נושא הדף:הלכה,
השמש בחנוכה
מתאים לכיתות ט–י"ב
מחבר:
ישי רוזנברג
אמר רבא: צריך נר אחרת להשתמש לאורה.
תלמוד בבלי מסכת שבת דף כ"א עמוד ב
"ובשעת הסכנה –
מניחה על שלחנו,
ודיו.
אמר רבא: צריך נר אחרת להשתמש לאורה.
ואי איכא מדורה – לא צריך, ואי אדם חשוב הוא, אף על גב דאיכא מדורה – צריך נר אחרת".
רש"י מסכת שבת דף כא עמוד ב
נר אחרת –
לעשות היכר לדבר.
ואי איכא מדורה – אש,
לא צריך נר אחרת, לפי שמשתמש לאור המדורה, ויש
היכרא
שהנר של
מצוה
היא.
ואי אדם חשוב הוא –
שאינו רגיל להשתמש לאור המדורה.
צריך נר אחרת – דאי לא –
לא הוי היכר.
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נ"ג עמוד א
"תני חדא: אור של בית הכנסת ושל בית המדרש מברכין עליו,
ותניא אידך: אין מברכין עליו!
– לא קשיא: הא – דאיכא אדם חשוב,
הא – דליכא אדם חשוב.
ואי בעית אימא:
הא והא דאיכא אדם חשוב,
ולא קשיא: הא דאיכא חזנא,
הא דליכא חזנא,
ואי בעית אימא:
הא והא דאיכא חזנא, ולא קשיא: הא דאיכא סהרא,
והא דליכא סהרא".
רש"י מסכת ברכות דף נ"ג עמוד א
אור של בית הכנסת –
בדאיכא אדם חשוב – לכבודו הדליקוה; ולא שצריך לאור,
אלא לכבוד בעלמא,
ואין מברכין עליו.
ליכא אדם חשוב – להאיר להם הדליקוה,
ומברכין.
הא והא דאיכא אדם חשוב – ואי איכא חזנא – שמש שאוכל בבית הכנסת, אף לאורה עשויה שיאכל החזן לאורה, ומברכין.
הא והא דאיכא חזנא –
ואיכא סהרא שהחזן יכול לאכול לאורה –
אין מברכין על הנר, שלא להאיר הדליקוה אלא לכבוד אדם חשוב.
תוספות מסכת ברכות דף נ"ג עמוד א
"הא דאיכא אדם חשוב –
אם כן משום כבודו של חשוב ולא לאורה כך פרש"י ור"ח פירש איפכא באדם חשוב לאורה ובדליכא אדם חשוב עשוי לכבוד בית הכנסת".
טור אורח חיים סימן תרע"ג
"ומפני שאסור להשתמש לאורה מוסיפין נר אחד שאם ישתמש לאורה שיהא השימוש לאור אותו הנר שאלו לאחי ה"ר יחיאל נרות חנוכה שמדליקין אחד יותר בסתם לשמש ולא פירש איזה מהם יכול אח"כ לברור איזה שירצה להיות שמש אפילו הראשון או האמצעיות או דווקא האחרון והכי מסתברא תשובה נרות חנוכה אין להפסיק בהן הלכך האחרון יהיה שלא לשם נר חנוכה שאם ישתמש לאורן ישתמש לאור אותו הנר ואין שם שמש עליו כי השמש הוא המדליק בו הנרות ע"כ":
בית יוסף אורח חיים סימן תרע"ג
"ומפני שאסור להשתמש לאורה מוסיפין נר אחר להשתמש לאורו וכו'. כך כתב רבינו ירוחם (נ"ט ח"א סא ע"ג).
וכתב עוד כשמניח נר אחר להשתמש לאורה מניחה בפני עצמה שאם לא כן יאמרו על כולן לצרכו הדליקן ובמקום שאינו רגיל להדליק שם נר אין צריך נר אחר להשתמש לאורו עכ"ל ועכשיו אף על פי שמדליקין בפתח שהוא מקום שאין רגיל להדליק שם נר מדליקין נר אחד מובדל משאר נרות ונראה שכך הנהיגו הראשונים מפני שאין הכל בקיאין לחלק בין מקום שרגיל להדליק שם נר למקום שאינו רגיל. וכתב המרדכי (סי'
רסט)
משום הכי נהגו לעשות השמש גדול יותר מהאחרות שאם בא להשתמש שישתמש בנר של חול:
שאלה לאחי ה"ר יחיאל נרות חנוכה שמדליקין אחד יותר בסתם לשמש וכו'. כתוב בתרומת הדשן (סי'
קג)
שנשאל בני אדם הדליקו בבית אחד ונתערבה נר אחת בין שתי נרות שהם שמשים אי שרי על ידי ביטול ברוב ומותר ליהנות משלשתן והשיב יראה דלא בטיל משום דבר שבמנין (ביצה ג🙂 שהרי מדליקין אותו במנין כל לילה":
שולחן ערוך אורח חיים סימן תרע"ג
"ונוהגים להדליק נר נוסף, כדי שאם ישתמש לאורה יהיה לאור הנוסף שהוא אותו שהודלק אחרון,
ויניחנו מרחוק קצת משאר נרות מצוה. הגה:
ובמדינות אלו אין נוהגים להוסיף,
רק מניח אצלן השמש שבהן מדליק הנרות,
והוא עדיף טפי,
ויש לעשותו יותר ארוך משאר נרות, שאם בא להשתמש ישתמש לאותו נר (מרדכי)".