אני, אניה ויונה: מבט פרשני לספר יונה, כמפטיר בתפילת המנחה של יום הכיפורים

יולי 11, 2024 · מאת ד"ר אברהם מוניץ · יונה

‫אתר דעת * לימודים * גיליון ‪ * 19‬תשפ"ג * ‪2022/23‬‬

‫אני‪ ,‬אניה ויונה‪ :‬מבט פרשני לספר יונה‬
‫כמפטיר בתפילת המנחה של יום הכיפורים‪.‬‬
‫ד"ר אברהם מוניץ‪.‬‬
‫המכללה האקדמית צפת‬

‫פתח דבר‬
‫השלב הפותח את העלילה מתאר את בריחתו של יונה מהאל‪ .‬הכתוב לא מוסר לנו כל מידע על האיש‬
‫לא במקום ולא בזמן פרט לכך שהוא בן אמיתי ותחילת האירוע בנמל יפו (בספר מלכים יש אזכור‬
‫של יונה בהקשר להשתייכותו השבטית)‪ .‬נקודת המוצא של הסיפור היא הבריחה של יונה תרשישה‬
‫מלפני האל‪ .‬שלא כביונה‪ ,‬בנביאים אחרים שסירבו לקבל על עצמם את השליחות הכתוב מוסר לנו‬
‫פרטים ביוגרפים ואת הסיבות להתנגדותם לקבל את משימת הנבואה‪( .‬למשל‪ ,‬משה רבנו וירמיה)‪.‬‬
‫נימוקי חז"ל לבחירת ספר יונה בשלמותו כהפטרה באחד מרגעי השיא של יום הכיפורים הם מן‬
‫המפורסמות ומוסברות מכח עיסוקו ביחסי עבירה‪ ,‬חזרה בתשובה‪ ,‬תפילה‪ ,‬תענית‪ ,‬שק ואפר‪ ,‬צום‪,‬‬
‫רחמים‪ ,‬נחמה ושיבת האל מחרון אפו‪.‬‬
‫ברוח הקבלה הלוריאנית הגורסת שיש לקרוא גם את הרקע (הלבן) שבין המילים‪ ,‬מבקש הפרוש‬
‫הנוכחי להציע מבט חודר לתוך הרעיון המרכזי שסביבו מתנהלת העלילה‪.‬‬

‫האני האישיותי‬
‫את העצמי העמוק ביותר של האדם ה"אניות"‪ .‬מילון אבן שושן מגדיר‪" :‬אניות תחושת ה'אני'‬
‫עצמיות"‪.‬‬
‫מדובר באני האישיותי של כל אדם באשר הוא‪ .‬תכונה זו לא ניתנת להמרה באני אחר‪ .‬הכוונה‬
‫לתכונה פנימית חד פעמית מעין "קופסה שחורה" שבתוכה מובנית הנפש של האדם כאינדיבידואל‪.‬‬
‫חשוב להדגיש שהאדם הוא הנפש ולא הגוף ועובדה היא שאנו אומרים יש לי גוף‪ ,‬כלומר לאישיות‬
‫שלי או לאני (הרוחני) שלי יש ראש‪ ,‬יד ורגל‪ ,‬דירה מכונית וגם גוף‪ .1‬נקל להבחין שהשם "יונה" מכיל‬
‫את עיקרי האותיות של המילים "אני" ו"אוניה"‪.‬‬

‫‪ 1‬זאת בעקבות ה"קוגיטו" של דקרט‪ ,‬הגיונות‪ .‬תרגום י‪ .‬אור‪ .‬ירושלים‪ :‬מאגנס תשל"ו פרק ב'‪.‬‬

‫אני אניה ויונה – מבט פרשני לספר יונה ‪ /‬ד"ר אברהם מוניץ‬
‫אתר דעת * לימודים * גיליון ‪ * 19‬תשפ"ג * ‪2022/23‬‬

