרא "חסדי")‪.‬‬
‫אחרי ברכת הרב את ריבנו אומרים בבוקר ובערב את "שיר המעלות לולי ה'"‪ .‬התפילות ככל‬
‫ימי החול רק מוסיפים בהן "על הנסים"‪ .‬אין אומרים "ואתה קדוש" בערבית בליל פורים‬
‫שאינו מוצאי שבת‪.‬‬
‫בשחרית קוראים לשלשה בפרשת בשלח "ויבא עמלק" (בשאמי נהגו לכפול פסוק אחרון כדי‬
‫להשלים את הקריאה ל‪ 10 -‬פסוקים)‪ .‬ומזמור של פורים הוא "שיר מזמור לאסף‪ …‬אל דומי‬
‫לך" (תהלים פג) ויש אומרים "למנצח על אילת השחר"‪.‬‬
‫י‪ .‬תשעה באב והצומות‬
‫כשחל ת"ב במוצ"ש‪ ,‬אין פושטים בגדי שבת מבעוד יום והתפילה היא כשאר ימות השנה‪.‬‬
‫אומרים הבדלה בחונן הדעת‪ .‬לאחר העמידה קדיש‪ .‬ויהי נועם וסדר קדושה כנהוג בכל‬
‫מוצש"ב‪ .‬קדיש ועלינו‪ .‬לאחר התפילה מברך הש"ץ על הנר "בורא מאורי האש" ואין מברכים‬
‫על הבשמים‪ .‬יושבים לארץ וקוראים מגילת איכה וקינות‪.‬‬

‫‪150‬‬

‫לוח דינים ומנהגים‬

‫אחרי קריאת איכה אומרים "לכן אנשי לבב שמעו לי‪ "…‬ומונים לחורבן בית ראשון ושני‪.‬‬
‫מונים את מניין השנים לחורבן לפי שיטת הרמב"ם שהחורבן היה בשנת ג"א תתכ"ט (‪.)3829‬‬
‫לפי זה מפחיתים מהמניין הנוצרי ‪ 69‬ומקבלים את המניין לחרבן בית שני‪ .‬בשנת תשפ"ו ‪1957‬‬
‫שנים לחורבן בית שני‪ .‬מוסיפים למניין זה ‪ 490‬ומקבלים את המניין לחורבן בית ראשון‪.‬‬
‫בשנת תשפ"ו ‪ 2447 -‬לחורבן בית ראשון‪( .‬ויש נוהגים למנות לפי מנהגי הספרדים ומוסיפים‬
‫שנה לנ"ל ‪ -‬בשנת תשפ"ו ‪ 1958‬שנים לחורבן בית שני)‪.‬‬
‫בשחרית אומרים במקום שירת הים את שירת האזינו ואין אומרים את פסוקי רפאנו‪ .‬בכל‬
‫תפילות שמונה עשרה של ת"ב אומרים במקום "תשכון" – "רחם" (בנוסח הספרדים "נחם")‬
‫וחותם את הברכה "מנחם ציון בבנין ירושלים"‪.‬‬
‫בהפטרת ת"ב שחרית אומרים בהתחלה את הפסוקים "עמדו על דרכים"‪" ,‬והקימותי עליכם‬
‫צופים" (ירמיה ו‪ ,‬טז‪-‬יז) וממשיכים "אסף אסיפם" (ח‪ ,‬יג) עד "כי באלה חפצתי‪( "..‬ט‪ ,‬כד)‪.‬‬
‫בברכות שלאחר ההפטרה‪ ,‬הברכה השניה היא אותה ברכת "רחם" הנאמרת בתפילות‬
‫העמידה של ת"ב וחותם בה "בונה ירושלם"‪.‬‬
‫במנחה של ת"ב מתעטפים בטלית ומניחים תפילין‪ .‬יש נוהגים לקרוא אחרי הקריאה בתורה‬
‫את ההפטרה "שובה" בלי הברכות שלפניה ואחריה‪ ,‬כי לרמב"ם אין מקום להפטרה זו‪ .‬ויש‬
‫נוהגים לומר את הברכות כנהוג אצל הספרדים‪.‬‬
‫מנהגי תימן בתענית ציבור‬
‫בתענית ציבור מקפידים להתפלל לחש וחזרה כדי שהיחיד יוכל לומר "עננו" בשומע תפילה‪.‬‬
‫בכל תפילות היום גם בערבית של הלילה שלפני הצום‪ ,‬אומרים "עננו"‪ .‬הש"ץ אומרה בחזרת‬
‫שחרית ומנחה בין "גואל" ל"רופא" ברכה בפני עצמה‪.‬‬
‫בשחרית אומרים אחרי שיר של יום‪ :‬אלוהים אל דומי לך" (תהלים פג)‪ .‬בשחרית ובמנחה‬
‫קוראים לשלושה בפרשת "ויחל" ואין מפטירים‪ .‬במנחה מתעטפים בטלית ומניחים תפילין‪.‬‬
‫אחרי מנחה אומרים "תפילה לעני כי יעטוף" (תה' קב) חולצים את התפילין בק"ש של ערבית‬
‫כשאומרים "למען ירבו ימיכם"‪.‬‬
‫צום עשירי בטבת שחל בערב שבת‪ .‬מקדימים לבוא לביהכ"נ קוראים שיר השירים ומזמורי‬
‫לכו נרננה ומניחים תפילין‪ .‬קוראים בתורה "ויחל"‪ ,‬מתפללים מנחה לחש וחזרה‪ .‬אחרי‬
‫הקדיש חולצים את התפילין ואומרים "מזמור לדוד" וממשיכים התפילה כמו בכל ערב שבת‪.‬‬
‫ויש נוהגים לפי סידור "כנסת ישראל" (תכלאל)‪ :‬בתפילת מנחה אין קוראים בו "ויחל"‪ ,‬ואין‬
‫מניחים בו תפילין‪ ,‬וכן אין הכהנים נושאים כפיהם מפני כבוד השבת‪.‬‬

‫‪151‬‬

‫ממנהגי התפילה של יהודי מרוקו‬
‫יהודי מרוקו נוהגים בדרך כלל להתפלל בנוסח עדות המזרח אך יש להם מנהגים‬
‫שהתקבלו עפ"י פסקי הרא"ש ורבניהם הקדומים‪ .‬לאחרונה נדפסו מהדורות חדשות‬
‫של סידורי תפילה בנוסח המקובל על יהודי מרוקו והמגרב‪ .‬ספר מקיף על מנהגי מרוקו‬
‫הוא ספרו המהודר של ר' אלעזר עטיה "משולחן אבותינו"‪ ,‬שראה אור בשנת תשע"ה‪.‬‬
‫להלן נציג אחדים ממנהגיהם הייחודיים עפ"י הסידורים "דרכי אבות"‪" ,‬עקידת‬
‫יצחק"‪" ,‬אברהם אוהבי" ועוד‪ ,‬ובעיקר מתוך הסידור "וזרח השמש" בו הובאו‬
‫פסיקותיו של הרה"ג שלום משאש זצ"ל‪ ,‬רבה הראשי של יהדות מרוקו ששימש שנים‬
‫רבות כרב העיר ירושלים‪ .‬מן הראוי לציין שבין יהודי מרוקו עצמם יש הבדלי מנהגים‪,‬‬
‫ומאידך יש השפעות הדדיות בין מנהגי הספרדים ועדות המזרח לבין מנהגיהם של‬
‫יהודי מרוקו‪.‬‬
‫בחזרת הש"ץ אין הציבור מסתפק בעניית "ברוך הוא וברוך שמו" ו"אמן"‪ ,‬ונוהגים‬
‫להוסיף מילה או משפט לעורר ולשתף את הציבור בברכותיו של הש"ץ‪:‬‬
‫בברכה הראשונה אחרי הזכרת שמות האבות‪ ,‬הציבור אומר "עליהם השלום"‪.‬‬
‫בברכה השנייה אחרי "מוריד הטל או מוריד הגשם" הציבור אומר "לברכה" ואחרי‬
‫'מצמיח ישועה' הציבור אומר 'בקרוב'‪.‬‬
‫בברכה ט"ו אחרי 'תצמיח'‪ ,‬הציבור חוזר לומר 'תצמיח'‪ ,‬ולפני החתימה הציבור אומר‬
‫'כי לישועתך קוינו כל היום'‪ ,‬והש"ץ חוזר על משפט זה וחותם את הברכה‪.‬‬
‫בברכה י"ז‪ ,‬עבודה‪ ,‬אחרי "בשובך לציון ברחמים" הקהל מוסיף 'כמאז'‪.‬‬
‫בברכה י"ח‪ ,‬הודאה‪ ,‬אחרי "יודוך סלה" הציבור מוסיף‪" :‬ברוך חי העולמים"‪.‬‬
‫החתימה בברכת המינים‪ ,‬י"ב‪" ,‬שובר אויבים ומכניע מינים" (במקום "זדים")‪.‬‬
‫בעשי"ת‪ ,‬אם אמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' במקום 'המלך המשפט' – אינו חוזר‪.‬‬
‫בקריאת התורה‪ ,‬העולה לתורה אומר לפני ברכת "ונתן לנו" שאחרי הקריאה 'אמת‬
‫תורתנו הקדושה' ואין בזה הפסק‪.‬‬
‫אין נופלים על פניהם ביום העצמאות‪ ,‬וגם ביום ה' באייר כאשר יום העצמאות הוקדם‬
‫ליום חמישי או נדחה ליום שלישי‪.‬‬
‫בערבית ושחרית אומרים אחרי "עלינו לשבח" חצי קדיש‪( .‬אבל אחרי "עלינו לשבח"‬
‫של מנחה לא נהוג לומר חצי קדיש)‪.‬‬

‫‪152‬‬

‫לוח דינים ומנהגים‬

‫לפני ערבית אומרים את מזמור כ"ז "ה' אורי וישעי"‪ ,‬ועוד פסוקים כמובא בסידורים‬
‫הנ"ל‪ .‬אחרי ברכת "השכיבנו" יש נוהגים להוסיף ברכה שלישית‪ ,‬הפותחת ב"יראו‬
‫עינינו וישמח לבנו" וחותמת ב"ברוך אתה ה' המולך בכבודו‪ ,‬אל חי וקיים תמיד‪ …‬ועל‬
‫כל מעשיו" ואין רואים בברכה זו הפסק‪.‬‬
‫שבת‪ .‬הדלקת נרות בערב שבת‪ :‬האשה מדליקה‪ ,‬מכסה את עיניה ומברכת‪.‬‬
‫לפני קריאת שיר השירים אומר הציבור את הפסוק 'הניצנים נראו בארץ‪ '…‬מי שלא‬
‫הספיק לומר את שיר השירים אומר לפני 'מזמור שיר ליום השבת' פסוקים שר"ת‬
‫שלהם הוא יעקב (ישקני‪ ,‬עורי צפון‪ ,‬קול דודי‪ ,‬באתי לגני)‪.‬‬
‫סדר קבלת שבת‪ :‬אחרי קריאת שיר השירים אומרים את פרקי "לכו נרננה" (צה‪-‬ק)‪,‬‬
‫"מזמור לדוד הבו לה'" (כט)‪ ,‬ואחרי "אנא בכח"‪ ,‬ו"במה מדליקין"‪ ,‬אומרים קדיש "על‬
‫ישראל"‪ .‬אחרי הקדיש "לכה דודי"‪" ,‬מזמור שיר ליום השבת"‪ .‬יש נוהגים לומר את‬
‫"אנא בכח" אחרי 'שיר ליום השבת'‪ ,‬ואחרי כן "במה מדליקין"‪ .‬לפני ערבית יש‬
‫אומרים את הפיוט "בר יוחאי"‪.‬‬
‫'מזמור לדוד' ו'לכה דודי' אומרים בישיבה‪ ,‬וכשאומרים 'בואי בשלום' –עומדים‪.‬‬
‫את 'מזמור שיר ליום השבת' אומרים בעמידה (גם בשחרית)‪.‬‬
‫בעמידה של שבת‪ :‬בערבית אומר "ינוחו בה"; בשחרית "ינוחו בו"; ובמנחה "ינוחו בם"‪.‬‬
‫ב"שלום עליכם" שלפני הקידוש יש שלא נוהגים לומר "בשבתכם" ו"בצאתכם"‪.‬‬
‫בשחרית של שבת אומרים את הפזמון "יגדל" לפני "ברוך שאמר"‪ ,‬ואת "אדון עולם"‬
‫בסיום התפילה אחרי "עלינו לשבח"‪.‬‬
‫בשבת פרשת 'בשלח' ובשביעי של פסח‪ ,‬קוראים אחרי שירת הים את הפסוקים 'ותקח‬
‫מרים' עד 'אני ה' רופאך' ושרים את הפיוט 'אשירה כשירת משה' (להלן)‪.‬‬
‫בקריאת עשרת הדברות (בפרשות 'יתרו'‪' ,‬ואתחנן' ובחג השבועות) נהוג לעמוד‪.‬‬
‫בתפילת מוסף היו מקומות במרוקו שנהגו לומר במקום "תכנת שבת" את הנוסח‬
‫'למשה צוית'‪ .‬בארץ מקובל לומר 'תכנת שבת'‪ .‬בשבתות שבין פסח לשבועות קוראים‬
‫אחרי "כל ישראל" בכל שבת פרק אחד מפרקי אבות‪.‬‬
‫במוצאי שבת מקדימים לבוא לביהכ"נ ואומרים לפני ערבית מזמורי תהלים אלו‪ :‬פרקי‬
‫'לכו נרננה' (צה‪-‬ק)‪ ,‬אשרי תמימי (קיט)‪ ,‬שירי המעלות (קכ – קלד) 'מזמור לדוד‪ ,‬ה' מי‬
‫יגור' (טו)‪ ,‬מכתם לדוד (טז) לדוד ברוך ה' (קמד) למנצח בנגינות (סז) לדוד מזמור (כד)‪.‬‬
‫אחרי תפילת העמידה‪ :‬חצי קדיש‪ ,‬שובה‪ ,‬יושב בסתר‪ ,‬ואתה קדוש‪ .‬בשבוע שחל בו חג‬
‫אין אומרים 'שובה' ומזמור 'יושב בסתר'‪ .‬אחרי חצי קדיש מתחילים 'ואתה קדוש'‪.‬‬

‫ממנהגי התפילה של יהודי מרוקו‬

‫‪153‬‬

‫בקידוש ובהבדלה‪ ,‬וכן בכל הברכות ששומעים ומתכוונים לצאת ידי חובה‪ ,‬עונים 'ברוך‬
‫הוא וברוך שמו' ואין זה נחשב להפסק‪ .‬בהבדלה נוהגים לברך את הילדים ובני הבית‬
‫באמירת "ברכת כהנים" ובעוד פסוקי ברכה‪.‬‬
‫ראש חודש‪ .‬בליל ר"ח אומרים לפני ערבית מזמור 'ברכי נפשי'‪ ,‬ובליל ר"ח שחל בשבת‬
‫אומרים מזמור זה אחרי מזמור 'ה' מלך גאות לבש'‪ .‬לפני תפילת העמידה מכריז החזן‬
‫'ראש חודש לברכה לחיים טובים ולשלום'‪ .‬בימים שאין גומרים את ההלל מברך החזן‬
‫'לקרוא את ההלל' ובסיום ההלל אומר 'יהללוך'‪ ,‬וחותם בשם ומלכות 'מלך מהולל‬
‫בתשבחות אמן'‪ .‬היחיד אינו מברך לא בתחילה ולא בסוף‪ .‬בימים שגומרים את ההלל‬
‫מברכים החזן והקהל 'לגמור את ההלל'‪.‬‬
‫בחול המועד ובראש חודש לא נהגו לומר 'בית יעקב' ‪' ,‬שיר המעלות' ושיר של יום‪ ,‬אלא‬
‫רק את המזמור של הרגל‪ .‬בארץ יש נוהגים לומר גם מזמור של יום‪.‬‬
‫ברכת הלבנה נאמרת שבעה ימים לאחר המולד‪ .‬אבל אם בתוכם יש מוצאי שבת ורוב‬
‫עם‪ ,‬או בחורף כשהימים מעוננים ויש חשש שלא יזכו לברך בחודש זה ‪ -‬אפשר לברך‬
‫אחרי שלושה ימים‪.‬‬
‫בחג הסוכות‪ .‬נהגו הנשים לברך על הלולב‪.‬‬

‫בשבת שירה ובשביעי של פסח‪ ,‬שר הציבור פיוט זה לפני 'שירת הים' שבתפילה ויש‬
‫נוהגים לשיר את הפיוט לפני עלייתו של העולה לקרוא בתורה את שירת הים‪.‬‬
‫אשירה כשירת משה‪ ,‬שיר לא יינשה‪ ,‬אז ישיר משה‪ ,‬את דברי השירה‪.‬‬
‫אשירה כשירת מרים‪ ,‬על שפת הים‪ ,‬ותען להם מרים‪ ,‬את דברי השירה‪.‬‬
‫אשירה כשירת יהושע‪ ,‬בהר הגלבוע‪ ,‬אז ישיר יהושע‪ ,‬את דברי השירה‪.‬‬
‫אשירה כשירת דבורה‪ ,‬בהר תבורה‪ ,‬ותשר דבורה‪ ,‬את דברי השירה‪.‬‬
‫אשירה כשירת חנה‪ ,‬עם בעלה אלקנה‪ ,‬ותשר חנה‪ ,‬את דברי השירה‪.‬‬
‫אשירה כשירת דוד‪ ,‬מזמורים יצמיד‪ ,‬וידבר דוד‪ ,‬את דברי השירה‪.‬‬
‫אשירה כשירת שלמה‪ ,‬בעטרה שעטרה לו אמו‪ ,‬שיר השירים אשר לשלמה‪.‬‬
‫אשירה כשירת ישראל‪ ,‬בביאת הגואל‪ ,‬אז ישיר ישראל‪ ,‬את דברי השירה‪.‬‬

‫‬

‫לוח דינים ומנהגים‬

‫בליל שבת חנוכה נוהגים לומר בתפילת מעריב אחרי "ה' מלך גאות לבש" את‬
‫"מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"‪.‬‬
‫בכל ימי חנוכה בעת פתיחת ההיכל אומרים שמונה פסוקים אלו‪:‬‬
‫יבָתי (תהלים קיט‪ ,‬קה)‬
‫בָרָך וְ אֹור ִלנ ְִת ִ‬
‫נֵר ל ְַרגְ לִי ְד ֶ‬
‫נֵר ה' נ ְִשמַ ת ָאדָ ם ֹחפֵׂש כָל חַ ְד ֵרי בָטֶ ן (משלי כ ‪,‬כז)‬
‫תֹורה אֹור וְ דֶ ֶרְך חַ יִים ּתֹוכְ חֹות מּוסָ ר (משלי ו‪ ,‬כג)‬
‫כ כִ י נֵר ִמצְ וָה וְ ָ‬
‫כִ י ַא ָּתה ָּת ִאיר נ ִֵרי ה' אֱ ֹלהַ י יַגִ יהַ חָ ְשכִ י (תהלים יח‪ ,‬כט )‬
‫יקים י ְִׂשמָ ח וְ נֵר ְרשָ עִ ים י ְִדעְָך (משלי יג ‪ ,‬ט)‬
‫אֹור צַ ִד ִ‬
‫אֹור זָרֻ עַ לַצַ ִדיק ּו ְלי ְִש ֵרי לֵב ִׂש ְמחָ ה (תהלים צז ‪ ,‬יא)‪.‬‬
‫יקים כְ אֹור ֹנגַה הֹולְֵך וָאֹור עַד נְכֹון הַ יֹום (משלי ד‪,‬יח)‬
‫וְ א ַֹרח צַ ִד ִ‬
‫אֹורְך ּוכְ בֹוד ה' עָ ַליְִך ז ָָרח (ישעיהו ס ‪,‬א )‬
‫אֹורי כִ י בָא ֵ‬
‫קּומי ִ‬
‫ִ‬
‫בליל פורים‪ .‬אחרי קריאת המזמור "למנצח על אילת השחר" קורא החזן את‬
‫הפזמון הפותח ב"יתרומם שם א‪-‬להינו הנוקם את נקמתנו" ואחרי כל בית הציבור‬
‫עונה‪ :‬פורים פורים לנו ברוך אשר בחר בנו‪.‬‬
‫לפני קריאת המגילה נוהגים לומר את הפיוט "קוראי מגילה הם ירננו אל אל"‬
‫פרקי אבות‪ .‬בכל השבתות שבאים אחרי אחרון של פסח קוראים בכל שבת אחרי‬
‫אמירת "כל ישראל" שבסיום תפילת מוסף‪ ,‬פרק אחד מפרקי אבות ואת הפרק‬
‫האחרון שנקרא "פרק קנין תורה" קוראים תמיד בשבת שלפני שבועות‪.‬‬
‫שבת חתן‪ .‬אחר שהחתן מברך את הברכה האחרונה בעלייתו לתורה קוראים‬
‫לכבודו מתוך החומש את פרשת "ואברהם זקן" ((בראשית כד ‪ ,‬א‪-‬ז) בנעימה חגיגית‪.‬‬
‫החזן קורא כל פסוק פעמיים ואחר קורא את התרגום‪ .‬ולסיום חוזרים על הפסוק‬
‫האחרון "ה' א‪-‬להי השמים"‪ .‬וכשחוזר החתן למקומו פוצחים הציבור בשירה‪ :‬לך‬
‫לשלום למקומך‪ ,‬ירצה האל את מעשיך‪ ,‬ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך‪.‬‬

‫‪155‬‬

‫תפילות‬
‫הפטרת יום העצמאות‬
‫עֹוד הַ ּיֹום בְּ נֹב ַל ֲעמֹד ְּי ֹנפֵף יָדֹו הַ ר בַ ת צִ ּיֹון גִ בְּ עַ ת יְּרּושָ ָל ִם‪ִ :‬הנֵה הָ ָאדֹון ה' צְּ בָ אֹות‬
‫ֻּארה בְּ מַ ע ֲָרצָ ה וְּ ָרמֵ י הַ ּקֹומָ ה גְּ דּועִ ים וְּ הַ גְּ ב ִֹהים י ְִּשפָלּו‪ :‬וְּ נ ִַּקף ִסבְּ כֵי הַ ּיַעַ ר‬
‫ְּמסָ עֵ ף פ ָ‬
‫בַ בַ ְּרז ל וְּ הַ לְּבָ נֹון בְּ ַא ִדיר יִפֹול‪ :‬וְּ יָצָ א חֹטר ִמגזַע יִשָ י וְּ נֵצר ִמשָ ָרשָ יו יִפְּ רה‪ :‬וְּ נָחָ ה עָ לָיו‬
‫בּורה רּוחַ דַ עַ ת וְּ י ְִּר ַאת ה'‪ :‬וַהֲ ִריחֹו בְּ י ְִּר ַאת ה'‬
‫רּוחַ ה' רּוחַ חָ כְּ מָ ה ּובִ ינָה רּוחַ עֵ צָ ה ּוגְּ ָ‬
‫וְּ ל ֹא לְּמַ ְּר ֵאה עֵינָיו י ְִּשפֹוט וְּ ל ֹא ל ְִּמ ְּשמַ ע ָאזְּ נָיו יֹוכִ יחַ ‪ :‬וְּ שָ פַט בְּ צדק דַ לִים וְּ הֹוכִ יחַ‬
‫בְּ ִמישֹור לְּעַ ְּנוֵי ָארץ וְּ ִהכָה ארץ בְּ שֵ בט פִ יו ּובְּ רּוחַ ְּשפָתָ יו י ִָמית ָרשָ ע‪ :‬וְּ הָ יָה צדק ֵאזֹור‬
‫ּומ ִריא‬
‫מָ ְּתנָיו וְּ הָ אֱ מּונָה ֵאזֹור חֲ לָצָ יו‪ :‬וְּ גָר זְּ ֵאב עִ ם כבש וְּ נָמֵ ר עִ ם גְּ ִדי י ְִּרבָ ץ וְּ עֵ גל ּוכְּ פִ יר ְּ‬
‫י ְַּחדָ ו וְּ נַעַ ר ָקטֹן נֹהֵ ג בָ ם‪ּ :‬ופ ָָרה ָודֹב ִת ְּרעינָה י ְַּחדָ ו י ְִּרבְּ צּו ַילְּדֵ יהן וְּ ַא ְּריֵה כַבָ ָקר י ֹאכַל‬
‫אּורת צִ פְּ עֹונִי גָמּול יָדֹו הָ דָ ה‪ :‬ל ֹא י ֵָרעּו וְּ ל ֹא‬
‫תבן‪ :‬וְּ ִשעֲשַ ע יֹונֵק עַל חֻּ ר פָתן וְּ עַ ל ְּמ ַ‬
‫י ְַּש ִחיתּו בְּ כָל הַ ר ָק ְּד ִשי כִ י מָ ל ְָּאה הָ ָארץ דֵ עָ ה את ה' כַמַ יִם ַלּיָם ְּמכ ִַסים‪ :‬וְּ הָ יָה בַ ּיֹום‬
‫הַ הּוא שֹרש יִשַ י אֲ שר עֹמֵ ד ְּלנֵס עַ ִמים אֵ לָיו גֹויִם י ְִּדרֹשּו וְּ הָ י ְָּתה ְּמנֻּחָ תֹו כָבֹוד‪ :‬וְּ הָ יָה‬
‫ּומ ִמצְּ ַריִם‬
‫יֹוסיף אֲ ֹדנָי שֵ נִית יָדֹו ל ְִּקנֹות את ְּש ָאר עַ מֹו אֲ שר יִשָ ֵאר מֵ ַאשּור ִ‬
‫בַ ּיֹום הַ הּוא ִ‬
‫ּומ ִשנְּעָ ר ּומֵ חֲ מָ ת ּומֵ ִאּיֵי הַ ּיָם‪ :‬וְּ נָשָ א נֵס לַגֹויִם וְּ ָאסַ ף נ ְִּדחֵ י‬
‫ּומכּוש ּומֵ עֵ ילָם ִ‬
‫ּומפ ְַּתרֹוס ִ‬
‫ִ‬
‫י ְִּש ָראֵ ל ּו ְּנפֻּצֹות יְּהּודָ ה י ְַּקבֵ ץ מֵ ַא ְּרבַ ע ַכנְּפֹות הָ ָארץ‪ :‬וְּ סָ ָרה ִקנ ְַּאת אפְּ ַריִם וְּ צ ְֹּר ֵרי יְּהּודָ ה‬
‫ִיכ ֵָרתּו אפְּ ַריִם ל ֹא יְּקַ נֵא את יְּהּודָ ה וִ יהּודָ ה ל ֹא ָיצֹר את אפְּ ָריִם‪ :‬וְּ עָ פּו בְּ כ ֵָתף פְּ ל ְִּש ִתים‬
‫ּומֹואב ִמ ְּשלֹוחַ יָדָ ם ּובְּ נֵי עַ מֹון ִמ ְּשמַ עְּ ָתם‪:‬‬
‫ָ‬
‫יָמָ ה י ְַּחדָ ו ָיבֹּזּו את בְּ נֵי קדם אֱ דֹום‬
‫וְּ החֱ ִרים ה' ֵאת לְּשֹון יָם ִמצְּ ַריִם וְּ הֵ נִיף יָדֹו עַ ל הַ נָהָ ר בַ עְּ יָם רּוחֹו וְּ ִהכָהּו ל ְִּשבְּ עָ ה נְּחָ לִים‬
‫וְּ ִה ְּד ִריְך בַ נְּעָ לִים‪ :‬וְּ הָ י ְָּתה ְּמ ִסלָה ל ְִּש ָאר עַ מֹו אֲ שר יִשָ ֵאר מֵ ַאשּור כַאֲ שר הָ י ְָּתה ְּלי ְִּש ָר ֵאל‬
‫אֹודָך ה' כִ י אָ נַפְּ תָ בִ י ָישֹב ַאפְּ ָך‬
‫בְּ יֹום עֲֹלתֹו מֵ ארץ ִמצְּ ָריִם‪ :‬וְּ ָאמַ ְּר ָת בַּיֹום הַ הּוא ְּ‬
‫ּותנַחֲ מֵ נִי‪ִ :‬הנֵה ֵאל יְּשּועָ ִתי אבְּ טַ ח וְּ ל ֹא אפְּ חָ ד כִ י עָ ּזִ י וְּ זִ ְּמ ָרת יָּה ה' ַוי ְִּהי לִי לִישּועָ ה‪:‬‬
‫ְּ‬
‫ּוש ַאבְּ תם מַ יִם בְּ שָ שֹון ִממַ עַ ְּינֵי הַ יְּשּועָ ה‪ :‬וַאֲ מַ ְּרתם בַּיֹום הַ הּוא הֹודּו לה' ִק ְּראּו בִ ְּשמֹו‬
‫ְּ‬
‫הֹודיעּו בָ עַ ִמים ֲעלִיֹלתָ יו הַ זְּ כִ ירּו כִ י נ ְִּשגָב ְּשמֹו‪ :‬ז ְַּמרּו ה' כִ י גֵאּות עָ שָ ה מּודַ עַ ת ז ֹאת‬
‫ִ‬
‫בְּ כָל הָ ָארץ‪ :‬צַ הֲ לִי ָו ֹרנִי יֹושבת צִ ּיֹון כִ י גָדֹול בְּ ִק ְּרבֵ ְך ְּקדֹוש י ְִּש ָר ֵאל‪:‬‬

