משנה, מבחן בגרות (פנימי) במשנה א, תשס"ב

מבחן בגרות (פנימי)
במשנה א (תשס"ב)

מחבר:
אבנר עזר

בחינה בתורה שבעל פה (משנה א)

הוראות לנבחן

משך המבחן: כשעה.וחצי.

מבנה המבחן: במבחן
זה
שני
פרקים:

פרק א' – שאלות על מסכתות המשנה. (8 * 10) 80 נקודות

פרק ב' – באור מושגים, ביטויים ומשפטים. (4 * 5) 20 נקודות

סה"כ:
100 נקודות

חומר עזר: אין

הוראות מיוחדות: 1.
את
התשובות
כותבים
בדף
התשובות
המצורף
למבחן.

2. התרכז בשאלות וכתוב בכתב נאה וברור.

בהצלחה

פרק א'
– שאלות על מסכתות המשנה.

עליך לענות על 8 מתוך 10
השאלות!
(10 נקודות לכל שאלה).

שאלה מספר 1

"מאימתי קורין את שמע בערבית,
משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן,
עד סוף האשמורת הראשונה, דברי רבי אליעזר.
וחכמים אומרים, עד חצות. רבן גמליאל אומר,
עד שיעלה עמוד השחר."

1. מתי התחלת זמן קריאת שמע בערב?

2. מדוע השתמש התנא במשנה בדוגמה "שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן" ולא כתב את הזמן?

3. מתי מסתיים זמן קריאת שמע בערב? כתוב את שלשת הדעות ואת נימוקיהם!

שאלה מספר 2

"רבן גמליאל אומר,
בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה. רבי יהושוע אומר,
מעין שמונה עשרה.
רבי עקיבא אומר,
אם שגורה תפילתו בפיו, מתפלל שמונה עשרה.
ואם לאו, מעין שמונה עשרה."

1. כתוב שני הסברים למושג: "מעין שמונה עשרה"!

2. בתפילת העמידה ישנם תשע עשרה ברכות. מדוע קוראים התנאים לתפילה זו "שמונה עשרה"?

3. באר את המחלוקת בין שלשת הדעות במשנה!
   הלכה כמי? מהו הסייג של רע"ב להלכה זו?

שאלה מספר 3

"מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים,
ושואלין הגשמים בברכת השנים, והבדלה בחונן הדעת.
רבי עקיבא אומר,
אומרה ברכה רביעית בפני עצמה.
רבי אליעזר אומר,
בהודאה."

1. למה הכוונה "גבורות גשמים"? ומדוע מזכירין אותה ב"תחיית המתים"?

2. מדוע קבעו את "שאלת הגשמים" ב"ברכת השנים"?

3. "והבדלה בחונן הדעת"
   מדוע?
   כתוב את שני הנימוקים שמביא הרע"ב!

4. כתוב את שלשת הדעות היכן לומר את ההבדלה בתפילה!

שאלה מספר 4

"כיצד מברכין על הפירות. על פירות האילן אומר, בורא פרי העץ,
חוץ מן היין,
שעל היין אומר,
בורא פרי הגפן.
ועל פירות הארץ אומר, בורא פרי האדמה,
חוץ מן הפת,
שעל הפת הוא אומר, המוציא לחם מן הארץ. ועל הירקות אומר,
בורא פרי האדמה.
רבי יהודה אומר,
בורא מיני דשאים."

1. מהי ההגדרה של "אילן"
   עליו מברכים "בורא פרי העץ"?

2. שני אוכלים קבעו להם ברכה מיוחדת. מהם?
   ומדוע קבעו ברכה מיוחדת?

3. מתי אין מברכים על ירק "בורא פרי האדמה"
   אלא "שהכל"?

4. במה חולק רבי יהודה על תנא קמא?
   מהו נימוקו?

שאלה מספר 5

"אכל תאנים וענבים ורימונים, מברך אחריהן שלש ברכות, דברי רבן גמליאל.
וחכמים אומרים, ברכה אחת (מעין שלש). רבי עקיבא אומר,
אפילו אכל שלק והוא מזונו,
מברך עליו שלש ברכות."

