גישות בהוראת תנ"ך בחינוך הממלכתי דתי

מאי 28, 2025 · מאת הרב ד"ר יהודה שוורץ · דידקטיקה של הוראת תנ"ך

‫‪3‬‬

‫‪12.512.5‬‬

‫יהודה שוור‬

‫גישות בהוראת תנ" בחינו הממלכתידתי‬
‫המאמר מוקדש לזכרו המבורך‬
‫של פרופ' יונה פרנקל ע"ה‬

‫במאמר נסקור וננתח כמה גישות להוראת תנ"ך שהוצעו על ידי מורים‪ ,‬מחברי‬
‫ספרי לימוד ומחברי תכניות לימודים‪ :‬גישת מבט‪-‬העל – ללמוד תנ"ך מהתנ"ך‪,‬‬
‫הגישה הפרשנית‪ ,‬הגישה ההלכתית‪ ,‬הגישה הספרותית‪ ,‬הגישה המדרשית‪ ,‬הגישה‬
‫הרעיונית‪-‬ערכית‪ ,‬גישת הנושאים‪ ,‬גישת הבחינות‪ ,‬גישה דידקטית‪-‬עמלנית‪ ,‬גישת‬
‫"לב לדעת"‪.‬‬
‫מגוון הגישות נותן בידי המורים אפשרויות בחירה בבואם להתאים את דרכי‬
‫ההוראה הראויות לכל ספר‪ ,‬לכל נושא ולכל כיתה‪ ,‬אף אפשר להשתמש בחלק‬
‫מהן במקביל‪ .‬על המורה לשקול את אופי הספרים שהוא מלמד‪ ,‬את הרכב‬
‫התלמידים בכיתתו‪ ,‬את הציפיות של הקהילה וההורים מבית‪-‬הספר ואת‬
‫השקפותיו ועמדותיו האישיות שלו כמורה וכאדם‪ ,‬ובהתאם לכך לבחור את‬
‫הגישה הראויה לכל הקשר‪ .‬הכרת הגישות יכולה לסייע במציאת דרכים פוריות‬
‫להשגת המטרות הנדרשות בהוראת התנ"ך ולקניית המיומנויות השונות במקצוע‬
‫זה‪.‬‬

‫פרסו תכנית לימודי חדשה בתנ" לחינו הממלכתידתי הוא גור מזַמ‬
‫לעיסוק בגישות השונות בהוראת תנ"‪ 1.‬תכנית הלימודי החדשה גובשה על ידי‬
‫_____________________________________‬

‫‪ 1‬מאמר זה מכוו לתכנית הלימודי בתנ" בחינו הממלכתידתי‪ .‬יש מקו למחקר מקביל על‬
‫גישות בהוראת תנ" במגזר החרדי ובמגזר הממלכתי‪.‬‬

‫מי מדליָו‪) 26–25 ,‬למדי מ ההגדות(‪ ,‬תשע"דתשע"ה‬

‫‪4‬‬

‫יהודה שוור‬

‫ועדת מקצוע‪ ,‬והיא מפורסמת באתר המפמ"ר לתנ" בחינו הממלכתי דתי‪.‬‬
‫התכנית בתוק החל משנת הלימודי תשע"ג‪ ,‬ותהלי הטמעתה יימש בשני‬
‫הבאות‪ .‬בדברי המבוא מבהירי כותבי התכנית את הסיבות המצדיקות הכנת‬
‫תכנית חדשה ואת ערכי היסוד שלה‪:‬‬
‫בחודש אלול תשע"א התכנסה ועדת מקצוע חדשה בתנ"‪ ,‬כאשר אחד‬
‫היעדי הראשוני של הועדה היה הצור בעדכו תכנית הלימודי בתנ"‪ ,‬לאחר‬
‫שמונה עשרה שני בה לא חודשה התכנית‪ .. .‬ספר הספרי הוא נחלתו של כל‬
‫יחיד ויחיד בע ישראל‪ ,‬ואחריותנו כמורי וכמחנכי היא לפתוח את שערי בית‬
‫המדרש ולעשות כל מאמ לחבר בי התלמיד באשר הוא ש ובי הכתובי‬
‫שניתנו לו מסיני ואיל‪.‬‬
‫ארבעת ערכי היסוד שלאור נכוו את המאמ לקרב את התורה לתלמידי‬
‫ה‪:‬‬
‫• מפגש של התלמידי ע דבר ה'‪,‬‬
‫• חיבור לערכי מוסר ולהנהגות המחייבות של התורה‪,‬‬
‫• חיזוק הזהות היהודית וחיזוק הקשר ע האר‪,‬‬
‫• הקניית דרכי ללימוד תורה ולאהבת תורה כממשיכי מסורת הלימוד‬
‫לדורותיה" )ש(‪.‬‬
‫תכנית הלימודי שלפיה למדו עד תשע"ב חוברה על בסיס תכנית הלימודי‬
‫קודמת משנת תשכ"ט‪ ,‬ומאז היא שופצה ותוקנה מספר פעמי עד שהוחלפה‬
‫בתכנית החדשה‪.‬‬
‫רפי אהרונסו )תש" ( חקר את תכניות הלימודי בתנ" ואת הטמעת‬
‫בשדה‪ .‬הוא ייחד את מחקרו לתכנית הלימודי בתנ" משנת תשכ"ט‪ .‬מטרתו‬
‫הייתה לתאר את שלבי התכנו וההכנה של התכנית‪ ,‬לבדוק את היק התכנית ואת‬
‫איכות השימוש בה ולבדוק גורמי המשפיעי על הפעלתה‪ .‬תכנית תשכ"ט‬
‫הייתה בזמנה בבחינת חידוש‪ ,‬והיא חייבה את המורי ללמוד מחדש את‬
‫המקצוע‪ .‬התכנית כוונה לכלל המערכת‪ ,‬לטעוני טיפוח ולמבוססי כאחד‪ ,‬ע‬
‫ציפייה מהמורי להתאמה הולמת לכל סוג מקהל היעד‪ .‬תוצאות מחקרו‬
‫משקפות את הקשיי הקיימי בהכנת תכנית לימודי חדשה ובהטמעתה‪ .‬ראוי‬

‫‪2‬‬

‫_____________________________________‬

‫התכנית בקישור זה‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Hemed/Yehidot :‬‬
‫‪Mafmarim/MafmarTanach/‬‬
‫‪2‬‬

‫גישות בהוראת תנ" בחינו הממלכתידתי‬

‫‪5‬‬

‫כי הממוני על הטמעת תכנית הלימודי החדשה כיו ייקחו בחשבו את העולה‬
‫מעבודתו של אהרונסו ‪.‬‬
‫כותבי התכנית הנוכחית מפרטי את המטרות הייחודיות בלימוד תנ" ואת‬
‫רשימת המיומנויות שאות יש לרכוש בכיתות השונות‪ .‬ה מצייני ג את‬
‫העקרונות המשוקעי בתכנית החדשה‪ .‬התכנית החדשה קובעת תכני מפורטי‬
‫והיא ג מסמנת את חומר הלימודי‪ .‬ע זאת עדיי נותר כר נרחב לבירור שאלת‬
‫דר ההוראה והדידקטיקה המקצועית המומלצת למורי המלמדי תנ"‪ .‬לא די‬
‫לקבוע את התכני ואת ספרי הלימוד‪ ,‬יש ג להציע דרכי הוראה ראויות‪.‬‬
‫מגמת מאמר זה היא להציג גישות שונות בהוראת התנ" על יסוד הספרות‬
‫הפדגוגית הנרחבת שנכתבה בנושא זה‪ .‬זיהוי הגישות והבנת המטרות ודרכי‬
‫ההוראה הכלולות בכל גישה חשובות לכל מורה לצור העשרת הוראתו‪ .‬חשיבות‬
‫מיוחדת קיימת בתיאור כזה למכשירי עצמ להוראה‪ .‬חשיפת פרחי ההוראה‬
‫לגישות שונות ולמגוו שיטות ההוראה היא פעולה מומלצת בתהלי ההכשרה‪,‬‬
‫ועשויה לפתח מורי שיהיו צרכני נבוני של תכניות לימודי ומסוגלי‬
‫‪3‬‬
‫להתאי את דר עבודת למסגרות השונות שיתבקשו ללמד בה בעתיד‪.‬‬
‫הגישות המוצעות להל יכולות לתת למורי אפשרויות בחירה מגוונות בבוא‬
‫‪4‬‬
‫להתאי את דרכי ההוראה הראויות לכל ספר‪ ,‬לכל נושא ולכל כיתה‪.‬‬

‫פרק א‪ :‬על המודל הטיפולוגי‬

‫על יסוד הדפוסי השוני של הוראת תנ" שהוצעו על ידי מורי‪ ,‬מחברי ספרי‬
‫לימוד ומחברי תכניות לימודי‪ ,‬נית לסרטט גישות מובחנות להוראת תנ"‪.‬‬
‫בניתוח המאמרי והספרי ייעשה שימוש בטיפולוגיה השוואתית‪ 5.‬עניינה של‬
‫טיפולוגיה הוא בזיהוי מושגי מגובשי העולי מניתוח של דעות‪ ,‬תנועות או‬
‫תהליכי‪ .‬היא מאפשרת לבנות קונסטרוקציות הגיוניות בדבר תיאור או הבנת‬
‫הנושא הנדו ‪ .‬יש בה כדי לבנות דג מושגי המסייע להבי נושא מורכב שבתוכו‬
‫רעיונות שוני‪ .‬השימוש בטיפולוגיה יאפשר לתאר גישות שונות בהוראה תו‬
‫_____________________________________‬

‫‪ 3‬על חשיבות חשיפת פרחי ההוראה לגישות השונות ראו שור‪ ,‬תשנ"ח‪ ,‬עמ' ‪.299‬‬
‫‪ 4‬על גישות בהוראה ראו ש‪ ,‬עמ' ‪.225‬‬
‫‪ 5‬עיי עוד אצל שור‪ ,‬תשס"ב‪ ,‬עמ' ‪ ,16‬וההערות ש‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫יהודה שוור‬

