הלכות שבת: סוחט, צידה וקושר – דף חזרה וסיכום

נושא
הדף: הלכות
שבת – סיכום
וחזרה להלכות סוחט, צידה
וקושר

מחבר:
אילן
עמר

מיועד
לכיתות: ז–ט

סיכום
וחזרה
למבחן
בהלכה (מקצת מלאכות שבת)

לפניך סיכום של חלק ממלאכות שבת שלמדנו לאחרונה.
הסיכום עוסק בעיקרי הדין המאפיינים כל מלאכה ומלאכה.
עליך להתמקד בעקרונות הדין המאפיינים כל מלאכה כך שתוכל לתת דוגמאות משלך למלאכות הללו.
כמו כן,
עליך לדעת את דרגות החיוב של כל מלאכה ומלאכה כפי שיפורט בהמשך.

1. מלאכת
   סוחט:
   לגבי מלאכת סוחט למדנו שני עקרונות המאפיינים מלאכה זו:

1. ייעוד הפרי הנסחט:
   ישנם פירות המיועדים למאכל בלבד,
   ישנם פירות המיועדים להכנת משקים בלבד ויש פירות שהשימוש בהם נועד גם למאכל וגם להכנת משקים.
   

לאור זאת קיימות שלוש דרגות חיוב לגבי סחיטת פירות בשבת:

1. פירות המיועדים להכנת משקים – חייב.

2. פירות המיועדים גם למאכל וגם להכנת משקים – פטור אבל אסור (מדרבנן).

3. פירות המיועדים למאכל בלבד – מותר לסחוט לכתחילה.

2. מטרת הסחיטה:
   בדרך כלל,
   ישנן שתי מטרות עיקריות בסחיטה;
   הכנת משקה או הוספת טעם לתבשיל.
   כאשר סוחטים פרי שבדרך כלל ייעודו להכנת משקים (כמו זיתים וענבים)
   על מנת להכין משקה – הרי שדבר זה אסור מהתורה.
   אך אם סוחטים את הפרי על מנת לתת טעם במאכל (כגון הוספת לימון לסלט)
   הרי שפעולה זו מותרת לכתחילה.

1. מלאכת
   צידה:
   ישנם שני עיקרים באשר למלאכת צידה:

1. במינו ניצוד:
   ישנם בעלי חיים שבדרך כלל צדים אותם לצורך כל שהוא (מאכל,
   עורות,
   פרווה וכד')
   וישנם בעלי חיים שאין צורך לצוד אותם ולכן אנשים בד"כ לא צדים אותם.
   לכן,
   במלאכת צידה,
   יש לערוך הבחנה בין בעל חי שבמינו ניצוד לבין בעל חי שאין במינו ניצוד.

2. ניצוד ועומד:
   ישנם מקומות שכשמכניסים אליהם בעל חי מסוים הוא נחשב ניצוד שם ואינו יכול לברוח משם כלל (כגון פיל לתוך כלוב סגור)
   לעומת זאת אם מכניסים לשם בעל חי אחר עדיין קשה לתפוס אותו שם והוא אינו נחשב לניצוד שם (כגון ציפור לתוך חדר).
   לכן,
   במלאכת צידה,
   יש לערוך הבחנה בין מקום שבו הבעל חי ניצוד ועומד לבין מקום שבו הבעל חי אינו ניצוד ועומד.

בהתאם לאמור לעיל קיימות שלוש דרגות חיוב במלאכת צידה:

4. חייב – כאשר צד בעל חי שבמינו ניצוד למקום שבו הוא ניצוד.

5. פטור אבל אסור – כאשר צד בעל חי שבמינו ניצוד למקום שאינו ניצוד ועומד בו או שצד בעל חי שאין במינו ניצוד למקום שניצוד ועומד בו.

6. מותר – בעל חי שאין במינו ניצוד למקום שאינו ניצוד ועומד.
   

2. מלאכת
   קושר:
   ישנם שני עיקרים באשר למלאכת קושר:

1. משך זמן קיום הקשר:
   ישנם קשרים שקושרים אותם על מנת שישארו קבועים למשך זמן רב ולא מעוניינים להסיר אותם מיד או בטווח הזמן הקרוב.
   לעומת זאת ישנם קשרים שאעפ"י שקושרים אותם,
   לא מעוניינים לקיים אותם זמן רב אלא מסירים אותם בתוך טווח זמן קרוב (כגון קשירת נעליים).
   לכן,
   במלאכת קושר יש לערוך הבחנה בין קשר שהוא בד"כ מתקיים לזמן רב (קשר של קיימא)
   לבין קשר שלא מתקיים לזמן רב (קשר שאינו של קיימא).

2. איכות קשר:
   ישנם קשרים איכותיים ומקצועיים שרק בעלי מקצוע יודעים לקשור אותם ואנשים רגילים לא קושרים קשרים כאלו.
   לעומת זאת ישנם קשרים רבים שהם פשוטים וכל אדם יכול לקשור אותם ואין צורך במקצועיות ובמומחיות מיוחדת על מנת לבצע קשר כזה.
   לכן,
   במלאכת קושר יש לערוך הבחנה בין קשר שהוא מקצועי ודורש מומחיות (קשר של אומן)
   לבין קשר שאינו מקצועי ואינו דורש מומחיות (קשר של הדיוט).
   

בהתאם לאמור לעיל קיימות שלוש דרגות חיוב במלאכת קושר:

7. קשר של קיימא והוא מעשה אומן – חייב.

8. קשר של קיימא ואינו מעשה אומן /
   קשר שאינו של קיימא והוא מעשה אומן – פטור אבל אסור.

9. קשר שאינו של קיימא ואינו מעשה אומן – מותר.