נושא
הדף:
ויקרא
פרק כג,
פסוקים
לג–מד:
חג
הסוכות
מחבר
הדף:
עופר
כהנא
מיועד
לכיתה:
ט
יחידה ו. פס'
לג–מד.
סוכות.
א.
ימי השבתון,
יחס החג לימים נוראים.
1. יום השבתון בסוכות הוא היום ה__________
2. הגמרא קובעת במספר מקומות – 'שמיני – רגל בפני עצמו'. כלומר,
בחג הסוכות יש יום אחד / 2 ימי שבתון, ואל החג 'צמוד'
חג נוסף הנקרא:__________.
3. עיין בפס' לו,
ברש"י,
ברשב"ם
ובראב"ע.
מהם שלשת הפירושים למלה 'עצרת'?
________________________________________________________________
________________________________________________________________
4. בפס'
לט נאמר: 'אך בחמישה עשר'.. מה מלמדת מלה זו לפי כל אחד משלשת הפרשנים הנ"ל?
דייק.
________________________________________________________________
________________________________________________________________
________________________________________________________________
ב.
ארבעת המינים.
5. מהו זמנהּ המדויק של המצוה?
_______________.
6. האם מלשון התורה אפשר לזהות את ארבעת המינים? האם מספיקים הרמזים שגילו לנו חז"ל?
(רש"י פס' מ)
________________________________________________________________
7. מנין לנו מהם ארבעת המינים?
לשם מה "מחפשים"
חז"ל רמזים בכתוב? (מדוע "מחפשים"
במרכאות?!)
כיצד יש להבין את הענין?
________________________________________________________________
8. חז"ל למדו מפס' מ,
שאת האתרוג יש ליטול ביד אחת, ואילו את שאר המינים – ביד השניה. מנין בפס' למדו זאת?
________________________________________________________________
9. לפניך דברי המדרש (ויקרא רבה)
בענין 4 המינים.
מה מסמלת, לפיו,
אגידת ארבעת המינים יחד מבחינה 'פרקטית'
ומה באופן עמוק יותר?
'פרי
עץ הדר –
אלו
ישראל: מה
אתרוג זה,
יש
בו טעם ויש בו ריח,
כך
ישראל – יש
בהם בני–אדם
שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים.
כפת
תמרים –
אלו
ישראל: מה
התמרה הזו יש בה טעם ואין בה ריח,
כך
ישראל – יש
בהם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים.
ענף
עץ אבות –
אלו
ישראל: מה
הדס זה יש בו ריח ואין בו טעם,
כך
ישראל – יש
בהם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה.
וערבי
נחל –
אלו
ישראל: מה
ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח,
כך
ישראל – יש
בהם בני–אדם
שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים.
ומה
הקב"ה
עושה? לאבדם
אי אפשר!
(דרך
אגב, מדוע??!!)
אלא
אמר הקב"ה:
ייקשרו
כולם אגודה אחת והן מכפרים אלו על אלו.
ואם
עשיתם כך –
באותה
שעה אני מתעלה!
________________________________________________________________
________________________________________________________________
ג.
הסוכה.
1. הסוכות של בני ישראל.
בפס'
מג:
'כי בסוכות הושבתי את בני ישראל'… על כך אומרת הגמרא:
'רבי אליעזר אומר: סוכות ממש היו. רבי עקיבא אומר: סוכות – ענני כבוד היו'.
10. באיזה פרוש בחר רש"י?
האם,
לדעתך,
מתיישב פירושו עם דרכו הרגילה בפרשנות הפשט? הסבר.
________________________________________________________________
11. רשב"ם כותב: 'פשוטו כדברי האומרים (סוכה יא.) – סוכה ממש'. לעומתו כותב
רמב"ן:
ענני כבוד – לשון רש"י,
והוא הנכון בעיני על דרך הפשט'! . נסה להבין את דברי הרמב"ן לגבי ה'פשט'
כאן.
(עיין בשורות הבאות ברמב"ן וכן ב'כלי יקר'
במלים 'וזהו שנאמר'…)
________________________________________________________________
________________________________________________________________12.
מה נוכל ללמוד על דרכו של רש"י בפירוש הכתובים 'על דרך הפשט' מענין זה?
________________________________________________________________
2. טעם
המצוה.
לגבי מטרת הישיבה בסוכה מצאנו כמה הסברים.
13. כיצד מסביר רשב"ם את הטעם?
'וזה
טעמו של דבר:
חג
הסוכות תעשה לך באספך מגרנך ומיקבך,
באספך
את תבואת הארץ ובתיכם מלאים כל טוב –
דגן
תירוש ויצהר ;
למען
תזכרו 'כי
בסוכות הושבתי'…
במדבר
40 שנה
בלא ישוב ובלא נחלה,
ומתוך
כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתיכם
מלאים כל טוב.
ואל
תאמרו בלבבכם:
'כחי
ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה'…
ולכן
יוצאים מבתים מלאים כל טוב בזמן אסיפה,
ויושבים
בסוכות לזכרון שלא היה להם נחלה במדבר,
ולא
בתים לשבת.
ומפני
הטעם הזה קבע ה'
את
חג הסוכות בזמן אסיפת גורן ויקב,
לבלתי
רום לבבם על בתים מלאים כל טוב,
פן
יאמרו: ידינו
עשה לנו את החיל הזה'.
________________________________________________________________
________________________________________________________________
14. שים לב! רשב"ם עונה בדבריו על קושיא גדולה לגבי זמנו של חג הסוכות!
מהי?
________________________________________________________________
ספר החינוך:
'משורשי
המצוה,
מה
שמפורש בכתוב,
למען
נזכור הניסים הגדולים שעשה האל ברוך הוא
לאבותנו במדבר בצאתם ממצרים –
שסככם
בענני כבוד שלא יזיק להם השמש ביום וקרח
בלילה…
ומתוך
זכירת נפלאותיו…ניזהר
במצוותיו'.
15. מה מטרת הישיבה בסוכה לפיו?
________________________________________________________________
16. מדוע גוררת 'זכירת נפלאותיו' את הזהירות במצוותיו?
________________________________________________________________
17. מה חסר בפירושו שלא חסר בפירוש הרשב"ם?
(שים לב לסוף פירושו של רשב"ם!)
________________________________________________________________
ר'
יצחק עראמה:
(בעל 'עקידת יצחק')
'..הכוונה
בזה החג…
אשר
בו יעזבו האנשים כל עניני הכסף…
וכל
דבר הנקרא 'נכסים',
ויוצאים
אל סוכה קטנה זו,
אשר
אין בהּ רק (=אלא)
ארוחת
יום ביומו,
ועל
הרוב – מיטה
ושולחן וכסא ומנורה,
שהיא
התעוררות נפלאה,
שלא
יתעסק להרבות מאלו הבנינים,
כי
די בהכרחי לבד כל ימי היותו בפרוזדור הזה,
שהוא
דירת עראי!!'
18. מהי 'הכוונה בזה החג' לפי דבריו?
________________________________________________________________
________________________________________________________________
19. בעל העקידה מרבה להשתמש ב'מליצות'
/ מטבעות
לשון,
הלקוחות ממקורותינו הקדושים.
זהה את המטבעות 'מיטה ושולחן וכסא מנורה'
וה'פרוזדור',
ולמה כוונתו 'אלו הבנינים'?
________________________________________________________________
20. איזה מהפירושים קרוב יותר לליבך? נמק.
________________________________________________________________