‫שילוב של דברי הוגי או מורי הקרובי זה לזה לכלל טיפוס אחד‪ .‬בהקשר זה‬
‫יש לקחת בחשבו את העיקרו שבטיפולוגיה מתארי רק תכונות בולטות‪ ,‬שכ‬
‫טיפולוגיה היא תבנית ולא צילו המציאות‪ .‬כוחה של הטיפולוגיה נעו בכ‬
‫שהיא יכולה לאחד ניואנסי שוני תחת כותרת אחת‪.‬‬
‫המורה לתנ" ניצב על פרשת דרכי‪ ,‬ובפניו פתוחי מסלולי שוני‬
‫המובילי ליעד‪ .‬בחירת המסלול המועד תלויה בהשקפת עולמו של המורה‬
‫ובידע שלו‪ ,‬ותלויה ג בתלמידי‪ ,‬בגיל וברקע שלה וג בסביבה של המסגרת‬
‫החינוכית )הורי‪ ,‬קהילה(‪ .‬ההיכרות של המורה ע הדרכי המוצעות בחיבורי‬
‫השוני שנכתבו בנושא הוראת התנ" במש קרוב למאה שני‪ ,‬היא רבת ער‪.‬‬
‫הבחירה של המורה בדר הוראה המתאימה לכיתתו תהיה מושכלת וחכמה יותר‬
‫א הוא יכיר את החלופות השונות ויבחר במודע באחת או בחברתה‪ .‬כאשר‬
‫המורה מזהה את המעלות והחסרונות של כל הצעה‪ ,‬הוא מסוגל ג לנמק את‬
‫בחירתו ולהצדיק אותה‪ .‬כאמור‪ ,‬זיהוי הגישות השונות העולות מהספרות‬
‫הדידקטית יתבצע באמצעות המיו הטיפולוגי‪.‬‬
‫כבר בעבר היו חוקרי ומחנכי שהציעו מיו טיפולוגי של גישות בהוראת‬
‫תנ"‪ ,‬ה במגזר הממלכתי ה במגזר הממלכתידתי‪ .‬להל דוגמאות אחדות‪:‬‬
‫יעקב סכונפלד )‪ (Schonveld, 1976‬חקר את הוראת התנ" בישראל‬
‫מתחילת המאה הי"ט ועד לשנות השבעי של המאה העשרי לאחר קו‬
‫המדינה‪ .‬הוא מזהה במחקרו את הגישות האלה‪ :‬גישה שעיקרה היא נאמנות‬
‫למסורת; גישה הרואה בתנ" חיבור אוניברסלי; גישה המעצימה את הדאגה‬
‫לחברה צודקת; גישה הומניסטית המעמידה את האד במרכז‪.‬‬
‫אליעזר שטר )‪ (1996‬מזהה ארבע גישות עיקריות להוראת התנ" בבית‬
‫הספר הדתי‪ :‬דרשניתפרשנית‪ ,‬עמלניתאנליטית‪ ,‬השקפתיתחינוכית‪ ,‬פשטנית‬
‫הומניסטית )ש‪ ,‬עמ' ‪.(96‬‬
‫מרדכי ניס ואשר שקדי )‪ (1998‬חקרו את עולמ הפדגוגי של המורי‬
‫לתנ" בחינו הממלכתי‪ .‬ה מצייני שש גישות להוראת התנ" בחינו הכללי‪:‬‬
‫תפיסה אמונית כוללת; תפיסה אמונית מצמצמת; תפיסה קוגנטיבית ביקורתית;‬
‫תפיסה ערכית נורמטיבית; תפיסה ערכית ביקורתית; תפיסה ערכית דיאלוגית‪.‬‬
‫לאחרונה הציע בארי הול )‪ (2003‬מיו טיפולוגי מפורט של הגישות‬
‫בהוראת תנ"‪ .‬הול מזהה תשע גישות‪ :‬הגישה הקונטקסטואלית – הבנת התנ"‬
‫מתו עצמו ועל יסוד הרקע התרבותי וההיסטורי; הגישה הספרותית; גישת‬
‫תגובת הקורא; הגישה הפרשנית; גישה דידקטית מוסרית; גישה של התאמה‬
‫אישית – פסיכולוגית‪ ,‬פוליטית או רוחנית; גישה רעיוניתפילוסופית; הגישה‬

‫גישות בהוראת תנ" בחינו הממלכתידתי‬

‫‪7‬‬

‫ההלכתית – הכנה לקיו מצוות ולחינו האופי; גישת הפיענוח‪ ,‬התרגו וההבנה‬
‫הבסיסית של הטקסט‪.‬‬
‫הצעת הול באה בהקשר לחינו היהודי בארה"ב‪ ,‬ובעיקר בזר שאיננו‬
‫אורתודוקסי )ש‪ ,‬עמ' ‪ .(92‬המיו שלו מפורט וראוי להתייחסות‪ ,‬אול הוא‬
‫משק מבנה אחר של חינו יהודי מזה הקיי בישראל בכלל‪ ,‬ומזה של החינו‬
‫הממלכתידתי בפרט‪ .‬ע זאת נית להפיק תובנות מעניינות משיטתו של הול‬
‫באשר להוראה בכלל ולהוראת תנ" בפרט‪.‬‬
‫המיוני האלה היו יפי לשעת‪ ,‬והצגת יכולה לסייע בהבנת הער של‬
‫המיו הטיפולוגי‪ .‬על פי השמות שניתנו לגישות השונות אפשר לשער את כוונת‬
‫המציעי‪ .‬כדי להעמיק בהבנת הגישות יש כמוב לעיי בחיבורי המקוריי‪ .‬יש‬
‫לציי כי הגישות שהוצעו מעוגנות בספרי ומאמרי אשר מחבריה המליצו על‬
‫גישה כזאת או אחרת; א לא אחת מה עלתה מהרהורי לבו של החוקר‪ ,‬אלא‬
‫כול הוצעו על ידי מורי ומחברי מתו כוונה להשיג את המיטב בהוראת‬
‫התנ"‪.‬‬
‫במאמר זה אנו מציעי מבט מעודכ על הגישות השונות‪ ,‬מבט העשוי לסייע‬
‫למורי לתנ" בחינו הממלכתידתי כיו‪ .‬הצעת הגישות יכולה לשרת את‬
‫הטמעת תכנית הלימודי החדשה בכ שהיא נותנת למורי מגוו של אפשרויות‬
‫בחירה בגיבוש הדידקטיקה המקצועית שלה‪ .‬יש לציי כי אינני מתחייב להציג‬
‫עמדה כוללת של מחבר מסוי אלא גישה עקרונית שציטוט כזה או אחר מתאי‬
‫להבהרתה )א כי בחירת הציטוטי מדבריה של מחברי שוני עלולה לעתי‬
‫לשבש את הבנת העמדה של המחברי(‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬ייתכ בהחלט שהכותב‬
‫שממנו אצטט להל אינו מזדהה באופ מלא ע הגישה שלצור הבהרתה‬
‫מצוטטי דבריו‪.‬‬

‫פרק ב‪ :‬הצגת גישות שונות בהוראת תנ" והבהרת הרציונל שלה‬

‫בפרק זה נסקור גישות אחדות‪ ,‬ונתאר את המטרות ודרכי ההוראה המוצעות בכל‬
‫גישה‪ .‬התיאור מבוסס על מקורות מגווני‪ ,‬אול מחמת קוצר היריעה נצטט‬
‫מובאות רק ממקור אחד או שניי לצורכי הדגמה‪ .‬מקורות נוספי יוערו בהערות‬

‫יהודה שוור‬

‫‪8‬‬

‫השוליי‪ .‬יודגש כי אי ברשימת הגישות כדי להקי את כל הגישות המצויות‬
‫בספרות הפדגוגית‪ .‬בחרנו בגישות הרווחות בחינו הדתי במיו כדלקמ ‪:‬‬
‫קבוצה א‪ 6:‬גישת מבטהעל – ללמוד תנ" מהתנ"‪.‬‬
‫קבוצה ב‪ :‬גישה פרשנית; גישה הלכתית; גישה ספרותית; גישה מדרשית;‬
‫גישה רעיוניתערכית‬
‫קבוצה ג‪ :‬גישת הנושאי; גישת הבחינות‬
‫קבוצה ד‪ :‬גישה דידקטית עמלנית; גישת "לב לדעת"‬
‫קבוצה א‬
‫‪ .1‬גישת מבטהעל – ללמוד תנ" מהתנ"‬
‫בגישה זאת אנו מבקשי לעיי בתנ" במתכונתו הראשונית‪ ,‬ללא פרשנות וללא‬
‫חומר נלווה‪ .‬לפי גישה זאת התנ" מפרש את עצמו‪ .‬ספר הלימוד הוא תנ" של‬
‫ללא מפרשי‪ ,‬והעיו בפסוק או בפרק נעשה באופ בלתי אמצעי‪ ,‬בבחינת‬
‫לשמוע את דבר ה' כפי שהוא עולה מהכתוב באופ ישיר‪ ,‬ללא כל תיוו‪ .‬הנחת‬
‫העומדת בבסיסה של גישה זו היא שמי שמכיר את השפה העברית יכול להתמודד‬
‫ע הבנת הכתוב ויכול לזהות את המסר והמשמעות של פרקי התנ"‪ .‬ההתבוננות‬
‫בתנ" באה מגבוה‪ ,‬במבט המאפשר לראות מבני ומהלכי מבראשית ועד סו‬
‫דברי הימי‪ ,‬וההמלצה היא לאחוז בחוטי מרכזיי השזורי במקראות‬
‫והמובילי את הלומד לאור פרקי‪ ,‬פרשיות וספרי שלמי‪ .‬המאמ אינו‬
‫מתרכז בפסוק הבודד או בפרק הבודד אלא במהל של‪ ,‬מפרק לפרק‪ ,‬מספר‬
‫לספר ומהתורה לנביאי ולכתובי‪ .‬בעלי גישה זאת יתנו את דעת על מקבילות‬
‫במקרא ועל מוטיבי החוזרי בספרי השוני‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫כ כותב ישראל רוזנסו )תשס"ג( בהקדמתו לספרו "שפוט השופטי"‪:‬‬
‫הפרשנות לספר שופטי שתוצג להל‪ ,‬מתבססת בעיקרה על ניתוח ספרותי‬
‫מקובל של הכתובי ‪ ,‬מתו תשומת לב מרבית לדקדוקי הסגנו‪ ,‬למבנה‪,‬‬
‫לביטויי מיוחדי להשוואות בי פרשיות הספר‪ ,‬ולהשוואות למקומות אחרי‬
‫במקרא )ש ‪ ,‬עמ' ‪.(10‬‬

