שאלות חזרה בהלכות שבת

משה ארנד

מתוך הספר "שבת לה'"
– מהדורה ראשונה

מיועד לכיתות:
ט–יב

ל"ט מלאכות למקצת פרטיהן

הערה:

חלקנו
את ל"ט
המלאכות ל–
8 קבוצות.
ניתנת
בזה רשימה של פעולות,
ועליכם
לברר את הדין,
אם
אסור לעשותן בשבת ומדוע או אם מותר לעשותן
ובאילו תנאים.

בשום
פנים אין להסתפק בתשובה סתמית:
"מותר"
או
"אסור";
אלא
יש לעיין בספר "חיי
אדם"
בסעיף
המסומן בסוגריים ולסכם בקצרה את השיקול
ההלכתי המבסס את פסק הדין:
חייב
(מדאורייתא)
אסור
(מדרבנן),
מותר.
והרי
דוגמה:

שאלה: לומר
לגוי:
חלוב
את הפרה!
(י"ד
8).

בירור:
חליבת
פרה אסורה בשבת משום "מפרק",
שהוא
תולדה של אב–המלאכה
"הדש";
דין
בהמה בעניין זה כדין גידולי קרקע,
והחולב
דומה למי שמפרק,
למשל,
שעועית
משרביטיה.
אבל
"אמירה
לנכרי"
(=לומר
לגוי במפורש לעשות מלאכה למען יהודי)
אסורה
מדרבנן.
וחכמים
לא גזרו גזרה זו במקום שיש צער בעלי חיים,
שהוא
אסור מדאורייתא.

תשובה: על
כן מותר לומר לנכרי לחלוב את הפרה.

יב.
קבוצה
ראשונה:
מלאכות
הכנת המזון (הלחם):
11-1.

מושגי
יסוד:

לרפויי
ארעא,
להשוות
גומות;
– כוונה
להצמיח;
– עוקר
דבר מגידולו,
תולש:
– במקום
גידולן:
– מפרק
אוכל מקליפתו,
סוחט:
– פסולת
מרובה על האוכל,
אוכל
מתוך פסולת,
פסולת
מתוך אוכל:
– אין
טחינה אחר טחינה:
– דבר
בר גיבול;
– כלי
ראשון,
כלי
שני,
כלי
שלישי עירוי,
כדי
קליפה,
היד
סולדת בו,
אין
בישול אחר בישול,
אין
אפיה אחר אפיה,
הטמנה,
מגיס.

1. לפזר
חול על האדמה (י'
1)

2. לטאטא
את הקרקע במטאטא קשה (י'
1).

3. לסקל
את הגינה כדי לייפותה (י'
3).

4. לסגור
ממטרה בשבת (י"א
1).

5. להחזיר
פרחים לתוך המים (י"א
3).

6. ליטול
את ידיו על גבי אדמה זרועה (ט'
6-5).

7. להריח
פרחים שבגינה (י"ב
8).

8. להוציא
פרה למרעה (נ"ט
8).

9. לשרות
פירות במים (י"א
2).

10. לאסוף
ולהרים אגוזים,
שנתפזרו
ברצפת החדר (י"ג
1).

11. להישען
על עץ עבה (י"ב
6).

12. להשחיל
תאנים על גבי חוט (י"ג
3).

13. לסחוט
לימון (י"ד
4).

14. לשים
קוביית קרח לתוך כוס מיץ (י"ד
11).

15. לקנח
במטלית או במפה שלחן,
שנשפך
עליו יין (י"ד
12).

16. להדיח
כלים בספוג (י"ד
16;
מ"ד
21).

17. להפריד
את חלבון הביצה מן החלמון (ט"ז
10).

18. להוציא
זבוב מתוך המרק (ט"ז
12).

19. לברור
אורז (ט"ז
1).

20. לכתוש
פלפל או שאר תבלינים (י"ז
1).

21. לפורר
מצה כדי לשים אותה לתוך צלחת המרק (י"ז
4;
כ'
10).

22. לקחת
גלולת אספירין נגד כאב–ראש
(ס"ט
1,
2, 11).