‫‪156‬‬

‫תפילה לשלום המדינה‬
‫אשית‬
‫ָאבִ ינּו שבַ שָ מַ יִם‪ ,‬צּור י ְִּש ָר ֵאל וְּ גֹואֲ לֹו‪ ,‬בָ ֵרְך את ְּמ ִדינַת י ְִּש ָר ֵאל‪ֵ ,‬ר ִ‬
‫ּושלַח‬
‫צְּ ִמיחַ ת גְּ אֻּ ל ֵָתנּו‪ .‬הָ גֵן עָ ליהָ בְּ אבְּ ַרת חַ ְּסדָך ּופְּ רֹש עָ ליהָ סֻּ כַת ְּשלֹומָך ְּ‬
‫יה וְּ יֹועֲציהָ ‪ ,‬וְּ ַת ְּּקנֵם בְּ עֵ צָ ה טֹובָ ה ִמ ְּלפָניָך‪ .‬חַ ּזֵק‬
‫אֹורָך וַאֲ ִמ ְּתָך ל ְָּראשיהָ ‪ ,‬שָ ר ָ‬
‫ְּ‬
‫את יְּדֵ י ְּמגִ נֵי ארץ ָק ְּדשֵ נּו‪ ,‬וְּ הַ נ ְִּחילֵם אֱ ֹלהֵ ינּו יְּשּועָ ה ַועֲטרת נִצָ חֹון ְּתעַ ְּט ֵרם‪,‬‬
‫ְּיֹושביהָ ‪ .‬וְּ את ַאחֵ ינּו כָל בֵ ית י ְִּש ָר ֵאל‪,‬‬
‫וְּ נ ַָת ָת שָ לֹום בָ ָארץ וְּ ִש ְּמחַ ת עֹולָם ל ְּ‬
‫קֹומ ִמּיּות לְּצִ ּיֹון עִ ירָך‬
‫ְּ‬
‫זּוריהם‪ ,‬וְּ תֹולִיכֵם ְּמהֵ ָרה‬
‫פְּ ָקד‪-‬נָא בְּ כָל ַא ְּרצֹות פְּ ֵ‬
‫תֹורת מֹשה עַ בְּ דְך‪ִ :‬אם י ְִּהיה נִ דַ חֲ ָך בִ ְּקצֵ ה‬
‫וְּ לִירּושָ ַליִם ִמ ְּשכַן ְּשמָך‪ ,‬כַ כָתּוב בְּ ַ‬
‫ּומשָ ם י ִָּקחָך‪ :‬והֱ בִ יאֲ ָך ה' אֱ ֹלהיָך אל‬
‫הַ שָ מַ יִם‪ִ ,‬משָ ם י ְַּקבצְּ ָך ה' אֱ ֹלהיָך ִ‬
‫יטבְּ ָך וְּ ִה ְּרבְּ ָך מֵ אֲ בֹתיָך‪ :‬וְּ יַחֵ ד לְּבָ בֵ נּו‬
‫הָ ָארץ אֲ שר י ְָּרשּו אֲ בֹתיָך וִ ִיר ְּש ָתּה‪ ,‬וְּ הֵ ִ‬
‫ּושלַח לָנּו ְּמהֵ ָרה‬
‫תֹורתָך‪ְּ ,‬‬
‫ל ְַּאהֲ בָ ה ּו ְּלי ְִּר ָאה את ְּשמָך‪ ,‬וְּ ִל ְּשמֹר את כָל ִדבְּ ֵרי ָ‬
‫בן דָ וִ ד ְּמ ִשיחַ צִ ְּדקָך‪ ,‬לִפְּ דֹות ְּמ ַחכֵי ֵקץ יְּשּועָ תָך‪.‬‬
‫יֹושבֵ י ֵתבֵ ל ַא ְּרצָך‪ ,‬וְּ י ֹאמַ ר כֹל אֲ שר נְּשָ מָ ה‬
‫הֹופַע בַ הֲ דַ ר גְּ אֹון עֻּּזָך עַ ל כָל ְּ‬
‫בְּ ַאפֹו‪ :‬ה' אֱ ֹלהֵ י י ְִּש ָר ֵאל מלְך ּומַ לְּכּותֹו בַ כֹל מָ שָ לָה‪ָ ,‬אמֵ ן סלָה‪.‬‬

‫"מי שברך" לחיילי צה"ל‬
‫בֹותינּו ַאבְּ ָרהָ ם יִצְּ חָ ק וְּ ַי ֲעקֹב הּוא יְּבָ ֵרְך את חַ ָּילֵי צְּ בָ א הֲ ַגנָה‬
‫ִמי שבֵ ַרְך אֲ ֵ‬
‫עֹומ ִדים עַ ל ִמ ְּשמַ ר ַא ְּרצֵ נּו וְּ עָ ֵרי אֱ ֹלהֵ ינּו ִמגְּ בּול הַ לְּבָ נֹון וְּ עַד‬
‫ְּלי ְִּש ָר ֵאל‪ ,‬הָ ְּ‬
‫ּומן הַ ּיָם הַ גָדֹול עַ ד לְּבֹוא הָ ע ֲָרבָ ה בַ ּיַבָ שָ ה בָ אֲ וִ יר ּובַ ּיָם‪ .‬י ִֵתן ה'‬
‫ִמ ְּדבַ ר ִמצְּ ַריִם ִ‬
‫את אֹויְּבֵ ינּו הַ ָּק ִמים עָ לֵינּו ִנגָפִ ים לִפְּ נֵיהם‪ .‬הַ ָּקדֹוש בָ רּוְך הּוא י ְִּשמֹר וְּ יַצִ יל‬
‫צּוקה ּו ִמכָל נגַע ּומַ ְּחלָה וְּ י ְִּשלַח בְּ ָרכָה וְּ הַ צְּ לָחָ ה בְּ כָל‬
‫את חַ ָילֵינּו ִמכָל צָ ָרה וְּ ָ‬
‫מַ עֲשֵ ה יְּדֵ יהם‪ .‬י ְַּדבֵ ר שֹונ ְֵּאינּו ַת ְּח ֵתיהם וִ יעַ ְּט ֵרם בְּ כתר יְּשּועָ ה ּובְּ עֲטרת‬
‫הלְֵך עִ מָ כם ל ְִּהלָחֵ ם לָכם עִ ם‬
‫יקּיַם בָ הם הַ כָתּוב‪ :‬כִ י ה' אֱ ֹלהֵ יכם הַ ֹ‬
‫נִצָ חֹון‪ .‬וִ ֻּ‬
‫ְּהֹושיעַ א ְּתכם‪ :‬וְּ נ ֹאמַ ר ָאמֵ ן‪:‬‬
‫אֹיבֵ יכם ל ִ‬

‫‪157‬‬

‫"יזכור" לחללי צה"ל‬
‫ֹלהים את נ ְִּשמֹות חַ ָּילֵי צָ בָ א הַ הֲ ָגנָה ְּלי ְִּש ָר ֵאל שמָ ְּסרּו נַפְּ שָ ם עַ ל‬
‫יִזְּ כֹר אֱ ִ‬
‫בֹורים בְּ ַמעַ ְּרכֹות י ְִּש ָר ֵאל לְּמַ עַ ן ַא ְּרצֵ נּו הַ ְּּקדֹושָ ה‪ ,‬עִ יר‬
‫ְּקדּושַ ת הַ שֵ ם וְּ נָפְּ לּו גִ ִ‬
‫ּומקֹום הַ ִמ ְּקדָ ש‪.‬‬
‫ֹלהים ְּ‬
‫הָ אֱ ִ‬
‫אתם לְּהַ נ ְִּחיל נִצְּ חֹון עֹולָם ְּלי ְִּש ָר ֵאל‪.‬‬
‫ִמנְּשָ ִרים ַקלּו ּומֵ אֲ ָריֹות גָבֵ רּו בְּ צֵ ָ‬
‫שֹותיהם‬
‫בּור ָתם ל ֹא יָסּופּו מֵ ִא ָתנּו לְּעֹול ִָמים וְּ נַפְּ ֵ‬
‫זֵכר ע ֲִקידָ ָתם ּומַ עֲשֵ ה גְּ ָ‬
‫ִת ְּהיינָה צְּ רּורֹות בִ צְּ רֹור הַ חַ ּיִים עִ ם נ ְִּשמֹות ַאבְּ ָרהָ ם‪ ,‬יִצְּ חַ ק וְּ ַי ֲעקֹב וְּ עִ ם‬
‫ּוקדֹושָ יו שבְּ גַן עֵ דן וְּ נ ֹאמַ ר ָאמֵ ן‪.‬‬
‫בֹורי י ְִּש ָר ֵאל ְּ‬
‫נ ְִּשמֹות ְּש ָאר גִ ֵ‬

‫אל מלא רחמים‬
‫(נאמרת אחרי 'יזכור' לחללי צה"ל)‬
‫רֹומים‪ ,‬הַ ְּמצֵ א ְּמנּוחָ ה נְּכֹונָה ַתחַ ת ַכ ְּנפֵי הַ ְּשכִ ינָה‪,‬‬
‫ֵאל מָ לֵא ַרחֲ ִמים שֹוכֵן בַ ְּמ ִ‬
‫בֹורים‪ ,‬כְּ זֹהַ ר הָ ָר ִקיעַ מַ זְּ ִה ִירים‪ְּ .‬לנ ְִּשמֹות‬
‫הֹורים וְּ גִ ִ‬
‫דֹושים‪ְּ ,‬ט ִ‬
‫בְּ מַ עֲלֹות ְּק ִ‬
‫חַ ָּילֵי צְּ בָ א הֲ ָגנָה ְּלי ְִּש ָר ֵאל שנָפְּ לּו בְּ ִמלְּחֲ מֹות י ְִּש ָר ֵאל‪ ,‬וְּ כֹל הַ לֹוחֲ ִמים‬
‫בְּ מַ עַ ְּרכֹות הָ עָ ם שחֵ ְּרפּו נַפְּ שָ ם לָמּות עַ ל ְּק ֻּד ַשת הַ שֵ ם‪ּ ,‬ובְּ עזְּ ַרת אֱ ֹלהֵ י‬
‫מַ עַ ְּרכֹות י ְִּש ָר ֵאל הֵ בִ יאּו ל ְִּתקּומַ ת הָ אֻּ מָ ה וְּ הַ ְּמ ִדינָה וְּ ִלגְּ אֻּ לַת הָ ָארץ וְּ עִ יר‬
‫ֹלהים‪.‬‬
‫הָ אֱ ִ‬
‫ירם בְּ סֵ תר כְּ ָנפָיו לְּעֹול ִָמים‪ ,‬וְּ יִצְּ רֹור בִ צְּ רֹור הַ חַ ִּיים את‬
‫בַ עַ ל הָ ַרחֲ ִמים י ְַּס ִת ֵ‬
‫נ ְִּשמָ ָתם‪ .‬ה' הּוא נַחֲ ל ָָתם‪ ,‬בְּ גַן עֵ דן ְּתהֵ א ְּמנּוחָ ָתם‪ ,‬וְּ יָנּוחּו בְּ שָ לֹום עַל‬
‫ְּגֹורלָם ל ְֵּקץ הָ ּי ִָמין‪ ,‬וְּ נ ֹאמַ ר ָאמֵ ן‪.‬‬
‫ִמ ְּשכָבָ ם‪ ,‬וְּ יַעַ ְּמדּו ל ָ‬

‫‪158‬‬

‫ברכה למתגייסים ולחיילים בתעסוקה בשבת‬
‫ברכה למתגייס‬

‫בותינּו ַאבְּ ָרהָ ם יִצְּ חָ ק וְּ ַיעֲקב הּוא יְּבָ ֵרְך את (פב"פ) הַ יֹוצֵ א ְּלשָ ֵרת‬
‫ִמי שבֵ ַרְך אֲ ֵ‬
‫צּוקה‬
‫בִ צְּ בָ א הַ הֲ ַגנָה ְּלי ְִּש ָר ֵאל‪ .‬י ְִּש ְּמ ֵרהּו הַ ָּקדוש בָ רּוְך הּוא וְּ יַצִ י ֵלהּו ִמכָל צָ ָרה וְּ ָ‬
‫ּומכָל נגַע ּומַ חֲ לָה‪ ,‬וְּ י ְִּשלַח בְּ ָרכָה וְּ הַ צְּ לָחָ ה בְּ כָל מַ עֲשה ָידָ יו‪ ,‬וְּ ִי ְּמצָ א חֵ ן וְּ שכל טֹוב‬
‫ִ‬
‫להים וְּ ָאדָ ם‪ִ .‬י ֵתן הקב"ה וְּ ִיזְּ כה ְּלסַ ּים ֵאת שֵ ירּותֹו‪ ,‬כְּ שהּוא שָ לם ּובָ ִריא‪,‬‬
‫בְּ עֵ י ֵני אֱ ִ‬
‫וִ ְּי ֻּק ָים בֹו הַ ָכתּוב 'וְּ ִאיש אל‪ִ -‬מ ְּשפ ְַּחתֹו ָתשֻּבּו'‪ .‬וְּ נ ֹאמַ ר ָאמֵ ן‪.‬‬
‫ברכה למינוי מפקד‬

‫ִמי שבֵ ַרְך אֲ בֹו ֵתינּו ַאבְּ ָרהָ ם יִצְּ ָחק וְּ ַי ֲע ֹקב הּוא ְּיבָ ֵרְך את (פב"פ) ְּלרגל ִמינּויֹו‬
‫ַתורה ‪ /‬וְּ נֹותן שבַ ח‬
‫ְּל ָקצִ ין ‪ /‬ל ְִּמפַּקד ____ ‪ /‬בִ צְּ בָ א הַ הֲ ַגנָה ְּל ִי ְּש ָר ֵאל ‪ /‬וְּ עָ ָלה ל ָ‬
‫וְּ הֹודָ יָה ְּלה' ִי ְּתבָ ַרְך עַ ל כָל הַ טֹובָ ה שגָמַ ל ִאתֹו‪ִ .‬י ְּש ְּמ ֵרהּו הַ ָּקדוש בָ רּוְך הּוא‬
‫ּומכָל נגַע ּומַ חֲ לָה‪ ,‬וְּ י ְִּש ַלח בְּ ָר ָכה וְּ הַ צְּ ָלחָ ה בְּ כָל מַ עֲשה‬
‫צּוקה ִ‬
‫וְּ יַצִ ילהּו ִמכָל צָ ָרה וְּ ָ‬
‫ָידָ יו‪ְּ .‬י ַז ֵכהּו הַ ָּקדֹוש בָ רּוך הּוא לְּהַ צְּ לִיח בְּ ָכל מַ ֲעשָ יו‪ ,‬י ְַּקדֵ ש שם שָ מַ יִם וְּ שם‬
‫י ְִּש ָראל‪ ,‬וִ ְּימָ ֵלא בֵ אֱ מּונָה את ַתפְּ ִקידֹו בְּ הַ ָג ַנת הָ עָ ם וְּ הָ ָארץ‪ְּ .‬י ִשיבֵ הּו הקב"ה‬
‫ְּלבֵ יתֹו בְּ שָ לֹום‪ ,‬וְּ ִי ְּמצָ א חֵ ן וְּ שכל טֹוב בְּ עֵ י ֵני ְּמ ַפ ְּקדָ יו ופִ קּודָ יו‪ּ ,‬ובְּ עֵ ינֵי אֱ ֹל ִהים‬
‫וְּ ָאדָ ם‪ ,‬וְּ נ ֹאמַ ר ָאמֵ ן‪.‬‬
‫קבלת מצוות ליוצא לתעסוקה מבצעית ועושה מלאכה בשבת‬

‫ִה ְּננִי מּוכַן ל ְַּקים את הַ ִמצְּ וָה לָצֵ את לְּעזְּ ַרת י ְִּש ָראל ִמיָד צַ ר שבָא ֲעלֵיהם‪ ,‬כַאֲ מּור‪ :‬וְּ עָבַר‬
‫איְּבָיו ִמ ָפנָיו‪ּ ,‬וכְּ ִדבְּ ֵרי חַ כֲמֵ ינּו‪" :‬וְּ חַ י בָהם"‪.‬‬
‫הֹורישֹו את ֹ‬
‫לָכם כָל חָ לּוץ לִפְּ נֵי ה' עַד ִ‬
‫להים ַנעֲשה‪-‬חָ יִל וְּ הּוא יָבּוס צָ ֵרינּו‪.‬‬
‫בֵ אֱ ִ‬
‫לִשמֹור שַ בָת כְּ דַ ְּרכֹו‪.‬‬
‫קדש וְּ יָשּוב ְּ‬
‫ֲסּוקה י ֹאמָ ר‪ :‬בָרּוְך הַ מַ בְּ ִדיל בֵין ֹקדש ְּל ֹ‬
‫בְּ ִסיּום הַ ַתע ָ‬

‫‪159‬‬

‫קינה על חורבן עם ישראל בשנות ה'ת"ש‪-‬תש"ה‬
‫נתחברה ע"י כ"ק האדמו"ר מבאבוב שליט"א‬
‫לאמרה קודם "אלי ציון ועריה"‬

‫זִכְּ רּו נָא וְּ קֹו ְּננּו כָל יִשְּ ָראֵ ל‪ ,‬קֹולְּכם יִשָ מַ ע ָבָרמָ ה‬
‫כִי הִ שְּ מִ ידָ ה ג ְּרמַ ְּניָה את עַמֵ נּו בִ ימֵ י זַעַם הַ מִ לְּחָ מָ ה‬
‫בְּ מִ יתֹות מְּ שֻּ נֹות אַ כְּ ז ִָרּיֹות‪ ,‬ב ָָרעָב ּובַצָמָ א‬
‫אַ ל ִתשְּ כְּ חּו בְּ כָל הַ דֹורֹות‪ ,‬עֲדֵ י ִתזְּ כּו ל ְִּראֹות בַנחָ מָ ה‬

‫עַל שְּ ֵרפַת אַ ְּלפֵי מִ דְּ ָרשֹות ּובָתֵ י כְּ נֵסִ ּיֹות‬
‫ִרבְּ בֹות סִ פְּ ֵרי ת ָֹורה וְּ לֹומְּ דיהָ ‪ְּ ,‬נקֹונֵן בִ שְּ ִאיֹות‬
‫שִ ְּלחּו בָאֵ ש מִ קְּ דְּ שֵ י אֵ ל‪ ,‬הִ צִ יתּו וְּ עֵינֵינּו צֹופִ ּיּות‬
‫יְּשַ לֵם הַ מַ בְּ עִ יר את הַ בְּ ֵע ָירה‪ ,‬יָדִ ין ַבגֹויִם מָ לֵא גְּוִ ּיֹות‪.‬‬

‫צַ עֲקָ תָ ם ּובְּ כִ ּיֹותֵ יהם‪ ,‬צְּ פּופִ ים ּוסְּ ג ִּורים בַקְּ רֹונִים‬
‫ַכצ ֹאן לְּטבַח יּובָ לּו ִלשְּ ֵרפָה בַכִ בְּ שָ ִנים‬
‫קֹול שַ וְּעָם ִי ָז ֵכר תָ מִ יד לִפְּ נֵי שֹוכֵן מְּ עֹונִים‬
‫בְּ קָ ְּראָ ם שְּ מַע יִשְּ רָ אֵ ל‪ ,‬מָ סְּ רּו נַפְּשָ ם ַל ֲאדֹונֵי הָ אֲ דֹונִים‬

‫ָז ֲעקּו שָ מַ יִם וַאֲדָ מָ ה‪ ,‬עַל אַ ְּלפֵי ֲע ָירֹות מִ בְּ צְּ ֵרי ת ָֹורה‬
‫אֲרצֹות אֵ ירֹופָא ּוקְּ הִ לֹותיהָ ‪ ,‬נֹו ֲחלֵי ּומְּ קַ ּיְּמֵ י מְּ ס ָֹורה‬
‫ְּ‬
‫צַדִ יקִ ים זְּקֵ נִים ַוחֲסִ ידִ ים‪ ,‬דְּ בֵקֵ י אֱ מּונָה טְּ ה ָֹורה‬
‫מִ ּיֹום ָגלִינּו מֵ אַ ְּרצֵ נּו ל ֹא הָ יָה כָזה כִ ָליֹון נ ָֹורא‪.‬‬

‫ָראשֵ י יְּשִ יבֹות וְּתַ לְּמִ ידֵ יהם‪ַ ,‬והֲ מֹו ֵני עַמְּ ָך שָ מָ ה‬
‫ַהֲרגּום בְּ יָד ָרמָ ה‬
‫העֱבִ ידּום בְּ עִ נּויִים קָ שִ ים‪ ,‬ו ָ‬
‫דְּ מֵ י ְּילָדִ ים ַרכִ ים צֹועֲקִ ים אֵ ליָך מִ ן הָ אֲדָ מָ ה‬
‫ְּנקֹם נִקְּ מַ ת טַ ף וְּ נָשִ ים‪ ,‬ל ֹא ְּתחַ ּיה כָל נְּשָ מָ ה‬

‫ָרחֵ ם עַל שְּ אֵ ִריתֵ נּו‪ ,‬הַ בֵט נָא מִ שָ מַ יִם‬
‫לְּמַ ֲחנֹות הַ ּקְּ דֹושִ ים‪ ,‬פִ י עשר כְּ יֹוצְּ אֵ י מִ צְּ ָר ִים‬
‫קֹומֵ ם ֵבית קָ דְּ שֵ נּו‪ ,‬וְּ ַנחֲמֵ נּו בְּ כִ פְּ ַליִם‬
‫רֹומְּ מֵ נּו‪ַ ,‬ו ֲהבִ יאֵ נּו לְּצִ ּיֹון וִירּושָ ַליִם‬

‫אזכרה לחללי השואה‬

‫(ליום הקדיש הכללי ‪ -‬עשרה בטבת)‬

‫ְּתֹומים‪ַ ,‬אל נָא תחֱשה וְּ ִת ְּת ַאפֵק לְּדַ ם י ְִּש ָר ֵאל שנ ְִּשפְַך‬
‫חֲמים‪ ,‬דַ ּיַן ַאלְּמָ נֹות ַואֲ בִ י י ִ‬
‫ֵאל מָ לֵא ַר ִ‬
‫הֹורים כְּ זֹהַ ר הָ ָר ִקיעַ‬
‫ּוט ִ‬
‫דֹושים ְּ‬
‫כַמַ יִם‪ַ .‬תן ְּמנּוחָ ה נְּכֹונָה עַל ַכ ְּנפֵי הַ ְּשכִ ינָה‪ ,‬בְּ מַ עֲלֹות ְּק ִ‬
‫מֹותיהם של שֵ ש מֵ אֹות ְּרבָבֹות ַא ְּלפֵי י ְִּש ָר ֵאל‪ ,‬אֲ נ ִָשים וְּ נ ִָשים‪ְּ ,‬יל ִָדים‬
‫מַ זְּ ִה ִירים‪ְּ ,‬לנ ְִּש ֵ‬
‫צֹור ִרים‪.‬‬
‫וִ ילָדֹות‪ ,‬שנה ְּרגּו וְּ נ ְִּשחֲטּו וְּ נ ְִּש ְּרפּו וְּ נ ְִּטבְּ חּו וְּ נ ְּחנְּקּו וְּ נ ְִּקבְּ רּו חַ ּיִים בִ ידֵ י הַ ְּ‬
‫תֹורה‪ ,‬בְּ גַן עֵדן‬
‫יקים‪ַ ,‬א ְּרזֵי הַ לְּבָנֹון וְּ ַא ִד ֵירי הַ ָ‬
‫הֹורים‪ּ ,‬ובָהם גְּ אֹונִים וְּ צַ ִד ִ‬
‫ּוט ִ‬
‫דֹושים ְּ‬
‫ֻּכלָם ְּק ִ‬
‫ְּתהֵ א ְּמנּוחָ ָתם‪ .‬בַעַל הָ ַרחֲ ִמים יִצְּ רֹר בִ צְּ רֹור הַ חַ ּיִים את נ ְִּשמָ ָתם‪ ,‬ה' הּוא נַחֲ ל ָָתם‪ ,‬וְּ יִזְּ כֹר לָנּו‬
‫כּותם‪ .‬ארץ ַאל ְּתכ ִַסי דָ מָ ם‪ ,‬וְּ ַאל י ְִּהי מָ קֹום ְּל ַז ֲע ָק ָתם‪.‬‬
‫ע ֲֵקדָ ָתם‪ ,‬וְּ ַי ֲעמֹד לָנּו ּו ְּלכָל י ְִּש ָר ֵאל זְּ ָ‬
‫דֹושים לַּזִ כָרֹון ָת ִמיד ‪ -‬נגד ה' צִ ְּד ָק ָתם‪.‬‬
‫כּותם נ ְִּדחֵ י י ְִּש ָר ֵאל יָשּובּו לַאֲ חֻּ ּז ָָתם‪ ,‬וְּ הַ ְּּק ִ‬
‫בִ זְּ ָ‬
‫יָבֹואּו שָ לֹום וְּ יָנּוחּו עַל ִמ ְּשכָבָם‪ ,‬וְּ נ ֹאמַ ר ָאמֵ ן‪.‬‬