‫_____________________________________‬

‫‪ 6‬על הרציונל של החלוקה לארבע קבוצות ראו להל ‪ ,‬בסו הפרק‪.‬‬
‫‪ 7‬ראו עוד רוזנסו ‪ ,‬תשס"ג‪ ,‬עמ' ‪.171‬‬

‫גישות בהוראת תנ" בחינו הממלכתידתי‬

‫‪9‬‬

‫הלומד בדר זו מחזיק ביד תנ" של ומעיי בו "רצוא ושוב"‪ .‬המבט הוא קוד‬
‫כל על הספר שנלמד מתחילתו ועד סופו‪ ,‬ולאחר מכ ג למקבילות שבכל רחבי‬
‫התנ"‪.‬‬
‫ג הרב יואל ב נו )תשס"ב(‪ ,‬בדונו בספר קהלת‪ ,‬דוחה ה את הפרשנות‬
‫המדרשית ה את המחקריתביקורתית‪ ,‬ומתווה דר שונה‪:‬‬
‫הדר השלישית מקבלת את המגילה כפי שהיא‪ ,‬ונמנעת מניסיו 'לפשט' אותה‪,‬‬
‫לא על ידי פירושי דחוקי ‪ ,‬ולא על ידי תיקוני ‪ ,‬תרגומי וחיתוכי ‪ .‬דר זו‬
‫רואה במגילה לבטי כני של מאמי אינדיבידואליסט‪ ,‬שנפגע בספקות נוקבי‬
‫ונוכח בסתירות עמוקות‪ ,‬אשר אי בכוחו ליישב‪ .‬ע זאת הוא מחזיק באמונתו‪,‬‬
‫ומביע בברור את קוצר דעתו ואת אי האפשרות ליישב את הספקות ואת ההבלי‬
‫המתגלי במציאות‪ .‬אמנ האמונה נפגעת ביסודותיה‪ ,‬ואי לאד דר לשקמה‪.‬‬
‫א על פי כ‪ ,‬אוחזי בה‪ ,‬מתו נאמנות מלאת שאלות שאינ פתורות‪ …‬דר זו‬
‫הספקנית‪ ,‬נראית תואמת יותר את פשוטי המקראות‪ ,‬שיש בה הרהורי ספק‬
‫וכפירה‪ ,‬וא יותר מזה‪ .‬יחד ע זה‪ ,‬המסקנה של "סו דבר" בנויה על האמונה‬
‫המקובלת‪ ,‬אשר בזכותה באמת נכנסה מגילת קהלת לכתבי הקודש )ש ‪ ,‬עמ'‬
‫‪.(199‬‬

‫רואי אפוא שג הרב ב נו חותר להתבוננות ב"פשוטי המקראות" מתו ראייה‬
‫מקיפה ובמבטעל של ספר של ותנ" של‪ .‬הוא מבקש לראות מהלכי ארוכי‬
‫‪8‬‬
‫טווח בתנ" ונות משקל עיקרי בהוראת תנ" "למה שהתורה עצמה אומרת"‪.‬‬
‫בגישה זאת מבקשי אפוא להציע דר הוראה המבוססת על בקיאות רבה‬
‫בכל התנ" ועל הבנת אחדותו של התנ" ופרשנותו מתו עצמו‪ .‬חסרונה הוא‬
‫בכ שאינה עוסקת בספרות חז"ל ובספרות הפרשנות הענפה‪.‬‬
‫קבוצה ב‬
‫‪ .2‬הגישה הפרשנית‬
‫בעלי גישה זאת רואי את הכתובי בראי פרשנות של חז"ל‪ ,‬פרשנות של‬
‫ראשוני ופרשנות של אחרוני‪ .‬המאמ העיקרי צרי להיות בעיו בכתוב‪,‬‬
‫_____________________________________‬

‫‪ 8‬ועיינו ג במאמרו – ב נו ‪ ,‬תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪ .20‬במאמר זה מתייחס הרב ב נו לשאלה מדוע לא‬
‫שלח יוס שליח אל אביו להודיעו על מצבו‪ .‬הוא טוע טענה מחודשת שיוס לא שלח אל אביו‪ ,‬כי‬
‫חשב שיעקב שלח אותו בכוונה לשכ‪ ,‬מתו הסכמה שיש לסלק אותו מ המשפחה‪.‬‬

‫יהודה שוור‬

‫‪10‬‬

‫ובעיקר בסוגיות שהעסיקו את מפרשיו‪ .‬רק הפרשנות יכולה לתת את הבנת‬
‫הכתוב ואת זיהוי קול ה' בכתוב‪ .‬על הלומד לרכוש מיומנות של עיו בפרשנות‪:‬‬
‫הבנת הקושי בכתוב וניתוח חילוקי הדעות בי הפרשני השוני‪ .‬לפי גישה זו‪,‬‬
‫השאלה הקלסית היא "מה קשה לרש"י" או מה בי פירוש אחד לפירוש אחר‬
‫ברש"י‪ .‬גישה זאת מחזקת את היכולת של זיהוי דיוקי ושינויי בכתובי‪ ,‬והיא‬
‫כמוב באה על חשבו ההספק בלימוד הפרקי‪ ,‬שהרי א העיו בפרשנות הוא‬
‫העיקר אזי לא יספיק הזמ לבקיאות בכתוב כשלעצמו‪.‬‬
‫בספרה "לימוד פרשני התורה ודרכי להוראת" כתבה נחמה ליבובי‬
‫)תשל"ה( כדברי האלה‪:‬‬
‫בבית הספר ג בתיכו אי אנו לומדי פרשנות ומתודות פרשניות לשמ‪ ,‬אלא‬
‫לומדי תורה בעזרת מפרשיה‪ …‬אי הפרשני תוספת ואינ קישוט אלא כשמ‬
‫כ מעשיה ‪ .‬ה עוזרי להבי את הפרק את הפסוק את העניי את הרעיו‬
‫לעומקו )ש ‪ ,‬המבוא(‪.‬‬

‫ליבובי יזמה גישה דידקטית חדשה המתבססת על הפרשנות המסורתית‪ .‬היא‬
‫ביקשה לעודד את הלומדי לשוטט בשדות הרחבי של הפרשנות היהודית‬
‫המסורתית במש הדורות‪ .‬דר לימוד זו‪ ,‬המחקה את הלימוד הרבני הדיאלקטי‪,‬‬
‫דורשת מהלומד לבחו את עצמו בהבנת הפרשני‪ .‬שיטתה של ליבובי מעמתת‬
‫פרשני‪ ,‬מנתחת את נקודות האור והחולשה בדבריה‪ ,‬מנסה להבי כל פרש‬
‫ופרש על רקע נסיבות החיבור של פירושו ושוקלת איזה פירוש מעדי הקורא‬
‫ומדוע‪ .‬שיטה זו מחנכת לומד עצמאי‪ ,‬ומכוונת אותו להכיר את העול הרב גוני‬
‫של הפרשנות‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬שיטה זו מחנכת את הלומד לדעת שאי אמת אחת‪,‬‬
‫ושלטקסט אחד יכולי להיות פירושי רבי וטובי‪ .‬בכ היא מכוונת להבנת‬
‫המורכבות של המציאות‪ ,‬ואולי א להבנה סובלנית יותר של דעת האחר‪.‬‬
‫ליבובי מזהירה לא להפריז בדברי פרשנות ולהציע מקורות מגווני‪" :‬אל‬
‫יביא המורה לכיתתו את הכול‪ …‬אלא יבחר‪ …‬וא יש באמתחתו פירושי אחרי‪,‬‬
‫מדרשי‪ ,‬דברי הגות‪ ,‬פיוטי‪ ,‬אשר נפשו קשורה בה יעסוק בה" )תשנ"ז‪ ,‬עמ'‬
‫‪9‬‬
‫‪.(11‬‬

‫_____________________________________‬

‫‪ 9‬ועיינו עוד אצל ארנד‪ ,‬תשל"א‪ ,‬עמ' ‪ ;195‬הנ"ל‪ ,‬תשמ"ח‪ ,‬עמ' ‪.69‬‬

‫גישות בהוראת תנ" בחינו הממלכתידתי‬

‫‪11‬‬

‫בגישה זאת מבקשת ליבובי להקנות מיומנויות למדניות באמצעות העיו‬
‫בדברי חז"ל ובדברי הפרשני‪ ,‬תו עמידה על המיוחד בדרכ של הפרשני‬
‫השוני והכרת הזיקה שבי הכתוב לפירושו במהל הדורות‪ .‬העיסוק המרכזי‬
‫הוא בפירוש ולא בכתוב‪.‬‬
‫‪ .3‬הגישה ההלכתית‬
‫בעלי גישה זאת מעצימי את משקל של הפרשיות ההלכתיות בתורה‪ .‬לפי גישה‬
‫זאת יש ללמוד את פרשיות החוק והמצוות בהתא להשתלשלות התורה‬
‫שבעלפה‪ ,‬מהפסוק ועד ההלכה למעשה דר מדרשי ההלכה ועד פסק ההלכה‪.‬‬
‫אמנ נקודת המוצא היא בפסוק‪ ,‬אבל עיקר המאמ מוקדש למקורות התורה‬
‫שבעלפה ולספרות הפרשנות וההלכה במגמה להבי כיצד מתפרשת כל מצווה‬
‫על פי חז"ל וכיצד היא מתגשמת הלכה למעשה בחיי האד מישראל‪ .‬בעלי גישה‬
‫זאת רואי בתורה את המקור לחיי הדתיי הנורמטיביי‪ ,‬ועל כ לימוד התורה‬
‫צרי להיות מכוו להכרת המעשה ההלכתי‪.‬‬
‫בגישה זו נוקט הרב יהודה קופרמ )תשכ"ב(‪ ,‬בסדרת הסוגיות הלכתיות‬
‫שפרס על סדר החומש‪ .‬וכ כתב בהקדמה לחוברת "זק ממרא"‪:‬‬
‫הנני פונה אל כל המורי לתורה בבתי הספר‪ ,‬העל יסודיי והיסודיי כאחד‪,‬‬
‫להעמיק את לימוד התורה ולהפקיעו מ השטחיות שבה הוא שרוי‪ ,‬ולהעמידו‬
‫על בסיסו האחד והיחיד‪ ,‬הלא הוא תרי"ג מצוות דאורייתא )ש (‪.‬‬