23. לפורר
גבינה קשה בעזרת פומפייה (י"ז
3).

24. לעשות
סלט ביצים עם שמן וחומץ (י"ט
2).

25. להכין
חרוסת (לליל
הסדר)
(י"ח
2).
(ועיין
הלכות פסח ק"ל
4).

26. לשים
תפוח על התנור כדי לצלותו קצת (כ'
2).

27. לשים
מלח לתוך מרק (כ'
4).

28. לשפוך
חלב קר לתוך קפה חם מאד (כ'
3).

29. להכין
תמצית תה (כ'
3).

30. לשים
קפה נמס (נס–קפה)
לתוך
כוס מים חמים מאד (כ'
7).

31. לבחוש
בקדירה העומדת על האש (כ'
9).

32. לערות
מים רותחים על כלים לשם שטיפתם (כ'
19).

33. להחזיר
קדירה על האש המכוסה (כ'
14).

34. לשים
מאכל ליד התנור כדי שיתחמם קצת (כ'
13).

35. לעטוף
"כלי
ראשון"
שהורד
מן האש בשמיכות כדי לשמור על חום המאכל
(ב'
6).

36. לטפס
על עץ (י"ב
5).

37. להחליף
את המים שבאגרטל–פרחים
(י"א
3).

38. לפתח
אגוזים (ט"ז
13).

39. לשתות
קפה,
שבישל
אותו גוי בשבת (ס"ג
3).

40. לחמם
כוס חלב ע"י
נתינתה לתוך מים רותחים (ב'
8).

יג.
קבוצה
שניה: מלאכות
הכנת הלבוש:
24-12.

מושגי
יסוד:
שרייתו
זהו כיבוסו;
– צבע
המתקיים,
אין
צביעה באוכלין:
– קשר
של קיימא,
עניבה,
מעשה
אומן;
– לא
נעשה לקיום.

1.
להתגלח
(כ"א
4).

2. לתלוש
ציפורן מדולדלת שרובה תלושה (כ"א
4).

3. לסדר
את התסרוקת (כ"א
5).

4. לשרות
בגד מלוכלך במים (כ"ב
2).

5. לתלות
בגדים רטובים כדי שיתיישבו (כ"ב
6-5).

6. להוריד
אבק מן הנעלים (כ"ב
11).

7. לנגב
כלי מטבח (כ"ב
3).

8. להתרחץ
במים חמים (ע'
1).

9. לסייד
קיר (כ"ד
1).

10. למרוח
פרוסת לחם בממרח שוקולדה (כ"ד
5,
ל"ד
5).

11. לעשות
צמה ע"י
קבוץ שערות (=קווצה)
(כ"ה
6,
מ"ד
10).

12. לסרוג
(כ"ה
1).

13. לקשור
שרוכי נעלים (כ"ד
2).

14. לקרוע
את החוט של מחרוזת תאנים (כ"ו
5).

15. למלא
כר בצמר–גפן
או במוכין (כ"ח
4).

16. להדביק
בול על מעטפה (כ"ח
5).

17. לסגור
לחצניות שבבגד (כ"ח
2).

18. להפריד
זה מזה דפים מהודקים שבספר (כ"ט
2).

19. להשחיל
סרט דרך לולאות של חולצה (כ"ח
2).

20. למתוח
חוט בתפירת הבגד שנתרפתה (כ"ח
3).

21. להרים
מעיל שנפל לתוך חבילת קוצים חדים (כ"ט
3).

22. להשחיל
שרוך לתוך נעל חדשה (כ"ו
6).

23. לקרוע
ניר (כ"ט
5).

24. לנגב
את הידיים,
שנתלכלכו
בצבע הפרי (כגון
דובדבנים)
(כ"ד
10).

25. לנתק
שרוך מתוך הנעל,
במקרה
שהקשר נסתבך (כ"ו
2).

יד.
קבוצה
שלישית:
מלאכות
הכנת הקלף (העור):
31-25

מושגי
יסוד:
דבר
שבמינו ניצוד,
מחוסר
צידה:
– נוטל
נשמה,
עושה
חבורה,
לדרוס
לפי תומו בדרך הילוכו;
– אין
עיבוד באוכלין (מדאורייתא):
– אין
ממחק באוכלין.

