נושא
הדף: הלכות
שבת – סוחט
מחבר:
אילן
עמר
מיועד
לכיתות: ז–ט
הלכות
שבת
-
מלאכת סוחט.
"אין
סוחטין את הפירות להוציא מהן משקין,
ואם
יצאו (המשקין
מהפירות)
מעצמן
– אסורין.
רבי
יהודה אומר: אם
לאוכלין (הפירות
מיועדים לאכילה)
– היוצא
מהן מותר, ואם
למשקין (הפירות
מיועדים להכנת משקים) – היוצא
מהן אסור."
"רבי
יהודה דמודי לרבנן (מסכים
עם חכמים)
בזיתים
ובענבים. רבנן
דמודו ליה לרבי יהודה (מסכימים
עם רבי יהודה)
בשאר
פירות."
"דתניא:
סוחטין
בפגעין ובפרישין ובעוזרדין (פירות
שבד"כ
מיועדים לאכילה ולא להכנת משקה),
אבל
לא ברימונים (משום
שיש חלק מהאנשים שמייעדים אותם גם להכנת
משקים)."
משנה
וגמרא שבת קמג:-קמד:
א.
מהם שלושת סוגי הפירות המוזכרים במקורות הנ"ל ומה מאפיין כל אחד מהם?
-
סוג הפרי
המאפיין (מה הייעוד שלו בד"כ)
1.
2.
3.
ב.
מה מסכימים ר'
יהודה וחכמים לגבי זיתים וענבים?
מדוע!?
____________________________________________________________________________
ג.
מה מסכימים ר'
יהודה וחכמים לגבי שאר פירות?
מדוע!?
____________________________________________________________________________
ד.
מהי מחלוקתם לגבי רימונים?
____________________________________________________________________________
"זיתים
וענבים,
אסור
לסחטן;
ואם
יצאו מעצמן,
אסורים
אפילו לא
היו עומדים
אלא לאכילה.
ותותים
ורימונים,
אסור
לסחטן;
ואם
יצאו מעצמן,
אם
עומדים
לאכילה,
מותר;
ואם
עומדים
למשקים,
אסור.
ושאר
כל הפירות,
מותר
לסחטן."
שו"ע אורח חיים סימן כ סעיף א'
א.
מהם
שבעת
הפירות
המוזכרים
במקור
הדין
ובפסיקת
ההלכה?
__________
_________ ___________ __________ ___________ __________
__________
ב.
רשום
עוד: שלוש
דוגמאות לפירות המיועדים רק לאכילה ולא
לשתייה, שלוש
דוגמאות לפירות שרוב גידולם ושימושם
מיועד להכנת משקים ושלוש דוגמאות לפירות
שמיעודים גם להכנת משקים וגם לאכילה!
-
רוב ייעודם לשתייה
רוב ייעודם למאכל
מיועדים גם לשתייה וגם לאכילה
הלכות
שבת
-
מלאכת
סוחט.
שיעור שני
"אמר
רבי
זירא
אמר
רב
חייא
בר
אשי
אמר
רב:
סוחט
אדם
אשכול
של
ענבים
לתוך
הקדרה
(קדרה =
סיר שיש בו תבשיל וסוחטים את הפרי לתוך המאכל שבסיר כדי להוסיף בו טעם),
אבל
לא
לתוך
הקערה
(קערה =
כלי ריק שאין בו תבשיל ונוהגים לסחוט לתוכו פרי כדי לרכז בו את המשקים)."
שבת קמה.
א.
לאיזה כלי מותר לסחוט ענבים בשבת ולאיזה כלי אסור?
____________________________________________________________________________
ב.
לשם מה סוחטים פירות לתוך קדרה?
____________________________________________________________________________
ג.
לשם מה סוחטים פירות לתוך קערה?
____________________________________________________________________________
ד.
מדוע לדעתך מותר לסחוט לקדרה ואסור לסחוט לקערה?
(היעזר בשיעור הקודם!)
____________________________________________________________________________
"מותר
לסחוט אשכול
ענבים לתוך
קדירה שיש
בה תבשיל
כדי לתקן
האוכל,
דהוה
ליה משקה
הבא לאוכל
וכאוכל
דמי;
אבל
אם אין
בה תבשיל
אסור.
" שו"ע אורח חיים סימן כ סעיף ד'
–
הסבר מה פירוש:
"דהוה
ליה משקה
הבא לאוכל
– וכאוכל
דמי"
?
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
ראובן הכין בשבת סלט ירקות משובח ביותר ממלפפונים,
עגבניות,
פלפלים,
בצל ונבטים.