‫‪2‬‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬
‫ובכן ה"אני" האישיותי של כל אדם הוא משהו סגור באופן מוחלט באשר הוא כאינדיבידואל לא‬
‫מוכן בשום פנים להתחלף באני אחר‪ .‬יעקב קלצקין הוגה דעות בן תחילת המאה ה‪ 20 -‬מתאר בספרו‬
‫את "האני" כמשהו שמוכן להחליף את התכנים של עצמו אך לא את עצמו כלומר‪ ,‬האניות סגורה‬
‫כלפי חוץ‪ 2.‬למשל‪ ,‬אם אני רוצה להיות הרמב"ם או הרבי מלובביץ או איינשטיין הכוונה שאני רק‬
‫רוצה להידמות להם‪ ,‬לקבל מהם את התכונות הטובות או את הידע אבל לא להיות במקום‬
‫האישיותי החד‪-‬פעמי שלהם‪ ,‬לא אחד מהם ולא מישהו אחר מאשר "אני"‪ .‬כאן מצטיירת לעינינו‬
‫בברור תכונה נפשית (או פסיכולוגית‪ ,‬אם תרצה)‪ ,‬האניות היא משהו סגור ובלתי חליף בחד פעמיותו‪.‬‬
‫ומן ה "אניות" של יונה למפגש עם האניה שאליה ירד לברוח תרשישה‪.‬‬

‫האני והאניה‬
‫מה המשמעות של המושג "אניה"? מקור המילה בערבית "אינאא" וקדם לה באכדית אוגריתית‬
‫"אנו" שפרושו כלי קיבול‪.‬‬
‫לאניה אין פתחים לפחות עד מעל לקו המים אין‪ .‬האניה כמו האניות האישיותית היא כלי קיבול‬
‫עצמי הסגור כלפי חוץ‪ .‬כל פתח באוניה ככלי צף ונפרד בישותו מהסביבה המאיימת יוביל לטביעתו‬
‫ולביטול ישותו המיוחדת בסביבה שמחוץ לאניותו‪ ,‬לשון אחרת‪ :‬ביטול עצמיותו בסביבתו בדומה‬
‫לאני האישיותי המסוגר והבלתי חליף‪ .‬גם במקרה שהאדם מאוס על עצמו ומבקש להיות אחר ממה‬
‫שהוא עכשיו‪ ,‬הוא לא מבקש להסתלק מעצמו ולהתהפך לאחר‪ ,‬אלא מבקש להתמיד בהווייתו‬
‫האניית (הפרסונלית) ותוך כדי כך לתקן ולהשביח חלק ממידותיו–תכונותיו העכשוויות‪ ,‬בשום פנים‬
‫אין הוא רוצה להתגלגל בנשמתם של אחרים‪. 3‬‬
‫שלש פעמים מופיעה המילה "אניה" בספר יונה; ‪.1‬יונה מצא אניה ביפו שיעדה תרשישה‪" .2 ,‬האניה‬
‫חישבה להישבר" מהסערה שהאל הטיל בים‪.3 ,‬הכלים שהטילו המלחים אל הים כדי להקל על‬
‫"האניה"‪ .‬מייד שנעלמה המילה "אניה" מן הטקסט יורד יונה אל ירכתי "הספינה" נשכב ונרדם‪.‬‬
‫האניה‪ ,‬וכמוה האני‪ ,‬סופנת (מלשון ספינה) בתוכה מטענים שונים ובמקרה זה את יונה הבורח (אולי‬
‫כסרבן חוטא)‪.‬‬
‫האניה‪/‬ספינה כמטפורה מבטאת את האני האישיותי העמוק ביותר הבלתי ניתן להמרה של האדם‪.‬‬
‫הכלים שזרקו המלחים מהאניה בשעת הסערה משום שמאיימים על קיומה‪ ,‬מבטאים גם הם‬
‫מטפורה חומרית של החטאים‪ ,‬הבורות והדברים הלא רצויים באניות של העצמי האנושי המאיימים‬
‫על קיומו‪ .‬אלה מקבלים ממד מוחשי בין הערבים ולקראת החתימה של יום הדין‪ .‬גם יונה הבורח‬
‫הוא בבחינת מטען לא רצוי שנזרק לים בהמשך‪.‬‬
‫"והאניה חישבה להישבר" הסער הגדול שהטיל האל בים מבטא את יום הכיפורים‪ .‬מדובר ביום‬
‫סוער וגועש כים המאיים לשבר את הספינה וככזה גם נסער בתודעת האדם‪ .‬יום שבו כל "אני" עושה‬
‫את חשבון הנפש האישיותי והעמוק ביותר שלו כדי להישאר שלם וללא סדקים או שברים‪ .‬האני‬
‫‪ 2‬י‪ .‬קלצקין‪ .‬ילקוט מסות‪ 1966,‬ירושלים‪ :‬יחדיו‪ .‬עמ' ‪.57,58‬‬
‫‪ 3‬שם‪ ,‬קלצקין‪.‬‬

