ב
ס"ד
נושא הדף:
חול המועד –
קיצור הלכות חול המעוד מתוך "שמירת שבת כהלכתה".
מחבר:
יהודה
רוזנברג
(ראה
הקדמה
בקובץ
"הקדמה")
מיועד לכיתות:
יא–יב
שמירת שבת כהלכתה חלק ב'.
פרק ס"ו.
קדושת חולו של מועד.
1. חול המועד – יש בו קדושה הדומה לחג.
ולכן:
א'.
ראוי להקפיד על שתי סעודות עם לחם (בערב ובמשך היום)
(א').
ב'.
אסור להתענות.
(א').
ג'.
צריך להתלבש יפה.
ד'.
כל המלאכות שאסורות בשבת – מותרות ביו"ט,
אך צריך לחשוב תמיד "האם הפעולה הזו היא כבוד לחג,
או לא?"
(ד').
ה'.
מותר:
-
להכין אוכל נפש ליום עצמו,
או להכין בחול המועד בשביל החג או השבת,
גם אם הדבר כרוך בעבודה קשה או אפילו לקצור את התבואה (ו).
והכל בצורה רגילה ("כדרכו").
(י"ב). -
מותר – לבשל גם לצורך אחרים בתשלום (בתנאי שיהיה ברור כי הוא מכין הרבה כדי למכור לאחרים את האוכל,
כדי שיאכלו אותו עוד בחול המועד).
(מאפיה קונדטוריה,
מסעדה וכד')(ח'). -
מותר – להכין יותר ממה שצריך לחול המועד.
(י'). -
מותר – להכין אוכל – גם אם יש לו אוכל מוכן,
אלא אם כן האוכל המוכן הוא בדיוק כמו מה שרוצה להכין.
(י"א). -
אסור לעבוד במפעל שמייצר אוכל שברור כי האוכל מיועד לאחרי החג.
(י"ג).
מכשירי אוכל נפש.
-
מותר – להשתמש בכל מכשיר לצורך הכנת האוכל,
וגם לתקן מכשיר לצורך זה – בתנאי שהכלי משמש להכנת האוכל,
ולא רק כלי עזר (כמו תיקון השולחן,
מקרר,
תנור וכד').
(י"ד–ט"ו). -
צריך להשתדל לתקן את הכלים,
להכין עצים לתנור וכד'
לפני החג.
(י"ז).
צורכי הגוף במועד.
-
מותר – לטפל בגוף האדם ולתקן את המכשירים שנועדו לטפל באדם.
(מי שקצת לא מרגיש טוב,
לעשות דיקור סיני,
לעשות צמות,
להסתרק וכד').
(כ'-כ"א). -
צריך – להתגלח,
להסתפר ולגזוז ציפורניים בערב חג,
כדי שיכנס לחג מסודר.
(כ"ב). -
אסור – להתגלח ולהסתפר,
גם בנים וגם בנות.
(גזרת חכמים).
(כ"א). -
מותר – להתגלח ולהסתפר – אסיר ששוחרר מבית הסוהר,
ילד קטן שהשער מפריע לו,
אדם שבשום צורה לא יכל לעשות זאת בערב חג.
(כ"ג–ל"ב).
12. אסור – לגזוז ציפורניים,
חוץ מ:
אישה שצריכה לטבול בחול המועד,
מי שרגיל לגזוז ציפורניים
בכל ערב שבת וחג – יעשה זאת גם בחול המועד – וכל אלו יכולים לגזוז ציפורניים כדרכם.(ל"ג).
שאר צורכי חולו של מועד.
13. "מלאכת אומן"
– מלאכה מיקצועית (תופרת וכד')
– בעל המקצוע – יכול לעשות מלאכתו לצורך חול המועד – בשינוי.
(ל"ז).
מי שלא איש מקצוע – יכול לעשות זאת גם ללא שינוי.
(ל"ו).
14. מלאכה מאוד קלה – מותר לעשות אותה גם ללא שינוי.
(ל"ח).
15. אסור להשאיר בכוונה עבודות לחול המועד,
אך אם היה אנוס,
מותר לעשות את העבודות בחול מועד.
(ל"ט).
16. כל העבודות שמותר לעשות,
אסור לגבות עליהם תשלום.
(מ').
17. מותר לחשב בשכר חודשי גם את ימי החג.
(מ').