הוא תיבל אותו במלח,
שמן זית,
זעתר והוסיף קצת קרוטונים לסלט.
הוא רצה להוסיף מעט מיץ לימון לסלט מלימון טבעי ועסיסי ולא מיץ לימון משומר.
לאור מה שלמדנו לעיל,
האם מותר לראובן לסחוט מיץ לימון אל תוך הסלט על מנת להוסיף לו טעם?
נמק!
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
מס'
9.
תלמיד
יקר!
לפניך
הדף התשיעי במסגרת דפי עבודה ל"מתמידים"
המעונינים
להעמיק ולהרחיב את ידיעותיהם בסוגיות
הנלמדות בכתה.
דף
זה כידוע,
אינו
חובה והוא נוסף
לדפים שנעשים בכתה.
דף
זה הינו המשך למה שלמדנו ביום ד',
כב'
אדר
בלימודי הלכה: "דיני
סוחט בשבת".
הדף
הנוכחי עוסק בדיני חליבה בשבת.
בדף
"מתמידים"
זה
יש מקור אחד בלבד!!!
ויחד
עם זאת ערך הציון של דף זה שווה
לערך הציון של חמישה דפי מתמידים!!!
קרא
את המקור ובצע את המשימה שלאחריו.
"מפרק
–
פירש"י
דהוה
תולדה
דדש
וקשה
לר"ת
דבשילהי
המצניע
(לקמן
צה.)
אמר
דחולב
חייב
משום
מפרק
ואי
הוה
תולדה
דדש
הא
אמר
לקמן
גבי
הפוצע
חלזון
דלרבנן
אין
דישה
אלא
בגידולי
קרקע
ואין
לומר
דדוקא
חלזון
שהוא
דג
פטרי
רבנן
דלא
הוי
גידולי
קרקע
אבל
בחולב
מחייבי
דבהמה
חשיבא
גידולי
קרקע
כדמוכח
בריש
בכל
מערבין
(עירובין
דף
כז🙂
דהא
[ע"כ
טעמא
דרבנן
משום]
דילפינן
להו
מסממנין
שבמשכן
דאין
דישה
אלא
בגידולי
קרקע
לגבי
דבר
הגדל
ממש
מן
הקרקע
לא
חשיבא
בהמה
גידולי
קרקע
כדאמרינן
בהשוכר
את
הפועלים
(ב"מ
פט.)
מה
דיש
מיוחד
שהוא
גידולי
קרקע
ופועל
אוכל
בו
אף
כל
כו'
יצא
החולב
והמגבן
כו'
ודוחק
לומר
דברייתא
דהמצניע
אתיא
כר"י
דפליג
לקמן
אדרבנן
ונראה
לר"ת
דמפרק
חייב
משום
ממחק
דכשחולב
ממחק
את
הדד
ומחליקו
ואין
נראה
לר"י
דבפרק
חבית
(לקמן
קמד🙂
אמרינן
חולב
אדם
לתוך
הקדרה
אבל
לא
לתוך
הקערה
ולר"ת
מה
לי
לתוך
הקדרה
מה
לי
לתוך
הקערה
ולפירוש
הקונטרס
א"ש
דמעיקרא
כשהיה
בדדין
חשיב
אוכל
וכשחולב
לתוך
הקדרה
(דהשתא)
נמי
הוי
אוכל
ולא
דמי
לדש
שנשתנה
ונראה
דלפירוש
הקונטרס
הלכה
כרבי
יהודה
דהאמר
בפרק
אע"פ
(כתובות
ס.)
אמר
רבי
מרינוס
גונח
יונק
חלב
בשבת
מ"ט
מפרק
כלאחר
יד
הוא
ובמקום
צער
לא
גזרו
רבנן
ופסיק
התם
רב
יוסף
הלכתא
כרבי
מרינוס
ואין
נראה
לומר
דאף
לרבנן
אסור
מדרבנן
דמיחזי
כמפרק
ואף
על
גב
דלא
אסירא
אלא
מדרבנן
לא
שרי
אלא
משום
דאיכא
תרתי
כלאחר
יד
ובמקום
צער."
תוספות מסכת שבת דף עג עמוד ב
-
סכם את המשא ומתן המופיע בדברי התוספות.
בסיכום עליך לשים דגש על כל שלב ושלב מדברי התוספות ולהסבירו במילים שלך!
עליך להתייחס לקושיות,
תירוצים,
דעות הראשונים ומחלוקות ביניהם,
מקורות וחיזוקים לכל שלב,
מסקנות ועוד…