‫אני אניה ויונה – מבט פרשני לספר יונה ‪ /‬ד"ר אברהם מוניץ‬
‫אתר דעת * לימודים * גיליון ‪ * 19‬תשפ"ג * ‪2022/23‬‬

‫‪3‬‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬
‫מוכן להשליך מתוך עצמו מרכיבים מנטליים מפריעים ומיותרים ואף להחליפם במעשים טובים כדי‬
‫לשמר את קיומה של ה"אניות" העצמית כמשהו טוב יותר‪.‬‬
‫היעלמות "האניה" מן הטקסט המקראי והופעת המילה "ספינה" יוצרת קוים ברורים יותר בתמונת‬
‫העלילה‪" .‬ספינה" מלשון "ספון" (חבוי) מצפינה בתוכה מתחת לסיפון דברים הסמויים לצופה מן‬
‫החוץ‪ .‬למרות שהיא סגורה הרמטית כלפי חוץ‪ ,‬עד מעל הסיפון‪ ,‬היא בנויה כמיכל ומוכנה לקבל‬
‫לתוכה מטענים‪/‬תכנים חדשים וככזו משקפת את ה"אני" הבלתי חליף כמיכל מסוגר בהיבט‬
‫האישיותי‪ .‬הקריאה של רב החובל "מה לך נרדם קום קרא אל אלוהיך" מבטאת את האזעקה של‬
‫יום הכיפורים הבאה לנפש מן החוץ‪ .‬יונה ‪ ,‬וכמוהו כל אחד מאתנו‪ ,‬מצוי בתוך הכלא של עצמו וככזה‬
‫הוא עסוק בבריחה המגוננת על האני שלו מפני הגורמים החיצוניים (השליחות במקרה זה)‪.‬שהרי‬
‫יונה ידע שהאל כל יודע ומצוי בכל מקום‪ .‬אך כפי שאומרים חז"ל "אין החבוש מוציא עצמו מבית‬
‫האסורים" (בבלי‪ ,‬מסכת ברכות) הוא זקוק למישהו חיצוני שישלוף אותו מהכלא הזה‪ .‬כך הוא יוצא‬
‫מהכלא של עצמו ומבין שכבורח הוא מהווה מטען בלתי רצוי ב"אניות" של האניה ומבקש‬
‫שישליכהו לים‪ .‬כתוצאה מ"ניקוי" האניה מהמטען הלא רצוי הזה היא נשארת שלמה באניותה‪.‬‬
‫שלמותה מהווה כאן מטפורה לאני שלו‪ ,‬לאחר שסילק מירכתי ספיניותו האישיותיות תכנים של אי‬
‫הבנה בדבר מקומו ומציאותו במרחב ובזמן‪ .‬הוא התעורר מתרדמתו‪ ,‬משמע ש"כאני" הגיע להבנה‬
‫בדבר שליחותו‪.‬‬

