נדרים פרק 7
מַאי דִּכְתִיב: (במדבר כא) "וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה, וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת", כֵּיוָן שֶׁעוֹשֶׂה אָדָם אֶת עַצְמוֹ כְּמִדְבָּר, שֶׁהוּא מֻפְקָר לַכֹּל, תּוֹרָה נִתְּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה". וְכֵיוָן שֶׁנִּתְּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה, נְחָלוֹ אֵל. וְכֵיוָן שֶׁנְּחָלוֹ אֵל, עוֹלֶה לִגְדֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת". וְאִם הִגְבִּיהַּ אֶת עַצְמוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא". וְלֹא עוֹד אֶלָּא (ששוקפין) [שֶׁשּׁוֹקְעִין] אוֹתוֹ בַּקַּרְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן". וְאִם חוֹזֵר בּוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיה מ) "כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא".
מְנָא לֵיהּ דְּעִיבּוּרָא דְּמָתָא כְּמָתָא דָּמִי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דְּאָמַר קְרָא: (יהושע ה) "וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ" וְגוֹ'. מַאי 'בִּירִיחוֹ?' אִילֵימָא בִּירִיחוֹ מַמָּשׁ, וְהָא כְּתִיב: (שם) "וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת"? אֶלָּא שְׁמַע מִינָהּ, בְּעִיבּוּרָהּ. אֵימָא אֲפִלּוּ בִּתְחוּמָהּ? הָא כְּתִיב בִּתְחוּמָהּ: (במדבר לה) "וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר".
גנזי המלך
דף נד ע"ב
נו"ן סמ"ך עי"ן, נונא (דגים) הם סמא (תרופה) לעינים – [בזה יש לדרוש תלונותיהם של ישראל "בלתי אל המן עינינו" (במדבר יא, ו), כי חסרה להם תרופה זו] – מהרש"א
דף נה
שעושה את עצמו כמדבר – [כמדבר שהוא מופקר לכל, ומלמד תורה בחינם לכל] – רש"י
שעושה את עצמו כמדבר – [אדם שאיננו עניו, הוא גשמי. וכיצד תשכון בו התורה? וטעם שהתורה ניתנה במדבר] – נתיב א' 11; אגדות ב' 21
שעושה את עצמו כמדבר – [כלומר מוכן ללמד לכל אחד ואחד] – הנצי"ב, במדבר כא, כ הרח"ד
תורה ניתנה לו במתנה – [כלומר, אינו שוכח מה שלמד] – הנצי"ב, במדבר כא, כ הרח"ד
וממדבר מתנה – נתיב א' 11 (תורה, ב); דרשה על התורה 17
וממדבר מתנה, וממתנה נחליאל – [דרשו המלה כי היה צ"ל הנחל, ולא נחליאל] – מהרש"א ד"ה אם משים אדם, וכן ד"ה והנה לפי פירוש
וממדבר מתנה – מראית העין
כיון שניתנה לו במתנה, נחלו אל – [דרשו מלת "נחליאל" כי היה צ"ל "לנחל"] – מהרש"א
כל גיא ינשא – [אודות מלת "כל", שאפילו מי שה' הגביהו ונקרא "במות", אם מגביה עצמו ה' ישפילו להיות "גיא". ואם חוזר בו שוב ה' ינשא אותו לעתיד בבוא הגאולה] – מהרש"א; פתח עינים (על עירובין דף נד ע"א)