‫הרב קופרמ מבקש להביא את הלומדי להכרת מדרשי ההלכה והפרשנות‬
‫ההלכתית כדי לעמוד על השקפת חז"ל וחכמי ישראל בפירוש המצוות ובהעמדת‬
‫ההלכה על בוריה‪ .‬במהדורה מאוחרת ומרוכזת של הסוגיות שפרס הרב יהודה‬
‫קופרמ )תשנ"ח( הוא הקדי וכתב‪" :‬על שלשה דברי עומד העול של לימוד‬
‫תורה ואלה ה‪ :‬הלכה‪ ,‬מחשבה‪ ,‬פרשנות‪ …‬לימוד תורה על טהרת הקודש מחפש‬
‫את ההרמוניה והשלימות שבי שלשת המרכיבי האלה" )ש(‪.‬‬
‫לא בכדי קבע הרב קופרמ את ההלכה כמרכיב הראשו ‪ .‬הוא מבקש‬
‫‪10‬‬
‫להבליט ולהעצי את ההתבוננות ההלכתית בנוגע להבנת התורה והוראתה‪.‬‬
‫_____________________________________‬

‫‪ 10‬יחיאל צבי מושקובי התנגד לדר זאת וטע כי יש להבחי בי לימוד תורה שבכתב לבי לימוד‬
‫תורה שבעל פה‪ .‬עיינו אצלו – תשס"א‪ ,‬עמ' ‪ .149‬וראו אצל ארנד‪ ,‬תשכ"ז‪ ,‬עמ' ‪ ,41‬שכתב בשבח‬
‫גישה זו‪ .‬עוד עיינו ניצ ‪ ,‬תשס"א‪ ,‬עמ' ‪.160‬‬

‫‪12‬‬

‫יהודה שוור‬

‫מטבע הדברי מתמקדי בפרקי החוק שבתורה‪ ,‬אול מוצע ללמוד ג את‬
‫פרקי הסיפור ופרקי הנבואה‪ ,‬תו התייחסות הלכתית‪ ,‬או למצער תו זיהוי‬
‫שאלות הלכתיות שחז"ל ציינו בהקשר של הכתובי‪.‬‬
‫‪ .4‬הגישה הספרותית‬
‫בעלי גישה זאת מבקשי להבליט את ההיבטי הספרותיי בעיו במקראות‪.‬‬
‫זיהוי השירה והפרוזה‪ ,‬זיהוי המשל והתקבולת וזיהוי הסגנונות הספרותיי‬
‫השוני ה מעיקריה של גישה זאת‪ .‬הזיקה בי הכתוב לבי המסרי העולי‬
‫ממנו תו שימת לב לעיצוב הספרותי מודגשי במיוחד‪.‬‬
‫וכ כותב יונת גרוסמ )‪ (2013‬במבוא לספרו על מגילת אסתר‪:‬‬
‫כל ניתוח ספרותי מאל את הקורא להיות שות פעיל בפענוח הסיפור‪ …‬ע‬
‫זאת ג 'קורא מקשיב' נדרש להיות 'קורא פעיל' בעיקר בניתוח ספרותי‪,‬‬
‫ובמיוחד בניסיו לדלות את המשמעות הנסתרת של הסיפור )ש (‪.‬‬

‫גרוסמ ממלי להשתמש במתודות הספרותיות הרווחות בלימוד התנ"‬
‫ובהוראתו‪.‬‬
‫ג הרב אלחנ סמט )תשס"ב( תומ בגישה זו‪ ,‬וכותב‪:‬‬
‫בעשרות השני האחרונות נעשה ניסיו שיטתי להיעזר בתורת הספרות ובדרכי‬
‫הניתוח שהיא מציעה‪ ,‬כפי שהללו נתגבשו בדורות האחרוני ‪ ,‬כדי להגיע‬
‫באמצעות להבנה עמוקה יותר ועשירה יותר של פשט המקרא‪ .‬בגישה ספרותית‬
‫למקרא יש כדי לקרב את דבר ה' אל לב ואל תודעת של בני דורנו‪ ,‬והיא‬
‫בבחינת 'הפשטות המתחדשות בכל יו ' )ש ‪ ,‬בהקדמה(‪.‬‬

‫הרב סמט מכנה את גישתו – גישה ספרותית‪ ,‬והוא ממלי עליה כגישה פורייה‬
‫בעלת ער לימודי וחינוכי כאחד‪.‬‬
‫ועוד הוא כותב‪:‬‬
‫דברה תורה כלשו בני אד ‪ ,‬שהרי לבני אד היא נתנה‪ .‬אול באיזו לשו בני‬
‫אד דברה תורה‪ .‬בלשו של שירה ושל פרוזה אומנותית‪ …‬מסיבה זו על לומד‬
‫התורה לחתור לגילוי החוקי הספרותיי שבשירת התורה – בחשיפת של אלו‬
‫יש סיוע של ממש לגילוי המשמעות הספונה בדברי התורה‪ …‬העיוני שבספר‬
‫זה‪ …‬חותרי ה לגילוי החוקי הספרותיי שבשירת התורה וה לגילוי השירה‬

‫גישות בהוראת תנ" בחינו הממלכתידתי‬

‫‪13‬‬

‫שבחוקי התורה‪ ,‬בסיפוריה ובכל שאר הסוגי הספרותיי הכלולי בה )הנ"ל‪,‬‬
‫תשס"ד‪ ,‬בהקדמה(‪.‬‬

‫הרב סמט ממלי על התחשבות בכללי העיו הספרותי ובאימוצ בלימוד התנ"‪.‬‬
‫הדברי נכוני בוודאי בעיו במזמורי תהלי שה שירה גלויה‪ ,‬ולדעתו ה‬
‫נכוני ג בעיו בדברי הנביאי וג בעיו בדברי התורה )סמט‪ ,‬תשע"א‪,‬‬
‫בהקדמה(‪.‬‬
‫על מעי זה – על לימוד תנ" בגישה רבתחומית – ממליצה טליה הורובי‬
‫)תשע"א(‪" :‬תחו הדעת הראשי שעמו משוחחות סוגיות המקרא בספר זה הוא‬
‫בעיקר ספרות ע ישראל" )ש‪ ,‬עמ' ‪.(11‬‬
‫הורובי מבקשת לאמ בלימוד התנ" את הכלי הספרותיי ומציעה ללמוד‬
‫תנ" ובצדו לימוד יצירות ספרותיות מאוחרות המנהלות דיאלוג ע התנ"‪.‬‬
‫בגישה זאת המורי צריכי למומחיות במתודות ספרותיות‪ ,‬ותוצאתה היא‬
‫העצמת הזיקה בי הכתוב לבי המשמעויות שלו על בסיס הזיקה הקלסית של‬
‫תוכ וצורה‪.‬‬

‫יש הרואי סכנה בגישה זאת בכ שהיא מתבוננת בתנ" במבט "אנושי" מדי‬
‫ולא ממבט של תורת ה'‪.‬‬
‫‪ .5‬הגישה המדרשית‬
‫בעלי גישה זו ססמת היא לימוד תנ" בגובה חז"ל‪ 11.‬ה רואי בדברי חז"ל את‬
‫הפרשנות האותנטית של דברי הכתובי‪ ,‬ולכ העיו בתנ" צרי להתמקד בדברי‬
‫המדרש ובדברי חז"ל בחיבורי השוני שלה‪ ,‬מתו מגמה להבי את דבר ה'‬
‫בתנ" לפי התיוו של חז"ל‪.‬‬
‫הרב אליהו קוטלר )תשכ"א( כתב‪:‬‬
‫תפקידו של המורה והמחנ הוא להסביר לתלמידי את התורה בצורה האמתית‬
‫המקובלת מחז"ל ולעקור את המושגי המוטעי שנקבעו בליבות התלמידי‬
‫בהשפעת הרחוב )ש ‪ ,‬עמ' ‪.(7‬‬

‫_____________________________________‬

‫‪ 11‬ראו למשל רוז ‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫יהודה שוור‬

‫‪14‬‬

‫דבריו של הרב קוטלר ה בסיס לגישה הדוחה את לימוד התנ" ב"גובה‬
‫העיניישל התלמידי"‪ .‬הוא מבקש ללמוד תנ" על פי פרשנות חז"ל המעמידה‬
‫אתהתנ" ברמה רוחנית שלא ניתנת כלל להשוואה לרמת אנשי רגילי‪.‬‬
‫וכ כתב הרב יהושע בכר )תשכ"ט( בהקדמתו לספרו "אמה של מלכות"‪:‬‬
‫בשערי תורה למדונו לקבל וללמוד את דברי חז"ל‪ ,‬ג אגדותיה ‪ ,‬באימה‬
‫וביראה‪ .‬כי מי עוד כמוה נאמ בכל התורה וקרוב לה בלבו‪ .‬הלא כי ברוח‬
‫קדש האירו והבינו לנו עמקי סודותיה‪ .‬ואמנ כ לכשנתבונ מאד בדבריה‬
‫נמצא ב את שירת הנפש אשר למקרא‪ .‬לשירה הזאת אנכי מתפלל בלימודי‪ ,‬כי‬
‫יית ה' בלבנו להבי ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד )ש ‪ ,‬עמ' ‪.(30‬‬

‫הרב בכר מבקש לראות את התנ" במשקפיי של חז"ל‪ .‬הוא בטוח שזה הוא‬
‫המבט האותנטי על הכתובי‪ ,‬וא נעמיק בדברי חכמי נמצא את המפתחות‬
‫להבנת התנ"‪.‬‬
‫ובהקדמתו לספרו "כתבוני לדורות" הוא מוסי‪:‬‬
‫הכלל השני שהחזקנו בהוראת התנ"‪ ,‬הוא להלו בדרכי רבותינו במדרשי‬
‫ההלכה והאגדה‪ ,‬אשר נמצאו לה הרמזי מפסוק אל פסוק ומספר אל ספר‪…‬‬
‫נכונה וראויה היא הדר הזאת בלימוד כל ספרי התנ" )הנ"ל‪ ,‬תשל"ד(‪.‬‬

‫וכ בהקדמתו לספרו "יונה ב אמיתי ואליהו"‪:‬‬
‫כי ראשית דרכנו בלימוד תורה ונביאי ‪ ,‬היא המצווה לשמוע דברי חכמי ז"ל‪,‬‬
‫הראשוני ‪ ,‬אשר קראו ב בנעימה‪ ,‬והעמיקו מחשבת בכל הכתוב בקודש‬
‫והנאמר בנבואה‪ ,‬ואשר ברוח קודש האירו לנו את הגלוי ואת החתו‬
‫באוצרותיה )הנ"ל‪ ,‬תשל"ג(‪.‬‬

