מתוך החוברת:
עיונים במזמורי תהלים
מאת:
יהודה איזנברג
נושא:
שאלות לעיון בספר תהלים,
ממוינים לפי מזמורים
מזמור
סה
1.
לקביעת נושא הפרק:
רבי מנחם בן שלמה, המאירי
זה המזמור נאמר על זה הגלות שמקוים ומייחלים להיגאל ולשוב אל ארצם, ושיעמדו שם בשלווה עד שלא יחרדו כל בה, ותימלא הארץ דעה את ה',
ואותי יום–יום ידרושון, אין מעכב ואין מונע.
ציין בדיוק את הפסוקים שבהם מופיעים הרעיונות כדלהלן:
א. שמקווים ומייחלים להיגאל ולשוב אל ארצם;
ב. שיעמדו שם בשלווה עד שלא יחרדו כל בה;
ג. שתימלא הארץ דעה את ה';
ד. ואותי יום–יום ידרושון.
מלבי"ם
הוסד על ברכת הגשמים אשר נתן ה'
אחרי הרעב, ויוכל להיות שהיה על הרעב שהיה בימי דוד שלוש שנים, כמו שכתוב בסוף שמואל.
ה. באילו פסוקים רואה מלבי"ם את מוקד הפרק, ובאילו המאירי?
ו. פרש את פסוקים 6-2 לפי הגישות השונות להבנת הפרק.
ז. מהי עמדת אבן–עזרא בגישות אלה?
עיין בביאורו לפסוקים 1; 10.
2.
לביאור הפסוקים 6-2
–
רבי יוסף אלבו,
עיקרים ד מט:
התקוה והתוחלת לה'
יתברך היא כמו התהילה במובחר שבמקומות, וכמו המובחר שבקורבנות – והוא הקורבן שאינו בא על חטא, אלא בנדר ונדבה.
אמר: "לך דמיה תהלה אלקים בציון,
לך ישלם נדר"
– ונראה לי כי "דמיה"
הוא מלשון תקווה,
"דמינו אלקים חסדך"
שפירושו "קווינו".
ויהיה פירוש הפסוק כן: הדומיה,
שהיא התקווה והתוחלת אליך אלקים,
הוא כמו התהילה בציון, שהוא המקום הנבחר שבמקומות; והיא גם כן כאילו ישלם לך נדר,
שהוא הנבחר בקורבנות,
לפי שאינו בא על חטא.
ומצד התקווה, אתה שומע התפילה,
כי התפילה שהיא מצד התקווה אליו, יתברך היא הנבחרת.
ומצד שאתה שומע התפילה –
"עדיך כל בשר יבאו" להתפלל.
ומצד התפילה הבאה מצד התקווה – " דברי עוונות גברו מיני", ואפילו ה"פשעים",
שהם המרידות –
"אתה תכפרם", וזה לגודל מעלת התקווה.
א. איך פרש רבי יוסף אלבו את הביטוי "דומייה",
ומי פירש כמוהו?
ב. אל מה משווה המשורר את הדומייה לה'?
(שני דברים)
ג. מדוע ה' שומע את התפילה,
ומדוע מכפר על עוונות?
3.
השווה פסוק 5
לפרק כז 4.
מהו ההבדל בדרך הבקשה להיות בבית ה'
ומהי הסיבה להבדל זה?
4.
פרש פסוק 6.
5.
מדוע מביא המשורר את תיאורי גבורת ה'
בפסוקים 9-7? איך מתקשר הקטע לפסוקים שלפניו,
ואיך לפסוקים שלאחריו?
6.
קרא בעיון פסוקים 14-10, וציין:
א. אילו עונות שנה מתוארות בפסוקים השונים? קבע את הפסוקים העוסקים בכל עונה.
ב. היכן בקטע תיאורי דומם, היכן תיאור צומח והיכן תיאור החי? בדוק מתי משתמש המשורר בפעלים המתייחסים כרגיל לסוג אחד,
בדברו על סוג אחר (לדוגמה:
"גיל גבעות תחגורנה").
7.
פרש את הביטויים:
עדיך;
נשבעה בטוב ביתך;
נוראות בצדק תעננו;
נאזר בגבורה;
משביח שאון ימים;
ותשוקקה; תעשרנה;
נחת גדודיה;
ברביבים תמוגגנה; מעגלך ירעפון דשן;
יתרועעו אף ישירו.