תוספתא, גיטין, פרק ג משנה יח

נושא הדף: תוספתא,
מסכת גיטין, פרק ג משנה יח

מיועד לכיתות ד–ט

מחבר:
אילן עמר

תוספתא (משנה חיצונית) גיטין,
פרק ג', יח'

"עיר שיש בה ישראל ועובדי כוכבים, הפרנסים גובים מישראל ומעובדי כוכבים מפני דרכי שלום ומפרנסים עניי עובדי כוכבים ועניי ישראל מפני דרכי שלום.
מספידים וקוברים מתי עובדי כוכבים מפני דרכי שלום. מנחמים אבלי עובדי כוכבים מפני דרכי שלום."

רש"י
(גמרא גיטין סא.):
"עם
מתי ישראל
– לא
בקברי
ישראל
אלא
מתעסקים
בהם אם
מצאום
הרוגים
עם ישראל."

א.
באֵר את המילים הבאות:

1. פרנסים _______________ 2. גובים _____________ 3. מספידים
____________

ב.
מהי משמעות
המילה ישראל
במשנה זו?
____________

ג.
הסבר
בלשונך את המונחים
הבאים:

1. על אילו שני עמים מדובר במשנה זו?
   _______________________________________

2. מהם
   שני הדינים הנידונים במשנה זו?
   ______________________________________

3. מדוע
   מקיימים דינים אלו?
   ______________________________________________

4. היכן
   מתקיימים דינים אלו?
   _____________________________________________

5. מהו
   הביטוי המרכזי החוזר על עצמו פעמים רבות במשנה?
   ________________________

6. לאור השאלות הנ"ל,
   כתוב נושא למשנה:
   ____________________________________

השלם את הטבלה הבאה:

חלק א':
דיני
צדקה

א.
מהן
שתי הפעולות הקשורות בדיני צדקה הנידונות בחלק זה של המשנה?

____________________________________________________________________

ב.
הסבר
בלשונך חלק זה של המשנה.
(בהסבר עליך להתייחס לשאלות הבאות:
ממי
גובים כסף לצדקה?
למי
מחלקים את כספי הצדקה?
היכן
מדובר דין זה?
מדוע
נוהגים כך?)

____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

חלק ב':
דיני
אבילות

א.
מהן
שלושת ההלכות הקשורות בדיני אבילות הנידונות בחלק זה של המשנה?

____________________________________________________________________

ב.
מה
מחדש רש"י בפירושו לגבי דין קבורת גויים בבית קברות יהודי?

____________________________________________________________________

ג.
מה
הסיבה שנוהגים דינים אלו?
____________________________________________

"בנק מילים"

מכולם,
ישראל,
פרנסי,
עובדי,
שלום,
מספידים,
דרכי,
מנחמים,
מפרנסים,
כוכבים,
קוברים.

א.
השלם את התרשים הבא בעזרת בנק המילים הנלווה אליו:

עיר שיש בה

________ ו _______ _______

מפני _________ _________

________ העיר גובים ________
ו _________ עניים יהודים וגויים

_________ ו __________ מתים של עכו"ם.
ו __________ אבליהם.

ב.
לצערנו הרב,
לאחרונה ישנם מקרים רבים בהם יש חללי צה"ל או נפגעי טרור ופעולות איבה,
שאינם יהודים (כגון עולים מחבר העמים).
קרוביהם רוצים להביא אותם לקבורה כדת משה וישראל בבתי קברות של יהודים.
הרבנות הראשית לישראל פתרה בעיה קשה זו ע"י כך שישנן חלקות (בתוך בתי הקברות)
המיוחדות למי שאינו יהודי או ספק יהודי ספק גוי,
על מנת שלא לקבור אותם מחוץ לגדר.
למרות זאת,
הסוגיא טעונה מאד מבחינה חברתית ודתית.

חווה דעתך מבחינה מוסרית והלכתית ביחס לסוגיא סבוכה זו!

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

מס'
8.

תלמיד יקר!

לפניך הדף השמיני במסגרת דפי עבודה ל"מתמידים"
המעונינים להעמיק ולהרחיב את ידיעותיהם בסוגיות הנלמדות בכתה. דף זה כידוע,
אינו חובה והוא נוסף לדפים שנעשים בכתה.
דף
זה
הינו
המשך
למה
שלמדנו
ביום
ג', כג'
שבט
בלימודי
משנה:
"קבורת
נכרים
או
ספק
נכרים
בבתי
קברות
של
יהודים".
להלן מספר מקורות,
קרא אותם וענה על השאלות הנלוות אליהם.

"וכי
יהיה
באיש חטא
משפט מות
והומת
ותלית
אותו על
עץ,
לא
תלין
נבלתו
על העץ
כי קבור
תקברנו
ביום
ההוא.
לא
תלין
נבלתו
על העץ
כי קבור
תקברנו
ביום
ההוא כי
קללת
אלוקים
תלוי."

דברים כא',
כב–כג.

"כי
קללת
אלוקים
תלוי
–
זלזולו
של מלך
הוא,
שאדם
עשוי
בדמות
דיוקנו
וישראל
הם
בניו." רש"י

"והמשל…
איננו
כאשר
חשב
הרב
(רש"י)
בישראל
שנקראו
בנים
למקום…
ואין
ראוי
שנטמא
הארץ
ותהיה
קללת
האלוקים
בארץ
הקדושה,
כי
שם ציוה
את הברכה
חיים עד
העולם." רמב"ן

"אמר
רבי יוחנן
משום רבי
שמעון
בן יוחאי:
מנין
למלין
את מתו
שעובר
עליו בלא
תעשה –
תלמוד
לומר כי
קבור
תקברנו
–
מכאן
למלין
את מתו
שעובר
בלא תעשה.
איכא
דאמרי,
אמר
רבי יוחנן
משום רבי
שמעון
בן יוחאי:
רמז
לקבורה
מן התורה
מניין –
תלמוד
לומר כי
קבור
תקברנו
מכאן רמז
לקבורה
מן התורה." תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף מו עמוד ב

"אפילו
העכו"ם
צוו חכמים
לבקר
חוליהם,
ולקבור
מתיהם
עם מתי
ישראל,
ולפרנס
ענייהם
בכלל
עניי
ישראל,
מפני
דרכי
שלום,
הרי
נאמר טוב
ה'
לכל
ורחמיו
על כל
מעשיו,
ונאמר
דרכיה
דרכי
נועם וכל
נתיבותיה
שלום." רמב"ם הלכות מלכים פרק י הלכה יב

שאלות

1.
מהו המקור לאיסור הלנת מת?

2.
מהי מחלוקת רש"י ורמב"ן לגבי איסור הלנת המת?

3.
מהי הסיבה לפי רש"י שאסור להלין את המת?

4.
מהן שתי הסיבות לפי הרמב"ן אסור להלין מת?

5.
מהן שתי הלשונות בגמרא סנהדרין לגבי הלנת המת ומה ההבדל ביניהן?

6.
כיצד פוסק הרמב"ם במחלוקת שבין רש"י ורמב"ן?

7.
מהם הדברים שמונה הרמב"ם שעושים גם לגויים משום דרכי שלום?

8.
אילו עוד דברים (מצוות)
ידועים לך שמקיימים אותם גם בקרב גויים משום דרכי שלום?

9.
מצורף כאן מכתב של הרבנים הראשיים לישראל,
הרב ישראל מאיר לאו והרב בקשי דורון,
בקשר לקבורת מי שאינם יהודים בבתי קברות של יהודים.
קרא את המכתב וכתוב בלשונך את עיקרי הדין הנוגעים לענייננו.