נושא הדף: שאלות לעיון בישעיהו פרק נב–נג – מתוך החוברת "עיונים בספר ישעיהו"
מחבר הדף: יהודה איזנברג
מיועד לכיתות: ט–יב
ישעיהו
פרק נב
1. "ערל וטמא" (1).
רד"ק מפרש פסוק זה כך (פירושו הושמט מהדפוסים הרגילים ע"י הצנזורה):
"ערל"
– זה מלכות אדום,
הם הערלים.
"וטמא"
– זה מלכות ישמעאל,
שהם מראים עצמם טהורים ברחיצת גופם, והם טמאים במעשיהם הרעים.
ושתי המלכויות האלה החזיקו בירושלים מיום החורבן,
ושניהם נלחמים עליה זה זמן רב, זה כובשה מזה וזה כובשה מזה. ומיום הגאולה ואילך לא יעברו בה עוד כימי עולם.
וכן אמר "וזרים אל יעברו בה עוד כל ימי עולם".
1.1 לאילו תקופות מתכוון הנביא בפסוק 1?
1.2 לאילו גלויות ולאילו תקופות מתכוון הנביא בפסוקים 6-4?
2. פרש פסוק 8
לפי רש"י ורד"ק.
למי מהם ראיה מישעיהו סב 6?
3. מהו הדבר הגורם למצב בו "וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו"
בפרקנו,
ומהו הגורם למצב זה בתהילים צח?
הערה: השאלות לפסוקים 15-13
מצורפות לפרק נג.
ישעיהו
פרק נג
הנושא "עבד ה'", או ככינויו בפי הראשונים פרשת "הנה ישכיל עבדי",
משתרע על פסוקים נב 13
– נג 12. השאלות להלן מתייחסות לקטע זה כולו.
1. אברבנאל מחלק את הקטע בחלוקה זו:
א. נב 15-13;
ב. נג 9-1;
ג. נג 12-10.
1.1 תן שם לכל קטע מקטעי הפרשה.
1.2 יש המחלקים את קטע ב לשני חלקים.
מה יהיו החלקים?
2. רב סעדיה גאון מפרש את הפרק כמכוון לירמיהו הנביא.
מצא מה מרמז בפרקנו לחיי ירמיהו על–פי מקורות אלה בספר ירמיהו:
ירמיהו א 6; א 10; י 19; יא 19; יח 20.
3. חלק את הפרק לפי המדברים,
וקבע מי אומר כל קטע.
4. "יזה גויים רבים"
(נב 15).
פרש לפי רד"ק ולפי רש"י.
5. "אשר לא סופר להם ראו"
מה ראו? ענה בלשון הכתוב.
6. "ונחמדהו"
–
פרש לפי רש"י ולפי רד"ק.
איך מתפרש הפסוק כולו לפי כל אחד מהם?
7. השווה פסוק 2
לפרק יא 1;
11.
מה תסיק מהשוואה זו על אישיותו של "עבד ה'"?
8. "וכמסתר פנים ממנו"
מי הסתיר פנים ממי?
8.1 ענה לפי רש"י ורד"ק,
ונתח את הצורה הדקדוקית של המלה "ממנו".
כיצד משתלב קטע זה בפסוק כולו?
8.2 ראה דוגמה נוספת לדו–משמעות מעין זו בבמדבר יג 31 ורש"י.
9. "אכן חליינו הוא נשא"
הסבר את דברי רד"ק בביאור הפסוק.
10. "כלנו כצאן תעינו"
מה יביא את הגויים להכרה זו?
11. "ניגש והוא נענה".
פרש (רד"ק ורש"י).
12. "ויתן את רשעים קברו" – למה?
ענה לפי רש"י (יש הרואים בדבריו רמז לגזרות תתנ"ו)
ולפי רד"ק.
13. השווה פסוק 10
לתהילים צ 3.
מהו הרעיון המובא בפסוקים אלה?
14. מהו שכרו של עבד ה'?
ענה גם לפי ישעיהו מט 7.
15. "אכן חליינו הוא נשא" –
רבי יהודה הלוי כוזרי ב לד–מד
…אנחנו במעלת החולה הנשחף, שנתייאשו מרפואתו כל הרופאים, והוא מקווה רפואה מצד המופת ושינוי המנהג.
כמו שאמר הכתוב "התחיינה העצמות האלה"
(יחזקאל לז). ונשלם המאמר ב"הנה ישכיל עבדי"
(ישעיהו נג ד)
מן "לא תואר לו ולא הדר,
וכמסתר פנים ממנו נבזה ולא חשבנוהו" – רוצה לומר משינוי הנראה ורוע מראהו, כמו דברים המטונפים שיש לאדם אסטניסות (=רגש לא נעים)
להביט עליהם, ומסתיר פניו מהם,
נבזה וחדל אישים,
איש מכאובות וידוע חולי.
אמר הכוזרי: ואיך יהיה זה משל לישראל,
והוא אמר: "חוליינו הוא נשא",
וישראל לא מצא אותם מה שמצאם כי אם בעוונם?
אמר החבר: ישראל באומות כלב באברים, הוא רב חוליים מכולם, ורב בריאות מכולם.
אמר החבר: וכן העניין האלוקי ממנו, כמעלת הנפש מן הלב. על כן אמר "רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם את כל חטאותיכם"
(עמוס ג 2).
ואלה הם החולאים.
אבל הבריאות: מה שאמרו רבותינו "מוחל לעוונות עמו ישראל, מעביר ראשון ראשון",
כי איננו מניח לעוונותינו להתעכב עלינו, והיו גורמים לאובדנו לגמרי כאשר עשה האמורי שאמר עליו "כי לא שלם עוון האמורי עד הנה (בר'
טו 16), והניחו עד שהתחזק חולי עוונותיו – והמית אותו.
…ישראל,
מצד שרשם ועצמם ידבק בהם העניין האלוקי.
כן ישיגום החולאים מהתדמות לגויים…
כמו שאמר "ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם". ואל יהי רחוק בעיניך שנאמר בכגון זה "אכן חליינו הוא נשא" – ואנחנו בצרה והעולם במנוחה, והצרות המוצאות אותנו סיבה לתקנות תורתנו, ובור הבר ממנו,
ויציאת הסיגים מתוכנו,
ובבורנו ידבק העניין האלוקי בעולם.
15.1 איך פירש רבי יהודה הלוי את פסוק 3, וכמי מהפרשנים פירש?
15.2 מהו הקושי שעמד בפני הכוזרי בפירוש פרקנו כמכוון לישראל?
15.3 במה ישראל רב מחלות, ובמה הוא רב בריאות?
15.4 מאיזו בחינה נושא ישראל את עוון העולם כולו?