‫האני הנפתח לסביבתו‬
‫מכאן‪ ,‬ממעי הדג‪ ,‬מתחיל אותו ה"אני" את דרכו והפעם עם תכנים חדשים ‪ -‬האני המתוקן יוצא‬
‫לדרך חדשה של השלמה עם השליחות להצלת למעלה משתים עשרה אלף בני אדם בנוסף לבהמות‬
‫ובעלי חיים‪ ,‬מעשי ידיו של שולחו והפעם לא עם רוח גדולה וסער גדול כבורח אלא ברוגע ועם "רוח‬
‫קדים חרישית" (פרק ד' פסוק ח')‪.‬‬
‫השלב השני של העלילה הופעת הדג או הדגה‪ 4‬ובליעתו‪/‬ה את יונה‪ .‬בניגוד לאניה ממנה נזרק יונה‬
‫החוטא‪ ,‬הדג הענקי שזימן האל לבלוע את יונה משוטט בים פעור פה‪ .‬בנתיב שיוטו מסמל גם הוא‬
‫ישות מסוגרת כלפי העולם החיצון (הים) אך פתוח לקבל תכנים חדשים‪ .‬שלושת הימים במעמקי‬
‫המצולה במעי הדג היו ימים של תפילה תחנונים ובקשת מחילה‪ .‬כשהוא עטוף בחמצן שבמעי הדג‬
‫אומר יונה "בהתעטף עלי נפשי את ה' זכרתי"‪ .‬זה בדיוק מה שמתרחש בבית הכנסת ביום הכיפורים‪.‬‬
‫הדג מסמל את בית הכנסת‪ ,‬הגנה כלפי חוץ ובתוכו תנועת הנפש אל היעד‪.‬‬
‫המשמעות העמוקה של התעטפות הנפש ביום הכיפורים בבית הכנסת כאשר היהודי עטוף בטלית‬
‫ובציבור המתפללים היא המגננה על האניות שלו‪ .‬האניות של המתפלל (בבחינת בהתעטף עליו רוחו)‬
‫בבית הכנסת‪ ,‬דומה לשל יונה במעי הדג‪ ,‬היא הפתיחות שאותה ביקש יונה בתפילתו‪ .‬עתה‪ ,‬בהתעטף‬

‫‪ 4‬הלוויתן‪ ,‬המכונה דג‪ ,‬הוא יונק בעל ריאות הזקוק לחמצן ומדי פעם הוא עולה לפני הים לנשום ולפלוט‪.‬‬

‫אני אניה ויונה – מבט פרשני לספר יונה ‪ /‬ד"ר אברהם מוניץ‬
‫אתר דעת * לימודים * גיליון ‪ * 19‬תשפ"ג * ‪2022/23‬‬

‫‪4‬‬

‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬
‫וכו' מבין יונה כי הבריחה הייתה בעתות דכדוך וחולשה פנימית‪ 5.‬כשיונה עטוף פיזית ומבודד במעי‬
‫הדג הוא זכה להשלים את תמונת "האניות" שהיא בעצם חולשה‪ .‬בשיא חולשתו זו הגיע להכרה‬
‫ולהבנה ששליחות‪ ,‬באמצעות תכנים שיושמו בפיו כנבואה‪ ,‬לא יגרמו לשינוי בבסיס האישיותי‬
‫"האניות" שלו‪ .‬המפגשים שלו עם גורמים חומריים סגורים כלפי חוץ מסמלים את המוכנות לקבל‬
‫לתוכם תכנים מבחוץ (האניה בקבלת המטען והדג בבליעה) ולמד שללא פגיעה באניותם‪ .‬התפילה‬
‫של יונה היא היפתחות כלפי חוץ‪ .‬הוא‪ ,‬ורק הוא‪ ,‬האני כמטען שלילי ומזיק לאניה שנפלט מממנה‪,‬‬
‫נפלט מהדג ליבשה כחיובי בעקבות היפתחותו‪/‬תפילתו במעי הדג‪ .‬ניסיונות אלה הטביעו בתודעתו‬
‫של יונה תובנה של ההשלמה עם שליחותו כאדם בעולם ולא כ"אני" מסוגר במרחב האלוהי‬
‫האינסופי‪.‬‬

‫כל אדם הוא שליח‬
‫סיפור זה מקפל בתוכו את המסר הקיומי‪-‬מוסרי של יום הכיפורים‪ .‬המסר שמעבירה העלילה‬
‫לקורא‪/‬מאזין המתפלל בהתעטף עליו נפשו על סף נעילת יום הדין עטוף בקדושה ובהרגשת פתיחות‬
‫עם כל ציבור ה"אניים" בבית הכנסת‪.‬‬

‫‪ 5‬לפי פרוש הרש"ר "התעטפות הנפש" רחש הלב המתאר חולשה פנימית‪( .‬רבי שמשון רפאל הירש‪ .‬המאה ה‪ 19 -‬למניינם‬
‫רב ראשי בגרמניה מכונה הרמב"ם של האשכנזים)‪ .‬ברוח זו נוקט גם פרוש קורן למשפט‪" ,‬בהתעטף עלי רוחי" בתהילים‬
‫קמ"ב ד'‪.‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)