‫‪160‬‬

‫סוף זמן חמץ בערב פסח תשפ"ו‬

‫השעות לענייני הלכה הן שעות זמניות‪ 1/12 :‬מאורך היום‪ .‬השעות בשעון שלנו הן שעות‬
‫קבועות‪ 1/24 ,‬של היממה הממוצעת‪ .‬זמני הזריחה והשקיעה‪ ,‬זמני עלות השחר וצאת‬
‫הכוכבים‪ ,‬משתנים מיום ליום וממקום למקום‪ ,‬ובהתאם לכך משתנה גם אורך השעה‬
‫הזמנית‪ .‬יש מחלוקת בין הפוסקים בהגדרת "יום" לצורך חישוב שעה זמנית‪:‬‬
‫שיטת הגר"א עפ"י הרמב"ם ואחרים היא‪ ,‬שהיום הוא מזריחת השמש ועד שקיעתה‪.‬‬
‫שיטת המג"א ורבים מהפוסקים האחרונים היא‪ ,‬שהיום הוא מעלות השחר ועד צאת כל‬
‫הכוכבים (לשיטת הרב אליהו לפי "בן איש חי"‪ :‬צה"כ ‪ 21‬דקות אחרי השקיעה)‪.‬‬
‫בהגדרת זמני הזריחה והשקיעה ההבדלים בין השיטות השונות מעטים ולצורך חישוב שעה‬
‫זמנית נוכל להתעלם מההבדלים‪ .‬אבל בהגדרת זמני עלות השחר [עה"ש] וצאת הכוכבים‬
‫[צה"כ] יש הבדלים ניכרים בין הדעות השונות‪.‬‬
‫ההלכה נפסקה כר' יהודה לפיה מותר לאכול חמץ בערב פסח עד סוף שעה רביעית (שליש‬
‫היום) וביעורו עד סוף השעה החמישית‪ .‬זמני הזריחה והשקיעה קבועים לפי הלוח השמשי‬
‫(הלועזי)‪ .‬ערב פסח יכול לחול בימינו בין ‪ 25‬במרץ ל‪ 24-‬באפריל‪ .‬לכן יש לחשב בכל שנה את זמן‬
‫אכילת חמץ וביעורו לפי זמני הזריחה והשקיעה בערב פסח של אותה שנה‪ .‬כדי לקבל את שעת‬
‫סוף זמן אכילת חמץ מוסיפים שליש מאורך היום לזמן עלות השחר (לשיטת הגר"א להוסיף‬
‫לשעת הזריחה)‪ .‬וכדי לקבל את שעת הביעור מוסיפים שעה זמנית לסוף זמן אכילת חמץ‪.‬‬
‫בכל השיטות (חוץ משיטת הרב אליהו המחמירה) סוף זמן ביעור חמץ הוא שעה זמנית לפני חצות היום‪.‬‬
‫מוסיפים שעה זמנית לשעה החמישית ומקבלים את שעת חצות (‪ 12:43‬בשנה זו)‪.‬‬

‫להלן השיטות העיקריות בחישוב זמן אכילת חמץ בירושלים וביעורו בערב פסח תשפ"ו ‪1‬‬
‫באפריל ‪ .)2026‬בשאר חלקי הארץ השינויים הם בגבולות ‪ 2‬עד ‪ 3‬דקות‪.‬‬

‫בעל‬
‫השיטה‬

‫עה"ש‬
‫[בסוגריים‬
‫דקות לפני‬
‫זריחה]‬

‫זריחה‬
‫הגר"א‬
‫‪6:28‬‬
‫‪4:57‬‬
‫מג"א ‪-‬‬
‫טיקוצינסקי [‪ 90‬דקות]‬
‫‪5:07‬‬
‫הרב‬
‫[‪ 72‬דקות]‬
‫עובדיה‬
‫‪4:45‬‬
‫הרב‬
‫[‪ 90‬דקות]‬
‫אליהו‬

‫צה"כ‬
‫[בסוגריים‬
‫דקות אחר‪-‬‬
‫שקיעה)‬

‫שקיעה‬
‫‪19:03‬‬
‫‪20:33‬‬
‫[‪ 90‬דקות]‬
‫‪20:15‬‬
‫[‪ 72‬דקות]‬
‫‪19:24‬‬
‫[‪ 21‬דקות]‬

‫אורך‬
‫היום‬
‫‪ 12‬שעות‬
‫‪ 36+‬דק'‬
‫‪ 15‬שעות‬
‫‪ 36+‬דק'‬
‫‪ 15‬שעות‬
‫‪ 8 +‬דק'‬
‫‪ 14‬שעות‬
‫‪ 27 +‬דק'‬

‫אורך‬
‫שעה‬
‫זמנית‬
‫בדקות‬
‫~‪63‬‬

‫סוף‬
‫סוף‬
‫זמן‬
‫זמן‬
‫אכילת ביעור‬
‫חמץ‬
‫חמץ‬
‫‪11:40 10:37‬‬

‫~‪78‬‬

‫‪10:07‬‬

‫‪11:25‬‬

‫~‪76‬‬

‫‪10:12‬‬

‫‪11:27‬‬

‫~‪73‬‬

‫‪9:37‬‬

‫‪10:50‬‬

‫‪161‬‬

‫הוראות מעשיות ליום הכיפורים לנשים בהריון ולמניקות‬
‫המחברים‪ :‬גבריאל גולדמן ומנחם בורשטיין‬
‫בקיצורים ובהשמטות‪.‬‬

‫הכנת הגוף לצום בערב יום הכיפורים‬
‫מומלץ להקפיד על שתייה מספקת (כ‪ 10-‬כוסות במשך היום)‪ .‬חשוב לדאוג לכך‬
‫שביום שלפני הצום יתמלאו מחסני הסוכר הזמין בגוף באמצעות אכילת מזונות‬
‫עתירי פחמימות‪ ,‬כגון לחמים למיניהם‪ ,‬פסטה‪ ,‬אורז‪ ,‬תפוחי אדמה‪ ,‬ומזונות עתירי‬
‫סוכר‪ ,‬כגון פרות טריים ויבשים‪ ,‬דבש וכיוצא בזה‪ .‬מומלץ שהמזון יהיה דל תבלינים‬
‫ומלח‪.‬‬
‫לנוהגים לשתות כמויות גדולות של קפה‪ ,‬הפסקה חדה של צריכת קפה עלולה לגרום‬
‫לכאבי ראש במהלך הצום‪ ,‬לכן מומלץ להפחית את כמויות הקפה בהדרגה במהלך‬
‫שלושה‪-‬ארבעה ימים לפני הצום‪ ,‬ויומיים לפני הצום לשתות כוס אחת בלבד‪ ,‬או‬
‫להימנע מקפה בכלל‪.‬‬
‫הסעודה המפסקת‬
‫חשוב להקפיד שסעודה זו תהיה קטנה יחסית‪ ,‬מבוססת בעיקר על פחמימות ושומן‬
‫ומעוטת חלבונים‪ .‬מומלץ להימנע ממאכלים מתובלים או מטוגנים‪ ,‬שעלולים לגרום‬
‫לצרבת ולצימאון‪ .‬רצוי לא לאכול הרבה ירקות ולהימנע ממזונות שיוצרים גזים ואי‬
‫נוחות במערכת העיכול‪ ,‬כגון עדשים‪ ,‬שעועית‪ ,‬חומוס‪ ,‬בצל ותירס‪.‬‬
‫כדאי לצרוך מזונות עתירי שומן בלתי מוקשה‪ ,‬כגון אבוקדו וטחינה‪ ,‬בתוספת‬
‫פחמימות‪ ,‬כגון תפוחי אדמה ואורז‪ .‬לאלה אפשר להוסיף מנה קטנה של עוף או דג‬
‫מבושלים‪ ,‬לכבוד הסעודה המפסקת שהיא סעודת מצווה‪ .‬במהלך היום שלפני הצום‬
‫והסעודה המפסקת מומלץ להמעיט באכילת מזונות עתירי חלבון‪ ,‬כגון חלב ומוצריו‪,‬‬
‫בשרים ודגים‪ ,‬כיוון שכמות גדולה של חלבון גורמת לאיבוד מיותר של נוזלי הגוף‬
‫ולתחושת צימאון‪.‬‬

‫‪162‬‬

‫לוח דינים ומנהגים‬

‫בתום הצום‬
‫בתום הצום כדאי להתחיל בשתיית משקה‪ ,‬רצוי ממותק‪ ,‬לא חלב‪ ,‬בטמפרטורת‬
‫החדר‪ .‬למשקה אפשר להוסיף פרוסת לחם מרוחה בדבש או בריבה‪ .‬לא מומלץ‬
‫לאכול עוגה‪ .‬לאחר כשעה כדאי לאכול ארוחה קלה בלבד‪ .‬מומלץ לאכול ארוחה זו‬
‫לאט וללעוס היטב‪ .‬מי שיישאר רעב יוכל לאכול כעבור שעתיים דבר מה נוסף‪ .‬גם את‬
‫הנוזלים יש להשיב לגוף בהדרגה‪ .‬כדי למנוע הזעה וירידה בחום הגוף‪ ,‬יש להסתפק‬
‫בכוס עד כוס וחצי לשעה‪.‬‬
‫כשצריך לאכול ולשתות ביום הכיפורים‬
‫כדי לאכול או לשתות ביום הכיפורים צריך לקבל הוראה אישית של רופא מומחה‬
‫שמחייב אכילה או שתייה ביום צום‪ .‬עם הוראת הרופא יש לשאול רב מורה הוראה‪,‬‬
‫כדי שיברר את פרטי המקרה בעצמו ויפסוק הלכה למעשה‪ .‬ההוראות שלפנינו הן‬
‫חלק בלתי נפרד של הוראה הלכתית בעל פה ואין לדייק בהן או להסתמך עליהן ללא‬
‫הוראה אישית‪.‬‬
‫ההיתר לאכילה וההיתר לשתייה נידונים בנפרד לפי הצורך הרפואי‪ .‬כך לדוגמה‪,‬‬
‫ייתכן מצב שבו חולה יקבל היתר לשתייה בלבד‪ ,‬ולא לאכילה‪.‬‬
‫אם הותרה שתייה בצום‪ ,‬יש לשתות ביום שלפני כן הרבה מעל למה שרגילים לשתות‬
‫בדרך כלל‪ .‬אם שותים מים‪ ,‬יש להוסיף כחצי כפית סוכר לכל כוס‪.‬‬
‫ביום הכיפורים יש להימנע ממאמץ ומשהייה במקום חם‪ .‬עדיף להישאר בבית‪ ,‬ליד‬
‫מזגן או מאוורר‪ ,‬במקום ללכת לבית הכנסת‪ ,‬כשהדבר מצריך מאמץ או אם תנאי‬
‫מזג האוויר עלולים להכביד על הצום‪.‬‬
‫יש להסתפק בשתייה המכונה בהלכה 'שתייה לשיעורים'‪ ,‬אם יש לכך אישור רפואי‬
‫והלכתי‪ .‬כדי למדוד את ה'שיעורים' לפני יום הכיפורים יש למלא את הפה במים ככל‬
‫האפשר בשני הצדדים ולפלוט אותם לכוס‪ .‬קצת פחות מחצי מכמות זו‪ ,‬היא הכמות‬
‫שאפשר לשתות ביום הכיפורים בהפסקות של תשע דקות בין שתייה לשתייה‪ .‬אם יש‬
‫צורך בהפרשי זמן קטנים יותר‪ ,‬אפשר לרדת לשבע וחצי דקות‪ ,‬ארבע דקות או אפילו‬
‫שתי דקות‪ .‬אם אין שום אפשרות להמתנה כזאת‪ ,‬אפשר לשתות את ה'שיעורים'‬

‫הוראות מעשיות לנשים בהריון ולמניקות‬

‫‪163‬‬

‫אפילו במרווחים של שניות ספורות בין שתייה לשתייה‪ ,‬הכל כפי האפשר ועל פי דעת‬
‫הרופא המומחה‪.‬‬
‫רצוי לשתות משקאות מזינים‪ ,‬כגון – מיץ ענבים‪ ,‬מרק נוזלי‪ ,‬מיצים טבעיים‪ ,‬יוגורט‬
‫וכדומה‪ ,‬שאותם אפשר להכין לפני יום הכיפורים‪ .‬אם שותים מים יש להמתיקם‬
‫לפני השתייה בכפית סוכר ומעט מלח‪.‬‬
‫במקרים שרב פוסק מתיר לשתות שתייה מרה מעבר ל'שיעורים'‪ ,‬אפשר להכין‬
‫תמצית מרוכזת של תה מר בעזרת תה קמומיל (בבונג)‪.‬‬
‫חולה שהרופא אמר לו לאכול ביום הכיפורים‪ ,‬ומורה הוראה התיר לו לעשות כן‪ ,‬יכין‬
‫מאכלים בנפח של ‪ 30‬סמ"ק‪ ,‬ואם יש צורך אפשר להוסיף עד ‪ 38‬סמ"ק‪ .‬מאכל זה‬
‫אפשר לאכול ברווחי זמן המפורטים לעיל‪ ,‬ועד מינימום ארבע דקות בין אכילה‬
‫לאכילה‪.‬‬
‫אכילה ושתייה אינם מצטרפים לשיעור‪ .‬דהיינו‪ ,‬אם הותר לאדם גם לאכול וגם‬
‫לשתות‪ ,‬אין צורך בהמתנה בין האכילה לבין השתייה‪.‬‬
‫חולה שצריך לאכול או לשתות ביום הכיפורים‪ ,‬טוב שיאמר לפני האכילה או‬
‫השתייה הראשונה כך‪:‬‬
‫הנני מוכן ומזומן ‪ /‬מוכנה ומזומנת ‪ /‬לקיים מצוות אכילה ושתייה ביום‬
‫"ּושמַ ְׁרתֶּ ם ֶּאת חֻ ק ַֹּתי וְׁ ֶּאת ִמ ְׁשפָּטַ י אֲ שֶּ ר‬
‫הכיפורים‪ ,‬כמו שכתבת בתורתך‪ְׁ :‬‬
‫ַיעֲשֶּ ה א ָֹּּתם הָּ ָּאדָּ ם וָּחַ י בָּ הֶּ ם אֲ נִי ה' " (ויקרא יח‪ ,‬ה)‪ .‬ובזכות קיום מצווה‬
‫זו‪ ,‬תחתום אותי ואת כל חולי עמך ישראל לרפואה שלמה ואזכה ביום‬
‫ִיתם ֶּאת נַפְׁ שֹּתֵ יכֶּם" (שם טז‪ ,‬לא)‪.‬‬
‫הכיפורים הבא לקיים שוב "וְׁ עִ נ ֶּ‬
‫כן יהי רצון‪ ,‬אמן‪.‬‬

‫‪164‬‬

‫ביעור ווידוי מעשרות‬
‫"ביעור" ו"וידוי" מעשרות‬

‫פעמיים בשבע שנות השמיטה חייבים לבער את המעשרות מן הבית‪ :‬בשנה הרביעית‬
‫ובשנת השמיטה‪.‬‬
‫בזמן שהמקדש היה קיים‪ ,‬היו שני חיובים בעניין המעשרות‪:‬‬
‫הראשון‪ ,‬זמנו לפני פסח‪ :‬לבער את הקודש מהבית‪ ,‬לתת את התרומה והמעשר לכהן‬
‫וללוי‪ ,‬את מעשר העני לעני ואת מעשר שני‪ ,‬נטע רבעי או כרם רבעי‪ ,‬להעלות‬
‫לירושלים ולאוכלם שם‪.‬‬
‫השני – ווידוי מעשרות‪ :‬בשביעי של פסח מתוודים "בערתי הקודש מן הבית"‪.‬‬
‫עתה שהבית חרב בעוונות‪ ,‬חובה לבער את המעשרות‪ .‬לעניין חובת הווידוי‪ ,‬הדעות‬
‫חלוקות אם חובה להתוודות על המעשרות‪.‬‬
‫הערה‪ :‬אין לבלבל את ביעור מעשרות עם מצווה נוספת שעניינה ביעור‪ :‬מצוות ביעור‬
‫שביעית‪ .‬היא קשורה למצוות השמיטה‪ ,‬והיא מחייבת את בעלי הפירות להפקיר את‬
‫הפירות שיש עליהם קדושת שביעית בסוף העונה החקלאית‪ ,‬כאשר אין אפשרות‬
‫לעניים לאסוף אותם משדות ההפקר‪.‬‬
‫ביעור מעשרות‬

‫בערב פסח‪ ,‬או לפני כן‪ ,‬חייב אדם לבדוק בביתו את הפירות והירקות‪ ,‬יבשים‪,‬‬
‫קפואים ושימורים‪ .‬כל החייב בתרומות ובמעשרות או בחלה‪ ,‬יש להפריש ממנו‬
‫תרומות ומעשרות וחלה‪.‬‬
‫לכתחילה אין מפרישים מקופסת שימורים סגורה‪ .‬כיוון שאי אפשר לפתוח את כל‬
‫הקופסאות‪ ,‬מותר בדיעבד לפתוח קופסה אחת‪ ,‬ולהפריש ממנה על כל הסגורות‪,‬‬
‫ובלבד שכל הקופסאות הן מאותו סוג ומין ומאותה שנה של מעשרות‪.‬‬
‫חובה לתת את המעשר הראשון ללוי‪ ,‬ומעשר עני לעני‪.‬‬
‫אם יש כסף של מעשר שני שחילל עליו‪ ,‬יש לחלל את הכסף על מטבע אחת (בשווי של‬
‫'פרוטה' = ‪ 1/40‬גרם כסף טהור)‪ ,‬ולהשחיתה‪ .‬אפשר גם לקחת סוכר בשווה פרוטה‪,‬‬
‫ולחלל עליו את כסף המעשר השני‪ .‬ממיסים את הסוכר במים‪ ,‬ושופכים לכיור‬

‫‪165‬‬
‫במטבח‪ .‬נוסח החילול הוא זה‪" :‬כל קדושה שיש במטבע שבידי‪ ,‬הוא וחומשו יחולל‬
‫על פרוטה שבידי"‪[ .‬או "יחולל על הסוכר שבידי"]‪.‬‬
‫לא הפריש תרומות ומעשרות לפני פסח‪ ,‬יפריש בחול המועד או בערב שביעי של פסח‪.‬‬
‫שכח – ישאל לחכם מה לעשות‪.‬‬
‫לא הפריש תרומות ומעשרות‪ ,‬ויש בשימורים תערובת חמץ‪ ,‬ומכר את חמצו לגוי‪,‬‬
‫ישאל לחכם מה לעשות‪.‬‬
‫וידוי מעשרות‬

‫בשביעי של פסח‪ ,‬סמוך למנחה‪ ,‬נוהגים לקרוא רוב עם מתוך חומש את ארבעה‬
‫הפסוקים בדברים כ"ו‪ ,‬יג טו‪ .‬רצוי לקראם בציבור‪ ,‬וליד הכותל המערבי‪.‬‬
‫ִּישת ְשנַת הַ מַ עֲשֵׂ ר‬
‫בּוא ְתָך בַשָּ נָּה הַ ְשל ִּ‬
‫כִּ י ְת ַכלֶּה לַעְ שֵׂ ר ֶּאת כָּל מַ עְ שַ ר ְת ָּ‬
‫עָּריָך וְ שָּ בֵׂעּו‪ :‬וְ ָּאמַ ְר ָּת לִּפְ נֵׂי ה’‬
‫וְ נ ַָּת ָּתה ַללֵׂוִּ י ַלגֵׂר ַליָּתֹום וְ ל ַָּאלְמָּ נָּה וְ ָּאכְ לּו בִּ ְש ֶּ‬
‫אֱ ֹלהֶּ יָך בִּ עַ ְר ִּתי הַ קֹּדֶּ ש ִּמן הַ בַ יִּת וְ גַם נ ְַת ִּתיו ַללֵׂוִּ י וְ ַלגֵׂר ַליָּתֹום וְ ל ַָּאלְמָּ נָּה כְ כָּל‬
‫יתנִּי ל ֹּא עָּ בַ ְר ִּתי ִּמ ִּמצְ ֹותֶּ יָך וְ ל ֹּא שָּ כ ְָּח ִּתי‪ :‬ל ֹּא ָּא ַכל ְִּתי בְ ֹּאנִּי‬
‫ִּמצְ ו ְָּתָך אֲ שֶּ ר צִּ ּוִּ ָּ‬
‫ִּממֶּ ּנּו וְ ל ֹּא בִּ עַ ְר ִּתי ִּממֶּ ּנּו בְ טָּ מֵׂ א וְ ל ֹּא נ ַָּת ִּתי ִּממֶּ ּנּו לְמֵׂ ת שָּ מַ עְ ִּתי בְ קֹול ה’אֱ ֹלהָּ י‬
‫יתנִּי‪ :‬הַ ְש ִּקיפָּה ִּמ ְמעֹון ָּק ְד ְשָך ִּמן הַ שָּ מַ יִּם ּובָּ ֵׂרְך ֶּאת עַ ְמָך‬
‫עָּש ִּיתי כְ כֹּל אֲ שֶּ ר צִּ ּוִּ ָּ‬
‫ִּ‬
‫ֶּאת י ְִּש ָּר ֵׂאל וְ ֵׂאת הָּ אֲ דָּ מָּ ה אֲ שֶּ ר נ ַָּת ָּתה לָּנּו כַאֲ שֶּ ר נ ְִּשבַעְ ָּת לַאֲ בֹּתֵׂ ינּו ֶּא ֶּרץ זָּבַת‬
‫חָּ לָּב ְּודבָּש‪:‬‬
‫אחר כך יאמר‪:‬‬
‫יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו‪ ,‬כשם שזכינו לקיים מצות ביעור‬
‫מעשרות ווידוי מעשרות‪ ,‬כן תזכנו לקיים מצות הפרשת תרומות ומעשרות מהתורה‪,‬‬
‫ונקיים מצות ביעור ווידוי מעשרות מהתורה‪ ,‬בביאת גואל צדק ובבניין בית המקדש‪,‬‬
‫במהרה בימינו אמן‪.‬‬

‫המולדות והראייה הראשונה בשנת תשפ"ו‬
‫מולדות הלוח העברי‬

‫מולדות אסטרונומיים‬

‫לוח מול דו ת‬
‫תשפ ד‪docx.‬‬

‫הראיה הראשונה‬

‫‪166‬‬

‫המולדות והראייה הראשונה בשנת תשפ"ו‬
‫הראייה הראשונה‬
‫מולדות אסטרונומיים‬
‫מולדות הלוח העברי‬
‫גיל‬
‫הזמן‬
‫יום‬
‫שעון‬
‫יום ותאריך‬
‫"מולד הלוח" לפי שעון‬
‫כאן היממה הלועזית ישראל ותאריך המיטבי הירח‬
‫ימינו‬
‫המולד‬
‫האמצעי לפי (בסוגריים מתחילה ומסתימת קיץ‪/‬חורף עברי לראיית בשעות‬
‫הירח‬
‫בשעה ‪24:00‬‬
‫הלוח העברי חלקים)‬
‫שלישי ‪43.98 18:53‬‬
‫‪22:54‬‬
‫ראשון כ"ח אלול‬
‫תשרי תשפ"ו יום שני‬
‫א' בתשרי‬
‫‪21/09/2025‬‬
‫ב – יח ‪ -‬קפז )‪12:10 (7‬‬
‫חמישי ‪50.92 18:20‬‬
‫‪15:25‬‬
‫ליל רביעי שלישי כ"ט תשרי‬
‫מרחשון‬
‫א' חשון‬
‫‪21/10/2025‬‬
‫ד ‪-‬ו ‪ -‬תתקפ )‪00:54(8‬‬
‫‪56:42 17:13‬‬
‫שבת‬
‫‪8:47‬‬
‫יום חמישי חמישי כ"ט חשוון‬
‫כסלו‬
‫ב' בכסלו‬
‫‪20/11/2025‬‬
‫ה‪ -‬יט ‪ -‬תרצג )‪13:38(9‬‬
‫ראשון ‪37.41 17:08‬‬
‫‪3:43‬‬
‫שבת ל' כסלו‬
‫ליל שבת‬
‫טבת‬
‫א' בטבת‬
‫‪20/12/2025‬‬
‫ז‪ -‬ח‪ -‬תו )‪2:22(10‬‬
‫שלישי ‪43.89 17:46‬‬
‫יום ראשון ראשון כ"ט בטבת ‪21:52‬‬
‫שבט‬
‫ב' בשבט‬
‫‪18/01/2026‬‬
‫א ‪-‬כא ‪-‬קיט )‪15:6(11‬‬
‫רביעי ‪27.91 18:59‬‬
‫‪14:02‬‬
‫שלישי ל' בשבט‬
‫ליל שלישי‬
‫אדר‬
‫א' באדר‬
‫‪17/02/2026‬‬
‫ג ‪-‬ט ‪ -‬תתקיב )‪3:50 )12‬‬
‫‪39.18 18:36‬‬
‫שישי‬
‫‪3:25‬‬
‫חמישי א' בניסן‬
‫יום רביעי‬
‫ניסן‬
‫ב' בניסן‬
‫‪19/03/2026‬‬
‫ד ‪ -‬כב ‪-‬תרכה )‪16:34 (13‬‬
‫‪28.91 19:47‬‬
‫שבת‬
‫‪14:53‬‬
‫שישי ל' בניסן‬
‫יום שישי‬
‫אייר‬
‫א' באייר‬
‫‪17/04/2026‬‬
‫ו‪ -‬יא ‪ -‬שלח )‪5:18 (14‬‬
‫ראשון ‪20.98 20:01‬‬
‫‪23:02‬‬
‫שבת כט באייר‬
‫ליל ראשון‬
‫סיון‬
‫א' בסיון‬
‫‪16/05/2026‬‬
‫א ‪- – -‬נא )‪18 :2(15‬‬
‫שלישי ‪38.64 20:33‬‬
‫‪5:55‬‬
‫שני ל' סיון‬
‫יום שני‬
‫תמוז‬
‫א' בתמוז‬
‫‪15/06/2026‬‬
‫ב ‪-‬יב ‪-‬תתמד )‪6:46(16‬‬
‫רביעי ‪31.52 20:15‬‬
‫‪12:44‬‬
‫ליל רביעי שלישי כ"ט תמוז‬
‫אב‬
‫א' באב‬
‫‪14/07/2026‬‬
‫ד‪ -‬א‪ -‬תקנז )‪19:30 (17‬‬
‫‪47.26 19:52‬‬
‫שישי‬
‫יום חמישי רביעי כ"ט מנחם אב ‪20:37‬‬
‫אלול‬
‫א' באלול‬
‫‪12/08/2026‬‬
‫ה ‪-‬יד ‪ -‬רע (‪8:15 )0‬‬

