מטרות לימודיות

1. שהתלמיד ידע מהו צדיק?
   ממה נמנע?
   ומהם מעשיו הטובים?

2. שהתלמיד יבחין בין שלושת סוגי הרשעים המתוארים בפסוק.

3. שהתלמיד יבחין בין שלושת סוגי ההתחברות המתוארים בפסוק.

4. שהתלמיד ידע את שכרו של הצדיק,
   ולעמתו עונש הרשע.

5. שהתלמיד יבחין בין "סור מרע"
   לבין "עשה טוב".

6. שהתלמיד ידע לבאר את המילים הקשות.

7. שהתלמיד יכיר את תוכן הפרק.

מטרות חינוכיות

1. לעורר בלב התלמיד את הרצון לחקות את דמותו של הצדיק.

2. לחנך את התלמיד להתרחק מחברה רעה.

3. להחדיר בלב הילד את אהבת התורה ולימודה.

4. להשריש בלב התלמיד את המושג של שכר ועונש בכל מעשה.

מטרות פורמליות

1. פיתוח יכולת מיון וסיווג.
   (סוגי הרשעים,
   התחברות,
   סור מרע,
   עשה טוב)

2. פיתוח כושר הבחנה.
   (צדיק לרשע,
   שכר לעונש,
   סוגי ההתחברות לרשעים)

3. פיתוח כושר התבוננות.
   (בלשון הפסוקים)

4. פיתוח יכולת עריכת השוואה.
   (בין שכרו של הצדיק לעונשו של הרשע)

מבנה השיעור:

1.פתיחה – חלוקת דפים בהם מצולם הפרק כולו, בקשה מהתלמידים לעיין בפסוקים ולנסות למצוא את הנושא של הפרק.

1. רישום
   הנושא
   על
   גבי
   הלוח –
   הגדרת מעשיו של הצדיק,
   פירוט וחלוקה של "סור מרע ועשה טוב".

2. לימוד
   הנושא –
   ע"י הפעלת הילדים להבחין בין סוגי הרשעים וסוגי ההתחברות,
   התאמת סוג ההתחברות לסוג הרשע.

3. הפעלת
   התלמידים
   –
   למצוא את שכרו של הצדיק מול עונשו של הרשע.

4. רישום
   על
   גבי
   הלוח –
   שכרו של הצדיק לעומת עונשו של הרשע.
   "כי יודע ה'
   דרך צדיקים"
   – לעומת –
   "ודרך רשעים תאבד".

5. חזרה
   וסיכום
   –
   ע"י דף עבודה.

מהלך השיעור:

תלמידים יקרים,
לפני שנכתוב את נושא השיעור על גבי הלוח,
קראו את הפרק ונסו אתם למצוא את הרעיון המרכזי עליו מדבר פרק זה!

הרעיון המרכזי מדבר על צדיק שמצד אחד נמנע מלעשות רע ומצד שני עושה טוב כמו שכתוב בפסוק:
"סור מרע (המנע מרע)
ועשה טוב"
(תהלים לד'
טו').
ועל זה מקבל את שכרו.
לעומתו הרשע שאינו עושה טוב מקבל את עונשו.

כתיבת הנושא על גבי הלוח:

הצדיק ושכרו, הרשע ועונשו –
תהלים פרק א'

הבא ונקרא את הפסוק א'
וננסה לראות את ממה נמנע הצדיק?

הצדיק נמנע מהתחברות לרשע בשלושה אופנים:
"לא הלך בעצת רשעים"

"ובדרך חטאים לא עמד"

"ובמושב לצים לא ישב"

שלושה סוגי התחברות נאמרו:
"לא הלך"
– התחברות זמנית,
אדם המתפתה לפעמים לעצת הרשעים.

"לא עמד"
– התחברות יותר קבועה,
אדם המתחיל להתרגל לדרך החטאים

"לא ישב"
– התחברות קבועה לגמרי,
יושב עם הלצים ונהיה כמותם.

שלושה סוגי רשעים נאמרו: "עצת רשעים"
– עצה היא מחשבה,
שעושה מתוך מחשבה ומתכוון להרשיע.

"דרך חטאים"
– דרך הוא הרגל,
שכך התרגל ולא מתכוון להרשיע.

"מושב לצים"
– מושב אלו יושבי קרנות שיושבים בטלים ללא מצוות.

כתיבה על גבי הלוח:

סור מרע –
המנע מהרע

סוג ההתחברות סוג הרשע

"לא הלך"
– זמנית. "עצת רשעים"
– מתכוון להרשיע.

"לא עמד"
– יותר קבועה. "דרך חטאים"
– חוטא מתוך הרגל.

"לא ישב"
– קבועה לגמרי. "מושב לצים"
– יושבי קרנות.

לומר לך "שאם הלך סופו לעמוד,
ואם עמד סופו לשבת,
ואם ישב סופו ללוץ…עליו הכתוב אומר:
ולצת לבדך תשא"
(תיענש)
(מדרש שוחר טוב).