‫הרב בכר ממלי על לימוד כל התנ" במשקפי חז"ל‪ ,‬ה את ספרי התורה בפרקי‬
‫הסיפור ובפרקי החוק וה את ספרי הנביאי והכתובי‪.‬‬
‫הרב ישראל רוז )תשס"ה( מעיד על עצמו שהוא הול בדרכו של הרב‬
‫בכר‪ ,‬וכ הוא כותב בהקדמת ספרו‪:‬‬
‫אני מאמי כי האסכולה התורנית שהתחדשה בדורותינו‪ ,‬עיוני תנ" על פי חז"ל‪,‬‬
‫קשורה לצמיחת גאולתנו באר ישראל‪ ,‬לתחייה הלאומית ולקוממיות‬
‫הממלכתית‪ …‬יש לי כנגד אלו הממקדי מבט בשדות התנ" ובמרחביו‬

‫גישות בהוראת תנ" בחינו הממלכתידתי‬

‫‪15‬‬

‫הריאליסטיי ‪ ,‬על חשבו עיו הגותי במסריו הבוקעי מ הקומה החז"לית‬
‫ומוארי בזרקור האגדי )ש ‪ ,‬עמ' ‪.(9–8‬‬

‫דברי הרב רוז מכווני כנגד אסכולת "התנ" בגובה העיניי של הלומד"‪.‬‬
‫מאיליו מוב כי הוא תומ בגישה המבקשת לראות את התנ" רק בעיניי של‬
‫חז"ל‪.‬‬
‫בעלי גישה זאת מבקשי ללמוד תנ" בצמוד לדברי מדרש ההלכה ומדרש‬
‫האגדה‪ .‬ה מבקשי לעיי במקורות מספרות חז"ל בהקשר של כל פסוק ופסוק‬
‫כדי לראות את דבר ה' העולה מהכתובי כפי ששמעו אותו חז"ל‪.‬‬
‫‪ .6‬הגישה הרעיוניתערכית‬
‫בגישה זאת מבקשי לראות בתנ" את ספר היסוד לאמונת של ישראל ולעיצוב‬
‫השקפת עולמ‪ .‬בעלי גישה זאת מבקשי לשוות ללימוד תנ" דמות של לימוד‬
‫אמונה ומחשבת ישראל‪ .‬הערכי והרעיונות והמסרי הדתיי ה העומדי‬
‫במוקד‪.‬‬
‫וכ כתב בנדו אשר בר תנא )‪:(1993‬‬
‫בספר זה נכיר דעות ודרכי חשיבה של ההגות היהודית בנושאי אוניברסאליי‬
‫ולאומיי כשה נלמדי במשולב ע פרקי מקרא ומקורות חז"ל‪ ,‬המשמשי‬
‫לה נקודות מוצא ובסיס לפיתוח והרחבה" )ש ‪ ,‬עמ' ‪.(19‬‬

‫וכ כתב‪" :‬ספר זה עניינו ארבעה נושאי יסוד ביהדות לפי סדר המקובל בפרקי‬
‫הראשוני שבספר בראשית‪ :‬בריאת העול‪ ,‬אד‪ ,‬שבת‪ ,‬קי והבל" )הנ"ל‪,‬‬
‫תשל"ג‪ ,‬עמ' ‪.(20‬‬
‫בר תנא ממלי על לימוד סוגיות מרכזיות במחשבת ישראל כשהבסיס שלה‬
‫הוא פסוקי התורה‪ .‬את לימוד התורה הוא מאפיי כלימוד בגישה רעיונית‪ ,‬ערכית‪,‬‬
‫מוסרית ופילוסופית‪.‬‬
‫באותה רוח כתב יחיאל צבי מושקובי )תשס"א( בציינו את הצור להפו‬
‫את לימוד התנ" ללימוד מעצב השקפת עול‪:‬‬
‫בהוראת המקרא יש לנו הזדמנות בלתי חוזרת לפתח ולעצב את השקפת עולמו‬
‫של התלמיד‪ .‬לחזק בו את אמונתו בתורה ובנותנה‪ …‬לביסוס ולחיזוק השקפת‬
‫עולמו של התלמיד‪ ,‬מותר לנו‪ ,‬לרתו למטרתנו את התרשמותו האמוציונלית‬
‫של החני )ש ‪ ,‬עמ' ‪.(149‬‬

‫יהודה שוור‬

‫‪16‬‬

‫לדעתו‪ ,‬לימוד התנ" הוא מקצוע מעצב תודעה דתית א יותר מלימוד מחשבת‬
‫ישראל‪ 12.‬בעלי הגישה הזאת מעדיפי את עיצוב השקפת עולמו של התלמיד דר‬
‫לימוד התנ"‪ .‬הקושי באימו גישה זאת הוא בכ שהיא מייתרת את המקצוע‬
‫"מחשבת ישראל" או לפחות מתחרה בו‪.‬‬
‫קבוצה ג‬
‫‪ .7‬גישת הנושאי‬
‫בעלי גישה זאת מבקשי להתמודד ע הכתובי בצורה המלכדת את הידע לא‬
‫באופ סדור ספר אחר ספר‪ ,‬אלא באופ משולב לפי נושאי‪ ,‬כמו למשל השבת‬
‫במקרא‪ ,‬המשפחה‪ ,‬החלו‪ ,‬ירושלי‪ ,‬הקרבנות‪ ,‬החסד והצדקה במקרא‪ .‬בגישה‬
‫זאת מאפשרי לתלמיד לקבל תמונה מלאה על נושא ולהבי שיש רציפות‬
‫רעיונית בי כל ספרי התנ"‪ .‬בגישה זאת מוקנית לתלמידי מיומנות של דפדו‬
‫בתנ" ומציאת ידע של סביב נושא מרכזי בעולמו של התנ"‪.‬‬
‫בספרו "מעייני מקרא" הציג חיי חמיאל )תשמ"ג( נושאי רבי להוראה‬
‫בשיטה אימננטיתאינטגרטיבית‪ ,‬תו התבוננות בנושא ולא בספר או בפרשה‪,‬‬
‫אלא בתבנית רציונלית שלמה‪ .‬על השיטה הזאת כתב כ‪:‬‬
‫‪ …‬רואי את הנושא הנלמד בתבניתו השלימה‪ ,‬משתדלי למצות את הגנוז‬
‫בתוכו‪ ,‬ומלמדי עליו מכל מקו אוטונומי אחר במקרא‪ ,‬שיש בו כדי לסייע‪,‬‬
‫לבאר ולהאיר‪ …‬השיטה האימננטית האינטגרטיבית מסייעת להפעלת מחשבתו‬
‫של הלומד‪ ,‬היא מדריכה אותו להתבוננות מתמדת ומעמיקה בתו הכתובי ‪….‬‬
‫היא מחדדת את מודעותו למיוחד שבמסכת הספרותית‪ ,‬לאומנות הביטוי‪,‬‬
‫לחזרות‪ …‬למקבילות‪ …‬בשיטה המוצעת מתגלה אחידותה של התורה בצורה‬
‫ואחדותה הפנימית בתוכ )ש ‪ ,‬עמ' ‪.(11‬‬

‫מוב שבחירת הנושאי‪ ,‬גיבוש וציו המקורות הרלוונטיי ה באחריות‬
‫המורה‪ ,‬אבל התלמידי יכולי לעבוד בצורה פעילה על איסו החומרי‬

‫_____________________________________‬

‫‪ 12‬עיינו עוד עציו ‪ ,1957 ,‬עמ' ‪ ;56‬גולדשמידט‪ ,‬תשמ"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;126‬אייזנברג‪ ,‬תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪.301‬‬

‫גישות בהוראת תנ" בחינו הממלכתידתי‬

‫‪17‬‬

‫ובניית לכדי שלמות אחת‪ 13.‬הקושי בגישה זאת הוא שאי לומדי את ספרי‬
‫התנ" "על הסדר" אלא בדילוגי‪.‬‬
‫‪ .8‬גישת הבחינות‬
‫אחת הסוגיות הסבוכות בהוראת התנ" בחינו דתי היא ההתמודדות ע הערות‬
‫ביקורת המקרא‪ .‬גישת הבחינות באה לתת מבט יצירתי על הסתירות בתנ"‪,‬‬
‫ולפיה אי אלה אלא סתירות מדומות‪ .‬התנ" מציע "בחינות" שונות בהצגת‬
‫מסריו הדתיי‪ .‬גישת הבחינות מאפשרת לראות רבדי שוני או מסרי מקבילי‬
‫בתנ"‪ ,‬תו עמידה על ניסוחי שוני שנראי רק לכאורה כניסוחי סותרי‪.‬‬
‫בהקדמה לספרו "פרקי בראשית" כותב הרב מרדכי ברויאר )תשנ"ט( כי‬
‫"הבדלי הסגנו וסתירות התוכ המצויי לרוב בספר התורה תלויי כול‬
‫בהבדלי ובסתירות שבי הנהגות ה' בעול" )ש(‪ .‬לדעתו‪ ,‬מי שיעמוד על‬
‫ההנהגות השונות של הבורא יבי ג את דברי התורה‪.‬‬
‫וכ כתב ג בהקדמה לספרו "פרקי מקראות"‪:‬‬
‫על פי הדברי האלה יכולי אנחנו לסכ כ את סדר כתיבת התורה ואת לשו‬
‫בני אד שהיא מדברת בו‪ .‬נות התורה כתב סיפורי והלכות על פי מידות‬
‫אלוהיות שונות וא סותרות‪ .‬אחר כ ליקט את הסיפורי ואת ההלכות והעתיק‬
‫אות אל ספר התורה ולא רצה לשנות )ברויאר‪ ,‬תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪.(14‬‬

‫לדבריו‪ ,‬עלינו ללמוד את התורה בהתא למידות השונות שבה היא נכתבה‪ .‬א‬
‫נקפיד לזהות את המידה שבה נכתב כל חלק בתורה‪ ,‬נמצא שהסתירות מתיישבות‬
‫והכפילויות נחוצות‪ 14.‬חינו דתי שמעדי לא להתעל מביקורת המקרא יכול‬
‫למצוא בגישת הבחינות מענה אמוני מוצלח‪ .‬גישה זאת לא מתאימה ללימודי‬
‫בבית הספר היסודי אבל מומלצת להוראה ברמה מתקדמת‪ .‬המצדדי בגישה זאת‬
‫רואי בה דר שאינה מתעלמת מהקשיי‪ ,‬ונותנת מודל יצירתי להוראה מעשירה‬
‫ומחזקת אמונה‪.‬‬
‫_____________________________________‬