‫‪167‬‬

‫הסבר לטבלת המולדות והראייה הראשונה‬
‫מולדות הלוח‪ .‬בטור זה נרשמו המולדות האמצעיים לפי הלוח העברי‪ .‬על פי מולד‬
‫תשרי קובעים (לפי כללי הדחיות) את היום בו יחול ראש השנה א' בתשרי‪ .‬בימינו‬
‫נוהגים לקבוע עפ"י זמני מולדות אלה גם את זמני ההתחלה והסוף לברכת לבנה‪.‬‬
‫את מולדות הלוח נהוג לרשום בשלוש קבוצות של אותיות המסמנות יום‪-‬שעה‪-‬‬
‫חלקים‪ .‬אורכו הממוצע של החודש בלוח העברי הוא כט ‪ -‬יב ‪ -‬תשצג שמובנו ‪29‬‬
‫ימים‪ 12 ,‬שעות ו‪ 793-‬חלקים (‪ 793‬חלקים = ‪ 44‬דקות‪ 3+‬ושליש שניות)‪.‬‬
‫התמרת השעות והחלקים של הלוח העברי לשעות ודקות לפי שעון ימינו‪ .‬מולד‬
‫הלוח אינו מתייחס למקום מסוים ולהלכה אין להתמירו לזמן המקומי‪ .‬מנהג נפוץ‬
‫הוא להכריז על שעת מולד זו בשבת מברכין וכדי לסבר את האוזן נוהגים עורכי‬
‫הלוחות להתמיר את השעות לשעון ימינו‪ .‬בשעון ימינו היממה מתחילה בחצות‬
‫הלילה ואילו בחשבון המולדות של הלוח העברי היממה מתחילה ב‪ 6-‬בערב לכן‬
‫בהתמרת השעה של הלוח העברי לשעון ימינו אנו מפחיתים משעות הלוח העברי ‪6‬‬
‫שעות‪ .‬לדוגמא שעה י"ח של הלוח העברי היא השעה ‪ 12‬בצהרים לפי שעוננו‪.‬‬
‫בלוח העברי מחולקת השעה ל‪ 1080 -‬חלקים ולפי זה כל ‪ 18‬חלקים הם דקה‪( .‬עודף‬
‫החלקים נרשם בטבלה בסוגריים)‪.‬‬
‫המולד האסטרונומי ‪ -‬המולד האמתי‪ .‬חז"ל עמדו על התופעה שמהלכה של הלבנה‬
‫אינו קבוע "פעמים שבא בארוכה ופעמים שבא בקצרה" (רה"ש כ"ה ע"ב)‪ .‬כלומר‪:‬‬
‫משך הזמן בין שני מולדות ירח משתנה מידי חודש‪ .‬בזמננו משך הזמן שבין מולד‬
‫למולד עשוי להשתנות בין ‪ 29‬יום ו‪ 6.5-‬שעות לבין ‪ 29‬יום וכ‪ 20-‬שעות‪ .‬שעת המולד‬
‫האסטרונומי נלקחה מהפרסומים של נאסא ונרשמה כאן על פי הזמן התקני‬
‫בישראל (‪.)UTC+2‬‬
‫הראייה הראשונה‪ .‬בימינו עורכים את לוח השנה עפ"י כללים שמסרו לנו חז"ל‬
‫ולראיית הירח אין היום שום שימוש מעשי‪ .‬את הירח החדש ניתן לראות רק אחרי‬
‫השקיעה אבל בטבלה רשמנו את התאריך העברי של היום החולף‪ .‬גיל הירח מציין‬
‫את הזמן שחלף (בשעות ודקות) משעת המולד האמתי עד ראיית הירח החדש‪.‬‬
‫החישוב נעשה כאן לפי שיטת הרמב"ם עפ"י תוכנת "חזון שמים" של הרב ציקוני‪.‬‬
‫השעה הרשומה כאן היא בהתחשב בשעון הקיץ‪.‬‬

‫‪168‬‬

‫חצות‬
‫"לוח להשוואת הזמן" ‪ -‬הסבר אורך היממה ושעת חצות מדויקת‬

‫המונח "חצות" מציין את חצות היום (צהריים) ואת חצות הלילה‪.‬‬

‫חצות היום בתקופת המשנה והתלמוד‬
‫בתקופת המשנה והתלמוד נעזרו בעיקר בשעוני השמש כדי לדעת את שעת חצות ואת‬
‫שעות היום בקירוב‪ .‬הזמן מזריחה עד שקיעה חולק ל‪ 12-‬ואורך השעה היה החלק ה‪12-‬‬
‫של זמן זה‪ .‬לשעה זו קראו שעה זמנית‪ .‬בקיץ הייתה השעה ארוכה ובחורף ‪ -‬קצרה‪12 .‬‬
‫הקווים שעל אבן השעות סומנו באותיות‪ .‬את האבן הקעורה הציבו מול שמש דרום‬
‫והקו שסימן את שעת חצות היה מכוון לדרום‪ .‬שעת חצות הייתה כאשר המקל‪ ,‬הקנה‬
‫או המסמר הטיל את צילו על הקו שבין השעה השישית לשביעית‪ .‬לחצות היום קראו‬
‫סוף שעה שישית או תחילת שעה שביעית‪ .‬בספרי ההלכה מוצאים התייחסות לשעה‬
‫השביעית כשהכוונה היא לתחילת השעה השביעית כלומר לשעת חצות‪.‬‬

‫סימון השעות בלוח היהודי ביממה של ‪ 24‬שעות‪.‬‬
‫בניגוד לשעון העולמי הנהוג היום בו מתחילה היממה בחצות הלילה‪ ,‬ביהדות היממה‬
‫מתחילה עם שקיעת השמש‪ .‬זמן השקיעה משתנה מיום ליום ובחשבון המולדות של‬
‫הלוח העברי קבעו את שעת השקיעה הממוצעת כשעת האפס בו מתחילה שעה א'‬
‫(בשעון ימינו ‪ 6‬בערב) וכשרצו לציין בחשבון המולדות של הלוח העברי את שעת חצות‬
‫הלילה קראו לשעה זו סוף שעה ו'; שעה שש בבוקר (לפי השעון העולמי שאנו‬
‫משתמשים בו בחיי יום יום) היא סוף שעה י"ב בלוח היהודי; שעת חצות היום היא‬
‫סוף שעה י"ח ושעה שש בערב היא סוף שעה כ"ד‪ .‬ברבות הזמן נמנעו מהשימוש במילה‬
‫"סוף" והיה זה ברור לכל ששעה י"ח היא שעת חצות‪ .‬היממה שמסתיימת בשעה כ"ד‬
‫היא שעה ‪ 18:00‬לפי שעוננו היום‪ .‬בשעה זו מתחילה שעה א' של הלוח העברי‪ .‬למעשה‬
‫זה מובנו גם בשעון ימינו‪ .‬כשאנו אומרים שהשעה ‪ 6:30‬בבוקר פירוש הדבר שחלפו‬
‫מחצות הלילה ‪ 6‬שעות ועוד ‪ 30‬דק' משעה ‪.7‬‬

‫‪169‬‬

‫קביעת זמנה של חצות לשימושים הלכתיים‬
‫השעה המדויקת של חצות היום וחצות הלילה משמעותית לעניינים שונים בהלכה‪:‬‬
‫תפילת מנחה גדולה ‪ -‬זמנה חצי שעה אחרי חצות היום;‬
‫תפילת מוסף זמנה לכתחילה לפני מנחה גדולה‪ .‬משנה ברורה (תר"כ)‪" :‬לכתחילה‬
‫ראוי להיות זהיר להתחיל תפילת מוסף קודם שש שעות ומחצה של היום לפי שבשש‬
‫ומחצה הוא זמן תפילת מנחה גדולה שהיא תדירה יותר מתפילת מוסף"‪.‬‬
‫חז"ל קבעו שמצוות כמו תפילת ערבית שזמנן כל הלילה (עד עלות השחר)‪ ,‬לכתחילה‬
‫יהיה זמנן עד חצות הלילה כדי להרחיק את האדם מן העבירה‪.‬‬
‫תפילת שחרית זמנה עד סוף שליש היום (סוף שעה רביעית) ובדיעבד עד חצות‪.‬‬
‫סוף זמן חמץ בערב פסח מן התורה הוא עד חצות היום (חז"ל הקדימו את סוף זמן‬
‫אכילת חמץ לסוף שליש היום ואת הביעור לסוף שעה זמנית חמישית לפני חצות‪.‬‬
‫סוף זמן אכילת אפיקומן ‪ -‬חצות לילה‪ ,‬זכר לקורבן פסח שנאכל עד חצות‪.‬‬

‫איך קובעים את שעת חצות היום‬
‫חצות היום הוא הרגע בו השמש מגיעה בהקפתה היומית לשיא גובהה בשמיים‪.‬‬
‫מעקב אחרי הצל שהשמש מטילה על עמוד היא דרך פשוטה לדעת מתי חצות היום‪:‬‬
‫הצל בשעת חצות הוא הצל הקצר ביותר של השמש באותו יום ובאותו מקום‪.‬‬
‫חצות היום הוא אמצע הזמן שבין זריחה לשקיעה‪ .‬וחצות הלילה אמצע הזמן שבין‬
‫שקיעה לזריחה‪ .‬חצות הלילה היא ‪ 12‬שעות לאחר חצות היום‪.‬‬

‫חצות היום בשעונים השונים‬
‫לפני שכדור הארץ חולק ל‪ 24-‬אזורי זמן‪ ,‬נהגה כל מדינה לכוון את השעה בשעון‬
‫המקומי כך שהשעון יצביע על שעה ‪ 12‬בצהריים כשעת חצות ממוצעת של המקום‪.‬‬
‫לשעון כזה קראו "השעון האירופי"‪ .‬בשעון האירופי היממה התחילה בחצות הלילה ‪-‬‬
‫‪ 12‬שעות אחרי חצות היום‪ .‬היו מקומות שכוונו את השעון המקומי שיראה את‬
‫השעה ‪ 12‬בעת השקיעה‪ .‬בשעון זה צריך היה להזיז בזמן השקיעה את מחוגי השעון‬
‫לשעה ‪ .12‬שעון כזה היה נהוג בארצנו בזמן הטורקים ונקרא השעון הערבי (בלוח‬

‫‪172‬‬

‫טקוצ'ינסקי‪ :‬שעון ארץ ישראל) שעון כזה מתאים רק לימי השוויון או לקו המשווה‪,‬‬
‫בו הימים והלילות שווים בכל ימות השנה‪.‬‬

‫מקומה של מדינת ישראל בשעון העולמי‬
‫בסוף המאה ה‪ 19-‬החלט על חלוקת כדור הארץ ל‪ 24-‬אזורי זמן ולכל אזור זמן של‬
‫‪ 15°‬תהיה שעת חצות משותפת‪ .‬נמתחו ‪ 24‬קווי אורך דמיוניים מהציר הדרומי‬
‫לצפוני וקו האורך ‪ 0°‬שממנו יתחילו את אזורי השעות‪ ,‬יעבור במצפה הכוכבים‬
‫בריניץ' שליד לונדון‪ .‬האזורים מזרחית לקו האורך ‪ 0‬סומנו בסימן חיובי (‪ )+‬כי‬
‫לאזורים אלה השמש מגיעה בחצות לפני חצות בגריניץ'‪ .‬ו‪ 12-‬האזורים שממערב‬
‫לגריניץ' (חצי הכדור המערבי) סומנו בסימן שלילי (‪ )-‬כי באזורים אלה השמש‬
‫מגיעה בחצות אחרי חצות גריניץ'‪ .‬לקוי האורך קראו גם 'קו הצהריים' או 'מצהר'‬
‫(נגזר מצהריים) ובלועזית 'מרדיאן' (אמצע היום) כי לכל המקומות באותו קו אורך‬
‫יש שעת חצות משותפת‪.‬‬
‫האזור הראשון הוא שעון גריניץ' לפיו מכוונים שעוני העולם והיום נקרא 'שעון‬
‫מערב אירופה'‪ .‬האזור השני הוא 'שעון מרכז אירופה' שמתחיל ‪ 15°‬מזרחית‬
‫לגריניץ' אזור זה מקדים את שעון גריניץ' בשעה אחת‪ .‬האזור השלישי הוא 'שעון‬
‫מזרח אירופה' (בעבר קהיר)‪ .‬ישראל שייכת לאזור זה שמתחיל בקו אורך ‪ 30°‬והוא‬
‫מקדים את שעון מערב אירופה בשעתיים‪ .‬וכשהשעה בלונדון ‪ 12‬בצהריים‪ ,‬במזרח‬
‫אירופה ובקהיר השעה ‪ .14‬אבל ירושלים נמצאת בקו אורך ‪ 35.25°‬מזרחית לגריניץ'‬
‫(כל מעלת אורך = ‪ 4‬דקות)‪ ,‬ולכן חצות היום בירושלים הוא ‪ 21‬דקות לפני קהיר‪.‬‬
‫וכאשר חצות היום הממוצעת בקהיר היא שעה ‪ ,12:00‬תהיה חצות היום הממוצעת‬
‫בירושלים בשעה ‪( 11:39‬שעון חורף) ‪ 21‬דקות לפני חצות בקהיר‪ .‬שעת חצות‬
‫ממוצעת בתל אביב ובאר שבע ‪ ; 11:41‬בחיפה ובאילת ‪ ;11:40‬בטבריה ‪.11:38‬‬
‫ב‪ 1992-‬נחקק "חוק קביעת הזמן" שבו נקבע‪" :‬הזמן בישראל יקדים את הזמן‬
‫האוניברסלי המתואם (בעבר‪ :‬שעון גריניץ') בשעתיים"‪ .‬ב‪ 2005-‬נקבעו בחוק‬
‫המדינה מועדים קבועים למעבר בין שעון קיץ לשעון חורף‪ .‬בנוסח הראשון של החוק‬
‫נקבע ששעון החורף יתחיל לפני יום כיפור‪ ,‬כדי להקל על הצמים‪ .‬בשנת ‪ 2013‬שונה‬
‫החוק‪ ,‬ונקבע שהחזרה לשעון חורף תהיה תמיד ביום ראשון האחרון של חודש‬
‫אוקטובר‪ ,‬כמו בשאר מדינות האזור‪.‬‬

‫‪171‬‬

‫חצות היום ומשוואת הזמן‬
‫האורך הממוצע של היממה הוא ‪ 24‬שעות אבל היממות מחצות יום לחצות יום‬
‫סמוכה אינן שוות באורכן‪ .‬ההבדל בין יממה אחת לחברתה מתבטא בשניות אבל‬
‫מהצטברות השניות רואים את שעת חצות נעה במשך השנה בתוך גבולות של ‪30‬‬
‫דקות‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי בלוח השוואת הזמן בעמוד הבא‪ :‬כדי לקבל את שעת‬
‫חצות היום האמתית‪ ,‬מוסיפים בחודש פברואר לחצות היום הממוצע של המקום‬
‫‪ 14‬דקות‪ ,‬ובסוף אוקטובר מפחיתים מן הזמן הממוצע ‪ 16‬דקות‪ .‬אחת הסיבות‬
‫לתופעה זו היא שאורך היממה נקבע עפ"י מהלכה של השמש וזו משתנית לאורך‬
‫השנה‪ :‬כדור הארץ מקיף את השמש במעגל אליפטי ומרחקו של כדור הארץ‬
‫מהשמש משתנה‪.‬‬

‫הלוח להשוואת הזמן‪ ,‬ושימושו למצוא את שעת חצות‬
‫בעמוד הבא מובא לוח להשוואת הזמן‪ .‬הלוח ערוך ב‪ 365 -‬משבצות עפ"י תאריכי‬
‫הלוח הלועזי‪-‬שמשי‪ .‬לפי לוח זה נוכל לדעת את שעת חצות היום האמתית לכל ימי‬
‫השנה בלוח השמשי‪ .‬נוסיף או נפחית מחצות היום הממוצע של המקום את מספר‬
‫הדקות הרשומות בתאריך המבוקש ונקבל את שעת חצות היום‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬מהי שעת חצות היום בכיפור תשפ"ה בירושלים? כיפור תשפ"ה חל ביום‬
‫‪ 12‬באוקטובר‪ .‬בלוח ההשוואה רשום שב‪ 12 -‬באוקטובר יש להפחית ‪ 13‬דק' משעת‬
‫חצות ממוצעת (בירושלים ‪ )11:39‬ולפי זה נקבל ששעת חצות ביום כיפור תשפ"ה‬
‫בירושלים היא ‪ 11:26‬לפי שעון חורף‪ .‬יום כיפור יחול תמיד בתקופת שעון הקיץ‪ ,‬לכן‬
‫יש להוסיף שעה‪ .‬ולפי זה חצות היום בירושלים ביום כיפור תשפ"ה הוא ‪. 12:26‬‬
‫ברוב הלוחות להשוואת הזמן נהוג להציג את הנתונים עם דיוק של שניות‪ .‬אנו‬
‫עיגלנו את הנתונים לדקה הקרובה‪.‬‬
‫דוגמא נוספת מהי שעת חצות היום בתל אביב בערב פסח תשפ"ה? ערב פסח בשנה‬
‫זו חל ב‪ 12 -‬באפריל ולפי לוח השוואת הזמן יש להוסיף ביום זה דקה אחת‪ .‬בתל‪-‬‬
‫אביב חצות ממוצע בשעון הקיץ הוא בשעה ‪ 12:41‬בהוספת דקה נקבל ששעת חצות‬
‫בת"א‪ ,‬בערב פסח תשפ"ה הוא ‪.12:42‬‬

‫‪172‬‬

‫לוח להשוואת הזמן‬
‫דקות שיש להוסיף או להפחית מחצות ממוצע כדי לקבל חצות אמיתי‬
‫יום ינו' פב' מרץ אפ' מא יוני יולי אוג' ספ'‬
‫‪0 +6 +4 -2 -3 +4 +12 +14 +4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0 +6 +4 -2 -3 +4 +12 +14 +4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0 +6 +4 -2 -3 +3 +12 +14 +5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪-1 +6 +4 -2 -3 +3 +12 +14 +5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪-1 +6 +4 -2 -3 +3 +12 +14 +5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪-1 +6 +5 -1 -3 +2 +11 +14 +6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪-2 +6 +5 -1 -4 +2 +11 +14 +6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪-2 +6 +5 -1 -4 +2 +11 +14 +7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪-2 +5 +5 -1 -4 +2 +11 +14 +7‬‬
‫‪9‬‬
‫‪-3 +5 +5 -1 -4 +1 +10 +14 +8 10‬‬
‫‪-3 +5 +5 0 -4 +1 +10 +14 +8 11‬‬
‫‪-4 +5 +6 0 -4 +1 +10 +14 +8 12‬‬
‫‪-4 +5 +6 0 -4 +1 +10 +14 +9 13‬‬
‫‪-4 +5 +6 0 -4‬‬
‫‪0 +9 +14 +9 14‬‬
‫‪-5 +4 +6 0 -4‬‬
‫‪0 +9 +14 +9 15‬‬
‫‪-5 +4 +6 +1 -4‬‬
‫‪0 +9 +14 +10 16‬‬
‫‪-6 +4 +6 +1 -4‬‬
‫‪0 +8 +14 +10 17‬‬
‫‪-6 +4 +6 +1 -4 -1 +8 +14 +10 18‬‬
‫‪-6 +4 +6 +1 -4 -1 +8 +14 +11 19‬‬
‫‪-7 +3 +6 +1 -4 -1 +8 +14 +11 20‬‬
‫‪-7 +3 +6 +2 -3 -1 +7 +14 +11 21‬‬
‫‪-7 +3 +6 +2 -3 -2 +7 +14 +12 22‬‬
‫‪-8 +3 +6 +2 -3 -2 +7 +13 +12 23‬‬
‫‪-8 +2 +6 +2 -3 -2 +6 +13 +12 24‬‬
‫‪-8 +2 +6 +3 -3 -2 +6 +13 +12 25‬‬
‫‪-9 +2 +6 +3 -3 -2 +6 +13 +13 26‬‬
‫‪-9 +1 +6 +3 -3 -2 +5 +13 +13 27‬‬
‫‪-9 +1 +6 +3 -3 -3 +5 +13 +13 28‬‬
‫‪-9 +1 +6 +3 -3 -3 +5‬‬
‫‪+13 29‬‬
‫‪-0 +1 +6 +4 -3 -3 +4‬‬
‫‪+13 30‬‬
‫‪0 +6‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪+4‬‬
‫‪+14 31‬‬
‫השינוי מיום ליום מתבטא בשניות‪ .‬כאן עוגלו הנתונים לדקות שלמות‬

‫אוק' נוב'‬
‫‪-16 -10‬‬
‫‪-16 -11‬‬
‫‪-16 -11‬‬
‫‪-16 -11‬‬
‫‪-16 -12‬‬
‫‪-16 -12‬‬
‫‪-16 -12‬‬
‫‪-16 -12‬‬
‫‪-16 -13‬‬
‫‪-16 -13‬‬
‫‪-16 -13‬‬
‫‪-16 -13‬‬
‫‪-16 -14‬‬
‫‪-16 -14‬‬
‫‪-15 -14‬‬
‫‪-15 -14‬‬
‫‪-15 -15‬‬
‫‪-15 -15‬‬
‫‪-15 -15‬‬
‫‪-14 -15‬‬
‫‪-14 -15‬‬
‫‪-14 -16‬‬
‫‪-14 -16‬‬
‫‪-13 -16‬‬
‫‪-13 -16‬‬
‫‪-13 -16‬‬
‫‪-12 -16‬‬
‫‪-12 -16‬‬
‫‪-12 -16‬‬
‫‪-11 -16‬‬
‫‪-16‬‬

‫דצמ'‬
‫‪-11‬‬
‫‪-11‬‬
‫‪-10‬‬
‫‪-10‬‬
‫‪-9‬‬
‫‪-9‬‬
‫‪-9‬‬
‫‪-8‬‬
‫‪-8‬‬
‫‪-7‬‬
‫‪-7‬‬
‫‪-6‬‬
‫‪-6‬‬
‫‪-5‬‬
‫‪-5‬‬
‫‪-4‬‬
‫‪-4‬‬
‫‪-3‬‬
‫‪-3‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪+1‬‬
‫‪+1‬‬
‫‪+2‬‬
‫‪+2‬‬
‫‪+3‬‬
‫‪+3‬‬

‫‪173‬‬

‫אבני היסוד של הלוח‬
‫יהודה איזנברג‬
‫סדר הזמנים שאנו חיים על פיו‪ ,‬בנוי מאבני יסוד משני סוגים‪:‬‬
‫תופעות שיש להן השתקפות בטבע‪ :‬יום‪ ,‬חודש‪ ,‬תקופה [אביב‪ ,‬סתיו‪ ,‬קיץ וחורף] ושנה‪.‬‬
‫תופעות שאין להן השתקפות בטבע‪ :‬שבוע‪.‬‬
‫ראה זה פלא‪ :‬היסודות של הלוח אינם מתאימים זה לזה‪ :‬החודש אינו בנוי מימים‬
‫שלמים‪( ,‬בחודש כ‪ 29.5-‬ימים) והשנה אינה בנויה מחודשים שלמים (בשנה יש ‪12‬‬
‫חודשים ועוד ‪ 11‬יום בקירוב)‪.‬‬
‫רק שני מרכיבים של הלוח מתאימים זה לזה‪ :‬השבוע בנוי משבעה ימים שלמים‪ ,‬אבל‬
‫אין בטבע פעולה הנמשכת שבוע‪ ,‬או כמה שבועות במדויק!‬
‫בני אדם חיים לפי הלוח‪ .‬הוצא את הלוח מסדר החיים‪ ,‬והעולם הופך להיות תוהו ובוהו‪.‬‬
‫האתגר של בוני הלוח הוא גדול‪.‬‬
‫השבוע‬
‫בשבוע ‪ 7‬ימים‪ .‬בלוח העברי אין לימים שמות‪ ,‬אבל יש להם מספר סידורי‪ :‬ראשון‪ ,‬שני‪…‬‬
‫ורק לשבת יש שם‪ .‬בשפות אחרות – לכל יום יש שם‪ .‬באנגלית‪Sunday Monday Tuesday :‬‬
‫‪ .Wednesday Thursday Friday Saturday‬ביידיש ובגרמנית‪ :‬זונטג‪ ,‬מאנטג‪ ,‬דינסטג‪,‬‬
‫מיטוואך‪ ,‬דאנערשטג‪ ,‬פרייטג‪ ,‬סמסטג‪.‬‬
‫השמות נקבעו לפי הכוכבים שהיו ידועים בעבר‪ ,‬או על שם המתכות שהכירו בעבר‪.‬‬
‫שבוע הוא יחידת זמן המשותפת לאנושות‪ .‬כיצד קרה הדבר‪ ,‬שדווקא יחידת זמן שאין‬
‫לה כל קשר עם מציאות פיזית‪ ,‬כבשה את העולם כולו? לרבי יהודה הלוי‪ ,‬הפילוסוף‬
‫היהודי בן המאה ה‪ 11-‬תשובה‪ :‬השבוע נמסר במסורת מאדם הראשון‪ .‬בספר בראשית‬
‫מתוארת בריאה שנמשכה שבעה ימים‪ ,‬ומסורת זו נמשכה עד היום‪( .‬כוזרי א‪,‬נז; ב‪,‬כ)‪:‬‬
‫הנוצרים והמוסלמים קבלו את המסורת הזאת מהיהדות ושמרוה‪.‬‬
‫פרשת הבריאה שבספר בראשית מסמנת את המרכיבים הראשיים של הלוח‪:‬‬
‫ֹלהים י ְִהי ְמ ֹּארֹּת ִב ְר ִקיעַ הַ ָּׁשמַ יִם לְ הַ ְב ִדיל בֵּ ין הַ יוֹּם ּובֵּ ין הַ ָּׁל ְילָּׁה‬
‫וַ יֹּאמֶ ר אֱ ִ‬
‫וְ הָּׁ יּו לְ ֹּאתֹּת ּולְ מוֹּעֲ ִדים ּולְ י ִָּׁמים וְ ָּׁשנִ ים‪.‬‬