18. מותר – לעשות מלאכה לצורך כבוד האדם לצורך חול המועד,
בתוך חול המועד (צחצוח נעליים,
תיקון בגד,
השלמת כפתור,
תיקון קל בנעליים).
(מ"ג–מ"ד).
19. מותר – לתקן חלון שנשבר,
לכתוב מכתבי שלום,
ולענות למכתבי שלום (נ"ה).
20. מותר – להדפיס במכונת כתיבה ולחתום בחותמת,
ולכתוב כתב שאינו מתקיים (לכתוב על אדים,
לחשב בחישובית כי הכתב נמחק וכד').
(נ"ה).
21. מותר – לקפל מפה לפי הסימנים הישנים,
ולגהץ אותה לפי הסימנים האלו (זה לא "מלאכת אומן").
22. אסור – לקפל או לגהץ את המפה במקום שאין סימנים,
כי זה "מלאכת אומן"
שאסורה.(נ"ו).
23. מותר – להשקות עצים,
ולקטוף פירות לצורך המועד.
(נ"ז).
24. שירותים:
יש אומרים:
מותר לתקן בצורה לא מיקצועית.
יש אומרים:
אסור.
25. מותר – לנסוע במכונית,
ולתקן אותה לבד,
בלי עזרה מקצועית.
(לטכנאי – אסור).
(נ"ט).
26. מותר – לנגן בלי חשש שמא יתקן כלי.
(ס"א).
כיבוס בחול מועד.
27. אסור – לכבס בחול המועד.
(ס"ג).
28. מותר – לכבס:
לילדים קטנים,
תינוקות,
מגבות מטבח,
גרביים , גרביונים וכד'
– כל דבר שכיבסנו לפני החג,
אך אין לנו מספיק בגדים.
(ס"ג).
29. בגד שנרטב,
מותר לסחוט אותו.
(ע').
30. כתם בבגד:
היה לפני החג – אסור לכבס.
קיבל כתם בחג ואין לו בגד אחר יפה ללבוש – מותר לכבס.
פרק ס"ז – דיני חולו של מועד (המשך).
מלאכת דבר האבד.
-
הגדרת "דבר האבד"
= מלאכה שאם לא נבצע אותה,
יגרם לנו נזק כספי.
-
מותר – לעבוד כרגיל למנוע נזק בקרן [ להשקות כדי שהעץ לא ימות,
(העץ = "קרן")
לסחוט ענבים ליין כדי שלא ירקבו,
ונצטרך לזרוק אותם (ענבים = "קרן")
לקחת הלוואה בתנאים נוחים,
ואם יחכה לאחרי החג לא יוכל לקבל את ההלוואה באותם תנאים.
לשלם חובות כדי לא לשלם קנסות וכד'
]. -
הקרן לא תיפגע,
אך הטיב שלה ירד (הפרות לא ירקבו,
אך יהיו פחות יפים):
א'.
מותר – לעשות "מעשה הדיוט"
(מלאכה לא ברמה של איש מקצוע)
ב"שינוי",
בתנאי שלא יתכנן בכוונה לעשות את העבודה בחול המועד.
(פיזור רעל נגד עכברים בשדה כדי שהעכברים לא יפגעו בשדה.
תיקון גדר שאין בה חשש שיעברו דרכה גנבים וכד')
(י"ח).
-
הקרן לא תפסיד,
אבל יפסיד רווחים,
מותר – לעשות מלאכות שנאסרו מדרבנן,
ולא מדאו'
– בתנאי שישתמש בחלק מהרווחים לטובת חול המועד או החג.
(י"ט).
ועדיף לעשות את המלאכה בצנעה (כ').
-
הקרן לא תפסיד,
אבל יוכל להרוויח דבר שלא יוכל להרוויח אחר כך (להשתתף ביריד דירות,
מכירת ממתקים באירועים מיוחדים בחול המועד וכד')
מותר – לעשות מלאכות דרבנן,
גם אם לא ישתמש בחלק מהכסף לחג.
(כ"א).
5. מותר – לעבוד אם עלול להגרם נזק עתידי (פיטורים מהעבודה,
כי לא בא לעבוד וכד')
. (י"א).
אך ראוי לנסות לקחת את ימי החופש בחול המועד.
(י"ד).
-
אם צריך פועלים למלאכת "דבר האבד"
ישתדל לקחת עובד שאין לו מה לאכול,
או נוכרי.