1. לסגור
את החלון,
בשעה
שציפור נמצאת בחדר (ל'
2).

2. להחזיר
תרנגולת לתוך לולה (ל'
4).

3. לסגור
קופסה,
שזבוב
נמצא בתוכה (ל'
6).

4. להעמיד
מלכודת עכברים (ל'
7).

5. למרוח
משחה (או
נוזל)
על
פצע כדי להוציא את המוגלה שבו (ל"א
6).

6. להרוג
עקרב (ל"א
7).

7. להוציא
דג מתוך המים שבגיגית (ל'
9; ל"א
2).

8. לשים
מלח על בשר (ל"ב
7).

9. לטבול
צנון במלח (ל"ב
7).

10. למרוח
משחת נעלים על נעל (ל"ב
5).

11. להדיח
בשר (בלתי
מבושל)
במים
(ל"ב
10).

12. לקנח
נעל מן הבוץ הדבוק בסולייתה (ל"ד
3).

13. להחליק
בסכין את הממרח (כגון
חמאה)
שעל
פרוסת לחם (ל"ד
5).

14. לשפשף
נעלים כדי לשוות להן ברק (ל"ד
4).

15. לשפשף
כלי אוכל בחול (ל"ד
7).

16. לחתוך
ניר ע"י
העברת ציפורן חדה עליו (ל"ו
1).

17. לחתוך
בסכין גבינה קשה (ל"ו
3).

18. לחלק
עוגה ע"י
חתיכתה (ל"ו
3).

19. לקפל
גיליון ניר כדי לסמן את מקום חיתוכו (ל"ד
1).

טו.
קבוצה
רביעית:
מלאכות
הכותב והמוחק:
33-32

מושגי
יסוד:
בדבר
שאינו מתקיים,
על
דבר שאינו מתקיים.
– מוחק
על מנת לכתוב.
לעשות
קניין,
מקח
וממכר,
שכיב
מרע.

1. לכתוב
באצבע על שמשה לחה (ל"ז
4).

2. לרשום
באוויר צורות אותיות (ל"ז
4).

3. לומר
לנכרי שישלח מברק (בלועזית)
(ל"ז
5).

4. להסיר
נטף שעווה,
המכסה
אות מודפסת (ל"ח
3).

5. לחתוך
עוגה,
שיש
עליה אותיות או ציורים (ל"ח
4).

6. לפתוח
ספר,
שעל
צדדי הדפים שלו כתובה מלה (ל"ח
5).

7. להטיל
גורל (בלי
כתיבה)
(ל"ח
12).

8. לתת
משכון (ל"ח
7).

9. לסמן
בעזרת מהדק על כרטיס–התרמה
את סכום התרומה (ל"ח
9).

10. לקיים
מצות פדיון הבן (ל"ח
6).

11. להפריש
תרומות ומעשרות או חלה (ל"ח
6).

12. לסדר
קדושין או גירושין (ל"ח
6).

13. לקרוא
מכתבי עסקים מסחריים (ס"א
8).

14. לערוך
מפקד בעזרת רשימת אנשים (ס"א
9).

טז.
קבוצה
חמישית:
מלאכות
הבונה והסותר:
35-34

וקבוצה
שביעית:
מלאכת
המכה בפטיש:
38

מושגי
יסוד:

בנין
קבוע ובנין ארעי,
אהל–טפח,
בנין
בכלים,
מתקן
מנא,
גזרה
שמא יתקן כלי שיר.

1. להדק
את קת הפטיש בתוך הברזל (ל"ט
1).

2. לתלות
וילון לפני הפתח או מסביב למטה.
(ל"ט
4).

3. לסתום
פרצה בחלון בעזרת קרטון או בגד (ל"ט
9-8).

4. להחזיר
דלת או חלון לתוך ציריהם (ל"ט
13).

5. להטמין
אוצר באדמה (מ'
2).

6. להתיז
מים על הרצפה שלא יעלה אבק (מ'
3).