לאחר שראינו בפסוק א'
ממה נמנע הצדיק,
נקרא את פסוק ב'
ונראה את מעשיו הטובים של הצדיק!

"כי אם בתורת ה'
חפצו",
הצדיק כל רצונו הוא תורת ה'
ולכן,
"ובתורתו יהגה יומם ולילה"
יושב הוא והוגה בתורה יומם ולילה.

על זה אומר רש"י הקדוש:
אדם המתאמץ ומשתדל בלימוד התורה,
בסוף נקראת התורה שלו.
מהיכן אנו רואים זאת בפסוק?

שבתחילת הפסוק נאמר:
"תורת ה'
חפצו"
רצונו בתורת ה'.
אבל,
בסוף הפסוק נאמר:
"ובתורתו יהגה"
אחרי שעמל בתורה נקראת תורתו שלו.

כתיבה על גבי הלוח:

ועשה טוב

"תורת ה'
חפצו" "ובתורתו יהגה"

כל רצונו תורת ה' לאחר שעמל בתורה

נקראת תורתו שלו.

"בתחילה נאמר תורת ה'
ומשעמל בה היא נקראת תורתו"
(רש"י)

נסכם את מעשי הצדיק על פי הפסוק:
"סור מרע ועשה טוב".

מהו "סור מרע"?
שלא להתחבר לרשעים.

ומהו "עשה טוב"?
לאהוב את התורה ולהגות בה יומם ולילה.

על מעשים אלו מקבל הצדיק את שכרו,נקרא את פסוק ג'
בפסוק זה מתואר שכרו של הצדיק,נסו לחלק את הפסוק לארבעה חלקים.
מהם?

"והיה כעץ שתול על פלגי מים"
– דוד המלך ע"ה מדמה את הצדיק לעץ חזק ובריא הנטוע במקום של מים שלא חסר לו כלום,
והנמשל הוא שהצדיק ה'
דואג לפרנסתו שתהיה קרובה אליו ולא יחסר לו כלום.

"אשר פריו יתן בעתו"
– עץ שלא חסר לו מים לא מאחר להוציא את הפרות אלא,
מגדל פרותיו בזמן.
הנמשל הוא לצדיק שפרותיו הם דברי התורה אותם הוא מוסר ומלמד לתלמידיו.

"ועלהו לא יבול"
– אפילו העלים שהם הפסולת של העץ אינם נובלים.
כך הצדיק אפילו דיבור קטן ביותר שלו לומדים ממנו ואינו נאמר לחנם

"וכל אשר יעשה יצליח"
– כל הנטיעות שנוטעים ממנו יצליחו כמותו.
וכן הצדיק בניו יהיו צדיקים כמוהו.

שכרו של הצדיק הוא בסיס חזק ולכן,
גם בשעת צרה מחזיק הוא מעמד ולא נופל.

לעומת הצדיק,
הרשע מדומה למוץ –
קש,
שאינו מצמיח כלום וכל רוח הודפת ומעיפה אותו.
נקרא את פסוק ד':
"לא כן הרשעים,
כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח"

שני הפסוקים האחרונים מסכמים לנו את הפרק:

הרשעים,
לא יוכלו לעמוד במשפט –
כשיגיע זמן משפטם והסיבה לכך בפסוק האחרון:
"דרך רשעים תאבד"
אבודה דרכם של הרשעים אין מי שמשגיח ושומר עליהם.

הצדיקים,
אין חטאים בקרב הצדיקים.
והסיבה לכך:
"כי יודע ה'
דרך צדיקים"
ה'
מכיר ומשגיח על הצדיקים שלא יכשלו.

כתיבה על גבי הלוח:

השכר והעונש

הצדיק הרשע

"שתול על פלגי מים"

"פריו יתן בעתו" "כמוץ"

"עלהו לא יבול" "תדפנו רוח"

"כל אשר יעשה יצליח"

אין חטאים בעדת צדיקים לא יקומו רשעים במשפט

"יודע ה' דרך צדיקים" "דרך רשעים תאבד"

לסיום חלוקת דף עבודה והסבר כיצד לבצעה.

(א)
אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָב:
(ב)
כִּי אִם בְּתוֹרַת ה'
חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה:
(ג)
וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ:
(ד)
לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנוּ רוּחַ:
(ה)
עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים:
(ו)
כִּי יוֹדֵעַ ה'
דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָעִים תֹאבֵד:

ת ה ל י ם פ ר ק א'

שלושה סוגי התחברות למדנו,

שלושה סוגי רשעים למדנו.

מיין את סוגי ההתחברות למול סוגי הרשעים!

סור מרע –
המנע מרע

סוג ההתחברות סוג הרשע

1.

2.

3.

דוד המלך משתמש במשל של הצדיק והרשע.

כתוב לכל משפט את הנמשל!

הצדיק והרשע.

המשל הנמשל

"כעץ שתול על פלגי מים"

"אשר פריו יתן בעתו"

"עלהו לא יבול"

"כל אשר יעשה יצליח"

כמוץ

אשר תדפנו רוח