‫‪ 13‬יחיאל צבי מושקובי )תשס"א( כתב על גישה זאת בהסתייגות‪" :‬מ המפורסמות שבבתי ספר‬
‫מסוימי בעיקר בארה"ב נהוגה שיטת ה'נושאי' כשיטת לימוד מקובלת"‪ ,‬אבל באר אי לה מקו‬
‫)ש‪ ,‬עמ' ‪.(149‬‬
‫‪ 14‬על גישתו של הרב ברויאר ראו אצל עופר‪ ,‬תשס"ה‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫יהודה שוור‬

‫קבוצה ד‬
‫‪ .9‬הגישה הדידקטיתעמלנית‬
‫בגישה זאת מבקשי לראות את התלמיד במרכז ולהרבות בעבודה עצמית של‬
‫תלמידי ובדגש על פיתוח מיומנויות הלמידה האוניברסליות‪ .‬בלימוד בגישה זו‬
‫ירכוש התלמיד כלי להבנה ממושמעת של מקורות באמצעות לימוד התנ"‪,‬‬
‫כגו ניסוח קצר ותמציתי של טענות ודברי הסבר‪ ,‬רגישות לקישוטי שפה‬
‫וסובלנות להשקפות שונות‪ .‬בגישה זאת מפתחי את יכולות הלמידה העצמית‬
‫של התלמידי ואת המוטיבציה והכלי לקביעת עתי לתורה‪ .‬מעל הכול עומד‬
‫עיצוב התלמיד כאיש משכיל מיומ ורחב אופקי‪.‬‬
‫חיי צבי אנו )תשמ"א( במאמרו "ספר דברי בבית הספר" כותב‪:‬‬
‫המעייני בחיבור זה מתבקשי לשי את לב אל הכוונה הדידקטית הכללית‪:‬‬
‫לעורר בתלמידי רוש והרגשה‪ ,‬שבחשיבת העצמית ובפעולת העצמית של‬
‫עיו מדוקדק במקראות והקשריה השוני ‪ ,‬הגיעו אל הבנת התוכ ומשמעותו‬
‫העמוקה והמקיפה יותר‪….‬למידת לוואי הדרושה להוראת התנ" במיוחד‪ ,‬היא‬
‫הזיקה האינטלקטואלית ]התעניינות בעיסוק בחומר כזה[ והזיקה האמוציונאלית‬
‫]עיצוב השקפה‪) […‬ש ‪ ,‬עמ' ‪.(69‬‬

‫אנו מבקש לתת את מלוא תשומת הלב לתלמיד‪ ,‬א על חשבו הישגי בחומר‬
‫הלימודי‪ .‬יש לתת לתלמיד את הכלי לחשיבה‪ ,‬ליצירתיות ולעיו עצמי‪ .‬עוד‬
‫כותב אנו )תשמ"א(‪:‬‬
‫תפקיד ההוראה הוא לקרב את חומר הלימוד אל רוחו של הילד‪ .‬המונח רוחו של‬
‫הילד מכוו אל כל כוחות נפשו‪ ,‬אל אלה הנמני לפי המיו המקובל‪ ,‬ע המדור‬
‫האינטלקטואלי‪ ,‬ואל אלה הנמני ע המדור האמוציונאלי )ש ‪ ,‬עמ' ‪.(92‬‬

‫לדעת אנו‪ ,‬חשוב למצוא את המסילות המוצלחות ביותר בי החומר ובי‬
‫התלמיד‪ .‬אי ער להישגי של ידע ללא מפגש חי מעצי ומרגש ע התלמיד‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בעלי גישה זאת רואי בפיתוח הלומד כאד משכיל אוהב דעת‬
‫ודבק בתורה את המטרה העיקרית בלימוד התנ"‪ ,‬ולש כ ה מוכני לשל‬
‫מחיר בתחו הבקיאות‪.‬‬
‫‪ .10‬גישת "לב לדעת"‬
‫בגישה זאת מבקשי לעשות חיבור של ממש בי לימוד התנ" לעולמו של‬
‫התלמיד ולהקנות לתלמיד את ההרגשה ששאלות קיומיות המעסיקות אותו‬

‫גישות בהוראת תנ" בחינו הממלכתידתי‬

‫‪19‬‬

‫מקבלות מענה בלימוד התנ"‪ .‬בעלי גישה זו‪ 15‬סבורי שדברי התנ" רלוונטיי‬
‫לעיצוב חיי התלמידי‪ ,‬וה מנסי להנחיל תפיסה זאת בעת הלימוד‪ .‬ה‬
‫מצדדי בלמידה משמעותית‪ ,‬בעיסוק בערכי ובאמונות ובקישור הלמידה‬
‫לעולמ של התלמידי‪ .‬בעלי הגישה מבקשי לעודד את ההפנמה ואת היישו‬
‫של דבר ה' שבתנ" לרבדי השוני בחיי התלמידי‪ .‬יש לציי כי גישת "לב‬
‫לדעת" היא גישה כוללת לכל תחומי הדעת שמטרתה יצירת למידה‬
‫משמעותיתערכית ומחנכת בכל מקצועות הלימוד‪ ,‬בי השאר בלימוד התנ"‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫וכ נכתב באתר התכנית במרשתת‪:‬‬
‫התנ" הוא ספר הספרי של הע היהודי שהעול כולו שואב ממנו השראה‪.‬‬
‫לימודי התנ" מתווי דר להבנת מהותה של האומה הישראלית ושל תפקידו‬
‫של היהודי בעול ‪ .‬אנו ב"לב לדעת" ‪ ,…‬רוצי לאפשר לכל מורה ותלמיד‬
‫להיפגש ע דבר ה'‪ ,‬לראות כיצד הוא נות מענה ומנחה אותו בחייו‪ .‬כיצד‬
‫התורה היא תורת חיי ‪ ,‬משמעותית ונצחית )ש (‪.‬‬

‫בגישה זאת נותני משקל רב לשיח ע התלמידי ולדיאלוג שבי תוכני הלמידה‬
‫לבי הלומדי‪ .‬כ מבקשי לאפשר לתלמידי להתבטא בשאלות המעסיקות‬
‫אות‪ .‬בעלי גישה זו סבורי שהידע‪ ,‬הבנת הטקסט והחשיבה מסדר גבוה‪ ,‬ה‬
‫השלבי הראשוני של הלמידה וה השער לחוויית הלמידה המשמעותית‬
‫ולהפנמת הלימוד בחיי התלמידי‪.‬‬
‫בעלי הגישה הזאת רואי חשיבות עיקרית בקישור הנלמד לחיי התלמידי‬
‫וזאת על חשבו הישגי אחרי של בקיאות ושל מיומנויות‪.‬‬
‫לסיכו הפרק‬
‫בראשיתו של פרק זה חילקנו את הגישות לארבע קבוצות‪ .‬בקבוצה הראשונה‬
‫גישה המבקשת ללמוד תנ" כחיבור של ועצמאי‪ .‬התלמיד מחזיק בכל שיעור‬
‫תנ" של‪ ,‬והוא לומד לעיי בו מ"בראשית ברא אלוקי‪ "…‬ועד "‪…‬מי בכ מכל‬
‫עמו ה' אלוקיו עמו ויעל" שבסו דברי הימי‪ .‬בעלי הגישה הזאת רואי‬

‫_____________________________________‬

‫‪ 15‬מרכז המפעל "לב לדעת" הוא ד"ר משה וינשטוק‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫ראו בקישור ‪http://levladaat.org/content/1‬‬

‫‪20‬‬

‫יהודה שוור‬

‫בסגולות של ספרי התנ" עצמה‪ ,‬שדי בה כדי להנגיש את "קול ה' בכח" לכל‬
‫תלמיד ותלמיד‪ ,‬תו עיו בפשוט של הכתובי‪.‬‬
‫בקבוצה השנייה יש ניסיו לראות את התנ" דר משקפי חיצוניי‬
‫לכתובי עצמ או בצד הכתובי במגוו דרכי אפשריות‪ :‬דר הפרשנות‪ ,‬דר‬
‫המקורות ההלכתיי‪ ,‬דר המדרש‪ ,‬דר האמונות והדעות ודר הספרות‪ .‬הצד‬
‫השווה בכול הוא שיש אמנ לימוד תנ" שמבוסס על הכתוב‪ ,‬אבל הוא מפליג‬
‫למחוזות אחרי‪ .‬כלומר‪ ,‬בצד התנ" יש להחזיק חיבור נוס‪ :‬חומש ע פרשני‪,‬‬
‫ספר מדרש הלכה‪ ,‬ספר מוסר וכיו"ב‪ .‬המאמ הלימודי הוא בעיקר בחיבור בי‬
‫התחומי או בתחו הדעת הנלווה ולא בכתובי עצמ‪ .‬בהקשר זה יש להבהיר‬
‫כי הגישה הספרותית שצירפנו אותה לקבוצה זאת‪ ,‬היא חריגה במקצת בקבוצה‪,‬‬
‫שכ היא מבקשת לעסוק בכתובי עצמ ובמשמעות העולה מהרמיזות‬
‫הספרותיות ולא בידע שהוא מחו לכתובי )פרשנות‪ ,‬מדרש‪ ,‬הלכה‪ ,‬מוסר או‬
‫מחשבה(‪ .‬בכל זאת צירפנו את הגישה הספרותית לכא ‪ ,‬כי היא מגייסת ידע‬
‫מתחו דעת אחר‪ ,‬ידע ספרותי השאול מתורת הספרות האוניברסלית‪ ,‬והיא‬
‫מציעה להשתמש בידע זה בהבנת התנ" ובהוראתו‪.‬‬
‫בקבוצה השלישית יש שתי גישות המתבוננות בתנ" בדר הרמוניסטית‪.‬‬
‫הגישות בקבוצה זאת רואות את הנושא או את "הבחינות" במוקד הלימוד‪.‬‬
‫בגישות אלה מקבל הלומד מבט כולל על רעיונות ועל נושאי החוזרי בתנ"‪,‬‬
‫והמקני את השקפת התנ" בנושאי הליבה של העול היהודי‪.‬‬
‫בקבוצה הרביעית הגישות מכוונות אל עולמו ואל לבו של התלמיד‪ .‬הגישות‬
‫בקבוצה זאת מעצימות את הרעיו שהתלמיד במרכז‪ .‬מה שחשוב הוא מה שידבק‬
‫בתלמיד ולא הישג לימודי כזה או אחר‪ .‬הגישות הבאות בקבוצה זאת מטרת‬
‫להפעיל את התלמיד‪ ,‬לגרו לו לחשוב‪ ,‬להתייחס‪ ,‬להתמודד ולהפני‪.‬‬
‫הנה כי כ סקרנו עשר גישות בארבע קבוצות בעלות אפיוני מובחני‪.‬‬
‫באופ תמציתי אפשר להציע כי הקבוצה הראשונה רואה את התנ" השל‬
‫במרכז‪ ,‬הקבוצה השנייה רואה את הפרשנות של התנ" במרכז‪ ,‬הקבוצה‬
‫השלישית רואה את הנושא במרכז והקבוצה הרביעית רואה את התלמיד במרכז‪.‬‬