7. לגרור
על הקרקע שלחן או כסא (מ'
6).

8. לפזר
חול על לכלוך כדי לכסותו (מ'
8).

9. להוציא
מסמר התקוע בקיר (מ"א
2,
5).

10. לסתום
נקב שבחבית בטיט,
במטלית,
בשעווה
או בקש (מ"א
6).

11. לפתוח
מטריה (מ"ב
6).

12. לפרוס
סדין על עגלת–תינוק
או על לול (מ"ב
3).

13. לפתוח
מנעול–דלת
(בהעדר
המפתח)
בעזרת
סכין ומסמר (מ"ג
1).

14. להעמיד
ולפתוח רהיט מתקפל (מ"ד
5).

15. להשחיל
שרוך לתוך נעל חדשה (מ"ד
8).

16. לכסות
עגלת–תינוק
במכסה הקבוע בה (מ"ב
3).

17. להוציא
מבגד חוטים מכליבים שבו (מ"ד
13).

18. לטבול
כלים (מ"ד
17).

19. לצלצל
בפעמון לא–חשמלי
(מ"ד
19).

20. למתוח
שעון מעורר כדי שיצלצל (מ"ד
19).

21. לשרוק
(בפה)
כדי
לקרוא לחבר (מ"ד
19).

22. לכונן
שעון שפסק מללכת (מ"ד
19).

23. לפתוח
צנצנת,
שכסויה
מוברג באופן הדוק (מ"ד
5).

24. להפריש
חלה (מ"ד
22).

25. לשחות
בבריכה (מ"ד
20).

26. לשטוף
כוסות זכוכית (מ"ד
21).

27. לקפל
מפית שלחן (מ"ד
24).

28. לעשות
נקב בפצע כדי להוציא מוגלה (מ"ד
15).

יז.
קבוצה
ששית: מלאכות
המכבה והמבעיר:
37-36

מושגי
יסוד:
כל
שהוא,
מלאכה
שאין צריך לגופה (ראה
סעיף יא 5),
רוח
מצויה,
גזרה
שמא יטה,
גזרה
שמא ימחט.

1. לכבות
גחלת המונחת ברחוב (מ"ה
2).

2. לכבות
נר שנפל על השולחן (מ"ה
4).

3. לרמוז
לנכרי,
שיבוא
לכבות דליקה (מ"ה
9).

4. להניח
לילד לכבות דליקה (מ"ה
9).

5. להרטיב
בגד בקצהו האחד,
בשעה
שקצהו האחר נאחז בלהבת–אש
(מ"ה
10).

6. לנער
או להניע נר של שמן (מ"ה
11).

7. לפתוח
הדלת של תנור בוער (מ"ה
12).

8. לקרוא
לאור מנורת נפט או נר שעווה (מ"ה
14).

9. לפתוח
מקרר חשמלי,
כשהמנורה
שבו עשויה להידלק (ט'
5).

10. לפתוח
או לסגור חלון,
שעל
ידו דולק נר (מ"ה
12).

11. לכבות
מנורה חשמלית כדי שיישן החולה (מ"ה
1).

יח.
קבוצה
שמינית:
מלאכת
המוציא מרשות לרשות:
39

מושגי
יסוד:
רשות
היחיד,
רשות
הרבים,
כרמלית,
מקום
פטור,
חצר,
בית,
מבוי,
עקירה,
הנחה,
העברה
ד'
אמות,
עירוב–חצרות,
שיתוף–מבואות,
שכירת
רשות.

1. מה
הם הכללים שעל פיהם תקבע באילו מלבושים
ותכשיטים מותר לצאת בשבת לרשות הרבים?
(נ"ו
4-1).

2. נכרי
המביא לדירת יהודי מכתב או חפץ,
שנמצאו
מחוץ לבית,
באיזה
אופן יש לקבל ממנו ומדוע?
(נ"ב
2.
ועיין
גם במשנה ברורה).

3. באיזה
מקרה מותר להעביר חפץ מרשות–יחיד
אחת לחברתה,
כשביניהן
רשות הרבים?
(נ"ג
20).