‫‪174‬‬

‫לוח דינים ומנהגים‬

‫המאורות שברקיע קובעים את היום והלילה‪ ,‬וכן את המועדים והשנים‪ :‬השמש קובעת‬
‫את היום והלילה‪ ,‬וכן את עונות השנה‪ .‬עפ"י הירח קובעים את החודש והמועדים ככתוב‪:‬‬
‫"עשה ירח למועדים" (תהלים קד)‪.‬‬
‫פרק זה יוליך אותנו להבנה ומהם הפתרונות השונים שבני אדם מצאו כדי לקבוע לוח‬
‫שעל פיו יתכננו את חייהם‪.‬‬
‫נרמוז כבר כאן‪ :‬יש לוחות מבוססי ירח‪ ,‬יש לוחות מבוססי שמש‪ ,‬ויש לוחות המשלבים‬
‫את השמש והירח ללוח המתחשב בשניהם‪.‬‬

‫מהי יממה?‬
‫הלוח בנוי מסדרה של ימים‪ .‬כדי להבין את מבנה הלוח‪ ,‬נתחיל ביממה‪ ,‬הנחלקת ל‪24 -‬‬
‫שעות‪ ,‬חלקם אור יום וחלקם לילה‪.‬‬
‫פרק הרחבה‪ :‬אורכו של יום וחלוקתו‬
‫היממה מתחלקת לשניים‪ :‬יום ‪ -‬ולילה‪ .‬היחס בין היום והלילה תלוי בקו הרוחב של‬
‫המקום‪ :‬בקו המשווה‪ ,‬הימים והלילות שווים‪ .‬ככל שמתקרבים לקטבים– ההבדל שבין‬
‫אורך היום והלילה הולך וגדל‪ .‬בקטבים יש ימים שהשמש אינה שוקעת מתחת לאופק‬
‫– והלילות הן "לילות לבנים" – לילות שכולם אור‪ .‬ויש ימים שהשמש אינה עולה מעל‬
‫לאופק‪ ,‬והימים כולם חשוכים כלילה ארוך‪ .‬בצירים של כדור הארץ‪ ,‬השמש בקיץ ‪6‬‬
‫חודשים מעל לאופק ובחורף ‪ 6‬חודשים מתחת לאופק‪.‬‬
‫אפשר להגדיר "יום" בכמה דרכים‪:‬‬
‫רבי אליהו מווילנה‪ ,‬הגר"א (במאה ה‪ ,)18-‬מגדיר יום‪' :‬משך הזמן מזריחה עד שקיעה'‪.‬‬
‫רבי אברהם אבלי (במאה ה‪ ,)17-‬בספרו "מגן אברהם"‪ ,‬קובע‪ ,‬שהיום הוא 'למן עלות‬
‫השחר ועד צאת הכוכבים'‪ .‬שיטה זו מאריכה את היום יותר מהזמן שהשמש נראית בו‪.‬‬
‫ברגע שעולה השחר‪ ,‬מתחיל היום‪ .‬כמה זמן עובר למן עלות השחר ועד לזריחה? לשיטת‬
‫"מגן אברהם" – ‪ 90‬דקות‪ .‬וזה גם משך הזמן העובר משקיעת החמה ועד צאת כל‬
‫הכוכבים‪ .‬שתי גישות אלה יוצרות יום באורך שונה‪ .‬באזורנו הזמן העובר מתחילת האור‬
‫בעלות השחר ועד לזריחה הוא שעה וחצי‪ ,‬והזמן משקיעה ועד לילה גמור גם הוא שעה‬
‫וחצי‪ .‬מכאן שביום השוויון‪ ,‬היממה מחולקת ל'יום' בן ‪ 15‬שעות‪ ,‬ולילה בן ‪ 9‬שעות‪( .‬יש‬

‫‪175‬‬

‫אבני היסוד של הלוח‬

‫שיטות חישוב שונות לקביעת הזמן שבין עלות השחר לזריחה‪ ,‬ובין זמן השקיעה לצאת הכוכבים‪,‬‬
‫עליהם תוכל לקרוא בספרו של רחמים שר שלום "שערים ללוח העברי"‪).‬‬

‫קיימת נקודה אסטרונומית אחת קבועה ומוסכמת‪ :‬חצות היום – הרגע בו השמש‬
‫נמצאת ברום הרקיע‪ ,‬בזנית‪ 12 .‬שעות אחר כך – חצות הלילה‪.‬‬
‫זמני התפילה וכן זמני כניסת השבת וצאתו‪ ,‬נקבעים עפ"י זמני הזריחה והשקיעה‪.‬‬

‫שלשה סוגי לוחות‬
‫שלושה סוגי לוחות קיימים‪ :‬לוח ירחי; לוח שמשי‪ ,‬ולוח מקושר ירחי‪-‬שמשי‪.‬‬
‫הלוח המבוסס על הירח –"הלוח הירחי"‬
‫דוגמה ללוח ירחי הוא הלוח המוסלמי‪ .‬לוח זה מתעלם ממהלכה השנתי של השמש‬
‫ועונות השנה‪ ,‬והוא מבוסס רק על מהלכו החודשי של הירח שנמשך בממוצע ‪ 29‬ימים‬
‫וחצי ועוד כ‪ 44-‬דקות‪ .‬אי אפשר לסיים חודש באמצע היום‪ ,‬ולכן בחודש הירחי יש‬
‫לסירוגין ‪ 29‬ימים או ‪ 30‬יום‪ ,‬ובשנה של ‪ 12‬חודשי ירח יש ‪ 354‬ימים‪ 8 ,‬שעות ו‪ 48-‬דקות‪.‬‬
‫מוחמד אסר על המוסלמים לעבר את השנה‪ ,‬ולכן השנה המוסלמית (המורכבת מ‪12-‬‬
‫חודשי ירח) קצרה משנת שמש‪ .‬מכיוון שעונות השנה נקבעים עפ"י המחזור השנתי של‬
‫השמש‪ ,‬שהוא ארוך בכ‪ 11-‬ימים מ‪ 12-‬חדשי ירח‪ ,‬חודשיהם ומועדיהם של המוסלמים‬
‫נסוגים לאחור ואינם חלים בעונות קבועות של השנה‪ .‬חודש רמדאן ‪ -‬חודש הצום‬
‫המוסלמי ‪ -‬יכול לחול בכל אחת מעונות השנה‪ .‬לפעמים הוא חל בעיצומו של קיץ‬
‫ולפעמים בחורף‪ 34 .‬שנות ירח של המוסלמים משתווים בקירוב ל‪ 33-‬שנות חמה‪.‬‬
‫הלוח המבוסס על השמש ‪" -‬הלוח השמשי"‬
‫דוגמה ללוח שמשי הוא הלוח הנוצרי‪ .‬לוח זה מתעלם מהמחזור החודשי של הירח והוא‬
‫מבוסס על מהלכו השנתי של השמש‪ .‬לוח כזה הוא הלוח היוליאני שהוכן בפקודתו של‬
‫יוליוס קיסר בשנת ‪ 46‬לפני הספירה‪ ,‬ונקרא על שמו‪ .‬חודש יולי נקרא כך לכבודו‪.‬‬
‫השנה בלוח זה מבוססת על ההנחה שאורכה של שנת שמש היא ‪ 365‬ימים ו‪ 6-‬שעות‪ .‬לוח‬
‫זה אינו מתחשב בחודשי הירח‪ ,‬והחודשים הם ‪ 1/12‬של השנה‪ .‬הנוצרים אימצו את לוח‬
‫השנה היוליאני ושיבצו בו את חגיהם‪.‬‬
‫את ‪ 6‬השעות העודפות על ‪ 365‬ימים שיבצו בלוח היוליאני בחודש פברואר‪ .‬בכל שנה‬
‫רביעית הוסיפו לחודש פברואר ‪ -‬שיש בו בד"כ ‪ 28‬יום ‪ -‬יום נוסף‪ .‬והנוסחה הייתה‬

‫‪176‬‬

‫לוח דינים ומנהגים‬

‫פשוטה‪ :‬כאשר מספר השנה מתחלק ל‪ ,4-‬יהיו בפברואר ‪ 29‬ימים ותהיה זו שנה מעוברת‪,‬‬
‫שנקראה גם "שנה כבושה" כדי להבדילה משנה יהודית מעוברת בה נוסף חודש‪.‬‬
‫הוספה זו לא פתרה את הבעיה באופן מלא‪ ,‬כי עדיין השנה האסטרונומית קצרה מן‬
‫השנה היוליאנית בכ‪ 11-‬דקות‪ .‬כדי לפתור בעיה זו צריך לפעמים להימנע מלעבר את‬
‫השנה‪ ,‬ובכך למחוק את העודף המצטבר מ‪ 11-‬דקות אלה שמאריך את השנה היוליאנית‪.‬‬
‫בהמשך נקרא על התיקון שעשה האפיפיור גרגוריוס בלוח הנוצרי‪.‬‬
‫שנת השמש אינה מחולקת לחודשים טבעיים‪ ,‬אבל היא מחולקת לארבע עונות‪ ,‬או‬
‫'תקופות'‪ ,‬בימינו מתחילות ‪ 4‬תקופות השנה בלוח היוליאני בתאריכים אלה‪ :‬תשרי ‪7 -‬‬
‫באוקטובר – יום השוויון בסתיו; טבת – ‪ 6-7‬בינואר – היום הקצר בחורף; ניסן ‪7-8 -‬‬
‫באפריל – יום השוויון האביבי; תמוז – ‪ 7-8‬ביולי ‪ -‬היום הארוך בקיץ‪.‬‬
‫הלוח המבוסס הן על השמש והן על הירח – "הלוח הירחי‪-‬שמשי"‬
‫הלוח העברי הוא לוח ירחי‪-‬שמשי‪ .‬חדשי השנה הם חדשי ירח‪ ,‬והשנה הממוצעת היא‬
‫שנת שמש‪ .‬לכאורה‪ ,‬הלוח מסורבל ולא נוח‪ .‬אבל לא כך‪ :‬הלוח העברי הוא הלוח הטבעי‪.‬‬
‫החודשים הם לפי מהלך הירח‪ ,‬ואפשר לדעת את היום בחודש בעזרת תצפית בירח‪.‬‬
‫השנה היא שנת שמש‪ ,‬וכל חודש וכל חג חלים בעונה קבועה של השנה‪.‬‬
‫מדוע צריך לוח כזה? נחשוב על חג הפסח‪ .‬החג חל בחודש הראשון בארבעה עשר לחודש‪.‬‬
‫(שמות יב‪,‬יח)‪ .‬והוא צריך לחול בחודש האביב (דברים טז‪,‬א)‪ .‬התאריך ארבעה עשר‬
‫לחודש הוא תאריך לפי הירח‪ ,‬כי לפי הלוח השמשי תאריך בחודש הוא פיקציה‪ .‬אין‬
‫משמעות טבעית לתאריך בחודש הנוצרי‪ .‬מאידך‪ :‬חודש האביב הוא תקופה במעגל‬
‫חודשי השנה‪ ,‬לפי הלוח השמשי‪ .‬וכמו שראינו‪ ,‬הלוח המוסלמי‪ ,‬שהוא לוח ירחי‪ ,‬אינו‬
‫מצביע על עונות השנה‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬חייב הלוח העברי להתחשב בשני גרמי שמיים אלה‪:‬‬
‫השמש והירח‪.‬‬
‫הלוח העברי צריך לפתור בעיה שעמדנו עליה‪ :‬שנת השמש ארוכה מ‪ 12-‬חודשי ירח‪ ,‬קצת‬
‫פחות מ‪ 11-‬ימים‪ ,‬וצריך להוסיף ימים אלה לחשבון השנה‪ .‬ימים אלה נצברים‬
‫ומתווספים בכל ‪ 2‬או ‪ 3‬שנים‪ ,‬כחודש עיבור – אדר נוסף‪ .‬לשנה בת ‪ 13‬חודשי ירח קוראים‬
‫"שנה מעוברת"‪.‬‬
‫הפתעה‪ :‬הנוצרים בכל זאת מקיימים לוח ירחי‪-‬שמשי‬
‫חג הפסחא הנוצרי הוא המקבילה של חג הפסח שלנו‪ ,‬וגם הוא צריך למלא את שני‬
‫התנאים של הפסח‪ :‬במועד האביב וסמוך לאמצע החודש‪ .‬לצורך קביעת זמנו של חג‬

‫אבני היסוד של הלוח‬

‫‪177‬‬

‫הפסחא והחגים התלויים בו‪ ,‬מקיימים הנוצרים את חשבון הלוח הירחי‪-‬שמשי‪.‬‬
‫בתחילה חגגו הנוצרים את הפסחא ביום בו חגגו היהודים את חג הפסח‪ .‬כדי להתרחק‬
‫מהיהדות‪ ,‬קבעו ראשי הכנסייה באסיפה שערכו בניקיאה שבטורקיה‪ ,‬בשנת ‪325‬‬
‫למניינם‪ ,‬לחוג את הפסחא‪[ :‬א] ביום ראשון של השבוע [ב] שיבוא אחרי יום מילוי הירח‬
‫הראשון [ג] של תקופת האביב [ד] ובתנאי שלא יחול יחד עם פסח היהודים‪ .‬כדי לקבוע‬
‫יום כזה‪ ,‬נאלצו הנוצרים לבנות לוח ירחי‪-‬שמשי‪ ,‬בדומה ללוח היהודי‪ ,‬כפי שיוסבר‬
‫בפסקה הבאה‪.‬‬
‫החלטת ניקיאה ביחס לתנאי הרביעי בוטלה בעקבות תיקון הלוח ע"י גריגוריוס (יוסבר‬
‫בהמשך)‪ ,‬ומאז חל הפסחא לעתים רחוקות ביום בו חל פסח שלנו‪.‬‬
‫חידה‪ :‬נוצרי ומוסלמי נולדו באותו יום‪ ,‬בן כמה היה הנוצרי כאשר מלאו למוסלמי ‪?68‬‬
‫פרק הרחבה‪ :‬איך מתכננים את חודשי העיבור?‬
‫בכל מחזור של ‪ 19‬שנים אנו מעברים ‪ 7‬שנים (מוסיפים חודש ע"י הכפלתו של חודש אדר)‪.‬‬
‫בשנה המעוברת ‪ 13‬חודשי ירח‪ .‬ב‪ 19-‬שנות ירח יש ‪ 228‬חודשים‪ .‬וכאשר נוסיף להם את‬
‫‪ 7‬חודשי העיבור נקבל ב‪ 19-‬שנות המחזור ‪ 235‬חדשי ירח‪ 235 .‬חדשי ירח שווים באורכם‬
‫ל‪ 19-‬שנות חמה‪.‬‬
‫התורה שבכתב אינה מנחה אותנו איך לקבוע חודשים ואיך לעבר שנים‪ .‬הדבר מסור‬
‫לחכמי העיבור ולמנהיגות המוסמכת שבכל דור ודור‪ .‬בתקופה הקדומה נהגו לקדש‬
‫ולקבוע את ראשי החודשים עפ"י ראיית הירח המתחדש‪ ,‬ולעבר את השנים עפ"י סימני‬
‫האביב‪ .‬בעקבות החורבן החליטו הלל ובית דינו בשנת ד'קי"ט (‪ 359‬למניינם) שהחודשים‬
‫והשנים ייקבעו עפ"י חשבון‪ .‬לא לפי עדים שראו את הירח‪ ,‬וגם לא לפי סימני האביב כמו‬
‫מצב הצמיחה של הפירות לצורך עיבור השנה‪.‬‬

‫הפתעה נוספת‪ :‬עוד לוח ירחי‪-‬שמשי‪' :‬לוח האיכרים' הסיני‬
‫יש עוד לוח הדומה ללוח העברי‪ ,‬המבוסס על הירח והשמש גם יחד‪ .‬זהו לוח האיכרים‪,‬‬
‫שהיה נהוג בסין‪ .‬לאחר המהפכה בסין בשנת ‪ ,1949‬אימצו הסינים את הלוח הגרגוריאני‪,‬‬
‫ולוח האיכרים משמש בעיקר לקביעת החגים הסיניים‪ .‬ב"סין הקטנה" שבניו יורק‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬אפשר לראות את הסינים חוגגים את ראש השנה הסיני בערב ראש חודש או‬
‫בראש חודש שבט או אדר‪.‬‬

‫‪178‬‬

‫לוח דינים ומנהגים‬

‫הכלל לפיו קובעים הסינים את היום בו יחול ראש השנה הוא‪ :‬ראש השנה ייקבע ביום‬
‫מולד הירח שיחול בחודש השני של תקופת טבת‪ .‬בתלמוד (רה"ש טו‪ ).‬נקרא חודש זה‬
‫"שבט של תקופה" או "שבט של חמה" (ברש"י שם) בלוח השמשי הגרגוריאני זו‬
‫התקופה שבין ‪ 21‬בינואר לבין ‪ 20‬בפברואר‪.‬‬
‫בלוח הסיני‪ ,‬כמו בלוח העברי‪ ,‬מעברים ‪ 7‬שנים בכל ‪ 19‬שנים‪ ,‬בחודש יש ‪ 30-29‬יום‪,‬‬
‫ומספר הימים בשנה הוא‪ 355-353 :‬בשנה פשוטה; ‪ 385-383‬בשנה מעוברת‪ .‬היום בלוח‬
‫האיכרים מתחיל בחצות הלילה‪ ,‬כמו בלוח הנוצרי‪ ,‬ולא בשקיעה‪ ,‬כמו בלוח העברי‪.‬‬

‫עוד על מבנה הלוח הנוצרי‪ :‬שינויים בלוח‬
‫הלוח הגרגוריאני‬
‫השנה בלוח היוליאני ארוכה מהשנה האסטרונומית בשיעור של כ‪ 11-‬דקות‪ .‬עד שנת‬
‫‪ 1582‬הצטברו דקות אלה לעשרה ימים‪ ,‬וכתוצאה מזה התארכה השנה‪ ,‬והקדים יום‬
‫האביב‪ .‬במאה הרביעית חל האביב ב‪ 21-‬במרץ‪ ,‬ובמאה השש עשרה הוקדם עד ל‪11-‬‬
‫במרץ‪ .‬כדי שיום השוויון האביבי ישוב ל‪ 21-‬במרץ‪ ,‬החליט האפיפיור גריגוריוס ה‪13-‬‬
‫לתקן את הלוח הנוצרי‪ ,‬וקבע שלמחרת ה‪ 4-‬באוקטובר ‪ 1582‬ידלגו על ‪ 10‬ימים ויעברו‬
‫ליום ה‪ 15-‬באוקטובר‪( .‬השאלה מי ישלם שכר ימים אלה העסיקה את אותו דור‪.)…‬‬
‫שינוי זה תיקן את העבר‪ ,‬אבל היה צריך לערוך שינוי שיקצר במקצת את השנה וימנע‬
‫סטייה זו בעתיד‪ .‬לשם כך נקבע שבכל ‪ 400‬שנה יהיו רק ‪ 97‬שנים כבושות (שנים בהן‬
‫בפברואר ‪ 29‬ימים ובשנה ‪ 366‬ימים)‪ .‬עפ"י הכלל‪ :‬שנות המאות שאינן מתחלקות ל‪ 400-‬יהיו‬
‫מעתה פשוטות‪ .‬לפי זה השנים ‪ 2100 ,1900 ,1800 ,1700‬שבלוח היוליאני הם שנים‬
‫כבושות (בפברואר ‪ 29‬ימים) תהיינה בלוח הגרגוריאני שנים פשוטות שבהן ‪ 365‬ימים‪.‬‬
‫הלוח הנוצרי המתוקן‪ ,‬המופעל היום‪ ,‬נקרא "הלוח הגרגוריאני" על שם מתקן הלוח‬
‫והוא משמש בימינו כלוח בינלאומי‪.‬‬
‫עובדות מעניינות על המעבר מן הלוח היוליאני‬
‫מעניין לדעת כי הכנסייה המזרחית עדיין מחזיקה בלוח היוליאני‪ ,‬ויש הבדלי תאריכים‬
‫בינם לבין רוב מדינות העולם‪ .‬הלוח היוליאני נבדל היום ב‪ 13-‬ימים מן הלוח הגרגוריאני‪,‬‬
‫ובשנת ‪ 2100‬יגדל ההבדל ביניהם ל‪ 14 -‬יום‪.‬‬

‫‪179‬‬

‫אבני היסוד של הלוח‬

‫בלוח העברי נותרו שני שרידים לשימוש בלוח היוליאני‪:‬‬
‫א‪ .‬ברכת החמה‪ ,‬נאמרת בתקופת ניסן אחת ל‪ 28-‬שנים ביום ‪ 26‬במרץ יוליאני (בימינו ‪8‬‬
‫באפריל גרגוריאני)‪.‬‬
‫ב‪ .‬המעבר לתפילת "ותן טל ומטר לברכה" הנעשה בחוץ לארץ ‪ 60‬יום לאחר תקופת‬
‫תשרי‪ ,‬מחושב לפי יום התקופה בלוח היוליאני‪ :‬תקופת תשרי חלה ב‪ 24-‬בספטמבר בלוח‬
‫היוליאני‪ ,‬שהוא ‪ 7‬באוקטובר בלוח הגרגוריאני‪ 60 .‬יום לתקופה חל בלוח הגרגוריאני ב‪-‬‬
‫‪ 5‬בדצמבר (אם השנה מתחלקת ל‪ 4-‬התאריך הוא ‪ 6‬בדצמבר גרגוריאני)‪.‬‬
‫מתי חלים מועדי הלוח העברי לפי הלוח הגרגוריאני?‬
‫הגבולות בהם חלים מועדי ישראל לפי תאריכי הלוח הלועזי בימינו‪:‬‬
‫ראש השנה ‪ -‬א' בתשרי יכול לחול בין ‪ 5‬בספטמבר ל‪ 5-‬באוקטובר‪.‬‬
‫נר ראשון של חנוכה ‪ -‬כ"ה בכסלו ‪ -‬יכול לחול בין ‪ 28‬בנובמבר ל‪ 27-‬בדצמבר‪.‬‬
‫טו בשבט ‪ -‬יכול לחול בין ‪ 15‬בינואר ל‪ 14-‬בפברואר‬
‫פורים ‪ -‬יכול לחול בין ‪ 25‬בפברואר ל‪ 26-‬במרץ‪.‬‬
‫פסח ‪ -‬ט"ו בניסן יכול לחול בין ‪ 26‬במרץ ל‪ 25 -‬באפריל‪.‬‬
‫יום העצמאות ה' באייר ‪ -‬יכול לחול בין ‪ 15‬באפריל ל‪ 15-‬במאי‪.‬‬
‫חג השבועות ‪ -‬ו' בסיוון ‪ -‬יכול לחול בין ‪ 15‬במאי ל‪ 14 -‬ביוני‪.‬‬

‫שאלות הנמצאות בבסיס חישובי הלוח‬
‫אנו מדברים על שנת חמה ועל חודש ירח‪ .‬קראנו שאם מוסיפים ל‪ 19-‬שנות ירח (‪228‬‬
‫חודשי ירח) עוד ‪ 7‬חודשי ירח – נקבל ‪ 19‬שנות חמה‪.‬‬
‫כדי לעשות זאת באופן מדויק‪ ,‬צריך לדעת שני דברים‪:‬‬
‫לפי חשבונות הלוח ‪ -‬מה בדיוק אורכו של חודש ירח‪ ,‬ומה בדיוק אורכה של שנת חמה‪.‬‬
‫וכדי להקשות עוד יותר על הקורא‪ ,‬נוסיף שאלה נוספת‪:‬‬
‫מה ארכה של שנת חמה ושל חודש ירח לפי הידע האסטרונומי היום? בלשון מקצועית‬
‫נשאל כך‪ :‬מה ארכה של שנה אסטרונומית‪ ,‬ומה ארכו של חודש אסטרונומי‪.‬‬
‫הקושי במציאת התשובה נובע מן העובדה שלא כל חודש הוא באותו אורך‪ .‬יש למצוא‬
‫את האורך הממוצע של החודש‪.‬‬
‫הנה התשובה‪:‬‬

‫‪180‬‬

‫לוח דינים ומנהגים‬

‫אורכו הממוצע של החודש בלוח העברי הוא‪ 29 :‬יום‪ 12 ,‬שעות‪ 793/1080 ,‬של שעה‪44[ .‬‬
‫דקות ‪ 3.33‬שניות]‪.‬‬
‫אורכו הממוצע של החודש האסטרונומי הוא ‪ 29‬יום‪ 12 ,‬שעות‪ 44 ,‬דקות‪ 2.9 ,‬שניות‪[ .‬כ‪-‬‬
‫‪ 0.4‬שניות פחות מהעברי]‪.‬‬
‫שנה אסטרונומית היא ‪ 365‬ימים‪ 5 ,‬שעות‪ 48 ,‬דקות ו‪ 46-‬שניות (‪ 365.2422‬ימים)‪.‬‬
‫שנה גרגוריאנית היא ‪ 365‬ימים‪ 5 ,‬שעות‪ 49 ,‬דקות ו‪ 12-‬שניות (‪ .)365.2425‬היא ארוכה‬
‫כ‪ 26-‬שניות משנה אסטרונומית‪ .‬עודף זה יצטבר ליממה בעוד כ‪ 2800-‬שנה‪.‬‬
‫שנה עברית היא ‪ 365‬ימים‪ 5 ,‬שעות‪ 55,‬דקות וכ‪ 25-‬שניות (‪ .)365.2468‬היא ארוכה משנה‬
‫אסטרונומית כ‪ 6-‬דקות ו‪ 40-‬שניות‪ .‬עודף זה יצטבר ליום אחד בכל ‪ 220‬שנה בקירוב‪.‬‬
‫שאלות שנשארות פתוחות‬
‫ההפרש בין החודש העברי לחודש האסטרונומי הוא ‪ 0.4‬שניות לחודש‪ .‬בימינו מולד‬
‫הלוח עליו מכריזים בבית הכנסת‪ ,‬הוא כשעתיים אחרי המולד האסטרונומי הממוצע‪.‬‬
‫ההפרש בין השנה האסטרונומית ללוח הנוצרי הוא ‪ 26‬שניות לשנה‪ ,‬הפרש זניח‪.‬‬
‫ההפרש בין השנה האסטרונומית ללוח העברי הוא ‪ 6‬דקות ו‪ 40-‬שניות‪ ,‬המצטברים ליום‬
‫אחד בערך בכל ‪ 220‬שנה‪ .‬הפרש זה דוחף את הפסח לכיוון הקיץ‪.‬‬
‫יש הצעות שונות איך לפתור את הבעיה (ראה ב"שערים ללוח העברי" עמ' ‪ .)151-153‬כל‬
‫זמן שאין סמכות תורנית המקובלת על כל העם‪ ,‬לא ניתן לבצע שינוי בלוח השנה‪.‬‬
‫מלומדים מסבירים כי אפשר לקיים את הלוח ללא שינוי אף לאחר האלף השישי‪.‬‬

