מנחות פרק 12
אָמַר רַבִּי חָנִין: (דברים כח) "וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד", זֶה הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מִשָּׁנָה לְשָׁנָה. "וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם", זֶה הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. "וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ", זֶה הַסּוֹמֵךְ עַל הַפַּלְטֵר.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִפְּנֵי מַה נִּשְׁתַּנָה מִנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּה: (ויקרא ב) 'נֶפֶשׁ'? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי דַּרְכּוֹ לְהָבִיא מִנְחָה? עָנִי! מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב נַפְשׁוֹ לְפָנַי. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַה נִּשְׁתַּנָה מִנְחָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ חֲמִשָּׁה מִינֵי טִגּוּן הַלָּלוּ? מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁעָשָׂה לוֹ אוֹהֲבוֹ סְעוּדָה, וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא עָנִי, אָמַר לוֹ: עֲשֵׂה לִי מֵהֶן חֲמִשָּׁה מִינֵי טִגּוּן, כְּדֵי שֶׁאֵהָנֶה מִמְּךָ.
גנזי המלך
דף ק
גיהנם שפיה צר וכו' שמא תאמר אין בה עצים? – [מול המתחילים ברישעות, ומול המרחיבים ברישעות. שמא תאמר אי אפשר לכלות נפשו של אדם?] – אגדות ד' 87-88
שמא תאמר כשם שגיהנם פיה צר, כך כולה צרה? תלמוד לומר "העמיק הרחיב מדורתה אש ועצים" (ישעיה ל, לג) – [הנמשל של ציור זה, בבסיס המיכל יש הרבה עצים ואש, אבל בגובה המיכל המקום צר, ממילא העשן המצטבר הוא סמיך ודחוס ומצער הרבה את הנמצא שם] – מהרש"א
דף קג
ולא תאמין בחייך, הלוקח מהפלטר – [כי עיקר האמונה כשהחקלאי ממתין לגשמי שמים, ולא שסומך על אדם, פלטר] – דברי שאול
ולא תאמין בחייך, הלוקח מהפלטר – [כשהיו בארצם היתה לכל יהודי חלקת אדמה סמוך לביתו לגדל בה מזונו ההכרחי. אבל בגלותם הם מחוסרי קרקע] – מהרש"א
ולא תאמין בחייך, הלוקח מהפלטר – תורה תמימה, דברים כח, סו
ולא תאמין בחייך, הלוקח מהפלטר – ר"ח שמואלביץ (ח"ב סוף י"ז; ח"ג, י)
דף קד
מנחה שנאמר בה "נפש" – [צ"ע כי גם אצל חטאת עולה ויורד (ויקרא ה, א) גם כן כתוב "ונפש כי תחטא"? אבל שם הוא לענין חטא, וכאן במנחה הוא לענין "ונפש כי תקריב"] – מהרש"א