‫פרק ג‪ :‬הגישות העולות בקנה אחד ע המתווה החדש להוראת תנ"‬

‫בפרק זה נדו בשאלה הפרקטית כיצד ישתמש המורה בידע הנוגע לגישות‬
‫השונות‪ .‬הא רצוי שיבחר גישה אחת שעמה הוא מזדהה או כמה גישות‪ ,‬או‬

‫גישות בהוראת תנ" בחינו הממלכתידתי‬

‫‪21‬‬

‫שמא עדי שייצור אינטגרציה אישית של גישות אחדות התואמות את רוחו‪,‬‬
‫השקפתו ודר הוראתו‪.‬‬
‫מעיו בארבעת ערכי היסוד שנקבעו בתכנית החדשה שצוטטו בפתח‬
‫המאמר לעיל‪ ,‬מתברר כי הגישות השונות יכולות לשמש כמדרי להוראה בדר‬
‫להשגת כל הערכי‪ ,‬ואי צור לסמ גישה אחת מיוחדת כדי להשיג את ערכי‬
‫היסוד שנקבעו בתכנית‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬הער הראשו שבתכנית הוא המפגש של התלמידי ע דבר ה'‪.‬‬
‫ער זה עולה בקנה אחד ע רוב הגישות‪ ,‬ע הגישה של מבטהעל‪ ,‬ע הגישה‬
‫הפרשנית וע גישת "לב לדעת" וכיו"ב‪ .‬ג את המיומנויות הנמנות בתכנית‬
‫אפשר להקנות בעזרת רוב הגישות‪.‬‬
‫אברה זלקי )‪ (1981‬הצביע על חשיבותה של ההוראה המחזורית ועל קיו‬
‫מדרג מושכל של לימוד ספרי תנ" במחזורי לימוד‪ ,‬החל במחזור ראשו בכיתות‬
‫הנמוכות של בית ספר היסודי וכלה במחזור האחרו בכיתות הגבוהות של בית‬
‫הספר התיכו ‪.‬‬
‫זלקי מצר על שאי בספרות ההדרכה למורי לתנ" ניסיו שיטתי לציי את‬
‫מערכת השיקולי הדידקטיי הקשורי במחזורי ההוראה הקונצנטריי‪ .‬לדעת‬
‫זלקי ‪ ,‬הטיפול בטקסט המקראי הוא מטרת הלימוד העיקרית בכל מחזורי‬
‫ההוראה‪ .‬הטיפול במעגלי קונצנטריי מכוו לא רק להבנתו של הכתוב‪ ,‬אלא‬
‫א לטיפוח ערכי מוסריי‪ ,‬חברתיי‪ ,‬דתיי ולאומיי‪ .‬לדעת זלקי ‪ ,‬יש לחפש‬
‫אחר היבטי ספרותיימתודולוגיי‪ ,‬פסיכולוגיי‪ ,‬דידקטיי וחינוכיי שיש‬
‫להדגיש במחזורי השוני של לימוד התורה בחינו הממלכתידתי‪ :‬בבית‬
‫הספר היסודי‪ ,‬בחטיבת הביניי‪ ,‬בחטיבה העליונה ובהכשרת מורי להוראת‬
‫המקרא‪ .‬דומה שהכרת הגישות השונות יכולה לתת מענה לקריאתו זאת של‬
‫אברה זלקי ‪ .‬הגישות השונות יכולות לשמש לחשיבה ולשיקול דעת המורי‬
‫במחזורי ההוראה השוני‪ .‬כ‪ ,‬למשל‪ ,‬במחזור ראשו אולי יש להעדי גישה‬
‫מהקבוצה השנייה‪ ,‬ובמחזור שני גישה מהקבוצה השלישית או הרביעית‪.‬‬
‫המודל הטיפולוגי שבעזרתו הוצגו הגישות השונות בפרק הקוד הוא מודל‬
‫המקצי את עמדתה של כל גישה ומציג אותה כבלעדית‪ .‬בחיי ההוראה נית‬
‫למצוא איזוני ופשרות בי הגישות‪ ,‬ואפשר להשתמש בחלק גדול מה במקביל‪.‬‬
‫על המורה לשקול את אופי הספרי שהוא מלמד )חומר(‪ ,‬את הרכב התלמידי‬

‫יהודה שוור‬

‫‪22‬‬

‫בכתה שלו )תלמיד(‪ ,‬את הציפיות של הקהילה וההורי מבית הספר )חברה( ואת‬
‫השקפותיו ועמדותיו האישיות שלו כמורה וכאד )מורה(‪ 17,‬ובהתא לאלה‬
‫לבחור את הגישה הראויה לכל הקשר‪.‬‬
‫המעיי במאמרו של יהודה קיל )תשס"ג( "לגמרו של המפעל"‪ ,‬בחתימת‬
‫הפירוש "דעת מקרא"‪ ,‬יכול לעמוד על חשיבות הגישות ועל אפשרויות הצירו‬
‫שלה ‪ .‬וכ כתב קיל‪" :‬המערכת הכללית הגיעה לידי מסקנה שמ הראוי לערו‬
‫את דעת מקרא בכמה רובדי‪ ,‬רובד מעל רובד ורובד ליד רובד" )ש‪ ,‬עמ' ‪.(13‬‬
‫מדובר על נוסח המקרא בהתא למסורה ועל פירוש רש"י; מדובר על פירוש‬
‫אינטגרטיבי הכולל פשט ודרש‪ ,‬מפות ואיורי‪ ,‬על הערות הרחבה ועל פתיחות‬
‫וסיכומי שיש בה היבטי ספרותיי‪ ,‬היסטוריי וריאליי; על סיכומי פרשיות‬
‫שיש בה לקח לדורות ויש בה תפיסה אחדותית‪ .‬הנה כי כ פירוש "דעת‬
‫מקרא" משלב היבטי שוני של פרשנות כמו ג היבטי שוני של הוראה‪.‬‬
‫הגישות השונות להוראה עולות רוב ככול בקנה אחד ע הרבדי השוני‬
‫שהציעו מפרשי החיבור‪.‬‬
‫וכ הציע משה ארנד )תשס"א(‪:‬‬
‫אסור לנו לכפות על תלמידנו גישה אחת מסוימת ללימוד התנ"‪ .‬אנו חייבי‬
‫לפתוח בפניה דרכי לימוד שונות ולהניח לה לבחור את הנראית לה ואת‬
‫המתאימה לכשרונ ולטעמ ‪ .‬יש ביניה הנוטי להיצמדות לטכסט ולניתוח‬
‫פילולוגי מדוקדק‪ …‬ויש המעדיפי להתבונ בכלל הפרשה‪ ,‬במבנה ובמתכונת‬
‫הספרותית‪ .‬יש בקיאי ‪ …‬ויש חריפי ‪ …‬אלה אמוני על עיו מתמיד בדברי‬
‫הפרשני ‪…‬יש מתענייני בריאליה‪ …‬ויש המחפשי בתנ" את אר ישראל‪…‬‬
‫ויש השואפי ללמוד השקפת חיי )ש ‪ ,‬עמ' ‪.(121‬‬

‫א דבריו של משה ארנד נכוני באשר לתלמידי הרי ה נכוני שבעתיי לגבי‬
‫המורי‪ .‬יש לתת למורי את הידע הנחו ואת ההיכרות המספקת ע הגישות‬
‫השונות‪ ,‬ויש לאפשר לה לבחור בחירה מושכלת בי הגישות‪.‬‬
‫האתגר הוא לבחור דרכי הוראה ונתיבי שיעוררו מוטיבציה חזקה אצל‬
‫התלמידי‪ .‬יש מקו לערו בדיקה מדוקדקת ומפורטת לגבי כל מטרה ומטרה‬
‫_____________________________________‬

‫‪ 17‬זאת בהתחשב בארבעת מרכיבי היסוד של המעשה החינוכי‪ :‬מורה‪ ,‬תלמיד‪ ,‬חומר‪ ,‬וחברה )על פי‬
‫יוס שוואב –‪.(Schwab, 1977, p. 31‬‬

‫גישות בהוראת תנ" בחינו הממלכתידתי‬

‫‪23‬‬

‫ולגבי כל מיומנות ומיומנות הא וכיצד ה יכולות לקד את התלמידי להשגת‬
‫המטרות של המתווה החדש‪ ,‬ועוד חזו למועד‪.‬‬