‫על חשיבות התאריך העברי‬
‫קשרי כלכלה ומסחר חובקים בימינו זרועות עולם ולצורך קשרינו עם העולם החיצון אנו‬
‫נאלצים להשתמש בתאריכי הלוח הלועזי‪ .‬אך לשימושים פנימיים עלינו להקפיד במידת‬
‫האפשר להשתמש בתאריך העברי‪ .‬הלוח העברי שומר על אחדותנו וייחודנו הלאומי‪ .‬את‬
‫האירועים הלאומיים וכן את האירועים המשפחתיים כמו תאריך לידה‪ ,‬בר‪/‬בת מצוה‪,‬‬
‫חתונה ולהבדיל תאריך פטירה‪ ,‬חייבים לשמור לפי התאריך העברי‪ .‬החוק במדינת‬
‫ישראל מחייב שימוש בתאריך העברי בכל מסמך ומכתב רשמי של המדינה ומשרדי‬
‫הממשלה ושל גופים ממלכתיים‪.‬‬

‫‪181‬‬
‫תשרי תשפ"ו‬
‫פרטי היום‬

‫תאריך‬
‫אזרחי‬

‫יום‬
‫א' דר"ה‪ ,‬תשליך‬
‫ב דר"ה‬
‫צום גדליה‬

‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ח‬
‫ט‬
‫י‬
‫יא‬
‫יב‬
‫יג‬
‫יד‬
‫טו‬
‫טז‬
‫יז‬
‫יח‬
‫יט‬
‫כ‬

‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬

‫ג חוה"מ‬
‫ד חוה"מ‪ ,‬קהלת‬
‫ה חוה"מ‬

‫פרק יומי‬

‫משנה יומית‬

‫דה"י א‪-‬ב‬
‫יהושע‬
‫כה‪-‬כו‬
‫כז‪-‬כט‬

‫מנחות‬
‫חולין‬
‫מנחו' ו‪,‬ז ‪ -‬ז‪,‬א‬
‫מנחו' ז‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫מנחו' ז‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫מנחו' ז‪,‬ו ‪ -‬ח‪,‬א‬
‫מנחו' ח‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫מנחו' ח‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫מנחו' ח‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫מנחו' ט‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫מנחו' ט‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫מנחו' ט‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫מנחו' ט‪ ,‬ז‪-‬ח‬
‫מנחו' ט‪,‬ט ‪ -‬י‪,‬א‬
‫מנחו' י‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫מנחו' י‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫מנחו' י‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫מנחו' י‪ ,‬ח‪-‬ט‬
‫מנחו' יא‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫מנחו' יא‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫מנחו' יא‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫מנחו' יא‪ ,‬ז‪-‬ח‬
‫מנחו' יא‪,‬ט ‪-‬‬
‫יב‪,‬א‬

‫‪23.9‬‬
‫‪24.9‬‬
‫‪25.9‬‬
‫‪26.9‬‬
‫‪27.9‬‬
‫‪28.9‬‬
‫‪29.9‬‬
‫‪30.9‬‬
‫‪1.10‬‬
‫‪2.10‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪4.10‬‬
‫‪5.10‬‬
‫‪6.10‬‬
‫‪7.10‬‬
‫‪8.10‬‬
‫‪9.10‬‬
‫‪10.10‬‬
‫‪11.10‬‬
‫‪12.10‬‬

‫טו‪-‬טז‬
‫יז‪-‬יח‬
‫יט‪-‬כ‬
‫כא‪-‬כב‬
‫כג‪-‬כד‬
‫כה‪-‬כו‬
‫כז‪-‬כח‬
‫כט‪-‬ל‬
‫קהלת‬
‫לא‪-‬לב‬

‫כא‬

‫ב‬

‫הושענא רבא‬

‫‪13.10‬‬

‫לג‪-‬לד‬

‫כב‬

‫ג‬

‫ש"ע וש"ת‪ ,‬יזכור‪,‬‬
‫גשם‬

‫כג‬
‫כד‬
‫כה‬
‫כו‬
‫כז‬
‫כח‬

‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬

‫וילך‪ ,‬שבת שובה‬

‫ערב יו"כ‪ ,‬כפרות‬
‫יו"כ‪ ,‬יזכור‬
‫האזינו‬
‫ערב סוכות‬
‫חג סוכות‬
‫חוה"מ‪ ,‬בחו"ל יו"ט‬
‫ב חוה"מ ‪ ,‬בחו"ל א‬

‫דה"ב א‪-‬ב‬

‫ג‪-‬ד‬
‫ה‪-‬ו‬
‫ז‪-‬ח‬
‫ט‪-‬י‬
‫יא‪-‬יב‬
‫יג‪-‬יד‬

‫דף‬
‫יומי‬

‫הלכה‬
‫יומית‬

‫זבחים‬

‫שו"ע או"ח‬

‫ט‬
‫י‬
‫יא‬
‫יב‬
‫יג‬
‫יד‬
‫טו‬
‫טז‬
‫יז‬
‫יח‬
‫יט‬
‫כ‬
‫כא‬
‫כב‬
‫כג‬
‫כד‬
‫כה‬
‫כו‬
‫כז‬
‫כח‬

‫עא ה‪-‬ז‬
‫עב א‪-‬ג‬
‫עב‪,‬ד ‪ -‬עג‪,‬א‬
‫עג ב‪-‬ד‬
‫עד א‪-‬ג‬
‫עד ד‪-‬ו‬
‫עה א‪-‬ג‬
‫עה ד‪-‬ו‬
‫עו א‪-‬ג‬
‫עו ד‪-‬ו‬
‫עו‪,‬ז ‪ -‬עז‪,‬א‬

‫פו‪,‬א ‪ -‬פז‪,‬ב‬

‫כט‬

‫פז‪,‬ג ‪ -‬פט‪,‬א‬

‫עז‪,‬ב ‪ -‬עט‪,‬א‬

‫עט ב‪-‬ד‬
‫עט ה‪-‬ז‬
‫עט‪,‬ח ‪ -‬פ‪,‬א‬
‫פא‪,‬א ‪ -‬פב‪,‬א‬

‫פב‪,‬ב ‪ -‬פג‪,‬ב‬
‫פג ג‪-‬ה‬
‫פד‪,‬א ‪ -‬פה‪,‬ב‬

‫‪14.10‬‬

‫לה‪-‬לו‬

‫מנחו' יב‪ ,‬ב‪-‬ג‬

‫ל‬

‫פט ב‪-‬ד‬

‫‪15.10‬‬
‫‪16.10‬‬
‫‪17.10‬‬
‫‪18.10‬‬
‫‪19.10‬‬
‫‪20.10‬‬

‫יהושע א‪-‬ב‬

‫ג‪-‬ד‬
‫ה‪-‬ו‬
‫ז‪-‬ח‬
‫ט‪-‬י‬
‫יא‪-‬יב‬

‫כט‬

‫ג‬

‫ערב ראש חודש‬

‫‪21.10‬‬

‫יג‪-‬יד‬

‫ל‬

‫ד‬

‫א דר"ח חשון‬

‫‪22.10‬‬

‫טו‪-‬טז‬

‫מנחו' יב‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫מנחו' יג‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫מנחו' יג‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫מנחו' יג‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫מנחו' יג‪ ,‬ז‪-‬ח‬
‫מנחו' יג‪ ,‬ט‪-‬י‬
‫מנח' יג‪,‬יא –‬
‫חולין א‪,‬א‬
‫חולין א‪ ,‬ב‪-‬ג‬

‫לא‬
‫לב‬
‫לג‬
‫לד‬
‫לה‬
‫לו‬

‫פט ה‪-‬ז‬
‫פט‪,‬ח ‪ -‬צ‪,‬ב‬
‫צ ג‪-‬ה‬
‫צ ו‪-‬ח‬
‫צ ט‪-‬יא‬
‫צ יב‪-‬יד‬

‫לז‬
‫לח‬

‫צ טו‪-‬יז‬
‫צ יח‪-‬כ‬

‫אסרו חג (בחו"ל ש"ת)‬

‫בראשית‪ ,‬מבה"ח‬

‫‪182‬‬
‫חודש מרחשון‬
‫פרטי היום‬

‫תאריך‬
‫אזרחי‬

‫א‬
‫ב‬

‫ה‬
‫ו‬

‫ג‬

‫שבת‬

‫ד‬

‫א‬

‫ה‬

‫ב‬

‫ו‬

‫ג‬

‫ז‬

‫ד‬

‫ח‬
‫ט‬
‫י‬
‫יא‬
‫יב‬
‫יג‬
‫יד‬
‫טו‬
‫טז‬
‫יז‬
‫יח‬
‫יט‬
‫כ‬
‫כא‬
‫כב‬
‫כג‬

‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬

‫כד‬

‫שבת‬

‫כה‬
‫כו‬
‫כז‬
‫כח‬
‫כט‬

‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬

‫נח‬
‫מבה"ח בה"ב‬
‫תענית שני‬

‫לך לך‬
‫תענית שני‬

‫וירא‬

‫חיי שרה‬
‫מבה"ח‬

‫ער"ח‪ ,‬יוכ"ק‬

‫חולין‬

‫זבחים‬

‫שו"ע או"ח‬

‫לט‬
‫מ‬

‫צ כא‪-‬כג‬
‫צ כד‪-‬כו‬
‫צ‪,‬כז ‪ -‬צא‪,‬ב‬

‫‪23.10‬‬
‫‪24.10‬‬

‫א‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫א‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫‪25.10‬‬

‫כא‪-‬כב‬

‫ב‪ ,‬א‪-‬ב‬

‫מא‬

‫‪26.10‬‬

‫כג‪-‬כד‬
‫שופטים‬
‫א‪-‬ב‬
‫ג‪-‬ד‬

‫ב‪ ,‬ג‪-‬ד‬

‫מב‬

‫צא ג‪-‬ה‬

‫ב‪ ,‬ה‪-‬ו‬

‫מג‬

‫צא‪,‬ו ‪ -‬צב‪,‬ב‬

‫ב‪ ,‬ז‪-‬ח‬

‫מד‬

‫צב ג‪-‬ה‬

‫‪29.10‬‬

‫ה‪-‬ו‬

‫ב‪ ,‬ט‪-‬י‬

‫מה‬

‫צב ו‪-‬ח‬

‫‪30.10‬‬
‫‪31.10‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪2.11‬‬
‫‪3.11‬‬
‫‪4.11‬‬
‫‪5.11‬‬
‫‪6.11‬‬
‫‪7.11‬‬
‫‪8.11‬‬
‫‪9.11‬‬
‫‪10.11‬‬
‫‪11.11‬‬
‫‪12.11‬‬
‫‪13.11‬‬
‫‪14.11‬‬

‫ז‪-‬ח‬
‫ט‪-‬י‬
‫יא‪-‬יב‬
‫יג‪-‬יד‬
‫טו‪-‬טז‬
‫יז‪-‬יח‬
‫יט‪-‬כא‬
‫ש"א א‪-‬ב‬
‫ג‪-‬ד‬
‫ה‪-‬ו‬
‫ז‪-‬ח‬
‫ט‪-‬י‬
‫יא‪-‬יב‬
‫יג‪-‬יד‬
‫טו‪-‬טז‬
‫יז‪-‬יח‬

‫ג‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫ג‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫ג‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫ג‪,‬ז ‪ -‬ד‪,‬א‬
‫ד‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫ד‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫ד‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫ה‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫ה‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫ה‪,‬ה ‪ -‬ו‪,‬א‬
‫ו‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫ו‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫ו‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫ז‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫ז‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫ז‪ ,‬ה‪-‬ו‬

‫מו‬
‫מז‬
‫מח‬
‫מט‬
‫נ‬
‫נא‬
‫נב‬
‫נג‬
‫נד‬
‫נה‬
‫נו‬
‫נז‬
‫נח‬
‫נט‬
‫ס‬
‫סא‬

‫צב‪,‬ט ‪ -‬צג‪,‬א‬
‫צג ב‪-‬ד‬
‫צד א‪-‬ג‬
‫צד ד‪-‬ו‬
‫צד ז‪-‬ט‬
‫צה א‪-‬ג‬
‫צה‪,‬ד ‪ -‬צו‪,‬ב‬
‫צז א‪-‬ג‬
‫צז‪,‬ד ‪ -‬צח‪,‬א‬
‫צח ב‪-‬ד‬
‫צח‪,‬ה ‪ -‬צט‪,‬ב‬
‫צט‪,‬ג ‪ -‬קא‪,‬א‬
‫קא ב‪-‬ד‬
‫קב א‪-‬ג‬
‫קב‪,‬ד ‪ -‬קג‪,‬א‬
‫קג‪,‬ב ‪ -‬קד‪,‬א‬

‫‪15.11‬‬

‫יט‪-‬כ‬

‫ח‪ ,‬א‪-‬ב‬

‫סב‬

‫קד ב‪-‬ד‬

‫‪16.11‬‬
‫‪17.11‬‬
‫‪18.11‬‬
‫‪19.11‬‬
‫‪20.11‬‬

‫כא‪-‬כב‬
‫כג‪-‬כד‬
‫כה‪-‬כו‬
‫כז‪-‬כח‬
‫כט‪-‬לא‬

‫ח‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫ח‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫ט‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫ט‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫ט‪ ,‬ה‪-‬ו‬

‫סג‬
‫סד‬
‫סה‬
‫סו‬
‫סז‬

‫קד ה‪-‬ז‬
‫קד‪,‬ח ‪ -‬קו‪,‬א‬
‫קו‪,‬ב ‪ -‬קז‪,‬ב‬
‫קז‪,‬ג ‪ -‬קח‪,‬א‬
‫קח ב‪-‬ד‬

‫‪27.10‬‬
‫‪28.10‬‬

‫שאלה בא"י‬
‫(טל ומטר)‬
‫תענית חמישי‬

‫הלכה יומית‬

‫יהושע‬
‫שופטים‬
‫שמואל א‬
‫יז‪-‬יח‬
‫יט‪-‬כ‬

‫יום‬
‫ב' דראש חודש‬

‫פרק יומי‬

‫משנה‬
‫יומית‬

‫דף‬
‫יומי‬

‫‪183‬‬
‫חודש כסלו‬
‫פרטי היום‬

‫פרק‬
‫יומי‬
‫שמו"ב‬
‫מ"א מ"ב‬
‫א‪-‬ב‬
‫ג‪-‬ד‬
‫ה‪-‬ו‬
‫ז‪-‬ח‬
‫ט‪-‬י‬
‫יא‪-‬יב‬
‫יג‪-‬יד‬
‫טו‪-‬טז‬
‫יז‪-‬יח‬
‫יט‪-‬כ‬
‫כא‪-‬כב‬
‫כג‪-‬כד‬
‫מ"א א‪-‬ב‬
‫ג‪-‬ד‬
‫ה‪-‬ו‬
‫ז‪-‬ח‬
‫ט‪-‬י‬
‫יא‪-‬יב‬
‫יג‪-‬יד‬
‫טו‪-‬טז‬
‫יז‪-‬יח‬
‫יט‪-‬כ‬
‫כא‪-‬כב‬
‫מ"ב א‪-‬ב‬
‫ג‪-‬ד‬
‫ה‪-‬ו‬
‫ז‪-‬ח‬
‫ט‪-‬י‬

‫חולין ט‪ ,‬ז‪-‬ח‬
‫חולין י‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫חולין י‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫חולין יא‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫חולין יב‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫חולין יב‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫חו' יב‪,‬ה בכו' א‪,‬א‬
‫בכורות א‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫בכורות א‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫בכורות ב‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫בכורות ב‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫בכורות ב‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫בכורות ב‪ ,‬ז‪-‬ח‬
‫בכו' ב‪,‬ט ‪ -‬ג‪,‬א‬
‫בכורות ג‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫בכו' ג‪,‬ד ‪ -‬ד‪,‬א‬
‫בכורות ד‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫בכורות ד‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫בכורות ד‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫בכו' ד‪ ,‬ח‪-‬ט‬
‫בכורות ד‪,‬י ‪ -‬ה‪,‬א‬
‫בכורות ה‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫בכורות ה‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫בכורות ה‪,‬ו ‪ -‬ו‪,‬א‬
‫בכורות ו‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫בכורות ו‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫בכורות ו‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫סח‬
‫סט‬
‫ע‬
‫עא‬
‫עב‬
‫עג‬
‫עד‬
‫עה‬
‫עו‬
‫עז‬
‫עח‬
‫עט‬
‫פ‬
‫פא‬
‫פב‬
‫פג‬
‫פד‬
‫פה‬
‫פו‬
‫פז‬
‫פח‬
‫פט‬
‫צ‬
‫צא‬
‫צב‬
‫צג‬
‫צד‬
‫צה‬

‫קח ה‪-‬ז‬
‫קח ח‪-‬י‬
‫קח‪,‬יא ‪ -‬קט‪,‬א‬
‫קט‪,‬ב ‪ -‬קי‪,‬א‬
‫קי ב‪-‬ד‬
‫קי ה‪-‬ז‬
‫קי‪,‬ח ‪ -‬קיא‪,‬ב‬
‫קיא‪,‬ג ‪ -‬קיב‪,‬ב‬
‫קיג א‪-‬ג‬
‫קיג ד‪-‬ו‬
‫קיג ז‪-‬ט‬
‫קיד א‪-‬ג‬
‫קיד ד‪-‬ו‬
‫קיד ז‪-‬ט‬
‫קטו‪,‬א ‪ -‬קיז‪,‬א‬
‫קיז ב‪-‬ד‬
‫קיז‪,‬ה ‪ -‬קיט‪,‬א‬
‫קיט ב‪-‬ד‬
‫קכא ‪ -‬א‪,‬ב‬
‫קכא‪,‬ג ‪ -‬קכב‪,‬ב‬
‫קכב‪,‬ג ‪ -‬קכג‪,‬ב‬
‫קכג ג‪-‬ה‬
‫קכג‪,‬ו ‪ -‬קכד‪,‬ב‬
‫קכד ג‪-‬ה‬
‫קכד ו‪-‬ח‬
‫קכד ט‪-‬יא‬
‫קכד‪,‬יב ‪ -‬קכה‪,‬ב‬
‫קכו א‪-‬ג‬

‫‪19.12‬‬

‫יא‪-‬יב‬

‫בכורות ו‪ ,‬ח‪-‬ט‬

‫צו‬

‫קכו‪,‬ד ‪ -‬קכז‪,‬ב‬

‫‪20.12‬‬

‫יג‪-‬יד‬

‫בכורות ו‪ ,‬י‪-‬יא‬

‫צז‬

‫קכח א‪-‬ג‬

‫תאריך‬
‫אזרחי‬

‫יום‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ח‬
‫ט‬
‫י‬
‫יא‬
‫יב‬
‫יג‬
‫יד‬
‫טו‬
‫טז‬
‫יז‬
‫יח‬
‫יט‬
‫כ‬
‫כא‬
‫כב‬
‫כג‬
‫כד‬
‫כה‬
‫כו‬
‫כז‬
‫כח‬

‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬

‫כט‬

‫ו‬

‫ל‬

‫שבת‬

‫ראש חדש‬

‫תולדות‬

‫ויצא‬

‫וישלח‬

‫וישב‬
‫א דחנוכה‬
‫ב דחנוכה‬
‫ג דחנוכה‬
‫ד דחנוכה‬
‫ה דחנוכה‬
‫ער"ח‬
‫מקץ‪,‬‬
‫חנוכה‪,‬‬
‫ר"ח טבת‬

‫‪21.11‬‬
‫‪22.11‬‬
‫‪23.11‬‬
‫‪24.11‬‬
‫‪25.11‬‬
‫‪26.11‬‬
‫‪27.11‬‬
‫‪28.11‬‬
‫‪29.11‬‬
‫‪30.11‬‬
‫‪1.12‬‬
‫‪2.12‬‬
‫‪3.12‬‬
‫‪4.12‬‬
‫‪5.12‬‬
‫‪6.12‬‬
‫‪7.12‬‬
‫‪8.12‬‬
‫‪9.12‬‬
‫‪10.12‬‬
‫‪11.12‬‬
‫‪12.12‬‬
‫‪13.12‬‬
‫‪14.12‬‬
‫‪15.12‬‬
‫‪16.12‬‬
‫‪17.12‬‬
‫‪18.12‬‬

‫משנה יומית‬
‫חולין‬
‫בכורות = בכ'‬

‫בכורות א‪ ,‬ד‪-‬ה‬

‫דף‬
‫יומי‬

‫הלכה יומית‬

‫זבחים‬

‫שו"ע או"ח‬

‫‪184‬‬
‫חודש טבת‬
‫פרטי היום‬

‫תאריך‬
‫אזרחי‬

‫פרק‬
‫יומי‬
‫מ"ב‬
‫ישעיה‬

‫‪21.12‬‬

‫טו‪-‬טז‬

‫‪22.12‬‬
‫‪23.12‬‬
‫‪24.12‬‬
‫‪25.12‬‬
‫‪26.12‬‬
‫‪27.12‬‬
‫‪28.12‬‬
‫‪29.12‬‬

‫יז‪-‬יח‬
‫יט‪-‬כ‬
‫כא‪-‬כב‬
‫כג‪-‬כה‬

‫א‬

‫א‬

‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ח‬
‫ט‬

‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬

‫ג‪-‬ד‬
‫ה‪-‬ו‬
‫ז‪-‬ח‬

‫י‬

‫ג‬

‫יא‬
‫יב‬
‫יג‬
‫יד‬
‫טו‬
‫טז‬
‫יז‬
‫יח‬
‫יט‬
‫כ‬
‫כא‬
‫כב‬
‫כג‬
‫כד‬
‫כה‬
‫כו‬
‫כז‬
‫כח‬
‫כט‬

‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬

‫ויגש‬
‫‪ 10‬בטבת‬
‫יום הקדיש‬

‫ויחי‪ ,‬חזק‬

‫שמות‬

‫וארא‪ ,‬מבה"ח‬

‫ער"ח יוכ"ק‬

‫הלכה יומית‬

‫בכורות = בכ'‬
‫ערכין = ער'‬
‫בכורות ו‪,‬יב‬
‫ ז‪,‬א‬‫בכו' ז‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫בכו' ז‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫בכו' ז‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫בכו' ח‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫בכו' ח‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫בכו' ח‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫בכו' ח‪ ,‬ז‪-‬ח‬
‫בכו' ח‪ ,‬ט‪-‬י‬

‫זבחים מנחות‬

‫שו"ע או"ח‬

‫זבחים צח‬

‫קכח ד‪-‬ו‬

‫זבחים צט‬
‫זבחים ק‬
‫זבחים קא‬
‫זבחים קב‬
‫זבחים קג‬
‫זבחים קד‬
‫זבחים קה‬
‫זבחים קו‬

‫קכח ז‪-‬ט‬
‫קכח י‪-‬יב‬
‫קכח יג‪-‬טו‬
‫קכח טז‪-‬יח‬
‫קכח יט‪-‬כא‬
‫קכח כב‪-‬כד‬
‫קכח כה‪-‬כז‬
‫קכח כח‪-‬ל‬

‫‪30.12‬‬

‫ט‪-‬י‬

‫בכו' ט‪ ,‬א‪-‬ב‬

‫זבחים קז‬

‫קכח לא‪-‬לג‬

‫‪31.12‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪9.1‬‬
‫‪10.1‬‬
‫‪11.1‬‬
‫‪12.1‬‬
‫‪13.1‬‬
‫‪14.1‬‬
‫‪15.1‬‬
‫‪16.1‬‬
‫‪17.1‬‬
‫‪18.1‬‬

‫יא‪-‬יב‬
‫יג‪-‬יד‬
‫טו‪-‬טז‬
‫יז‪-‬יח‬
‫יט‪-‬כ‬
‫כא‪-‬כב‬
‫כג‪-‬כד‬
‫כה‪-‬כו‬
‫כז‪-‬כח‬
‫כט‪-‬ל‬
‫לא‪-‬לב‬
‫לג‪-‬לד‬
‫לה‪-‬לו‬
‫לז‪-‬לח‬
‫לט‪-‬מ‬
‫מא‪-‬מב‬
‫מג‪-‬מד‬
‫מה‪-‬מו‬
‫מז‪-‬מח‬

‫בכו' ט‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫בכו' ט‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫בכו' ט‪ ,‬ז‪-‬ח‬

‫זבחים קח‬
‫זבחים קט‬
‫זבחים קי‬
‫זבחים קיא‬
‫זבחים קיב‬
‫זבחים קיג‬
‫זבחים קיד‬
‫זבחים קטו‬
‫זבחים קטז‬
‫זבחים קיז‬
‫זבחים קיח‬
‫זבחים קיט‬
‫זבחים קכ‬
‫מנחות ב‬
‫מנחות ג‬
‫מנחות ד‬
‫מנחות ה‬
‫מנחות ו‬
‫מנחות ז‬

‫קכח לד‪-‬לו‬
‫קכח לז‪-‬לט‬
‫קכח מ‪-‬מב‬
‫קכח מג‪-‬מה‬

‫יום‬
‫ז דחנוכה‬
‫ב' ר"ח טבת‬
‫זאת חנוכה‬

‫משנה יומית‬

‫דף‬
‫יומי‬

‫ישע' א‪-‬ב‬

‫ערכין א‪ ,‬א‪-‬ב‬

‫ער' א‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫ער' ב‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫ער' ב‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫ער' ב‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫ער' ג‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫ער' ג‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫ער' ג‪,‬ה ‪ -‬ד‪,‬א‬