1. אכל תאנים, ענבים ורימונים.מה מברך אחריהם?
   כתוב את שלשת הדעות ואת נימוקיהם!

2. למה הכוונה "שלש ברכות"? פרט!

3. מדוע נקראת ברכת "מעין שלש" בשם זה?

שאלה מספר 6

"כלל אמרו בפאה.
כל שהוא אוכל,
ונשמר,
וגידוליו מן הארץ,
ולקיטתו כאחת, ומכניסו לקיום, חייב בפיאה. והתבואה והקטניות, בכלל הזה."

1. חמישה תְנאים נאמרו לחייב בפאה.
   מהם התְּנאים? ומהו המקור להם בתורה?

2. כתוב חמישה דוגמאות,
   אחת לכל תנאי,
   בו התנאי לא התקיים לחייב בפאה!

3. מה ההבדל בין תבואה לקטניות?

שאלה מספר 7

"מאימתי כל אדם מותרין בלקט,
משילכו הנמושות. בפרט ועוללות, משילכו העניים בכרם ויבואו. ובזיתים,
משתרד רביעה שנייה.
אמר רבי יהודה,
והלא יש שאינם מוסקין את זיתיהן אלא לאחר רביעה שנייה, אלא כדי שיהא העני יוצא ולא יהא מביא אלא בארבעה איסרות."

1. "משילכו הנמושות" כתוב שני פרושים לביטוי זה!

2. מדוע נקרא הגשם "רביעה"
   כתוב שני הסברים!
   מתי חלה רביעה שניה בשנה בינונית?

3. מתי לדעת רבי יהודה זיתים מותרים לכל אדם? מדוע דווקא בכמות של ארבעה איסרות?

שאלה מספר 8

"מי שאחזו בולמוס,
מאכילין אותו אפילו דברים טמאים עד שייאורו עיניו. מי שנשכו כלב שוטה, אין מאכילין אותו מחצר כבד שלו, רבי מתיה בן חרש מתיר.
ועוד אמר רבי מתיה בן חרש, החושש בפיו, מטילין לו סם בתוך פיו בשבת, מפני שהוא ספק נפשות, וכל ספק נפשות דוחה את השבת."

1. מדוע התירו למי שאחזו בולמוס לאכול מאכלים טמאים, ולמי שנשכו כלב לא התירו לאכול מחצר כבד שלו?

2. מה טעמו של רבי מתיה בן חרש המתיר להאכיל מחצר כבד שלו?

3. "החושש בגרונו" באיזה מקרה מדובר?
   ומה חדש התנא במשנה?

שאלה מספר 9

"מי שנפלה עליו מפלת, ספק הוא שם ספק אינו שם, ספק חי ספק מת, ספק נכרי ספק ישראל, מפקחין עליו את הגל. מצאוהו חי, מפקחין עליו. ואם מת, יניחוהו."

1. כיצד בודקים אם חי הוא או מת?
   מהיכן לומדים זאת בפסוק?

2. "מצאוהו חי מפקחין עליו" מה חידש לנו התנא הרי אנו יודעים ש"פיקוח נפש דוחה שבת"?

3. מה ההבדל בין מת בדליקה למת במפלת?
   ומדוע?

שאלה מספר 10

" בית שמאי אומרים,
אין מוליכין את הסולם משובך לשובך, אבל מטהו מחלון לחלון. ובית הלל מתירין.
בית שמאי אומרים,
לא יטול, אלא אם כן נענע מבעוד יום. ובית הלל אומרים,
עומד ואומר זה וזה אני נוטל."

1. באיזה סולם ובאיזה רשות נחלקו בית שמאי ובית הלל?
   מתי גם בית הלל מודים שאסור?

2. "לא יטול אלא אם כן נענע" מדוע לבית שמאי לא מספיק שיאמר זה וזה אני נוטל?

3. כיצד יפסקו בית שמאי בבריכה שניה? נמק!

פרק
ב'
–
באור
מושגים,
ביטויים
ומשפטים.

עליך לבאר 4
מתוך 6! (5
נקודות לכל באור).