(ד'). -
מותר לעשות מעשה בערב חג שיחייב לעבוד בחול המועד (לנטוע עצים בערב חג ואז צריך להשקות בחול המועד,
וכד').
(ז'). -
מותר – להמשיך לעשות את העבודה שהתחלנו כמלאכת דבר האבד – למרות שעכשיו זה כבר לא דבר האבד.
(להמשיך להשקות את השטח,
למרות שאם נפסיק העצים כבר לא ימותו (י'). -
מותר – לכתוב דיברי תורה כדי שלא ישכח אותם.
(י"ז). -
אסור – לתקן טעות בספר,
אלא יסמן את המקום,
ויתקן אחרי החג.
(י"ז).
מסחר בחולו – של – מועד.
10.אסור – לעבוד במסחר חוץ מ:
א'.
מוכר כי אין לו או לעובד שלו כסף לחג.
(כ"'ד).
ב'.
ממשיך למכור כדי שהקונים הקבועים לא יעברו לחנות אחרת.
(כ"ד).
ג'.
קונה בגדים בשביל החג.
(ועדיף לקנות לפני החג).
(כ"ו).
ד'.
מכירת וקניית מוצרי מזון לחג או חול המועד.(כ"ז).
ה'.
מוצרי הלבשה – שברור שקונה לשם החג.
במקרה כזה – לא פותחים את החנות אלא אם הקונה ביקש,
וגם אז לא יפתח את הדלתות כרגיל,
אלא יפתח דלת אחת משניים.
וכד'
(העיקר שלא יראה כאילו מכר שלא לצורך החג ).
-
מותר – לחשב ולרשום חובות למי שקנה אצל מי שהיה לו מותר למקור.
(ל"ג–ל"ד).
11. מותר – לגבות חובות בחול המועד,
אבל לא להגיש תביעה לב"ד,
כי ברור שתביעה כזו תגרום לכתוב (וזו פעולה שאסורה בחג).
(ל"ה).
מלאכה לצורך מצווה.
12. מצווה עוברת (מצווה שאם לא יעשה אותה עכשיו,
לא יוכל לעשותה אחר כך,
כגון:
בחול המועד
יש לו זמן לכתוב תפילין,
אך לאחר החג לא יהיה לו זמן):
א'.
לצורך עצמו – מותר גם במלאכת אומן,
וגם שלא לצורך חול המועד או החג.
אפילו תכנן בכוונה לעשות זאת בחול המועד.
(ל"ז–ל"ח).
ב'.
לצורך אחרים – לצורך חול המועד – בחינם – מותר.
בשכר – מותר רק אם ישתמש בכסף כדי להרבות בשמחת החג.
ג'.
לא לצורך חול המועד – מותר רק אם אין לו כסף לאוכל לחג.
(ל"ז–ל"ח).
13.אסור לתקן ספר תורה – אלא אם כן אין לו ספר תורה אחר,
והוא צריך אותו לחג.
(ואז מותר).
(ל"ט).
14. מותר – לבנות סוכה ולקטוף ערבות טריות בשביל ארבעת המינים בחול המועד לכל אחד (גם למי שיש לו סוכה ורוצה סוכה גדולה יותר).(מ'-מ"א).
15. מותר – לעשות מעקה לגג – למי שאין לו מעקה.
(ואם יכול לנעול את הכניסה לגג – ינעל,
ויעשה מעקה אחרי החג).
(מ"ב).
16. מותר – לטפל בכל צורכי המת כמו יום רגיל.
(מ"ג).
17. מותר – להכין סעודת מצווה בחול המועד – אם צריך לעשות את הסעודה במוצאי החג,
ולא יספיק להתארגן במוצאי החג.
(מ"ד).
18. אסור – לבנות בית כנסת ולתפור בגדים לחתן והכלה בחול המועד,
(מ"ו).
19. מותר – לעשות מסיבת אירוסין,
ולכתוב "שטר תנאים"
בכל המועד,
אך אסור להתחתן,
כדי שלא ישכחו את שמחת החג.
(מ"ז).
20. מותר – לעשות "גיוסים"
לעבודות ציבוריות (ניקוי השכונה,
צביעת גדרות וכד'
– כי בחול המועד האנשים פנויים,
ויכולים לגייס אותם למבצעים מסוג זה.