‫ער' ד‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫ער' ד‪,‬ד ‪ -‬ה‪,‬א‬

‫ער' ה‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫ער' ה‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫ער' ה‪,‬ו ‪ -‬ו‪,‬א‬

‫ער' ו‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫ער' ו‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫ער' ז‪ ,‬א‪-‬ב‬

‫קכט‪,‬א ‪ -‬קל‪,‬א‬

‫קלא א‪-‬ג‬
‫קלא ד‪-‬ו‬
‫קלא‪,‬ז ‪ -‬קלב‪,‬א‬
‫קלב‪,‬ב ‪ -‬קלד‪,‬א‬
‫קלד‪,‬ב ‪ -‬קלה‪,‬ב‬

‫קלה ג‪-‬ה‬
‫קלה ו‪-‬ח‬
‫קלה ט‪-‬יא‬
‫קלה יב‪-‬יד‬
‫קלו‪,‬א ‪ -‬קלז‪,‬ב‬

‫קלז ג‪-‬ה‬
‫קלז‪,‬ו ‪ -‬קלט‪,‬א‬

‫קלט ב‪-‬ד‬
‫קלט ה‪-‬ז‬

‫‪185‬‬
‫חודש שבט‬
‫פרטי היום‬

‫תאריך‬
‫אזרחי‬

‫פרק‬
‫יומי‬
‫ישעיה‪,‬‬
‫ירמיה‬
‫מט‪-‬נ‬
‫נא‪-‬נב‬
‫נג‪-‬נד‬
‫נה‪-‬נו‬
‫נז‪-‬נח‬
‫נט‪-‬ס‬
‫סא‪-‬סב‬
‫סג‪-‬סד‬
‫סה‪-‬סו‬
‫ירמיה א‪-‬ב‬
‫ג‪-‬ד‬
‫ה‪-‬ו‬
‫ז‪-‬ח‬
‫ט‪-‬י‬
‫יא‪-‬יב‬
‫יג‪-‬יד‬
‫טו‪-‬טז‬
‫יז‪-‬יח‬
‫יט‪-‬כ‬
‫כא‪-‬כב‬
‫כג‪-‬כד‬
‫כה‪-‬כו‬
‫כז‪-‬כח‬
‫כט‪-‬ל‬
‫לא‪-‬לב‬
‫לג‪-‬לד‬

‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ח‬
‫ט‬
‫י‬
‫יא‬
‫יב‬
‫יג‬
‫יד‬
‫טו‬
‫טז‬
‫יז‬
‫יח‬
‫יט‬
‫כ‬
‫כא‬
‫כב‬
‫כג‬
‫כד‬
‫כה‬
‫כו‬

‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬

‫כז‬

‫שבת‬

‫כח‬
‫כט‬

‫א‬
‫ב‬

‫ל‬

‫ג‬

‫בא‬

‫בשלח‬
‫ט"ו בשבט‬

‫יתרו‬

‫משפטים‪,‬‬
‫שקלים‪,‬‬
‫מבה"ח‬
‫ער"ח‪ ,‬יוכ"ק‬

‫א דר"ח‬
‫אדר‬

‫הלכה יומית‬

‫ערכין תמורה‬
‫כריתות‬
‫ערכין ז‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫ערכין ז‪,‬ה ‪ -‬ח‪,‬א‬
‫ערכין ח‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫ערכין ח‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫ערכין ח‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫ערכין ט‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫ערכין ט‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫ערכין ט‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫ערכין ט‪ ,‬ז‪-‬ח‬
‫תמורה א‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫תמורה א‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫תמורה א‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫תמורה ב‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫תמורה ב‪,‬ג ‪ -‬ג‪,‬א‬
‫תמורה ג‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫תמורה ג‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫תמורה ד‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫תמורה ד‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫תמורה ה‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫תמורה ה‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫תמורה ה‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫תמורה ו‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫תמורה ו‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫תמורה ו‪,‬ה ‪ -‬ז‪,‬א‬
‫תמורה ז‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫תמורה ז‪ ,‬ד‪-‬ה‬

‫מנחות‬

‫שו"ע או"ח‬

‫ח‬
‫ט‬
‫י‬
‫יא‬
‫יב‬
‫יג‬
‫יד‬
‫טו‬
‫טז‬
‫יז‬
‫יח‬
‫יט‬
‫כ‬
‫כא‬
‫כב‬
‫כג‬
‫כד‬
‫כה‬
‫כו‬
‫כז‬
‫כח‬
‫כט‬
‫ל‬
‫לא‬
‫לב‬
‫לג‬

‫קלט ח‪-‬י‬
‫קלט‪,‬יא ‪ -‬קמ‪,‬ב‬
‫קמ‪,‬ג ‪ -‬קמא‪,‬ב‬
‫קמא ג‪-‬ה‬
‫קמא ו‪-‬ח‬
‫קמב‪,‬א ‪ -‬קמג‪,‬א‬
‫קמג ב‪-‬ד‬
‫קמג‪,‬ה ‪ -‬קמד‪,‬ב‬
‫קמד‪,‬ג ‪ -‬קמה‪,‬א‬
‫קמה‪,‬ב ‪ -‬קמו‪,‬א‬
‫קמו ב‪-‬ד‬
‫קמז א‪-‬ג‬
‫קמז ד‪-‬ו‬
‫קמז‪,‬ז ‪ -‬קמח‪,‬א‬
‫קמט‪,‬א ‪ -‬קנ‪,‬ב‬
‫קנ ג‪-‬ה‬
‫קנא א‪-‬ג‬
‫קנא ד‪-‬ו‬
‫קנא ז‪-‬ט‬
‫קנא י‪-‬יב‬
‫קנב‪,‬א ‪ -‬קנג‪,‬ב‬
‫קנג ג‪-‬ה‬
‫קנג ו‪-‬ח‬
‫קנג ט‪-‬יא‬
‫קנג יב‪-‬יד‬
‫קנג טו‪-‬יז‬

‫‪14.2‬‬

‫לה‪-‬לו‬

‫תמורה ז‪,‬ו ‪-‬‬
‫כריתות א‪,‬א‬

‫לד‬

‫קנג יח‪-‬כ‬

‫‪15.2‬‬
‫‪16.2‬‬

‫לז‪-‬לח‬
‫לט‪-‬מ‬

‫כריתות א‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫כריתות א‪ ,‬ד‪-‬ה‬

‫לה‬
‫לו‬

‫קנג‪,‬כא ‪ -‬קנד‪,‬א‬
‫קנד ב‪-‬ד‬

‫‪17.2‬‬

‫מא‪-‬מב‬

‫כריתות א‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫לז‬

‫קנד ה‪-‬ז‬

‫יום‬
‫ראש חודש‬

‫משנה יומית‬

‫דף‬
‫יומי‬

‫‪19.1‬‬
‫‪20.1‬‬
‫‪21.1‬‬
‫‪22.1‬‬
‫‪23.1‬‬
‫‪24.1‬‬
‫‪25.1‬‬
‫‪26.1‬‬
‫‪27.1‬‬
‫‪28.1‬‬
‫‪29.1‬‬
‫‪30.1‬‬
‫‪31.1‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪6.2‬‬
‫‪7.2‬‬
‫‪8.2‬‬
‫‪9.2‬‬
‫‪10.2‬‬
‫‪11.2‬‬
‫‪12.2‬‬
‫‪13.2‬‬

‫‪186‬‬
‫חודש אדר‬
‫פרטי היום‬

‫תאריך‬
‫אזרחי‬

‫א‬
‫ב‬
‫ג‬

‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬

‫ד‬

‫שבת‬

‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ח‬
‫ט‬
‫י‬
‫יא‬
‫יב‬
‫יג‬
‫יד‬
‫טו‬
‫טז‬
‫יז‬
‫יח‬
‫יט‬
‫כ‬
‫כא‬
‫כב‬
‫כג‬
‫כד‬

‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬

‫כה‬

‫שבת‬

‫כו‬
‫כז‬
‫כח‬
‫כט‬

‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬

‫תרומה‬
‫(הפסקה)‬

‫תצוה‪ ,‬זכור‬
‫תענית אסתר‬
‫פורים דפרזים‬
‫שושן פורים‬

‫כי תשא‪ ,‬פרה‬

‫ויקה"פ חזק‪,‬‬

‫החדש‪ ,‬מבה"ח‬

‫ער"ח‪ ,‬יוכ"ק‬

‫הלכה יומית‬

‫מנחות‬

‫שו"ע או"ח‬

‫‪18.2‬‬
‫‪19.2‬‬
‫‪20.2‬‬

‫ירמיהו‪,‬‬
‫יחזקאל‬
‫מג‪-‬מד‬
‫מה‪-‬מו‬
‫מז‪-‬מח‬

‫כריתות‬
‫מעילה‬
‫כריתות ב‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫כריתות ב‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫כריתות ב‪ ,‬ה‪-‬ו‬

‫לח‬
‫לט‬
‫מ‬

‫קנד‪,‬יד ‪ -‬קנה‪,‬א‬

‫‪21.2‬‬

‫מט‪-‬נ‬

‫כריתות ג‪ ,‬א‪-‬ב‬

‫מא‬

‫קנה‪,‬ב ‪ -‬קנז‪,‬א‬

‫‪22.2‬‬
‫‪23.2‬‬
‫‪24.2‬‬
‫‪25.2‬‬
‫‪26.2‬‬
‫‪27.2‬‬
‫‪28.2‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪6.3‬‬
‫‪7.3‬‬
‫‪8.3‬‬
‫‪9.3‬‬
‫‪10.3‬‬
‫‪11.3‬‬
‫‪12.3‬‬
‫‪13.3‬‬

‫נא‪-‬נב‬
‫ג‪-‬ד‬
‫ה‪-‬ו‬
‫ז‪-‬ח‬
‫ט‪-‬י‬
‫יא‪-‬יב‬
‫יג‪-‬יד‬
‫טו‪-‬טז‬
‫אסתר‬
‫יז‪-‬יח‬
‫יט‪-‬כ‬
‫כא‪-‬כב‬
‫כג‪-‬כד‬
‫כה‪-‬כו‬
‫כז‪-‬כח‬
‫כט‪-‬ל‬
‫לא‪-‬לב‬
‫לג‪-‬לד‬
‫לה‪-‬לו‬

‫‪14.3‬‬

‫לז‪-‬לח‬

‫‪15.3‬‬
‫‪16.3‬‬
‫‪17.3‬‬
‫‪18.3‬‬

‫לט‪-‬מ‬
‫מא‪-‬מב‬
‫מג‪-‬מד‬
‫מה‪-‬מו‬

‫כריתות ג‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫כריתות ג‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫כריתות ג‪ ,‬ז‪-‬ח‬
‫כריתות ג‪ ,‬ט‪-‬י‬
‫כריתות ד‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫כרי' ד‪,‬ג ‪ -‬ה‪,‬א‬
‫כריתות ה‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫כרית' ה‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫כריתות ה‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫כרי' ה‪,‬ח ‪ -‬ו‪,‬א‬
‫כריתות ו‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫כריתות ו‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫כריתות ו‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫כריתות ו‪ ,‬ח‪-‬ט‬
‫מעילה א‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫מעילה א‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫מעילה ב‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫מעילה ב‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫מעילה ב‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫מעילה ב‪ ,‬ז‪-‬ח‬
‫מעילה ב‪,‬ט ‪-‬‬
‫ג‪,‬א‬
‫מעילה ג‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫מעילה ג‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫מעילה ג‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫מב‬
‫מג‬
‫מד‬
‫מה‬
‫מו‬
‫מז‬
‫מח‬
‫מט‬
‫נ‬
‫נא‬
‫נב‬
‫נג‬
‫נד‬
‫נה‬
‫נו‬
‫נז‬
‫נח‬
‫נט‬
‫ס‬
‫סא‬

‫קנח א‪-‬ג‬
‫קנח ד‪-‬ו‬
‫קנח ז‪-‬ט‬
‫קנח י‪-‬יב‬

‫יום‬
‫ב' דר"ח‬

‫פרק יומי‬

‫משנה יומית‬

‫דף‬
‫יומי‬

‫יחזקאל א‪-‬ב‬

‫מעילה ג‪,‬ח ‪ -‬ד‪,‬א‬

‫סב‬
‫סג‬
‫סד‬
‫סה‬
‫סו‬

‫קנד ח‪-‬י‬
‫קנד יא‪-‬יג‬

‫קנח‪,‬יג ‪ -‬קנט‪,‬ב‬

‫קנט ג‪-‬ה‬
‫קנט ו‪-‬ח‬
‫קנט ט‪-‬יא‬
‫קנט יב‪-‬יד‬
‫קנט טו‪-‬יז‬
‫קנט יח‪-‬כ‬
‫קס א‪-‬ג‬
‫קס ד‪-‬ו‬
‫קס ז‪-‬ט‬
‫קס י‪-‬יב‬
‫קס יג‪-‬טו‬
‫קסא א‪-‬ג‬
‫קסא‪,‬ד ‪ -‬קסב‪,‬ב‬

‫קסב ג‪-‬ה‬
‫קסב ו‪-‬ח‬
‫קסב‪,‬ט ‪-‬‬
‫קסג‪,‬א‬
‫קסג‪,‬ב ‪ -‬קסד‪,‬ב‬
‫קסה‪,‬א ‪ -‬קסו‪,‬א‬

‫קסז א‪-‬ג‬
‫קסז ד‪-‬ו‬

‫‪187‬‬
‫חודש ניסן‬
‫פרטי היום ‪/‬‬
‫ספירת העומר‬

‫תאריך‬
‫אזרחי‬

‫יום‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ח‬
‫ט‬
‫י‬
‫יא‬
‫יב‬
‫יג‬
‫יד‬
‫טו‬

‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬

‫טז‬

‫ו‬

‫יז‬

‫שבת‬

‫יח‬
‫יט‬
‫כ‬

‫א‬
‫ב‬
‫ג‬

‫כא‬

‫ד‬

‫כב‬

‫ה‬

‫כג‬

‫ו‬

‫כד‬

‫שבת‬

‫כה‬
‫כו‬
‫כז‬
‫כח‬
‫כט‬
‫ל‬

‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬

‫ראש חודש‬
‫ויקרא‬

‫צו‪ ,‬שבת הגדול‬

‫בדיקת חמץ‬
‫ערב פסח‬
‫פסח‪ ,‬תפילת טל‬

‫א חוה"מ‬
‫(בחו"ל פסח)א‬
‫ב חוה"מ‪ ,‬שיר‬
‫ב‬
‫השירים‬
‫ג‬
‫ג חוה"מ‬
‫ד חוה"מ ד‬
‫ה חוה"מ ה‬
‫שביעי של‬
‫פסח‪ ,‬יזכור ו‬
‫אסרו חג‬
‫בחו"ל אחרון‬
‫של פסח) ז‬
‫ח‬
‫שמיני מבה"ח‪,‬‬
‫אבות א' ט‬
‫י‬
‫יא‬
‫יום השואה יב‬
‫יג‬
‫ער"ח אייר‪ ,‬יד‬
‫א' ר"ח אייר טו‬

‫פרק‬
‫יומי‬
‫יחזקאל‪,‬‬
‫תרי עשר‬
‫מז‪-‬מח‬

‫משנה יומית‬
‫מעילה תמיד‬
‫מידות‬
‫מעילה ד‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫מעילה ד‪ ,‬ד‪-‬ה‬

‫דף‬
‫יומי‬
‫מנחות‬
‫סז‬
‫סח‬
‫סט‬
‫ע‬

‫‪19.3‬‬
‫‪20.3‬‬
‫‪21.3‬‬
‫‪22.3‬‬
‫‪23.3‬‬
‫‪24.3‬‬
‫‪25.3‬‬
‫‪26.3‬‬
‫‪27.3‬‬
‫‪28.3‬‬
‫‪29.3‬‬
‫‪30.3‬‬
‫‪31.3‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪2.4‬‬

‫עמוס א‪-‬ב‬

‫ג‪-‬ד‬
‫ה‪-‬ו‬
‫ז‪-‬ח‬
‫עובדיה‬

‫תמיד ב‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫תמיד ב‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫תמיד ב‪,‬ה ‪ -‬ג‪,‬א‬
‫תמיד ג‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫תמיד ג‪ ,‬ד‪-‬ה‬

‫עז‬
‫עח‬
‫עט‬
‫פ‬
‫פא‬

‫‪3.4‬‬

‫יונה א‪-‬ב‬

‫תמיד ג‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫פב‬

‫‪4.4‬‬

‫שיר‬
‫השירים‬
‫יונה ג‪-‬ד‬
‫מיכה א‪-‬ב‬
‫ג‪-‬ד‬

‫תמיד ג‪ ,‬ח‪-‬ט‬
‫תמיד ד‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫תמיד ד‪,‬ג ‪ -‬ה‪,‬א‬
‫תמיד ה‪ ,‬ב‪-‬ג‬

‫פג‬
‫פד‬
‫פה‬
‫פו‬

‫‪8.4‬‬

‫ה‪-‬ז‬

‫תמיד ה‪ ,‬ד‪-‬ה‬

‫פז‬

‫‪9.4‬‬

‫נחום‬

‫תמיד ה‪,‬ו ‪ -‬ו‪,‬א‬

‫פח‬

‫‪10.4‬‬

‫חבקוק‬

‫תמיד ו‪ ,‬ב‪-‬ג‬

‫פט‬

‫‪11.4‬‬

‫צפניה‬

‫‪5.4‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪7.4‬‬

‫‪12.4‬‬
‫‪13.4‬‬
‫‪14.4‬‬
‫‪15.4‬‬
‫‪16.4‬‬
‫‪17.4‬‬

‫הושע א‪-‬ב‬

‫ג‪-‬ד‬
‫ה‪-‬ו‬
‫ז‪-‬ח‬
‫ט‪-‬י‬
‫יא‪-‬יב‬
‫יג‪-‬יד‬
‫יואל א‪-‬ב‬
‫ג‪-‬ד‬

‫מעילה ד‪,‬ו ‪ -‬ה‪,‬א‬

‫מעילה ה‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫מעילה ה‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫מעילה ו‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫מעילה ו‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫מעילה ו‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫תמיד א‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫תמיד א‪ ,‬ג‪-‬ד‬

‫תמיד ז‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫תמיד ז‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫חגי‬
‫זכריה א‪-‬ב מידות א‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫מידות א‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫ג‪-‬ד‬
‫מידות א‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫ה‪-‬ו‬
‫מידות א‪ ,‬ז‪-‬ח‬
‫ז‪-‬ח‬
‫מידות א‪,‬ט ‪ -‬ב‪,‬א‬
‫ט‪-‬י‬

‫עא‬
‫עב‬
‫עג‬
‫עד‬
‫עה‬
‫עו‬

‫צ‬
‫צא‬
‫צב‬
‫צג‬
‫צד‬
‫צה‬
‫צו‬

‫הלכה יומית‬
‫שו"ע או"ח‬
‫קסז ז‪-‬ט‬
‫קסז י‪-‬יב‬
‫קסז יג‪-‬טו‬
‫קסז טז‪-‬יח‬
‫קסז‪,‬יט ‪-‬‬
‫קסח‪,‬א‬
‫קסח ב‪-‬ד‬
‫קסח ה‪-‬ז‬
‫קסח ח‪-‬י‬
‫קסח יא‪-‬יג‬
‫קסח יד‪-‬טז‬
‫קסח‪,‬יז ‪-‬‬
‫קסט‪,‬ב‬
‫קסט‪,‬ג ‪ -‬ע‪,‬ב‬
‫קע ג‪-‬ה‬
‫קע ו‪-‬ח‬
‫קע ט‪-‬יא‬
‫קע יב‪-‬יד‬
‫קע טו‪-‬יז‬
‫קע יח‪-‬כ‬
‫קע‪,‬כא ‪ -‬קעא‪,‬א‬
‫קעא ב‪-‬ד‬
‫קעא‪,‬ה ‪ -‬קעב‪,‬ב‬
‫קעג א‪-‬ג‬
‫קעד א‪-‬ג‬
‫קעד ד‪-‬ו‬
‫קעד‪,‬ז ‪ -‬קעה‪,‬א‬
‫קעה ב‪-‬ד‬
‫קעה‪,‬ה ‪ -‬קעו‪,‬א‬
‫קעז א‪-‬ג‬
‫קעז‪,‬ד ‪ -‬קעח‪,‬א‬
‫קעח ב‪-‬ד‬

‫‪188‬‬
‫חודש אייר‬
‫פרטי היום‬
‫ספירת העומר‬

‫דף‬
‫יומי‬
‫מנחות‬
‫חולין‬

‫תאריך‬
‫אזרחי‬

‫פרק‬
‫יומי‬
‫זכריה‪,‬‬
‫מלאכי‪,‬‬
‫תהילים‬

‫שו"ע או"ח‬

‫מידות קנים‬
‫כלים‬

‫‪18.4‬‬

‫יא‪-‬יב‬

‫מידות ב‪ ,‬ב‪-‬ג‬

‫מנחות צז‬

‫קעח ה‪-‬ז‬

‫‪19.4‬‬
‫‪20.4‬‬
‫‪21.4‬‬
‫‪22.4‬‬
‫‪23.4‬‬
‫‪24.4‬‬

‫יג‪-‬יד‬
‫מלאכי‬
‫ג‪-‬ד‬
‫ה‪-‬ו‬
‫ז‪-‬ח‬

‫מידות ב‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫מידות ב‪,‬ו ‪ -‬ג‪,‬א‬
‫מידות ג‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫מידות ג‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫מידות ג‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫מידות ג‪,‬ח‪-‬ד‪,‬א‬

‫מנחות צח‬
‫מנחות צט‬
‫מנחות ק‬

‫קעט א‪-‬ג‬
‫קעט ד‪-‬ו‬
‫קפ א‪-‬ג‬

‫מנחות קא‬

‫קפ‪,‬ד ‪ -‬קפא‪,‬א‬

‫מנחות קב‬
‫מנחות קג‬

‫קפא ב‪-‬ד‬
‫קפא ה‪-‬ז‬

‫‪25.4‬‬

‫ט‪-‬י‬

‫מידות ד‪ ,‬ב‪-‬ג‬

‫מנחות קד‬

‫‪26.4‬‬
‫‪27.4‬‬
‫‪28.4‬‬
‫‪29.4‬‬
‫‪30.4‬‬
‫‪1.5‬‬

‫יא‪-‬יב‬
‫יג‪-‬יד‬
‫טו‪-‬טז‬
‫יז‪-‬יח‬
‫יט‪-‬כ‬
‫כא‪-‬כב‬
‫כג‪-‬כד‬
‫כה‪-‬כו‬
‫כז‪-‬כח‬
‫כט‪-‬ל‬
‫לא‪-‬לב‬

‫מידות ד‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫מידות ד‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫מידות ה‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫מידות ה‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫קנים א‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫קנים א‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫קנים ב‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫קנים ב‪ ,‬ג‪-‬ד‬

‫מנחות קה‬
‫מנחות קו‬
‫מנחות קז‬
‫מנחות קח‬

‫יום‬
‫א‬

‫שבת‬

‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬

‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬

‫ח‬

‫שבת‬

‫ט‬
‫י‬
‫יא‬
‫יב‬
‫יג‬
‫יד‬
‫טו‬
‫טז‬
‫יז‬
‫יח‬
‫יט‬

‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬

‫תז"מ‪ ,‬אבות ב‪,‬‬
‫טז‬
‫ב דר"ח‬
‫יז‬
‫יח‬
‫יט‬
‫כ‬
‫כא‬
‫כב‬
‫אח"ק‪ ,‬מבה"ח‪,‬‬
‫בה"ב‪ ,‬אבות ג כג‬

‫כד‬
‫תענית שני כה‬
‫כו‬
‫כז‬
‫תענית חמישי כח‬

‫פסח שני כט‬
‫אמור‪ ,‬אבות ד'‬

‫‪2.5‬‬

‫לא‬
‫תענית שני לב‬
‫לג בעומר‬
‫לד‬

‫‪3.5‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪6.5‬‬

‫תה' א‪-‬ב‬

‫משנה יומית‬

‫מנחות קט‬

‫הלכה‬
‫יומית‬

‫קפא ח‪-‬י‬
‫קפב א‪-‬ג‬
‫קפב ד‪-‬ו‬
‫קפב‪,‬ז ‪ -‬קפג‪,‬ב‬

‫קפג ג‪-‬ה‬
‫קפג ו‪-‬ח‬
‫קפג ט‪-‬יא‬

‫קנים ג‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫קנים ג‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫קנים ג‪,‬ו ‪-‬‬
‫כלים א‪,‬א‬
‫כלים א‪ ,‬ב‪-‬ג‬

‫מנחות קי‬
‫חולין ב‬
‫חולין ג‬
‫חולין ד‬
‫חולין ה‬
‫חולין ו‬

‫קפו‪,‬א ‪ -‬קפז‪,‬א‬

‫חולין ז‬
‫חולין ח‬

‫קפז ב‪-‬ד‬
‫קפח א‪-‬ג‬

‫חולין ט‬

‫קפח ד‪-‬ו‬
‫קפח ז‪-‬ט‬

‫קנים ב‪,‬ה ‪ -‬ג‪,‬א‬

‫קפג‪,‬יב ‪ -‬קפד‪,‬ב‬

‫קפד ג‪-‬ה‬
‫קפד‪,‬ו ‪ -‬קפה‪,‬ב‬

‫קפה ג‪-‬ה‬

‫כ‬

‫ה‬

‫לה‬

‫‪7.5‬‬

‫לג‪-‬לד‬

‫כא‬

‫ו‬

‫לו‬

‫‪8.5‬‬

‫לה‪-‬לו‬

‫כב‬

‫שבת‬

‫בהר בחוקתי‪,‬‬
‫חזק‪ ,‬אבות ה‪ ,‬לז‬

‫‪9.5‬‬

‫לז‪-‬לח‬

‫כלים א‪ ,‬ד‪-‬ה‬

‫כג‬
‫כד‬
‫כה‬
‫כו‬
‫כז‬
‫כח‬

‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬

‫‪10.5‬‬
‫‪11.5‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪13.5‬‬
‫‪14.5‬‬
‫‪15.5‬‬

‫לט‪-‬מ‬
‫מא‪-‬מב‬
‫מג‪-‬מד‬
‫מה‪-‬מו‬
‫מז‪-‬מח‬
‫מט‪-‬נ‬

‫כלים א‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫כלים א‪ ,‬ח‪-‬ט‬
‫כלים ב‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫כלים ב‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫כלים ב‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫כלים ב‪ ,‬ז‪-‬ח‬

