מתוך החוברת:
עיונים בספר דברים
מאת:
יהודה איזנברג
נושא:
שאלות לעיון בספר דברים,
ממוינים לפי פרקים
פרשת ניצבים
שאלה 3
תן דוגמא נוספת לזו שמביא רש"י בפרשת ניצבים בפסוק 11!
שאלה 4
למען ספות הרווה את הצמאה (18).
רמב"ם,
שמונה פרקים ג':
אבל אלה שמרגישים ונמשכים אחר הנאותיהם,
אמרה בהם תורת אמת,
כשהיא
מוסרת דבריהם:
כי בשרירות לבי אלך למען ספות הרווה את הצמאה – רצה לומר,
שהוא מכוון לרוות צמאו,
והוא מוסיף לעצמו צמא.
א.
פרש את המילים "ספות"
"רווה"
צמאה"
לפי רמב"ם,
רש"י ורשב"ם!
ב.
פרש את הפסוק כולו לפי כל אחד מהפרשנים שהבאת!
שאלה 5
השווה פסוקים 23 – 27
לבמדבר,
שלח י"ד 15. התוכל להסביר מדוע דברי הגויים שונים כאן
מדבריהם שם?
במה שינוי זה גורם לאזהרת משה מפני החטא,
והדגשתו בפסוק 19 "לא יאבה
ה'
סלוח לו"?
שאלה 6
"ולא חלק להם"
(25). השווה עם פרק ד'
19, פרוש שני ברש"י שם,
ופרוש רמב"ן שם.
שאלה 7
הנסתרות לה'
אלקינו והנגלות לנו ולבנינו (28).
רמב"ם,
(מובא בפרוש רבנו בחיי):
ושמעתי בשם הרמב"ם ז"ל בפירוש פסוק זה … יאמר:
סודות התורה הנסתרים וטעם
המצוות לה'
יתעלה הם.
ואם יזכה אדם שייקח אזנו שמץ מהם בידיעת שרש
המצווה ועקרה בנסתר שבה – אל יפטר בכך מן הנגלה שלא יעשה המצווה בעניין
גופני.
אין לו להימנע מזה,
שהרי הנגלות לנו ולבנינו לעשות …
א.
מהם "הנסתרות"
לפי רמב"ם,
רש"י ורמב"ן?
ב.
מה מהפרושים נראה לך יותר קרוב לעניין כולו?
פרק ל'
שאלה 1
מהו הנושא של פסוקים 1 – 10?
שאלה 2
כמה פעמים מופיע בקטע זה השורש "שוב"?
שאלה 3
"ושבת עד ה'
אלקיך"
(2).
רמב"ם,
תשובה ז',
ה':
כל הנביאים כולן ציוו על התשובה,
ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה.
וכבר הבטיחה תורה
שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלים,
שנאמר "והיה כי יבואו עליך כל
הדברים … ושבת עד ה'
אלקיך … ושב ה'
אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל
העמים"…
א.
הבא 3 פסוקים מ – 3 נביאים שציוו על התשובה.
ב.
לפי רמב"ם,
התשובה ("ושבת עד ה'")
היא לקבוץ גליות ("ושב ה'
אלקיך את שבותך");
א.
או ששתי עובדות אלה תלויות בעניין שלישי?
שאלה 4
"שב ה'
אלקיך את שבותך"
(3).
רמב"ם,
מלכים י"א,
א':
המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה לממשלה הראשונה.
ובונה המקדש ומקבץ נידחי ישראל,
וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם,
מקריבין קורבנות,
ועושין שמיטין ויובלות ככל מצוותה האמורה בתורה.
וכל מי
שאינו מאמין בו,
או מי שאינו מחכה לביאתו – לא בשאר נביאים הוא כופר,
אלא
בתורה ובמשה רבנו.
שהרי התורה העידה עליו,
שנאמר:
"ושב ה'
אלקיך את שבותך
ורחמך ושב וקבצך … אם יהיה נדחך בקצה השמים והביאך ה'
אלקיך אל הארץ"…
מה מעידה התורה בפסוק 3, ואיזה עיקר מעיקרי הרמב"ם הוא עניין זה?
שאלה 5
מה פרוש המילה "את"
בפסוק 3 לפי פרוש רש"י?
שאלה 6
מהי "מילת הלב"
(6) ומה החיוב והשלילה שבמצב זה?
העזר ברמב"ן!
שאלה 7
בעל הכתב והקבלה מסביר כי "ושבת עד ה'
" (2) זו תשובה מיראה,
ואילו "כי תשוב אל ה'"
(10)
זו תשובה מאהבה.
נסה להוכיח דבריו לפי הפסוקים 2 ו – 10!
שאלה 8
מצא בפסוקים 1 – 10 שלש פעמים את תאור השב בתשובה ומעשיו!
שאלה 9
מה לפי פרקנו,
מביא את האדם לחזרה בתשובה?
האם עניינים אלה יכולים גם להביא
לעזיבת ה'?
נמק!