4. מדוע
–
לדעת
הרבה פוסקים –
אין
לנו בזמן הזה "רשות
הרבים"
אמיתית
כי אם במקומות מועטים?
(מ"ט
13).

5. ציין
פעולות האסורות מדרבנן מטעם "הוצאה"
או
"העברה"
(נ"ב
1).

6. ציין
עוד 4
פעולות
של הוצאה שנאמר עליהן –
"פטור
אבל אסור"
(נ"ב
8-3).

7. באיזה
מקרה מותר לצאת לרחוב במקל?
(נ"ו
6).

8. ברר
דינם של החפצים הבאים לעניין הוצאה בשבת:
טלית
(נ"ו
4,
9, 10, 13); תפילין
(נ"ו
4);
תחבושת
(נ"ו
8);
טבעת
(נ"ו
2-1);
כפפות
(נ"ו
12);
שעון
כיס (נ"ו
2).

9. מדוע
תקנו חז"ל
עירובי חצרות?
(ע"ב
1).

10. במה
מערבין,
כיצד
מברכין ומהו נוסח העירוב ותרגומו לעברית?
(ע"ב
1,
5).

11. באיזה
מקרה צריך "לשכור
רשות"
מן
הנכרי?
(ע"ה
1).

12. מה
דינו של יהודי המחלל שבת בנידון זה?
(ע"ה
26).

יט.
שאלות
חזרה

1. כללים
במלאכת הבורר.

2. מהן
הדעות השונות בעניין "קשר
של קיימא"?

3. מי
שנפצע,
ופצעו
שותת דם.
כיצד
ינהג?

4. כוס
יין נשפכה על השולחן ועל המפה,
כיצד
יש לנהוג?

5. ציין
פעולות האסורות משום "מכה
בפטיש".

6. מה
פירוש הכלל "אין
בנין בכלים"?

7. על
אלו מלאכות נאמר:
"אין…
באוכלין"
ואלו
דינים נובעים מכלל זה?

8. אתה
מגלה עקרב תחת השולחן,
כיצד
תנהג?

9. אילו
בגדים מותר לנקות קצת בשבת ובאיזה אופן?

10. ציין
10
פעולות
האסורות מדרבנן,
"גזרה
שמא…"

11. כיצד
לפתוח בקבוק בשבת?

12. איך
יש לנהוג במקרה של דליקה בשבת?

13. ציין
פעולות–כיבוי,
שאינן
אסורות אלא מדרבנן.

14. הגדר
את המושגים:
עירוי,
כרמלית,
רוח
מצויה,
עקירה,
מחוסר
צידה,
אהל
ארעי,
תולש,
מפרק
מגיס.

כ.
אבות
ותולדות

1. יש
שני סוגים של תולדות,
מה
הם?
תן
דוגמה לכל אחד מהם:
סוג
א'
– רמב"ם,
שבת
ח',
א–ב;
סוג
ב'
רמב"ם,
שבת
ח,
טו
טז.

2. הפעולות
הבאות הן תולדות;
ציין
את אב–המלאכה
המתאים לכל אחת מהן ונמק תשובתך:
(א)
הדבקת
בול על מעטפה;
(ב)
סחיטת
ענבים;
(ג)
סחיטת
מטלית או ספוג;
(ד)
חפירת
בור (שייכת
לשני אבות–מלאכה);
(ה)
זיבול
שדה;
(ו)
פציעת
אדם או עשיית חבורה;
(ז)
נתינת
שמן לתוך נר דולק;
(ח)
תלישת
עשב;
(ט)
הסרת
ציפורניים מן היד או מן הרגל;
(י)
חתיכת
הדפים של ספר חדש;
(יא)
העמדת
מלכודת עכברים;
(יב)
צחצוח
נעלים במשחה;
(יג)
חידוד
עפרון;
(יד)
ציור
צורות בחול;
(טו)
השחלת
שרוך לתוך נעל חדשה.

3. מה
ההבדל בדין
בין אב–מלאכה
לבין תולדה?
(משנה
שבת,
ז',
א
בסוף,
ורע"ב
שם).