‫חולין י‬
‫חולין יא‬
‫חולין יב‬
‫חולין יג‬
‫חולין יד‬
‫חולין טו‬

‫קצ‪,‬ד ‪ -‬קצא‪,‬א‬
‫קצא‪,‬ב ‪ -‬קצב‪,‬א‬
‫קצב‪,‬ב ‪ -‬קצג‪,‬ב‬

‫כט‬

‫שבת‬

‫‪16.5‬‬

‫נא‪-‬נב‬

‫כלים ג‪ ,‬א‪-‬ב‬

‫חולין טז‬

‫קצג ג‪-‬ה‬

‫לח‬
‫לט‬
‫מ‬
‫מא‬
‫יוכ"ק מוקדם מב‬

‫יום ירושלים מג‬

‫במדבר‪ ,‬ער"ח‬
‫סיון‪ ,‬מבה"ח‪,‬‬
‫מד‬
‫אבות ו‪,‬‬

‫קפח‪,‬י ‪ -‬קפט‪,‬ב‬

‫קצ א‪-‬ג‬

‫‪189‬‬
‫חודש סיון‬
‫פרטי היום‬
‫ספירת העומר‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬

‫יום‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬

‫ה‬

‫ה‬

‫ו‬

‫ו‬

‫ז‬

‫שבת‬

‫ח‬
‫ט‬
‫י‬
‫יא‬
‫יב‬
‫יג‬
‫יד‬
‫טו‬
‫טז‬
‫יז‬
‫יח‬
‫יט‬
‫כ‬
‫כא‬
‫כב‬
‫כג‬
‫כד‬
‫כה‬
‫כו‬
‫כז‬

‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬

‫כח‬

‫שבת‬

‫כט‬
‫ל‬

‫א‬
‫ב‬

‫מה‬
‫מו‬
‫מז‬
‫מח‬
‫ערב שבועות‪ ,‬ערוב‬
‫מט‬
‫תבשילין‬
‫שבועות‪ ,‬רות‪ ,‬יזכור‬
‫נשא‪ ,‬אבות א‪,‬‬
‫אסרו חג‪ .‬בחו"ל חג‬

‫בהעלותך‪ ,‬אבות ב'‬

‫בשלח‪ ,‬אבות ג'‬

‫קרח‪ ,‬אבות ד'‪,‬‬
‫מבה"ח‬
‫ער"ח תמוז‪ .‬יוכ"ק‬
‫א' דר"ח תמוז‬

‫תאריך פרק‬
‫אזרחי יומי‬
‫תהלים‬
‫‪ 17.5‬נג‪-‬נד‬
‫‪ 18.5‬נה‪-‬נו‬
‫‪ 19.5‬נז‪-‬נח‬
‫‪ 20.5‬נט‪-‬ס‬

‫משנה‬
‫יומית‬
‫כלים‬
‫ג‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫ג‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫ג‪ ,‬ז‪-‬ח‬
‫ד‪ ,‬א‪-‬ב‬

‫דף‬
‫יומי‬
‫חולין‬
‫יז‬
‫יח‬
‫יט‬
‫כ‬

‫שו"ע או"ח‬
‫קצג‪,‬ו ‪ -‬קצד‪,‬ב‬
‫קצד‪,‬ג ‪ -‬קצה‪,‬ב‬
‫קצה‪,‬ג ‪ -‬קצו‪,‬ב‬
‫קצו‪,‬ג ‪ -‬קצז‪,‬א‬

‫‪21.5‬‬

‫סא‪-‬סב‬

‫ד‪ ,‬ג‪-‬ד‬

‫כא‬

‫קצז ב‪-‬ד‬

‫‪22.5‬‬

‫רות‬

‫ה‪ ,‬א‪-‬ב‬

‫כב‬

‫קצח‪,‬א ‪ -‬קצט‪,‬ב‬

‫‪23.5‬‬

‫סג‪-‬סד‬

‫ה‪ ,‬ג‪-‬ד‬

‫כג‬

‫קצט ג‪-‬ה‬

‫‪24.5‬‬
‫‪25.5‬‬
‫‪26.5‬‬
‫‪27.5‬‬
‫‪28.5‬‬
‫‪29.5‬‬
‫‪30.5‬‬
‫‪31.5‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪5.6‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪7.6‬‬
‫‪8.6‬‬
‫‪9.6‬‬
‫‪10.6‬‬
‫‪11.6‬‬
‫‪12.6‬‬

‫סה‪-‬סו‬
‫סז‪-‬סח‬
‫סט‪-‬ע‬
‫עא‪-‬עב‬
‫עג‪-‬עד‬
‫עה‪-‬עו‬
‫עז‪-‬עח‬
‫עט‪-‬פ‬
‫פא‪-‬פב‬
‫פג‪-‬פד‬
‫פה‪-‬פו‬
‫פז‪-‬פח‬
‫פט‪-‬צ‬
‫צא‪-‬צב‬
‫צג‪-‬צד‬
‫צה‪-‬צו‬
‫צז‪-‬צח‬
‫צט‪-‬ק‬
‫קא‪-‬קב‬
‫קג‪-‬קד‬

‫ה‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫ה‪ ,‬ז‪-‬ח‬
‫ה‪ ,‬ט‪-‬י‬
‫ה‪,‬יא ‪ -‬ו‪,‬א‬
‫ו‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫ו‪,‬ד ‪ -‬ז‪,‬א‬
‫ז‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫ז‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫ז‪,‬ו ‪ -‬ח‪,‬א‬
‫ח‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫ח‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫ח‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫ח‪ ,‬ח‪-‬ט‬
‫ח‪ ,‬י‪-‬יא‬
‫ט‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫ט‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫ט‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫ט‪ ,‬ז‪-‬ח‬
‫י‪ ,‬א‪-‬ב‬
‫י‪ ,‬ג‪-‬ד‬

‫כד‬
‫כה‬
‫כו‬
‫כז‬
‫כח‬
‫כט‬
‫ל‬
‫לא‬
‫לב‬
‫לג‬
‫לד‬
‫לה‬
‫לו‬
‫לז‬
‫לח‬
‫לט‬
‫מ‬
‫מא‬
‫מב‬
‫מג‬

‫קצט ו‪-‬ח‬
‫קצט ט‪-‬יא‬
‫ר‪,‬א ‪ -‬רא‪,‬א‬
‫רא ב‪-‬ד‬
‫רב א‪-‬ג‬
‫רב ד‪-‬ו‬
‫רב ז‪-‬ט‬
‫רב י‪-‬יב‬
‫רב יג‪-‬טו‬
‫רב טז‪-‬יח‬
‫רג א‪-‬ג‬
‫רג ד‪-‬ו‬
‫רג‪,‬ז ‪ -‬רד‪,‬א‬
‫רד ב‪-‬ד‬
‫רד ה‪-‬ז‬
‫רד ח‪-‬י‬
‫רד יא‪-‬יג‬
‫רה א‪-‬ג‬
‫רה‪,‬ד ‪ -‬רו‪,‬א‬
‫רו ב‪-‬ד‬

‫‪13.6‬‬

‫קה‪-‬קו‬

‫י‪ ,‬ה‪-‬ו‬

‫מד‬

‫רו‪,‬ה ‪ -‬רז‪,‬א‬

‫‪14.6‬‬
‫‪15.6‬‬

‫קז‪-‬קח‬
‫קט‪-‬קי‬

‫י‪ ,‬ז‪-‬ח‬
‫יא‪ ,‬א‪-‬ב‬

‫מה‬
‫מו‬

‫רח א‪-‬ג‬
‫רח ד‪-‬ו‬

‫הלכה יומית‬

‫‪190‬‬
‫חודש תמוז‬
‫פרטי היום‬

‫תאריך‬
‫אזרחי‬

‫יום‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ח‬
‫ט‬
‫י‬
‫יא‬
‫יב‬
‫יג‬
‫יד‬
‫טו‬
‫טז‬
‫יז‬
‫יח‬
‫יט‬
‫כ‬
‫כא‬
‫כב‬

‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬

‫ב' דר"ח‬

‫פרק‬
‫יומי‬
‫תהלים‪,‬‬
‫משלי‬
‫קיא‪-‬קיב‬
‫קיג‪-‬קיד‬
‫קטו‪-‬קטז‬
‫קיז‪-‬קיח‬
‫קיט (א‪-‬ח)‬
‫קיט (ט‪-‬ע)‬

‫משנה יומית‬

‫דף‬
‫יומי‬

‫כלים‬

‫חולין‬

‫שו"ע או"ח‬

‫מז‬
‫מח‬
‫מט‬
‫נ‬

‫רח ז‪-‬ט‬
‫רח י‪-‬יב‬
‫רח יג‪-‬טו‬
‫רח טז‪-‬יח‬

‫טז‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫טז‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫טז‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫טז‪,‬ח ‪-‬‬
‫יז‪,‬א‬
‫יז‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫יז‪ ,‬ד‪-‬ה‬

‫נא‬
‫נב‬
‫נג‬
‫נד‬
‫נה‬
‫נו‬
‫נז‬
‫נח‬
‫נט‬
‫ס‬
‫סא‬
‫סב‬
‫סג‬
‫סד‬
‫סה‬
‫סו‬
‫סז‬
‫סח‬

‫רט א‪-‬ג‬
‫רי‪,‬א ‪ -‬ריא‪,‬א‬
‫ריא ב‪-‬ד‬
‫ריא‪,‬ה ‪ -‬ריב‪,‬א‬
‫ריב‪,‬ב ‪ -‬ריג‪,‬ב‬
‫ריג‪,‬ג ‪ -‬רטו‪,‬א‬
‫רטו ב‪-‬ד‬
‫רטז א‪-‬ג‬
‫רטז ד‪-‬ו‬
‫רטז ז‪-‬ט‬
‫רטז י‪-‬יב‬
‫רטז‪,‬יג ‪ -‬ריז‪,‬א‬
‫ריז ב‪-‬ד‬
‫ריז ה‪-‬ז‬
‫ריז‪,‬ח ‪ -‬ריח‪,‬ב‬
‫ריח ג‪-‬ה‬
‫ריח ו‪-‬ח‬
‫ריח‪,‬ט ‪ -‬ריט‪,‬ב‬

‫סט‬

‫ריט ג‪-‬ה‬

‫ע‬
‫עא‬

‫ריט ו‪-‬ח‬
‫ריט‪,‬ט ‪ -‬רכ‪,‬ב‬

‫עב‬

‫רכא‪,‬א ‪ -‬רכב‪,‬א‬

‫עג‬
‫עד‬
‫עה‬

‫רכב ב‪-‬ד‬
‫רכג א‪-‬ג‬
‫רכג ד‪-‬ו‬

‫‪16.6‬‬
‫‪17.6‬‬
‫‪18.6‬‬
‫‪19.6‬‬
‫‪20.6‬‬
‫‪21.6‬‬
‫‪22.6‬‬
‫‪23.6‬‬
‫‪24.6‬‬
‫‪25.6‬‬
‫‪26.6‬‬
‫‪27.6‬‬
‫‪28.6‬‬
‫‪29.6‬‬
‫‪30.6‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪5.7‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪7.7‬‬

‫קכא‪-‬קכב‬
‫קכג‪-‬קכד‬
‫קכה‪-‬קכו‬
‫קכז‪-‬קכח‬
‫קכט‪-‬קל‬
‫קלא‪-‬קלב‬
‫קלג‪-‬קלד‬
‫קלה‪-‬קלו‬
‫קלז‪-‬קלח‬
‫קלט‪-‬קמ‬
‫קמא‪-‬קמב‬
‫קמג‪-‬קמד‬
‫קמה‪-‬קמו‬
‫קמז‪-‬קמח‬
‫קמט‪-‬קנ‬

‫כג‬

‫ד‬

‫‪8.7‬‬

‫משלי א‪-‬ב‬

‫כד‬
‫כה‬

‫ה‬
‫ו‬

‫‪9.7‬‬
‫‪10.7‬‬

‫ג‪-‬ד‬
‫ה‪-‬ו‬

‫כו‬

‫שבת‬

‫‪11.7‬‬

‫ז‪-‬ח‬

‫יז‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫כז‬
‫כח‬
‫כט‬

‫א‬
‫ב‬
‫ג‬

‫‪12.7‬‬
‫‪13.7‬‬
‫‪14.7‬‬

‫ט‪-‬י‬
‫יא‪-‬יב‬
‫יג‪-‬יד‬

‫יז‪ ,‬ח‪-‬ט‬
‫יז‪ ,‬י‪-‬יא‬
‫יז‪ ,‬יב‪-‬יג‬

‫חוקת‪ ,‬אבות ה'‬

‫בלק‪ ,‬אבות ו'‬

‫יז בתמוז‬
‫פינחס‪ ,‬אבות א'‬

‫מטו"מ‬
‫מבה"ח‪ ,‬אבות ב‬

‫קיט (פ‪-‬ת)‪-‬קכ‬

‫כלים יא‪ ,‬ג ‪-‬ד‬
‫כלים יא‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫כלים יא‪ ,‬ז‪-‬ח‬

‫כלים יא‪,‬ט‪-‬‬
‫יב‪,‬א‬

‫יב‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫יב‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫יב‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫יב‪,‬ח ‪ -‬יג‪,‬א‬

‫יג‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫יג‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫יג‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫יג‪,‬ח ‪ -‬יד‪,‬א‬

‫יד‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫יד‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫יד‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫יד‪,‬ח‪-‬טו‪,‬א‬

‫טו‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫טו‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫טו‪,‬ו ‪ -‬טז‪,‬א‬

‫הלכה יומית‬

‫‪191‬‬
‫חודש אב‬
‫פרטי היום‬

‫תאריך‬
‫אזרחי‬

‫פרק יומי‬

‫משנה‬
‫יומית‬

‫דף‬
‫יומי‬

‫הלכה יומית‬

‫משלי‪,‬‬
‫איוב‪ ,‬איכ‬
‫טו‪-‬טז‬
‫יז‪-‬יח‬
‫יט‪-‬כ‬

‫כלים‬

‫חולין‬

‫שו"ע או"ח‬

‫יז‪ ,‬יד‪-‬טו‬
‫יז‪ ,‬טז‪-‬יז‬
‫יח‪ ,‬א‪-‬ב‬

‫עו‬
‫עז‬
‫עח‬

‫רכד א‪-‬ג‬
‫רכד ד‪-‬ו‬
‫רכד ז‪-‬ט‬

‫‪18.7‬‬

‫כא‪-‬כב‬

‫יח‪ ,‬ג‪-‬ד‬

‫עט‬

‫רכד י‪-‬יב‬

‫‪19.7‬‬
‫‪20.7‬‬

‫כג‪-‬כד‬
‫כה‪-‬כו‬

‫פ‬
‫פא‬

‫רכד‪,‬יג ‪ -‬רכה‪,‬ב‬
‫רכה ג‪-‬ה‬

‫ז‬

‫ג‬

‫‪21.7‬‬

‫כז‪-‬כח‬

‫ח‬
‫ט‬
‫י‬

‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬

‫תשעה באב‬

‫‪22.7‬‬
‫‪23.7‬‬
‫‪24.7‬‬

‫כט‪-‬לא‬
‫איכה‬
‫איוב א‪-‬ב‬

‫יא‬

‫שבת‬

‫ואתחנן‪ ,‬נחמו‪,‬‬
‫אבות ד'‬

‫יב‬
‫יג‬
‫יד‬
‫טו‬
‫טז‬
‫יז‬
‫יח‬
‫יט‬
‫כ‬
‫כא‬
‫כב‬
‫כג‬
‫כד‬

‫יום‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬

‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬

‫ד‬

‫שבת‬

‫ה‬
‫ו‬

‫א‬
‫ב‬

‫ראש חודש‬

‫דברים‪ ,‬חזון‪,‬‬
‫אבות ג'‬

‫‪15.7‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‪17.7‬‬

‫יח‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫יח‪ ,‬ז‪-‬ח‬
‫יח‪,‬ט ‪-‬‬
‫יט‪,‬א‬
‫יט‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫יט‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫יט‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫פב‬

‫רכה ו‪-‬ח‬

‫פג‬
‫פד‬
‫פה‬

‫רכה‪,‬ט ‪ -‬רכו‪,‬א‬
‫רכז א‪-‬ג‬
‫רכח א‪-‬ג‬

‫‪25.7‬‬

‫ג‪-‬ד‬

‫יט‪ ,‬ח‪-‬ט‬

‫פו‬

‫רכט‪,‬א ‪ -‬רל‪,‬א‬

‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫שבת‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬

‫עקב‪ ,‬אבות ה'‬

‫‪26.7‬‬
‫‪27.7‬‬
‫‪28.7‬‬
‫‪29.7‬‬
‫‪30.7‬‬
‫‪31.7‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪4.8‬‬
‫‪5.8‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪7.8‬‬

‫ה‪-‬ו‬
‫ז‪-‬ח‬
‫ט‪-‬י‬
‫יא‪-‬יב‬
‫יג‪-‬יד‬
‫טו‪-‬טז‬
‫יז‪-‬יח‬
‫יט‪-‬כ‬
‫כא‪-‬כב‬
‫כג‪-‬כד‬
‫כה‪-‬כו‬
‫כז‪-‬כח‬
‫כט‪-‬ל‬

‫יט‪,‬י ‪ -‬כ‪,‬א‬
‫כ‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫כ‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫כ‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫כא‪ ,‬א‪-‬ב‬

‫כג‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫כג‪ ,‬ד‪-‬ה‬

‫פז‬
‫פח‬
‫פט‬
‫צ‬
‫צא‬
‫צב‬
‫צג‬
‫צד‬
‫צה‬
‫צו‬
‫צז‬
‫צח‬
‫צט‬

‫רל ב‪-‬ד‬
‫רל‪,‬ה ‪ -‬רלב‪,‬א‬
‫רלב‪,‬ב ‪ -‬רלג‪,‬א‬
‫רלג‪,‬ב ‪ -‬רלד‪,‬ב‬
‫רלה א‪-‬ג‬
‫רלה‪,‬ד ‪ -‬רלו‪,‬ב‬
‫רלו‪,‬ג ‪ -‬רלז‪,‬א‬
‫רלח‪,‬א ‪ -‬רלט‪,‬א‬
‫רלט‪,‬ב ‪ -‬רמ‪,‬ב‬
‫רמ ג‪-‬ה‬
‫רמ ו‪-‬ח‬
‫רמ ט‪-‬יא‬
‫רמ יב‪-‬יד‬

‫כה‬

‫שבת‬

‫ראה‪ ,‬מבה"ח‪,‬‬
‫אבות ו'‬

‫‪8.8‬‬

‫לא‪-‬לב‬

‫כד‪ ,‬א‪-‬ב‬

‫ק‬

‫רמ טו‪-‬יז‬

‫כו‬
‫כז‬
‫כח‬
‫כט‬
‫ל‬

‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬

‫‪9.8‬‬
‫‪10.8‬‬
‫‪11.8‬‬
‫‪12.8‬‬
‫‪13.8‬‬

‫לג‪-‬לד‬
‫לה‪-‬לו‬
‫לז‪-‬לח‬
‫לט‪-‬מ‬
‫מא‪-‬מב‬

‫כד‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫כד‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫כד‪ ,‬ז‪-‬ח‬
‫כד‪ ,‬ט‪-‬י‬
‫כד‪ ,‬יא‪-‬יב‬

‫קא‬
‫קב‬
‫קג‬
‫קד‬
‫קה‬

‫רמא‪,‬א ‪ -‬רמג‪,‬א‬
‫רמג‪,‬ב ‪ -‬רמד‪,‬ב‬
‫רמד ג‪-‬ה‬
‫רמד‪,‬ו ‪ -‬רמה‪,‬ב‬
‫רמה ג‪-‬ה‬

‫ט"ו באב‬

‫ער"ח אלול‪,‬יוכ"ק‬

‫א' דר"ח אלול‬

‫כא‪,‬ג ‪ -‬כב‪,‬א‬

‫כב‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫כב‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫כב‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫כב‪ ,‬ח‪-‬ט‬
‫כב‪,‬י ‪ -‬כג‪,‬א‬

‫‪192‬‬
‫חודש אלול‬
‫פרטי היום‬

‫תאריך‬
‫אזרחי‬

‫פרק‬
‫יומי‬
‫דניאל‪ ,‬עזרא‪,‬‬
‫כלים‬
‫נחמיה‪ ,‬דה"א‬
‫דניאל א‪-‬ב כד‪ ,‬יג‪-‬יד‬

‫‪15.8‬‬

‫ג‪-‬ד‬

‫‪16.8‬‬
‫‪17.8‬‬
‫‪18.8‬‬
‫‪19.8‬‬
‫‪20.8‬‬
‫‪21.8‬‬

‫ה‪-‬ו‬
‫ז‪-‬ח‬
‫ט‪-‬י‬
‫יא‪-‬יב‬
‫עזרא א‪-‬ב‬
‫ג‪-‬ד‬

‫‪22.8‬‬

‫ה‪-‬ו‬

‫‪23.8‬‬
‫‪24.8‬‬
‫‪25.8‬‬
‫‪26.8‬‬
‫‪27.8‬‬
‫‪28.8‬‬

‫יום‬
‫א‬

‫ו‬

‫ב‬

‫שבת‬

‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ח‬

‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬

‫ט‬

‫שבת‬

‫י‬
‫יא‬
‫יב‬
‫יג‬
‫יד‬
‫טו‬

‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬

‫טז‬

‫שבת‬

‫יז‬
‫יח‬
‫יט‬
‫כ‬
‫כא‬
‫כב‬

‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬

‫כג‬

‫שבת‬

‫כד‬
‫כה‬
‫כו‬
‫כז‬
‫כח‬
‫כט‬

‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬

‫ב' דר"ח‬
‫שופטים‪,‬‬
‫אבות א'‬

‫כי תצא‪,‬‬
‫אבות ב'‬

‫כי תבוא‪,‬‬
‫אבות ג‪-‬ד‬

‫נצבים וילך‪,‬‬
‫אבות ה‪-‬ו‬

‫‪14.8‬‬

‫משנה יומית‬

‫דף‬
‫יומי‬

‫הלכה יומית‬

‫חולין‬

‫שו"ע או"ח‬

‫קו‬

‫רמה‪,‬ו ‪ -‬רמו‪,‬ב‬

‫כד‪ ,‬טו‪-‬טז‬

‫קז‬
‫קח‬
‫קט‬
‫קי‬
‫קיא‬
‫קיב‬
‫קיג‬

‫רמט‪,‬ג ‪ -‬רנ‪,‬א‬
‫רנ‪,‬ב ‪ -‬רנא‪,‬ב‬

‫ז‪-‬ח‬
‫ט‪-‬י‬
‫נחמיה א‪-‬ב‬
‫ג‪-‬ד‬
‫ה‪-‬ו‬
‫ז‪-‬ח‬

‫כו‪ ,‬ג‪-‬ד‬
‫כו‪ ,‬ה‪-‬ו‬
‫כו‪ ,‬ז‪-‬ח‬
‫כו‪,‬ט ‪ -‬כז‪,‬א‬

‫כז‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫כז‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫כז‪ ,‬ו‪-‬ז‬

‫קיד‬
‫קטו‬
‫קטז‬
‫קיז‬
‫קיח‬
‫קיט‬
‫קכ‬

‫רנב א‪-‬ג‬
‫רנב ד‪-‬ו‬
‫רנב‪,‬ז ‪ -‬רנג‪,‬ב‬
‫רנג ג‪-‬ה‬
‫רנד א‪-‬ג‬
‫רנד ד‪-‬ו‬
‫רנד ז‪-‬ט‬

‫‪29.8‬‬

‫ט‪-‬י‬

‫כז‪ ,‬ח‪-‬ט‬

‫קכא‬

‫רנה א‪-‬ג‬

‫‪30.8‬‬
‫‪31.8‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪4.9‬‬

‫יא‪-‬יב‬
‫דה"א א‪-‬ב‬
‫ג‪-‬ד‬
‫ה‪-‬ו‬
‫ז‪-‬ח‬
‫ט‪-‬י‬

‫כז‪ ,‬י‪-‬יא‬

‫קכב‬
‫קכג‬
‫קכד‬
‫קכה‬
‫קכו‬
‫קכז‬

‫רנו‪,‬א ‪ -‬רנז‪,‬ב‬
‫רנז ג‪-‬ה‬
‫רנז ו‪-‬ח‬
‫רנח‪,‬א ‪ -‬רנט‪,‬ב‬
‫רנט ג‪-‬ה‬
‫רנט‪,‬ו ‪ -‬רס‪,‬א‬

‫‪5.9‬‬

‫יא‪-‬יב‬

‫קכח‬

‫רס‪,‬ב ‪ -‬רסא‪,‬ב‬

‫‪6.9‬‬
‫‪7.9‬‬
‫‪8.9‬‬
‫‪9.9‬‬
‫‪10.9‬‬
‫‪11.9‬‬

‫יג‪-‬יד‬
‫טו‪-‬טז‬
‫יז‪-‬יח‬
‫יט‪-‬כ‬
‫כא‪-‬כב‬
‫כג‪-‬כד‬

‫קכט‬
‫קל‬
‫קלא‬
‫קלב‬
‫קלג‬
‫קלד‬

‫רסא‪,‬ג ‪ -‬רסב‪,‬א‬

‫כד‪,‬יז ‪ -‬כה‪,‬א‬

‫כה‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫כה‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫כה‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫כה‪ ,‬ח‪-‬ט‬
‫כו‪ ,‬א‪-‬ב‬

‫כז‪,‬יב ‪ -‬כח‪,‬א‬

‫כח‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫כח‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫כח‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫כח‪ ,‬ח‪-‬ט‬
‫כח‪,‬י ‪-‬‬
‫כט‪,‬א‬
‫כט‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫כט‪ ,‬ד‪-‬ה‬
‫כט‪ ,‬ו‪-‬ז‬
‫כט‪,‬ח ‪ -‬ל‪,‬א‬

‫ל‪ ,‬ב‪-‬ג‬
‫ל‪,‬ד ‪-‬‬
‫אהלות א‪,‬א‬

‫רמו ג‪-‬ה‬
‫רמז א‪-‬ג‬
‫רמז ד‪-‬ו‬
‫רמח א‪-‬ג‬
‫רמח‪,‬ד ‪ -‬רמט‪,‬ב‬

‫רסב‪,‬ב ‪ -‬רסג‪,‬א‬
‫רסג ב‪-‬ד‬
‫רסג ה‪-‬ז‬
‫רסג ח‪-‬י‬
‫רסג יא‪-‬יג‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)