‫מקורות‬

‫אהרונסו‪ ,‬ר"צ )תש"(‪ .‬תכנית הלימודי החדשה במקרא לבית הספר הממ"ד הפעלתה‬
‫והגורמי המשפיעי על הפעלתה‪ .‬עבודת דוקטור באוניברסיטת בר איל‪ ,‬רמת ג‪.‬‬
‫אייזנברג‪ ,‬י' )תשמ"ו(‪ .‬ספרות המחשבה כפרשנות המקרא‪ .‬מעיינות‪ ,11 ,‬עמ' ‪.322–301‬‬
‫אנו‪ ,‬ח"צ )תשמ"א(‪ .‬עיוני בחינו והוראה‪ .‬ירושלי‪ :‬המחלקה לחינו ותרבות תורניי‬
‫בגולה‪.‬‬
‫ארנד‪ ,‬מ' )תשכ"ז(‪ .‬סוגיות בתורה‪ .‬המעיי‪ ,‬ז‪ ,‬עמ' ‪.48–41‬‬
‫ )תשל"א(‪ .‬הוראת התורה ומפרשיה – כיצד‪ .‬בשדה חמ"ד‪ ,‬תשל"א‪ ,‬עמ' ‪.204–195‬‬
‫ )תשמ"ח(‪ .‬הפרשנות המסורתית ושילובה בהוראה‪ .‬בתו‪ :‬מ' ארנד )עור(‪ ,‬יסודות‬
‫בהוראת המקרא )עמ' ‪ .(92–69‬רמתג‪ :‬אוניברסיטת בר איל‪.‬‬
‫ )תשס"א(‪ .‬בחינת הבגרות בתנ" כתדרי להוראתו‪ .‬בתו‪ :‬ד' שחור )עור(‪ ,‬קוב‬
‫שמעתי – שיטות ודרכי בהוראת התנ" עמ' ‪.136–121‬‬
‫בכר‪ ,‬י' )תשכ"ט(‪ .‬אמה של מלכות‪ .‬ירושלי‪ :‬המדור הדתי במחלקה לענייני הנוער והחלו‪.‬‬
‫ )תשל"ג(‪ .‬יונה ב אמיתי ואליהו‪ .‬ירושלי‪ :‬המדור הדתי במחלקה לענייני הנוער‬
‫והחלו‪.‬‬
‫ )תשל"ד(‪ .‬כתבוני לדורות – להוראת מגילת אסתר על פי המקורות‪ .‬מרכז שפירא‪:‬‬
‫ישיבת אור עציו‪.‬‬
‫ב נו‪ ,‬י' )תשס"ב(‪ .‬פשר קהלת‪ .‬בתו‪ :‬ג' לוי )עור(‪ ,‬סוכת שילה אסופת מאמרי לזכר שילה‬
‫לוי )עמ' ‪ ,(211–199‬קרני שומרו‪ :‬הוצאת הקר להנצחת שילה לוי‪.‬‬
‫ )תשמ"ו(‪ .‬הפילוג והאחדות כפל הטעות והל הגילוי – מפני מה לא שלח יוס אל‬
‫אביו‪ .‬מגדי‪ ,1 ,‬עמ' ‪.39–20‬‬
‫בר תנא‪ ,‬א' )תשל"ג(‪ .‬פרקי בראשית במחשבת ישראל‪ .‬תל אביב‪ :‬אוצר המורה‪.‬‬
‫ )‪ .(1993‬נושאי יסוד ביהדות‪ .‬תל אביב‪ :‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫ברויאר‪ ,‬מ' )תשנ"ט(‪ .‬פרקי בראשית‪ .‬אלו שבות‪ :‬הוצאת תבונות‪.‬‬
‫ )תשס"ט(‪ .‬פרקי מקראות‪ .‬אלו שבות‪ :‬הוצאת תבונות‪.‬‬
‫גולדשמידט‪ ,‬י' )תשמ"ד(‪ .‬אמונה והשקפת עול בהוראת החומש‪ .‬בתו‪ :‬א' וסרטייל )עור(‪,‬‬
‫פרקי הגות וחינו )עמ' ‪ .(135–126‬ירושלי‪ :‬אג החינו הדתי‪.‬‬
‫גרוסמ‪ ,‬י' )‪ .(2013‬אסתר מגילת סתרי‪ .‬ירושלי‪ :‬הוצאת מגיד‪.‬‬
‫הורובי‪ ,‬ט' )תשע"א(‪ .‬התנ" כמאור וכמראה – עיו רב תחומי ומתודי‪ .‬חיפה‪ :‬מכללת שאנ‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫יהודה שוור‬

‫זלקי‪ ,‬א' )‪ .(1981‬ההוראה המחזורית של המקרא בבית הספר הממ"ד ובביה"ס העל יסודי הדתי‬
‫– מטרות ודרכי‪ .‬עבודת דוקטור באוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלי‪.‬‬
‫חמיאל‪ ,‬ח' )תשמ"ג(‪ .‬מעייני מקרא‪ .‬ירושלי‪ :‬המחלקה לחינו ותרבות תורניי בגולה‪.‬‬
‫ליבובי‪ ,‬נ' )תשל"ה(‪ .‬לימוד פרשני התורה ודרכי להוראת‪ .‬ירושלי‪ :‬המחלקה לחינו‬
‫ולתרבות תורניי בגולה‪.‬‬
‫ )תשנ"ז(‪ .‬פרשת העקידה‪ .‬בתו‪ :‬משה ארנד )עור(‪ ,‬דרכי במקרא ובהוראתו )עמ'‬
‫‪ .(34–11‬רמת ג‪ :‬אוניברסיטת בר איל‪.‬‬
‫מושקובי‪ ,‬י"צ )תשס"א(‪ .‬בי הוראת המקרא ומפרשיו לבי הוראת הגמרא ונושאי כליה‪ .‬בתו‪:‬‬
‫ד' שחור )עור(‪ ,‬קוב שמעתי – שיטות ודרכי בהוראת התנ" עמ' ‪.152–149‬‬
‫ניצ‪ ,‬י' )תשס"א(‪ .‬הוראת החלק ההלכתי שבתורה‪ ,.‬בתו‪ :‬ד' שחור )עור(‪ ,‬קוב שמעתי –‬
‫שיטות ודרכי בהוראת התנ" עמ' ‪.165–160‬‬
‫סמט‪ ,‬א' )תשס"ב(‪ .‬עיוני בפרשת השבוע בראשית שמות‪ .‬ירושלי‪ :‬הוצאת מעליות‪.‬‬
‫ )תשס"ד(‪ .‬עיוני בפרשת השבוע סדרה שניה‪ .‬ירושלי‪ :‬הוצאת מעליות‪.‬‬
‫ )תשע"ב(‪ .‬עיוני במזמורי תהלי‪ .‬תל אביב‪ :‬ספרי חמד‪.‬‬
‫עופר‪ ,‬י' )עור( )תשס"ה(‪ .‬שיטת הבחינות של הרב מרדכי ברויאר‪ .‬אלו שבות‪ :‬תבונות‪.‬‬
‫עציו‪ ,‬י"ר )‪ .(1957‬הוראת החלק ההלכי שבתורה והחינו לאמונה‪ .‬בתו‪ :‬י"ר הלוי עציו‬
‫)עור(‪ ,‬הדרכה מתודית להוראת התורה ע מפרשי )עמ'‪ .(73–56‬תל אביב‪ :‬מורשת‪.‬‬
‫קופרמ‪ ,‬הרב י' )תשכ"ב(‪ .‬זק ממרא‪ .‬ירושלי‪ :‬מכללה ירושלי‪.‬‬
‫ )תשנ"ח(‪ .‬פרשת שופטי על פי המקורות‪ .‬ירושלי‪ :‬מכללה ירושלי‪.‬‬
‫קיל‪ ,‬י' )תשס"ג(‪ .‬לגמרו של המפעל‪ .‬אלו שבות‪ :‬הוצאת משפחת קיל‪.‬‬
‫רוז‪ ,‬י' )תשס"ה(‪ .‬ספר שופטי בגובה חז"ל‪ .‬אלו שבות‪ :‬מכו צומת‪.‬‬
‫רוזנסו‪ ,‬י' )תשס"ג(‪ .‬שפוט השופטי – עיוני פרשניי בספר שופטי‪ .‬אלו שבות‪ :‬תבונות‪.‬‬
‫ )תשס"א(‪ .‬אחי ואחווה וחשיבות של מילי מנחות בספר בראשית‪ .‬בתו‪ :‬ד' שחור‬
‫)עור(‪ ,‬קוב שמעתי – שיטות ודרכי בהוראת התנ" )עמ' ‪ .(182–171‬תל אביב‪.‬‬
‫קוטלר‪ ,‬הרב א' )תשס"א(‪ .‬הדר הנכונה בהוראת תנ" – שיחה שנאמרה באסיפת מחנכי‬
‫בתשכ"א‪ .‬בתו‪ :‬ד' שחור )עור(‪ ,‬קוב שמעתי – שיטות ודרכי בהוראת התנ" )עמ' ‪–7‬‬
‫‪ .(13‬תל אביב‪.‬‬
‫שור‪ ,‬י' )תשנ"ח(‪ .‬גישות ודרכי בהוראת משנה‪ .‬בתו‪ :‬א' נתנאל )עור(‪ ,‬מכילי – אסופת‬
‫מאמרי בנושאי יהדות וחינו )עמ' ‪ .(308–299‬אלו שבות‪ :‬הוצאת מכללת הרצוג‪.‬‬
‫ )תשס"ב(‪ .‬הוראת תורה שבעל פה – הוראת משנה ותלמוד בחינו הישראלי‬
‫באספקלריא של תוכניות הלימודי והספרות הדידקטית‪ .‬עבודת דוקטור באוניברסיטה‬
‫העברית‪ ,‬ירושלי‪.‬‬
‫שטר‪ ,‬א' )‪ .(1996‬דרכי בהוראת התנ"‪ .‬בתו ‪ :‬א' שטר )עור(‪ ,‬עיו ומעשה בחינו הדתי‬
‫בישראל ובתפוצות )עמ' ‪ .(99–95‬תל אביב‪ :‬צ'ריקובר‪.‬‬

25

‫גישות בהוראת תנ" בחינו הממלכתידתי‬

‫ עולמ הפדגוגי תכני של המורי לתנ" – חקרי מקרה של מורי‬.(1998) '‫ מ‬,‫ וניס‬,'‫ א‬,‫שקדי‬
.‫ האוניברסיטה העברית‬:‫ ירושלי‬.‫בבית הספר הממלכתי – דו"ח מחקר‬
‫ ש' גליק‬:‫ בתו‬.‫ עשר גישות מתחרות להוראת מחשבת ישראל בבית הספר‬.(‫ ע' )תשס"ז‬,‫שרמר‬
:‫ ירושלי‬.(259–225 '‫ זכר דבר לעבד – אסופת מאמרי לזכר דב רפל )עמ‬,(‫)עור‬
.‫אוניברסיטת בר איל ומכללת ליפשי‬
Holtz, B. W. (2003). Textual knowledge, teaching the bible in theory and in
practice. New York: The JTS seminary of America.
Schonveld, Y. (1976). The bible in Israeli education – A Study of Approaches to
the Hebrew Bible and it's Teaching in Israeli Educational Literature.
Amsterdam.
Schwab, J. (1977). Translating Scholarship into Curriculum. in: S. Fox and G.
Rosenfeld (eds.), From the Scholar to the Classroom: Translating Jewish
Tradition into Curriculum. New York: Melton Research Center for Jewish
Education, Jewish Theological Seminary.

⬇ הורדת הקובץ (PDF)