שאלה 10
"המצווה הזאת"
– מהי?
ענה לפי רמב"ן לפסוק 11, ורש"י לפסוק 14! נסה להוכיח את
הפרושים שהבאת מתוך הפסוקים -11 14.
שאלה 11
על הבחירה החופשית –
רמב"ם,
שמונה פרקים ח':
אולם אמת,
שאין לפקפק בה,
היא שמעשי האדם כולם מסורים לו:
אם ירצה –
יעשה,
ואם ירצה – לא יעשה.
ואין מכריח ולא כופה אותו בזה,
לפיכך הוא מצווה
ועומד.
ואמר:
ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב,
… ובחרת בחיים.
ונתן
לנו הבחירה בזה.
והטיל העונש על מי שימרה,
והגמול על מי שיציית:
"אם שמוע
תשמעו"
(שמות י"ט 5) "ואם לא תשמעו"
(ויקרא כ"ו 14). וחייב הלימוד
וההתלמדות:
"ולמדתם אותם את בניכם"
(דברים י"א 19). וכל מה שבא בלימוד
והחינוך במצוות.
א.
מהי הגדרת הבחירה החפשית?
ב.
אם ה'
חפץ בכך שנבחר בטוב,
מדוע אין הוא כופה עלינו בחירה זו,
כשם שהוא כופה א.
עלינו את קיום הצרכים הגופניים,
כאכילה,
שתיה ונשימה?
מדוע לא קיים מצב בו הגוף א.
דורש מהאדם לקיים מצוות,
כשם שהוא דורש ממנו למלא את חובותיו לשמירת גופו?
שאלה 12
השווה ד'
26 לפרק ל'
19. מה מעידים השמים והארץ בתחילת דברי משה,
ומה בסופם?
מה
כוונת רמב"ן (ל'
29) באמרו "והנה הוא כמחתים העדים אחר דבריו כולם"?
שאלה 13
רבי יוסף אלבו,
עיקרים ד'
כ"ה:
כשעיינו בפרשת נצבים היטב מצאנו שמה שאמר הכתוב "ראה נתתי לפניך…
אשר
אנכי מצוך היום לאהבה את ה'
… פסוקים (15 – 20)
מדבר על התשובה לפי המשך
הפרשה וקישורה.
וזה שבתחילה אומר "ושבת עד ה'
אלקיך …(פסוק 2) וגמר העניין
בתשובה,
ואמר שצריך שתהיה בלב שלם,
והשם יעזרהו אם תהיה כך,
וזהו שאמר
בסוף "כי תשוב אל ה'
אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך"
(פסוק 10). ואחר כן אמר,
משבח גודל מעלת התשובה עם קלות מציאותה,
(פסוקים 11 – 14) "כי המצוה הזאת
אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך … ולא מעבר לים … כי קרוב אליך … "
וכל זה בלי ספק מדבר על התשובה,
ויורה על זה אמרו "בפיך ובלבבך לעשותו"…
וכך פרש רמב"ן…
והפליג הכתוב לשבח אותה כשאמר:
לא בשמים היא ולא מעבר
לים.
וזה כאילו אמר שהדבר לגודל ערכו היה ראוי לך להשתדל ולטרוח בעדו כל
טורח שבעולם,
אפילו לעלות לשמים אם אפשר או לעבור הים כדי להשיגו,
שהוא
דבר יקר הערך מאוד,
לפי שאין היקש גוזר שיהיה לחוטא כפרה בשום פנים … אם
לא על צד החסד האלקי,
ולזה הזהיר עליה מאוד ואמר "ראה נתתי לפניך היום …
ובחרת בחיים למען תחיה כי אחר שהראה דרך קלותו כשאמר "כי קרוב אליך הדבר",
אמר:
"ראה נתתי לפניך היום את החיים…"
כלומר,
אין לך התנצלות בזה (אם לא
תקיים את המצווה)
… שזו המצווה קלה היא מאוד,
ואם תעשה אותה תשיג החיים
והטוב…
וזהו שסמך אל זה "ובחרת בחיים",
ובאר שהחיים הללו שיושגו במצוה
הזאת הם בעצמם התכלית המושג מצד התורה,
וזהו אמרו "לאהבה את ה'
אלקיך
לשמוע בקולו ולדבקה בו,
כי הוא חייך ואורך ימיך על האדמה … "כי הוא חייך"
–
רוצה לומר בעולם הנשמות.
"ואורך ימיך"
– בעולם הזה,
שזהו לשבת על האדמה,
שעל ידי האהבה הזאת יושג הדבקות בשם יתברך והחיים הנצחיים וההצלחות
הגשמיות.
א.
מהם 3 החלקים שבפרק,
ומהו נושאו של כל אחד מהם לפי ר"י אלבו?
ב.
איך מבין רמב"ם (בשאלה 11) את נושא הפסוקים 15 – 20?
ג.
מהו הקשר בין פסוקים 11 – 14
והפסוקים 15 – 20?
שאלה 14
מה נאמר בהושע י"ד על התשובה?